פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



39
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/10/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 859
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' בחשון התשע"ט (16 באוקטובר 2018), שעה 12:00

1. הוראת משרד העבודה והרווחה המגבילה את הרכב גיל הילדים במשפחתונים מותירה תינוקות רבים ללא מסגרת מפוקחת, של ח"כ יעקב אשר (מס' 10583)
2. הוראת משרד העבודה והרווחה המגבילה את הרכב גיל הילדים במשפחתונים מותירה תינוקות רבים ללא מסגרת מפוקחת, של ח"כ מירב בן ארי (מס' 10588)

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
מיכל בירן
דן סידה

יעקב אשר
שולי מועלם-רפאלי
אורי מקלב
עאידה תומא סלימאן

חגי פורגס - מנהל תחום מטה מעונות יום משפחתיים, משרד העבודה והרווחה

אורית בוגנים - מרכזת בכירה, משפחתונים, משרד העבודה והרווחה

בת שבע בן חמו - רכזת משפחתונים, עיריית ירושלים

פטריסיה שטרית - רכזת משפחתונים, עיריית ירושלים

חגית אסולין - רכזת משפחתונים, עיריית אופקים

חנה אברהם - רכזת משפחתונים, מועצה מקומית שדות נגב

נתנאלה דהן - רכזת משפחתונים, מועצה אזורית שדות נגב

נעה נוצני - ראש ענף הגיל הרך, ארגון "כוח לעובדים"

אורלי ביליץ' - מטפלת משפחתון, ארגון "כוח לעובדים"

אילה דורי - מטפלת משפחתון, ארגון "כוח לעובדים"

מהדייה דקה - מטפלת משפחתון, ארגון "כוח לעובדים"

נסרין עומר - מטפלת משפחתון, ארגון "כוח לעובדים"

מנאל עומר - מטפלת משפחתון, ארגון "כוח לעובדים"

יאסמין עומר - מטפלת משפחתון, ארגון "כוח לעובדים"

פרידה סבח - מטפלת משפחתון, ארגון "כוח לעובדים"

ליאור גבאי - מנכ"ל, חברת "נאות מרגלית"

אורית קוזמן - מנהלת אגף משפחתונים, חברת "נאות מרגלית"

אברהם פאלק - בעל של מטפלת משפחתון, בני ברק

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אביבה תמם, חבר תרגומים



הוראת משרד העבודה והרווחה המגבילה את הרכב גיל הילדים במשפחתונים מותירה תינוקות רבים ללא מסגרת מפוקחת, של ח"כ יעקב אשר (מס' 10583)

הוראת משרד העבודה והרווחה המגבילה את הרכב גיל הילדים במשפחתונים מותירה תינוקות רבים ללא מסגרת מפוקחת, של ח"כ מירב בן ארי (מס' 10588)

צהריים טובים לכולם. אני אפתח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ז' בחשוון תשע"ט.

אנחנו עוסקים בהוראת משרד העבודה והרווחה המגבילה את הרכב גיל הילדים במשפחתונים, מותירה תינוקות רבים ללא מסגרת מפקחת, של חבר הכנסת יעקב אשר ושלי. הצטרפו אלינו גם חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן, שולי מועלם ומיכל בירן. תודה על ההצטרפות.

אני אתחיל בקצרה, כי זה דיון קצר, ואנחנו גם מחכים בעיקר לשמוע את עמדת המשרד. אני פגשתי את מנהלות המשפחתונים, נראה לי כבר לפני כמה חודשים, בסוף המושב הקודם, ואת "כוח לעובדים". שמעתי את המצוקות הקשות שבמשפחתונים, שמעתי את כולם. זאת אומרת, הנושא הספציפי היום עוסק בנוהל של המשרד, אבל אין ספק שהמשפחתונים – עם המורכבות שלהם, עם ילדי הרווחה, עם התשלומים, עם זה שהיא בבית, כל כך הרבה דברים – אבל ברשותכם, מכיוון שהדיון היום הוא דיון של שעה, כי זה הנוהל בוועדות הכנסת לדיון מהיר, אנחנו נתמקד באמת בנושא של הנוהל.

קראתי גם את דף העמדה החשוב שהביאו "כוח לעובדים". נציין גם שהיום יש 3,700 משפחתונים. כמובן שזה גילאי 3 חודשים עד 36 חודשים. וכמובן, המטרה היא שיותר ילדים, בעצם פעוטות, ייכנסו אל אותם משפחתונים, ויותר נשים, כמובן גם גברים, אבל בעיקר נשים, יוכלו לצאת לעבוד, ובעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל. זה נושא חשוב. אגב, בשביל זה גם יש כאן הרבה חברי כנסת.

ברשותכם, אני אתן לחברי, חבר הכנסת יעקב אשר, לומר כמה מילים, כי הוא מיוזם הדיון, עשינו את זה ביחד, ולאחר מכן נשמע את חברי הכנסת ואת הנציגים שהגיעו. בבקשה, אדוני.

טוב, גבירתי יושבת הראש, קודם כל תודה על ההצטרפות שלך לעניין, וגם על זה שאת מנהלת את הדיון, אני חושב שזה גם יוסיף לנו לעניין הזה.

אני חושב שהיום הדיון, וזה אני מבקש ממך, בסמכותך כיושבת ראש הוועדה, להגיע בסופו של דבר לאיזושהי החלטה, גם אם זה יהיה משהו שייקח עוד שבוע או עוד שבועיים.

כן.

אבל לתחם זמן, כי הנושא הזה כבר נגרר, אני לפחות מטפל בו למעלה מכמעט שנתיים.

ובעצם הדברים החלו מזה, ואני רוצה לומר גם אולי משהו קצת מהעבר שלי, כדי שתבינו למה אני גם קצת מכיר את זה ומבין את זה – אתם יודעים שאני הייתי ראש עיריית בני ברק, ובבני ברק המשפחתונים הופעלו על ידי העירייה. אני עמדתי על זה שזה יופעל על ידי העירייה, גם הפיקוח.

מי מימן את זה אבל?

לא היו עובדי עירייה המשפחתונים-

אבל הם לפחות היו מפוקחים.

כן.

אבל הם היו מפוקחים על ידי העירייה. יש מחלקה בעירייה שמטפלת בזה, ולכן אני מכיר את העניין הזה ממש-ממש-ממש מקרוב.

ומה שקרה זה שלפני כשנתיים החליטו לרענן איזושהי החלטה או איזושהי תקנה, שהייתה כבר הרבה מאוד שנים בתוך התקנות. בתוך שלל התקנות היה כתוב שצריך להיות תמהיל של לא יותר משני תינוקות - - -

שלושה.

לא, תינוקות.

שני ילדי רווחה, ושלושה תינוקות.

לא, לא, לא, לפני רווחה. אני מדבר כרגע עוד - - -

תינוקות.

כן, זה במשפחתון.

רווחה זה עוד סיפור. קודם כל אני מדבר על תמהיל התינוקות ועל ילדים מעל 10 חודשים.

כן, כן, יש לי את זה פה.

ויש את זה בתקנות של לפני 15-10 שנה, משהו כזה. אני רוצה לומר מידיעה – עד לפני שנתיים זה פשוט לא הופעל – אף פעם לא ביקשו, אף פעם לא עמדו על זה, אף פעם לא ביקרו את זה, לא פיקחו על זה. לא יודע אם זו הייתה טעות, או לא הייתה טעות, או שגם הבינו שאין לזה היגיון. לא אכפו את זה. וממילא הכל היה בסדר – המשפחתונים היו מלאים, עד לפני שנתיים, מלאים עד אפס מקום בכל המקומות שצריך אותם.

ואגב, בדרך כלל במקומות שבהם יש ערים שהן יותר ברוכות ילדים, נקרא לזה, גם המגזר הערבי, גם המגזר החרדי, וגם הפריפריות, יש הבדלים בין תל אביב לבין אשקלון, נגיד, מבחינת מספר ילדים, כולנו יודעים את זה, ועד לפני שנתיים הכל היה טוב ויפה.

הייתה בעיה אחת, שתי בעיות – שאין מספיק משפחתונים, המדינה לא אישרה מספיק משפחתונים, מבחינת מספר משפחתונים.

כן, נכון.

ודבר שני, בעיה גדולה מאוד וחמורה, שהיא לא תיפתר היום, אבל אני חושב שצריך היה להמשיך אותה, זה תנאי העסקתם.

כן. זה אמרתי בתחילת דבריי, שיש לנו עוד נושאים לטפל.

כן, כן, אני מצטרף למה שאמרת. כי מצבן בעצם הוא – לא שכיר, לא עצמאי, אין לה את הזכויות של זה, אין לה את הזכויות של זה, יש לה חובות כאלה וחובות אחרות. הן משהו באמצע מבחינת התנאים. אבל זה לא ייפתר כנראה היום, בשעה הזאת שיש לנו.

נכון.

מה שקרה, שמאותו הרגע שהחליטו ליישם את הדבר הזה, נתקבלה הוראה לכל המחלקות ברשויות המקומיות. ומה שקרה מזה, שבסופו של יום נשארו הרבה משפחתונים חצי ריקים, ושנתונים גם היום.

כן, שזה שוב, זו פגיעה נוספת על הפגיעה שממילא קיימת בנשים.

שזו פגיעה, א', במטפלים עצמם, שזה הופך להיות כמעט כבר לא רק שלא רווחי, אולי אפילו פילנתרופי.

נכון.

דבר שני, זה פוגע באותן אמהות, כמו שאמרתי קודם, שרוצות לצאת לעבוד, ולא יכולות לעבוד.

ולא מצליחות.

ויש תורות של ילדים, של תינוקות, במיוחד תינוקות. ואני רוצה להסביר ולומר, בתחקיר שאני עשיתי בעניין הזה, הביקוש למשפחתונים הוא הרבה יותר גדול באפס עד שנה, או אפס עד עשרה חודשים.

שלושה. זה שלושה חודשים, אין אפס.

זה משלושה חודשים.

כן, שלושה, אוקיי. כן. הוא יותר גדול, הוא יותר גבוה. למה הוא יותר גבוה? כי בדרך כלל ילד בגיל שנה כבר מעדיפים לשלוח אותו למעון, ששם יש לו יותר חברה.

יותר אינטראקציה.

יש לו יותר אינטראקציה כזו או אחרת, וממילא התינוקות זה בעצם המסה הגדולה, כשיש מקומות שיש גם ילדים יותר גדולים.

אני לא מצאתי שום היגיון בתמהיל, בחובת התמהיל הזאת. הפוך, משיחות שלי, את יודעת מה? לא רק משיחות, אלא גם אני לוקח מהמעונות עצמם, איך זה הולך במעונות? המעון עצמו הוא רב גילאי, אבל יש כיתות לפי - - -

כן, שכבת גיל.

לפי שכבת גיל.

מכירה את זה.

לפי שכבת גיל. עכשיו, תקן של מטפלת במעון הוא תקן לשישה ילדים.

תלוי בגיל.

תלוי, לקטנים או לא לקטנים. אבל רואים שאין שום היגיון בכך, שמחייבים שיהיו שני תינוקות, שלושה מבוגרים יותר, נקרא לזה ככה.

כן.

ואמרה לי מטפלת, ויגידו את זה בוודאי גם אחרות שנמצאות פה, יגידו יותר טוב ממני, זה בדיוק הפוך, זאת אומרת, יש לפעמים שזה הרבה יותר קל לי.

עם התינוקות.

השינה – בצהריים הם ישנים כמעט ביחד כולם, חוץ מאחד סרבן, אין לי בעיה להסתכל כל הזמן לראות את הילד הגדול, שאולי פוגע בתינוק קטן או משהו כזה.

מישהו החליט החלטה לפני 12 שנה, לא יישם אותה 10 שנים, ופתאום באו ליישם. ומה קרה? שכרגע בערים מסוימות, יש גם מכתב שלהם כללי - - -

כן.

אבל אני אומר לכם מבני ברק נכון להיום בבוקר יש 67 מקומות פנויים. זאת אומרת, 67 משפחתונים בחסר. בהמתנה. גבירתי יושבת הראש, בהמתנה נמצאים כרגע ילידי ספטמבר-אוקטובר – 130 ילדים; יוני-יולי – 188 ילדים. זו עיר אחת, דוגמה של עיר אחת, ואנשים גם התייאשו.

עכשיו, אנחנו יודעים ששר הרווחה עושה מאמצים אדירים לפתוח עוד מעונות, לבנות עוד מעונות, והכל, אנחנו יודעים אבל שהחסר הוא גדול. המשפחתונים זה בעצם המשלים של החוסר הזה.

נכון.

אנחנו צריכים, האינטרס שלנו למלות את זה. כמובן, לא על חשבון בריאותם. הדברים הללו חייבים להיפתר ומיד.

אנחנו ישבנו עם אנשי המקצוע, ישבנו עם משרד הרווחה, כל הזמן מסתתרים מאחורי כל מיני תקנות מפעם, אף אחד לא מסביר את זה, אף אחד לא ירד לשטח. למה אי אפשר לסמוך על המדריכות ועל אנשי המקצוע שנמצאים בשטח, שיוכלו להחליט כל מקום בפני עצמו אם אפשר להשאיר את זה או לא?

אני אומר רק דבר אחד – זה חייב לבוא לידי סיום, כי לא יכול להיות שמדינה שרוצה לעודד את שוק העבודה, שאנשים ייצאו לעבודה, ורוצה לעודד את בעלות המשפחתונים שיתפרנסו בכבוד מהעניין הזה – נשארים משפחתונים ריקים. לא יקום ולא יהיה.

דבר נוסף – יש מושג של ילדי רווחה. ילדי רווחה יש להם קדימות מילדים אחרים.

במשפחתונים.

וזה מצוין. אבל מה? גם פה הגבילו, שבמשפחתון לא יהיו יותר משני ילדי רווחה.

כן.

תינוקות שלא יודעים עוד שהם 'רווחה'. הם לא יודעים על עצמם, כן? אין להם השפעה סביבתית, או משהו טראומטי שיכול לקרות להם.

נכון.

למה להגביל את זה?

לא הגבילו את זה.

הגבילו את זה. ולאחרונה - - -

זה נתון שצריך לקבל תגובה של המשרד.

זה גם תגובה של המשרד, אתה יודע.

תיכף נשמע מהמשרד.

נשמע מכמה אנשים.

זה העניין הזה של הגיל. כי אם זה היה בגילאים יותר מבוגרים, היית אומר שחשוב הגיוון.

אבל ודאי שאי אפשר להגביל את זה לשניים. אני כן מסכים איתך בדבר אחד – לא לעשות משפחתון שכולו רווחה, עם סטיגמה.

שלא יתחילו להפסיד.

בוודאי שלא. אבל להגביל עד שניים? גבירתי יושבת הראש, אני מבקש דבר אחד – שתצא היום החלטה.

אז בוא נתקדם, יעקב, מאה אחוז, תודה רבה. אני גם אשמח, חבר הכנסת יעקב אשר נגע בכל הנקודות, לדעתי.

נכון.

בצורה מאוד חכמה. שולי, את רוצה להוסיף?

אני רק רוצה להגיד דבר נוסף, ושיעקב יסיים עם זה.

כן. ואז אנחנו נשמע.

זאת אומרת, כל השאלה תמיד היא האיזון שמושג בין המשפחתונים, למלא אותם. שוב, הרי המטרה שנשים תצאנה לעבודה בסוף חלה גם על מפעילות המשפחתונים – גם הן נשים שיוצאות לעבודה.

נכון.

לא משנה שהעבודה היא בביתן.

בבית. כן.

הן יוצאות בביתן.

זאת פרנסה.

זה דבר אחד.

דבר שני, ביחס לילד הרווחה. מה שקורה בסופו של דבר, כשהם לא מתקבלים למשפחתונים המסובסדים זה שני דברים – או שהם לא הולכים למקום מפוקח, שזאת פגיעה על פגיעה בילדי רווחה; או שהם לא יוצאים בכלל מהבית, מול משפחות שרשויות הרווחה חושבות שנכון יהיה שהם ייצאו מהבית, גם לטובת הילדים וגם לטובת ההורים, האמהות במקרה הזה.

אז ה-win win situation שאפשר להשיג פה בשינוי התמהילים באופן מושכל, שוב, כמו שאמר חבר הכנסת יעקב אשר – לא ליצור איזה משפחתון סטיגמטי – אוקיי., זה המשפחתון שאליו שולחים את כל הילדים האומללים של המקום הזה.

את כל ילדי הרווחה.

נכון.

או הרווחה של המקום הזה, וליצור את האיזונים, אבל שוב, כשנקודת המבט היא – טובת הילדים, טובת המשפחות, טובת המשפחתונים, כשהמטרה היא באמת שחרור של החסם הבלתי נסבל הזה של מיעוט מעונות במדינת ישראל.

תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, רצית להוסיף? בבקשה.

תודה. תודה. אני שמחה מאוד שאתם מקיימים את הדיון הזה, כי ביום שישי שעבר נפגשתי עם מאות של מנהלות משפחתונים מהאוכלוסייה הערבית, בכנס שנעשה בשיתוף פעולה עם "כוח לעובדים". שני הדברים העיקריים שנכחו שם במסה מאוד גדולה זה תנאי התעסוקה של הנשים, וגם הנושא של הנהלים והשימוש המעודכן בנהלים, שכבר הרבה זמן לא עשו בהם שימוש.

אני חושבת שזה מהווה קודם כל פגיעה במטרה העיקרית של המשפחתונים – לתת מסגרת לילדים. כי בסופו של דבר, באוכלוסייה הערבית כל הנושא של מעונות יום הוא רק בהתחלה.

עוד יותר.

והנושא של המשפחתונים הוא בחסר גדול. ואני ניסיתי כמה פעמים ופניתי למשרד בעניין כמה כפרים שיש בהם מחסור, וצריך לתת להם מכסות יותר של משפחתונים.

אז מה המצב היום? שאיפה שקיים משפחתון גם לא ממלאים את המכסות? איך זה ייתכן, שגם פוגעים במנהלת המשפחתון - - -

וגם בילדים.

וגם בילדים, שצריכים את המסגרת הזו. למה? כי נזכרו שיש איזשהו נוהל? הנהלים נועדו כדי להסדיר, ולא כדי להקשות, ולא כדי לחבל בעבודה הנורמטיבית שאמורה להתקיים.

נכון.

ואני חושבת שאם הנהלים הופכים לנטל, צריך לדון בהם מחדש.

לשנות. נכון. נכון.

ולשנות אותם.

נכון.

ולבדוק. אי אפשר לדבר על מחסור במסגרות יום לתינוקות, וגם כן להגביל את כניסת התינוקות והשימוש במסגרות הקיימות. אי אפשר לדבר על זה, שהן צריכות לתת את השירות הכי טוב, כאשר הן מממנות את זה כבר מהכיס הפרטי שלהן, ואני שמעתי את הנשים.

כן.

ואנחנו לא מדברות כבר על פנסיה לנשים האלה. אנחנו מדברות על הדבר הפשוט.

לא, אנחנו פה נעשה דיונים. פה, במושב הזה, נעשה דיון על המשפחתונים. הבטחתי להן את זה, גם לנשים, וגם את הבטחת להן, ואנחנו נעשה את זה.

אני מבקשת כמה דיונים.

בסדר, נעשה את זה גם פה עם משרד העבודה.

אשמח שנעשה שתי ועדות משותפות בדיון חשוב כזה.

מצוין. מעולה. יופי.

עכשיו, נשמע מ"כוח לעובדים", ואז חברי הכנסת, בסדר? הנציגה של "כוח לעובדים", בבקשה. יש כבר נציגה, אני רוצה קודם לשמוע אותם, וחברי הכנסת.

חגי מתחבא מאחור.

חגי, אני מבקשת שתשב בשולחן.

באמת, חגי.

יש פה תמהיל של כל המגזרים, זה בסדר.

אל תתחבא, חגי.

זה בסדר, זה בסדר, אני רואה. בבקשה, גבירתי.

איפה רגינה? לא מגיעה?

לא.

להציג את עצמי?

כן, תציגי את עצמך.

שמי נעה נוצני, אני ראש ענף הגיל הרך ב"כוח לעובדים", מייצגת את מטפלות המשפחתונים בארץ. כמו שאתן רואות, הגיעו נציגות מכל המגזרים, מבני ברק ומאשדוד ומזמר, באו לכאן כדי בעצם להראות נוכחות, וגם קצת אני מקווה שיהיה זמן שהן תדברנה.

כמו שאמרת, חברת הכנסת בן ארי, אנחנו לא ניגע עכשיו בזה שהן כביכול עצמאיות, והכל, אלא באמת בשני הנהלים המדוברים, נהלים שהם ישנים, שהחליטו לאכוף אותם ממש לאחרונה, ופוגעים באופן קשה בכולם – במטפלות, בהורים ובילדים.

בדיוק אתמול עבר לקריאה שנייה ושלישית חוק הפיקוח, וחוגגים את זה. ובזמן שאנחנו שמחים על חוק הפיקוח, ואני שמחה עליו, יש מסגרות מצוינות, מסגרות מפוקחת - - -

אגב, הוא לא עבר. הוא עבר את הוועדה, הוא עוד לא - - -

עבר את הוועדה, הוא עובר לקריאה שנייה ושלישית.

כן. הוא יעבור לקריאה שנייה ושלישית.

כן.

בחסדי השם יתברך.

יפה. הנה, שולי הוסיפה, כן.

אז כשיש גם מסגרות מפוקחות וטובות, אז לא ממלאים אותם, ופוגעים כך בכולם – גם בתינוקות, וגם בהורים וגם במטפלות.

אני חושבת שהנוהל של ילדי רווחה הוא בלתי נסבל, כשיש ילדי רווחה, שכמו שאמרה חברת הכנסת מועלם, נשארים בבית שלהם, או נמצאים במסגרת פיראטית כלשהי.

לא כל דבר צריך להכניס תחת נהלים. אנחנו בני אדם, ויש נשות מקצוע בשטח, יש את המטפלות ויש את הרכזות. המטפלות, יש להן את היכולות שלהן, לכל מטפלת יש את היכולת שלה, את הצרכים שלה, וגם בין הילדים יש שוני ברמת ההתפתחות שלהם, בצרכים שלהם. ובתחילת כל שנה, כשעושים את השיבוצים, מסתכלים מה הצרכים בשטח, מי הילדים, מי המטפלות, ואז עושים את התמהיל הנכון.

נכון.

הן בהקשר של גילאי הילדים והן בהקשר של הרווחה. יש ישובים, שלצערנו, כמעט כל הילדים הם ילדי רווחה.

הם ילדי רווחה, כן.

אז מה, לא ניתן להם מסגרת, כי החלטנו על נוהל של שניים, שלושה, ארבעה ילדי רווחה? לא. הילדים האלה צריכים להיות במסגרת מפוקחת.

והפגיעה במטפלות, חשוב לי להגיד, שהרי המשרד מגדיר להם חמישה ילדים, על כל ילד שלא נמצא במשפחתון פשוט נחתכת להם המשכורת, ההכנסה, ב-20%. יש כאן מטפלות שמתפרנסות, אילה תדבר, 40% פחות, והן עם 4,000 שקל על עבודה של עשר וחצי שעות ביום. איך זה הגיוני? זו שערורייה. 17 שקלים לשעה, מישהי שרוצה לפרנס את המשפחה שלה, שעושה עבודה מכל הלב, בשביל הילדים, הילדים שלנו? כאילו, איך דבר כזה בכלל ייתכן במדינה מתוקנת, תחת משרד הרווחה?

אז אני חושבת שצריך לבוא ולחשוב מחדש על זה, ולא כל דבר, כמו שאמרתי, דורש נהלים של קוביות, אלא לדבר עם האנשים ולראות מה הצרכים בשטח.

אני מצטרפת לדבריו של חבר הכנסת אשר. באמת, שזה יוגבל, עוד שבוע-שבועיים. כרגע, כל רגע שעובר, יש עוד ילדים שנמצאים בבית. אמא אתמול התקשרה אליי, שברחוב שלה יש לה משפחתון שהיא יכולה להכניס את הילדה, אבל יש עוד שלושה ילדים, אז היא לא יכולה לצאת לעבודה.

הנשים האלה לוקחות חופשת לידה ולא חוזרות אחר כך.

כן.

כל יום שעובר – נשים לא הולכות לעבודה, מטפלות לא מצליחות להתפרנס בכבוד, אגב, משפחתונים נסגרים בגלל זה, וילדים לא נמצאים במסגרות מפוקחות. זה הזמן לשנות.

תודה. אילה דורי, מטפלת במשפחתון. בבקשה, אילה.

שלום. אני מטפלת משפחתון כבר 20 שנה מתוך בחירה. אני מאוד אוהבת את הילדים ומאוד אוהבת את העבודה. עד שנה שעברה עבדנו עם חמישה ילדים, וזה היה מצוין. השנה אני עובדת עם שלושה ילדים, עם משכורת של, כמו שנעה אמרה, 4,000 שקל משכורת אחרי ניכוי הוצאות.

למה את עובדת עם שלושה ילדים?

בגלל הנוהל החדש.

קיצצו לה.

יש מלא ילדים שמבקשים להיכנס, ילדים בני שלושה חודשים, ארבעה חודשים, חמישה חודשים, שישה חודשים, והם לא יכולים להיכנס למשפחתון שלי בגלל הנוהל החדש. הם אומרים לי – 'תחכי לוועדת חריגים'.

אני אמרתי השבוע לרכזת שלי – 'למה אתם נזכרים בוועדת חריגים רק ב-15 לחודש?' כי אחר כך אני כבר לא יכולה להכניס, אחרי ה-15 לחודש אי אפשר להכניס ילד למשפחתון, צריך לחכות לחודש הבא.

כמה שנים את מפעילה משפחתון?

20 שנה.

19 שנה הכל היה רגיל?

היה מצוין.

זה רק השנה הזאת?

כן.

היה מלא. הכל היה מלא.

היה מלא, היה מצוין, עבדנו מצוין.

מה זה? אני לא מצליחה להבין את הטמטום הזה.

יש לנו פיקוח של רכזת שנמצאת במשפחתון פעמיים בחודש, והיה מצוין, והתנהלנו. והיה מקסים, אפילו לא מצוין. לא משנה, אני לא מדברת על התנאים, שמצד - - -

לא, נכון, עזבי התנאים. אנחנו דיברנו כאן, אנחנו נעשה.

טוב, אז אני מדברת עכשיו על שינוי הנהלים.

אבל זה, הנהלים האלה, תיכף נשמע.

אני לא מדברת על זה, על החודשיים, שזה פחות במשכורת, ואת צריכה לפרנס משפחה. יש לי אחריות למשפחה שלי. יש לי שתי ילדות סטודנטיות, יש לי אחריות. מה אני יכולה להגיד לילדים שלי, לבנות שלי, שאני צריכה, אז אני אגיד לך משהו, אז אני צריכה לקחת עוד הלוואה מהבנק, יש לי אחריות לילדים שלי. מה אני אומרת לילדים שלי? – לא, משרד העבודה והרווחה לא מוכן להכניס יותר משלושה ילדים.

בסדר. הבנתי. אורלי, גם מטפלת משפחתון מאשדוד. ואני רוצה גם נציגה מהמגזר הערבי, כמובן. תחליטו, בשמחה, אחת מכן, אני שמחה שנשמע. נשמע את אורלי ולאחר מכן.

שלום. אני אורלי ביליץ', אני 25 שנה עובדת במשפחתונים. אני זוכרת שנים - - -

באשדוד את עובדת.

באשדוד, באשדוד, נכון, 25 שנה.

כן.

אז אני זוכרת את השנים הטובות, שהיו חמישה תינוקות אצל מטפלת אחת, והיא בעצמה מחליטה אם היא מוכנה לעבוד או לא מוכנה לעבוד עם כמות התינוקות הזאת. אם היא מסתדרת, אם היא מקצועית דווקא בתחום של תינוקות – אז בבקשה, היא מקבלת חמישה תינוקות, והיא מתפרנסת בכבוד.

ופתאום עכשיו, נגיד אני אדבר על המגזר החרדי, שהוא די גדול באשדוד, בעיר שלנו, ובאמת יש בעיקר שם תינוקות, ונגיד מטפלת אחת חדשה באה למשרד ואומרת – 'אני רוצה לפתוח משפחתון' – סבבה, מחליטים, בודקים את כל התנאים, היא עומדת בכל הדרישות, פותחים לה משפחתון. אבל מה? היא גרה באזור כזה, שיש שם מלא תינוקות, אבל חוץ משניים, ועכשיו שלושה, היא לא יכולה להכניס. אז מה, היא תעבוד במשכורת אפסית? מה, ממה? פותחים, ופותחים, ופותחים כל שנה עוד משפחתונים, ברוך השם - - -

כי צריך.

אבל מה, לא ממלאים אותם. זה מצב אבסורדי. זה פשוט nonsense. מה אנחנו עושים? למה פותחים משפחתונים, אם המשפחתונים שכבר קיימים לא מלאים?

אני אישית חברת הוועד של "הכוח לעובדים" באשדוד, כבר תשע שנים שאני שם בתפקיד הזה, אני אישית מכירה, פונות אליי מטפלות, שאומרות – 'אורלי, מה לעשות? שניים-שלושה ילדים, לא יותר, אין לנו ילדים גדולים'. במגזר החרדי מעדיפים אחרי גיל מסוים להעביר אותם למעונות, כי זה יותר זול גם ויותר משתלם להם.

כן.

לתינוקות זה יותר משתלם במשפחתונים, במסגרת המשפחתונים. הם יודעים לעשות חשבון.

תודה.

הם יודעים. זה מאוד-מאוד פוגע. וגם ההורים יושבים בבית, הילדים יושבים גם בבית, או כמו שחבר הכנסת אמר, שמכניסים אותם למסגרות שלא תחת פיקוח.

תודה. תודה, אורלי. אני אשמח לשמוע נציגה מהמגזר. בבקשה.

אני עומר נסרין מזמר. יש לי משפחתון שמונה שנים. את האמת, בזמר המשפחתונים כבר מלאים, אבל בכפר ג'ת באקה, שזה ליד זמר, המשפחתונים כולם עם שני ילדים, שלושה ילדים. ומה עוד? פתחו עוד משפחתונים. איך פותחים משפחתונים, כשהקיימים לא מלאים?

למה שהיא תרצה להיות מנהלת משפחתון בכלל?

זה בעיה.

אם היא גם ככה עובדת שם עשר שעות כל יום, ומקבלת - - -

המדינה מקצה כסף לזה. פותחים, יישאר כסף, כי לא ניצלו את זה, וזה ילך חזרה למשרד האוצר. במקום לתת את זה לילדים, מחזירים את זה.

וכל הבעיה קיימת עכשיו שם. אי אפשר ככה. כל אחד יש לה את הנטל שלה, אז אי אפשר פתאום לבוא להגיד לילדים שלה או בבית שלה – אין לי מאיפה להביא.

כן. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל בירן, ולאחר מכן אתה.

אני אהיה מאוד קצרה. אני מניחה שהייתה כוונה טובה כשתיקנו את התקנות האלה.

תיכף נשמע מה הייתה הכוונה.

אני יכולה לראות את זה. אבל - - -

תכלס.

כשקיבלו את ההחלטה, כנראה שלא הצליחו לדמיין את המצב שאליו הגענו, והוא מצב לא רצוי. נראה לי שזה הזמן לעשות חשב מסלול מחדש, ולראות כן איך אפשר לתקן את זה, כי זה פשוט מצב לא סביר.

תודה. ליאור.

שמי ליאור גבאי, מנכ"ל חברת "נאות מרגלית".

ליאור גבאי, מנכ"ל, אתה מפעיל 800 משפחתונים.

אנחנו מתפעלים כ-600 משפחתונים.

שהם איפה?

בפריסה ארצית, החל מנתיבות ואופקים בדרום, או קיבוץ זיקים, ועד הצפון. אני רוצה לדבר על שתי נקודות מאוד חשובות, כי שמענו מספיק את המטפלות.

כמה שנים אתה בתפקיד?

אני בתפקיד 20 שנה, אבל המשפחתונים מופעלים באמצעותנו כבר מ-2007.

יש לו גם מעונות.

כן.

אני עכשיו רוצה לדבר ככה – בהיבט של מעונות יום, גם ככה כולם מכירים את הבעיה, שבעיית התפוסה נמצאת במצב שבו בהרבה מקומות אין מקומות למעונות יום, ולכאורה הפתרון היה בהקצאת משפחתונים, והנה בא הרעיון הזה שבא והקטין את ההיצע, כאשר יש פה פגיעה פעמיים – גם בהיבט של המטפלות, כמו ששמענו, וגם בהיבט של ההורים. הרבה הורים. אני מקבל עשרות פניות בשבוע של כל מיני מקורבים למיניהם, וכל מיני אנשים, שאומרים – 'תעזור לי, תכניס לי את הילד למשפחתון'. מה הם רוצים?

פרוטקציות. הם מחפשים פרוטקציות.

כן.

לא יאומן.

עכשיו, יש משפחתון בבניין שלהם, והם לא יכולים להכניס.

עכשיו, אני רוצה לדבר על ההיבט הכי חשוב, ההיבט הזה של שיקול הדעת, כמו שחברי הכנסת הזכירו.

רגע, היא באה עכשיו להיכנס למשפחתון שיש בו מקום, שנייה, ואומרים לה – את לא יכולה להיכנס, כי או שאת לא משפחת רווחה, או שאת לא – מה?

בתמהיל. בתמהיל היא לא יכולה.

גם רווחה את לא יכולה.

אבל אם מראש אי אפשר להכניס - - -

אז מה אם אי אפשר?

אבל יש מקום.

עזבו, עזבו. גבירתי, חברת הכנסת, התמהיל לא מאפשר.

אני לא מצליחה להבין את זה.

מכיוון שהתמהיל הוא לפי גילאים, אז הוא לא מאפשר את אותו גיל. עכשיו אני רוצה להגיד את האבסורד, לכאורה - - -

אם זה ילדים גדולים, הם הולכים למעון.

חכה, שיקשיבו לך.

לכאורה גם משרד הרווחה מפעיל את המשפחתונים הן באמצעות הרשויות והן באמצעות הזכיינים שמפעילים. שני הגופים האלה הם גופים שהם מפעילים רכזות מנוסות, בעלות ניסיון. ואני שואל שאלה מאוד פשוטה – האם המשרד יודע להפעיל אותם רק לבקר, ולא להגיד – אוקיי., שיקול הדעת שלהם? הרי הם גורמי מקצוע.

צודק. נכון.

אז בואו ניקח את גורמי המקצוע האלה, שהן הרכזות שעובדות בשטח, והן ייתנו את שיקול הדעת – האם המשפחתון הזה מתאים לו תמהיל כזה או תמהיל כזה. אבל שיקול דעת של פקיד שיושב במשרד הכלכלה זה רחוק להיות.

לפני 12 שנה - - -

למה? על מה אנחנו מדברים? עכשיו, התקנה הזאת, אני בדקתי, חבר הכנסת הרב אשר, היא לא לפני 12 שנה, היא לפני 13 שנה, והיא לא יושמה - - -

טוב, על שנה אחת היית יכול - - -

אני לא אוותר, הייתי חייב להגיד שבדקתי.

לא כולם צריכים לדעת שאנחנו לא אינטליגנטים.

יעקב, האמת היא ששנינו לא למדנו ליבה, זה בסדר. הרעיון מאוד פשוט - - -

אבל רגע, תגיד – למה היא לא יושמה 12 שנה?

היה שיקול דעת למפעילים בשיבוצים של הילדים.

להחליט. מי הגברת?

אורית קוזמן, היא מנהלת אגף המשפחתונים אצלי.

ומה קרה לפני שנתיים?

איפה? איפה מנהלת אגף?

אצלנו.

ב"נאות מרגלית".

גם.

ואני אומר שוב פעם, שיקול הדעת הזה, הרי בואו נגיד ככה, אני יכול להבין את הרציונל שעומד מאחורי שיקול הדעת הזה, אבל מה שאני לא מבין ומתקשה לקבל הסברים מאף גורם במשרדי הממשלה זה היכן התפקיד של הרכזות? הרי בשביל מה יש רכזות מנוסות, בעלות ניסיון שבשביל - - -

היכן שיקול הדעת שלהן.

הרי יש להן שיקול דעת, הן מקבלות - - -

יותר מזה, סליחה שאני מפריע לך, שנייה, הרי אם יקרה חלילה משהו, הרי הראשונות שיקראו להן זה הרכזות.

בדיוק.

והמשרד יגיד – יש רכזת במקום. אז זה לא שיקול הדעת שלהן?

אז להגיד שאין להן שיקול דעת? אז בואו נחזור את המסגרת שבה הנוהל הזה יכול להישאר באותה מסגרת, אבל יש שיקול דעת של רכזת, יש שיקול דעת של המנחה המקצועית, שבאה לראות האם המקום מתאים או לא, האם המבנה מתאים, האם המקום מתאים וכו'.

השאלה המרכזית - - -

רגע, רגע.

השאלה המרכזית שצריך לענות עליה - - -

אנחנו יכולים לדבר על מטפלת ש-25 שנה טיפלה באותו תמהיל, ופתאום אומרים לה – לא, 25 שנה היית קבועה, ביצעת, החוקים מחדש.

עשית, עכשיו לא. כן.

זהו, השאלה המרכזית זה מה קרה.

עכשיו, אנחנו מדברים לא רק על הפגיעה, וזה שימת לב, לא רק על הפגיעה במטפלות, יש פגיעה באלפי ילדים. אנחנו מדברים על המגזר החרדי, שבו גם ככה יש מצוקה של נותני שירות.

המתנה מטורפת.

יש המתנה מטורפת.

כן. הנקודה בהמתנה ברורה.

תודה רבה.

תודה. אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת דן סידה, ולאחר מכן משרד העבודה.

אני בדיון הזה, אמנם אני זמן קצר בכנסת, אבל אף פעם לא ראיתי דיון כזה שכולם תמימי דעים שיש פה ליקוי.

אפשר לתקן אותו.

וברור שיש ליקוי שנכנס עכשיו וקלקל מערכת שעובדת בסדר, אז מה הואילו חכמים? ברור לחלוטין שזה יהיה לקוי, אז להחזיר את זה למה שהיה, זו דרך הכי ראויה והכי מתבקשת. אלא אם כן יש פה מישהו שלא השמיע - - -

אני רוצה להוסיף.

לא, אנחנו רוצים לשמוע, אנחנו נשמע לפני המשרד, אני רק אשמע עוד נציג מהשטח. רוצה להוסיף עוד משהו, חבר הכנסת?

לא.

אוקיי. אז בבקשה, אדוני, שם ומה התפקיד.

שמי פאלק אברהם. לאשתי יש משפחתון כבר כמה שנים. השנה יש לה שני מקומות פנויים עדיין, ריקים.

איפה אתה גר?

בבני ברק. יש ילד רווחה שכבר כמעט חודש וחצי, זאת אומרת, כמעט מתחילת שנה, ילד רווחה, משפחת רווחה, שמנסה להיכנס, ולא מצליח להיכנס.

יש פה אבסורד, כולם דיברו על התנאים והכל, אני רוצה להוסיף עוד משהו – המנגנון הזה גם ימשוך יום אחד את עצמו. יש קונפליקט בתפעול עצמו, אף הורה לילד בלי שיניים לא רוצה שהילד שלו יהיה במסגרת של חמישה ילדים ליד ילד עם שיניים. ואף הורה לא רוצה שילד עם שיניים, זאת אומרת, ילד בן שנה יהיה בלי חברה שתפתח אותו.

אגף המשפחתונים במשרד הרווחה, אני כבר יודע מה הם יענו – יש מוות בעריסה, וסיפורים. אז אני באתי קצת מוכן – בדקתי, אין שום מקום באינטרנט, בגוגל, שמופיע, שמוות בעריסה קרה בגלל תמהיל של חמישה אנשים. אמנם התכנסו ועדת סטנדרטים לפני כמה שנים וקבעו את התמהיל הזה - - -

13 שנה.

ואת ההערה שהם כתבו בוועדת סטנדרטים, שכדי למנוע פגיעה בשכר המטפלות יותאם בעתיד חישוב העלות לילד לפי הסטנדרט של גודל הקבוצה הנדרש – את זה הם שכחו. זאת אומרת, אין בעיה, אם אתם רוצים ללכת עם שלושה ילדים, אז בואו תעשו חלוקה של חמישה תינוקות לשלושה ילדים.

מעניין.

אבל לא לבוא ולהגיד – אנחנו נחתוך את השכר של המטפלות, לא ניתן לרכזות שיקול דעת. אנחנו נתמודד כאילו עם הבטיחות, ובסוף גם נמשוך את המנגנון. זה דבר שלא יכול לקרות.

גם אם אתם כבר מחליטים להם על הכל, תשמרו על המשכורת שלהם.

נכון. כל הכבוד.

אני רציתי להוסיף נקודה אחת. אני באמת מתחברת לדבריו של פאלק, אני כמובן שמתחברת לכל מה שנאמר פה, אבל רציתי להביא נקודה נוספת, שלא עלתה פה, וזה באמת להרגיע את הרוחות, כי משרד הכלכלה באמת דואג לשלומם של הילדים, ומסתכל בסופו של דבר מלמטה מה קורה עם הילדים עצמם והמענים שהם מקבלים מהמשפחתונים.

אבל מה שנוצר בעקבות ההקלה הזאת, שהתחדשה השנה, שהוסיפו את האפשרות להוסיף תינוק מגיל עשרה חודשים ומעלה, היה בעוכרן של המטפלות. ולמה? כי בפועל הטיפול בשטח, למטפלות, הוא כמעט ובלתי נסבל. נוצרו שלוש שכבות גיל במשפחתונים. קחו בחשבון שיש שני תינוקות בני שלושה חודשים, תינוק בן עשרה חודשים שהצרכים שלו הם שונים לגמרי בשלבי ההתפתחות שלו מתינוק בן שלושה חודשים, ושני בוגרים, שיכולים להיות אפילו באזור גיל השלוש. מה שקורה, שיש פגיעה כל כך קשה - - -

אני רוצה להצטרף רגע במשפט - - -

הגולם קם על יוצרו, נו, מה.

ממש. יש פה פגיעה כל כך קשה, המטפלות קודם כל מאוד מתקשות לבנות סדר יום שבאמת אפשר ליישם אותו במהלך היום.

אני רוצה להוסיף משפט אחד.

רגע, אני מגיעה לנקודה האחרונה.

רגע, רגע, רגע, אני מוגבלת בזמן, וכל הדיון לא ייפתר אם לא נשמע את המשרד. הנקודות ברורות. אני באמת שמעתי אתכם ברוב קשב כבר יותר מ-40 דקות. זהו. אני בן אדם פרגמטי, אני רוצה לצאת מהדיון הזה עם מסקנות.

עכשיו אני רוצה לשמוע את נציגת עיריית ירושלים ואת נציגי משרד העבודה והרווחה. יש לך משהו להוסיף מעיריית ירושלים לדיון? שם ותפקיד רק.

כן.

שם ותפקיד רק.

אני רכזת משפחתונים עירונית בעיריית ירושלים. כרגע יש לנו 220 משפחתונים. זה רק כדי לחזק את הנתונים, כי כל - - -

של מה שנאמר כאן.

מה שנאמר. כרגע יש לי 22 מקומות פנויים אצל המטפלות במגזר הכללי-חרדי, 35 מקומות פנויים במגזר הערבי, ויש לי 140 הורים בהמתנה בטירוף. זאת אומרת, שכל יום אני מקבלת - - -

לא יכולים לצאת לשוק העבודה.

נתת חיבור למספרים. מה שחבר הכנסת אשר אמר, זה נכון. בבקשה.

ואין מענה.

בבקשה, משרד העבודה והרווחה – מי מציג?

כלומר, 57 מקומות - - -

חגי, אתה יכול? מי מדבר?

אורית.

נו, אז קדימה, תתקרבי למיקרופון, שנשמע. כל הדיון הוא מסביבכם.

כל הדיון הזה סביבנו ויש לנו בשורה.

שם ותפקיד בבקשה.

אורית בוגנים, רכזת ארצית בכירה, משפחתונים, משרד העבודה.

הנושא נבחן אצלנו בדיונים רבים שקיימנו עם האקדמיה ועם נציגים מהשטח שכינסנו, ובדקנו את זה יסודית לאור ההצפה של הנושא. ואני יכולה להגיד שהיו שתי פעימות. כי בפעימה הקודמת באמת שונה הנוהל משניים לשלושה, כמו שציינו פה.

בעקבות הפגישה שלי אז עם המנכ"ל.

נכון. אז בעקבות הפגישה שלנו איתך.

כן, זה מה שהוא אמר. זה מה שהוא אמר בדיוק.

כשהצפת לנו את הבעיה. וזה היה מין שלב ביניים, כשראינו שזה ממשיך, הנושא לא פתור, כי רצינו לראות איך הנוהל, כי בינואר באמת עודכן הנוהל, וירד ילד רווחה. כלומר, ילדי רווחה – אין הגבלה. הנוהל עודכן, ואין הגבלה של קליטת ילדי רווחה. זה משהו שעכשיו אתם אומרים. אנחנו נציף את זה לשטח, ונחדד את העדכון של ההנחיה, שאין את ההגבלה של ילדי רווחה, כמה ילדי רווחה. יש קדימות לילדי רווחה.

כן, אבל גם ילדי רווחה מוגבלים בשכבות הגיל.

מוגבלים. זה שיש קדימות - - -

לא, לא, רגע, רגע, רגע, זה דיברתי על ילדי רווחה, לא דיברתי על שכבות הגיל. רגע, יש לי עוד המשך.

אוקיי. אוקיי.

רגע, זאת אומרת, שנייה - - -

רגע, רגע, לגבי הרווחה - - -

רגע. אם יש ארבעה ילדי רווחה שהם באותו גיל, באותו מקום - - -

לא, לא, אני מפרידה רגע, אני עושה את - - -

לא, אבל תדברי גם על כאלה שהם באותו גיל.

היא שואלת על ההפרדה.

אז עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא.

אהה, הגיל. אוקיי. תמשיכי.

כי ההנחיה, למעשה, שני נושאים עלו כאן. יכול להיות גם ילד רווחה, וגם מחמת הגיל, בתמהיל שקיים, הוא לא יוכל להיכנס.

אוקיי.

סינון הגילאים חל על כולם. גם על ילדי הרווחה.

לא, לא, תנו לה.

אוקיי.

היא אמרה שיש לה בשורה טובה, אז בואו נקשיב.

אוקיי. בדיונים באמת מה שעלה זה, תראו, התקן העולמי, תקן כוח אדם לתינוקות זה 1:3, 1:4. בחנו את הנושא שבמיוחד עלה תוך כדי הדיונים, וזה החשש ליצור קבוצה הטרוגנית. מצב של קבוצה הטרוגנית יוצר בעיה, ויש בזה גם סיכון. בחנו את כל ההיבטים של הסיכון, ואני יכולה להגיד לכם שיש לנו בשורה, שאנחנו הולכים להוציא נוהל ולעדכן את הנוהל, שלא יהיה כאן תמהיל, יהיה הרכב, שלמעשה הרכזת היא תהיה אחראית לבנות את ההרכב.

הו. הו.

איזו בשורה.

כשההרכב המומלץ, ואנחנו יוצאים עם המלצות גם, ההרכב המומלץ יהיה - - -

זה לא יקרה.

זה לא יקרה?

רגע, לא להפריע. לא להפריע. לא, לא, לא, לא להפריע. אני מבקשת, תנו לי לשמוע.

לעצור פה.

כן, אף אחד לא מפריע לה לדבר. כולכם דיברתם, והיא הקשיבה. בבקשה, גבירתי, תמשיכי.

כשההרכב המומלץ יהיה בצורה של קבוצה הומוגנית ולא הטרוגנית, לא ליצור שתי קבוצות של קטנים וגדולים, כי זה באמת מהווה סיכון ורמת סיכון, ממה שבחנו.

לא הבנתי. לא הבנתי. את אמרת בדיוק, אמרת דבר והיפוכו.

אבל רגע, יעקב, סליחה, תן - - -

לא, לא הבנתי.

אבל תן לסיים ואז, תן לה, היא באמצע של הדברים.

לא, אני חושב שהיא טעתה. זה לא - - -

אז היא תיכף תבהיר.

אני אגיד את ההמלצות.

תסבירי את הדברים.

ההמלצה היא ליצור קבוצה הומוגנית בטווח גילאים, שהוא טווח גילאים של קבוצת גיל, שזה יותאם, צריך לבדוק שזה מתאים מבחינת התפתחותית לצרף לקבוצה הזאת של החמישה.

יפה.

חוץ מזה, שצריך לבחון את השטח. עוד המלצה זה לבחון את המרחב במשפחתון והשטח, שהוא מותאם לקבוצת הגיל, שאותה קבוצה תיכנס, כמו משטח, צריך מרחב זחילה, מקום למיטות לתינוקות, אם יש תינוקות.

זה טוב.

מצוין. אותו גיל.

רגע. רגע.

בקבוצת גיל של תינוקות אנחנו מדברים על כך שההמלצה תהיה, שילדים מתחת לגיל עשרה חודשים צריך לבחון שלא יהיו יותר מדי, כדי ליצור איזשהו טווח גילאים שיאפשר זמינות ויכולת להיענות לכל הצרכים. אבל בגדול, זה הולך להיות - - -

אבל האם יהיה שיקול הדעת של המרכזות בשטח?

מי שצריך לבחון את זה, מי שאחראי על השיבוץ זה הרכזות, הן צריכות לבחון מי מגיע, ומה היכולות של המטפלת, מה המרחב הפיזי שלה, ואיפה היא חזקה יותר.

אם זה קורה, זו בשורה גדולה מאוד.

אז זאת הבשורה.

אני רוצה אבל - - -

לא, לא, לא, אף אחד לא שואל, אוקיי.? זה לא עובד ככה.

רק לחברי כנסת מותר להתפרץ.

אני רוצה רגע להבין משהו אחד.

כן?

מה שעשית, בעצם באת לוועדה, ובאת מוכנה, וזה יפה, אנחנו מאוד מעריכים את זה, לא בציניות, באמת אני מעריכה את זה שבאת ולמדת מהשטח. העניין הוא, שזה המלצות בעצם שהתגבשו בעקבות מה שנוצר כאן, זה מה שאני מבינה.

לא, מה שנוצר כאן, הציף לנו פשוט את הבעיה.

כן, הציף. מה שיעקב אשר גם דיבר - - -

ההמלצות הן בעקבות כל הדיונים שעשינו עם האקדמיה והכל.

אין בעיה.

כשלמעשה, יהיה נוהל סדור איך ומה - - -

מתי יהיה נוהל סדור?

אנחנו עוד היום מתכוונים לפרסם את העדכון של הנוהל.

אוקיי. ובעדכון של הנוהל, זה אומר שהרכזת של המשפחתונים באה, לא יודעת מה, מבני ברק, או בזמר, או אני לא יודעת מה, או בג'ת, היא יכולה להשפיע מחר בבוקר על הרכב המשפחתון שנמצא ביישוב?

היא תוכל לבנות, לשבץ את הילד במקום שהוא מתאים בהתאם לכל משפחתון. היא תצטרך לעשות בחינה איפה היא יכולה לשבץ.

אבל תהיה לה גם אפשרות להחליט שיש משפחתון, בגלל - - -

שמתאים. כן, אני אמרתי.

שמתאים גם לערבב או לערבב, או כך, או כך, אם יש לה תשובות מקצועיות לעניין?

ברור. היא חייבת לזה תשובות. היא צריכה שיהיה סדר יום, יש לה - - -

בסדר. בסדר גמור. הנה.

יש לה כישורים.

היא צריכה לעשות את זה בצורה מקצועית.

אז נציגת עיריית ירושלים מהנהנת בראשה ואומרת שזה בסדר, נכון?

היא צריכה לקבל אישור?

לא.

מה?

שאלתי אם היא צריכה לקבל אישור, והיא אמרה – לא. אז זה מעולה.

ואין לה הגבלות. אין הגבלות.

חמישה תינוקות יכול להיות?

כן.

שלום חבר הכנסת מקלב.

כן, שלום וברכה. אני מתנצל, הייתי בדיון.

אני מאמינה לך. אפילו לא שאלתי.

וזה דיון שיזם אותו חבר הכנסת אשר. הוא מלווה אותנו כמה שנים באותה מצוקה.

כן, הוא עושה עבודה מצוינת. לרגע חשבתי שהוא מנהל משפחתון בעצמו מרוב הידע העצום.

חוץ מזה, הוא סבא. קודם כל זה, אבל הוא גם סבא.

כן.

אנחנו כולנו סבים, לא הורים במשפחתון, זאת אומרת, אנחנו יודעים.

אנחנו סבים.

אני לא רוצה להגיד לך, שהבן שלי שילם כמה חודשים משפחתון, כשהוא תפס מקום במשפחתון כדי שמחר לא יתפסו אותו, אפילו שאשתו הייתה ארבעה חודשים בחופשת לידה, רק כדי שיהיה לו מקום במשפחתון. אבל אתם מדברים פה על מחסור - - -

מה, את יודעת איזה פרוטקציות מבקשים? פונים לחברי כנסת שיסדרו להם מקום.

מה קרה?

במחיר מלא. במחיר מלא.

באיזו מדינה יוכלו להתערב - - -

במחיר מלא. זה מחיר של קרוב ל-2,000 שקל, אתה יודע כמה עולה משפחתון - - -

אוקיי. אז בואי רק נסכם.

אז על איזו מצוקה אנחנו מדברים ועל איזו - - -

לא, אנחנו כבר אחרי המצוקה. היו פה 40 דקות של מצוקה, ואז 10 דקות של נוהל חדש.

אתה הגעת ברווחה.

יש נשים שלא חוזרות לעבודה - - -

לא, לא, אורי, אתה - - -

דיברנו על זה. דיברנו.

אתה גם יו"ר ועדה בעצמך. לכן אתה מודע לזה, שאני בדיון דחוף צריכה לסיים בזמן. לכן כל המצוקות עלו כאן, היו כאן 40 דקות, שמעתי את כל המגזרים, את כולם, ואת הנציגים. כעת אנחנו בסיכום, שאני רוצה שכל מנהל משפחתון / רכזת / מנהל, יידע עם מה הוא יוצא. אני אוהבת דיונים שהם מקצועיים, ובסוף הוא יוצא.

מתי זה יוצא, גבירתי?

רגע, רגע, שנייה. אני רק רוצה לוודא, תגידי שוב את השם שוב, סליחה.

אורית בוגנים.

אורית, שסיימת רק את דבריך. הנוהל בעצם ייכתב? איך זה יגיע לשטח?

בדיוק כמו שכל נוהל אצלנו יוצא, ייצא נוהל, עדכון הנוהל - - -

ההיסטורי.

עדכון נוהל שהוא מתחיל מיום פרסומו, ומיידית אנחנו מפיצים לשטח, והוא מעודכן - - -

שמתי זה צפוי?

הצעה לסדר - - -

רגע. אני רוצה - - -

רגע, שנייה, שהיא תגיד לפרוטוקול רק מתי זה צפוי.

זה הפרוטוקול. א', אני רוצה שתשלחי לנו את הנוהל.

לוועדה.

לוועדה.

רק שאלה. השאלה שלי היא האם זה יוצא קודם כל לציבור לפני, או שישר זה יוצא?

היא אמרה לי היום.

ישר ייצא - - -

היא אמרה לי היום.

אז אולי אפשר להעביר ליושבת ראש הוועדה, לנו, שנראה באמת שזה - - -

הנה, ביקשתי ממנה שתשלח לי.

בהמשך לבקשתך, גבירתי.

כן.

אנחנו עובדים בחברותא פה.

תראה, אם - - -

שנראה את זה קודם, שזה באמת מקיף את הכל, או שזה בקשה של - - -

אנחנו פה. אנחנו לא בורחים לשום מקום.

אוקיי. בסדר.

אני גם יש לי אפשרות ללכוד את חגי, אם אני צריכה. הוא לא יכול לברוח לי לשום מקום, נכון?

הו.

יפה. אנחנו רוצים, הוועדה, לקבל את הנוהל. אנחנו סומכים ובטוחים שהנוהל יופץ עוד היום ומחר, ומנהלות המשפחתונים יוכלו לנהוג בעקבותיו בהתאם.

זו בשורה ענקית.

וזו בשורה חשובה מאוד.

את יודעת מה? צריך להגיד תודה למשרד.

גם לרכזים.

אנחנו נגיד. חכה, אני לא מסכמת, לא.

על החשבון.

מקלב, תן לו ועדה לנהל. הוא ממש כבר מסכם, הוא כבר אומר תודות.

תקבעי עובדות בשטח. אמרת – תודה – זה יהיה חייב להיות.

אין בעיה.

זה מראה כמה שזה בא מבפנים.

אוקיי. חברי הכנסת, אתם רוצים להוסיף משהו?

לא. אם זה באמת - - -

אוקיי. טוב.

רק אני אומר שהיה כדאי, חבל שהיא לא אמרה את זה בהתחלה. אז למה היינו מחכים עד הסוף ככה?

כדי לשחרר. לשחרר.

זהו. ומה שבאמת חשוב שזה יתממש, בגלל שהדברים האלה, עדכון הנוהל, ושיקול הדעת, ורק במקרים כאלה ובמקרים כאלה, אנחנו רוצים שהמטרה תהיה לא רק לרצות אותנו, אלא שגם בשטח ההנחיות לרכזות יהיו להבין שהמקרים שלא מאשרים הם המקרים החריגים. לא המקרים החריגים שמאשרים. המקרים שלא מאשרים הם צריכים להיות המקרים החריגים.

מאה אחוז.

וזו צריכה להיות המשמעות בנוהל.

אוקיי. תודה.

ותודה לחבר הכנסת אשר, ולך.

אני אגיד לו תודה, אל תדאג.

ותודה ליושבת ראש הוועדה.

אתה יכול לתת לי לסכם רק את הדיון לפרוטוקול?

לא, תודה ליושבת ראש הוועדה.

תודה. קודם כל - - -

סליחה, רק שאלה.

כן, גבירתי?

אם החוק ייצא לדרך - - -

זה לא חוק. נוהל.

הנוהל ייצא לדרך, עכשיו יש אצלנו אזורים, עכשיו לא כל התינוקות מאזור אחד, איך זה יתנהל מאזור רחוק?

אבל יש רכזת שמפקחת על המשפחתונים בכל האזורים.

רכזת. לכל רכזת יש אזורים.

אין משפחתון בלי שיש לו - - -

אין משפחתון בלי רכזת.

נכון.

כן, אבל המרחק, קשה לאמא - - -

היא תיקח את זה בחשבון.

הרכזת תיקח את זה בחשבון.

תיקח את זה בחשבון.

אוקיי. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, להגיד תודה לחבר הכנסת יעקב אשר.

כל הכבוד על היוזמה.

באמת על כל הפעילות שלו למען המשפחתונים. הדיון הזה הגיע לשולחן הוועדה, ואני שמחה שהתחלנו קצת בחששות וסיימנו אותו בתחושה אחרת לחלוטין.

אני רוצה להודות באמת ל"כוח לעובדים" על הפעילות החשובה שלכם, לנציגות המשפחתונים שהגיעו לכאן היום. אנחנו נמשיך לעסוק בוועדה בנושא המשפחתונים. יש לנו עוד דברים לעזור ודברים לסייע.

אני חושבת שכל העניין הזה בכלל של התפקיד שלכן הוא תפקיד מדהים, שעוסק בעיצוב. קראתי לא מזמן, יש לי תינוקת בת שנה וחצי, אז קראתי לא מזמן מחקר מדהים, על כמה הגיל הרך וההשפעה שלו היא קריטית להמשך החיים, אז גם כאמא אני אומרת לכם בתפקידכן, חשוב לומר לכן תודה והרבה הערכה על מה שאתן עושות. תמשיכו בכך.

אני רוצה להודות למשרד העבודה והרווחה, שהגעתם מוכנים לדיון, הגעתם נכונים לשמוע את השטח ולפתור את המצב. אני יודעת שהרבה פעמים אתם לא שומעים את זה, אז צריך להגיד לכם תודה, כי לפעמים, אתם יודעים, אנחנו מגיעים לוועדות, אני פה שלוש וחצי שנים בוועדה הזאת גם, ואתה שומע נציגים של משרדים יושבים, פתאום פעם ראשונה נחשפים. ואתם כבר מכירים, באתם בצורה מקצועית – זה ראוי להערכה. אז תודה רבה גם לכם, גם לנציגת עיריית ירושלים שהגעת, אני מודה לך שהגעת. אנחנו נמשיך - - -

ולאלו שהגיעו ממרחקים.

כמובן. הודיתי לכל מי שהגיע ממרחקים. הודיתי. אנחנו נשמח לקבל את הנוהל, כמובן, לוועדה, ונפרסם אותו.

אם יפרסמו, נפרסם באתר הוועדה. שישלחו לוועדה, לפני שיפיצו, זה יהיה טוב.

כן. וגם אפשר לפרסם באתר הוועדה, לכל אותן מנהלות משפחתונים.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.