פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



75
הוועדה לזכויות הילד
15/10/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 244
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, ו' בחשון התשע"ט (15 באוקטובר 2018), שעה 10:00

1. הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשע"ה-2015
2. הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ה–2015
3. הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
איילת נחמיאס ורבין
פנינה תמנו

קארין אלהרר

יובל גד אביעד - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שרה כרמון - מפקחת ארצית מטפלות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סיגל מרד אברג'יל - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ורד כרמון - מפקחת ארצית גיל רך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דינה בן לביא - מנהלת תוכן גיל רך מנהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מרדכי אלישע - הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אמיר מדינה - מנהל אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חגי ראובן פורגס - מנהל מטה אגף מעונות יום, משרד הרווחה

נעמה גלצר - מנהלת תחום בריאות הסביבה מוסדות, משרד הבריאות

נינא כהן קרן - יעוץ משפטי בריאות הסביבה, משרד הבריאות

מורן טובדיאן - לשכה משפטית, משרד הבריאות

עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

פארס טויל - מנהל אגף רישוי, משרד החינוך

לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

נאוה אושר - עורכת דין, משרד הפנים

יעל לינדנברג - רפרנטית תעסוקה אגף תקציבים, משרד האוצר

לירז דמביץ-כהן - עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר

עדו קמחי פלדהורן - רפרנט חברה, משרד ראש הממשלה

ליאורה סולטן - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לבטחון פנים

איילה וינשטיין - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

אורי שלומאי - עוזר ראשי, משרד המשפטים

לילך וגנר - משרד המשפטים

יפעת רווה - משרד המשפטים

ורד וידמן - מנכ"לית, המועצה לשלום הילד

כרמית פולק - יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

גלי עציון קוחול - מת"ל - הוועדה למעמד האישה

כרמית כהן - מת"ל- הוועדה לזכויות הילד

אלקה גנוט - מפקחת ארצית מעונות יום, בית יעקב

קרן איוס - יו"ר, חיבה - איגוד הגנים הפרטיים

עדי שלו פרץ - חברה באיגוד, חיבה - איגוד הגנים הפרטיים

שמחה סחר - חברת הנהלת העמןתה, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

יערה שילה - חברת וועדת היגוי חינוך מלידה, הקואליציה לחינוך מלידה

ליאת גלנץ - רכזת חינוך מלידה, הקואליציה לחינוך מלידה

Yescica Lizet Zepeda - אמא, הקואליציה לחינוך מלידה

Duglas Anibal Zepeda - אבא, הקואליציה לחינוך מלידה

Yescica Lizet Zepeda - אמא, הקואליציה לחינוך מלידה

אחז אגם - יו"ר פורום הגנים בועד ההורים של תל אביב, פורום וועדי ההורים הישוביים

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום וועדי ההורים הישוביים

גיל אשכנזי - יועמ"ש, ויצ"ו

ולרי זילכה - רכזת הפורום, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

הניה מרמורשטיין - מנהלת מסגרות, על"ה

אירינה בידני - מנהלת אגך הגיל הרך, מכונים להתפתחות הילד

מיטל להבי - סגנית ראש העיר, עיריית תל אביב-יפו

שולמית ביסמנובסקי - ארגון גני הילדים הפרטיים

גל קנר אלימי - אמא

צבי שפרן - פעיל, המשמר החברתי

יוסף רוזנמן - פעיל, המשמר החברתי

רעות ברג - רכזת פעילות, המשמר החברתי

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגוד מורים עולים

אינסה ליאחוביצקי - רכזת גני ילדים, איגוד מורים עולים

מיכאל דולמן - מנהל פננסי, איגוד מורים עולים

בועז אחד העם - יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות

אור אזרחי - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

שמרית שקד גיטלין

תמי ברנע

יפעת קדם




הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ח-2018, מ/1250, הצעת ח"כ יפעת שאשא ביטון

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את דיון הוועדה בנושא: הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ח-2018 - הצעת חוק ממשלתית שאליה מתמזגות הצעת החוק הפרטית שלי, של חברת הכנסת קארין ואלהרר וקבוצה נכבדה של חברי כנסת. אנחנו בדיון המשך, מבחינתי גם בדיון מסכם בחוק הפעוטות.

אנחנו ישבנו פה לאורך כל הפגרה. כמה כללים לדיון הנוכחי. שיהיה ברור, היום אנחנו מצביעים. מי שמנסה למשוך לפה או לשם, שידע שאנחנו בסוף הדיון היום מצביעים. אני מאוד מבקשת לא לחזור אחורה, אלא אם כן יש דברים שאנחנו כוועדה השארנו אותם לשלב הזה, שזה אומר שדיברנו, לא הגענו להסכמות ואמרנו שנעשה את זה לאחר סיום הקראת החוק. יש פה פרצופים חדשים. אני אומרת לכם, וזה חלילה לא מחוסר נימוס או ממקום רע, שאני לא אתן לאף אחד שלא היה פה בדיונים בקיץ להביא נושאים שכבר דיברנו עליהם, ליבנו אותם, הגענו להסכמות וניסחנו אותם. זה דבר שמאוד חשוב לי שייאמר סביב השולחן. אנחנו נמשיך בהקראה. נשאר לנו ממש עוד קצת לסיום הקראת החוק, ואז נחזור חזרה לכל אותם סעיפים שסיכמנו שנחזור אליהם בסוף הדיון. אני מתנצלת על האיחור, ישבתי עם משרד העבודה והרווחה גם ברגעים לפני שנכנסנו לחדר כאן. אנחנו די אמורים להיות סגורים ומיושרי קו לגבי רוב הסוגיות. שמרית, בבקשה.

בפעם הקודמת היינו באמצע הוראות המעבר. אני חוזרת קצת אחורה, לסעיף 70, כי ניסחנו אותו מחדש, עשינו לו התאמות בהתאם להחלטות הוועדה.

תחילה 70. תחילתו של חוק זה ביום 1 בספטמבר 2019 (להלן – יום התחילה), אולם תחילתו
של פרק ז' –שנה מיום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף 7.

האם זה מקובל?

כן, זה משהו שדיברנו עליו. אם תקבעי עכשיו שזה ייכנס תוך שנה ועוד אין תקנות, מה תאכפי?

יש הפניה לתוספת בחוק.

אני רוצה להבין איזה כלי יהיה לכם לאכיפה בתוך פרק הזמן הזה.

צווים מינהליים. זה כמו שיש באכיפה מינהלית, זה כמו בכל חוק אחר שאין בו עיצומים.

כמו שפעלנו עד היום. עד היום השתמשנו והסתדרנו עם הצווים המינהליים כשהגענו למסגרות מסכנות. זה גם הכלי שיהיה לי בתקופת הביניים.

צו מינהלי יכול לסגור את המקום?

כן, כמו בפסיקה המינהלית.

התקנות עצמן אמורות לפרט את הדרישות כך שהגוף ידע מה הוא צריך לעשות כדי לציית להוראות החוק. רק אחרי שהגוף יודע מה נדרש ממנו, רק אז אני יכולה לבוא ולהגיד לו: אתה לא בסדר שלא פעלת בהתאם להוראות שדרשתי, אני מטילה עליך עיצום, התראה, איזה כלי שלא ייבחר לעניין הזה.

יש להם גם היום את הסמכות הזאת לגבי מעונות לא מפוקחים.

השאלה מה הם עשו איתה.

עכשיו הם יצטרכו להיות ערניים.

לגבי ההוראות שנכנסות מיד לתוקף – אתם לא זקוקים לעיצומים לשם אכיפה של ההוראות שנכנסות מיד לתוקף?

לא נשתמש בכלי של העיצומים לצורך ההוראות האלו.

מי שאין לו את הכללים האלה פשוט לא ייפתח.

אז הם יסגרו.

מי שברישום הפלילי הוא עבריין, או מי שאין לו רישום פלילי אבל לא עשה את התהליך, לא מקבל את האישור הזמני לפעול.

ומי שמפעיל ללא רישיון?

אנחנו לא נסגור כל מסגרת שפועלת ללא רישיון ביום הראשון של החוק, בואו ננפץ את האשליה הזאת. אין לנו כוונה לזרוק את כל הילדים החוצה. במסגרות מסכנות ובמסגרות שנמצא בהן אינדיקציות בעייתיות נמשיך לפעול כמו שפעלנו היום.

אנחנו דיברנו על זה בדיון הקודם, על הסיפור שאתם מגיעים למקום שלא הגיש בקשה לרישום פלילי, הוא פתח בלי להתייחס למה שצריך. אנחנו נותנים להם את הזמן להגיש את מה שצריך על בסיס שלושת הקריטריונים הראשוניים שקבענו. אם הם לא מגישים, אתם אמורים לסגור אותם, זה מה שלפחות נאמר בדיון האחרון.

אנחנו נסגור את אלה שאנחנו נבין שיש בהם אינדיקציות בעייתיות. נניח שהגעתי למסגרת כזאת, ביקשתי לקבל את הפרטים של העובדים, ראיתי שאין שום בעיה, ראיתי גם שהמסגרת נראית נפלא, רק שהיה שם מנהל מעון מעופף.

מה זה "מנהל מעון מעופף"?

אין בעיה אם בדקת אותם שהם לא עבריינים, שהרישום שלהם בסדר.

אבל הם כשלו בעניין הטכני. יש פה עניין של שיקול דעת שיצטרך הממונה להפעיל לגופו של עניין.

סיגל, אני רוצה לדייק. אף אחד לא מדבר פה על הטכני, על הפרוצדורה שמישהו שכח להגיש את הדפים בזמן. מדובר על מצב שבו את כן רואה שמשהו לא בסדר ואין לך עיצומים כספיים. תבהירי לי את הנקודה שאמרת לפני כמה רגעים על כך שלא תסגרי מעונות שהיו לא בסדר. תבהירי לי איך זה מתיישב.

מעון שהוא לא בסדר כי הוא רק לא הגיש בקשה לאישור, אני לא יודעת להגיד כרגע שאני אסגור אותו באופן אוטומטי. לא בחנו את הדבר הזה, אני לא יודעת אם זה ייחשב כמידתי וסביר מצידנו. אם קיבלתי תלונה על מעון כזה, או שאני בעצמי גיליתי שקיים המעון הזה, אני אצטרך לראות איך אני מתנהגת איתו. יכול להיות שאני אגיע, אשלח מפקח, אבקש פרטים של העובדים כדי לעשות בדיקה לגביהם. יכול להיות שבשנייה שיגיע לשם המפקח אני אראה שחור משחור מבחינת התנאים הפיזיים של מה שקיים שם ואני אחליט להשתמש בסמכות לסגור את המעון כי הוא מהווה סכנה לשלומם של הילדים. מנעד האפשרויות הוא מאוד רחב, אני לא יודעת להגיד כרגע.

כשאת מקבלת תלונה את שולחת מפקח.

כן.

היא אמרה שאם היא מגיעה לשם ורואה שהכל שחור משחור היא לא תיתן לו להישאר שם, אבל אם היא מגיעה והמקום נראה נפלא, רק הוא כשל בתפקיד שלו ולא הגיש את המסמכים, היא תבקש ממנו להגיש את המסמכים על מנת לבדוק. אם המסמכים שלו הם בסדר - יופי, אבל אם המסמכים שלא הם לא בסדר, הוא לא יהיה שם.

אני לא רוצה להגיד שרק בגלל שמישהו לא הגיש בקשה לאישור אני בהכרח הוציא צו סגירה. אני לא רוצה להגיד את האמירה הזאת.

אני לא רוצה שתגידי אותה. לפי מה שאתם אומרים, עד שיהיו תקנות ותחולה מלאה, שזה שנה מיום התקנות, אתם מתנהלים על בסיס תלונות.

לא, למה?

תלונות, לא אכיפה.

היא אמרה, "או שאני מגלה בעצמי, או שקיבלתי תלונה". אם מישהי החליטה שהיא פותחת במחשכים איזה שהוא מקום, הם לא יכולים לדעת עליו, בדיוק כמו שהם לא יודעים על כל המסגרות שקיימות.

אני מבינה את זה.

על זה היא מדברת. אני לא חושבת שיש פה איזו שהיא בעיה בנוסח.

האם היא בינתיים מפעילה את מערך הפיקוח שלה בצורה יזומה?

כן, לגבי שלושת הקריטריונים האלה. היא אמרה, "או שאני מגיעה בעצמי ומגלה, או שאני מקבלת תלונה". אנחנו יודעים שזה יכול להיות גם זה וגם זה.

האם ב-1 בספטמבר החוק הזה ייכנס לתוקף, או שהאישורים הראשוניים יתחילו להינתן רק כעבור שנה ממועד פרסומו של החוק?

אמרנו שזה לא קורה, שאנחנו לא דוחים. דיברנו על המשמעויות. זה היה הסעיף הראשון שדיברנו. אין מצב שאנחנו נגררים עכשיו שנתיים בלבדוק מי יהיה עם הילדים שלנו. אנחנו לא יכולים להישאר במצב הנוכחי שנתיים שלמות. ברור לנו שב-1.9 - דיברנו רק על הרישום הפלילי, אני אפילו נתתי לכם את הדוגמה של הפרוצדורה – העבריינים לא מחזיקים את הילדים שלנו.

סיכמנו כרגע עם יפעת שאנחנו נבדוק עד 1.9 את הר.פ של כל מי שיגיש בקשה. יכול להיות שכל ההנפקה של הרישום וכו' תיקח עוד זמן.

זה המפתח שדיברה עליו קארין, לבדוק קודם כל שאין להם ר.פ, כאשר כל יתר הפרוצדורה תהיה בתהליך. אנחנו מבינים את זמן ההתארגנות של המשרד.

סיגל, מה שדיברת עליו זה מדיניות אכיפה. דיברת על איך שתפעילו. כשאנחנו אומרים שתחילתו של חוק זה ב-1 בספטמבר 2019, המשמעות היא שכל החוק, לרבות איסור העבודה בלי רישיון, נכנס לתוקף. המשמעות היא שמי שיש לו אישור ראשוני - זה מה שמחליף לו את הרישיון. המשמעות היא שההוראות שאוסרות לעבוד ייכנסו לתוקף. כגורם שאחראי על האכיפה את אומרת לי שאת לא בטוחה שתאכפי אותו באופן מלא, יכול להיות שתאכפי אותו באופן חלקי.

מה זאת אומרת? הם לא יתנו מפתח למי שאין לו את המסמך של הר.פ.

החוק נכנס לתוקף בתאריך מסוים.

ב-1.9.

הגוף שמבקש את הרישיון צריך לדעת מה נדרש ממנו. אני כגורם בודק צריכה לדעת מה אני בודקת. אלו התקנות. אנחנו מדברים על העולם הראשוני עוד לפני שיש תקנות, עוד לפני שקבענו את הדרישות בתקנות.

הוראת סעיף 4 חלה, היא אוסרת לפתוח מעון בלי רישיון. היא מוחלת גם על אישור ראשוני מכוח סעיף 70(א), כאשר המשמעות היא שאסור לפתוח מעון בלי אישור ראשוני.

החובה חלה על הגוף.

מ-1.9.2019.

כן, מהמועד שנכנס החוק לתחולה. את צודקת, יש פה עניין של מדיניות אכיפה.

מה שאמרת לא בא לידי ביטוי בנוסח, זה עניין של מדיניות אכיפה.

כן.

מבחינה נוסחית זה נכנס לתוקף ב-1.9.

נניח שנגיש רשימת עובדים, נקבל אישור בטיחות על כך שאנחנו נמצאים במקום ראוי, שאנחנו לא בתחנת דלק. אחר כך מגיע מפקח שמפעיל שיקול דעת.

אנחנו לא שם. מה שדיברנו עכשיו זה רק על הר.פ, זה לפני שנכנסנו לבדוק את כל היתר.

אבל אנחנו צריכים להגיש לפני לפי החוק.

אתם מגישים את הדברים, אבל עד 1 בספטמבר רק בודקים שאין לכם עבריינים בגן. יותר מפורש מזה אי אפשר לומר.

ומה אם מגיע מפקח שאומר שזה אסון שמדברים רוסית?

נראה לך שמפקח יבוא ויגיד דבר כזה?

לא נראה לי, זה מה שקורה.

זה אסור בחוק. אל תחפש צרות איפה שאין.

אני רוצה להגדיר את שיקול דעת הממונה במסגרת כלשהי.

אין חשש.

תקנות ראשונות 71. (א) תקנות ראשונות לפי סעיפים 7 ו-72 יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה
ותחולה בהדרגה מיום פרסומו של חוק זה; אחת לשישה חודשים החל מיום פרסומו של
חוק זה ועד למועד הבאת התקנות הראשונות כאמור לאישור הוועדה,
ידווחו השר ושר האוצר לוועדה, בכתב, לגבי התקדמות יישום הוראות
סעיפים 7 ו-72.

צריך להכניס פה את השר הממונה.

השר מוגדר.

גם פה רצו, אם אתם זוכרים בדיון הקודם, שלושה חודשים. אמרנו שגם בכנסת זו פרוצדורה, שזה לא נכון, לכן הלכנו על החצי שנה.

(ב) בתקנות לפי סעיף 7, רשאי השר לקבוע כי הוראו התקנות יחולו בהדרגה, בהתאם
למספר הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות, החל במועד שייקבע בהן ( בחוק זה –
מועד ההחלה), ובלבד שבתוך חמש נשים ממועד תחילתן הן יחולו על כעונות היום
לפעוטות.

יש פה תיקון לעומת הנוסח שהקראנו בפעם הקודמת. הנוסח נכתב תוך כדי הדיונים. אז דובר על מועד התקנתן. קיבלנו הערה מהנסחות שלנו על כך שלא ברור מה יהיה מועד ההתקנה. הם הציעו שהתוקף יהיה מוגבל לבתוך חמש שנים ממועד תחילתן. אנחנו אומרים שיש חובה להביא תקנות ראשונות. בתקנות האלו השר רשאי לקבוע איזו שהיא הדרגה.

את כל המספרים השארנו לשלב התקנות.

הוא צריך לקבוע את ההדרגה, אבל ה-limit שנקבע זה שחמש שנים מיום תחילתן של התקנות הראשונות כאמור בסעיף 71 הן יחולו על כל מעונות היום לפעוטות.

שיהיה ברור שעד מועד ההתקנה אתם מחויבים להגדרה של מעון יום.

שבעה ימים.

זה ברור לנו, על זה נלחמנו.

ממועד התחילה של התקנות יש לנו חמש שנים לכסות את כל השוק.

במקור דיברנו על כך שהחוק הזה ייכנס לתוקף מיום התקנת התקנות. סביב זה הייתה סאגה שלמה. בסוף אמרנו שיש כללים שנכנסים לתוקף מהיום הראשון. אמרנו שהחוק הוא מיידי. אמרנו שאנחנו מורידים את כל העניין של 28 ילדים, שנהיה יותר חכמים כשיהיו תקנות כי כבר יידעו מה מצב השוק, שנראה מה הקריטריונים שנדרשים, כשבהתאם לזה נקבע את הדרגתיות התחולה מבחינת הפרמטרים ומבחינת מספרי הילדים. התעקשו במועצה לשלום הילד, ובצדק, שאנחנו נגביל את מספר השנים. הם ביקשו שזה יהיה תוך חמש שנים מיום התקנת התקנות. הם רוצים יותר, אבל זה מה שיהיה כרגע.

אנחנו חשבנו שנכון יותר להגביל את כל ההחלה של התקנות מיום תחילתו של החוק, שזה ה-1.9.2019.

הסברנו שזה לא רלוונטי. את יכולה לקבוע שתוך חמש שנים מיום החלת החוק, אבל אז לא יהיו תקנות.

למה שלא יהיו?

אני חושבת שחמש שנים מיום התקנת התקנות - אנחנו נעקוב שזה קורה בזמן - זה הוגן מספיק. כרמית, אנחנו אחרי השיח הזה, אנחנו לא פותחים אותו. אין גם טעם. מבחינתי שהכל יהיה בתוך שנה, אבל זה לא עובד ככה.

אם אנחנו באמת רוצים לתחום את זה, זה צריך להיות תוך חמש שנים ללא קשר לתקנות. גם את ואני יודעות, וזה מהניסיון הקצר שיש לנו בכנסת, שהתקנת תקנות יכולה לקחת יותר משנה, כי אולי יהיו בחירות, כי לא יהיה שר ממונה, ואז אנחנו כבר בשנה וחצי-שנתיים, כאשר מהשנה וחצי-שנתיים צריך לספור חמש שנים. כדי שבסופו של דבר נתמרץ את המשרדים לעבוד יותר בנושא הזה, זה צריך להיות חמש שנים ללא קשר לתקנות. זה צריך להיות תוך חמש שנים, לא משנה לי מה הספקתם.

חברת הכנסת אלהרר, את צודקת במהות. אנחנו לא נותנים להם ארכה של חמש שנים בגלל אזור הנוחות, אלא כי אנחנו יודעים מבחינה אובייקטיבית שיש פה דברים שהמסגרות תצטרכנה להיערך אליהם. כשאנחנו מדברים על התקנות, אנחנו מדברים על דברים הרבה יותר מהותיים מלהגיש מסמך, אנחנו מדברים על כל מיני דברים שהם יצטרכו לקיים שם בפנים. הדרגתיות צריכה להיות בהתאם למה שייקבע.

אני מסכימה.

למה אמרתי בדיון הקודם שאנחנו מבזבזים את הזמן בוויכוח על אם זה יהיה מיום תחילת התקנות או מעכשיו? נניח שנסכים כולנו שלא תוך חמש שנים אלא תוך שלוש שנים מיום אישור החוק. אולי כולם יהיו מרוצים, אבל כשיביאו את התקנות בעוד שנה יגלו שבתוך הסיפור הזה נדרש קצת יותר מהשנתיים, שלוש או ארבע שנים שנשארו. זה זוטות אם אנחנו מדברים על חמש שנים מיום התקנת התקנות או מהרגע הזה. זה רק עניין של לצאת עם הרגשה יותר טובה או פחות טובה. סיכמנו את זה גם בדיון הקודם.

למשרדים יש תמריץ. התמריץ הזה הוא המחויבות שלהם. בעניין של תוך חמש שנים יש תמרוץ, זה איזה שהוא דד-ליין. אני סומכת ידי על המשרדים הממשלתיים שיעשו הכל כדי שזה יקרה. לא הכל תלוי במשרדים הממשלתיים. אני רוצה שכולם יעבדו מאוד מאוד במרץ כדי שהדבר הזה יקרה, הרבה יותר ממה שהם היו עובדים בלאו הכי. על זה לא יקום או ייפול החוק הזה.

בכל מקרה צריך חמש שנים, כי אנחנו לא יודעים מה היקף המסגרות בחוץ בשביל לכלול את הכל.

אנחנו דנים על פער של שנה-שנתיים.

כן. חמש שנים מיום התקנת התקנות זה בסדר גמור.

מיום תחילתן של התקנות. אני רק מבהירה שזה מתחילת התקנות לפי סעיף 7.

זה 5 שנים מיום פרסומן.

אפשר להציע שזה יהיה מהיום שהן יובאו לאישור הוועדה?

מיום פרסומן.

אז הנוסח הוא כפי שהוקרא, רק עם התיקון שאומר שמועד תחילתן יהיה מועד פרסומן, והבהרה שמדובר על התקנות הראשונות לפי סעיף 7.

אישור ראשוני 70א. (א) כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות ראשונות לפי סעיף 7 או כל עוד לא
הגיע מועד ההחלה שנקבע בתקנות כאמור לגבי מעון יום לפעוטות, רשאי
הממונה לתת למפעיל של מעון יום לפעוטות שמתקיימים בו התנאים
כמפורט להלן אישור ראשוני, במקום רישיון, לגבי אותו מעון (בחוק זה –

(1) מתקיימות בו הוראות סעיף 6(א), למעט פסקאות (4) ו-(4א) שבו;

ההוראות שמופיעות בסעיף 6(א) הן: אחת, הנושא של הרישום הפלילי; שתיים, הרישום הפלילי לגבי מי שגר במקום, ושלוש, נסיבות שכבר היה ביטול רישיון, הוצאת צו הפסקה מינהלי וכו'. הדבר היחיד שיכול להיות לכם רלוונטי זה הוצאת צו הפסקה מינהלי.

הוא לא יהיה לפי סעיף 32. אנחנו נצטרך לדייק את הנוסח, כי אם הוצאתי צו סגירה, הוצאתי אותו לפי חוק פיקוח על מעונות.

גם צו הפסקה מינהלי הוא לפי סעיף 32.

נניח עכשיו מישהו מבקש ממני אישור ראשוני ובחצי השנה האחרונה, שזה עוד לפני שנכנס החוק, הוצאתי לו צו סגירה מכוח חוק הפיקוח על מעונות. הסיטואציה הזאת היא צו הסגירה, לא צו הפסקה מינהלי לפי 32.

את לא תוציאי לו מכוח חוק הפיקוח על מעונות, את תוציאי לו מכוח החוק הזה.

הוצאתי לפני חצי שנה. את מדברת על כאלה שכבר קרו לפני שהחוק הזה נכנס לתוקף.

סיגל, את רוצה לקחת עכשיו בחשבון דברים שעשית לפי חוק אחר.

כן.

אם היא סגרה מעון, זו עילה מספיק טובה בשביל לקחת אותה בחשבון.

כשייכנס החוק החדש לתוקף את תצטרכי להוציא לו בכל מקרה צו סגירה לפי החוק החדש.

אני לא אוכל להוציא לו צו לפי החוק החדש. אני לא מקבלת את ההחלטות מחדש רק כי התבטל החוק. דווקא ההוראה שאומרת שנשמרות כל ההוראות אמורה לבוא ולהגיד שאני לא צריכה להוציא לו עכשיו צו סגירה חדש.

אם היא סגרה את זה לפני החוק הזה, על אחת כמה וכמה זה אמור להיות בתוקף אחרי החוק.

האם את רוצה הוצאת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 32 או שלפי חוק הפיקוח על מעונות?

צו סגירה לפי כל דין.

זה רחב מידי. אלה שיקולים שהם לא רלוונטיים לחוק הזה.

מה זה משנה לפי איזה שיקולים הם סגרו מעון? אם הם הגיעו למצב שהם סוגרים מעון, סימן שמשהו לא טוב קורה שם. למה אני צריכה עכשיו להתייחס אליהם מחדש, לתת להם את הפריבילגיה שמחקתי את כל מה שהם עשו בעבר?

היא דיברה על 70 לפי חוק הפיקוח על מעונות?

את יכולה להגיד שהאמור בסעיף הספציפי הזה יחול בשינויים מחויבים, או שיראו במקום צו הפסקה מינהלי גם צו סגירה.

איזה צו סגירה? אנחנו לקראת הצבעות, אנחנו צריכים לדעת על מה בדיוק אנחנו מצביעים. המינוח שם הוא צו סגירה?

אין כוונה אחרי שהחוק הזה יוצא לעשות שימוש בצו הסגירה לפי חוק הפיקוח על מעונות. כל מה שאני אומרת זה שאם הוצאתי צו סגירה לפי חוק הפיקוח על המעונות לפני שנכנס החוק הזה לתוקף זו גם עילה.

צריך להגיד שצווי סגירה שהוצאו על פי חוק הפיקוח על המעונות יעמדו בתוקפם.

מכיוון שיש גם עילה - עוד לא קראנו אותה - שאומרת שאין סיכון לשלומם של הפעוטות שישהו במעון יום לפעוטות, ברור שאם יש צו סגירה זה מסוכן לשלומם של פעוטות. היא תוכל לא לתת להם אישור זמני לפי העילה הזאת.

הוא יכול להגיד שהסכנה חלפה.

לא, זה שיקול דעת שלי.

אתם הולכים לאיבוד בהרחבה של הסעיף הזה. הסעיף הזה אומר שהשר רשאי לתת היתר זמני למעון, למעט א',ב',ג'.

לא אמרתי שהוא רשאי לתת צו סגירה אלא אם, אמרתי שהוא ייתן אם מתקיימות בו הוראות. זה תנאי של לתת לו, זה לא שהוא חייב לתת אלא אם קרה משהו.

אם הוא לא נסגר בעבר.

סיגל, זה נותן לך מענה מה שאמרתי?

אני יכולה לקבל מענה דרך 6. הוא אומר שאין סיכון לשלומם של הפעוטות.

אפשר להשאיר את הנוסח כפי שהוא?

אנחנו ניקח בחשבון את הסגירה לעניין הזה. אם יש לי סיטואציה של סגירה, אני אקח אותה בחשבון. זה יהיה במסגרת השיקולים שלי אם יש או אין.

זה בדיוק מה שאמרנו, רק על דרך ההיפוך. אם כבר משרד הרווחה הגיע למצב שהוא סוגר מעון - -

לפי כל דין זה לא רק לפי משרד הרווחה.

אם אני מבינה נכון, הנוסח נשאר כפי שהוא, אנחנו לא משנים את הנוסח. אני רוצה להסביר מה התנאים שלא מתקיימים. את מה שמופיע ב-(4) וב-(4א) הממונה לא צריך לבדוק. הוא לא בודק לצורך האישור הזמני שאתה עומד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מעון יום לפי סעיף (7א) ולפי חוק זה, והוא לא בודק אם הוא מתכוון להפעיל את זה בעצמו או באמצעות אחרים. בין התנאים שכן קיימים זה שהוא צריך לצרף לבקשה לרישיון רשימה של העובדים.

לא כל צו סגירה הוא כזה.

אנחנו לא ביטלנו את החוק לעניין צו הסגירה.

לפעמים זה מהתנגדות שכנים. זו לא עילה רלוונטית לסגירה.

אחת העילות למתן אישור זמני זה שאין סיכון לשלומם של הפעוטות שישהו במעון היום לפעוטות. סיגל אומרת שאם היא כבר הוציאה צו סגירה לפי חוק הפיקוח על מעונות היא תראה בזה משהו שמסכן את שלומם של הפעוטות. נכון, סיגל?

כן.

למה יש פה החרגה של סעיף (4א), מה ההיגיון?

אני מניחה שבשלב הזה רוצים לעשות איזו שהיא בדיקה מאוד מאוד מינימאלית. מה שקרה זה ששני הסעיפים האלה היו ביחד. שניהם פוצלו ביחד מתוך ההוראה המהותית. אם המשרד יכול לעשות את הבדיקה כבר בשלב האישור הראשוני - -

איזו בדיקה?

לדעת שהוא מפעיל בעצמו.

שהוא מפעיל את זה בעצמו, לא באמצעות אחרים.

איך נבדוק את ההרשאה שלו?

הוא יכול בהצהרה. אנחנו לא נוכל להגיע למקומות - -

את רוצה להכניס את התנאי הזה?

השאלה אם אנחנו יכולים להכניס את זה.

אז למעט פסקה (4). את (4א) אני משאירה. זה אומר שבשביל לקבל אישור ראשוני הוא צריך לעמוד בכל התנאים של סעיף 6, למעט עמידה בהוראות התקנות והחוק.

(2) המיקום מתאים לשהייתם של פעוטות;

את סעיף (3) אנחנו מורידים. אנחנו לא צריכים את התקנות אם אנחנו לוקחים את המשפט שאומר שאין חשש לשלומם של פעוטות.

אין סיכון לשלומם של פעוטות.

הם יתקינו נהלים, לא תקנות. הם לא ילכו לפרוצדורה הזאת בכלל. זה מחזיר אותנו לרעיון הראשוני שאומר שבמקום להכניס את זה בבסיס החוק או לצאת למהלך של תקנות, פשוט יהיה תהליך של נהלים פנימיים של המשרד שיקבעו מה זה אומר שאין חשש לשלומם של פעוטות.

כדי שתוצג התכלית וב-1.9 יהיה בידם של האנשים אישור ראשוני כדי שיוכלו להגיש את הבקשות לפני כן, חשוב שהנהלים האלה יפורסמו בזמן קצר אחרי תחילת החוק.

איפה הסעיף שאומר שאין סיכון לשלומם של פעוטות?

ב-6. זה תנאי למתן האישור הראשוני.

אנחנו נשארים רק ב-6, בלי התקנות.

הנהלים כבר קיימים, לא?

הנהלים קיימים.

אנחנו נעשה עליהם מיני RIA. יש לנו התחייבות כלפי משרד רה"מ.

לא הבנתי, עד עכשיו משרד רה"מ ישן בעמידה? עם ה-RIA הוא פתאום התעורר? מה קרה?

לא. השיח וההסכמות תמיד על השולחן, מתחילת הדיונים.

הנהלים האלה קיימים כמה שנים. בדיון הקודם שהייתי בו הם אמרו שהנהלים קיימים. הם הראו לי עותק.

רוצים מאיתנו לכתוב אותם, רוצים מאיתנו לתקף אותם.

כמה זמן זה ייקח?

בלו"ז הזה של 1 בספטמבר זה אתגר גדול מידי. אנחנו צריכים שנה לסיים תהליך RIA בצורה מקצועית.

שנה?

גם אז זה מהיר מאוד.

קוצצנו. אמרו לנו לעמוד ב-1 בספטמבר. הרעיון הוא שעד ה-1 בספטמבר כל ההנחיות הנדרשות פה יעמדו. מ-1 בספטמבר יוכלו להגיש בקשות, נוכל לבדוק אותן. יש תקופת היערכות שהאגף צריך. צריך לקחת את זה בחשבון.

יש פה חלוקה לשני רבדים. יש את הרובד האחד של התקנות. זה נשאר כמו שהוא, לא נגענו בו.

זה אומר שהסעיף הזה נשאר?

לא. אנחנו מורידים אותו לגמרי. אנחנו נשארים בסעיף הראשוני מבחינת הקריטריונים הבסיסיים. זה יהיה בנהלים. אנחנו לא הולכים לאיזו שהיא פרוצדורה דרקונית כמו שיש בצ'ק ליסט שקיים היום, אלא לדברים בסיסיים שמבטיחים שאין חשש וסכנה לחייהם של הילדים.

הנהלים האלה יעברו RIA. אנחנו, משרד האוצר, מבקשים שזה יהיה בהתייעצות.

בא שר הרווחה ואמר מתחת כל עץ רענן ומעל כל במה אפשרית, "אני לא אתן שהחוק הזה יביא לעליית מחירים". התווכחנו מהותית מה שווה יותר - האם החיים של הילדים, או עוד כמה שקלים להוריד. בסוף יש אינטרס משותף לכולם, שזה להוציא את הכי טוב. ברישיון הזמני אנחנו מדברים על הדברים הבסיסים, לא על כל הרשימה הגרנדיוזית שמופיעה היום. גם כשיגיעו לתקנות עצמן, ששם יש יותר עומק והרחבה, אנחנו צריכים לברר עם הגוף המקצועי, לפחות לשמוע את עמדתו המקצועית. הוא לא מטיל וטו. אנחנו ביקשנו שינסחו את זה בצורה כזאת שאין הטלת וטו, שאין יכולת טרפוד, רק כדי להבין שבאמת מה שאנחנו מייצרים כאן לא מפיל לנו את הענף. יש לנו אינטרס שיהיו מעונות, שיהיה מקום לילדים, ויש לנו אינטרס שההורים לא ישלמו יותר ממה שהם שילמו עד היום. זה האינטרס של כולם. אני בטוחה שעל העקרונות האלה אנחנו לא חלוקים. בשביל שהתנאים האלה יקרו אתם עושים את הבדיקה שלכם מול רה"מ. אני חושבת שמי שצריך להיות סביב השולחן זה האוצר. לא ממקום של וטו, לא ממקום של סמכות הסכמה או החלטה, רק ממקום של לתת את העמדה המקצועית שלו.

הוא יכול לתת את העמדה המקצועית, אבל אנחנו לא רוצים שתהיה עמדת סירוב.

אין עמדת סירוב. יעל, אתם חלק מכל התהליך הזה. אין עמדת סירוב. זה גם מה שנקבע ברמת המשרד.

מה המשמעות?

שאתם לא יכולים להטיל וטו.

בהצעה שנוסחה וכולנו קוראים יש התייעצות.

ההצעה הזאת לא הוקראה.

מה שמנוסח כיום זה שיש פנייה לשר האוצר, הוא מביא את חוות דעתו. אין פה זכות וטו. גם אם הדבר מבוצע בנהלים כך שאותה מסגרת של התייעצות תהיה - -

תהיה מסגרת של התייעצות בין גורמי מקצוע. יש הליכי היוועצות והליכי שיתוף בין גורמי מקצוע. גורמי המקצוע עובדים ביניהם. זה לא שאני עכשיו מעתיקה את שיקול הדעת של הממונה לגבי מתי יש סיכון לשלומם של הילדים ואומרת שאני צריכה "צעטלה" משר האוצר שיגיד לו שזה בסדר. זה לא הגיוני.

הנהלים הם לא בחוק. הסעיף הזה מלכתחילה לא היה בחוק. הסעיף הזה עלה לבקשתנו, כשרצינו לראות איך אנחנו מוודאים שהילדים לא ימותו לנו בגלל שלא שמנו לב למשהו בסביבה שהם נמצאים. הסעיף הזה נכנס כשניסינו לראות איך אנחנו מגדירים את מקרה הקצה, את מצבי הסיכון שלא קשורים בהיבטים מבניים. הסעיף הזה הוכנס בשביל לתת מענה לזה. אנחנו לא צריכים את הסעיף הזה עכשיו, אנחנו נשארים במקום הראשוני של מה שאת הצעת, יעל. את נתת את הנוסח. לוודא שהילדים נמצאים בסביבה שלא מסכנת את שלומם - זה הסיפור. זה יהיה בנהלים, לא בתקנות, לא בשום דבר גרנדיוזי שדיברנו עליו בימים האחרונים. אין מה להיכנס לזה.

פסקה (3) נמחקת. הנהלים לא בחקיקה, כפי שאמרה היושבת-ראש.

זה כן יידרש ב-RIA. זה עבורכם ועבור הציבור.

הם אמרו את זה. משרד העבודה והרווחה אמר את זה בעצמו. מדובר בנהלים שיעברו יחד עם ראש - -

פסקה (4) הוקראה בפעם הקודמת. כרגע היא מחוקה לבקשת משרד האוצר.

למה? המשרד אומר שהוא מוכן לממן. לא למחוק את זה. תוסיפו את זה לחוק.

להשאיר את זה?

כן.

אני מוסיפה את פסקה (4).

זה עניין מהותי. גם משרד העבודה והרווחה אומר, ואני גאה על זה, שהוא מוכן לממן את זה. זה נשאר.

פסקה (4) חוזרת באותו נוסח שהיא הייתה כתובה כאן.

אני אדגיש למה זה לא נכנס לשלושת הדברים שעליהם סיכמנו שייכנסו באישור הראשוני. זה בגלל שלא יודעים איך השוק יכול לתת מענה לדבר הזה, באלה פרקי זמן. דורשים כאן איזו הכשרה.

על איזו הכשרה את מדברת?

אני מדברת על התוספת של סעיף (4).

על העזרה ראשונה?

על קורס הכשרה.

מה הבעיה? קורס עזרה ראשונה מוגדר בכל מקום מקצועי, אנחנו לא ממציאים אותו. קורס עזרה ראשונה, במיוחד במערכת החינוך, מאוד ברור ומוגדר, לא המצאנו אותו, אין לנו שום כוונה להמציא אותו מחדש. בא משרד הרווחה ואומר, "אנחנו מוכנים לממן אותו".

האמירה כאן זה שעד 1 בספטמבר כל המטפלות באשר הן, סייעות וכו' יצטרכו ללכת לקורס כזה. אנחנו לא יודעים אם המספקים של הקורסים האלה יכולים לספק את זה בטווח הזמן הזה לכל המטפלות.

יש כמעט שנה.

נכון. אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו לא יודעים עד כמה גדול השוק הזה.

יעל, את חושבת שזה ראוי ונכון שמעונות שמחזיקים פעוטות לא יקבלו הכשרה? לא, נכון?

אף אחד לא מדבר על שאלת הראוי בדבר הזה, מדובר על ישימות ועל לוחות הזמנים של הדבר הזה.

אני בהלם.

מה הבעיה? אמרנו שעד 1 בספטמבר בודקים את הרישום הפלילי. הסיפור של קורס עזרה ראשונה הוא לא בשמיים. זה לא מודולות ארוכות טווח. יש הרבה קורסים שהם יכולים ללכת ולקחת באופן עצמאי. חלקם הגדול כבר עושה את זה כדי לדעת את הדברים הבסיסיים. יש אנשים פרטיים שהולכים ועושים את זה, לא רק עובדי חינוך.

השאלה אם את מדברת על קורס או על ריענון. ריענון זה 4 שעות, קורס זה 3 ימים.

דיברנו על הדרכה.

הדרכה ראשונית.

תקראי לזה ריענון של 4 שעות.

ריענון זה למי שכבר עשה. לגבי מי שעשה אין בעיה. אנחנו מדברים על המקומות שאין לנו את זה בכלל.

מדברים על החייאה.

אנחנו הבטחנו להעביר 72 קורסים כאלה בשלושה שבועות - כל קורס כזה מכיל 30 משתתפים – ל-2,500 בנות בקירוב. אורך הקורס הוא 4 וחצי שעות. עלות הקורס היא 450 שקלים. זה משהו שהוא מידתי. סיוע ראשוני לילד זה דבר שצריך אותו באל"ף-בי"ת של עבודה.

שימו לב, המסגרות אומרות שהן שם.

אנחנו מחייבים.

המסגרות כבר שם. אנחנו לא מדברים על מודולות שהן ארוכות טווח, אנחנו מדברים על דברים שהם בסיסיים. הנציגה של גנים פרטיים אחרים, לא אלה שכבר שמעתם, מדברת על ריענון. זאת אומרת, הם כבר עברו את הקורס, הם כבר בשלב הבא של לרענן את מה שהם למדו. אנחנו כאילו לוקחים ממשהו שכבר קיים בשטח. אלה דברים שהם בסיסיים, אין שום סיבה שזה לא יהיה בחוק. אגב, יש גופים שהם המוסמכים לתת את ההדרכות האלו. הם עושים את זה בצורה וולונטרית ובחינם בשטח. אומר משרד הרווחה שהוא מממן את זה. אנחנו עכשיו מתווכחים על משהו שהוא כבר שם.

עזרה ראשונה נכנס בתוך המכללות.

אנחנו לא שם, אנחנו בבסיס.

יחילו את זה על אנשים חדשים שיצאו לשוק ויתחילו לעבוד.

נכון, אבל אנחנו רוצים לעזור גם לאלה שכבר נמצאים שם. אני רוצה להרגיע את משרד האוצר בלומר שכולם יכולים.

אפשר לעשות את זה כל השנה.

נצטרך לדבר עם מד"א ועם המעבירים על מנת להבין. אם הם יגידו שהם צריכים שנה וחודשיים ולא עד ה-1 בספטמבר - -

הם לא צריכים שנה וחודשיים, כי רובם כבר עשו את זה.

במסגרות הפרטיות?

כן. יושבת פה שולמית שאומרת שהיא יכולה. היא כבר עושה את זה. יושבים פה הגנים הפרטיים האחרים שאומרים שהם עושים את זה.

אנחנו עושים את זה על חשבוננו.

השטח כבר שם. אנחנו מוסיפים את זה. אם אנחנו כבר מדברים על הארגונים, אז ישב איתנו חנן לאורך כל הדיונים בפגרה. אימא שלו נפטרה אתמול בלילה. אני משתתפת בצערו. אני מניחה שאתם כולכם מצטרפים. עצוב לי בשבילו שהוא לא בישורת האחרונה. היה חשוב לי להזכיר אותו, כי הוא היה שותף אמיתי לאורך כל הדרך.

(ב) אישור ראשוני יעמוד בתוקפו לתקופה של שישה חודשים, והממונה רשאי
לחדשו מעת לעת.

אנחנו מבקשים להעביר את זה לשנה. מבחינת נטל שיש לממונה - זה יוצר נטל כבד. אנחנו נכנסים פה לבדיקה יותר מעובה ממה שחשבנו.

אוקי, אישור ראשוני יעמוד בתוקפו לתקופה של שנה, והממונה רשאי לחדשו מעת לעת.

(ג) הוראות חוק זה לעניין רישיון יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אישור
ראשוני.

אני רוצה שלפחות מבחינת הרטוריקה שלנו ניזהר מלהגיד שהאישור הראשוני בא במקום רישיון.

אבל הוא חשוב.

יש לו מקום, הוא מהווה סוג של בדיקה מקדמית של מסגרת, אבל הוא לא רישיון. יש בו משהו מבחינה ציבורית, מבחינת הנראות של זה כלפי הציבור באיך שזה יוצג וישווק. יש פה בדיקה מצומצמת, מינימליסטית של הרגולטור. זה לא שווה במעמד שלו לרישיון. צריך מאוד להיזהר בהתייחסות לזה.

זה רק כדי להבהיר שאת האדם שיש לו אישור ראשוני נראה כאדם בעל רישיון.

קיבל מפתח לנהל את המעון.

הוא לא קיבל את המפתח מהמדינה. היה לו מפתח. הוא רק ממשיך להחזיק במפתח. המדינה לא באה ודורסת אותו, היא רק בודקת אותו בכמה דברים קטנים, כדי לדעת שלא כלו כל הקיצים. הוא ממשיך לפעול. הוא יהיה צריך להיכנס לתוך רגולציה מאוד ברורה ומשמעותית ברגע שיהיו תקנות.

(ד) הממונה רשאי לתת אישור ראשוני עוד לפני יום התחילה, ובלבד
שתחילתו תהא ביום התחילה, וכן לעשות את כל הדרוש לכך.

(ה) על אף הוראות סעיף 4(א), פעל מעון יום לפעוטות ערב יום התחילה
ומפעילו הגיש בקשה לקבת אישור ראשוני עד ליום 1 בספטמבר 2019,
יהיה המפעיל רשאי להמשיך ולהפעיל את מעון היום לפעוטות גם לאחר
יום התחילה עד למתן החלטת הממונה בבקשה כאמור.

אנחנו לא מייבשים את השטח כשנכנס החוק. יהיה תהליך של הגשת בקשות, יקבלו התייחסויות. אם מישהו בגלל חוסר התייחסות של הממונה פועל, המשמעות היא שהוא לא צריך לסגור את שעריו, הוא ממשיך לתת את השירות.

זה רק לגבי מי שהגיש בקשה עד ה-1 בספטמבר.

נכון.

הם צריכים להיערך שב-1 בספטמבר לא יהיו לנו עבריינים בשטח. ברגע שהחוק מאושר הם צריכים להכניס תקנים לתוך המערכת, הם צריכים לצאת למכרז כדי לגייס כוח אדם. אנחנו ישבנו וגלגלנו את התהליך הזה. אנחנו הבנו שאם אנחנו רוצים לעמוד מאחורי המילה שלנו, זה עד 1 בספטמבר לפחות. זה אומר שהם יצטרכו לעשות את הכל by the book.

מה לגבי עובדים שמתקבלים לעבודה ב-2 בספטמבר?

תצטרכו להגיש את המסמכים שלהם כדי לקבל את האישור.

אבל זה בסדר.

על כל עובד חדש - זה גם כתוב בחוק - שאתם מכניסים לאורך השנה אתם צריכים לקבל אישור.

סעיף 71 נמחק.

אנחנו עושים הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:25 ונתחדשה בשעה 11:40.)

אני מחדשת את הדיון בנושא: הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום, התשע"ח-2018. אני רוצה רק לבשר שהצבענו על המיזוג, הכל עבר בשלום. עכשיו אנחנו ממש יכולים להתקדם.

אנחנו רוצים לעשות את הקורסים האלה של עזרה ראשונה, אבל מה אם עשו קורסים לכל הצוות ונכנסה עובדת חדשה? מה שצריך זה לדאוג ש-50% עד 75% לפחות מהאנשים בגן יהיו כאלה שעברו קורס החייאה ועזרה ראשונה. אי אפשר להגיע ל-100%, כי יכול להיות שנכנסה היום עובדת חדשה.

זה כבר להיכנס לרזולוציות. אולי צריך להגדיר תקופה. אנחנו קובעים שכולם צריכים. אם נכנסה מישהי שעוד לא עברה, היא תצטרך לעבור תוך איקס זמן. זה בידיים שלכם. זה אומר שכל היתר הם עם הכשרה כזאת. לא הייתי נכנסת לרזולוציות האלו. בתקנות אפשר להגדיר זמנים, תוך כמה זמן העובד צריך לקבל את ההכשרה. צריך לקחת בחשבון, שולמית, שגם בתקנות אחר כך יש את כל סוגית ההכשרה, את מה שנדרש. בתוך זה אפשר יהיה להכניס את סד הזמנים.

הוראות מעבר 72 (א) על אף הוראות סעיף 4(א), מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה
לעניין מעון ומפעילו הגיש בקשה לקבלת רישיון הפעלה בתוך תקופה שקבע השר, יהיה
יום לפעוטות המפעיל רשאי להמשיך ולהפעיל את מעון היום לפעוטות גם לאחר מועד
שפעל ערב מועד ההחלה עד למתן החלטת הממונה בבקשה כאמור.
ההחלה ובעלי
תפקידים בו

הוחלט להציע לוועדה לא לקבוע כרגע את הוראות המעבר בתוך החוק עצמו, כיוון שכרגע אנחנו אפילו לא יודעים את הדרישות. המסקנה שלנו כצוות מקצועי הייתה שזה יישאר לתקנות. כשיעמדו בפניכם כל הדרישות, כשאתם תראו מה הדרישות, יכול להיות שתגיעו למסקנה שהדרישות מאוד מינוריות.

הוצגה לנו בצורה מאוד מפורטת התכנית על ידי האגף המקצועי. התכנית מפורטת עד כדי רזולוציות שאמרתי שאנחנו לא צריכים להיכנס. אנחנו נשאיר את זה לתקנות. אנחנו סומכים את ידנו עליכם במקרה הזה. הדברים נסגרו בדיון הקודם. מה שסיכמנו זה שאין פטור. גם אם אישה בת 60 התחילה לעבוד במעון, היא צריכה לעבור הכשרה. הדברים היו ברורים ומוסכמים על כולם.

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן פטור זמני או קבוע מההוראות
שנקבעו בתקנות לפי סעיף 7, למפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה
שנקבע לגביו; השר לא יקבע פטור לפי סעיף קטן זה מתנאי לפי סעיף 7 שאי-עמידה
בו עלולה לסכן את שלומם או את בטיחותם של הפעוטות השוהים במעון יום
לפעוטות;

המשמעות היא שכשהשר יקבע את ההוראות הוא יוכל לתת פטורים לאנשים שגם מפעילים מעון יום לפעוטות. אם יקבעו שהכיור צריך להיות בגובה 70 סנטימטר לילדים, הוא יוכל לקבוע שמעון שכבר בנוי לא צריך לפרק כיור ולהרכיב אותו חזרה. השר יוכל לתת פטורים קבועים או זמניים. יכול להיות שחלק מהפטורים יהיו זמניים. בתקנות האלו הוא יוכל לקבוע את הפטור.

איחדנו את הנוסח כך שידבר על שלומם של פעוטות.

כן. אנחנו לא נוגעים בכל ההיבט המבני. חשוב שנגיד את זה כדי להרגיע את השטח. אנחנו יושבים כאן, אנחנו בתוך רזי הדברים, אנחנו יודעים לאן אנחנו מכוונים, אבל בחוץ יש הרבה מאוד מעונות טובים - לא אלה שאנחנו באים להגן מפניהם - שלא מבינים את כל מה שמתנהל פה, הם מאוד מאוד חוששים. אנחנו לא הולכים לשינויים מבניים של המעונות.

(ג) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין מתן פטור מהתנאים שנקבעו לפי סעיף
7 בדבר ניסיון והכשרה מקצועית של בעלי תפקידים במעון היום לפעוטות
שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע לגביו, לגבי מי שערב מועד ההחלה מילא
את התפקיד שלגביו נקבעו דרישות כאמור, ובין היתר, רשאי השר לקבוע
פטור מתנאים לעניין השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית, השתלמויות
ובחינות, ובלבד שלא ייקבע פטור מתנאים כאמור שנועדו להבטחת שלומם
של הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות.

אני רק רוצה לוודא שלא יינתן פטור מלא מהכשרות.

אמרתי את זה לפני רגע. יינתנו פטורים מבחינת ההיקפים. תיקבע מודולריות של הכשרה, לא יינתן פטור מלא. זה יהיה בתקנות.

זה לא קבוע כאן, זה יהיה בתקנות.

אפילו הצגתי את זה כחידוד. הנושא הזה ברור לחלוטין.

לא ייקבע פטור מתנאים כאמור שנועדו להבטיח את שלומם של הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות.

בסעיף 72 כתוב את המילים "לסכן את שלומם או את בטיחותם". פה זה הבטחת שלומם.

בהכל זה יהיה הבטחת שלומם של ילדים.

(ד) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בשים לב לניהול הסיכונים בתחום מעונות
יום לפעוטות, לפי סוגים של מעונות כאמור.

הוראת מעבר 73. (א) מפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע
לעניין מעון לגביו המבקש להמשיך ולהפעיל בשטח המעון כיתת גן שפעלה
יום לפעוטות בו ערב מועד ההחלה, יציין זאת בבקשה לרישיון הפעלה שהגיש
שפעל ערב לפי סעיף 72(א), ובכלל זה יציין את מספר הילדים השוהים
מועד ההחלה בכיתת הגן האמורה.
ושפעלה בו
כיתת גן
(ב) ביקש מפעיל של מעון יום לפעוטות בקשה כאמור בסעיף קטן (א),
רשאי הממונה לתת לו רישיון הפעלה המתיר לו להמשיך ולהפעיל
את כיתת הגן אף שלא מתקיימות ההוראות לפי סעיפים 6(א)(4) ו-7(א),
ובלבד שיש לגבי אותה כיתת גן רישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר,
התשכ"ט-1969; תנאי ברישיון הפעלה המתיר הפעלת כיתת גן כאמור
יעמוד בתוקפו כל עוד הרישיון לפי החוק האמור עומד בתוקפו; פקע
תוקפו של רישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ימסור
המנהל הכללי של משרד החינוך הודעה על כך לממונה.

(ג) בסעיף זה, "כיתת גן" – כיתה בשטח מעון יום לפעוטות ששוהים
בה פעוטות וילדים יחד, ובלבד שמספר הילדים השוהים בה עולה
על עשרה.

אנחנו מבקשים שלהוראת המעבר הזאת תהיה הגבלה של זמן.

אתה יכול להסביר על מה מדובר, על איזו מטריה מדובר פה?

אנחנו מדברים פה על כיתות גן שפועלות ברישיון על פי חוק הפיקוח על בתי ספר ואמורים ללמוד בהן ילדים בגיל לימוד חובה. קיימת תופעה שבה נמצאים בכיתת גן גם פעוטות שלא אמורים להיות שם מבחינת החוק ומבחינת הדרישות הפדגוגיות של משרד החינוך. אנחנו יודעים שיש הבדלים בצרכים ההתפתחותיים של הילדים.

איך מאפשרים את זה? יש דבר כזה בשטח, בעיקר במוכר שאינו רשמי שמפעיל מעונות וגם גנים.

נכון, זו תופעה שקיימת. זה נובע מהקושי לפקח. כשמפקח או מפקחת נכנסים לכיתת גן הם לא תמיד מצליחים לזהות שיש ילדים ופעוטות יחד. זה יכול ליצור איזה שהן תקלות.

אין לכם רשימה של הילדים שנמצאים באותה כיתה?

כשמפקח או מפקחת מגיעים אתה מצפה שהם יבדקו את הרשימה, שהם יראו. לילדים אין תעודת זהות.

הם לא צריכים. יש רשימה של מספר הילדים שנמצאים בגן. דווקא משרד החינוך צריך להיות משוכלל יחסית. אנחנו עכשיו תינוקות, תרתי משמע, בחוק הזה.

יש רשימה של ילדים בגן. הכל אמור לעבוד בצורה מסודרת, אנחנו אמורים לזהות. אנחנו יודעים שהתופעה הזאת קיימת. אנחנו רוצים למנוע אותה.

לא הבנתי מה אתה מציע.

על מה הסעיף הזה?

הסעיף הזה בא ואומר שיכול להיות מצב שבו בשטח של מעון יש כיתת גן לילדים בגיל לימוד חובה שנמצאים בה גם פעוטות. הפסיקה אומרת שהתופעה הזאת צריכה להפסיק.

זה עניין שלכם. תעשו את העבודה שלכם. מה עניין הסעיף הזה לחוק?

החוק הזה בא ומסדיר רישוי של מעונות. הוא בא ואומר שזה בסדר שבמעון תהיה כיתת גן, אבל לא אמורה להיות כיתת גן שיש בה קבוצה מעורבת של פעוטות וילדים.

זה לא התפקיד שלכם לבדוק?

החוק מאפשר את זה. החוק מאפשר כיתת גן מעשרה ילדים ומעלה שהם בני 3.

אתם בסדר. מה העניין לחוק הזה? אתם את הצרות שלכם תפתרו בעצמכם. אולי נגיע לזה, לא עכשיו. למה זה כאן? מה הסעיף הזה אומר?

הסעיף הזה מאפשר לממונה להבטיח שמתקיימים תנאים גם בחקיקה אחרת.

אתם ממילא מקיימים את התנאים שלכם. אתה לא תיתן להם רישיון.

נכון, אני אבטל להם את הרישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, הם יפעלו בלי רישיון. בעצם זה שאנחנו באים וקובעים איזו שהיא הוראת מעבר אנחנו יוצרים איזו שהיא צפיות כלפי השטח. אני בטח לא ארצה לבטל עכשיו את הרישיונות למסגרות האלו.

אתה לא אמור. להיפך, במקומות שיש אישור של משרד החינוך אנחנו יכולים להיות רגועים.

צריך להבין שיש עמדה מקצועית של משרד החינוך ושל משרד העבודה והרווחה בנוגע לצמצום כיתות הגן. יש אמירה בתחילת החוק שאומרת שלא ישהה פעוט עם ילד. זאת אמירה מקצועית. לא טוב שילד שוהה עם פעוט, וזה מכל מיני טעמים, אפילו מהטעם של בטיחות של פעוט.

תלוי בגיל, לא?

השר יקבע בתקנות. יש את העניין הזה שצריך להבחין. צריך לראות מה קורה בשטח. יש כלל שאומר שזה אסור, אבל בשטח מתנהל ייצור כזה של כיתות גן.

הם אומרים שזה לא בניגוד לדעתכם.

מה זאת כיתת גן? כיתת גן זאת כיתה שפועלת בתוך מעון, יש בה ילדים בגיל טרום-טרום חובה. זאת הוראת מעבר. יש משהו בשטח. אנחנו רוצים לצמצם את זה. אי אפשר לבוא ולהגיד היום שממחר כל הכיתות האלו לא יכולות לפעול. צריך לפעול בהוראת מעבר. איך מצמצמים כאשר חלות חובות משטריות שונות - חובת רישוי של משרד החינוך מצד אחד, מצד שני חובה שלנו? כאן אנחנו נכנסים לדיונים של הכנסת הקודמת. בכנסת הקודמת דיברו שאנחנו רוצים ליצור ודאות כך שאם יש רישיון של משרד החינוך אנחנו נקבל את הרישיון הזה, נאמץ אותו כחלק מהתנאים שלנו לצורך הרישוי של כיתת הגן הזאת. אם פקע הרישיון של אותה כיתה אנחנו רוצים לדעת, כדי שנוכל לאכוף את החוק שלנו על הכיתות האלו. מה שקורה פה זה ניסיון לצמצם את כיתות הגן. אתם לא תוכלו ביום שיעבור החוק הזה לסגור אותן. לכנסת הקודמת היה מאוד מאוד חשוב שלא יהיה מצב של שני רישיונות שפועלים במקביל.

כיתה שקיבלה רישיון של משרד החינוך, החלק הארי של הילדים הם ילדי חינוך, הם לא ילדי מעונות.

מה שבתוקף זה הרישיון שלהם, כי יש יותר ילדים מאשר פעוטות.

מה אתם רוצים לעשות?

אם הרישיון הזה פוקע, הם חייבים לתת את הרישיון.

אם יש להם רישיון של משרד החינוך, אני לא חייב לבדוק את התנאים של התקנות. אני גם לא רוצה לבלבל את הציבור, אני לא רוצה שיהיה משטר אישי של כל מיני משרדים. העניין הזה אמור לפחות. יש הוראה שאוסרת את זה. צריך לצמצם את התופעה הזאת, היא לא תופעה טובה.

את זה הם עושים במקביל. זה לא רלוונטי לענייננו.

הצמצום לא רלוונטי לחוק הזה.

יכול להיות שמשרד החינוך לא ייתן רישיון. אותו מעון צריך לדווח לכם, הוא צריך לעמוד בסטנדרט שלכם.

בדיוק.

רצינו להציע שהסעיף הזה יהיה מוגבל בזמן. אנחנו רוצים שהתופעה הזאת תדעך, שידעו שיש לה פרק זמן.

אתה מבקש ממני? תדאגו אתם. תאכפו את הדברים שלכם.

זה ייתן זרז.

שיפעלו לצמצום. אם לא תתנו רישיונות, גם לא יבכו על כך שיש ילדים לא גמולים וצריך עוד סייעת.

אני חושב שההגבלה זה מסר טוב לבעלי המעונות להפסיק עם זה.

משרד החינוך, את עניין הפיקוח שלכם אני משאירה לכם בשלב הזה. אנחנו נדאג שברגע שאתם לא מפקחים אנחנו נהיה שם. בהצלחה עם הצמצום של המסגרות האלו, אני גם חושבת שהגיע הזמן לעשות את זה.

מה החיסרון בלהגביל את זה? אני חושב שזה רק יהיה לטובה.

שלמשרד החינוך יהיה קצת מה לעשות. גם ככה הם לא תמיד מתמודדים עם כל מה שצריך במערכת.

אם המספר פחות מעשרה?

אז הם לא מקבלים רישיון.

סעיף 74 הוקרא בנוסח אחר ובמקום אחר, לכן אני מדלגת עליו.

הוראות מעבר 75. הוראות סעיף 15 יחולו גם לגבי מי שהחל להיות מועסק במעון יום
לעניין מי לפעוטות ערב יום התחילה.
שהחל להיות
מועסק ערב
יום התחילה
זה סעיף שנלמד מתוך הניסיון של משרד הרווחה בחוק הדיור המוגן. כשהם רצו לבדוק את העובדים הקיימים, אז אמרו להם: אתם לא יכולים לבדוק את העובדים הקיימים, אתם בודקים רק עובדים שהתחילו לעבוד מכאן ואילך. אנחנו מבהירים פה בנוסח שהבדיקה היא גם לגבי עובדים שהתחילו לעבוד לפני יום התחילה. אולי נחדד קצת את הנוסח, אבל זאת המשמעות. גם על עובדים קיימים במערכת, לא רק על עובדים חדשים.

שמירת 76. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתקנות, הוראות, הנחיות או נהלים החלים
הוראות על מעונות יום מכוח הסכם הפעלה עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים.

זה סעיף שנולד כתוצאה מההערה שהייתה פה על כך שלא רוצים להנמיך את הסטנדרטים שקיימים לגבי מעונות היום המפוקחים כיום. ההוראה הזאת מבהירה שכל התקנות, ההוראות, ההנחיות של מה שחל מכוח הסכם ההפעלה ימשיך לחול עליהם. כמובן שזה לא מבטל את הסמכות של משרד העבודה, אם הוא ירצה, לבטל את התקנות, לבטל את ההוראות, לבטל את ההנחיות, להחמיר, לשנות וכו'.

אנחנו נשארים על הסטטוס קוו.

בדיוק. שלא יובן מהחוק הזה שאם לא קבעו בו דברים מסוימים השוק צריך להחיל על עצמו סטנדרטים נמוכים יותר.

אני אחדד רק שהחוק הזה חל על כולם. הוא מתווסף לאלה שכבר מפוקחים. זה מתווסף על הפיקוח שכבר קיים לאלה שכבר מפוקחים.

הפעלת 77. על אף האמור בחוק זה, ניתן להפעיל את הסמכויות לפי פרקים ה' ו-ו',
סמכויות בשינוים המחויבים, גם לעניין מקום המשמש או נועד לשמש מקום
שהייה יומי לפעוטות שהוראות לפי חוק זה לא חלות לגביו, בשל כך
ששוהים בו ילדים במספר קטן מהמספר הקבוע בתוספת הראשונה,
או שמועד ההחלה שנקבע לגביו טרם הגיע, אם נשקפת סכנה של
ממש לפעוטות השוהים בו.

המשמעות היא שיש להם את הסמכויות לפי פרק ה' ו-ו' גם לגבי מקום שהייה יומי לפעוטות שהוראות חוק זה לא חלות לגביו כי יש בו פחות משבעה ילדים, וגם לגבי מקום שיש בו יותר משבעה ילדים אבל יש נורמות שקבועות בתקנות והתקנות עוד לא חלות לגביו. הם יכולים להפעיל את הסמכויות אם נשקפת סכנה של ממש לפעוטות השוהים בו.

זו פעם ראשונה שאני רואה את הסעיף הזה.

זה סעיף שהיה בכחול.

היא העבירה את המיקום שלו.

עדיין יש את החשש של משפחות מרובות ילדים.

הוראות החוק לא חלות עליו אם יש בו מספר ילדים קטן מהמספר הקבוע בתוספת הראשונה. חידדנו את הדבר הזה אתמול. זה לא שהוראות החוק הזה לא חלות עליו בגלל שחל אחד הסייגים. אחד הסייגים זה משפחה. אין הכוונה להיכנס למשפחות.

אני אשמח להציע איזו שהיא תוספת לסעיף הזה שמתייחסת למעונות שיש בהם פחות משבעה ילדים: או אם המקום אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 6(א) (1),(2) ו-(6). הכוונה היא להעדר הרשעה ולשמירה על בטיחותם.

לגבי מסגרות שהן פחות משבעה ילדים?

כן.

אנחנו לא שם. דיברתי שיחה ארוכה עם ענת, היא הייתה שותפה לכל הדיונים. אני דיברתי ארוכות על זה. אני מזכירה לכולם כאן שבדיון הראשון דיברנו על מסגרות של 28 ילדים. אני מבחינתי אפילו אם מחזיקים ילד אחד צריך את הכל, אבל אנחנו לא יכולים להיות שם.

השאלה אם יש התנגדות של המשרדים.

כן, חד-משמעית. הם כמעט לא הסכימו לשבעה ילדים. עד הדיון האחרון השר עוד שמר לעצמו את הזכות להסתייג על ההחלה המיידית על שבעה ילדים. הנוסח הראשוני היה 28. תודה לאל שאנחנו כבר מסכימים כולנו על הנוסח הזה, אין שום הסתייגויות, אין כלום.

תוספת ראשונה

(ההגדרה "מעון יום לפעוטות" בסעיף 1 וסעיפים 37(א) ו-63(א))
שבעה פעוטות

אני אבדוק אם בכלל צריך להזכיר את 37(א) ואת 63(א).

תוספת שנייה
(סעיפים 37(ג), 38 , 42 , 43 , 44 , 48 , 51 , 54 , 63(ב))

זה עניין טכני לחלוטין האזכור של הסעיפים שבהם יש רלוונטיות. אם גם פה צריך שינויים, אנחנו נעשה אותם.

ההוראה טור ב' טור ג' טור ד'

טור א' מעון קטן מעון בינוני מעון גדול

האם יש רמה יותר מחמירה או פחות מחמירה לגבי סכנה של ממש?

זה ייקבע בנהלים. זה מתכתב עם הסעיפים הבסיסיים שכתבנו. אנחנו משאירים את זה לנהלים של המשרד.

מה שחסר לי בפרק 1 זה הצרכים השפתיים. מדינת ישראל התחייבה באמנה הבינלאומית לאנשים עם צרכים מיוחדים, לאנשים עם מוגבלויות, להכיר בצורכיהם. פה הצרכים השפתיים נעדרים.

אנחנו לא יודעים מה זה.

סיימנו להקריא את החוק. אנחנו עוברים על כל הסעיפים שהיינו צריכים לתקן.

התוספת בסעיף 1: ומניעת היפגעותם.

הגדרת הממונה. מכיוון שהשר הוא כבר לא שר העבודה, חשבנו שלא נכון לכתוב את מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך. זה יכול להיות משרד אחר שאין בו אגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך.

מה שקורה זה שבכל המעברים ממשרד למשרד האגף עובר עם המשרד.

כן, אבל יכול להיות שאם האגף הזה עובר למשרד החינוך – אני סתם מנחשת - לא יקראו לו האגף למעונות ולמשפחתונים.

יפעת, הנוסח בסדר.

אם זה יעבור למשרד אחר, האגף ייקרא בשם אחר, לא יהיה לנו ממונה שיוכל להפעיל את החוק. הנסחית שלנו הציעה את הנוסח: עובד בכיר במשרד שתחום אחריותו הוא מעונות יום לפעוטות שהמנהל הכללי מינה לעניין זה.

עובד בכיר יכול להיות כל אחד. זה לא כזה סיפור כשמעבירים יחידות. אני לא מציע לשנות.

בגלל זה זה יהיה השר הממונה. סיגל, אם הם ירצו להעביר, הם יעבירו גם בלי לשאול אותי, כמו שאת יודעת. ככל שזה היה תלוי בי זה היה נשאר בשדה שלנו.

אני לא חושב שצריך לגעת בממונה. זה לא מפריע לאף אחד. לא נראה לי שזה משהו שהייתי מתעסק איתו.

זה נגזרת מתוך ההגדרה של השר. אמרתם שהמשרד הוא לא משרד העבודה. אם ננקוב בשם של אגף ספציפי שכרגע נמצא במשרד העבודה ובעתיד לא יהיה אגף כזה, אי אפשר יהיה להטיל את התפקיד.

צריך לעשות את ההתאמה. האזרחים יתבלבלו. את צריכה גם לשייך.

האגף עבר as is. הם אפילו יושבים באותו מקום.

השמות גם לא משתנים.

זה נגזרת מההגדרה של משרד.

לא הבנתי מה הבעיה עם ההגדרה שהם הציעו.

הוא מעוות את הכל, האזרח לא ידע על מה מדובר. יש את האגף הממונה. הוא האחראי, הוא אמור להיות בר סמכות לסגור. זה מבלבל את הכל.

כשזה היה במשרד הכלכלה, איך קראו לו, מי זה היה?

אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך.

השם לא השתנה.

הדבר היחיד שמתי שהוא הוסיפו להם זה את הבכיר.

גם המשפחתונים זה שבעה ילדים. אם משרד החינוך יאות לקבל את זה, הוא יצטרך לקבל את כולם, כולל השבעה ילדים. או שהוא לוקח אחריות, או שהוא לא לוקח אחריות. את אותה אמירה שאמרתי על משרד העבודה אני אומרת על משרד החינוך. אני לא אעביר למשרד החינוך מעונות ממספר ילדים מסוים.

יפעת, ההערה שלנו לא הייתה הערת מהות. הבקשה של הוועדה הייתה לקבוע שבמקום המשרד - -

אני חושב שזה קצת מוגזם לדון כבר בזה שזה עובר למשרד החינוך.

זה לא העניין.

היא נותנת דוגמה לכך שאי אפשר יהיה להעביר את זה.

אין מצב.

אתה רוצה שהחוק הזה לא יוכל להיות מיושם?

אלף עובדים עברו עם מאה חוקים. זה מבוצע בהחלטת ממשלה אחת. זה לא סיפור.

מנהל אגף היום למעונות ומשפחתונים לגיל הרך במשרד. אנחנו לא קובעים באיזה משרד. הם ממילא עוברים כיחידה אחת.

אנחנו משאירים את מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד.

אגב, מתאים לי שזה יהיה מנהל אגף, שאף אחד שיעבירו אליו לא יחשוב שעכשיו זה איזה משהו על הדרך.

ההגדרה של מנהל מעון יום לפעוטות ירדה, כיוון שתוך כדי הניסוחים חשבנו שאולי זה לא נכון שמנהל מעון יום לפעוטות יהיה אחראי לניהול השוטף של מעון יום לפעוטות. אתם זוכרים את הדיון הזה, סיגל?

כן. אנחנו מטילים את האחריות על המפעיל. המפעיל הוא הכתובת העיקרית, לאו דווקא המנהל. יהיו מצבים שהמנהל ייחשב כשותף.

ההגדרה הזאת ירדה.

"מעון יום לפעוטות" –מקום שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא משמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לטיפול וחינוך בפעוטות.

(2) מספר הפעוטות השוהים בו הוא כמפורט בתוספת הראשונה, לפחות;
הייתה הערה של חברת הכנסת מועלם. בחנו אם אנחנו יודעים לתת לה מענה בשלב הזה. היא חששה מאיזה שהוא פיצול פיקטיבי של מעונות כדי להתחמק מתחולת החוק. אנחנו מקווים שמשרד העבודה עם הכלים האכיפתיים שלו יוכל לתת לזה מענה. ברמת ניסוח לחוק לא מצאנו שום מענה.

מבחינה טכנית הם לא יוכלו לפצל כיתות. הם לא יתחילו לפנות עכשיו לגבי כל כיתה בנפרד.

החשש היה שהם יגידו שיש שניים, כשבכל אחד מהם יש פחות משבעה ילדים, ואף אחד מהם לא יהיה צריך לפנות לקבלת רישיון.

מעון מכיל בדרך כלל מספר כיתות עם מספר גילאים, אלא אם כן הם פותחים שני משפחתונים.

זאת הייתה הערת שוליים שבחנו אותה. ברגע שיש באותו מקום יותר משבעה ילדים הם נכנסים להגדרה.

"המשרד" –המשרד שעליו ממונה השר;

אנחנו מאוד היינו רוצים שזה יהיה שר העבודה והרווחה. לא נשנה עכשיו בכל החוקים שזה יהיה השר.

הסברנו כבר את הנימוקים למה לא.

"השר" – השר שמעונות היום לפעוטות הם בתחום אחריותו;

יש מה שנקרא "אשכול משפחתונים", שזה מבנה אחד שיש בו כיתות, כשכל כיתה היא משפחתון עם חמישה ילדים. מה יהיה דינו של מקום כזה?

זה מעון. בכל המעונות יש כיתות מחולקות.

לא, בדרך כלל המבנה הוא מבנה בבית.

כולם מופעלים על ידי אותו מפעיל?

לכל אחת יש הצהרה נפרדת.

המבחן יהיה מבחן ביחס לזהות המפעיל. ככל שיהיו לנו מפעילים שהם אישיות משפטית שונה ניתן על זה את הדעת. אם נגלה שהאישיות המשפטית היא פיקציה, במקרים הנדרשים נעשה הרמת מסך. יופעל שיקול דעת.

נצטרך להיות עם היד על הדופק כדי לוודא שזה לא קורה. אנחנו לא יכולים לנסח חוק לפי השוליים.

אנחנו מבקשים את המיקום. לא יהיה מקום לקומבינות.

החיים יותר מורכבים. בקיבוצים יש מצבים שיש כיתות במקומות שונים.

ב-4, כמו שסיגל אמרה, הורדנו את האחריות מהמנהל. כמו שאתם רואים, המילה "לא ינהל" מחוקה.

4. (א) לא יפעיל אדם מעון יום לפעוטות, בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם כן
ניתן למפעיל של מעון היום לפעוטות רישיון הפעלה או רישיון זמני, לגבי אותו
מעון, ובכפוף לתנאי הרישיון.

מי שמקבל את הרישיון זה המפעיל, מי שאחראי מבחינת החוק זה המפעיל. פה יש הערה שהועברה מסעיף 19א. האחריות היא המפעיל של מעון היום, לא הבעלים. פה נתנו אחריות גם למנהל מעון היום. הוספנו את העניין של לדאוג לשלומם של הפעוטות השוהים במעון.

(ג) המפעיל של מעון היום ומנהל מעון יום אחראים לדואג לתנאים נאותים
לשהייתם של פעוטות במעון יום לפעוטות.

(ד) לא יושאר פעוט ללא השגחה מתמדת בכל שעות פעילות מעון יום לפעוטות.

זו תוספת שהסכמנו עליה. זה עלה בעקבות הערות.

יש את ההגדרה של השגחה מתמדת בחוק הביטוח הלאומי. שם הנוסח יותר דרקוני. צריך לשים לב שלא יהיה בלבול.

מה המשמעות של ההגדרה שם שאת חוששת ממנה פה?

על מנת לקבל קצבה וגמלת ילד נכה השגחה מתמדת דורשת תנאים - -

אלה שני חוקים שונים. לא נערבב בשר וחלב.

היה לנו שיח פנימי אם הנושא הזה מכוון לתקינה. דובר על כך שהנושא הוא לא תקינה, לכן ההגדרה היא השגחה מתמדת.

זה מה שאמור לקרות בלאו הכי.

ההורים העלו את זה כחשש אמיתי. הם אמרו שירגיע אותם אם זה יהיה כתוב. אם כולם חיים עם זה בשלום, אז אני עוד יותר.

ב- 5 הובהר שמי שמבקש את הרישיון זה המפעיל, לא הבעלים. יש פה שינוי לעומת מה שהיה בנוסח הקודם.

דיברנו בסעיף 5 על ארבעה חודשים במקום 45 ימים.

עזבי, במקומות שהם ביקשו תוספת זמן הם קיבלו. אני לא נכנסת לזה.

אנחנו חוששים שהם לא יעמדו בלוחות הזמנים ויינתנו רישיונות זמניים.

אני שמחה שאתם מביעים חשש. גם היום עוד עשינו תיקונים. ארכה הם קיבלו גם איפה שלא היינו בטוחים.

יש התנגדות שזה יוארך?

אנחנו משאירים את זה ככה.

אנחנו שומרים את הזכות להגיש הסתייגות לעניין הגדרת השר.

אולי בעוד שבועיים יהיו בחירות. מי יודע, אני אולי לא אהיה בוועדה. מה הוא מתעסק עם מי יהיה כתוב שם? שחיים יתקדם, אני בטוחה שיש לו שאיפות להתקדם למשרדים אחרים. זה עושה לכם נזק. הוא יכול להיות לארג' עכשיו. דווקא בגלל שאנחנו רגע לפני בחירות הוא יכול להיות לארג' ולבוא ולהגיד שהוא משאיר לכם את זה פתוח.

מה זה משנה?

אם זה לא משנה, למה לא לקבל?

יש לי הצעה ידידותית לשר היקר. צריך להגיד לו גם מילים טובות על כך שהוא כל הזמן בתוך המקום הזה, על כך שגם לו מאוד חשוב להעביר את החוק.

לא מתאים לו.

שלא ייכנס לקטנות האלו, זה שם אותו במקום לא טוב. אנחנו נפיל את ההסתייגות. יש הסכמה רחבה מאוד לכל הסיפור הזה, אז שידלג. עוד רגע אנחנו כולנו מתפזרים.

ברוח פתיחת המושב קצת לארג'יות לא תזיק לאף אחד. גם הסכימו על זה.

חבל בשבילו. שיסתייגו, אין לי בעיה.

צריך להבין שהוא השר, זה המשרד.

הוא השר הממונה.

הוא זה שנותן את רוח המפקד, הוא זה שעומד מאחורי החוק הזה, הוא זה שדוחף אותו, הוא זה שאיכפת לו ממה שקורה איתו.

השר חיים כץ יהיה מחרתיים שר אחר.

זה לא פרסונאלי.

יש לו ספק שזה לא יהיה ההישג שלו? מה העניין?

כרגע הוא השר הממונה.

אז אומרים שזה יהיה שר ממונה.

אנחנו נזכיר את זה.

אני מבטיחה להזכיר בכל מקום את חיים כץ.

בתור משרד היינו בכמה גלגולים. יש שרים שלא דחפו את זה. יש שרים שמאוד היה אכפת להם, הם שמו את זה על סדר היום של היחידות המקצועיות, דחפו ודרשו.

גם אני וגם חברת הכנסת אלהרר מקדמות את זה. אנחנו משאירות את זה בוועדה לזכויות הילד, למרות שסביר להניח שאני לא אהיה שם, אולי אני אהיה במשרד החינוך או במקום אחר. אנחנו לא משאירות את זה בכיס הפרסונאלי שלנו, אנחנו לא לוקחות איתנו את זה בכיס. אנחנו אומרים שמי שמוסמך לטפל בזה הוא איקס. אני לא חושבת שכשחיים כץ יעבור למשרד אחר הוא ירצה לקחת איתו בהכרח את המעונות, הוא מתקדם הלאה. תשאירו את זה. אנחנו לא ניכנס לעניינים הפוליטיים. זה היה במשרד הכלכלה, עכשיו זה במשרד העבודה והרווחה, מחר משיקולים פוליטיים זה במקום אחר. זה יהיה השר הממונה.

סיגל, האמירה "שמורה לנו זכות ההסתייגות" לא כל כך ברורה לי. הסתייגות ניתן להגיש כל עוד לא הייתה הצבעה. ההצבעה הולכת להיות מאוד מאוד בקרוב. ההסתייגות זו הצעה שלא התקבלה בוועדה. אין צורך בחתימה של השר עד שאנחנו מניחים את הצעת החוק במליאה. נציג הממשלה הציג את הצעתו.

אנחנו נציג את ההצעה שלנו. אנחנו מבקשים שיהיה "השר" - שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כפי שזה היה בהצעת החוק הממשלתית.

נצביע על זה.

סיגל, את רוצה להסתייג גם מהמשרד?

רק אם השר כץ יתחייב שהוא לוקח איתו את המעונות לכל תפקיד שהוא עושה אני מוכנה להכניס אותו. זה לא יקרה.

האמת שאפשר לחיות גם עם מה שכתוב, שזה המשרד שעליו ממונה השר.

זה מה שאמרתי.

אם רוצים להיות הכי מדויקים, אז המשרד הוא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

יש הסתייגות של השר לסעיף 2.

יש לי הערה לסעיף 5(ג). אולי להוריד את המילים "בקשה לרישיון הפעלה ראשון בתוך 45 ימים".

זה משהו מהותי.

רק ראשון?

כך זה נוסח מלכתחילה בהצעת החוק הממשלתית. גם בסעיף 18 הדרישה הייתה לרישיון ראשוני. זה היה משהו מהותי. זה לא נדון.

נכון, זה לא נדון. למה לא שכל בקשה לרישיון תוך 45 ימים? יש לזה אחר כך נפקות בסעיף 10.

בפעם הראשונה אני נותנת לך רישיון זמני. מהרגע הזה שאני נכנסת לעולם הרישיון הקבוע אין עניין של לחכות.

אז כולם יהיו עבריינים?

לא כולם יהיו עבריינים.

אורי, עם כל הכבוד, היינו שם, אני לא פותחת את זה לדיון.

(ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה
לרישיון הפעלה, לרבות הפרטים שתכלול ומסמיכם שיצורפו אליה.

התקנות הן תקנות רשות, לא תקנות חובה.

ב-6(1) יש את התיקונים שדובר עליהם, שהבדיקה היא לגבי כל העובדים במעון, לגבי מי שלא ראוי לשמש מחנך, מטפל או לעבוד במעון יום לפעוטות. בסעיף קטן (2) יש הערה של משרד המשפטים.

חובת הבדיקה של העבר הפלילי למי שמתגורר במבנה, בבניין או במקום שבו יהיה המעון, לא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק המרשם הפלילי. אנחנו לא בודקים את כל ההורים שמגיעים לגן, אנחנו לא בודקים אנשים אחרים שמגיעים לגן. לא ייתכן שנבדוק את כל האנשים שמתגוררים באותו בניין, זו פגיעה חמורה באותם אנשים.

זה לא בבניין.

אז איפה?

זו יחידת דיור.

זה סוג של מבנה שאיננו יודעים מה החלוקה הפנימית שלו. אנחנו מדברים על מבנה נפרד. תפקידם של הגננת או הגנן לבדוק שמבוגר זר לא יבוא במגע עם אותם ילדים. אין סיבה לבדוק כל מבוגר שנמצא בסביבה. אנחנו לא נבדוק את כל הדיירים, את כל ההורים, את כל מי שמגיע לשם.

אין פעוטונים בבנייני מגורים.

אני חושבת שיש פעוטונים גם בבנייני מגורים.

יש הרבה מאוד מסגרות פרטיות שפועלות בבתים פרטיים.

אולי אפשר לחדד את הניסוח. אני מבינה למה לא נכון לבדוק את כל דיירי הבניין, זה סביר בעיני. אני חושבת שזה אינטרס של המדינה להגן במצב שבו יש גן שמופעל בבית פרטי ובאותו מתחם יש יחידת דיור שגר בה מישהו שיש לו נגישות לגן ואני לא מכירה אותו כאימא שמביאה את הילד שלה לגן. זו הייתה המטרה. זו פשוט שאלה ניסוחית. אין לי כוונה לבדוק את כל דיירי הבניין, אין לי כוונה לבדוק את השכונה, יש לי כוונה לבדוק משהו שהוא מגודר בחלקה הזאת שיכול לבוא במגע עם הילדים.

זה לא שאנחנו בודקים כל מבוגר שבא במגע עם הילדים. התפקיד של הגננת הוא לא לאפשר מגע למבוגרים שיכולים להסתובב במקום. זה שאדם גר ביחידת דיור לא אומר שיש לו גישה לילדים. אפשר להבהיר את זה גם בדרך אחרת.

אין בעיה, בואי נבהיר את זה.

אפשר להבהיר שחובתה של הגננת לא לאפשר גישה, או שלא יינתן רישיון למקום שיש בו גישה לכל מיני מבוגרים שאין לנו מושג מי הם. זה לא מצדיק להתחיל לבדוק את העבר הפלילי של כל אחד.

אני לגמרי מקבלת את האמירה הזאת. כשאני משכירה למישהו יחידת דיור, אני לא בודקת את העבר הפלילי שלו.

את לא יכולה לבדוק.

עוד יותר גרוע. תני לי כלי חלופי שמאפשר להגן על הילדים.

אם אני משכירה יחידת דיור במקום שבו אני מפעילה גן, מה שאני צריכה לוודא זה שלא תהיה גישה בלתי מבוקרת לשוכר שנמצא ביחידת הדיור לגן עצמו. יש גם יחידות דיור שהן מאחור. נחדד כך שלא תהיה גישה בלתי מבוקרת של השוכרים למיניהם לשטח הגן.

זה פתרון מידתי.

זה לא ברמת הנוסח, נכון? השאלה למי אנחנו בודקים את העבר הפלילי.

אנחנו צריכים לדבר על מי שמתגורר דרך קבע.

אפשר לדבר על מי שמתגורר בו והוא בעל גישה.

אנחנו מדברים על מצב שבו גרים באותו החלל של מעון היום.

יש מעונות יום שמצאים בתוך בניינים. הם מעונות מצוינים, ביקרתי שם.

יפעת, בבניינים אין לי בעיה. אף אחד לא מעלה על הדעת שנבדוק את הדייר בקומה 9 על מעון יום שנמצא - -

שינסחו את זה כך שכל מי שיש לו גישה בלתי מבוקרת - ייבדק. אני חושבת שזה הנוסח. נניח שאני מחליטה להפעיל בבית שלי מעון. אם אני מפעילה מעון, אני אמורה לתחום אותו בחצר, צריך שהוא יהיה סגור בשער. יש דברים מאוד ברורים לאיך זה צריך להיראות. הדייר שלי לא יכול להיכנס לשם, אין לו גישה. זה כמו שאין לו גישה לבית הפרטי שלי, עם כל הכבוד שהוא שוכר ממני את יחידת הדיור ומשלם לי שכר דירה. זה הסיפור. אני חושבת שאם תדעו מבחינה ניסוחית ליצור את האבחנה הזאת, אנחנו עונים על מה שאנחנו מבקשים. משרד המשפטים, תנו לנו את הנוסח עכשיו.

המילים "לרבות ביחידת דיור שנמצאת באותו מקום" יורדות?

זה ירד.

אנחנו נציג נוסח חלופי.

זה צריך לרדת. זה בכל מקרה דרקוני.

בפסקה (3) יש הבהרה לגבי כך שהמידע ניתן בנוגע למפעיל, לא לבעלים. ב-(4) יש פיצול טכני.

4) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא עומד
בתנאים הנדרשים לפעילותו של מון יום לפעוטות לפי סעיף 7(א)
ולפי חוק זה;

(4א) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא
מתכוון להפעיל או מפעיל, לפי העניין, את המעון, בעצמו ולא
באמצעות אחר.

ב-(6) יש את התנאי שהתווסף.

(6) אין סיכון לשלומם של הפעוטות שישהו במעון היום לפעוטות;

לזה יהיו נהלים של משרד הרווחה.

זה נכנס כבר באיזה סעיף.

זה נכנס באישור הראשוני, זה לא נכנס באישור הקבוע.

אם מישהו חייב בעזרה ראשונה בשביל אישור זמני או ראשוני, ברור שבקבוע יהיה לו. יש כאלה שישר הולכים לרישיון הקבוע, הם כבר עושים את כל הפרוצדורה.

יש אופציה כזאת?

ביקשנו להוסיף שגם בקבוע תהיה עזרה ראשונה.

עניינו של סעיף 7 זה הנושאים שאני חייבת להתקין בהם תקנות.

את יכולה להכניס את זה כתנאי למתן הרישיון, את לא צריכה ללכת לתקנות בשביל זה. את יכולה להוסיף פסקה (7): המחנכים-המטפלים ישתתפו בהדרכה בנושא עזרה ראשונה לפעוטות;

חשוב שאף אחד לא יבין מהמשפט הזה שזה הולך להיות חזות הכל מבחינת דרישות ההכשרה וההדרכה. יהיו דרישות הכשרה והדרכה.

זה ברור. בזה לא היה לנו ספק בכלל.

סיגל, אנחנו צריכות לזכור שבסעיפים אחרים שמאזכרים את סעיף 6 יש לנו גם את פסקה (7) שבו.

לסעיף 7 יש לנו הערה. בנוסח של סעיף 7(א) חלה חובה להתקין תקנות בעניין הטלת חובת ביטוח על בעל רישיון הפעלה. קיבלנו את הערת שוק ההון על כך שיכול להיות מצב שבו יהיה כשל שוק מבחינה ביטוחית. אני לא רוצה להגיע למצב שבו אני לא נותנת למעון רישיון רק כי השוק לא מספק את הביטוח. הוא מוכן לשלם, הוא מוכן לקנות ביטוח, רק אין חברות שמוכנות לבטח. אני רוצה שהתקנות בנושא הזה יהיו תקנות רשות. יש לנו נוסח מדויק.

יובל, אתם רוצים שהעניין של הטלת חובת דיווח יהיה בתקנות רשות, לא בתקנות חובה.

תקנות רשות עם תנאים. הנוסח שאנחנו מציעים: 7(א1). השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין ביטוח על בעל רישיון הפעלה, בשים לב לשיקולים לעניין חשיבות הביטוח לציבור, זמינותו ועלותו; השר יהיה רשאי לפטור מחובת דיווח כאמור, כולה או חלקה.

יובל, למה אנחנו צריכים את זה? אני מציעה להפוך את הסעיף שיש לך היום על הטלת חובת ביטוח מחובה לרשות.

זה לא מספיק.

זה לא מספיק.

אורי, אנחנו לא רואים את הנוסח הזה, קצת קשה להתייחס אליו.

אתם רוצים לדרוש חובת ביטוח?

לא.

יש כרגע סעיף שמסמיך את השר, שמחייב את השר להתקין תקנות בנושא הטלת חובת ביטוח על רישיון הפעלה. אם אני הבנתי את ההערה של הממונה על שוק ההון, אין להם בעיה עם זה שהתקנות האלו לא יהיו חובה אלא תקנות רשות. כשתקיימו את הדיון אם להתקין בכלל את התקנות האלו תשקלו איזה שיקולים שאתם רוצים.

לא רק שזה יהיה רשות.

כשמחילים חובת ביטוח נוצרות כמה בעיות. שוק הביטוח הוא שוק שמורכב מחברות פרטיות. אין למחוקק ולא לנו כרגולטור יכולת או סמכות לכפות על החברות האלו להנפיק פוליסת ביטוח. החברות האלו פועלות לפי מערך השיקולים שלהן.

מה אתם מבקשים?

לא מזמן הרגולטור התערב, הוא יצר כלי ביטוחי חדש.

בתחבורה.

לא רק בתחבורה, גם במשכנתאות, לאנשים עם מוגבלות הם עשו את זה.

לפני כמה זמן הוטלה חובת ביטוח על מיילדות בבתים, המחוקק קבע אותה, כאשר חברות הביטוח לא הסכימו לבטח אותן. הגישו על זה עתירה לבג"ץ.

בואו תגידו מה אתם מציעים.

ברגע שאת מטילה חובת ביטוח גם המחירים עולים. ברגע שמקשיחים את הביקוש אז המחיר עולה באופן אוטומטי. במקום אחר שכן יש חובת ביטוח, למשל ברכב, זה בא עם מעטפת של עוד דברים שמסדירים את זה מסביב.

שוחטים אותנו גם שם. בואי תגידי לי מה אתם מציעים. אני איתכם. אני לא נכנסת עכשיו לניואנסים של השיקולים המקצועיים שלכם, אני סומכת עליכם שעשיתם אותם.

כל מה שאני אומרת זו לא הצעה שלנו, זה לגמרי כייעוץ לוועדה. אפשר להוריד את העניין של חובה, להפוך את האפשרות הזאת לאפשרות שהיא רשות. אני מקבלת את הניסוח שהוצע כאן. גם אפשר לחשוב על ניסוח אחר. צריך פשוט להגיד שלא תהיה חובה לבטח.

אנחנו לא נגיד להם שאין להם חובה לבטח, אנחנו נגיד שהשר רשאי.

אנחנו רוצים לכתוב את השיקולים שהוא צריך לשקול. אנחנו רוצים להנחות אותו לגבי השיקולים הרלוונטיים, כדי שלא ייווצר מצב של כשל שוק.

אני לא הנחיתי אותו בדברים הרבה יותר חשובים.

את הנחית אותו בהטלת חובת ביטוח.

לא הנחיתי אותו איך להתקין את התקנות. אנחנו נהפוך את זה מחובה לרשות.

זה לא מספיק.

יכול להיות כשל שוק. זה לא תלוי בו, זה לא הרצון שלו. יכול להיות מצב שהשוק לא מאפשר, או שהוא מעלה מחירים.

הניסוח פה נראה לי סביר לגמרי. אנחנו לא אומרים אם זה רשות או חובה. הם אומרים: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין הביטוח על בעל רישיון ההפעלה, בשים לב לשיקולים לעניין חשיבות הביטוח לציבור, זמינותו ועלותו.

מה זה "חשיבות הביטוח לציבור"?

אני לא יודע אם זה כל כך רלוונטי לציבור הילדים.

כשאני דורשת מגוף לבטח זה בא להגן על המדינה. אני לא רוצה שאת הרשלנות של המפעיל ישיתו על המדינה, לכן אני דורשת ביטוח.

יפעת, אנחנו צריכים גם לחשוב על ההורים.

אבל זה חשיבותו לציבור.

מה זה "חשיבותו לציבור"? איזה ציבור רלוונטי פה?

לא עשינו פה פעולה על מנת לראות איזה ביטוח רלוונטי לנושא של מעונות.

אפשר להתווכח על כל מילה.

יש קושי בכך שדקה לפני ההצבעה מביאים נוסח שמעולם לא ראינו ואנחנו צריכים להתייחס אליו במקום.

כולנו מסכימים על המהות שלו.

פנתה אלי לירז הבוקר, הסבירה לי שמבחינתה תקנות רשות הן בסדר במקום תקנות חובה.

אני לא מסכים שזה יהיה רק רשות. אם זה יהיה רק רשות, אני מבקש להוריד את זה.

גם אני לא מסכימה.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין ביטוח - -

אפשר פשוט להשאיר את זה ככה.

למשרד המשפטים חשוב האיזון הזה.

אני רוצה להתוות לו את שיקול הדעת, אני רוצה להראות לו שיש כל מיני שיקולים שהוא צריך לשקול.

אלה שיקולים לעניין חשיבות הביטוח, זמינותו ועלותו. החשיבות היא בהרבה מאוד היבטים. הוא יקבע את החשיבות.

אם המדינה צריכה להיות כיס עמוק, זה שיקול של חשיבות.

זה יגולגל על ההורים אם זה לא יקרה.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין ביטוח בהתחשב בחשיבותו, זמינותו ועלותו?

כן.

והשר רשאי לקבוע בתקנות פטור מחובת - -

לא, אני לא מדברת על הפטור. אם אתם רוצים לקבוע לעניין הביטוח פטור, תכניסו את זה בתקנות.

חשוב גם הנושא של הפטור, כי יהיו מעונות חדשים שלא בטוח שיקבלו פוליסות.

אם אתה מראש אומר "אני בא וקובע תקנות", הם ייקחו בחשבון בתקנות גם את ההיבטים של מעוונות חדשים, מעונות ישנים, מעונות כאלה ומעונות אחרים. אנחנו לא ניכנס עכשיו לרזולוציה.

שמרית, את יכולה להקריא?

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין ביטוח בהתחשב בחשיבותו, זמינותו ועלותו.

למה עלותו?

אפשר אולי להוסיף גם התייעצות עם רשות שוק ההון.

אתה רוצה שזה יהיה בהתחשב בנחיצותו במקום בחשיבותו?

כשאנחנו כותבים בהתייעצות עם פונקציה מסוימת, ועדות בכנסת לא ידעו - -

אני מציעה שבמקום המילה "בחשיבותו" נכתוב את המילה "נחיצותו". לא כל כך ברורה לי המילה "חשיבות". חשיבות זה עניין יחסי.

חשיבותו זה לא רק למי, זה גם מה החשיבות. יש פה הרבה מאוד רבדים שאין לי בעיה שהם יקבעו אותם בתקנות.

מה אתה מתכוון במילה "חשיבותו"?

אם באמת זה רלוונטי שיהיה איזה סוג של ביטוח לכל מעון.

מה אתה חושב?

איזה סוג של ביטוח?

תלוי איזה. יש סוגי ביטוח מאוד חשובים, יש סוגי ביטוח פחות חשובים. תכתבי חשיבות ונחיצות.

7. (א) השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות תנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות
שניתן לגביו רישיון הפעלה, ובכלל זה תנאים בעניינים המנויים להלן, וכן רשאי
הוא לקבוע, באישור הוועדה, תקנות בעניינים המנויים בסעיף 1:

(1) הגבלות על שהיית מי שאינו פעוט במעון יום לפעוטות;

(2) תנאים בעניינים המפורטים בסעיף 12(א)(2) עד (6) לחוק
הפיקוח על מעונות, בשינויים המחויבים;

(3) מיקום מתאים לשהייתם של פעוטות;

(א1) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין ביטוח
בהתחשב בחשיבותו, זמינותו ועלותו;
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע תנאים שונים
לפי סוגים של מעונות יום לפעוטות או לפי מספר הפעוטות
השוהים במעונות כאמור או גילם.

כל נושא המצלמות מחוק כרגע מהצעת החוק הממשלתית.

(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו לאחר התייעצות עם
שר האוצר, ובשים לב לניהול הסיכונים בתחום מעונות יום
לפעוטות, לפי סוגים של מעונות כאמור; תקנות כאמור בעניין
תנאים בדבר התאמה בריאותית של בעלי תפקידים במעון
יום לפעוטות ייקבעו גם לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

בגלל שהרבה פעמים קורה שבחובת היוועצות משרדים לוקחים לעצמם באופן לא פורמאלי את הזכות להטלת וטו או מעכבים את ההתקדמות, אנחנו אומרים שתהיה הגבלה של זמן. זה היה גם בשיח עם המשרדים הבוקר, כדי שאף אחד לא יוכל לטרפד.

זה לקוח מתוך סעיף 57 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב: לא נמסרה עמדת שר האוצר או עמדת שר הבריאות לעניין קביעת ההוראות בהן נדרשת התייעצות איתם בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.

בשיח המקורי דובר על הסכמה. הסכמה אומרת זכות וטו. ירדנו מהנושא של הסכמה, דיברנו על התייעצות. התייעצות אומרת את מה שעכשיו נאמר. לא ברורה הנחיצות של התוספת.

משרד העבודה, מבחינתכם זה היינו אך בלי זה ועם זה?

אנחנו אוהבים את הנוסח שלך.

מבחינת היישום, האם עם הסעיף הזה ובלי הסעיף הזה זה אותו דבר?

זה לא אותו דבר, כי מבחינת ההתנהלות לא יקבע דיון ולא יקודם נוסח של תקנות בלי שאני אראה את מכתב שר האוצר או שר הבריאות שאומר: הריני מאשר כי קוימה איתי חובת היוועצות. תהליך קבלת היוועצות כזה הוא לא תהליך של יום, לפעמים זה לוקח גם חודשים לקבל את זה משר מסוים. זה גם יכול להיות אצלי בבית. זה בכל משרד קורה. התהליך הזה של לקבל את הפתק אפילו אחרי שתואמו העניינים מול הגורמים המקצועיים לוקח את הזמן שלו. מבחינת השאלה אם סעיף כזה עוזר למשרד העבודה - וואלה, הוא עוזר.

השאלה אם אתו או בלעדיו זה אותו דבר.

לא, זה לא אותו דבר. הסברתי את זה גם למשרדים היום בבוקר. אנחנו לא רוצים ליצור מציאות שבה המשרד בא ואומר: כן, אנחנו דיברנו, אבל לא הושלם תהליך ההיוועצות. זה תוקע את הכל. אנחנו כן רואים חשיבות בהתייעצות המקצועית, כי יש דברים שחונים במשרדים אחרים – במקרה הזה זה משרד הבריאות, במקרים אחרים זה משרד האוצר, במקרים אחרים זה יכול להיות משרד החינוך.

אני חושב שבהחלטת הממשלה מופיע שנגבש ביחד כלים.

אין שום בעיה. אני אשאיר את זה כמו בנוסח שאתם הסכמתם עליו, שיש חובת היוועצות.

כל מה שהקראתי עכשיו עם הלא נמסרה - בטל. סעיף קטן (ג) נמחק, עבר למקום אחר. בסעיף 8(1) הבדיקה היא של הבעלים ושל כל עובד. בסעיף (3) הממשלה ביקשה מאיתנו לבחון את הסוגיה של מתן רישיון לפושט רגל.

אנחנו חוזרים לנוסח הממשלתי כפי שהוא.

כן. ב-(4) זה חל על כל מי שעובד בו.

10. תוקפו של רישיון הפעלה שניתן למבקש לראשונה יהיה לשנה, ורשאי הממונה
לחדש את תוקפו לתקופה נוספת של שנתיים ולאחר מכן לתקופה נוספת של
שלוש שנים ולאחר מכן לתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים כל אחת;

זה מה שביקשנו.

בסעיף 13 הייתה הערה של הוועדה לעניין סמכות חובה ולא סמכות רשות. יש פה עילות שיכול להיות שלפעמים יצמיחו חובה, יכול להיות שלפעמים יצמיחו רשות. יכול להיות שאדם נתן כתובת שגויה מתוך מטרה להונות את הפיקוח, מתוך מטרה שלא יבואו לבדוק מה קורה איתו ואי אפשר יהיה לאתר אותו, ויכול להיות שבן אדם רשם בטעות כתובת שגויה, הוא לא התכוון לכך. אנחנו מציעים להשאיר את הנוסח כפי שהוא היה בממשלתית. כמובן שיש איזו שהיא סבירות שחלה על הממונה לגבי מתי הוא רשאי ומתי הרשאי הופך לחייב.

3) הופר תנאי מהתנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות לפי חוק זה -
או הופרה הוראת הממונה לפי סעיף 15;

ב-(7) יש עילה חדשה.

(7) בעל רישיון הפר צו הפסקה המינהלי או צו הפסקה שיפוטי;

זאת תהיה עילה לביטול הרישיון. זה לבקשת משרד העבודה הוסף.

15א. (א) לא יועסק או ייתן שירותים אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות
במעון יום לפעוטות, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה או מי
מטעמו כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין
זה ראוי שיועסק או ייתן שירותים במעון יום לפעוטות, ולא תלויים או
עומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין סעיף זה -

האם למישהו שנמצא בהליך פלילי אנחנו נותנים רישיון?

לא.

האישור הוא על זה שהוא לא הורשע ועל זה שלא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים.

זה לא תנאים מצטברים.

את מאשרת. ניתן אישור שהוא לא הורשע ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים.

בסדר.

"העסקה" – לרבות על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם בחוק
העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

"מתן שירותים" – לרבות הפעלת חוגים.

(ב) הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק אדם מסוים או להתקשר עמו
לשם מתן שירותים במעון היום לפעוטות, ישיב לו הממונה בתוך עשרה
ימי עבודה;

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה או מתן
שירותים מיידיים של אדם, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה
לממונה לגבי אדם מסוים והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו
אדם או להתקשר עמו לשם מתן שירותים לתקופה שלא תעלה על
עשרה ימי עבודה.

הסעיף מדבר על שיקול דעת בעבירה שמפאת חומרתה... האם כאשר מדובר בעבירת מין או אלימות כלפי ילדים אין שיקול דעת?

אין שיקול דעת.

זה רשום במקום אחר?

זה ייקבע אחר כך בנהלים שהמשרד אמר. הבנתי שכבר יש נהלים ברורים. ברור לנו לחלוטין שעבירות מין ואלימות, וכבר דיברנו על זה, הם ייהרג ובל יעבור. יש עוד רישומים פליליים. בהתחלה רציתם לכלול רק את שני אלה, אבל אז הם אמרו: לא, מה אם יש פה עניין של מרמה סדרתית או כל מיני דברים אחרים. אנחנו משאירים להם את זה.

(ד) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, הממונה רשאי
להורות לבעל רישיון הפעלה שלא להעסיק אדם במעון היום לפעוטות
שלגביו ניתן הרישיון או שלא להתקשר עם אדם לשם מתן שירותים
במעון כאמור או לסיים את ההעסקה או ההתקשרות כאמור, בהתקיים

(1) המועסק או נותן השירותים הורשע בעבירה שמפאת מהותה,
חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק או ייתן שירותים
במעון יום לפעוטות, או שמתנהל נגדו הליך פלילי בעבירה כאמור;

(2) הממונה מצא שיש בהתנהגותו של המועסק או נותן השירותים
משום השפעה מזיקה על פעוטות;

(3) לעניין העסקה או התקשרות עם מנהל מעון יום לפעוטות או
מחנך מטפל בו – הוא פוטר ממעון יום לפעוטות מטעמים חינוכיים-
טיפוליים ואין הממונה סבור שהנסיבות השתנו ומצדיקות את
המשך העסקתו או התקשרות עמו במעון יום לפעוטות.

(ה) הוראת הממונה לפי סעיף קטן (ד)(2) או (3) טעונה אישור מאת המנהל
הכללי.

היה פה דיבור על זה שנכתוב סמכות חובה, לא סמכות רשות. כרגע זה נשאר רשות על בסיס הנהלים שיפעת דיברה עליהם. ב-16 היה העניין של הזדמנות לטעון טענות. כרגע הנוסח מאושר כפי שהוא. המשמעות היא שיש לו הזדמנות לטעון את הטענות.

יש לי בקשה לגבי סעיף 16, לגבי העניין של זכות הטיעון. אחרי 16 אנחנו רוצים להוסיף 16א. אנחנו רוצים שבעניינים מסוימים תהיה זכות השגה ועיון חוזר למנכ"ל המשרד או מי מטעמו. זה בהמשך לדיון שקיימנו. חברת הכנסת קארין אלהרר העלתה טענה מאוד מוצדקת בעניין. אני אקרא את הנוסח, כי הוא גורר גם תיקון בסעיף של ועדת הערר.

16א. רואה עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי סעיפים 8,9 ו-13, יהיה רשאי
להשיג בכתב על החלטת הממונה בפני המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו.

לפי החוק כרגע יש לאדם אפשרות לפנות ישר לוועדת ערר.

לא, במקרים כאלה הוא רשאי.

אם הוא ירצה לפנות ישר לוועדת ערר לא יחסמו אותו בטענה שהוא לא מיצה הליכים? למה אתם לא מבקשים שמראש כל בקשה כזאת שתהיה תקבל את אישור מנכ"ל המשרד?

מי יעמוד בזה?

אנחנו רוצים לתת לו את האפשרות. בסעיף 55 אנחנו מבקשים לבצע תיקון כך שהחלטת הממונה והחלטת המנהל הכללי או מי מטעמו לפי פרק ג' ניתנת לערעור לפני ועדת ערר.

מה זה "מי מטעמו"?

ואם הוא ירצה להשיג בפני עובד פחות בכיר ממנו?

הוא לא יכול.

תשאירי את המנהל הכללי. למה את צריכה עוד מישהו?

אם אנחנו מסתכלים על הקונסטלציה כרגע, אז במשרד העבודה והרווחה יש לנו את מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ואת ממונה זרוע עבודה, שהוא בראש הפירמידה על כל יחידות זרוע העבודה.

יכול להיות שר שיבוא ויגיד: מי מטעמי זו המזכירה שלי.

אבל אז הלשכה המשפטית תסביר לאותו שר שזה לא הגיוני להביא ערר על החלטה של מנהל אגף בכיר בפני מזכירה.

את יודעת שעד אז יהיו יועצים משפטיים במשרת אמון?

הם עדיין יגידו את דעתם. יש פה עניין של סבירות.

אין לנו זמן לניסוחים האלה. הנוסח שהכנסתם הוא בסדר גמור.

שמרית, נוכל לחזור לנוסח שאנחנו רוצים להעביר לגבי הסעיף שהצענו לתקן?

מי שמתגורר עם מי שמפעיל את המעון ויש לו גישה דרך קבע לפעוטון בשעת פעילות המעון.

חוק המרשם הפלילי עוסק בעניינים - -

יפעת, את חושבת שזה מוסיף משהו על מה שקיים?

לדעתנו צריך להיות רק מי שנמצא ומפעיל את הגן.

בממשלתית כתוב מקום מגורים. מה זה נותן לי העניין של מי שמתגורר בו? מי שמתגורר בו זה גם מקום מגורים. זה לא מוסיף לנו.

הנוסח המקורי נתן מענה. הבעיה המרכזית זה מי שעובד בגן. חוק המרשם הפלילי זה חוק תעסוקתי. לגן נכנסים גם הורים, אנחנו לא מתחילים לבדוק אותם.

כרגע הצעת החוק הממשלתית אומרת: אם זה מקום מגורים, אז כל מי שמתגורר בו. ההצעה החלופית אומרת: מי שמתגורר עם מי שמפעיל את המעון, שזה ברור, כי כבר כתוב בממשלתית שזה מתייחס לכל מי שמתגורר בבית.

תשאירו את המקורית. המקורית נתנה מענה למה שחשבנו שהוא בעייתי.

העניין שיש לו גישה דרך קבע לפעוטות מצמצם את הממשלתית.

למה מצמצם?

כי זה לא רק מי שמתגורר, יש פה תנאי של גישה דרך קבע לפעוטות.

בואו נשאיר את המקורית. היא גם לא יוצרת בעיות במובן של הורים שנכנסים לגן.

המשמעות היא שכל מי שגר בבית נבדק.

מי שגר בבית נבדק.

מה זה "בית"?

מקום.

תשאירו את ההצעה המקורית.

תשאירו את ההצעה המקורית, היא נתנה מענה.

אני אומרת, מי שאין לו גישה דרך קבע. אני פשוט יודעת איך זה בנוי. יש אנשים שאת משכירה להם יחידת דיור ואין להם שום דרך להגיע.

מה הנוסח המקורי?

"מקום מגורים" – מי שמתגורר בו.

גם כל חוק המרשם הפלילי זה עניין תעסוקתי, זה לא עניין של מגורים של אנשים אחרים שזה דבר שחורג לגמרי. הגננת אמורה לשמור על הילדים.

תשאירו את הנוסח המקורי.

בעמוד 6, פסקה (2): גם מקום מגורים – מי שמתגורר בו. אנחנו מוחקים את המילים "לרבות ביחידת דיור". אנחנו חוזרים לעמוד 13. אני לא רואה שהיו שינויים בסעיף 17.

הסעיף הזה עוקף את כל החוק, כי למי שפקע לו רישיון, למי שנדחה, למי שנשלל לו רישיון אפשר לתת להמשיך לפעול. לפחות שזה יהיה בתנאים המאוד מאוד מינימאליים של רישיון זמני, שזה העדר הרשעה, מקום, ושההחלטה הזאת תנומק בכתב. לא אמורה להיות לזה התנגדות של אף אחד. זה המינימום של המינימום של כל מה שאנחנו מדברים בדיונים בחודש האחרון. אנחנו גם מבקשים להוסיף: ובלבד שמעון היום עומד בתנאים הקבועים בסעיף 18.

אני יוצאת מנקודת הנחה שבסעיף 18 הייתה לו חובה מסוימת שהוא לא עמד בה ובגללה החלטתי לבטל לו את הרישיון. המטרה של הסעיף הזה היא הוראת רישום שתמנע פיזור של הילדים. יש פה שיקול דעת לממונה.

למה אנחנו מקיימים דיון על הדברים, הרי הדברים כבר מוסכמים, הבאנו נוסחים. אני לא פותחת את זה לדיון.

רק לוודא שאם ממשיכים להפעיל מעון זה עומד בתנאים המינימאליים – אין הרשעה, המיקום סביר.

זו הייתה ליבת כל מה שאנחנו עושים כאן היום.

הסעיף הזה עוקף את הכל. אם אפשר, להוסיף אחרי המילים "לאחר מועד הביטול" את המילים "ובלבד שמעון היום עומדים בתנאים הקבועים בסעיף 18".

יש לנו אחר כך את זה שזה בתנאי שהוא לא מהווה סכנה לשלומם של הילדים. הלאה, בואו נמשיך.

גם ב-18 יש תיקון, שזה חל על מפעיל של מעון יום. עכשיו אני מקריאה את התנאים של רישיון זמני.

(1) מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 6(א) למעט פסקה (4) שבו;

(2) המיקום מתאים לשהייתם של פעוטות;

(3) המפעיל לא סירב לביצוע בדיקות כאמור בפרק ד'.

(ב) רישיון זמני יעמוד בתוקפו עד למועד שעליו יורה הממונה ושלא יאוחר
מתום חודש אוגוסט של אותה שנת הלימודים, ואולם במקרים חריגים
הממונה רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר, ובלבד שתוקף הרישיון הזמני
לא יעלה על שנה סך הכל; הרישיון הזמני יינתן פעם אחת בלבד ולא
ניתן לחדש את תוקפו.

סעיף 17 יחול על הרישיון הזמני. זה אומר שאפשר לתת היתר להמשך הפעלת מעון יום לאחר ביטול רישיון, התלייתו או חידושו. ב-19 הורדנו את האישור הזמני. אני מקריאה את הסיפא: ומועד פקיעת תוקף הרישיון; כמו כן יצוינו במרשם צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי שניתן לגבי אותו מעון, כל עוד הם עומדים בתוקפם. 19א עבר לתחילת החוק, כבר קראתי אותו.

20(א)(2) ממצאים של בדיקות שביצע מומחה וכן חוות דעת שנתן מומחה לפי
הוראות סעיף 23 לגבי תוצאות הבדיקה.

(ד) מומחה כאמור בסעיף קטן (ב) שבוצעה עמו התקשרות בהתאם להוראות
אותו סעיף קטן, ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע ויחווה דעתו על תוצאות
הבדיקה; הדיווח וחוות הדעת יחתמו על ידו;

(ה) בודקים ומומחים יפעלו לפי כללי עבודה שיורה הממונה.

זו הייתה הערה של חברת הכנסת קארין אלהרר בדיון הקודם. ב-21(א) הבקשה של המשרד הייתה לשנות את זה מהממונה לשר, או מי שהוסמך מטעמו לתת היתר לשמש גוף בודק. בעמוד 17, פסקה (ג): ורשאי הוא להורות על תנאים. סעיף 22(א): והוא רשאי לקבוע תנאים.

23(א)(1) להיכנס למעון יום לפעוטות, ולבדוק את הבדיקות שהורה לו הממונה
לבצע... לצורך הפעלת המעון ובזמני פעילות המעון;

היינו מבקשים לדחות את מועד ההצבעה על סעיף 23(ב). בדיונים הקודמים עדכנו שיש לנו מו"מ עם משרד המשפטים לגבי הצורך בהסכמה ממי שאמורים לבדוק אותו.

סיגל, אני לא דוחה הצבעה על כלום. אמרתם שתגישו את זה כהסתייגות.

אם משרד המשפטים מתנגד להכניס את זה לחוק, אז זה לא משנה אם את מכניסה את זה בדרך המלך או בדלת האחורית.

משרד המשפטים מתנגד?

כן, הם אמרו שהם מתנגדים.

אנחנו נבקש דיון חוזר על הסעיף הזה.

אנחנו אמרנו שנכניס את זה כהסתייגות.

אנחנו רוצים את הנוסח הזה.

את הנוסח הזה, לא את מה שהם רוצים. לא משנה אם זה נכנס כהסתייגות או לא כהסתייגות.

את הנוסח שלהם אנחנו צריכים עוד לבדוק, לבחון אותו.

ישנו נוסח שאני מעריכה שבמהלך היום הזה או הלילה עוד ייסגר בינינו לבין משרד המשפטים. אנחנו כן מבקשים דחייה של מועד ההצבעה על הסעיף הזה. אם אתם חושבים שזה בשום אופן לא אפשרי, אנחנו נבקש לקיים דיון חוזר על הסעיף הזה. יש פה עניין מאוד משמעותי.

מה מאוד משמעותי שנולד אתמול בלילה ולא היה לפני שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים?

כשהבאנו את הצעת החוק כבר ידענו שזה נושא שהוא אקוטי.

למה לא טיפלתם בזה?

טיפלנו. זה נושא שהיה צריך להגיע עד היועץ המשפטי לממשלה לדיון. הוא הגיע לדיון. קיבלנו איזה שהוא נוסח שחשבנו שמקובל סופית על משרד המשפטים. אתמול בערב התברר שהוא עדיין לא מאושר, הם עוד רוצים לגהץ אותו ולסגור אותו פנימית אצלם.

תציעי את הנוסח שלך כהסתייגות.

אי אפשר.

אני אפיל אותו. הם יביאו את הנוסח המעודכן למליאה.

אי אפשר.

למה?

הרעיון הוא שהם רוצים לשבת ולעבוד על הנוסח הזה. מבחינתם זה נוסח ראשוני, עוד לא נעשתה עדיין עבודה.

מה הבעיה של משרד המשפטים?

מה המשמעות שזה נכנס כהסתייגות? שאי אפשר יהיה לתקן אותו אחר כך. אין משמעות אם זה נכנס כהסתייגות או לא כהסתייגות. זה נכנס כנוסח שאי אפשר יהיה לתקן אותו אחר כך.

זה משהו תקדימי שצריכים לשבת עליו.

אני רוצה לדעת למה משרד המשפטים תוקע עכשיו את החוק.

אנחנו לא תוקעים את החוק.

אז משרד העבודה והרווחה. מישהו פה משבש תהליך.

החוק כפי שאושר בוועדת שרים הוא as is, ככה אנחנו רוצים אותו.

מה הבעיה של משרד הרווחה?

משרד הרווחה אמר בוועדת שרים שהוא רוצה להסתייג לגבי הסעיף הזה. אחרי דיון פנימי הוחלט שמשרד הרווחה יבוא בתשובות למשרד המשפטים בקשר לאיזו שהיא הצעה שהבאנו. הם הביאו תשובות אתמול. אנחנו צריכים זמן כדי לגהץ את הנוסח שהם מסכימים עליו.

תקשיבו, מתוך הבית אתם באים ותוקעים את ההצבעה. זה צריך להיות ממש ממש גורלי בשביל שאנחנו לא נצביע על זה עכשיו. אם תבקשו דיון חוזר, זה אומר שמשרד העבודה והרווחה מעכב את כל התהליך.

אבל זה יום-יומיים.

אין יום-יומיים. תקשיב, הייתי בסרט הזה. היינו אמורים להצביע בשבוע שעבר, דחינו את זה להיום. מרטתם לנו שיערות עד היום ב-10:00 בבוקר, ב-10:20, ותמרטו לנו שיערות עוד פעם עד יום רביעי בבוקר. כך לא נצביע לעולם.

יפעת, בלי זה אין פיקוח. הדבר הזה מגביר את הפיקוח בצורה מאסיבית וטובה. זה מאפשר פיקוח על כל המעונות.

מה הבעיה של משרד המשפטים עם הנוסח שלנו?

זה במחלקה הפלילית אצלנו. זה משהו תקדימי.

מה?

לתת את הנושא של הפיקוח למיקור חוץ, לא למישהו שהוא עובד המשרד, לתת לו כניסה חופשית למעון בלי לבקש את ההסכמה של בעל המעון – כל זה זה משהו תקדימי שאין כמותו.

אם אני שולחת מישהו מטעמי שייכנס פנימה, כל בעל מעון יעשה לעצמו דין.

המשמעות היא שהוא יבקש רישיון זמני. אם הוא מסרב להיכנס לפיקוח הזה, זה אומר שהוא לא יוכל לקבל את הרישיון הזמני.

הוא יצטרך לקבל רישיון.

עד שתסיימו לבדוק אותו.

מי יסיים לבדוק אותו? המפקח. אנחנו מודעים לכמות המפקחים. אין פה גדודים של מפקחים. ההישענות על מיקור חוץ היא הישענות משמעותית.

אני לא מבינה על מה אתם עושים את הדרמה. אם אני עכשיו מקבלת תלונה על מעון, אני באה, נכנסת פנימה, רוצה לראות מה קורה שם, בעל המעון יכול להגיד: לא מתאים לי שתיכנסי ותבדקי אותי. אני לא שם בכלל, אני לא שואלת אותו בכלל.

מהותית אני מסכים איתך, אבל יש פה בעיות פליליות, יש פה כניסה לחצרים בלי רשות.

מה זה "לחצרים"? אתה מקבל כסף על זה שאתה מטפל בילדים שלי. אני רוצה לראות שאתה תקין.

אנחנו לא מדברים על המפקחים של משרד העבודה. על המפקחים של משרד העבודה אין שום הגבלה. מדובר רק על המבדקות. לא מדובר על המפקחים של משרד העבודה שהם לא מוגבלים, הם רשאים להיכנס, מדובר על הגופים הפרטיים שנשכרים.

חברים, המבדקות הן מטעם המשרד, זה לא אנשים שקמו בבוקר והחליטו שבא להם לבדוק את מעונות היום במדינת ישראל. הם הוסמכו על ידי המשרד, הם נבחרו בקפידה על פי חוק המכרזים, על פי כל מה שצריך. הם נכנסים מתוקף הסמכות שאני מעניקה להם. מי אתה, בעל המעון, שיש לי תלונה לגביך, שתגיד לי לא להיכנס ולראות מה קורה עם הילדים שלי?

בסדר, צריך הסכמה של בעל המעון.

אולי גם כשהרווחה תרצה להיכנס לאיזה בית שיש בו בעיה של אלימות תבקש ממני אישור?

זה ההבדל בין עובד למדינה למי שאינו עובד מדינה. המבדקות זה משהו חדשני, כי זה לתת למיקור חוץ לעשות דברים פיקוחיים, לעשות פעולות פיקוחיות.

מתוקף הסמכות שאני נותנת להם.

זה לא קיים בשום מקום אחר?

לא.

אין שום תקדים לדבר הזה?

לא.

זו הסיבה שאם מעגנים את המודל הזה בחוק רוצים עוד גיהוץ ותיאום. אני חייבת להגיד שמבחינת משרד המשפטים יש התגייסות. אנחנו כן מאמינים שבלוח הזמנים - -

למה לא ידעתם לסגור את זה עד עכשיו?

כי הישיבה הייתה יום אחרי סוכות, וגם משרד העבודה היה צריך לעשות בדיקות אצלם. את הנוסח העבירו לנו אתמול. כמשרד המשפטים הבאנו להם פתרון.

מה הפתרון? שצריך הסכמה?

אני אמרתי הסכמה? הפתרון היה מנגנון של בירור תלונות. בירור התלונות הזה צריך להיות הרבה יותר מגוהץ ממה שאנחנו קיבלנו.

אולי אחרי שנאשר את החוק תביאו הצעה לתקן את החוק ואנחנו נתקן? אני לא רוצה לתקוע את כל התהליך עכשיו על הסיפור הזה.

מה המשמעות - להביא הצעת חוק נפרדת?

הצעת חוק ממשלתית לתיקון החוק.

הסיכוי שמישהו יקדם לי אותה הוא אפסי.

אני מתחייבת.

אני אקדם אותה.

יש לך פה שתיים. אנחנו לא עוצרים עכשיו את כל החוק בגלל שאתם רוצים לסגור איזה שהוא ניסוח. תחשבו רגע בהיגיון, מוטי.

נעביר את החוק כמו שאנחנו רוצים.

זה לא יקרה.

זה יכול לקרות, אני יכולה להעביר את זה.

ואז היועץ המשפטי לממשלה יתנגד.

הוא רגיל להתנגד. אנחנו כבר רגילים שהוא מתנגד.

אתמול בלילה היה - -

למה חיכיתם לאתמול בלילה?

כי אתמול קיבלנו את הנוסח.

אני אגיד לכם בשפה פשוטה, זה תלוי על הראש שלכם. החוק הזה עכשיו, החיים האלה של הילדים שאנחנו מכניסים לגן תלויים על הראש לכם.

זה הנוסח. היום הנוסח הוא בהסכמה. מי שרוצה לשנות - עליו חובת ההוכחה.

אתם, משרד המשפטים, "צדיקים" הרי, אתם מגינים על מי שפוגע עד שלא הוכיחו אני לא יודעת מה. גם אז אתם אולי מחליטים לעשות משהו. מה עם להגן על הילדים הקטנים, המסכנים האלה? זה פשע רק לחשוב שמישהו שיש תלונה לגביו יבוא ויגיד לי לא להיכנס לראות מה המצב של הילדים.

מצאנו פתרון מאוד פרקטי שתוך כמה ימים יכול להיות מיושם.
.

אין תוך כמה ימים. אני רוצה להצביע. למתי אתם רוצים לגרור את זה?

הרפרנטית שמטפלת בנושא הזה אמרה לי שהיא מוכנה להתגייס כך שבתוך יומיים היא תגיע להסכמות עם משרד העבודה, שזה עד יום רביעי.

אין עד יום רביעי. אם לא יצא עד יום רביעי משהו כזה, אנחנו ניתקע עם החוק, את כל מה עשינו נזרוק לפח. סיגל, אנחנו מצביעים על זה או as is - -

אנחנו נפגע חזק בפיקוח, לא יהיה פיקוח.

אני מסכימה איתך. משרד המשפטים הגזים עם ההגנה שלו על הפוגעים.

ממילא יש לנו שנה. אפשר לעשות תיקון לחוק.

החוק נכנס לתוקף בספטמבר 2019. עד אז אפשר להעביר 700 הצעות חוק. מה הבעיה שנעביר את זה? אתה רוצה שיהיה על הראש שלך שיהיו בחירות בלי החוק?

אני רוצה שיהיה פיקוח טוב.

אם לא יהיה חוק גם לא יהיה פיקוח.

ואני פחות?

אנחנו לא יודעים מה מספר המעונות הלא מפוקחים. כרגע כולם מגויסים, כולם בעד. מחר ומחרתיים לא נמצא את האנשים האלה, לא נמצא את הקוורום הזה, זה לא יעבור חלק, יתחילו לשאול שאלות. תצביעו על הכל בעוד יומיים.

אגב, מי שחוטא פה זה משרד המשפטים, כי הם כל הזמן עסוקים בלהגן על כולם, חוץ מעל מי שצריך. הם אומרים: הוא פגע? לא נורא, מותר לו להחליט שאני לא נכנסת אליהם הביתה. תפסיקו.

גברתי היושבת-ראש, אני לא רוצה - -

אני מרשה לעצמי להגיד את זה, כי אני פוגשת את זה בוועדה כל הזמן. אנחנו כל הזמן עסוקים בלהגן על אלה שיש להם את זכות החפות, על אלה שיש להם את זכות הטיעון, והילדים שלי איפה.

אני מבינה, הדברים באים מדם ליבך. בסוף כולנו יודעים שהם עושים את עבודתם. אם אנחנו אוהבים או לא אוהבים, זה לא העניין, זו העבודה שלהם. הם יחטאו לתפקיד שלהם אם הם לא יעשו את זה. בואו נצביע על זה ככה. אין שום בעיה, מחר בבוקר או עוד היום נגיש ביחד הצעה.

עם הנוסח שלכם.

נעביר אותה בפטור מחובת הנחה, נקדם אותה כמה שיותר מהר. לא תהיה בעיה, נכון? הקואליציה בעד.

רק שמשרד המשפטים יאשר את הנוסח.

ממילא החוק הזה לא יבוא למליאה בטווח של יום.

אני רוצה שעד יום שני הוא יובא למליאה.

עדיין החוק יצטרך לעבור נסחות.

עד יום שני.

אפשר לקבוע דיון ביום רביעי.

הם לא יספיקו אם נביא להם את זה ביום רביעי, ואז אני דוחה את זה בשבועיים.

זה סעיף אחד, אין להם על מה לא להסכים.

תמשיכי לקרוא.

בראש עמוד 19 יש תיקון כך שזה לא הבעלים אלא המפעיל: מכל אדם המועסק במעון יום לפעוטות או הנחזה לאחד מאלה. ב-(4) - לקבל מהמפעיל, לא מהבעלים.

(ב) בודק או מומחה המסייע לממונה כאמור בסעיף 20(א);

(1) הבודק או המומחה הציג את כתב הסמכתו למפעיל של מעון
היום לפעוטות, למנהלו או למחנך-מטפל בו;

3) בטרם מתן ההסכמה כאמור בפסקה (2), ניתן למפעיל..

5) בדיקות העזר אינן מבוצעות ברמה מקצועית נאותה;

זו עילה לבטל את ההיתר של לשמש גוף בודק או התלייתו.

25(א)(5) עבודת הבודק או המומחה אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה;

27(4) אי תלות של גוף בודק, בודק ומומחה בנבדק, ואי קיומו של קשר
עסקי או כלכלי ביניהם;

ב-29(1) עלתה השאלה אם להגביל את זה לנוגע בדבר. משרד המשפטים הציע לא להגביל את זה לכל אדם הנוגע בדבר, להשאיר את הסמכות לדרוש מכל אדם. ב-29(2) עלתה השאלה אם זה גובר על חקיקה אחרת, למשל חוק זכויות החולה וחוק הגנת הפרטיות. נציג משרד המשפטים בירר את זה.

הסעיף הספציפי הזה גובר על הוראות אחרות, כולל חוק הגנת הפרטיות.

גם ב-29(5), כמו שאתם רואים, זה לא הבעלים, זה המפעיל. בסעיף 32 – זה כבר הוקרא – זה או הוראה מההוראות לפי חוק זה.

(ב) ניתנה התראה לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד
שנקבעו בה, או היה לממונה יסוד סביר לחשד כי מעון יום לפעוטות פועל ללא
רישיון הפעלה או ללא רישיון זמני, רשאי הממונה להורות, בצו, למפעיל של
מעון היום לפעוטות או למנהלו, על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום..

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילות מעון יום
לפעוטות יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם או בבטיחותם של
הפעוטות השוהים בו, יוציא צו הפסקה מינהלי באופן מיידי והוא רשאי
לעשות כן בלי שנתן התראה קודם לכן.

רק הערת נוסח. כמו שאמרתי כבר מקודם, הנושא של שלומם או בטיחותם - -

תהיה עקביות.

יעל, ב-32(א) לא הערת.

אמרנו שזה יבוא רק במקום אחד, בכל היתר זה יורד.

ב-32 זה נשאר כי זה היה בממשלתית?

כן. אנחנו מורידים את מה שהוספנו בשאר הנוסח.

בעקבות בקשת הוועדה זה הפך להיות סמכות חובה, לא סמכות רשות. הוא יוציא צו הפסקה מינהלי באופן מיידי, והוא רשאי לעשות כן בלי שנתן התראה קודם לכן.

(ד) לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל..

גם ב-(ה) זה המפעיל, לא הבעלים. בהמשך הורד האישור הזמני. אין בו צורך, כי אמרנו שבכל מקום הוראות החוק יחולו גם על האישור הזמני.

(ח) הממונה ידאג להצגת עותק של צו ההפסקה מינהלי במעון היום
לפעוטות שלגביו ניתן וימציאו למפעיל של המעון ולמנהלו אם ניתן
לאתרם בשקידה סבירה, וכן יפרסם במרשם המועמד לעיון הציבור
באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף 19, את דבר מתן צו
ההפסקה המינהלי..

בהמשך יש תיקון לגבי המפעיל.

33א. בית משפט השלום שבו יושב נשיא משפט השלום רשאי,
לבקשת הממונה, לצוות על מפעיל של מעון יום לפעוטות, או על
מנהלו, על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום שבו מופעל
מעון היום לפעוטות, לרבות בדרך של סגירתו או בכל דרך
אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא
לידי הפסקה או הגבלה בשימוש כאמור, והכל במידה שלא
תעלה על הנדרש (בפרק זה – צו הפסקה שיפוטי), אם מצא
כי מעון היום לפעוטות פועל תוך הפרת תנאי כמשמעותה
בסעיף 32;

בסעיף 34 הורדנו את זה שצו ההגבלה השיפוטי יהיה רק לתקופה של שישה חודשים. זו הייתה הערה של הוועדה.

הגורם היחיד בפרק הזה שיכול להטיל עיצומים כספיים זה הממונה, שזה מנהל האגף. ברור שאין לי כוונה לייצר איזה שהוא צוואר בקבוק וחוסר אפשרות לקבל החלטות. תיאמנו נוסח, הוא מקובל גם בחוקים אחרים, שלעניין הפרק הזה הממונה זה מפקח בכיר שמינה השר לעניין פרק ז'.

לא הבנתי, המפקח ייתן גם עיצומים?

יש לנו כמה רמות של מפקחים. גם בחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה יש מפקחים שהם מפקחים ברמת השטח, יש ממונים עליהם, יש מנהלים עליהם. בראש הפירמידה נמצא הממונה עצמו. לממונה יש סמכות. אני לא יכולה לגרום לזה שאת כל ההחלטות לעיצומים כספיים רק הממונה ייתן.

למה לא?

אצילת הסמכות הזאת היא אצילת סמכות מקובלת, היא קיימת בחוק הגנת הצרכן. אנחנו הופכים
את הכלי של העיצומים לכלי שיהיה אנמי, מסורס.

הוא לא יהיה אנמי.

זה מה שעובד היום גם במינהל הסדרת האכיפה.

למה אתם באים עכשיו עם זה? בכל פעם שנפתור עז תביאו חדשה? בעדר שלם טיפלנו היום.

במהלך הדיונים, ככל שיותר ויותר צללנו למשמעויות מבחינת כל האדם, מי עושה מה, מבחינת לנסות ולהבין מה סדר הכוחות שיש לנו, כך הבנו את המשמעות לעניין הפעלת הכלים השונים. מדובר בתיקון מינורי וטכני מבחינת נוסח, אבל מהותי - -

לא כל מפקח, אלא מפקח בכיר שייקבע על ידי השר.

מפקח בכיר שייקבע על ידי השר.

נשאיר את זה ככה, שהממונה ייתן עיצומים. אם תרצו לתקן את זה בהמשך, סיגל - -

לא, שמרית. זה לא מקובל.

זה לא הדבר הנפוץ בחקיקה.

זה תיקון טכני.

זה ממש לא תיקון טכני, סיגל.

זה תיקון טכני. זה תיקון שתואם עם משרד המשפטים.

לגבי השאלה מי רשאי לתת, הוועדה רשאית לעשות מה שהיא תראה לנכון ותמצא לנכון.

יש בעיה משפטית אם אנחנו קובעים שהשר ייתן סמכות?

יש פה מהמחלקה הפלילית?

זה תואם עם ליז.

אנחנו רוצים לשמוע מהם מה מקובל בחקיקה.

אם לפני רגע הסכמנו על זה שאנחנו רוצים לתת סמכות כניסה לגן, אז לא ניתן סמכות לעובד משרד?

נטע סרוסי, נציגת המחלקה הפלילית, אישרה שזה מוסכם ומקובל.

זה מאושר על ידי המחלקה הפלילית.

אנחנו רוצים לדעת מה מקובל.

זה מקובל.

אם משרד המשפטים אמר שמקובל, אנחנו איתו.

זה ממש לא טכני.

אני מסכימה שזה לא טכני. מה הצעת הנוסח?

אם זה מקובל, אין לי שום בעיה.

בסימן זה - "הממונה" - מפקח בכיר שמינה השר.

מאצילים סמכויות כדי שלא יהיה צוואר בקבוק. אם כולם מסכימים פה, למה אנחנו צריכים להתנגד?

המטרה היא ליישם את החוק הזה בצורה טובה.

אם לפני דקה התווכחו על כך שכל אחד שיקבל את הסמכות יוכל להיכנס לגן, אנחנו בטח יכולים לתת לו סמכות בחירה.

יש פה הסמכה. זה לא כל אדם.

אין פה שום הסמכה. מה התנאים של מפקח בכיר? אין פה הגדרה. אפשר לתת לבן אדם שגם לא גמר 12 שנות לימוד להטיל עיצומים כספיים.

אני מדברת על מי שמקבל הסמכה כמפקח. זה לא המפקח הזוטר של רמת השטח, מדובר במפקחים בדרגה עליונה יותר. אולי יהיה לי מנהל יחידת רישוי שאני ארצה להאציל לו סמכות.

אם השר נותן לו את הסמכות, מבחינתי אין שום בעיה. הוא בטח גם לא יקבל את זה באיזה שהוא אי-מייל ב-24:00 בלילה, יהיה פה תהליך. הבן אדם הזה ידע מה הוא צריך לעשות. בואו ניתן גם קצת קרדיט לאנשי המקצוע בשטח. אנחנו כל הזמן חונקים.

אני מברך על האמירה הזאת.

אני חושבת שיש הבדל בין סמכויות פיקוח לסמכויות להטיל אכיפה.

אין שום בעיה. אם משפטית זה בסדר, אנחנו שם.

אוקי, אז תיקנו. בפרק זה, "הממונה" – מפקח בכיר שמינה השר;

סיגל, המשמעות היא שהממונה יוכל להיות רק מפקח בכיר. השאלה אם זה טוב. את רואה על מה זה חל? זה חל על ההתראה המינהלית, זה חל על השונות.

כמה מפקחים בכירים הולכים להיות?

אין הרבה, כי הם אומרים: אנחנו מורידים את זה מהממונה למישהו - - סיגל, שמרית אומרת שיש פה השלכות גם לגבי הסעיפים האחרים. אני רוצה רק לדעת שברור לכם שזה הולך להיות עקבי.

ברור.

בסעיף 39 אמרנו שימסור למפר הודעה בכתב. גם ב-48 ההתראה המינהלית צריכה להיות בכתב.

זה כולל גם מייל, נכון?

גם מייל.

בפרק ז' יש לנו את העיצומים הכספיים, יש לנו את ההתראה המינהלית ואת סעיף השונות. אנחנו מדברים רק על פרק ז'. זאת תהיה ההגדרה של ממונה לעניין פרק ז'. לא הרחבתי את זה לגמרי על כל החוק.

53. (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של
המשרד במרשם המועמד לעיון הציבור כאמור בסעיף 19..

זה יהיה בסוף אותו מרשם?

כן, באותו מרשם זה יהיה. ב-55 יש החלטה שיובל הקריא מקודם: החלטת הממונה לפי פרק ג' והחלטת המנהל הכללי או מי מטעמו כאמור בסעיף 16א ניתנת לערעור לפני ועדת הערר.

בסעיף 56, בעקבות הערה שלך, שמרית, לעניין נציג ציבור שאינו עובד מדינה, יש לנו נוסח שמתאים יותר, היינו שמחים להכניס אותו.

לא, סיגל, די.

שמרית האירה את עינינו.

אני לא עושה את זה.

נציג הציבור שממליצה עליו המועצה להשכלה גבוהה הוא אפילו לא חבר סגל אקדמי, הוא לא חייב שיהיה לו רקע מתחום הגיל הרך, לא שום דבר. היא פשוט לוקחת מישהו מהציבור ומציעה אותו. לא לזה התכוונו.

אומרת שמרית שהערנו את זה מזמן. באתם לי עכשיו? די, באמת.

סיגל, אנחנו יכולים לקחת את זה כהחלטה פנימית?

אני לא יכולה לקחת את זה כהחלטה פנימית.

השר יכול בהגדרות של נציג ציבור להכניס את התנאים.

אנחנו מדברים על עניין טכני. אני רוצה שיהיה כתוב: חבר הסגל האקדמי הבכיר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, בעל ידע וניסיון בתחום הגיל הרך, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה.

הייתם עושים את זה לפני כן, סיגל. זה מוגזם מה שקורה פה. זה לא ייאמן, אני מוצאת את עצמי עוברת פה עוד פעם על הכל. די, זה כבר מתחיל להרגיש לא נוח מהמקום שמישהו בכוח מנסה למשוך את זה עד הסוף.

זהו, מרגע זה אנחנו שותקים.

חבר הסגל האקדמי הבכיר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, בעל ידע וניסיון בתחום הגיל הרך, שהמליצה עליו המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה?

כן.

את רוצה שהם יביאו לך רשימה ואת תבחרי, או שהם ימליצו על מישהו?

שהם ימליצו על מישהו, שהם יתנו את ההמלצה שלהם על חבר הסגל האקדמי בעל תחום המומחיות.

סעיף 57(1) זה בהתאמה לתיקון בסעיף 4 שאמרנו שהאחריות היא לא על המנהל. הוא גם ירד מסעיף העונשין. מפעיל מעון יום הוא האחראי, לא המנהל.

מבחינה משפטית, וזו גם העמדה של משרד המשפטים, אם שני דברי החקיקה – הישן והחדש – קובעים הסדרים מקבילים, החקיקה החדשה גוברת, אלא אם כן נאמר אחרת.

אנחנו הסברנו כבר מפורש לפרוטוקול, לך וגם לאיש היקר שלצידך כשישבתם פה בזמנו. אני חושבת שהדברים היו מאוד מאוד ברורים. אם אתם צריכים תזכורת, יש פרוטוקול, תוכלו לראות.

נאמר ב-76 שאין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתקנות, הוראות, הנחיות או נהלים.

לגבי מעונות עם הסכם הפעלה.

המעונות הם מעונות מכוח הסכם הפעלה, לא התקנות חלות מכוח הסכם הפעלה.

מה לגבי השפתיים?

אתם מכניסים את זה?

לא.

מה הסיבה?

ברמה האישית והמהותית אתה צודק, זה חשוב. מצד שני, ישבנו פה קיץ שלם, יכולתם לבוא ולהעיר הערות כמו כל ההורים והנציגים שאתה רואה פה שישבו איתנו דיון אחר דיון. אני לא פותחת את זה 3 דקות ו-10 שניות לפני הצבעה.

שימו לב מה אנחנו עושים. לגבי סעיף 23(ב) אתם מתחייבים לפרוטוקול שעד יום רביעי בבוקר אנחנו מגיעים הנה ומצביעים עליו. אם לא, אני מצביעה כראות עיני. אתם רוצים למשוך את החוק? שיהיה על הראש של השר שלכם.

סיגל, אתם לא מביאים רק את 23(ב). ראיתי אתמול עמוד שלם של תיקונים. זה הולך יחד עם זה, זאת המשמעות של ההצעה שלכם.

נכון. יש סעיף שמתווסף.

זה לא 23(ב).

זה עוד סעיף שמתווסף. הרעיון הוא למחוק מסעיף 23(ב) את אחד מתת הסעיפים, להכניס סעיף במקומו.

זה לא במקומו, סיגל, זה סעיף אחר. הוא לא קשור ל-23(ב).

במקום המחיקה שלו צריכות להתווסף הוראות - -

סיגל, אתם יודעים לעשות את זה עד יום רביעי ב-09:00 אחרי ששמרית ראתה את זה?

זאת המחויבות של משרד המשפטים כלפינו, זה לוח הזמנים שביקשו מאיתנו.

חבל שאנחנו מנהלים על זה שיח. אני אומרת לכם מפורשות, תסדרו את העניין הזה עד יום רביעי בבוקר. אם לא, אנחנו מצביעים כראות עיניה של הוועדה על החלק הזה. אנחנו מצביעים עכשיו על ההסתייגות, אחר כך על כל החוק, למעט הסעיף הזה. את הסעיף הייחודי הזה שדיברנו עליו אנחנו מעבירים להצבעה ליום רביעי ב-10:00 בבוקר.

יש את ההסתייגות בסעיף 2 על העניין של השר. במקום "השר" יבוא "שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים", ובמקום "המשרד" יבוא "משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".

מי בעד ההסתייגות, מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – אין
נגד – פה אחד
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות נפלה ועולה למליאה.

אנחנו מצביעים על כל נוסח החוק כפי שהקראנו בוועדה, למעט 23(ב).

אמרנו שלא יקבל רישיון זמני אם הוא סירב להכניסה. בואי לא נצביע גם על הפסקה הזאת, על 18(א)(3).

מה זה קשור?

אם אין לו סמכות לסרב לביצוע בדיקות, זו לא עילה לא לתת לו רישיון, זה לא יהיה רלוונטי.

אמרנו שלגבי הבדיקה אנחנו משאירים את זה באותו אופן. אנחנו עוברים להצבעה על נוסח החוק כפי שהקראנו בוועדה, למעט סעיף 18(א)(3) ו-23(ב). מי בעד הצעת החוק?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת החוק אושרה.

הצעת חוק הפיקוח על המעונות, התשע"ח-2018 עברה פה אחד. אני מתקשה להסתיר את ההתרגשות. אנחנו ניפגש פה ביום רביעי כדי להצביע על שני הסעיפים. למרות כל הקושי וכל הוויכוחים, אני רוצה להודות באופן אישי לכל אחד אחת מכם. תקשיבו, אתם ראיתם פה את מה שהיה סביב השולחן. אני ראיתי גם את מה שקרה מאחורי הקלעים, את הימים והלילות, הרבה לילות, את הרצון האמיתי שזה יקרה עם כל הקשיים הניסוחיים. זה ממש לא מובן מאליו. אני מודה לכם אישית ומעריכה מאד מאוד כל אחד אחת מכם.

אני רוצה להודות לך, גברתי, על ההובלה. זה לא היה מגיע לישורת האחרונה לולא ההתעקשות, אז תודה בשם מאות אלפי הילדים.

תודה, קארין, גם לך שהיית כאן לצידי לאורך כל התקופה הזאת. אני רוצה לומר אמירה קצת כללית - אנחנו עשינו היסטוריה היום. נכון שזה לא כל החוק כמו שרצינו שיהיה, זה אולי צעד אחד קטן וראשוני, אבל בשביל הילדים שלנו זה צעד משמעותי וגדול ביחס למה שקורה היום בשטח. אני רוצה להאמין שזה רק השלב הראשון, שאנחנו נצמח ממנו ונעבה אותו. אני מסתכל עליכם, משרד העבודה, משרד האוצר, משרד המשפטים - אני אסירת תודה על כל הזמן הזה שהשקעתם - גם בפגרה - זה לא מובן מאליו. לשמרית, שעשתה לי חיים לא קלים, היא כאילו מהצד שלי. אתם כל הזמן אמרתם שהיא עושה לכם חיים לא קלים. תדעו שגם לי היא עשתה חיים לא קלים. תודה רבה גם לך תמי. אני נועלת את הדיון. ניפגש ביום רביעי.


הישיבה ננעלה בשעה 14:03.