פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/10/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 333
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ז' בחשון התשע"ט (16 באוקטובר 2018), שעה 13:07

יישום התכנית הלאומית למיגור מחלת ההפטיטיס - לציון יום ההפטיטיס הבינלאומי בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

רבקה ריץ - האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

אמיליה אניס - מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

מרים דוד - סנ"צ, רע"ן רפואת האסיר, שב"ס, המשרד לבטחון פנים

חגי ברוש - מנהל תחום בכיר פיתוח טיפול ושיקום, המשרד לבטחון פנים

נעם כץ - השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

רוני בלנק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

פנינה הגני - ממונה על תחום רווחה צפון, הסוכנות היהודית

פרופ' זיו בן ארי - מנהלת המרכז למחלות כבד בבית החולים תל השומר

פרופ' אלי צוקרמן - יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד

קרן שכטר-אזולאי - ראש מחוז דרום, מכבי שירותי בריאות

ד"ר אלה ויצמן - מנהלת המרכז למחלות כבד, ביה"ח רמב"ם

פניאל רוזנטל - ממונה על קשרי ממשל, קופת חולים מכבי

ד"ר לודמילה פרילוצקי - ס' רופא מחוזי מכבי מחוז דרום

ד"ר יעל רייכנברג - ס' ראש אגף רפואת קהילה, קופת חולים כללית

חוליו בורמן - מנכ"ל, עמותת חץ

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

דפנה כהן איוניר - שדלן/ית (כהו-רימון-כהן), מייצג/ת את חץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ABBVIE)

רוני ליטינצקי - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את חץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד

מבשרת נבו - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את מכבי שירותי בריאות

מתנאל רנד - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את מכבי שירותי בריאות

שלומית אבינח

עופרה ארגס – חבר תרגומים


יישום התכנית הלאומית למיגור מחלת ההפטיטיס - לציון יום ההפטיטיס הבינלאומי בכנסת

שלום לכולם, ברוכים הבאים לוועדה. חג שמח, היום זה גם יום העלייה. ז' בחשוון, לפי החוק. אתמול ציינו את זה באודיטוריום עם מאות עולים חדשים חברי כנסת ויו"ר הכנסת, שרת הקליטה ואורחים מכובדים והיום יהיה דיון מיוחד במליאת הכנסת אחרי הצהריים. נציין את היום הזה. אנחנו מציינים מדי שנה, זו השנה השלישית מאז שהעברנו את החוק בוועדה הזאת אני ועוד חברי כנסת יזמנו את החוק. המטרה פשוט לדורות הבאים שידעו ויכירו את תרומת העולים החדשים לחיזוקה של מדינת ישראל. זה חשוב גם לכבוד הדדי, להכיר אחד את השני ושהמוסדות ילמדו במערכת החינוך על תרומתם הלש העולים החדשים מכל הקבוצות.

אנחנו היום דנים בנושא יישום תכנית לאומית למיגור מחלת ההפטיטיס, ישיבת מעקב. קיימנו דיון ב-2017 לציון יום ההפטיטיס הבינלאומי בכנסת. יזם את הדיון הזה חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה, הוא טיפל גם בנושא הזה כיו"ר ועדת העלייה והקליטה לשעבר, גם כשהיה יושב ראש, ואנחנו רוצים להמשיך ולראות איך אנחנו מתקדמים בנושא הזה כדי להגן גם על העולים החדשים שהגיעו עם המחלה הזו או שהם בקבוצת סיכון או איך גם להגן על הציבור בנושא. לכן זה נושא שאנחנו רואים שאנחנו חייבים להתגייס ברמה הלאומית על מנת למצוא פתרון.

בדיון לפני שנה צוין כי קיימת הערכה שבישראל חיים כ-30,000 נשאים של הפטיטיס C שעברו את האבחון וידוע שהם יכולים לקבל את הטיפול. מתוכם רק 3,000 באים לקבל את הטיפול, זה 10% מהאנשים שידוע שיש להם את המחלה. הנתונים שקבלנו מפרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא, עולה כי שכיחות הפטיטיס C בישראל היא 1.96%, כלומר 140,000 אנשים באוכלוסייה הבוגרת, רק כ-25% מאובחנים במחלה. מתוך המאובחנים רק כ-20% מקבלים טיפול אנטי נגיפי. ההערכה ש-70,000-90,000 חולים פעילים, רק 25% חולים פעילים. קצב האבחון והטיפול בשנה נמוך מאוד. מדובר במחלה כרונית מתקדמת שיכולה להביא אצל 20%-30% מהחולים להתפתחות כשל בתפקוד הכבוד, השתלת כבד וסרטן כבד. בבדיקה ובטיפול פשוט ללא תופעות לוואי מורכבות, ניתן להציל את חייהם של נשאים ושל החולים ולמנוע הפצה והדבקות במחלה. קיימת חשיבות ודחיפות באיתור החולים. חשוב ליידע את הציבור בסכנות והסיכונים שבמחלה ולטפל במחלה בבעיה עצמה.

ארגון הבריאות העולמי קבע את 2030 כשנת מיגור המחלה. לפי דרישות הארגון, יש צורך באיתור של לפחות 50% מכלל הנשאים את הנגיף עד 2020. בישראל אותרו עד כה 25%. לפיכך באפריל 2018 התקיים במשרד הבריאות דיון על יישום ההליך של בדיקות סקר להפטיטיס C, בקרב קבוצות סיכון. לפי נתונים שהגיעו לוועדה בשירותי בריאות כללית 2,500 מטופלים חדשים בישראל בשנה. אוכלוסיית העולים ממדינות חבר העמים לשעבר שבאים מאזורים שבהם היו תנאים סניטריים ירודים ורפואה לא מתקדמת, גם יוצאי אתיופיה חשופים למחלה הזו.

ההערכות מדברות עד 2% נשאות בארץ מכלל האוכלוסייה. באוכלוסיית העולים 4%-6% נשאות מחבר המדינות. אם יש לכם דעה אחרת בדיון אתם יכולים כמובן לומר, זה מה שאספנו בוועדה.

בעקבות ישיבת הוועדה בנושא, משרד הבריאות גיבש ב-2016 תכנית לאומית לטיפול בהפטיטיס C, התכנית כללה תכנית מדורגת לסקרינינג מדורג בחמש שנים. בדיון האחרון שהתקיים בוועדה בנושא ב-25 ליולי 2017, פנתה הוועדה לקופות החולם לקרוא למבוטחיהם שנמצאים בקבוצות סיכון לבוא ולהיבדק.

ידוע שקיים טפול רפואי שניתן במשך 12 שבועות בלבד עם יעילות רבה. 95%-96% טיפול טוב מאוד. זה מה שלמדנו בוועדה. הטיפול נכלל בסל הבריאות החל משנת 2015. עלות הטיפול לכל מטופל 80,000-100,000 ₪ השתתפות עצמית 900 ₪ של כל מבוטח. הבדיקה הראשונית עולה 24 ₪. סקרינינג אמור להתבצע רק לקבוצות סיכון, לא לכלל האוכלוסייה. מדובר בעלויות גבוהות לקופות החולים. רופאים למחלות כבד רוצים לטפל בכולם, הבעיה היא מי יישא בעלויות. הפער בין הנשאים והחולים, 30% בין אלה שמקבלים טיפול, כמו שאמרתי קודם, 3,000 הוא 10%, מספר שמעיד על בעייתיות. היעדר אינפורמציה, היעדר רצון מצד המטופלים לקבל טיפול למחלה.

בשירותי בריאות כללית יש 21,000 נשאים, כיצד הקופה מעודדת את מבוטחיה לבוא ולקבל טיפול? אנחנו שואלים את זה בדיון וכמובן נשמע תשובות בנושא. מחיר ההשתתפות העצמית 900 ₪ עבור טיפול, גבוה לנשאים ולחולים. בדיון הקודם הוועדה ביקשה להוריד את גובה התשלום. האם זה בוצע? אנחנו רוצים לשמוע את זה מנציגי משרד הבריאות. לאחרונה עלה קמפיין מודעות למחלת הפטיטיס C באמצעי התקשורת השונים, ברדיו בגל"צ. הקמפיין ממומן על ידי חברת APV. אין הנחיה ברורה של משרד הבריאות שמחייבת את קופות החולים לאתר ולהזמין את 27,000 הנשאים. צריכה להיות הוראה מפורשת לקופות עם דפי הסבר ושיחות טלפוניות למטופלים בשפתם. על משרד הבריאות לחייב את כל רופאי המשפחה לנסות ולאתר את הנשאים שנמצאים בקבוצות הסיכון ולהסביר להם על הטיפול שקיים בסל. כמו כן, חובה להסביר את הסכנות בהידבקות.

לכן היום אנחנו שואלים את השאלות הבאות, כמיטב ידיעתנו והאינפורמציה שקיבלנו, רק קופת חולים מכבי פעלה לאיתור, אבל כמיטב ידיעתנו מערכת הבריאות נרדמת. אנחנו רוצים לשמוע למה. ב. לא בוצע סקרינינג לקבוצות הסיכון. למה? אם אנחנו טועים אז נשמח לשמוע, אבל זה מה שהוועדה בדקה וקיבלה מאז הדיון האחרון. מיד נקבל את הדו"ח בנושא שהכין לנו הממ"מ, ונשמע מהחוקר בנושא. ג. בוצע קמפיין רק על ידי עמותה ולא על ידי משרד הבריאות. למה? ד. לא בוטלה ההשתתפות העצמית בשום צורה. אנחנו החלטנו בדיון הקודם לבטל את ההשתתפות כדי לעודד את האנשים שיבואו לקבל את הטיפול כי לעולה חדש שהגיע 900 שקל זה הרבה כסף. ה. לא מבצעים בדיקות סקר לעולים חדשים באזורי הסיכון. אנחנו רוצים לדעת למה לא התקיים. אלה דברים שאנחנו רוצים להתמקד עליהם בדיון.

אני מבקש שיוזם הדיון חבר הכנסת יואל רזבוזוב ידבר ולאחר מכן נשמע את הנתונים מהממ"מ.

תודה כבוד יו"ר הועדה על הדיון הזה. אני קצת אחזור על עצמו, זה הדיון השני, היה לנו דיון לפני זה בוועדת הסמים, בכנסת אנחנו תמיד חוזרים על עצמנו כל הזמן. נחשפתי כיו"ר ועדה עוד בקדנציה הקודמת לנושא שיש קבוצות סיכון, עולים נמצאים בקבוצת סיכון ומבחינתי זו בעיה אבל בעיה שאפשר לטפל בה. הרבה פעמים אנחנו עושים כאן דיונים בכנסת ויכולים לדבר עד מחר והמלצות, ואין סיכוי לטפל. אבל כאן, דווקא בסוגיה הזו שכמו שאמרתי זה קודם כל ערך עליון, זה חיי אדם, דבר שני יש פה גם אחריות מדינית וכלכלית וגם בריאותית כלפי הציבור בישראל אז אנחנו כן יכולים לטפל וכפי שבדיון הקודם ראינו שבקבוצות סיכון אפשר לאתר, אפשר לעשות את הסקרינינג ולהתחיל בטיפול, בשב"ס, כי בסופו של דבר המחלה הזאת גם מתפשטת. היא יכולה להתפשט ויש פה באמת סיכונים, וכמובן גם לטפל באנשים שהיום חולים. הבנתי שנשאים וחולים זה כבר מאותו רגע, זה כבר פחות נשאים, זה כבר אנשים שאפשר להגדיר אותם כחולים במחלה.

כסף מ-2014 הוקצה לקופות החולים, חלק עשו עבודה יותר טובה, חלק עשו עבודה פחות טובה, חלק לא עשו עבודה בכלל. אנחנו כן רואים שמתוך ה-30,000 חולים רק 3,000 טופלו בארבע שנים, אז אתה שאלת שאלות נכונות, אנחנו נשמח לשמוע את התשובות. כמובן היינו כל הזמן במגעים עם משרד הבריאות ואנחנו נשמע אחרי זה מד"ר אמיליה מה דעתו של משרד הבריאות, איך התקדמנו. אנחנו בסוף 2018 וכבר מלווים את הנושא הזה שנים רבות. כפי שאמרתי, אם דיברנו על עולים, יש 30,000 שעולים כל שנה, אז לא כל העולים אבל יש קבוצות סיכון גם בתוך העולים אז אולי באמת שהעולים יקבלו מידע וישר יגשו. אני מאמין שלא תהיה התנגדות להבדק ולעשות את הסקרינינג, כמו שדיברנו בשב"ס לבדוק את האסירים, כי נכון להיום לפחות מהזווית שלי, הכסף שמוקצה לזה הוא לא מנוצל לגמרי לטובת הפטיטיס C, הוא מנוצל גם לדברים אחרים ואני מבין שבקופות החולים יש סדרי עדיפויות משלהן, אבל עדיין מבחינת הסיכון, ויכול להיות שיש עוד בעיות ואני לא מטפל בכל הבעיות בעולם, אבל בבעיה הזאת יש פה סיכון מאוד מאוד גבוה ואם כבר משרד הבריאות החליט לתת ייעוד לכסף למלחמה בהפטיטיס C, סימן שבמשרד הבריאות מבינים מה הם עושים וסימן שיש לזה חשיבות. אז הכסף לא מנוצל ואני חושב שקודם כל לא צריך לבוא ולהגיד "אין כסף" כי כסף יש, פשוט צריך לבוא ולנצל אותו עד הסוף בסוגיה הזאת, ואם נגיע למצב שנמגר לגמרי את המחלה, את התופעה, אז אנחנו כן יכולים להגיע לתוצאות מאוד טובות.

כמו שציינתי לפני כן, שאלת שאלות נכונות, אנחנו נשמע כאן את האנשים. בסך הכל יש כאן שיתוף פעולה ויש רצון אבל אנחנו צריכים כל הזמן להיות עם יד על הדופק שהדברים ייעשו ולבדוק כל שנה ואפילו לפני כן, שאנחנו עושים טלפונים. תודה.

תודה רבה. לפני שאנחנו פונים למשרד הבריאות ולקופות החולים אני רוצה לפנות למרכז המידע והמחקר של הכנסת שעשה לנו עבודת הכנה לדיון הזה ורוני יעביר לנו בתמצית. בבקשה.

תודה רבה. תודה ליושב הראש. אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, חבר כנסת רזבוזוב ביקש מאתנו לחקור את הנושא של ההתמודדות עם הפטיטיס C בישראל, אני אציג את הממצאים ואתמקד בתכנית הלאומית לאבחון מוקדם ואני כבר אקדים ואומר שהתכנית טרם יושמה בפועל. אני מתנצל על החזרתיות למי שהיה בדיון הקודם, ואשתדל לצמצם אותה. הפטיטיס C, דלקת כבד נגיפית שיכולה לגרום באמת כמו שנאמר לשחמת הכבד, לסרטן ראשוני של הכבד, היא יכולה להתבטא בצורה חריפה או כרונית בין 75% ל-85% מהנדבקים בנגיף יפתחו מחלה כרונית וחשוב להדגיש שהמחלה מתפתחת בצורה איטית ורוב החולים לא יהיו מודעים למחלתם במשך העשורים הראשונים של המחלה אפילו.

אין היום חיסון כנגד הפטיטיס C, אבל כמו שנאמר יש טיפולים תרופתיים חדשים עם שיעורי ריפוי שמתקרבים ל-100% לפי משרד הבריאות וכיום, החל מינואר 2018 הזכאות לתרופות החדשות כוללת גם את החולים ברמות החומרה הנמוכות ביותר.

משרד הבריאות מסר לנו שהוא מעריך שכ-2% מהאוכלוסייה הם נשאים, בהינתן אוכלוסיית ישראל בשנת 2018, מדובר ב-178,000 איש לערך. החברה הישראלית לחקר הכבד נתנה אותה הערכה שיש 2% מאוכלוסיית ישראל שהם נשאים, לפי חישובם מספר הנשאים הוא בין 120,000-140,000 כאשר מתוכם 60,000-70,000 הם חולים המתאימים לטיפול, ואני רוצה להדגיש את הנקודה הזאת, זאת אומרת שיש עוד קבוצה של חולים שהם לא מתאימים לטיפול מסיבות שונות. אז 60,000-70,000 הם חולים שמתאימים לטיפול. החברה הישראלית לחקר הכבד גם מסרה לנו שכ-70% מהנשאים ובהמשך לכך מהחולים הם עולי חבר העמים, בקרב יוצאי חלק ממדינות חבר העמים שיעור הנשאות מגיע ל-3% ואף יותר מכך. נציין שאין כיום מאגר מידע כללי על חולי הפטיטיס C, ואין חובת דיווח על הפטיטיס C כרונית.

היתה שונות רבה בנתונים שקיבלנו מקופות החולים ולכן אנחנו לא יכולים להציג תמונה מלאה של מספר נשאים והחולים שזוהו בשנים 2014-2018, באמת בקווים מאוד כלליים אנחנו יכולים לקבוע שלכל הפחות 800,000 ממבוטחי כללית, מכבי ומאוחדת ביצעו בדיקות נוגדנים בתקופה זו, כאשר חלקם ביצעו בדיקות אלה לראשונה. הנתונים האלה לא כוללים את מבוטחי כללית שנבדקו ב-2018 ולא את מבוטחי לאומית, כי לאומית מסרה נתונים על בדיקות ולא על מספר נבדקים. אני אבהיר שכל מבוטח יכול להבדק כמה פעמים אז אי אפשר להסיק מהנתון הראשון לשני. עם זאת, ניתן להבין שמספר הנבדקים בפועל הוא גדול משמעותית מ-800,000.

כמו כן מנתוני הקופות עולה שבין 2014 לשלהי 2018 לכל הפחות כ-6,600 חולים החלו טיפול, כאשר חלקם היו חולים חדשים וחלקם היו מוכרים למערכת. אני אסביר: שחלקם, חלק מה-30,000 שדיברנו עליהם קודם וחלקם הם קבוצה נוספת של חולים. זאת אומרת שיש פה שתי קבוצות שונות שאנחנו מדברים עליהן.

כמו שיושב הראש אמר, ביולי 2016 משרד הבריאות כבר הודיע שהוא יקדם תכנית לאומית למאבק בהפטיטיס C, שתכלול בין השאר אבחון מוקדם של חולים בקבוצות סיכון, ביניהם עולים בחבר העמים, מי שקיבל עירוי דם לפני 1992 ומשתמשי סמים בהזרקה, נכון להיום, שנתיים לאחר ההודעה הזאת טרם החל תהליך האבחון המוקדם בקרב קבוצות הסיכון. אנחנו שאלנו את המשרד למה בעצם לא החל עדיין תהליך האבחון המוקדם ולהלן התשובה שלו: "הקשיים המרכזיים הינם העובדה שעלויות בדיקת הסקר והבירור הנדרש, כמו גם מספר המטופלים הצפוי להיות מאותר באמצעות הסקר, גדולים בהרבה מהתקציב שהוקצה לנושא בסל התרופות. אנו סבורים כי יש מקום להתחיל בתכנית הדרגתית בקבוצות סיכון מוגדרות ועובדים כעת על תכנית כזו, מצפים לכניסתה לפועל במהלך החודשים הקרובים". כלומר החסם העיקרי הוא החשש מהעלויות של בדיקות הסקר ובמיוחד העלויות של הטיפולים אם יאותר מספר גדול של אנשים.

ראשית ניתן לשאול באיזה תאריך צפוי להתחיל האיתור ההדרגתי בפועל ובאילה קבוצות סיכון מדובר. בדצמבר 2016 מסר משרד הבריאות לוועדת העבודה הרווחה והבריאות שהמשרד עוסק בפיתוח אלגוריתם שיאפשר לזהות קבוצות סיכון. אנחנו לא יודעים באיזה תאריך צפויה ההשלמה של האלגוריתם הזה וגם איך הוא נבנה, כלומר אילו גורמי סיכון יביאו להחלטה במקרים שונים על ביצוע הבדיקה.

שנית, ניתן לשאול מתי אם בכלל מתכנן משרד הבריאות להכליל את כל קבוצות הסיכון שהוא הגדיר ביולי 2016 במסגרת התכנית לאבחון מוקדם. מסקירת הספרות המקצועית כמו גם מדיווחי רופאי כבד מומחים לוועדות הכנסת שחלקם נמצאים פה, עולה כי יישום תכנית כוללת שתאפשר איתור מוקדם יכולה להביא לחסכון בעלויות למדינה, בגלל שהסיכוי לסיבוכים כתוצאה מהפטיטיס C, גדל עם הזמן וזה ייצור עלויות גבוהות למערכת הבריאות בעתיד.

שלישית ניתן לשאול מהו מספר הנבדקים והמטופלים הצפוי להגיע. שאלנו את משרד הבריאות את השאלה הזו, לא קבלנו תשובה עד סיום כתיבת המסמך. כמו שחבר הכנסת נגוסה אמר, עד עכשיו מבין ה-30,000 החולים שכבר דווח עליהם בעבר רק 3,000 הגיעו לטיפול, כלומר 10%, נכון ליולי 2017. פרופ' אלי צוקרמן יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד העריך בפנינו כי שיעור החולים שיגיעו לקבל טיפול עומד על כרבע.

אני רוצה להעיר שמספר הנבדקים והמטופלים הצפוי הוא שנוי ומחלוקת ומושפע מאוד מאופן שיווק הבדיקות לקהל הרחב. כמו כן משרד הבריאות מסר לנו שהוא בימים אלה מממן מחקר שמטרתו לאתר חסמים להגעה לבדיקות ולטיפול. לא ידוע לנו מה כולל המחקר הזה באיזה אוכלוסיות הוא מתייחס ומתי הוא צפוי להסתיים.

לסיכום, לגידול במספר בדיקות הסקר ומספר הטיפולים שיינתנו יהיו השלכות על כח האדם והתקציבים שיידרשו. לא ברור לנו אם כח האדם הקיים כיום יכול לתת מענה מיטבי לגידול זה והצגנו סוגיה זו ביתר פירוט במסמך, באשר לתקציב חלק מהקופות מסרו לנו שיש צורך לביצוע תחשיב לאומי לעלות בדיקות הסקר והטיפולים. נציין כי נכון לשנת 2018 התקציב המוקצה לקופות להתמודדות עם הפטיטיס C, עמד על כ-255 מיליון שקלים ללא קידום, לא כולל התקציב שהיה בסל מאז העברת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. תקציב זה מהווה כ-0.5% מעלות סל שירותי הבריאות ברוטו לשנה זו. נדגיש כי התקציב האמור כאמור לא כולל בדיקות סקר בקרב קבוצות סיכון, זאת אומרת מחוץ לאנשים שכבר ידועים לקופות החולים, מה שלפעמים קוראים בדיונים האלה "הרדומים במערכת". תודה רבה.

תודה לך. אנחנו ננהל את הדיון כך שנשמע קודם כל את אנשי המקצוע ולאחר מכן גם העמותה המטפלת ולאחר מכן נפנה למשרדי הממשלה כשבראשם משרד הבריאות. אני רוצה לפנות לפרופ' זיו בן ארי מנהלת המרכז למחלות כבד בבית החולים תל השומר.

אני רוצה להודות קודם לחבר הכנסת אברהם נגוסה ולחבר הכנסת יואל רזבוזוב על הנכונות, שנה אחרי שנה להעלות את הנושא המאוד חשוב הזה עבור החולים במדינת ישראל, שאנחנו מטפלים בהם ביום יום. אנחנו נמצאים פה כבר אני חושבת השנה החמישית, ואנחנו מעלים את אותו הנושא שוב ושוב ושוב. אני חושבת שחלק גדול מהמצגת, חבר הכנסת נגוסה, כבר בעצם סיכמת אותה בצורה מאוד יפה.

אני אדלג על דברים. כמו שאמרנו זה בעצם הנתונים האפידמיולוגיים בישראל שרק 25% מכלל 140,000 המאובחנים, כלומר מסתובבים בישראל כ-75% מהחולים במחלה שלא יודעים שהם נושאים את הנגיף, המחלה אצלם מתקדמת ולא רק זה, הם גם מדביקים אנשים אחרים. עד היום, למרות שיש טיפול מוצלח ביותר להפטיטיס C, בסביבות 20% מהאנשים קיבלו עד היום טיפול אנטי נגיפי.

אז כפי שאמרתי, האנשים האלה ממשיכים להדביק הלאה, וכבר ציינתם שהפטיטיס C זו מחלה שיכולה להיות קשה אצל חלק מהאנשים ויכולה להתקדם לכשל בתפקוד של הכבד, לצורך בהשתלת כבד, לסרטן כבד וכבר הראינו פה הרבה פעמים בעבר את זה שהטיפול במחלה, יש לו אפקט של יעילות תועלת גבוה מאוד. אנחנו יודעים היום שיש טיפול חדש למחלה שהכניסו אותו בישראל ב-2015 ושהוא מביא לריפוי מלא מהמחלה, ביותר מ-95% מכלל האנשים שנחשפים לטיפול ומדינת ישראל הכניסה לסל הבריאות בישראל את הטיפול החל מ-2018 בעצם לכל החולים עם הפטיטיס C, ללא שום הגבלה, לא משנה חומרת המחלה.

ישראל השתתפה בעצרת של ארגון הבריאות העולמי ב-2016 שהתקיימה בז'נבה והייתה חלק מ-194 מדינות שבעצם התחייבו ב-2016 לקדם את האסטרטגיה של אלימינציה של ההפטיטיס בעולם כולו וגם הנציג שהיה ממדינת ישראל, ישראל חתמה על המחויבות שלה להביא לאלימינציה של המחלה עד 2030, כאשר בעצם המטרות הן עד 2030 להביא לירידה של 90% באבחון של המחלה, וכמו שאתם רואים פה להביא לאבחון של 90% מכלל האנשים ולהביא לטיפול של יותר מ-80% מכלל החולים במחלה ובעצם יש לנו היום את האמצעי של הטיפול שאמרתי, וכרגע אנחנו תקועים עם מה שנקרא "שרשרת הטיפול במחלה בהפטיטיס C", כאשר יש לנו בעיות באבחון, יש לנו בעיות בלאפשר גישה לטיפול ויש לנו בעיות בלהתחיל את הטיפול.

אז כמו שנאמר פה, באפריל השנה נערך דיון שולחן עגול עם נציגים של משרד הבריאות בראשותו של פרופ' גרוטו, היו נציגים מכלל הקופות בישראל, היינו אנחנו, המומחים למחלות כבד, נציגים של עמותות החולים עם חוליו בראשם, והבאנו גם את פרופ' אומי רצבי, שהוא מומחה בינלאומי לאסטרטגיה של משרד הבריאות במדינות בעולם על מנת להביא לאלימינציה של הנגיף, ואפשר להגיע לאלימינציה של המחלה אם אכן ננקוט באסטרטגיה הדרושה לכך.

אז כמו שאתם רואים, עד היום טופלו רק 5,000 חולים עם הטיפול החדש של הפטיטיס C, וכאשר נתנו למומחה העולמי את הנתונים האפידמיולוגים בישראל, הוא העריך שעל מנת שאכן ישראל תעמוד במחויבות שלה לאלימינציה של הנגיף עד 2030, יש צורך לטפל ב-7,000 חולים בשנה ואנחנו לא עומדים בקצב הזה, אנחנו בכלל לא מתקרבים לנתון הזה של 7,000 חולים בשנה, כך שאני לא רואה היום איך אנחנו עומדים במחויבות שלנו לעשות אלימינציה של הנגיף עד 2030.

אז כמו שציינתם כבר, אלה הן קבוצות הסיכון העיקריות לנגיף בישראל: עירויי דם בעבר, מכורים לסמים, העולים מחבר העמים והאסירים, ועל פי הדרישות אנחנו אמורים לאתר 50% עד 2020, גם זה נתון. 2020 זה כבר בפתח. אנחנו לא נגיע בקצב הזה לאיתור של 50% מכלל הנשאים במדינת ישראל עד 2020.

באותו דיון של שולחן עגול הודיע משרד הבריאות לראשונה שהוא הולך להתחיל את היישום של הליך של בדיקות סקר לנגיף ההפטיטיס C בקרב קבוצות הסיכון בישראל, רק שעד היום אנחנו עדיין לא יודעים מתי הוא יתקיים ובאיזה אופן יתקיים אותו הליך.

כמו שציינתם, כל שנה מתגלים כ-2,500 מטופלים חדשים עם המחלה ואם נסתכל מה קורה בישראל, אלה נתונים שאסף פרופ' אלי צוקרמן, יו"ר החברה הישראלית שיושב פה לימיני. ההנחה היא שיש בין 70,000-90,000 חולים פעילים, עד היום טופלו רק 15% בלבד מהחולים הפעילים כך ש כמו שציינת בפתיח שלך, הקצב של האבחון והטיפול בשנה הם נמוכים ביותר. מסתובבים בישראל עשרות אלפי חולים שלא מאובחנים ולא מטופלים.

אנחנו חוזרים לעניין של לעמוד במחויבות של ארגון הבריאות העולמי, כפי שציינתי לא נעשה עד היום סקרינינג לקבוצות סיכון בישראל והרבה מעבר לכך, יש כמעט כמו שציינתם, 30,000 חולים שהם כבר ידועים במערכת הבריאות בישראל בקופות השונות, והחולים האלה בעצם לא מטופלים, לא מביאים אותם לידי טיפול, לא מציגים להם את העובדה שיש טיפול חדש להפטיטיס C, ואני מביאה את התמונות שלנו מכאן, מדיונים חוזרים, כשאנחנו חוזרים על אותו נושא ועל אותו נושא מחדש, על הבעיה של הסקרינינג ועל הבעיה של להביא את הידועים, בוא נתחיל עם הידועים במערכת, שלא מגיעים לטיפול.

אני כן רוצה לציין פה באופן יוצא דופן את הגישה של מכבי עם גישה יזומה של מכבי שירותי בריאות להביא רדומים במערכת לטיפול בהפטיטיס C, מכבי כבר במשך שנתיים בעצם עוסקת כן בפרויקטים אקטיביים להביא, לא לגלות אלא לאתר את הרדומים ולהביא אותם בגישה מה שאנחנו קוראים פרו אקטיבית לטיפול, כאשר ב-2017 כ-800 חולים בגישה הפרו אקטיבית של מכבי בעצם הגיעו לטיפול בהפטיטיס C.

אנחנו רואים את הפער העצום הזה כמו שאתה ציינת, בין 30,000 ידועים במערכת ובסופו של דבר שרק 3,000 מגיעים לטיפול, גם בכול העולם כמו שאתם רואים פה נתונים מארצות הברית, בסופו של דבר רק 9% גם בארצות הברית הגדולה מגיעים לטיפול אנטי נגיפי וזה בגלל שיש הרבה חסמים בדרך להגיע לקבל את הטיפול גם כשהוא קיים, כמו למשל אחד החסמים הגדולים זה כשחולה צריך להגיע חמש פעמים לרופא משפחה עד שהוא מפנה אותו אלינו, כי עושים לו את הבדיקה הזאת ואחר כך את הבדיקה הזאת, והם נושרים כתוצאה מכך שהם צריכים להגיע, מדובר בדרך כלל באנשים מבוגרים והם נושרים בדרך עד שהם מגיעים אלינו.

אנחנו עשינו סקר בשיבא בקרב חולים שקיבלנו ושאלנו אותם "למה בעצם לא הגעתם" למרות שהתקשרנו אליהם והזמנו אותם לטיפול, כאילו הם רדומים, ובעצם הבעיות העיקריות שבגללן חולים לא מגיעים לקבל טיפול, זה מה שהם ציינו בעצמם בסקר טלפוני, בדרך כלל אנשים שהיו מעל גיל 70, בדרך כלל אנשים אמרו "יש לנו מחלות אחרות יותר חשובות שאנחנו רוצים להתמקד בהן כרגע כמו מחלות לב או ממאירויות" הם אומרים "אנחנו לוקחים הרבה תרופות אחרות ולא רוצים לערבב אותן עם התרופות של הפטיטיס C". הם אומרים לנו "רופא המשפחה חושב שלא כדאי לנו להגיע כעת לקבל טיפול אנטי ויראלי, אפשר לחכות" ועוד הרבה הרבה בעיות של חוסר מודעות, של חשש לקחת תרופות חדשות.

אולי פרופ' צוקרמן רוצה כרגע להתייחס למחקר מאוד מאוד גדול שהוא עשה מטעם שירותי בריאות כללית במחוז חיפה על הבעיות של החסמים בהגעה של החולים האלה וזה מהחשיבות להגיד שהקופות טוענות שזה יהיה כרוך בעלות מאוד גבוהה, גם לאתר אותם וגם להביא אותם לטיפול, אז הנה אנחנו רואים שגם אם מאתרים בסופו של דבר רק אחוז מאוד קטן מגיע לטיפול ולא מדובר פה בעלויות שערורייתיות.

רק אסביר את השקופית הזאת ועוד כמה מילים, אז קודם כל באמת תודה שנתתם לנו להציג. שתי עובדות מאוד חשובות: היחידה למחלות כבד בבית חולים כרמל בשיתוף עם המחלקה לאפידמיולוגיה שמנוהלת על ידי פרופ' רנרט בחיפה, לקחנו את מערכת המחשוב של הכללית שכוללת ארבעה מיליון, שזה מחצית מתושבי מדינת ישראל, יש לנו נתונים מדויקים שאנחנו כבר מ-2010 מביאים את הנתונים האפידמיולוגיים האלה, והנתונים האלה, אני רוצה להדגיש – הם מדויקים להפליא מאחר שהם עמדו בכל הקריטריונים של הסל. אנחנו רואים שהניבוי שלנו וההסתמכות שלנו על הנתונים האלה נותנים ניבוי הכי מדויק שיכול להיות.

אני שומע שמשרד הבריאות והקופות וכולי עושים עוד מחקר ועוד מחקר כדי לראות מה הסיבות, עוד נתונים אפידמיולוגיים. למה? הנתונים כבר קיימים. זה מחקר שהוא מאושר הלסינקי והנתונים קיימים. נקודה שניה, אמנם בארצות הברית ובמדינות גדולות של הרבה עשרות מיליונים ההיענות לטיפול היא 10% מאלה שמאובחנים, אבל צריך לזכור שהן מדינות ענקיות. ישראל היא מדינה קטנה יחסית ומדינות בסדר גודל שלנו הביאו להתקדמות רבה מאוד בתכניות הלאומיות כמו פורטוגל, כמו מדינות אחרות. רוסיה, גיאורגיה, מנטרלים את המחלה הזאת כבר בימים האלה תוך שנתיים-שלוש של הפעלת תכנית לאומית. כלומר מדינות בסדר גודל יחסית קטן מסוגלות לעשות את זה, זה לא ארצות הברית עם 250 או יורת מיליון.

כשאנחנו מסתכלים על החסמים, זיו דיברה קודם על 300, אנחנו מדברים על 5,000 חולים היום וזו נקודה סופר חשובה. כשאנחנו מסתכלים במחוז חיפה גליל מערבי של כללית, אנחנו מדברים על אזור שהוא מנקז 750,000-800,000 מבוטחים, כלומר זה בערך 1/10 ממדינת ישראל ואנחנו יכולים לעשות אקסטרפולציה מספיק טובה לראות מה החסמים, למה צריך עוד מחקרים אחרים? יש לנו כלי מצוין לבדוק את זה ובדקנו את זה.

במחוז שלנו, מחוז חיפה גליל מערבי יש 5,000 איש היום שיש להם אנטי-בודי חיובי. בדקנו כמה מתוכם בכלל ראויים לטיפול, וזו נקודה מרכזית. פה יש נתונים של 3,400 חולים שאין נתונים כאלה בהרבה מקומות בעולם, זאת אומרת אלה הקבוצה של הרדומים. אז נתחיל עם הרדומים אבל אלה שצריכים סקרינינג בהחלט הם לא מוזנחים. אז מתוך 3,400 אנחנו רואים שבאדום זה 600 שהם כבר מראש PCR שלילי, כלומר זה אותם 30% של חולים מתוך המערכת שיש להם רק נוגדנים ואין להם בכלל את הווירוס. אחריהם 853 זה כאלה שכבר טופלו בעבר והם גם כן שליליים, גם בהם לא צריכים לטפל.

תזכרו שאנחנו מדברים על הפחד הגדול של משרד הבריאות והקופות מההצפה של המערכת בחולים, תזכרו ש-25% כבר עברו סקרינינג, חלק מהם כבר טופלו, חלק מהם הם בלי וירוס, כלומר רק עם נוגדנים ואנחנו הולכים ומקזזים את המספרים המפחידים, המבעיתים האלה למספר חולים שהוא בהחלט רלבנטי לטיפול ולאלימינציה. אז אם נלך הלאה, שימו לב, בערך 40% כבר לא צריכים טיפול. אנחנו מדברים על 28% שהם פוטנציאלים לטיפול. כל היתר או שנפטרו, או שעזבו את הקופה, או שיש להם מחלות קשות, והם לא נחשבים לטיפול. או שהם משתמשים פעילים מאוד בסמים ואי אפשר להשיג אותם, ואם נסתכל על ה-993 האלה ונראה מה קרה להם, זה אולי ממספר יותר קטן, מה שאני רוצה להגיד מתוך ה-900 האלה שהם פוטנציאליים לטיפול, כשאנחנו הולכים ובודקים אחד-אחד, בדקנו אחד-אחד, אין עבודה כזאת בארץ ואין עבודה כזאת בעולם דרך אגב, על מספר כזה של חולים, הלכנו חולה-חולה, הגענו כרגע ל-3,400 מתוך ה-5,000 שיש. מסתבר שהחסמים בערך 40% קשורים ברופא המטפל בקופה, הוא לא מודע, הוא לא מקבל את הרשימות – עד עכשיו לפחות, חוץ ממכבי שהתחילו – אבל עד לפני - - -

מי היה צריך להעביר לו את הרשימה?

המערכת של הקופה. היא ניתנת לרופא, לרכז שמות, להוציא מהמחשב שמות של הפטיטיס C חיובי, להביא לרופא המטפל, יש לך פה 30 חולים במרפאה שלך ואתה צריך לעשות כך וכך וכך, לעשות הערכה מלאה, לבדוק את הווירוס עצמו ולשלוח אותם לטיפול. זה מה שהיה צריך לעשות.

מסתבר שגם 60% קשורים בחולים עצמם. החולים מבחינה לוגיסטית לא יכולים להגיע, חלק מפחדים מהסטיגמה, חלק שמעו שהטיפול קשה מאוד, כלומר יש פה עניין של מודעות מה שזיו אמרה ואני לא רוצה לחזור על הדברים.

החסמים האלה, אפשר לדבר עליהם, חוץ מזה, כמו שזיו אמרה, הבדיקה הראשונה זה אנטי בודיז, נוגדנים, רק בחלק נעשה הסוג של הוירוס, רק בחלק נעשתה הבדיקה הזאת, לוקח שנה-שנתיים עד שחולה גומר את כל הבירור ואפשר לעשות הכל בפעם אחת.

על החסמים האלה יש לנו כמה רעיונות להתגבר, אבל מה שאני רוצה להגיד, בסך הכל אם אנחנו מסתכלים על אלה שהובאו לטפול מתוך הקבוצה הזאת שהם פוטנציאלים, רק 25% הצלחנו לטפל בהם במשך שלוש שנים של עבודה אינטנסיבית מול חולה, פר חולה. מכתבים לרופא המטפל. מכבי עשו את זה בצורה יותר יעילה, בצורה מערכתית. אנחנו עשינו את זה בצורה פרטית, בתור פרויקט במחוז. אבל אם הקופה עושה את זה בצורה מערכתית עם מערכת של בקרה, זה לא רק להודיע לרופא המטפל, זה לברר גם שהחולה חוזר מהרופא המטפל וכל המערכת הזאת חייבת לפעול עם מערכת בקרה ולשבת על הרופאים המטפלים על הצוואר, ולראות אז, אתם רואים שגם המספרים של מכבי וכללית, כשמכבי היא למעשה חצי מהגודל של כללית, טיפלה בפי שניים מהכללית עד עכשיו. וגם אז 37%, אם אני מצטט נכון את המספר, הגיעו לטיפול שזה אחוז גבוה מאוד. שימו לב, בעבודה מערכתית אינטנסיבית רק 37% מגיעים לטיפול. וזה גם יהיה הדרגתי לאורך שנים. זה לא שפתאום מציפים את המערכת 30,000 איש.

תודה. אנחנו נמשיך עם נציגת קופת חולים מכבי. אני חושב שאתם מודל לחיקוי. כדי הקופות האחרות גם ילמדו איך עשיתם את זה.

אני ראש מחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות. קודם כל תודה על ההזדמנות להציג. אני רוצה להגיד לכם שעם קולגות כאלה וכזאת פתיחות אז יש גם מקום לאופטימיות אחרי ארבע שנים של התכנסות כאן, כי לי יש רשימה של דברים שאני פחות מצליחה בהם, אני מבקשת להזמין אותי גם לוועדות האלה ללמוד מאחרים.

קודם כל הסיפור הוא באמת לא פשוט, והיטיבו הדוברים הקודמים להדגים אותו. אני חושבת שמה שדוחק בנו שאנחנו יותר לא יכולים להרשות לעצמנו, דיברתם על עלויות, חבר הכנסת, ואיך מממנים את זה. אנחנו יודעים שמה שקורה עם החולים האלה כשהם לא מטופלים העלויות על משלם המסים ועל המערכת הכל כך חסרה עולות בחזקה עם הידרדרות מצב הכבד, אם לכיוון הסרטן, אם לכיוון השחמת וההשתלות ופשוט אי אפשר לעמוד מנגד ולא לעשות כלום.

אני רוצה לאפשר לעצמנו הצצה קטנה לאיך מגיעים, דיברתם על רבע מאוכלוסיית החולים שאותרו וזכו לטיפול, מכבי באמת מחזיקה בחצי, בפי 2, למרות חלקה היותר קטן באוכלוסייה, והצצה לאיך זה קורה בשכונה שלנו, במרפאה שלנו איך עושים את זה ואם זה קורה במחוז כמו מחוז הדרום שפרוש על חצי משטח מדינת ישראל, עם אוכלוסייה למעלה משליש - - - נמוך, המרחקים הגיאוגרפיים גדולים, התורים הארוכים לרופאי ההפטיטיס והגסטרו ארוכים מאוד, בטח יותר ממדינת תל אביב, אז אם שם יש מישהו שנותן יד ומעביר את החולה הזה את הכביש והוא לא לבד מג'נגל בין התורים, בין מורכבות המחלה, הקושי לקבל מרופא המשפחה את אותה בדיקת סקרינינג שדיברת עליה שהיא באמת לא זכתה למימון עלויות, אנחנו צריכים קצת באמת לצאת מההרגלים הקודמים שלנו ולנהל את זה אחרת.

אז איך עשינו את זה במחוז הדרום שגם לעומת מחוזות סיר הבשר במכבי, שרון ומרכז, עלה בתוצאות מאוד טובות בחולי ה- - - וגם בחולים האחרים, אתם יכולים לראות כאן את ההתפלגות. קודם כל במכבי מאז שהתרופות נכנסו לסל, בסביבות 2015, אותרו 8,000 חולים מתוכם זכו לטפול, לסגירת טיפול 3,000 חולים, זאת אומרת שאנחנו מדברים על בערך מחצית מאוכלוסיית החולים המאותרים.

מתוך 8,000 אתם מטפלים - - -

רק במחוז דרום.

לא. זה נתון של הקופה, 3,000.

אבל לנו יש נתון שיש סך הכל 30,000 ו-3,000 טופלו. זאת אומרת ששאר הקופות לא עשו?

אני לא יודעת על שאר הקופות, אני יודעת בקופה שלנו 8,000.

זה נתון ארצי?

8,000 מאותרים, 3,000 נתון ארצי מכבי.

3,000 שטופלו.

מ-2015.

זה מה שאני אומר. כי לי יש מתוך 30,000, 3,000, סימן ששאר הקופות - - -

רגע. הנושא צריך להיות ברור. אם פה מדובר רק על 3,000 שבקופת חולים מכבי, או שהמספר הזה הוא כללי.

לא. 3,000 הם רק נתוני מכבי שירותי בריאות בכל הארץ. צפון דרום ומרכז.

אז לרונן יש - - -

אני רק רוצה לשאול האם הקבוצה הזו של ה-3,090, האם זה כולל גם אנשים שאותרו בשנים 2015, 2016, 2017?

כן. יש לך פירוט בכל שנה כמה אותרו.

כשאנחנו מדברים על הרדומים במערכת, בעצם מדברים על אנשים שהיה להם רישום כלשהוא במערכת לפני התקופה הזאת. נכון? זאת אומרת שהנתונים האלה לא מתייחסים, הם לא רק מתוך ה-30,000 שכל הזמן עולים פה אלא גם מהקבוצה הנוספת של חולים שהיו באוכלוסייה.

חולים שנמצאו מתאימים לטפול וקיבלו טיפול והטיפול נסגר.

אני מנסה להבהיר כאן כי זו נקודה שנראית לי לא ברורה עד הסוף, שזה לא רק מתוך ה-30,000 שדיברו עליהם קודם אלא מקבוצה גדולה יותר.

הבנתי. בואו נתמקד על קופת חולים מכבי. אותם 3,000 שאמרת שקיבלו את הטיפול והשלימו אותו, הם שילמו גם את ה-900 שקלים?

התשובה היא כן. יש - - - חולה כרוני, זה עניין רגולטורי. תיכף תראה מה עשינו עם חולים שזו היתה הסיבה היחידה שהם לא יכלו להשלים טיפול, כי כאשר יוצאים קצת מהגבולות ורוצים לסגור את התהליך אז מוצאים פתרונות גם לזה. זאת אומרת אם זה היה החסם היחיד, נמצאו פתרונות. לא היה חולה בקופה שהיה מתאים לטיפול זכאי לטיפול וזה נפל על ה-900 שקלים.

האם היה לכם ניסיון, מה שפרופ' זיו בן ארי אמרה מקודם, שאחת הבעיות היא של אי שיתוף פעולה מצד העולים, שהם לוקחים תרופה אחרת והם מפחדים שריבוי תרופות יכול לגרום יותר נזק. האם נתקלתם בזה באנשים שטיפלתם בהם?

שאלה מצוינת, כי יש עליה שקף. אז היום בחדר הזה בלי סודות, הנה הסודות, קודם כל התהליך באמת מורכב. הוא לא רק מורכב לחולה, הוא גם מורכב למערכת וחלק מהעניין היה לצאת מההרגלים. אתה אמרת מאוד יפה שצריך לשים יעדים אישיים, צריך לשים מספרים גם לרופאי המשפחה, ואת זה אנחנו כבר ממש יודעים לעשות במערכת המודרנית, אבל גם המנהלים הבכירים של הקופה, אם בהד-קוורטרז של המחוזות ואם בהנהלה, כל ישיבה של בכירי הקופה ברמה השבועות, על הדש-בורד, ובדש בורד היתה מנה קטנה השבועית, מה עשה כל מחוז בנושא הפטיטיס, מה עשו המרפאות הגדולות שמאופיינות באותן אוכלוסיות עולים. לפעמים זה לא רק עולים, זה פריפריה ומרחק מהמטפל, או מהמערכת שיכולה להרשות את הבדיקה היקרה ועוד דבר, להסיר חסמים, לעבור משביל העפר לאיזה שהוא כביש מהיר. לא כל רופא יכול לרשום כל בדיקה יקרה כידוע לכם, ואם הולכים על תהליך כזה אז צריך להרשות לכל רופא משפחה שמוודא את הקריטריונים שהחולה עומד בהם, לשחרר ולאפשר לו את אותה בדיקת סקרינינג ולראות אם אפשר להתקדם איתו בטיפול.

אז יש כמה מהלכים גם של לעבוד על מסה קריטית, לראות איזה מרפאות, איזה אזורים גיאוגרפיים יותר קשה, יש יותר אוכלוסייה. דבר שני לשים מדידה, לא רק למדוד את הרופא בקצה, את האחות בקצה, את הפציינט בקצה, למדוד את עצמנו כמנהלים בכירים ולפתוח ישיבות הנהלה עם מכוונות ברורה לתהליך הזה. כל הנושא של מדידה, חבר הכנסת אם תוכל לעזור ולהלחיץ את הקופות במדידה. דיברתי בהפסקה עם פרופ' זיו, הקופות מיישגות, עושות reaching out למה שנמצא בתכנית המדדים הלאומית, אני לא מספיק מכירה מדוע זה לא נכנס לתכנית המדדים הלאומית אבל כשזה שם, יודעים לעשות reaching out, ולעזור לחולה לצלוח את המערכת.

דיברתם על קושי כלכלי, על רקע פריפריה, לפעמים על רקע אוריינות של בריאות, אז גם פה כאשר זה מנוהל מההנהלה הבכירה וסגנים של רופא מחוזי במחוז כל שבוע עוסקים בזה וורד רבון רוקחת המחוזית עם צוותים של רוקחים בשטח עוסקים בזה, אז כאשר יש בעיה על רקע סוציאלי, רקע כלכלי, יש ועדות חריגים יש מקורות תמיכה ואפשר לייצר פתרונות.

כמובן שזה להמשיך את התהליך הזה, יש לנו גם מצד אחד - - - של איזו שהיא מחלה שאפשר לעצור את ההידרדרות הקלינית ואת העלויות שלה. מצד שני, המערכת שלנו כפי שהיא נמצאת ומוגדרת היום, אין למחלה הזאת בעל בית, המכניזם שלנו לא מראה אחוזי מימוש בטיפול גבוהים, ולכן יש כאן גם הזדמנות אל מול הכשל הזה לעשות win-win ולהמשיך את הסכמי ה- - - את מימון חברות התרופות והעזרה, אבל כל זה בלי מדידה כשגרה שימשיך ויציף ויפשיט את המציאות של החולים האלה חזק למעלה, ימשיך ויהיה סיפור לא פשוט ואתגרי לעשות.

תודה. חבר הכנסת צריך לעזוב לעוד דיון. אני אתן לו לומר כמה דברים.

אני מתנצל שאני צריך ללכת, אבל אני יכול להגיד שבאמת ממה שאנחנו רואים, שיכול להיות שיש פתרון, יש מגמה, אפשר לקחת את המודל של מכבי ואני חושב שמשרד הבריאות כרגולטור צריך לתת אולי הוראה לשאר הקופות לעשות את המודל בדיוק כמו שאמרת, כל שבוע אצל מנהלי מחוזות, רואים מה היעדים ואיך עושים כי זה הטיפול, אין דרך אחרת.

כמו שאמרתי, אפשר להגיע דווקא במקרה הזה של הפטיטיס C, אפשר להגיע לתוצאות. אנחנו מכירים את קבוצות הסיכון ויש איזה שהוא מודל עבודה כך שאפשר לעשות.

שוב אני מברך על הדיון ואני מקווה שניפגש בשנה הבאה ויהיו תוצאות יותר ויותר ושאר הקופות יתגייסו למאבק כי זה מאבק של כולנו. תודה.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו את מנכ"ל עמותת חץ, מר חוליו בורמן. בבקשה בקיצור.

תודה רבה על ההזמנה ועל קיום הפגישה וגם לחבר הכנסת רזבוזוב שמלווה אותנו חמש שנים. אנחנו מדברים על אותו דבר כבר חמש שנים ולא קורה שום דבר. בינתיים כשאנחנו פה מדברים על נירות עמדה וסטטיסטיקות ומספרים וכולי, מסביבנו יש יותר מ-100,000 איש עם הפטיטיס C שהם לא יודעים. הדבר היחיד שקרה זה העבודה של מכבי. שום דבר לא יותר. מכבי זו הקופה היחידה שדאגה לקרוא לחולים.

כדי לטפל ב-30% מהאנשים אתם הייתם צריכים לקרוא ל-100% מהאנשים בגלל התגובה האדישה. נכון? זאת אומרת שקופת חולים כללית, הקופה הכי גדולה במדינה לא עשתה כלום. זו שערורייה. נותנים לאנשים למות, אני לא יכול להגדיר את זה בצורה אחרת.

משרד הבריאות כבר חמש שנים מורח אותנו עם תכניות, עם אלגוריתם, עם ישיבות ש"אנחנו הולכים לקרוא לזה ואנחנו הולכים לעשות ישיבה חדשה בוועד חדש באלגוריתם חדש" וכל שנה אני שומע את אותו הדבר. יש רושם, ואני יודע שכדי לעשות סקרינינג צריך תקציב נוסף. השנה כנראה שיש הזדמנות שמשרד הבריאות יקבל את התקציב הנוסף מחברות התרופות, וסוף סוף תהיה אפשרות ב-2019 לתת לקופות תוספת כדי שיעשו את הסקרינינג. חסרים עוד חודשיים ולי באמת קשה להאמין, אפילו שדיברתי עם פרופ' איתמר גרוטו והוא סיפר לי שזה באמת משהו מאוד קריאטיבי, מה שיכול לצאת מזה, ובאמת זה מאוד יצירתי. אבל האנשים ממשיכים למות. לא קורה כלום.

העמותה שילמה בשנה שעברה ל-200 איש השתתפות עצמית. יש לנו קרן לנזקקים והשנה כבר שילמנו ליותר מ-200 איש. אם לא, הם לא היו יכולים לקבל טיפול. את ה-900 שקלים האלה. במיוחד אנחנו עוזרים לנפגעי סמים.

אז מצד אחד יש לנו את סל הבריאות שהוא פנטסטי, איפה שכולם זכאים. המדינה משקיעה הרבה כסף במשרד הבריאות אבל הכסף לא הולך לבריאות ולא הולך לתרופות. יש לנו את הכסף, ואין את החולים. זה האבסורד של המדינה שלנו.

אני מאוד עצוב שבפעם החמישית אני אומר כמעט אותו דבר, וגם הרופאים אומרים כמעט אותו דבר.

תודה.

עוד דבר אחד, בקשר לעולים שדיברת עליהם. אני עליתי מארגנטינה, לפני שעליתי עשיתי כל מיני בדיקות רפואיות ורנטגן וכל מיני דברים. בדיקת דם פשוטה לעולים החדשים מרוסיה להפטיטיס C לא עושים, בעולים מאתיופיה להפטיטיס B, גם לא עושים. אם היו עושים את זה לפני העלייה היו חוסכים הרבה משאבים וכסף.

אני חושב שבאתיופיה עושים, אני לא יודע איזה בדיקות, אבל למשרד הבריאות יש סניף באדיס אבבה והם בודקים ועושים סקרינינג לפני שהם עולים.

לא להפטיטיס B.

זה אני לא יודע. לא שאלתי לגבי התפריט בדיוק. הרעיון שלך הוא רעיון טוב, כי אז אם הם ידעו, אפשר לעקוב אחרי.

זו עוד תוספת קטנה של בדיקה.

נפנה עכשיו למשרד הבריאות.

אני רק רציתי להוסיף, אני מבית החולים רמב"ם. קודם כל תודה רבה שנתתם לי הזדמנות לדבר שוב. שני דברים שאני רוצה להוסיף, קודם כל לגבי מורכבות של גישה למטופל. אני לא חושבת שזה באמת מורכב. המורכב היה הטיפול הקודם שאנחנו טיפלנו בתרופה מאוד קשה ואז היה באמת צריך להפנות מטופל לעוד בדיקות נוספות ובדיקת עיניים ולפעמים בדיקה פסיכיאטרית ובדיקת קרדיולוג. ומה היום? זה טיפול מאוד פשוט, מאוד קל, קצר. אנחנו צריכים באמת לדעתי להתרכז בסקרינינג, לאתר את האנשים.

דברנו על זה שנה שעברה שבאמת אולי לעשות להם בדיקה לפני העלייה. הרי אם הכרזנו שאנשים מברית המועצות לשעבר הם בקבוצת סיכון, אז למה אנחנו סוף סוף לא יכולים לעשות בגלוי, לפנות לקופות ולאתר אותם ולבדוק אותם? מה הבעיה פה?

אני עליתי משם לפני שנים רבות, ואני מקבלת טלפונים מחברות תקשורת. זאת אומרת הם יודעים לאתר אנשים שעלו מברית המועצות לשעבר, כי הם פונים ברוסית. ככה זה עובד, אז למה אנחנו לא יכולים, אין לנו אמצעים לאתר את האנשים עם איזו שהיא הודעה קצרה, "תעשו בדיקת הפטיטיס C". אני לא מדברת על קופות. יש פה אמצעים ושיטות וגם אנחנו יכולים לעשות את זה. זו היתה תוספת קצרה.

תודה. אני שוב חוזר למשרד הבריאות ולאחר מכן נשמע ארגונים אחרים. אני חושב שעלו מספיק שאלות. כמובן הכתובת היחידה במערכת הבריאות במדינת ישראל היא משרד הבריאות. הקופות הן זרוע הביצוע של משרד הבריאות, לכן אנחנו רוצים מבחינת מדיניות והתקציב, אנחנו רוצים לשמוע ממשרד הבריאות מה הפחד שלכם לעשות את הסקרינינג, כדי לחסוך גם מבחינה כלכלית? נשמח לדעת מה התכנית של משרד הבריאות.

צהריים טובים לכולם. אני רוצה להצטרף לעמיתי שהודו לך ולכל חברי הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה מדי שנה. הבה נעמיד את הדברים על דיוקם: רק השנה נכנס לסל טיפול שהוא בעצם מתאים לכולם, כי עד עכשיו היו קבוצות שעל פי הסל לא היו זכאיות לקבל את הטיפול. אז זה בהחלט שינה את התמונה.

וכולם צריכים לשלם 900 שקל?

שניה, אני רשמתי לי את כל הסוגיות שהועלו כאן, אני אשיב עליהן אחת-אחת. לכן זה שינה את התמונה. מבחינתנו, ביצוע התכנית הלאומית כבר החל. קודם כל הטיפול של נשאים קיימים שטרם הגיעו לבדיקות וטיפול נכלל במדדי האיכות. היתה כאן הצעה לכלול את זה, זה נכלל וזה כרגע בשלב הטמעה וזה בעצם יחייב את הקופות. זה כבר בשלב של הטמעה.

מתי להערכתך זה יצא לפועל?

זה כבר. זה בשלב ההטמעה. זה נכלל וזה בשלב ההטמעה. מבחינת החסמים שכבר הועלו כאן על ידי כל מי שדיבר, כל הדוברים לפניי העלו את נושא החסמים, בוצעו עבודות ומחקרים חשובים על ידי קופת חולים הכללית, על ידי פרופ' צוקרמן. גם אנחנו עושים את המחקר, אני לא חושבת שמחקר כלשהוא מיתר, אנחנו מקבלים עוד ועוד נתונים כדי להתגבר בצורה המיטבית על החסמים שקיימים וזה חשוב לנו מאוד.

פה אני רוצה שתבהירי למשתתפים, כי כאשר יש כבר מחקר ויש נתונים, לפני שאנחנו מטפלים בנתונים האלה, אנחנו מושכים עוד זמן ומוציאים עוד משאבים לעשות עוד מחקר.

ממש לא. זה שאנחנו עושים את המחקר מטעם משרד הבריאות, זה לא מונע מאתנו כבר להתייחס לממצאים של פרופ' צוקרמן. הדברים נעשים במקביל ועוד מחקר נותן לנו עוד מידע. אבל זה לא שבינתיים מה שנעשה לא מתייחסים אליו. זה ממש לא כך.

הנקודה הנוספת שהועלתה כאן במסגרת הדיונים, היא הנושא של ביצוע הסקרינינג. אנחנו כן מתכוונים להודיע על ביצוע בדיקות סקר, ביצוע של סקרינינג, יש לנו גם טיוטה שעמיתי ההמטולוגים אפילו העירו עליה וכל ההערות שלהם הוטמעו. התכנית תהיה תכנית הדרגתית, זאת אומרת לא נעשה בבת אחת סקרינינג לכל קבוצות הסיכון אלא היא תתייחס לקבוצות הסיכון על בסיס האלגוריתם שנבנה בכללית בשיטות של ביג דאטה. ומה המטרה? מאחר שאנחנו לא יכולים לעשות בו זמנית לכולם ולטפל בכולם אנחנו רוצים להגדיר את קבוצות הסיכון האפקטיביות ביותר, כלומר שאנחנו נסקור הכי מעט ונמצא שם הכי הרבה נשאים ולפי זה אנחנו מתעדים.

שאלו כאן מתי, אז זה מתוכנן לשליש הראשון של 2019.

מה סדר העדיפויות? - - -

אנחנו בדיוק עכשיו עובדים על הנתונים האלה של הכללית בשיטת הביג דאטה והתכנון הוא לשליש הראשון של 2019. ואז זה יתייחס - - -

לידיעה כללית אני רוצה - - -

אם רק תתן לי לסיים כי זה יענה לי על השאלה שהעלית. האלגוריתם מתייחס גם לארץ המוצא. זאת אומרת שייכללו בו גם עולים מצרפת וגם ילידי ישראל וגם עולים ממדינות שונות, זה יהיה אחד המדדים והנתונים שנתייחס אליהם, אז תהיה בהחלט התייחסות גם לארצות מוצא.

השאלה שלי בעניין המחקר שאתם עושים, אתם גיליתם מממצאים של מחקרים אחרים שחסר איזה שהוא נתון שצריך להיות? פה אמרו שגילו 30,000, מתוך הנתון הזה האם מצאתם משהו שהמחקר הקודם, שלא משנה מי עשה אותו, אם פרופ' מבית חולים שיבא או גורם אחר, האם מצאתם שחסרה אינפורמציה ולכן הלכתם לחפש?

אתה שואל מדוע בעצם החלטנו על ביצוע המחקר?

כן. כי אני רואה את החיסרון בשני הכיוונים. אחד – זה מעכב את הטיפול באנשים שכבר ידועים.

מטפלים בינתיים.

דבר שני שזה עוד בזבוז משאבים. אם מצאתם משהו שהוא לא שלם, אני יכול להבין. לכן אני רוצה לדעת מה לא מצאתם?

ההחלטה על ביצוע המחקר התקבלה בדיוק בעקבות הנתונים שהציג פה הנציג של הכנסת שעשה את המחקר, שרק כ-10% מהמועמדים לקבלת החיסון בסופו של דבר מקבלים אותו ועל כן נפלה החלטה לבצע מחקר. הנתונים של פרופ' צוקרמן, הם גם רק לאחרונה, זה לא משהו שקיים - - -

מ-2010. ועודכן ב-2016.

אוקיי, אבל הוחלט על ידי המשנה למנכ"ל שלאור הנתון הזה של ה-10% ולאור החשיבות שאנחנו רואים להתגבר על החסמים שזה רק 10% מגיעים לקבלת הטיפול בסופו של דבר, החלטנו לעשות מחקר שמנהלת אותו פרופ' בילנקו ועוד אין לנו את התוצאות אז לכן אני גם לא יכולה להגיד לך מה התוצאות.

זה הנתון שאתם מקבלים? 3,000 ב-2017?

זה הנתון שאני הצגתי בוועדה.

מה עם 2018?

עוד אין לנו את הנתונים של 2018. זה לוקח זמן עד שזה מגיע. אבל הנתון של ה-10% זו אני שהצגתי בוועדה הקודמת.

אוקיי.

אפשר לשאול שאלה? אמיליה, אני חושב שדובר, כשעשינו ועדת שולחן עגול שבאמת ישבו כל ספקי הבריאות באותה ישיבה, ואני חושב שהיא היתה ישיבה חשובה מאוד, אז הועלה הרעיון של אלגוריתם חכם, של ביג דאטה, של לעשות אלגוריתם שאולי יהיה יותר יעיל מאשר לקחת קבוצות גדולות, בהחלט יש מקום אולי לבנות את האלגוריתם הזה. הדיון היה באפריל. את מדברת על השליש הראשון של 2019, זאת אומרת תשעה חודשים. אני לא מבין למה צריכים לקחת תשעה חודשים מההחלטה לבנות אלגוריתם כזה, הרי אפשר לבנות אלגוריתם כזה תוך חודש, אם רוצים לעשות עבודה, ולפרסם את הנתונים שיהיה כבר ב-1.1.2019 כי הדיון בשולחן עגול נעשה בגלל שהטיפול נעשה נגיש לכולם ב-2018.

זה בעצם השינוי - - -

כן. אבל היו גם חולים אחרים לפני 2018 דרגה 2-4 שהיו במערכת שהיה אפשר לעשות להם סקרינינג ואפילו הסקרינינג שם עוד יותר חשוב לגלות אותם. זאת אומרת לא רק חיכינו שיאושר לכולם. אחת הטענות היתה באמת שאי אפשר לעשות סקרינינג כשאין פתרון לכולם, אבל אוקיי, זה נפתר עכשיו והכל בסדר, אבל תשעה חודשים ועדיין אנחנו לא רואים את התוצאות של האלגוריתם. הובטח. דובר עם פרופ' בליצר והוסכם על אלגוריתם כזה. ואנחנו לא רואים. אגב, ההפטולוגים, רופאי הכבד לא שותפו במהלך של בניית האלגוריתם עד עכשיו. זאת אומרת מאפריל עד עכשיו לא שותפנו ואנחנו גם לא יודעים את האלגוריתם ואנחנו לא רואים פירות למאמץ הזה.

את הנושא של השיתוף שלכם אני אעביר לפרופ' גרוטו. אני גם רוצה לציין את הנושא שכרגע פועלים, דובר פה על עלויות, אז אנחנו כרגע פועלים על גיבוש הסכם לחלוקת סיכון לעלויות בין משרד הבריאות, קופות החולים וחברות התרופות כאשר העיקרון של ההסכם הזה שא נחנו פועלים לגיבושו הוא שכאשר מספר החולים שיקבלו את הטיפול יעלה מעל תקרה מסוימת שיוחלט עליה, המימון עובר לחברות התרופות. זה הסכם שהוא בשלבי גיבוש וזה הפתרון היצירתי שאנחנו רוצים לתת לסוגיות שהועלו.

תודה. קופת חולים כללית, ד"ר יעל בבקשה.

אני מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את המחלקה לרפואה ראשונית, אני סגנית ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה. תודה על ההזדמנות להציג בפניכם היום. כרופאת משפחה בכלל וכמי שאחראית לרפואה ראשונית אני חייבת להגיד שאנחנו שותפים ונרתמים לטפל במחלה, יש היום טיפול טוב מאוד. אני לא אחזור על הדברים, שיעור הצלחה מאוד גבוה באירדיקציה, אז אנחנו בהחלט שותפים מרכזיים, לא סתם מה שהוצג לכם היום, גם בהיבט המחקרי, גם הביג דאטה וגם נתונים בפועל של מספר המטופלים בכללית כמי שמבטח את חצי מאוכלוסיית מדינת ישראל, אנחנו שותף מרכזי בתהליך הזה ואנחנו רואים את עצמנו משלימים את המשימה הלאומית להביא מזור למטופלים האלה, חד משמעית.

מה שאני רוצה להציג בפניכם היום שלא הוצג עד כה, זה ראשית בהיבט של ביצוע בדיקת הנוגדנים, אנחנו רואים מגמת עליה משמעותית מ-2015, היו לנו 184,000 בדיקות, ב-2016, 192,000 בדיקות. אנחנו בשנים העוקבות רואים שאנחנו חוצים את ה-200,000 בדיקות חדשות מדי שנה.

בתחום הזה?

אני מדברת על נוגדנים ל-HCV. כן. זאת אומרת אנחנו נכון להיום עומדים על סדר גודל של כ-200,000 בדיקות בשנה, ב-2018 אין עוד נתונים מלאים אבל נכון לספ0טמבר כבר עשו 160,000 חולים את הבדיקות הנדרשות.

אחרי שהם מאותרים מה הקופה עושה?

מעבר לזה אני רוצה לציין שנכון להיום יש לנו 21,000 נשאים שהם ידועים. אנחנו עד כה מטפלים בסדר גודל של כ-3,300 מטופלים. רק בשנה האחרונה יש לנו 1,200 חולים.

3,300? של קופת חולים כללית מטפלת בהם?

כן. אלה הנתונים שיש ברשותי. שאושר להם טיפול. בהחלט כן. רק בשנה האחרונה מ-2018 - - -

בשלוש שנים?

אני מדברת מ-2015. כן. בשנה האחרונה, בשנת 2018, אנחנו כבר יודעים נכון להיום על 1,200 חולים חדשים. אני מעריכה, צפי שעד סוף שנה זו יהיו לנו 1,600 חולים חדשים מטופלים, ושוב כאמור אנחנו רוצים להשלים את המשימה ולהגיע ליותר כי כפי שהוצג פה, אנחנו רוצים להגיע ליותר.

סליחה, שהם היו רדומים במערכת, כבר אובחנו?

אני מדברת על אנשים שאושר להם טיפול. 1,200 חולים חדשים אושר להם חולים חדשים בהפטיטיס C. עד סוף השנה זה יהיה 1,600 רק בכללית.

רדומים במערכת או אחרים?

אני מדברת על סך הכל. אושר טיפול ל-1,200 חולים חדשים ועד סוף שנה זו יהיה 1,600. עכשיו אני רוצה להדגיש, אני אחראית על ההכשרה של רופאי משפחה, הם קו החזית הראשון בפני החולים הללו. אנחנו הכנסנו בשנת 2017 וגם 2018 הכשרות בתחום ההפטיטיס C לרופאי המשפחה כדי לעודד את ההכשרה שלהם, את המודעות שלהם ואת השליטה שלהם בחומר לגבי התרופות החדשות ולא סתם אנחנו רואים את מגמת העלייה הזו.

לגבי מערך של המידע, אנחנו השלמנו ופיתחנו בשנה האחרונה את מערכת ה-BO שמאפשרת לנו למעשה לנהל את עולם ההפטיטיס C, מאפשרת פריסה רחבה, בלחיצת כפתור להוציא את הנתונים ולראות בדיוק מי החולים הרדומים, מי החולים שביצעו את כלל הבדיקות, אם אנחנו מדברים על נוגדנים, PCR, פיברוטסט, פיבוסקן וכדומה, כדי לייצר תהליך יזום ויש לנו את הכלים והיכולת כארגון, גם בהיבט של ביג דאטה, גם נתונים וגם כח אדם, יש לנו את היכולת לבצע את זה.

אבל אני רוצה להדגיש ולהעביר למשרד הבריאות בקשה. בסך הכל עד היום לא קיבלנו תכנית לאומית סדורה לביצוע סקרינינג. בהיבט הזה אנחנו בהחלט רוצים את עזרתכם גם לקיים תכנית כזאת וכמובן גם לתקצב אותה. צריך לזכור בהערכה ראשונית שאנחנו ביצענו כקופה המובילה והגדולה במדינת ישראל, סדר גודל של כ-600 מיליון ₪ נדרש רק לביצוע סקרינינג בהערכה ראשונית שלנו.

ל-20 שנה.

כך שאני מדברת על - - - התכנית ועל תקצוב התכנית. עוד דבר שהיינו מאוד שמחים כמובן וגם הזכרתם את זה, זה הנושא של הורדת מחירי התרופות שהן כמובן מאוד גדולות ומשיתות עלות גבוהה עלינו. לגבי הביטול של ההשתתפות העצמית, גם אנחנו ראינו שברשימת הכשלים של מימוש אנחנו ראינו שיש מספר מטופלים, וזה לא עלה כאן, שאישרנו להם טיפול נגד הפטיטיס C, אבל לא היו ניפוקים. זאת אומרת שיש מטופלים שמאושר להם הטיפול, הם לא מנפקים אותו ופה בהחלט עולות סיבות מסיבות שונות, בין היתר גם הסוגיה של השתתפות עצמית כי מסתכלים על הקבוצות בסיכון, המצב הסוציו אקונומי שלהם נמוך ועבורם הסכום הזה הוא סכום שקשה להקצות אותו.

כמו שאני רוצה לחזור ולהדגיש, מבחינת הכשרה של הרפואה הראשונית שהיא בקו החזית, אנחנו עושים מאמצים גדולים להעלות את המודעות, להגדיל את הטיפול. המספרים מדברים בעד עצמם גם בנושא של ביצוע בדיקות הסקרינינג אנחנו רואים מגמת עליה, גם המטופלים בפועל, אני מדגישה שוב 1,200 חדשים עד כה, 1,600 חדשים עד סוף שנה זו. אנחנו נשמח כמובן לשיתוף פעולה מלא ולהרחיב את הטיפול. אנחנו נשלים ונרצה להגיע ליעדים הלאומיים בשיתוף פעולה של כלל הגורמים במערכת הבריאות. תודה רבה עד כאן.

אני חוזר לנציגת משרד הבריאות. האם הנתון הזה מוכר לכם? אם כך למה דיווחת לנו רק - - - כי לפי הדיווח, מה שאני מבין, 3,000 פלוס 3,200 לפי החשבון שלי זה 6,200. האם הנתון הזה מוכר במשרד הבריאות?

הדיווח שדיווחתי לא היה על השנה, זה היה דיווח משנים קודמות. זה לא היה דיווח מהשנה.

אנחנו עשינו קפיצת מדרגה השנה. שוב, אני מזכירה, גם בביצוע של בדיקות וגם בטיפולים. יש לנו פה פעילות יזומה במחוזות, יש לנו כלים. אבל שוב אני אומרת, אם אנחנו רוצים לעמוד ביעדים הלאומיים אנחנו צריכים תכנית לאומית ואנחנו צריכים שהיא תתוקצב. מה שתוקצב עד כה זה התרופות בסל ולא כלל העלויות הנלוות הנדרשות. תודה.

תודה.

שיהיה מאוד ברור - - -

אין לנו זמן.

נציגת שב"ס עוד לא דיברה.

המשרד לבטחון פנים בבקשה.

אני מתנצלת שאיחרתי, הייתי בישיבה שבעצם היתה באותו נושא. חבל לי שהפסדתי נתונים שנתן פרופ' צוקרמן, מאוד חבל לי. אני מקווה ש- - -

אני אעביר לך אותם.

אני אשמח מאוד. מה אני יכולה להגיד? נושא של הפטיטיס C מטופל בשירות בתי הסוהר ונמצא במרכז העניינים. אנחנו מטפלים בחולים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות ונמצאים בקשר בכל הנושא הקשור להפטיטיס C, כמו כל הרפואה אנחנו גם מעוניינים להמשיך לטפל ולאתר את החולים האלה, ברור שבהתאם להנחיות משרד הבריאות. אני אשמח אם הנושא ייכנס למדדי איכות ואשמח אם יוחלט שיגדירו אוכלוסייה שמועמדת לסקרינינג בנושא הזה, כנראה שלארגון יהיה יותר קל לקבל את ההחלטות בנושא. תודה.

תודה. אנחנו צריכים לסיים אבל משפט קצר. בבקשה.

אני מבקש מהוועדה שתעשה מעקב אחרי השליש הראשון, האם באמת משרד הבריאות מתחיל עם בדיקות סקר. אני רוצה שיהיה ברור שקופת חולים כללית לא קוראת לרדומים במערכת ולא עושה את העבודה. רק מכבי עושה את זה. קופת חולים הכללית שהיא הקופה הכי גדולה, יש הרבה אנשים שיש להם הפטיטיס C, וקופת חולים הכללית לא קוראת להם לבוא לטיפול.

תודה.

משרד הרווחה והסוכנות, יש לכם משפט? אנחנו חייבים לסיים. משהו שלא נאמר?

אין לנו זמן. אם יש להם ירימו יד. אנחנו חייבים לסיים את הישיבה. אני מודה לכולם שהגעתם, זה דיון חשוב שאנחנו לא נוותר ונמשיך לדון עד שהדברים יתוקנו כפי שצריך. לכן אני מאד מודה לכל מי שעושה במלאכה, זה באמת חשוב מה שאתם עושים, אנשי המקצוע, הפרופסורים בתחום והעמותה וכמובן משרד הבריאות וקופת החולים. חשוב לנו לטפל בנושא הזה כדי להציל חיים של אותם אנשים שנדבקו, וחייהם של אנשים שלא נדבקו ואם לא נטפל זה יכול באמת להוות סכנה.

אני מסכם: 1. אנחנו חשים ומרגישים את זה שיש גרירת רגליים במשרד הבריאות. יכול להיות שזה מהפחד כפי שנאמר, ש להצפה, ויכול להיות באמת שיש בירוקרטיה. אנחנו צריכים לקחת את זה מעל לכל כי בריאות הציבור זה נושא חשוב. אנחנו מבקשים לזרז את הנושא, לתת הוראות לקופות החולים שיבצעו ויגנו על המבוטחים שלהם. דבר שני – להקל הליכים עבור החולים. לעודד להגיע ולטפל במחלה. כלומר, לעשות הסברה בקרב האנשים, קבוצות הסיכון, כדי שיבואו ויבדקו וגם שאלה שיודעים יגשו לטיפול. דבר שני, זה מאוד חשוב, אם החסם הוא כלכלי, למצוא דרך לעשות את זה. דבר שלישי – קופות החולים - חשוב לקחת את הניסיון של קופת חולים מכבי שהוצג לנו כאן, כדבר מוצלח, ולהעתיקו כמודל ולהמשיך כדי להתקדם. כפי שהציגה נציגת קופת חולים כללית הם עשו ועושים, אבל הנתונים שהצגת לנו הם איסוף של כמה שנים, לכן אנחנו רוצים שהמספר יגדל כל שנה.

דבר רביעי – אני פונה לשר הבריאות בשם הוועדה. אנחנו נכתוב מכתב בקשה לשר הבריאות כדי שישתף את המומחים. שיתוף המומחים המטפלים בתחום זה הוא חשוב מאוד, כי יש להם הצעות ורעיונות וחשוב מאוד לשתף פעולה ולהשתמש בנכס הקיים של הידע והנסיון.

דבר חמישי – אנחנו פונים שוב, כפי שהחלטנו בדיון הקודם, לגבי ההורדה של ההשתתפות העצמית. עדיין לעולים חדשים זה הרבה כסף.

אני יודעת, אני יכולה להגיד שאנחנו כן בעקבות הדיון הקודם בחנו את הנושא מול הפיקוח על קופות החולים. פשוט אי אפשר להוריד את ההשתתפות העצמית מבלי למצוא מקור תקציבי אחר.

לפחות בנוגע למטופלי הרווחה זה חסם רציני. אדם שמתקיים מאבטחת הכנסה, לצפות ממנו לשלם 300 שקל בחודש, זה פשוט לא קורה.

האם יש תכנית למשרד הרווחה להגיע לפחות אלה שמוכרים אצלכם כמקרים שצריכים טיפול רווחה, האם משרד הרווחה יכול לעזור בדברים האלה?

אני מדבר מטעם השירות לטיפול בהתמכרויות, אנחנו עושים שיתופי פעולה עם המחלקה במשרד הבריאות, אנחנו עובדים גם הרבה, מנסים לעבוד ביחד עם עמותת חץ ומנסים לקדם את הנושא אבל הנושא של ההשתתפות העצמית הוא עדיין חסם רציני. המשרד לא יכול לממן את ההשתתפות העצמית הזאת מהתקציב שלו כרגע, ויש לנו בעיה עם האוכלוסייה שלנו בהקשר הזה.

גם בסוכנות היהודית במרכזי הקליטה, כשאנחנו מגיעים למצב שאנשים לא יכולים לממן השתתפות עצמית, אנחנו דואגים לסיוע. אין לנו רבים כאלה, אני מדברת אתכם על אנשים ספורים. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להתייחס לנושא של עידוד העולים, לפחות שנמצאים אצלנו, להגיע לבדיקות, כל אלה ששייכים לקבוצות הסיכון. אנחנו עושים את זה, אנחנו עושים פעילות אקטיבית ומעבר לזה גם נעזרים, כשניתן, בקרובי משפחה ותיקים. יש לנו הצלחות טובות כשאנחנו פונים לקרובי משפחה ותיקים שגם נחלצים לעזרה ומנסים לעודד את העולים להגיע לטיפול.

אין מחלוקת שזה חסם, העניין הכלכלי של 900 שקל. אנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזו כי יש הסכמה, שזו בעיה שקיימת ומשרד הרווחה ומשרד הבריאות, אני מבין שאתם נותנים לאלה שנמצאים במרכז קליטה, אבל הרבה עולים נקלטים בקליטה ישירה.

זה לא רק עולים, אנשים שמקבלים ביטוח לאומי ויש להם הבטחת הכנסה.

לא צריך להרחיב, המסר ברור לדעתי. לכן אי אפשר להשאיר את המצב בצורה הזאת. אני מבקש שתתייחסו בשולחן העגול כדי למצוא פתרון. צריך להקים קרן לצורך הזה ולפנות למשרדי הממשלה, לארגונים, ולעזור לאנשים האלה.

אנחנו נקיים המשך דיון בנושא הזה, מעקב. בדיון הבא נתמקד במחסום הכלכלי. אני אשמח אם עד אז תמצאו דרך ונוסחה למצב הזה. תודה לכל המשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 14:36.