פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



48
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
16/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 358
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ז' בחשון התשע"ט (16 באוקטובר 2018), שעה 10:00

התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים - דו"ח ביקורת מיוחד (אוגוסט 2018)

חברי הוועדה: שלי יחימוביץ – היו"ר
סעיד אלחרומי – מ"מ היו"ר
מירב בן ארי

יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
יעל גרמן
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
אחמד טיבי
מאיר כהן
אימן עודה
עאידה תומא סלימאן

מבקר המדינה יוסף חיים שפירא
מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך
יובל חיו - משנה למנכ"ל ומנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה, משרד מבקר המדינה

שי עמיחי - יועץ בכיר לתפקידים מיוחדים, משרד מבקר המדינה

עופר רגב - נהג המבקר, משרד מבקר המדינה

עדית דניאל - סגנית מנהלת אגף ט"ז מוסדות שלטון, משרד מבקר המדינה

ליאור פורקוש - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

משה סמו - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

רחל סילביה מרדכי - מנהלת תחום ביקורת ומעקב, משרד רה"מ

ג'מאל חכרוש - ראש מינהלת החברה הערבית, המשרד לביטחון פנים

נופר רוזנצוייג - ע' ראש מנהלת , המשרד לביטחון פנים

לילך לאופמן - רמ"ח אסטרטגיה , המשרד לביטחון פנים

מירב לפידות - דוברת משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

איילה ויינשטיין - עוזרת ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

ליאור חיימוביץ - יועץ השר לביטחון פנים

אורית דניאל - אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

הילה אוחיון - ע' דוברת המשטרה, המשרד לביטחון פנים

שלום גנצר - ממונה ביקורת המדינה, משרד הביטחון

מירי מילמן - אכ"א - ראש עח"מ, משרד הביטחון וצה"ל

איל גונן - ממונה על מענה לגופים חיצוניים - לשכת סגן הרמטכ"ל, משרד הביטחון וצה"ל

הילה קיסין - משרד הביטחון וצה"ל

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

יחזקאל אייל - רכז שטח צפון, תנועת רגבים

רות לוין-חן - מנהלת שותפה במיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות קרן אברהם

סעיד סעיד אגא - אזרח המתגורר בעכו

מייסא רשיד - עו"ד

אליהו יצחק - פעיל חברתי

אבי אשכנזי - מוזמן/ת

עוזי עובדיה - מוזמן/ת

יונתן המפל - מוזמן/ת

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

רמי בן שמעון



התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים - דו"ח ביקורת מיוחד (אוגוסט 2018)

שלום לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לביקורת המדינה – ישיבה ראשונה בכנס הזה של מושב החורף – עם מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשייך ועם כבוד מבקר המדינה שמכבד אותנו בנוכחותו, השופט בדימוס יוסף שפירא.

בהזדמנות הזאת אני רוצה גם להציג לפני כולם את מנהלת הוועדה החדשה – כמו שאתם יודעים, למנהלת הוועדה יש תפקיד רב משקל – פלורינה הלמן לוין. פלורינה, תרימי את היד כדי שיראו אותך. היא עומדת לרשותכם בכל דבר ועניין ונאחל לה הצלחה רבה. היא מגיעה עם ניסיון עשיר ביותר בעבודת הכנסת ואני בטוחה שהיא תעשה את עבודתה נאמנה.

מאז תחילת שנת 2000 נרצחו לכל הפחות 1,300 אזרחים בחברה הערבית. זה פי חמש מאשר בכל החברה הישראלית, כשערביי ישראל מהווים 20% מהציבור בישראל, מאזרחי מדינת ישראל. אנחנו מדברים על כמויות נשק כבירות שנמצאות במגזר, מחסנים של אמל"ח. על כך שכל מי שיש ברשותו מחסן נשק גדול, מטיל אימה ופחד ונהנה משליטה וכוח על אנשים חפים מפשע, אזרחים מן השורה.

אנחנו מדברים על אכיפה רופסת מאוד, על מיעוט של כתבי אישום, על אובדן אמון של ציבור ערביי ישראל במשטרת ישראל. אני חושבת שהשיא לכל הדעות, שזעזע את כולם, היה הרצח של מנהל בית הספר "עמל" בטייבה, יוסף חאג' יחיא, איש חינוך לתפארת שפשוט ישב לתומו בחדר מורים ורוצח בא וירה בו למוות בזמן שהוא ישב עם המורים האחרים בחדר המורים.

זה חשוב כי יכול להיות שיש איזו תודעה קצת מסולפת בציבור. הקורבנות של אותם מחסני נשק ושל אותם פושעים ועבריינים נושאי נשק, הם לא אזרחי מדינת ישראל היהודים. הקורבנות הם אזרחים ערבים חפים מפשע.

אני מרשה לעצמי לומר ואני חושבת שזה יהיה אפילו מובן מאליו שאני אומר שלו העבריינות הזאת הייתה מופנית כלפי החברה הכללית ולא פנימה אל תוך החברה הערבית, אני מניחה שמשאבים רבים מאוד היו כבר מופנים לשם. יכול להיות שזה כבר היה מוגדר כאירוע טרור. היה שיתוף פעולה מלא של כל זרועות הביטחון.

אבל כיוון, במירכאות כפולות ומכופלות, שהיעד לפשיעה הוא אזרחים ערבים, לצערי הרב מאוד אנחנו רואים משאבים דלים שמופנים לשם ומאמצים קטנים מאוד, אם כי, כמובן, המפכ"ל יפרט פה מה נעשה – ונעשה לא מעט בזמן כהונתו.

בסוף 2018 התקבלה החלטת ממשלה כללית על טיפול במגזר. בתקופתך, המפכ"ל, יצאה לראשונה תוכנית מתוקצבת, סדורה, לחיזוק המשילות ושלטון החוק למגזר הערבי 2016 עד 2020. דובר בה על הרבה דברים, אבל בין היתר דובר על תוספת של 600 שוטרים מוסלמים לתחנות משטרה במגזר. דוח המבקר הוא מאוגוסט השנה. הוא טרי-טרי, מטבע הדברים.

אני רוצה לומר עוד משהו על הדיון. הדיון הוא על הנושא הזה, על האמל"ח ועל הפשיעה בחברה הערבית. אני בטוחה שיש הרבה דברים מרתקים וחשובים בקשר לעבודתו של המפכ"ל שמעסיקים את חברי הכנסת לא פחות, אבל המטרה שלנו כוועדה היא לקחת את הנושא הזה שהוא זנוח, שכוח ולא מטופל, וגם אם הוא לא סקסי והוא לא בכותרות, לתת לו את מלוא כובד המשקל.

אני כמובן לא יכולה לומר לחברי הכנסת מה להגיד, הם נהנים מחירות הביטוי וכמובן שגם המפכ"ל רשאי, יכול ומוזמן להגיד כל דבר שעולה על דעתו, אבל אני ממש מבקשת שההתרחשות המבישה שהתרחשה בהופעה הקודמת של המפכ"ל בוועדה מוועדות כנסת לא תשוב על עצמה ושניתן כבוד גם לנושא הזה שהוא כל כך חשוב ונתעמק בו.

הרבה מאוד ח"כים פנו אלי כדי לקיים את הדיון הזה. הראשון היה חבר הכנסת אחמד טיבי. פנתה אלי גם יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ועוד ח"כים רבים ואכן הנושא חשוב. יפתח את הישיבה כבוד מבקר המדינה יוסף שפירא, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. יושבת-ראש הוועדה שלי יחימוביץ, חברת הכנסת. זה המושב השני שלך, נכון?

חצי.

וגם פלורינה, מנהלת הוועדה שזו הישיבה הראשונה שלה כמנהלת הוועדה. בהצלחה לכולם. חברי כנסת נכבדים, המפכ"ל, צמרת המשטרה. זה כמו משחק בליגת האלופות: יש צוות עצום, גם בחוץ, של אנשי המשטרה. ולא פלא, זה באמת נושא חשוב מאוד.

יש עוד נושא שגם חברת הכנסת זועבי בזמנו דיברה איתנו עליו, הייתה פגישה במשרדנו לגבי רצח נשים בחברה הערבית – אני לא קורא לזה מגזר.

לא זועבי - - -

זועבי הייתה בפעם הקודמת.

כאן יושבת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. זה רלוונטי מאוד.

אנחנו עוד נעסוק גם בנשוא הזה. אני מבקש לומר כמה מילים, אני אקצר מאוד, ואחר כך ראש החטיבה, מר יובל חיו וליאור פורקוש יוסיפו פרטים שהם לא פחות חשובים.

"ערך קדושת החיים הכולל הן את הזכות לחים ואת החובה להגן על החיים הוא בין הערכים הנעלים והמקודשים ביותר בשיטתנו המשפטית, בתולדות עמנו ובתולדות האנושות בכלל". זהו ציטוט מתוך בג"ץ 2753/03, קירש נגד ראש המטה כללי של צה"ל. הוא בעצם חובק את הנושא שאנחנו היום דנים בו.

"תפקידה של מדינה דמוקרטית, בין היתר, הוא להעניק ביטחון אישי לכל אזרחיה ותושביה באופן שוויוני ללא הבדל בין האוכלוסיות השונות וזאת באמצעות אכיפת החוק והסדר הציבורי וחיזוק ההרתעה מפני אי כיבוד החוק.

הסיכון החמור הנשקף משימוש באמצעי לחימה ומאירועי ירי והנורמות השליליות שהם יוצרים של התנכרות וזלזול בחיי אדם מחייבים פעולה ממשלתית ומשטרתית רחבה כדי לשנות נורמות אלה ובכך להגביר גם את אמון הציבור הערבי בישראל במשטרה וברשויות המדינה.

בנוסף, נדרש שיתוף פעולה בין החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה כתנאי הכרחי לקידום פעולות מניעה ואכיפה כלפי תופעות עבריינות בחברה זו.". בבקשה, יובל.

יובל חיו הוא מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה במשרד מבקרה מדינה והוא זה עשה את הדוח עם הצוות והוא ירד קצת יותר לפרטים. אני מבקשת, יובל, בקצרה.

לא אוכל לפרט את כל ממצאי הדוח אבל אני אעבור על פרקי הדוח העיקריים אציג שתי תובנות עיקריות שיש לנו בסיום העבודה. פתחנו את הדוח בפרק שעוסק בזמינות האמל"ח בחברה הערבית. התייחסנו לנתונים המטרידים בעשור האחרון של התרחבות הגניבות של נשק מצה"ל ובמעבר כלי נשק מאזור יהודה ושומרון, דרך המעברים, ליישובי החברה הערבית.

פרק נוסף בדוח עוסק בשיתוף הפעולה המודיעיני. גם בשיתוף הפעולה המודיעיני בתוך המשטרה, בין המחוזות, בין יחידות מרכזיות במשטרה, בין תחנות המשטרה, בין יחידות מרכזיות לבין מחוז ש"י וגם בשיתוף הפעולה המודיעיני בין משטרת ישראל, צה"ל והשב"כ.

פרק נוסף עוסק בתחנות המשטרה. מדובר באותן תחנות ומשרדי האח"מ בתוך התחנות שהם למעשה מרכז הכובד האופרטיבי, כלשונה של המשטרה, במערך כולו. חלק ניכר מהדוח נוגע לחולשה של החוליה הזו. משרדי האח"מ בתוך היישובים הערביים נמצאים ברמת עומס שמשליכה באופן ישיר על יכולתם להשיג מטרות ולחולל שנוי בנושא הזה.

פרק נוסף בדוח עומד על הקשיים בביסוס תשתית ראייתית בתיקי פשיעה בחברה הערבית. אנחנו מדברים על אי דיווח, על סירוב מתן עדות, על ביטול תלונות עקב התמשכות הטיפול בתיקים. המשכנו בדוח בנתונים שנוגעים במיעוט כתבי האישום שזו למעשה אינדיקציה לפרקים קודמים שבהם אנחנו מדברים על חולשות בתוך המערך התפקודי.

הבאנו לדוגמה נתונים משתי תחנות מרכזיות בחברה העברית שבהן מדובר על 44 כתבי אישום מתוך 1,280 תיקי עבירות ירי באזור מגורים. אלה נתונים שהם למעשה נתוני תוצאה, אבל יש לנתח את כל מה שהוביל לנתונים האלה.

עסקנו בתוכנית החומש שהמשטרה והמשרד לביטחון פנים מובילים מאז שנת 2016. אנחנו מצביעים על עיכוב יישום, אפשר לומר דרמטי, בנתיב הקמת התחנות ביישובים הערביים ואנחנו מצביעים על כך שהתוכניות האלה גם חסרות מדדים תוצאתיים, לאן הן אמורות להוביל בשנת 2020, סוף פרק הזמן בו הן מופעלות.

הדוח מתייחס גם לתוכנית "עיר ללא אלימות". רק ב-26% מהרשויות הערביות הושלמה התשתית למצלמות. בשליש מהן אין חיבור למוקד. למעשה אפשר לומר שברוב החברה הערבית התוכנית הזאת אינה מופעלת וממילא היא גם לא יכולה להוביל לתוצאות.

אני אסיים בכמה נקודות מסכמות שאנחנו רוצים להעלות. אנחנו חושבים על נתונים מאוד משמעותיים. אנחנו מדברים על כך ששיעור עבירות הירי בחברה הערבית גדול פי 17.5 משעורם בחברה היהודית ואנחנו מדברים רק על הנתונים המדווחים. נשים נרצחות יותר מפי שתיים מיחסן באוכלוסייה. עבירות גוף, יותר מפי שתיים מהיחס באוכלוסייה. תיקי רצח – פי שתיים וחצי.

אנחנו אומרים ואני אומר את זה פה בנוכחות כל גורמי המשטרה, התוכניות המשטרתיות אמורות להסתיים בשנת 2020 אבל נכון להציב כבר היום את השאלה האם התוכניות הללו בחיבור תוכניות תומכות כמו "עיר ללא אלימות", כמו התוכנית הממשלתית למאבק ברצח נשים – האם התוכניות הללו באמת בשנת 2020 - - - לחולל את אותו שינוי בנתונים שקיימים היום.

יש שאלה הרבה יותר בסיסית: האם הן מתוקצבות בכלל. זה יפה שאתה כבר מציב את היעד הבא, אבל קודם נבדוק אם היעד הזה מתבצע.

בתקצוב חסר מאוד, גברתי.

זה נכון ואני מניח שגורמי המשטרה יתייחסו לענייני התקצוב. אבל זו שאלה שנכון להציב אותה לא בשנת 2020 אלא להציב אותה היום: האם באמת אנחנו צפויים לראות שינוי משמעותי בנתונים בסוף הפעלת אותן תוכניות ובעיקר את התוכנית המשטרתית המרכזית שהיא בהחלט תוכנית מבורכת ויש לומר שהמשטרה יזמה פעולה משמעותית, לא זניחה, בתחום הזה. אבל להערכת המצב הזו נדרשת.

נקודה נוספת, נחשפנו לחוסר האמון שקיים. נפגשנו עם הרבה גורמים בחברה הערבית. חוסר האמון הוא מרכיב דרמטי ומשליך על היכולת להתמודד עם הבעיות האלה. אי אפשר לדבר על שת"פ שמתקיים באופן הנדרש, אנחנו רואים את זה.

ניקח את מרכיב תחנות המשטרה. אחד הגורמים שמעכבים את היכולת להתקדם בנושא הזה הוא בדיוק חוסר האמון והיכולת לשתף פעולה בין השלטון המקומי לבין משטרת ישראל. זו נקודה שצריך לדבר עליה ולשים עליה את האצבע.

בסוף אומר, מושא הביקורת הוא משטרת ישראל – נמצא פה אדוני המנכ"ל – אבל ללא ספק אנחנו מדברים בתחום שחורג הרבה מעבר לתחום של המשטרה. הדברים האלה צריכים להיאמר לממשלת ישראל. יש פה מערכים בתחומי הרווחה, בתחומי החינוך.

בתחומים של תוכניות שנוגעות לתוך החברה הערבית שמשטרת ישראל עצמה לא תוכל להשפיע עליהם. היא גורם מרכזי, היא מבוקר מרכזי פה בדוח, אבל צריך גם לומר את הדבר הזה: הממשלה צריכה לשאול את עצמה האם אין פה כבר בעיה לאומית שמחייבת מענה רחב מזה שכיום ניתן. עד כן.

תודה, יובל.

המפכ"ל ידבר עכשיו, יענה לדוח המבקר, יספר מה קרה מאז. אחר כך חברי הכנסת יוכלו לשאול שאלות והמפכ"ל ישיב להם. המפכ"ל אלשייך, קודם כל אתה מוזמן עכשיו להציג חלקים מהמצגת שלך – בדרך כלל אני לא מאפשרת מצגות, אבל חרגנו מהנוהל – לספר מה נעשה, מה חסר וגם אם אתה יכול בתחילת הדברים למקם איפה בסולם החשיבות של המשטרה הדברים האלה נמצאים בכלל ואיך זה משתלב עם המטרות המרכזיות שעמדו לפניך כמפכ"ל ויעמדו בפניך עד דצמבר. בבקשה.

אני שמח על הדוח. אני חושב שהוא יכול לייצר מנוף ולחדד מה צריך לעשות מחר. הפערים הם עצומים. לא פחות מעצומים, דרמטיים. אני רוצה לעשות סדר ואקדים ואומר, אם יש גורם במדינת ישראל שחולל מהפכה במגזר הערבי בשנים האחרונות, זה משטרת ישראל. אני לא מכיר גורם אחר שמתחרה איתנו בעומק המהפכה ובעוצמת המהפכה.

אני רוצה לעשות סדר בדברים. האם יכולנו לעשות כל מה שרצינו? רחוק מאוד ממה שרצינו, ממה שביקשנו ואני עוד יותר חרד לעתיד מאיך שזה נראה כרגע, מבחינת תקצוב לשנים הבאות. אבל נתחיל ונעשה סדר. ראשית, אם אני מסתכל על הדגשים של משטרת ישראל בכל מה שקשור למשאבים, זה הגורם שקיבל הכי הרבה משאבים בכל ההתעצמות של משטרת ישראל. אף אחד לא מתחרה בו.

התוכניות הגדולות שלקחו הרבה משאבים הם: מגזר ערבי, ביטחון ירושלים שראינו בו גם חלק מהמגזר העברי. הוא לא בט"ש. ביטחון ירושלים זה שיטור במזרח ירושלים על כל המשתמע, כולל שירותי משטרה במזרח ירושלים על כל המשתמע.

אנחנו בודקים את עצמנו האם בצור באהר קוראים לנו במקרי אלימות במשפחה כן או לא. ככה אנחנו בודקים את עצמנו. ולא רק הם. אנחנו צריכים להיות מגיבים ראשונים בשער שכם בצורה אפקטיבית.

התוכנית הבאה זה נושא התנועה - - -

כבוד המפכ"ל, שם אתם - - -

איימן, רגע. הוא רק התחיל.

זה חשוב. שם אתם כובשים. אני מדבר על הערבים בישראל: על הגליל, על המשולש, על הנגב. תדבר על הערבים בישראל בבקשה כי זה חשוב לנו.

הפרדתי בין התוכניות כדי שיובן מה עוד מתחרה על אותם משאבים.

הוא עונה לשאלה שלי עכשיו.

מה עוד עונה לעוגת המשאבים. גם התנועה זה אחד מהגורמים המשמעותיים שקיבלו משאבים ואחרונים זה כל מה שקשור בסיור רגלי שהוא גם סיור מיוחד, סיור ממנוע שאתם רואים על אופניים חשמליים, סגווי, שוטרים ברגל. זו תוכנית שעומדת בפני עצמה. הכי גדולה זו התוכנית "נטו למגזר הערבי", זו התוכנית הכי גדולה מבחינת המשאבים וכך היה צריך להיות. כמובן, יש תוכניות מהותיות, רפורמות וכולי ששוזרות את כל הדברים האלה גם יחד.

אני רוצה להתחיל מהרפורמה שבעיניי היא הכי חשובה והכי מרכזית שעסקנו בה כמשיקה גם לתחום הערכים ולהרבה מאוד נושאים וזאת רפורמת האמון: אסטרטגיות מניעה ומיקוד נוהלי. תכף אגיד בכמה משפטים מהי הרפורמה הזו.

לפני שיצאנו לדרך במגזר הערבי היה לנו חשוב מאוד לקבל עין חיצונית שתלמד את הרפורמה הזאת של האמון ותשאל מחקרית אקדמית האם היא מתאימה ליישום במגזר הערבי או שיהיו לנו שם חסמים והיא לא תעבוד.

אני רוצה להקדים את המאוחר ולהקריא את מה שכותב ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית במסקנות של המחקר: "תוכנית אמון בחברה הערבית בישראל היא אבן דרך ביכולת המשטרה להציע שיטור יעיל ואפקטיבי בערים ובכפרים. פילוסופיית השיטור המנחה את התוכנית המשטרתית מכירה בשונות של כל קהילה ונותנת פתח ארגוני להתמודדות עם פרופיל הפשיעה בחברה הערבית, שלא ניתן עד היום.".

"דווקא במקומות שבהן המדינה חלשה ואינה ממלאת את אחריותה השלטונית, מפקדי התחנות ממלאים את מקומה והופכים להיות מעין מדינה אלטרנטיבית. פעילות מוכוונת שיפור איכות חיים: סיוע מול רשויות אחרות, סלילת כבישים וסילוק פסולת, סיוע בהקמת מסגדים ומבני ציבור, התקנת מצלמות ותאורה ברחובות.".

כך כותב. אלה ציטוטים מתוך הדוח המחקרי של המכון לקרימינולוגיה בעקבות זה שהיה חשוב לנו להבין שלפני שאנחנו משקיעים את כל המשאבים, האם מעבירים אותם דרך אותה פילוסופיה של אמון ואני רוצה להסביר מהי, מה הדבר הזה שנקרא פילוסופיית האמון.

אחד, היא מבחינה בין שיטור קלאסי לשיטור גבוה. זה נחמד מאוד להגיד משטרה אוכפת חוק. החלק הגדול שהמשטרה צריכה לעשות זה לטפל בנורמת הציות לחוק ולעשות את זה תוך שונות בין אוכלוסייה לאוכלוסייה. אם ניכנס ונתייחס כאל עבריין לכל מי שיורה בחתונה, אנחנו נמלא את בתי הכלא באזרחים שאין לנו עניין שיישבו בכלא. האם זה אומר שאנחנו משלימים עם הנורמה של ירי בחתונות? התשובה היא לא.

ועכשיו איך פותרים את הבעיה. כאן צריכים שותפויות ופעילות של שיטור באוריינטציה קהילתית שמתייחסת לשונות מפני שאם מישהו יירה בשטח בנוי בראשון לציון, אז אולי כן נתייחס אליו כאל עבריין. סביר להניח שהוא עבריין.

או בטייבה.

לא. בכוונה לא. מי שיורה בשטח בנוי הוא לא בהכרח – שוב אני אומר, צריך להיזהר פה. אנחנו מבחינים בין העבריינות בחברה הערבית ויש כזו, ויש גם אזרחים שאינם חפים מפשע שנהרגו בתוך המספרים האלה שצוינו פה כי אלה סכסוכים בין עבריינים.

אנחנו מפרידים בין זה, שזה נטו מחויבות המשטרה לפתור את הבעיה, אנחנו לא מבקשים שותפויות כדי לטפל בארגוני הפשיעה, ובין שינוי נורמת הציות לחוק. מה לעשות, בכל רחבי מדינת ישראל, רפורמת האמון הוכיחה את זה, יש לנו פערים בנורמת הציות לחוק. הם שונים בין קהילה לקהילה, בין אזור לאזור במדינת ישראל ואנחנו מקדשים את השונות הזאת כדי שבכל מקום, עם שותפויות עם הקהילה, עם מעין מבוגר אחראי שרותם את כולם יחד לעשות שינוי שמשפר את נורמת הציות לחוק בכל אתר ואתר.

אנחנו חייבים את השונות הזאת. אנחנו לא יכולים להתייחס לכל מי שעובר על החוק כאל עבריין כי זה בסופו של דבר זה לא ערכי וזה לא מוביל אותנו למקום הנכון, גם אם הנורמה היא פסולה לחלוטין. מי שמכריז על עצמו עבריין, מייחס את עצמו לחברה עבריינית ולצורך העניין לא מתבייש להיות עבריין, הוא יקבל טיפול של עבריין.

האבחנה הזו היא אבחנה מאוד חשובה. אני לא אכנס לכל הרזולוציות שלה, אבל זה אומר שאנחנו עוסקים הרבה מאוד במניעה. לא רק מניעה נקודתית באזורים מוכים של עבירה ספציפית, אלא גם במניעה שעניינה הרבה יותר לעומק: בגן הילדים, בבית הספר, בתנועת נוער.

היו רבים שזלזלו או גיחכו כאשר משטרת ישראל הקימה את הפיילוט הראשון שלה של תנועת נוער בחמש תחנות משטרה. אני מזמין את כולם לבקר ברהט ולפגוש את חברי תנועת הנוער "שחקים", תושבי רהט ולשמוע מה הם אומרים.

הם לא משמר שכונה, הם לא משמר אזרחי. הם נוער שעוזר לחזק את נורמת הציות לחוק. הם בני נוער שרוצים לשנות מבפנים ולתקן את הנורמות הפסולות. הם בני נוער שיודעים לעצור את האלימות בסביבתם בלי להיות שוטר באופן פורמלי כי הם קיבלו העצמה והבנה כמה חשוב שהאזרחים ייקחו על עצמם אחריות לשנות את סביבתם והם העלו את הרמה של בין אדם לחברו בסביבתם.

היו לנו חמש תחנות משטרה – אנחנו יוצאים לעוד 30 תחנות משטרה בשנה הקרובה, בתוכן גם תחנות משטרה במגזר הערבי ואנחנו מרחיבים את הטיפול כי התנסינו בשנה שעברה בכל מיני סוגי אוכלוסייה ברעננה, הוד השרון, קריית גת, באר שבע, רהט. אתם לבד מבינים שניסינו לגעת בכל מיני סוגי אוכלוסיות וללמוד את העניין ואנחנו יוצאים לדרך עם 30 תחנות משטרה, כולל במגזר הערבי.

זה סוג הדברים שמייצרים שינוי. אני אתן דוגמה איך מחוללים שינוי מהיר בחתונות מבלי לעצור מאות אנשים. מי שיבדוק כמה ירי בחתונות היה בשנה האחרונה, למרות שכל אירוע תופס, כמובן כותרות, תבדקו את המספרים - - -

תן לנו את המספרים.

בשבועות האחרונים, תקנו אותי אם אני טועה, בכל הדרום, ביקשתי לבדוק אם היה אירוע ירי בחתונה בשבועות האחרונים – אפילו לא אירוע אחד. אפילו לא אחד. מדוע? אני אסביר - - -

לא היה אחד שידעת עליו.

לא, לא, סליחה. אנחנו יודעים על כל חתונה. גברתי, אנחנו קרובים לשטח טוב ממך בעניין הזה. אנחנו יודעים על כל חתונה. אנחנו יושבים עם האנשים, עם החתן, ועושים התחייבות שאין ירי בחתונה. השייח'ים במודל הזה לא מוכנים לבוא לחתונה – זה חלק מהשינוי – אנחנו לא מוכנים לבוא לחתונה אם יש ירי.

בסופו של דבר, אם בכל זאת יש ירי, כולם מבינים שהמשטרה תיכנס ותפריע לחתונה ותטפל. זה מייצר שינוי תרבותי כי אנחנו רוצים לשנות את הנורמה הזאת. זו נורמה פסולה. זו נורמה שהיא כמובן מסוכנת, היא כמובן משדרת לכולם שאמל"ח זה דבר לגיטימי, שזה חלק מאיזה נושא תרבותי או מעמדי וכולי. אם רוצים לשנות את זה כדי שהאמל"ח הזה לא ירה בסיטואציות אחרות, זה חלק מהשינוי.

אני עומד על הדבר הזה כדי להסביר שאם היינו נוקטים בשיטה שהיא נטו אכיפה מהבוקר עד הלילה, היינו נתפסים כגורם שבא להפריע לחברה ולא לתקן את החברה. אנחנו כמשטרה, ברפורמה הזאת, ככה אנחנו פועלים בראשון לציון, שלא תתבלבלו ובאותה תפיסה אנחנו פועלים בצור באהר ובאותה תפיסה, עם השונות, אנחנו פועלים בבני ברק ובכל מקום אתגרים אחרים.

בסדר, שם אין ירי בחתונות.

אבל שם יש דברים אחרים, לצערי, שצריך לתקן אותם. ונורמות פסולות קיימות לא רק בחברה הערבית. יש לנו נורמות פסולות בחברה היהודית. בגוונים השונים של הקהילות יש נורמות שונות שהן פסולות. בכל מקום אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לתקן את מה שצריך לתקן.

אני רוצה להתקדם. כשאנחנו אומרים "שיטור מוכוון קהילה", מה זה אומר? זה אומר שאנחנו שואלים את האזרחים בסקר – הסקר שלנו כולל 26,000 איש – אנחנו שואלים את האזרחים בסקר: מה מטריד אתכם? מה הכי כואב לכם? באיזה סדר עדיפות?

לא ברמה ארצית, ברמה של תחנת משטרה כדי שמפקד תחנת משטרה יקום בבוקר לפתור את הבעיות של תחנת המשטרה, של האזרחים בתחנה שלו. כאשר אזרחים מסמנים מה סדר העדיפות של מה שכואב להם, אנחנו פועלים בפעילות היזומה שלנו בממוקד אל מול מה שהכי מטריד את האזרחים ומנתבים את המשאבים שלנו.

מטבע הדברים, תוכניות העבודה במגזר הערבי שונות מאשר תוכנית העבודה - - -

מה מטריד את הציבור הערבי?

ירי מטריד מאוד. בריונות - - -

הם עונים שזה מטריד אותם מאוד?

הם עונים, כן. בריונות בעיקר. הם אפילו שמים את הבריונות לפני הירי. בריונות: אנשים נדרסים, אנשים נפגעים ממכוניות שהורדו מהכביש, ממכוניות לא חוקיות, מטרקטורונים, מאופנועים. זה מטריד אותם.

זה נכון, זה הורג גם בכבישים הראשיים, אבל זה הורג בתוך הכפרים בצורה הרבה יותר משמעותית. בסופו של דבר, אם נסתכל על האכיפה שלנו במגזר הערבי בתחום תאונות הדרכים, יש לנו אכיפה מוגברת. יש לנו תוצאות מדהימות שם.

תן לנו את התוצאות. בוא נדבר בנתונים.

נדבר על תאונות דרכים בנתונים. נמצא פה מול העיניים שלי - - -

אתמול, בוועדת הכלכלה אמרו שבמגזר הערבי, תאונות הדרכים - - -

עד עכשיו לא התייחסת, כבוד המפכ"ל - - - עד עכשיו זה - - -

אני אתייחס לכול - - -

חבל על הזמן, בוא ניכנס לסוגיה - - - אנשים נרצחים, זה לא תאונות דרכים וזה לא ירי בחתונות. תיגש לנושא - - - חבל על הזמן.

תתייחס לפענוח הרציחות, תתייחס לאיפה נמצאים הרוצחים - - -

ידידיי, משטרה זה משהו קצת יותר מורכב שאיך שאתם תופסים אותו.

אני חייבת להגיד לך שאני מקבלת פה תגובות מחברים שגרים ממש קרוב לג'יסר. אמרתי להם שהמפכ"ל אומר שהירי נפסק, אז הוא כותב פה: כנראה המחסניות של אתמול בלילה הסתיימו, גם ירי אוטומטי וגם ירי באקדחים.

אני יכול להעלות את נתוני הירי בג'יסר א-זרקא?

מה זה נתונים? הנתונים שלך זה מה שמגיע אליך. אנחנו מדברים על נתוני השטח, לא על מה שאתם רושמים בדוחות - - - אנשים נמאס להם כבר - - -

אתה לא יכול להגיד דברים - - - שכנים מדווחים - - -

חברות וחברים, הבנתי, שמעתי אתכם. אני מבקשת, המפכ"ל, להצטרף לבקשה של חבריי כאן ולהתמקד באמת בסוגיות הקשות שעומדות על הפרק ולתת תשובות גם למה שנטען בדוח במבקר וגם לא לדבר רק על ירי בחתונות ועל תאונות דרכים אלא על הפשיעה בהיקפים העצומים שתוארו כאן על קצה המזלג. חברים, אני מבקשת שקט.

אני אתן שיעור קצר במשטרה. אנשים פה מסתכלים וזורקים כותרות אוויר: שמעתי, דיברתי עם ההוא בלילה. ידידיי, הוקמה נקודת משטרה בג'יסר א-זרקא - - -

הייתי בחתונה בשבוע שעבר בג'יסר א-זרקא ולא נורתה אף ירייה.

בגללך.

אולי בגללי.

רבותיי, הוקמה נקודת משטרה. התוכנית היא כמובן להפוך אותה לתחנה. היא אחת מנקודות המשטרה שמיועדות להיות תחנה ולראשונה יושבים בתוך ג'יסר א-זרקא כי כך רוצים לבנות תחנות משטרה.

פערי הדיווח במגזר הערבי קיימים בוודאי. פערי הדיווח במגזר היהודי גם קיימים. לעולם פשיעה היא פשיעה מדווחת. אנחנו לא מדברים על פשיעה לא מדווחת. עם זאת, אנחנו מודדים את זה בסקרים שלנו.
כלומר, אנחנו שואלים כל אזרח לכמה עבירות נחשפת וכמה עבירות דיווחת, כדי לראות האם יש לנו עלייה או ירידה בדיווח, האם יש לנו עלייה או ירידה בעבירות ולא רק על פי נתוני המשטרה. התשובה היא רוחבית בכל הסקר של כל תחנות המשטרה. יש לנו ירידה בהיחשפות לעבירות ועלייה בדיווח בכל הארץ.

תכף תראו את נתוני המגזר הערבי ותראו מה חושבים במגזר הערבי כי יש הרבה שיפור בשירותי המשטרה בכל רחבי הארץ, אבל השיפור במגזר הערבי ניכר בעיני האזרחים יותר מאשר בכל המגזרים האחרים.

נשאלתי על ג'יסר א-זרקא, יש לנו נתונים. אתם רואים נתונים, אני לא זוכר את התאריך אבל אני מניח שזה מהימים האחרונים מפני שכל הזמן זה משתנה. בגרף שנמצא למעלה אתם רואים מסך און ליין שנמצא אצל מפקד התחנה מול ירי בג'יסר א-זרקא. הוא רואה בכל רגע נתון כמה אירועי ירי - - -

אגב, למה דווקא ג'יסר א-זרקא?

כי נשאלתי על ג'יסר א-זרקא.

הוא אמר שהופסק הירי בחתונות - -

קודם כל, אמרתי בדרום.

- - ולאור העובדה שיש לי חברים שגרים וסובלים כבר שנים מהירי, אז שאלתי אותו: איך אתה אומר שאין ירי בחתונות אם אתמול בלילה הירי - - -

חברת הכנסת בן ארי, פעם שלישית שאת מתפרצת. יש פה המון אנשים שרוצים לדבר, תני להם.

אין בעיה. אבל הוא אומר דברים, אז ביקשתי שיגיד לי מתי ייפסק הירי בחתונות. מאוד פשוט. דבר לגיטימי.

אני אשמח גם לדעת מתי ייפסקו תאונות הדרכים, אשמח גם לדעת מתי ייפסקו התפרצויות לדירה, אשמח לדעת מתי - - -

אמרת פשוט שאין.

לא - - -

מירב, אני מבקשת. תראי כמה חברי כנסת יש פה.

אין בעיה. הם מסכימים איתי, דרך אגב.

מה זה משנה?

עד עכשיו לא נכנסנו לסוגיה העיקרית של כלי נשק ושל פשע מאורגן. אנחנו מסתובבים סביב העניין העיקרי, לצערי הרב, כבר חצי שעה.

בבקשה, אני אגיד לכם דבר דבור על אופניו אבל אתם לא נותנים לי לענות. ראשית, אם היית מקשיבה לי – אמרתי בדרום. כי הדרום תפס כותרות ואמרו שאין דין ואין דיין. זה מה שאמרתי. עכשיו אני חוזר לג'יסר א-זרקא כי זה מה שרצית לשמוע.

לעולם, כאשר אנחנו נכנסים עם תחנת משטרה או אפילו עם נקודת משטרה לשטח, ראשית יש עלייה. מדוע? יש פערי דיווח ועכשיו המשטרה נמצאת שם ועכשיו יש עלייה בדיווחים ולעולם תהיה עלייה. לאחר פעילות של תקופה של תחנת המשטרה, אנחנו רואים את הירידה.

אפשר לראות את הגרף הזה מאוד בולט בג'יסר א-זרקא. אפשר לראות שהיעד של התחנה הוא להוריד 30% מהירי בג'יסר א-זרקא עד לימים האחרונים, הנתון הזה הוא השוואתי לאותו תאריך – זה און ליין – בכל שנה.

מה אנחנו רואים בו?

אנחנו רואים ירידה של 55% ביחס ל-2017. אנחנו רואים שבשנת 2017 הייתה עלייה ביחס ל-2018. אומנם עלייה קטנה, אבל זו עלייה בדיווח. סביר להניח שכשאנחנו לא יושבים בתוך תא שטח, אנחנו לא מקבלים את כל העדכונים, גם התחנה לא שומעת את הירי.

יכול להיות שהייתה ירידה בחתונות – זה מדאיג עוד יותר.

יכול להיות. אגב, יש בעיה, אם אתה שואל אותי, יש בעיה מפני שברוב המגזר הערבי אין אולמות חתונה, את זה לא המשטרה תבנה. גם זה מייצר בעיות. אני שם את זה כרגע בצד. בשורה התחתונה אפשר לראות איך זה עובד. אנחנו עוד לא בכל המגזר הערבי עם תחנות משטרה, לא כל התוכנית יושמה. מי שחושב שבשנייה אחת פותרים את כל הבעיות, יש לי חדשות בשבילו.

בסופו של דבר, כשנכנסים לתוך תא שטח מסוים, לעולם אנחנו רואים עלייה כי מתחילים לדווח לנו ואחר כך ירידה מפני שיש פחות אירועים. פה מדובר על כל אירועי הירי, לא מדובר על ירי בחתונות.

אבל מה לגבי פשיעה - - -

כבוד המפכ"ל, אני אעזור לך, אנחנו נעזור לכולנו. אלה שני הנושאים: הפשע המאורגן והנשק הבלתי מורשה. אלה הם שני הדברים.

מצוין. עכשיו אני אענה לך. נשאלתי על פשע מאורגן ואני שמח לענות על השאלה הזאת. האם אתם זוכרים ב-20 השנים האחרונות עד מדינה מהמגזר הערבי?

כן.

אתם זוכרים. אחד היה עכשיו עד מדינה במגזר הערבי לראשונה. עד המדינה הזה פירק ארגון פשיעה שלם בתוך המגזר הערבי. כן. אנחנו מצליחים לעשות את זה - - -

בגלל שהוא רצח יהודים. זה כל הסיפור. זה בדיוק כל הסיפור. בגלל שהוא רצח יהודי – זה כל הסיפור.

סליחה, זה ארגון פשיעה שפועל בתוך המגזר הערבי - - -

בגלל שהוא הגיע ליהודים, זה כל הסיפור.

איימן, אתה אומר את זה בפעם השלישית. שמענו בפעם הראשונה. תודה.

בשביל שיפנימו כולם.

גם אני התייחסתי לזה.

הפנמנו.

אמרתי בפירוש שכשזה מכוון לאוכלוסייה יהודית, יש יד קשה. את זה אנחנו יודעים, זה obvious.

מדובר בארגון פשיעה שחבריו מתוך המגזר הערבי, שהשפיעו והפעילו אלימות בתוך המגזר הערבי. עד לרגע זה אנשים עדיין באימה, הם לא יודעים כמובן מה יש לנו ועד כמה נצליח להחזיק אותם בכלא, אבל יש כתבי אישום חמורים מאוד שיהיו לחבורה הזו והם יישארו הרבה שנים בכלא.

זה הישג משמעותי מאוד. מי שמכיר קצת משטרה, לא מפרקים ארגון פשיעה ביום אחד. זה תהליך כבד, תהליך של איסוף ראיות במשך חודשים ושנים. ההישגים שלנו במגזר הערבי נחשבים מהירים ביותר בתחום הזה.

אני מסכים איתך שלאורך השנים היה פער. היו הצלחות משמעותיות מאוד של משטרת ישראל מול ארגוני הפשיעה במגזר היהודי, ולוואקום הזה נכנסו ארגוני פשיעה או כנופיות מהמגזר הערבי. עכשיו היה צריך להיכנס לתוך האירוע הזה, לבנות כלים, לחזק את המודיעין ולהגיע לתוצאות – הן באות התוצאות האלה.

לכן אפשר לראות את התוצאות גם בכמות אירועי הרצח, כולל במגזר הערבי – שים פה את השקף של אירועי הרצח, אני חושב שהוא חשוב.

יש ירידה.

יש ירידה?

בשנה הזאת.

בוודאי שיש.

תן לנו את הנתונים על ירידה ברציחות במגזר.

זה עלול להיות גם אקראי.

הכול עלול להיות אקראי. מה שמתאים – אקראי. מה שלא מתאים, לא אקראי - - -

אבל אם הייתה עלייה, אז היינו - - -

אמרתי שאינדיקטור של שנה אחת זה לא מספיק בכלל. אפילו מבחינה מחקרית - - - זה טוב, אבל - - -

אני מסכים עם זה. נתוני הירי והאלימות האחרת, בגלל המספר, לא בגלל שזה שנה אחת אלא בגלל שמדובר במספרים גדולים, אז התוקף כמובן הוא הרבה יותר גבהו מאשר מדובר ברצח. מצבנו במדינת ישראל הוא מהטובים שאני מכיר במדינות הדמוקרטיות.

המגזר הערבי. מספרים.

רק רגע. ולכן המספרים הם קטנים, כולל במגזר הערבי. כשאנחנו מסתכלים על המגזר הערבי, הכי מעניין לראות זה אם אחוז הרצח, חוץ מזה שיש ירידה ברצח בכלל במדינת ישראל, האם האחוז שמהווה את החלק של המגזר הערבי בירידה, כן או לא. התשובה היא כן. האם זה נעלם? התשובה היא לא. זה תהליך עמוק. חלק ממנו מדובר בסכסוכים בין עבריינים. חלק לא מבוטל ממנו - - -

תן לנו מספרים.

אנחנו רואים פה: מ-68% ב-2015 ירד ל-61%. מ-75 נרצחים ל-40. התאריך פה הוא 1 בספטמבר 2018 בגרף הזה. ישנה ירידה משמעותית. איש לא מבטיח שהיא תישאר. אבל בסופו של דבר, האינדיקטורים – תראו את הביטחון האישי, האם יהיה פער בביטחון האישי בין איך שרואה המגזר הערבי את עצמו - - - תראו למשל כאן, אנחנו מסתכלים על שיפור בתפקוד המשטרה - - -

רק רגע, אדוני המפכ"ל - - -

אני מבקש לדבר ברצף ואחר כך תשאלו שאלות.

רק לגבי הנתונים. 2018 זה רק 9 חודשים.

הכול מנורמל השוואתי.

גם 2017 זה רק 9 חודשים?

כמה היה ב-2017?

67.

תסתכלו על זה. ידידיי, זה מפריע.

חברים, אני מבקשת שקט. בקרוב יסיים המפכ"ל את דבריו ואתם ותוכלו לשאול שאלות. אם זה יימשך ככה, זה לא ייגמר לעולם. הוא מדבר ואחרי זה אתם תשאלו והוא יענה לכם.

אפשר לשמוע מה הם עושים? לא תמונת מצב, אלא מה - - -

לפני רגע סיפרתי מה עושים – ביקשתם תמונת מצב. עברתי לתמונת מצב – שואלים מה עושים. אני אענה על כל השאלות, רק תנו את הזמן.

באותם סקרים אנחנו שואלים האם חל שיפור בתפקוד המשטרה באזור המגורים. תסתכלו על הסקר של 2017. באוכלוסייה הכללית, 21% מזהים שיפור. במגזר הערבי, 32% מזהים שיפור ולא בכדי: כמות המשאבים שהשקענו, הקשר שהשקענו במגזר הערבי ביחס למגזר היהודי, בגדול של השינוי, הגם שהפער הוא עדיין עצום, אי אפשר להתווכח על הכמות.

עדיין, שימו לב, 74% מהיהודים חשים ביטחון אישי ועדיין רק 58% מהערבים חשים ביטחון אישי. הפער הוא גדול כי איש לא מתעלם ממנו. אני רק מסביר, התהליכים האלה לא קורים ביום אחד. התוכנית, מבחינתנו, בראשיתה. אם אני מסתכל על מה שעשינו מבחינת התחנות, הנתונים של התחנות - - -

אפשר לקבל את הנתונים האלה?

תפנה אלינו ותקבל את כל הנתונים שאתה רוצה.

אנחנו נבקש מהמפכ"ל את המצגת שלו ונחלק אותה לכל חברי הכנסת.

אם אנחנו מסתכלים למשל על הנגשת שירותי משטרה בחברה הערבית, שימו לב, התוכנית מדברת על 20 תחנות משטרה. עד 2020, שזה היה החומש, 9 תחנות משטרה חדשות היו מתוכננות לקום. מה שביצענו ב-2018-2017 – לצערי, במרץ 2018 כבר קוצצה התוכנית ולמרות זאת - - -

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שתקציב 2018-2017 עודכן עם סיכום תקציב 2019 והוא קוצץ. למגזר הערבי קוצץ במאות מיליונים.

מה זה קוצץ?

אני צריכה להבין משהו: דובר על תוכנית חומש. אתה אומר שהיא תוקצבה ל-2016 - - -

ביקשנו תוכנית חומש שתהיה לחמש שנים. בסוף קיבלנו תוכנית לשש שנים בהחלטת ממשלה בתקצוב, בינתיים, לשנים 2018-2017 אבל עם איזה מין חזון שמופיע בהחלטת ממשלה. בפועל, תקציב 2018-2017 קוצץ בצורה דרמטית במרץ 2018 עם הסיכום התקציבי של 2019 ומאיים על מה שאני מציג פה כאמור לקרות.

קוצץ גם על 2018-2017?

קוצץ גם ל-2018.

קוצץ מ-2018 במסגרת הקיצוץ הרוחבי?

לא.

פשוט הפחיתו לכם בתקציב?

חוץ מהקיצוץ הרוחבי הוא קוצץ מפני שעודכן תקציב 2019 גם בהתייחס ל-2018. בסופו של דבר זה לא דבר שאנחנו שולטים בו. מעבר לקיץ הרוחבי שהתמודדנו איתו יפה, קוצץ התקציב של 2018 ביחס למה שהיה אמור להינתן עד לסוף השנה - -

לתוכנית - - -

לכל התוכניות - - -

- - - 250 מיליון?

אני מדברת ספציפית על התוכנית למגזר הערבי שאתה אומר שהיא קיבלה את העדיפות הגבוהה ביותר מכל הנושאים של המשטרה ושם יש קיצוץ משמעותי ביותר בתקציב?

נכון מאוד.

אתה יכול לומר לנו באיזה שעור?

מאות מיליונים. אני לא רוצה לשלוף – אנחנו נביא נתון מדויק.

ידוע לנו שהתקציב השנתי מהתוכנית הזו הוא 250 מיליון למשטרה. ככה בזמנו הצהירו.

לא, לא.

אז בוא תן לנו מספרים.

- - - 922 יש בתקציב - - -

חברים, המפכ"ל אמר פה דבר מאוד חמור ומדאיג. דיברנו גבוהה גבוהה על תוכנית חומש ודובר גם על תוצאות בשטח ואני מוכנה לייחס את זה לעבודת המשטרה ולא להגיד שהכול מקרי כי אם זה היה מחמיר אז לא היינו שזה מקרי, היינו מאשימים אותם.

אותה תוכנית שהמפכ"ל עצמו אומר שהיא נושאת פרי והיא תוכנית לטווח ארוך, מקוצצת בצורה דרמטית ביותר תקציבית ולדבר הזה יש משמעות אחת: זה אומר שלא יהיו תחנות המשטרה שמחכים להן ולא תהיה תוספת שוטרים מוסלמים שמחכים לה. אנחנו תקועים בעצם.

יותר מטריד אותנו זה מה שקורה הלאה כי אנחנו לא רואים את ההמשך אחרי 2019 ל-2020, 2021 וכולי. עשינו מעט תיקונים, דהיינו אחרי הקיצוץ, ויסותים ממקורות אחרים כדי להגן על התוכנית הזו מתקציב המשטרה - - -

מה אומר השר לביטחון פנים? מה אומר שר האוצר?

זה סיכום בין המשרד לביטחון פנים ובין האוצר.

כלומר, השר לביטחון פנים הסכים לקיצוץ הזה בתקציב - - -

בסוף יש סיכום. זו הממשלה, זה לא השר לביטחון פנים. הממשלה חתמה על תקציב שהוא יתר קטן ממה שהיה מתוכנן למגזר הערבי.

וזה למורת רוחך?

בוודאי. כי אנחנו עדיין חושבים שהתוכנית שנועדה למגזר הערבי צריכה להיות במלוא העוצמה, כפי שיצאנו בין 2017 ל-2018 עם כל הקשיים שהיו, סטטוטוריקה וכל מיני דברים שהקשו עלינו, אבל הבקענו בכולם.

אפשר לראות פה כמה תחנות הקמנו. שש תחנות חדשות, שלוש נקודות משטרה שחיזקנו לתחנה וחיזוק תחנות משטרה קיימות כדי לאפשר קשר מוגבר עם המגזר הערבי. אני רוצה להסביר מה זה אומר. כאשר יש אירוע במגזר הערבי - - -

אולי שר הבט"פ רצה להתחשבן איתך על חשבוננו.

סליחה? אני לא עושה מזה פוליטיקה.

אולי זה העניין, באמת.

נראה לך שככה הוא היה רוצה לפגוע בו, באמצעות פגיעה במגזר הערבי? אני חושבת שיש שיטות קצת יותר מתוחכמות.

אני לא עושה מזה לא פוליטיקה ולא משחקים.

הוא לא האריך לו את הכהונה. זה נראה קצת יותר משמעותי מלפגוע בתקצוב של המגזר הערבי.

אני רוצה להסביר את המשמעות. אם תחנה במגזר היהודי צריכה לתת מענה לפריפריה שלה במגזר הערבי ולוקח לניידת 45 דקות להגיע לזירה, ברור שכשהיא תגיע לזירה היא לא תמצא הרבה ולא תמצא הרבה אנשים ולא הרבה ממצאים, כולנו מבינים את המטריה.

כאשר נמצאים בטווח של 10-7-6-5-4-3 דקות ומגיעים לזירה, המצב אחר.

כאשר האזרח רואה שיוצא כתב אישום – יותר קל להגיע בסוף לזירה ולאסוף ראיות ולהביא כתב אישום – הוא מקבל ביטחון לפנות למשטרה. זה המעגל. כולנו מבינים את זה. זה קורה בכל מקום, לא רק במגזר הערבי. בסוף, כל אזרח, לפני שהוא פונה למשטרה, שואל את עצמו: כדאי לי או לא כדאי לי. האם זה יועיל לי או יזיק לי? זה טבעי לחלוטין.

לכן ככל שהוא מבין שלמשטרה יש פוטנציאל להביא תוצאה, הוא ייקח את הסיכון וידווח למשטרה ולא יחשוש שבסופו של דבר רק יבולע לו כתוצאה מהפנייה למשטרה. זה תהליך חברתי עמוק שלוקח לו זמן ואנחנו רואים את כל האינדיקטורים כמסמנים שהוא מתקדם מקום הנכון.

אתה יכול להגיד מה זה נקודת משטרה?

נקודת משטרה זו נקודה שאין לה את כל הפונקציות של תחנת משטרה. בדרך כלל, מה שיהיה בנקודת משטרה זה - - -

שני שוטרים. זה מה שיש.

לא. בדרך כלל, בנקודת משטרה יהיו כ-30 שוטרים, תלוי בפונקציות שהיא ממלאה. היא בדרך כלל נקודת זינוק לאזור סיור כדי לקרב את זה. מקום לפנות למשטרה כדי לקבל תלונות ולעשות חקירות ראשוניות. לא יהיו שם הפונקציות של אח"מ וכל מה שקשור בזה וכמובן - - - שיטור קהילתי - - -

אבל זה ממש מבנה - - -

זה ממש מבנה שיושב ונותן שירותי משטרה. הנקודה תמיד כפופה לתחנה ולכן היא מעין יד ארוכה של התחנה, אבל היא לא ממלאה פונקציה מלאה.

אני רוצה להשלים משהו ונקודה חשובה מאוד בנושא של המאמץ שלנו לגייס שוטרים מוסלמים. אני לא יודע את אתם מבינים מה המשמעות של המאמץ הזה, אבל משטרת ישראל לקחה תקציב ובנתה מינהלת ושמה בראשה את האיש היקר הזה, רב-ניצב ג'אמל חכרוש ובנתה כיתות הכנה למועמדים להיות שוטרים כדי לחזק להם את העברית ואת ההכשרה המנטלית מפני שבאופן טבעי הם לא באים מאגונים היררכיים, לא שירתו בצה"ל וקשה להתמודד עם התרבות ואם אתה נופל לתוך מבחנים וגיבוש בתוך המשטרה, הסיכוי שלך נמוך ביותר. ידענו את זה היסטורית.

זה כולל, כמובן, הרבה מאוד פיקוח כדי להגיע למקום שזה הנתון – תקן אותי, חכרוש, אם אני טועה או מדייק – שאחוז הנפילה בתהליך הגיוס והגיבוש במטרה הוא זהה היום או אפילו באחוז אחד יותר טוב - -

קצת יותר טוב.

- - בין המגזר הערבי למגזר היהודי. אנחנו עושים את זה בחינם כדי שבאמת למקסם את הסיכוי שנצליח לגייס שוטרים. המוטיבציה של הצעירים האלה היא עצומה. המוטיבציה של שוטרים ושוטרות שרוצות לשנות את פני החברה מבפנים היא עצומה.

במקביל לזה בנינו עתודה פיקודית. אנחנו לא רוצים לשדר שאנחנו רק רוצים שוטרים חוטבי עצים ושואבי מים. אנחנו רוצים מפקדים. אנחנו רוצים כאלה עם פוטנציאל שיגיעו למעמד של ג'אמל ולא רק כאלה שהיו בדרגות הנמוכות.

לכן אנחנו בונים עתודה פיקודית. יש כבר מחזור אחד שיש בו 19, נדמה לי, שוטרים של עתודה פיקודים. אני פוגש את האנשים האלה וזה פשוט מחמם את הלב: איכותיים עם הכשרה אקדמית ראויה, ברמה גבוהה ביותר, עם מוטיבציה בשמים, שרוצים לפקד במשטרת ישראל ולהביא תוצאות.

כמה שוטרים גויסו?

אפשר לראות מה היה ב-2015 – 57. ב-2016, התחלת התוכנית – 90. ב-2017 – 165. היעד ל-2018 הוא 110. עד חודש ספטמבר גויסו 86.

אבל איך תעשו את זה ב-2019 אם כבר אין תקצוב?

אני מאוד מקווה שהדבר הזה ייפתח. אני, לפחות, רוצה להמשיך ולהעביר את המסר בצורה ברורה ביותר: צריך לחזור לשולחן השרטוט ולתקצב מחדש את תוכניות המגזר הערבי עם התחייבות לשנים 2019, 2020, 2021 כדי לשמור על המומנטום הזה.

אנחנו עדיין רחוקים מאיכות שירותי המשטרה שאנחנו נותנים במגזר היהודי במובן הזה של שוטר פר אזרח, במובן של המרחק מהשטח בו אנחנו צריכים לחזק את נורמת הציות לחוק ולייצר אכיפה אפקטיבית.

לא יעזור שום דבר. אי אפשר לפתור את הבעיות האלה בלי שוטרים. אי אפשר לפתור את הבעיות האלה בלי משאבים, אי אפשר בלי להקים תחנות משטרה והמאמץ הזה צריך להימשך.

בסופו של דבר, אני חושב שעם המעט שהיה לנו יש פה פריצת דרך חשובה מאוד ומבטיחה. כל האינדיקטורים מראים שהיא מבטיחה. לא פתרנו את הבעיות במגזר הערבי, לא חיסלנו את כל הצרות וגם עוד לא יישרנו קו.

אדוני, לא תוכל לפתור את הבעיה בלי מורים ובלי הסדרה - - -

רגע, אני מבקשת - - -

אתה לוקח עליך את הכול. זה לא הוגן.

הוא לא דיבר על האמל"חים. כל הדוח הוא על אמל"חים.

מצוין. אני אגיד משפט על הדבר הזה.

לא עכשיו. אני מבקשת כרגע לא להתייחס לדברים. נסיים את הדברים שלך ונעבור לח"כים.

לא קיבלנו תשובות לנושאים האלה.

אתם תכף תשאלו שאלות.

חצי שעה המפכ"ל כבר מדבר - - -

ככה אני מנהלת את הישיבה, אוקיי?

אנחנו מבקשים - - - לנושאים.

סליחה. ככה אני מנהלת את הישיבה: המפכ"ל מדבר, מסיים מיד. אתם שואלים שאלות. אני אדאג לזה שהוא יענה על כל שאלותיכם.

אני מסכים שלא כל הבעיות - -

בינתיים הבטחת שלא יהיה שינוי. זה מה שאתה מבטיח.

זה על חשבון השאלה שלך?

אני מסכים שלא כל הפתרונות נמצאים בסל של משטרת ישראל וכמו שנאמר פה, יש פה בעיות בחינוך וכולי. אבל אני רוצה לומר שהתפיסה של משטרת ישראל בכל הארץ, אגב - - -

מה זה בעיה בחינוך? יש לנו בעיה בחינוך, יש לנו בעיה מנטלית – אנחנו בעיה. המדינה הכי טובה, המשטרה הכי טובה. פשוט מאוד, נכשלתם ואתה נכשלת. ממש נכשלת.

חבר הכנסת עודה, אם עוד פעם אחת תתפרץ, אתה גם לא שואל.

אנחנו תופסים את תפקידנו בראייה מרחיבה. אנחנו פועלים בגני ילדים, בבתי ספר. הכין שאנחנו מצליחים להיכנס. כן. אנחנו מבינים שיש משמעות לזה שאנחנו כלובשי מדים שיש לנו יכולת לאכוף את החוק, אנחנו מסוגלים לייצר מניעה ומעגלי מניעה באמצעות גורמי החינוך בממשק עם הרווחה וכולי. השותפים שלנו הם כולם.

אין לנו שום בעיה להיות החץ שמוביל את כל השחקנים האחרים ולא להגיד: פה לא עשו את העבודה, שם לא עשו את העבודה. גם בנושא תאונות דרכים אנחנו יכולים להגיד - - -

תסיים את הפרק הזה.

- - - תשתיות, חינוך – לא. אנחנו שמים את עצמנו בפרונט ומנסים לייצר שותפויות על מנת לצמצם את תאונות הדרכים, ומצליחים בכך גם במגזר הערבי. לצמצם את כמות ההרוגים גם במגזר הערבי ובצורה בולטת. לכן זאת גישתנו.

אני חושב שהמסר המרכזי שצריך להיות: להמשיך את המומנטום הזה, לוודא שבסוף הוא יתוקצב כדבעי לשנים הקרובות כי חבל על המאמץ שהושקע שנותן אינדיקטורים חיוביים שחלילה ייעצר או - - - מאוד. תודה רבה.

תודה, המפכ"ל. שאלות של הח"כים. אני מפצירה בכם, אני יודעת שלכל אחד יש מה לומר ואתם בקיאים בנושא ועוסקים בו כל הזמן באינטנסיביות באמת וברצינות רבה. אני מבקשת לא יותר משלוש דקות לכל דובר. אתם מוזמנים לשאול את השאלות הנוקבות ביותר בעולם, אבל תשאלו שאלות.

אני אקח לעצמי את זכות השאלה הראשונה. אני רוצה לשאול משהו מאוד קונקרטי. ההקלות בהיתרים לנשיאת נשק לציבור הרחב, האם אתה מזהה סכנת זליגה בכלל של הנשק הזה גם למגזר שמשופע בנשק ממילא ובכלל, מה עמדתך בסוגיה הזאת כי כאן אנחנו עוסקים באמת בארסנלים של נשק בתוך אוכלוסייה אזרחית. האם הדבר הזה יתרום לשלילה על פי - - -

לענות לכל שאלה?

לא. תרשום לך ותענה אחר כך במשותף.

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להודות לכבוד השופט שפירא על הדוח שמשרד מבקר המדינה הוציא בנושא הכאוב הזה. נפגשתי עם חברי אוסאמה סעדי, גם עאידה נפגשה וחברים נוספים מהרשימה המשותפת עם מבקר המדינה בדיוק בנושא הזה.

שמעתי הופעות קודמות שלך, אדוני המפכ"ל, שמעתי הופעות קודמות שלך. אתה אדם רהוט, אתה גם שנון וזו הפעם הראשונה שהרגשתי שאתה כמעט ולא אמרת כלום. הסתובבת סחור סחור ולא נגעת בנושא ובנקודות העיקריות ואני אסביר את עצמי למה.

אמנם הצגת מספרים אבל המספרים לא עונים על השאלות המכאיבות בנושא האלימות והנשק והפשיעה והכנופיות שיש בחברה הערבית ואתה מכיר אותם. משטרת ישראל היא משטרה יעילה, היא משטרה חזקה, היא משטרה עם פוטנציאל אכיפה רציני. היא הוכיחה את עצמה בערים היהודיות. בנתניה, באשדוד, היא הצליחה. כאשר היא מחליטה להצליח – היא מצליחה. יש רצון, יש דרייב.

אבל כאשר היא מחליטה לא לשים את כל כובד משקלה ואת הידע והמקצוענות שיש לה, מסיבות שונות ואפשר לתת את ההסברים הרציונליים ביותר – היא נכשלת. בכל מה שקשור, אדוני המפכ"ל, לפשיעה והברחות נשק ליישובים הערביים, נכשלתם. התוצאה של הכישלון שלכם זה יותר הרוגים, יותר כואב, יותר בתי אבל ויותר משפחות שכולות.

לפני רגע הראינו שפחות, אבל בסדר.

תכף אני אדבר על המספרים. למשל, באחד מהנתונים אמרת שיש 21% שדווחו על שיפור.

במגזר היהודי. 32 במגזר הערבי.

כמה במגזר הערבי?

21 במגזר היהודי. 32 במגזר הערבי.

21. ה-79 שלא הופיעו כאן, האם נשאלו אם הרגישו החמרה, למשל?

כן. יש גם שאלה כזאת.

כל נתון מספרי שהצגת כאן, אפשר לתקוף אותו מזווית אחרת. אבל אני רוצה לתת לך, אדוני, מספרים שאמורים לעניין אותך. נדמה לי שאתה מכיר אותם, מרכז "אמל", על נתונים השוואתיים באזור. הערבים בישראל הם פלסטינים, הם חלק מהעם הפלסטיני. יש פלסטינים בגדה, יש פלסטינים בעזה ויש את ירדן ויש את ישראל ויש יהודים בישראל ויש את אירופה.

שמע את המספרים. מספר רציחות למיליון אזרחים לשנה: בירדן זה 18 - -

אחמד, השלוש דקות שלך עברו. תראה את שורת חברי הכנסת שיש פה.

בגדה, זה 10; יהודים, זה 8; הערבים בישראל – ממוצע עולמי הוא 40 – הערבים בישראל זה 44. למה אותם פלסטינים, אותו עם, בגדה זה 10, בירדן זה 18, בעזה זה 11 ואצלנו זה 44? אני אגיד לך מה ההסבר הנגיש ביותר – שם המשטרה לא מתייחסת אל האזרחים שלה כאל אויבים, כאל משהו של חצר אחורית. בנתניה אתם מתייחסים אחרת ולכן אתם אפקטיביים ביותר.

לא דיברת על הברחות הנשק מבסיסי הצבא ליישובים הערביים. 90% מהנשק שיש ביישובים הערביים בא מבסיסי הצבא. כשאתם חושדים – לא אתם – מדינת ישראל, כשהיא מגלה משאית נשק אי שם בסודן, הוא מפציצה, מגלה אותם, יודעת איזה נשק יש. אבל מיצובישי שיוצא עם M16 מיישוב ליישוב, פתאום אתם לא מגלים אותו.

אתם יכולים. אתם הגוף הביטחוני היחידי שראשי הציבור הערבי מבקשים מכם לבוא ולאסוף את הנשק ולהיות יעילים. אתמול, ראש הממשלה, כאשר חלק שבחים לגופי הביטחון, הזכיר את כולם והוא שכח אתכם ולא הזכיר אתכם.

שכח את המשטרה. כן. שמתי לב לזה.

אנחנו אומרים שהמשטרה צריכה לפעול יותר.

חבר הכנסת טיבי, בוא נודה, ראש הממשלה שכח להזכיר את המשטרה לא מהסיבות שאתה מפרט עכשיו.

אם היית ממתינה למשפט המחץ היית - - - אנחנו רוצים שהמשטרה, מזכירים את המשטרה, שהמשטרה תפעל כדי לאסוף את הנשק, וראש הממשלה שכח אתכם כי הוא לא רוצה שתאספו ראיות. זה ההבדל, גברי היושבת-ראש, ובזה אני אסיים.

הבנתי שאתה רוצה שהוא יתייחס ספציפית לסוגיית ההברחות מבסיס צה"ל.

הברחות ומספר פענוחים. שמעתי את המפכ"ל אכן. הוא אומר שהפענוחים שווים בין יהודים וערבים. תגיד, אנחנו חיים במדינות שונות, באזורים שונים? אתם מפענחים אצל יהודים כמו שאתם מפענחים אצל ערבים? הבדל של 4%, כפי שטוענים גורמי משטרה? אתם יודעים כמה דיווחים של נשים שנרצחו? היו להן תלונות.

בלוד, למשל, מישהי שגרה 50 מטר מתחנת משטרה, גם היו שלוש תלונות קודמות וגם נרצחה 50 מטור מתחנת משטרה.

תודה, חבר הכנסת טיבי.

יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה רבה. אני מודה למבקר המדינה ולצוות שלו על הדוח הזה. חיכינו, כי להגיד את האמת, כל פעם שהיינו מעבירים ביקורת על עבודת המשטרה, זה נשמע כאילו שוב חברי הכנסת הערבים משתוללים ומשתלחים באנשים שאמורים לאכוף את החוק. הנה בא הדוח שאפשר להסתמך עליו.

זה בסדר. יש מי שמשתלח עכשיו הרבה יותר מכם.

נכון, נכון, אבל - -

קוראים לו ראש הממשלה בנימין נתניהו.

- - נכון, אבל הוא לא טרוריסט והוא לא תומך טרור ואת יודעת את כל הנישות האלה.

התחננו וניסינו ולחצנו ואמרנו לדבר על לבנות תחנות משטרה. תעשו מה שאתם חושבים לנכון, אנחנו רוצים שתאספו את הנשק. אנחנו רוצים שתפסיקו את הרציחות. אנחנו רוצים שתכו ביד ברזל על ראשי הפשע ולא להשתמש בהם כדי שיעשו את העבודה שלכם כמו שנעשה בנושא של חטיפת הילד כארים ג'ומהור, כאשר שידרתם לאוכלוסייה הערבית מסר מאוד ברור: תלכו לאנשי הפשע לפתוח לכם את הבעיות ואל תבואו למשטרה.

זה מה שעשינו?

זה המסר שאתם שידרתם. ככה זה נתפס באוכלוסייה. אני בטוחה במה שאני אומרת ואל תגיד לי, כבוד המפכ"ל, שאתה מכיר את האוכלוסייה שלי יותר טוב ממני כי אתה מסתכל – לפי מה שדיברת עליו עכשיו – אתה מסתכל בעין שהיא מאוד מאוד סטראוטיפית. אתה אומר שזה חלק מהתרבות שלנו.

לא. זה לא חלק מהתרבות שלנו. האוכלוסייה שלנו לא סבלה מרמת פשיעה בממדים כאלה לפני 10 שנים. זה עניין שהוחדר לתוך האוכלוסייה. ואם לא תשנו את התפיסה שלכם ואם לא תתחילו להבין שהעניין הוא המנטליות של המטרה ולא המנטליות של האוכלוסייה, שם צריך לעשות את השינוי.

אף אחד לא יגיד לי שאני לא יודעת. כמויות התלונות שאני באה לשר איתן והמעקב שאני עושה על כל מיני אנשים שהלכו למשטרה, התלוננו, הפכו את החיים שלהם לגיהינום כי אתם לא נקפתם אצבע ולא עשיתם כלום כדי להגן עליהם – אז אל תגיד לי.

אתם עושים את הכול, נכון. אתם נכנסים לבתי הספר ואתם מנסים לעשות נורמליזציה עם המשטרה, רק הדבר היחידי שאתם לא עושים זה את התפקיד האמיתי שלכם: לאכוף את החוק. לשים את הפושעים מאחורי סורג ובריח, זה התפקיד שלכם.

אתה ישבת ואני הקשבתי לך. לא הזכרת מה אתם עושים בענייני האמל"ח. היו שורה של כשלים שמדבר עליהם מבקר המדינה בדוח שלו. לא שמעתי מה התוכנית שלכם לסגור את הפער בתיאום ביניכם. המשטרה, כשהיא רוצה לתאם, יודעת בדיוק – מגיע אליה המידע – באיזה רגע, באיזו שעה, איזה בחור כתב איזה סטטוס בפייסבוק. אבל זה לא קשור לפשע.

אבל כשזה קשור לפשע, פתאום אין תיאום בין מערכות המידע השונות במשטרה. מה אתם הולכים לעשות? אני מצפה שיבוא המפכ"ל ויגיד: התוכנית שלנו, מעבר לבניית תחנות משטרה, היא לשפר את העניין של הברחות אמל"ח.
אם הייתם יודעים שהברחות האמל"ח האלה משתמשים בהם, חס וחלילה ואני לא רוצה את זה, נגד יהודים – הייתם יודעים איך לעצור את ההברחות האלה, היו לכם את הכלים לעשות את זה. אבל כל עוד שאנחנו הקורבן, לא שמעתי תוכנית איך עושים את זה.

אני לא שמעתי איך אתם משפרים את פענוח הרציחות, גם של הנשים וגם באופן כללי. כאשר האוכלוסייה יודעת שכל מי שמעיד, בסופו של דבר הרוצחים ימשיכו להסתובב בשכונות שלנו ואף אחד לא יגן על אלה שמעידים.

הבחור שהצליח לכלוא שני שודדים בנצרת בתוך האטליז שלו עד שהמשטרה הגיעה ותפסה אותם, איפה הוא נמצא היום? האטליז שלו סגור, מקום השווארמה של הבן שלו סגור כי ירו עליו, הוא מלווה במשטרה 24 שעות ואולי אולי חושש שיירו בו בתוך הבית שלו.

אז על מה אתם מדברים? אנחנו מדברים על תוכנית סדורה. לא על לפתוח תחנה פה ותחנה שם ולגלגל את זה עלינו. אתם מסכימים לפתוח תחנה או לא מסכימים? תעשו משבא לכם, תפתחו איפה שאתם רוצים, רק תביאו תוצאות, תגישו לנו מדדים כדי שנבוא אחרי שנתיים ונגיד: עמדו במדדים האלה.

כבר אומרים את זה שנתיים. אני, מאז שנכנסתי לכנסת הזו, אני אומרת: אל תדברו על תחנות. תבואו עם תוכנית סדורה. אני יודעת איך להיאבק באלימות. תנסו לעשות את זה באופן מסודר.

תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.

תודה רבה, גברתי. תחילה, אני מברך על קיום הדיון. אני רוצה לברך את כבוד מבקר המדינה ואת צוות לשכתו שזו פעם ראשונה יש לנו דוח של מבקר המדינה על העניין של הפשע והאמל"ח בחברה הערבית ועל תפקיד המשטרה בעניין הזה.

הדוח הוא גם פרי של המאמצים של חברי הרשימה המשותפת, במיוחד את צוות הפשיעה והאלימות שהוא ברשימה המשותפת. אני בעצמי השתתפתי בכמה דיונים בלשכה. חברת הכנסת חנין זועבי כראש הצוות, גם היא השתתפה וכל העניין הוביל לדוח הזה.

אני רוצה גם לברך את המפכ"ל. אני חושב שהבעיה הבסיסית היא בעיה של ארגוני פשע ואמל"ח ובשני הדברים האלה עדיין אנחנו לא רואים תוכנית ולא רואים מענה. אנחנו חיים במצב חירום כי באמת זה מצב של טרור, של טרור אזרחי, כאשר נרצח כל כמה ימים צעיר, כאשר מקרי הירי קורים כמעט כל יום.

שמענו לפני כחודשיים או שלושה חודשים ש-95% ממקרי הירי מתבצעים בחברה הערבית. למצב חירום כזה צריך תוכנית חירום. צריך תוכנית לאומית אסטרטגית מאחר ואנחנו מדברים על בני אדם, על דימום שאנחנו חיים כל יום.

וצריך לתקצב את התוכנית הזאת.

שמענו. כל שיפור, כל פעולה בכיוון של לתת ביטחון לאנשים, להציל נפש של צעיר מירי, מרצח – זה טוב, אנחנו מברכים על זה. כל צעד של פירוק ארגון פשע, אנחנו מברכים גם על זה ושמענו על העניין של ארגון הפשע בדרום, באזור ג'לג'וליה.

אבל העניין עדיין רחוק מלהיפתר, אנחנו לא רואים את זה, לצערי הרב, העניין המסוכן ביותר הוא שאנשי ארגני הפשע האלה נהפכו בכמה מקומות למודל חיקוי. הם אנשים שצעירים, קטנים, רואים אותם בהערצה כאילו הבן אדם הזה שיש לו נשק, שהוא חזק, שהוא יכול לתת הגנה וביטחון לאחרים, הוא מודל לחיקוי עבורם.

למה? משום שאוזלת ידם של המשטרה וכוחות הביטחון לתת ביטחון אישי לכל אזרח, היא מאלצת אותו או ללכת לאנשים האלה כדי שיתנו לו את הביטחון ואת ההגנה או שהוא בעצמו ילך ויקנה נשק כדי שיהיה לו נשק.

בקשר לפענוח הפשעים. נדמה לי שעניין המושג "פענוח" יש לו כמה מובנים. אנחנו מדברים על פענוח, זאת אומרת לתפוס את הפושע או שיהיה כתב אישום נגד הפושע שעשה את הפשע הזה או שרצח מישהו. אנחנו לא מדברים על פענוח כשתופסים אדם עושים לו חקירה ואחר כך הוא הולך הביתה. אנחנו לא מדברים על זה.

יש כמה פשעים, כמה רציחות בחברה הערבית שעדיין לא פוענחו. אום אל-פחם היא מודל של המשפחה. משפחה באום אל-פחם מלפני חמש שנים. יש לי גם דוגמה מהעיר שלי, סחנין, שבה הצעיר הילאל גנאים נרצח לפני כמעט שנתיים ועד עכשיו הרוצחים לא נתפסו.

לתפוס את הרוצחים, למגר את תופעת הנשק הבלתי חוקי דרך תוכנית עמוקה, אסטרטגית. לייבש את המקורות. נכון, יש מבצעים של המשטרה שאנחנו שומעים עליהם. זה דבר טוב למרות שזה - - - בחוק למגר את התופעה. יש פה מכונה משומנת, יש מפעל כלכלי של ארגוני הפשע וכל הסוחרים בנשק ששם צריך לייבש את המקורות האלה.

אני חושב שכל הצלחה, כל פעולה רצינית ותוכנית רצינית של המשטרה במיגור משפחות הפשע, את הנשק הבלתי חוקי, זה יגרום ליותר אמון במשטרה. אבל עד עכשיו האמון ירוד בגלל אוזלת ידה של המשטרה, בגלל שלא מרגישים שבאמת יש רצינות למרות שרואים שיש פעולות מסוימות. תודה.

סעיד, אני רוצה שתחליף אותי. בוא ושב במקומי ותשאל את השאלה – תורך עכשיו לשאול את השאלה, אז תשאל אותה כבר מפה ותנהל לשתי דקות את הישיבה. תודה. יש לך פה את רשימת הדוברים.

(היו"ר סעיד אלחרומי, 11:15)

סעיד הגיע לשיא בקריירה. סעיד, אתה הגעת לשיא, אתה יכול לפרוש מיד אחרי הישיבה.

אחרי הישיבה הזאת.

יש לך את התבונה המתאימה.

- - - מבקר ומפכ"ל.

הייתה ישיבה קודמת שניהלתי אותה בוועדה לביקורת המדינה וזה לכבוד לי. זו סוגיה מאוד רצינית של האוכלוסייה הערבית. כבוד המבקר, השופט שפירא והצוות שלו - -

טיבי, זאת הסיבה שאתה אף פעם לא מגיע לשיא – אתה לא רוצה לפרוש. אולי גם אתה תגיע לשיא?

הוא רק הולך ומשתבח.

חברים, חברים.

- - והצוות שעסק בדוח הזה והוציא דוח מנומק וברור ביותר. זו סוגיה מאוד חשובה לאוכלוסייה הערבית. המפכ"ל נתן סקירה, אבל ברצוני לחדד את הסוגיה העיקרית. הסוגיה העיקרית היא שני נושאים. הנושא הראשון הוא הנשק הבלתי חוקי והנושא השני הוא ארגוני הפשיעה. וככה אנחנו מסתכלים.

יש שתי רמות של קשר בין האוכלוסייה הערבית, בין האוכלוסייה בכלל לבין המשטרה, אדוני המפכ"ל. הדבר הראשון הוא נושא העבריינות הרגילה: נושא הירי בחתונות, נושא הפשיעה של בני הנוער, נושא הפשיעה הרגילה שאנחנו מתייחסים אליה כאל פשיעה רגילה. כאן מערכת היחסים בין האוכלוסייה האזרחית – ואני יכול לדבר על הנגב – בנגב, למשל, לקחנו יישוב כמו ביר הדאג' והחלטנו שם כל נכבדי היישוב שאם תהיה ירייה אחת בחתונה, כל האורחים יוצאים מהחתונה. מאז אין יריות בחתונות בביר הדאג'.

כאן אני ממליץ לשאר היישובים לאמץ את היוזמה הזאת. אם יורים בחתונה – אז כולם יוצאים מהחתונה. אלה נושאים שאפשר לעבוד עליהם ביחד, החברה האזרחית, התושבים עם המשטרה. אבל בשתי הסוגיות האחרות אין לנו את הסמכות לעצור עבריינים, אתן לנו את הסמכות לעצור פושעים, אין לנו את הכוח לייבש את העבריינים האלה, כנופיות הפשע שסוחרים בנשק הבלתי חוקי.

החבר'ה האלה – אפשר לצאת מהחתונה, אבל אי אפשר לעצור את סוחר הסמים. וסוחר הסמים ניזון מבני הנוער. אנחנו כאן לוחצים וקיימנו כאן יותר מישיבה, אחמד, בוועדת החינוך, לגבי הטיפול באוכלוסייה קשת יום ובעיקר בכפרים הלא מוכרים בנגב. שם אין פעילות בלתי פורמלית אחר הצהריים. קראנו לפתוח את בתי הספר אחר הצהריים. אנחנו לא רוצים שילד בכיתה ח' או בכיתה ט', לאחר שלוש-ארבע שנים יהיה חייל באחת מכנופיות הפשע.

אני מכיר חבר כנסת ערבי שחוקק חוק נגד ירי בחתונות, רק שהמשטרה צריכה ליישם את החוק. זה הכול.

שתי הערות אחרונות בקשר לרצח נשים. אנחנו רואים את היד הקלה על הבקשה להטיל צו איסור פרסום. רבותיי, בנושא רצח נשים בעיקר, הפרסום תורם למניעת הרצח הבא. הפרסום תורם שנורה או סלמה או כל אישה אחרת לא תיפגע. אנחנו רוצים שהכול ידעו מה קרה עם הנשים האלה.

אנחנו לא רוצים שהיא תהיה כותרת קטנה באיזשהו עיתון. גם בעיתון הערבי היא נמצאת בכותרת קטנה. היא לא תגיע לעיתון הארצי בחברה בכלל.

אני מקווה שאנחנו נקבל התייחסות לזה. חברים, חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

כן, אדוני. אדוני המפכ"ל, אדוני המבקר, שיהיה ברור לכולם ואני אומר לך את זה, אדוני המפכ"ל - -

(היו"ר שלי יחימוביץ, 11:20)

תודה רבה.

הדברים לא באים מתוך איזו ביקורת על המשטרה כי כמו שאמרתי בהערה שלי, אתם חלק מתוך מערך שלם שאני קורא לו הריבון שלא פועל כמו שצריך. אני גר בנגב. 50 שנה אני גר בדימונה ואני אומר לך, גברתי היושבת-ראש ותודה על הדיון החשוב הזה, לעיתים יש לי תחושה של מדינה בתוך מדינה.
בנגב יש מקומות אקס טריטוריאליים שהמשטרה לא נכנסת אליהם. עכשיו תגיד לי שאתם עושים את זה. בסדר, אתם נכנסים פעם בשבוע, פעם בשבועיים.

איפה, מאיר? לאן הם לא נכנסים?

גברתי היושבת-ראש, בכפרים בלתי מוכרים. ברוב הכפרים הבלתי מוכרים, בשעות הערב, משטרה לא נמצאת שם. זה כר פורה לעבריינות חסרת תקדים שפוגעת בראש ובראשונה באנשים שגרים שם והם חבריי הטובים, יושבים אצלי בבית ואומרים לי: מאיר, אנחנו כורעים תחת הנטל.

היא נכנסת כל יום, אבל להרוס בתים שם.

תעזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה.

זה נכון. כשהיא רוצה להיכנס – יס"מ נכנסים.

טיבי, אני מציע שלא ניקח את זה לסיפור הזה.

לא. זו לא פוליטיקה. זה מוכיח שהמשטרה יעילה כשהיא רוצה להיות.

רוב האזרחים בחברה הבדואים יסתובבו בשנים הקרובות עם תיק פלילי כי כל מי שעושה גדר בכפר לא מוכר, נפתח לו תיק פלילי.

אדוני היושב-ראש, אתה מפריע לי. אני אומר לך, טיבי, זה לא סיפור של רעים וטובים. זה סיפור של ריבון שלא יודע לנהוג והחליט לנהוג בהסתר פנים לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. אני לא אומר את זה כי אני איש שמאל, אני אומר את זה כי אני תושב הנגב ותושב שאכפת.

אתה צריך לדעת את זה, אדוני המפכ"ל, מעבר לתחושות העבריינות יש בחלק מהמקרים אמירות של התרסה. בכפרים הבלתי מוכרים, גברתי היושבת-ראש, יש 5,000 תלמידים שלא הולכים לביתי הספר. הידעתם? אלה החבר'ה שהם העבריינים של מחר בבוקר.

לכן כשאני קורא לך, אדוני המפכ"ל, ואומר: תעשה הכול בכדי שתמיד יישבו לידך נציגי משרדי הרווחה והחינוך, כי אחרת לא תוכל לשנות את המציאות לבד, במיוחד בתקציבים חסרים. אדוני, אתם חייבים להיות מאוד מקוריים. אני לא מקבל את אמירתך שאנחנו מיישמים חוקים על פי חוות דעת תרבותיות. אם אסור לירות בשטח בנוי בדימונה, אסור גם בכפר ערבי. כי ברגע שאתם עושים את ההפרדה הזאת ואת ההנחה הזאת, אתם משדרים שיש שתי מערכות חוק ויש גם שתי מערכות אכיפה.

לכן אדוני, אתם חייבים להיות מקוריים ואני באמת זועק מתוך כאב. אני כל יום נוסע, אילו רק גברתי פעם אחת תהיי מוכנה להצטרף אלינו – בוודאי את מלאה בעשייה ובפעילות – לנסוע איתנו למקומות שאני נוסע בין כביש 25 לכביש 31, אתם מכירים, בוודאי מי שגר שם. זה שטח אקס טריטוריאלי. נמצאים שם כ-80,000 איש.

אל תגזים מאיר, אנחנו מדי פעם יוצא לנו לנסוע בכבישים האלה. לא כל בוקר, אבל פעם - - -

שלי, לא לזה התכוונתי. בוודאי שאני יודע שאת מטיילת בנגב. לא על זה אלא פשוט לרדת מהכביש - -

בדרכי עפר.

- - ולנסוע על ג'יפ בין כביש 25 לכביש 31. לזה התכוונתי, לא חליליה שאתם לא נמצאים שם. אתם נמצאים שם, אני יודע את זה.

לכן אדוני, צריך לחשוב על מקוריות. אחד, צריכה לצאת קריאה, ואני משער שאת תעשי את זה ותודה למבקר שהביא את הדוח הזה, קריאה נחרצת בנושא התקציב. את אמרת את זה, בסופו של יום, תקציב - - - תקציב. אי אפשר לבנות בכל מקום תחנת משטרה אם אין כסף. אי אפשר להעמיד בכביש 25 ובכביש 31 ניידות אם אין מספיק ניידות.

הדבר השני, אדוני, ראשית, אני מבקש תשובה לשאלה האם זה נכון שיש מקומות שמשטרה בכלל לא נכנסת אליהם, כמו שאני מדווח או כמו שאני רואה בחלק מהמקרים; שתיים, האם בכל יישוב, כולל ביישובים בלתי מוכרים בנגב, תוקם תחנת משטרה? ואם לא תחנת משטרה, אז נקודת משטרה שתהיה זמינה לתושבים; ג', אני מבקש ממך להצהיר חד וחלק שסובלנות לאלימות, כולל בחתונות, היא אפס, כי שם אנחנו מתחילים את זרעי הפורענות. תודה רבה.

תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת דב חנין, אבל מבקר המדינה מבקש להיפרד מאיתנו בגלל אילוצים והוא ביקש לומר עוד דבר מה לפני צאתו. בבקשה.

תודה רבה לכל מי שהגיע לדיון הזה. אני חושב שהוא באמת חשוב מאוד. הוא רק הראשון בסדרה. אני רוצה לומר בתשובה לדברי חבר הכנסת מאיר כהן שאנחנו עכשיו בעיצומה של עבודת הביקורת על משילות בנגב וחלק מהנושאים שהעלית באים לידי ביטוי בדוח הזה וכמובן שהוא גם יגיע הנה, אני בטוח, לדיון בוועדה המכובדת הזו. תודה רבה לכם.

תודה רבה, אדוני המבקר. תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה גברתי. תודה על קיום הדיון הזה. הערכה לצוות מבקר המדינה על הדוח. אני רוצה להצטרף להגדרת הבעיה של חבריי חברי הכנסת איימן עודה וסעיד אלחרומי – הגדרת שתי הבעיות.

הבעיה הראשונה היא בעיית הנשק הבלתי חוקי; הבעיה השנייה היא בעיית ארגוני הפשיעה. יש קשר בין שתי הבעיות האלה, אבל גם יש הבדל בצורת ההתמודדות איתן. לגבי הנשק הבלתי חוקי, המפתח הוא גיוס החברה.

אני רוצה לומר לכם, מכובדיי אנשי המשטרה שנמצאים כאן, אין בעיה היום שיותר מציקה לאזרחים הערבים בישראל מאשר בעיית האלימות, מאשר בעיית הנשק. אין דרישה שיש מסביבה יותר פופולריות מאשר הדרישה לאסוף את הנשק מהחברה הערבית.

כל הנהגת החברה הערבית שותפה למסר שאומר: אנחנו רוצים להיות חברה בלי נשק. אם אצלנו יש שר בממשלה שחושב שיותר נשק זה חלק מהפתרון, בחברה הערבית, כל ההנהגה מאוחדת בתפיסה שיותר נשק זה חלק מהבעיה. רוצים לאסוף את הנשק ומוכנים להתגייס למערכה ציבורית כדי לאסוף את הנשק. אבל כדי לעשות את זה צריך לייצר מערכת יחסים עם החברה שתאפשר לה להתגייס למערכה משותפת.

הבעיה השנייה היא בעיית ארגוני הפשיעה. כאן המצב הוא מצב שונה. החברה לא יכולה להתמודד עם ארגוני פשיעה. לא יכולה להתמודד, לא עם סוחרי סמים ולא עם אנשים שמחזיקים במחסן שלהם טילים. אין שום יכולת לחברה להתמודד עם הדברים האלה. כאן, הדרך היא התמודדות מאוד נחרצת ומאוד תקיפה של המשטרה.

אדוני המפכ"ל, אתה הגבת בתמיהה או באיזושהי ספקנות לדבריה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אבל אני חייב לומר לך שזאת תחושה רווחת בציבור הערבי, שהמשטרה איכשהו סובלת את ארגוני הפשיעה ברחוב הערבי ומשלימה עם קיומם.

אז הנוסחה שאני מציע היא שבנושא ארגוני הפשיעה לא קיום משותף אלא מאבק נחוש, ובנושא החברה הערבית ואיסוף הנשק, לא מאבק נחוש אלא קיום משותף. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'אברין, בבקשה.

אני גם רוצה לברך על הדוח החשוב – נציג המבקר עדיין כאן.

כן. יובל חיו.

אני רוצה להגיד שנאלצתי לקטוע את דבריו של המפכ"ל כי, עם כל הכבוד, לא הייתה התייחסות ספציפית, קונקרטית לנושאים שעלו.

אז תציג את השאלה.

הייתה התייחסות כללית וכדומה, אבל גם – וזה העיקר – לא הייתה שום הבטחה שהמצב ישתפר. לא שמעתי בדיון הזה, אם מטרת הדיון היא לקדם את הנושא, לא שמעתי בשורות טובות שהנושא הזה הולך להשתפר בחברה הערבית.

אנחנו מתמודדים עם נתון שאומר 95% ממקרי הירי במקומות מגורים מתרחשים בתוך החברה הערבית. זה פשוט נתון מדהים. דיבר על זה מבקר המדינה, זה פי 18 פעמים - - - בתוך החברה היהודית. כשאנחנו שומעים על כתבי אישום בשיעור של 4-3 אחוזים – באום אל-פאחם זה אפילו אחוז או שניים – זה אומר שבעצם פותחים תיקי חקירה ואו שהם נשארים פתוחים לעד או שהם נסגרים.

אלה אחוזים שאמורים פשוט לטלטל את כל מערכת אכיפת החוק. גברתי היושבת-ראש, את יודעת מה זה 3%? זה אומר שיש מאה תיקים שנפתחו על מאה מקרים של ירי – פתחו בחקירה, לא סתם מישהו שמע ודיווח – והמקרים הללו לא הניבו כלום. לכן אותם פושעים שעשו את הפשע הזה מסתובבים חופשי.

3-2 אחוז זה פשוט מדהים. זה נתון שהייתי מצפה מהמפכ"ל לבוא לכאן עם תוכנית ברורה, עם הדגשת חומרת הנושא.

ברור. זאת השאלה שלך למפכ"ל.

מה חורה לנו בחברה הערבית – זאת השאלה השנייה – מה כל כך חורה לנו? האפליה בין דם לדם. למה אני אומר אפליה בין דם לדם? כי כולם יודעים וכולם מבינים וכולם מפנימים שאם אותו נשק היו משתמשים בו כלפי החברה היהודית או כלפי המרחב הציבורי הכללי, לא המרחב הציבורי הערבי, כולם יודעים שלמשטרה ולשב"כ יש את הכלים להגיע אל הנשק הזה תוך שעות.

אז למה כשזה מדובר בפלילי בהקשר הלאומי, יש למשטרה את כל הכלים ואת כל המודיעין ואת כל המצלמות ואת כל השיטות ואת כל ההקלטות ואת כל האמצעים הטכנולוגיים להגיע אל האנשים שעשו את זה, אבל כשמדובר בנפגעים ערבים, פתאום אין. פתאום אנחנו תולים את עצמנו רק אם יש מישהו מהיישוב שיכול להגיד לנו מי בדיוק עשה את זה.

השאלה הזאת לא מובנת והיא יוצרת תחושה ברורה שהמשטרה לא משקיעה מאמצים כי לא אכפת לה, כי אולי נוח לה. נוח לה שערבים יורים בערבים. מה אכפת לנו, כל עוד זה לא יוצא מהיישוב אום אל-פחם, מהיישוב טייבה. זו התחושה.

זו לא תחושה כללית. זאת תחושה שנסמכת על נתונים. אמרתי את הנתונים הללו. כל עוד הנתונים הללו לא משתנים, כל עוד אנחנו לא רואים שיש כתבי אישום ושיפור משמעותי, אנחנו נמשיך לחשוב שאכן נוח למשטרה עם המצב הזה.

תודה. תודה רבה. אני רואה שחברת הכנסת מירב בן ארי לא נמצאת איתנו יותר, כנ"ל גם איימן עודה. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש. מכובדי המפכ"ל, הבעיה כאן לא באיש שקוראים לו שייך. את לא שייך בדואי. אתה קוראים לך שייך.

למה לא שייך בדואי?

לא, אתה לא שייך במובן של שייך השבט או שייך - - -

לא. שייך - - -

שייך תימני.

אה, שייך תימני. הבעיה כאן - - -

מקור השם זה באמת שייך, זה לא סתם.

באמת?

כן.

כן.

כן, כן.

אני לא מכיר שום שייך אשכנזי, טלב.

אולי זו הישיבה מספר מיליון שדנו ודיברנו על אמצעי לחימה, על האלימות, על הפשע. תשמע, בתיאוריה, המפכ"ל הוא אלוף ולכן הבעיה כאן הבעיה לא בתשובות, לא בתוכניות, לא באמצעים. הבעיה כאן היא בנכונות של המשטרה.

אולי אני לא יכול לבוא בטענות כלפי רוני עצמו או השוטר הזה עצמו או ג'מאל עצמו אלא צריך שיהיה שינוי מדיניות. שינוי מדיניות של המשטרה או מי שאחראי עליה שהוא אחד ממרכיבי הממשלה. זו מדיניות ממשלה.

הרי אם למשטרה יש מידע על אדם שהוא משתייך לדאע"ש או לארגון טרור או לגוף עוין את מדינת ישראל, זה ייקח ימים וחודשים ושנים. מידע, לא נשק. מידע. תושבי היישוב לא יידעו אלא לאחר מעצרו של האדם הזה, של החשוד הזה.

פעם סיפר לי חייל בדואי שמפקד הפלוגה – המפקד בשטח על כמה חיילים, 20, 50, 100, לא משנה כמה – מגדיר להם שטח ואומר להם: יש משהו טמון כאן, המשימה שלכם, המוטלת עליכם, למצוא את הדבר הטמון בשטח הזה.

ג'יבהו.

ג'יבהו. האם זה נכון? בצבא ככה למדת, רוני? זה המצב?

הוא לא מגלה מה - - -

ואם אני אומר לך, אדוני, בשטח הזה, ביישוב ערבי, יישוב בדואי, בשטח הזה טמון כל הנשק שאלוהים ברא, כל הנשק שבעולם - -

כולל טילי לאו.

כולל טילי לאו.

- - מה תגיד? מה תגיד? חסרים לך אמצעים? חסרים לך שוטרים?

חכה לתשובה שלי ותשמע מה אני אגיד.

אין לך תשובה. מה תגיד? וואללה, בחייאת אללה, אין לך תשובה. באלוהים, אין לך תשובה.

אני אענה לך.

אין.

יש, יש.

אחרי שהוא יענה, אתה תגיד אם הוא ענה לך או לא ענה.

אדוני, אין לכם תשובה. תשמע המבחן כאן הוא מבחן התוצאה. תעזוב "יש שיפור, אין שיפור". אנחנו חיים את השטח, אנחנו חיים את המצב, לא אתה.

יש שיפור או אין שיפור?

אין בכלל שיפור. בכלל. ובעיקר בימים האלה, בימי הבחירות. תהיו ערוכים כי האווירה ממש מאוד מתוחה ביישובים הערביים והבדואים בפרט. ממש מתוח. דרך אגב, המשטרה שלך מגבה חלק מהמועמדים וזה ממש דבר שגורם לעוד מתיחות. יש שם תעודות מזויפות, שים לב למה שאני אומר.

טלב, אנחנו מתקרבים לסיום. גם עוד מעט זה לא ישודר.

זה לא ישודר? אני נשבע לך, אני בין הח"כים שלא אוהבים שידור כי אני מדבר מהלב. לא אכפת לי השידור, אכפת איך לשמור על חיי אדם. תודה רבה.

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה.

כבוד היושבת-ראש, קודם כל אני מודה על הדיון. על הדוח של המבקר אני מודה למבקר ולצוות שלו כי הרבה דברים שאמרנו כל הזמן, היום הם קיבלו אישור רשמי מהמשרד של מבקר המדינה ולכן אני אכנס ישר לנקודות שאני רוצה להעלות.

כבוד המפכ"ל, העניין של הכנופיות, יש לכם יחידה כלכלית. הרי הכנופיות האלה ניזונות כספית מהפרוטקשן, מהסחר בסמים וסחר בנשק, משהשוק האפור. יש יחידה כלכלית, מאיפה יש לך את הכסף הזה. למה אנחנו לא רואים את ההפעלה בנושא הזה?

אין לו כסף. קיצצו לו מאות מיליונים.

על הכסף של הכנופיות אני מדבר. אני לכסף שקיצצו לו. הכסף, אם כבר העלית את הנקודה, זה הכסף שלנו שהיה בתוכנית שהממשלה וראש הממשלה מתפארים בה, תוכנית 922. חלק מהתקציב של 922 מיועד גם לנושא הזה של השיטור ושל האכיפה ושל כל מה שצריך לעשות ביישובים הערביים.

מניעת הירי בחתונות זה מבורך אבל זה עדיין לא צמצם את מספר כלי הנשק שנמצאים בתוך היישובים ושהשתמשו בהם גם לרציחות. אנחנו כמנהיגי ציבור כבר יצאנו עם קמפיין. כבר כמה פעמים דיברתי בתקשורת שאני לא אהיה בחתונה ואני מבקש שאף אחד לא יישאר באותה חתונה אם יהיה ירי. אבל זה עדיין לא צמצם את מספר כלי הנשק.

יש לנו צו איסור פרסום. הוא תקף עד שאנשים שוכחים את זה כי יש עוד רצח חדש והתיק נסגר אחרי תקופת מה כי אנשים כבר הפסיקו לדבר עליו כי יש עוד רצח חדש.

הנושא של הביטחון העצמי של האנשים: יש עדים שהגיעו – רק בשנה האחרונה נרצח עד שהעיד נגד אנשים בג'סר א-זרקא. הוא נרצח לפני שהגיע למשפט. האם המשטרה נותנת את הביטחון לאנשים שיעידו? כי אחת הטענות של המטרה היא: אתם לא משתפים פעולה, אתם לא באים להעיד. אבל מי שמעיד – הוא מסכן את החיים שלו. הוא בסכנת חיים, מי שמעיד.

כבוד המפכ"ל, כל פענוח של רצח או אי פענוח, יכול לגרום לאחד משני דברים: אם אתה לא מפענח, זה מעודד את הרצח הבא כי הרוצח שיידע שתשעים אחוז הוא לא ייתפס, אז זה יעודד את הרצח הבא. אבל אם הוא יידע שיש סיכוי של חמישים אחוז שהוא ייתפס, שישים אחוז הוא ייתפס – אז כל אחד שירצה לבצע את הרצח או את הירי הבא, הוא ייקח את זה בחשבון, יעשה חושבים ויעמוד.

יש לנו היום מצב שבו אין אף אדם חסין באוכלוסייה הערבית כי נרצח מנהל בית ספר בתוך בית הספר. הנרצח הוא קרוב משפחה שלי, יוסף חאג' יחיא בבית ספר בטייבה.

במקרה זה המשטרה פעלה טוב, אבל הפרקליטות לא כל-כך.

אני אפילו לא מדבר על הפענוח בנושא הזה כי הגיעו למסקנות מרחיקות לכת. יש ירי של תלמידים בתוך בית ספר. ירו על הבית של מנהלת בית הספר, על הרכב שלה. אותו בית ספר. המצב במקומות האלה הוא שהנכבדים, האנשים הבכירים בתוך האוכלוסייה, אפילו הם לא חסינים. למה? כי מי שנמצא שם אלה כנופיות הפשע ובכנופיות הפשע רק אתם יכולים לטפל.

אני אומר לך, כבוד המפכ"ל, כדי להצליח אתה צריך שני דברים: אחד זה יכולת ושתיים זה רצון. היכולת היא מוכחת. אנחנו יודעים שיש לכם את היכולת. נשאר הרצון ואנחנו לא רואים אותו.

תודה רבה. יעל, את לא נרשמת. את רוצה לדבר

כן.

בבקשה, חברת הכנסת יעל גרמן, דוברת אחרונה ואז המפכ"ל.

אני רוצה לציין שבנוסף לערוץ הכנסת ולפורטל, השידור הזה משודר כולו גם באתר Panet.

אנחנו מודים ל- Panetולמנהל שלהם.

- - - ידידי עוד מימי הרדיו לציין את זה, אז אני מציינת.

אנחנו מודים לו על השידור ועל המעקב ועל מה שהוא עושה בתוך האוכלוסייה הערבית. אני מודה לו.

למי אתה מודה? לבסאם ג'אבר?

לבסאם, כן. כי הנושא הזה חייב להיות משודר כדי שאנשים גם ישמעו.

(אומר דברים בשפה הערבית).

אייש?

(אומר דברים בשפה הערבית).

אתה עובר על החוק. אתה עובר על החוק.

חוק הלאום. איפה אתה עם חוק הלאום? אתה עובד ציבור.

אני רוצה דווקא להתחיל בברכות לך, גברתי היושבת-ראש, על כך שאת באמת לוקחת את הנושא ומעלה אותו.

תודה.

כמובן גם למבקר המדינה שהיה הטריגר, אבל לזה שאת לא מניחה לנושא.

אני חושבת שזה נושא הרבה יותר חשוב ממה שאנחנו בחברה הישראלית נותנים עליו את הדעת כי נדמה לנו שהחברה הערבית היא אי-שם בגטו שלה ואנחנו בחיים שלנו – ברור שזה לא כך. החברה הערבית היא חלק מהחברה שלנו וזה שמנסים מלמעלה להסית אותנו ולפלג אותנו זה לא אומר שאנחנו לא חברה אחת. אנחנו חברה אחת ואנחנו משפעים זה על זה וברגע שיש אלימות או ירי או כל סוגי הפשע החברה הערבית, זה זולג גם לחברה שלנו ואנחנו חייבים לשים את זה על השולחן ולפתור את זה.

אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה אחת למפכ"ל לגבי הנתונים. אמרתי את זה קודם אבל אני אפרט. נראה לי שהנתון של 2017 הוא נתון של כל 2017, אולי הוא מנורמל לגבי 2016 ו-2015, אבל הוא כל השנים עשר חודשים. והנתון של 2018 לא יכול להיות 12 חודשים כי אנחנו היום באוקטובר, אז הוא יכול להיות עד סוף ספטמבר או עד סוף - - -

דיברנו על הנתון האחוזי. הנתון האחוזי מנורמל לאורך כל השנה.

אז כמה רציחות היו ב-2017?

הוא לקח בחשבון שמדובר רק ב-9 חודשים.

לא. לא נכון. כמה רציחות היו ב-2017? בדוח יש - - - זה כל השנה.

סליחה. חברת הכנסת גרמן.

ב-2017 עד ל-1 בספטמבר 2017 היו 58 רציחות בחברה הערבית.

במצגת היו 77.

אחוזים מנורמל.

58 מול 40 בשנת 2018. הירידה היא מתמשכת.

הבנתי. ההערה השנייה שלי נוגעת לאו דווקא לירי ולגניבת נשקים. היא נוגעת לכל מה שקורה בחברה הערבית ובכפרים הערביים. אני אישית רוצה לבקש ממך לקחת לתשומת לבך ולטפל בכל הנושא של הפסולת, הבערת הפסולת ואיכות החיים הירודה בכפרים הערביים.

לא נשאר לו הרבה זמן, יעל.

ארגוני הפשע מטפלים בהעברת - - - פסולת הבקבוקים.

אמר כבר ג'וליאני שצריך להתחיל עם הפשעים הקטנים, עם זריקת אבן וניפוץ חלון. אי אפשר להתעלם מזה. מה שקורה זה שלמעשה הכפרים הערביים, במיוחד בגליל, הם החצר האחורית של החצר האחורית. הם שטח הפקר שאף אחד לא נכנס אליו וזה משפיע, ממש כפי שאמרת, גם על החברה שלנו.

תודה רבה, חברת הכנסת גרמן. מפכ"ל המשטרה ישיבה עכשיו לשאלות. אני לא אתן להתפרץ לדברים שלו, פשוט גם כי זמננו אוזל ואני רוצה לאפשר לו, אחרי שהאשמתם אותו שהוא לא ענה לשאלות קונקרטיות, להשיב על השאלות הקונקרטיות.

אני שמח ומצר על השאלות. חלק גדול מהשאלות ניתן היה לחסוך אם הייתם נותנים לי להציג את הדברים בצורה סדורה ולא לקפוץ מנושא לנושא כי כל פעם מעניין מישהו אחר ואז אני עניתי נקודתי. אני שמח שעכשיו יש לי את האפשרות לענות בצורה מסודרת על השאלות שעלו פה. איסוף הנשק – המילה איסוף - -

רגע, הייתה לי שאלה ראשונה. דווקא אותי אתה מקפח.

אני אענה. אני לא עונה לפי הסדר, אני עושה קצת אינטגרציה אחרת לא נגמור. ברשותכם, אחרת נדבר פה שעתיים.

- - איסוף הנשק – המילה איסוף זו המילה המעוותת ביותר שיש. מה זה איסוף? האם לבוא עם מגנט, לנסוע במרכז הכפר וכל כלי הנשק יידבקו למגנט הזה? אנחנו במדינה דמוקרטית, כדי לעשות חיפוש בבית, אני צריך מודיעין ולהביא צו ואז לעשות חיפוש.

ומה עם חתונה?

סליחה, דב. אני חוזרת, אני לא מאפשרת להפריע עכשיו.

באופן בלתי מפתיע, כלי הנשק לא מוחבאים בבתים ובכל זאת, כמויות כלי הנשק שאנחנו תופסים, פנומנליות. אין יום שבדוח אין תפיסות אמל"ח. אין שבוע שלא תופסים בו רובים, אקדחים. תסתכלו על המספרים והם בעלייה. כל שנה אנחנו אומרים: רגע, לאן עוד אפשר לעלות. הכמויות שנתפסות במגזר הערבי הן אדירות והכול על בסיס מודיעין, צו חיפוש, תפיסת נשק. או תפיסות על חם כתוצאה מזה שאנחנו יודעים על אזור של פעילות ושוטרים אמל"ח תופסים על חם בעקבות אירוע ירי. זה מה שקורה יום-יום ולילה-לילה והמספרים הם עצומים.

זה עוד לא אומר שהאתגר הוא לא גדול ולפנינו, אבל המילה הזאת, איסוף, כאילו זה : שלום – לבוא עם פעמון – מי שרוצה - - -

מה אתה מציע - - -

רק רגע, אני אתייחס. בסופו של דבר, עשינו גם מהלך יחד עם המשרד לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה, מה שנקרא, בואו נאסוף וולונטרי. זה קצת היה מגוחך - - -

לא רציני.

אני מבקשת לא להפריע בכלל. בלי הערות ביניים, בלי כלום. יש לנו עוד רבע שעה.

זה אולי סוד גלוי שאני ידעתי איך המבצע הזה, אבל הוא היה חשוב מפני שכל הזמן לחצו עלינו חברי הכנסת, בואו תעשו ונעשה מבצע ונפתור את כל הבעיות. ברור לחלוטין, זה לא קורה ביום אחד. בסופו של דבר, אף אחד לא מתנדב להביא את כלי הנשק השלו למרות שהבטחנו חסינות מפני עבירה של אחזקת אמל"ח. לא מי שרצח, כמובן, אבל עבירה של אחזקת אמל"ח.

אנחנו מבינים שזאת משימתנו והיא ממשיכה להיות משימתנו מפני שצריך להבין מאיפה בא האמל"ח. אכן האמל"ח התקני מגיע מצה"ל, מגניבות מתוך צה"ל. האמל"ח שהוא מוסב כאמל"ח ספורט או שהוא אמל"ח שהוא מותר לחלוטין, מיוצר בתוך יהודה ושומרון ומועבר ונמכר בתוך שטחי הקו הירוק. אלה מקורות האמל"ח בעיקר. יש גם הברחות מחו"ל.

אנחנו יושבים על כל הצירים האלה. בניגוד למה שנאמר פה, יש תוכנית מאוד סדורה ועמוקה. יש דסק אמל"ח במחוזות השונים. מדברים הדסקים זה עם זה. יש לנו דסק אמל"ח משותף לצה"ל ולשב"כ ביהודה ושומרון.

כמות התפיסות שאנחנו עושים, כמות המחרטות שמייצרות כדי לעשות עבודה תשתיתית היא פשוט עצומה ובעצם מצמצמת בהדרגה את האמל"ח המאולתר. אנחנו לא אלה ששומרים על בסיסי צה"ל ועל האמל"ח שנגנב מצה"ל, זו לא אחריות שלנו.

אבל לא ישבנו עם ידיים בכיסים ואנחנו פנינו לצה"ל לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש ולפחות עד שלא ראינו שבתוכניות של צה"ל ניתן לדבר הזה תקציב והרמטכ"ל קיבל החלטה לשים על זה כסף כדי להגן על האמל"ח בצורה יותר טובה, כדי להחזיק את האמל"ח בצורה יותר מקובצת, כדי להגן עליו טכנולוגית בצורה יותר מוגנת כדי שאפשר יהיה לדעת מי פתח, מי נכנס וכולי, כי יש גם גניבות שהן מתוחכמות – לא מדובר על פריצה, מדובר על מישהו שעובד ומתגייס בשביל להביא אמל"ח עבור ארגון פשיעה וכולי.

הקמנו בימים האלה יחידה משותפת למצ"ח כדי שנוכל לשתף את המידע אל מול הפעילות העבריינית בתוך צה"ל שעניינה לגנוב אמל"ח מצה"ל. זו עשייה מערכתית שנועדה לצמצם. מצד אחד, אנחנו עושים את הפעילות הזו בתוך יהודה ושומרון כדי לצמצם את הגעת האמל"ח המאולתר ולצמצם את יכולת הייצור שם.

מצד שני, אנחנו עושים את הפעילות עם צה"ל. שוב צריך לומר, אנחנו לא מגינים על הנשק צה"ל ואת אחריות של צה"ל, אבל אנחנו שיקפנו את התמונה בצורה הטובה ביותר. שמנו משאבים במחוז ש"י על מנת לעזור ולהגן נגד מפל הפשיעה הזה, כולל אמל"ח, מתוך השטח הפלסטיני לתוך השטח של המגזר הערבי ישראלי עם הישגים יפים מאוד, עם הפעלת סוכנים, פיצוח, תפיסות אמל"ח, כתבי אישום, על מנת לייצר הרתעה במפל הזה שמעביר את האמל"ח. היינו צריכים להקצות משאבים בתוך מחוז שי לפעולה הספציפית הזאת.

אני צריכה לציין לפרוטוקול שבדוח המבקר יש דברים שאנחנו נענינו לבקשת המשטרה ואישרנו חיסיון שלהם בוועדת המשנה החזויה של הוועדה הזאת באמת מטעמים גם של ביטחון המדינה וגם כדי להגן על מי שפועל בשטח בעניינים האלה. לכן לא על הכול המפכ"ל יכול לדבר ולא על הכול המבקר יכול היה לדבר.

זה לכיוון החיובי של המאבק בתופעה?

בוודאי.

אני מדבר על הדברים החסויים.

סליחה. אני לא מאפשרת עכשיו לשאול שאלות נוספות. תודה.

השאלה אלייך.

רק מה שקשור לביטחון המדינה ולהגנה על חיי סוכנים.

אבל זה תורם לכיוון של המאבק בתופעה? זו השאלה שלי.

בוודאי, איזו שאלה. כן, בוודאי.

נשאלתי על נושא ההקלות בנשק. ההשפעה על המגזר הערבי היא שולית בגלל שהקריטריונים שהוגדרו על פי המשרד לביטחון פנים מכילים הרבה פחות אזרחים ערבים מאשר אזרחים יהודים במובן הזה - - -

ברור. השאלה היא שאלת הזליגה.

יש מעט מאוד זליגה של אמל"ח פרטי שמגיע לפשיעה. רוב האמל"ח, כפי שאמרתי, או שמגיע מחו"ל ורובו המכריע הוא אמל"ח התקני מצה"ל והאמל"ח המאולתר ו/או המוסב עובר דרך המגזר הפלסטיני.

לכן זה לא מה שאמור לייצר השפעה. אנחנו מוטרדים מהזליגה. הזליגה בדרך כלל נובעת מזה שאקדח נשאר בבית. כלומר, מישהו קיבל רישיון אבל הוא לא באמת הולך עם האקדח שלו. האקדח נשאר בבית ואז הוא פוטנציאל של זליגה דרך התפרצויות וגניבת אמל"ח.

לכן התעקשנו – אנחנו ביקשנו, אלה לא החלטות שלנו אלא המלצות שלנו – שרק מיומנים באקדח יישאו אקדח מפני שמיומנות בכלי נשק ארוך לא אומרת כלום על מיומנות באקדח והרווח הוא כפול: פעם אחת, בהינתן שזו לא הגנה עצמית אלא מישהו יגיב ראשון ברחוב כאשר יש אירוע טרור, הסיכוי שהוא באמת לא יפגע בחפים מפשע ויפגע באמת במחבל ולא באף אחד אחר, עולה.

אבל הדבר הלא פחות חשוב הוא שהסיכוי שהוא יישא את הנשק על גופו גדול יותר מאשר הסיכוי שהוא ישאיר אותו בבית והוא ייגנב. לכן זה נועד לצמצם את הסבירות שיזלוג אמל"ח. אבל למען הסר ספק, האמל"ח שמגיע ברובו המכריע איננו, זה לא שלא גונבים כלי נשק, אבל איננו האמל"ח הפרטי. זה לא הדבר המכריע במספרים.

נושא ארגוני הפשיעה. יכול להיות שמישהו פה רוצה להעביר לנו קורס איך לטפל בארגוני פשיעה וכמה מורכב לטפל בארגוני פשיעה, אבל אני מזכיר לכולם עם ההשוואות שנעשו פה: יש ארגוני פשיעה במדינת ישראל – יהודים, עבריינים יהודים – שלקח עשור לטפל בהם.

ארגוני פשע הם לא אנשים שלא יודעים איך להתגונן ואיך להקשות על איסוף ראיות. אתן דוגמאות: ארגון אבוטבול לקח עשור; ארגון אברג'יל לקח קצת למעלה מעשור.

- - - נכנס לוואקום?

אלה שנכנסו לוואקום, תוך פחות משנה - -

אל תענה לקריאות ביניים, תעשה לי טובה.

- - קיבלו - -

- - -

אבל אנחנו צריכים לסיים.

אבל ההערה עניינית בגלל מה שהוא אומר.

- - כתבי אישום. האתגר הוא גדול מול ארגוני פשיעה. כשאני מסתכל על כמות ארגוני הפשיעה, הזמן שהשקענו בהם מאז ששמנו מרכז כובד, מאז שהעברנו חלק ממרכז הכובד של היחידות הארציות שלנו לטפל בארגוני פשיעה ובכנופיות ערביות, קבועי הזמן מהירים מאוד ביחס ליכולת להתמודד עם ארגוני פשיעה.

ברור, לא פותרים הכול. 20 שנה, 30 שנה של הזנחה לא נגמרת ביום אחד כשמחליטים לעשות תוכנית במגזר הערבי. בסופו של דבר, אני חושב שהנושא הזה, כולנו מסכימים, נאמר פה על ידי אחד מחברי הכנסת, נדמה לי שדב חנין, שזו משימה שלנו, אנחנו לא מבקשים שותפויות בטיפול בארגוני הפשיעה.

אבל אני רוצה להזכיר לכולם ביושר, בלבן של העיניים, וחלק מחברי הכנסת יודעים למי אני מתכוון, לא אנקוב בשמות, היו פה גם קשיים, ניסו ללמד אותנו מה זה ארגון פשיעה ומה זה לא ואת מי כן צריך להשאיר בשטח ואת מי לא.

כשאנחנו סימנו ארגונים מסוימים שהם ארגוני פשיעה שרשויות מקומיות תמכו בהם והיינו צרים לעשות מה שנקרא חריש עמוק ולהסביר להם: רבותיי, תתנתקו כי זה ארגון פשיעה. כל מי שנכנס לוואקום ולא רוצה משטרה, לעולם בוואקום הזה ייכנס ארגון פשיעה כי זה גן עדן לארגוני פשיעה. אמרתי את זה והמבין יבין, זה מספיק.

אקס טריטוריה – אין מקום אקס טריטוריאלי במדינת ישראל. נקודה. אין שום פינה בפזורה הבדואית שהיא אקס טריטוריאלית. אכן, יש מקומות שהם רחוקים מאוד מתחנות משטרה ומטבע הדברים, כאשר אזור שהוא עצום וצריך להגיע לאיזו פינה בפזורה, מגיעים לשם הרבה פחות, לוקח הרבה יותר זמן לניידת כאשר יש קריאה וקוראים לניידת פחות. בשביל זה מקימים תחנות משטרה.

בשבוע שעבר פתחנו את תחנת ערוער. חכו בסבלנות ותראו את התוצאות כי אנחנו חושבים שצריך להשקיע בפזורה והצנו לזה משאבים. אני רוצה לומר שהקצנו את המשאבים אחרי הקיצוץ עם ויסותים פנימיים כדי שתחנת ערוער קום תקום למרות הקיצוץ.

למרות שלא היו משאבים להרים אותה, עשו ויסות פנימי בתוך המחוז הדרומי וברמה הארצית על מנת להרים את התחנה הזאת שהיא נראית לנו קריטית במגזר הערבי. משילות, בהקשר הזה, ונאמר פה שיש משילות או אין משילות – אגב, בתחנת ערוער יש למעלה מ-120 שוטרים וזה משמעותי.

משילות – משילות לא מושגת ביום אחד. יש לנו גם פערי משילות במקומות אחרים במדינת ישראל, לצערי. ואכן, כמו שאמרה פה חברת הכנסת גרמן, גם הזבל מראה על משילות ואני מסכים. אבל אם אנחנו מסתכלים על משילות והכותרות בעיתונים הם שאין דין ואין דיין, רוב ההריסות – והתייחסו פה להריסות – במגזר הבדואי, רובן המכריע הוא הריסות עצמיות.

כן, זו אינדיקציה למשילות ואנחנו רואים בזה הישג עצום כי אנחנו מעדיפים שהאזרח יהרוס בעצמו מאשר שיבואו טרקטורים ויהרסו ואחרי זה יגלגלו עליו את עלויות ההריסה. זה חלק מהתהליך, ככה משיגים משילות. אנחנו יכולים להתעלם ולא להשקיע את המאמץ הזה ואת הכול לעשות עם הטרקטור, אבל אנחנו לא עושים – זה לא שאנחנו הורסים. אנחנו, כמובן מאבטחים את פעולות ההריסה. רשויות אכיפה אחרות הורסות.

בסופו של דבר, אנחנו מעדיפים לקיים את השיח, לשכנע את האזרח להרוס בעצמו. זה חלק מצמצום האופציה שמחר חוזרים על העבירה הזאת ואחרי הריסה בונים עוד פעם. זה חלק מהמשילות. כך משיגים נורמת ציות לחוק.

נדמה לי שמשילות זה איך מתכננים ואיך בונים - - - זו המשילות.

אני מרגישה שאני - - - סופר נני - - -

אנחנו לא אחראים על התכנון והבנייה.

אני מדבר על הממשלה.

בסדר גמור.

חברים, אני רוצה לעשות פאוזה ממש קצרה כי השידור שלנו יסתיים עוד כחמש דקות ואני רוצה לסכם את הדברים שנאמרו עד עכשיו כי חשוב לי שהם יגיעו לאוזניים הרלוונטיות. האוזניים הרלוונטיות ביותר, בעיניי זה שר האוצר והשר לביטחון פנים. אז רק אומר כמה דברים - - -

אז רק משפט אחד כדי להיות הגון כלפי כולם.

אתה תדבר אחר כך, זה בסדר.

גם כדי שבהתייחסות שלך זה יהיה בצורה מאוזנת. המשרד קוצץ בתוכניות המגזר הערבי ב-400 מיליון ₪. הוא ספג בעצמו כ-150 מיליון ₪ ונותרנו עם קצוץ של 250 מיליון ₪ לתוכנית הספציפית הזאת. זה למען שהנתונים יהיו מדויקים.

זה שנתי?

הוא אמר.

זה לשנת 2018. זה הרבה כסף.

קודם כל, זה נתון חמור ביותר. ממש חמור ביותר. אני רוצה להודות למפכ"ל על הסקירה המפורטת מאוד שהוא נתן כאן, להודות למבקר המדינה ולהגיד: חברים, הביקורת מוצדקת לחלוטין. אני רוצה גם להודות לחבריי חברי הכנסת שדבריהם היו מאירי עיניים מאוד מאוד כי מי כמותם בקיאים ועוסקים בנושא כל הזמן. אז תודה לכם על הדברים ועל הטיפול האינטנסיבי והמתמשך בסוגיה הזאת.

עולה כאן סוגיה של הבדלי התרבות, שאגב, גם אני לא מקבלת אותה, אין דבר כזה. במדינת חוק יש חוק. נקודה. ואין שום סלחנות כלפי תרבות מסוימת כמו שאין סלחנות כלפי רצח על כבוד המשפחה במירכאות כפולות ומכופלות, כך גם לא צריכה להיות סלחנות לירי בחתונות וכל אזרחי מדינת ישראל שווים המה ולכן החוק חל עליהם במידה שווה.

חשוב לי לציין שהוצגו כאן נתונים, אי אפשר להתעלם מזה, של שיפור משמעותי מאוד, בטח בזמן כל כך קצר מאז שנכנס המפכ"ל לכהונתו ומאז שהוא התחיל להפעיל את התוכנית הזאת.
אי אפשר להתעלם מהנתונים ולהגיד שאולי הם מקריים. הרי אם הנתונים היו גרועים יותר, אז היינו מאשימים אותו. אז אם הנתונים הם טובים יותר, אני חושבת שהשבחים מגיעים במקרה הזה, אם כי, כמובן, עומק הבעיה הוא עמוק ביותר והסיטואציה קשה ביותר.

מכל הדברים האלה ומכל ההתדיינויות, האם תלוי תרבות או לא תלוי תרבות, מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות, הדבר החמור ביותר ששמענו עליו זה הקיצוץ התקציבי.

נכון מאוד.

כלומר, כל הדיבורים האלה, גבוהה גבוהה, ושמעתי גם את ראש הממשלה וגם את השרים עומדים ומספרים מעל בימת הכנסת כמה הם משקיעים בציבור הערבי.

אתמול אמר. אתמול הוא הזכיר את זה.

כן, גם אתמול. והנה אנחנו שומעים שבמחי יד, ממש בשקט, מאות אלפי שקלים מקוצצים מכבשת הרש - - -

מיליונים.

סליחה. מאות מיליוני שקלים מקוצצים מכבשת הרש הזאת שהיא כל כך מורעבת וכל כך מקוצצת. גם המפכ"ל, ובצדק, מחה על הדברים האלה. אני פונה מכאן ואנחנו במובן גם נפנה באופן פורמלי, גם לשר לביטחון פנים גלעד ארדן וגם לשר האוצר משה כחלון, נמחה נמרצות על הקיצוץ הזה, נתבע מהם להשיב אותו כי מדובר באמת בצחוק ובלג למילים, לתוכניות, שבסופו של דבר אין להם תקצוב. אז מה עשינו בזה?

דבר נוסף, אתם גם מוזמנים, חבריי, להעביר לי – אם אתם רוצים פניות פורמליות לגורמים הרלוונטיים – להעביר לי אותם. אנחנו נעשה אותם באמצעות פלורינה וגם אנחנו נבקש מהמפכ"ל את המצגת שהוצגה כאן, שלא הוצגה במלואה, ואנחנו נעלה אותה לאתר הוועדה וגם נשלח אותה לח"כים שהשתתפו בישיבה.

בבקשה, המפכ"ל, תמשיך.

הקיצוץ הוא בבסיס התקציב?

הקיצוץ הוא נקודתית ל-2018. החישוב של הבסיס הוא הרבה יותר מורכב.2018-2017 היה פלח מתוך תוכנית רב-שנתית. רק הוא תוקצב באופן פורמלי בתוכנית דו-שנתית 2018-2017.

- - - ימשיך בשנה הבאה - - -

לצערי, 2019 נראית עצובה והמילים ל-2017-2020 עדיין באוויר. זה הדבר שיותר מטריד אותי כי בסוף, מה שחשוב - -

זה גם מה שהטריד אותי, לכן שאלתי.

- - מה שחשוב זה לשמור על המומנטום ואני כרגע לא רואה את המומנטום - - -

שיעורי פענוח, אדוני המפכ"ל.

חבר'ה, ממשיכים. המפכ"ל ממשיך לענות על שאלות.

גיוס – נאמר פה ולדעתי הובן אולי לא נכון. לא מדובר, לא בהתעלמות ולא בסלחנות, אבל מדובר בהבנה שמניעה צריכה להיות 80% מהמענה ואחרי שיש מניעה, עושים אכיפה, ולא לקחת את כולם ולהתייחס אל כולם כעבריינים כי אז ממילא התחושה - - - רק דמיינו לעצמכם שאנחנו לא נותנים את הצ'אנס להרוס לבד והמופעים של הטרקטורים הם מאוד אינטנסיביים – איזו תחושה זה נותן לאזרח.

לכן מבחינתנו, כאשר אפשר למנוע ירי בחתונה, זה כמובן עדיף מאשר לפוצץ חתונה על כל המשתמע. מה זה עושה לילד שמשתתף בחתונה ורואה שוטרים קופצים על מישהו שיורה, מה זה עושה לו מחר בבוקר.

כשאין ברירה, כאשר עשינו את כל מהלכי המניעה ובכל זאת יש ירי – כן, נכון, יהיו שם שוטרים וגם יעצרו את האדם בתוך החתונה. אבל אנחנו נעשה את המאמץ שזה לא יקרה. זו המשמעות של מניעה. לא מדובר בסלחנות בשום צורה.

איסור פרסום נאמר פה. אני רוצה לעשות סדר בדברים. אם אנחנו רוצים להביא לתוצאות בתיקים רגישים, אנחנו חייבים איסור פרסום כדי לא לשבש את החקירה, הוא לא נועד לצרכים אחרים. הוא זמני עד שהחקירה הזאת מסתיימת.

אחרת, הפרטים המוכמנים מסתובבים באוויר, מסתובבים בתקשורת. היכולת אחר כך להגיש כתב אישום על סמך הראיות האלה הופכת לאפס וזה מחיר בלתי נסבל מבחינה חברתית. יש מעט מאוד חקירות עם צו איסור פרסום, אבל המעט האלה שכמובן הצו ניתן על ידי שופט - - -

אדוני המפכ"ל, רצח אנשים - - - יש באופן גורף.

רצח בכלל, באופן כללי, זה כמעט גורף. כאשר זה רצח שאפשר לגמור אותו אחרי 10 דקות - - -

גם ברצח נשים - - -

גם ברצח נשים, בוודאי. אבל שימו לב, אם בסוף מה שיכריע זה היכולת שלנו להגיד שהפרט הזה או אחר לא היה בתקשורת ורק מי שיודע וביצע את העבירה הוא זה שאשם, אז אם זה קם ונופל על זה, כולנו נבכה כאשר לא היינו מספיק זהירים קודם. זאת המטרה.

אנחנו לא מקטינים את התופעה, אנחנו מציגים את הנתונים הסטטיסטיים ובסופו של דבר אנחנו נאבקים בזה בכל הכלים העומדים ברשותנו נקודתית, כשעושים חקירה ורוצים להגיע לכתבי אישום. אז תהיו שותפים שלנו ביכולת להגיע לכתבי אישום.

אפרופו כתבי אישום, השבוע ביקשתי נתונים – כן, פענוח – הצהרת תובע, זאת אומרת השלב שלפני כתב אישום, בתיק רצח מחמד מחמוד מאום אל-פחם; כתב אישום ברצח בג'יסר א-זרקה מאוגוסט 2018; כתב אישום על מעצר תושב עכו שהכין מטענים למגזר הערבי. זו תפוקה של שבוע. האם פתרנו את כל הבעיות? יש התקדמות משמעותית.

אני רוצה להתייחס לאמירה של יכולת ורצון. אם אתה מכיר מפקד תחנה, לוח השעונים שלו נראה כמו מפקד תחנת ראשון לציון והוא נמדד אך ורק על המגזר הערבי כי זו תחנה למגזר הערבי והוא רוצה תעודת הצטיינות מהמפכ"ל ולהיות תחנה מצטיינת – חוץ מלהשקיע במגזר הערבי אין לו מה לעשות. חוץ מלנסות ולהביא תוצאות ולהוריד את הפרמטרים שהוגדרו, אין לו מה לעשות.

לכן להגיד שלמפקד התחנה אין רצון? כן, יש לו אתגר עצום, יש הר גבוה מולו והוא צריך גם את העזרה של שמטרת ישראל, אבל בסופו של דבר רק על זה הוא נמדד. אין לו עכשיו יכולת לברוח ולטפל במקום אחר. רק על זה הוא נמדד ולכן המוטיבציה שלו ממוקדת להביא תוצאה.

במשפט אחרון אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שעלתה פה בסיפורי הפסולת וכולי. הקראתי בפתיח. אחד, זה לא תפקיד פורמלי של משטרת ישראל ומשטרת ישראל לא אחראית על החינוך ולא אחראית על הפסולת ולא אחראית על התשתיות וגם לא על צביעת המדרכות וגם לא על התמרורים אפילו – יש ועדת תמרור – אבל לכל הפינות האלה אנחנו נכנסים באופן א-פורמלי באמצעות השותפויות.

אנחנו לא אוכפים, אנחנו לא איכות הסביבה, והיכן שיש שיטור עירוני, אנחנו שותפים לפיקוח. אבל בסופו של דבר אנחנו מבינים שלפעמים מה שייצר את המשילות זה לצבוע את המדרכות באדום-לבן, לצבוע את המדרכות בכחול-לבן ולשים תמרורים ראויים כדי שהאדם שנוסע שם מרגיש שהוא נמצא בראשון לציון.

יש לנו מודל כזה. אנחנו קוראים לו "מודל נאחף". אנא, תבקרו שם ותראו. זה עובד. אלה תהליכים שבסופו של דבר, כמו שנאמר פה, דווקא במקומות שבהם המדינה חלשה – אני מצטט את פרופ' באדי חסייסי שהוא ראש המכון לקרימינולוגיה – דווקא במקומות שבהם המדינה חלשה ואינה ממלאת את אחריותה השלטונית, מפקדי התחנות ממלאים את מקומה והופכים להיות מעין מדינה אלטרנטיבית.

כן, קראת את זה כבר.

שימו לב, מופיע פה גם איסוף פסולת, תאורה וכולי כי בסוף אפשר לשנות מצב דרך הטיפולים האלה. מפקד התחנה מבין את זה, רותם את כל השותפים ומנסה לשנות מצב, לשנות אטמוספירה כדי להקל על היכולת של נורמת הציות לחוק.

לסיכום, התמקדנו פה במגזר הערבי. התפיסות שלנו הן אותן תפיסות, הגישות שלנו הן אותן גישות, רפורמת האמון היא אותה רפורמה, רפורמת הרצף המודיעיני היא אותה רפורמה, רפורמת הרצף החקירתי היא אותה רפורמה.

אבל באופן משמעותי השקענו משאבים באזור הזה בתור התוכנית המתועדפת כדי להשקיע. הפער הוא עצום הדרך להגיע אליו חייבת להיות במאבק רב-שנתי ושמירה על המומנטום ואם מה שייצא מפה זה בעצם היכולת לשמור על המומנטום הזה במובן התקציבי והמשאבי כדי שמשטרת ישראל תוכל להמשיך לעשות את עבודה – והיה זה שכרו של מבקר המדינה ונציגיו ושכרך ושל הוועדה.

ושל הציבור, כמובן.

ושל הציבור כולו.

חברות וחברים, אדוני המפכ"ל, אני מודה לך מאוד על כך שבאת לכאן. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הפרשה הזאת וגם נהיה איתך בקשר כדי לראות אם משהו משתנה לטובה בסוגיה התקציבית.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:07.