פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
3
ועדת הכלכלה
15/10/2018
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 828
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ו' בחשון התשע"ט (15 באוקטובר 2018), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/10/2018
הסדרת הרכיבה בכלי רכב חשמליים והתמודדות עם הזינוק במספר הנפגעים
פרוטוקול
סדר היום
הסדרת הרכיבה בכלי רכב חשמליים והתמודדות עם הזינוק במספר הנפגעים
נכחו
¶
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
יעקב אשר
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
עליזה לביא
שולי מועלם-רפאלי
איילת נחמיאס ורבין
חמד עמאר
נורית קורן
מוזמנים
¶
מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - קרן טרנר-איל
עוזרת ליו"ר הרלב"ד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - שני חדד
דוברת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - מוריה מלכה סיד
סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - חוה מרים ראובני
מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - רחל טבת-ויזל
סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אבנר פלור
מנהלת אגף חינוך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - מירי נחום
מנהלת חטיבת חינוך והסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - נחמה לאור דרורי
חוקרת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - יעל הדר
מנהלת חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - שרית עמרם כץ
עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים - חיים אמיגה
ראש מחלקת מחקר ופיתוח אגף התנועה, המשרד לביטחון הפנים - אלברט אסרף
מנהלת תחום מדעי החברה, המשרד לביטחון הפנים - עדית חכימי
יועמ"ש אגף התנועה, המשרד לביטחון הפנים - דנה ימין חה
ממונה מחוזית לזהירות בדרכים, משרד החינוך - עפרה דוידוביץ
מנהלת תחום שלטון מקומי, משרד הפנים - רוית קלפנר
עו"ד-מח' ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר - בתיה מור
רו"ח-מח' ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר - ודיע עואד
עוזר ראשי לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה - שדי מנשהאוף
ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי - יוחאי ואג'מי
סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו
מיטל להבי
סגן מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב-יפו - יאיר אמר
מנהל אגף פיקוח עירוני, עיריית תל אביב יפו - אלון שרף
סמנכ"ל החברה העירונית לביטחון, עיריית ראשון לציון - משה ליבר
מנהל אגף ביטחון ואכיפה, עיריית רמת גן - שמעון שומרוני
מנהלת תחום האופניים, איגוד לשכות המסחר - יסמין הרמן וייס
נציג חטיבת הדו-גלגלי, איגוד לשכות המסחר - קובי סודאי
מנכ"ל פורום ה-15 - איתן אטיה
מנכ"ל סמארט אנד סימפל - אלי חיים
יועצת משפטית, סמארט אנד סימפל - קרן צחי חיים
מנכ"ל, גרין בייק - יותם סלינגרה
סמנכ"ל תפעול, פופיק - יובל שיזף
מנהל, רשת אקופאן - יוסף - יושי בלוט
מנהל תפעול, חברת "רוזן ומינץ - יניב כהן
מנכ"ל, עמותת ישראל בשביל אופניים - יותם אביזוהר
מחלקת אלמנטרי, לשכת סוכני הביטוח - גיל סופר
מנהל מחלקת אלמנטריים, לשכת סוכני הביטוח - ישראל גרטי
עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד - לירון אשל
סמנכ"ל, איגוד האופניים בישראל - אייל הרשטיק
מנהלת פרויקטים, איגוד האופניים בישראל - עדי ריימן חיון
עו"ד, סמנכ"ל עמותת אור ירוק - יניב יעקב
חבר הנהלה, אנשים באדום - יעקב אדלר
מנהל אקדמי תחבורה, ITS מערכות תבוניות בנהיגה - ד"ר משה בקר
נציג איגוד חברות הביטוח - גיל משה סלמון
סמנכ"ל ארגון בטרם - גלית גלעד
מנכ"ל, קרנית - איתן השחר
מנהלת מחלקת תביעות, קרנית - ליטל כספי
סגנית מנהלת מחלקת תביעות, קרנית - ענבל סעדיה קונסטנטיני
מנהלת, מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל - חגית אוריין
מנכ"ל ארגון ועד הנהגים - שי דיין
מ"מ מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה, מכון גרטנר - מאיה סימן-טוב
עמותת תנו יד לחרש נכים למען נכים - דן קידרון
אזרחית - גבי יונתן-אלון
מלווה מארגנים קהילתיים, מגמה ירוקה - רז אונגר
רכז מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת - מתן משה שחק
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין - ח'אלד דגש
מוזמן/ת - מיכל רעות גלברט
מוזמן/ת - מאיה הורודצ'יאנו
שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה - דוד ארז ענב
שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את בטרם (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מכון התקנים הישראלי, פיוצ'ר מוביליטי ישראל בע"מ) - לוטם בכר
שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את פיוצ'ר מוביליטי ישראל בע"מ (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: בטרם, מכון התקנים הישראלי) - איתן אלון
שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את Ecofun, לשכת סוכני ביטוח בישראל
- לירון הרשקוביץ
שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר
שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את Ecofun - מתנאל רנד
היו"ר איתן כבל
¶
שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, דובר, אורחים נכבדים ובראשם מנהלת הרלב"ד ומנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ברוכות הבאות. ברשותכם אני רוצה להתחיל במונולוג קצר.
ועדת הכלכלה עוסקת בקטל בדרכים. אני לא חושב שהיתה ועדה או כנסת שעסקה במאבק בקטל בדרכים כמו בקדנציה הזו בוועדת הכלכלה. אני אומר זאת לא על מנת שמישהו ימליץ עלינו להדליק משואה. אלא שזיהינו ואנחנו בזמן אמת. יש כאן אנשים סביב השולחן מהפעילים ביותר בכנסת בנושאים האלה. ערכנו שימוע שלא היה כדוגמתו. הקמת ועדת משנה בראשותו של חברי חבר הכנסת יעקב אשר.
אני זוכר שבתחילת הדרך, ואת זוכרת גם גברתי מנהלת הוועדה, איזו התנגדות היתה לנו בכל המקומות. הכול בסדר, אמרו לנו. רק ביקשנו לקיים דיונים בעניין הזה. מצאנו את עצמנו בסחרחורת, והכול כתוב והכול מצולם. והמציאות היא אפילו הרבה יותר ברורה וקשוחה מהדברים אשר אני אומר ברגע זה. התחננתי. אתה זוכר, חברי יעקב אשר. אתה ואני הלכנו יד ביד למשרד מנכ"ל הממשלה דאז. לא היה דיון שלא ביקשתי מראש הממשלה. נפגשנו עם השר לביטחון הפנים, עם המפכ"ל, עם מי לא. ואני יכול לומר לכם שבסופו של עניין יש למאבק הזה פירות.
אז אני יודע שכשיש הצלחה כולם יקפצו עליה, וזה בסדר גמור. אין לנו, לא ליעקב, לא לי, לא לחברי הכנסת, לא לחבר הכנסת חמד עמאר ראש השדולה למאבק בקטל בדרכים, לאף אחד מאתנו אין תלונות. רק שמספר ההרוגים ימשיך לרדת. אני יודע לצערנו שאי אפשר לייצר מצב שלעולם לא יהיה אף הרוג. אבל נכון לרגע זה, ואני מקווה בעזרת ה' ומתפלל, שהמגמה הזאת תימשך עד סוף השנה. יש ירידה דרמטית של כ-25%, ואל ייקל הדבר בעיניכם. וצריך להוריד את הכובע גם בפני משרד התחבורה שהפנים את העניין הזה והשר ירד מכל התיאורים שעל כל מיליון – איך זה היה? נסועה.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, בסדר. זה מדד כשאין תשובות. כשאין תשובות מחפשים מדדים. ואנחנו פה הראינו מדד בין-לאומי, לא מדד בין-לאומי, השר הראה שהוא נכנס בעובי הקורה. ותודה גם לך גברתי ותודה לרלב"ד, כולם בשילוב ידיים ידעו לתת את העבודה. ואי אפשר להתעלם מהעבודה המדהימה של דורון ידיד. מהרגע שנכנס לפקד על משטרת התנועה הוביל מהפכה. ואני מבקש, אם יש כאן נציגים שלו, שיביאו את הדברים לידיעתו. זה ניכר בכל מקום. חדל שוטר שעומד באיזו פינה חשוכה שלעולם לא יהיה שם כלום רק כדי לרשום דוח לאזרח שבשתיים בלילה - - -
אתה רואה היום שוטרים כמעט בכל מקום, סמויים כגלויים, אתה רואה עבודה, אתה רואה שיטה. גברתי מנהלת הוועדה, לקראת סוף חודש נובמבר אם הכנסת הזאת עוד תפעל - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני אבקש לקיים דיון. יעקב, לקראת הדיון הזה נתכונן לעשות דיון גדול מאוד שיסכם בעזרת ה' את השנה ואת העשייה ואת הפעילות שלנו.
מתוך זה כנראה שלא עשינו מספיק למרות שהוועדה הזאת קיימה יותר מכל ועדה אחרת או דיון אחר סביב הנושא הזה של אופניים חשמליים. היינו באמת הראשונים, חגית, שאת באת לכאן והעלית ותבעת לטפל בנושא הזה. את והחברים שלך יצאתם למאבק באופניים החשמליים.
היו"ר איתן כבל
¶
חגית, תני לי, אני מבקש לא להפריע לי ואני מדבר שוטף. אם יש משהו שאני אחסיר, תתקני אותי.
אני רוצה להבהיר כאן, אנחנו, לפחות לא אני ואני יודע שרוב חברי הוועדה אם לא כולם, איננו מתנגדים לאופניים וגם לא לאופניים חשמליים. נהפוך הוא, אנחנו רואים בכלי הזה כלי ירוק, כלי חשוב, שצריך לעודד אותו. אבל חייבים להכניס אותו למסגרת.
גברתי המנכ"לית, חבריי במשטרת ישראל, איך זה שלמעלה מ-250,000 כלי רכב כאלה – זה כלי תחבורה ממונע לכל דבר ועניין נמצא ברחובות ולא נעשה כמעט דבר וחצי דבר עד שהוועדה מיוזמתה פעם אחר פעם. אני גם רוצה להזכיר את המאבק, שני מאבקים, שלושה. המאבק הראשון זה העלאת הגיל מ-14 ל-16 והתקיים מול משרד התחבורה מאבק. וכאן השר לביטחון הפנים נתן לנו רוח גבית בעניין הזה.
נושא שני, המאבק שכנראה לא הסתיים אלא אם כן ייסללו באמת מסלולים מיוחדים לאופניים חשמליים. יש קרב אמיתי שאנחנו ביקשנו שאופניים חשמליים לא יהיו על המדרכות. מדרכה אמורה להיות להולכי רגל. אבל מצד שני, קשה לי, עם כל זה שהייתי מהאנשים שהובילו את זה, קשה לי לראות את הילדים שלי גם מעל גיל 16 בתוך התנועה. אני לא מקבל את הגישה הזו שמקלה, לא, הוא יעלה רק זה, הוא יורד לכאן. זה ממש לא. יש כאן שאלה כבדת משקל שצריך לתת עליהם את הדעת ועל זה מתכנסת הוועדה.
יש כאן סדרה של פעולות שכולם חייבים להיות שותפים לה. ואם בפאזל הזה, בתצרף הזה, אחד יהיה חסר, לא נתנו מענה. זה מתחיל, גברתי, מהיבואנים. 50% מהאופניים שנמצאים בכבישי ישראל – כשאני מדבר על אופניים אני מדבר על הסוגים השונים של כלי הרכב החשמליים – לא על פי התקן. אני לא מדבר על אלה שעושים את השינוי ומגדילים מהירות. אלא אני מדבר בנקודת המוצא. יש תקן ישראלי מה יכול לעלות לכביש או מה לא יכול לעלות לכביש, וחייבים לייבש את הביצה הזאת. חנות שמוכרת לילדים או למשפחות, למרות שקשה, אני יודע שזה קשה לקבוע, בא הורה וקונה לילד שלו, אז לך תדע. אבל שיהיה ברור, כשהוא מוכר מוצר שלא על פי התקן, לסגור לו את החנות. אני אומר זאת בצורה מאוד ברורה.
ומשם האכיפה. משטרת ישראל ואנחנו, כאן, הוועדה, אפשרה, ומה היה לנו כאן, וזוכרת את זה תמר. אנחנו לא אוהבים לקחת תפקידים שהם מתפקידיה של משטרת ישראל, אבל במקרה הזה אמרנו, חשוב לתת לפקחים ונמצאים כאן נציגים, ונתנו לפקחים סמכויות כמעט כמו של שוטר. ואני פונה בהזדמנות הזו לא רק לעיריית תל אביב שהיא באמת הנחשון והחלוץ כמעט בכל דבר, וזה צריך שייאמר לזכותה, שגם רשויות אחרות תיקחנה את האתגר הזה.
נקודה נוספת זה המשפחות. אני אומר את זה בצורה ברורה. משפחות הן חלק מן הכשל. ההורים הם חלק מן הכשל. הורה שקונה לבנו או לבתו כשהיא פחות מגיל 16 אופניים חשמליים הוא שותף. הורה שמאפשר לילד או ילדה שלו לרכוב בלי קסדה הוא שותף. הורה שלא מזהיר את ילדו או בתו לא להרכיב הוא שותף. אלה דברים שצריך שיהיו ברורים.
אני אזכיר שחגית ואני העלינו פעם אחר פעם בהתנגדות משרדי הממשלה, אתה זוכר את זה, יעקב, את נושא הרישוי, נושא התיאוריה, וגם הגדלנו עשות וביקשנו לבחון אפילו את נושא הביטוח, שיהיה ביטוח מיוחד. יתקיים גם דיון סביב העניין הזה.
ואני אומר לכם, קודם כל תבורכו במשרד התחבורה גם אם זה מאוחר. קיבלתם את ההחלטה שתיאוריה תהיה חלק מן העניין, חלופה. זאת אומרת תיאוריה חייב שיהיה. במודעות שלי לעניין הזה אני שם לב שהאופניים החשמליים רוכבים אפילו יותר מאשר הקטנועים.
היו"ר איתן כבל
¶
דרך אגב, אני רוצה לתקן טעות. תקפו אז את שלי על העניין הזה. חברות וחברים, יש הבחנה, באופניים חשמליים עד גיל 18 זו חובה לחבוש קסדה. חוה, אני - - - אותך בחג. ויותר מזה, משרד התחבורה גם הניח הצעת חוק שתובא בפנינו, כבר עברה את ועדת השרים שהכלל הזה של חובת חבישת קסדה יחול על כל מי שרוכב על אופניים חשמליים.
הוועדה תעשה את הכול ואני מנסה לגייס את כל הכנסת שגם עניין הרישוי, למרות שמשרד התחבורה אולי מתנגד, יהיה חלק בלתי נפרד מהעניין הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
ואנחנו נוביל גם מהלך של לבדוק את נושא הביטוח. פנה אליי יושב-ראש ארגון סוכנות – הוא פה?
היו"ר איתן כבל
¶
הוא פנה אליי וביקש ממני שנבחן את הכנסת עניין הביטוח ואנחנו נבחן גם את העניין הזה.
לסיכום החלק הזה אני רוצה לומר לכם באופן מאוד מאוד ברור. ועדת הכלכלה תמשיך ותפעל ועתה אפילו ביתר שאת. ואני אומר לך, גברתי, ייאמר לזכותך, את בתפקיד שלך עושה עבודה מדהימה לא רק בעניינים האלה אלא בכלל. יישר כוח על העשייה שלך. ואלו לא מילים של חנופה. אני משתדל שתהיה מה שפחות חנופה בדבריי. אבל אני כן יכול לומר לך שבעניין של שבילי אופניים אתם חייבים לעקור הרים ולטחון אותם זה בזה. לא יעזרו כל התיקונים, כל האמירות, כל החקיקה, כל מה שאנחנו אומרים כאן, אם זה לא יהיה אתגר שהוא בראש סדר העדיפות שלכם.
אם הייתי יודע שכל אלה שמציעים להוריד את האופניים החשמליים – אנחנו לא נגזור גזירות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. לא נגזור גזירות כאלה. לא יקום ולא יהיה. אנחנו נעשה את הכול כדי לתקן ולסגור פערים. לכן אני פונה אלייך. אני מבקש שתשלחו לנו בהקדם האפשרי תוכנית עבודה ארצית, ובראש ובראשונה במוקדי הסיכון המרכזיים שמתקיימים היום, שם יש את המסה הגדולה ביותר בעיקר בערים הגדולות - - -
היו"ר איתן כבל
¶
גברתי, אני התייחסתי לכל הדברים. אמרתי, אחרי כל האלמנטים שהזכרנו, אם לא תהיה מהפכה בסלילת שבילי אופניים – עם כל הכבוד, האוכף לא יכול להיות בכל מקום, עם כל הכבוד, אני לא יכול כל היום להסתובב. כי היום כבר, בוא נגיד את האמת, כולם בחקיקה, חקיקה, חקיקה. בסוף בסוף איילת פה, כל החברים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
חברת הכנסת בן ארי היתה מהמובילות של המהלכים האלה וראוי להזכיר זאת כאן בפני הוועדה, ואני גם זוכר איך עשו הכול כדי למנוע ממך להעביר את זה. גם את זה אני זוכר. וכאן מצאת את האכסניה שנתנה לך את הרוח הגבית להעביר את זה. אז לצערנו, אנחנו מוצאים את עצמנו בנסיבות מאוד דרמטיות, נאלצים לטפל בעניין. אני אומר לכם, כל עוד אני כאן, כמו שאנחנו עושים כל שבוע, מזכירים את הקטל בדרכים וכמה הרוגים, כל שבוע אנחנו נעסוק באופניים החשמליים בפתיחת הדיונים מדי שבוע. אנחנו נרצה לדעת דוח מצב כל שבוע על התקדמות ההתמודדות עם העניין.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל תודה רבה לך שאפשרת לי לדבר ראשון. אני צריך ללכת לנשיאות.
אני רוצה להודות שאתה פותח את מושב החורף בנושא האופניים החשמליים, נושא מאוד כואב. מהרגע הראשון אנחנו כמחוקק שהחלטנו שאופניים חשמליים עם מנוע יכול לעלות לכביש, באותה דקה היינו צריכים להתייחס אליו כאל כלי רכב. אתה לא יכול לאפשר לאופניים חשמליים לעלות לכביש ולהתייחס אליהם כאופניים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אמרתי את זה בדיונים ואני אומר את זה עכשיו שוב.
אנחנו מכירים ויודעים את המצב של שבילי אופניים במדינת ישראל. אני לא רוצה להיכנס למגזר הערבי. אין שום שביל אופניים במגזר הערבי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אין שום שביל אופניים. איך אנחנו יכולים גם כמחוקק וחוקקנו את זה, ואתה גם נגעת בקסדה – אנחנו כאן כמחוקק אמרנו שאנחנו מורידים את הקסדה למעל גיל 18. כשהאבא והילד רוכבים ביחד, האבא יכול להרשות לעצמו בלי קסדה, והילד חייב להיות עם קסדה. משרד התחבורה שפישל בנקודה הזאת, גם הרשות הלאומית שעמדו על הרגליים האחוריות שהחוק יעבור, שמורידים את הקסדה, ואני שם היחיד שהצביע נגד, אבל שר התחבורה תמך, אני הייתי בכל הדיונים על האופניים. אני מקווה שאנחנו עכשיו נתקן את זה, שעל אופניים חשמליים כולם יהיו עם קסדה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לפי הנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – 88% בלי קסדה. ומי אלה שנהרגו? כמעט 80% היו בלי קסדה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אז אנחנו מדברים על יותר מ-90%.
לכן אנחנו צריכים להקפיד על הנושאים האלה. אתה נגעת כמעט בכל נקודה ונקודה שאנחנו צריכים פה לתקן. אני חושב שצריכה להיות הרתעה. אם לא תהיה הרתעה אנחנו לא נצליח לפתור את הבעיה הזאת. אנחנו נוסעים בכבישים ואנחנו רואים איך הם מתפרצים לפנינו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני נוסע ביישובים הדרוזיים ואין שבילי אופניים. זה עדיין לא נכנס חזק, אני אמרתי את זה בכל מקום. הנושא של אופניים חשמליים לא נכנס למגזר הלא-יהודי בצורה חזקה, אולי בגלל מצב כלכלי שלא יכולים לקנות את זה, אבל לא נכנס חזק. ברגע שזה ייכנס חזק יהיה לנו אסון. בכל הנתונים שאני רואה כאן יש ירידה. ובכל הנתונים עם הירידה של המגזר הערבי עדיין מעל הכמות שלו מבחינת הרוגים לאחוזים. אבל אופניים חשמליים, במגזר הערבי שלושה הרוגים מתחילת השנה בגלל שעדיין אין אופניים חשמליים ואין מסלולי אופניים.
לכן אני מבקש, כמו שאתה כיושב-הראש עשית עבודה מעולה בנושא הבטיחות בדרכים – אני כאן בכנסת 10 שנים ואני יודע, אתה יושב-ראש ועדת הכלכלה שדן בנושא הזה הכי הרבה, ואני חבר ועדת הכלכלה כל הזמן. אנחנו עשינו עבודה מעולה כאן בוועדת הכלכלה בנושא בטיחות בדרכים. אנחנו צריכים להמשיך גם עם האופניים החשמליים, אנחנו צריכים להוריד את מספר ההרוגים, אנחנו צריכים לייצג את הנושא הזה. אנחנו רוצים להודות לך שוב. אני אחזור לדיון אחרי שאני אסיים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אני אשתדל לקצר כי מיצית את כל הדברים. כמות הישיבות שאנחנו עשינו כאן, ויעידו האנשים שיושבים כאן מסביב, היתה גדולה מאוד, ולצערנו הרב חלק גדול מהנושאים שהיום עולים, חלק בהחלטות הממשלה, חלק מתוכנית הרלב"ד, אלה דברים שדנו בהם ודיברנו עליהם וביקשנו אותם, אבל לצערי היינו צריכים לחכות שהמציאות תבוא לעזרתנו. וזה הדבר הכי גרוע כי בקפיצה כזאת משבעה הרוגים בשנה שלמה בשנה הקודמת ו-16 הרוגים בשלושת רבעי שנה, אז לצערנו הרב המציאות התגייסה לעניין הזה. אני לא שמח שזה כך. אני עצוב בגלל שהנושאים שעלו ויעלו גם עכשיו הם נושאים שהיו פה בדיונים.
גם הצעת החוק לגבי הקסדות הגיעה בהבטחה כאן באחת הישיבות לפני שלושה-ארבעה חודשים אחרי לחץ כבד שלנו, ואני יכול להוציא את הפרוטוקולים כדי להראות את זה. אני אמרתי שאני הכנתי כבר הצעת חוק כזאת, ואמרו לי, אנחנו מכינים את זה כרגע, זה כבר נמצא בצנרת. זאת אומרת, גם זה.
אני לא רוצה להיכנס לנקודות שדיברת עליהן כי הרחבת אותן בצורה פנטסטית. אני רוצה לדבר על השיטה ואני חושב שפה צריך לרדת האסימון, גברתי המנכ"לית, ואני מצטרף, אני יודע להעיד על המקצועיות שלך עוד כשהייתי ראש עיריית בני ברק ואת עוד לא היית בתחבורה. אין לנו מילה רעה על התפקוד שלך ועל התפקוד של המשרד, אבל אני חושב שצריך לשנות פה את הסיסטמה.
אתם מנסים להוליך אותנו בשיטת הסלאמי. בואו נעשה עוד איזה תיקון קטן, שם תיקון נוסף. דיברנו על נושא הרישוי. מפחידים אותנו שזה יעלה המון כסף, שזו פרוצדורה לאנשים. זה לא נכון. אבל אם יש רישוי, אדוני, ואם יהיה סוג של רישיון של תיאוריה. אגב, רישוי, אני מתכוון ויש לי גם הצעת חוק בעניין הזה שהוא הגיש אותה ואני אצטרף לתוך העניין הזה על לוחית מזהה, שלכל אופניים יהיה אבא שזה מוסיף לך גם בהרתעה, זה מוסיף לך גם בכל האפשרויות לראות אם יש לך את הרישיון, את אותה תיאוריה. אם יהיה רישוי יהיה רישיון, אם יהיה רישיון יהיה גם ביטוח. הרי היום יש וולונטרי אפשרות לעשות את הביטוח אבל הוא עולה כסף, הוא עולה הרבה מאוד כסף.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זו בדיוק היתה הסיבה שעד היום לא התקדמו בשום דבר בנושאים האלה כי כל הזמן הפחידו אותנו - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
זה ממש לא הסיבה. הסיבה היא שיש היום תקנות ואף אחד לא אוכף אותן, והכבישים והמדרכות נראים קטסטרופה כי לאף אחד לא אכפת. בשבוע שעבר ראיתי פקחים עוברים מולי וילדים בני 14–15, אף אחד לא מתייחס אליהם. היתה כתבה לא מזמן של דני קושמרו, שעה על צומת ארלוזורוב, אין אף אחד. זה מין אירוע כזה שכולם מתעלמים ממנו ואומרים כמה הוא חשוב. אז הוא חשוב. ישבנו פה שנתיים, היושב-ראש, חבורה מצומצמת העבירה כאן תקנות שהיום לאף אחד לא מעניין. אתה יודע מה, גם אם היום כבר קורה משהו זה קורה בעיר אחת בארץ, וזה לא הגיוני כי הרי יש רוכבי אופניים בכל הארץ.
אז נכון, אפשר לשים ביטוח וחובה ותן להם פנסים סיניים, לא יודעת מה, תהרוג את האופניים, אבל זה לא יעזור לך אם לא תאכוף. חבר'ה, זה הפיל הגדול. אתה יודע מה הפורום ה-15 עשה לי פה, אתה יודע מה פורום ה-15 עשה. מה פתאום? אנחנו ניקח על עצמנו אכיפה. - - - ולא לקחו.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, סליחה. אני הולך להגיד משפט שאני לא נוהג לומר אותו אבל אני אגיד אותו. אני לא אאפשר פה, ואני אומר את זה גם לך מירב חברתי ואני יודע את העבודה שלך בעניין הזה. אין כאן אף חבר כנסת שרוצה פחות או יותר. אפשר להתווכח על הדרך הנכונה אם היא יעילה יותר או פחות יעילה, נכונה או לא נכונה. יש כאן חברים מאוד פעילים סביב העניין הזה. כל האנשים שיושבים כאן, חלקם פעילים מאוד בוועדת הכלכלה ובוודאי בנושאים האלה. לכן אשמה, אני לא רוצה שהיא תיווצר פה. צופים בנו ועוד יחשבו שהבעיה היא אנחנו. אז אנחנו לא.
יעקב, בבקשה, ואף אחד לא יפריע לו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אז הייתי מגיע גם לנושא של שבילי אופניים. אבל כל הזמן לומר שבדברים הללו לא צריך לטפל והבעיה היא רק התשתית – אני אומר לך בתור אדם שהיה ראש עיר, יש ערים צפופות שכדי לשתול בהן שבילי אופניים בתוך הערים צריך לקחת די-9. איך אמר פעם מישהו?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
הו, רגע. רעיון מצוין. תתחילו להרגיש. עד עכשיו היינו 2,000 שנה ככה. עכשיו יהיה 2,000 שנה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
- - - תשומת לב. זה מחמיא לי אפילו.
אני רוצה לומר דבר אחד. אנחנו צריכים להתייחס לדברים האלה בשיטתיות ולא בשיטת הסלמי. לקחת כמה החלטות קטנות ולנסות לשים אותן ולייעל אותן ולעשות אותן ולא להפחיד אותנו שזה יעלה מי יודע מה ושזה יעשה פרוצדורות מאוד מאוד קשות. במקביל לעבודות פיתוח ודברים כאלה שהם יותר מתאימים לשכונות חדשות, לדברים מהסוג הזה, יצטרכו לעשות אותם, אבל לא לברוח מהמציאות. המציאות הזאת תביא אותנו בסוף גם לרישוי, גם לרישיון, גם לביטוח. אז בוא נעשה את זה מהר לפני שהרף של ההרוגים חלילה עולה.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרפת למילים הטובות שנאמרו כאן על עבודת הוועדה ועל ההובלה שלך, חבר הכנסת אשר, ושל חברים נוספים כבר הרבה מאוד זמן. אבל בואו נודה על האמת, אנחנו כאן בעקבות שתי תאונות דרכים מזעזעות. רק עכשיו כשנכנסנו לכאן שמעתי שהיה עוד הרוג ממש בפתיחת שנת הלימודים גם על אופניים, רק הוא לא היה מפורסם וזה לא הגיע לאמצעי התקשורת. בפתיחת שנת הלימודים עוד הרוג. פשוט לא קראנו על זה בעיתון כי כנראה את המנה, את ליטרת הדם, קיבלנו בכל מה שהיה. ואי אפשר לנתק את זה מהנפשות הפועלות שמעורבות בשתי התאונות. וזה מחייב אותנו לראות מה אנחנו עושים ואיך מפלחים את העבודה, בטח עם החבר'ה הצעירים.
אני קראתי בקריאה מעמיקה את הרגולציה שמוצעת על ידי משרד התחבורה. חסר בה, חסר בה החינוך. אם אנחנו - - - בלי קסדות, ואנחנו רואים את התאונות שמקבילות לשבילי אופניים. גם במקומות המצומצמים שיש שבילי אופניים, חבר'ה צעירים לא נוסעים בשבילי אופניים. זה בלי חינוך, בלי להכניס את זה למערכת החינוך, מי שלא נמצא כאן, השחקן המרכזי - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
אני לא יודעת. אני קראתי את הרגולציה שמוצעת על ידי משרד התחבורה, 1, 2, 3, 4, 5, 6, ו-7 - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
אז יופי שהתחלנו ויופי שאנחנו שם. אבל צריך לראות גם אכיפה על הקיים וזה לא קורה. הרי יש פה תקנות ויש פה חשיבה, בטח ובטח להבין שאופניים חשמליים זה הפתרון, זה לא הבעיה. זה הפתרון לכל המחדלים שקורים כאן מבחינת תחבורה ותחבורה ציבורית וכל הצפיפות שרק תלך ותגדל, והאופניים נותנים את הפתרון. ורובנו וכולנו משתמשים באופניים, הילדים שלנו נוסעים באופניים. זאת לא הבעיה. רק אנחנו מתעלמים ועוצמים עיניים ולא מספקים את כל מה שנדרש, גם כאחריות הורית וגם כאחריות של מערכת החינוך וגם שיתוף פעולה שצריך לראות איך באופן יצירתי, הרי הנתונים כאן גם מבחינת הרוגים אבל גם הפצועים. דברו עם רופאים, הם מספרים לנו מה הם פוגשים, איזה מספרים, גם מבחינת פילוח של גילאים. פילוח של גילאים מלמד אותנו למי מגיעים ולמי לא מגיעים.
אנחנו נפתח את הכול לגבי קנסות ורישיון - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
ילדים. אז קודם כל צריך לראות איך עושים את זה אחרת, איך יוצאים מהקופסה, משום שהאופניים האלה ומי שמשתמש בהם זה לא מתאים לכל מה שהיה ולכל המתודות וכל החשיבה שהיתה עד היום. וצריך לצאת מהקופסה ולראות איך עושים את זה נכון.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
אז בוודאי שיותר שבילים ובוודאי שיותר ראשי ערים. הלוואי שזה היה במצע הבחירות. אנחנו מדברים עכשיו שבועיים לפני בחירות. לא ראיתי את זה במצע של ראש עיר. זה לא משהו שעלה לסדר היום. וכאן אנחנו גם ככנסת לא באנו - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל רק כשנאגד יותר כוחות - - -
אז הגברת אכיפה וענישה וציות לחוקי תנועה והגבלת גיל ומספר רישוי והכול - - - אבל אל תגידו שאופניים זו הבעיה. אופניים זה לא הבעיה. אנחנו הבעיה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות החדשה שרצה קדימה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני מצטרפת לכל הדברים שנאמרו פה, אבל אני רוצה לציין גם דברים אחרים. ראשית, אני רוצה להודות לאדוני יושב-ראש הוועדה, שגם בחג דיברנו וביקשתי ממך לקיים את הדיון כמה שיותר מהר עוד לפני שידענו במי מדובר. הדיון הזה חשוב מאוד ואני שמחה שעשית אותו דווקא ביום הראשון של המושב, להראות שאנחנו עושים הכול ולפעמים אנחנו נבלמים על ידי גורמים כאלה ואחרים שלא מאפשרים לנו להגיע למה שאנחנו חושבים שצריך להיות.
אני דווקא רוצה לפנות אלייך, מנכ"לית הרשות לבטיחות בדרכים, עורכת דין רחלי טבת-ויזל. אני רוצה לדעת מה מספר הנפגעים כתוצאה מתאונות של אופניים חשמליים. כי רשום פה בדוחות שיש 16 הרוגים, ואני רוצה לדעת.
רחל טבת-ויזל
¶
לא, לא. יש לכם נתונים של מכון גרטנר - - - 2,300 שאנחנו יודעים. לגבי אופניים חשמליים יש תת דיווח כי לא כל אחד מדווח שזו תוצאה של תאונת דרכים כי זה מפליל. אנחנו יודעים נתונים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אז הנתונים האלה הרבה יותר גבוהים. מכון גרטנר נשען רק על הנתונים של מי שאושפז בבית חולים ולא מי שבא רק לקבל טיפול ויצא. אז הנתונים הם הרבה הרבה יותר גבוהים וזה לא נתונים שמשקפים את האמת. וחבל מאוד שאתם לא עושים מחקר מעמיק יותר שנדע את התופעה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אנחנו מודעים אבל הציבור לא מודע לזה. יכול להיות שאם היינו יודעים מספר גדול יותר זה היה מבהיל יותר אנשים ואנשים היו לוקחים את החוק בידיים ומקיימים אותו בלי שיהיה נציג או שוטר שיאכוף את זה.
אני רוצה לדעת מדוע לא גיבשתם שום מדיניות בנושא. יש כאן את דוח המבקר משנת 2014 - - -
נורית קורן (הליכוד)
¶
לא. אני מדברת על הרלב"ד.
רק עכשיו הגיעה התוכנית. חבל שמ-2014 זה לא קרה. יש כאן את העניין הזה שגם עכשיו בדוח שמסרתם, ש-88% לא חובשים קסדה. עשיתם קמפיין שעלה הרבה כסף, וחבל מאוד שלא - - -
נורית קורן (הליכוד)
¶
יש לי עוד שתי נקודות.
אני חושבת שאנחנו צריכים בתוכנית הזאת לצרף את משרד הפנים, מתכנני ערים, כי יש שבילים ואני רוצה לתת לכם דוגמה של אבן גבירול בתל אביב, שם המקום הכי צפוף במדינה שלנו - -
נורית קורן (הליכוד)
¶
- - ושם יש שביל אופניים שמשמש אופנים, הולכי רגל, השביל לא תוכנן כמו שצריך, יורד לתוך תחנות האוטובוס. אף אחד לא נתן את דעתו על זה שגם יש מקומות שצריך לרדת ולעבור ברגל. תראו לי רוכב אופניים שעוצר איפה שהוא צריך לרדת למעבר חציה או איפה שנגמר השביל, יורד והולך ברגל, אלא עובר בצורה נוראית. אז גם בדבר הזה אני חושבת שמשרד התחבורה צריך לעשות את זה.
דבר נוסף, דיברו פה על התקציב לשבילי אופניים. ידוע לי שמשרד התחבורה נותן את התקציבים, אבל איפה כאן האכיפה של משרד התחבורה או הרשות לבטיחות בדרכים? אתם נתתם כסף למועצות שהם ישתמשו בכסף לבנות את שבילי האופניים. איפה? איפה האכיפה הזאת? האם היא ישנה? זה לא נראה?
קרן טרנר-איל
¶
אני חושבת שהבעיה היא ברשויות שלא מבקשות - - - חניות לרכב פרטי. דווקא הרשויות שמקבלות תקציבים מנצלות.
קרן טרנר-איל
¶
בכבישים העירוניים זה אחריות הרשויות המקומיות. אנחנו משתתפים ברוב התקציב, זה יכול להיות 70% עד 80% מאצ'ינג, אבל הרשויות צריכות לבקש את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. אני רוצה להעיר שתי הערות כדי לעשות סדר.
התלונות שאת מעלה בצדק היו עוד לפני כניסתה של רחלי והיושב-ראש - - - גיורא רום לתפקיד, כי גם בעניין הזה כשהתחלנו את הקרב היתה הנהלה אחרת. אני לא רוצה להזכיר את זה. יש להם מה לעשות, אבל מהרגע שרחלי נכנסה לתפקיד ואני גם בקשר איתה סביב העניין הזה, הם הובילו מהפכה מאוד מאוד גדולה בגישה ובתפיסה, וצריך גם שהדברים האלה ייאמרו.
דבר שני, תיכף איתן מפורום ה-15, שיש לי תמיד להגיד עליכם דברים טובים, אבל לא תמיד.
היו"ר איתן כבל
¶
אמרתי, יש לי תמיד אבל גם לא תמיד. אנחנו לפני בחירות, אז אנחנו לא נעשה פרסום שלילי או פרסום חיובי למי מהרשויות. אבל אני כן יכול לומר לך שכמו בנושא הנת"צים, כמו בנושא אופניים חשמליים, כשראש הרשות לא מרגיש שהציבור יושב לו פה, הוא יודע לעשות ואנחנו מכירים ועוסקים בדברים האלה עם הנת"צים. מי כמוך שבא מתל אביב, ולא נפתח את הדיון. יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. ויתקיים כאן דיון, גברתי יודעת, כבר הודעתי לך, שאנחנו נרצה לעשות סיכום ולראות איפה אנחנו עומדים אל מול כל הדוח שאנחנו הגשנו, אם זה רק אות מתה או שהדברים האלה באמת מקודמים.
רחלי, יש לי הצעה. אני לא אאפשר לך לדבר עכשיו. אני רוצה שתקשיבי וגם את לקולות שנשמעים כאן.
קרן טרנר-איל
¶
אדוני רוצה שאולי רק נציג את הנתונים ואז זה יהיה ברור? הנחנו לכולם, אבל אם רוצים להציג את הנתונים אז בשמחה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה, איתן כבל אדוני יושב-הראש וחברי הטוב. אני רוצה לפתוח ולהזכיר שמו של הרוג אחר, כי באופן טבעי אנחנו יודעים מי ההרוגים כתוצאה מתאונות על אופניים חשמליים בתקופה האחרונה. אבל אני רוצה דווקא להזכיר את אילון שלו אמסלם ברשותכם. ילד בן 13 שהלך לתומו, מילא אחר החוק כפי שהוא יודע, הוא סירב לעבור באור אדום והועף לקיבינימט על ידי נהג בן עוולה. זה היום הראשון למושב הזה, אז אני לא רוצה לומר מה בדיוק אני חושבת עליו ועל רשויות האכיפה שלנו ועל בתי המשפט, ועל כך שהוא שוחרר ממעצר בית כדי להתפלל ביום כיפור בבית הכנסת כשההורים של אילון בקושי יכולים לנשום.
הסיבה שאני מזכירה אותו היא דווקא משום שיש כנראה משותף בינו לבין המוות הנוראי של ארי, שבמידה רבה בגללו אנחנו נמצאים כאן אבל לא רק בגללו, כי יש פה הרבה מאוד חברי כנסת שמזה שלוש שנים לא מרפים ממשרד התחבורה ולא מרפים מהמשרד לביטחון הפנים בעניין הזה של האופניים החשמליים, אבל הגיעה השעה שאנחנו גם נדון בתופעה הבזויה והנוראית גם של נהיגה תחת השפעה וגם של הפקרת פצועים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
סליחה, המנכ"לית, אני באמצע הדברים שלי ואני מאוד מתרגשת עכשיו כשאני אומרת את זה, אז אני מבקשת שלא תפריעי לי.
למה אני מציינת את אילון? כי העובדה שאנחנו כהורים מחנכים את הילדים שלנו למלא אחר החוק וניטלת מאתנו כל יכולת לשלוט במצב שלהם כשהם יוצאים לדרכים היא נוראית ואיומה בעיניי. ובסופו של דבר אנחנו יודעים, זה מחזיר אותנו לנקודה שבה האכיפה, וזה כבר רלוונטי לנושא האופניים החשמליים – אתמול נסעתי, בבוקר מותר לנסוע בנת"צים באלנבי, ואני לא יכולה לומר לך איזה מראות מזעזעים נגלו. בבלוק אחד של אלנבי, באמצע, בין הנתיבים, רוכב קורקינט חשמלי אחד בלי קסדה, שישה רוכבי אופניים חשמליים בלי קסדה, כמובן שהם גם משתחלים בין הגלגלים של האוטובוסים. ואת זה אני יודעת כי האלטרנטיבה היא שהם יהיו על המדרכה, משום שכמות רוכבי אופניים שאני ראיתי באותה דקה נתונה על המדרכה כמעט מכסחים ילדים והורים שמלווים את הילדים שלהם לגן היא פשוט מזעזעת.
אני לא ראיתי מעולם ברחובות האלה פקח אחד שנותן ורושם דוח, אחרי שאנחנו נתנו להם בוויכוחים מאוד מאוד גדולים בינינו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני יודעת. אבל אני לא ראיתי פקח אחד לא מול אופנועים, שזה טוסטוסים, קוראים לזה, זה טוסטוסים, זה לא אופנועים, אבל זה אופנועים לכל דבר ועניין, רוכבים על המדרכות האלה ושוללים את היכולת שלנו בכלל להגן על הולכי הרגל. אני לא מדברת כבר על מעברי החציה. נצטרך לייחד יום שלם למה שקורה למעברי החציה במדינת ישראל.
אני הרגשתי כובד גדול כשאנחנו הורדנו את רוכבי האופניים החשמליים לכביש. איתן, דיברנו על זה. אנחנו הרגשנו כובד גדול גם סביב כל האירועים האחרונים שהיו. אבל אני אומרת לכם בכנות, זה לא שבאמת היתה לנו ברירה. אני כרוכבת אופניים חשמליים לשעבר, בגמילה, כשהייתי על המדרכה הרגשתי מאיימת, כשירדתי לכביש הייתי מאוימת.
מה השורה התחתונה? ההרוגים זה אינדיקציה איומה וקשה, אבל הקושי הכי גדול הוא כשמסתכלים דווקא על הנתונים של הפצועים, משום שאלה התאונות, אלא כמעט המוות, שלא הגיעו, תודה לאל הצליחו להימנע מזה. ואנחנו בנתונים האלה צריכים להתעסק.
משפט אחרון, ואני אומרת את זה לקרן טרנר שיודעת כמה אני מעריצה אותה. את מנכ"לית יוצאת מגדר הרגיל, אבל ההתנהלות של משרד התחבורה בעניין הזה לא היתה ראויה. אנחנו מצאנו את עצמנו יותר מדי פעמים חצי מתנצלים על זה שאנחנו מבקשים יותר רישוי, יותר אכיפה ויותר דאגה גם לרוכבי האופניים וגם להולכי הרגל.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני יודעת אבל לא משנה. הדיונים האלה היו דיונים כוללים. זה נכון שאכיפה לא נמצאת בידיים שלכם. אבל יש מספיק דברים שאתם עמדתם כחומה בצורה נגדנו. ואני רוצה להגיד לכם משהו, למרות שאתם אנשי המקצוע ואנחנו רק חברי כנסת, אנחנו אנשים שיודעים לקרוא נתונים ויודעים להסיק מה המסקנה מהם. בין היתר, למשל, איתן, אחד הדברים שאנחנו נצטרך להידרש להם בנושא הדו-גלגליים הוא העובדה שעדיין נמכרות במדינת ישראל חצאי קסדות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אבל עדיין מותר למכור חצאי קסדות. זה לא בתקינה אבל עדיין מוכרים אותן, קרן. מה זה משנה? עדיין מוכרים אותן ואנשים עדיין יכולים לקנות אותן.
בשורה התחתונה אני מבקשת ממשרד התחבורה במיוחד בהנהגתך, תקשיבו לנו, תקשיבו לנו, אנחנו יודעים מה אנחנו אומרים יותר מפעם אחת. תודה רבה.
יניב יעקב
¶
בוקר טוב, אדוני. אני רוצה להמשיך נקודה של חברת הכנסת ורבין.
לצערנו באופניים החשמליים מה שאנחנו יכולים לעשות זה ללמוד מהעבר. העבר מלמד אותנו, ואני מתייחס להחלטה שעברה בממשלה, שיש הרבה החלטות בנושא הזה שלא נעשה איתן הרבה. אני רוצה לפתוח ולדבר בנושא של הקסדות. בשנת 2014 הודיע משרד התחבורה שהולכים לחייב את כלל הרוכבים, רוכבים - - - בקסדות. אנחנו נמצאים תיכף בסופה של שנת 2018 ועדיין החוק הזה לא עבר, ואני מתקשה להבין איך במשך ארבע שנים לא מצליחים להעביר תקנה שמחדשת חבישת קסדה לכלל הרוכבים, ואיזה אינטרסים ואיזה גורמים השפיעו או לא השפיעו על הנושא הזה שלוקח כל כך הרבה זמן. ודרך אגב, בקורקינט יש חובת קסדה לכל הרוכבים ככה שאין עם זה בעיה מהבחינה הזאת.
חברת הכנסת קורן דיברה קודם על הנתונים והמספרים של הנפגעים. מכון גרטנר ציין בזמנו, ונמצאת פה ד"ר סימן-טוב, שהיחס בין הפצועים שנרשמים לבי הפצועים בפועל הוא 1 ל-10. כלומר לא 2,200 נפגעים בשנת 2017, אלא למעלה מ-20,000 נפגעים בתאונות הללו.
יניב יעקב
¶
לעניין הילדים – אותם נתונים של מכון גרטנר הצביעו גם על עלייה במספר הילדים מתחת לגיל 16 שנפגעים, עלייה של למעלה מ-30% במחצית הראשונה של שנת 2018. אני בטוח שד"ר סימן-טוב תתייחס בהמשך.
השאלה שלי למנכ"לית המשרד, האם נשקל גם נושא של העלאת גיל הרוכבים מ-16 לגיל גבוה יותר? האם זה נבחן במסגרת החלטות המשרד?
היו"ר איתן כבל
¶
יניב, אני רוצה לעצור אותך פה. תקשיבו טוב טוב. בואו לא נטעה, אנחנו לא הולכים להדיר את האופניים.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, אני רוצה שגם אתם כ'אור ירוק' תעזרו לנו בעניין הזה. אני לא רוצה שתהיה לנו פה רגולציה. העניין פה צריך להיות אחר – שבילי אופניים, רישוי, לימוד תיאוריה, הקפדה על אי שפצור האופניים והעלאת פתיחת המצערות, אני לא איש מקצוע. גם בגיל 18 – דרך אגב, חלק מהרוכבים שרוכבים כמו משוגעים הם בני 18–20, אנשים מבוגרים. ואלה בכלל. אתה רואה אותם רוכבים על כלים שהם כמעט אופנועים לכל דבר.
בואו לא נחפש את הדברים רק ברגולציה, ולתקן ולתקן ולתקן. בסוף צריך לעשות, תשתיות, חינוך, רישוי, אלה הדברים שאתה יכול להכניס אותם לתוך מסגרת. ואכיפה, ברור, תמיד.
יניב יעקב
¶
אז אדוני, רק בשביל להתייחס למה שאמרת. אנחנו מסכימים איתך באופן מלא. הפתרון צריך להיות איך מקדמים את האופניים הרגילים והחשמליים ולא מדירים אותם, ואני חושב שיש על זה וצריכה להיות על זה הסכמה, וגם אור ירוק תומך בזה.
יניב יעקב
¶
בגלל זה אני גם רוצה להתייחס להחלטה שהתקבלה. אם אנחנו מעיינים לעומק בהחלטת ממשלה שהתקבלה, מה אנחנו מגלים? עוד קנסות, עוד רגולציה, ושמקימים צוות שיבדוק את זה וצוות שיבדוק את זה. ולצערי, בלי לדבר על כן בחירות או לא בחירות, אנחנו נגלה שהרבה מאוד לא ייושם. בגלל זה אני חושב שכדאי אולי שכמו שבוצע בשימוע, אולי הוועדה תערוך מעקב אחרי יישום ההחלטות.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, אנחנו צריכים לשנות גישה. מה הכוונה גישה? היום מדברים על שבילי אופניים. חברים, האופניים החשמליים הם כלי תחבורה והם לא ספורט. שביל אופניים זה אם אני רוצה לעשות ספורט אז זה המקום מנקודה א' לנקודה ב', אבל זה כלי תחבורה, אני נוסע לכל מקום שאני ארצה. זה המצב. לכן הנושא של שבילי אופניים לא יפתור את הבעיה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כי אם אני רוצה להגיע, אני לא אחנה את האופניים שלי במקום אחד ואני אלך ברגל או באוטובוס למקום אחר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
לכן שביל אופניים לא יפתור את הבעיה כי זה יכול לפתור חלקית, זה יכול לעשות תוספת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
הנושא הזה אנחנו באנו יותר מאוחר כי הכמות של האופניים החשמליים כי אנחנו עצלנים, לא רוצים את האופניים הרגילים שאנחנו נגיע איתם.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כשאנחנו מדברים על עצלנים הם לא הולכים לאופניים הרגילים, הולכים לאופניים חשמליים כי הם לא רוצים להתאמץ. זה המצב.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אתה יודע איך נראים אופניים חשמליים? רכבת עליהם פעם בכלל? מה זה קשור? עשית מדגם?
היו"ר איתן כבל
¶
חאג' ומירב, אני מתנצל בפנייך, מירב, לא לעניין. יש פה זכות בסיסית בתוך הוועדה, שכל אחד שמדבר שטויות, זה על אחריותו.
היו"ר איתן כבל
¶
רגע, רגע, רגע. אני מבקש, אני מבקש לא להטיף כאן לא לו והוא לא יעיר לך ואת לא לו. אני לא מקבל את זה, לא הדברים שהוא אומר לך אבל גם לא את ההטפות שלך כלפיו. זו זכותו להגיד את מה שהוא רוצה. גם אם אינני מסכים איתו אני אלחם על זכותו לומר את הדברים האלה. אז אנא אל תפריעי לו.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבקש. אני לא רוצה פה להוציא. ח"כים עוד לא הוצאתי פה, אז בבקשה, אל תתני לי להתחיל עם זה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, הכמות של האופניים החשמליים שנמצאים היום בארץ היא בלי התאמה, לא תשתיות, לא חוקים, לא אכיפה ואפילו לא חינוך בנושא הזה. לכן הנושא הזה צריך לשנות גישה.
הנושא של השבילים לאופניים לא יפתרו את הבעיה. הקצב של הקמת השבילים הוא איטי מאוד, ויש מקומות במיוחד ביישובים הערביים שכמעט ולא קיים. לכן צריך לתת את הדגש יותר למשל על נושא הקסדה ואכיפה בנושא הזה. אני חושב שזה העיקר. כי הרוב הם אנשים שאתה לא תגיע אליהם, הרוב הם אנשים שנמצאים במקומות שגם המשטרה לא מגיעה וגם הפקחים. וכל עוד שהפקחים והרשויות המקומיות לא יקבלו חלק מהקנסות, שיהיה מוסכם שאת החלק הזה תקבל הרשות המקומית, ראשי רשויות לא ידחפו את הפקחים שלהם שיעשו את העבודה הזאת.
היו"ר איתן כבל
¶
חאג', רק משפט אחד לומר לך. לא נאמר כאן בשום מקום ובשום שלב שפעולה כזאת אחת או אחרת. פתחתי ואמרתי, מדובר במכלול שלם של פעולות שמצריך את כל הפעולות. כיוון שאנחנו יודעים שלא ביום אחד יסללו, אז אנחנו רוצים להוסיף רישוי, רוצים להוסיף תיאוריה, מחייבים קסדה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
עוד נקודה אחרונה. הנושא של הבדיקה הזו שאנשים מבטלים את הגבלת המהירות. צריך למצוא את הדרך איך לדחוף את זה כי זה נעשה במקומות מסוימים.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
תודה רבה. הדיון הזה מתכנס אחרי לפחות שתי תאונות מאוד מאוד טראגיות בשבועות האחרונים וזה מאוד מאוד חשוב שהוועדה תתכנס אחרי כל אירוע כזה. אם יהיה כאן לחץ ואחרי כל הרוג בתאונה הוועדה תתכנס לדיון, זה יהיה מאוד מאוד חשוב.
לפני יומיים, חברות וחברים, בשבת, נהרגו שני אנשים בתאונת דרכים ליד דימונה, בכביש 25. למעלה מ-350 נהרגו בתאונות מפגיעת רכב בשנה האחרונה, ולמעשה כל שנה בעשורים האחרונים. מי שהרג לא רק את ה-350 האלה אלא גם את ה-16 שנהרגו מהאופניים החשמליים זה רכב פרטי. ולכן הדיון שלנו צריך להיות מוקדש בכל רגע מרגעי הערות שלנו בכל זמן שאנחנו פוקחים עיניים להפחית כמה שאפשר את ההרוגים ברכב פרטי, ודרך המלך לעשות את זה היא פשוט להפחית את הרכב הפרטי עצמו כי הגורם מספר אחת לפגיעות, כולל של הולכי רגל, אלה מכוניות. שליש מההרוגים כל שנה בתאונות דרכים הם הולכי רגל.
הזכירה כאן חברתי ובצדק את אילון שלו אמסלם. הוא נהרג לא באופניים חשמליים, בדיוק באותו מקום שבו נהרג ארי נשר, באותו כביש, והוא עמד על המדרכה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
ואת ציינת בצדק שהוא עשה מה שההורים שלו אמרו לו, מה שאני מחנכת את הבת שלי כל הזמן, לא לעבור באדום, לא לרדת לכביש. מה עוד, ריבונו של עולם, ילד הולך רגל היה אמור לעשות על מנת לא להיפגע? לא מאופניים. מרכב. זה קרה בדיוק באותו מקום.
למה אני אומרת את זה? כי לחלק מהדברים שנאמרים כאן אני מסכימה. הג'ונגל על המדרכות הוא הדבר הראשון. הרי בתחבורה אנחנו צריכים ללכת מהחלש לחזק. החלש ביותר זה הולך רגל.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
נכון. אחריו רוכב האופניים הלא-חשמליים, אחריו הכלי הממונע ואחריו הרכב הפרטי. ולכן על המדרכות אנחנו צריכים לשים דגש מיוחד. אבל חברות וחברים, אם אנחנו נשפוך את התינוק עם המים ואם אנחנו נלך פה לרישוי ולרישיון וללוחית, אז אפשר להגיד, ניתן פרס לרכב הפרטי שהוא ההורג המשמעותי. הרי לרכב הפרטי יש לוחית רישוי ויש רישיון נהיגה ויש רישיון רכב. זה גורם למישהו לנסוע במהירות המותרת ברוקח? מה המהירות המותרת ברוקח? רוקח זה כביש עירוני, 50-60 קמ"ש. תראו לי רכב שנוסע במהירות המותרת ברוקח או באבן גבירול לצורך העניין. סליחה, אני תל-אביבית. אלה הדוגמאות שלי.
אם נוריד את המהירות של הרכבים למהירות המותרת בעיר נחסוך חיי אדם באופן דרמטי. לא 16, לא 160 ויותר.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
זה משפיע על עוצמת הפגיעה, זה משפיע על ההרוגים, רוב התאונות מתרחשות שני קילומטר מהבית. שני קילומטר מהבית זה דרכים עירוניות. שם רוב הפגיעות. דיברו הרבה על ההרוגים ולא דיברו כאן על הפצועים. אלפי פצועים שאתם מכירים ואני כבר אמרתי את זה כאן בדיונים הקודמים, כשהרופאים נעמדו: תעצרו את האופניים החשמליים, למה לא אמרו, תעצרו את המכוניות? זה הגורם מספר אחד.
ולכן מה שאנחנו צריכים לעשות, זה נאמר כאן הרבה פעמים, אופניים הם חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה. יש דברים שצריך לעשות. חלקם כבר עשינו. הנושא של אכיפת המהירות, של הקסדה, של השפצורים. בעל חנות שמכר אופניים בשפצורים, לסגור לו את החנות סגירה מינהלית כמו מועדון שנמצאו בו סמים. אותו דבר.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
דיברו כאן קודם על המגזר הערבי שיש שלושה הרוגים. חברות וחברים, בתאונות דרכים 40% מההרוגים הם במגזר הערבי.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
יפה.
ולכן ככל שנעודד את התחבורה הציבורית כולל בשבת, ושני הנערים האלה נהרגו בליל שישי, וככל שנעודד את שבילי האופניים וככל שנקצה יותר כסף, אני יודעת שרשויות לא פונות; חלקן לא פונות ואלה שפונות פונות גם הרבה בשביל שבילים לספורט ולא לשבילים לתחבורה.
את חוקי התנועה, את התיאוריה, צריך ללמוד כלימודי חובה בבתי הספר.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני גדלתי ברמת גן, היה לנו גן חיים. היינו נוסעים עם האופניים ולומדים את חוקי התנועה ביסודי.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
היינו נוסעים שם באופניים ולומדים את חוקי התנועה בבית ספר יסודי. לא בתיכון.
יש המון דברים שצריך לעשות יחד עם ישראל בשביל אופניים. אני רואה פה את יותם. אני הגשתי הצעת חוק חובת שמירת מרחק של האוטו מהאופניים, מטר וחצי בשביל בין עירוני ומטר בתוך העיר. יש המון מה לעשות כדי לעודד אמצעי תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל על חשבון הרכב הפרטי, ובזה צריך להשקיע.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
איתן, יש לי רביזיה. אני מבטיחה 20 שניות. שני דברים ב-20 שניות.
1. אני חושבת שאנחנו צריכים לחוקק חוק. יש לי הצעת חוק אבל זה לא מספיק. 2. אני שמעתי קודם את איילת והיא צודקת. אנחנו חייבים לפקח ולוודא שהפקחים העירוניים שיש להם אפשרות לפקח על כל חוקי התנועה לרבות האופניים יעשו - - -
גלית גלעד
¶
אני באתי היום בשני כובעים. כובע ראשון של ארגון בטרם לבטיחות ילדים - - - ולעניין הנתונים אנחנו בפרויקט ביחד עם הממשלה, אנחנו מקבלים נתונים עדכניים מכל חדרי המיון, שזה לא אשפוזים. זה פרויקט חדש. ולמשל, ב-2017 מתוך 18 חדרי מיון אנחנו יודעים על 459 ילדים שהגיעו בשנה אחת לחדרי המיון. אז זה לעניין הנתונים. אנחנו עכשיו מקבלים נתונים מ-23 חדרי מיון באופן סדיר. אנחנו נשמח להעביר כל שנה את הנתונים האלה לוועדה.
אני באתי היום בראש אחר. אנחנו קידמנו יחד עם הממשלה תוכנית לאומית לבטיחות ילדים. התוכנית רצה כבר שנה שנייה, יש לה תקציבים מאוגמים גם מהממשלה וגם ממשרד האוצר. אנחנו החלטנו לתמוך במהלך של משרד התחבורה ולהגיד להם, יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. וככה זה ממשלה. ואנחנו החלטנו לגבות את המהלך בקמפיין ויראלי לבני הנוער מכיוון שבני הנוער הם חלק מאוד מאוד קרדינלי באימוץ כל התהליך הזה. ואני חושבת שצריך להתייחס אליהם כמבוגרים בשפה שלהם. והתוכנית הלאומית הולכת להשקיע בקמפיין מידי בסכום של 750,000 שקל. ואני קוראת פה לכל מי שרוצה להיות שותף. אתם יודעים, קמפיינים, ביומיים אנחנו ממצים את הכסף הזה. מי שרוצה להשתתף ולעבות ולפנות לבני הנוער ולהגיד להם בשפה שלהם, חבר'ה, החיים שלכם זה לא משחק ילדים ואופניים זה לא משחק ילדים, תצטרפו אלינו.
ושוב, אני מפרגנת למשרד התחבורה ולרשותה לאומית לבטיחות בדרכים. אני רק מקווה שהתהליך הזה יישא פרי ולא יישאר רק על הנייר.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. יש לי הרבה דברים לומר. אני אנסה בקצרה.
נראה לי שאני חברת הכנסת היחידה שרוכבת על אופניים חשמליים.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אתם רוכבים על אופניים? זה לא חשמליים. אתם לא רוכבים על אופניים חשמליים. אתה נוסע הרבה יותר מהר ממני כי יש לי אופניים של סאחיות שלא חוצות את ה-20 קמ"ש. אני מרכיבה גם את הבת שלי בת השנה וחצי.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני חושבת שזה כלי תחבורה מצוין, ירוק, ואני מסכימה לחלוטין שזה לא הבעיה אלא הפתרון. רוב האנשים שמדברים על אופניים חשמליים לא רוכבים על אופניים, לא מכירים את הכלי הזה. אני גרה בעיר שבה לקחת את הבת שלי לגן אני לא יכולה לנסוע עם האוטו. אני גם לא רוצה לנסוע עם האוטו. אני הרבה פעמים שמה את האוטו ביום רביעי ומוציאה אותו רק ביום שני, כי בחמישי ובראשון אם יש לי פגישות בעיר, אני נוסעת עם אופניים כי אין לי תחבורה ציבורית טובה, אין לי - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אל תפריעו לי כי יש לי מלא דברים לומר ואני מנסה בקצרה.
קרן טרנר היא מנכ"לית מעולה. יש לנו היכרות רבת שנים. היא יודעת שאני מעריכה אותה. אמרתי את זה בשבוע הראשון שהיא נכנסה לתפקיד שלה.
ועדיין אני נוסעת גם בתחבורה ציבורית כי יש לי רב-קו. מי שלא יודע, לחברי כנסת יש רב-קו בחינם - - - אבל מה לעשות, לפעמים אני תקועה עם הבת שלי בתל אביב כמעט 40 דקות מחכה לאוטובוס, אז אני מעדיפה עם האופניים שיותר נוח לי.
אני הייתי פה הראשונה שהביאה את החוק של האופניים החשמליים. הוא מוזג לממשלתי. ישבנו כאן שנתיים, היו כאן דיונים מאוד משמעותיים. היושב-ראש, צריך לומר לזכותו, פעל במלוא המרץ להעביר את התקנות החדשות. זה לא קורה. המציאות כיום בשטח, השוטרים עסוקים, אין להם זמן לזה. הפקחים לא אוכפים. הסיבה שהגענו לסיטואציה שהגענו אליה עכשיו היא כי בעצם התקנות היו אמורות לבוא לידי ביטוי והן לא באות לידי ביטוי.
והעניין הזה של התשתיות אופניים, דיברתי על זה גם עם דב חנין, ישבנו גם פה, שאלנו כמה רשויות הביאו תוכניות. כשאמרתי לו עכשיו כמה מועמדים לבחירות המוניציפליות אמרו, יש לי תוכנית לרשת את כל העיר בשבילי אופניים? זה לא מעניין. אנחנו רוכבי האופניים לא מעניינים, לא בבחירות המוניציפליות ולא מעניינים ככלל. זה שבתל-אביב יש שבילי אופניים, היא דיברה על אבן גבירול, אני לא יודעת מתי היא נסעה בפעם אחרונה בשביל אופניים באבן גבירול. אנחנו חמישה רוכבים על שביל של מטר ואסימון.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
מה את מדברת איתי על תל אביב? מה, תל אביב זה מדינת ישראל? אומנם יש ניסיון לחשוב כך אבל לא. אני בכלל לא דיברתי על תל אביב. אני דיברתי על ערים בארץ. דיברתי על מועמדים בכל הארץ. הוא דיבר על המגזר הערבי, מתי ראש רשות במגזר הערבי הגיש תוכנית למשרד התחבורה שהוא רוצה לעשות שביל אופניים?
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני נוסעת בשבילי אופניים או על הכביש. מה אתה רוצה? זה החוק. מה אתה רוצה? איפה אתה רוצה שאני אסע? אני צריכה לנסוע על שבילי אופניים ואם אין לי שבילים - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני אגיד משפט אחד אחרון ואני שמחה שאני מדברת אחרי תמי זנדברג. אם אנחנו נשית רגולציה שהאזרח ישלם כי הוא ישלם על הלוחית והוא ישלם על הרישיון והוא ישלם על הביטוח והוא ישלם על הפנסים הסיניים שירכיבו לו מאחורה ועל פנסי על מקדימה, אם הוא ישלם לא יהיו אופניים חשמליים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אני - - - בהרבה דברים.
תשאירו לנו את האופניים, ובאמת אני אומרת לך, יש דרך לשפר, יש דרך לשנות. ואני רק חייבת לומר, אני הראשונה שהבאתי את החוק של האופניים.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
חגית ואני היינו הראשונות. אני הבאתי את החוק כי אני ראיתי נערים שלי נדרסים כל הזמן. אבל מפה ועד להפוך את זה לאופנוע. בואו לא נגזים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מדינת ישראל ביחס לאוכלוסיה יש בה הכי הרבה אופניים חשמליים, כמו עורכי דין. גם בעורכי דין לא טיפלו כשהיה צריך לטפל. גם באופניים חשמליים לא. זה מה שקורה.
יותם אביזוהר
¶
אדוני היושב-ראש, אני מזמין את חברי הוועדה ואת האורחים המכובדים, שכולם כמובן חובשים קסדות וכולם רק רוכבים על שבילי אופניים ועל הכביש, לצאת אולי בנוסף לדיון הבא, אולי במקום הדיון הבא לצאת מפה מהכנסת ולרכוב בירושלים או בכל עיר אחרת ולחוות את החוויה שאנחנו חווים בהינתן שאין שבילים. כמות הנהגים שגונבים רמזורים אדומים, כמות האוטובוסים שמסכנים אותנו, האופנוענים, חותכים אותנו מימין ומשמאל, ואף אחד לא מגיע אלינו.
ברשויות אין תשתית, היה פה מהלך מוצדק מצד אחד להוריד את הרוכבים מהמדרכות אבל לא נתנו לנו תשתית. בסקרים שעיריית תל אביב עושה ובודקת מה נהגים חושבים, איפה הנהגים חושבים שאנחנו רוכבי האופניים צריכים להיות, רבים מהם משוכנעים שהמקום שלנו על המדרכות. אנחנו מכירים מחקרים שקושרים בין היעדר מודעות של נהגים לנוכחות שלנו על הכביש לעובדה שהם פוגשים אותנו, הם מזהים אותנו רק כשאנחנו צמודים לשמשה הקדמית שלנו.
נעשה מעט מאוד. לא ראש עיריית בני ברק הקודם ולא ראש עיריית בני ברק הנוכחי, ולא הרבה מאוד ערים – אגב, בני ברק, העיר עם נסועת הרכבים הכי נמוכה, בעלות הרכבים הכי נמוכה, המון ילדים שרוכבים על אופניים אבל אף אחד לא חושב לתת להם פתרון. שאלתי את ראש העיר, אדוני, דיני נפשות, מה אתה עושה כדי להציל את הילדים האלה מהתאונה הבאה? הרי הכתובת על הקיר. הוא אמר, אני לא הזמנתי אותם לרכוב פה. תודה רבה. איזה חוסר אחריות. איזה חוסר משילות. ומה המדינה עושה כדי להגן עלינו מהתאונות? שום דבר.
אז כן, מצוין, שיגנו על הולכי הרגל. אני בעד. גם אני הולך רגל. גם הילדים שלי הולכי רגל. אבל מה עושים כדי להגן עלינו מהתאונה הבאה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות. חזון אפס. לא המציאו את זה בישראל. לא עושים את זה בישראל. חזון שהמטרה שלו היא באמת שיהיו מינימום הרוגים בתאונות דרכים הולכי רגל או רוכבי אופניים? כמעט ולא נעשה. אין תוכנית לאומית. דיברנו על תוכנית לאומית לאכיפה, לרגולציה, להגברת בטיחות. איפה התוכנית הלאומית לעידוד השימוש באופניים? איזה מטרות יש? איזה יעדים יש? דבר לא נעשה. נכנסים לתוך הכיס שלנו ויוצרים מראית עין של סימנו וי. זה לא באמת פתרון. לצערי אנחנו נתכנס גם כדי לדון בהרוג הבא בהינתן שלא נעשים הצעדים - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש, תודה רבה.
אני קודם כל רוצה ברמה האסטרטגית. הכשל של מדינת ישראל הוא כשל ניהולי. הוא לא פוליטי. זאת אומרת, ברגע שיש שני משרדים, תחבורה ופנים שאף אחד לא אחראי אבל שניהם אחראים, אף אחד לא נותן את הדעת, זה מאשים על התשתיות וזה על חוסר אכיפה. ולעולם אנחנו לא נצא מהפלונטר הזה.
המשטרה, אכיפה צריכה להיות יחד עם התשתיות באותו מקום מבחינה אסטרטגית לפחות בדרכים. אין דרך אחרת לפתור את הבעיה הניהולית הזאת. אני לא מכיר. ברגע שמחלקים את הסמכויות והאחריות בין שני משרדים זה כשל ניהולי. כל מי שמנהל ארגון יגיד לכם את זה. האחריות והסמכות חייבות להיות באותו מקום. ועד שזה לא ישונה אנחנו נשב פה. זה לא יעזור כלום. לא פלא שבכלל בתאונות עם האופניים החשמליים אף שר לא קם. אף שר לא קם כי אף אחד לא רצה שידביקו לו את זה, ובצדק. אבל ברגע שיהיה שר שהוא האחראי על כל תאונה, על כל כביש, על כל תשתית ועל כל מדרכה, ועל זה הוא ייבחן והממשלה תיבחן, האמינו לי שהכול ישתנה. תהיה אותה נחישות שיש פה לצה"ל להילחם מול כל האויבים שלנו. אין לנו פה את הנחישות בממשלה להילחם נגד תאונות הדרכים. אין לנו. זה לא יעזור כלום. אז הגרף ירד ב-1% וכולם ימחאו כפיים שיש 10 קברים פחות. אבל זה לא נכון. זה תפיסה. אני אומר לכם את זה עכשיו. זה לא משנה כמה כבישים יעשו וכמה יהיה.
אני בפעם הראשונה שלי נהגתי בצד השני באוסטרליה במשך 10 ימים. לא שמעתי פעם אחת צפצוף. לא ראיתי פעם אחת שמישהו עוקף אותי.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא חתכו אותי. לא שום דבר. הגעתי לפה לחניה של המכולת, מלחמת עולם. תאמינו לי, מול עזה לא נראה ככה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני מנסה להגיד שלא יעזור כלום. אנחנו יכולים לשבת עד מחר על קנסות ומה שאתם רוצים. בסופו של דבר זה תרבות. אנחנו חברה אלימה. לא יעזור כלום. האלימות הזאת היא לא רק כלפי נשים. היא גם בדרכים ומי יותר גבר. עד שלא נשנה את זה, לא חשוב מה שנעשה.
נקודתית, אופניים זה כלי מדהים. אני אומר לכם את זה. אני רוכב שנים, גם כביש, גם שטח, בלי מנועים, ואני אומר לכם שבכביש אני נוסע יותר מהר מכל מנוע ולא יעזור כלום לאף אחד כי אני יכול לגמוא ב-30 קמ"ש בלי שום בעיה. אין לי שום בעיה אבל אני מפחד מהמכוניות. אני נמצא באותו שטח. זה בדיוק מה שקרה.
בסורוקה כשאנחנו מגיעים שם בגלל שמישהו נפל, מה אומרים לנו? אתם תורמי כליות. ככה קוראים לנו. מי שרוכב כביש הוא תורם כליות. ברור לחלוטין שככה רופאים קוראים לנו. אני אומר לכם את הדברים האלה כי הגיל לא חשוב. הבגרות לא חשובה. יש כאלה שגם בגיל 22 לא יהיו בוגרים, ויש כאלה שבגיל 18 מתגייסים וכבר יכולים לקחת F-35 באוויר והמדינה נותנת לו 100 מיליון דולר ביד. זה שייך לבגרות. זה לא שייך לגיל. ולכן כל מי שאומר שצריך להרים את הגיל, זה לא שייך.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
החלום שלי הוא שאני אגיע לתל אביב ואני ארכב באופניים בתוך תל אביב. אבל בשביל זה צריך להעיף כנראה את כל המכוניות. זה לא עובד ביחד. לא עובד ביחד.
תקשיבו, יש לי פתרון הרבה יותר טוב. כמו שיש אגרה על כביש, כל מי שנכנס לרדיוס שאתה רוצה שייכנסו מכוניות, הם ישלמו 100 שקל על הכניסה הזאת. אני אומר לך, ישקלו אם לשלם את זה או לא, ואז הכביש יהיה של אופניים, לפחות במרכז איפה שיש צפיפות נוראית ואין גם חניות למכוניות.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אני אדבר במברקי מכיוון שאנחנו גם בדיון בוועדת החינוך.
גבירותיי ורבותיי, צריך לחזור ולהגיד את הדבר הזה בדיון הזה. האופניים הם לא הבעיה. הבעיה שלנו בתאונות דרכים אלה הן המכוניות, ממכוניות נהרגים. אופניים בהחלט יכולים להיות חלק מהפתרון. אבל במציאות שאנחנו חיים בה אופניים הם לא חלק מהפתרון. למה הם לא חלק מהפתרון? קודם כל כי אנחנו שולחים את רוכבי האופניים לג'ונגל הזה שנקרא הכביש הישראלי ובג'ונגל הזה כמו שאמר חיים ילין לפניי, רוכבי אופניים נהרגים, הביטחון שלהם הוא אפס. מציאות בלתי אפשרית.
אופציה שנייה, אנחנו שולחים אותם לריב עם הולכי הרגל על המדרכות הצרות. זה קטסטרופה בפני עצמה. הולכי רגל כבר לא יכולים ללכת בביטחון מכיוון שרוכבי האופניים והולכי הרגל מתחרים על מדרכה שהרוחב שלה הוא 70 ס"מ או 80 ס"מ בעיר כמו תל אביב. בטח גם במקומות אחרים.
מה צריך לעשות בשלושה דגשים – 1. תשתיות, שבילי אופניים, שבילי אופניים, שבילי אופניים. 2. הכשרה – גם של רוכבי האופניים אבל גם של נהגי המכוניות. נהגי המכוניות צריכים לקבל הכשרה איך להתנהל במציאות שבה יש אנשים שנוסעים על כלי מאוד מאוד שביר אבל גם מאוד מאוד איטי יחסית למכוניות שנקראת אופניים. 3. אכיפה. אני רוצה לומר לכם שההוראות שקיימות היום, אם הן היו נאכפות, אם הן כבר היו נאכפות, היינו בעולם אחר. חלק גדול מאוד מההוראות שקיימות בתחום האופניים ובטח בתחום האופניים החשמליים נמצאות רק על הנייר. את זה חייבים לשנות. תודה רבה.
ישראל גרטי
¶
שלום לכולם. שמי ישראל גרטי, יושב-ראש הוועדה האלמנטרית. אני מברך על הדיון הזה.
כרוכב אופניים בתל אביב יש לי רק הערה אחת לכל הדיון הזה. אתם הורדתם את כל הרוכבים לכביש, ובתל אביב מי שלא יודע, הנתיב הימני הוא בדרך כלל של אוטובוסים. פחד אלוהים. אני הייתי רוכב אופניים כל חיי עד לפני 10 שנים על אופנוע כבד. אני שוקל בצורה מאוד רצינית לרדת כי אני נוסע על נתיב של האוטובוסים. הם נצמדים אליך ואתה פשוט בסכנת מוות. אין דרך אחרת. ובקטע הזה אני חושב שאחת הדרכים אולי המידיות זה פשוט לקחת שביל על הכביש, 20 ס"מ, 40 ס"מ שיהיה רק לרוכבי אופניים כרגע עד שיימצא פתרון - - -
ישראל גרטי
¶
ודבר אחרון, אני חושב שבכל ההסדרה הזאת צריך לחשוב גם על נושא של ביטוח בצורה כזאת או אחרת כדי שאותם מקרים שאנשים נפגעים בלי - - -
היו"ר איתן כבל
¶
ישראל, יש לי הצעה. זה ברור לנו. העניין הוא, כמו שאומרת מירב ואומרים אחרים, זו דרך להרוג את הכלי. דרך אגב, היו כאן נציגי רשות הביטוח וקיימנו דיון, ולא היתה פינה שרצינו לחדור דרכה שהם לא סגרו אותה. אל תטעו, אין נושא שאנחנו עוסקים בו היום שלא דנו בו. אין, אין. אף אחד עד לרגע זה לא המציא ולו עניין אחד. ממש לא. הפרוטוקולים מונחים. הכול דנו.
אני מבקש, אנא, תגישו לנו הצעה שהיא הצעה שאפשר לאכול את העוגה במקרה הזה ולהשאיר אותה שלמה. קרי, שגם יהיה ביטוח סביר וגם שהוא יהרוג את הכלי. הרי יתקיים עוד דיון סביב העניין הזה. תבואו אלינו עם הצעה. אני מציע לכם גם לבוא בדברים עם רשות ההון, תביאו לנו איזו הצעה. זה שאנחנו חושבים שצריך, כמעט ולא תמצא כאן מישהו – את היודע מה, גם מירב תגיד, אם זה משהו שיודע לעשות שכל ואפשר להכיל אותו, סבבה. זה מה שאני מבקש. תודה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה. קודם כל אני כמובן מברכת על הדיון, דיון מאוד חשוב. אני לא אחזור על הדברים, אז אדבר בקצרה.
קודם כל, כמובן לא לשפוך את התינוק עם המים. אופניים ככלי רכב הוא צריך להיות הכלי המועדף, בטח בעיר, חשמליים או לא חשמליים. נותנים לו עדיפות. ציינה כאן קודם חברתי תמר זנדברג את המדרג של החלשים ביותר, זה בדיוק אותו מדרג, צריך לתת עדיפות להליכה ברגל, לרכיבה באופניים ורק בסוף לכלי הרכב הפרטי, וכמובן לתחבורה ציבורית.
בסופו של דבר אם נשית על האופניים עוד ועוד ועוד רגולציות, אז או שלא יהיו אופניים, או שכולם יהיו פושעים. ואני חושבת שגם הרבה ילכו לשם, פשוט לא ישימו על החוק, פשוט ירכבו ויגידו, יופי, מצפצפים על החוק וילמדו ככה אגב גם בכלל לזלזל בשלטון החוק שזה הכי נורא ואיום.
שמעתי אותך, המנכ"לית, אומרת, אל תסתכלו עליי, תסתכלו על הרשויות המקומיות. תשמעי, אני חושבת שזה צריך להיות בסדר עדיפות ברמה הלאומית הכי גבוהה, לרשת את המטרופולינים הגדולים בשבילי אופניים וצריך לראות איך מעל הראש של הרשויות עושים את זה. אם זה בלאיים עליהם בתקציבי פיתוח לדברים שהם רוצים, יש לכם את הדרכים שלכם. זה צריך להיות צורך לאומי. הורדנו את האופניים לכביש ועכשיו הם הכי לא בטוחים שאפשר.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
- - - זה לא רק משרד התחבורה. זה צריך להיות - - - ממשלתי. הממשלה יכולה לכפות את זה על רשויות מקומיות - - -
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
יפה. צריך למצוא את הדרך בצורה חכמה. כשהממשלה רוצה משהו היא מצליחה להניע אותו. אני רוצה שהממשלה תרצה מספיק להניע את שבילי האופניים בכל מטרופולין גדול כדי שזה ינוע. קרן, את יודעת כמה זה כל כך יותר זול ומהיר ליישם מערכת שבילי אופניים סבירה בכל מטרופולין? תוך שנה היא יכולה להיות בכל מטרופולין בישראל. תודה.
מיטל להבי
¶
קודם כל, אני שמחה להיות פה. הייתי בכל הדיונים הקודמים ואני חושבת שקרה משהו עם החלטת השר. אני הייתי אתמול בחוג בית, היו כ-50 בני נוער, דיברו איתי על אופניים חשמליים ומסתבר שענישה כלפי בני נוער שתשלול מהם את הרישיון לשנה, היא אפקטיבית לפחות בתודעה שלהם. אמרו שם במפורש שיש בני נוער שהחליטו לרדת מהאופניים כדי לא להסתכן באובדן הרישיון – הרישיון כבר קרוב לי, אני לא רוצה להסתכן. זה דבר חשוב.
דבר שני, אני רכבתי על 50 סמ"ק. אני לא רואה הבדל גדול בין אופניים ל-50 סמ"ק של פעם. אני רוכבת על חשמליים, בהיעדר מראות צד כל פניה ימינה ושמאלה זה סכנת חיים. בגלל זה הנושא של רישוי והנושא של מיומנות רוכב הם מאוד מאוד חיוניים.
ולגבי מה משרד התחבורה יכול לעשות – כולם מדבירם על תל אביב, תל אביב הכי מרושתת בארץ, תל אביב גם ממציאה סימנים של 30 קמ"ש על הכביש - - - תנועה. ארבע שנים אנחנו מבקשים ממשרד התחבורה הנחיות וסימונים לרוכבי אופניים. רק לאחרונה זכינו שיאשרו לנו את הסימון של 30 קמ"ש על הכביש. עד עכשיו זה לא היה חוקי, זה היה המצאה. קראנו להמצאה - - -
אני מחכה למשרד התחבורה שייתן לי את מה שנותנים בדנמרק ובאמסטרדם. מסתכלים עליי פה החבר'ה, כל הזמן אומרים לי - - -. יש בייבוקס, למה אתם מאשרים לי פיילוט אחד של בייבוקרס אחרי ארבע שנים?
קרן טרנר-איל
¶
- - - שינויי התדירים שלכם. גם אתם לא כל כך סגורים עם אלף הפקידים שיש לכם שמטפלים בנושא - - -
מיטל להבי
¶
אנחנו מאוד סגורים. אנחנו מאוד סגורים, קרן. אני כבר ארבע שנים מול עירית שפרבר, מבקשים הנחיות לחציית צמתים ולא נותנים לנו.
אני חושדת שכשקורית תאונה על הכביש זה על חשבון המדינה ואבנר, וכשקורית תאונה במדרכה ישברו את הראש הנפגע והתובע, ואין קשר למדינה. תיקחו אחריות.
איתן אטיה
¶
קודם כל מי שחושב שניתן פה למצוא אשם אחד או נקודה אחת, נקודה ארכימדית אחת שאם אותה נעשה כל הבעיות ייפתרו בתחום הזה, אז אני חושב שזו פשוט טעות. יש פה מהפכה תחבורתית די דרמטית, מהפכה תחבורתית של ממש די דרמטית שקרתה פה בעשור האחרון. ואני חושב שכולנו, כולנו, זה הרשויות המקומיות, זה הממשלה, זה המשטרה, זה אתם הכנסת עם כל הכבוד, אני חושב שכולנו לא באמת יודעים או מבינים עד הסוף איך להכיל את המהפכה הזאת. וצריך לומר את האמת, אין לנו שום תקדים שדומה לזה אפילו.
היו"ר איתן כבל
¶
איתן, אתה חכם מדי כי גם השם שלך איתן. אני מנסה להגיד משהו אחר. להגיד כולנו זה בסדר. תן לי תובנה, תוציא אותי מפה עם תובנה. את הבעיות אני יודע.
איתן אטיה
¶
יש פה טיפול מערכתי רחב שצריך להיעשות. זה לא רק אכיפה. הכי קל להגיד אכיפה ואכיפה. אגב, טכנית נזרקו פה כל מיני סיסמאות ומספרים. סך הכול, רק כדי לסבר את האוזן, הרי הנושאים האלה לא רלוונטיים לכל הרשויות המקומיות בישראל באותה עצימות. יש כ-50 רשויות מקומיות שהכשירו פקחים בשנה האחרונה מאמצע השנה שעברה, שיש קורסים שאפשר להכשיר, כ-50 רשויות מקומיות עברו הכשרות. עיריית תל אביב ועיריית רמת גן היו הראשונות שהתחילו לאכוף. אם תרצה לשמוע, עיריית תל אביב נתנה עד היום קרוב ל-20,000 דוחות.
איתן אטיה
¶
ועוד הרבה מאוד התראות.
וזה נכון עובדתית שבערים האחרות זה פחות. מדובר במאות עד אלפים, ולא בסדרי הגודל של האכיפה. אבל חשוב לזכור שפקח עירוני, שימו לב למספר, אחראי על אכיפה של מעל ל-300 דברי חקיקה. ולכן בתוך רשות מקומית יש גם עוד משימות שהם צריכים לעשות, חלקן דברים שקשורים לבריונות, עבירות רחוב אחרות, חומרים מסוכנים, ועוד דברים שיש עליהם חוקים שמחייבים אכיפה. לכן הפיקוח העירוני לא יכול להתעסק כל היום כולו רק בזה.
חגית אוריין
¶
אני חגית אוריין, מ'מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל'. אני בדיונים עוד מ-2014.
אני רוצה להעיר לגבי הנתונים דבר נוסף. יש הרבה גמלאים שחוזרים הביתה ונפטרים לאחר מכן מהסיבוכים. הם כבר לא מוכרים בכלל כתאונת דרכים, הם לא מוכרים בין הנפגעים שאנחנו מדברים עליהם. מרבית הנפגעים בכלל הם גמלאים, וקחו את זה בחשבון.
דבר נוסף, אמרו פה שטויות, לוחית זיהוי זה תוספת. אל תשכחו שאנחנו כל הזמן מדברים שאין אכיפה. לוחית זיהוי זה אמצעי אכיפה מעולה. לוחית זיהוי, לא רק זה שהיא מרתיעה מלכתחילה לבצע את העבירות, ואז היא מצמצמת את הצורך באכיפה, אלא לוחית זיהוי מאפשרת לי כנפגעת ששוכבת על הרצפה או הסובבים אותי, לראות מי פגע מי שאחרי זה גם ברח, 90% בורחים אחרי שפוגעים בנו, ואז אני יכולה לתבוע ממנו פיצויים כי המדינה לא השכילה לספק לי דרך קרנית כיסוי. אז לפחות את לוחית הרישוי הזאת תתנו.
מעבר לזה שאפשר גם להציב מצלמות ויוכלו לאתר את הפוגעים, וזה מאוד יקל על הפקחים כי פקח לא יכול לרדוף אחרי עשרה רוכבי אופניים שבורחים לו. הרבה יותר קל לו לאכוף כשיש לוחית זיהוי.
דיברו על מיתון תנועה בתל אביב. עם כל הכבוד לעיריית תל אביב, מיתון התנועה שנעשה הוא ברחובות צדדיים שמלכתחילה היה בהם מיתון תנועה. הסימונים שם לא משנים כלום. הולכי הרגל ורוכבי האופניים בתל אביב מבקשים מיתון תנועה ברחובות הראשיים, לא ברחובות הצדדיים. אנחנו רוצים מיתון תנועה כמו בעיר מודרנית, במרכז תל אביב, כמו שהבטיחו לנו ב-2014, שמכוניות ייסעו בדיזנגוף ובאבן גבירול ובבן יהודה ב-30 קמ"ש. זה יאפשר לרוכבי האופניים לא לפחד ולרכוב גם על הכביש. כי המהירויות שהם טסים שם לא רק במרכז תל אביב. אני יכולה לספר לכם שבעוד שכונות בתל אביב הרחובות העירוניים הפכו לאוטוסטראדות.
דבר נוסף אחרון, בתור הולכת רגל שרכבה 40 שנה על אופניים ומכירה את כל הבעיות שלהם, אני יכולה להבין את הבעיות של רוכבי האופניים בלי לרכוב עליהם, כולל חשמליים. חייבים קמפיין לנהגים וזה גם נאמר פה על ידי יותם. אני רואה, אני הולכת ברחובות, ואני רואה מכוניות מצפצפות לרוכבים. חייבים להסביר למכוניות שלא להעיף אותם בחזרה למדרכות.
משה בקר
¶
אני מלווה את ועדת הכלכלה 40 שנה, ואני יכול לומר שלא חזיתי בסיטואציה כפי שנושא האופניים יצר כאן לפנינו כי זה כמו אש בשדה קוצים. תוך מספר חודשים לא גדול, אני חושב שזה שנתיים-שלוש, אנחנו רואים רבע מיליון כלי רכב שנוספו סופר פוזיציה על המערכת שישנה. אני רוצה לומר שרמת הצפיפות של כלי רכב לק"מ כביש במדינת ישראל בלי האופניים היא מהגבוהות בעולם, והכנסת האופניים החשמליים זה כמו להכניס את כל הציבור הזה לתוך מטחנת בשר. כל הדברים שעלו כאן הם דברים נכונים.
אני רוצה רק להוריד את הציפיות, כי דובר הרבה מאוד על הסדרת תשתית לאופניים חשמליים וכך הלאה. היה לנו את הבעיות של המדרכה, ירידה לכביש וכך הלאה. הבעיה היא שהסטנדרטים שמשרד התחבורה לאורך שנים הכין לצורך תכנון אורבני שמתחשב בנושא הזה של צורך פיתוח רחובות, דרכים ראשיות וכך הלאה, לא הביא בחשבון, לא כמו בדנמרק ובקופנהגן, אלא במדינת ישראל, שיום אחד ייכנסו אופניים ואופניים חשמליים כחלק מהתנועה שלנו.
ולכן אם מישהו אומר הר כגיגית היום, בואו נלביש תוכנית על כל התחום האורבני ולא רק תל אביב, את העניין של איך אנחנו מסדירים שבילי אופניים בטוחים, הדבר הזה לא יתאפשר מפני שאתה שואל את עצמך מאיפה תיקח את המרחב - - -
משה בקר
¶
אני אומר שאם משרד התחבורה לא יכין את הסטנדרטים כדי לדחוק פנימה את רשת הכבישים אנחנו לא נצא מהעניין הזה.
משפט אחרון בנושא התקשורת. לדעתי זה סוג של - - - שצריך לפנות את כל הציבור, בעיקר לדור הצעיר, עם תוכניות שמראות מה הן הבעיות שנוצרות ואיך להתמודד איתן בטלוויזיה יום יום בזמן שאתה קונה אותו ואתה חושף אותו לציבור.
יותם סלינגרה
¶
אנחנו מאיגוד היבואנים שמעוניינים בהסדרה הזאת יותר ממה שאנשים חושבים. גם אנשים בתחום שלנו מעוניינים בהסדרה.
דיברו פה הרבה דברי טעם והם מאוד נכונים, אבל יש פה משהו שמפספסים. אני חושב שאנחנו מחפשים את המטבע מתחת לפנס בעניין המהירות. כיוון שיש 300,000 רוכבי אופניים בישראל, אולי 1% מהם נוסע במהירות הנכונה של עד 25 קמ"ש. כולם כמעט עבריינים. זה המצב לאשורו לצערנו.
מדינת ישראל אימצה את החוק של - - - התקן האירופי, היא החליטה לאמץ את התקן האירופי המסוים שזה אחד מתוך שלושה תקנים שקיימים באירופה. היא החליטה לא לאמץ את התקן האמריקאי שהוא הרבה יותר מתאים לישראל. אוקיי, אבל רוב הרוכבים במדינת ישראל רוכבים בתקן אחר לגמרי שנקרא - - - שזה עד 45 קמ"ש, דרוש רישיון, דרוש ביטוח, דרושה קסדה וכולי.
אני חושב שצריכים לתת למכון התקנים לקומם את התקן הזה - - -
קרן צחי חיים
¶
אני חושבת שלי יש פתרון שאפשר ליישם אותו כבר מחר בבוקר.
אני מטעם היבואנים, אבל אני מדברת כתובעת משטרתית לשעבר, 15 שנה במשטרת ישראל, היום עורכת דין עצמאית, גרה בתל אביב, אימא לילדים קטנים שלא יכולה לצאת לרחוב, ואני ובן זוגי לקחנו כיוזמה ללמד את הילדים הישרדות אורבנית בתיכונים. פנינו למנהלות בתי ספר, כי הרי זה שאנחנו לומדים תיאוריה זה לא הופך אותנו לנהגים טובים. אנחנו לומדים תיאוריה, לומדים את החוקים, אבל מה טוב בזה, הרי ברגע שסיימנו, עשינו טסט אפילו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
רחלי, למה את חייבת עכשיו לענות? שימשיך דיון?
אני מבקש, אנא אם תמצאו לנכון שהיא מוסיפה או לא מוסיפה בשנה, יש לכם את החומר, שלום עלייך נפשי. היא מציעה פה הצעה, ראוי לבחון אותה. זה הכול.
קרן צחי חיים
¶
אני רוצה להגיד שני משפטים קצרים. כשאני באה ומספרת לילדים ולהורים שלהם גם על המשפחות של הפוגעים, גם המשפחות של הפוגעים הן משפחות הרוסות, ומספרת להם על כל התאונות שאני ראיתי, על איך נוהגים בדרך ומה כדאי - - -
קרן צחי חיים
¶
רק משפט אחרון. גם התאונה של אילון שלו היתה תאונה מיותרת לא רק בגלל השכרות, כי אם הוא היה יודע שלא כדאי להסתכל בטלפון בזמן שאתה עומד על המדרכה כי אנחנו צריכים פשוט לשרוד בדרך.
חאלד דגש
¶
עורכי דין מתמודדים יום יום בנושא הדיון כאן בבתי משפט. יש פסק דין שניתן לא מזמן בבית משפט השלום בכפר סבא שקבע שאופניים חשמליים הם רכב מנועי. יש לזה השלכות מאוד רחבות בנושא הביטוח והזכות לפיצויים. אנחנו חושבים שפורום נזיקין בלשכת עורכי הדין יכול לתרום רבות. יש לו הצעה גם לתיקון חקיקה בנושא הזה כדי שלא יהיה כשל שוק - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא משנה. הם אמורים לתכלל את כל הדברים האלה. תציגו בפניהם, תחליטו שצריך להביא בפנינו הצעה, נשמח. תודה.
מיכל, בבקשה.
מיכל רעות גלברט
¶
קודם כל, התוכנית של משרד התחבורה היא כן בכיוון הנכון והחיובי גם בתחום של האכיפה, של הקנסות, של החינוך, הכול נכון. אבל זה באמת לא מספיק. צריך שמשרד התחבורה יוביל תוכנית לאומית להגברת השימוש הזה. אם הרשויות המקומיות, שזה בעצם הבסיס, לא יקצו את הנתיבים, שום בעיה פה לא תיפתר, לא אכיפה ולא הכול. התאונות רק ימשיכו ואנחנו לא נוכל לעצור את זה. אז לא מספיק פה מאצ'ינג של 70% או 80%. צריך לתת תמריצים לעיריות – אתם עושים את הדברים האלו, אתם תקבלו גם אחת, שתיים, שלוש, רמזורים חכמים, דברים מתחום התחבורה החכמה, דברים שעיריות רוצות.
אז צריך לצאת בתוכנית לאומית, לקבוע מה היעדים שרוצים להגביר את השימוש ובסופו של דבר לזכור שהכלים האלה צריכים להחליף את הרכב הפרטי. לכן זה לא להקצות פחות מקום במדרכה. אם תל אביב, שזו העיר שהמצב שלה הכי טוב – אני כנוסעת בתל אביב, סכנת נפשות על הכביש. מה קורה ברמת גן או בגבעתיים וכולי? אם לא תהיה תוכנית ממשלתית שמתמרצת את העיריות האלו, לא ישתנה דבר.
לירון אשל
¶
תודה, אדוני. אנחנו לוקחים חלק בדיונים השונים והיינו פה במשך שנתיים בדיונים חוזרים ונשנים. הבעיה המרכזית מבחינתנו היא המסר המועבר מבחינת המדינה. המדינה עד היום למעשה לא החליטה אם האופניים הם כלי צעצוע או כלי רכב, ויש פער עצום בין ההצהרה מעל פני שולחנות הכנסת לבין מה שקורה בשטח, כי המסר הוא מסר כפול וזה מה שעובר בסופו של דבר לאוכלוסיה. יש תקנות, הן לא נאכפות - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה לתקן את גברתי שתבין, כך לימדו אותנו בשיעורי אזרחות. מי שאמור לעשות את כל הדברים זו הממשלה, לכן בשולחנות הממשלה, לא פה. אנחנו כאן מקבלים את החוקים ועושים אותם. מישהו צריך לבצע, זה לא אנחנו.
לירון אשל
¶
בוודאי, אדוני. אני חושבת שזה המסר שבסופו של דבר מועבר הלאה לשטח.
ועוד דבר, אדוני אמר שאנחנו לא דנים בשום נושא שהוא חדש והכול כבר גלוי וידוע, וזה נכון כי אני רואה גם את המלצות הרלב"ד וגם המלצות שאנחנו היינו חלק מהן, ובנוגע לחקיקה ורישוי, וחינוך והכול בעצם כבר נאמר דיון אחר דיון. אנחנו צריכים לזכור שבמקרים האלה הזמן הוא שעון חול ואנחנו נתכנס פה לצערי, אני מקווה שאנחנו לא נתכנס פה אחרי האירוע הבא.
ודבר אחרון, אדוני, בנוגע לשיח. הרבה טועים לחשוב ונאמר פה הרבה בנוגע לקטינים. הקטינים הם אומנם אוכלוסיה שנוסעת על אופניים חשמליים, אבל הם לא מרכז האוכלוסיה, הם לא החלק הארי. לפי נתוני הרלב"ד הם רק שליש מהרוכבים.
לירון אשל
¶
חד משמעית, וצריכים לתת את הדעת גם על זה ויש תוכניות, אבל צריכים להתחיל בחינוך גם באוכלוסיה הבוגרת שיהיו דוגמה ומופת.
יעקב אדלר
¶
בנושא הקסדות, הנושא הזה נידון פה לפני שנים רבות מאוד והיתה החלטה שכל רוכב אופניים יחבוש קסדה. היתה פה חברת כנסת שהפילה את ההצעה הזאת וצמצמה את זה לשטח בין-עירוני, ובעירוני מגיל מסוים ולא מעל לגיל 18, וזה פשוט נזק להמשך. חייבים להכניס את זה.
נזקי המוח הם הקשים ביותר מכל הפגיעות האלה. גם ההרוגים רובם מפגיעות ראש, אבל אותם נכים שנשארים נכים כל החיים מכבידים על המשפחות שלהם ועל זה כמעט שלא מדברים. האדם הוא הבעיה. לא כלי הרכב. זה כמו שאומרים בארה"ב, האדם שיורה באקדח בביה"ס הוא הבעיה, לא האקדח.
יעקב אדלר
¶
וכאן לא הודגש נושא החינוך מספיק. החינוך זה לא רק בבית ובבית הספר, אלא גם המדיה הציבורית מתעלמים מהחינוך של המבוגרים. המבוגרים צריכים את החינוך כדי לחנך את הילדים שלהם. כל זה לא קיים.
לגבי הכבישים והנת"צים – צריך לעשות נת"צים לאופניים - - -
אייל הרשטיק
¶
אני אייל הרשטיק מאיגוד האופניים.
אני רוצה להגיד שבניגוד למה שחושבים, תשתיות שבילי אופניים אפשר לעשות יחסית במהרה. לא להפוך מדרכות. הפתרון צריך להיות לקחת נתיבים של מכוניות או חניות ולהחליט שהם שבילי אופניים, לסמן קו וזהו. בפיטסבורג כשהייתי נכנס ראש עיר ותוך ארבעה חודשים עשה 40 ק"מ של שבילים בהחלטה שלו, הלך וסימן רחוב רחוב ועשה - - -
רחל טבת-ויזל
¶
הקשבתי ואם יש רעיונות טובים אני רושמת, ושיפנו אלינו.
אדוני הזכיר בתחילת הישיבה את הירידה הניכרת והשבח לאל, שרק ימשיך ככה, במספר ההרוגים, ו-75 הרוגים פחות מאשר אותה תקופה בשנה שעברה. זה לא מקרי וזה לא טעות סטטיסטית. זה ממש לא מקרי. מעיון בדוח הזה ואדוני מכיר אותו, כל בוקר הוא מקבל אותו, כולם כמעט פה מקבלים אותו, כשיש תוכנית ממוקדת על קבוצה מסוימת, שם זה יורד. כשיש תוכנית לחברה הערבית, כשיש תוכנית לקשישים, כשיש תוכנית להולכי רגל, שם זה יורד.
רחל טבת-ויזל
¶
נכון. אכיפה בבין-עירוני לעומת העירוני. כשיש תוכנית ממוקדת שם זה יורד. זה דבר ראשון.
דבר שני, יש פה שילוב של כל המערכות. יש תשתיות, יש אכיפה, יש חינוך, יש הסברה, ויש את השלטון המקומי בתווך העירוני, שם גם אפשר להוריד. צריך לקחת את כל זה ולשים על האופניים החשמליים. אנחנו כמובן גם בגישה שתומכת באופניים חשמליים. זה כלי תחבורה ירוק ומצוין רק שלא צריך להכביד עליו יותר מדי.
יש כמה דברים מאוד פרקטיים שהצענו. אנחנו לא מציעים את זה בפעם הראשונה. חלקם כמובן נמצאים בתוכנית של משרד התחבורה. דבר ראשון, ועל זה תדבר מנכ"לית משרד התחבורה, שבילי אופניים זה הפתרון. זה הסיפור, בהתחלה, באמצע ובסוף זה הסיפור.
דבר שני, הנושא של החינוך. אני מסכימה עם כל מי שדיבר פה על חינוך, חינוך של כולם, של חברה, של הורים ושל ילדים. אני לפחות יכולה להגיד שבשנה שעברה זה היה סביב השולחנות האלה בדחיפה מאוד גדולה של הוועדה ושל ועדת המשנה, ושותפות עם משרד התחבורה ומשרד החינוך, התחלנו סוף סוף בשנה שעברה חינוך תעבורתי כשבמסגרתו נכנסו שיעורים על אופניים חשמליים כבר בשנה שעברה.
מה שעוד קרה, 500 כיתות סוף סוף נכנסו לפיילוט של התיאוריה. עם משרד התחבורה בשנה הבאה זה יגדל. בתיאוריה עולה גם נושא האופניים החשמליים. אני אשמח לראות את השיעור שלך, אבל לא מספיק שיעור אחד. צריך שנה שנדבר על התמודדות בכביש והתמודדות עם לחץ חברתי - - -
רחל טבת-ויזל
¶
אחר כך אני אענה.
זה היה בשנה שעברה. אני חושבת שהבשורה ברעיון שכן הגיע משרד התחבורה ומהשר, אני חושבת שזה נכון, זה לקחת את הנושא של האופניים החשמליים בחינוך התעבורתי לתחילת כיתה י'. וזה מה שאנחנו עושים תוכנית עכשיו עם משרד החינוך ומשרד התחבורה, איך אנחנו לוקחים את החינוך התעבורתי שממילא אנחנו שם וכל המערכים של אופניים חשמליים שממילא אנחנו נכנסים, להכניס אותם לתחילת השנה כך שבגיל הרלוונטי הילדים ידעו על מה הם רוכבים.
רחל טבת-ויזל
¶
נושא נוסף – דיברו פה על רישוי רישום זיהוי. אני רוצה להגיד את עמדתנו והיא לא חדשה. אנחנו חושבים שמה שהכי חשוב זה זיהוי של האופניים. שידעו שכלי הרכב לא יברח ושתהיה הרתעה. אנחנו לא רוצים לסרבל יותר מדי. זיהוי של כלי האופניים, אנחנו תמכנו ואנחנו עדיין תומכים.
רחל טבת-ויזל
¶
משרד התחבורה מדבר גם על זיהוי.
דבר נוסף, ביקשתם חידושים ויש פה חידוש שהוא משמעותי במסגרת התוכנית הלאומית. אם דיברנו על זה שאנחנו נכנסים לחינוך התעבורתי יחד עם משרד התחבורה אנחנו מדברים על היתר. ילד שלא עבר את החינוך התעבורתי שעוסק באופניים החשמליים לא יוכל לרכוב.
היו"ר איתן כבל
¶
נשמה שלי, עשה לי טובה. אני איתכם. אני רוצה. אבל זה לסיכום. אני גם צריך לא לגזור גזירות שאחר כך אי אפשר לעמוד בהן. צריך למצוא את הדרך. אני לא נגד. אבל זה 300,000 כלים שכבר בכביש.
רחל טבת-ויזל
¶
כן, אבל כשמסתכלים גם על הפצועים וגם על ההרוגים, אתה רואה ששליש זה נוער. זאת אומרת שקודם אתה מגיע לחינוך התעבורתי, יש קבוצה מאוד גדולה שאתה תופס אותה, יש קבוצה גדולה של אנשים שיש להם רישיונות נהיגה. הבעיה זה הדלתא ולה אנחנו צריכים למצוא פתרון ואנחנו נמצא לה פתרון, מגרשי - - - או משהו. נמצא פתרון.
והדבר האחרון, אני ממש מצרה על זה שסביב השולחן הזה לא מגיע משרד החינוך. הם חלק מהאירוע. אי אפשר. גם אחריות הורית, גם ילדים, הם צריכים להרגיש שהם חלק מהאירוע.
רחל טבת-ויזל
¶
אגב, תקפה אותי פה חברת הכנסת על דוח מבקר מ-2014. הם היו אצלנו לפני שנה וחצי. הצגנו תוכנית מסודרת - - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן. רק נקודה אחת. את המלל אני יודע לעשות. רק התחייבות אחת ואיתה אנחנו צריכים ללכת יד ביד. אתם והוועדה יחד עם כל הגורמים זה סביב נושא שבילי אופניים. זה הסיפור. פה אנחנו רוצים לראות תוכנית כמו שאנחנו נדון בתוכנית במעקב סביב נתיבי תחבורה ציבורית, כן או לא. אתם עומדים במה שקראנו תוכנית ישראל נת"צ, כן או לא עומדים, זה לא מילים אותו דבר כאן. כל שאר הדברים והמילים הגדולים יותר והפחות גדולים, נתמודד איתם, אבל זה הסיפור. זה חלק מהסוויץ' בראש. אני נוסע בפתח תקווה ורוכב על אופניים, אני אסע לתל אביב כדי שיהיה לי שביל אופניים?
אני רוצה את ההתחייבות שלכם בעניין הזה. כמו שעשיתי לכם ושיגעתי אתכם ב נושא הקטל בדרכים, אני הולך לשגע אתכם גם בעניין הזה. אני רוצה שיהיה ברור. בבקשה.
קרן טרנר-איל
¶
כמובן, זה כלי ירוק, אנחנו מאוד תומכים בכלי הזה ואנחנו מנסים לעשות את האיזון בין עודף רגולציה לבין הבטיחות. זה לא שלא עשינו שום דבר בשנים האחרונות, אלא אימצנו את התקינה האירופאית ועכשיו כשאנחנו רואים שתרבות הנהיגה במדינת ישראל היא נוראית, עם זלזול מוחלט בחוקי התנועה, אנחנו רואים שאנחנו צריכים לתת לאוכפים וגם להורים מול הילדים עוד כלים של הרתעה ואכיפה. וזו שורה של הצעות, חלקן בתקנות משנה וחקיקת משנה. אנחנו מקווים שזה יהיה בפרק זמן מאוד קצר. אנחנו מדברים גם על כשירות הנהג ומדברים גם על רישום, ולא רצית שאני אתייחס לזה.
לגבי שבילי אופניים – כבר כמה שנים העלינו באופן משמעותי את ההיקפים של שבילי אופניים. אם בעבר הקריטריון שלנו לשבילי אופניים היה - - - אבל קילומטרים ספורים, מהרגע שנכנסו אופניים חשמליים ברור לנו שהמרחקים ארוכים יותר. אנחנו יזמנו את תוכנית האופנידן שזה רישות גוש דן באוטוסטראדות של שבילי אופניים, שזה חוצה רשויות שונות, חוצה רשויות דרך שונות, זה פרויקט מאוד מורכב. אבל השנה התחיל ביצוע בכל השבילים ובמקטעים של השבילים האלה כבר יוכלו ליהנות מהם ולרכוב בבטחה.
אני חושבת ששבילי אופניים יעשו את השינוי. כשאני מסתכלת מה קורה בחו"ל ומה קורה אצלנו, אז זה עניין של שבילי אופניים וזה עניין של תרבות הנהיגה. אנחנו באמת חברה אלימה עם איך שאנחנו נוהגים. הייתי רוצה שאם הורים מחליטים לתת אופניים חשמליים לילדים, והם לא חייבים. יש מדינות שרק הזקנים רוכבים. אבל החליטו לתת אופניים חשמליים לילד כי נכנעו, כי זה באמת לא קל, אז לפחות שיעברו איתו על המסלול לבית הספר ויראו שיש שבילי אופניים. וכן, אפשר לעשות עיקוף כדי לנסוע בשבילי אופניים. זה ברור שאם יש רשות מקומית שאין בה בכלל שבילי אופניים זה לא רלוונטי. אבל אין שום סיבה בתל אביב שכל הורה יעבור עם הילד שלו על בדיוק איך הוא הולך לנסוע לבית ספר רק על שבילי אופניים.
היו"ר איתן כבל
¶
ברור. אני מכבד ומעריך, אבל זה פחות מעניין אותי לדבר על החינוך של הילדים. אותי מעניין שתהיה סלילה על ידי לא חשוב מה, ואם צריך באכיפה של תקנות, חקיקה או דברים מן הסוג הזה, לתת כלים כי ראשי ערים לא יעשו את זה. אם הם צריכים להתמודד עם האזרחים שנוהגים ועם החניות, אנחנו מכירים את זה.
קרן טרנר-איל
¶
אנחנו העלינו בצורה משמעותית את ההיקפים של השתתפות ברשויות המקומיות בשבילי אופניים. אנחנו כבר מדברים על משהו בין 100 ל-200 מיליון שקל בשנה על שבילי אופניים. בעבר זה היה עשרות מיליונים בודדים. עדיין צריך להגיד, במדינת ישראל שיטת הממשל אצלנו, יש לנו יחסי שלטון מקומי ושלטון מרכזי, הממשלה כמעט לא יכולה לעשות שום דבר בניגוד לדעתו של ראש רשות, כך זה גם הובן בדיור. הבינו שכדי לעשות דירות צריך הסכמי גג עם הרשויות. כי על הראש של רשות מקומית כמעט ואי אפשר לעשות כלום, ואני סתם אומרת כמעט, אי אפשר לעשות כלום.
אז אנחנו צריכים שגם התושבים ידרשו את זה, גם את הנת"צים וגם את שבילי האופניים. גם לי זה נראה מאוד פשוט לוותר על חניות או לוותר על נתיב של רכב פרטי ולסלול שביל אופניים. אנחנו מאוד נכונים לעניין הזה. הרבה מהרשויות מצמצמות את רוחב הנתיבים של הרכב הפרטי ומכניסות שביל אופניים. אנחנו מברכים על זה, אנחנו מתקצבים את זה. צריך לומר, כמו עם הנת"צים, רשות שלא רוצה לסלול שביל אופניים יהיה מאוד קשה לסלול ברשות שביל אופניים כי יש לה כל כך הרבה כוח לעצור אותנו עם היתר סלילה והיתר ביוב - - -
קרן טרנר-איל
¶
תושב שאין לו שביל אופניים, שיידע שזו לא גזירה משמיים. תושב שאין לו שביל אופניים זה כי ראש העיר לא רצה שם שביל אופניים. אפשר לסלול שבילי אופניים בכל מקום, זה לא כזה סיפור. זה באמת לפעמים פח צבע. אבל הרשות צריכה לרצות שבילי אופניים. אני חושבת ששבילי אופניים באמת ישנו את שם המשחק, ואנחנו מתקצבים גם את האופנודן וגם את הרשויות המקומיות בהיקפים מאוד רחבים.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה, גברתי. אני רוצה לסכם.
אני רוצה להיות חד וברור. אני לא אוהב את הדיון שכל אחד מגיע וחושב שהדרך שלו היא הדרך היחידה לפתור את הבעיה. ורק אם נעשה, אם זה שבילי אופניים שאני אמרתי אכיפה או חינוך אורבני, הכול בסדר. זה לא עובד כך. אני כמי שמלווה את העניינים של הקטל בדרכים, זה שילוב של דברים. וקל וחומר כשאנחנו עוסקים באופניים חשמליים שזה אירוע חדש שהמערכות בהתחלה כשהעלינו את זה בכלל לא התייחסו לזה. יש כאן שילוב של דברים שצריך לקחת את הכול ביחד.
ואני שומע בכלי התקשורת, באים כל מיני מומחים, תורידו, תעשו, תחוקקו, תביאו, תלכו. כל אחד נהיה המומחה, ואני אומר, וואלה, איך לא הקשבתי קודם לזה ולחכם הזה ולחכם הזה. אני רוצה שתבינו איך זה צריך שיהיה בראייה של הדברים שאני אומר.
כבר בכלים שעומדים לרשותנו היום, עם כל המגבלות של חוסר בשבילי אופניים, אפשר היה וצריך להוריד את הקטל כתוצאה מרכיבה על אופניים באופן משמעותי. הקפדה על גיל הרוכב, חבישת קסדות, עמידה בכללים של אי הרכבת ילד על האופניים כשזה אסור. זאת אומרת, כבר היום יש בעצם את הכלים שרוב התאונות שנגרמו יכלו שלא להיות. מבלי ללמוד את מה שאת מציעה, מבלי חס וחלילה להמעיט. פשוט מאוד. חלק ניכר ממה שאתם רואים ששולחים היום באופן ויראלי על תאונות שאור ירוק שולחת מעת לעת. אין לזה דבר וחצי דבר עם כמעט שום דבר שאנחנו מדברים כאן. כדי לרכוב עם קסדה לא צריך עניין מיוחד. צריך להגיד לילד כשהוא יוצא מהבית, אם לא תרכב עם קסדה אין אופניים. הדברים צריכים להיות ברורים. ההורים לא יכולים להוריד את האחריות מעצמם. מבלי להמעיט כהוא זה מהאופן שבו נהגים נוהגים, ואני האחרון שנותן לזה את הגיבוי.
היו"ר איתן כבל
¶
אחרי 16 הרוגים אתה יוצא לרחוב כל יום וזה נמשך כאילו דבר לא קרה. העניין שלי זה לא יקרה אתה רואה אותו בכל מקום בארץ.
היו"ר איתן כבל
¶
זה הרבה מעבר ליהיה בסדר. זה לי לא יקרה. לי זה לא יקרה.
גברתי מנכ"לית משרד התחבורה, התביעה שלנו היא ואם צריך לעשות את זה כחובת חקיקה, נעשה את זה כחובת חקיקה, שכל רשות תהיה חייבת בדין להקצות שבילי אופניים. יעקב אשר, אם צריך - - -
היו"ר איתן כבל
¶
יעקב אשר, אני יודע שאתה בא מהרשות המקומית, אבל אני יודע שיש הבדל גדול אם אני מתחיל לנהל דיון עם עצמי זה לא יקרה.
היו"ר איתן כבל
¶
אלה שני דברים שונים. אני מדבר על חובה, חובה להקצות. נכון, לא כל הרשויות בישראל יש בהן נסועה - - -
איתן אטיה
¶
יש מקומות בעולם שזה חובה כנגד היטל סלילת שבילי אופניים. באנגליה, למשל. אבל יש מקור תקציבי שאמור לממן את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, אני יודע את זה. הרי למה אף ראש רשות לא מוכן לדבר על נת"צים לפני הבחירות לרשויות?
היו"ר איתן כבל
¶
נכון, נכון. הרי איך זה עובד? כולם רוצים שהבעיה של האופניים החשמליים תיפתר, אבל כולם לא רוצים שיהיו פקקים, והכול בסדר גמור.
היו"ר איתן כבל
¶
איתן, זכות הדיבור ניתנה לך כבר לפני רבע שעה. תודה.
אני אומר לך כך כדי לסכם. אנחנו רוצים תוכנית מכם. אני מבקש תוך חודש ימים לראות תוכנית. אחר כך תגידי לי, הרשויות המקומיות לא עושות וזה לא עושה. אני קודם כל רוצה לראות מכם, בוודאי ובוודאי בכל אותם מוקדים שהם מוקדי סיכון ברורים. בלי זה הכול כלאם פאדי. אל תטעי.
אני רוצה לדעת מי הם אלה שבעטיים או בגינם או בגללם אין אפשרות לסלול מסלולים לאופניים חשמליים. זה יכול להיות תקציב, זה יכול להיות רשויות התכנון. אנחנו חייבים לשים את זה, כמו שידעתי להגיד פה בדיונים כל דיון סביב מי צריך לעשות את העניין ולא עושה, אנחנו נעשה את זה פה בכל דיון, ואני מקווה שגם אלה שיבואו אחרינו ידעו לעשות את הדברים באדיקות הזאת.
היו"ר איתן כבל
¶
זו לא הבעיה.
אני אומר לכם שוב. אכיפה, משטרה חייבת להיכנס לעניין, רשויות מקומיות חייבות להיכנס לעניין, כבר בכלים שעומדים לרשותם. רשויות מקומיות דרך הפקחים חייבים לעמוד בתוך התהליכים האלה. חובת חבישת קסדה, תביאו את זה מיד אחרי, נעביר את זה לאלתר.
חובת רישוי – יש כאן הצעות. אני מציע לכם למרות הכול לבחון שוב את סיפור חובת הרישוי. ואני מקווה, כמו שאתם אמרתם, הוועדה תבחן לעומק את התקנות ואת החקיקה שאתם מתכוונים להביא. אנחנו רוצים לראות אותם מיד. אנחנו ניתן לזה סדר עדיפות הכי גבוה גם אם נצטרך להעביר את זה בשבוע או שבועיים של מרתון.
היו"ר איתן כבל
¶
זה מה שאנחנו נעשה. לא יהיה מצב שמישהו יחשוב שהכנסת היא המכשול בפני הפתרונות לדברים האלה. אנחנו תמיד נהיה הראשונים, תמיד נהיה אלה שיעשו את כל אשר נדרש כדי לשנות את המצב.
אבל אני שוב מנצל את ההזדמנות ופונה להורים. המשימה מונחת גם על הכתפיים שלכם. אתם לא יכולים לא להיות חלק מהעניין. זה לא להגיד, אם ילמדו בבתי הספר, אז. יש גבול כמה אפשר להעמיס כל דבר על מערכת החינוך. כל דבר מערכת החינוך. כל דבר מערכת החינוך. מה עם ההורים? מה אתנו? זה לא שר החינוך קונה את האופניים לילד בן 14. זה ההורה שלו. וזה לא שר החינוך אומר לילד שלו, כן, אתה יכול לרכוב גם בלי קסדה. יש דברים שהם אל"ף-בי"ת. זה לא קשור למורֶה או מורָה בבית הספר. מה אנחנו מסירים מעצמנו את האחריות? אלה הילדים שלנו.
לכן אני אומר, יש כאן מהלך משולב וכל עוד אני יושב-ראש ועדת הכלכלה לא אנוח ולא אשקוט. כשאני מסתכל נכון לרגע זה ש-75 איש פחות הרוגים מבשנה שעברה, אני אומר לעצמי בהתרגשות, הצלנו 75 אנשים במדינת ישראל, משפחות. אל יקל הדבר בעיניכם. בשביל זה אני אעשה את הכול גם בעניין הזה.
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00.