פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



25
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 335
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ט (23 באוקטובר 2018), שעה 14:00

היערכות משרדי הממשלה ליישום החלטת הממשלה החדשה 4178 מיום 7/10/18

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

אלי אלאלוף

אורן כהן - סמנכ"ל אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

הרב יצחק פרץ - ראש מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

הילה טל-אביטן - ראש תחום, משרד ראש הממשלה

אפרים נגוסה - ממונה תכניות בין משרדיות, משרד העלייה והקליטה

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סוניה רוט אודלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

אדנה טדלה - שליח הסוכנות היהודית באתיופיה, הסוכנות היהודית

ג'ף פינקלשטיין - נשיא ומנכ"ל הפדרציה היהודית בפיטסבורג, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

ג'ן לוינסון - יו"ר הפדרציה היהודית של פיטסבורג רבתי, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

מרגריטה לוינסון - הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

בריאן אגלש - הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

דני ווזנר - יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

הרב מנחם ולדמן - ראש המכון, מכון 'שבות עם'

הרב יואל בן-נון - מחנך, חוקר ומפרש תנ"ך וועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה

ג'רום אפשטיין - נשיא ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אהוד פלג - המרכז לקידום ההגינות בישראל

מנגסטו צאנה - עמותת שאר ישוב

אירמיאס גבריה - נציג קהילת גונדר

טגבו וורקו נגוסה - נציג מקהילת אדיס אבבה

יהודה עציון - פעיל לעליית אחינו

טדלו בילילין - שתי בנותיו נותרו באדיס אבבה

ספי בילילין - שתי אחיותיו נותרו באדיס אבבה

אסטלה צ'קול - בני משפחתה נותרו באתיופיה

זמנץ בילילן - פעיל בהעלאת אחותו

אדיסו ג'מבר - מקהילת גונדר ואדיס

סינטיהו שפראו - נציג

סנטיהו טאדסה - נציג

קפלה איילאו - נציג

אנדואלם טגו - נציג

ספי טגנה - נציג

אנקואיה מקונן - נציג

גיזאצ'או מקונן - נציג

טאקלה מקונן - נציג

קלב מקונן - נציג

מולו דמלאו - נציג

אדלה טגנה - נציג

אסקנאו מקונן - נציג

הדס לרנר - נציג

גלגאי טפרה - נציג

מרק ברומברגר - מוזמן/ת

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים


היערכות משרדי הממשלה ליישום החלטת הממשלה החדשה 4178 מיום 7/10/18

שלום לכולם. ברוכים הבאים לוועדת העלייה והקליטה והתפוצות. ברוכים הבאים, לאורחים שלנו מהפדרציות. יש לנו תרגום, לכן נעשה את הדיון בעברית.

נושא הדיון שלנו היום, כידוע ממשלת ישראל קיבלה החלטה ב-7.10.2018 להעלות עוד 1,000 מאחינו שממתינים באדיס אבבה ובגונדר הרבה שנים. ההחלטה להביא 1,000, אני אמרתי שהכיוון הוא טוב שיש החלטה, אבל ההחלטה לא מספקת כמובן כי כולנו יודעים שמעל 8,000 ממתינים שם שנים רבות בתנאים קשים. למרות שהעובדות בפני הממשלה קיבלו החלטה להביא 1,000.

אני יודע משיחותיי עם ראש הממשלה שיש גורמים שהציגו בפני השרים מצב שבו כאילו כל אתיופיה תגיע. יש קמפיין למנוע, לסגור את הדלתות בפני האחים שלנו והקמפיין הזה מבוסס על שקרים, הוא טעות ביסודו והוא גם מטעה, שכאילו האנשים האלה שממתינים שם מגיעים ואין להם קשר לקהילה, כאילו שאם אנחנו נמשיך להביא אז לא יהיה לזה סוף וכל אתיופיה תגיע. זה פשוט שקר מוחלט.

אני מחזיק את החלטת הממשלה מ-2015, החלטה 716, שהתקבלה פה אחד בממשלת ישראל. התקבלה פה אחד, להעלות את כל הקהילה על בסיס קריטריון אחד, שהם שייכים ליהודי אתיופיה, זרע ישראל מצד אימהותיהם או אבותיהם, סעיף 2 להחלטה כתוב ברור, ושהם עזבו את ביתם, את כפרם מ-1 בינואר 2010 והם נמצאים וממתינים באדיס אבבה ובגונדר. שלוש, שיש להם משפחות בדרגה ראשונה בישראל.

זו החלטת הממשלה. אחרי ההחלטה הזו גורמים קמו ואמרו שלא לבצע את ההחלטה, תקציב וכל זה. אני לא אכנס יותר לסיפורים, כולנו יודעים על זה, טשטשו את הנושא וב-2017 הממשלה קיבלה החלטה להעלות 1,300. ההחלטה התקבלה באוגוסט 2016, ביצעו את ההחלטה ב-2017, 1,300 על בסיס החלטת הממשלה 716. כל אלה, 1,300 שהגיעו, הם מתוך הקהילה, שייכים לקהילה.

גם עכשיו החלטת הממשלה 4178, שהתקבלה ב-7 באוקטובר, מתבססת גם על הקריטריונים של החלטת הממשלה 716 מ-2015, דהיינו זרע ישראל, מי שנמצא באדיס ובגונדר ומשפחה בדרגה ראשונה. לכן הקמפיין השקרי שהם מובילים, המתנגדים מסיתים בתקשורת, מבלבלים את המוח של עם ישראל בשקרים, אין להם בסיס למה שהם אומרים. שיביאו לנו דוגמה, הם לא באים עם דוגמה, יביאו לנו דוגמה שמי שלא שייך לקהילה הגיע לפה מחוץ לקריטריונים שהממשלה קבעה. האם אנשים שלא שייכים לקהילה מגיעים? הם מגיעים, אבל בגלל שהם נשואים, כמו שחוק השבות מאפשר. מי שלא יהודי, אם הוא נשוי ליהודייה, אז כמובן חוק השבות נותן והוא עולה. מי שגם לא שייך לקהילה, אם הוא נשוי לאישה ששייכת לקהילה הוא עולה, אבל אחרי שהוא עולה לפה אין לו זכות והוא לא דורש. כמו שעולה מברית המועצות, מאמריקה, מאירופה, לא נותנים לו להביא את ההורים שלו ואת האחים שלו, בגלל שהוא לא יהודי, הוא עלה בזכות אשתו, כך גם באתיופיה.

לכן התיאוריה שהם מציירים כאילו שהם אלה שמזמינים את ההורים שלהם, כאילו שהם לא שייכים לקהילה, אלא הגיעו בנישואי תערובת, כך כתוב בערוץ 7, כך כתוב בערוץ 20, אני אומר לכם שזה פשוט שקר מוחלט, אלא אם כן יציגו לנו עובדות. אני לא מחפש עשר או חמש דוגמאות, שיביאו לנו דוגמה אחת. זה מה שמסיתים את השרים, מסיתים את ראש הממשלה ואומרים לו. יש גם פקידים שמובילים את הקמפיין הזה מאחורי הקלעים, אנחנו יודעים, אבל לכל אחד יגיע החשבון. הם חושבים שאנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים על כל אחד.

אנחנו נתמקד בשני דברים. אחת, אנחנו רוצים לשמוע על ההיערכות של משרדי הממשלה והסוכנות היהודית, איך הם נערכים להעלות אותם כמה שיותר מהר, כי מספיק הם סבלו, 20 שנה, יותר, מספיק, עכשיו יש החלטה, בואו תזדרזו, תביאו אותם מהר. אל תחכו עד דצמבר 2019. את זה אנחנו רוצים לשמוע. הדבר השני, אני מאוד רוצה להודות לאנשי הפדרציות שהגיעו לפה והם שותפים. אני רוצה להודות ליהדות ארצות הברית, צפון אמריקה, על התרומה שלכם כל השנים לעלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה. והפדרציות, עשיתם הרבה דרך הסוכנות, דרך הג'וינט, דרך ממשלת ישראל להגשים את החלום של מעל 140,000 יהודי אתיופיה, להגשים את חלומם להיות בארץ ישראל. זה התפקיד החשוב שעשיתם ואתם ממשיכים גם בקליטה של הקהילה פה בסיוע שלהם ויישר כוח, אני רוצה להודות לכם בשם ועדת העלייה והקליטה על תרומתכם.

הנושא השני שאתם חשובים לנו בדיון הזה, הקהילה באדיס ובגונדר מ-2013, מאז הסוכנות יצאה מגונדר, באוגוסט 2013, לקהילה הזו אין סיוע הומניטרי, סיוע בחינוך, סיוע באוכל, סיוע ברפואה ורווחה. ההכנה לפה לקליטה, כי ככל שאנחנו מכינים אותם שם אז אנשים בריאים, אנשים חזקים, יגיעו. אני רוצה להגיד לכם, כולם יגיעו, לא יעזור לאף אחד. כולם יגיעו. אמרתי את זה ב-1991, אחרי 'מבצע שלמה', כשאמרו שאף אחד לא צריך להגיע לפה והגיעו מעל 60,000. אני אומר לכם, גם עכשיו אלה שנמצאים באדיס ובגונדר מחכים יגיעו, השאלה באיזה צורה הם יגיעו. האם אנחנו רוצים שיגיעו אנשים בריאים, חזקים, אנשים שהכנו אותם גם מבחינה דתית, הזכות שלהם, גם מבחינת בריאות פיזית וחינוך, או שהם יגיעו כעולים כמתוסכלים, ככועסים, ואז אנחנו נשלם פי עשרה בקליטתם פה בישראל.

ב-2013, כשבאנו ואמרנו שצריך להמשיך להביא, אמרו שאף אחד לא יבוא, ב-2015 התקבלה החלטה. אנחנו, חברי הכנסת, פנינו לפדרציות, כתבנו לראשי הפדרציות וגם לסוכנות וגם לג'וינט, שהממשלה החליטה, היא לא מביאה אותם לפי הקצב שאנחנו רוצים שיביאו את כולם, הממשלה, משיקולים שלה, עושה את זה בפעימות, שלב שלב, ב-2017 1,300, עכשיו 1,000. אני מקווה שתתקבל החלטה להמשך בקרוב ולכן האנשים האלה יגיעו, אז בואו ניתן להם סיוע כדי שהם יגיעו לפה.

סולידריות יהודית, כשאתם עושים את זה בכל העולם, ברוסיה, באוקראינה, בדרום אמריקה, בכל מקום שיהודים נמצאים במצוקה אתם עוזרים, אז אני לא חושב שהפדרציות מבקשות אישור מממשלת ישראל איפה לתמוך, איפה לא לתמוך, זה לא שמעתי, אבל למה אצל יהודי אתיופיה הדבר הזה קורה? לכן הנושא השני, אנחנו רוצים התגייסות. אנחנו שמענו את יושב ראש הסוכנות בתקשורת, אני מכיר אותו כאיש מאוד מעשי, הוא אומר שצריך להביא את כולם וכך צריך, לתמוך בהם ולקדם את העלייה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת, יושב ראש ועדת הרווחה, הבריאות והתעסוקה. הוא היה באתיופיה יחד איתי ועם עוד חברי כנסת וביקר בקהילה, אני מאוד שמח שהגעת. אני יודע שאתה עזבת פגישה, באת באמצע, כי הנושא מאוד קרוב ללבך. אני רוצה לתת את רשות הדיבור קודם לך ונמשיך. תודה.

תודה, אברהם, ידידי היקר. הוא דאג להביא אותי לאתיופיה, שכנע אותי. למרות שחשבתי שאני מכיר את יהדות אתיופיה, כתושב באר שבע, כאיש הסוכנות לשעבר ועם הזכות הגדולה שנפלה בחלקי, להקים את בית הכנסת האתיופי הראשון של קהילת יהדות אתיופיה, הראשון בבאר שבע, יחד עם אברהם טזזו ומספר חברים, אני הגעתי לאתיופיה ולא יודע אם לקרוא לזה בכי של עצבות או בכי של התרוממות רוח, אבל לא הפסקתי לבכות.

לא הפסקתי לבכות כי גם עכשיו אני בוכה. אנחנו מתייחסים ליהדות אתיופיה במושגים שונים מכל הקהילות היהודיות בעולם, גם היום, גם אתמול, ולצערי זה יימשך. זה יימשך מפני, במילה פשוטה, שעל מה אנחנו מדברים? על האתיופים. אני מרוקאי. מי שיגיד לי שאני מרוקאי, מה הקשר שלי? בסדר, נולדתי, אני מדבר מרוקאית, אבל מי שישכח להגיד יהדות מרוקו אז אני אתווכח איתו.

אנחנו לא קוראים לקהילה היהודית באתיופיה קהילה יהודית. יש כאלה שחוזרים מפלשמורה, או האתיופים שלנו שם, אם בכלל. אנחנו מתייחסים בצורה מאוד מאוד לא יהודית לקהילה היהודית באתיופיה. אז אומרים לנו שלפי חוק השבות מי שמגיע לו עולה. חוק השבות אפשר לקהילות רבות להגיע למרות שהם לא בדיוק לפי חוק השבות. שינו את חוק השבות בשנים האחרונות ואני שמח שקיבלנו מיליון יהודים או אנשים שמגדירים את עצמם כיהודים מאקס ברית המועצות. תארו לעצמכם איזה מדינה היינו עכשיו בלי העלייה מברית המועצות. איך היינו מתמודדים עם האתגרים הביטחוניים? איך היינו עכשיו בלי יהדות אתיופיה? שבסדר, יאללה, יש כמה רבנים שיתחכמו ויגידו שהם לא בדיוק יהודים, אז מה? אני בא ממרוקו, לא גיליתי כל כך הרבה מאז שאני פה יהודי מרוקו שנולדו מאמא מוסלמית, אבל לא צריך להגיד, מאבא לא יהודי, אבל לא צריך להגיד. אם היום, אני מוכן לעשות את זה ועושים את זה, ללכת להביא בנות של משפחות עם חלק יהודי במרוקו, להביא אותם? כן להביא אותם. לא הרבה, לצערי, הלוואי שהיו יותר.

אנחנו הגענו לגונדר, הוא ישר לקח אותנו לגונדר, בלי תחנת ביניים. השוק היה נורא. אני חשבתי שאני מכיר את יהדות אתיופיה, אני גר בבאר שבע, הצריפים הראשונים עברו דרך הגינה שלי בבאר שבע. הבן שלי גדל עם ילדי יהדות אתיופיה, הרבה שנים בלי ילד בלונדיני, רק איתם, ככה הוא חשב שזה העם שלנו, ופתאום אני מגיע ואני רואה איזה קואליציה אנטי אתיופית, פתאום סוגרים את בית הספר היהודי, למה? עד עכשיו יש במרוקו בתי ספר יהודיים עם 20%, 15% יהודים, השאר לא יהודים. כששואלים את אליאנס: 'למה אתם עושים את זה?' 'מפני שאנחנו רוצים שגם הגויים, האחרים, יכירו את התרבות שלנו'. זו גישה יהודית חכמה. אצלנו לא, קודם כל בוא תסגור להם. בית הספר כאילו עומד לנו מול העיניים ואומר אני עוד קיים, אתם לא. אתם ישראל, שהקמתם אותנו, הקמתם את בית הספר הנפלא הזה, היפה, שנראה הבניין הכי גדול שם בגונדר, אבל לא בשביל היהודים, שלא יבואו.
אנחנו נכנסים למה שנקרא מחנה, אז כשהוא אמר לי שהולכים למחנה חשבתי שאנחנו הולכים למשהו מאורגן. איזה בושה, איזה בושה יהודית. הדברים הראשונים שלקחו משם, לא אתם, אבל בשם הסוכנות היהודית, לקחו את ספרי התפילה. מה מפריע שיש ספרי תפילה בספרייה המקומית? כן, לא היו ספרי תפילה.

ספרי תורה.

על ספרי תורה לא אדבר, ברור, מה, הם יחזיקו ספר תורה? ספרי תפילה פשוטים. הייתם צריכים לראות, להתמוגג מזה. אני אמרתי לכם, אני בכיתי, לראות איך הילדים ביניהם מעבירים באמצע התפילה ספר מאחד לשני, כי לא היו מספיק. באמצע תפילת הבוקר, באמצע שחרית, אני לא מכיר, כבודו, אולי היית פעם בתפילת בוקר עם 1,200 יהודים? שמה יש. 1,200 יהודים, נשים וילדים ומבוגרים ונשים נפלאות, שגם אם לא דיברו עברית התפללו בשפה יהודית מדהימה בעיניי, לא הפסיקו למלמל ואני מסתכל עליהם ובוכה, כי זה מזכיר לי את אמא שלי.

אני רואה שם שלט, 'בני עקיבא'. אין סניף בני עקיבא במינימום מצב כפי שראינו שם. אז למה השארתם את הדגל? לעשות להם בעיניים? חולצות של הצוות המוביל של הצעירים הנפלאים, הרב - - - אמרת לי שהוא פה.

הרב ולדמן.

לא, ולדמן זה שלנו. המקומי, הילד הנפלא שניהל את ה - - -

טגבו.

הנה הוא, איך הוא ניהל את התפילה. ואתם רואים שבאמצע מעבירים תפילין. אני, האובססיה שלי זה אוכל, אתם רואים, אבל בשביל אחרים לא פחות. הייתה לי הזכות להקים מפעל הזנה, 350,000 ילדים כל יום בארץ שלנו מקבלים אוכל בבית ספר על חשבון המדינה, היום, התחלנו עם קרן רש"י. אתמול העברנו חוק, שמונה מיליארד שקל בשנה של מזון יעברו בתרומה למי שזקוק, שמונה מיליארד שקל. אנחנו מגיעים לקהילה עם ילדים בתת תזונה, עם הזנחה בטיפול בגיל הרך, שזה עולה דולר לילד ליום.

ובאמת מה שכואב לי, אני עבדתי הרבה מאוד בסוכנות, 25 שנה כמעט, וכל פעם שהיה לנו מחסור חזרנו לקהילה בארצות הברית, אם זה בוסטון ולפעמים הלכנו לקנדים ולצרפת, הקהילות היהודיות היו תמיד נכונות, פתאום הם קיבלו הוראה להפסיק את הפעילות שלהם במחנות באדיס אבבה ובגונדר, איך יכול להיות? לא רק בשביל שנקבל אותם כשיגיעו בעזרת ה', כולם, כל מי שמתיימר ורוצה להיות יהודי, אהלן וסהלן, זו המדינה שלו, אבל כדי להכין אותם להעלות ושיהיו בריאים. לא, אנחנו מזניחים אותם ואז נקבל אותם עם צרות שצריכים להתמודד איתן, כי פה חייבים להיות בריאים ויהיו בריאים בעזרת ה'.

אז אמר לי אברהם, תזכיר להם. אני אומר את זה בבושה ישראלית שלי. גם כשהגענו לאדיס אבבה התקבלנו, אני מספר עם כאב גדול, עם בושה גדולה, הגענו לבית השגרירה שלנו, בית מדהים, גינה עוד יותר, היא נבנתה מאפס על ידי משרד החוץ שלנו. השגרירה גם, מתאימה לאזור, היא ילידת אדיס אבבה. אני אומר לה, 'מתי בפעם האחרונה היית במחנה של אחינו?' אז היא אמרה לי, 'אני? אף פעם'. חמש שנים בתפקיד. שגרירת ישראל, לא שגרירה אינדיה, שגרירת ישראל, שמדברת את השפה, שמעמדה המקצועי זה גם בזכות זה שהיא שייכת לקהילה היהודית מאתיופיה, חמש שנים לא קיבלה אישור כביכול, כאילו צריך אישור כדי לקפוץ לשם.

לפני שבועיים היינו בחוף השנהב ובגאנה, אברהם ואני וחברנו יוסי יונה, שאלנו את השגרירה שם, 'כמה זמן את פה?' חודשיים. משתוללת, רצה מפינה לפינה. קיבלת הוראה לעשות את זה? מה זה? תירגעי קצת, מה פתאום? אין זמן, יש כל כך הרבה מה לעשות. ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלוח שגרירה שמדברת את השפה, שנראית כמו כל אחד מאיתנו והיא לא מגיעה לשם?

אז הפנייה שלי היא חזרה לכולנו, יהדות אתיופיה זה יהדות אתיופיה והיא לא תיגמר לעולם. מי שיעז להגיד לי שסגרנו את יהדות מרוקו, שיקפוץ לי, כי אבא קודם כל קבור בפאז, לעולם לא תיסגר יהדות מרוקו. לעולם. לעולם לא תיסגר יהדות אתיופיה. לצערי אני אומר את זה למרות שאני חבר כנסת ושייך לקואליציה, האישור של 1,000 זה לא חישוב מתמטי מדויק, מדעי, זה שליפה כדי לא להרגיז. אני יודע שאברהם ודודי ואמסלם חברים, במיוחד אברהם ודודי, הם נלחמו כדי להשיג את האישור הזה של 1,000 ואני פונה אליכם, חברים שבאו מחוץ לארץ, נקוץ'וכל הארגונים האמריקאים ויהדות מונטריאול, הם שהכניסו את התודעה בארץ שצריך להביא כמה שיותר מהר ויותר יהודי אתיופיה, תחזרו לתפקיד הזה, אני לא מבין למה הפסקתם.

אני גם תולה תקוות, כמו שאברהם עשה, עם בוז'י, עם יושב ראש הנהלת הסוכנות, שאני מכיר אותו ואת הרגישות שלו, אני בטוח שזה ישונה, אבל תחזרו לפעילות. כשאני באתי לפה לבני עקיבא וביקשתי מהם: תחזירו להם רק את החולצות שבגאווה הם לובשים אותם, אבל מרוב הכביסות הן כבר לא נראות עם הצבע והסמל שם, הם אמרו לי לא. לא הצלחתי, לא הצלחתי להשיג את זה.

אז אני אומר, כאזרח גאה של המדינה, ציוני, יהודי, אני בא לבקש מכולנו לעשות יותר ליהדות אתיופיה הנמצאת גם באתיופיה, לא לחכות רק שיהיו פה, כי הם סובלים שם. אני לא צריך להסביר לכם מה המצב הבריאותי בכלל במדינה הזו, ההזנחה החינוכית שלהם כיהודים, חוסר בחוויה של היהדות האמיתית שלנו כמו שהיא קיימת ומתקיימת בזכות הצירוף של יהדות אתיופיה פה ואני חושב שזו משימה שאי אפשר לדחות אפילו ביום, כל מי שיכול מחר שיעשה, מפני ששם יהודי אתיופיה בחלקם לא יהיו איתנו בגלל הזנחה שלנו.

זה מה שיש לי להגיד. סליחה, אברהם, אני מראש אמרתי שאני רץ לפורום אחר. כל טוב וברוכים הבאים.

תודה רבה לך. אנחנו נסתכל עכשיו כמה דקות בווידיאו על חיי הקהילה שם באדיס ובגונדר, בגונדר בעיקר.

(הקרנת סרטון).

תודה, יהודה. כיוון שנציג משרד האוצר צריך ללכת לעוד דיון אני נותן את רשות הדיבור לאייל מדן. בבקשה. תכניס אותנו, האם האוצר מוכן.

אני רק אציין, הדיון הוא על היערכות המשרדים, מבחינת משרד האוצר גם בהחלטת הממשלה הוקצה סך של 184 מיליון שקלים לטובת ההחלטה, שהמקור אליו הוא קיצוץ בעודפי המשרדים, מ-90 ל-88.7, קיצוץ של 1.3%, כפי שמצוין בהחלטת הממשלה. מעבר לכך אין לי עוד מה להוסיף מבחינת ההיערכות של משרד האוצר.

בקיצור, תקציב לא יכול להיות תירוץ ליישם את החלטת הממשלה.

בהחלטת הממשלה מוקצה כבר התקציב ומוקצה כבר המקור.

תודה. אנחנו נשמע חיילת, בבקשה. כל מי שידבר יעשה בתמצית, כיוון שיש רשימה גדולה.

אין בעיה. אני זמנץ בילילן, יש לי שתי אחיות באתיופיה ולפי מה שהבנתי ראש הממשלה קיבל החלטה להעלות 1,000 יהודי אתיופיה שהילדים שלהם נמצאים בארץ. אז רגע, מה עם ההורים שנמצאים בארץ והילדים שלהם נמצאים באתיופיה? כאילו האחיות שלי לא מספיק חשובות בשביל שיעלו ויהיו עם המשפחות שלהן? זה גם נוגד את ההחלטה שקיבלו ב-2015. זה לא הגיוני, זה הפקר לכל דבר. כאילו מה?

זו שעמדה עכשיו זו אמא שלך?

זו אמא שלי, כן.

אז שתי האחיות שלך זה הבנות שלה?

כן.

אני חושב שזה עוד בפירוט של ההחלטה 4178 שהתקבלה, הקריטריון לצערי הרב מאוד מאוד צר, אפילו זה לא כמו ההחלטה של הקריטריונים שהיו בהחלטת הממשלה 1911, באוגוסט 2016. שם ב-2016 בהחלטה היו נותנים את הילדים הנשואים שהיו מגיעים גם עם הילדים שלהם, עכשיו בהחלטה הזו ההורים צריכים להחליט איפה להיות, כי כדי להתאחד עם הילדים שלהם, עם הבנים והבנות שלהם בישראל, הם חייבים להשאיר את הילדים שנמצאים שם באתיופיה. מי שיכול להצטרף אליהם זה מי שקטין או רווק ללא ילדים. לכן מה שאת אמרת עכשיו, שהאמא פה והילדים שם, בהחלטה הזו אין קריטריון כזה.

מה זאת אומרת?

בהחלטה שהממשלה קיבלה, אני מסביר את ההחלטה - - -

שמי שעולה, ב-1,000 איש האלה שקיבלו החלטה, זה מי שההורים שלהם נמצאים באתיופיה, זאת ההחלטה.

נכון, שהילדים נמצאים פה.

מה ההבדל? לא הבנתי. כאילו הם פחות חשובים?

אני מסביר את זה, שההחלטה היא יותר - - -

היא יותר מה? למה, אתם מבטיחים לי שההורים שלי יחיו לנצח? באמת אני שואלת. סבבה, אתם מקבלים את ההחלטות, כי אולי התנאים ממש קשים והכול, מה עם ההורים שלי? יחיו עד 120? אף אחד לא מבטיח לי את זה, אין לי הבטחה.

ההורים שלך או האחיות שלך?

ההורים שלי. אתם קיבלתם את ההחלטה הזאת - - -

רגע, ההורים שלך פה, נכון?

ההורים שלי פה, האחיות שלי שם. קיבלתם את ההחלטה להעלות את ההורים שנמצאים שם, שהילדים שלהם פה, כי הם זקנים מדי, כי - - - אני מקבלת את ההחלטה הזאת באהבה, באמת, אבל מה עם ההורים שלי שפה ומשתוקקים לראות את הילדים שלהם?

את צודקת. זה מה שאני מסביר.

זה לא עוזר לי שאתה אומר לי שאני צודקת. כל פעם, כרגע החלטתם להעלות 1,000 יהודי אתיופיה, אבל מה? עוד שנתיים תחליטו עוד 1,000. תעלו, כאילו באמת.

אוקיי, העלית את השאלה, נציגי הממשלה יענו. אני רק הבהרתי לכולם שזה הקריטריון, שתדעו שזה הקריטריון. אני לא קבעתי את זה, אני לא קיבלתי את ההחלטה הזאת.

אלה אנשים שיושבים איתך.

זה השרים, הממשלה, אני רק מבהיר על מה אנחנו מדברים. ההורים שנמצאים פה, אין להם זכות להביא את הילדים על פי ההחלטה הזו, על פי ההחלטה 716 יש את הזכות, אם מבצעים את החלטה 716, אבל ההחלטה שהתקבלה לפני כחודש, היא נותנת רק לבנים ובנות פה להביא את הוריהם משם. אז אני הסברתי, אפילו ההורים שמגיעים לפה, הם לא יכולים להביא את הילדים הנשואים שלהם. זה מה שכתוב בהחלטה, בקריטריון. זה עצוב מאוד, אבל זו העובדה. לכן אני אומר ברור את העניין הזה.

אבל אם יש נציגי משרד ראש הממשלה, תבקש תגובה על השאלה הזאת.

בוודאי.

אתם גורמים עוד סבל להורים שעולים.

בסדר, הבנתי, משרדי הממשלה נמצאים פה כדי לענות. תחכו, נקבל את השאלות - - -

סבבה. יש לי עוד שאלה. למה רק אצלנו בעדה יש עלייה לפי החלטת ממשלה ולא לפי חוק השבות? למה כל אלה שהילדים ושההורים שלהם נמצאים לפי חוק השבות הם זכאים לעלות? לא, אצלנו זה לפי החלטת ממשלה, למה?

הם רושמים את השאלה והם יענו. נמשיך. יש שמונה בחורים שנמצאים פה, אני אולי אתן קודם לרב ולדמן ולאחר מכן שני הנציגים של הבחורים שנמצאים פה בארץ, לומדים בישיבה, שבאו מאדיס ומגונדר, להכשרה. הרב ולדמן, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לכוון את דבריי בעיקר לנציגי משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים לגבי הביצוע של הקריטריונים של אלה שאמורים לעלות בהחלטת הממשלה האחרונה. יש לי שלוש הערות שכדאי שתטו אוזן היטב היטב.

הקריטריון העיקרי או היחידי בהחלטת הממשלה האחרונה מדבר על הורים שילדיהם נכנסו לישראל מכוח החלטות ממשלה קודמות, הורים אלה ייכנסו יחד עם בני ובנות זוגם וילדיהם הנוספים. הקריטריון הזה כבר היה והיה צריך להיות המרכזי בהחלטת הממשלה הקודמת, 1911, אבל לצערי רק מעטים הגיעו מהקריטריון הזה. בעוד שאותם שהגיעו, המעטים, הורים שיש להם ילדים בישראל, לא הפרידו בין ההורים לילדיהם הנשואים ונכדיהם, בהחלטת הממשלה האחרונה, כמו שנאמר כבר כאן, מפרידים בתוך המשפחה וחותכים שוב את המשפחות.

אני רוצה לומר שלפי החלטת הממשלה האחרונה, המצמצמת, לא יהיו יותר מכמה מאות בודדות בקריטריון הזה. יש בידי את כל הרשימות, הרשימות נמצאות בידיכם, כמה מאות בלבד יגיעו שהם הורים ויש להם ילדים רווקים או שאין להם ילדים. אז תדעו כבר מראש מה לעשות כשתגיעו למספר 400 או 500 או משהו כזה, אולי פחות.

דבר שני, אני חוזר על דברי כבוד היושב ראש, דברים שהם מאוד מאוד ברורים בהחלטות הממשלה כולן, כל השנים וגם עכשיו. הקריטריון הראשון לכל מי שיעלה זה, אני מקריא את הנוסח: 'מי שעזבו את כפרם וממתינים לכניסה לישראל בקהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר לא יאוחר מיום 1 בינואר 2010'. מדובר פה על אנשים שהם בתוך הקהילות, רשימות הקהילות נמסרו למשרד ראש הממשלה, למשרד הפנים, מצויות בידיכם שנים רבות כבר. אי אפשר להביא מישהו לא מתוך הקהילות, אנשים שם ממתינים בקהילות הללו, באדיס אבבה, 20 שנה ולא פחות, בגונדר יש פחות, אבל יש גם 25 שנים. אז הקריטריון הזה חייב להיות נר לרגלי המאשרים.

הדבר הנוסף, הם אינם מזרע ישראל. כמו שאמר כבוד היושב ראש, מעולם לא דרשנו ופעלנו שיביאו מישהו שהוא קרוב של מישהו שאיננו יהודי, אפילו התגייר פה. גם אלה שיבואו צריכים להיות מזרע ישראל. אפילו יש להם קרובים פה, הורים שהתגיירו ולא היו מזרע ישראל קודם, אין שום סיבה, לפי הקריטריון ולפי דרישתנו בכלל כל השנים, להביא רק מישהו מזרע ישראל. זו הנקודה השנייה של הקריטריון הבלעדי של החלטת הממשלה, שאני מברך עליו, כולנו דרשנו את זאת. אני מקווה, ואני אומר זאת לאנשים הממונים על הביצוע, בבחינת אין מחזקים אלא למחוזקין, אין מזרזין אלא למזורזין, שאכן תקיימו את הדברים כפי שהם כדי שהאחים שלנו יגיעו מהקהילות עצמן.

נמצאים פה תשעה בחורים, שמונה מהם הגיעו כצעירים מקהילות אדיס אבבה וגונדר והם לומדים בישיבה במשך חצי שנה ויחזרו בעזרת ה' לאתיופיה להמשיך להנהיג את הקהילות, וישנו תשיעי שהוא היה סגן חתן התנ"ך לתפוצות ובארץ הוא נמצא ולומד איתם. הפנים שלהם שנמצאים פה, הצעירים, גם לשמאלי, אירמיאס זה הקומונר של בני עקיבא בגונדר, טגבו, החזן הראשי של הקהילה באדיס אבבה וכן האחרים פה, הם הפנים של הקהילות הללו, הם הצעירים הבולטים שחיים ביהדות דתית כבר שנים רבות, רובם לא מכירים משהו אחר בכלל. הם חזנים בקהילות, הם מדריכים בבני עקיבא, קומונרים בבני עקיבא, שומרים מצוות, ביום לומדים בישיבה.

אני לא רוצה לחזור על מה שאמרת, כבוד היושב ראש, אבל אם יש מקטרגים, אינני יודע איך אנשים עם כיפות וזקנים למיניהם משמיצים את האנשים האלה. הרמב"ם אומר שמי שפוגע ברבים אין לו יכולת לחזור בתשובה. אם אדם פוגע באחד הוא יכול לבקש ממנו סליחה, אבל יש לנו קבוצה שהגיעה לכאן, למעלה מ-50,000 נפש פה, איך אפשר לבקש מהם סליחה על כל ההשמצות השקריות שאנשים מטיחים בהם? הכאב הוא עצום כשרואים את המציאות האמיתית לעומת שקרים שמפיצים אנשים. אני אשמח, כבוד היושב ראש, להציג את האנשים שיכולים לדבר, הם מדברים בעברית.

תודה. החזן הראשי בקהילת אדיס אבבה, טגבו וורקו, בבקשה.

תודה רבה, שלום לכולם. שמי טגבו וורקו, חזן בקהילת אדיס אבבה, חודשיים אני בישראל, באתי ללמוד בישיבה.

כמה זמן אתה פה?

חודשיים.

העברית זה מאדיס אבבה?

כן. כשהגעתי לפה לישראל, לארץ שלי, של היהודים, אני הרגשתי שהלב שלי והגוף שלי התחברו, כי כל החיים שלנו היינו בלי הלב שלנו. 20 שנה אנחנו מחכים לעלייה, 20 שנה אנחנו בוכים לראות את ישראל, את המדינה שלנו, גם לראות את הקרובים שלנו. לפני 20 שנה כל המשפחה עזבנו את הכפר לעלות לישראל ורוב קרובי המשפחה שלנו זכו לעלות ואנחנו לא. אני הייתי שואל את אבא שלי, 'מתי נעלה? ההורים שלך עלו ואחים שלך עלו ואנחנו לא, מתי נעלה?' הוא עונה לי, 'בני היקר, אנחנו היהודים לא מוותרים, יום אחד נעלה'. ככה הוא היה מחזק אותי. גם עכשיו, כשגדלתי, ככה אני מלמד את הקטנים.

לפני 70 שנה היהודים לא היו יכולים לעלות לישראל, למה? הגויים היו עושים להם בעיות. עכשיו יש לנו מדינה, יש לנו ממשלה, למה אנחנו נהיה מחוץ לישראל? יהודי שמח לעזור ליהודי, גם אם ההורים שלו, הבנים שלו, הבנות שלו עלו לישראל והבן שלו באתיופיה, איך יכול להיות שאומרים שהוא לא יהודי?

סבא וסבתא שלך פה?

הוא הדוד שלי, ראיתי אותו אחרי 17 שנים. וגם סבא וסבתא שלי, אחיות שלי, ראיתי אותם אחרי 18 שנים. סבא שלי היה במצב קשה, בסוכות הייתי אצלו, הוא היה חולה בבית חולים, הוא שואל אותי, 'מתי יבואו הנכדים שלי? מתי יבוא הבן שלי? הם אמרו לך תאריך?' ככה הוא שאל אותי, אמרתי לו שאני לא יודע, איך אני אסביר? קשה לי.

סבא וסבתא פה, אחים ודודים פה?

דודים פה, כן.

באת לפה ללמוד בישיבה לכמה חודשים ולחזור ולהנהיג את הקהילה שם?

כן, וזה גם קשה לי.

זו דוגמה של מסורבי עלייה. בגלל שהזמן קצר אני רוצה לתת גם לחזן מגונדר.

קומונר בני עקיבא.

שלום לכולם, שמי ארמייס, אני בן 19. אני נולדתי בגונדר, בקהילה.

בהמתנה?

כן. אני ממתין 19 שנים, אני נולדתי בקהילה ואני מכיר את כל הבעיות שקורות לנו. אנחנו בקהילה שלנו מתפללים כל יום תפילת בוקר, שחרית, מנחה וגם ערבית. אנחנו עושים כל מה שצריך, כמו שיהודי דתי עושה. אנחנו יהודים, אני לא מכיר דת אחרת חוץ מהיהדות ואני יהודי לגמרי. אנחנו, אני וגם כל היהודים שנמצאים, גם בגונדר וגם באדיס, שמחים שהממשלה החליטה על 1,000 יהודים, אבל זה לא מספיק. יש 8,000 יהודים שממתינים שם ולכן אנחנו רוצים שכל ה-1,000 האלה שיבואו בזמן הקרוב ועוד יתחיל, מה שאנחנו מתפללים, שכל ה-8,000 היהודים יעלו, זה לא יהיה קשה, בחודש או בחודשיים. זו התפילה שלנו שאנחנו רוצים שיקרה.

אני יהודי וכל הדברים שקורים לנו בגלל שאני יהודי באתיופיה זה ממש קשה, כי אתיופיה זה לא המקום של היהודים. המקום של היהודים זה ארץ ישראל ולכן אנחנו צריכים לבוא לפה.

תודה. אני מצטער, אני מקצר אתכם בגלל הזמן. סגן חתן התנ"ך, סינטיהו שפראו, הוא נמצא איתנו, אולי כמה משפטים, מה אתה אומר פה לכנסת ישראל ולנציגי משרדי ממשלת ישראל?

קודם כל תודה רבה. תנסו להבין אותי, אין לי עברית טובה. שמענו מה ממשלת ישראל החליטה, להעלות את 1,000 יהודים שנמצאים באתיופיה, אבל זה לא מספיק. מה שהחבר שלי אמר, זה לא מספיק, זה אמת. אנחנו עכשיו 8,000, אנחנו מחכים 20 שנה, אם הם מוסיפים עוד שנים ועוד ימים רבים אז מי שרוצה להתחתן, הוא לא רוצה לחכות עד שימות כדי לעלות לישראל, אז הוא רוצה להתחתן ויהיו עוד מעט 9,000 ו-10,000. אנחנו רוצים שכל היהודים שנמצאים באתיופיה, שהם יעלו לישראל. אנחנו עושים כל המצוות כמו שצריך, אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום, לומדים תורה וכן, אבל אנחנו לא מבינים למה הם לא רוצים להעלות אותנו.

אמרתי את זה גם בפגישה הראשונה שהייתי פה, לפני 70 שנה מדינת ישראל רצתה להעלות את כל היהודים שנמצאים בכל העולם, אבל כשהסתדר הכול למה דווקא הם רוצים להפסיק אותנו ולמה הם רוצים שאנחנו לא נעלה לישראל? זו השאלה שלנו. אני מבקש שאנשים שנמצאים ויש להם כוח לעזור לנו, בבקשה תעזרו לנו, אנחנו כבר מתים שם. לפני 20 שנה, כשאנחנו הגענו לאדיס אבבה ולגונדר, בית הקברות היה כלום, אף אחד לא היה שם, עכשיו אין מקום. אם מישהו מת אין מקום לקבור אותו.

תודה רבה. אני מקצר אותך. נמצא איתנו גם יהודה עציון, אני מבקש כמה מילים, כי היית בקהילה שם וראינו את הווידיאו.

אני לא אחדש לכם שהעניין הזה הוא לא חדש. הוויכוח ניצת לאחרונה מחדש, אבל הוא התחיל ערב 'מבצע שלמה' כאשר היו פקידים כל כך חכמים וידענים שידעו בדיוק מי זכאי ומי לא זכאי, דחפו החוצה מן הגדרות את אותם אלה שכונו פלשמורה וכך נולדה הבעיה. מאז עלו ארצה, ברוך ה', 50,000 איש. עכשיו נותרו בקהילות 8,000, זאת אומרת בואו נכניס את הדברים למסגרת, לפרופורציה. זה קרב מאסף, זה מתקרב להיות סוף הפרשה, אבל בכל זאת ממשלת ישראל בתמיכת או בדחיפת ארגונים וכוחות שונים, שאני לא אפרט אותם כאן, יוצר מה שאני מכנה קרב השהיה או נסיגה, זאת אומרת להעלות את המינימום האפשרי, לפרוס את הלחם הזה לאין סוף פרוסות במקום להתייחס לזה כמטלה, כמשימה ציונית, תורנית, משימת קודש, ולהביא את כל ה-8,000 האלה במהלך אחד. אני לא אומר בלילה אחד, אבל בחודש אחד או בחודשיים וזה ניתן.

זו התגייסות של כולם. דיברתי אישית עם כבוד יושב ראש הסוכנות החדש, חבל שהוא לא נוכח, הוא בהחלט ישמח לשתף פעולה בכיוון כזה, אבל ממשלת ישראל עושה, כאמור, את המינימום ההכרחי, וכך נמשך סוג של התעללות והתעמרות כלפי הציבור הזה שאת נציגיו אתם רואים כאן.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת, שכביכול לא שמים לב אליה, אבל היא מוסיפה מלח על הפצעים בהחלטת הממשלה האחרונה, שכבר דובר על החסרונות הרבים שבה, שמחליטים רק 1,000 ובעצם לא יהיו 1,000 וכן הלאה. יש סעיף שהוא לא נוגע בכלל לעלייה הנוכחית ולא נוגע להחלטה להביא 1,000, אלא הוא נוגע לעתיד. הממשלה ראתה לנכון להוסיף תיקון להחלטה קודמת, החלטה 716, שבה היא החליטה להעלות את כולם ואמרה רגע רגע, בעצם לא נביא את כולם. גם בדיון עתידי לא נביא מי שיש לו קרבת משפחה שנייה ולא קרבת משפחה ראשונה כאן בארץ.

רבותיי, זה המשך העוול והמשך ההתעללות. יש פה יסודות רקובים לעניין הזה, שהכול נדון לפי איחוד משפחות ודברים הומניטריים. זה לא העיקר, כמובן זה חשוב ביותר, אבל העיקר זה השייכות לעדה. מי ששייך לעדה, מי שהוא זרע ישראל, או מאבותיו או מאימותיו, צריך להביא אותו ארצה, וכמובן לגייר כדי ליישר את העניין ההלכתי ולאחד את כל הקצוות ביחד.

דיבר פה כרגע הקומונר מגונדר, שמעתם אותו, אירמיאס, הסעיף הזה מכוון נגדו, מדוע? מפני שיש לו פה רק קרבת משפחה שנייה ולא קרבת משפחה ראשונה, אבל הוא יהודי. מדוע ראתה הממשלה צורך להוסיף את הרעל הזה להחלטה ולהוסיף סעיף שגם בעתיד לא יובאו אנשים מקרבה שנייה.

תודה. הרב יואל בן נון, בבקשה.

שלום לכם. יהודה עציון הזכיר את התחלת המאבק שלנו, לקראת אותה שבת ובאותה שבת של 'מבצע שלמה', מאז ועד עכשיו אנחנו במאבק. אני זוכר שבאותה שבת ממש הרגשתי פיקוח נפשות שם באדיס וצלצלתי למי שהיה אז רמטכ"ל, בשבת, אהוד ברק, היה לי המספר של הלשכה שלו בתל אביב. היא אומרת לי: 'הוא באדיס', אמרתי לה: 'בגלל זה אני צריך אותו עכשיו', 'טוב אני אתן לך אותו'. אני מדבר מפה דרך תל אביב לאדיס ואמר לי אהוד ברק, במילים האלה, 'דברו עם ראש הממשלה', אז יצחק שמיר, 'אני לא יכול לעשות כלום נגד הוראה שלו ותעשו את זה מהר, כי כבר מתחילים להתקפל כאן'. מאז אנחנו במאבק ואלה שעלו עלו בזכות המאבק ואברהם יודע.

יש בדיחה יוונית איך הצבי אף פעם לא ישיג את הצב. כל פעם תחשב את המרחק ותחתוך חצי. אף פעם הצבי לא ישיג את הצב, כי כל פעם חותכים לחצי. זאת השיטה. אם יש 8,000 אז נעלה 1,000, ואחר כך יהיו 7,000 אז יהיה דיון על 1,000, קודם היה 1,300. כל פעם לחתוך עוד קצת ואף פעם הצבי לא ישיג את הצב, כלומר אף פעם לא ייגמר העניין. למי זה טוב? למי זה נוח? למי זה מועיל? למי זה רע, כולנו יודעים פה, שמענו כבר, למדינת ישראל זה לא טוב, לשום צד במדינת ישראל זה לא טוב.

אני קורא לממשלת ישראל לבצע את החלטה 716, של ממשלת ישראל, בלי סייגים, בלי תוספות ובלי סעיפים נוספים, בלי קריטריונים, בלי לחתוך כל פעם לחצי. לבצע את החלטה 716 של ממשלת ישראל, כלשונה, עד תומה. יהודה אומר בחודשיים, אני מוכן להיות גמיש בזמן, אבל בזמן קצר, סביר.

ודבר שני, אני מבקש מיושב ראש הוועדה שהוועדה בהחלטה שלה תבקש מן הממשלה לכלול את הרב מנחם ולדמן, שמכיר את כל הרשימות, שיודע בדיוק את כל האנשים, שהוא רב של הקהילות האלה והוא נוסע כל הזמן והוא מכיר את כולם, שכל מי שיוצא כדי לבצע החלטת ממשלה כלשהי, שהרב מנחם ייצא איתו. כל העוסקים במלאכה במשרדי הממשלה יודעים פחות ממנו. את הסיכומים המעשיים מי ומי, מי עומד בקריטריונים וכל הדברים האלה, הרב מנחם צריך להיות איתם, שם, ואז הדברים יהיו הרבה יותר פשוטים והרבה יותר קלים. כשפקידים באים עם קריטריונים כתובים על דף תמיד זה מסתבך והיו הסתבכויות אחדות בשנים האחרונות.

אני מציע ומבקש שוועדת העלייה והקליטה תקרא לממשלה לכלול את הרב מנחם ולדמן כמומחה לעניין בצוות שעוסק בביצוע החלטות הממשלה.

תודה. ג'ף פינקלשטיין, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות, בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): זה כבוד גדול לי להיות בכנסת היום, בין כל האנשים העוסקים במלאכה. בשם הפדרציה היהודית של פיטסבורג רבתי וכל הפדרציות בצפון אמריקה אני רוצה להודות לוועדה על ההזדמנות להשמיע את קולנו היום. תודה מיוחדת ליושב ראש הוועדה, אברהם נגוסה, על ההזמנה האישית שלו ועל המחויבות שלו לנושא הזה.

כפי שאתם מודעים הבעיה של היהודים האתיופים תמיד נמצאת אצלנו בראש סדר העדיפויות, אנחנו כל כך שותפים להרגשתכם כאן, למה ששמענו כאן. הפדרציות היהודיות השקיעו הרבה בסיוע לעלייה האתיופית במשך עשורים, לא רק במובן הפיננסי, אלא גם במובן של הסברה ואסטרטגיות בכל מה שקשור לנושאים הללו. אנחנו מעורבים מאוד ב'מבצע שלמה' ו'מבצע משה' וכל המבצעים שהיו ב-2012 ו-2013, אנחנו מימנו את המאמצים של הסוכנות היהודית, השותפה שלנו.

הפדרציה שלי בפיטסבורג מאוד מחויבת לעלייה של יהודי אתיופיה. אנחנו מציעים מימון ומספקים תמיכה לקהילה האתיופית בישראל מעבר למה שעושה הסוכנות היהודית. אנחנו מאוד נלהבים מההחלטה להעלות עוד 1,000 יהודים אתיופים לישראל. כפי שאמר יושב ראש הסוכנות, יצחק הרצוג, זה צעד חשוב בכיוון הנכון. אנחנו מביעים שלא היה קל לעשות את ההחלטה הזו, יש המון שמתנגדים לעלייה הזו, קולות שמחשיבים את הקבוצה הזאת כקבוצה שלא ראויה לחיות בישראל. אני חושב שגם ההחלטה הזאת, אין לקחת אותה כמובן מאליו מהסיבה הזו. אנחנו רואים את כל הקהילה הזאת שממתינה באדיס ובגונדר, אנחנו מאמינים שזכותם לעלות לכאן, זו העמדה שלנו, של הסוכנות היהודית, זו העמדה שלנו, של הפדרציות, וכפי שאני מבין, זו גם העמדה של הוועדה הזאת.

ההחלטה להעלות 1,000 חברים מהקהילה הזו משמעותה ש-7,000 עדיין נותרים מאחור. אלה הם 7,000 אחים, אחיות, בנים ובנות, שהופרדו מהמשפחות שלהם, חלקם למעלה משני עשורים וזו החובה שלנו והזכות שלנו לקבל אותם כאן לישראל. כנסת ישראל עשתה החלטה ב-2015 וההחלטה הייתה להעלות את כולם לישראל. אני יכול להגיד שהקהילות בצפון אמריקה מאוד התלהבו מההחלטה הזו, אך לצערי, כפי שכולנו יודעים, היו המון עיכובים וההחלטה יושמה בחלקה. אנחנו מאמינים שהקהילה היהודית בישראל ובחו"ל, יש לה אחריות ליהודים האתיופים הללו ועלינו לסייע להם להגשים את החלום הציוני שלהם. אנחנו מקווים שהחלטת הממשלה תיושם במלואה בקרוב ואנחנו מודים לוועדה הזאת על המאמצים הבלתי נלאים ועל המחויבות לנושא הזה.

אני רוצה לשמוע את הקולגה שלנו, את בריאן אגלש, ששירת בצה"ל ושנשוי לאתיופית, ואני אבקש ממנו לומר כמה מילים.

בבקשה.

סליחה על העברית שלי, הייתי בגלות הרבה יותר מדי זמן. אני מודה על זה שאני פה, להיות הנציג של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה. כמו שג'ף אמר, יש לי קשר עם הקהילה של יהודי אתיופיה יותר מ-30 שנה, דרך המשפחה שלי וגם הייתי באתיופיה ארבע פעמים וראיתי את המצב, בושה וחרפה מה שיש עכשיו.

המדינה שלנו בנתה ציונות, אידיאולוגיה ציונית ואנחנו ממשיכים לבנות את המדינה והמהות של הציונות זה להביא עולים יהודים לארץ. בהיסטוריה שלנו הבאנו יהודים מכל מיני מדינות וזה רק ההמשך של הציונות שלנו. אנשים שמחכים, אחים ואחיות שלנו, זה לא צריך להיות עניין של תקציב. אני לא מבין, כמו שהחבר'ה אמרו, לפני 75 שנה, איך היינו יכולים לדבר על תקציב ולא להביא יהודים לארץ ישראל? יש המון מקום פה שאנשים יחיו. אני לא יודע מה ההבדל בין היהודים שעדיין באתיופיה ואנחנו פה, אין הבדל בכלל וזה לא צריך להיות עניין של תקציב.

אנחנו חייבים להביא את ה-8,000 אחים ואחיות, לא לחכות יותר, אני לא מבין את זה בכלל. אנחנו צריכים לסיים את העבודה. עבדנו על העלייה מאז הקמת המדינה היהודית, אנחנו צריכים לעבוד כמה שיותר מהר, לסיים את העלייה הזו עכשיו. תודה רבה.

תודה רבה. אם אני שואל שאלה, כמו שאמרתי בהתחלה, יהדות התפוצות, בעיקר מצפון אמריקה, עשיתם הרבה ליוצאי אתיופיה, כמו שתיארתם, עכשיו ה-8,000 שממתינים, ללא שום סיוע, ללא שום עזרה מטעם הפדרציות, הקהילות היהודיות. פה יש כיוון אחד, אנחנו באחד נילחם ונשכנע את ממשלת ישראל שיעלו את כולם, עד אז אנשים, שמענו שהם נמצאים במצב קשה, הג'וינט נתן טיפול רפואי, עכשיו הג'וינט נותן טיפול רפואי לאתיופים לא יהודים. אני לא נגד, זה תיקון עולם, בסדר גמור, אבל ליהודים לא נותנים. אני רוצה לציין אחד מבכירי ה-JDC, הוא אמר לי שההבדל הוא שהם רוצים לעלות לישראל והגויים האתיופים לא מבקשים לעלות לישראל ולכן אנחנו עוזרים להם.

אני שואל פה, האנשים האלה מגיעים למדינת ישראל בכל זאת, אם זה 1,300, אם זה 1,000, אם זה עוד 2,000, ככה בסופו של דבר יגיעו ובעבר גם הגיעו, אבל עד 2013 קיבלו סיוע רפואי מטעם הג'וינט, סיוע בחינוך ורווחה מטעם נקוץ' ואחר כך גם לשנתיים מהסוכנות היהודית, עכשיו אין. האם אתם עכשיו, בעקבות השינוי במדיניות שאנחנו שומעים מהיושב ראש החדש, האם אתם יכולים לחזור ולתת לסוכנות הוראה ולג'וינט תקציב כדי שיחזרו לעשות את העבודה? שיעזרו להם. גם בהחלטת הממשלה אני רוצה, אני שואל את זה כי זה צוין גם בהחלטת הממשלה. זה סעיף 13, להכין את האנשים האלה, הכנה, האם להרחיב את ההכנה לכולם? כי כולם יגיעו.

אני חושב שהתמיכה שלנו נובעת דרך הסוכנות והג'וינט ואנחנו לא נותנים להם הוראות איך להשתמש בכספים האלה. אנחנו כמובן יכולים להעלות את הנושא, לי זה עניין חדש, אבל בעצם אנחנו תומכים בסוכנות ובג'וינט ואני מבין ששני הגופים האלה עושים עבודה נהדרת בכל העולם וגם באתיופיה. אנחנו נבדוק את השאלה הזאת.

באתיופיה הם לא קיימים כיום, הם לא קיימים בכלל.

זה לא מדויק. מי שהוחלט להעלות אותו, אני חייב ואני מטפל בו.

אני אמרתי להרחיב לכל ה-8,000. נכון, יש 1,000 שאושרו, אז אחרי שבן אדם קיבל אישור לשבועיים, למשהו, עד שהוא עולה אתם מטפלים בו, אבל אני מדבר, עכשיו 8,000 נמצאים והרשימה סגורה, הקריטריונים ברורים על פי החלטת הממשלה, לתת להם סיוע. מה שאני הבנתי, אם הסוכנות באה ומחליטה אנחנו נגבה אותם, אם הג'וינט מחליט אנחנו נגבה אותם, זה מה שאני קיבלתי. אני חשבתי שהמדיניות מתקבלת בפדרציות כיוון שהסוכנות וה-JDC הם סוכנויות בחו"ל של הפדרציות, אז אני חשבתי שאתם אלה שמקבלים את המדיניות, קובעים את המדיניות וגם את התקציבים. הם יגידו לי 'אין לנו כסף, מאיפה נביא?'

זה לא מדויק שאנחנו קובעים את המדיניות, לא של הג'וינט ולא של הסוכנות, אבל כפי שאמרתי, אנחנו נבדוק את הנושא.

תודה. יש לנו בן אדם שמחזיק את התיק של הנושא הזה, סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה, אורן כהן. אתה רשמת את השאלות שעלו, גם של החיילת וגם אחרים.

יש עוד שרוצים לדבר, אבל חשוב שנשמע משרדי ממשלה.

כן. אני יודע שיש אנשים שרשומים לדבר, אבל בואו נעשה את זה חצי חצי. עד עכשיו שמענו, עכשיו נשמע את נציגי משרדי הממשלה, בראשם זה משרד ראש הממשלה, אורן כהן, בבקשה.

תודה ליושב ראש הוועדה. בעצם אנחנו, החלק היותר דומיננטי שלנו כמשרד ראש הממשלה זה באמת בשלב גיבוש ההחלטה ואישור המדיניות, כרגע אנחנו בשלב הביצוע ובשלב הזה יש לנו פחות תפקיד, הביצוע הוא על ידי הגופים המקצועיים. גם קביעת הזכאויות, הרב ולדמן העיר כל מיני הערות, דגשים לגבי קביעת הזכאות ועלו פה שאלות נוספות, אז בסוף מי שיבצע את ההחלטה בהיבט הזה זו רשות האוכלוסין.

הם כאן.

יש להם הרבה ניסיון בזה, אולי הם גם יתייחסו בהמשך, אבל אנחנו לא חלק מעורב בשלב הזה, אין לנו גם ניסיון או ידע בתחום הזה.

לגבי עצם ההחלטה כפי שגובשה, כמו שכולם יודעים בסוף ההחלטה זו החלטה של הדרג הנבחר. היה דיון מקצועי בוועדת השרים בעניין הזה מאוד לעומק ולאחר מכן היו התייעצויות בדרג הפוליטי, התייעצו גם עם יושב ראש הוועדה, גם עם חבר הכנסת אמסלם והתייעצויות בין השרים ובסופו של דבר זו ההחלטה שהתקבלה ובתוך המסגרת הזו אנחנו פעלנו.

מאחר שזו אותה מסגרת שנקבעה אז אני חושב שהייתה דווקא הסכמה, ונראה לי שזה גם נאמר פה על ידי חלק מהדוברים, שבהינתן המגבלה הזאת נכון קודם כל להביא את האוכלוסייה של ההורים המבוגרים שנמצאים שם, מבחינת הדחיפות ההומניטרית זה נמצא בעדיפות גבוהה יותר, שוב מאחר שיש את המגבלה והמסגרת הזאת כפי שנקבעה. זהו. לגבי העתיד, אני לא יודע להעריך. זה, שוב, החלטות שהן בדרג הפוליטי.

מה עם ביצוע החלטה 716, קבעתם חמש שנים ואתם לא תעמדו בזה, לא תתקרבו לעמוד בזה.

כמו שאתה יודע, אחרי 716 התקבלו כבר שתי החלטות ממשלה שאנחנו פועלים לאורן. החלטה 716 לא תוקצבה, החלטה 1911 תוקצבה ובוצעה במלואה, ההחלטה הזאת גם כן תוקצבה ואני מקווה שתבוצע במלואה.

זאת אומרת קיבלתם החלטה בלי כוונה לבצע?

מה עם מה שאמרתם? אמרתם שלפי שההורים המבוגרים שנמצאים באתיופיה. למה, פה אין הורים מבוגרים שמחכים לילדים שלהם? לא ענית על השאלה הזאת.

אז עניתי על השאלה הזאת, שמי שקובע ומי שמחליט בנושא הזה זו ממשלת ישראל - - -

אתה, יש לך את האחריות על משרד הפנים.

לא, ממש לא.

לא. מי שמבצע זה משרד הפנים, אבל משרד הפנים מבצע על פי הקריטריונים שהממשלה קבעה ולכן מה שהוא מתכוון, שהדרג המדיני זה השרים, זה מה שהשרים קבעו, להביא את ההורים המבוגרים קודם, זו הקדימות שנתנו. להמשך ההחלטה, הוא לא יודע, זה בהנחיה של הדרג המדיני. זה, מה שהבנתי, שהוא אמר.

נכון.

הדרג המדיני לא מופיע פה כדי להגן על זה, או כדי לענות לשאלות.

אז עכשיו אני רוצה שתתייחס למה קיצצתם את החלטת הממשלה 716? קיצצתם אותה, השארתם אותה בלי רגליים.

מה זאת אומרת?

סעיף 5 בהחלטה 716, שלא יהיה המשך לדון בדרגה שנייה.

לגבי הדרגה השנייה אני אסביר. החלטה 716 לגבי דרגה שנייה לא קבעה כן ולא קבעה לא, היא השאירה את הנושא פתוח לצוות הבין משרדי לדון ולהמליץ בעניין הזה. זאת הייתה ההחלטה ב-716. אנחנו עשינו באמת דיונים והרבה התייעצויות בעניין של דרגה שנייה, המסקנה הייתה שכל עוד מדובר במסגרת של איחוד משפחות, שזאת המסגרת שבתוכה אנחנו פועלים, אפשר גם לקרוא על זה תיגר, אבל בסופו של דבר גם ההחלטה הקודמת וגם ההחלטה הנוכחית היא תחת מסגרת של איחוד משפחות, ותחת המסגרת הזאת איחוד משפחות מדרגה שנייה זה דבר שיש לו השלכות רוחב מאוד מאוד נרחבות על כל מדיניות הכניסה לישראל ולא נכון לקבוע תקדים שמדינת ישראל מבצעת איחוד משפחות מדרגה שנייה.

אז כל עוד המסגרת היא איחוד משפחות, איחוד משפחות היה מאז ומעולם היה איחוד משפחות מדרגה ראשונה. רשות האוכלוסין דנה המון בבקשות לאיחוד משפחות מקהילות אחרות, ממצבים משפחתיים אחרים, מתפוצות אחרות, זה משהו שנעשה כל הזמן וזה תמיד בקשה לאיחוד משפחות מדרגה ראשונה.

אבל זה לא עומד לבדו. יש פה אנשים שעזבו את הכפרים, יש פה אנשים שחזרו ליהדות, זה לא עומד כקריטריון אחד שאתה עושה השפעת רוחב, אתה לוקח ארבעה קריטריונים ביחד ואז שום השפעת רוחב אין.

אני לא יודע על סמך מה אתה - - -

גם אני אוסיף לשאלה שלו, שבהחלטה כתוב קריטריונים ברורים, בסעיף 2 ב-716, שמי שהוא זרע ישראל, השייכות לקהילה. זה קריטריון ברור אחד.

כן, אבל ב-716 מדובר על דרגה ראשונה שמזמינה אותו.

ועוד קריטריון זה מי שנמצא בקהילה ב-2010. עכשיו כולם אנחנו אומרים שהם נמצאים באדיס ובגונדר ועומדים בקריטריונים.

לא, אבל כמו שהילה אמרה, ב-716 היה גם תנאי שיש קרבה ראשונה שמבקש להביא אותו לארץ. זה גם היה אחד התנאים. מישהו שאין לו קרבה ראשונה בארץ, קל וחומר שאין קרבה ראשונה שתבקש אותו לבוא.

הקרבה הראשונה הולכת עם עוד שלושה קריטריונים ולכן אין השפעת רוחב.

לא, אלה קריטריונים מצטברים.

אין השפעת רוחב.

חוץ מזה דרגה שנייה לא היה קריטריון, זה עלה לדיון של הצוות.

אתם מעלים את זה כסעיף בודד וזה הולך עם כל הקריטריונים ואז אין השפעת רוחב. זו טענה לא נכונה.

הטענה היא כן נכונה. אתה יכול לא להסכים, זה לא אומר שהיא לא נכונה. הטענה היא נכונה.

הטענה היא נכונה אם אתה מנתק את זה משאר הקריטריונים ואתה דן רק בקרבה שנייה. אבל אם אתה דן על זרע ישראל ועל אנשים שעזבו את הכול מאחוריהם ושבים ליהדות ביחד, אז אין השפעת רוחב.

מי שאמון על השלכות הרוחב סבור שיש השלכות רוחב.

כתוב פה שלהם קרובי משפחה בדרגה ראשונה בישראל, כלומר שבעתיד ידונו על דרגה שנייה.

לא, כתוב פה שהצוות יגיש המלצות לעניין הבאת - - - לרבות קרובי משפחה מדרגה שנייה. אז אני אומר, הצוות דן, בדק, קיבל חוות דעת מאוד מאוד חד משמעיות. בתוך המסגרת של איחוד משפחות זאת הייתה ההמלצה, לא להגדיר את זה כאיחוד משפחות מדרגה שנייה.

כי דנתם בזה כקריטריון בודד ואז יש השפעות רוחב, אבל אם אתה דן בתוך כל חבילת הקריטריונים הזאת אז אין השפעות רוחב, כי אין בשום מקום בעולם 8,000 כאלה שמחכים בקריטריונים האלה. הניתוק של הקרבה השנייה משאר הקריטריונים הוא יוצר את השפעות הרוחב, זאת הטעות שלכם.

מה אתה רוצה להוסיף?

אני רוצה לחדד את הדברים של יואל. למי צריך להציג את השאלה מדוע השייכות לעדה או מה שקרוי זרע ישראל הוא לא הקריטריון הדומיננטי. יש פה הטיה לכיוון איחוד המשפחות ויש פה הטיה לכיוון ההומניטרי, בעוד שאנחנו מבקשים שהשייכות לעדה היא תהיה הקריטריון הראשי.

הבנתי, אני רק אומר שהמסגרת של ההחלטה הזאת וההחלטה הקודמת היא מסגרת של איחוד משפחות.

נכון ולכן אני שואל למי צריך להפנות. אתם אומרים 'אנחנו רק דרג מבצע', משהו כזה, אבל קובעי המדיניות לא נמצאים כאן.

יהודה, כבר בהחלטה הסעיף הזה, הטיעון הזה הוא דומיננטי, הוא סעיף 2 בהחלטה 716.

יפה, כמו שיואל אמר, זה אמור לחפות על הפתרון של השפעות הרוחב מדרגה שנייה.

לאחר מכן זה רק 2א', 2ב', 2ג, אבל 2 הוא הדומיננטי, דהיינו זרע ישראל. זה העניין.

יפה, אז אם זרע ישראל אז גם כשהקרבה היא קרבה שנייה ויש שייכות לעדה זה כמו זרע ישראל.

הקרבה זה לא משמעותי ברגע שזה ככה.

כן, זה לא מה שאנחנו שומעים מאורן.

בסדר העדיפות יכול להיות שזה משמעותי, אבל לסדר עדיפות, כי קודם קוראים לילדים, אחים ואחיות וכך הלאה.

לא, הסעיף קבע שבדיון עתידי לא ידונו בכלל על קרבה שנייה. הוא קבע קטגורית.

בסדר, אז אנחנו נילחם על זה בדרג המדיני. הדרג המקצועי הגיש את ההמלצה והתקבלה החלטה במחטף, הייתי אומר, ואז אנחנו לא דנו על זה, אבל אני מקווה שנתקן על זה ונתגבר.

אבל זה נחשף פה, השיקול של הדרג המקצועי ניתק את הדרגה השנייה של הקרבה מכל שאר הקריטריונים ולכן הוא אמר שיש השפעת רוחב ולכן הוא התנגד ולכן המערכת קיבלה את זה, אבל זאת טעות.

זו טעות ואנחנו נשמע את עורך דין אהוד פלג.

תודה, כבוד היושב ראש. יש פה כמה דברים. אני מקשיב פה לדיון וזה מזכיר לי אדם ואני אשמח אם נציג משרד ראש הממשלה - - -

הדיון היה אמור להיות עד שלוש וחצי ואני פשוט מאחר.

אני מקשיב לדיון וזה מזכיר לי אדם שהולך במדבר, מתייבש בצמא ואחת לכמה זמן מופיע בפניו נציג ממשלה עם כד מים, עם מים משקשקים, מראה לו את הכד, לא נותן לו אותו ואומר לו 'אנחנו מקימים ועדה כדי לדון בקריטריונים לגבי הזכאות שלך למים' וכך הוא משאיר אותו שנים על גבי שנים.

דומה שיש פה תהליך הפוך של קבלת החלטות. קודם הממשלה מקבלת החלטה ב-2015, מאוד ברורה, הקריטריונים מאוד ברורים ואחרי זה יוצא ראש הממשלה ומצהיר הצהרות בהתאם להחלטה ומקבל את כל הקרדיט הציבורי ואחר כך משאירים את זה למסמוס של שנים כשבני אדם סובלים, כשאנשים מתים בלי לראות את בני המשפחה שלהם, כשקורעים משפחות אלה מאלה. בני משפחה פה, אנחנו שומעים, ממתינים שנים להיפגש עם קרוביהם ועכשיו הגדילו עשות בהחלטת הממשלה מלפני שבוע והציגו את ההורים בפני משפט שלמה, הם צריכים להחליט על איזה מהילדים הם מוותרים, על הילד שנמצא שם, כי הם רוצים להתאחד עם הילד שפה, או שהם מוותרים על העלייה כדי להישאר עם הילד שם ואז הם מוותרים על הילד פה. זאת הגינות? זאת אנושיות? זאת מדינה שמקבצת את הגלויות שלה? איפה זה ואיפה ההחלטה ב-1948, באמצע מלחמת העצמאות, כשאין כסף, כשיש המון המון צרכים אחרים, לפתוח את שערי הארץ לעלייה בלתי מוגבלת של כל היהודים שמחכים לעלות, כי זה הייעוד של המדינה הזאת? איפה זה ואיפה ההתנהגות של ממשלת ישראל היום?

אנחנו לא מבינים דבר פשוט, יש החלטת ממשלה, החלטת הממשלה הזאת ברורה, היא לא מתבצעת, היא לא עומדת בקריטריונים שהיא עצמה קבעה, עכשיו החליטו שעד סוף 2019 יעלו 1,000, כלומר ברור לחלוטין שהחלטה 716 לא תתבצע. אז אם זאת הנורמה שמקבלים החלטות ולא מבצעים אותן, שמקבלים החלטות, מקבלים קרדיט על ההחלטות האלה, אבל לא מקבלים עליהן את האחריות, אנחנו בדאגה גדולה לאיך המדינה הזאת מתנהלת גם בנושאים אחרים. איזה נורמה של הגינות זה מקרין על כלל העניינים במדינה? על כלל האזרחים במדינה? יש פה התנהגות בניגוד למינהל תקין, יש פה התנהגות בניגוד לנורמת ההגינות ולאנושיות.

אנחנו מבקשים שהוועדה תזמן דיון עם הדרג המדיני, עם הדרג של השרים שהחליטו את ההחלטות שלהם ותבקש מהם דין וחשבון, תבקש מהם תכנית ביצוע, תפקח על הביצוע הזה. זה מה שהכנסת עושה לממשלה. במקום זה אנחנו רואים גרירת רגליים של הממשלה כשאנשים נמקים בציפייה, מתים שם ואף אחד לא כואב לו יותר מדי.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע את הנציג של משרד הפנים, ראש מינהל האוכלוסין, עמוס ארבל. בבקשה.

אדוני היושב ראש, זה לא הדיון הראשון ובטח לא האחרון בנושא העלייה מאתיופיה. כרגע הרוחות קצת סוערות על הנאום שנאמר כאן ובכלל הדיונים כאן הם מאוד אמוציונליים ואפשר להבין אותם, כשמדברים על בני משפחה אין מה יותר קרוב מזה ואין מה יותר כואב מן הדבר הזה.

לפני שנתייחס לביצוע החלטת הממשלה, בכל דיון עולה הסוגיה של למה אתיופיה היא חריגה מיתר העולם בהיבט של הגעה של יהודים לכאן. אני אומר את זה בצורה חד משמעית, בתור אחד ששותף ואחראי על חלק גדול מהעשייה של הגעת עולים למדינת ישראל, אתיופיה אינה שונה במילימטר מכל מדינה אחרת בעולם בכל מה שקשור לביצוע חוק השבות. חוק השבות, נכד ונין, לא נדבר עליו כרגע, אני מניח שהרבה מאוד אם לא כולם מכירים אותו וכך הוא נוהג גם לגבי אתיופיה.

רק בשבוע שעבר חזר עובד שלנו מאתיופיה אחרי שהוא ראיין ובדק 22 משפחות שקשורות לחוק השבות, שהן טוענות לזכאות שבות על פי חוק השבות. אפשר היה להגיד, אפשר היה לשאול, למה אין החלטת ממשלה עליהם? והלוואי שהיו 100,000 כאלה, הלוואי שהיו כמה שיותר, ולא משנה, מכל מדינה, הם מגיעים והם באים, בודקים אותם, כמו גוואטמלה, כמו צרפת, כמו ניו יורק, אותו דבר בדיוק. בודקים אותם על פי הקריטריונים, על פי המסמכים, ומי שזכאי על פי חוק השבות מגיע לכאן למדינת ישראל, הוא לא צריך טובות של אף ראש ממשלה, של אף פקיד, של אף שר וכן הלאה וכן הלאה. זה שיהיה ברור, כך אנחנו עושים וכך אנחנו פועלים.

מי שאינו זכאי על פי חוק שבות, אפשר לדון על חוק השבות, להרחיב אותו, לפתוח אותו, זה סיפור אחר. זה לא המנדט שלי, כנסת ישראל ריבונית לעשות את זה. ברגע שלא עושים כך כל קבוצת אוכלוסייה אחרת צריך החלטת ממשלה כדי להביא אותה לכאן. ממרוקו, מצרפת וכן הלאה. אז נכון, אוקיי, יהדות אתיופיה או זרע ישראל, או פלשמורה, או כל אחד שיקרא לזה איך שהוא רוצה, יש לה את השורשים שלה שהיא מחוברת ליהדות ובהתאם לכך מתבצעות לגביה החלטות ממשלה.

וצריך לזכור, אני מסתכל שוב ושוב, אין פה פוליטיקאי אחד, חוץ ממך, אדוני היושב ראש, מי שמקבל החלטות במדינת ישראל זו ממשלת ישראל והדרג הפוליטי, הכנסת, חוקים, וממשלת ישראל על החלק הביצועי שלהן. אנחנו היינו שם בדיונים - - -

אתה יודע שהרבה השתתפו בדיונים קודמים, היום זה בגלל ש - - -

אני לא מדבר על חברי כנסת, אני איש מקצוע במשרד הפנים, מי שמרים את היד בממשלה זה השר שלי. לטוב, לרע, אני אוהב את זה, לא אוהב את זה, זה לא רלוונטי בכלל. הוא הנבחר, הוא איש הציבור והוא מחליט ביחד עם ממשלת ישראל. ההחלטה הזו, איך שהיא התקבלה על ידי ממשלת ישראל והרימו עליה את הידיים כמו כל החלטת ממשלה אחרת. יש את הדרכים לפעול כדי לתקן אותה, כדי להביא החלטות ממשלה אחרות, כדי להפיל את הממשלה. אני לא נותן עצות פה לאף אחד, אבל מהרגע שהיא התקבלה היא מחייבת אותנו, אותנו כאנשי מקצוע.

ועכשיו אני עובר להחלטת הממשלה. אנחנו קיבלנו אותה לפני שבועיים, אנחנו יושבים, לומדים אותה ומאוד מאוד ברצינות כדי להבין, יש בה כל מיני ניואנסים וכן הלאה. עשינו גם דיון ביחד עם הסוכנות היהודית, עם משרד הקליטה, עם עצמנו, כדי להבין. רק אתמול היה דיון גדול אצלי, אני מקווה מאוד מאוד שתוך שבועיים שלושה נוציא כבר עובדים לאתיופיה, צריך להכין גם חומר כדי לראיין שם, אתה לא מגיע לשם בלי כמות של קבוצת פוטנציאל ראשונית כדי לראיין את האנשים.

אני מבטיח כאן, ועשינו את זה בהחלטות ממשלה קודמות, גם 1911 וגם של 2010, אתה היית שותף מצד אחר בעניין הזה, נבצע את החלטת הממשלה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות בלוח זמנים הכי מהיר, בלי מסמוסים, בלי סיפורים, בלי עניינים. ובצד המקצועי, מי שמגיע לו על פי החלטת הממשלה הזו יבוא לכאן וכמה יותר מהר.

תודה. הסוכנות היהודית, יהודה שרף. בבקשה.

אדוני היושב ראש, הסוכנות היהודית ערוכה ומוכנה להביא את כל מי שהוחלט להביא אותו בזמן המינימלי. עשינו את זה בעבר, אנחנו נמצאים בשטח, יש לנו את כל התשתית המנהלית והרפואית בשטח ויחד עם חברי אנחנו נעשה את הכול כדי להביא את מי שיאושר להגיע לפה.

כלומר שני המשרדים הרלוונטיים, גם הסוכנות וגם משרד הפנים.

המשרדים שלי חיים ונושמים בשטח. אני כבר אמרתי לך את זה בוועדה הזו לא פעם אחת, זה כמו ימ"ח בצבא, אני סוגר, אני דואג לתחזוקה כל הזמן, צריכים לפעול, זה נפתח בתוך 24 שעות אדנו, שנמצא כאן, שיושב כאן, נמצא בשטח.

אני לא צריך להסתיר את החששות שלי. כיוון שבהחלטת הממשלה ציינו 'לא יאוחר' עד דצמבר 2019 - - -

החלטת הממשלה תתבצע כרוחה וכלשונה, ואולי לפני זה.

רק היום קיבלנו את האישור הביטחוני.

האם אני יכול להוריד את החששות שלי שאתם מיד מתגייסים?

מהצד הזה בוודאות, חד משמעית.

אדוני היושב ראש, אנחנו professional, אנחנו לא laymen, אנחנו לא ממשלה, קיבלנו הנחיה, אני בא מהצבא, וגם עמוס, דרך אגב, היא תבוצע כלשונה, היא תבוצע מ-א' עד ת', בלוחות הזמנים שהוגדרו ואולי לפני זה.

תודה. אנחנו נשמע גם את הרב פרץ. בבקשה.

שלום לכולם. אדוני היושב ראש, מערך הגיור מוכן, אלא כמו שאדוני זוכר, ששלח מכתב למשרד ראש הממשלה, שעדיין לא מינו דיינים, גם היום עדיין לא מונו דיינים ואני מאוד חושש שיגיעו ואנחנו צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר, לפנות שוב פעם אליהם שימנו כבר את הדיינים. תודה רבה.

ואתם מוכנים, ערוכים.

אנחנו מוכנים.

אוקיי, תודה. מולו, בבקשה.

קודם כל תודה רבה. אני רוצה להגיד כמה דברים על ההורים שלי. ההורים שלי מחכים לעלייה 20 שנה, הם מחכים באדיס, אנחנו לא יודעים, סבתא שלי הייתה בארץ וכל המשפחה של אמא שלי, אחיות שלה, הילדים, נכדים, חצי פה וחצי באתיופיה. כל האחים שלה ואמא שלה, רק אמא שלי היחידה שלא זכתה לעלות. אמא שלי מחכה 20 שנה לעלייה, המשפחה שלי ואבא שלי גם. אני מבקשת, תעלו לי את המשפחה. ההורים שלי הם מבוגרים, אבא שלי בן 70, אמא שלי בת 67, אני מבקשת שתעלו לי את המשפחה שלי, אני רוצה שאמא שלי וההורים שלי יהיו בבית שלי שבת אחת. יש לי ארבעה ילדים, הם לא ראו את הנכדים שלהם בארץ, היא לא ראתה את הקבר של אמא שלה ואת הקבר של האח שלה. אני רוצה שייתנו לה לעלות, תנו למשפחה שלי, לאבא שלי ולאמא שלי, לראות את הקבר של אמא שלה בארץ ישראל.

תודה. אני מקצר אותך כי דווקא הקריטריון מתאים ואז אם משרד הפנים והסוכנות יעשו כמו שאמרו, אז בקרוב תתאחדי עם ההורים שלך.

אני לא מאושרת גם מההחלטה ששמעתי אותה לפני שבועיים.

למה?

כי אמא שלי 20 שנה מחכה לעלייה ולא זכתה, לא הייתה בהלוויה של אמא שלה ולא ראתה את הילדים שלה. 20 שנה חיכתה באתיופיה ועכשיו היא תעלה גם בלי הילדים שנשואים, האחים שלי שנשואים, שהם לא עלו. אני לא שמחה מזה, היא תבוא והיא תתגעגע לאלה שנשארים באדיס.

חלק מהילדים יישארו שם?

הם יישארו, לפי ההחלטה, לפי מה שהבנתי עכשיו בהחלטה.

תודה. דיברנו על זה קודם, נמשיך להיאבק גם על אלה, לא נוותר על אף אחד, כולם בסופו של דבר, עד שיגיע האחרון נמשיך להיאבק כולנו.

אני רוצה לשמוע את יושב ראש העמותה, צאנה מנגסטו, בבקשה.

(מדבר באמהרית).

אתה מארגון שאר ישוב.

(מדבר באמהרית).

אתה לא מדבר עברית?

באתי מעמותת שאר ישוב, יותר קל לי לדבר באמהרית ושמישהו יתרגם.

דבר באמהרית, אני אתרגם.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מהשפה האמהרית): כמו שראיתם בווידיאו שהוצג פה הקהילה ממתינה שם בתנאים מאוד קשים. אנחנו משפחות שהתארגנו בעמותה כדי להיאבק לזירוז עלייתם למדינת ישראל. המצב של הקהילה שם קשה, המצב של המשפחות פה גם קשה, כי המשפחות פה עובדות ושולחים כסף לשם כדי שהמשפחות ישרדו ולכן הם לא נהנים, לא מספיק מה שאנחנו שולחים, הם סובלים, ואנחנו גם פה סובלים. הסבל הזה צריך להיגמר וצריך להעלות אותם בהקדם.

תודה, תודה.

רגע, מילה. אנחנו יהודים, כל היהודים מתפללים בארץ, מבקשים מאלוקים, תן לנו בית מקדש שלישי, תן לנו משיח, שיבוא לנו משיח. איך יבוא? אנחנו לא ביחד, איך יבוא משיח? איך אנחנו יכולים לראות משיח? איך אנחנו יכולים לראות את בית המקדש השלישי? איך יכול להיות? יהודי ויהודי לא אותו יהודי, אנחנו לא ביחד, איך יכול להיות? אנחנו מבקשים, תביאו לנו את ההורים שלנו, האחים שלנו, אחיות שלנו, הילדים שלנו, דודות שלנו, תעלו אותם. אנחנו מבקשים (מדבר באמהרית), אחים אחרים שלי בגונדר, אח שלי באדיס אבבה. (מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית). אני אתרגם את החלק באמהרית, את העברית שמעתם. (תרגום חופשי מהשפה האמהרית): מה שהוא אמר, אנחנו ארגנו הפגנה מול משרד ראש הממשלה, נציג משרד ראש הממשלה הגיע אלינו והבטיח שיעלו את המשפחות שלנו ועכשיו קיבלו, בניגוד להבטחה, רק 1,000, וגם ה-1,000 לא יבואו עם הילדים שלנו. איך אפשר לאחד את המשפחות בצורה כזאת? זה דבר אחד.

דבר שני שהוא אומר, אנחנו פה סובלים והם שם, כי מה שאנחנו עושים ועוזרים להם זה לא מספיק. הוא הביא דוגמה, למשל אח שלו שנמצא באדיס אבבה, הוא הגיש בקשה למשרד הפנים ומשרד הפנים שלחו לו מכתב שהוא לא זכאי, הוא לא יכול לעלות, הוא לא עומד בקריטריון של החלטת הממשלה, זו הכוונה. אם הממשלה תקבל החלטה או תבצע את ההחלטה שקיבלה, להביא את כל הקהילה, אז גם אח שלי היה יכול להגיע, אבל בהחלטה האחרונה הוא לא יכול להגיע כי הוא לא עומד בקריטריון שהממשלה קבעה. לכן אני מבקש מהממשלה להביא את כולם.

עוד נקודה שהוא אמר, אנחנו שומעים פה את נציגי הממשלה מהמשרדים השונים, הם מדברים במובן חיובי, אבל מעשים, תוצאות, אנחנו לא רואים. כשהם יושבים לבד הם מחליטים נגד, כשהם מדברים פה הם מדברים בעד.

אני חייב לסגור את הדיון בארבע ולכן אני מסכם את הדיון. קודם כל אני מאוד מודה לכל המשתתפים, לנציגי משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית, כמובן הפעילים, המשפחות, נציגי הארגונים, משרד הקליטה, אני יודע שלא נתתי לך, כי לא הגענו לשלב הזה אז בדיון הבא ניתן לך לדבר. אני מודה גם לנציגי הפדרציות שהגיעו לפה להשתתף בדיון ואנחנו מאוד מעריכים את הפעילות ושאתם עמדתם איתנו כל הזמן וגם עכשיו אני שמח לשמוע שאתם עומדים איתנו ביחד עד הסוף. אני מצפה לקבל תוצאות להבטחות שנאמרו פה, לבדוק בעניין הסיוע, זה חשוב מאוד.

הרב אפשטיין נמצא פה, נשיא ארגון נקוץ', הזמן מאוד קצר, אז לא נתתי לך, האם יש לך מילה שאתה רוצה להגיד בקיצור? אני מתנצל, אין לנו מספיק זמן.

אני יודע.

הוא מבין עברית.

אני חושב שאנחנו צריכים עכשיו להילחם להביא את כל היהודים באתיופיה לכאן לעשות עלייה.

תודה רבה. אנחנו נמשיך לדון. בעוד חודשיים אנחנו נקיים דיון מעקב האם הבדיקות והכול התחיל ואנחנו רוצים לראות גם את הקבוצה הראשונה שתגיע למדינת ישראל. נמשיך לפעול לביצוע החלטת הממשלה 716 מ-15 בנובמבר 2015. הדיון הבא יהיה מה אנחנו הולכים לעשות ואיך נעשה את זה שהממשלה תקבל החלטה חד משמעית לבצע את החלטת הממשלה 716.

תודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.