פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



18
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15/10/2018

הכנסת העשרים
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 858
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ו' בחשון התשע"ט (15 באוקטובר 2018), שעה 9:30

הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ח-2018 (פ/799/20) (כ/795), של חה"כ אורי מקלב, חה"כ יחיאל חיליק בר, חה"כ משה גפני, חה"כ אורלי לוי אבקסיס, חה"כ מרדכי יוגב

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
דן סידה

שולי מועלם
אורי מקלב

מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות - פרופ' רונית אנדולט

מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות - אלי גורדון

ע. משנה למנכ"ל, משרד הבריאות - מרים גראשי כהן

רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר - רועי קאהן

עוזר ליועמ"ש, משרד הרווחה - נועם פליק

עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - ד"ר תמר קלהורה

פרקליטה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

מתמחה, משרד המשפטים - פנחס טננבאום

מנכ"ל, לקט ישראל - גדעון כרוך

סמנכ"לית שיווק, לקט ישראל - ענת פרידמן-קולס

יועץ משפטי, לקט ישראל - ירון קידר

עו"ד, שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם - בקי קשת

מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות - פנינה בן דוד

ארגון "מזון" - שי מנוחין

עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש נכים למען נכים - דן קידרון

פעיל, המשמר החברתי - איציק פרי

מוזמן/ת - ציפורת שימל

מוזמן/ת - פנחס חותה

מוזמן/ת - אורליאל דוד

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את לקט ישראל - עידית שבתאי סידיס

ענת מימון

ענת כהן שמואל

הילה לוי

הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ח-2018 (פ/799/20) (כ/795), של חה"כ אורי מקלב, חה"כ יחיאל חיליק בר, חה"כ משה גפני, חה"כ אורלי לוי אבקסיס, חה"כ מרדכי יוגב

בוקר טוב לכולם, מתנצל על האיחור. למרות שהגעתי בזמן לכנסת, זה היה באיחור רב לעומת התכנון.

נחזור להצעת חוק של עידוד תרומות מזון של חבר הכנסת מקלב ומספר חברים שאינם פה. היום ה-15 באוקטובר 2018, ו' בחשון תשע"ט, והשעה 9:39 דקות.

קיבלנו הצעות לתקן את החוק כפי שהוא עבר בקריאה ראשונה מטעם משרד המשפטים, אז אני חושב שיהיה הגיוני שתפתחו בדיון.

שלום, אני ממשרד המשפטים בתחום הפלילי. נמצאת כאן תמר קלהורה שהיא מבחינת המשפט האזרחי.

נפגשנו אחרי הדיונים שהיו בוועדה גם עם נציגי ארגון לקט ושוחחנו בנוגע לנוסח שעבר ולנוסח הרצוי על ידם.

הרצוי לכם.

גם על ידם. הגענו להסכמות.

אתם באים להסכמה איתם? מה שהם הציעו אתם מסכימים?

אני מנכ"ל לקט ישראל. כן, זה בהחלט סוכם בינינו. ישבנו עם נציגי המחלקות וזה מסוכם בינינו. בהחלט מה שלילך אומרת.

אז נקשיב לך עוד מעט.

בסופו של דבר, האינטרס פה הוא אינטרס משותף של כל הנוגעים בדבר. מצד אחד, לעודד תרומות מזון שהן חיוניות לאוכלוסיות במצוקה. מצד שני, לאפשר סטנדרט גבוה ואחיד בנושא של המזון, שחל על כולם. האינטרס הוא אינטרס זהה של הארגונים ושלנו. מצד אחד לעודד תרומות מזון כדי לאפשר לאוכלוסיות במצוקה לקבל מענה ומצד שני, להגן על בריאות הציבור באופן אחיד, כולל האנשים שמקבלים תרומות מזון כך שהם יקבלו מזון בסטנדרט גבוה. עד היום, ממה שהבנו, זה מה שקרה. מעולם לא הייתה תופעה של הרעלות מזון בהקשרים האלה. העמותות שמחלקות מזון, מחלקות מזון באיכות גבוהה וטובה לאוכלוסיות הנצרכות ובעינינו מאוד מאוד חשוב שכל האינטרסים האלה יבואו לידי ביטוי. מכאן הנוסח שגיבשנו ביחד ובהסכמה, שתואם גם את החלטת ועדת השרים שאנחנו כנציגי הממשלה כפופים אליה. לכן הגענו לנוסח שבאמת משדר את כל האינטרסים האלה, אומר שהפטור מאחריות יינתן כאשר עומדים בחקיקת המזון, בחקיקה הרלוונטית לעניין הזה. הארגונים ממילא עומדים בחקיקה הזאת וממה שהבנו, לפעמים אף מטילים על עצמם סטנדרט גבוה יותר. מצד שני, לא פועלים בהתרשלות. במצב כזה יינתן הפטור וברור לכולם שזה מבטיח גם את בריאות הציבור וגם את האינטרס של עידוד המזון.
אני אענה על כל שאלה בהקשר הזה.

אני אשמח לשאול כיצד זה משנה את המצב המשפטי הקיים היום. גם היום, ארגון שעומד בכל הוראות הדין ולא מתרשל, לא אחראי, לא מבחינה אזרחית ולא מבחינה פלילית. אז מה בעצם אנחנו עושים בהצעת החוק הזאת?

אני מסכימה שבמידה רבה, גם היום זה המצב הקיים. אבל הארגונים שוחחו איתנו וסיפרו על חסמים שהם נתקלים בהם בעבודה מול תורמי מזון פוטנציאליים, והקשיים שהם הציפו והעלו בהקשרים האלה. אנחנו חושבים שלהעלות את הדברים על גבי חוק שעוסק בנקודה הזאת, יסייע בידם לתמרץ את אותם ארגונים שפחות מכירים את המצב החוקי הקיים, שאין להם עורכי דין שיכולים לתת להם ייעוץ משפטי. הבעיה, כפי שאני הבנתי אותה, היא לא מול ארגונים גדולים כמו הצבא שתורם תרומות מזון או ארגונים גדולים שיש להם ייעוץ משפטי, שיכולים לתת חוות דעת ומבינים שהחשיפה שלהם מבחינת האחריות הפלילית והנזיקית היא ממילא לא קיימת בעצם, אם הם עומדים בכל הסטנדרטים. מדובר בכאלה שלא מתמצאים מספיק בתחום המשפטי ורוצים לדעת שזה באמת המצב הקיים.

במידה מסוימת, ההצעה הזאת נותנת מענה לצורך הזה ולעידוד של אותם גורמים לתרום מזון בלי שהם יחששו שחרב המשפט הפלילי או הנזיקי תהיה מונפת עליהם במצבים שהם פעלו בהם כדין ולא התרשלו.

משרד הבריאות, יש לכם מה להגיד?

אני ראש אגף התזונה. רציתי רק לבקש להוסיף, מעבר לכל מה שנאמר פה וכל מה שסוכם פה, את נושא האיכות התזונתית. עשינו מחקר מאוד גדול בקרב מקבלי תרומות מזון ואחת הבעיות שאנחנו נתקלים בה היא שהם סובלים הרבה יותר ממחלות כרוניות, מסוכרת, ממחלות לב, כלי דם וכולי. אנחנו רוצים שגם האיכות התזונתית תהיה יותר גבוהה, כלומר שלא יחלקו מזון מזיק, לא רק מבחינה תברואתית אלא גם מבחינה בריאותית. הייתי מבקשת להוסיף גם את הנדבך הזה.

זה מתחיל להיות מסוכן.

אני חושבת שאנחנו לא צריכים להזיק לאנשים שאנחנו תורמים להם מזון.

מי אמר שאלה שמקבלים את האוכל הם חולים והם צריכים יותר זהירות?

אנחנו לא רוצים לגרום להם לתחלואה. זה גם חלק מהעניין. זאת אחריות שלנו, של בריאות הציבור.

הו, באמת. אני חושב שזאת אזהרה מיותרת.

חלק גדול מהתרומות הן של מזון מזיק.

אנשים יודעים לא להגיע לזה. עוד מעט תגידו: בלי מלח, בלי סוכר, כי אלאלוף לא בולע סוכר.

לא, לא אמרנו את זה.

מה השטויות האלה?

אנחנו לא רוצים שיחלקו חטיפים וממתקים כי זה מזיק לבריאות. וזה חלק ממה שמחלקים.

לא, יש גבול. תודה. בבקשה, חבר הכנסת מקלב.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להודות לך ומאוד מעריך את זה שאת הדיון במושב החורף שבא עלינו לטובה אתה פותח בנושא ערכי מאוד, נושא של נתינה. זה מתאים ליושב-ראש. הנושא מתאים לך בערבות ההדדית, באכפתיות ולראות איך אנחנו יכולים כחברה לתת אחד לשני ובאמת לעזור אחד לשני.

אם אפשר דקה מהזמן של הוועדה איזו תובנה שהייתה לי הבוקר בעניין הזה בדרך לכאן. בפרשת השבוע שקראנו בשבוע האחרון היה הסיפור של המבול ותיבת נח. מגיל קטן הסיפור הזה תופס אותנו ולא רק אותנו, שקוראים את פרשת השבוע בפרשת נח, אלא מיליוני אנשים בעולם. היה מבול והתיבה הזאת – לא כל כך גדולה. היא הייתה יפה ומרשימה מאוד – ובכל אופן הכילה את כל החיות, את כל הבהמות, את כל העופות. כולם נכנסו בתיבה אחת. חלק היו זוג, חלק שבעה זוגות מאותו מין ובסופו של דבר מדובר במשהו מרשים.

הסיפור הזה תפס אותנו אחרת בכל גיל. כשהיינו יותר קטנים שאלנו איך האריה עם הכבש, איך הם היו ביחד? איך הוא השתלט עליו? איך כל אחד? לאט לאט, עם הגיל, ראינו דברים אחרים בתוך סיפור נח. בכל פעם שאנחנו קוראים את זה, אנחנו מסתכלים על זה אחרת. היום אנחנו מסתכלים איך הייתה חלוקת המזון, איך הוא הסתדר עם חלוקת המזון שנה שלמה בתיבה אחת. גם דובים, גם נמרים, גם אריות, גם היפופוטם. איך? לא מספרים לנו וודאי שזה היה נס. לא נתנו כדי שבעה לכולם, אבל כולם היו שבעים, גם מקצת. כל אחד קיבל את האוכל. מאוד ציינו את זה שנח עבד קשה מאוד. נח ואשתו ושלושת בניו עבדו מאוד קשה בשנה הזאת. יום ולילה. כשהוא יצא מהתיבה, הוא יצא צולע על רגליו כי פעם הוא איחר את המזון של האריה והאריה נתן לו מכה עם הרגל שלו והזכיר לו שהוא קצת איחר. לכן הוא יצא צולע מהתיבה.

בסופו של דבר, הוא סיפק את צרכי כולם יומם ולילה. ונשאלת השאלה: אם כל האכילה שלהם וכל האספקה הייתה בדרך נסית – היא הייתה קצת טבעית, אבל בעיקר נסית – הוא היה חייב יומם ולילה? לא היה מספיק שהיה עובד 18 שעות ביום? היה צריך לעבוד 24 שעות ולא נתן כמעט שינה לעיניו? התשובה היא שכאשר יש משהו – דור שהשחית את עצמו ולא הייתה בו נתינה אחד לשני. לא היה דבר כזה וכל אחד דאג רק לעצמו. אני בטוח שאם היה חוק הצלת מזון, לא היה מגיע מבול לעולם. רק בגלל שכל אחד דאג רק לעצמו ולקח מהשני, דור כזה צריך לתקן את זה וצריך בנתינה בלתי רגילה שמיישרת את הקו הזה.

במצב שלנו, כשיש לנו עוני כל כך גדול והפערים כל כך גדולים, כשכל ילד שלישי במדינת ישראל הוא ילד רעב, הוא ילד שחסר לו מזון, הוא סובל מתזונה לקויה, וכל אדם רביעי סובל מעוני – קשישים, חלשים, מוחלשים, משפחות שלמות – אנחנו צריכים לעשות מאמץ כדי ליישר את זה.
עם ישראל מתגלה ביופיו. אנשים שלכאורה לא חסר להם מה לאכול, אנשים בעלי מפעלים, בעלי מסעדות ובעלי בתי מלון לא יכולים לזרוק אוכל. הם מבקשים: בואו, אנחנו רוצים לתת את זה. כואב לנו הלב. אנחנו מרגישים שאנחנו משחיתים את המזון והשחתה של הנפש עצמה ולא רק את המזון שאנחנו זורקים. זה לא איזה צו: בל תשחית, שאתה אוהב להזכיר. זה לא רק ציווי ממוני. הציווי בל תשחית לא אומר שלא להשחית כי חבל על הכסף. יש כאן משהו הרבה יותר ערכי.

יש עמותות שעושות עבודות קודש. הן מייצגות את עצמן, מייצגות הרבה. יש כאן משהו מיוחד במדינה שהיא תמיד מציינת את זה בערבות הדדית. הבן שלי וכלתי הלכו אתמול לנחם את המשפחה בבית"ר, שנשרפו להם שני הילדים. רואים איך שעם ישראל מגיע בהמוניו, עשרות-עשרות קילומטרים. באים מכל חלקי הארץ בנתינה ורוצים לעזור – מה שאתם צריכים. הם לא מכירים את האנשים. עם ישראל ביופיו, שם אנחנו מתגלים.

מגיע לכאן משהו שאנחנו יודעים שעוזר בסדרי גודל ענקיים. אדוני היושב-ראש, לא מדובר כאן במשהו קטן אלא בסדר גודל ענקיים שעושים שינוי משמעותי ומהותי. אין חולק על הדבר הזה וגם הגופים המקצועיים אומרים את זה. כבר מזמן השתחררת ואתה מנסה להביא לוועדה. לא מדובר בשאריות מזון שאוספים משולחנות אוכל. מדובר באותם מגשים שעד לפני דקה מכרו ב-100 שקל לקילו או ב-120 שקל לקילו, עכשיו מורידים את המחיר, עוברת השעה ארבע וזה עובר למישהו אחר.

בתקופה האחרונה אני משתדל לבוא למזנון הכנסת בשעה שלוש. אני רוצה לבוא ולראות ואני רואה את האנשים שעושים את הפעולה היפה הזאת. הצדיקים שבאים ומייד אחרי השעה שלוש נותנים להם עם הניילון הנצמד וככה זה עובר. מדובר על כך שעומדים בסטנדרטים ולא מדובר על כך שהאנשים האלה מובילים או עושים פעולה בצורה בלתי ראויה. הם צריכים לעבוד כולם עם רישיונות. מי שמחלק אוכל ומי שמביא אוכל, יש לו סטנדרטים ויש לו רגולציה. הוא מחויב לזה, לכול הוא מחויב.

אנחנו באים עכשיו ורוצים לייצג את החלשים. האם אדוני וחבריי מסכימים איתי שיש הבדל במהות בין אדם שמוכר מנה פלאפל, שיש לו אחריות גדולה, לבין אדם שעבר ברחוב, ראה איש רעב ותרם לו מנה פלאפל. אותה מחויבות יש למי שמכר את הפלאפל לבין מי שקנה פלאפל ותרם אותה. האחריות היא מלאה.

אני באמת שואל האם אנחנו חיים במדינה דיקטטורית? האם יש דיקטטורה פקידותית? אני מאוד מעריך את זה ואני מבין שמאוד רואים את הצד הפורמלי. ארצות הברית, שהיא לא פחות מאיתנו מבחינה תקנונית, ניהולית ופורמלית, כבר מזמן ראתה שלמרות שהיא מקובעת מאוד, היא יודעת להתגמש במקרה הזה. ואנחנו לא יודעים להתגמש בעניין הזה? אנחנו לא רואים את מערכת האיזון בין חשש שהוא מאוד קיצוני ולא מצוי לבין החסמים שאנחנו רוצים לעשות? מי מגן על הילד החלש ועל המשפחה החלשה שלא יקבלו, חס וחלילה? מי מדבר על כך שהם יקבלו משהו לא טוב? אנחנו מדברים על אדם שתורם מזון ובזה נגמרת המחויבות שלו.

מי קובע את זה? מי קובע מה צריך הילד? פקידות או אנחנו, הנבחרים, שאנחנו מייצגים אותם? במערכת האיזונים הזאת אולי יש גם שיקול. יש מערכת איזונים והשכל הישר מבחינתנו הוא שצריך להתיישר ולראות את המשקל הערכי והמעשי שהוא הרבה יותר כבד, מול חששות כאלה. לזה אנחנו רוצים להגיע.

אני לא יודע אם הגיעו או לא הגיעו להסכמים. אני לא יודע ואני לא שואל אותם אם זה היה בכפייה, אם זה היה מחוסר ברירה. או שהם אומרים שעדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.

אני לא מאמין שזה היה בכפייה.

אבל ברור שהם הגיעו לפגישה כשהעמדה הנחרצת של המשרד הייתה נגד. את זה אנחנו יודעים וזה לא סוד. בחוק הזה יש במובן ההצהרתי והמהותי וזה מביא אותנו לעוד תוספת. חבל שלא נגיע להרבה יותר שלמות, למשהו הרבה יותר רחב בעניין הזה. אני מאוד מעריך את זה שאתם מסתפקים בזה. אתם רוצים להתקדם עוד צעד וזה חשוב לכם ואתם רואים בזה משהו חשוב מאוד? אני מעריך את זה ואני רוצה להיות שותף. גם אתה רוצה להיות שותף. השאלה היא למה אנחנו לא רוצים לעשות את זה הרבה יותר מושלם.

אני אשמח שנציגי לקט יגידו לנו מה עמדתם. תרשו לי רק לעבור נושא בזכות החבר מקלב. בשבוע שעבר הייתי באפריקה מטעם הכנסת עם חברי הכנסת נגוסה ויוסי יונה. מאז, אני מתחיל להסתייג מהמילה עוני כשזה נוגע למדינה שלנו. אני מתבייש שאני שייך לאנושות הזאת. היינו בשתי מדינות, אחת בהשפעה אנגלית ואחת בהשפעה צרפתית. הערבית המרוקאית שלי לא שווה, לא הדלי ולא הידית שלו. המדינות הקולוניאליסטיות לשעבר ממשיכות ליהנות ולהוציא משם את המעט שיש במקום להשאיר למדינה ולעמים האלה.

אבל אני חושב שגם אצלנו מתחיל להיות over dose של חוקים ושל אזהרות ושוכחים בכלל את החלק האנושי שלנו. מי שתורם לא יעיז מראש לתרום משהו מקולקל. ואם זה יהיה מקולקל, אני בטוח שזה לא ביודעין. הייתי במפעל הזנה – ניהלתי את זה כמה שנים טובות. קרו לנו מקרים שתבלין מסוים קלקל חלק מהמגש, אבל שום דבר לא נעשה בזדון. פה אנחנו לוקחים בחשבון מראש שכל מי שתורם, יש לו גם איזו כוונה לא תמיד כנה, נקייה וכולי. זה פשוט לא יאומן. כשאני רואה את האזהרות האלה ואת התיקונים וחוסר הרוגע שיש אצלם עם הצעת החוק המקורית שלנו, אני לא מבין את זה. אני לא מבין בשביל מה הרדיפה שלכם אחרי החוק הזה. כבר כמה שנים עוסקים בחוק. התעסקו לפניי ואני ממשיך. זה דבר שהיה צריך להיות מהיר מאוד וחבל על כל יום שלא מנצלים את זה.

נאמרו פה מספרים ותאמינו לי, יש יותר במציאות. היא עוד קשה אז למה אנחנו ממשיכים כל הזמן להביא לנו הצעות תיקון לתיקון של החוק שעוד לא עבר? תנו לנו לנסות את זה ואם יהיה צורך אחר כך לתקן חוקים, אנחנו נתקן חוקים. כרגע אני חושב שאנחנו מגזימים בשמירה כביכול על האינטרס הציבורי ובסוף, תכלס, לא מחלקים אוכל או שמחלקים אותו חלקית לעומת היכולות של השפע הישראלי. ויש לנו שפע, לשמחתנו.

אני מציע באמת שנפסיק ובכל מקרה נסיים את זה היום. אני חייב להגיד לכם, אני לא אתן שום משחק. האחריות היא על לקט ואני אומר לכם בשיא הכנות. אני אוהב את חברי הכנסת, אבל אתם הסוכן המרכזי ובכבוד רב בניתם לעצמכם את המעמד הזה. אם אתם תחליטו שזה מתאים, אני אומר לך שהיום אנחנו גומרים. אבל אם לא, גם גומרים היום. בבקשה, אנשי לקט. יש לכם אחריות לא קטנה.

אני מנכ"ל של לקט ישראל. אני לא אצא ידי חובתי אם אני לא אודה לכמה אנשים וברשותך, גם לך, אדוני היושב-ראש, על התמיכה בחוק והדחיפה החזקה. כמובן, ליוזם החוק, חבר הכנסת מקלב ולחברי הכנסת אבקסיס, חיליק בר ושולי מועלם, שהייתה בהתחלה גם בזה. הם באמת דחפו את החוק הזה. וגם תודה לאנשי משרד המשפטים שאני חושב שבשבוע האחרון עבדנו איתם בצורה מאוד נמרצת כדי להגיע להסכמות לגבי החוק. אני חושב שזה מאוד חשוב.

בל נשכח שהחוק הוא לעידוד והצלת מזון. עידוד היא מילה מאוד מאוד חשובה בעינינו כי אנחנו רוצים לפתוח פתח לאותם ארגונים שעד היום לא תרמו או התנדנדו ולא לקחו את היוזמה כמו שיש פה, בכנסת, שתורמים מזון ממזנון הכנסת הבשרי כבר כשנה. אנחנו רוצים לקרוא לאותם ארגונים, ואני חושב שזה מה שהחוק יעשה וזאת הכוונה שלנו, לפתוח את הדלתות לאותם מקומות שמתנדנדים ושלא יודעים להחליט האם כן או לא, האם הם מכוסים חוקית או לא. יש לנו מאגר של שמות וארגונים מאוד רציניים שרוצים ומחכים, כי עד היום לא היה להם את הכיסוי הזה. החוק הזה מאוד מאוד ישפיע על היקף התרומה והלוואי ונוכל כלכלית לבוא ולאסוף את כל המזון הזה, שלהערכתי ייפתח בפנינו כבר ברגע שהחוק יאושר סופית.

אני חושב שיש פה אמירה מאוד מאוד ברורה של הכנסת וזה צעד ראשון. יש עוד צעדים שאפשר לעשות ואולי אדוני צודק בזה שאפשר לבחון ולראות האם זה משפיע או לא משפיע. אם זה לא משפיע, בואו נשנה את החוק כך שהוא כן ישפיע. ואם זה משפיע – מצוין ונחדד את זה עוד יותר.

אני חושב שיש פה אמירה מאוד מאוד ברורה של הכנסת. יש פה הזדמנות לסגירת פערים חברתיים שנפערים וקיימים באמצעות ארגונים כמו לקט ישראל, שבאמת בא ועושה את זה. יש עוד הרבה מאוד ארגונים טובים שעוסקים בנושא הזה. זאת הזדמנות שלא הייתה עד היום.

אנחנו מצטרפים עם החוק הזה להרבה אומות בעולם שזה כבר קיים בהן וזה מעמיד אותנו במקום שווה. אני חושב שיש פה אמירות רבות מעבר לחוק עצמו.

ומה דעתכם לתיקון המוצע של משרד המשפטים?

אני חושב שהתיקון המוצע זה מה שאנחנו סיכמנו. הצלחנו להגיע לסיכום עם משרד המשפטים, גם עם האזרחי והפלילי ביחד, שזה נוח לנו. החוק הזה, כפי שהוא כרגע, נוח לנו להתחיל איתו את העבודה. שוב, אני מתחבר למה שאמרת שנראה איך זה עובד ואפשר לבחון את הנתונים.

אני חושב שהיושב-ראש התכוון בדיוק לכיוון השני, שאם חס וחלילה יש בעיה, נשנה את זה כמו שרגולציה עושה.

אני התכוונתי לא לשנות, אבל אם הוא, הצרכן המרכזי, מסכים, אני סומך עליו. הם מספיק אחראים. אני שוב אומר שהאחריות עליכם. אני כל כך שמח שלפעמים המחוקק הוא בתיאום מלא עם הגוף המשתמש בחוק ואני אהנה גם מזה. נראה בזה גם צעד חיובי ובמיוחד שישבתם. לא ידענו על כך. אני לא קיבלתי דיווח על ישיבות משותפות ואני מברך על כך. שלא תחשבו שמפני שלא הייתי, זה לא טוב. לא, חס ושלום. אם זאת העמדה שלכם, בואו נסכם.

יש לי רק עוד שאלה אחת לגבי החוק. ביום חמישי האחרון נוסף שם מונח חדש: נזקקים. אני מקווה שזאת לא הכוונה להגדרת נזקקות לפי תקנות שירותי הסעד.

אנחנו נקרא את ההצעה האחרונה.

אני מהתאחדות המלונות בישראל. אדוני, אתה ממש הוצאת לי את המילים מהפה. כל מה שאמרת, אני חתומה עליו. גם לנו היו שיחות עם המשרדים, בעיקר עם משרד המשפטים. אנחנו עדיין תומכים בהצעה הראשונית של החוק מכיוון שכמו שאני מבינה את סעיף 2(א) שמדבר על הגופים התורמים, הוא סעיף סתמי שלא נותן שום דבר נוסף מבחינה חוקית למה שקיים היום. אם אנחנו מדברים רק על אמירות או רוח הכנסת, זה מאוד נחמד, אבל אם אנחנו באמת רוצים לעשות שינוי חקיקתי שייתן גב מבחינה חוקית לאלה שתורמים, אני לא רואה את זה כאן אלא אם כן תסבירו לי אחרת. הייתי רוצה להבין מה אומר הסעיף הזה.

ברשותכם, אני רוצה לעבור לקריאת ההצעה המתקנת ואחר כך נצביע עליה או לא נצביע עליה. אני בעד להצביע. משרד הבריאות, אדון גורדון, בבקשה.

בוקר טוב, אני מנהל שירות המזון, משרד הבריאות. הייתי רוצה לעדכן ולהתייחס לסוגיה הזאת. כזכור לך, אדוני היושב-ראש, הוועדה הזאת אישרה לפני שנתיים חוק הגנה על בריאות הציבור – מזון, כשלמעשה ההסדרים הראשונים כבר ניתנו בתוך החוק הזה. מספר סעיפים מתקשרים לכך שלמעשה תהיה קודם כל הגדרה מיהו הארגון, קביעת סמכות לשר הבריאות לקבוע תנאים באמצעות תקנות לעניין רישיון, דרך הרישוי, אמות מידה וכך הלאה.

רציתי לעדכן שבימים אלה אנחנו מקימים שולחן עגול יחד עם כל בעלי העניין, לרבות עמותות וגופי פיקוח שעוסקים בעניין בנוסף לשירות המזון במשרד הבריאות כדי להגיע לשלב שבו נתחיל לקבוע אמות מידה ועקרונות לתקנות עתידיות, שאמורות להסדיר את כל הנושא של הרישוי.
להזכירכם, נכון להיום, לפי החוק שלנו, ארגונים פטורים מחובת רישוי וכשנגיע לוועדה אני אבקש אורכה לשנתיים בהתאם לאותו החוק.

אתה יכול כמה שאתה רוצה. אני לא פה.

אנחנו מאמינים שזה יהיה יותר מוקדם. זה המצב המשפטי.

רק שזה לא יעכב את הפעלת החוק בינתיים. עם תקנות אני נזהר. כן, גברתי.

אני מקשת, רבנים לזכויות אדם. אנחנו מברכים את חברינו מלקט, כמובן, שעושים עבודת קודש ומשתדלים לסייע לרבים אחרים לתרום צדקה ולעסוק בטיפול במצב מאוד קשה שיש במדינת ישראל. אנחנו גם שמחים שהחוק הזה מבטא את הערכים היהודיים ואפילו את ההלכה, באמת צורך גדול שיש. הלכות שמדברות גם על הצדקה, שכולם מכירים, וגם על בל תשחית. זה נורא שיש כל כך הרבה שפע בארץ וכל כך הרבה השחתת מזון.

החוק הסב את תשומת ליבנו לרעיון של אחריות וברור שצריך להגן על הבריאות של הציבור. מי שחי בעוני בוודאי שצריך לקבל הגנה, וגם ראינו שיש סוגיות שונות של אחריות שחלות. ביקשנו להשוות את זה לנושא של שומר חינם לעומת שומר שמקבל כסף עבור עבודתו. כפי שאמר חבר הכנסת מקלב, מי שמוכר את הפלאפל מרוויח כסף ומי שמעביר אותו בלא תשלום לאדם שיושב לידו ורעב, מצבו אחר. ביקשנו לראות בסוגיה הזאת אור והדרכה לעניין שעומד בפנינו. תודה.

חברות וחברי הכנסת, רוצים עוד רשות דיבור? בבקשה.

אני הגעתי לדיון הזה בפעם הראשונה. קראתי אותו ונחשפתי אליו, כמובן, בתקשורת כאזרח לפני כן ועכשיו כחבר כנסת. אני לא חושב שנתקלתי בימיי הקצרים פה במשהו שהוא כל כך צודק, מתבקש ונצרך. אני חושב שהיושב-ראש ביטא את זה בצורה הכי ברורה בעולם, איך מונעים ביורוקרטיה ויוצאים למהלך כזה כמה שיותר מהר. חבל על כל הזמן וכל השנים שזה התעכב. יבורך כל מי שעסק בזה וכל מי שהוציא את זה מהכוח לפועל.

חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

הקראתם כבר את החוק? כי לא ברור לי על איזה משרד מדובר בהצעת החוק הזאת.

אנחנו מייד נעבור להקראה. עוד מישהו רוצה להעיר? אם כך, אנחנו נעבור לקריאה של ההצעה האחרונה שבאה ממשרד המשפטים. בבקשה.

הנוסח שבפניכם הוא ב"עקוב אחרי שינויים" ביחס לנוסח שעבר בקריאה הראשונה, כי יש שינוי בנוסח. אני אציג את הסעיפים.
הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018
הגדרות
1.
בחוק זה –



"ארגון לחלוקת מזון" –

פה אנחנו מתאימים את ההגדרה להגדרה שיש בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), בסעיף 159, ואני אקריא את ההגדרה החדשה.



– תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:




(1) אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי – התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;




(2) התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;




(3) אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;




(4) התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;




(5) התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;




(6) התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;





"מזון" – כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015‏."


בסעיף 2 שינינו את השם מ"סייג לאחריות" ל"אחריות תורם מזון וארגון לחלוקת מזון", כיוון שאנחנו לא מסייגים כרגע את האחריות.

"אחריות תורם מזון וארגון לחלוקת מזון
2.
(א) מי שתורם מזון לארגון לחלוקת מזון לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם בשל תרומת המזון, אם פעל לפי הוראות כל דין החלות עליו ולא התרשל.



(ב) ארגון לחלוקת מזון המוביל, מחזיק או מחלק תרומות מזון, לא יישאו הוא, עובדיו ומתנדביו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם בשל הובלה, החזקה או חלוקה של תרומות מזון כאמור, אם פעלו בהתאם להוראות כל דין החלות עליהם ולא התרשלו."






אני אסביר, אדוני. בנוסח שעבר בקריאה ראשונה למעשה יצרנו איזשהו סייג ואמרנו שאנחנו רוצים ליצור סטנדרט קצת שונה כדי לעודד את תרומות המזון. שם נקבע שהאחריות לא תהיה אלא אם כן מדובר על רשלנות חמורה או מעשה שנעשה בכוונה. זה היה בקריאה הראשונה ובעצם כל המעשים האחרים נהנו מאיזושהי הגנה וסייג לאחריות. הנוסח שמונח בפניכם עכשיו קובע שלא תהיה אחריות כל עוד אותו תורם או ארגון מילאו אחר הוראות הדין ולא התרשלו. כמו שאמרתי בפתיחת הישיבה, מבחינת המצב המשפטי זה המצב המשפטי שקיים כבר היום. כלומר, החוק הזה בעצם כותב את מה שקיים. הוא אומר שמי שממלא אחר הוראות החוק ולא מתרשל, לא יהיה אחראי באחריות אזרחית או פלילית.

הוא מגיש את זה בצורה חיובית. מי שתורם לא יישא באחריות אזרחית, רק במקרה של רשלנות חמורה. זה נותן את האופן החיובי ואת הצד החיובי בעניין הזה וצריך לחדד את זה. גם המומחים כמו לקט אומרים שזה נותן הרבה באופן הזה. צריך לציין את זה הצהרתית ואמירתית כדי שלא יישאר רק הרושם - - -

בואו נאפשר את השלמת הקריאה.

כן חשוב להגיד מבחינת הסעיף, שאם יבואו ויבדקו אחר כך מה עשינו בסעיף הזה, לא שינינו את מצב האחריות המשפטית.

כן, נכון. משפטית את צודקת אבל אנחנו צריכים לשמוע בחלק הזה את האמירה וההצהרה שהן מאוד חשובות.

רציתי רק לדייק ולומר שזה עולה בקנה אחד עם חקיקה אמריקנית שהובאה כדוגמה, שגם היא עושה במידה רבה את מה שהחוק שלנו עושה. זאת אומרת שאם התורם עמד בחקיקת המזון ועמד בכל הסטנדרטים החלים עליו, הוא לא אחראי.

אם נעמוד בחקיקה האמריקנית, אז אני מקבל את זה. אבל זה לא בדיוק. יש שם דברים אחרים.

אם בחקיקה האמריקנית זה עודד תרומות מזון וסייע לארגונים - - -

שם יש אמירה הרבה יותר חזקה.

האמירה בחקיקה האמריקנית הרבה הרבה יותר דרמטית. מתוך האמירה שם יש עידוד מאוד גדול לתרומות מזון.

לתרומות בכלל.

לתרומות בכלל ולתרומות מזון בפרט. הגב שניתן בעולם המשפטי לרעיון תרומות המזון בחקיקה האמריקנית מאוד מרשים, והלוואי שמה שאת אומרת יתקיים גם פה ויובן כך על ידי תורמי המזון הפוטנציאליים שהמערכת המשפטית, כמובן החקיקתית, עומדת מאחוריהם בכל גב.

וזאת אמריקה הקפיטליסטית.

תרשו לנו לגמור את הקריאה.

עוד חידוד. המילים "הוראות כל דין" – הכוונה למה שמשרד הבריאות יקבע בתקנות?

כל הוראות הדין שחלות נכון למועד. כרגע זה מה שקבוע היום, שזה הפרק של איכות המזון שחל על הארגונים. בהמשך, כשייקבעו הוראות, ההוראות יחולו, כמובן, ההוראות שחלות על ארגונים לחלוקת המזון.

הובלת מזון זה בהוראות אחרות?

זה בהוראות נפרדות.

עבדנו על זה פה ימים רבים.

מה שחל על אותו ארגון. אנחנו לא משנים את מה שחל על אותם גופים. מה שחל, צריך לקיים. אנחנו פשוט מצלמים את המצב המשפטי.

יש לי הנחיות ממשרד הבריאות איך אני צריכה לקרר את המזון, איך אני צריכה לשמור עליו. אם אני עומדת בכל מה שמשרד הבריאות - - -

הוראות כל דין, כולל הנחיות.

זה צריך להיות יותר ברור.

"הוראות כל דין החלות עליו" זה הכי רחב שאפשר. זה כולל את כל ההוראות.

שלא יהיו שתי מערכות, זאת לתרומה וזאת - - -

אפשר להשתמש בפרוטוקול של הוועדה לאמירות שאנחנו אומרים עכשיו וגם בנאום שיגידו במליאה כשהיושב-ראש יציג את זה. אני מניח שנציין את הדברים האלה בצורה יותר ברורה.

אני ממליץ שאחד מכם, מי שרוצה, יציג את זה במליאה.

אם הרגולציה שחלה עליכם או על כל מי שמכין מזון או תורם מזון תשתנה בעוד עשר שנים, זאת תהיה הרגולציה שתחול עליו באותה עת. לכן באמת הנוסח הזה הוא הנוסח הרחב ביותר שיכולנו למצוא, שמשקף את החובה שמתעדכנת ומשתנה תדיר. זאת בתקווה ובהנחה שדברים כאלה לא משתנים חדשות לבקרים. זה תמיד הרגולציה כפי שהיא חלה במועד של התרומה ובמועד של המעשה.

וצריך להגיד שאנחנו סומכים עליכם. אתם תורמי מזון משמעותיים ואנחנו בטוחים שזה יכניס יותר ויותר חברים מהארגון שלך אל המהלך הזה.

אני גם מקווה. הרי מבחינה חוקית אין כל שינוי ואם רשת כלשהי תרצה לקבל ייעוץ משפטי ויגידו לה שלא היה כאן שום שינוי לעומת המצב הקודם - - -

ממילא אלה הסטנדרטים שאתם עומדים בהם כבר היום. חבל לי שאת לוקחת את זה למקום הזה. ממילא אתם עומדים בסטנדרטים האלה, ממילא אנחנו חושבים שאתם עושים את זה הכי נכון וטוב שאפשר.

את צודקת, אבל אני מנסה להגיד אין לי כאן את התמיכה החוקית הנוספת שקיוויתי לה וזה נשאר כמו היום.

צריך לראות את כל הרקע. להגיד לבתי המלון: אל תשמעו רק מה שאומרים לכם היועצים המשפטיים, תסתכלו על עוד דברים שנאמרו כאן בחדר הזה. מה שנאמר כאן, מה שהציבור רוצה, דברי ההסבר שיש בהצעת החוק הזאת. זה מכיל המון דברים של ערכים ושל תוכן. מבחינה פורמלית אין שינוי אבל צריך לראות איך אנחנו רואים את המצב, מה מתברר, איך אנחנו מצפים להדדיות הזאת, לעזרה וכמה זה חסר. והגיבוי שאנחנו נותנים.

תאפשר לנו להתקדם, בבקשה.

בהגדרה של ארגון לחלוקת מזון הושמטה, ואני לא יודעת אם זה בטעות, ההגדרה של תשלום סמלי. היא חלק מההגדרה.

אני חושבת שנפנה לסעיף 159 בכל מקרה.

אני גם מהתאחדות המלונות. אחת הבעיות שלנו היא העניין של התביעות הייצוגיות. אנחנו היום מושא להרבה תביעות ייצוגיות, שחלקן נמחקות בסוף, כלומר אלה תביעות בלי עילה. בחלקן אנחנו גם מתפשרים כדמי סילוק. לפעמים זול לנו יותר להתפשר מאשר לנהל את ההליך הזה. החשש העיקרי שלנו הוא מתביעות ייצוגיות – מישהו אכל משהו אחרי שהאוכל כבר עזב אותנו, והוא יתבע בתביעה ייצוגית אותנו ואת אחת העמותות שהובילה את המזון. ואז לך תוכיח שזה לא אצלך ואם היו צרה או קלקול באוכל, זה נגרם בזמן ההובלה. האוכל עזב אותנו בסדר ובזמן ההובלה הייתה בעיה. בעצם אין לנו כאן שום הגנה. אני רוצה שאתם כחברי כנסת נכבדים תהיו מודעים לבעיות שלנו ולצד שלנו בעניין הזה. אנחנו בעד תרומות מזון, אבל בגלל העניין של הייצוגיות יש לנו בעיה.

חזקת התקינות המינהלית בחוק זה יציר הפסיקה. כלומר, חזקה שכל רשות מינהלית פועלת באופן נכון ותקין, אלא אם יוכח אחרת. שנית, אנחנו רואים שבסדר הדין האזרחי, למשל, יש מה שנקרא תביעה מקוצרת בסדר דין מקוצר. אם יש הסכם ואדם מפר את ההסכם וההוא שיש לו חוזה הגיש תביעה, הצד השני אין לו זכות להגיש כתב הגנה. הוא צריך אישור של השופטים כדי להגיש כתב הגנה. השאלה אם אין מקום להביא הגנה ולשנות קצת את המצב המשפטי. לא משהו שישנה סדרי עולם, אבל כן משהו שיסייע לנו להגדיל את היקף התרומות.

אני דיברתי עם החברים מהתאחדות המלונות. אני גם רפרנטית של משרד התיירות וגם רפרנטית נזיקין. לכן אני מכירה היטב את מצב תביעות הנזיקין נגד בתי מלון. לקראת הדיון הזה ערכתי שוב חיפוש יסודי ביותר, גם בעזרת המתמחה שלי וגם בעצמי, האם אי פעם הוגשה תביעה – לא ייצוגית, כי אנחנו יודעים שאין וגם חבריי הודו בזה – נגד בתי מלון על מזון מקולקל של אורח. לא של תורם. לא מצאתי. יש תביעות לא מעטות נגד בתי מלון על כך שאנשים מחליקים בבריכה, נופלים במדרגות ובלובי. לא מצאתי תביעה אחת של אורח על מזון מקולקל. ממילא לא מצאתי תביעות של אנשים שקיבלו תרומת מזון מבית מלון. אגב, גם לא מצאתי תביעות נגד עמותות, אבל אם אנחנו מדברים על הסיכון של בתי המלון, הוא תיאורטי לחלוטין.

גם לגבי תובענות ייצוגיות.

החמרנו לאחרונה את האפשרות לתביעות ייצוגיות.

צריך להבין שאדם שאין לו מה לאכול, הקושי שלו להגיש תביעה אישית שלו על כך שקרה לו משהו, הוא הרי עצום. אין לו איך להרים תביעה כזאת. קל וחומר שהוא לא מסוגל להרים תובענה ייצוגית כשהוא צריך גם להוכיח נזק של כל הקבוצה.

יש עורכי דין שמתפרנסים מזה.

בוא לא נשמיץ עורכי דין.

בשיחה שהייתה לנו עם נציגי בתי המלון הם העלו כבר את העניין של סדר מקוצר. כל דבר שהמשמעות שלו היא לשים מכשול דיוני בפני האנשים הכי עניים בחברה, שאין להם מה לאכול, בדרכם לנסות ולממש את מה שהם חושבים שקרה להם באחריות של מישהו אחר, ולהקשות על דרכם לבית המשפט, נראה לנו בעייתי מאוד.

אני רוצה להגיד לכם, אני אוהב לתקן. כשמתייחסים לעניים, מייד עניים הם האנשים הכי עניים, כאילו אין להם שום דבר. יש גם משפחות שלא מתפקדות והן לא עניות. יש גם אנשים מבוגרים, זקנים, שכסף הוא לא הבעיה. הבעיה היא התפקוד. היופי של לקט זה שהם מגיעים גם לאלה. אז תחשבו שעניים הם אנשים חלשים, חלשים מאוד. הלוואי שלא יהיו חלשים וצריך לעזור להם במידה והם זקוקים. כל מי שזקוק לעזרה, צריך לרוץ ולתת לו את זה.

אדוני, אם יורשה לי. מניסיון של עשרים שנה של עיסוק בתביעות נזיקין, המחסום להגשת תביעה הוא הרבה פעמים לא פונקציה של האם יש לי כסף או אין לי כסף. המחסום הוא הרבה פעמים פסיכולוגי. אבל אם אתה מצרף למחסום הפסיכולוגי שיש גם לאנשים שיש להם את כל היכולות ואת כל הכסף - - -

כבר אמרו חכמים: "היזהרו מבני עניים, שמהם תצא תורה".

ההסתברות שבתי המלון יעמדו בפני תביעה, כל שכן תביעה ייצוגית, נמוך ביותר.

תודה. כן, בבקשה.

אני בדיוק מכוון לדברים שאתה אמרת מכיוון שבחוק נוספה עכשיו הגדרה של נזקקות, ואנחנו רק רוצים להבהיר שלא הכוונה לפי תקנות שירותי הסעד שדורשות אישור של פקיד רווחה. נזקקות היא לאו דווקא מה שדורש אישור של פקיד רווחה אלא כל מי שמגיע לעמותה. זה המצב שקיים כרגע.

אני שוב חוזר ואומר שהעניים הם לא כולם חלשים. הם יותר חזקים מהחזקים כביכול.

הם לא צריכים להיות דווקא הזכאים של משרד הרווחה.

אני מהלשכה המשפטית של משרד הרווחה. ברגע שאין הפניה לתקנות שירותי הסעד ומבחני נזקקות, זה לא חייב להיות נזקק לפי התקנות האלה. גם התקנות שמדברות על נזקקות הן לאו דווקא רק עניים. זה גם מחמת גיל ומחמת מוגבלות התפתחותית.

לעניין המחסום הדיוני וכולי, גם לאנשים עניים או חלשים או נזקקים על פי כל ההגדרות יש אפשרות לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים ויש עוד ארגונים. זה לא שהחזקים בחברה ירמסו את החלשים ולחלשים לא תהיה אפשרות לפנות לבית המשפט.

אני חייב להגיד לכם, קודם כל מגיעות לכם מחמאות, לארגון בתי המלון. באמת כל הכבוד כי לא חיכיתם לחוק כדי לפעול, אבל החוק מאפשר ליותר לפעול.

בואו נשאל אותם, היושב-ראש, כמה הם תורמים. מה מצב בתי המלון, תורמים או לא תורמים?

לקט ישראל יגידו לכם את המספרים.

גם זה חלק מהצניעות.

סדר גודל של 25,000 ארוחות בחודש רק ללקט ישראל.

הם תורמים המון.

שוב, ברכות לכם ותודות לכם.

תמכנו כי אנחנו רוצים להגדיל את זה.

לשמחתנו אנחנו בתקופת שפע בתיירות בישראל, אפילו במקומות העניים.

אנחנו תרמנו גם כשלא היינו בשפע.

סעיף 3 הוא סעיף חדש שנוסף.

אות הכרה לתורם מזון
3.
(א) כדי לעודד תרומת מזון לארגונים לחלוקת מזון, יעניק שר הבריאות, על פי אמות מידה שיקבע, אותות הכרה לעסקים התורמים מזון.



(ב) אותות הכרה כאמור בסעיף קטן (א) יוענקו אחת לשנה לעסקים אשר הוכיחו כי הם תורמים מזון לארגונים לחלוקת מזון, והכל בהתאם לאמות מידה שנקבעו לפי סעיף זה.



(ג) אמות מידה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות.



(ד) רשימת העסקים שהוענקו להם אותות הכרה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.



בדומה למודל שיש בחוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה, מדובר באיזושהי הכרה. אנחנו לא מדברים על הארגונים אלא על עסקים שתורמים מזון, שתהיה להם התעודה הזאת. אולי גם ציבורית זה יכול לעזור ולקדם.

הייתי רוצה להוסיף נוהל. במידת הצורך, משרד הבריאות יכול לעשות את זה בתיאום עם משרד רלוונטי אחר, שמתעסק בגופים שתורמים. למשל, משרד התיירות או משרד הכלכלה. זה גם מוסיף להם. תנסו לנסח את זה בהתאם.

קודם כל, אני באמת רוצה להודות. זה סעיף שנכנס רק אתמול ובמקרה הזה לא הגיעו להסכמה לא עם משרד המשפטים ולא עם לקט. זה סעיף של המחלקה המשפטית שלנו, של הכנסת. זה סעיף של ענת.

לקחתי אותו ממקום אחר.

כן, אבל הרעיון הוא מפה. זה סעיף שלנו. אם אורח ירצה לתבוע את בתי המלון תביעה ייצוגית או לא ויראה את האות, הוא יגיד: המלון הזה תורם, הוא עושה גם מעשים טובים. אני באמת חושב שזה נכון ואני גם רוצה להודות תודה מיוחדת למשרד הבריאות.

לשר הבריאות, ובמקרים מסוימים בתיאום עם משרד אחר.

אתמול הלכנו לחפש את הדבר הזה. יש משרד שהתנגד ואמר: לא, זאת הוצאה כספית ואין לנו זמן. משרד אחר טרם ענה. הלכנו למשרד הבריאות והחלק הפקידותי הציע והסכים. אני מודה לכם. משרד הבריאות אמר: אני לוקח את זה על עצמי באמת בצורה קלה. אני מעריך את זה מאוד.

אפשר לעבור להצבעה?

לפני ההצבעה רק לוודא, צריך שיהיה כתוב משרד הבריאות.

כן, כן, הקראתי את זה בנוסח.

קביעת אמות מידה וכולי זה משהו שלוקח זמן. צריך לקחת בחשבון את התזמון. כשהחוק ייכנס לתוקפו ברור שזה לא יהיה באופן מיידי.

עם הניסיון שלך, כשאתה מבקש שנתיים, זה נראה לי - - - תתאמצו. בחוק כזה שהוא לא רווחי לאף אחד, הוא רק רווחי ללב ולרגש של האדם, תעשו כך שזה יהיה בזמן מקוצר.

הכוונה שלנו, אדוני היושב-ראש, שהכול ייכנס לאותו שולחן עגול שנקים ואמות המידה ייקבעו שם. אני מבקש שסעיף 3 יהיה ב-1 בינואר 2020.

בסדר, מקובל. 1 בינואר 2020.
ברשותכם, מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה?

אני ממלא את מקומו של חבר הכנסת אייכלר.

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ח-2018 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לאשר את הצעת חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ח-2018, נתקבלה.

הצעת החוק עברה פה אחד. אני באמת רוצה לברך את כולכם. גם אם היו ויכוחים, זה מהלך אדיר של תרומה לשם שמיים ואני באמת גאה שאני שותף ליוזמות של החברים שלי. בבקשה, שולי מועלם.

תודה רבה, אדוני. אני רוצה להגיד שהרבה מאוד פעמים אנחנו בעצם מתרגמים בעבודה בוועדה המצוינת הזאת – תודה רבה לך – את הערכים שכולנו מאמינים בהם. ערכים של ערבות הדדית, ערכים של מוסריות אנושית, ערכים של זה וזה מרוויחים, מה שקרוי היום במחוזותינו win win situation. הצעת החוק הזאת בדיוק מתחברת אל תפיסת העולם שלנו, שרואה בערבות ההדדית את בסיס הקיום של מדינת ישראל, מדינת הלאום שאנחנו זוכים להקים כאן.

אני חושבת שכל מי שהיה שותף לתהליך שעבר החוק, עבר איזושהי התפתחות אישית גם בתפיסות עולם של שבירת כל מיני אקסיומות שהיו נהוגות גם במשרדי הממשלה וגם בארגונים. אני שמחה מאוד על עבודה משותפת. אני יודעת שכבר היום הדברים נעשים בארגון לקט, בארגון בתי המלון ובארגונים רבים נוספים. אני מודה מאוד לחבר הכנסת אורי מקלב שלקח את הדבר הזה וכמו שליחים ששואפים אל אותו מקום, המשיך את הצעת החוק הזאת. בעזרת השם, נביא אותה לידי סיום. תודה רבה לכולכם.

מעבר לתודה לך שזה נעשה במשמרת שלך, אין ספק שאתה דחפת את ההצעה כשהבאת אותה לקריאה הראשונה וזה הניע את המערכת. היום אנחנו מגיעים לשלב של סיום, כפי שאמרת גם בתחילת הדיון. הבאת את זה כסיפתח של מושב החורף בפעילות של הוועדה הזאת. זה באמת החלק הערכי שיבלוט בעבודת הוועדה.

אני גם רוצה להגיד שהצעת החוק הזאת הגיעה בכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שולי מועלם. אולי לא כולם יודעים, היא לא התחילה את הכהונה שלה בכנסת העשרים ולכן הצעת החוק לא נמצאת פה מכיוון שהיא לא הייתה חברת כנסת בזמן שזה הוגש.
ראיתי לנכון להמשיך את הדרך שהיא התחילה בה. אומנם יש כאלה שאומרים אשם המסיים, אבל בסופו של דבר גם היא חלק מהסיום והיא התחילה אותו.

מתאים לה, מתאים לה.

אני רוצה להגיד לכם בכנות כמה טלפונים וכמה פניות של אנשים – אתה גם יודע את זה. גם אליך פנו הרבה אנשים. אנשים שלא נמצאים במערכת ואין להם שום אינטרס מעבר להכרת תודה ושרוצים שהעניין הזה יקרה. אפילו ראשי ממשלה לשעבר מרימים טלפונים ואומרים: אני רוצה להרגיש חלק ושותף לזה ואני באמת מאחל לכם ומדרבן אתכם שתמשיכו בעשייה הזאת. לקט וכל העמותות הנוספות שאתם מייצגים פה, בידיכם הדבר. אני מציע שנקיים ישיבה בעוד תקופה מסוימת כדי לראות מה ההיקפים, איך הם גדלו, איך זה פועל ואיך זה עושה טוב לעם ישראל.

אם כולם גומרים בנימה כמעט אישית, אני אגמור בנימה מאוד אישית. השם שלי עבר כמה גלגולים. במרוקו קראו לעלוף, עם עי"ן. על הנרתיק תפילין של אבא שלי כתוב ל"ע –לעלוף. כשהאחים שלי, כשהם הגיעו להחלטות משפחתיות אמרו: לא מתאים לנו. בואו נקרא אלאלוף, שזה צרפתי. המילה לעלוף פירושה מי שמאכיל. אז תודה רבה ששיתפתם אותי וחזרתי לשם שלי.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.