פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
29/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 841
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 12:30

1. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ שמולי איציק

2. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ אלהרר קארין

3. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ אלחרומי סעיד

4. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים ,של חה"כ מקלב אורי

5. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירת סניפים בבנקים פוגע באוכלוסיה וותיקה ובחלשים, של חה"כ וקנין יצחק

6. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ פלוסקוב טלי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
איילת נחמיאס ורבין

סעיד אלחרומי
קארין אלהרר
יוליה מלינובסקי
אורי מקלב
עודד פורר
נחמן שי
איציק שמולי
פנינה תמנו

עודדה פרץ - סגנית המפקחת על הבנקים

גילה שרביט ג'יאמי - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

איילון בנימין - אחראי תחום חינוך פיננסי, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים

טל הראל - ראש מטה המפקחת על הבנקים, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

זהר קריצ'מן - כלכלנית, איגוד הבנקים

גלי כספרי - מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

שני ארז דפרוש - יועצת לראש חטיבה, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

יעל דרומי - ממונה על חטיבת מחזיקי עניין, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

עירן פאר - מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

מיכל ברוידה אביב - ראש אגף תכנון, בנק לאומי, הנהלות הבנקים

ברי ברכיה רוזנברג - ראש ענף רגולציה, בנק לאומי, הנהלות הבנקים

אייל בן חיים - סגן ראש חטיבה בנקאית, הנהלות הבנקים

דרור פלדמן - מנהל מרכז חיתום וניהול הלוואות, בנק מזרחי טפחות, הנהלות הבנקים

רון מאירי - תמחור פיננסי, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

ענת סרגוסטי - יו"ר, כן לזקן, ארגונים ועמותות למען אזרחים ותיקים

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל, ארגוני נכים

שנית סוקולובסקי יואש - מזכירת העמותה, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, ארגוני נכים

אבנר עורקבי - יו"ר, אהב"ה-ארגון הנכים בישראל, ארגוני נכים

שירית פרל לוי - מנהלת אשכול, 'אנוש' העמותה הישראלית לבריאות הנפש, ארגוני נכים

עידית הראל שמש - מנהלת מחלקת תקשורת, אמון הציבור, ארגוני צרכנים

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

דן מיכאל קדרון - עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים

בקי קשת - רבנים למען זכויות אדם

ענת אשד גלזר - נציגת המחאה האזרחית

דורית שיינר - נציגת המחאה האזרחית

חגי בן אשר - נציג המחאה האזרחית

עמית שיינר דנדקר - נציג המחאה האזרחית

ברכי דליצקי - מנהלת אגף אזרחים ותיקים, המשרד לשוויון אזרחי

אורלי בן שמאי - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בנק לאומי

טל בורנשיין - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את בנק אוצר החייל בע"מ ועד העובדים

לאה ורון

סיגל גורדון




גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ טלי פלוסקוב (מס' 10892).
גל סגירת סניפים בבנקים פוגע באוכלוסייה ותיקה ובחלשים, של ח"כ יצחק וקנין (מס' 10864).
גל סגירה המונית של סניפי בנקים, של ח"כ אורי מקלב (מס' 10855).
גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ סעיד אלחרומי (מס' 10835).
גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ קארין אלהרר (מס' 10832).
גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ איציק שמולי (מס' 10811).

שלום לכולם, צוהוריים טובים, גברתי מנהלת הוועדה, חברתי, חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, דובר, וערוץ הכנסת - שלום לכולם. התכנסנו כאן היום סביב הנושא: בקשה לדיון מהיר של – נכון לרגע זה של שישה חברי כנסת – איציק שמולי, קארין אלהרר, סעיד אלחרומי, אורי מקלב, יצחק וקנין וטלי פלוסקוב. הכותרת של כל הבקשות היא הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי הבנקים – התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה.

ברשותכם, לפתיח אני רוצה לומר כמה דברים ואני מניח שכל אחד ואחת מחברי הכנסת כמובן יוסיף את דבריו בעניין הזה. העניין הוא כזה: לפני שנתיים הנחתי הצעת חוק שגם עברה בקריאה שנייה ושלישית, שקובעת – ניסינו אז, זה היה שלב ראשון כשהתחיל גל הסגירות ההמוני הראשון של סניפי בנקים, ולא דיברנו על טלרים, שבכלל לא כלולים בתוך התהליך הזה נכון לרגע זה - הנחתי הצעת חוק שבאה לקבוע כללי משחק המחייבים סדרת פעולות, שהמפקחת חייבת לבדוק שהם אכן פועלים על פיהם ואפשר לאשר או לא לאשר. אלא מה, אני רוצה לומר לכם – אני כתבתי את זה גברתי, עודדה פרץ, גם במכתב למפקחת על הבנקים - חבריי חברי הכנסת, מצאתי את עצמי במצב מאוד לא נעים, שבמידה רבה החוק שהנחתי הפך לכלי לסגירה. אם הנתון הוא, שמתוך 155 בקשות, 142 בקשות אושרו לסגירת סניפים, שבע בקשות בלבד נדחו, זה לא מתקבל על הדעת.

אמרתי את זה בדיון כבר אז ואני חוזר על זה גם עכשיו, אף אחד מאתנו חברי הכנסת לא מתנגד לקדמה ולא מדבר על כך שצריך לעצור את הקדמה. אבל הקדמה לא עומדת בקצב של סגירת הסניפים.

הקדמה הקדימה.

בדיוק. תגידו, השתגענו? אתם עושים מאתנו צחוק? זה בדיוק מתחבר לעניין הזה שנוגע לוועדת החקירה, שהפיקוח על הבנקים, בנק ישראל מה שרואה לנגד עיניו זה קודם כל את הבנקים.

ברור.

ועוד לא נגענו בטלרים, שבכלל אין לכם מושג, אתם לא עוקבים אחריהם, אתם לא יודעים איזה בנק סוגר טלרים ואיפה. עודדה, אגיד לך משהו, אם רוצים באמת לראות תחרות: נסגרים סניפים, סניף ביישוב אחד - לא נסעתי עד לנגב, אני מדבר פה על מרכז הארץ - - -

אבל ראית שביישובים של 20,000 תושבים אין סניף.

נכון, אבל עזוב, הרי מהי תחרות? מישהו יש לו סניף, סוגר סניף. מישהו אחר יבוא ויגיד, ואללה, זאת הזדמנות בשבילי להיכנס פנימה ולקחת לקוחות.

כמו שקורה עם קופות החולים.

בדיוק. פה שום דבר, כלום, כולם במקום דרוך, טוב להם עם מי שיש. אגיד לכם יותר מזה, גם הפרסומות זה בלוף, למה? אף אחד לא מתכוון לגייס על באמת. רובם, אני לא מדבר על כמה קטנים. זה לא מעניין באמת. הסיפור הוא, כל אחד מרוצה ממה שיש לו, הבנקים מפרסמים בטלוויזיה ובעיתונים, זה מוסיף להם כוח שליטה כלכלי, זאת אומרת, שיודעים לכוון גם את כלי התקשורת, לא מעבר לזאת.

אני אומר לכם וגם לחבריי חברי הכנסת, אנחנו – והפעם זה כולנו – איציק שמולי ונחמן שי, שמלווים כבר הרבה זמן את הנושאים האלה בכלל ובאזרחים הוותיקים בפרט, בסוף הדיון הזה המשימה שלנו היא איך אנחנו עוצרים את התהליך הזה. אם זה יצריך תיקוני חקיקה ושינויי חקיקה, אנחנו נעשה אותם. אם צריך להביא אותם בלוח זמנים דחוף, נביא אותם. המצב הזה, אני לא אאפשר לו שיימשך. תודה רבה, ראשון הדוברים, חבר הכנסת איציק שמולי.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני חושב שקלעת היטב בדבריך לגבי היקף הבעיה וגם החומרה שלה. בסופו של דבר, מטרת החקיקה שעברה כאן בכנסת, המטרה שלה הייתה לנסות לייצר מצב הליך מדורג יותר, מאוזן יותר, שקול יותר וגם איטי יותר. כפי שהיטבת לומר, אף אחד מהיושבים פה לא מתנגד לשינוי, כולנו בעד הדיגיטציה, כולנו בעד השירותים המקוונים מרחוק, הכול בסדר. אנחנו רק אומרים, שיש דור מדבר שלא יכול לעבור את המסע הזה. יש דור מדבר שמבחינתו אם סוגרים לו את הסניף, נגמר הסיפור מבחינתו, אין לו שום חלופה אחרת. והבקשה שלנו או הציפייה שלנו היא, שכאשר מסתכלים על תמונת המאקרו, לא יהיה מצב שבו 96% מהבקשות שמוגשות לסגירת סניפי הבנקים יאושרו בסופו של דבר. זאת מציאות שבקצה אנחנו פוגשים עוד ועוד אזרחים מכל היישובים, מכל האזורים והנאפות שבסופו של דבר מוצאים את עצמם חסרי אונים ולא מסוגלים לקבל שירותים בסיסיים כי סגרו להם את סניף הבנק.

לכן, אדוני היושב ראש, הציפייה שלנו היא, שהתהליך ייקרה, אבל שהתהליך ייקרה בצורה מדורגת ומאוזנת יותר.

שיהיה מדוד, תקופה מדודה שאנשים יוכלו להתמודד עם התופעה הזאת.

יש מקומות שלא ייקרה, כמו בקרב עולים חדשים.

אני חייב לומר בצורה הגונה, דיברתי עם המפקחת על הבנקים וגם ישבתי עם עודדה ועם הצוות, הם עושים מאמצים ניכרים וראויים לציון בכל הנוגע להכשרה של חלק ניכר מהאוכלוסייה ולכל מה שקשור לאוריינות דיגיטאלית. אבל חבר'ה, יש קבוצה לא מבוטלת שלא תוכל ללכת אתנו את המסע הזה. המציאות הזאת בכל תחום, גם בתחום הבנקאות, שבו החברה טסה קדימה, אבל המחיר הוא שיש רבים אחרים שנותרים מאחור, מבחינתי הוא לא מקובל. אם המחיר הוא שהחברה תצטרך לעשות את הדרך לא בספרינט אלא בחצי ספרינט - - -

חבר הכנסת שמולי, אם הייתה תחבורה ציבורית נאותה היית אומר ניחא.

נכון.

דרך אגב, שלחתם לי, בנק ישראל: כלים לסיוע לאזרחים ותיקים, תיקון חקיקה בנושא שיפור המוקדים הטלפוניים – זאת הצעת החוק שלי שתיכנס לתוקף, של שש דקות, למתן קדימות בתור למענה טלפוני ללקוחות מעל גיל 80. נו בחייאת דינכום. נו מה, לפי מה?

איך יודעים, לפי החיוג?

לפי מספר תעודת הזהות.

נו באמת, זה מענה לגיל 80?

משפט אחרון, אדוני היושב ראש, אני חושב שכולנו כאן באותה דעה, כולנו בעד השינוי, אנחנו גם רוצים ודורשים ומצפים שהוא יהיה מדורג יותר, שהוא יהיה מאוזן יותר ובפעם הבאה שוועדת הכלכלה תבקש נתונים, הנתון של מספר סניפי הבנק שנסגרו יהיה באזור 60%-70% ולא באזור ה-90%. זה המצב, זאת הציפייה. אם אנחנו לא נצליח להשיג את הדבר הזה, אם באמצעות הקשחת הקריטריונים של אישור סניפי בנקים בידי בנק ישראל או אם באמצעות חקיקה, אנחנו חוטאים להרבה מאוד אזרחים שנותרים היום חסרי אונים. תודה רבה.

תודה לך. חברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי; ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו דנים בנושא חשוב לכל אזרח, במיוחד לשכבות החלשות ולאנשים מעוטי יכולת. אנחנו מדברים על שני חלקים של הבעיה הזאת. האחד, סגירת סניפים בכל רחבי המדינה. הדבר השני, יישובים שלמים שיש בהם עשרות אלפי תושבים שאין בהם סניף בנק אחד. בכל היישובים הבדואים בדרום, רק בעיר רהט יש שני סניפים. העיר רהט, מעל 64,000 תושבים יש שני סניפים. בתל שבע קרוב ל-20,000 תושבים, אין סניף בנק. בח'ורה, בכסייפה, בערערה בנגב, בלקייה. בשגב שלום יש אזור תעשייה מפותח שיש בו מעל 2,000 - - -

תגיד להם להוריד את האפליקציה, הם לא מורידים אפליקציות.

הם לא מורידים אפליקציות. אתה רואה כמה רעים הבדואים? הם לא מורידים אפליקציות. אנחנו עובדים חזק לפתח את היישובים האלה ואנחנו נתקלים בסוגיה. בשגב שלום יש אזור תעשייה שמעסיק מעל 2,000 עובדים, כל האנשים האלה צריכים לנדוד לבאר שבע לקבל שירותי בנק בבאר שבע.

האנשים החלשים האלה, בעיקר אנשים מעוטי יכולת שידם אינה משגת, הם בעצם חסרי אונים. אני יודע על הרבה אנשים שנותנים ייפוי כוח לקרוב משפחה לטפל להם בסוגיות האלה בענייני כספים, אפילו למשוך כסף.

דבר נוסף רבותי, זה מעודד את השוק השחור ואת העבריינות. כאשר ביישוב שלם אין כלום, על איזה מודרניזציה אנחנו מדברים? על איזה טכנולוגיה אנחנו מדברים כשאנחנו נמצאים במצב שאין את הסניף הקטן של הבנק. דרך אגב, גם הדואר, ברוב היישובים האלה אין סניף דואר.

לכן אני חושב, שזה נושא מחויב המציאות, אני מודה לחבריי שיזמו את הנושא ואדוני היושב ראש, אם אין שינוי של 180 מעלות במצב, אנחנו חייבים להתערב בחקיקה בנושא הזה.

תודה. חבר הכנסת אורי מקלב; לאחר מכן, נחמן שי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אולי בשתי דקות ננסה להסביר את שירות השירות שקורה בבנקים בתקופה האחרונה והכול תחת ההסתתרות של חדשנות טכנולוגית. אז ככה: 265 בנקים נסגרו מ-2012. 96% מבקשות לסגירת סניפים שהיו בשנתיים האחרונות אושרו. מאות בנקים סגרו את כל שירותי הטלר. זאת אומרת, יש בנק, לא סגרו את הבנקים אבל סגרו את שירותי הטלר ואת שירותי הבנקאות האישית. מה קרה בעקבות כך? התורים גדלו סביב המכשירים האלה. בעקבות כך או לא בעקבות כך המכשירים מושבתים, המכשירים מקולקלים, זמן התיקון שלהם מתארך, המכשירים האלה מקולקלים לאורך ימים שלמים ולא עובדים. אנחנו צריכים להבין, שכל מה אנחנו מעלים עכשיו זה לא בגלל שאנחנו חולמים על זה בלילה, כולנו כאן מדברים על פניות ציבור.

25% מהאוכלוסייה לא משתמשים בשירותים הדיגיטאליים, אין להם גישה לשירותים הדיגיטאליים האלה, הם לא יכולים להפעיל אותם. צריך להבין שחלק מהשירותים האלה גם לא ניתנים בכל השירותים הדיגיטאליים. אינטרנט זה לא תשובה לכל דבר. אי אפשר להפקיד צ'ק באינטרנט, רק דרך האפליקציה. מעבר לזה, הגדילו לעשות, גם את תיבות האל תור שהיו בסניפים, שהיו חלק מהשירות, אומנם לא שירות אישי אבל אפשר היה אפשר להפקיד במעטפת אל-תור, סגרו את האל תור. בנק ירושלים, בשנתיים האחרונות אין לו שירותים כאלה. הבנק הבינלאומי ביטל את השירות הזה של הפקדות באל-תור. בנקים שלא סגרו את השירות הזה מצאו דרך יפה ויעילה להתגבר על זה, פשוט אין מעטפות, אי אפשר להשיג מעטפות של הפקדות, זה אחד הדברים השמורים ביותר בבנקים.

המעטפות האלה מייצרות עבודה.

נכון, מייצרות עבודה. איתן, הובלת מאבק בנושא הזה של המחירים הגבוהים בכספומטים - - -

תיכף נגיע לזה.

הציבור לא מטומטם, הוא משלם כסף, הוא יודע שהוא משלם עמלה. על מנת לקבל את השירות הוא צריך לחכות חצי שעה. בגלל שהשירותים האלה עברו לכספומט של הבנק, הוא צריך לחכות חצי שעה בתור.

אם בכלל יש לו כספומט חכם.

אם בכלל זה נמצא, איפה זה נמצא? על פי רוב במרכזים שיש שם בעיות חניה. אני מתפלא מאוד על בנק ישראל שהוא מתעלם ומתנכר לבקשות האלה. אני פניתי לבנק ישראל וקיבלתי תשובה - - -

למה אתה מתפלא? ההגדרה של בנק ישראל: יציבות הבנקים זה הדבר שנגזר ממנו הכול. כולנו רוצים יציבות לבנקים, אנחנו רוצים לבוא לבנק שמרוויח.

אבל כמה שומנים נשארים עד להגיע ליציבות הבנקים? כולנו חושבים שאם הבנקים ייפלו, כולנו ניפול, אבל כמה שומנים יש כדי להגיע ליציבות הבנקים? על זה אנחנו מדברים, על השומנים העבים האלה. למה אנחנו צריכים? תראה את המאזנים של הבנקים ותבין האם אנחנו מדברים על כאלה שעומדים על הקשקש, שעובדים בחסר, בצמצום ובעובדים על גבול הרווחיות או שאנחנו מדברים על מקומות רווחיים? מי נותן את הדברים האלה זה רק הציבור.

אני חוזר ואומר, השירות שניתן לאנשים, אין להם אפשרות אחרת. אני השתתפתי בדיון בישיבת המדע והטכנולוגיה, שחברת הכנסת יוליה מלינובסקי העלתה שם ואני הופתעתי מכך, יש קושי לאנשים רבים לברר את מקום הבחירה שלהם בענייני דיומא בגלל שבזמן הזיהוי הם נשאלים על תאריך הנפקת תעודת הזהות והם מתקשים להביא את זה. היא מייצגת ציבור שלם שמתקשה, קל וחומר בין בנו של קל וחומר, בשירותים האחרים שהם לא מסוגלים לעשות את זה.

אדוני היושב ראש, השירות הזה של אל תור הוא כל כך מקומם, הרי כבר לא מדובר בכך שמבקשים לא לסגור את הסניף, אתה לא נותן שירות פרונטאלי, אתה לא נותן שירותי טלרים, אבל את התיבה הזאת – לכמה אנשים יש כרטיס אחד בבית?

איזה כרטיס?

כרטיס אשראי שאתו אפשר להפקיד באותם מכשירים שנמצאים בתוך הבנקים, בתוך מרכזים מסחריים, עם קושי של חניה, עם קושי של נגישות, כל מה שהוספנו על הבנקים, תוסיף על המכשירים האלה. אתה לא יכול לשלוח מישהו אחר, קשיש רוצה לשלוח את הבן שלו, האם הבנק שלו מבצע מדדים של מתן השירות מה זמן ההמתנה סביב הכספומטים בחוץ? מה משך זמן הקלקולים והתיקונים? בתחבורה ציבורית אנחנו עושים רגולציה, למה בשירות הזה אנחנו לא עושים? סגרתם בנקים, סגרתם סניפים, תפעילו רגולציה, תפעילו מדדים: כמה זמן לוקח, האם הבנקים משאירים מעטפות או לא משאירים מעטפות, כמה בנקים סגרו את השירות הזה? בנק ישראל עונה לי: זה שירות שהם לא חייבים לתת. אז מה אתם רוצים, שנעשה חקיקה שתחייב את השירות הזה? יש אנשים שלא יכולים לקבל את השירות הזה, אנחנו מנוכרים, מנותקים מהסביבה?

תודה, חבר הכנסת מקלב, ההתרגשות ברורה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת נחמן שי, אחת המציעות היא חברת הכנסת קארין אלהרר, לכן לפני נחמן שי, חברת הכנסת קארין אלהרר. לאחר מכן, נחמן שי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לחבר הכנסת איציק שמולי, ששוב זיכה אותנו בהצעה לסדר מצוינת.

אותך אני מוכן לזכות תמיד, מראש, ולא משנה באיזה נושא.

תודה רבה. חברים יקרים, אני לא אחזור על הנתונים שכן נאמרו כאן אבל חשוב לי להבהיר נתון שאולי יכול ללמד מה השיקולים בסגירת סניפים ואיזה סניפים נסגרים. לפי בדיקה של התנועה לחופש המידע, אומנם 60% מהסניפים שנסגרו הם באזור המרכז בתל אביב. לכאורה כאילו לא נורא, אבל כשאנחנו בודקים איפה נסגרו הסניפים האלה, אנחנו למדים שהרוב המוחלט שלהם נסגרו בדרום העיר, בשכונות קשות. לעומת זאת, בצפון העסקים פורחים והכול עובד כרגיל. אני לא מצליחה להבין מה העיקרון המסדר של סגירת הסניפים. אם אין צורך בכל כך הרבה סניפים, אני לא יודעת, אני מוכנה לשמוע תשובה מנומקת של בנק ישראל ושל הבנקים, צריך להיות משהו שהוא פר אוכלוסייה, פר קשיים של אוכלוסייה. אני לא מצליחה להבין איך קרה, שדווקא בשכונות הקשות, דווקא איפה שיש אנשים שהאמצעים הכלכליים הם לא דבר שהם משופעים בו, לא ברור לי העניין הזה.

וגם, עוד שאלה שאני רוצה לשאול ולזרוק לחלל האוויר: רוצים יעילות, איזה שירותים מצוינים נותנים בתמורה לאותם אזרחים שכן זקוקים לסניף?

ההתקדמות בטכנולוגיה היא מבורכת והיא מסייעת להרבה אנשים בדברים נקודתיים ומסוימים. עמד על כך חברי חבר הכנסת מקלב, שכל הדיגיטציה והטכנולוגיה המתקדמת לא מסייעת בכל הפעולות הבנקאיות. וגם, איזה טובת הנאה צומחת ללקוחות הבנקים? האם הורידו ריביות בתמורה? האם קרה משהו לטובת האזרח? זה משהו שאני לא יודעת, אני אשמח לקבל על כך תשובות ולהבין. אולי נלמד שהכול פה לטובת האזרחים ואז אני אבקש סליחה ומחילה ואחזור בי מההצעה.

תודה לך, גברתי. חבר הכנסת נחמן שי; לאחר מכן, חברת הכנסת מלינובסקי.

אם יש דבר שמכעיס אנשים מבוגרים, אזרחים ותיקים, זה שאומרים להם שהם עוצרים את הקדמה. מיליון איש במדינת ישראל עוצרים את הקדמה. אם הם לא היו, היה לנו יותר קל, יותר קל לנו בבנקים, יותר קל לנו בקופות החולים, יותר קל לנו בנהיגה. זה מה שנוצר פה, הקדמה הולכת אתנו ובאמצע "תקועים" אנשים שלא יודעים ללחוץ על הכפתור הזה, שלא יודעים מה זה מס' 8, שניתבו אותם קודם בטלפון. מצאנו את הדבר שבולם את החברה ההיי-טקית הישראלית. רק אל תשכחו, שההיי-טק הישראלי בא על כתפיהם, הם אלה שעשו את המדינה הזאת, ובזכותם, הצעירים האלה, הילדים שהיו פה קודם, הם יגיעו למקומות ההיי-טק הכי גדולים. בלי החבר'ה האלה גם לא היה היי-טק היום במדינת ישראל, את זה אני רוצה שתזכרו.

אני מקבל תלונות מכל הכיוונים - הם לא רואים את העמודות שעולות ויורדות, אני מתקשה להבין אותן, תאמינו לי, גם אני צריך הסבר בגוף הספר - אני שומע שהבנקים נעלמו להם. הם, החברים שלי, הם משתמשים כבדים, סליחה על הקונוטציה. הם משתמשים כבדים אבל ברווחים קטנים. רובם הגדול הם לא מביאים את ההכנסות הגדולות. אלה מטרידים, מעצבנים, לא מבינים לפעמים, והסכומים שהם מתעסקים אתם הם סכומים קטנים, רובם הגדול לא אנשים אמידים, בייחוד לא בשלבי הפנסיה. אבל בשבילם המדינה הזאת קיימת ובשבילם אתם קיימים בבנק ישראל. זאת האחריות שלכם כי הם לא יודעים לדבר עם הבנקים. אני מדבר עם הבנקים, יש לי רומנים בלתי נגמרים עם הבנקים ואני לא יוצא מהם ראש. אבל לשם כך אני צריך אתכם כי לכם יש מנופים על הבנקים, לי אין, מקסימום אני אמשוך את החשבון, אם אני אצליח, זה ייקח לי 20 שנה להוציא חשבון מבנק ולא בטוח שבנק אחר יידע לתת לי את השירות. אתם צריכים להתערב במערכת הזאת. וסליחה, לא בפעם אחת באיזה הרצאה על שלייקס, אלא באופן קבוע. ולא לקחת מהם את הבנקים, לחפש את הדרכים במערכת הנוכחית.

אגב, עוד משהו, זה גם חלק מהסביבה ומהחיים שלהם, כשנעלמים מוסדות, מקומות, דברים שהם מכירים, זה גם בשורה רעה לאנשים ותיקים. פתאום נעלם דבר יציב בחיים שלהם. תחשבו גם על זה כי יש לכם גם הורים וזה גם אכפת להם.

לכן אני אומר, זה לא רק במישור הכלכלי, תפסיקו למדוד את כל הדברים האלה במישור הכלכלי וביעילות אלא תחשבו על אנשים, שם יש אנשים והם זקוקים לשירות הזה.

תודה אדוני. יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לספר סיפור אישי. אנחנו מדברים פה על סגירת סניפים, אנחנו מדברים על דור המדבר ואני חייבת לספר לך, גם אני בגיל 40 פלוס כנראה בדור המדבר. יש דברים שהבנקים העבירו למוקדי שירות באינטרנט, דברים שאתה לא נתקל בהם על בסיס קבוע, שזה קורה לך פעם אחת בחיים, ואז אתה צריך לפתור את הבעיה. אבא של בעלי נפטר, נשארה דירה, היינו צריכים לסדר את עניין המשכנתא, פנינו לבנק, בעלי נסע לסניף לברר מה עושים, כי הרי זה לא קורה לנו כל הזמן, יש אירועים חד פעמיים. אמרו לנו, תפנו למרכז השירות. במרכז השירות אתה ממתין חצי שעה, אחר כך סאגה בלתי נגמרת. בסוף אמרו לנו, תעבירו לנו במייל צו קיום צוואה. צו קיום צוואה, מסמך רשמי, במייל. הבעיה, שהמייל של הבנק היה משהו שאדם רגיל לא מסתדר אתו. מילא שסוגרים סניפים, יש אנשים שלא מסוגלים, יש עולים חדשים, דוברי רוסית, אנחנו מדינת עלייה, בנק ישראל, 2 מיליון איש במדינת ישראל לא דוברי עברית כשפת אם. זאת משימה בלתי אפשרית. בסוף, אדוני היושב ראש, השיא היה, לא הצלחנו להעביר את המייל בשום צורה, הוא גם לא היה כתוב באתר האינטרנט של הבנק. פקיד של הבנק שלח לנו בפקס את כתובת המייל כתובה על נייר כדי שנוכל להעביר את זה. בסוף גם זה לא עבד כי המייל הזה לא היה מוכר על ידי גוגל.

חוץ מזה שאנחנו צריכים לחשוב על סגירת הסניפים, מתן שירות, אוכלוסיית מדבר, עולים חדשים שהם לא דוברי השפה – אז מוקד שירות זה סיוט, עד שאני מגיעה לפקידה, אש יוצא ממני ואני עוד אדם צעיר שיודע להסתדר עם זה. תחשבו שאנשים מבוגרים או אנשים שמתקשים בשפה העברית נתקלים בסיטואציה הזאת. קחו בחשבון אירועים כמו שקרו לנו במשפחה, שאתה כמעט ולא נתקל בהם ואז אתה חסר אונים בדברים כבדים כמו משכנתא, רכוש, ירושה, אין לך מה לעשות, שולחים אותך לפקידה בטלפון. בנוסף, כשאתה כבר שולח להם את המסמך, אתה צריך להתקשר לבדוק שהם קיבלו את זה, כלומר, עוד חצי שעה המתנה. זה בלתי נסבל.

אני בכוונה לא אומרת באיזה בנק מדובר, עדכנתי בשיחות גם את איגוד הבנקים, גם את הבנק עצמו, אמרתי, אני מקרה פרטי, אני עדיין צעירה, אסתדר - - -

ולסיום.

לסיום, הבנק הספציפי הזה הבטיח לי שיעשה פיילוט ויבחר רשימת נושאים כבדי משקל שאנשים יוכלו לפנות לסניפים שזה לא ייקרה.

אז אני כבר אומר לך, אחרי ההישגים הגדולים של חוק "השש דקות", שתהיה חובת מענה אנושי מקצועי תוך שש דקות, לשמחתי, הצלחנו לכפות את זה גם על הבנקים וגם על חברות הביטוח.

אני לא מסכימה. אדוני היושב ראש, זה לא מספיק שש דקות, יש דברים שהם על בסיס פעולה יום יומית, ששם זה מצוין, זה יכול לעבוד. אבל יש דברים שאנחנו קשורים לבנקים, דברים גדולים שלא קורים לנו הרבה. גם שם הם עברו לשירות הדיגיטאלי/טלפוני, שזה לא מקובל עלי. אני חושבת, שבנק ישראל צריך לגבש רשימת נושאים, נושאים כבדי משקל, שבנקים יהיו מחויבים לפתוח את הדלת ושאדם יוכל להיכנס פרונטאלית לשאול את השאלות. זה לא שאלות שאנחנו יודעים לשאול כי לפעמים אנחנו צריכים הסבר מקצועי ומכוון של פקיד הבנק מה עלינו לעשות כי זה לא קורה לנו הרבה. זה הכיוון. לדעתי גם על זה צריך לתת תשובה, חוץ מהבעיות שדיברו עליהן החברים. דיברתי גם עם המפקחת על הנושא הזה.

תודה. חאג' יחיא, בבקשה; פנינה תמנו; לאחר מכן ענת אשד.

כבוד היושב ראש, הנושא הזה של הפריפריה והמרחקים, במיוחד בנגב, מרחקים כדי להגיע לסניפי בנק, המשמעות של זה, שלא ישתמשו יותר מדי בבנקים. התרגום של זה, שאנשים ישתמשו במזומן ובמדינת ישראל יש חוקים שמגבילים שימוש במזומן. לזה קוראים חוצפה, אתה לא מאפשר לו שימוש בבנקים, שהכסף הזה יהיה בבנק, שגם הבנק ירוויח מזה, שהכסף הזה לא יהיה מתחת לרצפות, והיום אתה בא גם להגביל אותו בשימוש במזומנים. אם אין לו בנק, הוא צריך להשתמש במזומן, אם לא, יפנה לשוק האפור. אלה הפתרונות.

אנשים, במיוחד באוכלוסייה הערבית ובפרט אנשים מבוגרים, אני מדבר על אנשים ממש מבוגרים שמקבלים קצבת זקנה או אזרחים ותיקים, האנשים האלה, אם אין מישהו במשפחה שילך עבורם לבנק כדי שיוציא עבורם את קצבת הזקנה או את קצבת הנכות, הם לא יכולים להגיע לבנק. אם הם מוציאים את הכסף, הם מוציאים את כל הכסף. כשהם מוציאים את כל הכסף, יש מצב שיגנבו להם את הכסף או שיפגעו בהם.

לכן, הנושא הזה של נגישות לבנק קרוב יותר, זה יכול לעזור לאנשים ואפילו בפיקוח נפש, מדובר בחיים של אנשים. יש מקומות שצריך את הטלרים לאותם אנשים. אם אין בנק אז לפחות שיהיו עמדות מסוימות בימים מסוימים, אני רוצה את הבנק אבל אם לא הבנק, שתהיה עמדה מסוימת בימים שאנשים צריכים לקבל קצבת זקנה או דמי אבטלה, שאנשים יבואו ויקבלו את הכסף שלהם.

להסתכל על הממוצעים, סניף אחד במרכז לכל 4,800 אזרחים, ובדרום סניף לכל 10,150? הרי מי צריך את השירותים? במרכז יש שירותי תחבורה, הוא יכול להגיע, אבל בדרום אתה צריך לנסוע 70 ק"מ כדי להגיע לסניף בנק, זה המצב בדרום. כל הכפרים הלא מוכרים, כל הכפרים הבדואים בדרום, גם במרכז וגם בצפון, במיוחד היישובים הערביים.

המפקחת על הבנקים, אולי צריך לעשות חלוקה מסוימת ולהשאיר סניף בנק אחד בכל יישוב.

תודה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תחילה אני רוצה לברך את החברים היוזמים, אני חושבת שהדיון הזה הוא סופר חשוב. לא נוכל להימנע מלהמשיך ולעקוב ולא נסתפק בדיון הדחוף הזה. שלוש שנים שבהם נסגרים כ-20% מבין הסניפים, שמתוכם 60% במרכז אבל כולנו מבינים איפה הסניפים האלה שנסגרים.

אני רוצה לספר לכם סיפור, יום אחד הלכתי עם אמי לבנק, לבנק שלי. אתם יודעים מה אומר התאריך ה-28? ב-28 כל אותם אנשים שקופים מגיעים לבנק, המבוגרים, העולים, אנשים עם מוגבלויות, אנשים שזקוקים למענה אנושי כדי להוציא כסף או כדי לעשות בירורים. אני הגעתי לבנק, חשכו עיני. קומה ראשונה בושה וחרפה, כפני החברה שלנו, קומה ראשונה עמוסה, אין לאנשים מקום לשבת גם אם מדובר באנשים מבוגרים. כשאני שאלתי מה קרה, למה כל כך צפוף הפעם? אמרו לי, כי סגרו את הסניף ליד. אבל לא טרחו לפתוח יותר קופות. אני עליתי לקומה השלישית, הקומה בה אני מקבלת את השירות – לא לקומה שאימא שלי מקבלת את השירות - ככל שאתם עולים בקומות, קומה שנייה, קומה שלישית, איזה פאר, פתאום הפקק משתחרר.

איזה חברה נהיינו? חברה דורסנית שבשם הקדמה – וכולנו בעד קדמה, כולנו רוצים להרגיש נאורים, משכילים, אבל בשם הקדמה לדרוס את האוכלוסיות הכי החלשות, אזרחים ותיקים וזקנים, עולים חדשים, דיברה על כך חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני לא מצפה מההורים שלי ומהורים שהגיעו מרוסיה, שהם בני 80, 90 ואפילו פחות, שהם יתחילו להתנהל עם האפליקציות, בטלפונים קשה להם.

דיבר על כך גם חבר הכנסת נחמן שי, זה הרבה מעבר להתייעלות, זה הרבה מעבר לכך שמדובר במוסדות פיננסיים שאנחנו רוצים שירוויחו. יש משהו בערכים שלנו שהוא נפגם. לא יכול להיות שלמעלה מ-95% מהבקשות לבנק ישראל ולמפקחת על הבנקים נענות בחיוב. אם אנחנו לא נהיה פה כחברי כנסת, זה הזמן להיאבק.

אגב, בהשראת הצעת החוק שלך על אותה הודעה מוקדמת שצריך לתת למפקחת על הבנקים הגשתי הצעת חוק שמחייבת לפרסם בשני מקומונים בכל השפות, שיהיה זמן היערכות לאותם אנשים. הרי באים ודורסים את האוכלוסיות הכי קשות. אם אנחנו מחברים את אחוז הנתח של האוכלוסייה מכלל החברה הישראלית, אנחנו נגיע ל-30% מהאוכלוסייה הישראלית שדורכים עליה ברגל גסה.

תודה. נעבור לאורחים. ראשונת הדוברים, ענת אשד מבנימינה. לאחר מכן נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור. את גם העברת כאן עצומה, גברתי, שחתומים עליה מאות מתושבי העיר.

איזו עיר?

בנימינה.

שלום לכולם, תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי, שהגיע לבנימינה להיפגש עם תושבים והגיש את הבקשה. אני קצת רוצה לספר לכם את הסיפור של בנק לאומי בבנימינה שלשמו הגענו. אני לא יודעת אם יש פה נציגים של בנק לאומי, אני יודעת שהוזמנו נציגי הבנקים.

סניף בנימינה נותן שירות ל-35,000 איש, שמתוכם 15,000 מג'סר א-זרקא, כפר ערבי שנמצא באחוזון 2 מבחינה סוציו אקונומית. בנימינה גבעת עדה, שזה 15,000 תושבים ויישובי אלונה, מועצה אזורית באזור שזה עוד 5,000 תושבים. מתוך זה אנחנו מדברים על 15,000 בני מיעוטים, כ-5,000 קשישים ונכים שמתנהלים, חלקם, בתחבורה ציבורית, מתנהלים בתוך המושבה.

אולי התכוונו להעביר את הסניף לג'סר א-זרקא כי שם יש הרבה יותר אנשים?

אל תבנה על זה.

אני אומר בציניות.

אני יודע.

אין שטח אדמה בג'סר א-זרקא לבנות עליו בנק, זה קצת בעייתי. בכל אופן, אני בהידברות עם בנק לאומי, הגעתי עד לרמה של דני כהן, שלדעתי הוא מס' 2 בבנק לאומי וקיבלתי ממנו הבטחה - - -

הידברות על מה?

יש סניפים של בנקים אחרים באזור?

יש סניפים של בנק הפועלים במושבה, השמועה אומרת, שבפברואר גם הסניף הזה ייסגר. בכל אופן מה שאני רוצה להגיד לכם, אני בהידברות עם הבנק, נפגשתי עם מנהל הסניף, עם מנהל המחוז ומנהל האזור והסגנית של דני כהן - - -

מה הם אומרים?

הובטח לי שיישאר סניף או מבואה דיגיטאלית כמו שנדרש על ידי המפקחת על הבנקים.

מה זה הדבר הזה, מה זה אומר?

מבואה דיגיטאלית זה שם יפה לכספומט משודרג, שלפעמים עובד ולפעמים לא עובד. כמו ביום שישי האחרון, שלחתי למיכל תמונות איך נראית המבואה הדיגיטאלית בבנימינה, כי בערב הייתה הפסקת חשמל, היה קצת גשם. ההבטחה הייתה, שיישאר סניף קטן עם מבואה, עם בנקאי שנמצא פעמיים בשבוע. הבקשה שלנו הייתה לבנקאי של חמש פעמים בשבוע, שיהיה קשר ומענה אנושי לאנשים. כמו שנאמר פה רבות, אני לא ארחיב על הנושא של המהפכה הדיגיטאלית כי אבי בן ה-77 שמגיע לסניף כדי להוציא כסף מהכספומט, מה לעשות, הוא כנראה כבר לא יהיה במהפכה הדיגיטאלית ושלישי בשלייקס כנראה כבר לא יעזור לו, הוא כבר לא ילמד איך לעשות העברה בנקאית באתר הבנק, שהוא אתר נהדר, אבל הוא לא מתאים לכמה מיליונים מהאוכלוסייה בישראל.

נכון.

ואז הסבירו לי שהסניף כבר לא רווחי. שאלתי, למה הסניף כבר לא רווחי? אמרו לי , ניירות ערך הוצאנו למוקד בנשר. כל הרווחיות של ניירות עסק לא בסניף. עסקים העברנו לסניף פרדס חנה. את הפרימיום העברנו לסניף זכרון, אז הסניף לא רווחי. אמרתי, יופי, מקבלי הקצבאות שמגיעים ב-28 לחודש לקבל את הקצבה שלהם במזומן כי מזה הם חיים, הם באמת לא רווחיים. אמר לי בסוד מנהל הסניף, שהם דווקא כן רווחים כי כשהם מגיעים במצוקה לסניף הם מקבלים הלוואות בריביות קצוצות. אבל זה בואו נשים רגע בצד.

אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה כפרית שלא אמורה לקבל יותר שירותים בנקאיים כמו שצריך. שאומרים לי, אנחנו מסתמכים על תשתיות שקיימות כמו למשל, אנשים יקבלו דברים בדואר. אני לא יודע מי מכם קיבל לאחרונה שירות מהדואר וכמה זמן לקח לו לקבל מכתב, זאת עוד בעיה במדינת ישראל, הקדמה עוד לא הגיעה לשם. ואומרים לי, אנשים יגיעו בתחבורה, אני לא יודעת אם ניסיתם פעם לנסוע בתחבורה ציבורית מבנימינה לפרדס חנה, שצריך לבזבז בשביל זה יום עבודה וכו' וכו', לא צריך להכביר במילים על כמה שהדבר הזה לא יעיל.

הייתי אומרת, אנחנו לא באמת בעד הקדמה אבל אני חושבת שהמפקחת על הבנקים צריכה לחייב פה את הבנקים לצמצם את גודל הסניפים, לא את הסניפים של 1,000 מטר ולא צריך 20 עובדים, אפשר סניף של 50 מטר ושני עובדים. זאת אומרת, הפער בין הדיגיטציה - - -

צודקת.

אני חושבת שזה מה שצריך לחייב את הבנקים, להקים סניפי בוטיק קטנים שמשרתים אנשים כי באים ואומרים לי, אנשים לא מגיעים יותר לסניפים. האנשים שאנחנו מדברים עליהם פה הם מהאוכלוסיות המוחלשות והחלשות, הם כן מגיעים לסניפים.

תודה, ענת.

אני רוצה להגיד רק משפט אחד, זה מאוד מחדד לי משהו. הרי ההסתכלות שלנו, כלומר של בנק ישראל, האם לסגור או לא לסגור היא ברמת הסניף. תחשוב מה זה עושה. שניים, שלושה סניפים של בנקים שונים, בבנימינה או בכל מקום אחר, מה מתחיל להיות? מרוץ ביניהם מי סוגר קודם, למה? כי האחרון יודע, שלו יהיה הכי קשה לסגור כי השניים האחרים כבר סגרו לפניו. זאת אומרת, שההסתכלות גם צריכה להיות ברמת האזור והיישוב.

אני רוצה לתקן אותך, חברי, שמולי, הם לא מתביישים לסגור גם אם זה הסניף היחיד, אין לאף אחד שום חרטה.

לבנק אין חברים.

הוא לא מחכה, הוא לא חושש ולא שום דבר, לצערי. קרית עקרון, בנימינה והרשימה עוד ארוכה של יישובים.

אדוני היושב ראש, הייתי שמחה לשמוע את בנק ישראל.

תיכף נאפשר להם, אבל אנשים הגיעו מרחוק לקנות את צרותיהם. נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור, בבקשה.

נתי הוא חלק מהוועדה. ביום שהוא לא יהיה פה יהיה יום מוזר.

באתי לדבר בשמם של אנשים שלא רואים. סיפר לי אדם לא מזמן, אדם שהיה צריך להוציא כסף מזומן, שגם לא ניתן להוציא סכום כזה בכספומט. הוא התחיל את הדרך בסניף שהוא הכיר. לא היה שם סניף, הוא נסגר, שכחו להודיע לו. אחר כך הוא הלך לסניף אחר שהוא מכיר, אני אומר לך שהוא דילג בין ארבעה סניפים כדי למצוא סניף אחד שיש בו גם קופה. בסוף הוא מצא בליילינבלום פינת הרצל, כנראה זה הסניף האחרון של הבנק הזה שעוד מחזיק קופה. הפתרונות שהציעו לו הם כאלה שלא מסוגלים לשרת אנשים עם עיוורון. אמרו לו, תתקשר לסניף, ייתנו לך קוד מיוחד, תחייג אותו, הכספומט יוציא לך את הסכום שאתה רוצה. או, גש לחוות שרתים או בועה דיגיטאלית שיש בכניסה ותתמודד.

בושה וחרפה.

יש לך בברייל.

אתה רוצה שאני אכתוב לך את המכתב בברייל? אכתוב בברייל.

לא, אני שואל, האם כשהוא ניגש לכספומט - - -

הם לא נגישים הכספומטים?

חלק מהכספומטים בישראל, חלקם נגישים במידה רבה, לא 100%. למשל, סכום אחר לא מופיע שם, לא ניתן לבצע את הפעולה. הקושי בנגישות, למה אנשים עם עיוורון מעדיפים להוציא כסף במזומן בקופה? השטרות החדשים נגישים יותר מקודמיהם – אני מודה על כך לבנק ישראל – חשוב הסדר, חשוב לדעת את הסדר של השטרות שאתה מוציא והכספומט במקרים רבים מוציא את זה באופן רנדומאלי. אתה מוציא סכום כסף, אין לך מושג כמה יצא, אתה לא תמיד יודע אם זה שני שטרות של 50 ושטר אחד של 200 או שני שטרות - - -

הם שונים?

כן, הם שונים, אם הם לא מסודרים אחד עם השני באותו סדר אז אתה לא יודע להבדיל באורך הזה. בנק ישראל נתן לנו סיוע באמצעות איזשהו מכשיר, אבל לא תמיד זה מתאפשר, עדיין אנשים מתקשים בזיהוי השטרות, בעיקר אותם אנשים מבוגרים שאין להם את המסייעים הטכנולוגיים.

אני אומר שוב, להפקיד צ'ק עבור אדם עם עיוורון במכשירים עם - לא מבואה, אני קורא לזה בועה - הבועה הדיגיטאלית, זה בלתי אפשרי. בוא נתחיל מזה, שהוא לא יודע איזה צד זה הפנים של הצ'ק, אני אדם עם יכולות גבוהות, מצאתי את עצמי מבקש עזרה מאדם עובר ושב שיעזור לי להפקיד צ'ק. זה לא פתרון, אדם עם עיוורון, גם אם האתר די נגיש – והאתרים לא נגישים ב-100%, גם בגלל התקנות שהותקנו שהן מתירות מספר אזורים לא נגישים – עדיין אדם עם עיוורון, בטח אם אנחנו מדברים על 15,000 איש מעל גיל 60 בקרב האוכלוסייה הזאת, לא מסוגלים להפעיל את הטכנולוגיות האלה.

תודה, נתי, אני חושב שהסברת את הדברים בצורה המיטבית. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. ולאחר מכן, טיבי רבינוביץ.

תודה, אדוני היושב ראש. מר ביאליסטוק, הדברים שלך הם תיאור של שערורייה בלתי נסבלת, אין דרך אחרת לתאר את זה. זה בלתי נסבל, זה מקומם. אני מנסה לחשוב בהיגיון, איך אנשים שנמצאים במציאות כזאת, איך הם יכולים להתנהל בדברים יום יומיים, כשלכל אחד מאתנו הם שקופים פה? אני קורא לבנק ישראל באופן ספציפי, לטפל בבעיות האלה ולתת להן מענה.

ברשותכם, אני רוצה להגיד כמה מילים בסוגיה היותר כללית שבפנינו. בנקים מתנהלים כמו גופים פרטיים אבל אין דבר יותר ציבורי מאשר בנקים. השירות שהם נותנים הוא שירות ציבורי, הכסף שלהם הוא כסף ציבורי, זה הכסף שלנו.

גם הקנסות שהם משלמים אחר כך - - -

נכון, הכסף של הקנסות שהם משלמים הוא עלינו. אלה מוסדות ציבוריים שמקפידים להתנהל התנהלות פרטית. אנחנו צריכים לדרוש מהם התנהלות ציבורית כיוון שהם מוסדות ציבוריים, כיוון שהשירות הוא ציבורי, כיוון שהכסף הוא ציבורי, אנחנו צריכים לדרוש התנהלות ציבורית. אבל למרבית הצער, המדינה, במקום לדרוש התנהלות ציבורית, המדינה והפיקוח על הבנקים, הם חלק מהבעיה בנושא הזה, הם לא חלק מהפתרון. קודם כל הם ממשיכים להתייחסות בהתייחסות הפיקטיבית והמופרכת והבלתי הגיונית לבנקים כמוסדות פרטיים. אבל ספציפית בסוגיה שנמצאת בפנינו הם מעודדים את הבנקים לסגור סניפים. הם מעודדים את הבנקים לחסוך, להצטמצם, להתייעל, על חשבון השירותים שהם נותנים לנו.

אני קראתי את המצגת שלכם, של הפיקוח על הבנקים, הדף שהכי מצא חן בעיני זה הדף שמדבר על אזרחים ותיקים ואומר, העצמה בנקאית דיגיטאלית. זה באמת דרך המלך. זה מזכיר לי ויכוח – מחר יש לנו בחירות לרשויות המקומיות – מזכיר לי איזשהו ויכוח עם עירייה מסוימת שאני לא אזכיר את שמה אבל היא קרובה מאוד למקום מגוריי, שבה הסבירו לי שבימינו לא צריך כבר תחנות אוטובוס כי לכולנו יש אפליקציה, לא צריך להמתין בתחנות האוטובוס. אז מי שכותב תשובה כזאת כנראה לא ראה את האישה המבוגרת שממתינה עם סלים ולא מבין למה היא צריכה לשבת ולמה היא צריכה מחסה מגשם. אותה צורת התייחסות מדברת על העצמה בנקאית דיגיטאלית על אנשים שמה לעשות, בסך הכול רוצים להוציא כסף מהבנק. ולכן, אני חושב שאתם צריכים לשנות גישה.

הדבר הכי מרגיז והכי מקומם, הדבר שדיברה עליו חברת הכנסת פנינו תמנו, העובדה, שהתוצאה של זה היא מערכת תלת קומתית. העניים, המוחלשים, הנכים, כולם צריכים להצטופף ברמת שירות אפס, למי שיש כסף אין שום בעיה, שם יש כורסאות נוחות ומצב נפלא. זאת מציאות מקוממת, אי אפשר להשלים עם זה, זאת מציאות מקוממת בוודאי כשמדובר במערכת ציבורית כמו שאמרתי בפתיחת הדברים. לבנקים כנראה יש גישה אחרת לשוויון, זה לא שוויון בין בני אדם שסופר בני אדם, זה שוויון בין שקלים, מי שיש לו הרבה שקלים נספר הרבה יותר ולכן הוא מקבל הרבה יותר זכויות. תודה.

תודה. טיבי רבינוביץ. לאחר מכן, עורכת הדין בקי קשת ועידית הראל. יש כאן נציגים לבנקים?

כן, יעל דרומי מבנק הפועלים.

אז אם תרצי להתייחס, בבקשה. טיבי רבינוביץ, בבקשה.

אני אדבר בקצרה כי הדברים ששמעתי פה הם מרגשים, הם אמיתיים ואנחנו ננסה להשיב לכם ואולי לקבל כמה מהרעיונות שלכם כדי לשפר את המצב. המערך הבנקאי בעולם עובר שינוי, כמוהו גם המערך הבנקאי בארץ. גם המערך הבנקאי בארץ עובר שינוי והשינוי נובע מכך שפחות ופחות אנשים מגיעים לסניפים. מכיוון שפחות ופחות אנשים מגיעים לסניפים, אנחנו לא יכולים להשאיר את הסניפים ריקים במהלך רוב שעות היממה ולכן אנחנו צריכים למצוא מעין פתרון שיאפשר לנו לחיות עם המצב החדש. המצב החדש מחייב אותנו להשתנות ואנחנו צריכים לעשות את זה באופן שיגרום כמה שפחות לפגוע בלקוחות שלנו. עם כל הכבוד לכם ואני מאוד מכבד את הדברים שלכם, אני חושב שהדברים שלכם באים מהלב, הלקוחות הם קודם כל הלקוחות שלנו.

אתם לא מתנהגים ככה.

אנחנו נבחרים על ידי הלקוחות שלנו לא כל ארבע שנים אלא כל יום.

הם קהל שבוי, ואתה לא צריך להתריס כלפי חברי הכנסת, אנחנו לא עומדים למבחן כאן. ההתנהלות של הבנקים עומדת פה למבחן. אני חושב שהדברים שחברי הכנסת אמרו בדיון הזה היו בטון מאוד מאופק, אז אל תמתח את הגבול, אנחנו לא עומדים לבחינה בדיון הזה.

עם כל הכבוד, אנחנו משתדלים לתת ללקוחות שלנו את השירות הכי טוב כי הלקוחות שלנו הם גם ההורים שלנו, לא רק ההורים שלכם ויש לנו עניין לפתור את הבעיות ולמצוא פתרון לקשיים.

איך אתה מסביר את הנתונים - - -

אתם יוצרים את הקשיים האלה.

שירות מדהים, תלוי על איזה לקוחות אתה מדבר.

אני רוצה לשאול שאלה, נניח ואתה צודק בכל מילה, אני מאמינה לך, בסוף אתם רוצים לקוחות, אין לי ספק בעניין. איך אתה מסביר את הנתונים האלה שמלמדים על כיוון מאוד ברור, סוגרים יותר סניפים במקומות יותר חלשים?

אני מיד אתייחס לזה. חבר הכנסת שמולי, לגבי הלקוחות השבויים, בכל זאת, שאלת שאלה נכונה, אין לנו עניין בלקוחות שבויים מתוסכלים, לא מרוצים, וכאלה שבאים בטענות. יש לנו עניין בלקוחות מרוצים, לקוחות ששמחים להיות באינטראקציה עם הבנק. אני חושב שכל אחד רוצה את זה, גם אם הלקוח הוא שבוי, ואני לא מסכים לטענה שלך, הלקוח יכול לעבור. אבל אני לא רוצה, כשאימא שלי מגיעה לבנק – גם אימא שלי מגיעה לבנק, היא יוצאת רומניה, גם היא לא יודעת להתנהל עם וואצאפ – אין לי עניין שהיא תגיע לסניף הבנק לא מרוצה. כך שגם אם הלקוח הוא שבוי, אני לא רוצה שהוא יגיע אלי ויחשוב שאני נותן לו שירות גרוע. אתם יכולים לחשוב שכל מה שאנחנו רוצים זה לגרום ללקוחות שלנו להיות לא מרוצים.

אנחנו לא חושבים, אנחנו מסתכלים על הנתונים ועל המציאות.

אולי הוא לקוח שהוא לא שווה לך.

חברים, כולנו נגדו, תנו לו להגיד את הדברים שלו.

הוא אומר, אבל הוא לא מנמק. הוא צריך לנמק. אולי הוא לקוח שאתה לא מעוניין בו, הוא לא רווחי עבורך, אתה רק חייב לקבל אותו.

חבר הכנסת מקלב, אני מתעקש להגן עליו.

קצב השינוי במערכת הבנקאית הישראלית הוא איטי יותר. אם במדינות ה-OECD בשש השנים האחרונות סגרו בערך 17% מהסניפים, בישראל סגרו כ-8%. אם אתם חושבים שאנחנו לא מנתרים את התלונות, אנחנו מכירים את התלונות, אנחנו משתדלים לטפל בכל התלונות, מיד אפרט בכמה מילים מה אנחנו עושים, אבל אתם חייבים להבין שקצב השינוי שמתבצע במדינת ישראל הוא קצב אטי יותר וזהיר יותר.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, השינוי שמתבצע במערך הבנקאות הישראלי הוא שינוי שמביא לכך, שמרבית הלקוחות מקבלים שירותים זמינים יותר, מכיוון שהיום המכשירים האוטומטיים נותנים שירות הרבה יותר משוכלל ממה שהיה בעבר. אני בטוח שרוב האנשים פה מודעים לכך, הם פתוחים 24/7, כלומר, אם פעם - - -

בקיצור, אתם מושלמים, הכול בסדר.

לא, לא אמרתי שאנחנו מושלמים. אני אומר שאנחנו לא מושלמים ואני אומר שאנחנו עושים טעויות ואנחנו פה גם כדי לתקן אותן.

מה תתקנו? באנו לשמוע הצגה כמה הכול טוב?

קארין, תני לי להתקדם אתו, אנחנו נתייחס לזה אחרי שהוא יסיים את ההצגה שלו.

השירותים היום זמינים יותר.

למה אתם סוגרים את שירותי האל-תור?

אני מיד אתייחס לזה. גם אם מצמצמים את שירותי הטלר, הרחבנו מאוד את שירותי המכשירים האוטומטיים.

זה לא תחליף. זה לא תחליפי לחלק מהאוכלוסייה.

אני מסכים אבל אני רוצה להשלים פסקה אחת.

טיבי, אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא. אני אגיד לך למה כולם מתנפלים עליך, כי גם אתה פעם כשהיית עוזר והיית שומע תשובות כמו שאתה נותן, היית מתקומם. כשאתה נותן תשובות מקוממות אז מתקוממים. אני עוד יחסית רגוע, את מה שיש לי לומר עוד לא אמרתי. התשובות שאתה נותן הן תשובות מקוממות, אני רק מגן על זכותך להגיד את הדברים. חברים, אל תפריעו לו, בואו נתקומם בשקט בשלב הזה.

אשתדל לקומם כמה שפחות. השירותים שניתנים היום הם זמינים יותר, 24/7, הם נוחים יותר כי אפשר לבצע – חבר הכנסת שמולי, אני לא מתעלם מהאנשים שיש להם קשיים.

אני ממליץ לכם לבוא לכספומטים בשתיים בלילה.

הם שירותים מהירים יותר והם גם שירותים זולים יותר לציבור. הציבור משלם עמלות מופחתות, רבע מהמחיר שמשלמים - - -

אני רוצה לראות אותך בא להוציא כסף ועומד מאחורי אזרח ותיק.

אתה לא התייחסת לדור המדבר שהזכרנו, לעולים חדשים, לאנשים עם מוגבלות.

אז עכשיו אני מתייחס. בתהליכים שהם תהליכים לא פשוטים, אנחנו משתדלים לעשות הדרכות לאנשים, אנחנו משתדלים להעמיד בנקאים ליד המכשירים האוטומטיים, עשינו פרויקט טוב ומבורך לאוכלוסיות הוותיקות יחד עם המשרד לשוויון חברתי ובנק ישראל, ביוזמתם. נתנו הרצאות, אנחנו מזמנים את האנשים המבוגרים לסניפים.

זה לעג לרש.

לא כולם יכולים להשתמש בהדרכה שלך. לא כולם מסוגלים לעמוד ברף הציפיות של הבנקים, שאותם עולים חדשים מבוגרים שיבואו להדרכה ויצאו פתאום מומחים לדיגיטל.

אבל אני פתחתי בכך שאני מבין לחלוטין את מה שאת אומרת ואני לא צריך שתגידי לי כי אנחנו באמת משתדלים לראות את התמונות האלה ולהתייחס בכבוד לכל האנשים ולנסות לסייע בכל אמצעי שעומד לרשותנו.

תודה. עוד משהו?

כן, עוד שני משפטים.

בבקשה.

יכול להיות שאנחנו לא מושלמים ולא עושים את זה פרפקט, אבל אנחנו באמת משתדלים מאוד כלפי הלקוחות שלנו לסייע להם ולתת להם את כל הסיוע שהם מבקשים ומשתדלים להעמיד לרשותם כל אמצעי שאפשר כדי לסייע להם לעבור את השינוי הזה באופן קל ככל שניתן.

מה הארסנל?

סליחה, אין שום ארסנל, איזה ארסנל? מה, הוא ימציא עכשיו? זה מה שיש, מה הוא יכול להגיד?

הוא אמר שיש.

תודה לטיבי רבינוביץ. גברתי, בקי קשת, עזרת לנו מאוד בדיונים הקודמים.

בקצרה. לצערי, אני לא חושבת שזאת בעיה זמנית.

את אומרת שהמבוגרים יחיו עוד?

לא. אני אומרת, שבנוסף למבוגרים יש אוכלוסייה שאין לה גישה לאינטרנט.

נכון. אבל זאת לא האוכלוסייה שהבנק רוצה, הם בקומה הראשונה – זה מה שאמרה פנינה תמנו. הרי, מה כל הסיפור? הבנק סוגר היכן שאין לקוחות שיודעים לשמן את הסניף. אין כדאיות כלכלית, הם לא כדאיים, זאת התורה על רגל אחת. זה אפילו לא מבוא לכלכלה. היצע וביקוש.

היה קל לנו לומר שבעוד כמה שנים יהיה בסדר. לצערי כנראה שתמיד יהיו לנו אוכלוסיות עניות, מבוגרות, שאין להן גישה. בנוסף יש גם קבוצה אידיאולוגית שלא מחוברת לאינטרנט ואין לה טלפונים חכמים, אוכלוסייה חרדית שחלקה מבקשת לא להשתמש באמצעים הללו. אני חושבת, שכרגע עוד כדאי להחזיק בשכונות הללו בנקים, מה לעשות, גם שם צריך לקחת את זה בחשבון.

יחד עם זאת שהם חרדים, זאת גם לא אוכלוסייה שהיא כדאית לבנקים. את אומרת שכדאי, אבל פה לא כדאי להם.

וזאת גם אוכלוסייה שצריך לקחת בחשבון שזה לא רק לכמה שנים. נקודה אחרונה, אפילו צעירים וצעירים משכילים ובעלי טלפון חכם, אנחנו מכירים את הסיפורים של ילדים שלוקחים הלוואות ענק בקליק באצבע, גם לאוכלוסיות הללו יש ערך לכך שיהיה מולם בנקאי, שיהיה אדם מולם.

העניין ברור. תודה. עידית הראל שמש, מאמון הציבור, בבקשה.

אמון הציבור קולט למעלה מ-20,000 פניות של אזרחים ואזרחיות מדי שנה וכמות התלונות בנושא הזה רבה ביותר. שלחנו מכתב למפקחת על הבנקים וקיבלנו תשובה מעודדה במרץ 2017 - - -

אל תקראי אותו, זה אותו מכתב שכולנו קיבלנו אותו רק בוורסיות אחרות.

נאמר, שידאגו לפתרונות כמו פתיחת סניפים ניידים וחלקיים ולא ראינו שום שינוי בנושא הזה. יש לנו נתונים מדאיגים מאוד ומקוממים על מספר תושבים על כל סניף של בנק.

אני חוששת שאולי הדיון הזה יוביל להאטה בהמשך הסגירה של הבנקים, אבל האם באמת יצא מפה איזשהו - - -

אל תהיי סקפטית, למרות שקל מאוד להיות סקפטיים מול הבנקים. אבל בואי נמתן.

האם יהיה פה איזה מעשה של פתיחה או הקמה של סניף או משהו אקטיבי ולא רק משהו לבלום את המהלך.

אני רוצה להסיר מעצמי את הכובע של אמון הציבור ולדבר כעידית, אזרחית המדינה. אולי זה יהיה קצת פופוליסטי מה שאני אומרת, אבל אני קוראת בתקשורת על רווחים של הבנקים, אני קוראת על משכורות של בכירי הבנקים ועל בונוסים, אני רואה ומבינה איפה הכסף הגדול ואז אני שואלת את עצמי, למה? למה זה צריך להיות ככה? למה אי אפשר טיפה לקבל פחות ולמסור למי שבאמת צריך?

תודה. שלושת הדוברים האחרים: יעל דרומי; ברכי דלצקי; וברי רוזנברג.

אני רוצה להגיד שהדיון הזה חשוב ואנחנו מברכים עליו ומברכים על ההזדמנות להיות פה ולהשמיע את עמדתנו. מעבר לזה, העליתם כאן נימוקים מהעולם הערכי, מהעולם של מחויבות ציבורית של ארגון עסקי ואנחנו רוצים לענות לכם במישור הזה עם פירוט של איך אנחנו רואים את מימוש המחויבות הציבורית שלנו.

מהפכת הדיגיטל, כפי שהיטיב להגיד חבר הכנסת שמולי, מייצרת דור מדבר שייצא נפגע לא רק בבנקאות אלא גם ברפואה וגם בשירותי המדינה וגם באינספור שירותים אחרים שאליהם אין נגישות ונוצרת בעיה. הדיון כאן בעיקרו סקטוריאלי, זה סקטור אחד שבו נוצר קושי, יש סקטורים נוספים שבהם היעדר דיגיטליות יוצרת קושי אמיתי לאוכלוסייה הזאת. עם זאת, אנחנו לוקחים אחריות על הדור המבוגר יותר, אלה הם לקוחותינו ואנחנו מחויבים להם הרבה שנים.

אני אסביר לכם מה אנחנו עושים. מדובר כאן על מחויבות ערכית, אני אתן דוגמאות למה שאנחנו תופסים כמחויבות ציבורית. אנחנו מחזיקים סניפים – אגב, לבדנו, אני יכולה לדבר רק בשם בנק הפועלים - שאין להם הצדקה כלכלית: במצפה רמון, בירוחם, בכפר יונה, במג'דל שמס - - -

את יודעת כמה אנשים אין להם הצדקה כלכלית.

אני לא דיברתי על אנשים שאין להם הצדקה כלכלית, דיברתי על סניפים.

בסוף זה לא עובד כך.

אדוני, דיברת על כך שהשיקול העיקרי הוא כסף.

כשמדינת ישראל הצילה את בנק הפועלים לא עמדתם שם. כשמדינת ישראל הזרימה מיליארדים כדי להציל את כל המערכת הבנקאית שעמדה ליפול בגלל המחדלים שלכם, לא היו שם ערכים.

אל תפיל את זה על יעל. אתה צודק רק שיעל לא הכתובת.

לא חשוב. מי שמדבר בשמו של בנק הפועלים שייקח גם אחריות על מה שבנק הפועלים עושה.

אדוני, אני מנסה לתת דוגמאות לאחריות כפי שאנחנו תופסים אותה.

זאת לא אחריות.

זאת אחריות. פתחנו מרכזי מזומנים – אנחנו הבנק היחיד שעשה את זה - בנתניה, בירושלים, בבאר שבע, עד סוף השנה נפתח גם בתל אביב ובחיפה, כדי לשרת לא רק את לקוחותינו אלא את לקוחות כל הבנקים שנזקקים עדיין לשירותי קופה.

זה יהיה גם ביישוב ערבי?

כמה סניפים סגרתם השנה?

סדר גודל של חמישה סניפים השנה.

בכל הארץ?

כן.

ובשנה הקודמת?

בשלוש השנים האחרונות סגרנו כ-20 סניפים. קצב הסגירה הואט מאוד ואנחנו מנסים ומקדישים הרבה מחשבה לאיזונים בתהליך. שאלת, חברת הכנסת אלהרר, מהם השיקולים? השיקול של סוג האוכלוסייה וכמות האזרחים המבוגרים הוא בהחלט שיקול שעומד לנגד עינינו. אגב, הסניף בבנימינה לא ייסגר.

למה אתם סוגרים את האל-תור? אם כל כך חשוב לכם השירות, למה אתם סוגרים את שירותי האל תור? תסבירו לי, יש בנק שפועל, לא סגרתם בנק, למה את הדבר האלמנטרי שמקל אתם סוגרים?

אנחנו מפעילים מערך שלם של שיקולים.

המערך השלם של השיקולים הביטחוניים והמדיניים. אנחנו לא בוועדת החוץ והביטחון.

אז אני אגיד במילים קטנות, אנחנו נשארים ופועלים באזורים ובסניפים שמקדמים את האחריות הציבורית.

גם את האל תור?

הגברת דרומי, אומר לך ככה, למדתי פה, שלפעמים עדיף להשתבלל, מאשר לשמוע דברים שמרתיחים את הדם.

אני מציע שהוועדה תשלח תודה לבנק הפועלים שהוא מוכן להחזיק סניף במצפה רמון.

לא צריך להגיד תודה, זאת האחריות שלנו.

איזה טובה אתם עושים לנו? חיים שם ישראליים לא פחות טובים ממך.

חברים, אני חייב להתקדם. הגברת דליצקי - - -

הגברת דליצקי לא נרשמה לדיון. המשרד שלנו, מזכירות ועדת הכלכלה, פנו יותר מפעם אחת למשרד לשוויון חברתי, על מנת שמי מנציגם יגיע לישיבה. עכשיו דברי.

אני מסכימה עם העניין שאומר, ש-4,000 אזרחים ותיקים ששמעו במסגרת שלייקס את אוריינות דיגיטאלית זה לא מענה מושלם או לא מענה. אזרחים ותיקים, 50% מתוכם יש להם יכולות לאוריינות דיגיטאלית. אני ממשיכה את דבריה של יעל ואומרת, שבעיית הדיגיטציה של אזרחים ותיקים לא נמצאת רק בנקודה של בנקים אלא נמצאת בשירותים רחבים ונוספים שהאזרח מקבל ויש לנו שם בעיה.

כפי שאמרתי, יש בעיה.

נכון, יש בעיה.

אבל אפשר לפתור אותה בקלות. פחות מחלקות בבתי החולים יעזור מאוד, זה מקטין את האוכלוסייה הזאת.

לא, לא לשם כיוונתי את הדברים. אני יכולה לומר כך, המשרד רואה את עצמו כמי שיכול להוביל תהליך אל מול הבנקים, אל מול בנק ישראל, כפי שהתחלנו לעשות עכשיו בזעיר אנפין. נכון, 4,000 אזרחים ששמעו הרצאה זה לא פותר בעיה של כמיליון אזרחים ותיקים שנמצאים היום במדינת ישראל, שרק 50% מתוכם יודעים להשתמש באוריינות דיגיטאלית.

מתוך 4,000 ששמעו את הרצאה, כמה מתוכם יודעים להשתמש?

נכון, גם עם זה אני מסכימה אתך לחלוטין. אני רק אומר דבר כזה, התחלנו עכשיו בעבודה של אוריינות דיגיטאלית אל מול אזרחים ותיקים. התחלנו בפיילוט ב-15 ערים, רובן ערים שיש בהן אזרחים ותיקים שהמשימה הזאת קשה עליהם יותר.

בסוף הפיילוט לא יישארו אנשים. אין פיילוט על אזרחים ותיקים, תבינו את זה כבר. זה מזכיר לי, שמגדילים את ההקצבות לניצולי שואה בהדרגה. לא מתחילים מגבוה ומורידים כי הם בינתיים נעלמים, אלא אומרים, השנה 40 שקלים, בשנה הבאה 80. אל תעשו פיילוט, תיגשו לכולם בבת אחת. מה זה פיילוט, אחרי שנתיים תלמדו אם הניסיון הצליח ותעברו לעוד 30 פיילוטים? אתם לא חיים במדינה הזאת, המשרד לשוויון חברתי.

מאוד חיה במדינה הזאת, מאוד ערה לצרכים של אזרחים ותיקים במדינה הזאת ועושה ככל יכולתי על מנת לסייע להם. יתרה מכך, מתוך הראייה הזאת שהמדינה הולכת לכיוון של דיגיטציה, אם אנחנו לא נתחיל לפתח כלים נכונים על מנת להכשיר אזרחים ותיקים להשתמש בדיגיטציה, אז לא נגיע לשום מקום. אפשר לומר שזה לא בסדר שאנחנו עושים פיילוט ונצא ישר לכל הערים במדינת ישראל ולא נצליח. ואפשר לעשות את הדברים במהלך חצי שנה, ללמוד אותם ואז להפיץ אותם לכל עבר ככל שניתן.

לעניין הדיון כאן אני יכולה לומר, שמול בנק ישראל נשמח להיות הקול של האזרחים הוותיקים ולסייע בדבר.

תודה, גברתי. ברי ברכיה, בבקשה.

ברי רוזנברג, מנהל רגולציה בבנק לאומי. אני אקצר כמו שהיושב ראש ביקש. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת איציק שמולי, כשדיבר על דור המדבר ואני אשתמש במילים שלך, אדוני היושב ראש, בתור מי ששומע הרבה מהדיונים שלך פה. אני אומר דברים לא בערך, לא ליד, אני אומר את הדברים בצורה הכי מדויקת ואוטנטית.

כשהלכנו למהלכים, כשניסינו להיות במקום הזה של העולם הדיגיטלי, העולם המתחדש, שבנק לא יכול שלא להיות בו, באסטרטגיה, בחשיבה של מה אנחנו עושים עם זה ולאיפה לוקחים את זה, חשבנו גם על הנושא הזה של דור המדבר. אפשר לתקוף אותנו, אפשר לכעוס עלינו, יש בעיות שצריך לטפל בהן, אף אחד לא חף מטעויות. אבל אני רוצה למנות בקצרה מה עשינו כחלק מהאסטרטגיה הזאת של טיפול בדור המדבר.

1. פרויקט של הדרכות, 170,000 הדרכות שמתוכן 12,000 הדרכות לאוכלוסייה מעל גיל 70. כשאני אומר הדרכות זה אומר לבוא לסניף, חלק אתה יכול גם לקבוע מראש, אתה בא, מישהו מלווה אותך, אומר לך איך משתמשים במכשירים, אינטרנט - - -

כמה אנשים מתוכם היו אנשים עם עיוורון שנתתם להם כלים להתמודדות?

הכספומטים שלנו מונגשים - - -

עזוב את הכספומטים. אני שואל, כשעשיתם להם הדרכה, איך הנגשתם את ההדרכה לאותם אנשים עם עיוורון שהיו שם, אם בכלל?

יש רכב שנקרא ישראל IL, כחלק מהפרויקט של ההדרכות יש לנו רכב שמשתמשים בו, מצטרף אליו עוד רכב נוסף, היינו ב-400 ביקורים בבתי אבות מצפון ועד דרום. אני יכול להגיד שכרגע, נכון לאוגוסט, 5,000 אזרחים ותיקים קיבלו שירות. דרך אגב, הרכב הזה שהוא סניף בנק לכל דבר, נותן שירות כספומט לכל לקוחות הבנקים.

הרכב הוא להדרכה?

לא, לא, זה רכב למתן שירותים, הוא כמו סניף בנק, אתה עושה את כל הפעולות - - -

400 ביקורים הגעתם ל-5,000 איש?

כן.

זה לא כלכלי.

חבר הכנסת שי, לא אמרתי שזה כלכלי, אמרתי שזה חלק מהחשיבה שאנחנו מבינים של טיפול בדור המדבר.

הנושא של הדיילים שהזכרתי קודם שנמצאים בסניפים שנסגרו ויש מבואות, יש למעלה מ-200 דיילים שייעדנו לדבר הזה.

כמה זמן הם נשארים שם? סגרת סניף, כמה זמן יש שם דיילים?

כמה שצריך.

כמה פעמים בשבוע, כמה שעות ביממה?

לאורך כמה זמן, חודשים, שנים?

אני יכול להגיד לך, שנכון לרגע זה למשל יש סניפים שכבר שלוש שנים סגורים ויש שם עמדות ויש שם דיילים.

כמה זמן בשבוע, כמה זמן בחודש? בזמן שעות הקבלה?

כן, בזמן שעות הקבלה.

עמדות מידע - יש לנו היום 600 עמדות מידע, גם בסניפים שמוזגו וגם סניפים קיימים, שאפשר לתת בהם שירות, בכמה שפות, גם ברוסית, גם בערבית. יש גם אפשרות למשיכת רנטות מכספומטים במט"ח.

החודש סגרנו את כל תיבת האל-תור. למה את זה אתה לא אומר? שנה שלמה לא נתנו מעטפות, הקשישים האלה החלשים לא הצליחו לצעוק, הקול לא נמשך, החודש הזה סגרנו את כולם.

יש לך עמדת שירות 24 שעות.

כל תיבות האל-תור, אותו קשיש או חולה, הוא שולח עם מישהו להפקיד את המעטפה, הוא לא יכול להגיע, הוא לא צריך להגיע.

יש לו עמדות מידע, למה הוא צריך את זה?

מה זה עמדות מידע? איך אתה מגיע לעמדות מידע, בלי הכרטיס?

חברים, לפני שאני מעביר לעודדה אני רוצה להגיד כמה דברים. עודדה, אני אומר לך בצורה ברורה, אני הקשבתי לכם, לכדרורים שלכם, ככה הרגשתי. הזמנו אתכם, באתם, אמרתם את הדברים אבל לא לחינם אמרתי, שהדברים שנאמרו כאן היו מקוממים ועדיף היה שלא היו נאמרים.

תראי עודדה, אני מתעסק עם העניין הזה כבר כמה שנים טובות, עוד שהעניין יצא אל הדרך. איך זה עובד? סוגרים סניפים, סוגרים טלרים, שלא נדבר על זה, שלא בכל המקומות שסגרו סניפים הקימו את המערכת החליפית. שלא לדבר על זה שלהגיע לכספומטים – הרי למה קמים הכספומטים הפרטיים? כי יש מחסור, לא נפתח את כל הדיון, עם עמלות. כשאין סניף ואתה הולך לכספומט של בנק אחר שהוא לא הסניף שלך, העמלה גבוהה יותר. שלא נדבר על כך שהתחבורה הציבורית על הפנים ממקום למקום. שלא נדבר על כך שהסיפורים האלה הם רק באגדות – אני מתעסק עם העניין הזה, מסתובב בארץ. תפתיעו אותי, תעקבו אותי, תבקשו את הלו"ז שלי, תגידו כבל עובר ליד בנק, ייראה דיילת או דייל במקום הזה. לא ראיתי במקום דייל או דיילת. חבר'ה, אני לא צוחק. תפסיקו לבלבל את המוח. עודדה, אתם נותנים את הגיבוי לבנקים ולא לאזרחים. כשאנחנו מדברים על סגירת סניפים, כולנו זוכרים את הבדיחה עם הגשש, כשהיו צריכים את הלקוחות: זה לא דואר, זה בנק. פתחו בנקים לכל אזרח. היום בעיקר האוכלוסייה המתקשה, הנכים, שלא לדבר על העיוורים ששם זה בכלל במכפלות, שלא נדבר על החברה החרדית, שלא נדבר על החברה הערבית. אין מה לעשות, היחס הוא יחס כלכלי קר, הכי קר שיש בעולם. קר ומנוכר שצובעים אותו במילים יפות. ואתם יודעים, גם הפקידים הבכירים שנמצאים כאן, אתם יודעים שאנחנו צודקים.

כספומטים – כמה רבתי אתכם על זה. כן, כן. נפתח, נעשה, במקום כל סניף נעשה, נסדר, יהיו הדרכות במקום הזה. הכול אגדות. אגדות של האחים גרים בדיגיטציה. הכול קשקוש אחד גמור, אתם לא סופרים. זה מה שמשגע אותי, הרי לכל אחד מכם יש בן משפחה, יש הורים, ואנחנו נוסעים. אני כבר לא מדבר על זה שלפעמים הפקיד היה כל עולמו של אותו המפקיד או המפקידה, שהוא יודע בדיוק מה צריך להגיד, איך צריך להגיד, יש עניינים משפחתיים שנשזרים בתוך התהליכים האלה. הוא יודע לדבר עם הפקיד הזה או הפקידה שיודעת לאשר או לא לאשר, את זה האפליקציה לא יודעת לעשות. אז צודקת הגברת מבנימינה. אף אחד לא ביקש שכל הסניפים של 200-300-400 מטר יהיו עם ארבע קומות. אבל יש מקומות, ואין סיבה שלא, הבנקים עשירים, וטוב שכך. אני לא רוצה להגיד כמה מנהלים מרוויחים, אני שם את זה בצד.

אני לא שם את זה בצד. אני רוצה גם.

הבנקים עשירים והלקוחות עניים.

אני מדבר על זה בשורה התחתונה שתבין, שרוב הכלכלה, חוסנה נמצא אצל קבוצה מאוד קטנה.

אני אומר לכם, אני ארתום את כל הכנסת. ארתום את כל הכנסת. אנחנו נוציא לכם מפה סיכום דיון של מה אנחנו תובעים. אנחנו רוצים לראות תכנית עבודה מסודרת. אני לא אוותר לכם. הח"כים פה, שמולי, נחמן, שמובילים, וכל אחד שנשארו כאן, מקלב ואחרים, עוסקים בזה כבר שנים, לא נוותר. הפעם הזאת אנחנו לא נוותר. אם צריך, נעשה תיקוני חקיקה, נחייב הכול בחקיקה ותהיה מלחמת עולם. זה חוצה מפלגות, זה לא עניין פרטי שלי או של קבוצה כזאת או אחרת פוליטית. אנחנו לא נוותר.

לפני שעודדה עונה, שאלה אחת. הבנתי שיש לה סמכות להורות לבנק לא לסגור סניף. האם יש לבנק ישראל סמכות להורות לבנק לפתוח סניף במקום שאין?

הפיקוח על הבנקים תיכף יתייחס לדברים האלה והוא יכול לעשות ועוד איך. עודדה, בבקשה.

אני מודה על הדיון הזה, שמעתי פה הרבה נושאים שמציקים לחברי הכנסת ולאנשים שדיברו וזה משהו שאנחנו מאוד מאוד קשובים לו. הנושא הזה הוא בנפשי. למשל, כשחבר הכנסת נחמן שי דיבר, הייתי יכולה לתת את אותו נאום. אני רוצה לדבר מה אנחנו עושים בעניין הזה.

· - -

בהחלט, זה ממש ככה, לכל אחד מאתנו יש בן משפחה קרוב. לצערי לי יש פחות אבל כשההורים שלי היו בחיים שמעתי יום יום את הקשיים שלהם בעניין הזה ואני מאוד מתחברת לזה.

אני רוצה לדבר על החוק שנותן לנו את הסמכות להחליט בבקשות של בנקים לסגירת סניפים. קודם כל, אנחנו תמכנו בהצעת החוק הזאת. אני רוצה להגיד לך שהיא כן אפקטיבית. כלומר, זה לא כמו שזה נראה לך שהיא לא אפקטיבית והיא - - -

142 מול 7 זאת תוצאה נהדרת.

אני אסביר לך למה היא כן אפקטיבית. בעקבות החוק הזה אנחנו הוצאנו הוראה שבעצם מיישמת את החוק הזה. יש שם טופס עם המון פרטים שבנק צריך למלא כשהוא מבקש לסגור סניף. הם צריכים לקבוע מדיניות בנושא הזה, והם צריכים לדאוג לחלופות ולראות איך הם נותנים את השירות בדרכים אחרות כדי שהשירות לאנשים לא ייפגע. הם צריכים להודיע לנו כמה לקוחות יש מעל גיל 70 וכמה לקוחות יש מעל גיל 80 ואנחנו מסתכלים בדיוק איזה בפריפריה או לא בפריפריה ואיפה יש להם סניפים קרובים וכו'. וכשבנק צריך להגיש לנו את הבקשה הזאת הוא חושב עשר פעמים כי הוא יודע שאם הוא יגיש בקשה שלא תעמוד בכל הדרישות האלה אז אנחנו לא נאשר אותה. לכן מלכתחילה לא מוגשות בקשות בכל מיני מקומות כמו שהזכירו פה כמו מצפה רמון וכו', כי יודעים שאנחנו לא נאשר. לפעמים יש בקשות שמוגשות ואנחנו מתחילים להתקיף עם כל מיני שאלות והם לפעמים חוזרים בהם עם הבקשה. ואז מופיעה התוצאה הזאת שאתה רואה מבחינת סטטיסטיקות, אבל זה אחרי הרבה מאוד דברים שמאחורי הקלעים.

מה שעוד יש בבקשות האלה, שאם אנחנו מאשרים, אנחנו מתנים את האישור בהרבה מאוד התניות. בין ההתניות האלה זה השארת מכשירים, מכשירים שייתנו את כל השירותים, לא רק משיכת מזומן. אנחנו דורשים סניף נייד או סניף חלקי, בהתאם לנסיבות. אם יש בתי אבות בסביבה אנחנו נדרוש שיבוא סניף נייד לבית האבות שבסביבה. אם יש שם הרבה אוכלוסייה מבוגרת אז אנחנו נדרוש שיינתן לה מענה בצורה של דיילים שיישארו במבואות וכו' וכו', כל מיני סוגים של תוצאות. ההתניות האלה הן מאוד משמעותיות. אחת ההתניות למשל שמאוד מקובלת כמעט בכל המקרים, שלכל הלקוחות שמעל גיל 70 יתקשרו ויודיעו להם באופן אישי על הסגירה ויסבירו להם איפה הסניף החלופי שלהם או שייתנו להם לבחור איפה הסניף החלופי וכו'.

אלה שמתחברים לדיגיטל – אין אתם בעיה. יש כל מיני צעדים שעשינו שנותנים מענה לכל האוכלוסיות והם ביניהם. למשל, בנושא הכספומטים שהזכרת אנחנו כן נתנו מענה. המצב הוא, שאם בנק נדרש להשאיר - המצב הבסיסי הוא, שכספומטים שסמוכים לסניפים הם במחיר מוזל מאוד, 0 עמלה פחות או יותר. ברגע שיצאו הסניפים, הכספומטים האלה כאילו הפכו להיות מרוחקים מהסניף. יצרנו בכללי העמלות דבר שנקרא כספומט מכשיר נדרש, שהוא בעצם זוכר שהיה שם סניף. כלומר, כל הכספומטים שנמצאים במקומות שאנחנו דורשים שישאירו אותם במסגרת מכתבי ההתניות האלה, הם כספומטים מוזלים. אם אתה לקוח של בנק הפועלים ואתה מוציא בכספומט של לאומי, המחיר שלך מוזל. כמות הכספומטים עלתה מאוד, אנחנו לא ניכנס לכל הדיון הזה. גם כמות הכספומטים הבנקאיים מאוד עלתה. חלק מההתניות של סגירת סניפים, בהוראה שלנו הם צריכים לתת מענה באמצעות מכונות. זאת אומרת, אם סוגרים סניף, צריכים לתת מענה באמצעות מכונות. זה גם חלק מההוראה.

הקבוצה השנייה זה אלה שמסוגלים להסתגל. זאת אומרת, שאם הם יתאמצו הם כן יכולים להסתגל לעולם החדש הזה ואז זה יהיה להם טוב, הם ירוויחו מזה שהם ישלמו פחות עמלות והם ייהנו משירות 24/7, הם ייהנו מכל היתרונות הרבים שיש לדיגיטל ואז זה יהיה להם יותר טוב. לאוכלוסייה הזאת שיכולה להסתגל אנחנו נותנים את המהלך הזה של העצמה דיגיטאלית והמהלך הזה לא יהיה חד פעמי, לאורך כל השנים הבאות תהיה הדרכה של קשישים, שיעורים פרטיים כדי לעזור להם, ללמד אותם איך משתמשים בכספומט, איך משתמשים באתר או באפליקציה, כל אחד לפי היכולות שלו.

יש את הלקוחות שלא מסוגלים להסתגל, שהם האוכלוסייה הכי קשה והיא הכי בנפשנו ואנחנו הכי דואגים מה קורה אתה. מה הדברים שאנחנו דואגים להם? א. הדיילים. הדיילים האלה, יש כאלה שמסוגלים להסתגל אז הם עוזרים להם ומלמדים אותם, ויש את אלה שלא יכולים להסתגל אז הם מסייעים להם לעשות את הפעולות. הם יהיו שם כל עוד יהיה בהם צורך.

איזה דיילים?

זאת דרישה והוראה שלנו. זה נדרש, הבנק חייב לשים דיילים.

142 סניפים נסגרו.

זה לא שנסגרו, זה כאלה שאישרנו את הסגירה אבל לא כל אלה נסגרו.

אני שואל אותך שאלה, כל סניף שנסגר, האם את יודעת להתחייב לי – אני מדבר על אלה שכבר נסגרו - שבמקום הוקם קומפלקס מסודר של בנקאות חכמה?

לא. זה תלוי במקרה. אם זה סניף שהוא במרכז תל אביב ו-500 מטר לידו יש סניף של אותו בנק – זה הרי היה המצב, היו המון סניפים.

ואם הוא סניף בשכונת בית וגן, שנהיה שם סופר במקום בנק, איזה סניף איזה מבואה? אין שום דבר, מכרו את זה לסופר, את יכולה לקנות שם בננות.

ממה שידוע לי, דחינו את הבקשה.

לא.

ואם זה ביישוב של 20,000 תושבים ואין שם סניף בכלל?

בוא נלך צעד צעד, אני רוצה להבין את הפשיטא - - -

לך לפסגת זאב, נעלמו הסניפים.

אנחנו קיבלנו בקשה ודחינו אותה, אני לא יודעת. אבל אני חושבת שלא כדאי להיכנס לכל מקרה ספציפי, אבל אני אומרת, זה תלוי במקרה.

אני תושב בית וגן ואני יכול להגיד לך, שסניף בנק הפועלים נסגר שם, אני כל יום עובר שם - - -

לא בכל מקרה, זה תלוי בנסיבות.

את מבינה עודדה? על זה היו אומרים אצלנו בישיבה: לא זו, אף זו. לא מספיק שאישרתם את הסגירה של הסניף, אתה הולך ויש לך הקלה נוספת.

איתן, אני יכול לתת לך תשובה לשאלה שביקשת? לא בדיקה של 100% אבל נסגרו בערך 100 ומשהו סניפים, ומספר המכשירים האוטומטיים שמחוץ לסניפים עולה על המספר הזה. כלומר, לפי בדיקה מקדמית שערכתי - - -

יש קריטריונים? שאנחנו נבין מהם הקריטריונים, מה זה פה הקלה ושם אין הקלה?

אבל זה עם עמלה גבוהה, זה כבר עמלה של 7 שקלים. כמו בנק ירושלים למשל, שם עמדות כאלה עם עמלות מאוד גבוהות.

חבר הכנסת מקלב, אני לא בטוח שאתה צודק.

עודדה אומרת שאני צודק.

לא. אם זה כספומט שהוא מרוחק מכל סניף, מעל 500 מטר, זה יהיה כרוך בשירות, למעט ללקוחות אותו בנק.

כנבחרי ציבור נוכל להבין את הקריטריונים האלה, איפה יש הקלה, איפה אין הקלה, מה המרחק? השאלה היא, האם יש לכם קריטריונים והאם מישהו בודק?

אדוני, אתה מקל עליהם.

אני רוצה שנבין כי פה מרחו אותנו.

יש הוראה שלנו, הוראה 400, לגבי סגירת סניפים, ששם הנספח שלה, יש טופס בקשה שבנק צריך למלא - - -

את הטופס מילאו אבל בסופו של דבר מישהו צריך להחליט אם כן סוגרים או לא סוגרים, משאירים כספומט, לא משאירים כספומט. השאלה, יש לכם השיקולים להגיד, סגרנו, אבל יש מקומות שאפילו לא היו סניפים, נפתח? מה אתם עושים בנושא הזה? לא רק סגירה.

אני מבקש לדעת, כל סניף שנסגר, האם השאירו – עזבי שיקולים, יש 500 מטר, אין 500 מטר – הדבר הראשון שאני רוצה לדעת, סגרו סניף, אני רוצה לדעת האם השאירו שם עמדות חכמות? יש כספומט ויש את החליף שאתה יכול להפקיד ואתה יכול לעשות את כל הפעולות האחרות. אלה שלא נקבע לידם הדבר הזה, מדוע לא?

זה אכן נקרא מבואה דיגיטאלית?

או-קי, נעביר לך.

והאם בנק שנשארה בו רק המחלקה העסקית, האם זה נקרא שהסניף נסגר?

האם אפשר לסגור את הקומה הראשונה בבנק של הגברת פנינה תמנו.

אדוני היושב ראש, סניף שהשאיר רק את המחלקה העסקית ולא סגר את כל שירותי הטלר ולא נותן את השירותים האלה, לא נקרא שהסניף נסגר. אנחנו רואים סניפים שהם כאילו לא נסגרו - - -

ולפיקוח על הבנקים אין אפילו רשת מעקב על כך. כל בנק מקבל החלטות נקודתיות שמתאימות לו. הוא אומר, אני סוגר רק טלר אחד - - -

משאיר רק את המחלקה העסקית, רק ניירות ערך ושאר השירותים נסגרו.

אני רוצה להגיד לכם על הדבר הזה, תדעו שהחוק הזה שמחייב בנקים לפנות לקבל אישור לסגירת סניף, זה משהו שאנחנו היחידים בעולם שיש אצלנו את הדבר הזה. כלומר, אין שום מקום בעולם, אני עכשיו חזרתי מה-OECD, סיפרתי על הדבר הזה, הם נפלו מהכיסא, תדע שאתה ייחודי, אין שום מקום בעולם שיש דבר כזה.

מציון תצא תורה. שם לא מתנהגים ככה - - -

אפשר להתייחס לזה בחיוב או בשלילה, אני לא אעבור על המצגת אבל בשקף הראשון רואים, שהתהליך בישראל הרבה יותר אטי, לדעתי זה הרבה בזכות החוק שלך. יש לנו יחידת פניות ציבור, אנחנו עוקבים אחרי התלונות. לכן אמרתי, הדיון הזה חשוב, שמעתי את כל הדברים שאתם אמרתם ואנחנו נתייחס לזה.

באיזה פרלמנט בעולם, ערב בחירות, שהכנסת לא דנה בחוקים אלא רק בחוקים בהסכמה, נשארים חברי כנסת פה על סיכות, כאשר יש להם הרבה פעילות בחוץ, רק כדי לעמוד על הזכויות של האנשים האלה שלא מקבלים את הזכויות האלה. מדובר באוכלוסיות, לא רק שהם קשישים וחלשים, הם לא מקבלים את השירותים האלה, הם לא מקבלים הגנה ואנחנו באים להגן עליהם.

עודדה, תמשיכי בבקשה.

יש את הדיילים. יש את כל ההתניות שאנחנו עושים - - -

אני אומר איזה באסה שאני כבר לא אזרח ותיק, לפי התיאור שלך. אני ממש מתבאס שאני כבר לא אזרח ותיק, עם כל הטוב שאתם מרעיפים על האזרחים הוותיקים. אפשר להתחיל לחיות מגיל מבוגר ולסגת לאחור?

יש את הנושא של היתרים לסניפים ניידים והחלקיים, זה משהו שהיה חסם רגולטורי שאנחנו הסרנו אותו. תבינו מה זה סניף חלקי. סניף חלקי זה כאילו אנחנו אומרים, לא צריך שיהיה סניף במקום מסוים חמישה ימים בשבוע.

את ראית פעם כזה?

כן, כן, אני יודעת איפה אישרתי.

עזבי ראית בתמונות שאישרת. נסעת, עברת ברחוב ואמרת, אה, מה זה?

לא, אתה לא רואה שהוא סניף חלקי, אתה רואה סניף.

אני שואל שאלה אחת פשוטה, האם יצא לך לעבור ולהגיד, אה, מה זה?

את הדיילת ראיתי הרבה פעמים.

זאת אותה אחת באותו רחוב?

נו, די עם הציניות.

אני ציני כי המציאות היא צינית.

לא, לא. דיילים יש המון. יש המון דיילים, רק לבנק לאומי יש 200 דיילים. אנחנו רוצים להזמין אותך לסיבוב סניפים.

שהניידת תתכונן והדיילת תתכונן, אני מכיר את זה. זה כמו בצה"ל המפתיעים, שכולם יודעים עליהם עוד לפני זה שמפתיע אותם.

יש את הנושא של המוקד הטלפוני. המוקד הטלפוני הוא בעצם החלופה האנושית לאנשים שלא יכולים להסתגל לדיגיטל.

40 דקות המתנה בשביל לעשות העברה. 40 דקות המתנה ואין לך אפשרות להשאיר טלפון.

זה לא תקין.

זה לא תקין אז איפה הפיקוח?

סליחה, קודם כל תודו לקדוש ברוך הוא שאחרי 40 דקות ענו לכם.

לא, התייאשנו, כל דקה פרסומת. המוקד הטלפוני לא יעיל, לא זמין, הוא לא נגיש. למה אתם לא עושים אינדיקציות כמה זמן ממתינים באותם מכשירים אחרי שהבנק סגר? גם מי שרוצה להוציא 100 שקלים, צריך להמתין לכל האנשים שמבקשים לקבל שירות, מכניסים צ'קים ולא מכניסים צ'קים. עשיתם בדיקה כמה זמן המתנה, את תקינות המכשירים, אחזקת המכשירים? מישהו צריך להפעיל רגולציה.

יש רגולציה.

אדוני היושב ראש, משפט אחד ובזה אני מסיים. קחו דוגמה עם מה שעשה משרד התחבורה עם רישיון הנהיגה. גם אם איבדנו ולא יהיה שירות אחר, בוא נשפר את זה. תראו מה עשו בסופר-פארם, העמידו עמדות נגישות לתת שירות שלא יכולים לקבל בבנק. להפקיד צ'קים בטאבלט, אפשר לעשות את זה, קצת רצון, משהו אוניברסאלי לכל הבנקים.

אפשר היום להפקיד בטאבלט, אפשר להפקיד צ'קים בסלולר.

עודדה, אני רוצה לסכם.

אני רק אענה לחבר הכנסת אורי מקלב, ההוראה שלנו מחייבת שהבנק ייתן מענה חלופי. זאת אומרת, שהסניף שמקבל את הלקוחות האלה ייערך לזה ויהיו יותר פקידים וכו' וכו'. אם אני שומעת עכשיו תלונות - - -

למה סוגרים את האל-תור?

הבעיה עם האל-תור, שאתה זורק מעטפה ואתה לא יודע מה קרה. זאת אומרת, זה שירות שהוא מאוד - - -

70 שנה זה עבד.

הוא היה לפני שהייתה אפשרות להפקיד צ'ק בכספומט ולקבל מיד אסמכתא שהפקדת צ'ק. באל-תור אתה זורק את המעטפה, היא יכולה ללכת לאיבוד ואין לך שום אסמכתא.

זה השירות הבלעדי שהם יכולים לקבל. מה קרה בעקבות האל-תור? זה שירות שנותן להם מענה, זה המענה היחיד שיש לו, למה אתם לא ממשיכים אותו? הוא לא המקסימאלי.

חברים, בוא נתקדם, אין התפתחות דיגיטאלית, הבנו את העניין.

אני מבינה את העניין, שחייבים אל תור. את גורמת לכך שתהיה כאן חקיקה, שחייבים אל-תור. את גורמת לכך שיהיה חוק שיחייב לשים אל-תור.

חבר הכנסת מקלב, אני אתייחס לזה.

אני רוצה להגיד עוד מילה, יש לנו שקף, אפשר להראות אותו, יש יציבות במספר הסניפים כבר הרבה מאוד שנים, אחרי שהייתה עלייה גדולה, יש יציבות, אין ירידה במספר הסניפים באזורים פריפריאליים. אנחנו כל הזמן חושבים מה עוד אפשר לעשות ואני חושבת שקיבלנו כאן כמה רעיונות ומחשבות. הדבר הבא שאנחנו רוצים לעשות, לתת קדימות בתור לקשישים. בטעות נרשם שם 80, הכוונה שלנו לגיל צעיר יותר, זאת טעות. כמו שיש קדימות בתור הפיזי, לפי חוק, אנחנו רוצים שתהיה קדימות גם -- -

שיהיה לו סניף, שתהיה לו קדימות.

אני מדברת על הטלפון, שבטלפון הוא לא ימתין שש דקות אלא הוא ימתין הרבה פחות. אני ארצה להיפגש עם נתי כי זאת נקודה מאוד כאובה.

אני רוצה לסכם. עודדה, אגיד את זה ככה לך ולנציגים של הבנקים. אני אתחיל מהסוף: כל הסיפור של ניידות, לא נעים לי להגיד, זה קשקוש מסיבה פשוטה. כי כשאתה בודק איפה הסניפים נסגרים, זה רק מחשבה כלכלית נטו, אין לידה שום עניין אחר. לא באתי ואמרתי שלגישה כלכלית אין מקום, אני לא אומר דברים כאלה ואני גם לא אגיד. אבל זה לא יכול להיות כל כך קיצוני. הבנקאות וסניפים פורחים במקומות שיש עוגנים כלכליים, זאת עובדה. הסניפים לא נסגרו. הסניף של בית אסיה לא נסגר והסניפים של כל המגדלים לא נסגרים כי שם יש כל הזמן אינטראקציה ותנועה. מה אומרת כאן הגברת מבנימינה? המחשבה היא, גם כשאתם מחליטים לבצע פעולה, תעשו אותה בהדרגתיות. חזרתי ואמרתי, לפעמים הבנק צריך להקטין את עצמו קצת ברווחיות, לא קרה כלום. זה אנשים שהבנק חי מהם הרבה מאוד שנים, מהלוואות, מריביות.

אני אומר לכם בצורה מאוד ברורה, אם לא תהיה לנו ברירה, נביא את זה בחקיקה. לא ייתכן שבאזורים מסוימים סניפים ייסגרו לגמרי. אפשר שיהיה חדר אחד, כניסה אחת, לא קרה כלום. שיעשו את זה במקום שבעה ימים בשבוע, ירדו לשלושה ימים בשבוע.

זה הסניפים החלקיים.

ירדו ליומיים בשבוע. אף אחד לא אמר שהם צריכים להיות כל היום משמונה בבוקר ומשמרת שנייה. את יודעת שזאת לא הכוונה. זאת לא שאלה של חוכמה, זאת שאלה כלכלית ואיפה שהם יכולים לחתוך הם חותכים. יש כאן אוכלוסיות, שכמה שנצעק עבורן, אין להן כוח באמת. האוכלוסיות החלשות, המוחלשות, האזרחים הוותיקים, אין להם יכולת, מה זה עכשיו נלמד אותם ונשנה להם את החיים, כמו שאמרה הגברת פה. זה בסדר, אלה מילים יפות, אבל עד שנלמד אותם.

זה לא פתרון מידי, אבל עתידי צריך לחשוב גם על - - -

את יודעת מה זה עתידי? עתידי זה כשאני אגיע לגיל וכשאת תגיעי וכבר תהיה טכנולוגיה אחרת, את תיזכרי במה שאמרת לי עכשיו. הרי הטכנולוגיה תתפתח, ולנו, לכשנגיע יום אחד לאיזה גיל, יהיו דברים חדשים אחרים לגמרי. כתוב, כאשר עשיתי כן שילם לי האלוהים. כשהיחס שאני נותן היום למבוגרים שלנו, זה יהיה היחס אלינו לכשאנחנו נתבגר. וזה מגיע. זה מגיע הרבה יותר מהר ממה חשבתי. כל פעם מגיע עולם חדש. העולם החדש לא עוצר במקום. זאת בדיוק הנקודה. רק האנשים הם אלה שמתחלפים.

לכן אני אומר לך, עודדה, אני רוצה לקבל רשימה מסודרת, כמה סניפים ניידים לכל בנק או אם זה במקבץ? באיזה אזורים?. באיזה תדירות הם מגיעים לאזורים האלה? כמה קורסים נערכו על ידי הבנקים בכל רבעון להדרכה דיגיטאלית? כמה מבואות דיגיטאליות חדשות נבנו במקום סניפים שנסגרו?

לא, הם קיימים, פשוט לא סוגרים - - -

אני אומר, סניף נסגר? כמה יש בפועל? ולמרות שהסניף נסגר, כמה לא מימשו את החובה הזאת?

והאם יש סיכוי שסניף בנק ייפתח שוב מחדש?

לדעתי, באזורי תעסוקה חדשים שיגיעו כוחות כלכליים. זה לא יקום בשכונה היכן שאת חושבת שצריך שיהיה, לא יקום שם.

דבר נוסף, אני רוצה לקבל כמה דיילות דיילים ובאיזה אזורים ובאיזה תדירות?

אני רוצה שתתנו לנו תשובה בעניין ההצעה שעלתה כאן, שיהיה סניף קטן שישרת במקומות שבהם לא נדרש כבר סניף גדול, מסיבות שאני מבין אותן - - -

במבשרת למשל זה קרה. חלק מהעניין זה העתקות של סניפים, מזיזים אותם ממקום למקום.

אני לא ביקשתי העתקה. את לא עוזרת לי כי את לא בכיוון שאני מדבר עליו. אני לא דיברתי על העתקות של סניף. אני מדבר על מצב שבו סגרו סניף ששירת יישוב כמו בנימינה, כמו קריית עקרון, כמו מודיעין עילית, שבמקום שהיה הסניף הגדול, אני יודע שיש שם איקס גמלאים, זאת היכולת שלהם, הם מקבלי קצבאות ואני נדרש לתת שירות משמעותי פעמיים בשבוע. במקום שהסניף יהיה פתוח 24/7, מעבר לעובדה שהקמתי לו את המבואה החכמה, אני מכין מקום שפעמיים בשבוע ייתן שירותים. פעמיים בשבוע, לא ביקשתי שבוע, פעמיים בשבוע. אתם יכולים לכפות את זה. והזמן יעשה את שלו וגם זה לאט לאט, גם עולם התוכן הזה כבר לא יידרש. אבל אי אפשר לעשות את המעבר מהמאה הקודמת למאה הבאה באבחה אחת, לא מקובל עליי. את יכולה להעביר את זה למפקחת על הבנקים. אני אומר לך בצורה ברורה, זה לא מקובל עליי.

כמו שאתם מכירים אותי, אני אביא את זה בחקיקה. אם תבנו על זה שהכנסת הזאת הולכת או מתפזרת, אם זה לא יהיה אני, יהיו פה אנשים אחריי שיעשו את זה. הסיפור הזה נגמר, אתם לא עמדתם במה שאנחנו התכוונו. העלמנו עין. אמרנו, בוא ניתן קדמה, אבל נדרסנו תחת הגלגלים של הקדמה.

לכן אני אומר, גם אני מבקש תשובה מחבר הכנסת מקלב בעניין האל-תור. יש מקומות, לא סתם חבר הכנסת מקלב מתעקש על זה, יש אוכלוסיות מסוימות, חברה מסוימת, שהנושא הזה יום אחד ייגמר.

ההשקעה מול התועלת שיש בה היא באמת מידתית הפוכה. דהיינו, הרבה תועלת יש בתיבות האל-תור האלה. כל הדברים שנאמרו פה הם לא מידתיים לגבי התועלת.

דבר אחרון שאני רוצה לומר לך, אנחנו קיבלנו פנייה מבנימינה, פנייה מקרית עקרון ונדמה לי גם מערד. אני רוצה שבמקומות המבודדים, לא המבודדים אבל הקטנים – בנימינה, עם כל הכבוד, אל תשלחי אותו לזכרון, שגם שם הסניף קטן, במקרה אני מכיר אותו, נדמה לי שהוא נמצא שם על הטיילת. פה, תעשי ספירה, אני כבר אומר לך, שגם פה את מבקשת בקשה שהסניף בזכרון ייסגר ויבקשו להעביר את כולם לחדרה. תרשמי לפנייך. הם יודעים בדיוק איך להתנהל מולכם והם יודעים שהיד שלכם מאוד קלה כשאתם שומעים את הבנקים שולחים לכם מכתב, את כבר רואה את חדווה ואתכם יושבים ובוכים, מסכנים הבנקים, צריך לעזור להם, אם לא נסגור את הסניף הזה הם יכולים חלילה לפטר עוד עובדים, משרד הרווחה יצטרך להתערב לעזור לבנקים. את יודעת בדיוק למה אני מתכוון.

אני אומר את זה ממקום שאני רואה את היד הכבדה וזה משגע אותי.

שמי עמית, אני מבנימינה, אני רוצה לשאול, האם סניפים כמו בנימינה, שקיבלו אישור לסגירה ולא נסגרו עדיין, הסניף מיועד להיסגר בעוד חודש. האם בהמשך לוועדה החשובה שהתכנסה פה ולפני חקיקה, האם אפשר להקפיא את סגירת הסניפים האלה?

סניפים שלא נסגרו עדיין?

סניף שלא נסגרו עדיין, סניף בנימינה, בנק לאומי. ההודעות נשלחו ללקוחות לפני חודש - - -

ולאן שולחים אתכם לקבל שירות?

או לזכרון או לחדרה, כולל פיצול משפחות, חלק מהמשפחות שולחים לזכרון וחלק לפרדס חנה.

מיכל ברוידה, חטיבה בנקאית, בנק לאומי. אני מבקשת להגיד לשולחן, שבבנימינה הפתרון הוא בדיוק הפתרון שהצעת, פעמיים בשבוע יינתנו שירותים ללקוחות.

אבל עדיין החשבונות פוצלו והלקוחות נשלחו. החשבונות של האנשים לא יישארו בסניף הזה, החשבונות פוצלו.

מה שאני מבקש גברתי זה את הדבר הבא, אני רוצה תשובה מפורטת מבנק לאומי – עודדה, האחריות היא שלכם – לגבי הסניף מבנימינה. לא לספר לי, כן, זה הפתרון. אני רוצה לשמוע פתרון. אם הפתרון הוא שתהיה בנקאות פעמיים בשבוע, דהיינו, המשפחות יידעו שאין צורך להעביר חשבונות אלא אם מדובר באיש עסקים. אם היו הרבה אנשי עסקים בסניף, כנראה שהסניף לא היה - - -

העבירו את העסקי לזכרון.

ברור, אנחנו מבינים עניין. בנקודה המרכזית הזאת פחות מעניין אותי העסקים. אני אומר את זה לא בגלל שעיני קשה כלפיהם, כי הם אנשי עסקים, לא ממש חשוב להם להיות בבנימינה או בזכרון.

מה שאני מבקש מכם, לקבל התייחסות בתוך שבוע עד עשרה ימים, מה בדיוק אתם מתכוונים לעשות והאם ההצעה שמדברת על הקמת סניף נייד, לא חשוב מה הפתרון, שאנשים יוכלו להגיע ולדבר עם אדם ולעשות את הפעולות. אם כן, כמה פעמים בשבוע הוא יבוא וכמה שעות הוא ישהה במקום. תודה רבה לכם.

חבר הכנסת כבל, חשוב שיבינו, הסניף החלקי הוא סוג של התניה. אתה רואה את זה בסטטיסטיקה כאילו אישרנו סגירה אבל התנאי הוא שזה סניף חלקי, שזה פעמיים בשבוע. כל ההתניות האלה, כדי להפסיק אותן, צריך אישור מאתנו.

תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.