ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/11/2018

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון - איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק), התשע"ח-2017, חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט-2019

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
12/11/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 850
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ד' בכסלו התשע"ט (12 בנובמבר 2018), שעה 10:00
סדר היום
הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ח-2018 (פ/4531/20)(כ/797) של חה"כ איל בן ראובן, איתן כבל, יעל גרמן, אכרם חסון, עבד אל חכים חאג' יחיא, דב חנין, נורית קורן, יהודה גליק, תמר זנדברג, נחמן שי
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
דב חנין – מ"מ היו"ר
יעקב אשר
דוד ביטן
יצחק וקנין
עבד אל חכים חאג' יחיא
עליזה לביא
שולי מועלם-רפאלי
לאה פדידה
עיסאווי פריג'
חברי הכנסת
אמיר אוחנה
דוד אמסלם
נאוה בוקר
איל בן ראובן
יהודה גליק
יעל גרמן
תמר זנדברג
אורן חזן
יעל כהן-פארן
מיקי רוזנטל
מוסי רז
מוזמנים:
יועצת משפטית, משרד הבריאות - מיכל גולדברג

ע. לראש שירותי בריאות, משרד הבריאות - אודי קלינר

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

עו"ד-מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - גאל פני אזריאל

עו"ד, משרד המשפטים - דנה רוטשילד

מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר - עומר סלע

עו"ד, דובק - דן פרידמן

מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, איגוד לש' המסחר - רונן סולומון

מנהלת רגולציה, פיליפ מוריס בע"מ, נציגי חברות ליבוא ולשיווק סיגריות ומוצרי טבק - אבירם קורל

יועץ משפטי, פיליפ מוריס בע"מ, נציגי חברות ליבוא ולשיווק סיגריות ומוצרי טבק - דוד קינן

מנהלת ענייני התאגיד, פיליפ מוריס בע"מ, נציגי חברות ליבוא ולשיווק סיגריות ומוצרי טבק - נילי ברוש

מנהל רגולציה ומסחרי, JUUL, נציגי חברות ליבוא ולשיווק סיגריות ומוצרי טבק - רן שטרית

עו"ד חיצוני - מייצגת את JUUL, נציגי חברות ליבוא ולשיווק סיגריות ומוצרי טבק - הדס בר גיורא

עו"ד חיצונית - מייצגת את JUUL, נציגי חברות ליבוא ולשיווק סיגריות ומוצרי טבק - שרי שוט

מנכ"ל, ידיעות אחרונות - ינון אנגל

מו"ל, עיתון הארץ - עמוס שוקן

סמנכ"ל, ידיעות אחרונות, מו"לים ובעלי עיתונים - אלון גולדשטיין

יו"ר, המועצה הישראלית למניעת עישון - עמוס האוזנר

חבר עמותה, עמותת אוויר נקי - העמותה נגד עישון - אלעד שפר

מנהלת מח' הסברה וקידום בריאות, האגודה למלחמה בסרטן - אביטל פאטו בן ארי

מנכ"ל, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת - שבי גטניו

יו"ר רשת ערים בריאות, מרכז השלטון המקומי - מילכה דונחין

מנהל משאבים ומטה מסחר ופיתוח עסקי, רשות שדות התעופה - גדי פרל

סמנכ"ל מסחר ופיתוח עסקי, רשות שדות התעופה - יורם שפירא

מנכ"ל, אש-לי - גדי לוי

מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל - חגי לוין

סגנית בכירה ליועמ"ש, רשות שדות התעופה - ענת סתיו

בעלים, מרכז לצרכי עישון בע"מ, חנויות לממכר טבק ומוצריו - אבי כהן

מנכ"ל, דרים סמוק בע"מ, חנויות לממכר טבק ומוצריו - יחיה ברזון

קידום בריאות, קופ"ח כללית, קופות חולים - ענת יום טוב

נציג ההסתדרות הרפואית בישראל, מלכ"ר - אלעד גודינגר

מנכ"לית, המיזם הרב מגזרי למיגור העישון - שירה כסלו

חבר עמותת מדעת – למען בריאות מושכלת - אורי לרנר

מקדמת בריאות, האגודה למלחמה בסרטן - דנה פרוסט

רפואה תעסוקתית מרכז רפואי סורוקה - ארנונה אייל

יו“ר, הוועדה להגבלת העישון - מרק לוריא

ע.ראשי-ניוזנט-אינטרנט, ניוזנט אינטרנט - אריה זיו

ראש מועצה אזורית מטה אשר, ראש מועצה איזורית - יורם ישראלי

יועצת השר ומנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד התמ"ת - נעמי רייש

פעיל חברתי - אליהו יצחק

מוזמן/ת - דוד מזרחי

מוזמן/ת - פניאל רוזנטל

מוזמן/ת - דודו מתתיהו

מוזמן/ת - צחי ינוקא

מוזמן/ת - שמעון חדד

מוזמן/ת - יוסף אבו סבייח

מוזמן/ת - מתתיה בן גיגי

מוזמן/ת - לירון מימון בן גיגי

מוזמן/ת - אופיר יצחק טל

מוזמן/ת - עמרי לוסטיג

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את ג'ימס ריצ'רדסון (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אל-על, העיתונים ידיעות אחרונות,גלובס והארץ, שירותי בריאות כללית) - נועה גונן

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ג'ימס ריצ'רדסון , העיתונים ידיעות אחרונות,גלובס והארץ) - יהושע שלמה זוהר

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את JUUL - צח בורוביץ

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את המיזם הרב מגזרי למיגור העישון - רן ונגרקו
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
אביגל כספי
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
הדס צנוירט
הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ח-2018 (פ/4531/20)(כ/797) של חה"כ איל בן ראובן, איתן כבל, יעל גרמן, אכרם חסון, עבד אל חכים חאג' יחיא, דב חנין, נורית קורן, יהודה גליק, תמר זנדברג, נחמן שי


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ, יועצים משפטיים, רשמת, דובר, ערוץ הכנסת. ברשותכם, חבריי וחברותיי חברי הכנסת. אני מבקש להתחיל את הדיון – הכוונה שלי היא לקיים עוד דיון אחד ולסיים את הסיפור הזה, להביא את זה למליאה: הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ח-2018.

ברשותכם, אני רוצה לומר כמה נקודות. הסאגה שאני מתחיל לעבור סביב החוק הזה, היא לא מקובלת עליי. אומר זאת כך, מי שעדיין לא הבין – אנחנו חברי הכנסת – לפחות רובנו, אני לא רוצה לדבר בשם כולנו - מתכוונים להעביר את החוק הזה. אני יודע שמתחילים להפעיל לחצים מכל מיני כיוונים, ודאי על סעיפים שכבר אושרו, ובוודאי סעיפים שהם גם טריוויאליים. אני רוצה להזכיר, שעישון מזיק לבריאות. עישון הורג. ובתווך הזה, בקרב הזה, שבו יש העניינים האלה, בדרך יש גם עובדים שמייצרים את הדברים האלה, ויש אלף ואחד אנשים שאין לנו. הם לא המשימה שלנו, ובדרך, בחיים החדשים האלה שמשתנים, יש גם אנשים שנפגעים, ומטה לחמם עלול להישבר. אך מצד שני, זה הרבה פחות מאשר האנשים שמתים.

אני יודע שזה עולם של הרבה מאוד-מאוד כסף, ופתאום בתוך העולם הזה, שאין מחלוקת עליו שהוא מזיק, וזה אחד הנושאים הכי ודאיים, שהוא מזיק, ואני מוצא את עצמי פתאום - מתחילים לספר לי כל מיני סיפורים כאלה ואחרים.

אני נפגשתי עם ועדי עובדים - גם של דובק, גם של פיליפ מוריס. אני הצגתי בפניהם את העניין, נפגשתי עם עוד חבורה – יושב פה דודו מתתיהו, נציג סוחרים, שבאים לדבר. הלוואי שהייתי יודע לומר, שהמצב הולך להשתנות מקצה אל קצה, ומספר המשתמשים הולך לרדת משמעותית. הלוואי. אל תטעו. הרי זה הרצון שלנו. אבל להתחיל לומר לי שאם אנחנו נשים את הקופסאות או את החפיסות במקום מוסתר, זה יגרום לאנשים להפסיק לעשן וירידה דרמטית בשוק – חברות וחברים, באמת. הלוואי שזה היה כך. כל העניינים האלה, כל הפירוטכניקה הזו של צבע הקופסה, הכיתוב על הקופסה, איפה הסיגריות מונחות – ואני אומר את זה כמי שעישן כבד, ואומר את זה בפעם המיליון – שום דבר מהדברים האלה לא מנע אז ממני גם באמצע הלילה, להסתובב בכל העיר כדי למצוא מקום פתוח שאוכל לקנות סיגריות. לכן אני אומר חברים – אל תפריזו. אני אומר זאת גם לחבריי חברי הכנסת. מדובר פה באחד העניינים שבעולם נמצאים כבר כברת דרך. אנחנו רק מנסים לצמצם בשלב הזה פערים, לא מעבר.

לכן אני אומר זאת בצורה מאוד ברורה – זה חוק שחברי הכנסת – אני, יהודה גליק, איל בן ראובן, חברים נוספים מובילים את זה, ואני אומר את זה גם לכל אלה מהחברה האזרחית שרוצים לסייע לנו לקדם את החוק. אל תפריעו לנו לקדם את החוק. בשלב מסוים אני מוצא עצמי עושה קרב חפירות עם אנשים שאמורים לעזור לנו – לא לעכב אותי על כל דבר ודבר.

ועוד נקודה שאני רוצה להבהיר. אני אומר את זה גם לך אדוני היועץ המשפטי, אני אומר זאת לכולם. העניין של הפרסום בעיתונות הכתובה. החיים בנויים גם מפשרות. הבית הזה הוא מלא בפשרות. וזה היה חלק בלתי נפרד גם מהסכמת הממשלה, לתת לנו את הרוח הגבית. אני לא אפתח את כל הדיון, אבל מי שמבקש לפתוח את הדיון סביב העניין זה, רק יגרום לעיכוב עוד יותר גדול של החוק. החיים בנויים מעוד צעד ועוד צעד, ואנחנו לא מבקשים לאכול הכול בפעם אחת. היה סיכום. אני לא מתכוון לחזור ממנו, גם אם אני לא מטורף עליו – שהעיתונות הכתובה מוחרגת. אני לא נכנס לזה עכשיו. נגיע לזה, נוכל להתעסק עם זה.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

מוחרגת מהחוק?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא. אני רק רוצה לומר ברמת העיקרון, שיתאפשר פרסום בעיתונות הכתובה, עם סייגים כאלה ואחרים – אנחנו לא פותחים אותם ברגע זה. הזכרנו ואמרנו, שהמסה הקריטית של החוק היא סביב הרשתות החברתיות. משרד הבריאות החליט ללכת עוד צעד בכל הנוגע לחליפי הסיגריות, אם זה ג'ול, אם זה אייקוסט וכל הדברים האלה.
משרד הבריאות יתייחס לדברים האלה, יש גם דיון בבית המשפט, ואני לא מתכוון עכשיו לפתוח את כל הדיון הזה. אנחנו נמצאים על נתיב מאוד-מאוד ברור, ונתקדם בו.

עוד נקודה שחשוב לומר אותה. לכל אלה שהגיעו על נושאים שכבר הצבענו עליהם – חלק ניכר מהעניין של התצוגה וכל הדברים האלה – כבר הצבענו. גם אמרתי – איני פותח את זה בדיון הזה. נרכז כל מיני נקודות ורביזיות לדיון הבא, ואז נוכל לעבור את הדברים בצורה סדורה, כי כך תמיד עושים – יש כאן רביזיות שהציג חבר הכנסת עיסאווי פריג' חברנו. אני מניח, כבר לפי ההופעה של כמה מחברות הכנסת, שיש בקשה גם לרביזיות שנוגעות לאופן התצוגה של הסיגריות בחנויות. מי רוצה להגיש רביזיות, מוזמן. לא אמנע מאף אחד כמובן.

חברות וחברים, אני לא מתכוון עכשיו לעשות רביזיות. אנחנו נרכז את כל הרביזיות לדיון הבא. ייצא סדר-יום מסודר עם כל הרביזיות, עם פירוט הבקשות. אנחנו לא מתכוונים במירכאות לגנוב כאן אירועים. אנחנו רוצים לעשות את הדברים בצורה הכי מסודרת שאפשר. לכן זה העניין. בבקשה, חבר הכנסת פריג'.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

איתן, כל מה שאמרת, טוב ויפה, אבל הבעיה שלי היא בהגבלת הדיון בהצעת החוק – היום ועוד דיון.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

העוד דיון מיותר. היה צריך לגמור הכול היום.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני חושב אחרת ממך, מה לעשות? ברגע שהגבלת אותנו – היום יתקיים דיון, בשבוע הבא עוד דיון, ואני מסיים את החוק. אני חושב שיש בעייתיות באמירה הזו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברי, אם הייתי יכול לסיים את החוק עכשיו, הייתי מסיים אותו. הצבעתי לעצמי יעד – אני לא בתחילת הקדנציה שלי. אני יודע בדיוק איך אנחנו מנהלים את הדברים, ואם אני לא אצליח לסיים את הדברים בעוד דיון– עשינו את זה כבר. אני הגדרתי מה אני רוצה. להזכירך, זה לא דיון ראשון.

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

זה יותר מזה, עיסאווי. החוק הזה נפל כמה פעמים כבר. יש הרבה אנשים שמעוניינים לדחות את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

שאלה: מתייחסים בחוק הזה בעיקר לפרסום או לדברים נוספים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

99% מהעניין זה הפרסום.

<< דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >>

זה לא נראה ככה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא יודע מה נראה לך.

<< דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >>

מה הלחץ? מה בוער לך?

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

מתים כל יום, כל שעה.
דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך
יש לי 60%. עדיף שתסתום את הפה. אל תלמד אותי מה הסכנות.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

גם לי יש 50%.
דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך
אל תשקר.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

סליחה? כרתו לי שתי אונות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

רק אתה סובל מהעישון? פתאום שכח שכולם חמודים שלי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

די.

<< דובר >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר >>

אני לא מתנגדת לחוק באופן כללי, אבל אתה שמעת ופנו אליך – יש לנו כאן ציבור שלם של בעלי פיצוציות, עסקים קטנים שנפגעים מהחוק הזה. אין להם לוביסטים, אין להם מי שיעשה להם את העבודה.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אין להם לוביסטים? חוץ ממאה אלף לוביסטים. אין להם לוביסטים.

<< דובר >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר >>

זה מכולות קטנות - הפרנסה שלהם הולכת להיפגע. אני לא בעד עישון, מעולם לא עישנתי, ואני בעד הצלת חיים, כל מה שקשור לבריאות, אבל יש פה אלפים שפרנסתם תיפגע. צריכים לחשוב גם עליהם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אענה בקצרה. שתי נקודות. איני מתכוון ברגע זה לפתוח את הדיון. הרי הצבענו כבר על העניין הזה. אמרתי – הצבענו כבר על זה. יש לך אפשרות להגיש רביזיה שנדון בה בדיון הבא. אני רק אומר לך בצורה מאוד ברורה ואפילו בוטה: הלוואי שהפעולה הזאת של ההסתרה של קופסאות הסיגריות- - -
דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך
היא לא תמנע שום דבר. אנשים יעשנו. שטויות. מאות שנים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל יש פה אמירה. ואנחנו לא מתכוונים לדלג על שום דבר. כל האגדה הזו שאתה שם את זה מאחורי וילון או מוסתר- -

<< דובר_המשך >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר_המשך >>

ומה עם הזיופים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה דיון אחר לגמרי – לא קשור לעניין הזה. תודה רבה. את מעלה נושא אחר. נתייחס גם אליו. בבקשה, איל.
קריאה
איזה ספינים, איזה טריקים.

<< דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >>

חברים, בוקר טוב. אני רוצה לומר מילה לחבריי חברי הכנסת. אנחנו בתהליך מאוד ארוך של החוק הזה. החוק הזה בא להציל חיי אדם.

<< דובר >> נאוה בוקר (הליכוד): << דובר >>

ברור לי. אין לי מחלוקת אתך.

<< דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >>

אנחנו מתמודדים פה בעיקר עם בני הנוער – לשם זה מכוון. כל החוק הזה מכוון לבני הנוער. אנחנו גם בתהליך החשיבה, ואני מניח שנצטרך לדבר על כך, נצטרך גם לחשוב, על איך אנחנו עוזרים לכאלה שכבר כן מעשנים, איך אנחנו נותנים להם אפשרות עם חבלים כלשהם, לנסות גם את זה לצמצם איכשהו, אבל איתן, בעיקר לחברי הכנסת אני אומר – אנחנו צריכים להתקדם. יש בשטח המון-המון גורמים ששמים כל מכשול כדי לא להתקדם, אז בוא נצא לדרך וננסה להתקדם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. ברכותיי אליך, שבעזרת השם, תזכה להיות שליח נאמן. אל תיתן להם לרפות את ידיך. אתה עוסק פה כרגע במצווה הכי חשובה בתורה, של הצלת חיי אדם. בוקר טוב גם לך, מתוק שלי – גם מי שצוחק.

אני מסתייג מדבריך באופן טוטאלי, כי אני מכיר את העולם. זה כמו שתגידו לי: אל תחצו ברמזורים אדומים, כי ראיתי מישהו חוצה באור אדום. החוק הזה הולך להציל חיי אדם. אל תזלזל בו. זה שמוחמד ילך להר, זה בסדר, אבל ההר לא יבוא למוחמד. החוק הזה הוא משמעותי, הוא מהפכני, הוא מציל חיי אדם, וכל מי שחושב שאנחנו מתעסקים פה בנדמה לי – שטויות. ראיתי את זה – חזרתי מניו ומאוסטרליה – אלה שני מקומות שעשו דגש על ירידת העישון, והעישון שם ירד דרסטית, ברוך השם. לכן אנחנו משחקים בדבר הכי חשוב שקיים במציאות, למיטב הבנתי. תודה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אני מאוד מעריך את דבריך. בבקשה. נמשיך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אדוני, בישיבה האחרונה הוועדה אישרה את סעיף המטרה ואת סעיף ההגדרות.
קריאה
אנחנו נציגי פורום ארגוני הסיגרים. לא דיברנו בדיונים הקודמים- -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הבנתי. אני אוציא אותך. אתה גם מגיע אחרי שאנחנו בקריאה – נזכרת שיש גם סיגרים. אתה גם פתאום מעלה את העניין של עסקים קטנים ובינוניים. קיבלתי פיק ברכיים. באמת. אמרתי שאאפשר לך לדבר, אז אנא. בבקשה.

<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>

כאמור הוועדה אישרה בדיון האחרון את סעיף ההגדות, סעיף החלפת מונחים ואת סעיף המטרה. כרגע הדיון הוא בסעיף 4 להצעת החוק.
דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך
עד סעיף 4 הכול אושר?

<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>

עד סוף סעיף 3. הצענו על זה. הרביזיות יידונו בדיון הבא.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

איך שוב אנחנו נקלעים למציאות שבה לקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו חוזרים לדיון הראשוני? לא היינו בסיפור הזה כבר?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גברתי, את צודקת. היה פה דיון קריאה ראשונה ארוך, מעמיק וממצה. אנחנו בקריאה שנייה דיון שני או שלישי בעניין הזה. אני לא יכול ולא אמנע מחברי הכנסת את זכותם להגיש את הרביזיות. אומרים: מי בעד? מי נגד? נגיע לדיון הזה. אני ודאי לא מתכוון לפתוח את זה כאן עכשיו, כפי שאמרתי. מה שהוצבע – אפשר יהיה להגיש עליו רביזיה. אלה הכללים. זה הנוהג המקובל. אין לי בעיה עם זה. בבקשה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הסעיף משנה את ברירת המחדל הקבועה היום בחוק. החוק היום מתיר פרסומות למעט חריגים. כרגע הסעיף שאקריא קובע איסור פרסומת תוך קביעת מספר סייגים או חריגים מצומצמים, שלכל אחד מהם יש הרציונל שלו. אקרא ואסביר לגבי כל אחד מהם.
קריאה
- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כרגע אנחנו מתקדמים. יהיו דברים שבסוף נחזיר אותם ונדון בהם. בשלב הזה אני מתקדם. נא לא להפריע. בבקשה.

<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>

החלפת סעיף 3. 4. במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: איסור פרסומת וסייגים לאיסור. 3(א) לא יעשה אדם פרסומת למוצרי עישון. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה: (1) פרסומת למוצר עישון בעיתון מודפס, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) הפרסומת אינה בעיתון, במדור או במוסף בעיתון המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18 או המוקדש בעיקרו לבריאות, לספורט, לבידור, לבילוי או לפנאי; (ב) העיתון הקצה, בצמוד לפרסומת למוצר העישון, שטח זהה בגודלו לשטח הפרסומת למודעה בדבר נזקי העישון שתכלול הסבר או מסר אחר בנושא זה, בנוסח כאמור בתוספת.

בסוף הצעת החוק יש נוסח של תוספת – עמ' 20 – שמשרד הבריאות העביר, ושילבתי את הנוסח של הצעת החוק.

שר הבריאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, וכן לקבוע נוסחי מודעה שונים ומתחלפים מעת לעת והוראות בדבר שפות המודעה, מיקומם של ההסבר או המסר, עיצובם, צורתם, תוכנם, הגודל המזערי שלהם ושל האותיות שלהם, ואופן תחלופתם; לעניין זה, "שטח הפרסומת" – לרבות שטח האזהרה לפי סעיף 7;

כיוון שהסייג הזה היה התנאי של הממשלה לתמיכה בהצעות החוק הפרטיות, אני מציע שנציגי הממשלה יסבירו את הרציונל לקביעת החריג. אם יהיה צורך, אשלים כמובן.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

מיכל גולדברג, משרד הבריאות. קודם כל, סעיף 3 מבקש לקבוע איסור- - - לכלל מוצרי העישון, בכל הקטגוריות. אין הוכחות לכך שמוצר עישון אחד מזיק פחות ממוצר עישון אחר, ואין מקום להחריג פה סוגים מסוימים של מוצרי עישון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

היא אומרת – אפרשן אותך – אומרת שלפי הכתוב, שום דבר שקשור לעישון, לא מוחרג. אין הוכחה מה יותר מסוכן או פחות מסוכן. אין מדרג, מבחינת איסור הפרסומת.

<< דובר_המשך >> מיכל גולדברג: << דובר_המשך >>

מבחינת קביעת איסור הפרסום, איסור הפרסום תואם את הוראות האמנה בעניין אמנת ה-FCDC שישראל מחויבת אליה, בהתאם לסעיף 13 לאמנה, חלה לקבוע איסור פרסום עם מוצרי עישון. תכלית האיסור הוא למנוע התחלת עישון וגם לצמצם את צריכת מוצרי העישון. מדובר פה באלמנט מאוד חיוני ומשמעותי בכל המאבק בנושא העישון. יש גם הנחיות מאוד מפורטות של ארגון הבריאות העולמי – נגיע לזה בסעיפים הבאים, איך ליישם את הנושא הזה. כפי שנאמר, אנחנו רוצים לקבוע פה איסור פרסום גורף עם כמה חריגים.

החריג הראשון הוא לאפשר פרסום בעיתונות המודפסת בלבד, וגם זה בסייגים מסוימים. הסייג הראשון הוא שהפרסום לא יתאפשר בעיתון או במדור או במוסף של עיתון שמיועד לילדים או לבני נוער עד גיל 18, או בעיתון או במוסף או במדור של עיתון שמתייחס לפנאי, תרבות, בריאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור. את זה קראנו. אני מבקש שתתייחסי למהות. יש כאן שתי נקודות מרכזיות שהן המהות: אחת, החרגת העיתונות הכתובה, ושנית, לגבי העמוד המקביל – האם יהיה באותו יום, ביום אחר. המודעה החלופית.

<< דובר_המשך >> מיכל גולדברג: << דובר_המשך >>

אנחנו חושבים שההצעה מאזנת כראוי בין שתי תכליות חשובות: אחת כאמור היא הגנה על בריאות הציבור ובמיוחד הגנה מפני התחלת עישון. התכלית השנייה היא זו של חופש העיתונות, שזה ערך חשוב מאוד בחברה דמוקרטית. גם על זה ראוי להגן.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

פרסומת נחשבת חופש עיתונות?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

לא, אבל מנתונים של הממ"מ, העיתונות היום נמצאת במצב לא פשוט. חלק ניכר מהכנסות העיתונות היום הן מפרסומות. לכן הוחלט להחריג את זה, אבל להחריג את זה בסייגים, והסייג המשמעותי כאן הוא שבצמוד למודעה בעד העישון תתפרסם מודעה נגדית בדבר נזקי העישון, התחלואה מעישון. נוסח ההצעה מדבר על כך שהמודעה הנגדית תתפרסם בצמוד להודעת הפרסומת.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

היתה פה בקשה של העיתונות הכתובה, שלא יהיה צמוד אלא שיהיה להם החופש, שזה יהיה יום למחרת או משהו כזה. מה דעתכם בעניין הבקשה הזו?

<< אורח >> אודי קלינר: << אורח >>

ד"ר אודי קלינר, ראש שירותי בריאות הציבור בפועל. העמדה שלנו, שזה צריך להיות בצמוד, כי האימפקט צריך להיות זהה, של הבעד והנגד. שלא יהיה בדיליי.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

למה צריך לשאול? כתוב: בצמוד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לכן ביקשנו את ההתייחסות של גורמי המקצוע. בבקשה.

<< אורח >> ינון אנגל: << אורח >>

ינון אנגל, מנכ"ל ידיעות אחרונות. אנחנו מבקשים רק תיקון טכני קטן שאדוני אמר – אנחנו מבקשים שהמודעה הנגדית, שהיא חינמית מבחינתנו, לפי החוק, תהיה בדיוק באותו גודל. אנחנו לא מסוגלים לעמוד בעניין הצמידות. תראו מה קרה הלילה למשל – יש אירוע ביטחוני, בשעת סגירת העיתון כל העמודים התהפכו. אנחנו מבקשים שהמודעה הנגדית תהיה תוך שבעה ימים – בדיוק באותו גודל, לפי נוסח- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

אני יכול להציע הצעה שתשרת את שני הצדדים. הרי מאחר שלא מדובר במודעה אחת בודדת – בדרך כלל מפרסמים סדרת מודעות – אז שלא תהיה באותו יום, אבל האפשרות להציג את זה תהיה בכלל הקמפיין. כלומר לצורך העניין, יפורסמו ארבע מודעת שמפרסמות סיגריות, וארבע מודעות שמסבירות את נזקי הסיגריות שאתם אחראיים עליהם. אתה אומר: כשמפרסמים סיגריות, צריך להסביר גם את נזקיה, אבל ההתחשבנות יכולה להיות לא מהמודעה הראשונה. כי העיתונים אומרים: אין לנו בעיה, רק רוצים לספק את הסחורה הזו תוך ימים, כדי שאם יש לנו אירוע שאנחנו לא יכולים לממש את כל המודעות שלנו באותו יום, אנחנו חייבים לכם את המודעה הזאת. היא בדרך כלל תופיע בפועל בצמוד למודעת הסיגריות, אבל החשבון לא יתקיים מהמודעה הראשונה.

<< אורח >> אודי קלינר: << אורח >>

באיזה שיעור אתה מציע?

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

תוך שבוע.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

אם יהודה גליק מסכים, סימן שזה בסדר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה, שולי.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

אדוני, בהמשך לדברים של ינון, אני רוצה לשאול שאלה שאיני בטוחה שהעלינו אותה בפעמים הקודמות. בעצם המציאות היום היא שיש פרסום בגודל מסוים בסכום מסוים בעיתונות הכתובה. האם נתנו דעתנו על המציאות שתהיה אחרי שהחוק נכנס?


<< אורח >> שבי גטניו: << אורח >>

יהיו יותר פרסומות בעיתונים.

<< דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >>

פרס לעיתונות.

<< דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר_המשך >>

זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים. איך אנחנו יוצרים מציאות שבה לא כל הפרסום שיש עד היום עכשיו יתנקז לעיתונות, ואנחנו עלולים למצוא עצמנו- -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שאלה טובה. תודה. יהודה ודב.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה להתייחס לשני דברים. מצד אחד, מכיוון שכל המטרה של כל ההחרגה היתה לבוא לקראת העיתונות הכתובה, אני חושב שהצעת הפשרה של מיקי היא בהחלט הוגנת. גם ההערה של שולי – לא נתתי דעתי עליה, אבל ההערה השנייה – והיא בעיניי עוד יותר קריטית – חוץ משטחי הפרסום בתקשורת הכתובה יש לנו בעיה אחרת בתקשורת הכתובה – נושא הפרסומת הסמויה; לא בעמודי הפרסום אלא בעמודי המערכת. כמעט כל אדם שמצטלם בעיתונות, תמיד יש לו סיגריה ביד. אני חושב שכמו שבאנו לקראת העיתונות הכתובה בנושא הזה של הפרסום, של ההחרגה שלכם, אני רוצה שאתם תבואו לקראתנו בנושא המערכת, לא לפרסם תמונות של אנשים עם סיגריה ביד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

היתה פה שאלת הפרסום הסמוי של סיגריות, אבל לא כל תמונה של אדם עם סיגריה היא פרסום סמוי. לפעמים מצלמים אותנו חברי הכנסת מעשנים. יש לזה ערך חדשותי. העיתונאים, אם עיתון ישראל היום רוצה לומר שיש חבר כנסת צבוע – ביד אחת הוא מצביע נגד זה ומצד שני מעשן, וזה לא בסדר- -

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

לא, ביד אחת הוא צועק על חוק הנאמנות בתרבות, ופה מתערבים להם, איך לעשות את - מישהו פה השתגע לגמרי.

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

אני רוצה לקדם את העניין כמוך בדיוק. מה שאני מציע זה שכאמור ייאסר לקבל תמורה. יש להבדיל בין תוכן חדשותי לבין פרסום סמוי. שייאסר לקל תמורה בגין- -

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

מה יעשו צלמי הפפראצי?

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

אלה שני דברים שונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מיקי, חרגנו מהנושא. זה פרסום סמוי. זה ענף חדש. אנחנו רוצים לסיים את העניין של הפרסומות בעיתונות הכתובה. בבקשה, דב.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, הסעיף שאנחנו עוסקים בו הוא אותו סעיף שהממשלה התנתה את תמיכתה בחוק והעברתו, הוא מאוד בעייתי. אני ער למצבה של העיתונות, ואני ודאי לא רוצה שהעיתונות תיפגע, אבל אני גם לא רוצה שאנשים ימותו, ופרסומת למוצרי טבק היא פרסומת שהורגת אנשים.

אני מבין שנוכח עמדת הממשלה, הדרך היחידה להעביר את החוק היא לקבל את התנאי שהממשלה דרשה, שתוכל להישאר פרסומת בעיתונות. אני מבין את התנאי הזה של הממשלה. אבל אסור לעשות את הדברים בצורה כזו שכל המנגנון הזה יהיה לא אפקטיבי. כל ויתור על ההוראה שאומרת שבצמידות ליד כל פרסומת לעישון בצמוד אליה תהיה פרסומת שווה בגודלה, זהה בגודלה לפרסומת לעישון – כל ויתור על זה, זה הרס של מנגנון האיזון שהממשלה אישרה בעצמה.

שנית, אני מצטרף לדברים שנאמרו פה. כרגע עשרות-מיליוני שקלים בכל שנה מושקעים בפרסום. באה בעיתונות הכתובה ואומרת: אנחנו לא רוצים להיפגע. לא להיפגע זה דבר אחד, אבל לגרום למצב שבו הערוץ של העיתונות הכתובה יהיה הערוץ היחיד שאליו מעכשיו יוזרמו כל אותם מיליונים רבים שהושקעו בערוצי פרסום אחרים, זה יהיה דבר קטלני. זו לא היתה כוונת המהלך. לכן אדוני, אני מציע שנקבע סכום כספי כולל שעד אליו תותר פרסומת שנתית בעיתונות הכתובה, והוא לא יעלה על מה שמשולם היום.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

זה לא יעבוד בחיים. אולי גם תגביל אותם באזורי מכירה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יעל.

<< דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >>

אני חושבת שכל חברי הכנסת שיושבים פה מתנגדים להחרגה. אני חושבת שכולם מבינים שהיא מזיקה.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

אל תכלילי. לא כולם.

<< דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >>

מקבלת. רבים מבין חברי הכנסת שיושבים כאן ושדיברתי אתם, מתנגדים להחרגה. אמרו לי: מי קורא היום עיתונים? הצעירים לא קוראים עיתונים. אז אני רוצה לקרוא לכם מחקר שנעשה, שאתם עשיתם, שנשלח ליועץ המשפטי איתי עצמון, שחתום על המחקר הזה נועם בודוש, כלכלן המחלקה לפיקוח תקציבי. מסתבר ששיעור החשיפה לעיתונים בגילאי 15 עד 18, אותם גילאים שכל כך אכפת לנו מהם, הוא 44.5% במידה רבה, ובמידה מועטה - עוד 26. כלומר האגדה הזו, שצעירים לא קוראים עיתונים, היתה מאוד נוחה לאלה שחפצו ביקרם של חברות הסיגריות. זה לא נכון. ובכך שאנו מחריגים עיתונים, אנו חורצים את גורלם של בני הנוער. אני מבקשת לחשוב מחדש. אסור להחריג את העיתונים. הם לא יוצאי דופן.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

רבותיי, חרגנו ממספר האנשים שקצין הכנסת מאפשר לנו להיות נוכחים באולם ועדת הכלכלה בדיון הזה. לפחכך אני מבקשת שלמעלה מנציג אחד של גוף מסוים, בבקשה לעזוב את החדר. נתחיל מהלוביסטים, בהמשך היועצים הפרלמנטריים לחברי הכנסת.
קריאה
אני יכול לסייע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה תצא עכשיו. שמעת אותי? מספיק.

<< דובר_המשך >> לאה ורון: << דובר_המשך >>

ובהמשך הנציגים של הגורמים בעלי העניין מתבקשים להשאיר בחדר נציג עד שניים מקסימום, ולפנות את החדר. בבקשה. קודם כל הלוביסטים. ממשרד מסוים יישאר בחדר לוביסט אחד. תודה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עליזה, בבקשה. איל בן ראובן. אני מציע לכל אלה שרוצים לעזור לי בחוק, שיקצרו.

<< דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, בהמשך לדברים של מנהלת הוועדה והקיאה שלה גם לשקט וגם להגבלות על הנוכחות כאן רק מלמדת עד כמה יש פה אינטרסים בחדר הזה, ועל ההחרגה הזו. הרי אנחנו יודעים מה המשמעות ומה ההשלכות, גם הכלכליות. אנחנו יודעים מה היה עד היום התקציב של העיתונות הכתובה. אנחנו מכירים אותו. יש לנו מספרים, יש נתונים.

אני לא רוצה לחזור על דברי החברים שלי משני הצדדים שדיברו על ההחרגה, על המהות ועל מי שמוביל אותה. אבל מבחינה כלכלית אנחנו יודעים מה היתה חלוקת עוגת התקציב. מכירים. המספרים לפנינו. ואני חושבת שצריך לראות איך עושים את זה בדרך מודרגת אנחנו כוועדה. יש פה הרבה ליווי של הוועדה על החוק הזה. כלומר לא שנראה את עצמנו מגדילים את עוגת הפרסום של העיתונות המודפסת והכתובה. המחקרים מדברים בעד עצמם. אנחנו מדברים על ציבור ישראלי שהפער בקריאת העיתונים בין שבת לבין יום חול מאוד בולט. אוכלוסיות רבות קוראות רק עיתונים מודפסים בשבת – גם על זה יש לדבר. חלוקת הפרסום מוכרת. בואו נשמור עליה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. חבר הכנסת איל בן ראובן.

<< דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >>

הלכנו מאוד רחוק, בניגוד לרצוננו, בנושא העיתונות הכתובה, וזה מתוך הגנה על העיתונות הכתובה שאנחנו מאוד מכבדים ורוצים את טובתה. קיבלנו את זה.

<< דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >>

לא כשהיא תורמת למוות.

<< דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל אנחנו צריכים לשאול את שאלת האפקטיביות. כבוד היושב-ראש, אני חושב שמבחינה אפקטיבית, זה חייב להיות בצמוד – אחרת רמת האפקטיביות הזו שואפת לאפס. אבל אני שמעתי את מה שנאמר פה בנושא אירוע מיוחד כמו אירוע הלילה, שמשבש את הנושא. אני אומר, הכלל צריך להיות בעיניי חד-משמעית - בצמוד. אני מוכן לקבל איזושהי הגדרה של יוצא מן הכלל, שאם קרה כמו שקרה הלילה- -

<< דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >>

שיורידו את הפרסום.

<< דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >>

אפשרות אחת היא להוריד את הפרסום, ואפשרות אחרת – אני לא מוציא מכלל אפשרות, מתוך עיתונות כתובה וחשיבותה, יוצא מן הכלל לתת לזה איזשהו פתח לעניין הזה, אבל רק ביוצא מן הכלל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אורן, בבקשה.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, יש לי הרבה מה לומר, אבל אני רוצה להתרכז רק בנושא הזה. קודם כל, שיהיה ברור – אני שונא סיגריות, מתנגד לסיגריות, לא מעשן, לא יכול לשבת בחברת מעשנים. סובל מזה גם בסביבתי הקרובה. אין עוד הרבה אנשים בחדר שסובלים מזה כמוני.

אבל בסוף יש פה הרבה מאוד חברי כנסת שמדברים לא בשני קולות – בכמה קולות. אנחנו כמחוקק, לא יכולים להיכנס לכיס, להתנהלות, לניהול ולשגרה השוטפת של הגוף שבשבילו החלטנו שאנחנו רוצים לאפשר לו זכות קיום בגין פרסום. ברגע שהוועדה החליטה שהיא רוצה להחריג את העיתונות כדי לאפשר לה חיות, צריך לאפשר לה להתקדם אתה. כל נגיעה נוספת- - - זו הסיבה.

בצמוד – אתם נלחמים פה – אמרה פה חברת הכנסת גרמן שילדים ובני נוער קוראים עיתונות. במקום להילחם, להוציא את הפרסומות מהעיתון, או להצמיד שורה שמקבילה לכל שורה של בעד – אגב, כולם יוצאים פה מנקודת הנחה, שכל מי שרואה פרסומת לסיגריות, מעשן. אני הייתי רואה את הפרסומות של מרלבורו – הייתי מכור אליהן – הפכתי לקאובוי. קניתי סוסים, לא נגעתי בסיגריות. לא כל מי שרואה פרסומת, מתחיל לעשן. אני מדבר על עצמי – לא כל כולם.

רוצים לפתור את הבעיה, את הסכנה? בואו נשקיע בחינוך. הלוואי שהיו מתעסקים פה בכל כך הרבה השקעה בחינוך בבתי הספר אצל הילדים והילדות הקטנים, ואחרי זה אצל בני הנוער כדי להסביר להם מה הסכנות, כי לתת להם 18 שנה בבית ספר פינות עישון, מחששות, ורגעים להפסקה באוטובוס בטיול השנתי, ואחרי זה להילחם על שורה בעיתון, זו צביעות. זה חוסר הבנה. זה כישלון.

אם באמת רוצים לשמור על העיתונות בהקשר הכלכלי, כל נגיעה נוספת לא רלוונטית. אם לא, תחריגו לגמרי. אבל דבר אחד בטוח – חופש יצירה הוא חופש יצירה גם בפרסומות. משרד הבריאות – אף אחד לא מונע ממנו. באולם ליד דנים כעת בחוק הנאמנות בתרבות עלזה שיש מי שבא מכיוון היוצרים, ואומר: מונעים מאתנו. פה אתם רוצים לעשות בדיוק אותו דבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. חבר הכנסת פריג'.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

מה שמפריע לי בכל החקיקה הזו – שזה הולך לקצה. עושים מזה כותרת: הצלת חיים. כאילו אנחנו לא רוצים להציל חיים. רק חבר הכנסת גליק רוצה להציל חיים. לוקחים את החוק הזה לקצה במובנים של רע וטוב. מ שלא לוקח את כל החבילה הוא האיש הרע, ומי שפותח את פיו ומסתייג הוא האיש הרע. לא, חברים. תפסת מרובה – לא תפסת. אנחנו מודעים – העישון מזיק, לא טוב לבריאות, הכול טוב ויפה. אבל נעשה את הדברים בהגינות.

אני בעיקר רוצה להתייחס לעיתונות. אסור לפרסם בעיתונות.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

איפה השוויון?

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

שנייה. לא הגון. אסור בתכלית האיסור. דעתי היתה ללכת אתם ולאפשר החרגה. אבל לא לעשות מההחרגה הזו אקזיט, כי זה מה שמתפתח פה. וזה מדאיג אותי.

בעניין הצמוד והלא צמוד – איזה מחקר יש לחברים פה, אתם קובעים האם צמוד הוא טוב או רע? הכללים צריכים להיות פתוחים, והצמוד לא צריך להוות עניין.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יעל.

<< דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >>

אני חייבת לשאול אותך, אדוני היושב בראש, ומישהו מחברי הכנסת הנוספים, אולי גליק, שמאוד מעורב בתחום הזה – אם יכול לספר לנו כאן, מי בממשלה חתום על ההחרגה של העיתונות? האם זו השרה שקד? האם זה השר ליצמן? האם זה עוזרו הנאמן? אני רוצה שעם ישראל יידע. זו המצאה ישראלית שאין לה אח ורע בעולם. אנחנו עושים פה ניסוי בתקשורת המונים. אם תתקבל ההחלטה היום על החרגה, זה יהיה זוועה. החוק הזה בא לומר: אנחנו לא רוצים פרסומות של חברות הסיגריות, נקודה. זה מה שהכנסת מנסה להגיד. שלא תעשה שום החרגה. זה יהיה יותר גרוע מאשר להעביר את החוק.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אנחנו מחליטים.

<< דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל אתה רואה מה קורה – ראינו פה כל כך הרבה חברי כנסת מהליכוד עד היום? מה קרה לכם בליכוד? התגייסתם למען בעלי הסיגריות? מה זאת ההחרגה הזאת?

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

עמוס שוקן הוא חבר ליכוד ידוע, ותיק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.
<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

כל ההצעה באה מהליכוד.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

עמוס שוקן הוא חבר ליכוד ידוע, ותיק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דוד, בבקשה.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

יעל, בינתיים הליכוד העלה את ההצעה. שר הבריאות הוא ליכוד?
קריאות
- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה, דוד ביטן.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה לדעת דבר אחד. מה עוגת הפרסום של העיתונות הכתובה בנושא העישון? בסך הכול אני מבין, סתם למשל, שעוגת הפרסום שלהם לא גדולה מאוד, ויש עוגת פרסום לסיגריות מאוד גדולה, אז הכול יעבור אליהם? אני לא מכיר את הנתונים.
קריאות
- - -

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אם רוצים לא לפגוע מצד אחד, אבל להגדיל מצד שני, אני חושב שזה לא בסדר. צריך לקחת את זה בחשבון. אני מקבל את הטענה שאומרת התניה בחוק, שעוגת הפרסום שלהם תהיה כמו שהיא היום מבחינה תקציבית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. דודי אמסלם.

<< דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >>

אני מתחבר למה שדוד אומר. אני אישית לא יודע למה צריך להחריג משהו. לא הבנתי. נניח שהחלטנו שיהיה, אז צריך לתת לזה גאפ. למה – כמו שדוד אמר, חוק כלים שלובים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

כמה הערות מקצועיות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אז עמוס שוקן, בבקשה.

<< אורח >> עמוס שוקן: << אורח >>

כמה דברים. כשליש מהמודעה זה אזהרה מפני עישון, כבר היום. אתה רואה חפיסת סיגריות – חלק גדול זה אזהרה.

שנית, יש פה מספר גדול של חברי כנסת. המספרים של קריאת בני נוער של העיתונות הכתובה – אם הם היו נכונים, אני חושב שהמו"לים של העיתונים לא היו יושבים פה. לצערי הם לא נכונים. אם בן 15 קורא את הארץ, הוא כנראה קורא אותו אצל סבא שלו. התדירות של זה – תחשבו. הדבר המשמעותי שהגב' גרמן מתלעמת ממנו, שלראשונה, כולל התקופה שחברת הכנסת גרמן היתה שרת הבריאות, לראשונה יהיה קמפיין של משרד הבריאות נגד עישון. בגלל הגיל הגבוה יחסית של קוראי עיתונות מודפסת, זה לא גיל שבו מישהו נכנס לעישון; זה גיל שבו מישהו יכול לצאת מעישון. אמרתי ואני עדיין חושב, שפרסום כזה בעיתונות המודפסת יכול להשיג את התוצאה ההפוכה, שיותר אנשים יירתעו מהעישון מאשר יצטרפו אליו.

<< דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >>

אתה אומר שחברות הסיגריות מפרסמות כדי שאנשים לא יעשנו?

<< אורח >> עמוס שוקן: << אורח >>

לא, אני אומר שהמודעה של משרד הבריאות, תהיה הודעה שתרתיע.
קריאות
- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתן לך לדבר. תוריד את היד. תודה. בכל הכבוד. יש פה סיפור מרכזי אחד שעליו אנחנו מבקשים לנהל את הדיון – הצמידות. זה הסיפור שאני רוצה שתתייחס אליו – מה החשיבות שאתם רואים בעיניכם לצמידות הזו.

<< אורח >> עמוס שוקן: << אורח >>

אנחנו חושבים שטכנית יהיה לנו קשה לעמוד בזה. ההצעה שלנו היא לקבוע פער של זמן או – יכול להיות מספר ימים, ואני חושב שגם הצד השני, משרד הבריאות, יעדיף לנהל קמפיין סגור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. שבי, קצר.

<< אורח >> שבי גטניו: << אורח >>

ראשית, אביע דאגה ממה שקורה בדיון הזה מבחינת האמבוש שיש על החוק שלך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה רוצה להתייחס לסעיף?

<< אורח >> שבי גטניו: << אורח >>

כן. מדובר בסעיף שהוא טריפה - הון, שלטון, עיתונות, טבק. חד וחלק – שנמשכת עשרות שנים, של תחלואים מאוד קשים שמשלמים עליהם האזרחים בחייהם בסופו של דבר.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

מי זה?

<< אורח >> שבי גטניו: << אורח >>

תן לי להשלים. אתה לא היית בדיונים – אני כן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא נציג ציבור. תעשה עליו גוגל אחר כך.

<< אורח >> שבי גטניו: << אורח >>

על כל דבר אתם שאלתם, איפה נעשה בעולם. על הסעיף הזה אתם שתקתם, כי זה לא נעשה בשום מקום אחר בעולם. אתם הולכים להיות - לפני 13 שנה כל חברי הכנסת פה היו צריכים להעביר את האיסור הגוף, מאז שחתמתם על אמנת המסגרת ואשררתם אותה, עכשיו אתם הולכים לעשות טריפה, 13 שנה אחרי, לאשר החרגה של העיתונות? תגלו למה. תגלו מי לוחץ.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

בצד של מי אתה?

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אתה משמש יד ללוביסטים.

<< דובר_המשך >> שבי גטניו: << דובר_המשך >>

מי זה היה? רק שואל מי זה היה, בשביל החקירות אחרי זה.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע שבלי ההחרגה החוק לא יעבור. אתה רוצה שהחוק לא יעבור.

<< אורח >> שבי גטניו: << אורח >>

שאחרי זה היועץ המשפטי לממשלה יידע את מי לחקור. תגיד מי זה היה. שואלים אתכם שלוש ישיבות, אני שואל אותך, מי זה היה?
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
תודה.

<< דובר_המשך >> שבי גטניו: << דובר_המשך >>

משרד הבריאות, תגידו מי זה היה מטעמכם שדרש להחריג את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

החוצה. די, תוציאו אותו החוצה.

<< דובר_המשך >> שבי גטניו: << דובר_המשך >>

מי זה היה מטעמכם? למה אי-אפשר לקבל תשובה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

החוצה. עלית לי על כל העצבים. אני צריך סיגריה עוד מעט... שיגעת. תקשיבו טוב – אני אומר לכל החברה האזרחית. אני הנחתי את החוק. לא אתם. אף אחד כאן. יהודה סייע לי בעבודת קודש כדי שאוכל יחד אתו להעביר. שאף אחד מכם לא יעז להתנשא מעלינו. הבא שידבר לא יפה לחבר כנסת או יתנשא מעל חבר כנסת או יאיים על חבר כנסת או ירמוז באיום על חבר כנסת, אעיף אותו מהבניין הזה כמו טיל. שאף אחד לא ילמד אותי, אותנו, מהי עבודתנו. כל אחד מסתובב לי פה עם מסמן. גם המאבקים הפנימיים בתוככם, לא מעניין אותי מי יותר קיצוני ממי. אני רוצה להעביר את החוק, ואתם, כמו שאמר יהודה, הפכתם להיות יד אחת עם הלוביסטים לעצור בעדנו מלהעביר את החוק. מה זה חפירות 1914 כל אחד עושה לי פה כדי שאציין אותו לשבח? מספיק. מרגע זה לא אקבל את זה. מי שלא ידבר בתור שלו – פשוט אעיף אותי. גם ככה אתם רואים – לא פשוט לי. בבקשה, עמוס האוזנר.

<< אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מוזמנים. ניסוח סעיף ההחרגה הוא גרוע, כי דיברנו הרבה על חופש העיתונות, אבל את הידיים של משרד הבריאות אנחנו כובלים. אנחנו שמים לו אזיקים על הידיים, ושמים לו אזיקים על הרגליים. אנחנו אומרים לו: אתה תפרסם רק את הנוסח הזה המסוים שנאשר לך פה. אין שום סיבה לעשות אזיקים כאלה על משרד הבריאות, דהיינו שמשרד הבריאות צריך להיות חופשי – למשל, לכתוב חומר כמו תשדיר התולעים שאני ניסחתי אותו. לא שהפוליטיקאים, חברי הכנסת יצטרכו לאשר מראש את המודעה של משרד הבריאות. משרד הבריאות צריך להיות חופשי לחלוטין.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

צודק.

<< אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >>

זו הנקודה הראשונה. לכן איני מייחס שום חשיבות לעניין הצמיתות, כי אם זה יופיע באופן עצמאי בשונה מהמודעה, תהיה לזה חיות משלו. אם אתה עושה את זה בצמוד למודעה, אתה נותן אותה אזהרה, שכתובה ממילא, שוב. זה רעיון מטופש. תנו לפרסם את זה דווקא שלא בצמידות, דווקא במקום אחר. זה הרבה יותר חשוב כחלק מקמפיין של משרד הבריאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור. שתי הערות. ראשית, לסעיף 1א – ראינו גם בשבועות האחרונים כיצד מפרסמים – הילד שלי בחוברת תשבצים באחד העיתונים היומיים, פרסומות למוצרי טבק. לכן אנחנו מבקשים שלא יהיה כתוב "בעיקר" אלא שיהיה כתוב "גם" לילדים ולבני נוער, "גם" לבריאות וספורט וכן הלאה כדי להחיל את זה על כל האוכלוסייה הרלוונטית.

שתיים, אנו מקווים שבעזרת השם, נעלה את גיל האיסור ל-21, ובהמשך ל-25, כפי שקורה במקומות אחרים בעולם, ולכן כדאי לכתוב פה לא 18- - -

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

במקומות אחרים בעולם לא משרתים בצבא בגיל 18.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אורן, די. אתה צודק בעניין הזה, אבל אני מבקש ממך לשתוק עכשיו.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

אשמח אחר כך לדבר אתך על הנושא הזה.

שנית, החוק הזה באמת, כפי שאמרה חברת הכנסת כה-פארן, הוא ניסוי שלא היה כדוגמתו בעולם, ולכן אנחנו מבקשים שאת הסעיף הספציפי הזה לעשות כהוראת שעה לשנתיים. נחקור ונלמד, ונחזור בעוד שנתיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. בבקשה. תתייחס לסעיף הספציפי הזה.

<< אורח >> דן פרידמן: << אורח >>

עו"ד דן פרידמן, מייצג את חברת דובק. כפי שאמרתי, דובק ככלל, תומכת בהצעת החוק, למעט מספר חריגים. בקשתה של דובק בהקשר הסעיף הזה היא אחת: אנחנו מבקשים שיתאפשר לנו לפרסם מוצרים חדשים בלבד באינטרנט למשך חודשים ספורים, ואסביר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מבקש להזכיר לאדוני, שאדוני עושה כל פעם ניסיונות – אני סוגר לו דלת – הוא בא מהחלון. אני סוגר חלון - - -

<< דובר_המשך >> דן פרידמן: << דובר_המשך >>

אני מבקש רק שתי דקות מזמנה של הוועדה הנכבדה. אני מבקש שכולנו ניכנס לפרופורציות. אני לא חושב שמישהו – בן נוער או בכלל - רואה מודעה באינטרנט או בעיתון, ואומר: איזה רעיון טוב – אתחיל לעשן. הסיבות להתחלת עישון הן רבות ומגוונות – לא ניכנס אליהן כאן. המטרה היחידה של דובר בפרסום היא לגרום למעשנים בגירים לעבור ולעשן את המוצרים שלה – מי שמעשן ממילא במקום מוצר אחר. אף אחד לא מתחיל לעשן כי הוא רואה מודעת פרסום – ניכנס לפרופורציות.

<< דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >>

זה בניגוד- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יעל, את חושבת שאני חמור? החוכמה נעצרה בהרצליה? לא הגיעה עם כביש 5 לראש העין? כל אחד פה אומר: חוכמה. הבנתי. אני יודע בדיוק. די. שקט. מספיק, די, יעל. הכול בסדר.

<< אורח >> דן פרידמן: << אורח >>

דובק היא יצרן הסיגריות הישראלי היחיד. מפרנסת מאות משפחות.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

ורוצחת אלפים.

<< אורח >> דן פרידמן: << אורח >>

רוב עובדיה הם אנשים מבוגרים. כפי שעשיתם איזון, והתחשבתם בעיתונות הכתובה, אני מבקש איזון גם בהקשר הזה. אני יודע שמשימתי קשה. המשמעות של האיסור הזה היא פגיעה אך ורק בדובק, כי כל המותגים הזרים מפרסמים באינטרנט מכל מקום בעולם. הבקשה היא מותגים חדשים בלבד, ופרק זמן קצר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אתה אומר את זה בפעם הרביעית או החמישית לפחות, עוד מהדיונים הקודמים. בבקשה.
קריאה >> שי סומך: << קריאה
שי סומך, משרד המשפטים. אתייחס בקצרה להיבט המשפטי. אין מניעה משפטית להחריג את העיתונות הכתובה, ואסביר. קודם כל, ההבחנה בין עיתונות כתובה לאחרת היא לא בליבת השוויון החוקתי. גם אם ייקבע, שמדובר לכאורה בקושי בשוויון החוקתי, יש שתי סיבות שהזכירו אותן שבגלל אפשר להבחין בין העיתונות הכתובה לתקשורת אחרת – מדובר במסמך של ממ"מ שמלמד על ירידה בהיקף הפרסום בעיתונות הכתובה, שמלמד על ענף במשבר, ואני מזכיר את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמבחין בין עסקים שבמשבר לבין עסקים שאינם במשבר – עניין חובת הנגישות, שזו חובה מאוד חשובה, אבל בכל אופן המחוקק החריג עסקים שהם במשבר. הסיבה השנייה היא החשיפה הנמוכה של קטינים. הנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, למשל, בלוח 3, מצביעים על שיעורים הרבה יותר נמוכים מהשיעורים שהוזכרו פה, בהתבסס על לשכת הפרסום הממשלתית. אני גם חושב שנתוני הפרסום מראים על מגמת ירידה בהיקף הפרסום. יכול להיות שצריך לעבות את המסמך של מרכז המחקר כדי לבסס את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אני רוצה בהזדמנות הזו להודות לנועם בוטוש, כלכלן המחלקה לפיתוח תקציבי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מיקי, בבקשה.

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

קיבלנו לוועדה את הצעת החוק הזו עם הסתייגות של ועדת השרים. מי שרוצה לחסל את החוק, שידרוש שיהיה חוק מושלם, שנשנה אותו, ואז לא יהיה חוק בכלל, וברור לנו מי ייהנה מזה. אם נשנה את הסעיף הזה – ואני אומר לכם ברמה הפוליטית – אנחנו מחסלים את החוק הזה, כי הממשלה תמשוך אותו, ולא חשוב מי יזם אותו.

דבר שני, מודעה מול מודעה. יש פרסומת של חצי דקה אפקטיבית בטלוויזיה, ויש פרסומת פחות אפקטיבית בטלוויזיה, וזה אותה פלטפורמה, ואורך הפרסומת הוא אותו דבר. היכולת של יצרני הסיגריות לייצר פרסומת אפקטיבית, כי יש להם תקציב בלתי-מוגבל, לעומת הפרסומת שלצערי לא תהיה במיטבה של משרד הבריאות, תייצר יתרון ליצרני הסיגריות. אינטרס שלנו שזה לא יהיה אחד ליד השני, כי הם יודעים שזה יהיה אחד ליד השני, ואתם תגידו: פויה, לעשן זה נורא ואיום, אבל הם יעשו קמפיין מאוד אפקטיבי, והיכולת של המשרד הציבורי הוא פחות. לכן שכרו ייצא בהפסדו.

ההבנה הזו שאתם רוצים לעשות את זה אחד ליד השני כדי לבלום – יוצאת רועץ. אני יודע איך זה עובד, ואם יש מודעות שמתחרות זו בזו – לכן ההצמדה הזו – הכוונה שלה היא טובה, אבל היא תייצר נזק בדיעבד. לכן אני מציע לכם לא לקבל את זה מטעמים הכי ענייניים בעולם, את ההצמדה.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני מקבל את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בהמשך לדברי נציג משרד המשפטים וההסבר שהציגה נציגת משרד הבריאות לגבי ההחרגה, אני שותף לדברים. אני חושב שיש פה אכן הבחנה רלוונטית בין המדיות השונות בכפוף לכך שההוראות שקבענו לגבי תחולת הסייג לרבות הצמידות - להבנתי צריכות להישמר. זה היה בזמנו התנאי לסייג הזה.

בנוסף, לגבי הנימוק הכלכלי, להבנתי, המצב כלכלי של העיתונות הוא לא נימוק שיכול לעמוד בפני עצמו לצורך החריג הזה. אני חושב שהנימוק החזק יותר להבחנה זו החשיפה שכולנו מכירים, ואפילו בלי לראות נתונים, כולנו יודעים שהפרסום המקוון הולך ועולה, והפרסום בעיתונות המודפסת הולך ויורד – זו מגמה עולמית. לכן אני חושב שיש הצדקה לחריג בהקשר הזה.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אתה יכול להתייחס לשני דברים – אל"ף, להצעה של חגי, לעשות לפחות את החלק הזה בהוראת שעה, שנתיים; ובי"ת, איך אנחנו דואגים שלא כל מיליוני השקלים ילכו לעיתונות?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה להתייחס לזה. אני רוצה לסכם את הדברים. נתתי התחייבות לממשלה, ואני מתכוון לעמוד בה, גם אם אני לא אוהב אותה. החיים שלי לא בנויים רק מהדברים שאני אוהב. החיים בנויים מברירות המחדל הפחות גרועות. וכמי שאני מרשה לעצמי לומר, במשך כל השנים בכנסת, אחת הסיבות שהצלחתי להוביל כל כך הרבה חקיקה שהיום נראית טריוויאלית לגמרי מנקודת המוצא שלה, היא היכולת לעשות שקלא וטריא נכון, וגם להבין את הדברים, איפה הם עומדים באותו רגע, ומה המשמעות שיכולה להיות להם בעוד כמה שנים כתוצאה מהתקדמות חקיקה. אם אסתכל על נושאים שונים שהובלנו במגוון רחב של נושאים, שהיום נראים ברורים מאליהם – כשהבאנו אותם, עמדו כולם על רגליהם האחוריות, והסתובבו עם פלס מים, לבדוק את העינית בכל שנייה, היכן היא עומדת. ואני לא שם. אני לא עושה עכשיו לברר בדיוק – זו היתה החלטה של ועדת השרים. זה מה שהעלינו במליאה, ואני מתכוון לעמוד בכך. ומי שרוצה לחבל בחוק, מוזמן לחבל בו. במיוחד אני אוהב את אלה שכל כך בעד החוק, שהם כל כך לוחצים אותו, ששומעים את הפיקוק של הצלעות. אחד.

שנית, העמדה שמדברת על כך – ועמוס, יותר מכל אחד אחר שכנעת אותי בכך – שאין צורך בצמידות. אני חושב שצריך כן לתת למשרד הבריאות את החופש בעניין הזה, ושאף אחד לא יהיה לי מומחה, לומר ככה או ככה. אני חושב שבעניין הזה - למרות עמדתך שאתה פתחת, אנחנו לא חושבים כך, ואני אציע לחבריי, שיתאפשר, שלא תהיה צמידות של מודעת הפרסומת המקבילה.

<< דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל צריך להגדיר מגבלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עוד לא סיימתי. תנו לי. צריך שיהיו מגבלות. צריכה להיות מגבלת לוח זמנים של עד מתי או כמה ימים אחרי זה יכול – זו נקודה אחת. נקודה שנייה שאני מבקש לתת עליה את הדעת – עכשיו כל הזרימה תהיה אל תוך העיתונות המודפסת. איני מבקש לתת תשובה עכשיו – זה יהיה לא רציני ולא מקצועי.

אני מבקש כך: לדיון הבא אתם צריכים להביא לנו הצעה, שבסוף-בסוף יודעת להסדיר את העניין, שזה שבאנו והלכנו והסכמנו, לא ייצא שכרנו בהפסדנו. עם כל הכבוד, אנחנו מדברים על ירידה, כפי שהיועץ המשפטי של הוועדה הציג. אנחנו רואים את הדברים נכוחה. אבל שלא ייווצר המצב ההפוך.

<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>

הנתונים נמצאים ביפע"ת – אפשר להוציא אותם – כמה היו בכל עיתון, ושלא תהיה חריגה מזה. שיהיה בסיס עובדתי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מבקש ממשרד המשפטים יחד עם משרד הבריאות יחד עם היועץ המשפטי של הוועדה, יביאו לנו הצעה ברוח הדברים – האם זה מגבלה של כמויות, מגבלה של מפרסם. איני רוצה לחסום שום מהלך, שתהיה לכם האפשרות לחשוב על המגוון הרחב של הדברים.

ברשותכם, אני רוצה להצביע עכשיו על החלקים- -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני לא בטוח, אדוני, כי אם אתה מבקש להוסיף- -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מעדיף להוסיף אחר כך, אדוני. חברים יקרים, ברשותכם, מה שחשוב לי כאן זה אישור העיתונות המודפסת. אחר כך אם צריך אעשה רביזיה, ונעשה את ההעתק הדבק לדברים האלה. חשוב לי להעביר עכשיו.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

גם לגבי המספרים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

איל בן ראובן יצביע במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת מיקי רוזנטל יצביע במקום חברת הכנסת לאה פדידה. חברת הכנסת תמר זנדברג תצביע במקום חבר הכנסת עיסאווי פריג', וחבר הכנסת יהודה גליק יצביע במקום חברת הכנסת נורית קורן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם כך אצטרך לעשות את ההתאמות, לפי מה שנאמר כאן, ולאחר מכן בדיון הבא יתוספו הוראות לעניין החריג. העיקרון הוא שפרסומת למוצר עישון בעיתון ומדפס תותר, בכפוף לסייגים אלה – הסייג בפסקת משנה (א) יישאר, שהפרסומת אינה בעיתון, במדור או במוסף בעיתון המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18 או המוקדש בעיקרו לבריאות, לספורט, לבידור, לבילוי או לפנאי – אני מניח שזה יישאר כפי שהוא, ולגבי פסקת משנה (ב) יהיה צורך לכתוב שהעיתון "הקצה שטח זהה בגודלו לשטח הפרסומת למודעה בדבר נזקי העישון שתכלול הסבר או מסר אחר בנושא זה" – ואז כל התוספת – ושינוי המודעה – כרגע נוריד. "לעניין זה, "שטח הפרסומת" – לרבות שטח האזהרה לפי סעיף 7"; כי לכל פרסומת למוצר עישון, במסגרת הפרסומת יש גם אזהרה – זו ההבהרה. אני מציע שכל אלה בדיון הבא. אם כך, פסקת משנה (ב): "העיתון הקצה שטח זהה בגודלו לשטח הפרסומת למודעה בדבר נזקי העישון שתכלול הסבר או מסר אחר בנושא זה; לעניין זה, "שטח הפרסומת" – לרבות שטח האזהרה לפי סעיף 7";

אדוני, אני חושב שצריך להוסיף שמודעת הנגד תהיה בשפה שבה מתפרסם העיתון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

משרד המשפטים, משרד הבריאות – את כל הנקודות האלה, אנא, תביאו לנו.

מי בעד ההצעה כפי שהוצעה פה – ירים את ידו. תודה. מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ההצעה אושרה פה אחד. תודה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

החריג הבא יאפשר פרסומת למוצר עישון, המוצגת בחנות למכירת מוצרי עישון בלבד, או בחנות למכירת מוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד, כל עוד הפרסומת אינה גלויה לעין- -
דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר
מה זה בלבד?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מדובר רק על חנויות שמיועדות למוצרי עישון או למשקאות משכרים – זו ההצעה.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

מה קורה בקיוסקים?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הכלל הוא איסור פרסומת. זה חריג כרגע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

נוסף לסעיף הזה מה שלא היה בנסחים קודמים - או בחנות למכירת מוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד. מבקשים לא להוסיף את התוספת הזו, כי בא אדם לקנות אלכוהול למסיבה, ולא התכוון לקנות סיגריות, ומתפתה. לא צריך את התוספת הזו. אין בה צורך.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

למה לא?

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

למה אדם שבא לקנות אלכוהול צריך להיות חשוף לפרסומת לטבק? אין סיבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> גדי לוי: << אורח >>

גדי לוי, פורום יבואני הסיגרים. אני מייצג פה יבואני סיגרים ועסקים קטנים. אנחנו מוכרים כמעט את כל המוצרים שלנו בחנויות מתמחות, קרי חנויות טבק – טבקיות, וחנויות אלכוהול. זה מה שקורה במדינה. כך אנו מוכרים את המוצרים שלנו. אנחנו נישה. אנחנו קטנים. זה רק אנשים מבוגרים. לחנויות האלה לא באים ילדים. יש לנו רשיון עסק מטעם העיריות למכירת טבק בלבד. בתוך כותלי החנות אנחנו מדברים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. בבקשה, אלעד.

<< אורח >> אלעד שפר: << אורח >>

אלעד שפר, עמותת אוויר נקי. גם אני חושב שלא צריך לעשות את החנויות למכירת חנויות משכרים. מי שרוצה לקנות אלכוהול, לא צריך להיות חשוף למוצרי טבק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מסתובב בכל העולם. רוב החנויות שנכנסתי אליהן, הן גם אלכוהול וגם טבק. זה בדיוק לבוא ולחפש עכשיו את הזה, את החנות – גם אם זה לא היה – לא עכשיו הפקחים, להסתובב עם מכשירים ולבדוק. אני לא מרגיש טוב עם זה. אני נגד עישון, אני עושה הכול, אבל אני לא מתחיל לשנות את חוקי העולם. חנויות שעד אתמול מכרו ויגידו להם: אל תמכרו. הם צריכים להיות במקום מוסתר, לפי כל הכללים המתקיימים, נכון, חלים עליכם כל הכללים של ההסתרה לכל דבר ועניין. גם אתם חלק מזה. בבקשה, אדוני.

<< אורח >> אלעד שפר: << אורח >>

בחור בן 20 נכנס- -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלעד, כל אחד פה נהיה פסיכולוג ופסיכיאטר לעת מצוא. אדם נכנס. הוא לא מעשן. הוא נכנס לקנות בקבוק ויסקי. הוא אומר: אולי אנסה?

<< דובר_המשך >> אלעד שפר: << דובר_המשך >>

זה עובד ככה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אולי זה עובד בשכונה שלך. לא צריך להגזים. לא התחלתי לעשן כי נכנסתי לחנות משקאות. התחלתי לעשן עוד לפני שחשבתי שאני יכול להריח משקה. בחייך. לא צריך להגזים. הכול יכול להיות. כל עוד אני נושם יש סיכוי שאתקל בסיגריה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אדוני, אני רוצה להעלות עוד נושא. בנוסח שהופץ לקראת הדיון הקודם, שהיה באוקטובר, היתה תוספת בפסקה (2) שהתייחסה למכירה באינטרנט. אני רוצה להציף את הנושא שיהיה ברור על מה מצביעים חברי הכנסת. החריג הזה, כפי שהקראתי, חל בחנויות פיזיות. המשמעות היא – אם לא קובעים הוראה לעניין חנויות מקוונות, שאי-אפשר יהיה להציג פרסומות למוצרי עישון באתרי אינטרנט של חברות מוצרי עישון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה שיהיה ברור. בכל מה שקשור לפרסום ברשתות החברתיות, אני מתנגד לכל פרסום. לא משנה מה, לא משנה איך. אני אומר זאת בצורה גורפת. לא ליד, לא הסבר.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

המילה "חנות" לא כוללת חנות מקוונת?


<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כאן לא. אם יהיה צורך, נבהיר בנוסח.


<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני מבקש שיהיה ברור בנוסח, כי בנוסח הזה זה לא ברור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד – ירים את ידו. בבקשה, אני עוצר.

<< אורח >> דוד קינן: << אורח >>

עו"ד דודי קינן, יועץ משפטי של פיליפ מוריס בישראל. אנחנו דיברנו בדיונים – אני מגיע לכל הדיונים, ודיברנו על הנושא, שאם החברה מוכרת מוצרים בתוך אתר שמיועד אך ורק למכירת מוצרי טבק, ניתן יהיה לפרסם בתוך האתר הזה. באחד הדיונים הקודמים שוחחנו על הנושא הזה בצורה מפורשת, שאם יש אתר של חברת טבק שמוכר אך ורק מוצרי טבק, יהיה ניתן לפרסם בו כמו שניתן לפרסם בחנות שמוכרת רק מוצרי טבק. הרציונל הוא בדיוק אותו רציונל, אם אני מצטט מה שאמר חבר הכנסת גליק – במקרה הזה ההר מגיע למוחמד, כלומר הצרכן הוא זה שכבר מגיע לחנות, ולכן מדוע למנוע פרסום שם, כאשר אנחנו מרשים בחנויות- -

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

עצם האתר עצמו הוא הפרסום.

<< אורח >> דוד קינן: << אורח >>

אשמח להסביר. משום שהיום המוצרים שאנחנו מדברים עליהם הם לא מוצרים של סיגריות, שהכול פשוט והכול ברור; אנחנו מדברים על מוצרים מורכבים יותר.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

זה מידע – לא פרסום.

<< אורח >> דוד קינן: << אורח >>

אני לא רוצה אחרי זה לבוא ולריב על מה זה מידע ומה זה פרסומת. לכן, כיוון שהרציונל הוא זהה לחלוטין, אני באמת לא רואה מקום ליצור את ההבחנה הזו. לא קל להיכנס לאתר.
קריאה
קל מאוד.

<< דובר_המשך >> דוד קינן: << דובר_המשך >>

ממש לא קל להיכנס לאתר, כי הפסקנו את הפרסום באינטרנט. בעבר הבאנר היה זה שמפנה אותך לחנות. היום לא יהיה הבאנר, ולכן רק אדם שיחפש בעצמו את המידע הזה, יוכל לגשת, ולכן אין מקום ליצור הבחנה בין טבק פיזי לווירטואלי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. שבי.


<< אורח >> שבי גטניו: << אורח >>

מאוד קצר. חברי הכנסת פטורים מלהתחשב בהיגיון או חוסר היגיון של חברות טבק – סעיף 5.3 באמנת המסגרת קובע חד-משמעית שכל התחשבות באינטרס של חברות טבק מהווה פגיעה בבריאות הציבור. זה הכול.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אף פעם לא אמרת את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> שי סומך: << דובר >>

יש כאן טענה של שוויון. יש הבדל גדול בין חנות פיזית לחנות באינטרנט. למשל, חנות באינטרנט פתוחה הרבה יותר לקהל. למשל, חנות אינטרנט – יכולים לשים סרטון ויראלי, שברגע שמישהו נכנס אליו, הוא יפיץ אותו ברשתות החברתיות, ואז זה יכול לרוקן מתוכן את החוק. זאת המדיה החדשה. לכן יש הבדל גדול.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברשותכם, אני רוצה לומר – יש כאן שתי נקודות. כל עוד משרד הבריאות או הגוף המוסמך לא שינה את עמדתו ומשנה את עמדתו בדרך כזו או אחרת לגבי היחס לאייקוסט או לג'ול, אנחנו נפעל לפי אמות המידה שהם קובעים. אני לא יכול עכשיו להתחיל לייצר החרגה. נניח ששכנעתם את המערכות השונות שזה לא דומה – זה עולם תוכן אחר. ישבתם אתי ודיברתם אתי. חשבתי גם על הדברים הללו. איני יודע לייצר את ההחרגות האלה.

<< אורח >> דוד קינן: << אורח >>

אני לא מבקש החרגה, אדוני. אנחנו מדברים בדיוק על אותו מצב כמו שקיים בעולם הפיזי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא אותו דבר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני חושב שההבחנה בין חנות פיזית לחנות מקוונת היא מאוד רלוונטית כאן, כי יש הבדל גדול מאוד בנגישות של הציבור לחנות פיזית מול הקלדה של אתר אינטרנט וחיפוש באינטרנט. כמובן, אני מתייחס גם לקטינים ונגישות של המוצרים האלה לקטינים. לכן אני חושב שיש מקום לקבוע הוראות שונות לחנות פיזית ולחנות מקוונת.

<< אורח >> דוד קינן: << אורח >>

ברגע שהפסקנו את הפרסום באינטרנט, את הנגישות פתרת – זה דבר אחד.

שנית, אדוני, קבענו פגישה עם משרד הבריאות. היא נקבעה סוף-סוף לאחר מאמצים רבים ליום רביעי הקרוב. אני מבקש לפחות לתת לנו את האפשרות- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קודם כל, יש לי זכויות גדולות בעובדה שאתם נפגשים.

<< אורח >> דוד קינן: << אורח >>

מסכים אתך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שנית, אני מצביע. אם יבוא משרד הבריאות ויאמרו: השתכנענו – אעשה רביזיה. אני לא ילד. מי בעד הסעיף עם התיקונים, שינויים – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.


<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

חבר הכנסת מוסי רז הצביע במקום חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. דב, תחליף אותי לכמה דקות.


<< מנהל >> (היו"ר דב חנין, 11:31) << מנהל >>


<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מקריא את הפסקה הבאה, שעניינה חריג שנוגע ליצירות אומנות ודיווחים חדשותיים: (3)(א) יצירת אמנות או דיווח חדשותי לרבות כתבות תחקיר ותעודה, שנעשו שלא במטרה לקדם מוצר עישון, שם מסחרי של מוצר עישון או מותג של מוצר עישון, אף אם אלה כוללים בחלקם פרסומת למוצר עישון; ואולם, הסייג לפי פסקת משנה זו לא יחול על אדם שנתן או קיבל תמורה בעד הפרסומת האמורה.

(ב) יצירת אמנות שנעשתה במטרה לקדם מוצר עישון, שם מסחרי של מוצר עישון או מותג של מוצר עישון והוצגה ברבים לפני יום פרסומו של חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ח–2018;

אומר מספר מילים על החריג הזה. לאור ההגדרה המאוד רחבה של פרסומת, כפי שאושרה בדיון הקודם, ובהתחשב בצורך להגן על חופש הביטוי אגב הערות התאחדות בתי הקולנוע שהועברו לפני הקריאה הראשונה בהצעת החוק הז ונדונו בוועדת השרים לענייני חקיקה, בתיאום עם הממשלה אנחנו מציעים להחריג יצירות אומנות ודיווחים חדשותיים כולל תחקירים וסרטי תעודה, גם אם אלה כוללים בחלקם פרסומות או פרסומות סמויות למוצרי עישון, אבל כדי לא לפתוח פתח גדול מדי לשילוב פרסומות באותן יצירות, החריג הזה בפסקת משנה (א) לא יחול על מי שנתן או קיבל תמורה בעד פרסומת כזו, כלומר החוק הזה לא ייצור מנגנון של צנזורה על יצירות אומנות, ויחפשו בסרט שמגיע לכאן לאקרנים היכן היתה פרסומת, לרבות פרסומת סמויה, למוצר עישון, אבל אם ייווכח שאכן היתה פה העברת תמורה בעד הפרסומת הזו, הסייג הזה לא יחול והפרסומת תהיה אסורה. זה החריג הזה.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

תודה. בבקשה קרא גם את סעיף קטן (4).

<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>

(4) הוא חריג נוסף - פרסומת למוצר שאינו מוצר עישון או לעסק שהם בעלי שם זהה או דומה לשם מסחרי או למותג של מוצר עישון, אם מתקיימים כל אלה:

"(א) לעניין מוצר עישון שהוא מוצר טבק – המוצר או העסק היה קיים בישראל ביום י"ג בתמוז התשס"א (4 ביולי 2001)" – זו הוראה שקיימת היום. אנחנו שואבים אותה מסעיף שקיים כבר היום בחוק – "ולעניין מוצר עישון שאינו מוצר טבק" – אגב ההרחבה של תחולת החוק על מוצרים נוספים – "המוצר או העסק היה קיים בישראל ערב יום תחילתו של חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ח–2018; (ב) תנאי נוסף לתחולת החריג - שם המוצר או העסק מוצג בפרסומת באופן שונה בעיקרו מהמותג של מוצר העישון או שהמותג של מוצר העישון מוצג על גבי המוצר שאינו מוצר העישון באופן שאינו בולט לעין.".

ובכן, החריג הזה נועד להתמודד עם מוצרים שאינם מוצרי עישון, שיש להם שם דומה או זהה. למשל, קאמל – משרד הבריאות בטח יכול לספק דוגמאות נוספות, והמטרה היא כן לאפשר פרסומות לאותם מוצרים, גם אם הם נושאים את אותו שם של מוצר העישון.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

תודה. נשמע הערות. בבקשה.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

החוק ממילא הוא על מי שעושה פרסומת. השאלה פה, על מי חובת ההוכחה. להוכיח שפסקת משנה זו לא תחול על אדם שנתן או קיבל תמורה – כל כך קשה להוכיח את קבלת התמורה. קבלת התמורה יכולה להיעשות בכל מיני אפשרויות, ולכן אנחנו מבקשים לנסח את הסעיף כך – הרי אם אדם עשה יצירת אומנות, ולא היתה לו כוונה לפרסם, ממילא אף אחד לא יתבע אותו, אז למה לנסח את זה בצורה כל כך גורפת, שמאפשרת כל כך בקלות לפרסם מוצרים, שאנחנו לא נדע אם זו היתה פרסומת או לא?

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< אורח >> אלעד שפר: << אורח >>

המילים יצירת אומנות זה שם קוד לפרסומת סמויה. זה בדיוק המלכודת של הפרסומות הסמויות של כל מיני תמונות בעיתונים שנעשות כביכול בשם יצירת אומנות, ובעצם הן פרסומות סמויות למוצרי עישון. אני מבקש למחוק את "יצירת אומנות" ואת סעיף (ב) כולו.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

אתה מבקש למחוק את המילים "יצירת אומנות" מסעיף קטן (א), ולמחוק את סעיף (ב) כולו. תודה. בבקשה.

<< אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >>

אני חושב שמה שנאמר כאן נכון, כי אני חושב שאנחנו לא צריכים לגרום לבית המשפט לסווג יצירות מסוימות - זוהי אומנות. החוק הזה הוא חוק פלילי. אנחנו מטילים פה על בית המשפט נטל מאוד כבד, לקבוע - זו יצירת אומנות, זו לא יצירת אומנות. אסור לנו כמחוקקים לעשות דבר כזה. זו לא מטרתו של חוק. אני מציע כפי שנאמר קודם, בסעיף (3)(א) להוריד את המילים "יצירת אומנות"- - -

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

אז לו יצויר שעכשיו מוזיאון ישראל יקבל הצעה שאי-אפשר יהיה לעמוד בפניה, שהדיון המפורסם של אדלה בלוך באואר, יכול להגיע לפה בעקבות 80 שנה לליל הבדולח - בגלל שהיא מחזיקה בסיגריה נגיד שאנחנו לא רוצים את זה? אנחנו מכניסים את עצמנו לנקודה בעייתית.
אורח >> עמוס האוזנר: << אורח
זה לא מה שכתוב פה.


<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

השאלה של חברת הכנסת מועלם היא שאלה מאוד רצינית.

<< דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר_המשך >>

בכוונה הלכתי למשהו שאין עליו ויכוח.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

אנחנו רוצים להבין את עמדתך, אדוני - לא רק היצירה הזו, שחברת הכנסת מועלם מתארת – יש הרבה סרטים שבהם אנחנו רואים אנשים מעשנים. זה חלק מהתרבות ומהאומנות שנעשתה לאורך הרבה שנים בעולם. מה הפתרון של אדוני לדוגמאות האלה, אם המילים יורדות?

<< אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >>

תראה מה כתוב פה: "אף אם אלה כוללים בחלקם פרסומת למוצר עישון". הדוגמה שהיא הביאה והדוגמה שאדוני מביא זה לא פרסומת למוצר עישון. אני מדבר על משהו שהוא פרסומת למוצר עישון. זה כתוב בחוק.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

עדיין לא הבנתי את עמדתכם. אנחנו הגדרנו, ובצדק, פרסומת בצורה מאוד-מאוד רחבה. כולל סמויות וכו'. אנחנו רוצים לעמוד על ההגדרה הרחבה של הפרסומת. אתם אומרים: בואו נוציא את החריג של יצירת אומנות, אבל כיוון שההגדרה שלנו של פרסומת היא מאוד רחבה, אותה דוגמה שחברת הכנסת מועלם הציגה יכולה להיכלל, כי הגדרנו פרסומת רחב ואין החרגה.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אולי נוריד את המילה "אך": יצירת אומנות או דיווח חדשות - אם הם כוללים, לא יוחרג. הרי פה כתוב שיצירת האומנות תוחרג גם אם כוללת פרסומת. אז אני לא מוכן, אם היא כוללת פרסומת. אם היא כוללת פרסומת, היא לא תוחרג.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל מדובר בחריגים לאיסור הפרסומת. יש איסור כללי. אם היא לא כוללת פרסומת, אין צורך להחריג.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

אבקש בנקודה הזו לשמוע את עמדת משרד המשפטים.

<< אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >>

כפי שהוצג על-ידי הייעוץ המשפטי, הכוונה כאן היתה לעשות איזון בין חופש הביטוי לבין התכליות של החקיקה כאן – חופש הביטוי האומנותי והפוליטי בפרט, שכמובן על חשיבותו אני מניחה שאין צורך להרחיב כאן בוועדה.

החריג מתייחס ליצירת אומנות שלא נועדה לקדם מוצר עישון כשלעצמה, אך ייתכן שיש בה במצבים מסוימים היבט מסוים של פרסום. אתן כאן דוגמה – למשל, אפשר לדבר על יצירות של סרטים, שמגיעות מחו"ל – שם אין בהכרח איסורים כאמור. אין לנו כוונה לאסור על הצגה שלהם, כאשר לא מדובר בסרט שתכליתו לקדם מוצר עישון כזה או אחר. לכן ניסינו ליצור פה איזון. לעומת זאת, כן יש לנו כוונה ליצור אחריות פלילית מקום בו אדם נותן או מקבל תמורה בעד פרסומת כזו. ככל שהדברים נעשים כאן, ויש אפשרות להעמיד לדין – הכוונה שזה יהיה דבר אסור.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> שירה כסלו: << אורח >>

שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון. הבעיה היא המילה "פרסומת". צריך לקחת בחשבון שלמשל, האח הגדול זו כתבת תעודה במדינת ישראל. ברגע שהמבחן שאתם שמים הוא המבחן היחיד לתמורה כספית, אנחנו בבעיה בכל הקשור לתוכן שיווקי.

<< יור >> היו"ר דב חנין: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> אורי לרנר: << אורח >>

אורי לרנר, עמותת מדעת. באותו הקשר, הנושא של פרסומת שמופיעה באופן מקרי לכאורה בסרט – בדרך כלל זה יהיה ממומן; זה דרך לפרסם את המוצר. אם אתה רואה פתאום סוללה, שמחזיקים דורסל, כשמדברים על להפוך אדם לבטרייה בסרט מטריקס - שילמו על זה כמה מיליוני דולרים. זה לא סתם שם.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

פה זה מכוסה, אדוני.


<< מנהל >> (היו"ר איתן כבל, 11:41) << מנהל >>


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברים, תודה. אני רוצה להבהיר את עמדתי בעניין. בואו גם לא נגזים. כל המהות היא- - -

<< דובר >> דודי מזרחי: << דובר >>

באח הגדול הייתי - לא שילמתי שקל פרסום. אני דודי מזרחי.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

לפרוטוקול, אדוני – האח הגדול, טוב היה למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית שלא היתה באה לעולם בכלל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. שירה, משפט.

<< אורח >> שירה כסלו: << אורח >>

במקום הסייג לגבי תמורה, אנחנו מציעים שיהיה כתוב: שהיה שותף לעשיית הפרסומת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברות וחברים, אני לא מתכוון עכשיו שתוקם עכשיו מחלקה במשרד הבריאות ומשרד המשפטים, שיישבו לניטור סרטים וכל מה שעולה לאוויר.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

בפורנוגרפיה, למשל, אנחנו לא מצליחים - שם המציאות הרכבה יותר גרועה. פתאום שם אין בעיה. לא יכולתי, אדוני, להתאפק. סליחה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני מצטרף למשפט הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

היא צודקת. ברשותכם, אני רוצה להבהיר. בסוף אתה צריך לחוקק חוק. הרי מלאכת החקיקה, שאתה יודע להתכתב אתה – אתה לא מפריך אותה. היא לא נהיית מופרכת או חוסר יכולת ליישם אותה. אם נלך, שירה, בשיטה שלכם – אני לא זוכר תקופה כזו – יש תמיד אלה שעומדים בכניסה לשדה התעופה והיציאה, יעמדו באוויר עכשיו. נקים סייבר של מעשנים. האם התכוונו, לא התכוונו – עכשיו, יש סרטים, שהוא מציג דמויות – זו לא הכוונה. אני לא רוצה שגם אנחנו - אני מזכיר לך, גברתי, עוד דבר. גם התכתבנו עם העולם של הפרסום הסמוי כן או לא בחקיקה אחרת שלנו כאן – אני לא רוצה להרחיב בה.

העניין צריך להיות פשוט. כמו שאני חושב שהגב' רוטשילד הבהירה את זה - אני יודע להתכתב לגמרי עם הדברים. ברור לנו שזו התכלית הראויה, היא פרסום. אני לא חושב שכל העיתונים וכל המקומות יתחילו לגייס אנשים לפרסום אומנותי בשביל להיכנס לגדר החריג. לכן אני מעלה להצבעה. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.


<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

פסקאות (3) ו-(4). שני החריגים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אושרו. הלאה.


<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הסעיף הבא הוא ביטול סעיף 4 לחוק. 5. סעיף 4 לחוק העיקרי – בטל.

סעיף 4 לחוק כנוסחו היום נוגע להגבלות בפרסומות ושלטים. הוא כבר לא רלוונטי, כי מה שהחוק יקבע הוא איסור כולל של פרסומות, למעט חריגים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

סעיף 4 אושר. תודה.

הוספת סעיף 4א. 6.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

"אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: איסור הצגת מוצרי עישון למכירה וסייגים לאיסור.

4א(א) לא יציג אדם מוצר עישון למכירה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אלה: (1) מוצרי עישון הנמכרים בחנות כאמור בסעיף 3(ב)(2), ובלבד שאינם גלויים לעין מחוץ לחנות".

כאן מדובר בחנויות למכירת מוצרי עישון בלבד. הסייג הראשון נוגע לחנויות שנמכרים בהן מוצרי עישון בלבד או מוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד, כל עוד הם לא גלויים לעין מחוץ לחנות. זה סייג אחד.

הסייג השני מתייחס למוצרי עישון שנמכרים באינטרנט, ובלבד שיוצגו רק פרטים אלה כולם או חלקם - שם מוצר העישון, ארץ ייצורו, מחירו, רכיבי המוצר, חלקי המוצר וכמותם במוצר, ולגבי סיגריה אלקטרונית – ריכוז הניקוטין במוצר.

פה מדובר על חריג שיאפשר הצגת מוצרי עישון למכירה בחנויות מקונות באינטרנט, כל עוד הפריטים שיוצגו הם פרטים בסיסיים בלבד, שנועדו לממש את חובת הגילוי לצרכן, כפי שקובעים גם דיני הגנת הצרכן היום. ניסינו להתכתב עם מה שקבוע היום בדיני הגנת הצרכן. לכן הפריטים האלה – כולם או חלקם - ניתן יהיה להציג אותם בחנות מקוונת - אין חובה כמובן. אבל הכלל הוא שאסור יהיה להציג מוצרי עישון למכירה. זה הכלל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> יורם שפירא: << אורח >>

יורם שפירא, סמנכ"ל מסחר ופיתוח עסקי של רשות שדות התעופה. בדיון הקודם דיברנו על שאפשר יהיה להקים מתחם נפרד מוסתר, שלא רואים מה יש בתוכו, ולכן אנחנו מציעים פה תיקון ל-4א בנוסח הבא: לא יציג אדם לציבור מוצר עישון למכירה. על אף האמור הצגת מוצר עישון לא תיחשב כעבירה בתנאי שההצגה תבוצע בחלק נפרד של החנות, אשר יכיל אך ורק מוצרי העישון ואשר מוצרי העישון שיוצגו בו לא ייראו מחוצה לו ומשום מקום אחר בחנות.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

למה לשים את ההחרגה פה? למה לא לכתוב בסעיף 2(3), שמגדיר מה זה חנות מיוחדת, שאם יש לי בחנות רגילה מחלקה סגורה, שזה יוגדר כחנות רגילה.

<< אורח >> יורם שפירא: << אורח >>

לא חשוב לי איפה זה יופיע.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

זה לא צריך להופיע פה.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

כי פה – איפה אסור.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

מה שהוא מדבר זה דבר שהסכמנו עליו, שבדיוטי פרי, אם יש מחלקה, שהיא נפרדת והיא מוסתרת, זה ייחשב חנות נפרדת. לכן ההחרגה לא צריכה להיות פה; ההחרגה צריכה להיות בהגדרת חנות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רוצה לחדד. אין הגדרת חנות. 3(ב)(2) הוא החריג לאיסור הפרסומת. זה דבר אחד. דבר שני, זה הסעיף שאנחנו עוסקים בו – זה איסור הצגת מוצרי עישון למכירה. אני לא חושב שיש הצדקה לקבוע דין מיוחד דווקא לחנויות הדיוטי פרי. אם רוצים לקבוע – שיחול על כל סוגי החנויות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה. אני מקשיב.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

הוסכם בדיון הקודם?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתייחס. בבקשה.

<< אורח >> עומר סלע: << אורח >>

עומר סלע, איגוד לשכות המסחר, ענף הסיגריות. מבקש לציין בסוגיה הזו – יש כבר כיום בעיה קשה ביותר של פעילות בלתי-חוקית שאין מקום לפרט אותה פה, בכל הנושא של סיגריות, טבק ומוצרים נלווים. התוצאה שעלולה להיות מצעד כזה של הסתרה, שמתוך כוונות טובות שכרנו ייצא בהפסדנו מנקודת המבט של הרגולטור ושל הדוגלים - לא כולם פה מכירים את הנתונים. הנתונים מחרידים, והיקף הסחר הבלתי-חוקי היום גורם לנזק של 1.7 מיליארד שקלים בשנה אובדן הכנסות למדינה, והכסף הזה מגיע בסופו של דבר גם לטרור. לכן, גם במוצר שרבים פה חושבים שהוא שלילי, עדיף שזה יהיה בצורה גלויה ומפוקחת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. יש לי פריבילגיה כיושב-ראש לומר כך: אדוני מלשכות המסחר, מר סלע, הפעם התגובה שלך היתה מסיפור אחר. כמו אצל יונתן גפן, השיר המפורסם – אתה מסיפור אחר. יש פה שתי נקודות להתייחסות, או אפילו שלוש: יש עניין אחד שאתה מעל אותו. הוא נושא שצריך לדון בו, או אולי לא – עניין ההברחות של סיגריות מזויפות. זה דיון אחר לגמרי, ואם מישהו שם את זה בנניח, מאחורי וילון, מה, הם יתחילו לרצף? אני רוצה שתעשה לי עבודת מחקר לפעם הבאה, עם השוואות בין-לאומיות – אתה יודע, גם על מדד המופרכות יש אקסטרה מופרך.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

תמיד אומרים לנו: תאסרו את הזנות – אנשים ילכו לתאילנד. כל ההגדרה, כשאנחנו מחוקקים חוק, החקיקה היא לצורך זה שאנשים ישרים. אנחנו יודעים שיש רמאים.

לגבי ההערה שלו, כתבנו: לא יציג אדם – כלומר באופן גלוי. אם זה מתחת השולחן או בחדר סגור – בעיניי, אין הבדל. כל עוד זה לא מצב- -

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

אדוני, אפשר לקבל התייחסות עקרונית לסיכום שהגעתם אליו?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא. אני רוצה לסכם. אני גם לא מצביע על זה. כל אלה שהיו פה – זה היה על הסעיף.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

ברור. זה הזמן להצביע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כתוב: לא תגנוב.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אפשר לעשות רביזיה בפעם הבאה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, לא. נתתי את התחייבותי ואני עומד בה. אני רוצה להבהיר את עמדתי. אצביע על זה בפתיחת הדיון הבא. לא אצביע על זה. יהודה, אתה ואני באותה סירה. כל המאבק שמנהלים דודו פה וחברי ליכוד בעד הסוחרים, בעיקר סוחרי ירושלים משום מה- -

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

כאילו אנחנו נגד הסוחרים, אדוני?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זו זכותם לבוא ולהציג את העניין.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

כבוד היושב-ראש, כשאומרים את המושג "סוחרים", אנחנו מבינים שזה סוחרי סמים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא. ארגון הסוחרים. עוסקים.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

נתת התחייבות שלא תהיה הצבעה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא. אמרתי להם שלא אעשה את זה. זה הולך לא רע. אל תפריע לי. אני גם אומר את עמדתי. אני טוען שכל עניין שמדבר על הסתרה, שיש לו קשר לירידה במכירות, הוא מופרך מארץ המופרכים. מי שרוצה להציג עמדה, שיחפש תירוץ וסיבה אחרת לגמרי.

אני עישנתי כבד. כשאתה מעשן, אתה מסתובב כמו מסומם באמצע הלילה, נכנס לחנות, אתה לא שואל אותו – אתה לא רואה? אז אומר: לא אשאל אותו. אין לזה קשר. אני מאוד מקווה – ואומר גם לכם, דודו. אני אומר את זה בחברות. הכרנו לפני מספר ימים, ומנקודת מבטי, אעשה הכול כדי שיהיה ברור שהסעיף זה יאושר ככתבו וכלשונו, כי הוא מופרך.

<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אני מבקש שיהיה כתוב בפרוטוקול שאני מחיתי שלא הצבענו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם הדיוטי פרי יודע לייצר לעצמו מקום נפרד – חנות נפרדת - אני מחייב. אסור נפרד, מתוחם, שמי שרוצה, יודע – דוך מול העיניים, אלא נכנס למקום אחר, יודע. אותו דבר כאן.

<< דובר >> דודי מזרחי: << דובר >>

60 מטר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מצדי תשים וילון, אני רוצה לראות שיהיה אחד שקונה אצלך שלא ייכנס ויגיד: אח שלי, מאחורי הווילון.

<< אורח >> יורם שפירא: << אורח >>

לקראת הדיון הבא, אם אפשר שיוטמע הנוסח הזה, כדי שיידעו מה מתבקש.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אנחנו מפרסמים את הנוסח בפורטל הוועדה באתר האינטרנט של הכנסת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה תעביר, ואנחנו נראה יחד עם משרד המשפטים ומשרד הבריאות, איך להניח את הדברים בצורה הנכונה. במה שתלוי בי, אעשה הכול- -


<< דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה שיופיע בפרוטוקול שאני מחיתי, שקראנו סעיף ולא הצבענו עליו, כי התחייבת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יהודה, זו פררוגטיבה שלי.

<< דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >>

ופררוגטיבה שלי למחות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה רבה, הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים