פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/10/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 720
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ח' בחשון התשע"ט (17 באוקטובר 2018), שעה 9:07

הצגת תוכנית עיריית ירושלים להוצאת "אונר"א" מהעיר

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
תמר זנדברג
אחמד טיבי
לאה פדידה

ענת ברקו
יוסף ג'בארין
יהודה גליק
מרדכי יוגב
מיקי לוי

יפה מור ישר - מפקחת מחוז ירושלים, משרד החינוך

יערה יפרח - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

פארס טוויל - מנהל אגף רישוי, משרד החינוך

דור שלום כהן - מנהל אגף אכיפה, משרד החינוך

גרייס ג'ראייסי - מפקחת מחוזית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חן שטיין זמיר - משרד הבריאות

אלון בר - סמנכ"ל לאו"ם וארגונים בינלאומיים, משרד החוץ

דוד גולדפרב - עו"ד - אגף היועמ"ש, משרד החוץ

גל בן חיים - עו"ד באגף למשפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ

ינעם כהן - מנהל המחלקה לעניינים מדיניים באו"ם, משרד החוץ

רן ישי - מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, משרד רה"מ

ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים

ינון נסימיאן - עוזר ליועמ"ש לעירייה, עיריית ירושלים

ניצן רקסנטי - רל"ש ראש העיר, עיריית ירושלים

אבנר סעדון - מנהל האגף למדיניות ולתכנון אסטרטגי, עיריית ירושלים

מוריה עזרא - יועצת ראש העיר, עיריית ירושלים

רחל גרינספן - יועצת קשרי חוץ לראש העיר, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל, עיריית ירושלים

לארה מובאריכי - מנהלת אגף חינוך במזרח העיר, עיריית ירושלים

אתי עטיה - מתמחה, עיריית ירושלים

אמנון רמון - מכון ירושלים לחקר ישראל

עביר ג'ובראן דכוור - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

אושרת מימון - מנהלת פיתוח מדיניות, עמותת עיר עמים

עדי שוורץ - מומחה לאונר"א

אודליה אזולאי - חקרת בדסק ישראל

פרופ' גרשון שטיינברג - נשיא העמותה לחקר ארגונים לא ממשלתיים

מוריס הירש - יועץ משפטי, מבט לתקשורת פלסטינית

חני אמיניה - יועצת פוליטית לשגרירות ארצות הברית

מיכל שמעון - נציגת פורום קהלת

רחל ברוידא - מוזמן/ת

מירב שמולי - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את עיריית ירושלים

תומר רוזנר

לאה קריכלי

הדס לוי, חבר תרגומים


הצגת תוכנית עיריית ירושלים להוצאת "אונר"א" מהעיר

שלום לכולם, בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצגת תכנית עיריית ירושלים להוצאת אונר"א מהעיר.

בפתח דבריי אני רוצה קודם כל באמת לשבח את ההתנהגות וההתנהלות של אם המשפחה בבאר שבע שבאמת הבינה את החשיבות של הערכות נכונה בסיטואציה לא טריוויאלית ולא פשוטה והצילה את ילדיה. אני חושב שנעבר פה קו אדום שלא יכול להיות שישראל תעבור עליו בשתיקה. אני סומך את ידיי על ראש הממשלה וצה"ל, וברור לי שיידעו לתת את המענה הנכון. זה לא הזמן להתלהמות וזה לא הזמן להצעות. יש לנו הנהגה שתוביל אותנו ואני סומך את ידיי עליהם – תודה.

לישיבה היום אנחנו מתכנסים בעקבות הודעתו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, על פעילות שהוא רואה לה חשיבות גבוהה והוא יציג אותה. בעצם החלפת שירותי אונר"א בעיריית ירושלים והוצאתה של אונר"א מהעיר. זה, כמובן, כמהלך משלים גם אפשר להגיד או מתבקש לאחר החלטת נשיא ארצות הברית, טראמפ. ובעצם עם הבנה בסיסית שאונר"א הוא ארגון שרק מנציח פליטות, אינו פועל לפתור את הבעיה ומייצר בעיה במקומות שאין. למעשה אני חושב שזה טוב מאוד שהאמת הזו נאמרת ומטופלת.

אני מבין שיש לכם מצגת.

כן, מצגת קצרה.

לאחר מכן אני רוצה לשמוע את המשרדים השונים הרלוונטיים לעניין ונשמע ונערוך דיון. אני חייב להגיד שניר לא מתמודד לבחירות הקרובות בירושלים, והיה לך חשוב שכן המהלך הזה יבוא לכנסת, ולכן ראינו דחיפות שתבוא ותציג את זה לפני שתסיים את תפקידך בעיריית ירושלים. בבקשה ניר.

קודם כל בוקר טוב, תודה חבר הכנסת יואב קיש על הזימון. אני רוצה גם בתחילת דבריי לחזק את תושבי הדרום ולומר להם שאנחנו הירושלמים ושאר עם ישראל רוצים לחזק אותם. הם יודעים להתמודד ואנחנו סומכים על הממשלה שתעשה את הפעולות הנכונות גם שם, ובמעבר משלים, גם לדעת להתמודד עם האתגרים הריבוניים שיש לנו בירושלים.

אני באמת רוצה להתחיל בנימה אישית – אני מסיים אוטוטו עשור, והיה לי מאוד מאוד חשוב ברמה אישית לוודא שאנחנו עושים עוד צעד משמעותי, בר ביצוע, בר השגה, שמטרתו לחזק את הריבונות, להוציא גורמים שמכרסמים בריבונות בירושלים.

יש לנו הזדמנות פז. 70 שנה אונר"א לא מתפקד, לא נותן שירותים ברמה גבוהה, אני שומע את זה מתושבי מזרח העיר שברגליים עוברים שנה אחר שנה, יום אחר יום לשירותים של עיריית ירושלים ממילא. אני מיד אפרט גם את המספרים שאני אתן לכם פרספקטיבה. יש לנו הזדמנות פז גם בזירה הבינלאומית שהנשיא האמריקאי העביר את השגרירות בירושלים וקיבל החלטה לעצור את המימון לאונר"א. כי כולם מבינים, אין פה אחד שלא יודע מה הרמה של השירותיות שנותנת אונר"א ברחבי המזרח התיכון ובירושלים בפרט.

אני רוצה להציג לכם ספר. זה ספר לימוד שנלמד בבתי הספר היסודיים, בבתי הספר של אונר"א בירושלים. זה ספר ללימוד השפה הערבית - -

לאיזה כיתה?

יש לי שאלה. אתה ראש העיר בעשר שנים האחרונות. למה צריך - - - למה - - -

תמר זנדברג, זה לא זמן לשאלות.

מאותה סיבה שהשגרירות עברה עכשיו.

לא, אל תענה לה.

מה זה קשור לשגרירות?

סליחה. אנחנו נשמע - - -

מדובר על בית ספר, זה העירייה אמורה לעשות, לא?

חברת הכנסת תמר זנדברג, את נקראת לסדר פעם ראשונה. את תקשיבי כשאני מדבר. אני מנהל את הישיבה. אנחנו לא מפריעים ואת תקבלי זכות דיבור.

אנחנו לא מפריעים.

כן, אנחנו, כל חברי הכנסת, לא מפריעים. אנחנו נשמע - -

זה כלל חדש?

כן, זה כלל חדש בוועדה הזו. בוועדה הזו אנחנו לא מפריעים, אולי בוועדות אחרות אתם יכולים להפריע. פה לא. אנחנו נשמע את המצגת בסבלנות ובשקט ונשמע את ההערות שלך בסבלנות ובשקט וגם נתייחס אליהן. בהפרעות זה לא יקרה.

אין בעיה. אני מבקשת להירשם בבקשה לזכות דיבור. ואם אפשר רק אתה יכול את הטון, אנחנו לא בגן ולא בבית ספר יסודי.

אני לא באתי להתנצח. תודה רבה.

גם אני לא באתי לשום דבר.

התחלת.

לא, לא התחלתי. ראש עיר יכול גם לענות לשאלות.

לא, זה לא הזמן לשאלות, אחרי המצגת יהיה זמן. תודה. בבקשה, ראש העיר ניר ברקת אתה עכשיו בזכות דיבור.

כשהיינו בדרום אמריקה בפרלמנט רמקול אחד עובד, אף אחד לא מדבר.

יהודה גליק, אתה מפריע גם.

אותו אתה לא קורא לסדר.

כשאני אחליט אני אקרא גם אותו לסדר.

ברור, רק כשאתה מחליט.

השמאל המקופח. תודה. תמשיך בבקשה.

אני מציע לך להתייחס אמיתית - -

אל תציע לי הצעות. כל אחד מציע, כל אחד יש לו מה לחנך. אל תציעו ולא שום דבר.

גליק, אתה רואה למה לא היית צריך להתערב. מספיק. חברי ראש העיר ניר ברקת אתה תמשיך עם המצגת שלך. אל תתייחס לחברי הכנסת, ומי שיפריע מחברי הכנסת יקרא לסדר וייצא החוצה. בבקשה.

ספר הלימוד בבית ספר יסודי מדבר על המחבלת דלל מוגרבי שהיא אחת מהרוצחות באוטובוס הדמים שהיה בכביש החוף, שכמדומני נרצחו שם כ-35 ישראלים. ומסבירים כאן – מהללים ומשבחים את המחבלת – מי עוד היה בצוות. היו שם 13 ילדים שנרצחו בדם קר, ומספרים ושואלים כאן בהמשך הטקסטבוק מי עוד היה שם, מי עוד גיבור שם. בושה וחרפה. הדבר הזה זה הנצחת הטרור בחסות אונר"א. והדבר הזה חייב להיפסק.

ההזדמנות שיש לנו היום, חלון ההזדמנויות הוא בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית להעברת השגרירות, בעקבות ההחלטה הזאת שמפסיקה את המימון לאונר"א פעם ראשונה. ומצד שני, בשנים האחרונות, לשמחתי הרבה, עשינו צעדים דרמטיים בשדרוג איכות החינוך ואיכות השירות שאנחנו נותנים לכלל מזרח העיר.

אני רוצה לפרט לכם את התחומים שבהם אונר"א עסוקה בירושלים. ברור לכל בר דעת, ואנחנו מקבלים את זה מתושבי העיר, שאיכות השירות של אונר"א בירושלים הוא כשל. הם לא עומדים בשום סטנדרט, ולעומת זאת אנחנו רואים שיפור ניכר בגישה העירונית. יש פה מספר תתי תחומים שהם פעילים בהם: חינוך – אני מיד אפרט, בריאות, קהילה רווחה ותעסוקה וגופי מטה ותברואה.

אני רוצה להיכנס תחילה לתחום החינוך. יש לנו בירושלים מספר בתי ספר, כ-1800 תלמידים שלומדים באונר"א. רק לסבר לכם את האוזן – זה פחות מ-2% מתושבי מזרח העיר ירושלים. פחות מ-2% מהתלמידים. בעוד שכמות התלמידים שעוברים לבגרות ישראלית עבר ממאות ל-8000, המספר של התלמידים שלומדים בבתי ספר של אונר"א, בסך הכל, הולך וקטן. המגמה בעצם מסבירה שגם תושבי מזרח העיר מצביעים ברגליים. אם תרצו, נפרט בהמשך, לא חושב שיש צורך להיכנס לכל הפרטים.

תכנית העבודה שהכינה עיריית ירושלים, גב אל גב לסילוקה של אונר"א, זה לשדרג ולהציע שירותים טובים יותר לכל תושב במזרח העיר. אנחנו יודעים לעשות את זה. הקיבולות של התלמידים שמדובר זה תכנית בר השגה. עיריית ירושלים החלה לפעול יחד עם משרד החינוך בגיבוש תכנית פרטנית - -

יש פה משרד החינוך, נציגי משרד החינוך פה?

כן.

אז אנחנו הצגנו את התכנית במשרד - -

כבוד ראש העיר, זה עולה הרבה כסף לפנות אשפה אז אתה נותן את זה לבא בתור, אחריך.

חברת הכנסת לאה פדידה, אני מבקש, תני לו חמש דקות, יסיים את המצגת ונחזור לשאלות. בבקשה.

התכנית עומדת ונידונה כעת בין עיריית ירושלים למשרד החינוך. אני רוצה לברך את משרד החינוך על השיח הענייני בתהליך.

הדבר הבא הוא נושא בריאות. מסתבר שיש מספר מרפאות. אגב, חלק גדול מהפעילות היא לא בתוך מ.פ שועפאט. חלק גדול מהפעילות היא בתוך גדר, בצור באהר, בוואדי ג'וז, במקומות נוספים - - -

חינוך זה רק במ.פ שועפאט?

לא. חינוך זה מתפרס. תחזור רגע לפירוט. יש לנו בית ספר בוואדי ג'וז, בסילוואן, בצור באהר. מספר בתי ספר מתפרסים – לא, זה לא קשור.

אני רוצה לציין עוד נקודה מאוד מאוד חשובה. רוב מוחלט, אם לא כל, מקבלי השירותים שכתוב להם תעודת פליט הם תושבי ירושלים. שיהיה ברור, הם תושבים. ולכן אנחנו רוצים להתייחס אליהם כתושבים.

אז יש לך תושבים פליטים אתה אומר?

לא. אין מושג פליט. יש מושג תושב. הם יקבלו את השירותים שלהם. תושבי מזרח העיר הערבים הם תושבים- -

הם יקבלו?

- - ומקבלים את כל השירותים של העיר.

חלק מאונר"א ועכשיו יקבלו מהעירייה.

עכשיו את כל השירותים הם יקבלו רק מהעירייה.

למה עכשיו? איפה העירייה הייתה עשר שנים?

תמר - - - את רוצה - - -

לא, הוא לא ענה.

הוא אמר שיש הזדמנות - -

מה זה יש הזדמנות? הוא מסיים עשר שנים בתפקיד, מה - -

תמר, אני אתן להגיד ביקורת אחר כך.

- - בשבועיים האחרונים הוא נזכר מה העירייה צריכה לעשות?

על כל השאלות אני אגיב בסוף.

בבקשה, תמשיך.

המרפאות האלה לא מפוקחות. אף אחד לא יודע איזה מחדלים קורים שם, אף אחד לא יודע בטיפות החלב איזה רמת שירות הם מקבלים, אף אחד לא יודע איזה תרופות הם מחלקים. הדבר הזה לא מפוקח, מהווה סכנת נפשות - -

משרד הבריאות פה, דרך אגב?

כן.

ובשורה התחתונה – התחלנו שיח עם משרד הבריאות שמתחיל ללמוד את המטריה. אני אומר לך חד משמעית, כולם יודעים שהשירות של תחום הרפואה במדינת ישראל: הדסה, שערי צדק, קופות החולים של מדינת ישראל, רוב מוחלט של תושבי מזרח העיר ממילא מקבלים מהם את השירותים. חיסולה או סילוקה של אונר"א והמרפאות שלהם, שאין לי ספק שהם לא עומדים באף סטנדרט, רק יטיב עם התושבים.

אני עובר הלאה לנושא הניקיון. מסתבר שבנושא ניקיון יש חלק קטן של מ.פ שועפאט שמקבל שירותי ניקיון מאונר"א. מה זאת אומרת? הם מפנים 16 טון ביום, מעבירים אותם לעיריית ירושלים, שמטפלת ב-1300 טון ביום. זאת אומרת שאין לזה שום משמעות אופרטיבית. ואנחנו, הכוונה שלנו להכניס ולשדרג ולשפר. שממילא, מי שרוצה לדעת, עיריית ירושלים מגדילה את שירותי הניקיון שלה בכל העיר, בוודאי במזרח העיר, אנחנו רואים שיפורים משנה לשנה.

וגם כאן, התכנית עבודה שנרקמה עם השר לענייני ירושלים, זאב אלקין – שגובה עם תכנית ממשלתית, התכנית הזאת כבר נכנסה לפועל – מדברת על יותר מהכפלת המשאבים לניקיון, ובכלל במזרח העיר. אין לנו שום בעיה לקחת ולהחליף את השירותים הללו גם כן.

אני אסיים את דבריי – יש עוד גופי מטה ופעילות נוספת, אני ארצה להתרכז בנושאים החשובים. אני שומע מוזיקה של שלוש טענות. טענה ראשונה – למה עכשיו? כי עכשיו יש חלון הזדמנויות, כי עכשיו ארצות הברית מגבה את המהלך פעם ראשונה, וכי עכשיו אנחנו במומנטום חיובי והתהליך של הישראליזציה במזרח העיר אנחנו יכולים להראות שהמגמה הזאת היא רק מבורכת.

הטענה השנייה שאני שומע – אולי קשור לכסף. יואב, אני שומע כמה זה עולה לנו, מה המשמעות הכלכלית של זה. קודם כל מדובר על 2% מהשירותים במזרח העיר, שזה פחות מהעלות הכוללת של העיר, למען האמת הרבה פחות. והדבר השני – זה לא תירוץ, אני לא מוכן לשמוע שהנושא התקציבי הוא בכלל שיקול במהלך הזה. החלטה עקרונית אסטרטגית שאין פליטים, יש תושבים בירושלים גם אם המשמעות היא תקציבית כזו או אחרת שווה כל שקל, שווה כל אגורה, כי מדובר על ריבונות מלאה שלנו בירושלים.
והנושא הנוסף ששמעתי – חוקי, לא חוקי, אונר"א. יש לנו חוות דעת משפטיות ש- (א) אין שום בעיה להוביל את המהלך הזה. (ב) אני אומר שגם אם נדרש לשנות את החוק וגם אם נדרש לשנות אמנות, אז אם נשיא ארצות הברית יודע לשנות החלטות אל מול האו"ם, בוודאי ובוודאי שמדינת ישראל יכולה לבוא ולומר: אנחנו לוקחים אחריות, קוראים לזה Accountability, מלאה על תושבנו במזרח העיר, מספקים להם שירותים טובים יותר גם אם המשמעות היא שזה עולה לנו יותר ואנחנו צריכים להתאמץ יותר.

אתה חושב שאת המהלך הזה היינו יכולים לעשות לולא טראמפ היה מבטל את תמיכתו באונר"א?

תיאורטית, איך אומרת חברת הכנסת, יכולנו לעשות את זה ב-65'.

אני לוקח את הביקורת, באמת אני בוחן ברצינות ברמה המדינית-פוליטית אם היינו יוצאים במהלך כזה, אתה אומר היה הרבה יותר קשה, יש לזה הרבה יותר משמעויות. אבל בוודאי עכשיו זה הזמן - -

חד משמעית. יש פה חלון הזדמנויות - -

אז זה לתשובת הטיימינג. בהחלט יכולה להיות ביקורת, ואני מקבל אותה, שיכול להיות שזה משהו שהיה ראוי ונכון לעשות קודם. כנראה היה הרבה יותר קשה לעשות קודם. לא אומר שזה לא נכון. בהחלט הדבר נכון רק כנראה יותר קשה. בוודאי שלאור המציאות שנוצרה המהלך היום הוא גם מתבקש - -

גם המציאות על הקרקע וגם בזירה הבינלאומית.

הבנתי. אוקיי, תודה. אז זה לשאלה הזאת. תודה רבה לראש העיר. אנחנו נעבור לשמוע - - -

אולי כדאי שהוא יענה על שאלות?

אני עכשיו עובר לשמוע את חברי הכנסת וכל אחד יכול לשאול את השאלות שלו. אני מקריא לפי הסדר כפי שנרשמו. חבר הכנסת אחמד טיבי בבקשה.

תודה רבה. משום מה בשל הבחירות המתקרבות גם לעירייה וגם לכנסת, הישיבה הזאת צריכה להיות מוכרז כתעמולת בחירות. טוב שהמועמד לראשות העיר, השר אלקין, לא הגיע. אבל ניר ברקת, נדמה לי, אתה מועמד איתו באותה רשימה, אם אני לא טועה, אתה מופיע שם, לא?

אל תדאג, כל המועמדים תומכים בתכנית. כולם ללא יוצא מן הכלל.

יכול להיות שלא ירדת לסוף דעתי. אני חושב ש- -

זה לא פוליטי - -

אחמד, אם הייתה לך בעיה משפטית עם הדיון אתה מוזמן להגיש טענה- -

אני רוצה להציג את התזה שלי.

לא, אבל יש פה משהו - - - אני מציע שתתייחס עניינית למהות של הנושא.

מה שאמרתי לא היה ענייני?

לא, ממש לא. רק שכחת להגיד פריימריז וחברי מרכז והדברים שאנחנו רגילים לשמוע. אז בוא, אני אומר בשבילך, הנה גליק, גם בשבילך, חברי מרכז, פריימריז, מה עוד? עכשיו בואו נתייחס עניינית לאונר"א.

אתה לא רוצה שאני אתן לך ציון על דרך ניהול הוועדה - -

לא צריך ציונים. אני מסביר לך היטב - - -

אני קצת יותר ותיק ממך ואני יודע איך מנהלים ועדות. אתה נכנס - -

חבר הכנסת טיבי, כנראה כואב לך להתייחס עניינית.

- - -

אתה לא תגיד לי תשתוק.

אבל אתה לא נותן לי לפתוח את הפה.

אתה לא תגיד תשתוק ואני - - -

אבל תן לי. מאתמול אתה עושה אותו דבר. מה דעתך להוציא אותי ואת תמר?

אז זה מה שיקרה. אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

מה זה?

אתה לא תגיד תשתוק.

אל תשליט דיקטטורה פה.

אחמד- -

אי אפשר ככה לעבוד.

אי אפשר לעבוד? אתה צריך להתנהג, אתה צריך לדעת לא להתפרץ, אתה צריך לדעת לכבד.

אתה התפרצת לדברים שלי, כולם רואים.

אתה צריך לדעת לכבד. כמו שאתה יודע, יושב ראש ועדה - -

אתה לא כיבדת אותי, אתה לא נותן לי לפתוח את הפה. עוד לא התחלתי. בוקר, חכה, תעשה את זה בצהריים.

אחמד, יושב ראש ועדה זו סמכותו וחובתו הברורה לעשות את זה, לכן- -

למה? לחלק ציונים לחברי הכנסת - -

לחנך אותנו מחדש? אתה לא יכול לחנך אותנו מחדש.

אחמד, אם אתה לא תקשיב אז אנחנו נוציא אותך.

אתה מפריע. תן לי לדבר.

לא, אתה לא תדבר עכשיו. הסתיים זמן הדיבור שלך, אתה תהיה אחרון הח"כים שמדברים.

מה זה הדבר הזה?

הדבר הזה מאוד פשוט. כשאתה אומר תשתוק ליושב ראש הוועדה אתה תהיה - -

אבל השתקת אותי!

זה סמכותי ויכולתי.

לא פתחתי את הפה.

אחמד, אתה סיימת את דבריך כרגע. אתה תהיה - - - אתה לא - -

מה זה הדבר הזה? כולם רואים מה אתה עושה.

נכון. אין לי שום בעיה. אתה גם לא נותן לי לדבר. ובזה סיימת את דבריך, אתה תדבר אחרון הח"כים.

חבר הכנסת יהודה גליק – לפני שאתה מתחיל, אני רוצה להגיד לכל מי שרוצה להתייחס למהות של הדיון כפי שהתחלת, בדבריך אחמד, על בכלל בחירות, לא בחירות, אתה מוסמך, יכול להגיש ליועץ המשפטי. נדמה לי שחברת הכנסת זנדברג - -

אתה לא שמעת את ההמשך של הדברים.

אני אשמע- -

אני לא מבינה – אתה קובע לחברי הכנסת מה הם יגידו בזכות הדיבור שלהם? מה זה הדבר הזה?

אני אומר בצורה הכי ברורה, חברת הכנסת זנדברג- -

זה דבר שמעולם לא נשמע פה - - -

הדיון - -

אבל אף אחד לא שואל אותך מה להגיד בזכות הדיבור שלו.

אני לא צריך שתשאלי. אבל את גם לא תגידי לי לשתוק.

אני לא אומרת לך לשתוק.

אבל אחרים אמרו, ולכן הוא ידבר אחרון. ואני אומר לך, אחמד, תחשוב טוב על הסגנון. ואני מבקש - -

תחשוב אתה על סגנון ניהול הישיבה.

הישיבה מתנהלת מצוין. אני מבין שהנושא רגיש וכואב לך אבל הישיבה מתנהלת מצוין.

כנראה לך הנושא כואב.

אתה מפוצץ את הישיבה. אתה, לא אנחנו. אנחנו באנו לדבר. שתקתי עד שנתת לי זכות דיבור.

נכון ואחרי זה אמרתי לך תתייחס לעניין.

אבל הוא לא שואל אותך למה להתייחס. לא הבנתי.

תמר, את בקריאה שנייה לסדר. את עוד רגע יוצאת, את לא מפריעה יותר.

תגיד שמאלנים וערבים החוצה. תגיד.

אחמד, אני מבקש ממך לא להפריע. אתה תהיה אחרון הדוברים. חברת הכנסת זנדברג את בקריאה שנייה.

יש יועץ משפטי לוועדה?

אני מבקש שהיועץ המשפטי יחווה את דעתו על - - -

שיחווה אחרי זה.

יש תקנון בכנסת.

אתה לא תנהל את הישיבה.

נותנים רשות דיבור לחברי הכנסת וצריך לתת להם לדבר. מה זה הדבר הזה?

אבל אני מבקש סיוע משפטי.

אז אתה יכול להגיש מכתב. בבקשה, חבר הכנסת גליק.

בוקר טוב, בוקר של הארת פנים לכולם, לכל המתוקים והמתוקות מימין ומשמאל, יהודים וערבים. קודם כל אני רוצה לברך אותך, אדוני ראש העיר, לקראת סיום תפקידך. עשר שנים, טביעות אצבעותיך ניכרים בכל רחבי העיר. להשוות את מה שהיה בעיר הזאת לפני עשר שנים למה שיש היום – שדרוג מדהים בכל רמה: תרבותית, חברתית, ביטחונית. זה פשוט להסיר בפניך את הכובע ובאמת תסתכל טוב, תחשוב אם אתה באמת בטוח שאתה רוצה לעבור לפוליטיקה. אבל זה שיקול אישי שלך.

הוא כבר החליט, גליק.

אנחנו יותר טובים בכל קנה מידה ממנו.

למה? הוא תופס לך מקום בפריימריז גליק?

תצטנע. מה זה הדבר הזה? תפסיק להתרפס. אני יותר טוב ממנו בכל קנה מידה, בכל פרמטר. הבנת את זה?

אחמד, עכשיו אתה מפריע לו. אחמד, מספיק. בבקשה גליק.

אתה איש יקר, אתה ד"ר.

בכל פרמטר אני יותר טוב ממנו.

מעולה. אתה גם אובייקטיבי - -

טוב, הבנו. חבר הכנסת טיבי נא לא להפריע. בבקשה חבר הכנסת גליק.

אחרי שהדברים האלה נאמרו – נדמה לי שההחלטה הזאת להרחיב את תהליך פינוי האשפה מירושלים ולכלול בתוכו גם את האשפה הזאת של גוף שכל כולו עוסק בהסתה, לא חינוך, הכל חוץ מחינוך. לוקחים אנשים שרוצים להשתלב בחברה הישראלית בירושלים, רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית ומעודדים אותם, בני נוער, מעודדים אותם לא להשתלב, לא להתקדם אקדמית, להישאר מאחורה. מעודדים אותם שמדינת ישראל היא האויב. כל הדברים האלה. אנחנו באיחור גדול. ונדמה לי שכל מי שנחשף למה שאונר"א עושה פה – כמו שאמרת, הנצחת הפליטים, הראשונים שסובלים מזה אלה הם הערבים עצמם, אותם פלשתינים, איך שתרצו לקרוא להם, הם מפסידים.

ואני, לכן, מברך על היוזמה הזאת, חושב שהיא יוזמה חשובה. אין לי ספק שכל מי שהיושר והאמת לנגד עיניו יסכים עם התכנית הזאת. אני כן רוצה לקרוא מכאן גם לנקודה להעיר, לא כלפיך, דווקא שר הפנים. יש הרבה מתושבי ירושלים שהם תושבים פעילים בירושלים, הם רוצים להשתלב בחברה הישראלית ויש להם הרבה סיבות גם לקבל אזרחות. נדמה לי שהגישה של שר הפנים, הקשוחה, לא לאפשר באופן טוטאלי לאף תושב לקבל אזרחות היא פוגמת - -

אתה בטוח בזה? אני לא מכיר את זה.

כן. זאת המדיניות שלו. חייבים לשנות את זה. המון רוצים. אני לא אומר שכל מי שרוצה. כל מי שרוצה בכנות ולא קשור לשום פעילות נגד ישראל צריך לבחון את הדברים האלה ולאפשר את זה.

תודה לחבר הכנסת גליק. חברת הכנסת תמר זנדברג בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני דווקא כן פניתי ליועץ המשפטי לכנסת מכוון שאחד המועמדים לראשות עיריית ירושלים שבמקרה הוא גם שר בממשלה היה אמור להשתתף בדיון הזה. ואני שמחה מאוד שבעקבות הפנייה שלי השר נמנע מלעשות את זה. אבל יש לו כאן נציג שמקיים עבורו את תעמולת הבחירות. ואני רוצה לברך אותך, אדוני ראש העיר, בבוקר טוב.

בוקר טוב.

בוקר אור.

תודה רבה.

חכה חכה זה רק - - -

אחרי עשר שנים שאתה ראש עיר, ובשבועיים האחרונים לתפקידך, ושבועיים לפני שאתה עומד להתמודד בפריימריז של מפלגת הליכוד, נזכרת במזרח ירושלים. באמת בוקר טוב. היועץ המשפטי תהיה קשוב - -

מותר לה להגיד פריימריז?

אני אמרתי בשבילכם פריימריז בשביל כל השיחה הזאת, כן.

קודם כל אני מודה לך על העצות, על ייעוץ התוכן. אני מבקשת הגנה מהיועץ המשפטי של הוועדה. אני לא שמעתי על דבר כזה שיושב ראש ועדה מכוון את הדיון לפי התוכן של חברי הכנסת. חוק החרם נודד בכל הכנסת - -

בסיום דברייך אני אענה לך.

אין בעיה, אתה יושב ראש הוועדה, תעשה מה שאתה רוצה, אבל לפחות שבכבשת הרש שלי אני אוכל להגיד את דבריי. זה באמת מאוד מחמם את הלב שנזכרת במזרח ירושלים. ואתה יושב כאן ומראה לנו במצגת מה צריך לעשות. איפה הייתה העירייה בראשותך עשר שנים כאשר – שירותי החינוך, התברואה, דברים שהם באמת הלחם והחמאה של עירייה, מה שעירייה צריכה לעשות – שליש מתושבי העיר הזאת הם גרים במזרח ירושלים. אז עכשיו אתה מסביר לנו שהשירותים שאונר"א נותנת הם ברמה ירודה? יופי. איפה שירותי החינוך שעיריית ירושלים נותנת?

מייד אציג לך אותם.

לא, אל תציג לי לעשר השנים הבאות. השר שעושה את התעמולה במקומך הוא כבר זוכה במסגרת הקמפיין, הוא עכשיו שמאלן, זה דבר חדש, השר אלקין הוא עכשיו שמאלן. בתור שמאלנית אני רוצה לומר שהשר אלקין לא שמאלן. ומה שאתם עושים פה זה באמת לשפוך דלק על חבית בעירה שגם ככה היא נפיצה, ואתה יודע את זה. באמת מה שאונר"א עושים, ואני באמת רוצה רגע לנתק, אתם דיברתם על הנשיא טראמפ ועל כל מיני דברים. אפשר ללכת לדיון, לא יודעת אם זאת הוועדה הנכונה, ללכת לדיון על המעמד הבינלאומי - -

אני לא הבנתי אם את בעד או נגד המהלך הזה. אני לא הבנתי מה שאת אומרת. אני - - - להסביר מה את אומרת בעצם.

הפסקת אותי באמצע המשפט. אולי עד סיומו אתה תבין.

מהטענות נשמע כאילו את מתנגדת לתכנית הזאת. לא הבנתי.

אני אומרת שאני מבקשת לרגע בדיון על אונר"א, שבאמת כינסנו אותו פה בבהילות שבועיים לפני בחירות, לנתק לרגע את המשמעויות הבינלאומיות שקשורות לשגרירות, למעמד הפליטים, כל הדברים האלה. אפשר לקיים על זה דיון, לא יודעת אם זאת הוועדה הנכונה, זאת ועדת הפנים והגנת הסביבה.

אנחנו מקיימים דיון על תכנית של ראש העיר בנושא אונר"א.

בסדר. גם אתם התייחסתם לשני דברים: היללתם פה את טראמפ, אני מקווה שהוא שומע והוא כבר קיבל מכם עם הכתוביות באנגלית, אני רגע שמה את זה בצד. אונר"א כאן נכנסה כגורם, לא רוצה להגיד התנדבותי, שלקח על עצמו איזשהו טלאי, איזשהו פלסטר, על שירותים שהם מלב ליבה של פעילות עירייה, שהעירייה נמנעה ועדיין נמנעת מלעשות אותו. ובמשך עשר שנים שאתה מכהן כראש עיר, איפה ה-2500 הכיתות החסרות? בתכניות העירייה יש 700 כיתות שמתוכננות לחמש שנים קדימה. מה יהיה עם התלמידים שהיום בבתי הספר האלה?

דיברת על איסוף אשפה – אני מציעה, ובאמת אם איסוף האשפה, הבריאות, בתי החולים והכיתות לנגד עיניך אז שהעירייה תספק את השירותים ואחר כך לא יהיה צריך לפתוח במלחמה פוליטית כנגד אונר"א שאתם עושים, זה יתייתר ממילא. אם העירייה תספק את הדברים האלה זה מה שיקרה, ולכן הדיון התעמולתי הזה היה מיותר.

לא הבנתי אם את בעד או נגד.

בעד או נגד מה?

היא לא רוצה להגיד- -

זה מורכב.

זה מורכב לה, עזוב.

אני אומרת את הדברים בצורה מאוד מאוד ברורה.

היא רוצה - - -

- - - בשיעור חשבון 1+1 זה 2? לא. לא - -

היא רוצה שתקום מדינה פלשתינאית במזרח ירושלים, זה מה שהיא רוצה, זה מה שהיא אמרה. נכון? זה הכל.

אבל השאלה אם היא בעד או נגד - -

כן, בדיוק, אני באמת רוצה מקרב הלב להודות לכולם על הציונים. לאדוני יושב ראש הוועדה, לראש העיר, לחברי הכנסת, באמת תודה רבה לכם. אונר"א במזרח ירושלים ספציפית עושה דבר שאתה נכשלת מלעשות במשך עשר שנים. ועכשיו אתה מתכוון לעשות, בשבועיים שנותרו לך, זה מאוד יפה מצידך - -

הוא שאל, לא ענית לו אם את מברכת על המהלך עכשיו או לא. אבל לא משנה, את לא תעני.

על איזה מהלך? על איזה מהלך יש פה לברך? עוד שבועיים אתם תוכלו לברך אותו על ההצהרות המתלהמות שהוא יצהיר פה בתור מועמד לפריימריז בליכוד.

תודה. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה.

לרגע, כשפתחת את דבריך התבלבלתי איפה אתה עושה פריימריז. כי כמו שנשמעת – זכויות אדם, אני רוצה לדאוג לערביי מזרח ירושלים – הייתי בטוחה שהגעת אלינו - -

לא, לא, לא, אין לכם מונופול על זכויות אדם. גם בליכוד - -

חבר הכנסת גליק אל תפריע לה.

כי לרגע ממש התבלבלתי איפה אתה מתמודד ואיזה זאב הלבשת בעור של כבש, לא כל כך הבנתי, אבל בוא נתקדם. אז אתה אומר: אני צריך להוציא אותם כי הם עושים דברים נוראיים. ואני אומרת, אני רוצה להיות קשובה. מאמינה בשלטון המקומי כי 19 שנה - - - אתה פותח לי מצגת, וואו, טיפת חלב – זה דבר נורא, מרכז לבריאות האישה, בית ספר לחינוך. ואז אני אומרת, מה קרה אדון ראש העיר? אראלה ממפעל הפיס התקשרה ונתנה לך כסף פתאום לפינוי אשפה? הרי כולנו יודעים שזה תקציב.

אתה לא מצליח לתת שירותים לכל התושבים שלך. אנשים מחכים עם בתי ספר בחוץ, ויש רחובות שהאשפה לא מנוקה ועשו נגדך על זה הפגנות. אנחנו עוברים בירושלים, הפגינו נגד הניהול ונגד השירות לתושבי ירושלים הרבה אנשים. פתאום אתה משאיר מורשת לראש העיר הבא כי לך לא היה את סדר העדיפויות הזה. איפה סדר העדיפויות שלך? מבחינתי איפה הסדר עדיפויות שלך בעשר שנים האחרונות, למה לא עשית את זה, למה זה הופך לפופוליסטי? מה שהיה צריך להיות פה היום זה דיון מהותי. והדיון המהותי – כן דואגים, לא דואגים, מעבירים את זה לעירייה, איך, בהדרגה, ולא דיון פופוליסטי זול כמו שהפכת את זה.

טוב, תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אדוני היושב ראש. ירושלים המזרחית היא שטח שנכבש ב-67'. יש שלטון שהוא שלטון ריבוני חוקי ויש שלטון כיבוש. גם שלטון של כיבוש אמור לתת שירותים. למשל לפנות אשפה, חינוך, ניקיון, תשתיות. אפילו מנהל אזרחי, ממשל צבאי מקיים את הדברים האלה כי הם שירותי מינימום לאזרח שנמצא תחת השלטון. בירושלים המזרחית שיעור הנשירה בבתי ספר הוא פי 13 מהנשירה בירושלים המערבית.

אתה יודע באחוזים?

13% נשירה מול 1.5% בירושלים המערבית. 2500 כיתות חסרות – התכנית של העירייה היא לבנות כ-800-750, לא תכנית אלא צפי. ההבדל בתשתיות – השוני וההבדל בתשתיות הוא שנות דור בין השכונות הפלשתיניות בעיר הפלשתינית לבין מערב ירושלים. וכל זה קורה ואתה ראש העיר. אתה דיברת כאילו לפני שבועיים נבחרת וזאת התכנית שלך. אונר"א מספקת גם שירותי טיפות חלב, בריאות, מרפאות, פינוי אשפה – 12 טון ליום גם ממחנה שועפאט וקלנדיה, פרויקטים, ביוב, תשתיות, חיסונים לילדים, בתי ספר.

עכשיו אתה בא שבועיים לפני ומציג, ראש העיר, תכנית חדשה עם פרויקטים לבוא במקום אונר"א. מה אתה גל גדול ירושלמי? מה אתה סופרמן? בשבועיים אתה רוצה לעשות את כל זה? מה קרה? אתם הודיתם, שניכם, גם היושב ראש וגם אתה, שזה בגלל ההצהרה של טראמפ. למה לעצור שם? הוא הפסיק את הקצבה גם לבתי חולים בירושלים המזרחית. תסגור גם את בתי החולים בירושלים המזרחית ותגיד שאתה תעביר לשם בשביל להגביר את הריבונות "סו קולד". למה לעצור? אם טראמפ, טראמפיזציה, עד הסוף. עד הסוף זה טוב לליכוד. ואתה מועמד לפריימריז- -

שניהם מהנהנים, אגב. שניהם עושים כן.

חברת הכנסת זנדברג את בקריאה שנייה ואת מפריעה לחבר שלך, לדעתי, אז נא לא להפריע.

היא לא הפריעה לי, אגב. היא רק חיזקה את דבריי.

אני עזרתי לו.

אבל אני לא יודע עם איזה סוג תושבים מירושלים המזרחית אתה נמצא בקשר ואתה מדבר והם כל כך שבעי רצון מהשירותים שאתה והעירייה מגישים. יכול להיות שיש אנשים כנועים שהם מסתפקים במועט. השוואה בין שכונות יהודיות לשכונות פלשתיניות אומרת הכל. ובעשר שנים האחרונות – גם חינוך, גם תשתיות, גם שיכון, גם בתי ספר, גם פינוי אשפה – אתה כישלון טוטאלי אדוני ראש העיר, כישלון טוטאלי בתור ראש עיר. נכשלת, אבל לא נכשלת כי ניסית, פשוט כי הזנחת. המדיניות היא שזה החצר האחורית והתרכזת בירושלים המערבית, ואת השירותים הבסיסיים אתה הזנחת. אנשים מומחים אמרו לך את זה פעם אחר פעם אחר פעם והנתונים המשיכו להתדרדר. יש אזורים שאפילו כבישי מינימום אין בהם, כבישי גישה.

והמדיניות הזאת שאתה בא לסגור את אונר"א – אגב, יש הסכם כתוב, היושב ראש, בין משרד החוץ לבין אונר"א לגבי חסינות. ראש העיר יודע את זה. אתמול ושלשום שוטרי מג"ב נכנסו, תקשיב ראש העיר, למרפאה של אונר"א בעיר העתיקה עם נשק. לאחר שאמרו להם שזה משרד של אונר"א השוטרים עם נשק יצאו אבל התחילו לשאול שאלות כהכנה לשימוע בעירייה. גם מרפאות, גם בתי ספר, כולם מוזמנים עכשיו לשימוע.

תודה רבה לחבר הכנסת טיבי- -

בקיצור, זאת תעמולת בחירות והלהטת רוחות מיותרת.

אתה בעד או נגד? אני לא הבנתי אם אתה בעד או נגד.

אותי הוא שכנע שצריך לסלק את אונר"א.

האמת היא, אמרתי שאני טוב ממך בפרמטרים רבים. לא חשבתי שאין לך איי קיו. לא הבנת מה אני ותמי רוצים? "אתה בעד או נגד" – אנחנו נגד.

חבר הכנסת טיבי, מספיק, תודה. בבקשה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

כבוד היושב ראש, עם כל הכבוד לך, אי אפשר לנתק בין היוזמה הזו לבין מערכת הבחירות. גם מערכת הבחירות המקומית, כאן בירושלים כחלק מהבחירות המקומיות, אבל גם כשראש העיר מצהיר שהוא הולך להתמודד בפריימריז וכולם יודעים שהבחירות הולכות ומתקרבות אז זה צר לי שאתה נופל לפינה הפסולה הזו. רציתי להגיד שזה לא מתאים לך אבל כנראה שזה מתאים אם אתה בכל זאת עושה את זה. והחוצפה הייתה כשידענו שהשר לא יופיע כי יש לו מחויבות אחרת, לא כי הוא מרגיש שמנהל תקין היה מחייב אותו לא להופיע לדיונים תעמולתיים כאלו.

לגופו של עניין – אם כבר בחרתם לעשות תעמולת בחירות, האמת היא שאם עיריית ירושלים צריכה לעשות משהו כלפי אונר"א זה פשוט לשלוח להם מכתב תודה והערכה על השירותים שהם עושים לתושבים כאשר אתה בתור ראש עיר היית צריך לעשות את זה. אמנם העמדה הפוליטית שלנו שירושלים המזרחית זה שטח כבוש ואתה בעצם שלטון זר בשטח הכבוש הזה, אבל גם בשטח כבוש אתה הכתובת לאספקת שירותים בסיסיים של האוכלוסייה. ובמקום להודות לגופים כאלה שהצילו את תושבי מזרח ירושלים הפלשתינים במשך עשרות שנים אתה עכשיו בא באופן מאוד ציני לנצל איזושהי עמדה אמריקאית ולנצל את התקופה הפוליטית הזו כדי עוד יותר לפגוע בתושבים.

במקום לדבר על כך שיש כ-20,000 תלמידים במזרח ירושלים שבכלל לא רשומים במערכת חינוך ידועה. אתה יודע מה זה 20,000 תלמידים פלשתינים? אתה צריך להתחנן לגופים כאלה כמו אונר"א כדי לעזור לך, לעזור לתושבים, לשפר את רמת החינוך, רמת הרווחה. מה אתה עושה – אתה בא ועוד פוגע בהם.

אני, חבר הכנסת טיבי ואחרים אנחנו מבקרים במזרח ירושלים ואנחנו רואים את העוני, ואנחנו רואים איך השכונות מופקרות שם, גם בשועפאט. כנראה שאתה לא רואה. אם אתה לא רואה ולא אכפת לך עד כדי כך שאתה רוצה להחריף את הפגיעה הזו אז אולי הגיע הזמן להגיד שאתה לא יכול לקחת אחריות על האזור הזה ופשוט להתנתק ממנו. ההתנתקות הרי היא לתת לתושבים לדאוג לעצמם.

ולכן אני אומר זה שירותים בסיסיים שאנחנו מכירים אותם אישית. אמרה חברת הכנסת פדידה – זה חינוך, טיפות חלב ושירותי רווחה שאתה לא נותן להם. ואמר חבר הכנסת טיבי – מה אתה סופרמן – עכשיו תוך שבועיים אתה פותר את זה?

תודה רבה לחבר הכנסת ג'בארין.

יש לי הערה קטנה – התפרסמה ידיעה על רפורמת פינוי האשפה בירושלים המזרחית והתברר לפי עיתון הארץ שהעובדים הוסתו לפינוי אשפה בירושלים המערבית - - - ניר חסון פרסם את זה - -

טוב, אנחנו נעשה ככה - -

- - -

סליחה, חברת הכנסת זנדברג את בקריאה שנייה, אני אוציא אותך בפעם הבאה שאת מפריעה.

אנחנו עכשיו שמענו, ולמרות שהיה קצת טעון הצלחנו לשמוע את כל חברי הכנסת. אני רוצה להגיד כמה מילים ספציפיות לעניין. ראשית, היו פה טענות קשות כלפי תפקוד עיריית ירושלים. אני נותן לך את כל הבמה, אני מבקש שתתייחס לכל מה שנאמר, לא לצמצם את עצמך לנושא הספציפי שנכנסנו כי בהחלט היו פה שאלות וטענות נוספות. אז נא תגיב בצורה מלאה.

אני רוצה להגיד עוד שני דברים שזה לי קצת צרם והיה לי חשוב, לא הפרעתי במהלך הדברים. חברת הכנסת פדידה, זה שאני בליכוד, אני רק אומר לך, זה רק עוד יותר מראה, לפחות לתפיסתי, את החשיבות והאכפתיות שלי לתושבים הערבים במזרח ירושלים. אני לא אוותר על זה ואני אלחם על זה שהם יקבלו חינוך תקין, מנהל תקין כי הם חלק - -

- - -

חברת הכנסת פדידה - -

זה מס שפתיים כי אתה לא עשית כלום - -

חבר הכנסת ג'בארין, הקשבתי לך ואני מבקש - -

זה מס שפתיים, מה עשית כיו"ר ועדת הפנים בתחומים הללו?

חבר הכנסת ג'בארין, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה- -

רוצים לשלוט באוכלוסייה ולא לתת שירותים.

אתה באת בשביל להפריע ולצאת? דיברת, הקשבנו, אני מבקש שתכבד את זה. אני אומר לך יותר מזה – לא סתם הממשלה הזו היא זו שהקצתה תכנית חומש של 15 מיליארד שקלים ולא סתם אנחנו מחזקים ועושים את הדברים האלה כי אין לאף אחד, דרך אגב, כמו שלימין את הבלעדיות על הציונות לשמאל אין את הבלעדיות על זכויות אדם. ואני אומר לך, את לא פחות בעניין הזה ממני. זה לגבי העניין הזה.

אני מבקש להעביר את זה לליאור שליין.

בסדר, אתה יכול להעביר את זה לליאור שליין. יש פה מישהי - - - דווקא חבל שמרב מיכאלי לא פה, אולי היה לך קשר יותר - - - מחברת הכנסת מיכאלי היית יכול לקבל את זה.

לסיום העניין, אני מבקש עכשיו ממך, ראש העיר, באמת להתייחס בצורה מקיפה לכל העניין. וכמובן, אחרי שתסיים, אני רוצה כן לשמוע את המשרדים השונים לגבי התכנית עצמה של אונר"א כי אנחנו גלשנו מדיון מאוד ממוקד להתנהלות כללית ואני אשמח לשמוע את התייחסותך.

ראשית, אני רוצה להתייחס רגע למה ששאלו פה. החברים התייחסו לפריימריז - -

יש פה נציג של אונר"א אולי?

הזמנתם?

יש פה שניים, כן.

לא, אבל שאלה רצינית, הזמנתם מישהו מאונר"א?

הוועדה הזמינה?

הם לא יבואו בכל מקרה, הם לא מגיבים - -

עכשיו אתה גם עונה בשם אנשים.

אולי ראש העיר נציג של אונר"א.

אני מודה שהנושא לא עלה על דעתי. זימנו את הדיון- -

אני אשמח אם תזמין אותם, בשמחה רבה.

אם צריך אפשר לעשות עוד דיון. אתה יודע מה, נעשה ככה, מכוון ש- -

הם מגיעים לכנסת כי אתמול הם היו אצלי בערב בלשכה כאן.

למקומות מסוימים הם מגיעים.

לתדרך אותך לדיון, יפה, הבנו.

אתה היחידי שלא מתודרך בכנסת ישראל - - - אני לא יודע - - - קיבלתי נתונים, נכון.

כל אחד, נכון, והנתונים שהוא מקבל. ויש לנו פה את ראש העיר- -

וקיבלתי מהאגודה לזכויות האזרח שאתה לא אהבת.

טוב, תודה, עכשיו אתה מפריע חבר הכנסת טיבי. אני אומר עוד פעם – אנחנו גלשנו מהדיון של אונר"א, למרות שאני רציתי להתמקד בו והבאתי את המשרדים השונים כדי שיענו ספציפית. באמת רציתי לנהל פה דיון מהותי – לשמוע את משרד החינוך, לשמוע את נושא הבריאות, לשמוע את הדברים האלה, לראות איך הם ביחד עם העירייה באמת לוקחים ומרימים את הכפפה.

אבל כמו שאתם רואים הדיון גלש לנושאים קצת יותר כלליים סביב האתגרים שיש לעיר כמו ירושלים. ואני שמח במידה מסוימת, ראש העיר ניר ברקת, שיש לך כן הזדמנות עכשיו להתייחס. ואני רוצה להגיד רגע דבר אחד לכל חבר כנסת – גם אם תשמעו עכשיו דברים שלא מתאים לכם אני מבקש לא להפריע, אני אוציא את מי שמפריע. הוא ישב פה בשקט ושמע הטחות של האשמות קשות כנגדו. למרות שאני בטוח שהוא רצה להגיב הוא כיבד את העניין, אני מבקש גם מכם להתנהג ככה. בבקשה ראש העיר ברקת.

ראשית הנושא הפוליטי – כל המועמדים לראשות עיריית ירושלים תומכים בתכנית. הרעיון המרכזי, תכנית, היא לא בשבועיים, זה תכנית שגובשה בחודש האחרון מאז שהנשיא טראמפ הודיע את ההודעה שלו. זו תכנית שמתגבשת, מציגים אותה לממשלה, למשרדים, שומעים את ההערות שלהם. בוודאי שהיא תגלוש לקדנציה הבאה. אבל קבלת החלטה עקרונית לתכניות רב שנתיות בעיר ירושלים לא צריך לפחד מהן, צריך לברך עליהן. וברור שכל מי שיכנס לנעליי, יחד עם הדרג המקצועי בעירייה ומשרדי הממשלה, אני תקווה שאנחנו קיבענו כיוון.

לגבי השאלה מה נעשה – אני דווקא רוצה לשתף אתכם, אני מחזיק תיק חינוך בעיר ומסתובב בבתי הספר במזרח העיר כל הזמן. מכיר אותם יותר טוב מכל חבר כנסת ונמצא שם בבתי הספר. אני רוצה לשתף אתכם במה עשינו בבגרות ישראלית. כי הנשירה, אתה צודק אחמד טיבי, בעיקר נובעת משלושה או ארבעה אלמנטים. אחד זה שלומדים את הבגרות הפלשתינית שהיא נחותה מהבגרות הישראלית שהילדים שלך לומדים בה. ואני רוצה לתת לתושבים הערבים במזרח העיר - -

זה ההסבר?

לא, יש מספר שיקולים, אני מתמודד עם כל אחד מה- - -

שאלה עניינית, בבקשה, אם אתה רוצה עניינית אני אתן לך.

אמרתי שהנשירה בשלבים מוקדמים, לא בשלבי הבגרות.

התכנית שמתחילה בבית ספר יסודי ובסופה יש תעודה שהיא לא טובה- -

אגב, הנשירה ברמאללה באותה תכנית של אותו עם של אותה קבוצה, בירושלים המזרחית היא פי 6 מרמאללה.

אז אולי ילמדו ברמאללה, יותר טוב.

להביא את כל רמאללה לירושלים המזרחית.

זה לא יקרה, אחמד, זה לא יקרה.

חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. בבקשה.

אנחנו הצענו לתושבי העיר, מי שרוצה, לעבור לבגרות ישראלית כי זה טוב יותר לתושבים. והם מרצון, משלושה, אפילו פחות, כשאני נכנסתי לעירייה, אנחנו מטפסים ומגדילים את כמות בתי הספר כאופציה ונותנים. היום יש לנו 35 בתי ספר במזרח העיר שאימצו את התכנית הישראלית. רק השנה המספר עלה בסדר גודל בכמעט 20% ואנחנו נותנים מענה כמעט לכל מי שרוצה לעבור ללמוד בבגרות ישראלית אנחנו מגדילים את הביקוש.

כמות התלמידים שאנחנו מכניסים למערכת הרשמית רק במגמת עלייה. כששואלים אותי מה אני עושה – אנחנו מציעים ובפועל מאפשרים ליותר ויותר תלמידים שמעוניינים בכך להצטרף להליך של בתי ספר עירוניים. אנחנו הקמנו בשנים האחרונות חמשה בתי ספר ייחודיים חדשים במזרח העיר. אני פתחתי אחד בספטמבר האחרון ליד העיר העתיקה, בסמוך לוואדי ג'וז. בית ספר חדש למדעים, לטכנולוגיה.

ואתה יודע מה קורה כשאנחנו פותחים את בתי הספר הללו? הביקוש גדל. וכשהביקוש גדל אנחנו נענים לביקושים. ושנה אחרי שנה, אני גאה מאוד, הקמנו אגף למזרח העיר, שלשמחתי הרבה לארה מובאריכי נמצאת איתנו כאן, אחת הגיבורות שלי, שיודעת לאפשר ולתת שירות. והיקפי התקציב שאנחנו מכניסים למזרח העיר בבתי הספר הולך ומשתפר משנה לשנה.

אז כששואלים אותי מה עשינו, תמר, זה פחות או יותר הרמה להנחתה. אני מאוד גאה במגמות של השיפור הניכר כשאנחנו עושים. ואני הייתי מצפה ממך, אני מבין שהשמאל בקונפליקט. מה הבעיה? כי כשאנחנו מטפלים בתושבים הערבים שלנו אז הם לא רוצים את חלוקתה של ירושלים והשמאל מבולבל. למה הוא מבולבל? כי הוא רוצה את חלוקתה של ירושלים. אבל כשאנחנו משקיעים ועושים דברים טובים אז התושבים הערבים לא רוצים לחלק את ירושלים.

- - - לא הגעת לכנסת, אתה נדבק כבר - - -

מיקי, לא היית פה. הוא עונה להטחות קשות שאמרו לו. אני מבקש, תן לו, אל תפריע לו.

הטחות קשות?

כן. אני הרגשתי לא בנוח ואני שמח על התשובות - -

בטח שהרגשת לא בנוח, אתה - -

נכון. כי אני יודע את המציאות ואני שמח על התשובות הטובות שנותן פה ראש העיר.

תגיד לי מה אנחנו ב- -

זה לא ייאמן- -

תמר, אני מצפה גם מכם - -

יופי שאתה מצפה.

אתה מתייחס אישית אז זה מתחיל לייצר תגובות.

אתה מצפה מ- - - ואתה מצפה מכולם - - -

- - - לפני רגע הוא אמר שזכויות אדם זה לא קשור - -

תודה רבה חברת הכנסת פדידה. בבקשה, ניר ברקת.

אני מאוד גאה בתכנית עבודה של העירייה שכבר גייסה מיליארד שקל מבנקים. ואנחנו על תכנית העבודה שלנו – 2000 כיתות לימוד, 1000 במזרח, 1000 במערב. זה פחות או יותר חצי מהפער נכון להיום. ואנחנו, אני לא יודע אם אתם מבינים את המהלך שעשינו שלוקח אחריות. לא, אגב, ההזנחה לא הייתה רק במזרח העיר, היא גם במערב העיר. והמאבק שלי על תקציב זה לא רק למערב העיר זה גם למזרח העיר כי כולם ילדים שלי ואני רוצה שכולם – אני מסתובב בכל בתי הספר, מאוד מאוד חשוב לנו לקחת אחריות על הכול. ועשינו את זה, ועוד היד נטויה וצריך לעשות את זה יותר.

טוב. אני מבקש בוא ניכנס רגע לנושא אונר"א.

לגופו של עניין, למה אני מרחיב את הנושא הזה – כי זה זמן מצוין למנף את התנופה שנעשית בשטח מצד אחד והמטריה הבינלאומית מצד שני. ובהשוואה למגמות שאנחנו רואים כאן של השלמת 2000 רחובות ו-165,000 כתובות, ואנחנו מדברים על מסה של פעילות במזרח העיר שרק הולכת וצומחת – אני חושב שכולם צריכים לברך על זה. ואנחנו צריכים להוציא את הפחות מ-2% מהפעילות במזרח העיר, שזה פחות מ-1% מהפעילות בעיר ירושלים ולמחוק את המושג פליטות ולהתייחס לכולם כתושבים בעיר ירושלים.

תודה. אני מבקש ממשרד החינוך, תתייחסו רגע לאיפה אתם עומדים מבחינת התכנית והמאמצים, תקציבים ומה שצריך.

- - - גם לקרוא לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות.

בשמחה רבה.

בבקשה, משרד החינוך.

אנחנו נמצאים בשלוש שנים האחרונות בתנופה מאוד מאוד רצינית בעקבות שתי החלטות ממשלה – 2684 ו-3790. אנחנו נכנסים בתכניות רחבות בחינוך הבלתי פורמלי, תכניות של מנהיגות - - - בכל בתי הספר, מרכזי למידה, אולפני עברית - -

כשאת אומרת בכל בתי ספר – גם אלה שמלמדים את התכנית של הרשות?

בלי כל קשר - - - תכנית ישראלית. כל בתי הספר הרשמיים. מרכזי למידה, חוג לכל ילד, מנהיגות צעירה, חינוך טכנולוגי של קורסי הכשרה- -

אוקיי, אז זה בכללי. איך עכשיו באמת נערכים להחליף את המסגרות שבהן אונר"א מטפל?

ברגע שהתקבלה ההחלטה המדיניות יחד עם העירייה – שיבוץ של תלמידים במסגרות חינוך בהתאם לתכנית הבינוי, בתכנית לבתי הספר ה- - - נערכים עם עובדי הוראה שאנחנו יכולים לשבץ. לא צריכה להיות בעיה מבחינת הערכות משותפת למשרד החינוך.

יש לכם קיבולת של 1100 תלמידים במיידי?

כן. אפשר להעביר אותם היום.

לאיפה להעביר אותם? למחנות פליטים חדשים?

אל תדאג.

איפה, איפה - -

לא, איפה, באמת. 1100- -

תגיד איפה. הוועדה הזאת לא יודעת לאיפה תעבירו את מי - -

נציג את התכנית המפורטת בבוא העת ואתה תראה.

מה אין לך תשובה לשאלה הפשוטה הזו?

אין לך תשובה?

התשובה היא חד משמעית – עיריית ירושלים יודעת לשבץ את כל התלמידים בבתי ספר - -

אבל איפה, אנחנו יודעים שיש - -

החל משנת הלימודים הבאה.

יש מחסור קשה. אתה יודע שיש מחסור קשה בכיתות.

יש לי רק שאלה אחת לעניין הזה, ראש העיר - -

יואב, יש מחסור בכיתות.

אני שומע, אני רוצה לשאול את ראש העיר.

אתה זורק אותם לרחוב, זה מה שאתה עושה.

חבר הכנסת ג'בארין, לא להפריע. יש לי רק שאלה – אני מבין שבכל מקרה לא יהיה מצב שיסגרו בלי שיהיה מענה לתלמידים.

ברור.

אוקיי, בסדר.

אבל זה מרגיע אותך - -

נחה דעתנו - -

לוקח זמן, זה יהיה גב אל גב.

אנחנו כל חודש דנים בוועדת החינוך על המחסור של אלפי כיתות לימוד. עכשיו בשבועיים תמצא פתרון - -

אף אחד לא אמר שזה ייקח שבועיים.

עד תחילת שנה הבאה, גב אל גב, כל תלמיד יקבל בית ספר יותר טוב ממה שיש לו היום.

אני רוצה רגע לעבור למשרד הרווחה. איך אתם נערכים לזה?

אנחנו גם נמצאים בהרחבה מסיבית של שירותי הרווחה, של השירותים שניתנים למזרח ירושלים. אני יכולה להגיד שעד עכשיו נקלטו 30 עובדים סוציאליים בשירותי רווחה במזרח ירושלים ועוד 18 - -

ממתי? כשאת אומרת עד עכשיו זה ממתי עד מתי?

בארבע השנים האחרונות. מלפני ארבע שנים ועד היום, עד 2018. ויש לנו עוד 18- -

30 מתוך כמה סך הכל במחוז?

אנחנו עכשיו ב-30 מהחלטת 1775 ויש לנו עוד 18 תקנים שנקלטו על ידי העירייה. אלה נוספים לכל העו"סים שהיו גם בהתחלה. גם נפתחה לשכה שכונתית חדשה בבית חנינא שנותנת שירות לבית חנינה וכבר עקם. ובשלושה חודשים הקרובים גם עומדת להיפתח עוד לשכה חדשה שנותנת שירות בג'בל מוכאבר וראס אל עמוד. לקראת 2019 יש לנו גם תכניות מאוד מסיביות ורחבות בשירותי רווחה. אנחנו ניתן ונפתח שירותים, אם זה בתחום של חוסן משפחתי לעובדים וגם לנוער בסיכון. יפתח בית חם. יש לנו - - - נוסף לאזור צפון שיפתח. בקיצור אנחנו מרחיבים את השירותים בצורה מאוד מסיבית.

איזה שירותים היום אונר"א ורווחה נותנים? אתם יודעים להתמודד גם עם עלייה בעקבות הסגירה של הפעילות של אונר"א? כרגע הבנו ממשרד החינוך שזה ייקח זמן ויהיה גב אל גב. השאלה מה המצב - -

הפעילות שלנו זה על פי - -

אזורית?

אזורית, כן. השירותים שניתנים – אני יודעת שניתנים שירותים במזרח ירושלים, לא יודעת למנות אותם, אבל אני יודעת שמקבלים בשירותי רווחה, בשירותי חינוך, דברים שלא מפוקחים, כמובן, על ידינו, משרד הרווחה.

טוב, תודה. משרד הבריאות בבקשה.

מבחינת שירותי בריאות – תושבי מדינת ישראל מתוך חוק ביטוח בריאות ממלכתי זכאים לשירותי בריאות בקהילה, שירותי בריאות פונים ושירותי בריאות אשפוזיים. מערכת הבריאות פתוחה בפני כל תושב מבחינת מה שמדובר על רפואה מתקדמת, רפואת בתי חולים. מבחינת רפואה בקהילה – פריסה של כל ארבעת קופות החולים היא בכל רחבי העיר ירושלים, לרבות מזרח ירושלים. באזור מ.פ שועפאט ומסביבו יש כ-12 מרפאות של קופת חולים של רפואה ראשונית בקהילה - -

מבחינת השירותים של אונר"א עצמם – יש לכם פיקוח ובקרה, אתם יודעים מה קורה שם?

שירותי אונר"א לא מפוקחים על ידי משרד הבריאות.

זאת אומרת, אם חס וחלילה קורה איזה אסון שם או משהו אין לכם שום מושג מזה.

שירותי אונר"א לא מפוקחים על ידי משרד הבריאות.

טוב אז לפחות יהיו מפוקחים עכשיו, מה שאנחנו עושים.

מה שאנחנו יכולים להוסיף זה בנושא השירותים הראשוניים. הם מסופקים לכ-20,000 מבוטחים באזור מ.פ שועפאט. מחצית המרפאות הן של הכללית. לגבי שירותי טיפת חלב – שירותי טיפת חלב בעיר ירושלים ניתנים על ידי אגף לבריאות הציבור של עיריית ירושלים. הם פרוסים במערב העיר, הם פרוסים במזרח העיר. באזור שועפאט יש את תחנות שועפאט ובית חנינא. יש תחנות גדולות וחדשות. מבחינת טיפות חלב שמפעילה אונר"א – שוב, מידע, אין לי מספרים של מספר מטופלים אבל מדובר על תחנה בתוך המחנה ותחנת טיפת חלב בעיר העתיקה. לתחנות טיפת חלב לא נדרש רישוי על פי חוק מדינת ישראל.

אני יכולה להוסיף על כך שאנחנו מנטרים את מספר הלידות הרשומות בעיר ירושלים. יש לי את 2017 – זה בסביבות 24,441. מבחינת מי שרשום כערבי – 8667. אנחנו בדקנו כמה ילדים ילידי 2017 דווח עליהם שנרשמו בתחנות טיפת חלב של עיריית ירושלים, של הסהר האדום ושל תחנת אלחנן שמופעלת על ידי משרד הבריאות בכפר עקב. התוצאה היא 8700 ילדים. זאת אומרת, רוב הילדים שרשומים בקובץ הילדים של משרד הפנים היו רשומים בטיפת חלב כלשהי שאנחנו מכירים, מספקים לה חיסונים ויש עליה פיקוח- -

אבל כמה לא?

באחוזים זה לא אחוזים גבוהים.

על כן אני סבורה שלא מדובר באחוז גבוה אבל שוב, אנחנו נשמח לעזור בכל דבר. מנכ"ל משרד הבריאות ביקש ממני למסור שהוא ייפגש עם מנכ"ל עיריית ירושלים. ככל שיוחלטו החלטות אנחנו נלך בדרך שלהן.

משרד החוץ נמצא פה? אתם רוצים גם להתייחס?

יש הסכם כתוב?

בוא נשמע אותם, אחרי זה נראה.

בוקר טוב. ברמה העקרונית המדיניות שעיריית ירושלים מציגה כאן תואמת את המדיניות של משרד החוץ של מדינת ישראל. אני מדגיש ברמה העקרונית ולא מתייחס לכל מרכיב, לא של הטרמינולוגיה שמשתמשים, או בהכרח לכל מרכיב ממה שהוצג כאן. אבל ברמת המדיניות העקרונית, אנחנו, משרד החוץ, מדינת ישראל, שותפים לעמדה שהמנדט, אופן הפעולה של אונר"א, מנציח את בעיית הפליטים והם חלק מהבעיה. ושנכון למצוא חלופות לפעילות של אונר"א לא רק בירושלים אלא בכלל בנושא המדיניות.

במעבר ממדיניות לתרגום מעשי שלה לצעדים אנחנו כן סבורים שצריך לקחת בחשבון כמה דברים. אחד זה ההסכמים בהתחייבויות הבינלאומיות שיש לישראל. אנחנו חושבים שזה היבט משמעותי וגם אם אפשר, כמו שנאמר על ידי חלק מהאנשים, לשנות את הדברים, זה החלטה מדינית שצריך להחליט אם אנחנו מעוניינים או לא מעוניינים לעשות אותה. אבל בכל אופן - -

לא, אבל אני רוצה להבין. מבחינת המדיניות של המשרד, הבנתי, יש קורלציה בטח עם המסר העיקרי. מבחינת שאלה נוספת – האם יש הסכמים בינלאומיים שמונעים מעיריית ירושלים לפעול כפי שהיא מתכננת לפעול?

לדעתנו לא, ויש לנו חוות דעת.

הבאנו גם נציג של היועץ המשפטי של המשרד שלנו, הוא יתייחס בפירוט. בוודאי שהנושא הזה מורכב ולא ניתן לתת תשובה חד משמעית לעניין הזה, אבל אולי יהיה פירוט יותר מאוחר. יש כאן פער מסוים, גם בחוות דעת משפטית, האם יש הסכמים או לא בין השאלה העקרונית לבין התרגום כפי שבא לידי ביטוי בתכנית. אבל יש כאן נציג משפטי ואם תרצו הוא יוכל לפרט קצת יותר את הנקודה הזאת.

הנקודה השנייה היא שיש גם, לא יודע אם השלכות. תהיה תגובה מדינית לדבר הזה, ותגובה מדינית זה דבר שבהחלט חייבים לקחת בחשבון. היא תעלה את השאלה של ירושלים והריבונות על ירושלים לפורומים בינלאומיים, יתקבלו החלטות – גם על ידי מדינות, גם על ידי מסגרות בינלאומיות. כלומר, יש שאלה מסוימת של מחירים להחלטות כאלה שבהחלט נמצאת בתחום השיקול המדיני. ואם וכאשר נידרש לדבר אז נצטרך, יכול להיות שעכשיו, להמליץ לשר החוץ ולמקום שבו צריכים להישקל השיקולים המדיניים להציג אותם, כי זו בהחלט החלטה שיש ביישום שלה, מעבר לעמדה העקרונית, השלכות ומשמעות מדינית.

אתה רוצה לסגור את משרד החוץ?

לא, אני מברך, אני מבין ש- -

על מה מברך? על החלק - -

כנראה לא שמעת טוב. הכיוון הוא נכון ואנחנו מציגים לממשלת ישראל, כפי ששמת לב, את הרעיונות המרכזיים, אנחנו דנים איתם והשיח שאנחנו עושים עם המשרדי ממשלה זה לא נגד הממשלה, זה עם הממשלה. הסוגיות שהעלה משרד החוץ הן סוגיות שאנחנו לא מתעלמים מהן – צריך לדון בהן ולהתמודד איתן אבל לא לפחד לעשות את הצעדים הנכונים. צריך קצת אומץ לב ולעשות את הדברים הללו בשום שכל ולא מדובר על להפעיל אותה מחר בבוקר, אלא לעשות אותה במסודר.

תודה. יש עוד שני דוברים שאני רוצה שידברו, ביקשו לדבר: עורכת דין אושרת מימון מעיר עמים ועדי שוורץ מומחה לאונר"א. אז נתחיל עם עורכת דין אושרת מימון.

שלום. האמת שלא תכננתי לדבר כי חשבתי שהדברים נאמרו לגמרי, אבל אחרי כמות הדברים הלא מדויקים בלשון המעטה שנאמרו פה אז אני רוצה בכל זאת לומר כמה דברים, בוודאי לגבי החינוך. בשנתיים האחרונות מתנהלת עתירה של ארגון ההורים הארצי בנושא מחסור בכיתות בירושלים ונוצר שם מאבק בין משרד החינוך לבין עיריית ירושלים על נתונים. אחד מהדברים שסוף סוף העירייה הודתה בהם אחרי שנים שטענו שהנתונים שלנו מפוקפקים זה שיש 2000 כיתות חסרות. בניגוד למה שכבוד ראש העירייה אומר, הממוצע של הבנייה הוא 37 כיתות בשנה, גם בתקופתו, כשבכל - -

זה לא נכון, את לא מדייקת.

אני מדייקת יותר ממך, אדוני.

מה הנתון שאת יודעת יותר טוב מראש העיר?

אני יודעת את כל נתוני החינוך יותר טוב ממה שמצהיר ראש העירייה. יכול להיות שהוא יודע כמוני אבל מצהיר אחרת.

אז את יודעת יותר טוב ממנו מה שהוא עושה. טוב.

היא מתבססת על נתוני העירייה.

לא, אני יודעת יותר טוב ממנו, יותר ממה שהוא מצהיר. אני מאמינה שהוא יודע איפה האמת.

איפה הפערים, רק תגידי לי, אני רוצה להבין איפה הפערים לתפיסתך?

יש 2400 כיתות חסרות. העירייה במסגרת העתירה וגם במסגרת ההצהרות כאן הצהירה על בנייה של 2400 כיתות במגזר הערבי בחמש השנים הקרובות. כשאנחנו צללנו לתוך הנתונים גילינו 800 כיתות בלבד, שליש בלבד שיש להן תכניות לבנייה.

לגבי הנשירה – אדוני לא ציין את הסיבה הראשונה לנשירה המסיבית בירושלים המזרחית. זה נכון שיש כל שנה 13% נשירה שנתית, במצטבר 33% מילדי ירושלים המזרחית לא מסיימים 12 שנות לימוד. שליש.

אני רק סקרן, אמרת שיש סיבה עיקרית, אני רוצה לשמוע, את יכולה להגיד לי מה?

הסיבה העיקרית היא מחסור בכיתות. ויש במעברים בכיתות העליונות נשירה מאוד גדולה בגלל המחסור בכיתות, קודם כל. לגבי התאוג'יה והמילים המתנשאות עליה כאילו הבגרות הישראלית טובה יותר – התאוג'יה מקובלת בכל האוניברסיטאות של ה-Ivy League בארצות הברית. גם האוניברסיטה העברית הבינה את זה לאחרונה, שהיא לא נופלת בכלום מהבגרות הישראלית, בטח עומדת לצידה. ונתוני הנשירה נובעים קודם כל מפערי התשתיות המאוד מאוד גדולים.

אני רוצה רגע להגיד לגבי גם הפרטים האחרים – עם כל ההתפארות בבגרות הישראלית וגידול מספר התלמידים, גם העירייה וגם מוסדות הממשלה מתנים הרבה מאוד מהתקציבים שנדרשים לבתי הספר במעבר לבגרות ישראלית, שמבחינתנו זה גם לא חוקי. אבל עם כל המאמצים עדיין רק 6% מתלמידי ירושלים המזרחית לומדים בגרות ישראלית. ועדיין בתוך תכנית הממשלה יותר מ-40% מתקציב הממשלה לחינוך רוצה להיות מוקצה ל-6%.

לגבי לשכות רווחה – 19 לשכות רווחה במערב העיר, ארבע בשכונות הפלשתיניות. 26 טיפות חלב במערב העיר, שבע במזרח העיר. במחנה פליטים שועפאט ב-29 במאי שנה שעברה הצהיר השר אלקין, שלא נמצא כאן עכשיו, שגם התכנית לשיפור התברואה שיש לה תקציבים חדשים לא תושקע בשכונות מעבר לגדר ולא תושקע במחנה פליטים שועפאט. אז הצהרות לחוד. תכניות לחוד - -

תודה. אתה רוצה להתייחס לפער הזה?

נתוני עיריית ירושלים פומביים, שקופים, ניתנו בעתירות. ואם היא טוענת שהנתונים שעיריית ירושלים הציעה הם לא אמיתיים אז שתלך לבית משפט.

בדיוק להיפך - - - הנתונים שלך.

אני בבית משפט, אדוני, אולי אתה לא יודע.

טוב, הבנתי. עדי שוורץ, בבקשה.

- - -

נו, אבל היא ציטטה את הנתונים שלך, אתה פה אמרת דברים אחרים.

לא נכון, היא אמרה שיש פער בין הנתונים של העירייה - -

לא, היא אמרה שיש פער בין נתוני העירייה לבין מה שאתה הצגת פה. היא ציטטה את נתוני העירייה. בתכניות שלכם יש 800 כיתות בבנייה והמחסור הוא 2500. זה הנתונים שלכם.

דבר אחד, את היושרה ואת האתיקה ואת השקיפות של עיריית ירושלים, תודה לאל- -

הוא הראה את השקפים, את הנתונים והוא עומד מאחוריהם.

בבג"ץ נחשוף אחרת.

אז הנה, זה בבג"ץ. טוב, תודה. עדי שוורץ בבקשה.

אני מומחה לאונר"א ולבעיית הפליטים, פרסמתי ספר יחד עם עינת וילף בנושא. כל יום שאונר"א פועלת וקיימת בשיתוף פעולה עם ישראל זו בעצם אמירה של ישראל שהיא משתפת פעולה עם אתוס השיבה, משום שזו המשמעות היחידה של אונר"א. אונר"א זה ארגון פלשתיני, פוליטי, שהצליח להסוות את עצמו באמצעות האותיות UN, והצליח להסוות את עצמו באמצעות שירותים. זאת אומרת, הטענה של אונר"א – אנחנו רק נותנים שירותים כמו חינוך ובריאות, אבל עובדה היא שברגע שעירייה רוצה בעצם להגיד, אוקיי אז לא צריך, הנה אני אתן את החינוך והבריאות אז הם לא מוכנים. כלומר, התגובה של אונר"א להחלטה של עיריית ירושלים או ליוזמה של עיריית ירושלים הייתה להתנגד.

איזה סיבה יש לארגון או"ם – הרי באים ואומרים להם אנחנו משחררים אתכם מהתקציב, כל ארגון או"ם היה שמח, אני יכול ללכת ולקחת את הכסף הזה למקום אחר. הסיבה היא שאונר"א מתנגדת לזה היא שבמהלך השנים נוצרה זהות בין אונר"א לבין הנרטיב הפלשתיני שאומר שכל האנשים האלה שנמצאים היום במחנות פליטים צריכים לחזור ליפו, לרמלה, ללוד. אם ישראל משתפת עם זה פעולה בתוך השטח הריבוני שלה אז היא משתפת פעולה עם האתוס הזה בזמן שהיא יכולה לעצור את זה.

עוד כמה הערות לגבי הדברים. האנשים האלה הם לא פליטים, זה נאמר פה, לא היה מגיע להם הסטטוס הזה של פליטים. ובכל הדבר הזה שנקרא ארץ ישראל השלמה, המנדטורית, לא חשוב, אגב, אם אתה תומך במדינה אחת, שתיים, שלוש, זה לא משנה. האנשים האלה הם לא פליטים משום שהם לא עזבו את הארץ הזאת. זה עוד נקודה.

ההסכם שנמצא בין ישראל לבין אונר"א הוא הסכם וולונטרי שישראל חתמה עליו מיד אחרי מלחמת ששת הימים, והיא יכולה להסתלק ממנו. בהסכם עצמו נכתב שההסכם תקף עד שמסתלקים ממנו. זאת אומרת, לישראל יש את הסמכות, זה לא אמור להיות מסובך. יש גם תקדים – עד 1952 הפלשתינים שנשארו בתוך מדינת ישראל, אונר"א טיפלה בהם ואז ב-52' המדינה אמרה, לא צריך יותר את אונר"א. וזה בדיוק מה שעיריית ירושלים אומרת עכשיו: אנחנו מטפלים בהם, אנחנו לא זורקים אותם סתם, אנחנו לא מסתלקים, אנחנו נותנים להם את השירותים, תודה רבה, לא צריך את אונר"א.

לכן, אני חוזר אחורה, מדובר פה על עניין אסטרטגי. השירותים החברתיים של חינוך ובריאות זה מסווה, זה בעצם תחפושת שאונר"א שמה על עצמה. בעצם המשמעות הגדולה מבחינת אונר"א ומבחינת הפלשתינים זה התעודות פליט שהם נותנים. כל הסיפור של בתי ספר – הם בעצמם אומרים, מאז שטראמפ ביטל את המימון, מי שקורא עיתונות פלשתינית רואה שזה לא מעניין אותם בתי הספר, הם אומרים במפורש: נוגעים בזכות השיבה. והנושא הזה של זכות השיבה, אני חושב, משותף ממרצ בשמאל ועד הבית היהודי מימין, אין פה אפילו עניין פוליטי ומחלוקת בישראל שהדבר הזה, בטח בתחומי ישראל, צריך להיפסק ושעה אחת קודם, היה צריך לעשות את זה מזמן.

תודה רבה. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני חושבת שמה שאמר עדי ועבודת הקודש שהוא ועינת וילף עושים בנושא הזה היא ראויה להערכה. אני רק רוצה לומר שטענת השיבה מתבססת על אונר"א. כשאונר"א מעבר להיותה ארגון, כביכול, של האו"ם, כשיש את כל פליטי העולם שמטופלים על ידי UNHCR, ואת אונר"א שמטפלת רק בפלשתינים – זו הפיקציה הכי גדולה שיכולה להיות. מה עוד שמאונר"א וממתקני אונר"א ירו טילים והוציאו טרור כנגד אזרחי ישראל. אז אם זה או"ם אז או"ם חבר לפשעי מלחמה.

אני רוצה להראות לכם משהו. זהו מחנה פליטים בסוריה, ככה נראה מחנה פליטים- -

פלשתיני?

מחנה פליטים, יכול להיות גם פלשתיני - -

אני שואל, מה את לא יודעת מה התמונה? אני שואל אותך.

מחנה פליטים בסוריה, איפה שאתה רוצה.

אבל של מי? את לא יודעת, סתם צילמת?

זה אל שועפה, פלשתיני אל ירמוך. בבקשה, אנחנו יודעים מה קרה. יש לכם כאן את שועפה – זה מחנה פליטים? מגדלים מבטון. יש לי כאן עוד תמונות של מחנות פליטים בעולם. זה מחנה פליטים? מישהו כאן השתגע עם הסיפור הזה של אונר"א. וכנראה שטראמפ ישים סוף לפיקציה הזאת. זה הבית של אימא שלי מאל עלוויה בגדד, לא מפוטומג ולא מבברלי הילס. מישהו קרה להם פליטים? תראו, הנה, אימא שלי, ילדה בת שמונה, עם אח שלה. אנחנו שישה ילדים. כל הזמן פימפמו לנו בשכל שאנחנו פליטים ואנחנו פליטים והפכנו את זה לקריירה או לאיזשהו סוג של קורבנות?

מה שאנחנו צריכים להגיד היום – נגמר הסיפור הזה של אונר"א. צריך לעזור, צריך לתת סיוע הומניטרי. לא אונר"א. את הדבר הזה צריך לסגור לחלוטין, לא רק בעזה, לא רק באיו"ש – גם בלבנון, גם בסוריה וגם בירדן. נגמר. אי אפשר לתת לחיות באשליה הזאת שמישהו יציף אותנו דמוגרפית ויחסל את מדינת ישראל. זה לא יקרה. החלום הזה של טענת השיבה, "חק אל עאוודה" מה שנקרא, שאנחנו רואים על הגדר באמירות האסלאמית בעזה שקמה ונשלטת על ידי חמאס, כשהם אומרים אנחנו נבוא עם מפתחות השיבה וננעץ אותם בעיניים של היהודים הם מדברים על היהודים. צריך לקחת את זה בחשבון.
אגב, פליטות שעוברת מדור לדור, אדוני היושב ראש, שהיא רק קיימת אצל הפלשתינים שיש להם דם כחול, הם פליטים מאוד מיוחדים, זה גנטי, זה עובר מדור לדור. לא ניצולי שואה קיבלו הכרה כפליטים, לא יהודים שברחו ממדינות ערב, שנסו על נפשם, לא קיבלו הכרה מהסוג הזה. וצריך להגיד שהיו יותר יהודים שברחו ממדינות ערב מפלשתינים שברחו מפה בגלל מלחמה שהם התחילו בה וכך היא נגמרה, תודה לאל.

ומציון תצא תורה.

תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

נדמה לי אדוני היושב ראש וראש עיריית ירושלים ניר ברקת ומכובדי כולם, חברי הכנסת, נדמה לי שהדברים פשוטים ולא מסובכים. אנחנו רואים ומכירים ויודעים שאונר"א, לצערנו, במערכת החינוך שלה מחנכת פשוט להריגת יהודים, להשמדת ישראל. מוכיחים את זה מכונים שונים שישבנו, גם בוועדות חוץ וביטחון, גם בוועדת החינוך, החומרים ברורים. לאחרונה שלח - - - ואחרים את החומרים ואת הספרים. וכנ"ל כפי שנאמר פה, נשמר למעשה את הפליטות בשום דבר.

המחשבה והמשפט האחרון שאמר פה ראש העיר לגבי מציון תצא תורה – הדבר הזה, ככל שיתחיל בירושלים יעביר את הדבר משום שבירושלים יש בעל הבית לבירה. יש עירייה שלפני 51 שנה קיבלה אחריות על שכונות מזרח ירושלים. גם אני מאלה שסבורים שאנחנו לא עשינו מספיק, ואני אומר את זה פה בפני חבריי. שכונות מזרח ירושלים צריכות לקבל תקן שכונת מערב ירושלים – אם בחינוך, אם בחברה, אם במועדוני נוער – שגם אני ניסיתי לפעול בסילוואן או בעיסאוויה או במקום אחר ולדחוף לשם דברים שכאלו, ואם בכבישים ובתשתיות. יש הרבה מה לעשות, אבל האחריות היא על עיריית ירושלים. ולאונר"א צריך להגיד תודה על זה שחילקתם פיתה ולחמניה או משהו אחר בצהריים וצריך להעביר את הכל לאחריות עיריית ירושלים.

אם רוצה ראש העיר ואם העירייה נכונה לכך, הרי שלא רק שצריך לתת לו אלא צריך לעשות פה סור מרע ועשה טוב. זה שם הסיפור. באמת ירושלים צריכה להיות המודל כי יש פה עירייה חזקה, לא משנה מי יבחר כראש העיר, אין לי ספק. יש פה מנגנונים חזקים, הם יודעים לעשות את זה. בשנים האחרונות גם היטיבו גם את הנגישות למחנות כמו מ.פ שועפאט או כמו מקומות אחרים גם מעבר לחומה. כאשר יש את הדברים הללו ויש את המערכת הזאת אין ואקום. ואז אפשר לספר שיש ואקום. בירושלים אין ואקום, ולכן צריך לעשות פה את הסור מרע ותעשה טוב.

אין לאונר"א מה לחפש בירושלים 51 שנה אחרי הכיבוש, השחרור, איך שלא תרצו. ירושלים השלמה היא בירת ישראל על כל שכונותיה. עיריית ירושלים היא הגורם היחידי שצריך לתת בה את השירות, וכל גורם אחר, בוודאי גורם עוין, צריך להגיד לו תודה רבה לך למקומך.

תודה. אני קודם כל שמח על הנוכחות ושמענו פה גם את התכנית הספציפית של עיריית ירושלים. אני יכול להגיד שזה באמת יריית פתיחה, יש עוד הרבה מה לעשות, המשרדים כולם מגויסים. אני חושב שכמובן, בהסתכלות של משרד החינוך והיכולת התשתיתית שהיא יותר מורכבת, אמירה שלא יהיה מצב שסוגרים ולא נותנים מענה היא חשובה. אני מתחבר מאוד למה שאמר מוטי יוגב - -

אתה מסיים?

אני מסיים כן.

אפשר משפט?

בבקשה, כן.

אני רוצה להגיד משהו שאני ואתה אמרנו. אנחנו רוצים לשמוע את עמדת ראש העיר לגבי הפסקת התקציב לבתי חולים בירושלים המזרחית. האמריקאים הפסיקו את התקצוב. אתה ראש העיר, לא שמענו את - -

אתה אמרת, אני לא דיברתי על זה.

אני לא מכיר את הנושא הזה. עיריית ירושלים לא מתקצבת בתי חולים. אבל ברמה העקרונית אני חושב שמשרד הבריאות - -

מה עם טיפות חלב?

לטיפות חלב הוא התייחס.

אני אשאל את משרד הבריאות אם הוא מעדיף שהתושבים יקבלו שירותים מבתי החולים הירושלמים הקלאסיים. זו החלטה של משרד הבריאות, אני אתמוך בכל החלטה שהם יקבלו. זה נושא שהוא לא תחת אחריותנו אבל כל החלטה של משרד הבריאות זה לטובת תושבי העיר ירושלים - -

- - - ועדת העבודה והרווחה. זה דיון חשוב ואתה יכול ככה לאחד - -

מה שקרה שיש פה הרבה תחומים. דנו גם בחינוך, הסתכלנו מה העירייה מטפלת, משם הגענו.

בנושאים שדיברנו - - - העירייה לוקחת אחריות. זה לא נושא עירוני אז אני לא יודע להגיד לך.

תודה ניר ברקת, תודה חבר הכנסת טיבי. אני חוזר על הסיכום. ראינו את התכנית, הבנו שזה מהלך מורכב, הוא לא מהלך יומי - -

חינוך – המפקחת שהיא מפקחת מצוינת, החינוך הוא אחלה, הרווחה לעילא ועילא, בריאות איתנה, תשתיות – שוויץ. אז אני בשם תושבי ירושלים המערבית קורא להשוות את התנאים של מערב העיר לפלשתינים בירושלים המזרחית. אתם גם עדן, ממש, אחרי מה שאמרנו כאן. תוסיף את זה לסיכום.

אנחנו הולכים לשם כדי שהעיר תהיה אחת - -

הסיכום שלי - -

ראש העיר, כמו שאמר טראמפ, השם שלו יהיה או אחמד או מוחמד.

חבר הכנסת אחמד טיבי, יש אמת חלקית בדבריך ואני לא מתרץ את זה בזה שהייתה הזנחה של שנים ארוכות במזרח העיר, הגענו למצב לא טוב. אני מאוד שמח שממשלת הליכוד וראש העיר ניר ברקת בתקופתו כראש העיר בירושלים משקיעים משאבים רבים לתקן את המציאות הזו. זה לוקח זמן, זה לא ביום אחד, אבל אי אפשר להגיד שתמונת המצב שאנחנו נמצאים היום היא דומה למה שהיה לפני עשר שנים. בפירוש לא. ואני מאוד מקווה, וזה חלק מהמשימות שאנחנו רואים למשרדי הממשלה, שבעוד עשור מהיום נצליח לסגור את הפערים. אף אחד לא מכחיש את זה.

אבל פה השאלה היא לכם. כי בסוף, אני לא מבין את ההתנגדות לסיטואציה שבא ראש העיר ואומר, אני מחליף את אונר"א, אני דואג לשירותים. אנחנו יודעים שהוא ייתן שירותים יותר טובים ממה שאונר"א נותנת. אתם, בגלל התפיסה הפוליטית של הנצחת המושג השגוי המוטעה פליטות, מנסים להילחם במהלך ראוי, וזה חבל. אני אסכם בזה, מילה אחרונה, לגבי משרד החוץ, אני שמח על העמדה הברורה שאמרתם פה. אני מבין ומסכים שברגע שחותמים על הסכמים יש לזה מורכבות, אבל שמענו פה גם אמירות שאני עוד לא יודע, לא מכיר אותן לעומק. העיקר שברמה המדינית הכיוון ברור ולשם הולכים בכל הכוח, גם העירייה וגם הממשלה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:24.