פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
23/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 838
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ט (23 באוקטובר 2018), שעה 13:00
סדר היום
<< נושא >> המיזוג של רשת וערוץ 10 << נושא >>
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
איילת נחמיאס ורבין
עיסאווי פריג'
חברי הכנסת
קארין אלהרר
יואב קיש
נחמן שי
פנינה תמנו-שטה
מוזמנים:
נתי כהן – מנכ"ל משרד התקשורת
יועצת מנכ"ל משרד התקשורת - ענבל מעיין

מ"מ יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - אשר ביטון

מנהל פרויקטים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - יונתן בייסקי

רפרנטית מים באג"ת, משרד האוצר - רעיה עדני

רפרנטית חינוך בחשכ"ל, משרד האוצר - שירה גרינברג

מתמחה, משרד המשפטים - עידית מועלם

עו"ד-מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יערה למברגר

הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד התמ"ת - מיכל הלפרין

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים, משרד התמ"ת - ירדן מזרחי

מתמחה לשעבר, רשות ההגבלים העסקיים, משרד התמ"ת - הדס וינוגרד-הבר

רכז תחום מחקר ומידע, עובדי הכנסת - נעם דוד בוטוש

רכז מחקר ומידע, עובדי הכנסת - מאיר אזנקוט

יו"ר המועצה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
-
יוליה שמאלוב ברקוביץ

יו"ר דירקטוריון, שידורי רשת - יוסי רוזן

משנה למנכ"ל, שידורי רשת - שאול מגנזי

יועצת משפטית, שידורי רשת - אילאיל לבנת

מנכ"ל ערוץ ישראל 10 - יוסי ורשבסקי

סמנכ"ל רגולציה ויועצת משפטית, ערוץ ישראל 10 - דבורה קמחי

מנהלת שיתופי פעולה, ערוץ ישראל 10 - רוני מנדלמן פרת

יו"ר ועד עובדי חדשות 10 - טל שורר

יושב ראש ועד עובדי ערוץ 10, חדשות ערוץ 10 - דוד אוחיון

עו״ד, שידורי קשת - שרית הכט

מנכ"ל אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - איתמר אביטן

חבר הנהלה, איגוד המפיקים - אסף אמיר

יועץ משפטי, עמותת הצלחה – התנועה לקידום חברה כלכלית הוגנת - אלעד מן

מנהלת מחלקה- התנועה לאיכות השלטון - נילי אבן חן

רכז חופש העיתונות, נציג ארגון העיתונאים בישראל - משה רונן רייניש

יו"ר ארגון העיתונאים - יאיר טרצ'יצקי

עמיתה בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה - ד"ר תהילה אלטשולר

אחראית קשרי כנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה - אליזבט זלטקיס ג'ייקובס

כלכלן באגף הכלכלה בהסתדרות הכללית, ההסתדרות הכללית החדשה - אלי גרשנקרוין

ראש צוות אגף ההתאגדות, ההסתדרות החדשה - רום דביר

מוזמן/ת - שמעון חננאל

מוזמן/ת - איל שפירא

מוזמן/ת - חגי עמית

מוזמן/ת - נתי טוקר

מוזמן/ת - ענת ביין לובוביץ

מוזמן/ת - מאיר מרציאנו

שדלן/ית, עו"ד, מייצגת את רשת, ערוץ 10, קשת
-
נגה רובינשטיין

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את רשת - אורלי בן שמאי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את קשת - חניתה חפץ

שדלן/ית - יורם בונן
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
תמר פוליבוי



<< נושא >> המיזוג של רשת וערוץ 10 << נושא >>


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברשותכם, אני מבקש לפתוח את הדיון. שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, רשמת פרלמנטרית, דובר, אורחים נכבדים, חבריי וחברתי חברי הכנסת, הדיון היום הוא בנושא מיזוג ערוץ 10 ורשת.

ברשותכם, קודם כל יושבת ראש הרשות השנייה תגיע, אבל אני מבקש גם להתקשר למנכ"ל משרד התקשורת.

<< אורח >> ענבל מעיין: << אורח >>

אני הנציגה שלו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי את?

<< אורח >> ענבל מעיין: << אורח >>

היועצת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אז אני כבר מתנצל, לא תהיה לך רשות דיבור. אני כבר אומר לך את זה בפתיח. אני מכבד אותך, גם אני הייתי פעם - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

-- יועץ.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ובאתי כשרציתי שלא נגיד כלום, זאת אומרת גם כשאמרנו.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

המנכ"ל נסע עם השר לתל אביב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חס וחלילה, שתנוח דעתך, שום דבר כמובן לא מכוון אליך באופן אישי, אבל את כאן כמו בבנק, הטלר, על מי צועקים? המנהל – אי אפשר לראות אותו. אז אנחנו כאן כדי שהדברים ייאמרו.

אני רואה את זה בחומרה רבה לאור מערכת היחסים שמתקיימת עם הוועדה הזאת, שהיא ועדת הבית של משרד התקשורת, וכשהוא רוצה משהו, מהרגע לרגע הוא יודע לבקש. הוועדה הזאת עבדה לילות כימים, זאת איננה מליצה, זאת אמת לאמיתה – אמת לאמיתה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

מה זאת אומרת? הם עד לא מזמן היו פה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא לחינם יואב קיש כאן. אני מודה לך שמצאת לנכון להגיע לדיון, כי אני רוצה להזכיר שכאשר התקיים דיון על ערוץ 20, ישבתי כאן לצדך והשתתפתי אתך, חטפתי על הראש בלא מעט דברים.

<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>

עשינו עבודה משותפת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, בדיוק על זה אני מדבר.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל יש אמון בינך לבין השר. אני מופתע כמוך, אני לא רואה סיבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גם אני לא, ואני מנסה לאתר אותו מאתמול.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אולי אין לו מה להגיד.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני גם לא יודע כמה הוא מעורב ספציפית.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

סליחה? רק צריך לקרוא עיתונים. מעורב? הוא מעורב. איך הוא מעורב, זאת שאלה אחרת.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

הוא מעורב ומתערב.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

חבל שהיא באמת לא נמצאת פה – יוליה זאת החלטה שלה, והיא באמת במוקד העניין.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יואב, אני רק רוצה להזכיר לאדוני שלא הפרעתי לו כמו שהוא מפריע לי עכשיו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא, לא מפריע. איילת הפריעה יותר.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אני ביקשתי את הדיון הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברות וחברי הכנסת, נא לשתות את הכדור היומי, להרגיע...אני אאפשר לכם להגיד, אתם פה כדי לומר את הדברים שלכם. בוודאי לא אמנע מאף אחד מהחברים לומר את הדברים, אבל אני רוצה לומר את הדברים שלי בצורה מאוד ברורה. מנקודת המבט שלי, אני זוכר את הלילות ואת הימים שפעלנו כאן.

אני רוצה להזכיר לכם, שאחת הנקודות המרכזיות שדיברנו עליהן של פיצול קשת ורשת באה ממקום מקצועי כלכלי שדיבר על כך – וכמעט כל הנוכחים היו כאן – שכוח השוק הישראלי איננו יכול לשאת את קשת, רשת וערוץ 10.

והיה ברור – והדיון והוויכוח היו מי זה שיבלע את מי, או מי יתמזג עם מי. זו השאלה שהיתה מונחת לפתחנו. וכשהגיע לכאן גם הסיפור של ערוץ 20, מנקודת המבט שלי אני ממש רואה – ואני אבקש לשוחח שוב עם השר היום כדי להבין מדוע נציג בכיר, מבלי להמעיט מערכה של יועצת המנכ"ל, לא הגיע לכאן לומר את הדברים. עם כל הכבוד, עמדת המשרד חייבת להישמע, לא רק בציוצים אצל נתי טוקר, ואני מתכוון לזה. עמדת משרד לא יכולה להתקבל כסוג של ציוץ או הדלפה. עמדת משרד צריכה להיאמר, כמו שאני נוהג לומר בשער בת רבים, בצורה ברורה, גלויה, חד-משמעית, שיודעת לכוון גם את עמדתה כלפי רשות – שאמנם איננה כפופה לה באופן המלא של המילה, אבל הרשות השנייה – דעתו של השר והמנכ"ל ועוד איך אמורה להישמע. היא לא חייבת להתקבל, אבל הדעה כן חייבת להישמע. לא שמעתי עד לרגע זה באופן מאוד-מאוד ברור את הדברים של המשרד.

בנוגע למשרד, אני שומר את הדברים ליוליה, כי חשוב לי עניין נוסף, ולא סתם אני אומר את זה. כשתגיע לכאן יושבת ראש הרשות, יש כאן נקודה מאוד מרכזית – העניין הזה של ההתשה שהורג את האנשים, עוד לפני הדברים הגדולים, עוד לפני השאלות הגדולות. אני רוצה להזכיר לך יואב חברי, אתה חבר שלי ואתה מוערך על ידי. אתה יודע את זה ואנחנו עובדים הרבה ביחד.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

יש משהו מיוחד ביניכם?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

עשינו פה עבודה עם הרבה אנשים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עשינו עבודה משותפת, הוא יודע, הוא יודע הכול.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

כן, גם אני ישבתי פה, אבל אני הפרעתי יותר מדי כנראה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. בין היתר כשביקשת וביקש משרד התקשורת שהדברים יובאו בלוח זמנים מהיר, כי כל יום שעובר יהרוג את הערוץ – זו היתה הנקודה שבאמת ישבנו לגביה לילות כימים, לא כקלישאה, אלא כי אתה אמרת, משרד התקשורת שישב כאן אמר זאת כל דקה; וישבו כאן נציגי ערוץ 20, חיוורים שהלו"ז לא יעבור, ופה כאילו – אבל אנחנו נגיע לזה. היה לי חשוב לומר את הדברים.

ברשותכם, אני אאפשר לכם חברי הכנסת להתחיל. תגיע יוליה, אני אוסיף את דבריי. נמצאת כאן הממונה על ההגבלים, שדעתה חשוב שתיאמר. אני רק אומר לכם את הדבר הבא, אני לא מתכוון לשחק פה באמירה פוליטית. לדעתי, חייבת לצאת תחת ידינו הודעה משותפת ברורה בעניין הזה. ראשונת הדוברים תהיה איילת.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל השאלה אם היא רוצה לחכות ליוליה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

לא, אני לא רוצה לחכות ליוליה, שיוליה תחכה לי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא מפאת הכבוד, היא פנתה אלי ראשונה בעניין הזה, וראוי שהיא גם תפתח. כולכם תדברו, אין שום בעיה, אלא אם כן יהיה מישהו מכם שירצה גם לחכות ליוליה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

חבר הכנסת כבל, חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת פריג', חבר הכנסת שי, חבר הכנסת חאג' יחיא, כל חברי הכנסת כאן שלפחות מעורבים בשוק התקשורת בישראל באופן מאוד מאוד אינטנסיבי, וכל התיאורים שהיו לרפורמה שאנחנו עשינו, לפני פחות מחצי שנה לדעתי, כל התיאורים של חברי חבר הכנסת כבל הם נכונים. אני חושבת שהאבסורד מתרחש תחת ידינו. אגב, יש לנו המחשה מסוימת שלו מעצם אי-הנוכחות של יו"ר הרשות השנייה, משום שלהזכירכם גם בדיונים שהיו סביב הרפורמה – הנה בבקשה, חברת הכנסת לשעבר שמאלוב ברקוביץ נכנסת, אני אחכה.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

תמשיכי, למה את מחכה?

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

לא, אני מחכה. היא כבר נכנסה, נאפשר לה לשבת. יש לי דברים מספיק קשים לומר, היא תשמע אותם בישיבה, היא לא צריכה לעמוד כשאני אומרת אותם.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

את במרכז העניינים היום, יוליה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

היא לא במרכז העניינים רק היום, אבל גם היום.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

לא, היום הפוקוס הוא מעבר לכל - - -

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

לא לא, חכה חכה, זה עוד רגע עולה למעלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אולי דעתך ככה תשתנה ככל שתהיי קרובה - - -

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

מישהו יודע את דעתי? אני אשמח שיגיד לי.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

גם אנחנו נשמח לדעת מה דעתך, למרות שאני קראתי מסמכים שיצאו החוצה, ואני מאוד מאוד תמהה על ההתנהלות של הרשות השנייה.

אני רוצה לומר שהסיבה שאני פניתי אליך וביקשתי את הדיון לפני שבועיים – וצריך לומר שנענית מהר ככל שיכולת בהתחשב בלוחות הזמנים העמוסים של הוועדה הזאת – היא משום שלפני פחות מחצי שנה פה בוועדה נאמר, בוודאי מפי, לדעתי גם מפיך, אולי גם מפי אחרים, בצורה ברורה ומפורשת שאין שום סיכוי ששוק התקשורת יוכל לשאת את ריבוי הערוצים הזה. השוק הישראלי הוא שוק קטן – כולם יודעים, אנחנו כבר נאמנו פה 1,000 נאומים. כולנו מנסים לשמור כאן על היצירה ולשמור על העובדים ולעשות את כל הדברים האלה ביחד, והנה באה הרשות להגבלים העסקיים, שעד לפני פחות מחצי שעה אנחנו דנו בשינויי החקיקה שלה, עושה עבודה יוצאת מגדר הרגיל, מאשרת את המיזוג לדעתי בזמן שיא, אני לא בטוחה אם חלפו 20 או 25 יום אפילו מרגע שהונחו המסמכים על שולחנה. היא עושה את התפקיד שלה, כלומר התפקיד המרכזי שנועד לרשות להגבלים העסקיים, ובודקת האם צפויה פגיעה קשה בתחרות בשוק התקשורת הישראלי ומגיעה למסקנה שלא, ונותנת את ה-go ahead למיזוג הזה; מהלך חשוב, נעשה במהירות, ביעילות, וצריך להגיד – הדבר הכי חשוב – בהתחשב במצבם של גופי התקשורת. צריך לומר, בלי שמות מה שנקרא, כל הגופים חבר הכנסת קיש נכון להיום נמצאים בהפסדים קשים מאוד; לא רק הגופים שמבקשים להתמזג, ודי לחכימא ברמיזא, כולם יודעים מי הגופים האלה.

עכשיו ברשות השנייה, עם כל הכבוד, ברגל גסה לוקחת את החוק, את חוק הרשות השנייה, לוקחת לה סמכויות לא לה ומונעת את המיזוג הזה, עוצרת אותו, כולל דיונים אל תוך הלילה – בהתחלה בכלל לא היו דיונים אל תוך הלילה ואז יש דיונים אל תוך הלילה; ואז יש אי-הסכמות עם מבקר הפנים מה נאמר בדיוק בדיון ולא נאמר בדיון; ואז אנחנו מתחילים פתאום לשמוע דבר חדש, את מה שבעצם אנחנו ידענו שמתרחש מאחורי הקלעים – ידיים לא נקיות משחקות במיזוג הזה.

שר – אולי אין לו סמכות ישירה, אבל טלפון הוא יודע להרים, לקרוא לפגישה ליו"ר הרשות השנייה, הוא יודע לקרוא לה ולהגיד: אני נגד המיזוג. למה אתה נגד המיזוג, אדוני השר? אני הייתי שמחה לשמוע אותו – מה הבעיה שלך עם המיזוג? כי יאמרו שם, בערוץ 10 אולי או במקום אחר בחברת החדשות, דברים שלא נעים לממשלה הזאת לשמוע? למי זה מפריע שערוץ 10 ימשיך לחיות?

מה הטירוף באמת, אדוני יושב הראש? לאורך העשור האחרון, אולי שמונה השנים האחרונות, כל פעם הכנסת הזאת – לא אנחנו, לא אנחנו ישבנו בכיסא הזה – התגייסה להציל את הערוץ הזה. הרבה פעמים היו הצלות שהיו בהן סוגיות ושאלות, האם זאת בעיה, איך זה עומד אל מול הגופים האחרים שיש להם זכויות השידור האלה, לערוצי הברודקאסט. לא ידעו באמת מה לעשות, אבל בסופו של דבר היתה החלטה – המדינה היא זו שהוציאה את המכרז, למדינה יש איזושהי אחריות שיורית לזה שהערוץ ימשיך לחיות.

והנה, השוק רוצה לעשות את שלו, כי יש בעיה ויש ריבוי ערוצים – אני לא רוצה לדבר על כל גופי האינטרנט – והנה צריך עכשיו להציל גוף בישראל ובאה הרשות השנייה וממציאה המצאות, שאולי יש מי שירכוש את הגוף הזה, שאנחנו יודעים שאף אחד לא היה מוכן לרכוש אותו קודם, אנחנו יודעים מה עבר הגוף הזה. בעלי המניות של הגוף השני, שאתו מבקשים להתמזג, בכלל לא מוכנים יותר להשקיע בו כסף. מה זה האבסורד הזה? מה זה הטירוף הזה שאחז בנו? הרי לפני פחות מחצי שנה אמרנו, שזה מה שהולך לקרות.

אם הנחת העבודה היתה שהדבר הזה לא יצטרך לקרות, הרי הייתם צריכים לבוא ולהגיד: אנחנו צריכים שכל הרפורמות שאנחנו עשינו אז, צריכות אולי להיראות אחרת.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לקחנו את זה כהנחת עבודה ברפורמה שעשינו.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

בדיוק, הרי מה היה הנרטיב שאנחנו אמרנו? המטרה שלנו היא שלא ייסגרו גופי תקשורת בישראל, נכון? הרי איתן ואני היחידים מהסיעה הצבענו בעד הרפורמה, כי אמרנו: לא יכול להיות שהיינו פה יום ולילה לתמוך במהלך כזה ועכשיו אנחנו נתנגד לו.

<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>

זה כי הם לקחו את זה לכיוון פוליטי. נו, מה לעשות? הסיעה שלכם לקחה את זה לכיוון פוליטי.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

עם כל המורכבויות, היתה שם גם פוליטיקה, בדיוק כמו שיש פה יואב.

ולכן אני אומרת עכשיו, אני מצפה ממך, ואני אומרת את זה כחברה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

תיכף תשמעי אותי.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אני בטוחה, אני מכירה את האינטגריטי שלך, אני לא חושדת בזה. אני אומרת, בסופו של דבר, חבר הכנסת כבל, אנחנו יושבים פה ישיבה שלא היתה צריכה להתקיים בכלל. המיזוג הזה כבר היה צריך להיות מאחורינו וה-closing כבר היה צריך להיות. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה גברתי על הדברים הברורים. יואב בבקשה, עיסאווי לאחר מכן.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

גם אני אגיד דברים ברורים. ראשית, אני רוצה להתחיל ולומר שאני בעד המיזוג, ואני שם את זה כדעה אישית שלי. חשוב לי לומר את זה, ומפה אני גם רוצה להתייחס הלאה.

שנית, לגבי רשות ההגבלים העסקיים, לתפיסתי הבחינה של רשות ההגבלים העסקיים זו הבחינה המרכזית והעיקרית שהיתה צריכה להיות במיזוג הזה.

לגבי משרד התקשורת, השר איוב קרא – אני מאוד מעריך אותו, הוא חבר טוב שלי, ואני גם יודע חברי איתן כבל, שאתם עובדים על לא מעט דברים יחד ובשיתוף פעולה, ולכן אני באמת מופתע שלא היה פה תיאום מראש, בוודאי לפחות בעניין הזה. אני גם אומר לך, שאני אישית אפנה אליו ואנסה להבין מה הסיבה. יכול להיות – ואני עוד לא יודע, כי לא נכנסתי לתמונה – שזה הרגישות המורכבת בכל הסיטואציה, אני מניח שזה בא מזה, מזה שטוענים שיש לו עמדה והוא בא להשפיע. אני אבדוק את זה, אני לא רוצה לדבר בלי זה.

חברתי חברת הכנסת ורבין, אמרת שיושבת ראש הרשות השנייה – היא גם תדבר תיכף – לקחה סמכויות לא לה. עם זה אני לא מסכים. אני חושב שברמת הסמכויות, יש לה את הסמכות והיא מתנהלת כחוק. מה היא עושה – אפשר להתווכח, אבל אני לא חושב שיש פה אירוע של חוסר סמכות, ואני לא חושב שכדאי להתחיל לחשוב אם זאת לא סמכות, כי זה לא העניין.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

בטח שמותר, אבל תיקנו סעיפי חוק.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

איילת, תודה. עכשיו אני רוצה להגיד לך חברתי יושבת ראש הרשות השנייה, אני לא יודע אם מותר להבהיר – היה לנו מפגש באיזה אירוע ואמרתי לך: אני חושב שאת טועה. אמרת לי: אתה טועה, ואני אשכנע אותך. אמרנו שנדבר, ולצערי לא הספקנו לדבר, זו האמת. אני רוצה להגיד לכם איך אני רואה את זה, ואלה שני דברים שחשוב לי להגיד. כל מי שחושב שיו"ר הרשות השנייה פועלת משיקולי ביבי או פריימריז או לא יודע מה, אני אומר לכם את זה בצורה הכי ברורה שטויות במיץ עגבניות, תוציאו את זה מהלקסיקון.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

אז מאיזה שיקולים?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני אסביר לך. תוציאו את השטויות האלה מהלקסיקון שלכם. היא פועלת מהתפיסה הניהולית שלה, והיא תסביר.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

תפסיקו להסתתר, נו בחייך.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

היא תסביר.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

אתם אמרתם שיש תקשורת חופשית - - - פגיעה מאוד חמורה.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

עוד האשמה אחת לכיוון שלי, גברתי חברת הכנסת, ואני עוזבת את הקרקס הזה ויוצאת מפה.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

את לא מאיימת עלינו. מה זה האיום הזה? איתן, איזו חוצפה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את מוכנה לתת לי לנהל את הדיון? אפשר?

<< דובר_המשך >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>

בוודאי, אבל בלי איומים, מה זה הדבר הזה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה להזכיר לחברתי יוליה שמאלוב ברקוביץ, שבתקופתה כחברת כנסת, כולם היו צריכים כבר מזמן לקום וללכת כשהיא דיברה פה. אז לפחות – אני אומר את זה גם לך בחברות – אל תשכחי איפה את נמצאת, את זוכרת? אז אנא, אל תאיימי עלינו, איך אומרים? אני אומר את זה עם כל הכבוד. את זוכרת היטב מה עשית.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

זה לא איום, למה ההליכה שלי זה איום?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל את זוכרת מה עשית לרגולטורים.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

אבל למה? את צריכה לדעת לספוג ולשמוע, גם אם יש ביקורת. את לא פה בשביל שנלטף אותך. גברתי, את מקבלת כספי ציבור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

פנינה, אני אומר לך, איך אומרים? את לא ותיקה פה אצלי בוועדה, אז בבקשה, לי לא מפריעים.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני חוזר שוב על דבריי, כי אני אומר לכם שזה מאוד חשוב לי. אני קודם כל ברמה המקצועית חולק על דעתה של יושבת ראש הרשות השנייה.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אין לי דעה, אני עדיין לא אמרתי את דעתי, אדוני חבר הכנסת קיש.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בסדר, אז אני אתקן את עצמי. אני תומך במיזוג, אני חושב שאין – האמת שאני כבר לא יודע, אולי הזמן הרג אותו, נקווה מאוד שלא, כי אני לא רואה מתווה אפקטיבי אחר, ואני מאוד אשמח שבסוף הוא יקרום עור וגידים.

כמו שאמרת, יש משמעות לנושא הזמן וצריך לכבול החלטות בלוחות זמנים. אי אפשר לסכל דברים בגלל לוחות זמנים.

גם אם יש חילוקי דעות על נושאים מסוימים, אני אומר בצורה הכי ברורה – ההתנהלות של יושבת ראש הרשות השנייה, מהיכרותי איתה, היא התנהלות מקצועית לחלוטין וכל ניסיון להטיל בה דופי הוא לא קביל, בוודאי ובוודאי אני אומר לכם יותר מזה, ראש הממשלה לא מעורב בשום דבר בעניין הזה, וכדאי שכל הקונספירציות ייצאו מהראש.

אני מסיים בדבר אחרון. אני אומר עוד פעם, בסוף אנחנו תלויים גם בשחקנים בשוק, אז אני לא יודע בדיוק איפה זה עומד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תיכף נשמע אותם.

<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>

נשמע אותם, אבל ככל שהרגולטור נכנס לעניין, אישור הממונה על ההגבלים לתפיסתי מהווה אישור וסיום הפרשה. תודה.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

ברשותכם, אני אחלק את דבריי לשני חלקים, כמה משפטים עכשיו ואחרי שאני אשמע את יוליה, אני אתייחס בהרחבה. אבל יואב, אתה אומר שראש הממשלה לא מעורב.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

חד וחלק.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אז ברגע שאתה אומר, הוא כן מעורב.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

עיסאווי, אם כך אתה בונה את התזות שלך, כנראה אתם תישארו הרבה שנים באופוזיציה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אל תבהיל אותם להיות חלק מהקואליציה...

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

איילת, אני חולק עליך בסוגיה שהרשות השנייה פועלת ולוקחת סמכות שלא היתה לה, כי זה דבר הרבה מעבר לכל הדיון, כי אם אכן זה כך, זאת סוגיה אחרת לגמרי. אני לא שם, אבל ברשותכם חברים – ואני מדבר לגופי התקשורת – אני רואה את התמונה אחרת. אני לא רואה אותה בכלל שחור-לבן. גופי התקשורת, על פי העיון בספרים ובמספרים, מפסידים כספים, כולל קשת מאז היווסדם ועד היום.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא, היו שנים שהרוויחו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הם לא זוכרים את זה בכל אופן.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

הם לא זוכרים. אם אני מסתכל על הנתונים, בעלי המניות של קשת הזרימו לערוץ 250 מיליון בשנים האחרונות; בעלי רשת הזרימו בשנים האחרונות 150 מיליון; בעלי ערוץ 10 – 220 מיליון, וערוץ 10 קם מ-2002 עד היום. ומאז שאני בכנסת, אני שומע על הצרות וזה לא נסגר, זה ממשיך. אז לשאלה אם זה שחור-לבן או לא שחור לבן אין לי תשובה.

הסוגיה השנייה שאני רוצה להעלות, ההחלטה של הרשות של גברת הלפרין – אני מבין אותה, היא פועלת מאינטרס שציבור הצופים מקור דאגתה. אבל אני רואה את זה מזווית אחרת, מזווית תחרותית, האם המיזוג יחזק את התחרות או יחליש את התחרות? זאת שאלה. יש תזה שאומרת כך ויש תזה שאומרת כך.

שאלה שנייה, שוק הפרסום שהוא מוגבל וקטן – ואיתן ציין את זה – מה אנחנו עושים ומה נעשה כדי להרחיב את הבסיס הזה. היה דיון לפני מספר חודשים על גוגל ועל פייסבוק ומה הנתח שהם לוקחים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש גם מחר.

<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>

מה עשינו כדי להרחיב את הסוגיה הזו?

מכאן אני עובר לסוגיה החשובה, שאני קורא שהרשות השנייה – ושאלה, אני פשוט פותח את זה, לא רואה את זה שחור-לבן – אומרת: אני מעניקה רישיון לא לסחור בו, אלא רישיון לגוף שיהיה חלק מהמדיה ומהתקשורת. הגוף לא הצליח, הגוף לא הצליח. היה לנו דיון בהלא, בערוץ 20 ובאנו לקראתם מבחינה רגולטורית כמה שאפשר שיהיו קיימים. מהבדיקה שאני עשיתי, שאלתי את עצמי: למה הרשות השנייה מתעקשת – ועל פי הטענות ששמעתי כאן – גורמת לסחבת? מה מסתתר מאחורי זה? למה? למה? האם יש מניעים לא מקצועיים? האם יש מניעים זרים? שיקולים זרים בהתמהמהות ובמשיכה?

כשאני קיבלתי את התשובה שטרם סופק לה, שהיו חגים, שזה נבדק – שמעתי דברים עם טעם, שאני לפני שהתחלנו את הדיון, ראיתי את האווירה של ה"עליהום" על הרשות השנייה, אני אומר: אני תפסתי גב אחורה, אמרתי: למה זה ככה? אני מעוניין לשמוע את יוליה. אז חברים, זה לא שחור-לבן. טוב שזה ייעשה בלי שיקולים זרים – בלי שיקולים זרים. איתן, אנחנו דנו בהמון רפורמות במדיה ובתקשורת, וכל הזמן שמנו את המילים על השולחן – תחרות, הפחתת ריכוזיות – האם העיקרון הזה יימשך עם המיזוג?

ושוב, אני מסיים וחוזר לשאלה הראשונה, אני לא מקבל את התפיסה של התנהלות כושלת, וההתנהלות הכושלת הזו ממשיכה יותר מ-15 שנה. יש סימן שאלה אחד גדול בכל התהליך ובכל הדברים שמסתתרים בחשיבה מאחור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה חברי חבר הכנסת עיסאווי פריג', אני כבר מודה לך, כי אתה הזכרת לי שאני צריך להפנות שאלה לממונה על ההגבלים לגבי עניין הריכוזיות. כינוס ועדת הריכוזיות, האם כינסת או לא? האם את מתכוונת לכנס? אבל תיכף אנחנו נגיע ונדון בעניין.

נחמן, בבקשה, ואז נפתח ברשותכם את הדיון.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

תודה רבה איתן. יש לי איזה ניסיון קצר עם הנושא לפני כמה שנים, ואני מכיר את הרשות השנייה לא רע, הקמתי אותה, ואני יודע מה התפקידים שלה, והם לא השתנו; ואני יודע מה היתה המהות ומה היתה הסיבה ומה היה הרעיון המכונן שהקים את הרשות השנייה, וממנו גם צמחה הטלוויזיה המסחרית במדינת ישראל, ובעיניי הוא לא השתנה.

מילת המפתח, גברת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, היא טובת הציבור – זה הדבר האחד והיחיד שצריך להנחות את הרשות השנייה.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

זה מה שאנחנו עושים.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

טובת הציבור היתה הסיבה שהפרויקט הגדול הזה יצא לדרך ושהוא מתקיים היום.

ועכשיו אני רוצה לבדוק כל דבר, אם הוא עומד במבחן הזה של טובת הציבור, כי זה לא רק סיסמה. טובת הציבור אומרת שהשוק הזה יהיה קיים, שיהיה שוק תקשורת במדינת ישראל; שהשוק הזה יהיה כלכלי והוא יחזיק את עצמו, שהוא לא יפסיד; ושהוא יפיק ויגיש לציבור הישראלי מבחר מגוון של טלוויזיה ותקשורת בכלל – אלה המבחנים, זה מאוד פשוט, ועם הזמן זה אפילו גם הולך ומתבהר, כך שלא צריך להוסיף על כך. אגב, גם הממונה על ההגבלים יורם ליווה אותנו באותה תקופה, מראשית הדרך הוא היה אתנו, וזה היה גם הדבר שהנחה אותו בתחילת התהליך עד היום.

מה שלא עומד או משרת את האינטרס הציבורי – לא יכול להיות קיים פה. התחושה שלי – כי עוד לא שמעתי אותך, יוליה, ואני אשמח לשמוע אותך, אבל אני אומר את זה על סמך זה שאני גם קורא, לומד, לפעמים גם מדברים אתי כמה אנשים – זה שהאינטרס הציבורי נפגע. האינטרס הציבורי לא מתקיים פה, והפעילות של הרשות לא משרתת את האינטרס הזה יותר.

נכנסו לתמונה שחקנים אחרים, בעיקר גורמים ממשלתיים שלא אמורים להיות חלק מהתהליך הזה, כי לשם כך קמה הרשות. היא היד הארוכה של הממשלה, אבל היא כבר לא יכולה להיכנס לכל החלטה והחלטה. את והמועצה שלך והצוות המקצועי שלך – הם האנשים שצריכים לעשות את ההחלטות, בהתאם לחוק, לא בהתאם לרצונו של אדם זה או אחר.

ומה שאני שומע, לומד ורואה, שיש שם כל מיני גורמים שמושכים. מרגע שנקבע שאפשר לצאת לשוק הזה, מרגע שהכנסת קיבלה את שלה, מרגע שנקבעה שיש שלושה ואם הם רוצים להתאחד לשניים, ועדיין אנחנו עומדים באותן אמות מידה של טובת הציבור, של השיקול הכלכלי ושל מגוון השידורים – כי בעיניי זה דבר מאוד מאוד מרכזי – וחופש וכל הדברים היפים האלה, צריך לתת להם לצאת לדרך ומהר, לפני שהם יצנחו ויפלו. בשום פנים אני אומר, הם לא צריכים לממן מכיסם ולהפסיד – הם לא צריכים, אין דבר כזה. ואני מלא הערכה, במידה מסוימת, על זה שהם ממשיכים ומושכים, למרות שבהיבט הכלכלי, שהוא ההיבט שמנחה אותם – בסופו של דבר, אלה אנשים שבאו להרוויח כסף, וזה לא חטא, אף פעם זה לא היה חטא שהם רוצים להרוויח כסף – מפסידים בשידורים. תודה רבה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

כבוד היושב ראש, אני לא בקי בפרטים, אבל באתי לדיון הזה למטרה אחת – לדעת ולוודא שכל ההחלטות שעדיין בדיונים, כי חלק מהם לא הסתיימו, הן נקיות משיקולים פוליטיים ומהתערבות פוליטית. בשביל זה באתי לדיון הזה, וזו השאלה שלי על השולחן, גם כדי לשמוע את ההסברים בנושא הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה יקירי. דב, בבקשה.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

תודה אדוני היושב ראש. השאלה שנמצאת בפנינו היא שאלה לגמרי פשוטה, היא לא מסובכת, ואסור לסבך אותה, כי ביסודה היא שאלה מאוד מאוד פשוטה. קודם כל, ברמה העובדתית בואו נתחיל, רשות להגבלים עסקיים, שהיא הגורם שמופקד על מניעת מצבים של מונופולין ועל הבטחת תחרות, אישרה את המיזוג. כאשר היא אישרה את המיזוג הזה, היא לא דנה בשיקולים של עצמאות עיתונאית ובשיקולים של איכות הסיקור החדשותי, והיא עשתה את זה מתוך הנחה וטענה, שהנושא הזה נמצא במגרשו של רגולטור אחר. הרגולטור הזה הוא מועצת הרשות השנייה.

לכן, לא רק שהמצב החוקי, אלא גם המצב העובדתי פה, לא רק מאפשר אלא מחייב את מועצת הרשות השנייה לעסוק בשאלות האלה. זה הרגולטור שאליו התגלגל הכדור הזה של הבטחת העצמאות העיתונאית, הבטחת העצמאות של חברת החדשות, וזו סוגיה חשובה ביותר.

הרשות השנייה, שיש לה לדעתי בוודאי לא רק את הסמכות, אלא גם את החובה לבחון את השאלה הזו, צריכה לעשות את זה ביעילות ובמהירות כמו כל גוף מנהלי. גוף מנהלי לא יכול לטרטר את ה מערכת, לא יכול למשוך זמן. מבחינה זו, אני באמת חושב שצריך היה לקחת דוגמה מהפעולה המאוד מאוד מהירה. אני שותף פה להערכה ולברכות לכם ברשות להגבלים עסקיים. עשיתם בדיקה לא פשוטה, והגעתם למסקנה, לפי מיטב שיקולכם, שאת המהלך הזה צריך לאשר. אני חושב שמהגישה ומהיעילות הזאת צריך היה ללמוד ברשות השנייה. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, אני רוצה בכל זאת להתעכב לרגע על ההחלטה שלה רשות להגבלים עסקיים, כי היא מאוד מאוד חשובה כנקודת המוצא לדיון שצריך לעשות במועצת הרשות השנייה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אני דיברתי אתך פה בוועדה כמה פעמים.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אף פעם. לא שאלת אותי שאלה אחת, וכל ההשתלחויות שלך כרגע כלפיי – פעם אחת לא התקשרת ולא שאלת מה קורה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

---הכול היה בחוץ, השתרבב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יוליה תודה, תינתן לך כמובן האפשרות לענות.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אדוני היושב ראש, אני לא יושב ברשות ההגבלים ואני לא מכיר את הדברים מבפנים, אבל גם ממבט מבחוץ, אני חושב שאפשר לראות שזו לא החלטה שהתקבלה באיזושהי קלות ובאיזשהו טייס אוטומטי. יש פה דילמות.

למה בסופו של דבר רשות ההגבלים החליטה לאשר את המיזוג? היא החליטה לאשר את המיזוג, מכיוון שהיא הגיעה למסקנה, שערוץ 10 הוא מה שקוראים בשפה המקצועית "פירמה כושלת". לא נאשר את המיזוג – לא יהיה ערוץ 10. לא יהיה ערוץ 10 – אז התוצאה בסופו של דבר מבחינת שוק התקשורת הישראלי תהיה יותר גרועה – היא תהיה יותר גרועה, פשוט נאבד ערוץ שלם.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

שלא לדבר על הקמת חברת חדשות במקום חברת חדשות 10.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

נכון, נאבד חברת חדשות, נאבד ערוץ, העובדים יאבדו את מקומות העבודה שלהם.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

למה תאבד? למה לא מוכרים את זה? למה תאבד?

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

כי היא לא מאפשרת.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

עיסאווי, אני לא באמת מומחה בצד הכלכלי של העניין. זו המסקנה של רשות ההגבלים, שהיא מבחינתי גורם מקצועי שהגיע למסקנה שהמצב של ערוץ 10 הוא כזה. פירמה כושלת, מה המשמעות? המשמעות שכנראה יהיה קשה למצוא לזה רוכש ואתה לא תאפשר את המיזוג, כל העסק יקרוס.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

טוב, זה גם כבר קרה, זה כבר גלגול חמישי.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לכן אני אומר שזו מבחינתי נקודת המוצא העובדתית, שעליה הרשות השנייה היתה צריכה לעבוד, וכמו שאמרתי, היא היתה צריכה לעשות את זה ביעילות ובמהירות.

אגב, יש בפנינו נייר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנותן פה דוגמה מאוד מעניינת של הליך שהתבצע באנגליה – שם חברת פוקס סנצ'ורי השתלטו או בעצם התמזגו עם סקיי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה תמנע מאנשים לדבר פה. אתה מצטט את כולם.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אלה דברים בשם אומרם, צריך להגיד אותם. אני מצטרף לדוגמה הזו, הדוגמה הזו היא דוגמה שבאמת צריכה להאיר את עינינו.

נקודה אחרונה, מה צריכה לעשות מועצת הרשות השנייה לפי הבנתי? בעניין המיזוג היא צריכה ללכת באותו נתיב שרשות ההגבלים העסקיים הלכה, אבל היא צריכה לקבוע תנאים שיבטיחו את אותם אינטרסים ציבוריים שהיא אמונה עליהם, למשל: את האינטרס של עצמאות חברת החדשות; לייצר מנגנונים מערכתיים, שיבטיחו את זה, אפילו מעבר למה שקבוע בחוק; להבטיח השקעת מינימום בחברת החדשות – כל הדברים האלה היו צריכים להיכלל בהחלטה של מועצת הרשות.

למה כל הדברים האלה לא קורים? למה כל הדברים האלה לא קורים? אני חושש שהבעיה היא לא חריצותה של חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב ברקוביץ, ואני חושב שכל הדברים האלה קורים בדיוק בגלל מה שאנחנו לא היינו אמורים לדעת ונחשפנו אליו ביממות האחרונות, שמסתבר ששר התקשורת אומר: אני לא רוצה לאשר את המיזוג, ומאחורי שר התקשורת יש אנשים אחרים, שמינו אותו לתפקיד הזה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה, הוא לא עצמאי?

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>

ואותם אנשים אחרים לא אוהבים כנראה את ערוץ 10 ולא אוהבים את חברת החדשות של ערוץ 10, ולכן מבחינתם שיקרוס הגג על יושביו.

אני אומר את הדבר הזה, כי אני יודע איזה מאמץ אדיר אתה עשית בתור יושב ראש הוועדה הזאת ובתור משתתף בוועדה משותפת כדי להציל ממש בגופך, להציל את ערוץ 20, שדעותיו שונות מדעותיך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, וחטפתי על זה.
דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר
דעותיו שונות מדעותיך ואולי הוא יקר ללבו של ראש הממשלה, ושם היה מאמץ מכל הצדדים כדי להציל את הערוץ – פה אני חושש שאנחנו נראה מציאות אחרת.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

דב, איתן ואני הצבענו נגד הסיעה שלנו, הצבענו בעד החוק.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

תודה אדוני היושב ראש. אם אני ממשיכה את דבריו של דב, אני גם חושבת שתפקידה של הכנסת שנכנסת פה לפעולה לפקח על הממשלה. במקרה הזה, אנחנו רואים שאתה המחסום היחיד והחומה הבצורה היחידה, זאת הוועדה הזאת לפני שהממשלה הזאת ממשיכה להשתלח ולטרלל את כל המערכת. איזו מדינה הפכנו להיות? לפעמים נדמה לי שאנחנו מנסים לכסות במילים יפות והממשלה שולחת את הערוצים האלה לרגולטור. הרי זו הסתתרות, זו הסתתרות באופן מובהק מתוך אותה מגמה של פוליטיקאים, שמנסים להלך אימים על התקשורת, וכעיתונאית לשעבר אני אומרת לך שאנחנו במקום מסוכן.

מנסים להראות מה הוא גזר דינו של כל אחד שרק יבקר את הפוליטיקאים. בשונה ממדינות מושחתות עד יסוד, כדאי מאוד שאנחנו נבין שאנחנו נמצאים במקום שהוא מאוד מסוכן, ולכן כולנו צריכים להשמיע קול זעקה.

אז ההתייפייפות הזאת, שאנחנו רוצים להאמין שהרשות השנייה והרגולטורים עושים את עבודתם נאמנה – צר לי, פה אנחנו צריכים להסיר את הכפפות ולשאול את כל השאלות בצורה נוקבת, כדי שיידעו אותם פקידים, שלא משנה מי מינה אותם, הם צריכים לקחת החלטות שיהיו טובות לציבור, כי כל פגיעה בגופי שידור שבסופו של דבר מובילה את הספינות לטבוע, פוגעת באופן ישיר בגיוון השידור ובאיכות השידור. תודה רבה לך.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני חייבת להגיד לך שיש לי דז'ה וו, כאילו פעמיים בקדנציה אנחנו עסוקים בהצלת ערוץ 10, ואני רוצה לדעת אם זה מקרי או שמישהו רוצה שהם יהיו שק החבטות, ואחרי שהם ימותו גם לבעוט ולדרוך על הגופה, זה מה שאני מנסה להבין.

אני גם מבולבלת מזה, כי כשראש הממשלה היה שר תקשורת, הוא אמר: העם יבחר בשלט, והיה הפיצול של ערוץ 2, וואו, הבנו נורא נורא מהר שזה לא עבד. עכשיו הגורמים המקצועיים אומרים: זה אפשרי, ואיכשהו אני לא יודעת, יש איזה נעלם שלא הצלחתי להבין, ואני מאוד שמחה שהגברתי שמאלוב ברקוביץ נמצאת כאן, כי אני אשמח לדעת – למה זה תקוע? איפה המעצור?

ואם צריך את עזרת הכנסת, הנה באנו, בואו נשחרר אותו, כי איך יכול להיות? יש שני צדדים שרוצים להגיע להסכמה, מה מונע? האם יש איזה מישהו מאחור, שמושך בחוטים ואנחנו לא מכירים אותו? אנא צא החוצה, הראה את פרצופך. אני מאוד אשמח לשמוע את ההסבר, אני בטוחה שיש הסבר מלומד, כי אחרת יש בעיה מאוד קשה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה לקארין אלהרר. עכשיו אני רוצה לקבוע את סדר השיח. ראשונת הדוברים תהיה הממונה על ההגבלים, שאין עליה וראוי שזה ייאמר. אני אומר את זה כמי שוועדת הכלכלה היא ועדת הבית שלה. שוב אני מנצל את ההזדמנות לומר שמאז כניסתך לתפקיד, את נותנת עבודה שכבר שנים לפחות אני לא ראיתי, ואני הרבה זמן פה.

ברשותכם, ראשונת הדוברים הממונה על ההגבלים. לאחר מכן יושבת ראש הרשות השנייה, וכמובן יש כאן רשימה שאנחנו ננסה לתת את המפתח הרחב, גם של רשת מי שיבקש, ערוץ 10 כמובן, סגנית הממונה על התקציב, וכמובן יושב ראש הוועד.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

תמיד העובדים אחרונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, אין בעיה, אתה רשום, אני אאפשר לך בוודאי. אני לא לחוץ עד 15:55, עד שהדיון הזה ימוצה, כי אני רוצה שגם תצא מפה הודעה שלנו. בבקשה גברתי הממונה על ההגבלים העסקיים.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

תודה רבה יושב ראש הוועדה, וכמובן תודה רבה על המילים החמות. המיזוג בין רשת ל-10 אושר על ידי רשות הגבלים עסקיים באוגוסט האחרון, מכוח דוקטרינת הפירמה הכושלת. כשאני אומרת מכוח דוקטרינת הפירמה הכושלת, המשמעות של הדבר הזה – וזה צריך להיות ברור לכל היושבים פה בחדר – זה שאנחנו אישרנו את המיזוג הזה בחוסר אהבה מוחלט ובלב מאוד כבד. אנחנו לא אוהבים את המיזוג בכלל. אנחנו חושבים שיש בצדו פגיעה בתחרות, ואם אישרנו אותו, אישרנו אותו בסיטואציה של אין ברירה. עשינו את זה בסיטואציה של אין ברירה, מכיוון שחששנו מה יקרה במצב האלטרנטיבי. אנחנו חששנו מתמונה, שבה ערוץ 10 יתמוטט יחד עם חברת החדשות שלו, ואנחנו נישאר רק עם רשת וקשת, שמחובקות ביחד בחברת חדשות 2 ואנחנו נישאר רק עם חברת חדשות אחת.

אני חושבת שלכל היושבים פה בחדר מובן היטב מה המשמעות של חברת חדשות אחת בלבד, מה משמעות התוכן היום של חדשות בערוצי התקשורת הטלוויזיונית – הוא תוכן עוגן, הוא תוכן שמביא הכי הרבה רייטינג, הוא התוכן המשמעותי ביותר שהם משדרים, ולכן הדבר הזה היה במרכז הבדיקה שלנו ובמרכז הבחינה שלנו.

אני אסביר רגע דקה מה המשמעות של דוקטרינת הפירמה הכושלת, כדי שכולנו נהיה על אותו בסיס כשאנחנו מדברים על זה. זאת דוקטרינה שאנחנו משתמשים בה בקמצנות רבה מאוד וביד קפוצה מאוד במקרים מאוד נדירים. רק כדי לסבר את האוזן, המקרה המשמעותי האחרון שבו אישרנו פירמה כושלת היה במיזוג של שופרסל וקלאבמרקט, שנת 2005 – רק שתבינו שאנחנו לא מדברים על משהו שנעשה בקלות ראש ובקלות דעת.

תנאי הפירמה הכושלת מתקיימים רק כאשר הצדדים מסוגלים להראות לנו, שהחברה הנרכשת כושלת מבחינה כלכלית ואין לה שום תקומה נראית לעין; כאשר מוצו כל המאמצים למכור אותה לגורם שהוא לא המתחרה הישיר שלה, והשתכנענו שאין אפשרות למכור אותה לגורם שיגרום פחות נזק לתחרות; וכאשר אנחנו משתכנעים שיש יותר נזק מזה שהחברה תפשוט את הרגל מאשר המצב שבו היא תתמזג עם המתחרה שלה; כאמור, התנאי האחרון כמעט אף פעם לא מתקיים, במקרה הזה הוא התקיים, מכיוון שאנחנו התנינו את המיזוג בתנאי שרשת תיפרד מקשת בחברת החדשות ואנחנו נישאר עם שתי חברות חדשות שפועלות בנפרד.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

מה שאמור לקרות בכל מקרה בעצם, על פי התנאים של הפיצול ביניהם.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

על פי התנאים של הפיצול, החברות האלה היו אמורות להיפרד ב-20'-21'.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אה, הבנתי, ואתם מקדימים את זה, ברור.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

על פי התנאים שאנחנו הצגנו, אנחנו לא נאפשר למיזוג הזה לצאת לפועל, לפני שרשת וקשת יפרידו את ההחזקות המשותפות שלהן בחברת חדשות 2, כדי שאנחנו נהיה בטוחים, שאנחנו נשארים עם שתי חברות חדשות עצמאיות.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

זה תנאי להתקדמות, שחברת החדשות צריכה לעבור לאחת משתי החברות?

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

התנאי שלנו למיזוג הזה שרשת לא תהיה מעורבת יותר בחברת חדשות 2.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה רק להזכיר בעניין הזה, שהחדשות הן עוגן בכל התהליך הזה ובדיון שמתקיים סביב הנושא הזה כבר שנים. אני רוצה להזכיר לכם, שהיה שלב שבו דיברו על הקמת חברת חדשות נוספת של רשת או קשת, היו פה תהליכים שלמים בעניין הזה.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

אנחנו נמצאים פה בשביל להגן על כל אחד ואחד מהסובבים סביב לשולחן ועל הצרכנים, כך שהם יוכלו ליהנות ממקסימום מגוון, ממקסימום אפשרויות, מהאיכות הטובה ביותר, וגם שהמפרסמים יוכלו ליהנות מפלטפורמות הפרסום הרבות ביותר.

לכן ברור שאנחנו לא אוהבים את המיזוג הזה, שמוריד את מספר הערוצים משלוש לשניים, ואנחנו נענים למיזוג הזה. אישרנו אותו בלב כבד ובמצב של אין ברירה.

לפני שאישרנו את המיזוג, לא עשינו חיים קלים לרשת ולערוץ 10. הם נדרשו להעביר אלינו הרבה מאוד מסמכים, גם על הנתונים הכלכליים שלהם, גם המסמכים על הדיונים הפנימיים שנערכו אצלם – ישיבות דירקטוריון, התייעצויות פנימיות, מצגות פנימיות שהם הכינו לקראת העסקה הזאת – הכול נבחן. עשינו כל מה שאפשר לעשות כדי לוודא מה המצב לאשורו.

ההחלטה התקבלה אחרי בדיקה מאוד מאוד יסודית של המצב, ואחרי שנחה דעתנו. כאמור, אנחנו לא מקבלים החלטות כאלה חדשות לבקרים, שפשוט אין מנוס אלא לאשר את המיזוג הזה.

מרגע שהבנו שאין מנוס, זאת רק היתה שאלה של כמה להוציא את ההחלטה יותר מהר, כי מבחינתנו אין שום תועלת ברגע שאין מנוס, שהם ימשיכו להפסיד וימשיכו להקיז דם. אם אישרנו את המיזוג, מבחינתנו שההחלטה תצא לפועל כמה שיותר מהר.

אני לא רוצה להכביר יותר במילים. אני אשמח לענות על שאלות ככל שישנן. אני רק אתייחס למה שציין יושב ראש הוועדה לעניין ועדת הריכוזיות. במסגרת הבדיקה של מועצת הרשות השנייה, מועצת הרשות השנייה צריכה ואמורה על פי חוק הריכוזיות להתייעץ עם ועדת הריכוזיות, שכוללת אותי כיושבת ראש, מנכ"ל משרד האוצר ואת יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה. אנחנו מייעצים למועצת הרשות השנייה בעניין הזה ואנחנו אמורים לשקול שיקולי ריכוזיות כלל משקית. אני רק אבהיר, שיקולי ריכוזיות כלל משקית הם לא שיקולי תחרות – הם שיקולים שונים משיקולי תחרות, ואני תיכף אסביר מה הם. אני רק אומר, עד היום לפחות, ועדת הריכוזיות לא קיבלה פנייה ממועצת הרשות השנייה בעניין הזה. כשנקבל, אנחנו בוודאי נידרש לנושא הזה ונכנס את ועדת הריכוזיות כדי לבחון את העניין הזה.

כן צריך לשים לב, ששיקולי ריכוזיות כלל משקית הם לא שיקולי תחרות – הם שיקולים שהם מעבר לשיקולי תחרות. אנחנו אמורים לבחון את ההשפעות שיש לגורמים כלכליים על כלל המשק הישראלי, ולא על ענף ספציפי, ובכלל זה על היכולת שלהם להשפיע על מקבלי ההחלטות, על מאסדרים, על פוליטיקאים – ואלה הדברים שאנחנו פועלים בוועדת הריכוזיות, ובהחלט עוד לא כינסתי ועדת ריכוזיות ולא נועצתי בה ולא עשינו עדיין את העבודה הפנימית בהקשר הזה, אבל בהחלט יכול להיות שלהם יהיה מה להגיד על המיזוג הזה מעבר לעמדה התחרותית של רשות הגבלים עסקיים.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני שמעתי בלב כבד את מה שתיארת – חוסר אהבה, פגיעה קשה בתחרות, סיטואציות של אין ברירה, חששנו. שמעתי את זה בלב כבד, בסוף הלכתם על הנימוק של הפירמה הכושלת.

שאלתי הראשונה היא לגבי כל הנימוקים שאת מעלה עכשיו, היית צריכה לקום כשבא הפיצול בין קשת לרשת בערוץ 2.
<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אז היא לא היתה הממונה.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

לא היא, הרשות להגבלים.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל היא ממשיכה, נכון.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

--לקום ולהגיד שאין טעם בפיצול וזה יפגע.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

--שאין טעם בפיצול.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני לא שמעתי את הטענה.

<< אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >>

רשות ההגבלים התנגדה בזמנו.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

צריך לקבל את ההחלטה כמו שקיבלו אותה – במהירות ובהתנהלות שקיבלו אותה עכשיו. אני לא שמעתי.

<< אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >>

לא, הרשות הגיעה לוועדה והתנגדה.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

רשות ההגבלים התנגדה להחזקה המשותפת של חברת החדשות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

טל שורר, אתה צודק, היא תשיב.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני שם את הסוגיה על השולחן – אופן קבלת ההחלטה והמהירות בקבלת ההחלטה גורמים לי לשים את השאלה הזו על השולחן.

השאלה השנייה, בתהליך שקיבלתם את ההחלטה, הרי יש רגולטור נוסף שזה הרשות השנייה, ויש לו חלק. למה לא ניסיתם לעשות זאת בשיתוף עם הרגולטור השני כדי שקבלת ההחלטה תהיה משותפת? למה התנהלתם כאילו "אני רוצה לקחת את הכותרת באופן עצמאי לבד"? יש רגולטור אחר, איפה הוא?

יש לי עוד שאלה על הדרך. אני זוכר שבזמנו פורסם בתקשורת, שלערוץ 10 יש מחשבות לקנות את רשת. היתה כתבה בסגנון, פתאום זה ירד. אם ערוץ 10 כושל ועל פי ההגדרה הזו הלכת למהלך של המיזוג, מאיפה צץ הרעיון שערוץ 10 יקנה את רשת?

בדבריך ציינת שלושה ערוצים והתעלמת מ-750 מיליון שקל שאישרנו כאן לתאגיד השידור, איפה הוא בכל המשחק? 750 מיליון – את לא ציינת את זה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה ערוצים מסחריים.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני יודע, אבל אני מזכיר את זה דרך אגב לא כשאלה.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

תודה על השאלות, אני שמח לענות עליהן אחת-אחת. דבר ראשון, איפה היינו בפיצול הערוץ? אני רוצה רגע לחדד ולהבהיר, עמדת רשות הגבלים עסקיים אינה ומעולם לא אמרנו, שאין זכות קיום לשלושה ערוצים במשק הישראלי. גם בהחלטת המיזוג שלנו בהודעה שפרסמנו, שהסבירה למה אישרנו את המיזוג הזה, לא אישרנו את זה כי אמרנו: יש לנו אמירה כוללת שאין זכות קיום לעולם לשלושה ערוצים במדינת ישראל.

אנחנו בדקנו את הנסיבות הספציפיות של המקרה הזה ולאן נקלעו הערוצים בדרך שבה הם הלכו כרגע, וגם על רקע הנכונות של בעלי המניות להמשיך ולהשקיע כספים כפי שהשתקפה לנו, והגענו למסקנה שבמצב הנוכחי אין כרגע תקומה לערוץ 10. אני רוצה להימנע מלומר – וחשוב מאוד שזה יהיה מדויק – שאין לנו אמירה כוללת, שאין זכות קיום לשלושה ערוצים. אני כן אציין, שכאשר היה דיון על פיצול הערוצים, רשות הגבלים עסקיים הסתייגה מאוד מהעובדה שרשת וקשת נשארות בטוחות ביחד בחברת החדשות ומותירות את ערוץ 10 עם חברת החדשות שלה להתחרות - -

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

--לבד.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

היתה עמדה מאוד ברורה של רשות הגבלים עסקיים בעניין הזה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מי שאישר את זה – זה הוועדה הזאת.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

לעניין השאלה של החלטה משותפת, למועצת הרשות השנייה ולראש הרשות השנייה יש סמכויות שלהם ויש שיקולים שלהם. אנחנו לא דורכים בתוך השיקולים שלהם, ואני מעריכה שהם לא דורכים בתוך השיקולים שלנו, וכל אחד שוקל את שיקוליו. בוודאי שצריכה להיות התייעצות משותפת בין הגופים האלה.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

התקיימה בעניין הזה?

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

ואכן כשאנחנו בדקנו את המיזוג, אנחנו פנינו לרשות השנייה וביקשנו את עמדתה. התקיימה פגישה ביני ובין ראש הרשות השנייה על המיזוג הזה, ואנחנו קיבלנו ושמענו את עמדתכם, ככל שהיתה מגובשת בתקופה הזאת.

אני אציין שלהבנתי, ראש הרשות השנייה, כפי שהיא שיקפה לי בזמן שאנחנו בדקנו את המיזוג, עמדתה היתה שעד שאנחנו לא נביא את עמדתנו, היא לא נדרשת לשאלה הזאת בכלל. למרות זאת, אנחנו בכל התייעצנו עם הרגולטור המומחה, עם הרגולטור האחראי, הם מכירים את הערוצים בוודאי יותר טוב ממה שאנחנו - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא הבנתי, היא אמרה לך לחכות להם? << דובר >>

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

לא, היא אמרה: תקבלו את ההחלטה, ואז אנחנו נקבל את ההחלטה.

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

נכון, אבל עדיין אנחנו התייעצנו איתם כרגולטור מתמחה וכמי שמכיר את הערוצים, ואנחנו חושבים שעמדתם היא רלוונטית בנושא הזה.

לעניין כאן, מעבר להיותם בנויים במודל עסקי שונה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא קשור בכלל לעניין הזה.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני שאלתי לגבי ערוץ 10 והרצון שהיה להם לרכוש את רשת, האם בדקתם את זה כחלק משיקולכם בקבלת ההחלטה?

<< אורח >> מיכל הלפרין: << אורח >>

אנחנו בחנו את עסקת המיזוג, כפי שהונחה בפנינו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את צודקת, אני זוכר, זה היה פשוט אחרי. תודה גברתי על התשובה המלומדת והמנומקת. אני רק רוצה לומר לכם, שתוך כדי זה שאנחנו דנים, שר התקשורת העביר הודעה דרך נתי טוקר וגם דרך אריאל מישראל היום. ההודעה אומרת ששר התקשורת עומד על דעתו – זה יפה שגם את ההדלפות וגם את ההודעות הרשמיות דרך, זה יפה.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

למה אתה צריך לחזור על זה? למה אתה אפילו צריך להפיץ את זה? זה לא לכבודה של הוועדה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תקשיב, זאת ידיעה, כמו שאנחנו כינסנו כאן דיון, גם בעקבות ידיעות שפורסמו בכלי התקשורת. זה לא חדש, אנחנו כל שני וחמישי מגישים בקשות לדיון וזה על פי הודעות. חשוב שהדברים ייאמרו בדיון הזה, גם אם זה נאמר בצורה הזו נחמן.

השר אומר שעמדתו היא שהוא תומך בריבוי ערוצים. הוא לא יתערב בעניינים מקצועיים, שנוגעים לתחום הטיפול של הרשות השנייה, והוא מפציר ברשות השנייה לסיים את העבודה עד ה-7 בנובמבר, כפי שנאמר – היתה התחייבות כזו. אני רק הבאתי דברים בשם אומרם.

תודה, אני ברשותכם רוצה להמשיך, בבקשה גברתי.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

לנשום עמוק...

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

ראשית, אני אקרא ברשותכם, כי הגעתי לכאן בלב לא רגוע, ואני תיכף אסביר גם למה. אבל אדוני היושב-ראש, בגלל הזמנתך – ואני רוצה להודות לך שאתה מקדיש זמן לשוק התקשורת – זאת לא פעם ראשונה, גם בקדנציה הקודמת שלי בתור חברת כנסת אצלך, היית מאוד מאוד פעיל ובאמת לא פעם, כמו שאמרת, הצלת אתה בגופך יחד אתי את ערוץ 10 מסגירתו.

אין צורך להכביר במילים ולהגיד שהנושא של המיזוג בין רשת לערוץ 20 הוא נושא מהותי וחשוב מאוד לשוק הטלוויזיה. עם זאת, אני חייבת לומר – ואיכשהו התזמון, זאת פעם ראשונה בחיים שאני הולכת להודות לנתי טוקר – שהתזמון יצא טוב עם ההודעה של שר התקשורת. אני חייבת לומר שאני רגולטור עצמאי, ותודה לאל לכל מי שפה זורק כל מיני מחשבות, שר התקשורת לא פעם בשיחתנו אמר בדיוק את מה שהוא אמר כרגע בהודעה שהוא שלח ממשרד התקשורת: את והמועצה גוף עצמאי, אתם תקבלו החלטה, אני מבקש לעשות את זה מהר ככל האפשר. זה היה מהתחלת הבקשה, שר התקשורת עמד על כך שזה יהיה מהר ככל האפשר.

אני פה ממליצה סתם ככה כהערת אגב לבטל את חגי ישראל על מנת שלא יבואו בטענות לרגולטור, למשל: חודש חגים בספטמבר – פשוט תשבו ותבטלו אותם, אבל זו היתה הערת אגב. אני חייבת לומר שאני מאוד מעריכה גם את עמדתו כשר, כי אני יודעת שאנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, ועל אף זאת הוא עומד על כך שהוא מאפשר לרשות השנייה ולמועצה המקצועית של הרשות השנייה לקבל את ההחלטה.

אני חייבת לומר, שאני כרגולטור מבצעת את מדיניות הבית הזה, בית המחוקקים של מדינת ישראל. מדיניות שאך לפני פחות משנה ביקשה לפצל לשלושה ערוצים – פחות משנה. אני שומעת פה מילים גבוהות גבוהות, שכולם ידעו שהמצב קשה, אבל משום מה ועדת הכלכלה לא התכנסה אז לבטל את הפיצול, כאשר כולם כולל אגף התקציבים שיושב כאן יודעים שאין מקום לשלושה ערוצים.

חברים יקרים, אני מבצעת את תפקידה של הרשות השנייה על פי חוק מבית המחוקקים הזה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

איפה היתה הרשות השנייה?

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

כשאתם תחליטו לשנות את החוק, אני אפעל על פי החוק שבית המחוקקים יקבע.

הבקשה למיזוג הגיעה זמן קצר לאחר הפיצול עצמו. אני רוצה להגיד שכבר במאה הקודמת, כשחבר הכנסת נחמן שי היה ברשות השנייה, כבר אז האינטרס הציבורי עמד לנגד עיניו בדיוק כמו גם במאה הזו, האינטרס הציבורי עומד לנגד עינינו. חבר הכנסת נחמן שי, אתה נראה מאוד טוב, זה לא חלילה שאני רוצה להגיד משהו עליך.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

אני מבקש להפסיק להחמיא לגברים פה בחדר ולהמשיך בדיון...

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

הו, נגעת בנקודה, התחלנו להיעלב...

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

לפני שאני עוברת להצהרה שלי כאן, אני רוצה לומר לממונה על ההגבלים שאני מכבדת מאוד את עבודתה. על אף כל מה שנכתב בתקשורת, אני מכבדת את עבודתה, ואני אומרת כאן בריש גלי שהממונה בודקת את החוק על פי החוק של ההגבלים, הרשות השנייה בודקת את הבקשה על פי חוק הרשות השנייה.

גם אם יש פה ניסיון לתקוע טריז בין שתינו, אני אישית לא אתן לזה לקרות, כי כבודה במקומה מונח, ואני בטוחה שהיא עשתה את ההחלטה כפי שהיא עשתה. אני עדיין – אני לא אגיב בנושא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דווקא את החלק הזה אנחנו רוצים.

<< דובר_המשך >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << דובר_המשך >>

על ההתייעצות או לא התייעצות – אני מעדיפה לא לדבר. אני כן נפגשתי עם הממונה. היתה לנו שיחה מאוד מעניינת, ואכן נאמר – ואני עומדת על כך ועמדתי על כך – שהרשות השנייה תקבל החלטה, רק לאחר קבלת החלטתה של הממונה, מתוך כבוד כלפיה; ואני גם אגיד לכם למה, כי אם הממונה היתה אומרת שהמיזוג הזה לא אפשרי, כפי שאמרה כרגע, לרשות השנייה לא היתה שום דרך לאפשר אותו, ולכן אנחנו ביקשנו לשמוע מה אומרת הממונה. הממונה אמרה כן – מרגע זה הרשות השנייה נכנסת לתוך התהליך.

חברים יקרים, בשל מורכבות הסוגיה, קיימה מועצת הרשות השנייה מספר ישיבות בבקשת המיזוג, וכן פנתה למבקשי המיזוג לקבלת השלמות והבהרות הנדרשות לשם השלמת הדיון בבקשה. במקביל פורסם שימוע ציבורי לשמוע את עמדות הציבור, ואני חושבת שזה לא ראוי ציבורית, חוקית ומוסרית, שאני אדבר כאן לפני סיום הליך השימוע.

חשוב לי מאוד לומר, שאין פה מישהו שלא שם לב להתקפות חסרות שחר כלפיי בגופי התקשורת. גם השונאים שלי, ויש לי כאלה, מרחמים עלי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אז כנראה את לא מכירה את כולם.

<< דובר_המשך >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << דובר_המשך >>

אני בטוחה שהיום נוספו לי עוד כמה. אני חייבת לבקש ולומר, שתהליך השימוע שאנחנו נכנסנו אליו הוא תהליך בגלל המורכבות של הסוגיה. כמו שאמרתי, עד לפני פחות משנה היה פיצול, וכל מי שנכנס לפיצול – גם ערוץ 10, 14 היום, גם רשת וגם קשת – ידעו את מצבו של השוק. כולם ידעו מצוין לפני שנה את מצבו של שוק התקשורת בישראל, וגם הרשות השנייה ידעה ויודעת ומודעת למצב.

מי שבא לכאן ואומר שהרשות השנייה פשוט לא מבינה, טועה מאוד. הרשות השנייה יודעת בדיוק מה שקורה בשוק התקשורת, ויכול להיות שזאת הבעיה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז למה לקח כל כך הרבה זמן?

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אולי זאת הבעיה של הרבה אנשים, כשאני מגיעה לתפקיד – להבדיל מהפרסומים – לא מהתחום הפוליטי, אלא מתחום התקשורת, וכשבאים ואומרים אנשים "אנחנו כתבנו את החוק", יש פה בחדר אנשים שהם כתבו את חוק הרישיונות, אני באה ואומרת: אני חוקקתי את חוק הרישיונות. אז כנראה שאחת הבעיות של כל הנוגעים בדבר – שמה לעשות, הייתי מקימת ערוץ טלוויזיה, עבדתי מול רגולטור, הייתי מחוקקת והיום אני רגולטור. אני עבדתי בשוק המסחרי ועבדתי בשוק הציבורי, וברור לגמרי שהבקשה שעומדת לפתחנו היא בקשה מורכבת ביותר.

40 עיתונאים האשימו אותי בכול, בכול חוץ מרצח ארלוזורוב. אגב, אני חייבת להודיע פה שיש סיכוי גדול שגם בכך אני אואשם בקרוב.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

זה לא מצחיק.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

לאור האמור לעיל ועל מנת להקטין את הפגיעה בתהליך המתואר, תהליך השימוע הרציני שמבצעת ותבצע רגולציה וגוף רגולטורי במדינת ישראל, על מנת למנוע פגיעה בשיקול דעתה של הרשות השנייה, וכל אלה שעומדים לי עם האקדח לרכה ש"אין זמן", "עכשיו", "מיד", "אם לא את – נכנס את הכנסת", "זה לא פוליטי", אבל כל הכנסת נמצאת פה, "דחוף, תקבלי החלטה לטובתנו" - -

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

מה היית רוצה? שנתנדף מפה?

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

חלילה.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

נו, מה קורה עם העקיצות האלה והשיח הזה?

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

--"דחוף, דחוף מבקשים שתקבלי החלטה לגבי אישור המיזוג" – "מבקשים" זה עוד מילה יפה; אני רוצה לומר, ואני חוזרת על כך, שעל מנת למנוע - - -

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

מי הגורמים האלה? אנחנו יכולים לדעת?

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

חבר הכנסת עיסאווי, אני גם לא רוצה לדבר על האיומים שאני שומעת במהלך התקופה – "נפרק אותך", "נחסל אותך", "לא תמצאי עבודה", "לא תמצאי שום דבר". עזבו, אני לא רוצה להגיד מי.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

הוועדה מגנה כל ניסיון להלך אימים על רגולטור – זה לא אומר שהרגולטור צודק, אבל חס וחלילה אף אחד לא רוצה את זה, מה פתאום.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אני מאוד מודה לך, אני לא סיימתי.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

אבל איילת, אם מישהו אומר שמאיימים עליו, כדאי שיגיד מי מאיים עליו.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

כשמישהו יושב ואומר שראש הממשלה מעורב, שייגש לשלטונות ויוכיח.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

החיים היו קלים, אם אפשר היה להוכיח - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברים, יש לי בקשה – עשו לי טובה, אני רוצה להקשיב כאן גם לאנשים. הרצון שלי לגבש כאן החלטה בסוף הוא יותר חשוב מכל הוויכוחים האלה.
אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לסיים את הבקשה שלי. לאור האמור, על מנת להקטין את הפגיעה בתהליך המתואר, על מנת למנוע פגיעה בשיקול דעתה של הרשות השנייה, וכן למנוע לחצים והשפעות שאינם ענייניים, אני סבורה כי אין מקום לדיון בוועדה הזאת בשלב זה.

כאשר אנו נמצאים במהלך של תהליך השימוע, שפורסם עד 24 לחודש, אנחנו פנינו לציבור והרשות השנייה תשמח מאוד לבוא ולהציג את עמדתה, את עמדת מועצת הרשות השנייה בסמוך לאחר שזו תקבל את עמדתה בעקבות השימוע.

כפי שאמרתי, אני אגיד פה משפט אחרון, כי מעבר לזה אני מבקשת מכם לא לענות לשאלות כדי לא לפגוע בתהליך השימוע. אני מבקשת להגיד – ואמרתי פה לא פעם ראשונה, ואני רואה פה ישר את חברי וידידי היקר ורשבסקי – אין כוונת הרשות השנייה לסגור את ערוץ 10 או לפגוע במי מהערוצים, אבל אתם חייבים להבין, בקשה של מיזוג זה פחות ערוץ אחד בישראל. השאלה שעומדת בפתחנו היא שאלה מאוד מורכבת – זה פחות הפקות, זה פחות מקומות עבודה, ולכן יצאנו לשימוע, ואנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לקבל החלטה עם אקדח לרכה.

נעשה את עבודתנו על פי חוק, אדוני היושב-ראש. אנחנו מבקשים לסיים את התהליך, כפי שביקש כרגע השר, שמעתם אותו. נבקש לסיים את התהליך עד ה-7 בנובמבר.

מאוד חשוב להגיד פה דבר נוסף. השימוע תלוי גם בחומרים שמקבלת הרשות השנייה. אני מקווה מאוד לשיתוף פעולה מכל הגופים, ואני מזמינה כאן אצלך בוועדה, אדוני היושב ראש, את כל מי שמעוניין להגיע לשימוע, להגיד מי בעד, להגיד מי נגד, להגיד מה הנימוקים, על מנת שהרשות השנייה, רשות רגולטורית במדינת ישראל, תקבל החלטה מושכלת. תודה רבה לכם.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני שמעתי את דבריך, גברתי, ואת בעצמך אומרת, לא אני, את אומרת שהפיצול היה לא מזמן, לא מלפני 1,000 שנה. אתם מכירים את כל החומרים, זה לא משהו שאתם צריכים לאסוף מחדש את המידע, לעשות איזה תחקיר מעמיק. כולנו מבינים במה מדובר.

1. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? זו השאלה הראשונה;

2. להבנתי, רשת הודיעו שהם מבטלים, נסוגים מהמיזוג, אז אני שואלת על מה השימוע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אנחנו נאפשר כמובן לנציגי רשת פה להתייחס, אם ירצו.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אני רק מנסה לחשוב איזה שאלה פה יכולה לפגוע בתהליך השימוע, אבל אני אומר לך.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

הליך השימוע הוא לא תהליך משפטי.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

הוא תהליך משפטי.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

הוא לא תהליך משפטי. לא, אין דבר כזה.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

כדאי מאוד שתדע.
<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש כאן עניין שאני בכל מקרה מחפש את התוצאה. מה שחשוב זה לוחות זמנים ומתי זה יוצא, זה הסיפור כולו.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

יוליה, קיבלתם את כל מה שאתם רוצים מבחינת חומרים?

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

חבר הכנסת עיסאווי, אני מאוד מבקשת לא לענות לשאלות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

גם שתי השאלות - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

היא לא יכולה לדבר במקום רשת, אני אסביר לך למה. היא מטפלת בעניין העקרוני.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל מה עקרוני? בריק אין כלום?

<< אורח >> יוסי רוזן: << אורח >>

אני אדבר על זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בוודאי, יוסי אחר כך יתייחס לזה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אני רק רוצה שזה ייאמר לפרוטוקול, כי חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב ברקוביץ, יו"ר הרשות השנייה חזרה ואמרה את זה כמה פעמים, אז אני רוצה שזה ייאמר – יש פה בבית הזה, ואני ביניהם, אנשים שניסו לראות האם אפשר לדחות את הפיצול, האם אפשר לשנות את הפיצול לאור מה שאנחנו התחלנו לזהות, את הבקיעים, הרבה לפני שהגיעה לעולם הרפורמה של ערוץ 20 כפי שהיא ידועה בשמה המקוצר, כי יש לה שם הרבה יותר מדי ארוך.

אני דיברתי על זה גם עם יו"ר ועדת הכלכלה. אם אתה זוכר, דיברנו כבר לפני למעלה משנה וחצי. אנחנו היינו מאוד מאוד מוטרדים מזה, אנחנו הבנו את המשמעויות, אנחנו הבנו לאן זה הולך; ואני נורא מצטערת – ואגב אני מודה לממונה על ההגבלים העסקיים על ההסבר המלומד בנושא הפירמה הכושלת, כי אני חושבת שזה די ברור – יש פה איזושהי בעיה, שיש פה התנהגות של הבית הזה כאילו הקירות לא זוכרים. הקירות זוכרים. חבר הכנסת כבל, הקירות זוכרים מה עברתם פה עם ערוץ 10, לפני שאני הייתי חברת כנסת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אתייחס לזה. תאמינו לי, אף אחד פה לא מכיר חוץ מלאה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

בדיוק, אי אפשר להתנהג כאילו לא עברנו את הסאגות האלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דרך אגב, אני רוצה למסור הודעה. הגיעה אלי גם ההודעה הרשמית של השר, הוא ביקש שאני אקרא אותה.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

זה משהו אחר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמרתי לו, כבר הקראתי את זה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

זה הסדר הטבעי של הדברים, זה ברור... אגב איתן, הציוץ היה לפני שקיבלת את ההודעה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמרתי לו, בסדר.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול שאלה מהותית ולא פרוצדורלית לגבי כן מיזוג/לא מיזוג. מאוד מטריד אותי, מה ההשלכות לגבי העובדים גם ברשת וגם בערוץ 10?

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

כפי שאמרתי, אני מבקשת לא לענות לשום שאלה שאמורה להיות על שולחנה של הרשות השנייה.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

יוליה, את היית פה בבית הזה, את היית חברת כנסת. זה לא הגיוני, שאת לא תוכלי להגיד לי מה ההשלכות על עובדים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אתייחס לזה. בכל מקרה, אני יכול להגיד לך – יוליה כנראה היתה שואלת את השאלה הזו, אם היא היתה עכשיו יושבת פה.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

פיטורים, מה ההשלכות? ברשת וב-10.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

טל שורר, אני אאפשר לך עוד דקה.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אני הולכת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא לא, יוליה תגידי, מה זה? זאת תכנית כבקשתך? את עכשיו פה, לא מקובל עלי. לא כל רגע תעשי לי ירידת שמיעה. את פה, את יושבת כאן, כיבדנו אותך, הקשבנו לך, עכשיו את תקשיבי לנו.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

וגם גינינו תופעות לא ראויות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יוליה, תאמיני לי, קול הרע"ם מקהיר לא מאיים ככה, די.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

אני לא מבין למה אתה לוקח את זה בהומור כל כך גדול, אני לא חושב שזה מצחיק. זה לא מצחיק שעובדי ציבור יבואו הנה ויהלכו אימים על הוועדה הזאת; וכמו שאתה יודע לעמוד מול הבנקאית, תעמוד גם מול הרשות השנייה. אני מדבר בסבלנות, אבל זה כבר עובר כל גבול.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נחמן, יש לי רק בקשה בחברות, אני האחרון שצריך להטיף לו איך לנהל דברים ומה חשוב ומה לא חשוב. עם כל הכבוד אני אומר את זה, עם כל הכבוד. אני אומר את זה באמת בהערכה גדולה אליך ולעשייה שלך. אני את דבריי עוד לא אמרתי, אבל לא חייבים כל דבר להגיע בשתי שניות מאפס ל-120. אל תדאג, אני יודע בדיוק מה להגיד.

אנחנו נשמע קודם כל את מנכ"ל ערוץ 10, לאחר מכן את יושב ראש רשת, לאחר מכן נשמע את יושב ראש ועד העובדים, לאחר מכן נשמע את תהילה שבאה מהעולם האקדמי ועל השאר אני אחליט אחרי שאשמע אתכם. יש לי בקשה, אנחנו כאן בתוך העניין – בלי פירוטכניקה, בלי מסביב, לגעת בעניין עצמו.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

רק שוב אני רוצה לוודא, באיזה תאריך אתם אישרתם את המיזוג?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

7 באוגוסט.

<< אורח >> יוסי ורשבסקי: << אורח >>

אדוני היושב ראש, דיברו פה הרבה על ההצלה של ערוץ 10 ועל הקירות שזוכרים. אני רוצה להזכיר לכולם – הגברת בנדלר לא פה לצערי, אבל הבטחתי לה בשנת 2014 שלא אבוא יותר לדיונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זוכר.

<< דובר_המשך >> יוסי ורשבסקי: << דובר_המשך >>

אתם זוכרים? ומאז 2014 זאת פעם ראשונה שבאתי. משנת 2014 אנחנו בתכנית הבראה משותפת עם העובדים, בתכנית של תחרות לערוץ 2. הצלחנו במעשינו. בצניעות, הצלחנו להציב תחרות לערוץ 2. היינו 35% מהשוק בין 2014 ל-2017. חיינו בצניעות, לא חיזרנו אחרי הפתחים, לא ביקשנו הקלות, לא ביקשנו הטבות, והצלחנו.

אנחנו התנגדנו לפיצול הזה עוד ב-2011, בוועדת הכלכלה ב-2011. הפיצול הזה נולד בחטא, בהחזקה משותפת של חברת חדשות. אין היום שלושה ערוצים, יש שתי חברות חדשות, את זה שנדע כולנו – אין שלושה ערוצים. שלושה ערוצים, תסלחו לי, זה קשקוש – זה קשקוש, כי תסלחו לי, תחרות בין "האח הגדול" לבין "הישרדות" או בין "הישרדות" לבין תכנית אחרת כזו או אחרת, זו לא תחרות. אבל פלורליזם שמתבטא בחדשות – יש רק שני ערוצים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמירה חשובה.
דובר_המשך >> יוסי ורשבסקי: << דובר_המשך
יש חדשות בקשת ורשת, ויש חדשות בערוץ 10, ויש גם משהו בתאגיד, אבל אלה התחרויות שיש היום במדינת ישראל.

לבוא ולהגיד שאנחנו פוגעים בתחרות? בואו נקרא לילד בשמו, בואו לא ניתמם – בואו לא ניתמם. התחרות לא נפגעת אם יהיה מיזוג. התחרות לא תיפגע אם יהיה מיזוג, יהיו שתי חברות חדשות חזקות ומשגשגות. את יתר התחרות נוכל לקבל בערוצים כאלה ואחרים, נוכל לקבל בנטפליקס, נוכל לקבל ביוטיוב, נוכל לקבל בעשרות ערוצים אחרים של תוכן - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ודרך אגב, העולם הולך לכיוון הזה.

<< דובר_המשך >> יוסי ורשבסקי: << דובר_המשך >>

--אבל חדשות לצערי או לשמחתי אפשר לקבל רק בשני הערוצים המרכזיים, וזאת התחרות חברים – זאת התחרות.

אני לא רוצה באמת להרחיב במילים. אנחנו התנגדנו לפיצול, אנחנו התנגדנו לפיצול הזה בכל הכוחות שהיו לנו. התנגדנו להחזקה משותפת של חברת החדשות על ידי קשת ורשת, כי אם רצו תחרות, אז אפשר היה גם לעשות תחרות בחדשות. התנגדנו לזה ואנחנו עקביים בזה.

לצערי, הגענו למצב של פירמה כושלת. אנחנו מפסידים מהפיצול הרבה מאוד כסף. בעלי המניות הם אנשי עסקים, הם הזרימו הרבה מאוד כסף מהפיצול ועד עכשיו, והגיעו למסקנה שלא יכולים להחזיק את החברה הזאת, אלא או לסגור אותה או להתמזג עם רשת.

אני רוצה להיות פרודוקטיבי ולא רוצה להרחיב במילים. אמרה הגברת שמאלוב ברקוביץ, שהיא מעריכה מאוד את ההגבלים העסקיים, ואני רוצה להציע הצעת ייעול – לא להתחיל לבדוק עוד פעם את העניינים הכלכליים, אלא לבדוק את הדברים האחרים; כי אם אנחנו מעריכים את ההגבלים העסקיים, בואו נקצר טווחים, ואת כל ההיבטים הכלכליים אנחנו כבר בדקנו. אני חושב שכולנו סומכים על הרשות המרכזית פה בעניינים הכלכליים, שזה ההגבלים העסקיים, עם כל הכבוד ליתר הרגולטורים, ומפה צריך להתחיל.

את לוח הזמנים צריך לקצר. סליחה הגברת שמאלוב, את לא שומעת. אני אסיים בזה שאנחנו מודעים באמת לרצינות ולעומק של הרשות השנייה, אבל כל יום שעובר, אנחנו משלמים מחיר כבד. התחרות שהגברת שמאלוב דיברה עליה, נפגעת בצורה בלתי רגילה. העובדים משלמים מחיר יקר, על מנת להשאיר את בעלי המניות בהזרמה, בהפסדים המטורפים האלה, העובדים משלמים בגלל ההתמהמהות הזאת בכיסם, הצופים משלמים מחיר כבד – אין תחרות. תסתכלו על לוח השידורים של ערוץ 10, זה שידורים חוזרים, אז איפה שוק ההפקה? אנחנו לא מסוגלים להפיק כלום, לא מסוגלים להפיק שום דבר. אנחנו מפיקים את החדשות, שזה התחרות, ועם זה אנחנו צריכים להישאר.

<< אורח >> יוסי רוזן: << אורח >>

קודם כל תודה על ההזמנה להשתתף בדיון הזה. נדמה לי שאנחנו בעולם הפוך, שנים אנשי הרשות השנייה שאלו אותנו, מדוע אתם לא מתמזגים – פעם שאלו, מדוע אנחנו לא מתמזגים עם קשת; פעם עם 10. כל הזמן אמרנו: אבל הרשות להגבלים עסקיים לא תיתן לעולם לעשות את זה.

עכשיו התהפכו היוצרות. הרשות להגבלים עסקיים היתה המבוגר האחראי, עשתה עבודה יסודית, ארגזים של חומר, כולל התכתבויות שלי באס.אם.אס, ביקשה וקיבלה את כל החומר, עשתה עבודה במשך חודש פחות יום והחליטה.

אנחנו פנינו לרשות השנייה, שבזמנו עודדה אותנו – נכון, לא בתקופתך יוליה, עוד קודם – למיזוג, והיינו בטוחים שנקבל מחיאות כפיים והמיזוג הזה יאושר מידית, כי אנחנו מבינים את התפקיד של הרשות השנייה לאשר את מחזיקי הרישיון; אבל את כולנו, את כל מחזיקי הרישיון ב-10 וברשת, הרשות בדקה ואישרה לפני שנה, ערב המעבר לפיצול. עד כדי כך היא בדקה, שביקשה לדעת מה ההחזקות הפרטיות של מרדוק, שהוא הבעלים של פוקס, שמחזיק באנדמול, שהיא שותפה ברשת. עד כדי כך המצאנו פרטים וניירות וארגזים של חומר, והתהפכו היוצרות.
אני קודם כל שמח לשמוע את דברי יושבת ראש הרשות השנייה, שהיא לא קבעה עמדה, כי באותם 30 עיתונים שצוטטו פה, אנחנו קראנו כל יום שהיא מתנגדת למיזוג והיא לא תיתן שזה יתבצע. אני שמח על האמירה, ואני מכיר ויודע - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלה היו רק הדלפות.

<< דובר_המשך >> יוסי רוזן: << דובר_המשך >>

ואני בטוח שאם היא אומרת שהיא לא קבעה עמדה, תיקבע עמדה לא מוכתבת מראש; ולכן גם בעקבות כל הפרסומים האלה, חשבנו שאין טעם בשימוע הזה. אנחנו פנינו ב-23 ביולי בבקשה לאשר את המיזוג. עברו כבר מאז, כולל חגים – בסדר, אם ננכה את החגים – עדיין פי שניים מהזמן שרשות ההגבלים העסקיים דנה בבקשה ואישרה אותה.

ונשאלה שאלה, ואני לא אתחמק ממנה, מדוע הודענו על יציאה – מכיוון שגוף עסקי, שמקפיא את עסקיו למשך כמעט חצי שנה, והיתה בינינו, בין 10 לבינו, התחייבות שלא נצא להפקות חדשות ולהתחייבויות חדשות - - -

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

מתי ביניכם סוכם המיזוג?

<< אורח >> יוסי רוזן: << אורח >>

המיזוג סוכם בשלבים שונים. אומרים לי פה חודש מאי, אחר כך ההסכם היה צריך להיחתם, היתה פנייה לממונה על ההגבלים העסקיים, ואסור היה לנו לדבר בינינו על תכניות עסקיות טרם הממונה אישרה. אסור היה לנו לשוחח על פרטי התכניות, ולכן זה התעכב.

כך שהגענו למסקנה שאין מקום להמשיך באי-הוודאות הזאת. הרבה מאוד מפיקים ויוצרים מחזיקים עובדים, ואנחנו לא מעבירים אליהם הזמנות, מכיוון שיש אי-ודאות. הפקה של תכנית זה עשרות מיליונים, זה לא מאות אלפים, וככה זה נראה.

אני רוצה להזכיר עוד דבר. שואלים פה: יצאתם לשבעה ימים לפיצול. אדוני היושב-ראש, יש לי פה רשימה של למעלה מ-20 הבטחות, שנקרא לזה שלטוניות או לא שלטוניות, הבטחות בתחומים של שינוי חקיקה, של שינוי רגולציה, של שינו בכללי העבודה ושל הרשות השנייה מול הזכייניות. אנחנו עומדים כל היום בפני מה לא תעשה, עוד לא עמדנו פעם אחת בזה שיקיימו הבטחה אחת שניתנה לנו – על ידי הרשות השנייה, על ידי שרי התקשורת לדורותיהם, על ידי מנכ"לי משרד התקשורת לדורותיהם. כל אותן הבטחות, למעט מספר מזערי שלאחרונה מועצת הרשות קיבלה על צמצום ושחרור ערבויות, כל ההבטחות המהותיות שהובטחו לזכייניות ביציאה לפיצול, לא קוימו. לא קוימו, ומדובר פה בהשפעה של עשרות מיליוני שקלים.

לעומת זאת, הטילו עלינו קנסות, כמו "שידרת 41 דקות פרסום והיה מותר לך 40", אבל זה שאתמול בערב היתה פעולה ביטחונית ולא שידרנו – אבוד, אסור לנו להוסיף דקה. בקיצור, רגולציה, קנסות, נזיפות, חילוטי ערבויות, זה היה והווה לחם חוקינו.

האם אנחנו פרשנו מהעניין הזה, בהערכה שמדובר פה בסחיבת זמן – אמרה פה יושבת-ראש הרשות, אני חוזר על זה: לא קבעתי עמדה ויתקיים דיון. אני לא יודע מה מטרת השימוע. אני פשוט לא מצליח להבין מה צריך לומר בשימוע הזה. אנחנו הגשנו הררי חומר בבקשת הפיצול. אנחנו הגשנו כל מה שצריך. יש לרשות כל הפרטים על בעלי המניות. אני חושב שאפשר היה מזמן לאשר, ואין צורך אפילו להמתין ל-7 בנובמבר, אבל הלוואי וב-7 בנובמבר תהיה החלטת דירקטוריון שרשת תשקול את עמדתה מחדש לאור העמדות האלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מודה לך מאוד.

<< אורח >> יוסי רוזן: << אורח >>

חבר הכנסת עיסאווי הזכיר את כל סכומי ההפסד, כפי שפורסמו בעיתונות. שכחו לומר שבנוסף לזה בעלי המניות של הערוצים עד לפיצול הפסידו והשקיעו למעלה ממאות מיליוני שקלים, ובסך הכול לא מדובר פה בעסק שמחר הולך להרוויח כסף. תוסיפו את "כאן", שאני חושב שגם לפי החלטות בוועדה הזאת לפחות מקבלת סיוע שנתי של 750 מיליון שקל.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

זה לא שייך לתאגיד, לא צריך לערב פה את התאגיד הציבורי.

<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>

מה העניין של כאן פה? למה כל הזמן התאגיד הזה נכנס? כולם פה נגד - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עזוב את התאגיד עכשיו. אתה שמעת אותי מתייחס? אם אתה תתחיל עכשיו, זה יתחיל. די, מספיק.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>

אתה צודק, זה לא שייך.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

תודה רבה מר כבל. האמת שכשזימנת את הדיון, קצת קיננה בי ההתרגשות להופיע פה בפני הוועדה; אבל אחרי שהנסיבות והתהליכים והאופן שבו מתנהל התהליך הזה, בעיקר במשרדי הרשות השנייה, הובילו אותי ביום ראשון לבשר ל-480 עובדים על הכוונה לקצץ בשכרם, ההתרגשות היום וגודל המעמד היום, אני מצטער לומר במבוכה, קצת פחותה לעומת המעמד של יום ראשון.

התהליך הזה שאנחנו מדברים עליו כאן באיזושהי חרדת קודש, שמתנהל כאן איזשהו תהליך, היא תהליך שמתנהל שלא בתום לב. הוא תהליך שמתנהל בצורה כזאת, שאו שהפריץ ימות או שהכלב ימות, אבל שמיזוג לא יהיה.

זה החל בכך שגברתי, גברת שמאלוב ברקוביץ, ניסתה להפריד בין הצדדים, לסכסך בין הצדדים במיזוג.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

זה לא מקובל עלי, לא לא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יוליה, בואי נעשה סדר.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

מה זה כל ההאשמות האלה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יוליה, קודם כל, את רוצה ללכת? לכי. עכשיו את תקשיבי לי, את רוצה לקום וללכת – לכי. לא, מספיק, די, אני אשמיע לך מה אמרת לאנשים פה על רגולטורים בקדנציה הקודמת שלך.

<< דובר_המשך >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << דובר_המשך >>

לא האשמתי אנשים בתפקיד.
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
יוליה, אל תתני לעצמך להסמיק, אם נוציא עכשיו את הפרוטוקולים, די.

<< דובר_המשך >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << דובר_המשך >>

אני לא אסמיק, אני מבקשת ממך, אני כיבדתי אותך, הגעתי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מקבל, אמרת פה דברים, מספיק עם זה.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

את לא יכולה לאיים כל שנייה.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אני לא מאיימת, לא הבנתי למה זה איום. יש פה כאלה שישמחו שאני הולכת. אני מבקשת ממך להפסיק להטיח כלפי האשמות. יש אינסטנציות חוקיות במדינת ישראל.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

גברתי, אני חוזר למה שאמרתי לך בעבר: את תפסיקי להגיד שקרים, ואני אפסיק להגיד את האמת; את תפסיקי לנסות לסכסך ולחבל במיזוג הזה בדרכים לא לגיטימיות. כשאת יושבת אתנו בחדר בנוכחות עדים - - -

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אגב, כמה פעמים פגשתי אתכם בעת החגים? כמה פעמים?

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

פגשת אותנו וניהלת אתנו שיח, ואני מודה לך על כך. פגישה בינינו התקיימה פעם אחת, התקיימה פגישה גם בינך לבין ועד ערוץ 10, שזה גוף נפרד.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

התקיימה בינינו פגישה כמה פעמים.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

התקיימו פגישות, הבעיה היא התוכן, לא עצם הפגישות.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אז מי שמשקר פה זה אתה ולא אני.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

אני טענתי שהיו פגישות, אני רק רוצה להגיד מה היה בפגישות האלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

טל, יש לי בקשה, פעם אחרונה שאתה משתמש בהטיה של השורש "שקר". די, הבנו, הרעיון ברור, בוא נתעסק במהות.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

בסדר, מודה לך, אני חוזר – כשאת אומרת לנו שרשת לא רוצה אותנו ואבי צבי ישחט אותנו, את מנהלת את ההליך הזה בצורה לא ראויה; כשאת אומרת לנו שהתחקירים של רביב דרוקר לא ימצאו את עצמם בערוץ של אודי אנג'ל, את מנהלת את התהליך הזה באופן לא ראוי.

והדבר הכי חמור שמתנהל כאן בדבר הזה, וזה מתקשר לשיחת הטלפון האחרונה שקיימנו – כשאת אומרת שההנחה שלך, שההגנה שלנו, שהביטחון שלנו הוא שאף אחד לא יסגור ערוץ טלוויזיה בתקופת בחירות, כי כולם רוצים את ההשפעה, את פותחת כאן פתח – מעבר להפסדי המיליונים ולכסף שמדברים – לתיק 6,000 ו-7,000 ו-8,000; כי אני כעיתונאי, לא רוצה לעבוד בגוף תקשורת מפסיד. תקשורת הפסדית היא מבוא לשחיתות, גברת שמאלוב ברקוביץ. אנחנו רוצים לחזור למודל הוויאבילי שהיה, למודל הקיים שבו ערוץ 10 הוא גוף שמרוויח כסף, יש לו רווח תפעולי, והוא יכול לעבוד בצורה ראויה עם חופש עיתונאי מוחלט, כפי שאפשרו לו הבעלים שלו עד היום. אנחנו מאמינים שגם בערוץ הממוזג, אם וכאשר, אנחנו נמשיך לעשות עיתונות חופשית ועצמאית. גם המנכ"ל מסמיק, כי הוא יודע מה היה בפגישות גברתי.

אני רוצה לומר את הדבר הזה בצורה מאוד פשוטה – מעבר למקרו כלכלה שמדברים כאן, על תחרויות וריכוזיות, יושבים כאן מאות עובדים, 480 עובדי ערוץ 10 וחדשות 10. חדשות 10 הוא הגוף היותר גדול, ומבחינתם הסחבת הזו זו מכת מוות – מכת מוות.

<< אורח >> יוסי רוזן: << אורח >>

ועוד 400 עובדי רשת.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

כמובן, אני לא מדבר בשמם, אדוני. גם ברשת אני ניזון ממה שקורה בעיתונות. גם ברשת היה הליך פיטורים, ואצלנו מדובר על קיצוץ משמעותי ביותר בשכר, שנמצא בימים האלה במשא ומתן בין ההנהלה לבין ועד העובדים.

אני רוצה באמת לבקש מכם כוועדה וממך גברתי. אני מודה שהיה שיח, לפחות דלתך היתה פתוחה עבורנו, ואת זה אני מאוד מאוד מעריך, למרות שאת הטקסטים שנשמעו בחדר לא אהבתי לשמוע, אבל זה בסדר, זו האג'נדה שלך, וזה בסדר. אני מבקש מכם כוועדה ואני מבקש ממך גברתי באמת להציב תאריך סיום להליך המיזוג הזה, להליך השימוע הזה, שכל פעם יש לו מניעה אחרת ולא דנים בו, ויש מניעה חוקית, והמניעה החוקית הזאת נופלת מהשולחן אחרי חצי שעה, והשאלה כאן אם התהליך הזה מתנהל באמת בתום לב, ולכל אחד מאתנו יש תשובות אחרות.

אני רוצה רק לבקש ממך, מר כבל, ברשותך. יש כאן דיבורים על התהליך החוקי שמתנהל, ולכן אני מבקש דקה או שתיים לאישה שגם רמזה אליה ראש הרשות בדבריה, לגברתי נגה רובינשטיין, עורכת הדין שמייצגת אותנו כוועד עובדים, לדבר על האלמנט החוקי שנמצא כאן, שהועלה על השולחן. ברשותך, אני אודה לך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אאפשר לה, לא עכשיו. נגה גם צריכה להתחיל לשלם פה שכירות...אנחנו יודעים ומכירים ונאפשר לה כמובן בכבוד רב. גם אילולא ביקשת, היא היתה מדברת.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אבל איתן, נאמרו כאן דברים קשים – תהליך לא בתום לב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה לצאת מפה עם ענבים, לא להתחיל לעשות פה ועדות חקירה על כל אחד ואחד. בבקשה, תהילה ולאחר מכן שירה גרינברג.

<< אורח >> תהילה אלטשולר: << אורח >>

הדבר הראשון שהייתי רוצה לשים פה על השולחן הוא את התחושה המאוד מטרידה שלי על כך שאין מי שלוקח אחריות – אין מי שלוקח אחריות על הצהרות חלולות ביחס לפיצול וההכרזות ש"אם רק נוריד רגולציה – יפרחו כאן אלפי פרחים"; אין כאן לקיחת אחריות על מה שנעשה פה בפברואר האחרון, על יצירת עוד תתי סוגות ועוד תתי ז'אנרים של ערוצים ועל תכניות ל-10 שנים של הטלוויזיה, כשברור לכולם שאפילו אי אפשר לעשות תכניות פה ל-10 חודשים; אף אחד לא לוקח כאן אחריות על סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב כאן בוועדת הכלכלה של טיפול בערוצים, שברור לכולם שהיכולות הוויאביליות שלהם מאוד מאוד קלושות במצב הרגולטורי הנוכחי, וכל אחד מהסיבובים האלה, לא נעים לי לומר, הוא עוד מסמר בארון הקבורה של רגולציית הטלוויזיה.

אני רוצה לומר, שלפחות לתפיסתי, לרשות השנייה בוודאי שיש סמכות לדון במיזוג הזה, צריך לשים את הדבר הזה על השולחן. אתם עצמכם תיקנתם את חוק הרשות השנייה בחורף שעבר – הורדתם למשל את סעיף הפלורליזם כסעיף שאתם כבר לא רוצים אולי שהרשות תתייחס אליו, אבל השארתם גם את סעיף 5(ב)(1) להבטיח השקעה בשידורי חדשות וגם את סעיף 5(ב)(7) "להבטיח שידורי מידע מהימן, הוגן ומאוזן". אלה השיקולים שהרשות השנייה צריכה לשקול.

יותר מזה, לתפיסתי – וגם הבעתי אותה – טעתה הרשות להגבלים עסקיים בזה, שהיא לא שקלה מספיק שיקולי hardcore של חופש עיתונות ושל המאפיינים המיוחדים של שוק העיתונות. כוונתי אינה לומר, שהיא לא היתה צריכה לאשר את המיזוג, בוודאי שהיה צריך לאשר את המיזוג. הרי הוויכוח כאן הוא על התנאים – על התנאים, לא על עצם המיזוג, ועל השאלה מה צריך לשקול כאשר מתנים את המיזוג הזה בתנאים. והרשות להגבלים עסקיים לא קיבלה את עמדתי, ובוודאי שזה בסדר – אולי צריך לחשוב על חוק ההגבלים העסקיים בהקשר הזה ועל שוק התוכן העיתונאי – אבל היא כתבה במפורש ואמרה במפורש: הרשות השנייה תדון בהקשרים הספציפיים שנוגעים לשוק. זאת המשמעות של רגולטור ייעודי.

פה אני רוצה לשים על השולחן עוד דבר, שהוא צדדי אבל חשוב. מה שעולה בין השיטין הוא חוסר שיתוף פעולה מספק בין הרשויות הרגולטוריות, וזה לקח הרבה יותר רחב אדוני, כשאנחנו מדברים על ועדת הכלכלה, זה לא קשור רק לשוק התקשורת.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

זה לא רלוונטי מרגע שהממונה על ההגבלים העסקיים אמרה, שהם ישבו עם הרשות השנייה.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

מה אני אמרתי? ישבנו או לא?

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

סליחה, אני דיברתי עכשיו על הממונה להגבלים עסקיים.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

לא, אבל כאילו יש פה שני צדדים.

<< אורח >> תהילה אלטשולר: << אורח >>

אני מאוד בעדינות אמרתי, שנראה לי שאין פה שיתוף פעולה מספק.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

איתן, אני מצטרף לקביעה הזו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא מכיר לעומק את הסעיפים, אבל יחד עם זאת, אני רק יכול לומר לך שלא תמיד שיתוף פעולה הוא הדבר הרצוי והנכון. תפקידם של כוחות הוא לעתים לשקול שיקולים אחרים ברמת העצמאות.

<< אורח >> תהילה אלטשולר: << אורח >>

שיתוף פעולה הוא לא הסכמה בהכרח, שיתוף פעולה הוא העברת ידע, הוא ישיבות משותפות, לזה הכוונה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

העברת מידע זה דיון שראוי להעלות אותו.

<< אורח >> תהילה אלטשולר: << אורח >>

אני חושבת שאנחנו רואים פה באמת מצב שבו יש איזשהו סוג של חשש, שהמוסד הרגולטורי שוקל אינטרסים עצמיים שלו. חלק מזה נובע באמת מסיקור היתר של התקשורת את עצמה, שמשחית את התהליכים הרגולטוריים. אנחנו רואים את זה כל השנים, זה לא דבר חדש.

לתפיסתי – ואדוני היושב ראש, לו תישמע דעתי – ברור פה לכל היושבים מסביב לשולחן, כמעט לכולם, שאת המיזוג הזה צריך לאשר, השאלה היא התנאים. אני חושבת ששווה לנהל את הדיון הזה בתנאים – בשאלה איך מודדים ריכוזיות בשוק התקשורת, בשוק התקשורת אני מתכוונת בשוק התוכן העיתונאי; בשאלה איך צריך להבטיח את עצמאותה של חברת החדשות. אלה הסוגיות שעומדות פה על הפרק, לא השאלה אם צריך מיזוג או לא צריך מיזוג. במובן הזה, אני חושבת שזה ייתן יותר כלים לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רק רוצה לומר לסוף דבריך, שהם דברים נכונים, רק איך אומרים? כבר פתחנו את הפתח שלא יהיה מיזוג, או אם יהיה מיזוג שכבר קיבלנו 200 בהליכות ונימוסים ואפס ביכולת לקדם את שוק התקשורת. הנחת העבודה הבסיסית היא שהרשות – כמו רשות ההגבלים, כך הרשות השנייה – מלכתחילה על פי חוק אמורים להיות לה הכלים לשקול את הדברים האלה באמות המידה הנכונות, דהיינו: שההגבלים במה שהיא אמורה לעסוק – יש לה. אני רוצה להזכיר לכם, הרשות השנייה לא קמה שבוע שעבר. השאלות מה הוא שוק תקשורת חופשי, תחרותי על כל המשתמע, שיודע לאזן בין כוחות – זאת לא המצאה של השבוע. לכן הנחת העבודה שלי, שהכלים האלה ממילא עומדים בפניהם. הם לא צריכים להמתין להנחיות מאתנו, זו חובתם גם על פי החוק היום.

חברים, אני אאפשר לכם, יש לי זמן, אבל חברים, מחזור לא פה, שכל אחד ייתן מעצמו את הדבר החדש הבא.

<< אורח >> שירה גרינברג: << אורח >>

תודה רבה, כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת. לי חשוב לומר, שאנחנו באגף התקציבים במשרד האוצר, כפי שאתם מכירים אותנו, לא שולפים דברים מהמותן, ולכן אנחנו בחנו את הנושא מקצועית אצלנו לאור הנתונים הכלכליים ואת החלופות השונות. כפי שנאמר, זה לא שיש חלופה טובה ומצוינת, אך צריך לבחור את החלופה הכי פחות גרועה, ושהכי תטיב עם הציבור בסופו של דבר, כשמסתכלים על כל החלופות האפשריות.

אין ספק שהחלופה העדיפה לשוק היא זו שתאשר את המיזוג תחת תנאים כמובן רלוונטיים. הדבר הכי חשוב זה קודם כל כשאנחנו בוחנים מהזווית שלנו את היבטי התחרות, החשש הכי גדול שלנו כמובן זה שיש סבירות גבוהה, שערוץ 10 עלול להיסגר. הדבר הזה בעצם ייצור חברת חדשות מסחרית אחת. אני לא מדברת על זה שיש עוד מהדורת חדשות בערוץ ציבורי ושיש שידורי אקטואליה בערוצים זרים, אבל זה בכלל לא באותו מגרש.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

זה לא ברודקאסט.

<< אורח >> שירה גרינברג: << אורח >>

כלומר, מספיק להסתכל על האופי ושיעורי הרייטינג וכו', זה לא באותו מגרש.

ולכן החשש העיקרי שלנו הוא בעצם סגירת ערוץ – מה שיוביל לפגיעה משמעותית בתחרות של שידורי החדשות. הדבר הזה הוא מבחינתנו נושא שצריך להיות מדובר בצורה מאוד ברורה, ולכן טובת הציבור בהקשר הזה – ויש הקשרים רבים או נוספים, מכיוון שיש פה שווקים נוספים שיש לבחון ובחנו בנתונים הכלכליים, יש פה שוק המפרסמים ושוק הפרסום ואנחנו מסתכלים על הכלכלה כולה וגם על ההשפעה על העסקים וכו' – אנחנו בפירוש לאחר הבדיקה שלנו סבורים שהדבר העדיף ביותר מבין החלופות השונות זה אישור המיזוג, תחת התנאים שאמרתי, שיבטיחו חברת חדשות כמובן עצמאית וכו' ויש עוד דברים שצריכים להיאמר.

מה שחשוב לומר כרגע, מהרגע שהשימוע עומד להסתיים, זה שחשוב להעביר את המסר שנאמר, שחשוב מאוד שלוח הזמנים לקבלת ההחלטות יהיה לוח זמנים קצר, מכיוון שגם אי קבלת החלטה משמעותה קבלת החלטה במציאות הנוכחית.

חשוב לי להגיד מנקודת הזווית הכלכלית בכלל המשק, כשאנחנו מסתכלים על השקעות במשק בפן הכלכלי, כמובן שמשקיעים צריכים ודאות רגולטורית וצריכים לדעת שמתקבלות החלטות בלוחות זמנים סבירים; בפרט בשוק התקשורת, שהוא שוק עתיר השקעות, ולכן מאוד מאוד חשוב, על מנת שנבטיח שימשיכו להיות השקעות בתחום התקשורת ושנמשיך לראות השקעות גם בתחום הזה ובתחומים אחרים, חשוב מאוד שהרגולטורים הרלוונטיים יביאו החלטה בלוח זמנים קצר.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני קראתי כתבה בדה-מרקר של הממונה, של שאול מרידור, ושם יש קביעה בכותרת אותה אני מחזיק, שמכפישים ומונעים מהליכים חשובים, והוא אפילו רמז בכתבה על האפשרות של החלפת הרשות השנייה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דרך אגב, יש חוק שמונח פה על השולחן שלי, ואני רק צריך להחליט אם אני מעלה אותו.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

לעבור לרשות תקשורת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בלילה העליתם - - -

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

בלילה יש קצב אחר מהבוקר. כשקובעים בבוקר, זה יהיה לאט לאט, בלילה זה הולך מהר.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אתם נקטתם עמדה, הרי המנהל שלך נקט את העמדה. האם מאחורי העמדה יש לכם אכן כוונות לסגירת הרשות משיקולים תקציביים וכספיים שלכם?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הם לא משלמים, אנחנו משלמים. לא המדינה משלמת את הרשות השנייה.

<< אורח >> שירה גרינברג: << אורח >>

הנושא שעומד לנגד עינינו זה ההחלטות המקצועיות שאנחנו מנהלים וסבורים ומגיעים למסקנה מה נכון עבור השוק, והדבר הזה הוא מה שמניע אותנו, וזה לא הגופים השונים שקיימים. אנחנו תמיד אומרים מה עמדתנו המקצועית, לאור הבחינה המקצועית שנעשתה. אני כמובן כן שמחתי לשמוע פה, כן קראתי בתקשורת על הכפשת הבדיקה של הממונה על ההגבלים העסקיים.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני מדבר על דברים שהבוס שלך אמר.

<< אורח >> שירה גרינברג: << אורח >>

אני מדברת על הדברים שנאמרו. היה לנו חשוב לבוא ולהגיד, שהכפשות של גופים מקצועיים – אין להן מקום לדעתנו בשיח המקצועי. חשוב לנהל שיח מקצועי נכון, לא הכפשות על גופים כאלה ואחרים, וזו העמדה שאנחנו באים ומציגים. אנחנו תמיד מציגים מה עמדתנו המקצועית.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

חבר הכנסת פריג', היו הכפשות. היו הכפשות, אל תהיה מודאג.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

תקשיב, זה פשוט דיבה.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

תתבעי.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

אני רק רוצה לציין שאני רואה בחומרה כל מחשבה על סגירת רשות חשובה, רגולטורית כזו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עיסאווי, אני אענה. שני דברים – אני לא אסטה מהנושא המרכזי שלשמו התכנסנו; דבר שני, מי שצריך להחליט אם הנושא יעלה או לא, זה אני. אני עיכבתי את זה, והם יודעים למה עיכבתי את זה. עזוב, עכשיו לא נפתח כאן את הדיון, האוצר יודע, כולם יודעים בדיוק.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

השאלה האם יש כוונות לאוצר מעבר - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל אני מסביר לך, כשתהיה הקדנציה הבאה, יבוא שאול מרידור הבא ויחליט מה שיחליט. נחליט אם לתמוך או לא לתמוך.

נגה רובינשטיין, אני מבקש שתהיי מאוד מאוד ממוקדת.

<< אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >>

ראשית, אני רוצה לדבר על שני חוקים ישנים. לא סתם רשות ההגבלים מטפלת במיזוג. הרשות השנייה לא מטפלת במיזוג. המונח מיזוג לא מוזכר בכלל בחוק הרשות השנייה; מה שקיים בחוק הרשות השנייה זה העברת אמצעי שליטה, ולא בכדי – מכיוון שהרשות השנייה אמורה לשקול שיקולים מאוד מסוימים בהעברת אמצעי שליטה, זה לא דופליקט של רשות ההגבלים העסקיים, ולכן לא מונחת בקשת מיזוג בפני הרשות השנייה, מונחת בקשה להעברת אמצעי השליטה על השיקולים המאוד תחומים שנמצאים שם.

הנקודה השנייה היא שהחליטה יו"ר הרשות השנייה, כמו שהיא הסבירה כאן, לעמוד בטור ולא במקביל – אז יש לזה אחריות. האחריות שנובעת מההחלטה שלה לעבוד בטור ולא במקביל, שלוח הזמנים שלה יהיה מאוד קצר ומאוד תחום, מכיוון שהיא החליטה לחכות לבדיקת הממונה על ההגבלים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נתייחס לזה.

<< דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >>

הנקודה השלישית שאני רוצה לומר, שאמור להיות כאן איזשהו מבוגר אחראי. יש כאן עובדים, שחלקם קיבלו הודעות פיטורים, חלקם קיבלו הודעות על קיצצו, דיבר על זה כאן טל, הם על פי תהום. לפחות ערוץ אחד על פי תהום. בסיטואציה הזאת, מישהו צריך לשים את הברקס – ולא יכולה להיות בדיקה שהיא בדיקה כפולה כאילו הרשות השנייה זה הרשות להגבלים עסקיים. אם לא עושה את זה היועץ המשפטי לממשלה, צריכה לעשות את זה הוועדה הזאת, מה לעשות.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

ראית שזימנתי את הדיון, את הרגולטורית. לי אין טענות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

די, אני אתבע אותך...

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אבל תסתכל גם לשם.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

לא, הוא לא צריך להסתכל לשם. אני חברת כנסת ואני יושבת פה בשקט. אני זימנתי את הדיון ואני מקשיבה פה לכולם, יוליה. תפסיקי לנסות שינזפו בי, זה כבר מביך מה שאת עושה. די, כמו ילדה, מספיק.

<< אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >>

הנקודה האחרונה זה שהמשוואה ברורה. אם לא יינתן אישור מיזוג, יהיו שני ערוצים וחברת חדשות אחת בישראל, שזה בדיוק הפוך מכל הסמכויות והתפקידים של הרשות השנייה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מנכ"ל ערוץ 10 אמר את זה בצורה מאוד ברורה.

<< אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >>

אם יהיה מיזוג, תהיינה שתי חברות חדשות.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אתה יודע איך קוראים לזה בשוק ההון? Plain vanilla.

<< אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >>

אנחנו מבקשים שגם לעניין הזה תהיה התייחסות בהחלטת הוועדה.

<< אורח >> יערה למברגר: << אורח >>

אני אהיה מאוד קצרה היום. קבלת החלטה מנהלית, וההחלטה שמועצת הרשות השנייה צריכה לקבל כמובן החלטה מנהלית, צריכה להתקבל בלוחות זמנים סבירים. הסבירות נגזרת תמיד לאור כלל הנסיבות.

אנחנו חושבים שהנסיבות פה במקרה הזה מצביעות על הצורך לסיים את ההליך ולקבל החלטה בדחיפות. גם השימוע אוטוטו מסתיים ומיד אחריו צריך לקבל את ההחלטה בדחיפות.

אנחנו רואים פה את כלל נסיבות העניין, שכוללות גם את החשש שהערוץ בישראל יקרוס, שחברת חדשות בישראל תיסגר – ואלה נסיבות מאוד חשובות, שצריך לקחת בחשבון בקביעת לוח הזמנים של ההחלטה של הרשות השנייה. זה גם עולה כמובן מחוות הדעת של הממונה על ההגבלים העסקיים.

בעיניי, כמובן שהשיקולים שונים, ואנחנו גם חושבים שחשוב פה ששיקול הדעת כמובן נתון לרגולטור ואנחנו חושבים שהרגולטור צריך להיות עצמאי ולשמור על שיקול דעת עצמאי, ולכן פעמים רבות אנחנו מתגייסים כדי לשמור על זה; אבל גם הרגולטור צריך לקבוע עכשיו את הזמן לקבלת ההחלטה על ידו בשים לב לכלל הנסיבות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה גברתי. הדברים שלך היו מאוד מאוד ברורים וגם חשובים.

<< אורח >> יאיר טרצ'יצקי: << אורח >>

אנחנו הארגון היציג של העיתונאים בחדשות 10 ורואים לנגד עינינו גם את תנאי ההעסקה שלהם, אבל גם את האינטרס הציבורי ואת האינטרס של כלל ענף העיתונות.

דבר ראשון, אמרו פה לא מעט שהפיצול נכשל. אז הפיצול לא נכשל, הפיצול הצליח. המטרה של הפיצול לא היתה לעודד ולחזק את העיתונות בישראל, אלא להחליש – לא 1,000 פרחים יפרחו, אלא 1,000 פרחים ינבלו וזה עשה את העבודה. על פניו, האינטרס שלנו שיהיו 1,000 חברות חדשות, אבל אם יש כסף מבחינת הפרסום להחזיק בערך 700 עיתונאים, עדיף שהם יהיו בשתי חברות חדשות חזקות ולא ב-7 חברות שבכל אחת מהן יהיו 100 ואף אחד לא יוכל לעשות תחקירים.

משהו לגבי הרשות השנייה, אל"ף – לזכותה של יושבת—הראש, היא דיברה אתנו ללא הפסקה. לי לפחות יש מספר דו ספרתי של שעות שהיא דיברה אתנו בטלפון, נפגשה. דבר אחד אולי שלילי, שעד היום לא הבנתי למה מנסים לעצור את המיזוג הזה, ולפחות כך היא טענה, שהיא לא מעוניינת לקדם את המיזוג.

שמענו תכניות – האמת מאוד יפות, ולדעתי גם נכונות לגבי הצורך לשנות דברים בענף, דברים שקשורים לפייסבוק, לגוגל, להרבה מאוד דברים אחרים. אבל בתוך הסיטואציה הזאת לבוא ולהגיד את הדברים האלה, זה כמו לבוא לאדם שקיבל התקף לב ומגיע לטיפול נמרץ, ובמקום לטפל בו להתחיל לדבר אתו על התזונה שלו. זה לא רלוונטי. בסיטואציה הנוכחית ערוץ 10 על סף קריסה, חברת החדשות שלו תיסגר בעקבות הדבר הזה. זה נזק מטורף. גם אם בהמשך תקום חברת חדשות אחרת, היא תהיה בלי ה-DNA המעולה של חדשות 10, העובדים כבר יהיו חלקם מפוטרים וייפלטו מהתחום הזה. זה נזק גדול לציבור. אני חושב שחשוב כמה שיותר מהר, כמו שנראה לי כולם אמרו פה, לאשר את המיזוג ולגמור את העניין.

<< אורח >> אלעד מן: << אורח >>

תודה ליושב-ראש כבל. אם למדנו משהו בדיון הזה, מעבר לבשורה של ה-7 בנובמבר שעכשיו יש תאריך על השולחן, הוא שהתמונה מורכבת, ואף אחד לא נמנה על מחנה הצדיקים פה. התמונה הרבה יותר מורכבת ממה שמנסים להציג אותה, גם בהיבט של האישור של רשות ההגבלים עסקיים, שאנחנו סבורים שנפלו בו פגמים מהותיים, ואפילו הגשנו ערר לבית הדין להגבלים עסקיים, כך שהדבר הזה לא גמור גם במישור המשפטי.

אני רוצה להזכיר לכולם, שהגורמים שהביעו חשש מהמיזוג הזה, כמו: המכון הישראלי לדמוקרטיה, הצלחה, התנועה לאיכות השלטון, הם לא בדיוק גופים שמזוהים עם המחנה שכל הזמן אומרים פה שמנסה להזיק למיזוג הזה, מכיוון שמעבר לחששות האלה – ויש חששות כאלה, כמו שצוין פה – יש גם חששות מקצועיים אמיתיים, שקשורים לרגולציית תקשורת, ובכלל לנושאים משקיים כלליים שקשורים במיזוג הזה. אנחנו חושבים שהרשות להגבלים, גם באופן שבו נותחה תיאוריית הפירמה הכושלת וגם בתנאים שהיא קבעה או לא קבעה במיזוג, שגתה והדבר הזה צריך לבוא לידי בחינה. כמובן שממד הזמן פה הוא קריטי והתוצאה הסופית הפחות גרועה, כמו שאומרים פה, צריכה להיות מיזוג בתנאים מסוימים מאוד, אבל לא מיזוג בכל מחיר.

דבר שני, השיח פה רווי בקולות ובמחנות. קול אחד אנחנו לא שומעים. אני לא רואה פה אף נציג של בעל המניות.

<< אורח >> יוסי רוזן: << אורח >>

אני מייצג את בעלי המניות.

<< אורח >> אלעד מן: << אורח >>

בתור מי שמבין קצת במשפט תאגידי, אני חושב שאני מדייק במה שאני אומר. אני לא רואה פה נציגים של בעלי המניות; אני רואה פה חברי דירקטוריון שמייצגים את החברה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אני מומחית לממשל תאגידי, הם מייצגים את בעלי המניות. זאת המומחיות שלי.

<< אורח >> אלעד מן: << אורח >>

איילת, לא ניכנס לוויכוח הזה. אבל לא שמענו שום הצהרה פומבית, לא ממר אנג'ל, לא ממר בלווטניק, לא מאנשים אחרים שהם בעלי עניין ישיר בעניין הזה, גם בקשר להודעה על משיכת המיזוג.

אני יכול להגיד לכם באופן רשמי, עד היום בית הדין להגבלים עסקיים לא הודיעו שום דבר; לרשות השנייה עד כמה שאני יודע לא הודיעו שום דבר, ולכן ההליך נמשך. ואולי כדאי שגם בעלי המניות וגם המעוניינים הישירים בעניין הזה, יגידו באופן ברור ורשמי ופומבי מה דעתם, מה כוונותיהם, האם הם מתכוונים להפסיד עוד כסף או לא מתכוונים, וזה יעזור לחדד את התמונה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אני מוכרחה להעיר הערה קצרה. אלעד, לא בכל דבר אני יודעת להתבטא באותה צורה, אבל עם כל הכבוד, מה שאתה אומר, זה פשוט לא נכון. האמירה של בעלי המניות, שהדירקטוריון מייצג אותם ומאשר את העסקה – ואגב, הייתי אומרת את זה בכל חדר שעוסק בכל עסקה אחרת – זאת ההצהרה שלהם, זאת ההצהרה של בעלי המניות. אם אתה רוצה לדרוש מהם שאלות ספציפיות, באמת היה צריך לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים. אבל עם כל הכבוד, זו ההצהרה של בעלי המניות.

<< אורח >> אלעד מן: << אורח >>

אני באמת לא אכנס אתך לוויכוח הזה, אבל אני זכאי להחזיק בדעתי, גם בדעתי המקצועית, גם אם היא לא מתיישבת עם דעתך, מה לעשות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רק אומר לך ולה, שאם אני אחכה לסדר ולניקיון שלכם, אני כבר יכול להגיד להם: חבר'ה, לכו הביתה. יש שלב שבו לא כל הזמן מסתובבים עם הפלס ובודקים איפה העינית. בגלל זה בערוץ 20 – ואתה היית פה – ישבנו לילות כימים, כי הבנו את הדחיפות והחשיבות. ישבתי כאן סביב השעון.

<< דובר_המשך >> אלעד מן: << דובר_המשך >>

אתה מרוצה מהתוצאה הרגולטורית של ערוץ 20?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא קשור.

<< דובר_המשך >> אלעד מן: << דובר_המשך >>

למה לא קשור?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה אתה יושב פה? כדי כל הזמן לכתוב אחר כך "התהליך היה מצוין, החולה מת"? זה מה שאתה אומר לי.

<< דובר_המשך >> אלעד מן: << דובר_המשך >>

לא, זה לא מה שאני אומר, ממש לא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה מה שאתה אומר לי, ואני רוצה תהליכים נכונים.

לפחות כלפיי, אף אחד פה לא יכול להתנשא בעניינים שנוגעים לתקשורת. עמדתי כאן פעם אחר פעם בקרבות לא פשוטים, ששילמתי עליהם גם מחירים פוליטיים כבדים. אני לא צריך שיטיפו לי שצריך כללים וצריך סוגה עילית וסוגה בינונית, הכול נכון.

<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>

לא לזלזל בסוגות.

<< אורח >> אלעד מן: << אורח >>

אבל אף אחד לא מטיף, איתן. אנחנו לא מטיפים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בכל מקרה, תודה אלעד.

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

אני קודם כל אגיד – גם בדקתי את זה עם איגודי היוצרים ואיגודי העובדים – שאנחנו בהחלט תומכים במיזוג, בהבנה מלאה שערוץ 10 לא ישרוד. אני אגיד את זה בצורה ברורה – מחסלים את שוק התקשורת בישראל. אנחנו רואים את זה הלכה למעשה, ואנחנו רואים את זה גם בדיון הזה.

עד לפה היו חברי כנסת שדנו בערוץ 20, שזה ערוץ שמביא 0.5% רייטינג, עד לפה, לא היה מקום לשבת – לילות, שעות, ימים. יש פה 400 עובדים, יש פה אותנו שמתפרנסים מהפקות שמתבצעות לערוץ 10 ולערוץ רשת – זה לא מעניין אף אחד. אני לא מצליח להבין, הרי בסופו של דבר, מה קרה בחוק ערוץ 20? לקחו את חוק הרשות השנייה, גזרו אותו, עשו מה שרוצים, לקחו את חוק מועצת הכבלים והלוויין, עשו מה שרוצים. כל אבן שהיתה, פשוט בעט אותה ואמרו: אנחנו משנים את החוק, אנחנו משנים כל סדרי עולם, כדי להציל ערוץ שאיים לפטר 120 עובדים.

ופה חברת הכנסת איילת ורבין כל הזמן אמרה: חברים, אם זה היה ערוץ אחר, נראה מה היה קורה. וכל הזמן אמרו לה: לא, זה לא נכון, ואנחנו כולנו תמכנו, כי רצינו שערוץ 10 והעובדים שלו ישרדו. אבל אנחנו רואים הלכה למעשה את האמת, שמה שראינו בחורף שעבר זה שהעובדים האלה לא מעניינים. אנחנו לא באמת מעניינים.

אני חושב שאם לא תהיה פה הודעה שאם המיזוג לא קורה עד ה-7 בנובמבר – הוועדה הזאת או מישהו מחברי הכנסת צריכים להגיש הצעת חוק, עם שני העמודים שהוגשו בהתחלה בוועדת קיש ונהפכו ל-25 עמודים, כשכולם גורסים את חוק הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין; אותו דבר לקחת לידכם ולהחליט להציל 400 או 800 עובדים ולהמשיך את התעשייה הזאת ולהבין דבר אחד בסיסי, שזה לא הסוף. בסופו של דבר, אנחנו מבינים שערוצי הברודקאסט, גם אם הם יתאחדו, צריך פה לקבל החלטות שדרך אגב יו"ר הרשות השנייה דיברה עליהן, בנושא של פייסבוק וגוגל ומה קורה עם כל המדיה הפרסומית, שסוחטת את הערוצים האלה בעמלות מטורפות שלא נותנות להם להתקיים. זה חייב לבוא לפתחה של הוועדה כדי לסיים את הסאגה הזו.

<< אורח >> דוד אוחיון: << אורח >>

אני יושב ראש ועד עובדי ערוץ 10, בנפרד מוועד עובדי חדשות 10.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה שיש רק שניים, זה בסדר, לא היית בערוץ הראשון...

<< דובר_המשך >> דוד אוחיון: << דובר_המשך >>

אז יש לנו גם את TV10, שזה אתר האינטרנט שלנו.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

ספר קצת על המצב הקיים של העובדים, יש לנו עוד 40 דקות.

<< אורח >> דוד אוחיון: << אורח >>

בשביל זה ביקשתי את רשות הדיבור. אני קודם כל רוצה להגיד, בראש ובראשונה שאנחנו עובדי ערוץ 10 בעד המיזוג. אמרנו את זה מעל כל במה שאפשרו לנו, ישבנו עם יו"ר הרשות השנייה הגברת ברקוביץ, וגם איתה ישבנו ושמענו המון רעיונות שהעלתה במשך שלוש שעות. לכל אורך הפגישה איתה, אמרתי לה בצורה הכי ברורה: יוליה, אנחנו עובדי ערוץ 10, שלכאורה נפגעים ראשונים מהמיזוג – אנחנו בעדו.

ברגע שיצאה ההודעה שהולך לקרות המיזוג בין רשת לבין ערוץ 10, התאגדנו בליווי ההסתדרות כדי למקסם את כל זכויות עובדי ערוץ 10 כקבוצה ולנסות להציל כמה שיותר עובדים בתהליך. אני רוצה להגיד פה שהתחלנו בתהליך מאוד מאוד נכון ומאוד מסודר מול בעלי המניות של ערוץ 10. מישהו אמר פה, שהוא לא שומע את הקול שלהם; אז אנחנו ישבנו עם בעלי המניות שלנו ועם יושב ראש הדירקטוריון ועם המנכ"ל שלנו, והתחלנו בתהליך של משא ומתן מאוד מסודר, להציל כמה שיותר עובדים, קודם כל להעביר עובדים לחדשות 10, כי יש עובדים חיוניים שעובדים בערוץ ומשרתים גם את החדשות וגם את הערוץ – להתחיל בתהליך הזה.

מעבר לזה, ישבנו עם אבי צבי, שאמור להיות המנכ"ל של הגוף הממוזג, שאמר לנו: אני אנסה להציל כמה שיותר עובדים בגוף הממוזג, וגם אתו ישבנו. בנינו שאנחנו מתחילים לשבת ממש על שמות של אנשים, ולצערי אנחנו חיים את המציאות ויודעים שבסוף יהיו גם עובדים שילכו הביתה. התחלנו בתהליך של משא ומתן עם ההנהלה ועם בעלי המניות לפרישה מסודרת ומכובדת, לתת לכל העובדים שילכו הביתה תנאים נוחים ונכונים בדחיפה מאחורה של כולם, כדי שיוכלו לצאת הביתה בראש מורם ולקבל כמה חודשי פרישה מכובדים.

אני חושב שהתחלנו תהליך, ולצערי מרגע שקיבלנו הודעה שהמיזוג מבוטל, וכשישבנו עם יושבת ראש הרשות השנייה והבנו שאין כאן כוונה לאשר את המיזוג, הכול התפרק, הכול נעצר. קודם כל, מרגע המיזוג התחיל תהליך עזיבה מאוד מאוד מסיבי של עובדי ערוץ 10. בערך 30% מעובדי הערוץ מאז ועד היום עזבו את הערוץ, חיפשו להם עבודה ועזבו, והם עובדים במקומות אחרים לשמחתנו, אבל לצערנו אנחנו מגיעים לעבודה כשהמסדרונות ריקים, המשרדים ריקים, אין עובדים בערוץ, יש תחושה קשה מאוד שרכבת ההרים המטורפת הזאת כבר עזבה את המסילה והיא מרחפת לה איפשהו ואנחנו הולכים להתרסק.

אני מבקש, כמעט מתחנן, ב-7 בנובמבר תאשרו את המיזוג. ברשותכם, תאשרו את המיזוג. לכל כיוון שיהיה, תאשרו אותו. אתה אמרת, ברשותך אדוני, בתחילת דבריך: יש כאן התעללות בעובדים. זאת המילה, זאת התעללות בעובדים. אנשים חיים באי-ודאות, ואי אפשר להחזיק אותנו יותר בצורה הזאת.

<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>

אנחנו תומכים בגדול במיזוג, אבל אנחנו חושבים שמאוד חשוב להסתכל על כל השוק הזה בזמן שממזגים. ועדת הכלכלה שניהלה את כל הדיונים וגם ועדת קיש והקלות והקלות והקלות ואיכשהו לחזק את גופי השידור, אבל גם לפצל אותם בזמן שמחזקים אותם ולטרלל אותם קצת, סליחה, בזמן שמפצלים ומאחדים ביחד – אנחנו מוצאים את עצמנו, אני מדבר על שוק ההפקה בישראל, כל הזמן עם פחות ופחות עבודה.
עכשיו הורדתם את כל המחויבויות של כולם, כי יש כל כך הרבה, כי יהיו אלפי – ובוועדה הזאת דובר על עשרות אנשים שיבואו ויבקשו את הרישיונות הנפלאים האלה, מה היה רע לנו כשהיו זיכיונות? זה פשוט עבד, כולם הרוויחו, אבל רצו לרישיונות. אני מבקש – כשאתם מצמצמים את השוק, תזכרו שגם אנחנו, חברות ההפקה, צריכות לעבוד מול הגופים האלה. אני מתנגד לחלוטין לכך שהוועדה תיקח על עצמה ותחוקק חוק, כי אני יודע מה יקרה, החוק שאדון איתמר מבקש. החוק הזה בעצם ייתן עוד יותר הקלות ועוד יותר הקלות לגופי השידור, כי כל פעם שמחוקקים פה חוק, החוקים הולכים לטובת גופי השידור.

אני חושב שאין ברירה, אנחנו היינו עם אביגדור יצחקי, כשערוץ 10 הלך להקפאת הליכים פעם ראשונה. צריך לעשות את זה, צריך לשמור על חברת החדשות מכל משמר, ואני חושב שזה חייב להיות שם. וצריך גם לדאוג ששני הגופים שיישארו, שהם מאוד מאוד חזקים, הממונה על ההגבלים העסקיים, יואילו גם לעבוד עם השוק בצורה כזאת, שהשוק יכול גם להתקיים, ולא רק גופי השידור.

<< אורח >> אשר ביטון: << אורח >>

הערה קטנה, לכשיאושר מיזוג, אנחנו נצטרך לטפל בעניין של ערוץ הכנסת, ומבנה בעלות השליטה בו עוד לא הובא בפנינו. לכשיובא לפנינו המודל ומבנה הבעלות, אנחנו נשתדל לעשות את זה כמה שיותר מהר, כדי לא לעכב עוד קצת את התהליך כמובן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, תודה גם על ההערה.

אדוני המנכ"ל, אתה באת באיחור. אני לא אפשרתי ליועצת שלך לדבר, כי גם את ההודעה של המשרד של השר קיבלתי דרך נתי טוקר ודרך אריאל מישראל היום. ברשותכם, השר אמנם הסתמס אתי לאחר מכן. אני מבקש מאדוני להציג את העמדה של המשרד באופן רשמי, ואני ברשותכם אסכם.

<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>

תגיד שאתה מעריך הגעתו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא מעריך, הוא היה צריך לבוא.

<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>

לא, תוך כדי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא לא, עזוב. אני מכיר אותו מצוין, המשרד היה צריך לבוא לפה.

<< אורח >> נתנאל כהן: << אורח >>

אדוני היושב ראש, אני בדיוק מגיע מתל אביב. חידדתי את העמדה ואת המסרים, שהשר מבקש להבהיר. אני חושב שהדברים היו ברורים עד עכשיו, ואני רוצה להבהיר אותם בצורה מאוד מאוד חדה, גם לאור הדברים שפתחו כאן במהלך הדיון וגם לאור הסוגיות שעלו באמצעי התקשורת במהלך השבוע האחרון.

השר מבהיר את עמדתו באופן נחרץ. אגב, חשוב מאוד להגיד שאנחנו דאגנו להביע את עמדת השר, גם כשהתהליך עמד בפני הממונה על ההגבלים. גם שם, נקטנו באותה עמדה, אמרנו בדיוק מה המדיניות, אבל גם אמרנו שהתהליך נמצא באחריות מלאה של מועצת הרשות השנייה. הדבר החשוב ביותר זה להביע את עמדתנו מבלי להתערב בתוך התהליך עצמו ובקבלת ההחלטות של השר.

המדיניות היא מניעת סגירת חברת החדשות המסחרית, זה הדבר החשוב ביותר. זה נאמר כאן לא פעם ולא פעמיים. אנחנו לא רוצים שנישאר בסוף התהליך עם חברת חדשות מסחרית אחת במדינת ישראל, וזאת למעשה המדיניות, מבלי להיכנס כרגע לתוך הפרטים ולתוך הנתונים שהמועצה מבצעת.
דרך אגב, גם בחוק אנחנו לא אמורים ולא רשאים לדון בכך, בשביל זה יש מועצה. מבחינה חוקית, זה נמצא באחריותה של המועצה, אבל אנחנו באמת מגדירים את המדיניות, וזה דבר מאוד מאוד חשוב.

אני רוצה להדגיש, שאנחנו לא מתערבים, והשר באופן אישי לא מתערב בתהליך ההחלטות של המועצה. הוא מכחיש בכל תוקף, שנקט בעמדה כזו או אחרת במהלך השבוע האחרון או בכלל. אם בכל אופן מישהו שמע, הדברים הוצאו מהקשרם והשר עמד על התהליך בשבוע שעבר, עודכן בדבר מורכבות התהליך. יש כאן מורכבות של התהליך. לא כל הדברים שנאמרו כאן, עמדו בפני המועצה, ולכן אנחנו צריכים לשמור על תהליך תקין ועל נורמות תקינות.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

המנכ"ל, הוצא מהקשרו – זה לא שזה לא נאמר. אתה יודע שבעברית זה די ברור.

<< אורח >> נתנאל כהן: << אורח >>

השר מכחיש את זה.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

אה, זה לא נאמר?

<< אורח >> נתנאל כהן: << אורח >>

השר מכחיש שהוא אמר דבר כזה, כן.

<< דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >>

זה אחרת מאשר הוצא מהקשרו.

<< אורח >> נתנאל כהן: << אורח >>

השר מכחיש, שהוא נקט כל עמדה לכאן או לכאן.

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

איך יישמר תהליך תקין, כשאין תהליך תקין? מר כבל.

<< אורח >> נתנאל כהן: << אורח >>

אני לא מבין על מה אתם תוקפים בדיוק. תסבירו לי למה אתם תוקפים, כדי שאני אבין.

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

400 עובדים בתחום התקשורת בסכנה.

<< אורח >> נתנאל כהן: << אורח >>

אין התערבות, הוא לא מתערב בתהליך, הוא קובע מדיניות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני המנכ"ל, אתה היית מאוד מאוד ברור.

<< דובר_המשך >> נתנאל כהן: << דובר_המשך >>

עודכנו על ידי יושב ראש המועצה בדבר התהליך עצמו, איפה הוא נמצא, מורכבות התהליך. אם אני לא טועה, מחר זה ה-24 לחודש, זה סוף תהליך היכולת באמת לתת את השימוע למועצה, וגם קבעה בתאריך יעד, ה-7 בנובמבר, תום תהליך קבלת ההחלטה. שוב אני אומר, זה על מנת להביא ודאות ובהירות לתוך התהליך.

<< אורח >> יאיר טרצ'יצקי: << אורח >>

אגב, השר לא הכחיש את מה שנאמר, הוא רק אמר שהוא לא התכוון.

<< אורח >> נתנאל כהן: << אורח >>

אני הגעתי לכאן במיוחד כדי להבהיר את הנקודה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אדוני המנכ"ל, הדברים היו ברורים, ואני רוצה להתייחס לכל הדברים.

קודם כל, אני רוצה להתחיל בזה שאדוני המנכ"ל יידע שהשר רשאי לזמן את המועצה ולומר בפניה את עמדתו ולהביא בפניה את דעתו, וזה לא נחשב התעלמות, זאת עמדת השר בעניין הזה – קודם כל, אני רוצה שאדוני יידע.

עכשיו אני רוצה ברשותכם להתחיל ולסכם את הדברים, כפי שאני רואה אותם. אני רוצה להזכיר, שהוועדה הזו התנגדה לפיצול. אני רוצה להזכיר, שהבית הזה נחלק. היתה כאן כפייה פוליטית בעניין הזה. זה לא בא מתוך רצון. צריך להזכיר את זה, אלה לא תקופות מזוזואיקון תחתון שצריך לגשת למיקרופישים באוניברסיטה העברית. זה היה לא מזמן, והיתה כאן מחלוקת, ובסופו של תהליך, בתוך הדיון הנוקב שהיה, נאמר והיה ברור שהאמירה המרכזית היא שהשוק איננו יכול לשאת את אשר קורה באותה תקופה. ומכיוון שכך, ראוי להפעיל את משטר הרישיונות, אז דובר עליו. דרך אגב, אני רק רוצה להזכיר לך גברתי, מי שכתב את חוק הרישיונות הראשון היה אני יחד עם מי שהוא נשיא מדינת ישראל דהיום, ומי שכתב לנו את החוק אז יחד אתנו היה דן לנדאו, הרגולטור של רכבת ישראל. זה רק לשם ההיסטוריה. כשהבאנו את זה בפעם הראשונה, הדוגמן מש"ס היה שר התקשורת חברי אטיאס שנתן לי בעיטה בראש וכל השאר היסטוריה.

אנחנו לא באנו עכשיו לעסוק בהיסטוריה, לאן ומה. גברתי היושבת ראש, אדוני המנכ"ל, חברותיי וחבריי, אם היה מצב שיש איזה קרן אושר שעומדת להיפתח וכולם עומדים בתור וכולם רק נאבקים מי יקנה את ערוץ 10 או את רשת או לא חשוב מה, בכל ורסיה שאתם רוצים שיכולה להציל את שוק התקשורת – זה לא המצב. אם יש אחד כזה, שיבוא ויתכבד להגיד את דברו.

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

יש שקט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קודם כל, קודם כל.

לא סתם התחלנו עם העובדים, ואני רוצה להתחיל עם העובדים, כי הסיפור הוא קודם כל הם, השאר כבר יסתדרו. כי בסופו של עניין, כשאתה מדבר על עובדים – ואני רוצה להזכיר, שבין היתר הדיבור הגבוה סביב ערוץ 20 התחיל סביב עובדים, לא סביב סוגה ולא סביב שום דבר. איך כנסת ישראל יכולה להרשות שעובדים ייזרקו לרחוב, ובידכם להציל אותם – אלה היו הדברים.

ואנחנו מוצאים את עצמנו בסדרי גודל לא דומים, שבהם עובדים הולכים להיזרק לרחוב. אני אומר לך יוליה, בוא לא נמציא את הגלגל. אם את יודעת לבוא ולומר לנו עד 7 בנובמבר, אני מוכן לחתום עכשיו, אני אפילו לא אומר לך: תעשי, לא, אני אביע את עמדתי, כי בסופו של תהליך יש את הממונה על ההגבלים. זה לא אומר שאת לא יכולה לדון בשאלות כלכליות, אבל עיקר המשימה המונחת לפתחך זה מה שאלעד, מה שתהילה ומה שאסף אמרו – לקבוע כללים, לא כדי להרוג. יש כללים שיודעים להרוג, שלעולם לא תגיע ותזכה לראות את קצה ההר. אני מדבר על כללים, כמו שאנחנו יודעים לבוא ולומר: בצורה הזו בה המיזוג מתקיים, נושא סוגה, נושא כזה, הדברים שאנחנו עוסקים בהוויה התקשורתית, המעורבות של ההנהלה בחדשות, 1,001 שאלות שאנחנו מכירים ולא צריכים להמציא את הגלגל מחדש. הכול כתוב, אלעד מן, הכול הכול הכול נכתב. אין כמעט שום דבר שהצלחנו להמציא לאחרונה. חוץ מהרס עולם התקשורת, שום דבר לא הצלחנו.
אני רוצה עוד להזכיר לכם, אל תדונו בזה יותר מדי. המהות המרכזית, ליבת הוויכוח היו סביב איזה חדשות יהיו, זה היה הסיפור ואלה היו הדיונים. האם תקום חברת חדשות? מי יקנה אותה? איך יקנה אותה? האם רשת, האם קשת? אתה זוכר את זה, יוסי ורשבסקי? ואתה התנגדת לאורך כל הדרך.


<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אגב, גם אני.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מנסה לומר שאנחנו פה לא ממציאים כלום – כלום, כלום, כלום. אנחנו רק מחשיבים את עצמנו כממציאים דברים חדשים. שום דבר ממה שנאמר כאן, לא הקירות למטה ולא הקירות כאן, אילו היו יכולים להעיד, עם כל הכבוד, ממני כולל הנאום שלי, אין בהם חדש. הדברים היו ברורים, כתובים והפוליטיקה הכתיבה לאורך כל הדרך את הדברים, צריך שהדברים ייאמרו. כל עולם התקשורת נסב סביב הפוליטיקה, ואל תתבלבלו, היום לראש הממשלה אסור לומר את דברו בעניין הזה. אז ועוד איך הוא אמר, הוא גם לא התבייש לומר, והוא התעקש לומר. יש הבדל בין לא התבייש לבין התעקש לומר.

לכן אני אומר לך גברתי, אני לא יכול לכפות עליך, אלא אם כן אני אגיע למסקנה – שאני לא רוצה אותה, אסף – כמו שאלה שהגישו חוק לערוץ 20, אני לא רוצה את זה, למה אתה עושה לי עיניים?

<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>

לאיים על הרשות השנייה עכשיו בחוק? תן לה לעשות את העבודה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אסף, אני מודה שאתה בחור – חנה בבלי נראית גסת רוח ליד האופק שבו אתה מדבר עכשיו מההיכרות האישית שלי אתך פה בדיונים. עשה לי טובה, אסף אמיר, אל תגיד לי מה אני צריך לומר, אני לא זקוק לעזרה מאף אחד.

אני רק מנסה לומר בצורה מאוד ברורה וחד-משמעית, שאני סבור שהמיזוג חייב היה כבר לצאת לדרך – היה חייב, ולא יקרה יוליה, שפתאום איך אומרים אצלנו? כשעברנו את חיבוט ערבה בלילה, היינו מחכים שהשמים ייפתחו ותצא בשורה. דרך אגב, אף פעם זה לא קרה. לכן אני אומר, בואו לא נחכה שהשמים ייפתחו והבשורה תגיע. הדבר הכי חשוב מבחינתכם זה באמת לקבוע את כללי המשחק, כללי המשחק בשוק החדש שאמור להיווצר – איך המיזוג הזה מחזק את עולם התקשורת? מייצר אפשרויות חדשות?

כי אני רוצה שתביני ואתם תבינו, אלה שמבינים מאוד מאוד בעולם התקשורת, שערוצי הברודקאסט בצרות, אם לא תשנו את פניכם. אני אומר את זה כמשתמש. אני לא ילד, אבל אני כבר מאלה, שהאופן שבו אני מתכתב עם עולם הטלוויזיה והברודקאסט הוא עולם תוכן אחר לגמרי, הוא כבר לא עולם התוכן שכולנו, כל המשפחה מתיישבת מהר-מהר. יש נטפליקס, יש עולמות תוכן שלמים, שלמים שלמים שלמים, כשמעת לעת אנחנו מבקרים. את החדשות אפילו כבר לא רואים בזמן אמת ולא יושבים מול המרקע בבית. אם לא תבינו את זה, זה עניין אחר שתצטרכו לבוא פה ולספר לנו את הסיפורים שלכם בעוד שנה, שנתיים, שלוש על המשבר הבא.

אבל בעניין הזה לפחות, אני פונה אליך ממש בדחילו ורחימו. אני לא אומר את זה כמילים גבוהות, כמילים מפוצצות. אם הדברים לא ייצאו בלוח זמנים מידי והאמירה שלך ושלכם לא תיאמר – ויוליה, בואי לא נעשה את זה עכשיו שיושב הדירקטוריון של הרשות השנייה וכל יום אנשים תופסים את המצח ישר ואחורה "מה לעשות?".

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אל תזלזל באף חבר מועצה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יוליה, לא רק שאני לא מזלזל, את חלקם אני מכיר.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

זאת מועצה רצינית, שמכירה טוב מאוד את החומר, על אף שאתה מנסה להגיד לי פה לקבל החלטה ללא שיקול דעת, אני אומר לך שאנחנו כרשות עצמאית נקבל את שיקול הדעת, נקבל את ההחלטה לאחר השימוע. אני מאוד מקווה, שכל מה שאתה אומר, לא פוגע באותם אנשים שצריכים את ההחלטה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אז אני קודם כל מתנצל בפניהם, אוקי? יחד עם זאת ולמרות זאת, אני אומר לך שאף אחד לא יושב עכשיו ותופס את המצח ישר ואחורה. הדברים ברורים, זה לא שעכשיו יגיע החומר מרשת או מערוץ 10 ויגידו: ואו, איך לא ידענו את זה? אילו ידענו את זה קודם.

הדברים כתובים, ברורים, שחור על גבי לבן, טחנו אותם עד דק חודשים-חודשים כאן. הם סיימו כבר באוגוסט את הבדיקה שלהם. נכון, נפלו חגים, אבל אני זוכר שאנחנו כאן התכנסנו משש, שבע אחרי הצהרים אל 12:00, אחת, שתיים בלילה, כי זה היה דחוף, והרצים יצאו דחופים, כי היה עניין של חיים ומוות, על כמה עובדים? על 120. כמה היום?

<< אורח >> טל שורר: << אורח >>

480 ועוד 300.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. לכן אני אומר לסיום, זו התביעה שלנו. אני אומר את זה כיושב ראש הוועדה, שמי שכינס את הוועדה כאן – גם לבקשתה של חברתי איילת נחמיאס ורבין ואני אומר את זה גם בשם חברי הכנסת, אני לא מתעסק עם זה פוליטית. אלוהים בשמים עדי לא עוסק בזה משום מקום פוליטי. העניין והרצון היחיד שלי זה שתהיה לנו תקשורת טובה, מקצועית, פתוחה.

אני לא רוצה לשתף אתכם בתחושות שלי כלפי ערוצי הברודקאסט על כל מיני נושאים שעולים כאן, ויש להם הקשרים כלכליים, אם זה משודר או לא משודר, ואיפה משודר ואיפה לא משודר. אני לא רוצה להגיד, זה עולם שאני לא רוצה לפתוח אותו, רק בימים האחרונים. ואני כבר יודע מהאמירה שלי איזה כותרת תהיה בעיתון כזה ואיזה כותרת תהיה בעיתון אחר, מה ישודר ברדיו א' ומה ישודר ברדיו ב'. כולנו חיים פה, לא המצאנו כלום, ואנחנו יודעים מי בעלי מניות א', מי בעלי מניות ב', הכול ברור, ומי מפרסם פה ומי מפרסם פה, גם אם הוא לא צריך את הפרסומת.

השר אמר את דברו, ואני מקבל את דברו ואומר גם לנו, ללא כחל ושרק, שאין אמירה אחת בפה ואחת בלב. מעבר להגעתו כאן של ידידי המנכ"ל, נתי כהן, הוא גם ביקש שאני אצטט את הדברים כהווייתם. מצאתי לנכון להביא את הדברים בשם אומרם.

אני אומר את זה לך, האחריות המונחת על כתפיך היא הרבה יותר גדולה מהשיח שאנחנו מנהלים היום.

<< אורח >> יוליה שמאלוב ברקוביץ: << אורח >>

אני יודעת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ולכן אני מבקש ממך, ואני אומר לך את זה אסף, ואל תקפוץ, שאם לא תהיה ברירה, זה מה שיהיה. הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:40. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים