פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
06/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 847
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ט (06 בנובמבר 2018), שעה 11:00

מניעת השימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה – לציון יום הבטיחות בדרכים

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
יעקב אשר
עבד אל חכים חאג' יחיא
עליזה לביא
איילת נחמיאס ורבין
חמד עמאר

מסעוד גנאים

יובל פרידמן - מנהל מינהל כספים, הרשות לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

שחר פרטוק - מפקח ארצי על בתי ספר לנהיגה, משרד התחבורה

נחמיה זרחוביץ - מטמיע תוכניות לימודים באגף זהירות בדרכים, משרד החינוך

אלברט אסרף - נצ"מ, רמ"ח מו"פ, המשרד לביטחון הפנים

דנה ימינחה - סנ"צ, רמ"ד ייעוץ וחקיקה, המשרד לביטחון הפנים

רחלי טבת ויזל - עו"ד, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מקבולה נסאר - מנהלת אגף הסברה לחברה הערבית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שרית עמרם כץ - מנהלת חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

צחי ליטבק - קצין בטיחות, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסי לוי - קצין בטיחות, חברת הסעות יונייטד (חברת דן), מפעילי התחבורה הציבורית

שי דיין - מנכ"ל ארגון ועד הנהגים, ארגוני המוניות

גבי בן הרוש - יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

ארנון תירם - עוסק בדיני תעבורה ונהיגה

גדי אברהם - נהג אוטובוס

רועי שטאנג - מנהל פיתוח עסקי, חברת מובילאיי

דן מיכאל קדרון - עמותת תנו יד לחרש נכים למען נכים

יעל חן - מנכ"לית יזמים צעירים ישראל

עדי טלמון - רכזת תחום יזמים צעירים, הכפר הירוק

ארנון אפשטיין - מנחה עסקי יזמים צעירים, הכפר הירוק

איה חיימוביץ - תלמידה, זוכי תחרות יזמים צעירים, הכפר הירוק

נעמה פוטר - תלמידה, זוכי תחרות יזמים צעירים, הכפר הירוק

אריאל רותם - תלמיד, זוכי תחרות יזמים צעירים, הכפר הירוק

אור סולן - תלמיד, זוכי תחרות יזמים צעירים, הכפר הירוק

רון ציבלין - תלמיד, זוכי תחרות יזמים צעירים, הכפר הירוק

נעם נוגה - תלמידה, זוכי תחרות יזמים צעירים, הכפר הירוק

לאה ורון

אושרה עצידה


מניעת השימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה

ברשותכם, נמשיך בדיון. אנחנו מעניין לעניין באותו עניין. אנחנו בעניין המאבק בקטל בדרכים. אלברט אסרף נמצא כאן על מנת לייצג את המשטרה.

גברתי מנהלת הוועדה, אורחים נכבדים, מגיעים לכאן תלמידי בית הספר הכפר הירוק. נאפשר להם להציג תוכנית פעולה במאבק בנושא הסמארטפונים.

היום הוא יום המאבק בקטל בדרכים. חבר הכנסת חמד עמאר מוביל שדולה למאבק בקטל בדרכים וחבר הכנסת יעקב אשר הוא יושב-ראש ועדת המשנה במאבק הקטל בדרכים. כיושב-ראש ועדת הכלכלה, הוועדה הזו לקחה על עצמה להוביל את ההתמודדות בנושא הזה.

אנחנו דנים במניעת השימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. אין ספק שזו הפכה להיות אחת הרעות, אם לא ה-, כמו שנוהגים לומר, בכל נושא המאבק בקטל בדרכים.

אבקש מרחל טבת ויזל לפתוח בקצרה ולשים את הנושא על סדר יומנו. היא תציג את הדוח. אני מבקש להיות מאוד מאוד ממוקד.

נאפשר גם לתלמידים לדבר, ואאפשר כמובן גם לניצב משנה אלברט אסרף להתייחס כיוון שזה נושא שנמצא ממש באחד ממוקדי המאבק שהם מנהלים.

גברתי, בבקשה.

שלום לכל המצטרפים, בוודאי לתלמידים.

עלייה וירידה במספר הרוגים ופצועים. עד 2012 אנחנו רואים בכל העולם מגמת ירידה. מ-2012 מגמת עלייה שלשמחתנו נבלמת השנה כאשר כל הזמן ריחפו תיאוריות באוויר מה היה השינוי המשמעותי, וכולם הצביעו באמת על הטלפון הנייד כשינוי המשמעותי.

לפני פחות משנה התכנסה ברלב"ד ועדה בראשות האלוף נמרוד שפר כדי באמת לנתח ולהבין עד כמה באמת העניין של הטלפון הסלולרי הוא משמעותי.

מתוך זה אני רוצה להגיד שתי תובנות עיקריות: דבר ראשון, שיהיה ברור וחד-משמעי, שימוש בטלפון במהלך נהיגה מגדיל פי 10 את הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים. זה שם אותנו במקום ראשון מבחינת האפשרויות.

מה זה עושה לנו בדרכים? הרי התשתיות השתפרו והמכוניות השתפרו. היינו אמורים להיות במצב הרבה יותר טוב, והנה אנחנו רואים את היסחי הדעת.

שנית, ניסינו לזקק במה אפשר לטפל. להגיד: לא להשתמש או לא לדבר בטלפון הנייד תוך כדי נסיעה – זה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה כי אנחנו מכורים וזה לא ילך. לכן, זיקקנו למשהו מאוד מאוד ברור.

ראיתי את הקמפיין.

נדבר עליו. זיקקנו מאוד מאוד ברור לסיפור של הטקסטים כי שם לוקח הכי הרבה זמן כשאתה מוריד את הראייה שלך מהכביש. מדובר חד-משמעית על קריאה וכתיבת הודעות בסמארטפון בזמן נהיגה. זה האירוע המרכזי ובו אנחנו רוצים לטפל - זה אירוע אחד שנגענו בו.

אירוע שני - לא עולה המצגת, אבל אגיד זאת ממש בקצרה - עשינו סקר בכדי להבין עד כמה הציבור בשל לאיזשהן תוכניות התערבות שקשורות לסמארטפונים. מדובר בסקר מאוד מקיף של מאות אנשים כשחלק גדול מהם צעירים. ברור לכולם שזה מוקד מאוד משמעותי.

יש פה משהו מעניין. רק 40% מהם אומרים שיש להם סיכוי להיתפס על שימוש בטלפון סלולרי, וזה סקר שממש נעשה עכשיו. מתוכם 80% אומרים: אם ניתפס אנחנו יודעים שנחטוף עונש גבוה. אבל הסיכוי להיתפס הוא 40%. 70% מהנשאלים, וזה אנונימי ולכן אף אחד לא חייב לעמוד מאחורי זה ולהגיד: זה אני או לא, טוענים שהם יהיו מסוגלים אם תהיה איזושהי תוכנית להימנע מטקסטים במהלך נהיגה, ו-50% מהם אומרים: אנחנו נהיה מוכנים מבחינה וולונטרית לקבל על עצמנו אמצעי טכנולוגי כלשהו שיהיה ברכב על מנת שימנע את הסיפור של הטקסטים גם אם לא תהיה רגולציה, כך שמבחינת דעת הקהל יש לנו עם מי לעבוד.

צירפנו לכם סקר עמדות מאוד מעניין גם לגבי החברה הערבית, צעירים מבוגרים. לא אתייחס לכל זה.

אנחנו מדברים על שני קווים מרכזיים: אחד – אדוני כבר ראה השבוע את הקמפיין שלנו של הסברה שנמצא גם במדיה הכללית, אבל הוא גם יגיע לילדים, לנוער, ומדיות אחרות. זה קמפיין עם אסטרטגיה שעומדת מאחוריו. אנחנו בכוונה לא אומרים: תפסיקו את השימוש בטלפון הנייד, זה נורא מסוכן - זה לא יעבוד. זה לא עובד, בדקנו. אנחנו הולכים לכיוון אחר שמדבר על זה שבנהיגה לא מסמסים. הרעיון הוא: אם זה דחוף, מתקשרים.

אנחנו רוצים להגיע בפירוש לשינוי חברתי שיכול להשפיע גם בתחומים אחרים, לאו דווקא בנהיגה. זה אומר שכשאתה יושב ברכב אתה לא עונה להודעות ולא כותב הודעות כי זה לא דחוף וזה לא רלוונטי. זה שינוי חברתי כי אנחנו כנוהגים צריכים לקבל על עצמנו שאנחנו לא עונים לכל טקסט כזה. אבל זה חשוב לא פחות לאנשים מבחוץ כי אם אתה כותב למישהו הודעה ומסרון והוא לא עונה לך, אין לך סיבה להציק עוד פעם ועוד פעם. יכול להיות שהוא בנהיגה, לכן תניח לו.

הקמפיין שלנו הוא קצת מורכב, אבל המסר אמור לחלחל. המסר העיקרי הוא: אם זה דחוף מתקשרים, בנהיגה הודעות יכולות לחכות. זה מסר שאנחנו רוצים שהוא יחלחל והוא לא מסר פשוט של: רק אל תנהגו, זה מסוכן.

זה מדהים כי כשאנחנו כתבנו את המצגת כתבנו בדיוק את הצעת החוק שהציג השר ארדן לגבי אפשרות של המשטרה להוציא אפשרות של איכון של טלפון נייד, וכל זה בלי להתחיל עכשיו לרוץ לבית משפט אלא לאפשר למשטרה יד חופשית בבדיקה האם נעשה באמת שימוש בטלפון עובר לנהיגה. כתבנו את זה במצגת עוד לפני שראינו שזה מה שהמשטרה מציעה. אנחנו בוודאי תומכים בזה.

אדוני, הנושא הנוסף שהוא לא פחות חשוב הוא הנושא הטכנולוגי. במסגרת ועדת שפר, וגם התלמידים הצעירים כאן הציעו רעיונות לא רעים בכלל, הוצעו לא מעט רעיונות טכנולוגיים. לדוגמה, איך מתרגמים הודעת טקסט לקריאה.

אדוני, על מנת להוציא את זה מן הכוח לפועל, וגם פנינו לאוצר בכדי לתקצב את הדבר הזה, אנחנו מבקשים לקבוע תו איכות לפתרונות טכנולוגיים. אסביר במה מדובר בצורה מאוד קצרה. אנחנו בשלים לקבל הצעות בשלות כבר שהגיעו למוצר מסודר שמציעות פתרונות טכנולוגיים כי הפתרונות יבואו מהטכנולוגיה, לסיפור של איך אתה אומר את נושא הסמארטפון יותר בטוח במהלך הנהיגה. אנחנו בונים מתודולוגיה של איך אתה בוחן את איכות המוצר הזה.

אנחנו נבקש לקבוע תו איכות של בטיחות. זאת אומרת, עם סימולטור ועם אנשי מקצוע וכו' שיקבעו שאותו מוצר טכנולוגי אכן עומד בתו האיכות הזה. אני לא רוצה להיכנס לתו תקן כי זה ייקח לנו שנים ופשוט חבל על הזמן. נרצה לפרסם את המתודולוגיה הזו, וכל מוצר שיעמוד באותה מתודולוגיה ובאותו תו איכות תפורסם רשימה של מוצרים ואז אחת משתיים: או שאנשים בצורה וולונטרית ייקחו את זה על עצמם או שנגיע אליכם ונקבע רגולציה שמחייבת. נבוא אליכם לוועדה ונבקש שלכל אחד תיתן האפשרות מתוך רשימת המוצרים להחליט איזה מוצר הוא לוקח, אבל ברגולציה תחייב אחד מהמוצרים הטכנולוגיים – אין ברירה אחרת. אם אנחנו רוצים להמשיך ולהוריד את הקטל בדרכים, הסיפור של הסמארטפונים מבחינתנו צריך לעמוד בראש הפירמידה כי כולם פה עוסקים כל כך הרבה בתשתיות ובאכיפה.

מה קורה בעולם בעניין הזה?

בעולם ישנן הצעות. אגב, ארצות הברית במצב הרבה יותר גרוע. הם מדברים על מספר מאוד גבוה של נפגעים כתוצאה מזה.

יש רעיונות טכנולוגיים. אנחנו נהיה פורצי דרך מבחינת תו האיכות ומבחינת הרגולציה. זה לא קיים בעולם ואנחנו נהיה ראשונים. נהיה אור לגויים ונרוץ עם זה.

אנחנו גם אור לגויים מבחינת כמות הדיבור.

כן, ברור - כמות טלפונים, כמות מכוניות, כמות נסועה.

לפני כשבועיים היה פה ביקור של מנכ"ל ה-EU. הם באו וביקשו ללמוד מאיתנו איך הורדנו את הקטל בדרכים במדינת ישראל כי מבחינתם הנתונים הם מאוד משמעותיים. בעוד שבאירופה זה עולה, אצלנו זה ירד. זה ירד בצורה משמעותית יותר מאשר במקומות אחרים.

אנחנו נהיה הראשונים. אדוני, כמובן שצריך לזה תקציב. אנחנו עושים קמפיינים, אבל כל הנושא של תו איכות והכנסת רגולציה וטכנולוגיה שהם הפתרון מבחינתנו, ידרשו תקציב נפרד.

זה דברים שמטפלים בטלפון עצמו או באביזרים נלווים?

גם וגם.

זו יכולה להיות אפילו אפליקציה שלא מאפשרת לקבל הודעות. יש כל כך הרבה רעיונות, רק צריך לוודא שזה אמיתי.

זה כמו הרעיון של שעון מים חכם בשבת.

כמו מצב טיסה. אדוני, אפשר לחשוב על אפליקציות מתאימות.

אדוני, אנחנו בשלים לטכנולוגיות. הוצגו טכנולוגיות מצוינות, רק זה צריך להיכנס או לרגולציה או למשהו מסודר.

תודה, גברתי.
עליזה לביא, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הוועדה מובילה באמת את הנושא הזה וכאן בוועדה הנושא הזה הוא דגל חרוט. אתה מוביל את זה באופן אישי, וגם אנחנו כחברי ועדה.

אנחנו באות עכשיו מדיון בוועדת חוץ וביטחון ושם אנחנו מדברים על נרצחי טרור. אי אפשר להבדיל בין דם לדם, ואני רואה פה את המספרים. אנחנו חייבים להבין שיש לנו פיגוע טרור בכבישים, ואנחנו חלק מהטרור הזה.

התייחסתי בדיוק לזה בפתיחה

אני באמת מקשיבה קשב רב לרחלי. אני חייבת גילוי נאות – רחלי היתה מד"חית בקורס קצינות ויש לי כבוד ויראה גם כלפי הדברים שלה, ובפרט בנושא הזה.

אני לא מדברת פה על דברים בעננים. גם אני מנסה לגמול את עצמי כמו כולנו. אני חושבת שהטעות המרכזית היתה שהתרגלנו יותר מדי שנים לדבר בטלפון, וזה היה בסדר ואף אחד לא אמר לנו שום דבר. כלומר, היום אנחנו צריכים לדבר על שינוי הרגלים ולא על התחלה מחדש. אני הגעתי למצב שבו אני זורקת את הטלפון ממני כי אני לא מצליחה להתמודד ואני פוחדת.

אני חושבת שנוספו לזה כמה דברים: ראשית, הפקקים האיומים. נסיעה לכנסת ישראל בבוקר אורכת שלוש שעות וזאת כשאנחנו יודעים שכל המדינה בוערת וכולם מדברים איתנו ומנסים לדבר איתנו – זה מגביר את הצורך שלנו. כאן צריך גם שלב חינוכי מניעתי.

הטכנולוגיות קיימות. אני נוסעת עכשיו ברכב חלופי ומסתבר שבטכנולוגיה חדשה אפילו תחנת רדיו אני לא יכולה להעביר בזמן נסיעה, כל שכן לעשות כל מיני דברים אחרים. אי אפשר לעשות כלום. אם אני רוצה אני צריכה לעצור בצד ולהעביר תחנת רדיו. לא ידעתי שהטכנולוגיה הזו קיימת.

ולחנך את סירי.

סירי יודעת איפה יש מסעדות כשרות אז כדאי לך לחשוב על זה.

אתם מדברים על זה שהקמפיין ממוקד רק על כתיבת טקסט. אבל מה קורה אם אני מחייגת?

שוב, זה כתיבה וקריאת טקסטים. לגבי חיוג – יש הרבה פתרונות טכנולוגיים. אבל אי אפשר להתפזר על הכול, חייבת להיות ממוקדים במסר אחד שיתפוס את כולם. זה כמו: "אם שותים לא נוהגים". אי אפשר להתפזר, חייב שיהיה חלק אחד שיעבוד אחרת זה לא יעבוד.

אני מסכים בעיקר לפתיח שלך. היום כבר ברור שגם סמארטפון זה סוג של התמכרות. יש כבר מכוני גמילה, וזה לא צחוק. נדמה לי שהיתה על זה כתבה בסופשבוע.

אני רואה שהדבר הראשון שאני עושה כשיוצאת שבת הוא לרוץ לטלפון.

עליזה, לכן אנחנו באסטרטגיה של התמקדות בדבר אחד שאפשר לעמוד בו ושהוא יכול להציל חיים.

כלומר, מבחינתכם, אפשר יהיה לחייג.

לא, דווקא יש היום סירי. יש הרבה אפשרויות לא לחייג, אין שום בעיה. הבעיה היא ההודעות שנכנסות.

יש היום סירי, יש את כל הכלים שמאפשרים התקשרות ללא צורך במגע.

אפשר לעשות הודעות קוליות.

זו אחת מהטכנולוגיות שנבקש לקדם.

אתה שולח הודעה בסירי ואומר לה: תכתבי אס-אם-אס לעליזה לביא להתקשר לאיתן כבל – הכי פשוט. בסוף זה לא פעולה שמסיחה את דעתך כמו טקסט. בטקסט הראש שלך לא בכביש, נקודה. כשזה סירי אתה לא צריך בכלל להסתכל.

לדעתך, כמה אחוזים זה - - -?

באנדרואיד אין את הסגנון הזה.

אני יודע. מנסים לשים פה בסך הכול אופציות. חוץ מזה, אני אייפוניסט.

עליזה, תודה.

ראשון הדוברים מבין התלמידים, בבקשה.

שלום לכולם. שמי איה חיימוביץ ואני מנכ"לית חברת CREATE - חברת היזמים הצעירים של הכפר הירוק. אנחנו בכיתה י', אנחנו בני 15. את התהליך שלנו עברנו בגיל 14. איתי נמצאים עדי וארנון שהם המנחים העסקיים שלנו, יעל מנכ"לית יזמים צעירים ישראל, ושאר התלמידים שתיכף יציגו את עצמם.

ראשית, אנחנו כאן כי נושא הדיון הזה מאוד מאוד קרוב לליבנו. אנחנו כאן לא סתם, אנחנו כאן כי מצאנו פתרון לבעיה ואנחנו יותר מנרגשים להציג את הפתרון שלנו בפניכם.

שלום, אני נעמה פוטר. אני בכיתה י' בבית ספר הכפר הירוק. היום אנחנו בעידן שתופעת ה-FOMO מאוד מככבת בו. כשאני אומרת "FOMO" אני מתכוונת לתופעה של: Fear of Missing Out. זאת אומרת, יש לנו את הרצון לענות להודעות בצורה מידית, לפתוח את המדיות ברשתות החברתיות, והכי חשוב לא לפספס שום דבר. הדחף הזה זורם בנו. הוא מאוד חזק והוא מאוד משמעותי והוא כל הזמן איתנו. פיתחנו את המוצר שלנו כדי להילחם בתופעה הזו וקוראים לו: NOTIFY.

יפה.

כן, בבקשה.

אני אריאל רותם מכיתה י' מהכפר הירוק. אני המשנה למנכ"לית. בשנה שעברה עבדנו על הפתרון ששמו NOTIFY כשהוא שילוב בין חיישן תושבת ואפליקציה. ברגע שמניחים את הטלפון עם האפליקציה על החיישן כל ההתראות שמתקבלות מושתקות באופן אוטומטי, וברגע שמרחיקים כל ההתראות חוזרות מבלי שיש שום הפרעה, גם לאינטרנט, לשיחות טלפון, תוכניות ניווט, שאלו צרכים שכל מי שנוהג משתמש בהם בזמן נהיגה במסגרת החוק.

יפה. זאת אומרת, הנחתי את זה על התושבת בכניסתי לאוטו. ברגע שיש תו איכות והוא עומד בכל הסטנדרטים למוצר, השלב הבא יהיה לחייב כל כלי רכב. אני חושב שהשלב הבא בהתכתבות צריך להיות שעד שאתה לא מניח את הסלולר על המכשיר אתה לא יכול להפעיל.

קודם כל, זה יוצא מהכלל וכל הכבוד לכם. זה מאוד מאוד מרשים. האופן שבו אתם מציגים את הדברים בצורה שוטפת ומקצועית ומכובדת הוא מדהים, בוודאי בגילאים שלכם.

סיפרתי לחבר הכנסת יעקב שיש מוני מים כשרים שמשדרים ורק במוצאי השבת הם מצטברים ומעבירים את הכול. זה אומנם מעולם תוכן אחר, אבל אותו דבר כאן. עם זאת, עדיין אני סבור שיש שלב נוסף שצריך לעשות, ובעיקר, בעיקר, ברכבים המקצועיים, שכל עוד לא הנחת את המכשיר לא תוכל להפעיל את הרכב כדי למנוע את המעקפים.

לפני שהתחלנו לעבוד על המוצר שלנו, באמת בדקנו עם המון המון אנשים. עשינו סקר שוק מאוד גדול. גילינו שאנשים באמת לא מודעים. כולם אמרו לנו: אם היה דבר כזה, ברור שהיינו משתמשים. אבל אנחנו נורא נורא מצטערים שהבעיה הזו בכלל קיימת. זאת אומרת, לא ידענו שכשיש לנו הודעה בטלפון אנחנו מסובבים את הראש באופן אוטומטי ולא רצוני. יכול להיות שבשלב אחד לפני או שבד בבד אנחנו צריכים להעלות את המודעות לכך שיש לנו באמת את ההפרעה הלא מודעת הזו שבה מסובבים את הראש לטלפון. אני חושבת שנועם תשמח לסגור את הדברים.

אני נעם נוגה ואספר לכם קצת על התהליך שעברנו. עד היום מכרנו כ-630 תושבות והצלנו מאות משפחות. ניצחנו בתחרות הארצית של היזמים הצעירים וייצגנו את ישראל בתחרות העולמית שבה השתתפנו מול עשרות חברות של נערים ונערות בני 17 עד 21, וזאת כשאנחנו היינו בני 14, וזכינו בפרס החדשנות של חברת דלתא איירליינס.

(מחיאות כפיים)

יפה מאוד.

קיבלתם לפחות כרטיסי טיסה חינם לכל החיים?

אפילו לא לתחרות עצמה.

קיבלנו כובע מאוד יפה.

אני יעל חן ואני מנכ"לית יזמים צעירים כשתחת המטריה שלנו כל התוכנית הזו קורית. לפני שאדבר, רון יגיד משהו.

רון, בבקשה.

אני רון ציבלין וגם אני מכיתה י' בכפר הירוק. הייחודיות של המוצר שלנו לעומת מוצרים אחרים שיש בשוק זה, דבר ראשון, שהמוצר שלנו הוא מאוד זול. המחיר שלו הוא כמו מחיר של תושבת רגילה. הוא מאוד פשוט לשימוש והוא מאוד גמיש למשתמש. הוא יכול לבחור איזה אפליקציות אתה רוצה לחסום ואיזה לא והוא אוטומטי לחלוטין. ברגע שהטלפון נמצא על התושבת ההתראות מופסקות, וברגע שמורידים את הטלפון מהתושבת הכול חוזר למצב הרגיל. המשתמש לא צריך לגעת בכלום.

צריך לזכור שיש היום חקיקה בנושא אבל היא לא כל כך עובדת ואנשים עדיין ממשיכים לסמס. המוצר שלנו עוקר את הבעיה מהשורש. הוא לא בונה על האיפוק של הנהגים, אלא הוא מונע מהם את הצורך להתאפק.

גברתי, בבקשה.

שוב, אני יעל חן. אי אפשר להתבלבל בזה שכשבני נוער בגילאי 14 - 15 מובילים נושא כל כך אקוטי איכשהו כל האוזניים של כולנו נפתחות וכל המערכות נרתמות, כולל דלתא איירליינס שהחליטו לתת פרס חדשנות מתוך 40 מדינות שהשתתפו באותה תחרות.

אנחנו סוג של עמותה ויש לנו שיתוף פעולה עם הרשות לבטיחות בדרכים. אנחנו גם מקימים כרגע את התערוכה בחוץ עם הרבה מאוד פעולות שקשורות גם ל"כשנוהגים לא מסמסים" וגם לפעולות אחרות שקשורות לבטיחות בדרכים.

לקחנו את נושא "כשנוהגים לא מסמסים" וקידמנו אותו בקרב 3,000 בני נוער השנה שמשתתפים כל שנה בתוכנית. עשינו האקטון מאוד מאוד גדול כשכולם דנו בנושא.

אני חושבת שבסוף זה שינוי הרגלים והתנהגויות, כמו שאמרה עליזה. שינוי הרגלים והתנהגויות יכולים להיעשות או באכיפה אגרסיבית שגורמת לכולנו לפעמים להיות מאוד גם אנטי ולמצוא דרך איך לעקוף את זה, והדבר השני זה חינוך.

בני הנוער האלה הציגו את זה בכל כך הרבה מקומות. בני הנוער האלה הם נהגי העתיד שלנו והם כבר לא יסמסו כשהם ינהגו. כל מי שמסביבם שהתעסק או שמע אותם לא ייגע באס-אם-אסים כשהוא נוהג. אנחנו צריכים למצוא את הדרך איך להגיע לחינוך ושינוי דרכי התנהגות בדרכים שהן מקובלות. השפה היום היא יזמות והדרך היא יזמות. כמו שאמרתי, אנחנו עושים שיתוף פעולה עם הרשות לבטיחות בדרכים. מי שייגע בנושא הזה לא יסמס כשהוא ינהג.

תודה, גברתי.

נשמע תלמיד נוסף.

אור סולן, אני מכיתה י' מהכפר הירוק. כרגע אנחנו בשיתופי פעולה עם הרבה חברות. אנחנו מקווים מאוד להתקדם איתם ולהגיע למצב שבו לכל רכב יש את ה-NOTIFY כמוצר חובה, כך נמגר את התופעה של סימוס בזמן נהיגה, נפחית בהרבה את תאונות הדרכים, וכמובן שנציל חיים.

תודה.

מה לגבי ההכנסות?

לגבי ההכנסות - כרגע אנחנו לא שוחים במאות מיליארדי דולרים. במעט שיש אנחנו רוצים להמשיך את החברה, לפתח את המוצר ולהפיץ את הבשורה.

ברגע שתצליחו, בעזרת השם, האם יש איזה מערכת מסודרת שיודעת לקלוט את הכסף ואתם יודעים ליהנות ממנה כתלמידים?

קודם כל, חברת הביטוח AIG קנתה מהם 500 יחידות וכל ההכנסות כרגע הן לא הכנסות מאוד גדולות. מצד שני, אנחנו נקים איתם מנגנון שהופך אותם לחברה עצמאית ושהם יוכלו למנף ולקדם את זה. זה אומר שככל שאנחנו הולכים עם בני הנוער קדימה אנחנו מבינים - - -

אני רק רוצה לגלות לך סוד ולתלמידים שכאן בוועדה העברתי חוק לפני כשנה שגם אם יש גוף מערכתי כמו בית הספר וכו', התלמידים יכולים לזכות מפרי יצירתם גם אם אין הסכם. אני רוצה שתדעו את זה ושגם התלמידים יידעו. היום החוק שונה כך שאם אתה עובד במפעל, בעל המפעל לא יכול להגיד: מה אתה רוצה? אתה עובד אצלי וההמצאה היא שלי וההכנסות הן שלי. יש היום חקיקה שיודעת להסדיר את העניין הזה.

יש עוד דברים שאתם מפתחים עכשיו סביב הנושא הזה?

כרגע אנחנו עובדים על פיתוח של NOTIFY כדי לעשות את זה יותר יעיל ויותר ישים ולשפר את כדי שנהגים יוכלו באמת לקנות אותו, אבל לא משהו במקביל כרגע.

תודה.

גבי, בבקשה.

גבי בן הרוש, יושב-ראש מועצת המובילים. קודם כל, זו חוויה נהדרת לראות את החבר'ה האלה. אני רוצה לדבר על התחום שלנו שהוא אוטובוסים ומשאיות והחברים שלנו במוניות ואולי תבואו ותהיו יותר יצירתיים. כל העיסוק שלנו ושלהם מתחילת יום העבודה הוא הטלפון: קבלת סידור, שיחות, שינויים. הפיתוח הזה הוא מרשים לאדם הסביר כמו שאמרה חברת הכנסת ששמה את הטלפון בצד. אני מקנא בה, אבל הציבור שלנו עוסק כל היום בתחום העבודה וסידור עבודה.

גברתי, את הגית את כל התוכנית שלא מסמסים. אני לא יודע אם בדקת כמה אחוזים מתוך התאונות הדרכים הקטלניות קרו בגלל אס-אם-אס. זה נתון שצריך לבדוק אותו.

אני בטוח שהנושא בגדול הוא הסחות דעת. יש לנו הסחות דעת מטלפונים, ממוסיקה טובה, וממיליון גורמים נוספים, ולאו דווקא הטלפון הוא הסחת הדעת העיקרית.

לגבי הסחת הדעת - טוב שעושים את זה, אני בעד. אבל צריך להבין שזה לא הגורם העיקרי לתאונות הדרכים. המטרה שלנו היא לצמצם את תאונות הדרכים, ואני כאן כדי לעזור בקטע הזה ככל שאני יכול.

אני חושב שהכול מתחיל בחינוך. צריך לעשות את זה מגיל 14 כיוון שהיום יש רוכבי אופניים שנוהגים מגיל 14. צריך לשים שיעורי תיאוריה לילדים בני 14 כבר בכיתות כדי שילמדו את חוקי התנועה, וכך יהיו לנו פחות בעיות.

לדעתי, גיל 10 עדיף.

תודה.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

תודה רבה. אין ספק שנעשית עבודה מאוד מאוד משמעותית סביב הבעיה הגדולה של הדור שלנו. אני אומרת את זה עכשיו לא רק לצעירים כי אתם שולטים בזה יותר טוב מאיתנו, אבל לדעתנו אנחנו הבעיה.

אני לא רואה שום דבר סביב הרכב שמכניס את הילדים לאותה מידה של חרדה כמו השימוש בסמארטפון. אם נדמה לילדים שלי אפילו שאני נוגעת בטלפון, ובמיוחד הבת שלי, זה מיד: אימא. זה מאוד מאוד מעורר. זה כמו שהיה עם: "מקליק מי שמקליק מי שמקליק ראשון".

את צודקת.

אני רוצה לכוון לשתי הערות: האחת, הבעיות שאני רואה בקטל בדרכים, בין היתר, זה ששום קמפיין לא שורד את מבחן הזמן. אני עוד מהדור שבכלל לא היו חגורות מאחור. אנחנו לא יכולים לדמיין את עצמנו ככה, אבל אני מרגישה שבדברים האלה יש שחיקה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה. לצד הפיתוחים ומה אנחנו צריכים לעשות עם הסכנות החדשות שמאיימות עלינו, צריך לראות איך אנחנו משמרים את המודעות לבעיות הישנות.

אני רוצה לספר לכם סיפור אישי כי זה תמיד ממחיש את הדברים. תוך כדי זה שאנחנו יושבים כאן סימסתי לאימא של חבר טוב של הבן שלי על זה שאני כבר שלוש פעמים ראיתי אותו רוכב בבוקר על האופניים עם אוזניות וללא קסדה. אני מלשינון. עשיתי את זה נורא נורא יפה. כתבתי לה שאני מצטערת ושתגיד לי אם אני עוברת את הגבול. היא כל כך שמחה שאמרתי לה את זה כי היא לא ידעה שהוא רוכב עם אוזניות.

פה אנחנו מאוד עוסקים בנושא הרכב, אבל אם לא נטפל בנושא שימוש בסמארטפון בדו-גלגלי - - -

זה גם דו-גלגלי.

בדו-גלגלי זה עוד יותר בעייתי כי אובדן השליטה הוא הרבה יותר מהיר. בדו-גלגלי גם החיוג יכול להיות מאוד מאוד דרמטי. אתמול ירד גשם ותיארתי לעצמי את הבן שלי חוצה את הכביש באלנבי עם מטריה והפרצוף שלו בטלפון, ורק מהתסריט הזה הלכתי למות.

אנחנו צריכים להתמודד עם הסוגיה הקשה הזו של הדו-גלגלי בהקשר של הסלולרי. אתם מכירים את הגישה שלי של הדו-גלגלי. אגב, לא דיווחתי לכם ולך שכמעט נדרסתי עוד פעם עם הילדים ביום חמישי האחרון, אבל הפעם ממש, על ידי נהג חוצפן. הבעיה האמיתית בתור שומרת דרך היא שמרוב לחץ אני לא מספיקה להוציא את הטלפון ולצלם את מספר הרישוי שלו. הבת שלי גם נבהלה שהוא יעשה לי משהו. הוא גם היה בטלפון. כל המרכיבים היו פה והוא עוד מראה לי: תיראי, הם חסמו לנו את הרחוב. את מבינה? הוא עלה למדרכה כי המדרכה גם שייכת לדו-גלגלי.

בקיצור, אני מברכת אתכם על מה שאתם מנסים לעשות. כיוון שהוועדה הזו עוסקת בזה כל כך הרבה וגם ועדת המשנה של חבר הכנסת יעקב אשר, אני רוצה שנראה איך כל הסיכונים האלה משתלבים להם ביחד לכדי מניעה יותר אפקטיבית. תודה רבה.

תודה.

אני רוצה להתייחס להבחנה הבין-דורית. הקשבתי קשב רב וגם מאוד התרגשתי כששמעתי את החבר'ה הצעירים שדיברו על המוכוונות והתרומה. אני חושבת שיש פה הבחנה בין-דורית שאתם צריכים לתת עליה את הדעת. אנחנו התרגלנו ומאוד מאוד קשה לנו.

כן, זה כמו סיגריות. מעולם תוכן אחר, זה המאבק שלנו.

גם. מערכת החינוך כן הצליחה לחנך אותנו. אני למדתי שלא עוטפים סנדוויצ'ים בניילון דרך הילדים שלנו. כשהמשכתי לעטוף בניילון את הסנדוויצ'ים הם אמרו לי: אימא, לא. אנחנו רוצים לדבר על איכות סביבה. העפנו את הניילון מהבית. הילדים שלי עשו לי את זה. הם לימדו אותי דרך מערכת החינוך, לא הייתי מודעת. אני חושבת שגם צריך לחשוב על איך אנחנו נחשפים ונעזרים יותר – זה שני קמפיינים אחרים. אני רואה פה דור צעיר שמדבר אחרת. כולנו עם הטלפונים על הכביש וכולנו לא רוצים שיהיה אופנוען משטרת ישראל לידינו, אנחנו צריכים לחנך את עצמנו.

תודה.

ניצב משנה אלברט אסרף, בבקשה.

צהריים טובים, ברשותכם אתן סקירה קצרה על מה משטרת ישראל עושה כשהיא כבר זיהתה את המגמה במעבר שבין דיבור בסלולר לבין הסימוס והשימוש ההתכתבותי, השימוש האינטרנטי, כך אנחנו קוראים לו. אתן הבמה גם לחברתי דנה שתפרט את היוזמות.

היא גם חברתנו פה.

אם כך, עמדת אגף התנועה: הסלולר והשימושים בו הם הגורמים המרכזיים בהתרחשותן של תאונות דרכים כאשר זה גורם מאוד משפיע עם סיבות נלוות. אני לא צריך להסביר ולפרט מה סלולר ומהירות עושים בכביש. אנחנו עדים גם לסטיות הפתאומיות שנהגים מבצעים בדרך.

אגף התנועה במשטרת ישראל כבר זיהה את המעבר מהדיבור הסלולרי ואנחנו יכולים לציין שהעלייה באכיפה שהיא עלייה מתמשכת היא מתמתנת בתחום הדיבור, אבל עדיין מדובר בעלייה. זאת אומרת, ברמת החינוך וההפנמה בקרב הנהג הישראלי היא עדיין לא מתממשת. אנחנו מציינים שבשנת 2018 - 7% עלייה באכיפה בדיבור בסלולר. לעומת זאת, זיהינו כבר לקראת סוף 2017, והרבה לפני, את המעבר לשימושים אחרים: השמת הפלאפון על גלגל ההגה, השמת הפלאפון בין הרגליים, או כשהוא נמצא במתקן הדיבורית, והסקרנות הבלתי פוסקת מצד הציבור של משתמשי הדרך להשתמש בפלאפון. אגב, הסחת הדעת לא מאפיין רק נהגים אלא הוא מאפיין גם הולכי רגל, וצריך לשים לב לכל זה שהחברה נמצאת בהיסח דעת, ואנחנו נמצאים בתווך הזה.

בתחום השימושים האחרים החמרנו את האכיפה והדגשנו אותה בתחום חוסר הזהירות. כאן יש עלייה של 116% באכיפה בשנת 2018 בתחום הנהיגה בחוסר זהירות והשימושים האינטרנטיים. אנחנו מנסים את זה גם כגורם מאוד משפיע בהתנהלות שלנו בירידה בתאונות הדרכים, והנתונים הוצגו פה. יש לא מעט תאונות מאפיינות שאנחנו יודעים לזהות אותן, סטיות מנתיב והתהפכויות או כל מיני דברים שקשורים לחזית-אחור, וישנה הפחתה.

צריך לציין שלקחנו את זה אפילו גם לתחום האחריות של הנהגים הציבוריים. שילבנו את היחידה המרכזית שלנו לאכיפה בתוך אוטובוסים. צילמנו נהגים שמבצעים עבירות של שימוש בסלולר. הדברים האלה מבחינתנו הם רף אדום שאנחנו לא מתפשרים בו ונלך ונחמיר.

זו הבמה לתת לדנה לדבר, וגם להגיד תודה לשוטרים שעושים עבודה יקרה בעניין.

תודה לך.

דנה, בבקשה, בקצרה.

דנה ימינחה, ראש מדור ייעוץ וחקיקה של אגף התנועה. אדוני שאל את ראש אגף התנועה במה יכולה הוועדה לסייע. יש באמת כמה יוזמות שאושרו ברמת המשטרה ואושרו ברמת המשרד לבט"פ ונמצאות כרגע לפתחו של משרד התחבורה. הראשונה בהן היא להרים את דרגת קנס בעבירות סלולר מ-1,000 שקלים ל-1,500. ככל שזה כואב היום, עדיין ככל שאנחנו אוכפים זה עדיין ממשיך ועולה מבחינת רמות האכיפה וצריך להחמיר.

לכאורה יש פה תרתי דסתרי: אתה מעלה את זה ועדיין. זה בדיוק המקרה שכל אחד מאיתנו בטוח שלא יקרה לו.

לכן, זה בא עם צעדים נוספים שאנחנו ממליצים עליהם.

נכון, זה לא מספיק שזה חי בזכות עצמו.

אנחנו חושבים, וגם בנושא הזה העברנו המלצה, שברגע שנהג נתפס מבצע עבירה של טלפון נייד שלוש פעמים במהלך חמש השנים האחרונות זו עילה כדי שקצין המשטרה ייקח את רישיון הנהיגה ל-30 יום כסמכות מינהלית כי זה נהג שהוא מועד.

דנה, יש שתי נקודות מרכזיות שדנו בהן כאן בוועדה, וגם את היית שותפה, שעושות סחרחורת לנהגים: האחת היא נקודות. נקודות זה הכי, זה השיח בארוחת הצהריים. זה יותר מקנס. הנקודה השנייה נוגעת לעניין הפסילה, סמכות מינהלית. אלה שני מעגלים שיכולים להרתיע.

לכן, אם הם יבואו ביחד אז, גם האיום בנטילת הרישיון יחד עם החמרה של הקנס, הם כן יכולים לעשות את העבודה המניעתית.

הדבר האחרון הוא אותן נסיבות מחמירות. כשמדובר בנהג שהוא רוכב אופנוע או נהג רכב ציבורי או משאית במשקל של מעל 10 טון זה באמת לא אמור להיות קנס, זה אמור להיות הזמנה לדין. אנחנו מחכים לשרת המשפטים בעניין הזה.

תודה.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

הרלב"ד מדבר כאילו על להקל קצת עם השיחה וללכת על האס-אם-אס.

לא להקל עם השיחה. לא אמרתי ששיחה זה בסדר.

אתם אומרים פה: אם זה דחוף אז תתקשר - זה כאילו להקל. אם זה דחוף תחנה בצד ותדבר.

זה לא נקרא להקל.

זה לא נקרא להקל. חבר הכנסת חאג' יחיא, אתה מבקש הוא לייצר לנו עולם דמיוני. בדיוק דיברנו על זה שאתה מעלה את הקנס ועדיין - - -

אני שואל האם הקמפיין הזה מתואם עם המשטרה או מקובל עליהם.

אין עבירה בחוק של דיבור בטלפון במהלך נסיעה בדיבורית. עבירה כזו לא קיימת. העבירה היא על נגיעה.

העבירה היא בשימוש.

אדוני, יש קמפיין מיוחד לחברה הערבית. הוא לא מתורגם מעברית, הוא עם שחקנים מהחברה הערבית. הוא עולה היום לחברה הערבית במיוחד בערבית.

אני שאלתי שאלה אחרת לגמרי והיא האם הקמפיין שלכם מתואם עם המשטרה והאם הוא מקובל עליהם.

אנחנו ממש לא שוללים את מה שהם עושים.

אנחנו עובדים עם המשטרה בשיתוף פעולה מאוד הדוק.

גבי, שאלה.

חבל שחברת הכנסת נחמיאס יצאה עכשיו. היא פגשה אותי בשבוע שעבר באולפן טלוויזיה והיא אמרה לי: גבי, כשאני רואה אותך באולפנים אני יודעת שקרה אסון. לצערי, אני באסונות והשר מסתובב לי עם מספריים.

השאלה מופנית למשטרה. מדברים על היסח דעת והיו לי ויכוחים - חבר הכנסת עמר, היית פה בדיונים - לא לרוץ עם תקנות חדשות לבקרים. לדוגמה, על כל האוטובוסים ועל המשאיות במדינת ישראל יש את השלטים האלה: איך אני נוהג? או אם האוטובוס מעשן, תתקשר. כאזרח אני צריך לרוץ אחרי האוטובוס או המשאית, לחייג את המספר ולהודיע לאותו מענה אנושי או לא אנושי. האם זה לא היסח דעת?

זה כבר נגמר, זה היה חוק. המדבקות קיימות. נדמה לי שהמוקדים האלה כבר לא קיימים ברוב המקומות.

אדוני, קיימים.

המדבקות האלה קיימות. זה משהו אחר אם עונים לך או לא עונים לך.

התכוונתי לזה שנשארו רק המדבקות, חבר הכנסת חאג' יחיא.

זה קיים. הדבר היותר חמור הוא שהבאתי לפה 370 אוטובוסים שבעקבות התלונות האלה הלכו למכונים לבדוק את זיהום האוויר והעשן והכול היה תקין. אם זה לא היסח דעת אז מה זה היסח דעת?

תודה.

אדוני, בבקשה.

רועי שטאנג, חברת מובילאיי. אני מסכים שבדיון החשוב, מה שציינה מנכ"לית הרלב"ד וגם חברת הכנסת נחמיאס, שהמשך ישיר של כל קמפיין ממוקד חשוב כזה זה האפשרות והדחיפה לפתרונות טכנולוגיים. אנחנו יכולים לראות, כמו שהציגו בני הנוער המדהימים האלה את הפתרון הטכנולוגי שלהם, כבר היום את התוצאות מאמצע שנת 2017, כפי שמצוין בדוחות, אם אני לא טועה, ירידות משמעותיות מבורכות בכמות ההרוגים. אפשר לראות את זה יפה דווקא במגזר הרכב הכבד ששם יש ירידות גם בכמות התאונות וגם בכמות ההרוגים של בין 12% ל-15%. אפשר למנוע עוד תאונות עם פתרונות טכנולוגיים. הרעיון הוא שהיסחי דעת, כמו שנאמר פה, תמיד היו, תמיד יהיו. הסלולר הוא הדומיננטי ביותר היום.

נכון, זו ההגדרה הנכונה.

זה מתחבר למה שאמר כבוד היושב-ראש בתחילת הדיון והוא נושא הפצועים. פתרונות טכנולוגיים שמונעים תאונה והוכחו כמסוגלים למנוע את מרבית התאונות הנפוצות חוסכים מאיתנו, מהמשפחות ומכלל האזרחים גם את הנושא מאוד כאוב של הפצועים. אנחנו מדברים לא על אבזור בטיחות שהוא פסיבי בהגדרה שלו, כפי שציינת.

בקיצור, מובילאיי. הוא הולך סחור סחור ומחכה שמישהו מאיתנו יאמר.

המובילאיי הזה לא מוריד מהאחריות של הנהג. מובילאיי זה לא פתרון קסם.

אף אחד לא אומר פתרון קסם – מערכות עזר.

אדוני, תירם יכול להגיד מה שהוא רוצה. דבר איתי, אני מנהל את העניין.

מערכות בטיחות שמונעות תאונה לא מסירות מאחריותו של הנהג או הנהגת כי במצב שבו אנו נמצאים היום האחריות היא על הנהג.

תודה, אדוני.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

היום יש בווטסאפ שיטה של סימוס בעזרת הקול – שיחה קולית. מרגישים שאין בזה הסחת דעת.

לא, זה הסחת דעת. זה כמו סימוס.

חד-משמעית, וזה שימוש לכל דבר. לגבי הקמפיין שבו אומרים שלא לסמס, אנשים מתחילים להבין שאם הם לוחצים והם רק מדברים, אז כאילו פחות. רציתי להעלות את הנקודה הזו ולהתייחס אליה.

בדקו את זה?

זה קיים, אני מקבל הודעות כאלה במקום לכתוב. כבוד היושב-ראש, אני מעלה את הנקודה הזו כי אנחנו הולכים עם הקמפיין שכאילו אומר שעדיף להתקשר.

לא, רק אם זה דחוף.

אם זה דחוף.

שום דבר לא דחוף אם אתה מקבל הודעת טקסט. אל תענה, די.

בדיוק. אנחנו היום בשידור ואנשים יראו וישמעו אותנו והנקודה הזו צריכה להיות מובנת שזה כמו שכותבים טקסט.

החבר'ה האלה הביאו המצאה שמעכבת את הקבלה של ההודעות. עם זאת, אני עדיין חוזר ואומר, הסקרנות הרגה את החתול. כדי למנוע את זה צריך להיות משהו שהוא בתווך ושלא יהיה מצב שבו אתה אומר: אני מרים את זה וכל ההודעות נשפכות פנימה

מבחינת התשתיות והרכבים - ברור שהיום המצב השתפר, ולפי הסטטיסטיקה רוב התאונות הן יותר טעויות אנוש והסלולר זה חלק מזה. יש לנו גם את הגיל הצעיר שמשתמש יותר ויותר עם כל השיטות שלו.

אני הצעתי קודם, ואומר זאת שוב, שמשרד התחבורה יחייב את בתי הספר לנהיגה שביום שיש לתלמיד טסט הוא יקבל דף עם העמודות הבאות: עבירות תנועה, קנס, נקודות והערות. העברתי את הדף עכשיו לחבר הכנסת חמד עמאר.

למען יישמעו וייראו – שייבחן על זה.

גברתי, זה רעיון טוב.

שייכנס לתיאורה: כמה עולה קנס על כך וכך.

אל תגזימו.

למה לא?

זה יכול להשתנות.

תשקלו את זה. חבר הכנסת חאג' יחיא, אתה לא חייב היום לדבר על כל ההמצאות שלך.

אני מדבר על הצעירים. היום מורה נותן להם את השלט של "נהג חדש" עם השם ומספר הטלפון שלו, אז ייתן גם את הדף הזה. זה כל כך פשוט, מדובר בדף.

הבנו. אמרתי כבר לנחמיה זרחוביץ שישקלו ויבדקו את העניין הזה במשרד החינוך – העניין ברור. רעיון לא רע בכלל.

חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להודות לך על הדיון שקיימת ביום המיוחד הזה, וגם לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שמלווה את היום הזה.

אני גם רוצה לברך את התלמידים שנמצאים איתנו על הפיתוח הטכנולוגי שבאמת נותן תקווה גדולה.

זה מאוד מדאיג אותי מה שאמרת על כך שהשימוש של נהגי המשאיות, נהגי אוטובוס ונהגי מוניות, בטלפון הוא יום יומי. מדאיג אותי שהשימוש שלהם בטלפון הוא חלק מהעבודה שלהם.

הבעיות בעולם התוכן של המשאיות והאוטובוסים הוא לא השיח במכשירי הטלפון המקצועיים שבהם הם משתמשים. אתה מכיר את זה מעולם התוכן הצבאי, זה אותו דבר. אתה נוהג כשאתה צריך לבצע את כל הפעולות ועדיין יש לך את מכשירי הקשר השונים.

צריך לתת את הדעת איך אנחנו מטפלים גם בנושא הזה בהקשר של שימוש בטלפון על-ידי נהגי משאיות, אוטובוסים ומוניות שהם נהגים מקצועיים.

חמד, אחר כך נשב ואסביר לך כמה דברים.

בסדר, נשב ונדבר. שימוש בטלפון מגדיל פי 10 את הסכנה לתאונות דרכים, ואני חוזר על מה שהיא אמרה. ככנסת אנחנו צריכים לדון שוב ושוב בנושא הזה על מנת לראות איך אנחנו מטפלים בסוגיות האלה. לא הכל תקנות ולא הכול חוקים, צריך גם להעלות את הנושא לסדר היום.

תודה, אדוני.

אדוני, בבקשה.

שמי ארנון אפשטיין ואני המנטור העסקי של החבר'ה מהכפר הירוק. אני רוצה להתייחס למה שאדוני אמר ועל הגישור מבחינת הרגולציה. החבר'ה פיתחו את הפתרון שלהם כשהם הסתכלו על מה כבר קיים. ברמה הטכנולוגית יש פתרון כמעט לכל דבר, ואם אין אז אפשר לייצר אותו בטווח קצר מאוד, למשל: הקראת הודעת, דקלום הודעות, הקרנה על מסך.

אתה נגעת בנקודה אולי הכי נכונה בדיון. הם הסתכלו על פתרונות קיימים שמתחברים ל-Bluetooth ומשביתים את הטלפון. אלו דברים שקיימים ולא מורידים אותם. חלקם חינם, ולא משתמשים בהם. ניסינו לנתח ולהבין למה זה לא עובד והגענו למסקנה שיש איזה גבול מסוים. יש איזשהו דיסוננס: מצד אחד, אנשים יודעים שהבעיה קיימת ונהגים רוצים להתקין איזשהו פתרון. מצד שני, אחרי שהם מתקינים אותו הם מבטלים אותו כי הוא קשה, אגרסיבי וכבד מדי.

אנחנו פחות או יותר פתחנו את גבול היכולת של מה שאנחנו חושבים שנהגים יקבלו מרצונם ויקנו על דעת עצמם.

הלג הנוסף שצריך לעשות הוא שיבוא הרגולטור ויגיד: אלה תנאי הסף שצריך לשים ברכב ועל זה תהיה טכנולוגיה. חייבים להבין שפתרונות קיימים אבל הם לא עובדים כי לא הכריחו אנשים להשתמש בהם כי זו גזירה גדולה מדי.

נכון. שוב, זה מסוג הדברים שהעניין התחיל ממקום טוב, ואתה רואה שלכל צד טוב מתלווים גם דברים פחות טובים. למשל, אין לנו מלחמה נגד השימוש באופניים חשמליים - נהפוך הוא. האופניים החשמליים הוא עולם תוכן שאנחנו רוצים לקדם אותו בגלל שהוא ירוק וכו' וכו', אבל צריך להכניס אותו לתוך מסגרת סדורה שיש לה כללי התנהגות והתנהלות. אותו הדבר צריך לעשות בדיוק כאן בסלולר.

גברתי, בבקשה.

לי קוראים עדי טלמון. אני מנחה את הקבוצה ואני מרכזת את היזמים הצעירים בכפר הירוק. אני מצטרפת לדברים של ארנון ורוצה להוסיף שאנחנו רואים שהשיח פה מתעסק בנושא אכיפה, ענישה, רגולציה וחינוך. הגדולה של מה שהילדים מצאו ועשו זה ללכת עם ולא נגד. אף אחד מאיתנו לא רוצה למצוא את מותו על הכביש בזמן שהוא סימס משהו שבטוח היה פחות, והמוצר שלהם חוסך את זה. אנחנו יודעים שיש קנס ואנחנו בכל זאת לא מתאפקים. ברגע שהטלפון יושב על התושבת והעניינים מנוטרלים מלכתחילה לא מתחילה ההידרדרות שלך לגשת ולהחזיר רק תשובה או רק לראות מה כתבו לך. כמשתמשת במוצר בשנה האחרונה אני יכולה להגיד לכם שזה שיפר את דרכיי מאוד, וזה שהדבר הזה הולך עם הנהג הוא דבר גדול.

אני אגיד לך את ההבדל ואת הקושי העצום. באופניים חשמליים יש גיל מסוים שרק ממנו אתה יכול להתחיל לרכב, אבל אני כבר רואה ילדים שנשלחים לגן עם סמארטפון. נקודת המוצא שלך היא התמכרות אין סופית. לגבי עישון – אנחנו אומרים שאנחנו מבינים שיש כבר מעשנים ואם נתחיל איתם את הקרב אז לא נסיים בכלל. אתה מנסה לפחות לפעול בקרב שטרם התחילו. המשפחה פה לא יכולה לנתק את עצמה מהתהליך ולהפיל אחריות, זה הרבה מעבר לאחריות הורית. כאן דיברו על בית ספר, ואיילת אמרה מה שאמרה, בסוף הורים צריכים להבין שהם חלק בלתי נפרד מהפתרון – לא יעזור כלום. אין ערך לכל מה שאמרנו אם הורה קונה ילד שהוא פחות מגיל 16 את האופניים, ואם הורה מתעלם מהעובדה שהילד שלו משדרג או שהוא רוכב בלי קסדה.

ראיתי מישהו שהקסדה יושבת אחריו ולא על הראש שלו.

בסף בסוף זה מעגל שיש בו נקודות נקודות שצריכות להשלים את השלם.

אתה אומר קרב והיופי הוא שאין קרב. מבחינתי, הקרב היה לקנות את זה ולשים את זה. אמרתי: האם אני לא אראה מה כותבים ולא אראה מי מחפש אותי? מרגע שגברתי על הנקודה הזו וזה מותקן לי באוטו, נגמר הסיפור. זה פתרון כל כך קל.

תודה. אין ספק שאנחנו בעד וניתן לזה גם רוח גבית, אבל צריכה להיות לזה עוד השלמה.

חבר הכנסת יעקב אשר, קודם כל, אני באמת רוצה לשבח את התלמידים, גם על הרעיון, גם על הביצוע, גם על הפרזנטציה כאן. אני חושב שזה באמת מעורר כבוד.

אגב, כשזה מותקן, האם יש אפשרות שאני אקבל הודעה שהמנוי אליו אני שולח אס-אם-אס נמצא בנהיגה?

עזוב אותו בשקט, תן לו לנהוג.

יש אפליקציה כזו.

בגדול, יש את זה. החלטנו לא לעשות את זה מסיבה פשוטה ויחידה שאנשים יקבלו את העניין הזה שאנשים לא עונים להם במידי. בדיוק אותו דבר שכשהם יהיו בנהיגה והם ישימו את המכשיר שלהם בתוך ה-NOTIFY והם לא יקבלו שום הודעות, הם לא יראו עקוב על המסך ולא ישמעו שום צליל. הם גם יבינו את העניין הזה שהצד השני לא צריך לחכות להם ולחפש אותם במקום אחר כי הם לא זמינים כאן.

את צודקת, זה בדיוק השינוי החברתי התרבותי שאנחנו רוצים לעשות.

אוקיי, קיבלתי תשובה – חשבתם על זה.

לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני חושב שבמקביל לפיתוחים הללו, וכמו שנאמר כאן ואני לא רוצה לחזור על זה, עדיין אחת הנקודות המרכזיות שלנו היא אלה שעוברים על החוק ועוקפים את הכללים. כלומר, אלו שיהיו להן האפשרויות ועדיין לא יעשו את זה. זה נכון שאסור לקחת את כל תשומת הלב לאכיפה, צריך לעשות הטמעה של הטכנולוגיות האלה. מצד שני, צריך לראות איך אוכפים את הכללים האלה - אם יש איזשהם רעיונות כמו שדיברו שלא יהיה מצב שאדם יוריד את זה כדי לקבל עכשיו את כל ההודעות בקצב ובמכה אחת, אם יש משהו שיכול להבהב או לצפצף שגורם לכך שגם המשטרה תוכל לאכוף את זה יותר. אבל שיהיה גם משהו לאנשים שנמצאים באוטו. יכול להיות שאדם נוסע עם המשפחה שלו ואף אחד לא שם לב שהוא מוציא לרגע את הטלפון. אבל אם זה יצפצף הם יגידו לו: אבא, תחזיר כי זה מסוכן, או משהו מהסוג הזה. כי בסופו של יום הבעיה שלנו היא עם אלה שעוברים על החוק, לא בנורמטיביים שיאמצו את הטכנולוגיה שלכם וילכו איתה עד הסוף. צריך לפתח כאן איזה גישה איך לעשות את זה.

תודה. אני רוצה להודות שוב לחברי יעקב אשר שלקח על עצמו להוביל את ועדת המשנה והוא עושה עבודה יוצאת מהכלל.

שי, בבקשה, קצר.

שי דיין, מנהל ארגון נהגי המוניות בישראל. שלחנו לכם מספר דפים ותמונות איך נראה דשבורד של נהג מונית בישראל. עקב ועדות מחירים שדואגת שנגדיל את הניצולת ונעבוד יותר ונוכל לקבל הרבה יותר נסיעות ושניתן מענה באמת ללקוחות, אנחנו צריכים לעבוד עם כמה שיותר חברות אפליקציה. בעבר בתחנות המוניות היינו עובדים עם מכשיר מע"ד - מכשיר עזר דיבור, והיינו אומרים: פנוי בבן-יהודה, יכול לקבל, אבל היום זה לא קיים. היום יש מגע ואני צריך לאשר את הנסיעה: הגעתי, נסעתי, תוריד את הנוסע. רוב הדברים האלה מצריכים מגע בזמן נסיעה. רק כשאתה מגיע לכתובת אתה עושה הגעתי בעמידה. רוב הנגיעות שלנו הן בטלפון, גם בהפעלת הניווט, מעבר לניווט. כל הדברים האלה עוזרים לנו לפעול ולעבוד. לכן, אנחנו צריכים החרגה מצד משטרת ישראל ושהיא תפסיק לאכוף נהגי מוניות שנוגעים בטלפון אך ורק למטרות עבודה.

את רוצה לתת לנו שלילת רישיון אחרי שלוש פעמים שנתפסתי. בואי, קחי את הרישיון כבר מעכשיו. אני לא יכול לעמוד בתנאים האלה, בטח ובטח לא עם קנס של 1,500 שקלים או 24 נקודות כבר כי תפסת אותי שלוש פעמים ואני עובר כבר לשלילה.

חברים יקרים, אנחנו צריכים שוועדת הכלכלה תעבוד בשיתוף עם משטרת ישראל ושתחריג את נהגי המוניות. אלפי נהגי מוניות בישראל נוגעים נון-סטופ בטלפון למטרות עבודה ופרנסה. הפרנסה שלנו היא דרך חיים שלנו. בלי הפרנסה אנחנו לא יכולים לשרת את הציבור. לכן, אני רוצה שנחריג את הדבר הזה לגבי נהג מקצועי שיודע לעבוד.

כולכם אמרתם תודה לכולם, וגם אני מודה לכם. תודה על הזמן.

תודה, יקירי.

זה נושא שצריך לתת עליו את הדעת. לגבי נהגים מקצועיים - אני בטוח שאפשר לתת לזה פתרון ולסדר את זה.

או פתרון טכנולוגי גם לזה.

לא הכול מסתכם בכסף.

אדוני, בבקשה.

אני אברהם גדי ואני נהג אוטובוס. אני רוצה לומר משהו לגבי בן הרוש.

אל תדבר עם גבי בן הרוש, דבר איתי.

עוד לא קיים טלפון ממעסיק שבא לנהג ואמר לו: לך הביתה, אני משחרר אותך היום. כנהגי אוטובוסים אני ממליץ לכם לשים את הפלאפון בכיס. לא קיים פה מצב שבו נהג נוסע בצורה רציפה בכביש יותר משעתיים ללא יציאה להפסקה. מי שחיפש אותי לפני שעתיים יהיה זמין בעוד שעתיים. עזבו את הפלאפון בצד, לא הודעות ולא שיחות.

אתה טועה.

לגבי נהגים מקצועיים, ובוודאי ובוודאי לגבי נהגי אוטובוסים - אין מצב שנהג אוטובוס יכול להפעיל את האוטובוס שלו, ואני יודע שיש גם טכנולוגיות כאלה, לפני שהוא הניח את המכשיר.

אנחנו רוצים להתעסק עם בני אדם, לא עם צדיקים. אני לא סומך על אף אחד. בוודאי במה שנוגע לנהגים מקצועיים חייב שיהיה מצב שבו יש תושבת ושאתה לא יכול להניע את הרכב לפני שמניחים את המכשיר. אני יודע שיש פיתוחים כאלה היום שאתה לא יכול להניע את הרכב. כתוב: "לפני עיוור לא תיתן מכשול", וזו לא סתם אמירה. אומרים את זה כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

אני מבין אותך, אתה צודק לחלוטין. אין לי ויכוח איתך. יחד עם זאת, חייב להיות מכשיר בכל רכב מקצועי שחוסם אותך מהיכולת בראש ובראשונה להפעיל בכלל ולא רק לקבל.

תירם, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לחלוק על מה שהבחור אמר. כנהג מקצועי שמבלה המון על הכביש, אני יכול לומר שכשאדם עושה מסלול קבוע אז בדרך כלל האוטו נוסע על אוטומט. שיחת טלפון עם חבר מכניסה אותך לפוקוס ומשאירה אותך ערני. אני מבדיל בין שיחת טלפון לבין אס-אם-אס. אני חושב ששיחת טלפון במתקן דיבורית זה דבר חשוב כמו רדיו שמשאיר את הנהג בפוקוס וערני. אני חושב שצריך קל וחומר לקדם את הנושא הזה שמותר לדבר ואסור לסמס.

תודה, יקירי.

דן קדרון, תנו יד לחירש, נכים למען נכים, ואחד שמתעסק בתאונות דרכים המון המון זמן. לפני יומיים הייתי עד לתאונה. נסעתי אחרי מישהו שסימס, שדיבר בטלפון. הוא עבר בצומת באזור הרצליה וגרם לתאונה. היום זה 8 נקודות, אבל לדעתי אם יעלו את זה ל-12 אז חצי מהאנשים לא ידברו בטלפון בזמן נהיגה.

תודה רבה לכם.

תודה. לגבי החמרת ענישה – חייבים שיהיה איזשהו באלאנס. הרי אתה לא עושה מעשה אם אתה בטוח שיתפסו אותך, וזה להבדיל אלף אלף הבדלות ממצב שבו אדם מסתער אל מול קו האש. בראש ובראשונה, אנשים אומרים: נעשה את המעשה, לא ניתפס. זה התהליך שגורם לפעולה. כל אחד מסתכל על עצמו, אני לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר.

ברשותכם, אני רוצה לסכם. קודם כל, אני באמת רוצה להודות למשטרת ישראל על כל אנשיה, מהפיקוד הבכיר ועד השוטרים מן השורה. תודה למפכ"ל ותודה גדולה לשר ולמפקד משטרת התנועה.

תודה לרחלי המנכ"לית ולאנשי הרלב"ד שנמצאים כאן ועושים עבודה יוצאת מהכלל. אני לא יכול שלא להזכיר את גיורא שהוביל את כל העניין. באמת עברתם שינוי גדול ברלב"ד, לא רק בעבודה אלא בראש ובראשונה בתפיסת העולם לגבי המאבק בקטל בדרכים. גברתי, יש לך זכויות גדולות.

רצינו אז לעשות משהו ולא נותנים להם.

אנחנו לא נוותר, החוק יהיה – זו נקודה חשובה.

אתם צריכים להיות הגורם המתכלל. אתם לא שוטרים ואתם לא אמורים להחליף משטרה או כל גורם אחר, אבל אתם אמורים להיות מרכז הידע הלאומי במאבק בקטל בדרכים. אי אפשר שרק בעקבות כל תאונה פתאום כולנו נתעורר, אלא אנחנו חייבים להבין דרככם מגמות בתוך עולם הקטל בדרכים ומה הסיבה, מה הסובב ומהו המסובב. עד היום אני לא יודע לקבל בלחיצת כפתור מקטעי כביש של תאונות ומה הסיבות שגרמו לתאונות. זה כלי דרמטי. משטרת ישראל יודעת איפה נכון לטפל. כל כביש במדינת ישראל הוא בעל פוטנציאל לתאונת דרכים. אתה לא שם על כל מטר מצלמה או שוטר. המידע הזה יכול להוות כלי עבודה יוצא דופן ומרכזי. אתה יכול לדעת את זה לפי תקופות השנה או לפי שעות ביממה. אלו דברים שחייבים להיות מרוכזים אצלכם. לצערי, הדברים האלה עדיין לא קיימים.

חלקם - כן.

חלקם - כן. זה מתקיים, אבל זה עדיין בשוליים. זה בוסרי ואין עדיין תפיסה של מאקרו שיודעת לתכלל את כל הדברים. לכן, זו המשימה וזה החוק שצריך להיות בראש ובראשונה. יש לכם כאן משימה מאוד מאוד גדולה.

אני רוצה גם לפנות לציבור שצופה בנו. במאבק בקטל בדרכים, ובתאונות האופניים, שואלים: איפה הכנסת? אני רוצה לחזור ולומר, בעיקר לאלה שלא בדיוק הקפידו להיות בשיעורי אזרחות, כנסת היא לא גורם מבצע. כנסת היא גורם מפקח, היא גורם מחוקק והיא גורם דוחף. בדברים האלה, בוודאי בוודאי בכל הנוגע במאבק בקטל בדרכים, בקדנציה הזו ועדת הכלכלה עושה ופועלת כפי שלא נעשה מעולם, גם בדיונים, ובוודאי בהקמת ועדת המשנה בראשותך שבאמת עוקבת אחרי הדברים –חשוב להגיד את זה.

יש כמה נקודות שצריך להתמקד בהן בשנה הבאה והן כבר עולות מהנתונים: כמובן המאבק סביב נושא האופניים החשמליים, מעברי החצייה שכוללים גם את נושא האנשים המבוגרים. כלומר, הממד העירוני הוא בוודאי ממד מורכב, אבל הוא מאוד ממוקד. הוא תחום, אתה לא צריך להסתובב עכשיו בכל המרחב העירוני כדי לדעת איפה צריך להתמודד עם השאלות האלה.

כמו כן, כמובן המאבק סביב הטלפונים. יש המון היסחי דעת. אנחנו היום בעולם חדש שמספר היסחי הדעת הוא כמעט בלתי נגמר. אגב, אפילו היסח דעת שאדם צולל לתוך עצמו, לא טלפון, לא רדיו, לא כלום. זה קורה לכל אדם ואחד מאיתנו שאנחנו נכנסים לתוך עצמנו ואנחנו מתחילים לצלול – אדם בתוך עצמו הוא גר. לא תהיה אפליקציה שתתמודד עם זה. זה יכול לקרות גם לשוטר תנועה.

למרות אוקטובר השחור והעלייה הדרמטית במספר ההרוגים כתוצאה מאופניים חשמליים, אנחנו רואים את הירידה המשמעותית, ברוך השם. כלומר, זה אפשרי – זה מה שאני טוען כל הזמן. ראינו רק בשנה האחרונה איך המערכות מתחילות לדבר ביניהן ולשתף פעולה במקום להתחפר.

היה שיתוף פעולה באמת מדהים.

לנו יש זכויות גדולות, ולך, אדוני שיושב לצדי, יש זכויות גדולות בעובדה הזו, ולאנשים שנושאים היום בתפקידים השונים – זה דבר חשוב. זה מתכתב עם העניין של תוכנית עבודה. חייב שתהיה תוכנית עבודה לאומית. אי אפשר יותר לשחק עם העניין הזה.

זה מתכתב גם עם אלמנט נוסף שאנחנו עוסקים בו והוא הסיפור של התחבורה הציבורית שחייב להתחבר. אין ספק שתחבורה ציבורית משוכללת יכולה להיות עוד מרכיב שיוריד באופן משמעותי את הקטל בדרכים.

חברי יעקב אשר, אני מבקש שתוציא פניות לכל הגורמים על כך שאתה מבקש לדעת מי עמל, אם בכלל, על תוכנית כזו, אם יש מישהו שעושה את הדבר הזה.

אני חושב שהרלב"ד צריך לרכז את זה.

אני שואל, אני רוצה שתיתן לנו התייחסות לעניין הזה.

הדבר האחרון, אני עדיין תובע הקמתה של ועדת שרים בראשותו של ראש הממשלה. במספרים כאלה גם אם הוא לא יעשה את זה במובן הפיזי, יש כאן אמירה בעלת משמעות לאומית. אי אפשר להפוך את הקטל בדרכים כאילו זה מוות שאפשר לעבור עליו.

אבל זה לא מעניין את הממשלה בכלל.

גבי, עם כל הכבוד, זה אמירה לא נכונה.

לצערי, גם הפניות שלי לראש הממשלה לא הועילו.

להזכירכם, היה לנו שיח עם המנכ"ל וכשניסינו להזמין אותם עכשיו הם כבר סיימו את תפקידם. הם "חרפו" אז, מה עכשיו? זה בכלל לא נמצא על סדר יומם מסיבה פשוטה – כי זה לא נושא שמישהו רוצה להתכתב איתו. היועץ האסטרטגי יגיד לשר: עשה לי טובה, אל תתקרב לזה כי בעניינים האלה לא מספיק כמה הישגים יש לך. מספיק שיש פעם אחת אירוע ואז אף אחד לא זוכר לך את כל ההישגים. אבל בסוף בסוף מישהו צריך להיות אחראי על זה. מעבר למשרד התחבורה, משרד ראש הממשלה צריך לומר את דברו בעניין, ואתם צריכים להיות המתכלל הלאומי של העניין הזה.

אני מודה לכם מעומק הלב, תודה. סעו בזהירות. נקווה שרק נדע טוב, ושבפעם הבאה כשתתכנס הוועדה גם נדע להגיד שעשינו מעשים גדולים והצלנו חיים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:53.