פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



5
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 341
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ה' בכסלו התשע"ט (13 בנובמבר 2018), שעה 10:00

הסברה לעולים חדשים בשפתם על התמודדות וסכנות במחלת הסוכרת - לציון יום הסוכרת בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

איתמר בן-ישראל - התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

ד"ר אמה אברבוך - מרכזת צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות

אידה בן שטרית - מנהלת אגף א' מידע ופרסום, משרד העלייה והקליטה

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

פניאל רוזנטל - עו"ד, ממונה על קשרי ממשל, קופת חולים מכבי

רוחמה כהן - אחות מומחית לסוכרת, קופ"ח מאוחדת

דיאן לוין - מנהלת מחלקה לחינוך וקידום בריאות, שירותי בריאות כללית

יבגני מרזון - מנהל מחלקה לרפואה מנוהלת, קופ"ח לאומית

מרים שפיגלמן - אחות מומחית קלינית, לאומית שירותי בריאות

אבי מספין - מנכ"ל, עמותת "טנא בריאות"

רויטל לוי רונן - מנהלת קליטה אזור צפון, הסוכנות היהודית

איתי גוטלר - עמותת "מהיום" פורום לאורח חיים בריא

נורית יכימוביץ כהן - רכזת מחקר ומידע, עובדי הכנסת

פנחס חותה - מוזמן/ת

חוה אלטמן - מוזמנ/ת

אפרת טיש - מוזמנ/ת

חני סופר - מוזמנ/ת

איתי גוטלר - מוזמנ/ת

פנינה שלו - מוזמנ/ת

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים





הסברה לעולים חדשים בשפתם על התמודדות וסכנות במחלת הסוכרת - לציון יום הסוכרת בכנסת

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. ביום הזה אני רוצה לומר שאנחנו מזדהים עם כל תושבי הדרום, מה שעובר על התושבים שם ומחזקים את צבא הגנה לישראל, את בנינו ובנותינו, חיילי צבא ההגנה לישראל שעושים את העבודה ומגנים עלינו. אנחנו נמשיך ונתפלל שהניצחון יהיה לצידנו וגם העורף שמראה כל הזמן שעם ישראל חזק ומאוחד בדברים האלה. אנחנו מזדהים איתם ובוודאי אנחנו גם שולחים את תנחומינו למשפחות ההרוגים והחלמה מהירה לפצועים.

היום אנחנו מקיימים דיון בנושא הסברה לעולים חדשים בשפתם על התמודדות וסכנות במחלת הסוכרת, לציון יום הסוכרת הבינלאומי בכנסת.

כוועדת העלייה והקליטה אנחנו מתמקדים במה קורה בקרב העולים החדשים. אנחנו גם מבינים שלפי מה שקורה בעולם וגם בישראל, הסוכרת בישראל נמצאת במגמת עליה מתמקדת, אם כי גם בעולם הנושא הזה כמעט אותו דבר.

אני רוצה לציין כמה נתונים. קודם כל בעולם ובישראל ובפרט בקרב העולים החדשים. מספר חולי סוכרת מסוג 2 יגיע בשנת 2025 ל-319 מיליון ועוד 418 מיליון יסבלו מהפרעה בהעמסת סוכר. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.

הסוכרת בישראל כמו גם בעולם, נמצאת במגמת עליה עקבית. על פי אומדנים, מספר החולים בעולם צפוי להגיע בשנת 2030 לכ-439 מיליון. בשנת 2011 היוותה הסוכרת את סיבת המוות הרביעית בישראל, 5.4% מכלל הפטירות, כ-2,196 פטירות היו בגלל מחלת הסוכרת. בהנחה ששיעורי החולים בסוכרת בקרב קבוצות הגיל השונות יישארו דומים לאלה של שנת 2012, המספר הכולל של החולים בישראל מאובחנים ולא מאובחנים בשנת 2030 צפוי להגיע לכ-975,600 מקרים בהם 718,200 מאובחנים וכ-239,400 שאינם מאובחנים.

בהנחה ששיעורי החולים בסוכרת ימשיכו לעלות, מספר החולים צפוי להגיע בשנת 2030 ללמעלה ממיליון מקרים.

בשנת 2014 הוקם רישום לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף כל קופות החולים. המטרה העיקרית של הרישום היא להעריך לאורך זמן את מצב החולים בסוכרת בישראל, וזאת כדי לאפשר תקנון שירותי בריאות ובניית תכניות למניעת המחלה וסיבוכיה, באוכלוסייה.

ההגדרה של חולה סוכרת הותאמה להגדרות של התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. נתוני הרישום עתידים לתת מידע על מספר המקרים החדשים של חולי סוכרת המאובחנים בשנה.

בעיית הסוכרת היא בעיה קשה בקרב עולים חדשים, במיוחד לדוגמה עולים יוצאי אתיופיה. אם אנחנו לוקחים את הדוגמה של עולי אתיופיה, השינוי באורח החיים, השינוי במזון, השינוי בפעילות הגופנית, והמתח להסתגלות ולאינטגרציה, כל הדברים הללו שינו את מצב הקהילה בארץ בתחום הסוכרת. למשל בתחילה בזמן העלייה גילוי 0.4% והיום מדברים בקרב העולים מאתיופיה על פי 2.4. ובוודאי הארגונים העוסקים בנושא הזה כמו הארגון טנא בריאות, כמיטב ידיעתי, העמותה היחידה שמטפלת בתחום הבריאות בקרב יוצאי אתיופיה, כמגשרת בין הצוות המקצועי לבין הקהילה, גם מבחינת השפה, המנטליות וההבנה התרבותית. כל זה מאוד חשוב.

גם בקרב עולים חדשים אחרים שתהליך המעבר לחברה חדשה, שפה חדשה, מציאת עבודה, דיור, חינוך, כל הגורמים הללו מכניסים למתח אצל עולים חדשים, לא משנה מאיפה הם עלו. המצב של תקופת המעבר יוצר מתח בקרב העולים.

אני מכיר מקרוב את יוצאי אתיופיה ולכן לקחתי אותם כדוגמה ואני רואה את התופעה הזאת גם בקרב עולים חדשים אחרים.

לכן אנחנו רצינו להבין מה משרד הבריאות עושה בעיקר בתחום קליטת העלייה, בתחום הזה. אנחנו למדנו ממכתבו של שר החינוך - - -

הבריאות.

הייתי עכשיו בשדולה שקשורה למשרד החינוך.

גם חינוך זה חשוב.

בוודאי. כי חלק מהעניין הוא הסברה למניעה והסברה גם בהתמודדות. לכן זה מאוד חשוב לנו. אנחנו קיימנו גם בעבר בנושא הזה למשל בדיון שהתקיים בוועדה ב-17.1.2017 בנושא יישום התכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה, וועדת שרים מיוחדת בראשות ראש הממשלה, ופעלנו לקדם תכניות עם תקציבים, ואחת התכניות הייתה בנושא הזה.

לכן בעניין הזה אנחנו רצינו להבין מה קורה, איך מיישמים את התכנית. ב-2017 הבטיח פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות דאז, כי ייבחנו מבחני תמיכה לקופות החולים שבהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה וגם הוא הציג את הצורך בהגדלת מספר המגשרים במערכת וביקש עבורם תקנים כעובדים רשמיים במשרד הבריאות.

למיטב ידיעתי משרד הבריאות קיבל בתכנית הזאת 19.6 מיליון ₪ לארבע שנים. בתכנית שמשרד הבריאות הגיש – ואני ישבתי בוועדת השרים – בתכנית היה להגדיל את המגשרים של משרד הבריאות דוברי אמהרית מ-12 ל-24.

אנחנו שאלנו לקראת הדיון הזה את משרד הבריאות במכתב. סגן השר יעקב ליצמן בתשובתו לוועדה שלח לנו מכתב ב-4.11.2018 "קופות החולים מחויבות בהנגשת חומרים בשפות בהתאם לחוזר מנכ"ל בנושא התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 7/11 משנת 2011. החוזר מנחה תרגום בכתב של חומרים לצד צעדים לתמיכה בתרגום בזמן אמת" כלומר שיהיו מגשרים שיתרגמו בין הרופא לחולה. "בהתייחס ליוצאי אתיופיה פעל משרד הבריאות בשני מישורים מרכזיים כדי לחזק את יכולת המערכת למנוע ולטפל בסוכרת. 1. הורחבו מספר המגשרים במערכת הבריאות במימון משותף של משרד הבריאות וקופות החולים במסגרת כספים בהחלטת הממשלה 609 לשילוב יוצאי אתיופיה" זו ועדת השרים שציינתי קודם. "2. נוספו ארבע משרות מגשרים הפועלים בכ-9 מרפאות בקופות החולים לאומית בהם ריכוז גבוה של עולים יוצאי אתיופיה. 3. קיימות ארבע משרות של מגשרים שפועלים שנים רבות בקופת חולים כללית. 4. קופות החולים נתמכות במבחן תמיכה שכל מטרתו מניעה וטיפול בסוכרת בדגש על יוצאי אתיופיה. קופת חולים כללית לא משתתפת במיזם הזה".

כל מה שנעשה מבורך. אך לא מספיק וצריך להגביר את כמות המגשרים שיסבירו לאוכלוסייה את הסיכונים והמניעה במחלת הסוכרת. על אף הנתונים שהגיעו לוועדה, עולה כי עולים רבים חולים במחלת הסוכרת וביניהם כ-17% מכלל יוצאי אתיופיה חולים במחלת הסוכרת, פי 3 מכלל האוכלוסייה. במידה והנתון הזה נכון, אני שואל את השאלות הבאות שאני רוצה לקבל תשובות, שלחנו את זה גם מראש למשרדי הממשלה כדי שהם יגיעו מוכנים לענות לנו כאן בדיון. 1. כיצד משרדי ממשלה מטפלים בהעלאת המודעות בקרב העולים בכלל ובקרב יוצאי אתיופיה בפרט בהתמודדות עם מחלת סוכרת בשפה האמהרית, האם יש תכנית מסודרת.

מהמכתב של סגן שר הבריאות, אני לא כל כך התרשמתי שנעשתה עבודה בהגדלת כמות המגשרים כפי שהם התחייבו לעשות בתכנית הממשלתית בוועדת השרים. אני אשמח לשמוע הסבר.

2. מה הצעדים שמשרדי הממשלה נוקטים על מנת להעלות את מודעות בקרב קהילת העולים ובמניעה מבעוד מועד. האם באמת כולם מתגייסים וגם מבחינת השפה וגם מבחינת התרבות, הנגשה, והאם נוקטים באמת צעדים כדי לצמצם את התופעה. מה הכלים שעומדים לרשותכם, האם אתם עושים הסברה פנימית ו/או באמצעות שיתופי פעולה עם גופים וארגונים של יוצאי אתיופיה. האם אתם מנצלים את הנכס של הקהילה, אני רואה למשל, קודם ציינתי את עמותת טנא בריאות שבעמותה הזו יש רופאים יוצאי אתיופיה ויש עובדים סוציאליים, אנשים שהם מוכשרים והם נכס למערכת ויכולים להיות מגשרים גם כדוברי השפה, וגם מבינים את הנושא. האם אתם מנצלים, האם יש שיתוף פעולה ביניכם. 4. מה היקף האוכלוסייה המטופלת על ידכם והאם קיים תקציב ייעודי להסברה. האם באמת אתם מנצלים את התקציב, לפחות את התקציב שניתן בעניין יוצאי אתיופיה, 19.6 מיליון שקל לארבע שנים. אני מזכיר שהתקציב אושר, אני ישבתי שם באוקטובר 2016. התקציב אושר כמיטב ידיעתי באוקטובר 2016 או 2015, משהו כזה. לכן אני שואל האם נוצל התקציב.

אני רוצה לשמוע קודם כל מהשטח, מהאנשים שעוסקים, ארגוני העולים, לקבל יותר אינפורמציה ולהציג לנו את המציאות בשטח ולאחר מכן אפנה למשרדי הממשלה שיתייחסו למה שיוצא מהשטח. זה כיוון הדיון שלנו. לכן אני מבקש לתת את רשות הדיבור למנכ"ל טנא בריאות. תעדכן אותנו בדיוק מה קורה, מה המצב, מה רמת שיתוף הפעולה עם גורמי משרד הבריאות וגורמים אחרים כמו קופות חולים ואנשי מקצוע. אבי מספין מנכ"ל טנא בריאות בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל מי שיזם את הדיון, את היום הזה, אני מאוד מברך ושהוועדה לקחה על עצמה לקיים דיון חשוב בנושא ה זה כי ככל הידוע לי זה אחד ממקורות המחלה הכי חמורים שיש בקרב יוצאי אתיופיה, אני מתייחס ליוצאי אתיופיה.

העמותה עצמה, עמותת טנא בריאות, הוקמה בגלל הסיבה של התגברות מחלת הסוכרת בקרב יוצאי אתיופיה, באוכלוסייה שלא ידעה איך להתמודד עם מחלות כרוניות, איך להיזהר, הזכרת אדוני היו"ר את שינויי התזונה והשינויים בפעילות גופנית וכולי שהשתנתה בארץ והשמנה וכיוצא בזה, והעמותה קמה בשביל קודם כל להעלות מודעות לשני סוגי אוכלוסיות. אגב, מי שהקימה אותה זה ד"ר ענת יפה, היא אנדוקרינולוגית מבית החולים הלל יפה בחדרה, שהגיעו אליה מטופלים ופשוט דרך מטופלים בודדים היא הפכה את זה למפעל חיים.

אז הדבר הראשון היה להעלות מודעות בקרב הקהילה, את הנושא של מחלת הסוכרת, את הסיבות שלה ואת המניעה, הפעילות שצריך לעשות, וכתהליך של ההתפתחות, העמותה החלה עם אנשי המקצוע, הזכרת שיש אנשי מקצוע, אז יש רופאים אחים, אחיות, תזונאים, כ-30 אנשים חלקם עובדים איתנו בשיתופי פעולה כפרילנסרים וחלקם עובדים של העמותה שעוסקים במשך 13 שנה בהסברה לקהילה בשפה האמהרית שזו הייחודיות בעצם, וזה אומר לקיים מאות סדנאות ואלפי הרצאות עד היום לקהילה בנושאים של אורח חיים בריא ותזונה נכונה ומחלת הסוכרת ומניעה.

לפרויקט שלנו יש שותפים רבים ממשרד קליטת עליה שמימן במשך המון שנים, משירותי בריאות כללית, פרופ' דיין לוין שנמצאת כאן, שהם בעצם ליוו אותנו גם בשלבי ההקמה וגם ממש עד הרגעים הללו ולא רק בנושא של סדנאות והרצאות אלא גם בשירות של תרגום רפואי שתיכף אתייחס לזה. ובהמשך גם משרד הבריאות שהצטרף, וכיום גם עם קופת חולים לאומית שאנחנו עובדים יחד איתם. אני מניח שגם הקופות האחרות מכבי, מאוחדת - שאני פחות מכיר אז לא רוצה להגיד – מקיימות סדנאות.

בנוסף, המודעות השנייה היא בקרב הצוותים המטפלים. גם הם נתקלו בפערים. עיקר הפערים היו פערי השפה קודם כל, שהמטופלים והמטפלים לא הבינו אחד את השני ואם לא מבינים אז גם לא מטפלים ויש אבחונים שגויים, וכך העמותה מפעילה שירות תרגום במשך המון שנים, תרגום רפואי. בהתחלה זה היה לכלל המסגרות והמוסדות של משרד הבריאות, בתי חולים, קופות חולים, ולאחר שהמנכ"ל הקודם הוציא חוזר שמחייב את כלל נותני השירותים הבריאותיים, קופות חולים ובתי חולים, לתת את שירות התרגום הרפואי בכלל השפות, אז לשמחתנו גם עמותת טנא בריאות הייתה בין אלה שיזמו את זה שזה יהיה כתכנית שהמדינה, משרד הבריאות לוקח אחריות, וכך נעשה.

מאז חלק מהקופות נותנות, אנחנו ממשיכים לשמחתנו עם שירותי בריאות כללית, ששם נדמה לי נמצאים כ-70% מהמטופלים מקרב יוצאי אתיופיה, עד היום. אנחנו נותנים מאות תרגומים רפואיים בשנה, טלפונית, עם כמה בתי חולים זה פיזית שמגיעים אליהם בפועל, והחלק הנוסף של המודעות זה גם בקרב הצוותים הרפואיים המטפלים שיכירו את תפיסות הבריאות שמהן באים יוצאי אתיופיה. תפיסת בריאות מסורתית, כפי שאדוני היו"ר יודע, לא בהכרח דומה לתפיסות רפואיות מערביות. השיח שונה, ההגדרה של הבעיה שונה, וגם בעניין הזה אנחנו - אני יכול לדבר על העמותה – עשתה סדנאות והרצאות לצוותים המטפלים, שבעצם יבינו את תפיסות הבריאות של קהילת יוצאי אתיופיה.

חלפו מאז שהעמותה התחילה, זה היה ב-1999, אבל כעמותה ב-2007 ועד היום כ-13 שנים, יש תהליך של מודעות, יש תהליך של שיפור. יש תחילת תהליך של תפיסה יותר מערכתית מבחינת משרד הבריאות. במשך המון שנים המשרד לעליה וקליטה לקח על עצמו את האחריות וגם מימן חלק מהתכניות. במשרד הבריאות פחות ניתן דגש לקהילת יוצאי אתיופיה. אבל מאז התכנית הממשלתית 609 הדרך החדשה יצאה לדרך והאחריות כולה עברה למשרד הבריאות.

המשרד בעצם מחויב לעשות את השירותים.

האחריות עברה למשרד הבריאות רק למי שמעל 15 שנים בארץ. אבל עד 15 שנים נשאר במשרד הקליטה.

עדיין בנושאי בריאות משרד הבריאות אחראי על כל האזרחים, מרגע שהם אזרחים.

כמובן. אני מדבר על חלוקת התקציבים.

מבחינת משרד הבריאות אני מוכרח להגיד שהתהליך לוקח מאוד מאוד לאט. אני לא אומר שלא נעשית עבודה. אנחנו עובדים איתם במקביל בנושאים אחרים, לדוגמה בנושא בריאות הנפש, בנושא בריאות וגישור ששם גם יש אחוזים די גדולים של בני הקהילה שאין להם עזרה בתהליך הגישור בשפה, אבל בנושא של כלל הבריאות, ובמיוחד הסוכרת, עדיין התהליך הוא מאוד איטי. הצרכים בשטח הם מאוד גדולים והם אפילו עולים. לפעמים צריך להסביר לאותם אנשים כמה וכמה פעמים, לחזור על סדנאות כי להעלות מודעות ולהפנים לוקח זמן. יש גופים שעושים את זה באופן עצמאי, קופות חולים מסוימות, חלקם עושים יחד איתנו אבל הקהילה גדלה ולשמחתנו העלייה בעזרת השם תימשך ותעלה ויהיו לנו עוד אנשים שיזדקקו להעלאת המודעות ולהסברה, כי זה לא מובן מאליו, בעיקר מחלות כרוניות שהן מחלות שאין להן הרבה מודעות באתיופיה, אלא יש שם יותר מחלות זיהומיות ופחות מחלות כרוניות, מה שנקרא מחלה שצריך לדעת לחיות איתה. בעבר בכלל לא היה מושג כזה לדעת לחיות עם מחלה, אלא יש מחלה, באים, מטפלים בה, מקבלים כדור, משהו מסוים ונפתרה הבעיה. אבל מחלה שממשיכים איתה זה משהו שלא היה במודעות.

אדוני היושב ראש, יש כ מות מאוד גדולה של יוצאי אתיופיה, זה מאוד ממשיך. לצערי הרב גם ברמה האישית, אבי ז"ל נפטר מסיבוכים של מחלת הסוכרת ואני חושב שאנחנו יכולים להציל הרבה חיים אם אנחנו נשקיע, קודם כל לא רק הכסף אלא שיהיה רצון לעשות את זה, להעלות את המודעות גם של הקהילה וגם של הצוותים המקצועיים, לתקצב ובעיקר להוציא לפועל את התקצוב, שזו אחת הבעיות שיש תקציב, לדוגמה במשרד הבריאות יש תקציב, אבל בפועל אני לא יודע אם ניצלו יותר מ-10% ממה שניתן להם עד היום, וזו נקודה מאוד חשובה.

אני רוצה לשאול אותך בנקודה הזו, אני מבין שאתה מציין את אחד החסמים ויכול להיות גם החסם המשמעותי ביותר שהוא עניין התקציב. אני רוצה להבין בדיוק ממך, כמי שמנהל את העמותה ופועל בשטח בתחום הזה. בוועדת השרים בראשות ראש הממשלה התקבלו החלטות וגם תקציבים. יוצאי אתיופיה שהם עד 15 שנים בארץ, התקציב עבר למשרד הקליטה, יוצא אתיופיה שנמצא בארץ מעל 15 שנים התקציב עבר למשרד הבריאות. כאן יש לך הזדמנות לעבוד עם שני משרדי הממשלה. האם זה קורה בפועל, ואם זה קורה, במה זה מתבטא.

אני יכול להסביר מתוך הניסיון של העבודה המשותפת עם שני המשרדים וגם עם הניסיון לקבל תשובות. ככל הידוע לי, משרד הקליטה הפסיק את הפעילות שלו בתחום הבריאות ליוצאי אתיופיה. לא ידוע לי שישנה פעילות כזאת, אנחנו כעמותה ניגשנו אליהם ורצינו לדעת לגבי הפעילות. ייתכן שהתקציב של משרד העלייה והקליטה מופנה דרך הרשויות המקומיות שהן עושות את הפעילות. לנו לא בהכרח ידוע עד כמה זה נעשה. גם הסוכנות היהודית שהעולים החדשים שגרים במרכזי הקליטה, שגם להם בעבר כשמשרד העלייה והקליטה מימן את הסדנאות, העמותה הייתה עושה סדנאות בתוך מרכזי הקליטה גם לעולים עד 15 שנה וגם לעולים הוותיקים המבוגרים יותר. לי לא ידוע גם עד כמה הסוכנות היהודית המשיכה לעסוק בזה. בעבר הם היו עושים איתנו, כיום לא המשרד לקליטת עליה ולא הסוכנות היהודית. זה באשר לעולים החדשים ולאלה שנמצאים עד 15 שנה.

באשר למשרד הבריאות, אני מאמין שהם יתנו תשובה, אבל ככל הידוע לי מנקודת ראותי, עד 2017 לא נוצל התקציב. מ-2017 נדמה לי שנוצלו כ-1.5 מתוך ה-19.6 מיליון. אני לא רוצה להכנס לנתונים שקיימים במשרדי הממשלה, את זה אפשר להפנות אליהם. אני יודע שכיום הם נמצאים בתהליך של מכרזים גם לגבי הסדנאות, ומבחינת ההיקף אנחנו גם נשמח לדעת מתי זה יקרה ומה היקף הפעילות. אבל כעקרון, זה עדיין לא נכנס לשגרה כפי שהיה בעבר במשך השנים הקודמות.

האם אתם שותפים במכרזים?

אנחנו כעמותה ניגשנו למכרז של משרד הבריאות לקיום סדנאות לאורח חיים בריא. המכרז הסתיים באמצע אוקטובר וזה אמור להתפרסם, לדעתי ל-30 סדנאות.

זה המכרז הראשון מאז שהתקבלה התכנית?

המכרז הראשון מאז שהתקבלה התכנית. המכרז הראשון כשלוש שנים אחרי שהתקבלה התכנית.

תודה רבה לך. אני עובר למנהלת מרכז קליטה בסוכנות היהודית. חשוב שתעדכני אותנו. העולים הגיעו גם לפני שנה, גם היו לפני וגם יגיעו עוד. אנחנו רוצים לדעת מה אתם עושים בנושא הזה, האם למשל הזמנתם את טנא בריאות לבוא ולהסביר לעולים החדשים באמהרית, אנחנו רוצים לשמוע מה החסמים שיש לכם.

אני מנהלת קליטת עולי אתיופיה בצפון. הסוכנות היהודית, רק לידע כללי, אמונה על קליטת עולי אתיופיה כזרוע הביצועית של משרד העלייה והקליטה. יש לנו היום 12 מרכזי קליטה שקולטים את עולי אתיופיה ולמעשה מגיעים אלינו בממוצע לשהות של שנתיים שזו שהות מאוד משמעותית מבחינתנו, שם אנחנו מנסים לתת את כל מה שאנחנו יכולים לתת כצידה לדרך ובטח ובטח בתחום הבריאות. יש לנו צוותים מקצועיים גם של עובדי סמך דוברי השפה, אימהות בית שאמונות על תחום הבריאות, עובדים סוציאליים, כל המערך הזה הוא מערך תומך ועוד מעט אפרט עליו.

אנחנו שמנו לב בתהליך הקליטה שיש עליה במחלות הכרוניות, גם לחץ דם, גם נושא של סוכרת וכאמור כל המשתנים של הסיכון בתהליך ההגירה והמעבר הבין תרבותי, למעשה קלטנו עד 2007 כ-1,308 עולים חדשים ואנחנו ממתינים ל-1,000 הבאים.

כיום יש לנו 2,619 עולים חדשים במרכזי הקליטה בפרישה ארצית מצפת עד באר שבע, 52 מתוכם הם חולי סוכרת. כאמור אנחנו רואים את העלייה, אני חושבת שגם ההמתנה הארוכה גם בגונדר וגם באדיס שכבר הם לא מגיעים מהכפר, מאורחות חיים יחסית מאוד בריאים וכל המשתנים של חיים בכפר, אלא הם בהמתנה מאוד ארוכה מעל 10 ו-15 שנה שמשנים את אורחות החיים ולמעשה אנחנו כבר רואים מיד כשהם מגיעים שיש כבר מחלות.

איך שאנחנו מקבלים את העולים הם לא יוצאים לשום מסגרות בלי שהם עוברים בדיקות מקיפות ובהתאם לזה אנחנו בונים תכנית, אנחנו עובדים עם כל הארגונים בקהילה, קופות החולים, משרד הבריאות, אפילו אוניברסיטאות, גם בצפת וגם בבאר שבע אנחנו עובדים עם הפקולטה לרפואה וסטודנטים לרפואה מגיעים להסברה.

יש לנו ליווי של דיאטניות מותאמות תרבות. צריך לקחת בחשבון שיש לנו בעצם דוברי שפה, כל השירות שלנו במשרד הקליטה הוא שירות מתורגם. כך שא ני חושבת שהיתרון של העולים שמגיעים אלינו זה שהם מלווים בצורה מאוד מדוקדקת על ידי אימהות הבית וצוות הסמך ואנחנו עובדים בצורה של בניה אפילו של תכנית משפחתית. ברגע שיש חולה סוכרת בבית זה אומר שגם העובדת הסוציאלית צריכה להכנס וצריך לבנות מערך גם עם הילדים ועם כל המשפחה ולא לראות את זה רק כמחלה של אחד העולים.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. אני רוצה לשאול אותך כמנהלת האזור, אני מתקן את מה שאמרתי קודם שאת מנהלת מרכז קליטה. את מנהלת אזור צפון. אני רוצה להבין בדיוק מיהם האנשים שעובדים במרכזי הקליטה? האם יש להם הכשרה בתחום הבריאות?

העובדים שלנו הם מקצועיים לתחומם. אנחנו דואגים להכשרה שלהם, אם זה עובדים סוציאליים, רכזי חינוך, עובדי סמך שלנו, אימהות הבית. אני רוצה להגיד שיזמנו מהלך מאוד גדול בצפון - - -

מי עושה את ההכשרה?

אנחנו, הסוכנות היהודית, ביחד עם הארגונים השותפים. למשל בנושא בריאות, אני אסביר - - -

האם אתם מביאים רופא מומחה בתחום הסוכרת?

בוודאי. קודם כל לעולים אנחנו מביאים הרצאות של אנשי מקצוע לתוך מרכזי הקליטה, אם זה ברמה פרטנית ואם ברמה קבוצתית.

מה זה אנשי מקצוע, אנדוקרינולוגים שמדברים באמהרית ומסבירים?

לא, הם לא מדברים באמהרית, הכל מתורגם. אנחנו יכולים להגיד, סטודנטים לרפואה שמגיעים אלינו, אחיות ורופאים שמגיעים אלינו להרצאות, ואני רוצה לומר שביחד עם טנא בריאות, משרד הבריאות ומשרד העלייה והקליטה יזמנו תכנית מאוד גדולה שנקראת "הבריאות בידינו". במשך שלוש שנים הטמענו תהליך מאוד מאוד מסודר של הכשרת הצוותים שלנו, כל הצוותים שלנו עברו הכשרה וימי עיון עם משרד הבריאות, משרד הבריאות במחוז צפון העמיד לרשותנו את כל הצוותים שלהם בנושא קידום בריאות ואת כל החומרים, אנחנו הכשרנו את כל העובדים שלנו, כ-100 עובדים, באמת מעובדי סמך, מתורגמנים עד מנהלים, יש לנו 3,000 עולים במובן הזה ש- - -

אני רוצה להתמקד בעניין המעשי. היום יש לנו רופאים דוברי אמהרית. באיזה מרכז קליטה היה רופא יוצא אתיופיה להסביר לעולים חדשים? באיזה מרכז קליטה? מתי היה, מי היה הרופא יוצא אתיופיה שהיה שם לתת הסבר? הוא מבין את המקצוע הוא מכיר את זה וגם מכיר את השפה והמנטליות והוא יודע את הקוד התרבותי כיצד להסביר להם. מתי היה רופא יוצא אתיופיה כי יש לנו הרבה היום בקהילה.

אני חושבת שבכל ימי הבריאות שאנחנו עשינו ובנינו אותם ביחד עם טנא בריאות הגיעו נציגים שלהם, גם ד"ר ספפה ועוד אחרים שהגיעו והסבירו בשפתם לעולים והגיעו אחיות עם טדי - - -

טדי הוא הרופא.

לא, הוא עובד משרד הבריאות. מה שכן, ימי בריאות זה חד יומיים פעם בשנה, זה לא מחליף את היום יום שהם זקוקים.

אנחנו עובדים ברמה השוטפת של היום יום.

אז אתם עובדים בשיתוף פעולה עם הרופאים, עם עמותת טבקה?

ברמה המקומית כן. ברמה הארצית להביא רופא, עדיין רק בימי עיון שהזמנו את, גם ד"ר ספפה נתן וגם ענת נתנה הרצאה מאוד גדולה לעובדים שלנו ואין ספק שצריך להרחיב את זה. אני מסכימה. אני חושבת שאנחנו עושים את כל הדברים באיגום משאבים מקומיים שלנו יחד עם הגופים בקהילה. שאלת על משאבים ייעודיים, אין משאבים ייעודיים אבל אנחנו רואים את זה כמספיק חשוב כי זו תופעה שאנחנו רואים אותה בשטח.

האם משרד הקליטה מעביר לכם תקציב לצורך הזה?

משרד הקליטה בעצם מממן את כל פעילות הקליטה שאנחנו אמונים עליה ובעצם המשאבים שמיועדים לנו לפעילות הכוללת, אנחנו משתמשים ועושים סדרי עדיפויות והנושא של הבריאות היה מאוד מרכזי ובגלל זה פיתחנו את התכנית הזאת. אני חושבת שכן צריך לשים לב לחומרים מוסברים יותר ויזואליים, יותר אטרקטיביים, פחות רבי מלל כי רבי המלל האלה הם פחות, אנחנו נעזרנו בסטודנטים לרפואה שיעשו לנו מצגות יותר אטרקטיביות כדי שיהיה אפשר להסביר את זה לעולים.

את מראה גם לילדים, ולנוער?

בוודאי. גם ילדים ונוער.

רויטל, להגיד לך את האמת, כמי שמכיר את השטח, אני חושב שלא עושים מספיק בתחום הזה. אני אומר לך, אם אתם לא מנצלים את הנכס הקיים של רופאים דוברי אמהרית ובתדירות, ואם אתם לא עושים את זה, אז פשוט אנחנו לא יכולים למנוע מהאנשים שמגיעים ומיד נכנסים לאותו מעגל.

אני מניחה שצריך משאבים לסיפור הזה, כדי שיגיעו אלינו הרצאות.

לכן שאלתי האם משרד הקליטה נותן לכם תקציב ואת אומרת - - -

ייעודי, אמרתי שלא. יש תקציב כולל לקליטה. לא תקציב ייעודי לבריאות. את זה אנחנו עושים ביוזמה פרטית שלנו.

לכן אני רוצה שיהיה ברור. נציגי משרד הקליטה תרשמו ותענו לנו כי בוועדת השרים נאמר באופן ברור שעד 15 שנים הטיפול בעולים הוא במשרד הקליטה ומעל 15 שנים עובר למשרד הבריאות. לכן אני רוצה לדעת למה משרד הקליטה הפסיק לעשות את זה, כפי ששמענו מה - - -

כן. הוא מימן את עמותת טנא בריאות - - -

זה אומר שגם אצלכם אין הגדרה של סכום מסוים לבריאות.

לא. אין סכום ייעודי לזה. וכשנסגרו הברזים בטנא בריאות בעצם עברו - - - משאב מאוד משמעותי, גם של החומרים.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, אני מברך על הדיון שהוא דיון חשוב. אני גם יו"ר שדולת הספורט ואורח חיים בריא בכנסת לכן אני נחשף הרבה פעמים לנתונים ועכשיו אני בפעם הראשונה נחשף לזה שיש 17% מכלל יוצאי אתיופיה שחולים במחלת הסוכרת, זה פי 3 מכלל האוכלוסייה, יש פה קבוצה בסיכון אגב, נוער מהפרויקט מצטרף.

יש פה קבוצה ואני כן חושב שיש פה בעיה לגבי ה-15 שנים בין משרד העלייה והקליטה ומשרד הבריאות, אני כן יודע שמשרד הבריאות מוציא בערך 2 מיליארד שקלים בשנה לטיפול בסוכרת, אלה נתונים שאני קיבלתי, ואם אנחנו יודעים שיש קבוצת סיכון, והרי סוכרת אפשר למנוע, הרבה פעמים זה תזונה נכונה ופעילות גופנית.

הצעתי לשר החינוך להתחיל עכשיו, כי אם אתם לא יודעים, 11% מתלמידי מערכת החינוך הישראלית סובלים מהשמנת יתר. זאת אומרת שיש להם גם פוטנציאל לחלות בסוכרת, דהיינו כל תלמיד תשיעי בגלל תזונה לא נכונה וחוסר פעילות גופנית.

במדינות מפותחות הוסיפו עוד שני שיעורי ספורט בשבוע, ל-4 פעמים, זה עולה כ-180 מיליון ₪ בשנה. אז אנחנו נחסוך, הרי בסוף המדינה מוציאה 2 מיליארד שקלים על טיפול בסוכרת. אפשר היום לעשות מניעה. אותו דבר כאן, אם משרד הבריאות ומשרד הקליטה, למרות שאני חושב שזה יותר שייך למשרד הבריאות, זה שאנשים שנמצאים כאן 15 ומוגדרים כעולים זה עדיין עניין של משרד הבריאות, כי הם מוציאים את ה-2 מיליארד ₪. אם הם ישקיעו פה, כמה עולים התזונאים, האנשים שיבואו ויעשו הסב רה, הרי בסוף זה גרושים ואנחנו נחסוך כסף.

אני חושב שיש פה באמת חוסר הבנה של המערכת ופשוט חוסר אקטיביות. אפשר כאן לפעול ולמנוע. אז אני מברך על הדיון הזה, חשוב מאוד שנפעיל לחץ וכן צריך להשקיע בנקודות הללו כדי לחסוך. אנחנו בסוף מדברים גם על הבריאות של אזרחי ישראל אבל גם על הכלכלה של אזרחי ישראל. תודה.

אני רוצה להבהיר שעניין הטיפול בתחום הבריאות זה באחריות משרד הבריאות, כי לא משנה אם זה עולה חדש או ותיק, אבל אמרנו שיוצאי אתיופיה מקבלים כמו כל אזרח במדינה, אבל בנוסף כדי להתמודד מול התופעה, בנוסף פשוט ועדת השרים הקציבה תקציב של 19.6 מיליון למשרד הבריאות כדי שהוא יעסוק במניעה בהסברה וגם בהתמודדות.

וזה קורה?

לצערי לא כל כך. אם מתוך 19.6 מיליון נוצלו עד עכשיו רק 1.5 מיליון, כשההחלטה התקבלה והתקציב אושר ב-2016, כלומר אחרי שנתיים, זה לא כל כך מעודד. בבקשה.

אני מעמותת "מהיום". הפורום לאורח חיים בריא. אנחנו יזמנו את יום הסוכרת הבינלאומי, אנחנו נעים פה בין כל הוועדות, יש לנו היום ארבע ועדות ואתמול הייתה עוד ועדה. היינו גם בקשר עם חבר הכנסת רזבוזוב.

רק רציתי לציין תודה רבה על כך שהוועדה הצטרפה לדיון ואנחנו רואים מאוד בחומרה את זה שבסופו של דבר אין יישום של התכניות הלאומיות בתוך משרד הבריאות שקשורות לקהילה האתיופית, ואנחנו רואים הידרדרות מאוד מאוד משמעותית בתוך הקהילה בכל מה שקשור לסוכרת. הדיון הזה הוא אולי דיון שאמנם הוא בין ארבעה דיונים אבל בעיני הוא אחד הדיונים הכי חשובים כי בסופו של דבר אנחנו נמצאים במצב חירום בקהילה הזאת, וצריך לקרוא מפה בעיקר בעיני למשרד הבריאות, לממש את התכנית שלו, להקצות את המשאבים, ולגבי ה- - - שהועלו על ידי חבר הכנסת רזבוזוב, אז יש דיון היום בוועדת החינוך שיעסוק בדיוק בנושא הזה. תודה רבה.

תודה. תודה על היוזמה. כל הכבוד. אנחנו רוצים לשמוע ממשרד הקליטה. מי נציג המשרד? תסבירי לנו בדיוק למה משרד הקליטה, שהייתם מעורבים ועשיתם כפי שאבי מספין אמר, בזמן האחרון אתם "ברחתם" מהנושא?

לא, זה לא בזמן האחרון. אולי בכל זאת אני אגיד כמה מילים. משרד העלייה והקליטה כפי שאמר הנציג של טנא, באמת תמך בפרויקט הזה מ-2007 עד 2017.

זה היה משרד שהיה מאוד משמעותי להעלות את המודעות, ובמשך המון שנים, למעלה מעשר שנים.

נכון. ומאז שהוחלט להקים את התכנית הלאומית הזאת של דרך חדשה, באמת הממשלה הקצתה תקציבים גדולים לכל התחומים כדי לקדם את הקליטה בכל ההיבטים, לא רק בנושא בריאות.

משרד העלייה והקליטה לא אחראי על נושא בריאות הציבור, נקודה. זאת אומרת שאי אפשר לבוא למשרד הקליטה ולדרוש ממנו את מה שאמור משרד הבריאות לבצע. אני מצפה לשמוע ממשרד הבריאות את התשובות שלו לעניין הזה.

אז בואי תפרידי את העניין. לפני התכנית כן הייתם מעורבים.

אוקיי, אבל מאז שהממשלה החליטה - - -

ההחלטה אמרה עד 15 שנים משרד הקליטה, בשיתוף פעולה כמובן עם משרד הבריאות.

יכול להיות שזה נכון להרבה תחומים אבל לא לתחום הבריאות. בתחום הבריאות מהרגע הראשון משרד הבריאות אחראי לבריאות הציבור לרבות העולים החדשים. הדבר היחיד שמשרד העלייה הבטיח זה להעניק ביטוח בריאות מהרגע שהעולה נוחת במדינה. הוא מקבל ביטוח בריאות והוא מופנה לרשויות הבריאות על מנת לקבל את הטיפול.

התייחסת למרכזי הקליטה. משרד העלייה והקליטה מממן את הפעילות במרכזי הקליטה בכל התחומים. אנשי מרכז הקליטה מייצרים את סדר העדיפויות שלהם ונותנים את המענה. אני חושבת ששמענו שיש מענים ,זה לא שלא מתייחסים לעניין הזה.

מה שכן, אנחנו בגלל שיש לנו נגישות לאוכלוסיית העולים, אנחנו יכולים לסייע אולי בהנגשת חומרים שמשרד הבריאות מכין, אנחנו יכולים להפיץ פליירים, ברושורים לעולים החדשים, יכולים לסייע בעניין הזה. אם יש צורך בתרגום של חומרי הסברה אנחנו יכולים לסייע, אפשר לפנות אלינו, לבקש את העזרה שלנו. אבל שוב, צריך להגדיר פה את גבולות האחריות, כבוד היושב ראש, אני חושבת שזה מאוד ברור.

הבנתי. נעבור לקופות החולים, לפני שאני פונה למשרד הבריאות כמובן כי כל האחריות מוליכה אותנו למשרד הבריאות, אבל לפני כן אני רוצה לשמוע מנציגי קופות החולים. בבקשה, ד"ר יבגני מנהל מחלקה בחטיבת הרפואה בקופת חולים לאומית.

שלום כבוד היושב ראש, חבר הכנסת רזבוזוב. אני רופא משפחה, אני אחראי על תחום סוכרת בלאומית שירותי בריאות ומנהל מחלקה ברפואה ברפואה מנוהלת בחטיבת הרפואה. גילוי נאות, אני אישית מאוד קשור לכל הטיפולים הקשורים לעולים חדשים, אני לפני 20 שנה הייתי רופא בכפר וטיפלתי באתר קליטה של עולים חדשים מאתיופיה, היו לנו שם מעל 300 עולים חדשים מאתיופיה ואני יודע שהנוכחות של מתורגמן מאוד חשובה בחדר רופא, כי באמת יכול להיות, במיוחד אם המדובר בעולה חדש שהוא לא יודע את השפה, לא מכיר את המנטליות, טעות רפואית מאוד חשובה.

לכן אני באמת מאוד שמח שהוקצו תקציבים וגם בלאומית שירותי בריאות הוסיפו תקנים של מתורגמנים במיוחד בשפה האמהרית, וזה באמת חשוב מאוד. לגבי הסוכרת אנחנו יודעים שהמחלה בראש ובראשונה קשורה לאיך המטופל יכול לנהל את היום שלו וזה באמת מאוד חשוב ל-מי אני, העמדות שלי, העמדות התרבותיות שלי, העמדות הפסיכולוגיות שלי, התובנה שלי, נושא מצב מנטלי, דיכאון, חרדה, אם אנחנו מדברים על ילדים זה בטח הפרעת קשב ודברים אחרים, זה באמת מאוד חשוב.

לצערי הרב עדיין, אני לא מדבר רק על קופות חולים אלא המערכת הרפואית לא תמיד נותנת מענה. במיוחד משרד הבריאות בודק אותנו לפי ההמוגלובין המסוכרר, שזה מדד, ואני חושב שהרבה יותר חשוב מהמדד, מרמת הסוכר, חשוב להסתכל על החולה כי האני המאמין שלי הוא שאנחנו לא מטפלים בסוכר, אנחנו מטפלים באנשים ואנשים זה באמת "מי אני".

אנחנו בלאומית מנסים לעשות את זה, מנסים לתת את ההנגשה וההכשרה בנושא של תרבות. אני חושב שאני ומרים השותפה שלי, התחלנו את זה לפני 15 שנה עוד כשעבדנו במרפאה באריאל ואנחנו עושים את זה כרגע בכל הקופה. לפני שבועיים העברתי סדנה לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב בנושא של הקשר בין תרבות ורפואה וזה מאוד חשוב. זה מאוד חשוב בהסברה.

מה העניין של הנגשה לשונית ותרבותית. האם יש לכם מגשרים או מתורגמנים?

אני אשאיר את זה למרים שיודעת את זה טוב יותר. האמת שכן, יש לנו. התשובה הקצרה היא כן. אבל מה שאני כן חושב, אני באמת חושב שמאוד חשוב ואני כאן מצפה לשיתוף פעולה גם עם משרד הבריאות גם עם משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה וגם עם קופות אחרות, בעריכת מחקר. אנחנו מעט מאוד יודעים עד כמה שתרבות משפיעה, חוץ מהמספרים שגם זה לא תמיד נכון. ושוב, אני לא מדבר רק על עולים חדשים מאתיופיה, אלא על עולים חדשים בכלל. אנחנו לא יודעים מי הוא עולה חדש מצרפת, מי הוא עולה חדש מארצות הברית, מי הוא עולה חדש מברית המועצות לשעבר, רוסיה, אוקראינה, אוזבקיסטן, כל אחד הוא שונה.

חבר הכנסת רזבוזוב יכול להגיד באמת, כולם יודעים שאנחנו עולים חדשים מרוסיה אבל יש הבדל עצום בין מי שעלה מקייב למי שעלה מסמרקנד. צריך מחקר ותובנה והמחקר צריך תקציב והתקציב צריך להגיע מהגופים הממשלתיים, שאנחנו נדע עד כמה שזה משפיע בכלל על בריאות המטופל ועל סוכרת בראש ובראשונה כי אנחנו יודעים שהנושא של למשל מצב הרוח, דמנציה, הפרעת קשב, מאוד חשוב לאיזון הסוכרת.

תודה. יש לך מה להוסיף? תעדכני אותנו. הקראתי לכם את המכתב של סגן שר הבריאות מר יעקב ליצמן, את העבודה של משרד הבריאות בקופת חולים לאומית, היכן שיש ריכוז גבוה. אנחנו רוצים לדעת כמה מגשרים יש, כמה מתורגמנים, לכמה שפות תרגמתם את החומר, האם לרוסית, לצרפתית, ספרדית, אנגלית, אמהרית?

לא להגזים.

אז תסבירי לנו מה זה ההנגשה.

אני אחות מומחית קלינית בלאומית שירותי בריאות. אני רוצה לספר שאנחנו בשנה משמעותית עשינו עבודה מאוד משמעותית בתחום טיפול בחולי סוכרת מהעדה האתיופית. יש לנו שש מגשרות חדשות שעובדים במרכזים גדולים אצלנו במחוז בחדרה ובנתניה, הן עושות עבודת קודש, הן מזמנות את המטופלים ובשיתוף עם טנא בריאות מעבירות סדנאות כל הזמן, ממש בלי סוף, סדנה מסתיימת וסדנה מתחילה. הן עושות תרגום רפואי בין רופא, אחות ועבודה מאוד מבורכת בתחום הזה.

אם יורשה לי לומר, אני חושבת שהתקציבים צריכים ללכת אליכם כי אתם באמת עושים את רוב העבודה המאוד חשובה. למשל השנה רצינו להקים יום בישול.

אז למה זה לא קורה?

אני לא אחראית על התקציבים, אני אחות. אני אחראית על הפעולה.

כך זה היה כשהתקציב היה במשרד העלייה והקליטה.

אני למשל חושבת, המטופלים שלנו הם לא מחלה, הם אנשים עם מחלה. והשנה מאוד רציתי להקים פעילות בישול לעדה האמהרית, והפעילויות האלה הן באמת עם תקציבים מאוד גבוהים והייתי שמחה אם זה היה יותר נגיש לאוכלוסייה שלנו. זה דבר אחד, ותודה על שיתוף הפעולה שאני גם באזור שלי מרכזת, דבר מאוד משמעותי וחשוב.

דבר שני, רציתי, מכיוון שאני יוצאת ברית המועצות לשעבר ובעצמי ערכתי מחקר לגבי אוכלוסייה דוברת רוסית, משום מה בארץ באמת אין מחקר משמעותי בקרב האוכלוסייה הרוסית שהיא כל כך גדולה ואין אף מחקר שמייצג את תחום הבריאות ומקושר לאוכלוסיית דוברי הרוסית.

יש לנו המון דוברי רוסית, המון אחיות דוברות רוסית - - -

מחקר בנושא סוכרת?

גם בנושא סוכרת ובהתנהגות בריאותית. מצאתי מחקרים מארצות הברית, בעיקר בניו יורק, שעשו עבודה מחקרית ממש משמעותית על התנהלות בריאותית של חולי סוכרת דוברי רוסית ואני רואה דמיון מאוד משמעותי. חוסר ההיענות לטיפול, ההתנהלות הבריאותית הלקויה, הם שומעים המון לתכנים שבאים מערוצי טלוויזיה ברוסית שלא כל כך תואמים את ההמלצות שלנו, אורח החיים שלהם יושבני, במיוחד אנשים בגילאי 50 או 60 פלוס, ואני חושבת שמאוד חשוב להשקיע מאמץ בלהעצים אותם, לתת גם להם הנגשה תרבותית, להתאים את התכנים בשפה הרוסית, לבנות אותם בכלל בשפה הרוסית.

אני לא יודעת לגבי קופות אחרות אבל אצלנו בקופה התכנים האלה לא נגישים, אין מחקר משמעותי הזה. אני הייתי מאוד שמחה לעשות את זה ואני חושבת שזה ממש מתבקש, כי ברור שבאחוזים האוכלוסייה האתיופית היא הרבה יותר חולה, יש 17%. אנחנו באמת לא יודעים, אבל נעשה מחקר בבת ים וראו שהאוכלוסייה הרוסית דווקא בבת ים היא האוכלוסייה שהכי חולה במחלת הסוכרת, אחוז חולים מאוד גבוה, כמובן בריכוז אוכלוסייה עם מעמד סוציו אקונומי נמוך וכן הלאה. אני חושבת שיש מקום להשקיע גם בזה.

מי עשה את המחקר בבת ים?

- - -

את ממאוחדת, נכון?

כן. אני אסביר.

את הדוברת הבאה. בבקשה.

תודה רבה על ההזמנה. לכבוד לי. אני אחות מומחית לסוכרת, בתפקידי אני אחות סוכרת מחוזית במאוחדת וכמובן פה בוועדה נציגת הקופה. מאוחדת שמה לה למטרה להעניק טיפול איכותי לכלל חולי הסוכרת בקופה, תוך הנגשה תרבותית ושפתית ונעשות מגוון פעילויות גם בשוטף וגם פעילויות של קידום בריאות למען מטרה זו, אני אפרט מספר פעילויות: קבוצות תמיכה ומידע בסוכרת שמופעלות בשלוש שפות, בעברית בערבית וברוסית. כל עלון הדרכה שאנחנו מוציאים כמובן מתורגם לרוסית ולערבית. יש לנו מרפאת סוכרת על גלגלים שזו מרפאת סוכרת ניידת, זו פעילות ייחודית שמגיעה אל קהלים שונים תוך התאמה של הצוות.

למה אין לכם הסברה באמהרית?

במאוחדת מספר המבוטחים האתיופים לא גדול באופן יחסי. יש לנו מספר מאות של מטופלים. היכן שיש ריכוזים, אנחנו בהחלט עושים פעילויות, למשל עושים יום מרוכז של זימון יזום, קבלה וטיפול של חולי סוכרת דוברי אמהרית ואז באותו יום תעבוד אחות דוברת השפה והיא זו שתטפל במטופלים. זה באופן שוטף וקידום בריאות.

אני רוצה לציין את נושא מוקד התרגום שאנחנו בהחלט משתמשים בו להנגשה שפתית. המוקד הזה נותן תרגום בחמש שפות: ערבית, רוסית, צרפתית, אמהרית ותיגריט. השימוש במוקד תרגום לא מאוד גדול. אם אני יכולה לציין מספר, אז לחודש בערך בפרישה ארצית במאוחדת יש כ-250 שיחות למוקד תרגום, יש איזה שהוא קושי גם בסירבול, בשימוש במוקד תרגום, זה יוצר הרבה עומס על המפגש הטיפולי, זה מחייב שני טלפונים בחדר וזה לא מאפשר תקשורת ישירה.

בכלל בכל הנושא של ההנגשה השפתית והתרבותית זה יוצר עומס מאוד גדול על הצוות המקצועי, על האחיות, על הצוות הרב מקצועי ומה שאנחנו חושבים שבאמת מה שנדרש זה התאמה של תקציבים בשלושה מוקדים מרכזיים: הנושא הראשון הוא תכנון מובנה של התאמת צוותים מונגשים מבחינה שפתית ותרבותית, ממש לתכנן את זה בצורה מסודרת והתאמה של כוח אדם. אז נושא ראשון זה כוח אדם, נושא שני, במקומות שיש ריכוז עולים להציב מתורגמנים באופן זמין לשימוש הצוות הרב מקצועי, זה דבר שלא קיים היום במאוחדת, והנושא השלישי זה תקציבים בנושא של חומרי הדרכה. כי באמת לתרגם את חומרי ההדרכה לכל השפות הנדרשות ולהתאים אותם גם מבחינה חזותית, האמצעים צריכים להיות מכוונים ומאוד דיגיטליים, זה דבר שדורש תקציבים גדולים ואנחנו חושבים שצריך לתכנן את זה בצורה מובנית ולהתאים לזה תקציבים.

מרים סיפרה על המחקר, זה באמת מחקר שמנוהל במאוחדת. זה מחקר בנושא משפחה הגירה ואיכות טיפול. זה בודק את ההשפעות התורשתיות והסביבתיות על סיבוכי מחלת הסוכרת. המחקר פורסם בגיליון "רפואה, ביוני 2018. זה מחקר רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי בחולי סוכרת, השוואה בין ילידי הארץ ומהגרים. המחקר הוצג גם בכינוס רופאי משפחה בקופנהאגן, הוא מובל על ידי רופאה בשם ד"ר מרגריטה פריימוביץ' ואחיות סוכרת וד"ר חוליו ויינשטיין.

התקיים פיילוט ב-200 חולי סוכרת. הממצאים הראו שיש עליה של פי 3 בסיבוכי סוכרת מקרו וסקולאריים בין ילידי הארץ ומהגרים, וכעת יש מחקר המשך על אוכלוסיית מחקר הרבה יותר גדולה לש כ-1,000 חולי סוכרת. המחקר הזה קיבל מימון מהאגודה לרפואת המשפחה וזה מחקר שהתוצאות שלו באמת יתפרסמו בהמשך. אבל כמובן אני מצטרפת לקריאה שצריך מחקר יותר מעמיק ויותר מקיף, גם בשאר קבוצות העולים בשביל לבחון את הפרקטיות. מטרת המחקר היא מאוד פרקטית, באמת להוסיף אספקטים של התמודדות גם במניעה וגם בטיפול במחלה ונדרש להרחיב לעוד תחומים.

תודה. פרופ' דיאן לוין משירותי בריאות כללית. למיטב ידיעתי רוב העולים יוצאי אתיופיה נרשמו לקופה הזאת באופן אוטומטי כשהגיעו למרכזי הקליטה. אז תעדכני אותנו מה אתם עושים כדי למנוע.

תודה רבה. קודם כל אני מצטרפת לברכה הפותחת של יו"ר הוועדה לגבי זה שכולנו מאחלים לשלום ושיהיה יום יותר טוב מאשר אתמול, ושנמצא את הרגיעה הנדרשת. אני גם מצטרפת לברכה על עצם קיום הדיון. זה דיון שדורש הרבה חשיבה, ואני חושבת, בתור אחת שמלווה את הקהילה האתיופית, כמעט מהרגע שאני עליתי ארצה ואתם שומעים את המבטא שלי, מ-1982 יש לי את הזכות לעבוד מקרוב עם קהילת יוצאי אתיופיה במסגרת קופת חולים כללית ובכלל.

אני מנהלת את המחלקה לחינוך וקידום הבריאות בכללית, אני פרופסור לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, אני יושבת ראש עולמית לקבוצה גלובלית בנושא אורייניות בריאותית ולאחרונה יש לי הזכות להתמנות כיושבת ראש המועצה העולמית לקידום הבריאות של משרד הבריאות. אני מציינת את כל הדברים האלה כי באמת צריך לאגד כוחות מכל כך הרבה זוויות, המקצוע הראשוני שלי זה אנתרופולוגיה רפואית. אז אתם מבינים שמבחינתי באופן אישי ומקצועי אני מקדישה הרבה מאוד לנושא שבדיון היום.

הכללית הייתה הגוף הראשון להעסיק מגשרים שהם חלק אינהרנטי של הטיפול במרפאות בריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה מ-1998. וכשחוזר מנכ"ל משרד הבריאות יצא בנושא, חלק מהסעיפים שם התבססו על עבודה שהייתה כבר בכללית וראו שאלה דברים שצריכים להיות באופן ארצי.

כיום יש בכללית 22 מגשרים יוצאי אתיופיה שנותנים טיפול ביותר מ-30 מרפאות עם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, כולל כמובן בנושא הסוכרת, שזה אחד הנושאים המרכזיים. המגשרים עוסקים בעבודה אישית, עבודה קבוצתית, גם עבודה של שיתופי פעולה עם הגורמים בקהילה וגם בגיבוי ובהעצמת הצוות המטפל, כי כשיש מישהו יוצא אתיופיה שבא עם העוצמה ועם התובנות וחלק אינהרנטי מהצוות, כל הצוות מרוויח. זה כרקע ואין ספק שנושא הסוכרת הוא אחד הנושאים המרכזיים. אז יש סדנאות בשוטף.

באשר לנושא המחקרים, ואני רוצה להתייחס לקולגות, הכללית עסקה ועוסקת במחקרים בנושא, גם מחקרים איכותניים. אחד הדברים שעשינו לפני מספר שנים זה לבדוק את עצמנו מול מטופלים יוצאי אתיופיה עם סוכרת. קיימנו קבוצות מיקוד כדי לשאול האם מה שקורה עכשיו הוא מספיק טוב, מה עוד היו רוצים לקבל, ממי רוצים לקבל, מה המשמעות של מה שמקבלים ואת התוצאות יישמנו בעשייה היום יומית.

התרגום הטלפוני נעשה 24/7 באמצעות טנא בריאות, זאת אומרת שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לגבי תרגום טלפוני לקהילה יוצאת אתיופיה. אתם יכולים לשאול למה 24/7, כי המרפאות נסגרות בשעה מסוימת, אבל לכללית יש גם בתי חולים אז אנחנו במקרים מאוד בודדים מבקשים תרגום באמצע הלילה וזה בעיקר ללידות, ואנחנו מברכים, אני חושבת שזה תרגום במצב חיובי.

אני גם יכולה להגיד שאחד הדברים שלפי דעתי אנחנו צריכים לשים לב אליו בדיון משמעותי כמו שהיום, ואני חושבת שיש כאן אחרים שיסכימו איתי שקהילת יוצאי אתיופיה היא קהילה הטרוגנית כיום. אני אישית דור אחרי אלה שעבדנו איתם ב-1982 ואנחנו צריכים להכיר בעובדה הזאת. אני חושבת שהצרכים הם מאוד מגוונים ואנחנו בכללית מתייחסים לזה. גם לצעירים וגם למבוגרים, אני חושבת שעיקר ההתאמה התרבותית נעשית, עיקר הצרכים זה לקהל המבוגר יותר, אבל לא רק. זה אחת הנקודות שאנחנו מתייחסים אליה במחקר ולומדים עליה.

בנוסף, לגבי 609 שהתייחסת אליו, מאוד חשוב, כי שם התייחסתם לנושא התקציבים, בכללית התווספו ארבעה מגשרים, כלומר המספר שנתתי הוא כולל ארבעה שהתווספו הודות לתקציב של החלטת הממשלה 609. כללית משתתפת בחלק מהתקציב ומשרד הבריאות משתתף. רוב המגשרים בכללית, אנחנו עם תקציב משותף למשרד הבריאות, חשוב לציין, כמעט לכל אורך השנים, בהתחלה לא אבל אחר כך כן, ואנחנו עובדים בשותפות מלאה עם משרד הבריאות בנושא המגשרים.

לגבי הסוכרת, הכללית השנה עשתה עבודה עוד יותר גדולה ממה שהיה בעבר, קיימנו סדנאות הכשרה וכשירות תרבותית לצוותים שעובדים עם יוצאי אתיופיה, רופאים, אחיות, דיאטנים, עובדים סוציאליים, רוקחים, מקדמי בריאות ועוד, ואפילו העבודה האדמיניסטרטיבית, כדי להבין יותר לעומק את משמעות הסוכרת, דרכי טיפול מעבר למה שידעו ותקשורת, כולל סימולציות. עשינו את זה לפי הגדרה של מבחן התמיכה, 12 שעות לפחות בכל סדנה, אנחנו ממשיכים לעבוד במה שהוגדר במבחן התמיכה, אבל לגבי התקציב, הכללית ממשיכה בתוך התקציב שלה מסיבות שקשורות לאיך שמבחן התמיכה מנוסח, כי יש בעיה שהיא עולה לנו יותר ממה שניתן.

הקולגות הזכירו עולים מברית המועצות לשעבר ועולים מרוסיה, אנחנו גם מתייחסים אליהם בנושא הסוכרת, יש לנו ערכת סוכרת ברוסית עם כל ההיבטים השונים של הטיפול בסוכרת, אם זה פעילות גופנית, תזונה, טיפול בתרופות, הזרקת אינסולין, מהי סוכרת בכלל עם כרטיס סוכרת, ובאמצעות המחקרים שלנו אנחנו בודקים עד כמה, גם חומר כתוב באמהרית יוביל ויועיל ואנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן. אלה הנקודות שרציתי לציין.

תודה רבה לך. אנחנו מאחלים לך הצלחה ומזל טוב על המינוי.

המינוי הוא בהתנדבות. כך כתוב בכתב המינוי.

אנחנו מצפים שתובילי למחקר עם הידע והניסיון שלך.

תודה.

אנחנו מבקשים לשמוע את נציגת משרד החינוך גברת עירית ליבנה, מפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך.

אנחנו לא מדברים, במתכוון אפילו אנחנו לא עושים החרגה של ילד עולה שחולה אלא להיפך, ואנחנו עוסקים בנושא של קידום בריאות ומניעת השמנה בקרב כל הילדים. אנחנו טוענים שאם אנחנו משנים את התזונה צריך לשנות לכולם. אנחנו עובדים על זה חזק מאוד כי המניעה היא חשובה, הנתונים עוד יותר גרועים לצערי הרב ממה שאתה אמרת. אנחנו יודעים את זה ואנחנו מדברים על שני מיקודים, יש תכנית לאומית "אפשרי בריא" שאנחנו עובדים נורא טוב עם כולם, אנחנו גם בנינו משהו בתזונה שעכשיו חותך את כל – שוב, לא שיעור – אלא שצריך להיות בהתנהלות היום יומית בגני ילדים ובבתי הספר, בתוספת של פעילות גופנית. קודם כל שהשעתיים שיש, יעבדו בהן יותר, אחר כך נדבר על תוספות. מודעות, אנחנו עובדים על מודעות מאוד גבוהה, גם עם עובדי ההוראה, גם ביום יום בבית הספר ובגן, גם מנסים להגיע הביתה.

נכון שבדיוק עכשיו ישבנו אצלנו עם מאיה שרייר, עם האחראית על העולים ועכשיו - - - מטעם בתי הספר, חומר הסברה בשפה המותאמת להורים על הפעילות הרגילה שאנחנו עושים כדי לעשות את סגירת הפער הזאת.

אני רוצה להבין, כשאת אומרת שהנתונים יותר - - -

גרועים לגבי מה שחבר הכנסת אמר, לגבי עודף משקל אצל ילדים. 30% עד כיתה ו' עם עודף משקל, 12 או 13 עם השמנת יתר. בכלל. אנחנו לא מדברים רק על - - -, מדברים בכלל, הנתונים הם של שירותי הבריאות, של משרד הבריאות והם נתונים מדאיגים, בכלל.

זה בקרב ילדים?

ילדים במערכת החינוך.

12% השמנת יתר ו-30% מה?

30% עודף משקל כי 12 או 13 אחוזים האלה זה מתוך זה. זה מטריד, זה מדאיג, וזה מדאיג לכולם. ברור. לכן כשאנחנו אומרים, רואים את כולם, לאו דווקא - - - מוטה, אנחנו כן נשפר את הקטע, בדיוק ישבנו על זה, כן נכין משהו שבית הספר עושה, מותאם בשפה, למשפחה שעדיין לא יכולה לשתף פעולה מהבחינה הזאת בעברית.

ילדים סוכרתיים מקבלים סייעות רפואיות ויש בקרב עולי אתיופיה ילדים סוכרתיים, שמקבלים את הזכויות שלהם בצורה מלאה במערכת החינוך.

תודה. הזמן שלנו רץ אז אני מזרז אתכם .אנחנו רוצים לשמוע את נציג קופת חולים מכבי. לא חובה, רק אם יש לך מה להוסיף. שלא תגיד שלא נתנו לך את זכות הדיבור.

אני אגיד שמכבי פועלת המון שנים לצמצום פערי הבריאות בקופה, ובמסגרת זו אנחנו משקיעים מאמצים מרובים בהנגשת השירות. אנחנו גם פועלים עם המוקד הטלפוני בפיקוח משרד הבריאות, יש לנו כ-1,000 פניות בחודש. אנחנו מקדמים העסקת תמהיל עובדים בכל השפות שאנחנו רוצים לקדם כדי שהם יהיו שותפים לשירות. אנחנו מפעילים קבוצות קידום בריאות, גמילה מעישון, קבוצה לסוכרת כמו בנושא הדיון בשפות רוסית ערבית ולמגזר החרדי, אנחנו מנפיקים דפי מידע שונים, אני כמובן מצטרף לקריאה של קופת חולים מאוחדת שאנחנו צריכים תקציב לתרגום. יש לנו תקציב ייעודי שוטף לכך אבל זו עבודה מרובה ואנחנו צריכים עוד.

אנחנו מקיימים הדרכות להתאמה והנגשה תרבותית לעובדים שלנו בערך 250-300 עובדים בשנה, יש לנו כ-20 עובדים שהם מובילי כשירות תרבותית, הם מוצבים במרחבים שלנו.

תודה. אני רוצה לשמוע ממשרד הבריאות בטרם אפנה לנציג משרד ראש הממשלה לגבי התכנית. בבקשה ד"ר אמה אברבוך. אני מבקש שתתייחסי ראשית לגבי כלל העולם וגם בעניין יישום תכנית הממשלה, לגבי יוצאי אתיופיה

לגבי כלל העולים, באופן כללי אנחנו - - - על מחקר, כמו שנאמר, שלהגירה ועליה יש השפעה ישירה על בריאות העולים. יש נתונים אולי לא מעודכנים ביותר, יש לנו מעט נתונים על יוצאי אתיופיה, דרך אגב יש קושי לבדוק את יוצאי אתיופיה בגלל שהקבוצה יחסית קטנה ואז כשעושים סקר בריאות לאומי, אין מספיק ייצוג לקבוצה הזאת. כאן אני מתחברת לקריאות, גם אני הייתי מעוניינת שיותר תקציבים יעברו למחקר. דווקא בנושא יוצאי אתיופיה, אני יודעת שיש מחקר ייעודי שנעשה במכון גרטנר, אבל אין לי יותר מדי מידע על זה.

מה שאני כן יודעת זה שליוצאי ברית המועצות יש סיכון יתר לפתח סוכרת ושיעורי החולים בסוכרת מאוד גבוה. אנחנו גם יודעים שיש קבוצות שיש להן גם בסיס גנטי לפתח סוכרת כמו אצל יוצאי אתיופיה ששם יש גם נטייה גנטית וביולוגית, ואנחנו גם יודעים למשל שבקרב יוצאי בוכרה יש יותר מקרי סוכרת. דרך אגב, כל הדברים האלה חשוב שהרופאים ידעו אותם, חשוב ללמד את הרופאים אפילו בשלב של הכשרת מקצועות הבריאות, שידעו גם את העקרונות של הנגשה תרבותית ולשונית וגם את כל הנושא של תחלואה בקרב עדות וקבוצות שונות והגירה, חשוב להכניס את זה כבר בשלבים המוקדמים של הכשרת רופאים ומקצועות בריאות אחרים.

לגבי מה המערכת עושה עבור העולים, אני רוצה להזכיר שכרגע, דיברתי על כך מקודם שאנחנו כמשרד נכנסנו לתחום צמצום הפערים, אנחנו מבצעים בקרה בתחום הנגשה תרבותית לשונית שהיא ייעודית לנושא זה, היא מורחבת, היא מתבצעת בכלל בתי החולים בישראל, או נגיד הרוב הגדול של בתי החולים בישראל ובמדגם של מרפאות בקהילה, כאשר כחלק מהבקרה הכנסנו גם שאלות ספציפיות בנושא עולים, מתן שירות לעולים, כולל רווחה ודברים שקשורים, ואנחנו כרגע נמצאים בשלב עיבוד הנתונים.

לגבי פעילות המשרד, אני רוצה להזכיר שהתפקיד המרכזי של המשרד הוא רגולציה וכאן בעצם חוזר מנכ"ל בנושא הנגשה תרבותית ולשונית הוא זה שקובע סטנדרט ודרישות מארגוני כלל המערכת. מעבר לזה, התפקיד שלנו הוא לתמוך בארגוני בריאות, למשל בתהליך של הנגשה תרבותית ולשונית של שירותי בריאות. אני רוצה להזכיר שאנחנו כמשרד הוצאנו מבחני תמיכה שכוללים מימון סדנאות לצוותים בתחום הכשרה וגם ביחד עם קידום בריאות סדנאות ייעודיות לנושא סוכרת עם דגש על יוצאי אתיופיה. מעבר לזה אנחנו כמובן מממנים את מוקד התרגום הארצי שהוא מאפשר את האינטראקציה בשפות שונות כולל השפה האמהרית בין אנשי המקצוע למטופלים.

יש פעילות ענפה של המחלקה לקידום הבריאות ורוב שיתופי הפעולה עד כמה שאני מבינה, לא כולם, מתבצעים דרך המחלקה לקידום הבריאות. אם יש צורך נוכל לספק סטטוס או תיאור פעילות.

מה אתם עושים למשל במרכזי קליטה? יש לכם פרויקטים בשיתוף פעולה? שמענו ממנהלת אזור צפון שהיא מקבלת תקציב כללי ממשרד הקליטה ומשם היא עושה הסברה, הכשרה וכדומה. האם משרד הבריאות מעביר תקציב גם למרכזי קליטה או רק למי שנמצא במגורי קבע?

אני לא בקיאה בנושא הזה, אני יודעת שלשכת בריאות צפון מאוד חזקה בתחום קידום בריאות עם המון שיתופי פעולה, כנראה שיש תקציב שמנוצל יחד - - -

את כל התכנית אנחנו עשינו איתם יחד, כל ההכשרה עם הצוותים שלכם בצפון.

עשיתם ביחד, אז יש לכם תקציב ממשרד הבריאות.

עשינו איגום משאבים. לקחנו מהם, מטנא בריאות, את כולם, הבאנו למרכזי הקליטה ועשינו תכנית. שלחתי לוועדה גם - - -

טוב.

אני רוצה לתת דוגמה של פעילות בתחום אחר, תחום תזונה שהוא תחום קריטי למניעה של תחלואה בסוכרת. יש פעילות גם של משרד הבריאות וגם פעילות חשובה של קופות החולים בתחום הזה. אני רוצה לתת דוגמה של עבודה ייעודית עם דיאטניות יוצאות אתיופיה שבעצם משרד הבריאות מכשיר אותן ומחבר, עושה כל מיני פעילויות בשיתוף עם אותן דיאטניות.

כמה דיאטניות יש?

אין לי מידע על זה. שוב, אם יש צורך במידע ספציפי אני יכולה לבקש ממחלקת תזונה.

כפי שציינתי בפתיחה, שלחנו לכם שאלות מראש כדי שתגיעו מוכנים, לא שאלנו אמנם כמה עובדים אבל שאלנו לגבי העשייה של המשרד. רצינו שלפחות תבואי מוכנה לדברים הבסיסיים האלה. אני רוצה לשאול אותך, אנחנו שמענו שבנוסף לתקציב הקיים שקיבל משרד הבריאות כדי לתת שירות בריאות לכל אזרחי ישראל, בהתרשמות על מצב הסוכרת בין יוצאי אתיופיה, קיבל משרד הבריאות 19.6 מיליון שקל שאושרו ב-2016. אנחנו נמצאים בסוף 2018 ואתם ניצלתם רק 1.5 מיליון ₪. מדוע זה קורה? אם אתם לא מנצלים את התקציב מדוע ביקשתם אותו?

הערה קטנה. הייתה כאן נציגת מחלקת תזונה של משרד הבריאות שעזבה לדיון אחר.

זה החינוך.

לא, סליחה, הייתה כאן נציגה של מחלקת תזונה של משרד הבריאות שרצתה להציג את הדברים.

למה היא לא ביקשה?

היא הייתה יכולה לבקש ממני ולומר שהיא צריכה ללכת, והייתי נותן לה לדבר. אני משאיר אתכם לסוף כדי שתהיה לכם את כל האינפורמציה, כי אתם הכתובת בתחום הבריאות.

אני אוסיף משהו שהיא ביקשה להציג, גם את הנושא של דיאטניות יוצאות אתיופיה וגם נושא של סימון תזונתי, שינוי שנכנס לחקיקה ב-2020. סימון תזונתי, אני מזכירה - - -

הבנתי, אבל זה לא קשור לניצול התקציב. לא משנה מגשרת, רופא, אחות. אני טוען פה שלא ניצלתם את התקציב.

אני לא יכולה לתת כרגע סטטוס של ניצול תכנית. בישיבה הקודמת של הוועדה התבקשנו להעביר אליכם סטטוס, והעברנו.

תעבירי את זה למשרד הבריאות. בסוף אנחנו לא באים אליך בטענות, אנחנו באים בטענות חמורות למשרד הבריאות. העברנו כסף. תמיד הבעיה היא הכסף אבל לא ניצלתם את הכסף ואנחנו מזהים שיש בעיה.

אין לי לגבי מידת הניצול, אני יודעת שיש כסף - - -

לנו יש.

כן, אבל יש תקציב, התכנית היא רב שנתית, גם את זה צריך לקחת בחשבון, שהתקציב רב שנתי ולא לשנה אחת. אני מבקשת להעביר סטטוס ניצול התקציב ופעולות, סטטוס מסודר באקסל לראש הוועדה.

תודה. יש לך מה להוסיף?

כן. אני רוצה להגיד משהו אישי לא כנציג של קופת חולים. אני מקווה שאם זה נרשם קופת חולים לא תפטר אותי בעקבות מה שאני אומר כרגע. אני אומר את זה כרופא, עם כל הכבוד לכל הסדנאות, עם כל הכבוד לכל ה- - - ההסברה העיקרית מתבצעת בחדר הרופא מול מטופל, כשאני יושב מול אפטהון או מול נגוסה, או קונסטנטין שקלאר או מישהו כזה, אני יושב עם המטופל ומסביר לו, ופה הבעיה העיקרית כי אי אפשר לטפל בחולה סוכרת או בכלל בחולה כרוני בעשר דקות, וזה ממוצע זמן הטיפול, גם כרופא סוכרת. אני פה מצפה גם ממשרד הבריאות כרגולטור, ואולי גם מהמחוקק שתהיה קריאה, ואני מבין גם את המצוקה של קופות החולים, אנחנו חייבים להיות שירותיים, אנחנו רוצים להיות כאלה שהשירות אצלם הוא דבר ראשון וגיוס זה דבר ראשון כי כך אנחנו מתוגמלים, אנחנו מתוגמלים בעיקר על כמות המטופלים ולא על האיכות שאנחנו נותנים להם, לכן אנחנו מנסים לדחוף עד כמה שיותר חולים בשעה, כדי להעלות זמינות ומאוד חשוב, חולה סוכרת זה חולה מורכב, במיוחד אם הוא מתרבות אחרת והוא צריך לקבל את כל הזמן, הוא צריך לקבל 20 דקות או 30 דקות לטפול. אני חושב שזה מאד חשוב וזה צריך לבוא מכם.

תודה. הזמן שלנו קצר.

משהו קצר מאד, רק לגבות את זה מכיוון אחר, והתכוונתי לומר את זה בדבריי. אני מאוד מעודדת את משרד הבריאות והגורמים המתקצבים לעודד כמה שיותר יוצאי אתיופיה ועולים בכלל ללמוד את מקצועות הבריאות. אם זה באמצעות מלגות או בכל אמצעי, לכללית יש שתי דיאטניות מוסמכות ואני לא חושבת שיש הרבה יותר מזה בארץ, שהן יוצאות אתיופיה, ויש סיבות כלכליות שקשורות לזה. יש רק כמה רופאים וצריך לעודד כמה שיותר.

סיבות כלכליות. אנחנו מדברים על כך שלא נוצל תקציב שאושר. לכן אני שואל. אני פונה לנציג משרד ראש הממשלה, שהוא המשרד שמתכלל את יישום התכנית הממשלתית בראשות ראש הממשלה. אני כל הזמן שומע על אי ניצול התקציב ותפקידכם הוא לפקח וליישם את זה. היה לי ויכוח קשה בעניין הצוות הזה, שאני רוצה שהתקציב ילך לתכניות ולא למשכורות של האנשים שעוקבים אחרי היישום, זה נעשה, אבל בכל זאת אני רואה בשטח שאתם לא עושים עבודה. יש פה כישלון ביישום התכנית. איך יכול להיות שתקציב שאושר 19.6 מיליון ב-2016 ואנחנו נמצאים בסוף 2018 כשנוצלו רק 1.5 מיליון. מה הצוות שלך עושה כדי לעקוב אחרי יישום התכנית הזאת? תסביר לנו איפה הכישלון?

בוקר טוב. אני מהמטה לשילוב יוצאי אתיופיה. אדוני יושב הראש, התייחסת ל-19.6 מיליון, איפה הם בעצם ולמה הם מחולקים, אז אתחיל בכמה מספרים שתבינו לאן הולך התקציב. בסופו של דבר אם אנחנו זוכרים, החלטת 609 שמתייחסת לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד הבריאות, פרושה על ארבע שנים, היא התחילה ב-2016. כמו הרבה תכניות, בגלל שזה רק התניע ב-2016, למעשה ביצוע כמו שצריך או שהגלגלים יתחילו לעבוד, זה נעשה כבר ב-2017, כלומר חלק מהנתונים שאציג פה מן הסתם מדברים על הביצוע של 2017 ואנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים בנובמבר 2018, כלומר בקרוב אנחנו הולכים להתחיל להראות את דו"ח הפעילות של 2018. זה לגבי איפה אנחנו נמצאים.

אז איפה בעצם מתחלקים ה-19.6 מיליון בעצם? אם אני מסתכל על הסכומים הגדולים, אני רואה ש-8 מיליון מתוך 19.6 זה בעצם הולך למבחני התמיכה לקופות לנושא מניעת סוכרת, כלומר 8, לחלק לארבע שנים זה 2 מיליון בשנה. כמה מומש ב-2017? 1 מיליון ₪ מתוך ה-2 מיליון ₪. למה? פרופ' דיאן התייחסה לזה, אולי מבחני התמיכה נוקשים מדי, אולי צריך לבחון את זה, אבל 8 מתוך ה-19 בעצם הולכים למבחני התמיכה לארבע שנים.

תקציבים נוספים, סכומים גדולים אנחנו מדברים על 7.6 מיליון ₪ בארבע שנים שהולכים להגדלת כמות המשרות של המגשרים בשיתוף של 50%-50%, כלומר 1.9 מיליון בשנה. אם אני מתייחס ל-2017, אני רואה שבעצם נקבע שמתוך 33 המשרות האלה, הייעוד ל-2017 היה 12.5 תקנים שמתוכם התמלאו 12 תקנים. כלומר אם אנחנו מדברים על מה שהוצב כיעד מבחינת הוספת התקנים לארבע השנים מתוך ה-33, מה שנקבע ל-2017 מולא. אם אתם שואלים אותי הנתונים של 2018 יהיו גם נתונים טובים כמובן, וכמובן נשאר לנו 2019 למלא את 33 המשרות הנותרות. אז מבחינת הוספת המגשרים אנחנו נמצאים במקום טוב.

איפה המגשרים?

יש לנו נתונים על איפה נמצאים המגשרים, אני יכול להעביר את זה, מבחינת האם זה מגשרים שהם נטו רק במימון של הקופה או מגשרים שהם במימון של 50%-50%, אנחנו נוכל להגיש את זה לוועדה מבחינת איפה הם נמצאים, יש לנו את הנתונים מול כל הקופות.

מבחינת עוד תקציבים שקשורים במניעת סוכרת, אנחנו מדברים על הסדנאות שדיברתם עליהם, סדנאות לקהילה, מתוך 19.5 המיליון אנחנו מדברים על כ-800 סך הכל לארבע שנים שמוקדשים לקידום בריאות בקהילה. אם אנחנו מדברים, זה 203,000 שקל לשנה.

כמה נוצל?

אין לי את הנתונים של כמה נוצל ב-2017 מהבחינה הזאת שאני רואה, ממה שדיברתי עם התקציבן שלנו - - -

הם יצאו למכרז באוקטובר אז עד היום זה לא נוצל.

אני יכול להחזיר תשובה לוועדה לגבי מה הסטטוס של זה, אני רואה באמת שכתוב פה שנעשו סדנאות.

אני מבקש שתשלח לנו בכתב את הנתונים שאתה לא זוכר עכשיו. אתם צריכים להגיע לוועדה מצוידים בנתונים. אנחנו מדברים על נתונים, לא מדברים בסיסמאות. בסיסמאות לא פותרים בעיות. אנחנו רוצים לדעת בדיוק את הנתונים. ואם אתם אומרים שאתם לא מתמצאים בזה וזה לא התחום שאתם מטפלים בו, מדוע באתם, מדוע אתם מייצגים כאן את המשרד אם אתם לא בקיאים בנושא ואתם לא מוכנים עם נתונים? אני אוהב לדבר במספרים. אם לא, אנחנו לא נגיע לשום מקום.

אוקיי. יש לי עוד מספרים. אם אנחנו מדברים על איפה ה-19 מיליון האלה, כנסי הסברה לכשירות תרבותית לצוותי הרפואה, אנחנו מדברים על 340,000 שקל לארבע שנים, כלומר 85,000 שקל בשנה. סכום מעניין שאנחנו עכשיו ממש מתעסקים איתו שהוקדש נטו לקמפיין הסברה שהוא גם קמפיין הסברה שקשור לאורח חיים, שבין היתר יש מניעת סוכרת, וקמפיין הסברה שקשור לזה שמגיעה הזכות לשירות בשפתך.

איתמר, אני שואל אותך בתחום ההסברה, הקצבתם 800,000 שקל לארבע שנים.

להסברה ספציפית 300,000.

רגע, תן לי לשאול את השאלה. הקצבתם לארבע שנים 800,000 מתוך 19.6 מיליון לארבע שנים, דהיינו 200,000 שקל כל שנה. שאלתי בכוונה בהתחלה, המכרז הראשון הסתיים. אפילו לא יודעים מי הזוכה. לא התחילו לעסוק בנושא, אז לא ניצלתם אפילו אגורה מה-800,000 שקל. נכון או לא נכון?

ממה שאני מבין מהדיון כאן, כנראה שזה המצב, אבל שוב, אני לא יכול למסור את הפרטים המדויקים. ספציפית לגבי הנושא הזה אתה צודק באמת, אין לי, אני יכול להחזיר את זה לוועדה.

אבל אני יכול לספר על קמפיין שאנחנו עכשיו יוצאים איתו עם לשכת הפרסום הממשלתית שזה דווקא יכול להיות מעניין, קמפיין שמטרתו בעצם היא לכך שלחולה מגיע שירות בשפה שלו, אנחנו יוצאים עכשיו עם הקמפיין הזה, כלומר מהתקציב של 2018 אנחנו מתכוונים ללכת על קמפיין של זכויות בשפה שלך, שזה גם יבוא לידי ביטוי ברדיו רק"ע באמהרית וכמובן בפליירים ומודעות בקופות החולים, ובשאיפה אנחנו רוצים לעשות גם סרטוני וידאו על אורח חיים בריא שאחד מחמשת הפרקים יעסוק במניעת סוכרת. זה בשיתוף - - -

אני אומר לך, אני בקיא בתכניות האחרות ולפחות שם התחילו והזיזו דברים. לא בקצב שאנחנו ציפינו, אבל לפחות קורה משהו. בתחום הבריאות, אני אומר לך שמדשדשים. זה לא ממש עשיה נכונה, ממה שהם התחייבו בוועדת השרים ואני הייתי שם והתווכחתי, אמרתי "למה אתם צריכים 19.6 מיליון כי ליוצאי אתיופיה כמו כל אזרחי ישראל יש להם ביטוח רפואי ממלכתי, למה אתם צריכים את זה" הדבר היחיד ששיכנע אותי הוא העניין של הסברה למניעה ולהתמודדות, הסברה בשפת האם שלהם. וזה הדבר הזה, דווקא הנושא העיקרי שלמענו הוקצה התקציב ואושרה התכנית, לא נעשה. אז זה לא כישלון של המטרה?

באמת אם אנחנו מדברים על סכומים גדולים, צריך להבין מה החסמים במבחני התמיכה.

יש כאן את העניין, אתה לא מבצע את זה אבל הצוות, יש לכם אחריות להתריע ולעשות מעקב על היישום, ולכן יש פה גם כישלון של משרד הבריאות וגם כישלון של צוות המעקב על יישום החלטות הממשלה.

עם זאת יש פה הרבה סעיפים שבוצעו ומולאו.

בסדר, אבל בתחום הבריאות, אולי הצטרפת מאוחר יותר לצוות, אבל בתחום הבריאות הוויכוח שם היה למה, ואני דווקא שכנעתי והלכתי עם משרד הבריאות על הצורך של ההסברה. ליוצא אתיופיה יש ביטוח רפואי, הוא מקבל טיפול רפואי כמו כל אזרח. למה צריך 20 מיליון שקל תוספת? אז זה הנקודה של ההסברה, וזה לא נעשה מ-2016 עד עכשיו וזה מה שמרגיז אותי ממש. אנחנו נעשה ישיבה, ואני אביא את הנושא הזה לוועדת השרים במעקב, וזה פשוט לא יאומן מה שקורה.

כל מה שקשור להחלטה 609, אני רק רוצה לציין שבגלל שהתכנית נמצאת עכשיו בשלב של מעבר, בעצם מעבר להבין איך אנחנו משפרים את היישום שלה במשרד הבריאות ואנחנו נפגשים בעוד שבועיים כדי לדבר באמת על כל הסעיפים ומה עובד ומה לא עובד, אני מקווה שבישיבה הבאה נוכל להביא כיוונים חדשים לגמרי.

תעביר לנו בכתב. אנחנו נקיים בעוד - - -

מתי מתקיימת הישיבה?

היא מתקיימת בעוד חודש לדעתי. לקראת 2019.

אני אקיים דיון בנושא הזה בעוד חודש וחצי. רק בנושא יישום התכנית הממשלתית בתחום הבריאות. אני אומר לכם שאני לא אוותר על זה. או שתחזירו את הכסף שילך לתכניות אחרות, או שתנצלו את זה.

אם אפשר להוסיף כנציגת השטח, נציגת מאוחדת, שבאמת בסופו של דבר אנחנו רואים שאין תכנית מובנית או תקציבים ייעודיים לתחום הזה ברמת הקופה בשביל למקד תכניות בנושא של הנגשה שפתית והתאמה של צוות, גם במבחני התמיכה שזו תכנית מאוד יפה אבל אין בה איזו שהיא הקצאה מיוחדת לנושא של עולים חדשים, התאמה שפתית, הכשרת מנחים. צריכה להיות התייחסות ממוקדמת בתוך התכנית הזאת.

אני חושב שזה מוגדר במבחני התמיכה.

במבחני תמיכה יש, הבעיה היא החסמים שיש בתכנית.

אז אני אומרת שצריך לעשות התאמה בין התכנית הזאת שיש, גם כדי שבשטח בסוף זה יבוא לידי ביטוי. בכל מקרה גם בנושא של חומרי הדרכה, פרסום שיווק, עוד פעם אני אומרת כנציגת מאוחדת, צריך להיות תקצוב ייעודי בשביל להרים את הכפפה הזאת באופן מאד מאד מותאם וברמה של איכות.

תודה. תודה לכל המשתתפים. אני רוצה לסכם את הדיון. חרגנו מהזמן שלנו. הנושא מאוד חשוב ואנחנו כמובן נקיים דיון נוסף בהמשך.

הוועדה קוראת לסוכנות היהודית ולמשרד הקליטה בעניין ההסברה במרכזי קליטה בעיקר, להשתמש בנכס, ההון האנושי שקיים בקהילה כדי לקדם את ההנגשה הלשונית והתרבותית ולהשתמש באנשי המקצוע מקרב הקהילה ולהתמקד בהסברה ודרכי ההתמודדות.

הוועדה פונה גם למשרד הבריאות. את כל מה שאני אומר כרגע נעביר לכתב, כרגע אני מסכם בעל פה. אנחנו נשלח את הסיכום לכל המשרדים הרלבנטיים. למשרד הבריאות, מאוד חשוב לבצע מחקר, אני מדבר על כלל העולים החדשים, מחקר בעניין התנהגות בריאותית לאוכלוסיות שונות. עולי רוסיה, צרפת, אתיופיה, ארצות הברית. זה מאוד חשוב, הדגש על ההגירה או תקופת המעבר היא אחת הסיבות לגידול במספר החולים בקרב העולים החדשים. המחקר הזה חשוב לנו על מנת לטפל בנושא.

כמובן להקצות תקציב לתרגום בשפת האם של העולים החדשים, ולתקצב מתורגמנים גם כדי שתהיה הנגשה לשונית ותרבותית.

אנחנו פונים גם למשרד החינוך בעניין ההסברה במערכת החינוך להורים עולים חדשים, בשפתם. למשרד הבריאות ביחס ליישום התכנית הממשלתית שמשרד הבריאות קיבל תקציב נוסף, אני מדגיש את המילה נוסף, כי זה לא במקום. אין בריחת תקציבים כאן. זה בנוסף, כדי להתמודד עם המצב. סכום של 19.6 מיליון שקל שלא נוצלו מתוכו אלא 1.5 מיליון שקל, אנחנו יודעים שזו תכנית רב שנתית לארבע שנים אבל בפרופורציה כשאנחנו מסתכלים, זה לא נוצל.

אנחנו פונים למשרד ראש הממשלה, לצוות ביצוע מעקב יישום התכנית הממשלתית בתחום הבריאות, שלא נוצלו 800,000 שהוקצבו לתחום ההסברה, אפילו אגורה אחת מהסכום הזה. אם מישהו אמר "ניצלנו" זה לא מסתדר עם התנהגות המשרד שרק עכשיו הסתיים המכרז הראשון.

אנחנו מבקשים לקבל את הנתונים בכתב גם ממשרד הבריאות וגם ממשרד ראש הממשלה בהקדם האפשרי. אנחנו קובעים דיון המשך בעוד חודש וחצי. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.