פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
26/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 343
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ח בכסלו התשע"ט (26 בנובמבר 2018), שעה 11:44

דווח שר התפוצות נפתלי בנט, על פעילות המשרד ותקציבו - עפ"י סעיף 123ז2 לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

נחמן שי

שר התפוצות נפתלי בנט
דביר כהנא - מנכ"ל משרד התפוצות

בנג'י לוי - מנכ"ל היוזמה מוזאיק יונייטד, משרד התפוצות

נעמה אור - מייסדת, בילונג, משרד התפוצות

סמדר טף - מנהלת שיווק, משרד התפוצות

הדס ברקוביץ - מנהלת תפעול, משרד התפוצות

יוגב קרסנטי - מנהל מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

חגי אליצור - מנהל תחום בכיר תפוצות, משרד ראש הממשלה

לילך אלמקיאס - מרכזת באגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה

הלל נוימן - מנהל מחלקת קהילות, משרד החוץ

שירן יהב - חטיבת תפוצות, משרד החוץ

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר עידוד העלייה ותושבים חוזרי, משרד העלייה והקליטה

לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית מסע

רות אלפנדרי - מנהלת תחום אקדמי, מסע

יהושע בקון - עוזר מנכ"ל, תגלית

ג'וש שוורץ - מנכ"ל, הסוכנות היהודית

ג'פרי דאובה - ראש לשכה, ארגון ציוני אמריקה

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל, ארגון נפש בנפש

משה פרייזלר - יועץ בכיר ליו"ר ההסתדרות הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית

ידידיה וולף - עו"ד, קשרי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

אריאל קנדל - מנכ"ל, ארגון קעליטה

דנה סנדר מולה - מנהלת, JWRP

ברוך ליוייב - יו"ר פורום עולי קווקז, ארגון יוצאי קווקז

דבורה נחמוד רבל - מרכזת צעירים, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

גסטון סיידמן - מתנדב, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי ואיש חינוך בתפוצות

רחל שני - סגנית קול בשכונות

דור קשני שני - יו"ר, פורום הדיור הציבורי

נריה רפאל כנפו - נציג התנועה המסורתית

אילה שטגמן



משה פריאל



שי ניר



טטיאנה גוברמן - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את הסוכנות היהודית, מוזאיק יונייטד בע"מ חל"צ (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: VIBE ISRAEL)

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

עופרה ארגס, חבר תרגומים


דווח שר התפוצות נפתלי בנט, על פעילות המשרד ותקציבו - עפ"י סעיף 123ז2 לתקנון הכנסת

שלום לכולם. נמצאים חברי הכנסת יחד עם השר ומנכ"ל משרד התפוצות. לפי תקנון הכנסת השר מדווח לנו כל עשרה חודשים, מגיע ומדווח על פעילות המשרד ותקציבו.

נמצאים חבריי חברי הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, מזכ"ל הסוכנות היהודית ג'וש שוורץ, ונציגי ארגונים שפועלים בתחום התפוצות וגם משרדי הממשלה נמצאים כאן.

תודה שהגעת אלינו אדוני השר, כדי לשתף אותנו בפעילות המשרד. ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בראשותי מקיימת ישיבה בהשתתפות שר התפוצות נפתלי בנט שידווח על פעילות המשרד ותקציבו על פי סעיף 123.2.ז לתקנון הכנסת.

הוועדה בראשותי קיימה בתקופה האחרונה שלוש ישיבות בנושאים הקשורים ליהדות התפוצות. ישיבה אחת ב-29.10.2018, שבה דנה הוועדה בנושא רצח יהודים בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג, בהשתתפות יו"ר הסוכנות היהודית מר יצחק הרצוג. ישבה שניה התקיימה ב-6.11.2018, הוועדה דנה בהצעות לדיון מהיר, הצעות לסדר היום בנושאים תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק ובנושא רצח היהודים בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג והאנטישמיות בארצות הברית. ב-21.11.2018 אירחה הועדה משלחת מיוחדת של ועידת רבני אירופה וראשי הקהילות ודנה איתם בנושא אתגרי הקהילות היהודיות באירופה ובחינת מעורבות ושיתוף פעולה מערכתי עם מדינת ישראל.

בדיון זה מנהיגות רבני אירופה הביעה בפני חברי הכנסת בוועדה את החשש מפני ההתבוללות והביעו דאגה למימון צרכי בטחון בקהילות, הרבנים דרשו מחברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה להבטיח את המשך החיים בקהילות היהודיות בתחומי החינוך הדת והבטחון.

לפיכך פניתי לנציגי משרדי הממשלה בבקשה לסייע ליהדות התפוצות במאבקם החשוב נגד האנטישמיות שפוגעת בהם ולחזק את הקשר עימם.

בישיבות שקיימתי גיליתי את בעיית האנטישמיות בתפוצות שמרימה ראש בתקופה האחרונה ומופיעה בצורות שונות ברשתות חברתיות, בחקיקה אנטי יהודית בפרלמנטים שונים באירופה, טרור איסלאמי כלפי יהודים וגם עלייתן של מפלגות ימין ושמאל קיצוני.

בעת הזו דרושה אחדות בעם היהודי ואין זה משנה לאיזה זרם ביהדות אנו שייכים. האחדות בינינו תצליח לסכל כל מזימה שאויבינו מנסים לעשות לעם היהודי. כולנו עם אחד. הקשר עם יהדות התפוצות הוא נכס אסטרטגי לאומי לקיומה של מדינת ישראל.

כבוד השר, בדיו הקודם שהתקיים ב-24.7.2017 עלו ארבע סוגיות: אחת – הנתק של הדור הצעיר מהקהילות היהודיות וגם מישראל. הדבר השני – הפרויקט שדובר על מוזאיק יונייטד, ודבר שלישי, דובר גם על תכנית מסע לאמהות. הדבר הרביעי, דובר גם על שיתוף פעולה בין הסוכנות היהודית ומשרד התפוצות להגדלת בית הספר - - - . אנחנו כמובן נשמח גם לשמוע, לאור התגברות האנטישמיות בארצות אירופה כמו בריטניה, גרמניה, צרפת, אוקראינה, גם בארצות הברית, איך משרדך פועל בהתמודדות עם התגברות האנטישמיות ומה תקציב המשרד לצרכים אלו.

אנחנו נשמע את דברי השר ולאחר מכן השר צריך לעזוב מוקדם, אנחנו ניתן את רשות הדיבור גם לחברי הכנסת לפני עזיבתו. לאחר מכן נשמע את נציגי הארגונים. בבקשה השר.

צהריים טובים לכולם. קודם כל ליו"ר הוועדה ד"ר אברהם נגוסה, לחבריי חבר הכנסת נחמן שי שנושא יהדות התפוצות בוער בליבו שנים רבות ולידידי חבר הכנסת יואל רזבוזוב שכנ"ל גם אכפת לו מאוד, אני מאוד שמח על האכפתיות, אני חושב שאחד האתגרים שלנו זה להגביר גם את האכפתיות שלנו כאן במדינת ישראל, כלפי יהדות התפוצות.

אני חייב לומר בפן האישי, חיי שלי היו כחוט השערה בין לגדול כיהודי בתפוצות, בקליפורניה, בסן פרנסיסקו, מכירים את הסרט "דלתות מסתובבות" של גווינת' פאלטרו, אז הייתי ככה מלגדול אצל הורים מאוד ליברליים, מאוד בלשון המעטה

פרוגרסיביים?

פרוגרסיביים. נחמן, אתה ימין קיצוני לעומת מה שהם היו אז. רחוקים מיהדות, רחוקים מישראל והכל, ואז באמת בגלל איזה שהוא, אני חושב סיעתא דשמיא או תצריף נסיבות, גדלתי פה, אבל אני כל הזמן חושב על ההוא האלטרנטיבי בדלת המסתובבת השנייה, וכאלה יש מיליונים היום בכל העולם, במיוחד בארצות כהברית, ואני נורא מודאג.

אני חייב לומר באמירת מקרו, בהסתכלות כוללת על מדינת ישראל, אני חושב שאחד הדברים שהכי צריכים להדאיג את מדינת ישראל זה עתיד היהודים בעולם. זה בטופ 3. מעבר לקיום המדינה, שזה בוודאי מדאיג וזה צריך להטריד, אני יותר רגוע מקיום המדינה ומביטחון ישראל מאשר יהדות התפוצות, למה? כי האסון קורה. הוא לא איום אלא הוא אירוע מתמשך, איטי אבל עקבי, של אובדן של מיליונים שמתרחקים ממדינת ישראל, הן דרך התבוללות, הן דרך אבדן זהות יהודית.

המון אנשים שלפי שם המשפחה אתה יודע שהם יהודים, אני אספר לכם, נסעתי באחת הנסיעות האחרונות, אני לא מרבה לטוס לחו"ל בשנים האחרונות אבל טסתי מבוסטון לוושינגטון עם אחת, פשוט ישבנו במטוסים המצ'וקמקים האלה עם הרוטורים - - -

אוי ואבוי.

כן. נורא. אז אני מנסה להיות תמיד נחמד, אז דיברתי איתה. קוראים לה אלישיה, היא בערך בת 40, לא ידעתי אם היא יהודייה או לא, אבל מפה לשם היא יהדיה. היא גרה בפרבר של מיניאפוליס, בפיזדלוך, סליחה על הביטוי, והיא יהודייה, היא נשואה ללא יהודי, שום קשר לישראל, שום זהות יהודית. עשיתי לה מחקר כזה, "עד כמה הפריעה לך סוגיית הכותל", "איזה כותל, איזו סוגיה, על מה אתה מדבר". כאילו, מה שאנחנו נורא חושבים שכל העולם היהודי כועס עלינו על זה ועל זה, אני אומר, הכעס הוא המצב הטוב לעומת האדישות. שכנעתי אותה לבוא לתגלית אימהות, אז הצלחנו.

זה הסיפור. זה מאוד טורד את מנוחתי. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להסתכל על זה כיעד ל-50 השנים הבאות וגם להביא לידי ביטוי בתקציבים.

אני לא פה בשביל לקטר, אני פה בשביל לדווח. עשינו המון המון עבודה ביציאה החוצה לכל התפוצות, אבל עם הדגש בוודאי לארצות הברית מטבע הדברים כי יש שם שישה מיליון יהודים, זו התפוצה, הריכוז היהודי השני בגודלו בעולם אחרי מדינת ישראל. אגב, זו פעם ראשונה מזה נדמה לי 3,000 שנה, כ-2,800 שנה שהריכוז היהודי הגדול ביותר הוא בארץ ישראל. זה לקח 2,800 שנה, אז אסור שנתפצל עוד פעם. אנחנו, נחמן, יואל, נתווכח, אבל צריך לשמור על עם אחד. מה זה הפרצוף הזה?

אמרתי את זה לרבנים שהיו פה.

בסדר גמור.

גם מתוך הזרמים.

אפשר את כולם ואנחנו פוגשים את כולם גם בחו"ל וספגתי על זה ביקורת, אין לי בעיה, כל יהודי הוא יהודי. לא משנה איזה זרם הוא, יכולים להיות ויכוחים, הכל בסדר, אבל אנחנו עם אחד.

עדיף שיהיו בזרם מארש כמו אלישיה שהיא לא בזרם לא בכלום וילדיה כבר לא ידעו אפילו שהאמא שלהם הייתה יהודייה ואיבדנו אותם. אגב, הייתי במיניאפוליס, עיר נהדרת.

זה אפילו לא היה מיניאפוליס, זה היה מקום שנקרא רודיינה.

אני מכיר. הייתי שם פעם. אז באמת אין שום סיכוי בעולם שלאלישיה יהיה איזה קשר. אז איבדנו אותם.

נכון. ולכן אנחנו פועלים. ואנחנו פועלים בהרבה מאוד וקטורים עם תקציב, הקמנו בעצם חברת סטארט אפ ששמה מוזאיק, בבעלות משותפת של מדינת ישראל ויהדות התפוצות, זה במקביל לעבודה מופלאה של ארגונים קיימים כמו מסע, כמו תגלית ואחרים. אני חושב שישראל צריכה להתגאות בעשיה, אבל רק התחלנו. לו זה היה תלוי בי, הייתי מגדיל בהיקפים בסדרי גודל את התקציבים כי זה פשוט מציל יהודים.

מוצאי שבת יצאתי לריצה, בחור סיפר לי על טייס קרב קנדי שעלה לארץ, סיים עכשיו, והוא לא דתי לא כלום, מוונקובר, מפרבר של וונקובר, for heaven sake. אז שאלתי אותו איך, "אחותו היתה בתגלית, התחברה לארץ ועלתה ועכשיו הוא" עכשיו הוא הולך לחיות במדינת ישראל ועוד כטייס קרב.

אז לדברים האלה יש אפקט. לכן יש כמה צירי פעולה עיקריים שאנחנו עושים. תגלית שאנחנו כל הזמן מגדילים, הגענו ל-48,500 צעירים, מסע, שלירן עושה עבודה באמת יוצאת מן הכלל, גם בהגדלה גם בהעמקה, עם תוצאות. יושב פה בנג'י לוי שהוא מנכ"ל הסטארט אפ הזה שנקרא יונייטד, תותח מאוד גדול, כמובן דביר כהנא מנכ"ל המשרד שהוא הרוח והבולדוזר שמניע תהליכים. דנה מייצגת את JWRP, תגלית לאימהות, חבר'ה זה דבר מדהים, באמת עם אפקט יותר בעיני אפילו מתגלית, יש פה חזון - - - ועוד הרבה חינוך לתפוצות.

בעצם אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל הכנסנו לתוך מערכת החינוך אחראי תחום לחינוך לתפוצות. שמו מתן כהנא, אין לו קשר משפחתי לדביר, הוא גם בחור מאוד מאוד מוכשר שמשימתו עכשיו להיות בקשר עם בתי ספר יהודיים בכל רחבי העולם ולתמוך בהם עם חומרי לימוד, עם הכשרת מורים, כל הצרכים של בית ספר בריו - - -

איפה הוא משובץ במשרד?

הוא יושב במט"ח. במשרד החינוך יש מה שנקרא מפמ"ר, אחראי תחום פיזיקה, אחראי תחום מתמטיקה, היסטוריה וזה, הוא בעצם מפמ"ר תפוצות, בחרתי לשים אותו בחינוך ולא בתפוצות כי הוויזאביליות, הקיימות של מערכת החינוך הרבה יותר חזקה מהתפוצות.

אבל הפנים שלו פנימה, הוא להגדיל את המודעות - - -

לא. הוא נותן שירות. אני אדגים. אתה בית ספר בסן פאולו, ואתה רוצה מערך שיעור לכיתות ג' על חנוכה בפורטוגזית. למי אתה פונה, מי יעשה לך את זה? אז יש לך כתובת עכשיו של מי שעושה את זה. אתה רוצה להכשיר ארבעה מורים להיסטוריה של בית שני דרך וומינר און ליין. זה סטארט אפ, זה לא היה. הוא התחיל לעבוד לפני ארבעה חודשים. אגב, הוא סגן אלוף, טייס קרב שהיה גם בסיירת מטכ"ל, תותח כזה אבל גם ליבו במקום הנכון וזה מה שחשוב.

בקיצור, אנחנו נעים, דוהרים קדימה, אבל זה כלום, זה עוד לא מספיק ואנחנו צריכים באמת לעבוד קשה. אני תיכף מעביר מקל לכל החברים. עוד פעם, אני באמת רוצה לומר תודה מעומק ליבי, גם לכם חברי הכנסת על האכפתיות, גם לכל האנשים, אני מרגיש שאתם באים מהשוחות, באמת מעבודה כל כך קשה, כל כך משמעותי, אנחנו מצילים חיים לא במובן הפיזי, במובן הרוחני. מצילים יהודים. זו תחושת הדחיפות. אנחנו צריכים פשוט לא להירדם בלילה לדבר הזה ולתת עוד עבודה ועוד עבודה כדי להציל עוד ועוד ועוד יהודים, לדאוג להם.

משפט אחרון. כשהיה את הפיגוע בפיטסבורג, זה היה לי כל כך, קיבלנו במוצאי שבת, ראינו חמישה הרוגים, שבעה הרוגים, לא היססתי, ברור ששר התפוצות של ממשלת ישראל יגיע לפיטסבורג, לבית כנסת בפיטסבורג, לא לדבר אחר, אלה אחינו ולא מעניין אותי מה האמונה שלהם, הם אחינו ואנחנו דואגים לכל יהודי באשר הוא יהודי. אני מעביר לך את המקל, יו"ר הוועדה.

זה תלוי בך. אם אתה נשאר, אני יכול לתת את רשות הדיבור למנכ"ל.

דווקא אני מעדיף לחברי הכנסת. ברשותך.

אבל אם אתה הולך - - -

אז אני אשאר כמה דקות כדי לשמוע את התייחסות חברי הכנסת.

אז בבקשה חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

אני מברך על הדיון, הוא חשוב מאוד. כבוד השר, אני לא אדבר הרבה אבל אני חושב שחשוב לעשות עבודה גם כלפי פנים, שכאן במערכת החינוך הישראלית ידעו מה זה תפוצות. כי כשאני בקדנציה הקודמת הייתי יו"ר ועדה, אני בעצמי לא ידעתי מה זה תפוצות והתחלתי להתעמק. ואני עוד נמנה עם העולים, וגם זיהיתי הרבה צברים שלא באמת יודעים מה זה תפוצות ועד כמה חשוב לעשות את החיבור הזה.

כמובן גם כלפי חוץ, אני כן תומך בזה שאתה הולך עם הטכנולוגיה והקדמה, שהיום קל יחסית, שום דבר לא קל, אבל יחסית אפשר לרתום את כולם עם הטכנולוגיה החדשה, את כל התפוצות, שיעורים, כמו שאמרת, חנוכה בבית ספר, חשוב שגם היהודים בתפוצות ידעו שיש להם את האפשרות הזאת, שוב, הפרסום של זה, שידעו, שייחשפו לזה.

אז אני מאוד מאמין בזה, אני חושב שכמו שאמרת אנחנו מצילים יהודים. לא כולם חייבים לעלות, כמובן שאנחנו מעודדים עליה ורוצים, אבל יהודים שיכירו בזה שהם יהודים ואני דווקא נמצא יותר באזור הפוסט סובייטי, אז שם באמת גם כהרבה אנשים פשוט נעלם, יהודים, חלק עכשיו מחפשים בגלל המצב אולי את השורשים, אבל אני חושב שאנחנו באמת מצילים ובאמת כמו שהגדרת, חשוב לקיום המדינה שלנו. כי אנחנו עם אחד וחשוב לנו לעשות את החיבור הזה. זו באמת אחת המשימות החשובות. אז תודה, וכל דבר שאתם צריכים מהוועדה אנחנו נתמוך.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי.

תודה רבה נפתלי. אני מאוד שמח שהוועדה מקדישה דיון לנושא הזה, אני חושש שאנחנו לא משקיעים במדינת ישראל מספיק זמן לדיונים הללו ואנחנו נזעקים רק במצבי אסון, כמו שקרה בפיטסבורג.

אבל בין לבין חיים מיליוני יהודים מעבר למדינה. יפה אמרת שסוף סוף הגענו למצב שרוב היהודים נמצאים פה. אבל זה קורה משני תהליכים, בין היתר מפני שאנחנו מאבדים יהודים שגרים בתפוצות.

אגב, הרוב לא פה, התפוצה הגדולה ביותר היא פה. בתפוצה יש יותר יהודים. אבל הריכוז הגדול ביותר הוא פה.

נכון. אבל עדיין אנחנו מאבדים כל הזמן בתהליך שהוא, אני לא יודע אם הוא הפיך, אבל לדעתי הוא האויב הכי גדול של העם היהודי. אנחנו אומרים את זה לעצמנו ועוברים מיד לסעיף הבא. מי שרוצה לראות שהעם היהודי ישרוד, הוא לא יכול לשרוד רק על הקבוצה שחיה במדינת ישראל, היא קטנה מדי. הוא חייב את כל הקהילות ברחבי העולם, ולהציל אותם. אין לי הגדרה אחרת.

אנחנו נוסעים לא פעם בקבוצות מטעם הסוכנות, עם השדולה שיש לנו בכנסת וגם הכנסת מעודדת נסיעות של חברי כנסת, אבל אתה רואה שהקהילות מצטמקת והולכות ומספר האנשים שמעורבים הוא קטן והצעירים גם לא בדיוק קרובים, ובארצות הברית יש לנו תהליכים פנימיים מאוד קשים של התרחקות גם מישראל וגם מהיהדות והקבוצות שפעילות בקמפוסים, הן לוקחות מאתנו אנשים שהיינו רוצים שיישארו.

בקיצור, אני חושב שיש פה אתגרים מאוד חשובים. אני לא יודע כמה מזמנך אתה יכול להשקיע בנושא הזה כי יש לך משרד גדול מאוד על הראש, אבל אני כל הזמן אומר, בעיני זו המשימה הכי גדולה של מדינת ישראל בסוף, היא מדינת העם היהודי. כל כך הרבה אנחנו אומרים את זה. אם היא מדינת העם היהודי, אז היא צריכה להשקיע בעם היהודי, והיא משקיעה מעט מאוד.

אני שמח שמינית אדם, נראה לי על פניו שיש לו כישורים טובים אבל זה בטח קומץ. זה יורת טוב מכלום, שסוף סוף יש מישהו שרואה את העם היהודי לפני עיניו.

אני בעד הפרויקטים האלה, אימהות, כמובן מסע, כמובן תגלית וכן הלאה, המגע עם ישראל עובד כמו קסם. ברוב המכריע של המקרים, אנשים שמבקרים פה חוזרים אחרים הביתה. אז גם פה כמה שאפשר לעשות יותר, אני יודע שזה בסוף עניינים כספיים.

אבל אני אומר עוד פעם, אתה חייב לשכנע את חבריך השרים, ולהשקיע מקופת המדינה. אין דרך אחרת. המדינה שלנו היא כר מדינה גדולה וחזקה, וראש הממשלה אומר את זה כל הזמן והוא גם צודק, אז קח מזה, הפרדיגמה התהפכה. נכון שאנחנו עוד אוספים כסף בחוץ לארץ, כל הזמן. בסדר. אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים להשקיע ממש הרבה יותר, וחינוך, חינוך, חינוך. זה בעיני המפתח. מי שעובר את המסד הזה של החינוך, הוא יהודי. ומי שלא, זה כבר מתחיל להיות אחוזים, כמה מאלה שלא עברו יהיה יהודי, וחבל להתמודד עם הסטטיסטיקה האיומה הזאת.

מילה אחרונה. אני מבין שיש במשרד החינוך יוזמה לקצץ את ההקצבות לפעילות יהודית פלורליסטית בבתי ספר חילוניים. זו ידיעה מהבוקר.

אם זה כתוב בעיתון זה לא נכון.

אה, זה לא נכון.

באיזה עיתון זה היה כתוב?

הבוקר ב"הארץ".

או-הו.

אז תכחיש ותודיע שזה לא קיים.

אבל אז כל היום אני אצטרך להכחיש דברים. אין לי כוח לזה.

לא, "הארץ" הוא עיתון אמין בסך הכל. זה מסקנות ועדת שנער, אתה בטח מכיר. וכן הלאה. אם תגיד שמשרד החינוך אינו מתכוון לבטל תקציבים לפעילות יהודית פלורליסטית בבתי ספר חילוניים, עשינו את משימתנו הקטנה להיום.

אנחנו לא.

אוקיי. יפה. שמענו. עוד פעם. תשקיע בבחורים הצעירים האלה.

תודה. ג'וש, יש לך מה להגיד?

רק לברך את השר ואת המנכ"ל ואת מוזאיק, אני חושב שהעבודה של משרד התפוצות חיונית לעתידו של העם היהודי. אני חושב שיש להם יוזמות מבורכות, אני חושב שהם באמת פועלים כדי לקדם את הקשר בין ישראל לתפוצות.

הסוכנות היהודית תומכת בעבודת המשרד, יש קשר מצוין ברמה המקצועית ובשם יו"ר הסוכנות בוז'י הרצוג אני רוצה לברך אתכם על העבודה המצוינת.

תודה.

משפט אחרון לפני שאני הולך. שוב, להביע את ההערכה שלי. כולם פה יושבים ואני יודע כמה אתם עובדים קשה על המשימה הקדושה הזאת. אז רק באמת לומר תודה רבה, אין גבול ליצירתיות שאנחנו צריכים לתת ולאנרגיות למשימה, אנחנו פה כדי לעזור במשימה הגדולה. תודה רבה.

תודה. אני רואה שלמוזאיק יונייטד יש מצגת אבל בבקשה קודם כל המנכ"ל.

אולי קודם הם יציגו ואני אסכם בסוף אם יהיו שאלות.

אוקיי. אז בבקשה מוזאיק יונייטד. תציגו לנו את הפעילות שלכם וגם מאוד חשוב, תסבירו לנו איך היהודים בתפוצות יודעים על התכנית, הפרויקט שלכם. מי האחראי ומה הדרך שאתם מפרסמים שקיים דבר כזה.

אני אתחיל בעברית ואז אמשיך באנגלית. אני מנכ"ל מוזאיק יונייטד, ארגון שמבין שהעתיד היהודי שלנו תלוי בקהילה, המשכיות וחיבור.

היום הוא יום מאוד מאוד מיוחד בשבילי כיוון שהוא מציין חודש מאז שעליתי מאוסטרליה עם אשתי וילדיי, ועבורי זה יותר מאירוע משמעותי, זו הזדמנות של פעם בחיים לעשות שינוי מהותי עבור העם היהודי מתוך הבית הנצחי של העם היהודי.

זו זכות גדולה עבורי לעמוד כאן או לשבת כאן היום מול ועדת העלייה שבדיוק עשינו, הקליטה שאנחנו עוברים בימים אלה והתפוצות שזו המשימה שלי פה. אז לוועדה הזאת קשר מאוד מהותי ואני מודה לכולם פה על העבודה החשובה שלכם. אני אעבור לאנגלית עכשיו.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

כפי שאנחנו יודעים במשך 70 שנים יהודים מרחבי העולם תומכים בישראל. שמענו על החשיבות של הנושא מחברי הכנסת הנכבדים כאן, אבל במשך 70 שנים יהודים תומכים בישראל וכעת אנחנו חזקים יותר מבחינה כלכלית ומבחינה צבאית ובעוד תחומים רבים אחרים אנחנו הרבה יותר חזקים. ואני חושב שמה שוועדה זו מייצגת הוא שהפרדיגמה משתנה ואחריותנו להיות מסוגלים להשקיע בכיוון ההפוך.

כפי שציין השר מוקדם יותר, מוזאיק יונייטד היא באמת האפשרות עבור מדינת ישראל להשקיע בתפוצות בדרך של סטארט אפ, להסתכל על המקומות החשובים ביותר שאנחנו יכולים להשקיע בהם ואיך לעשות, וכעת הזמן לעשות זאת.

אז היכן אנחנו מתחילים? אנחנו מתחילים בנוער. אנחנו מתחילים בילדים, אנחנו מתחילים בדור הבא שזו באמת ההתחלה. אבל אנחנו לא יכולים להגביל את עצמנו לנקודה אחת מוקדמת בחייהם, וזה חיוני שנפעל עם אסטרטגיה מתמשכת, עם תכניות שמגיעות ליהודים וגדלה עימם במשך כל תקופות המפתח בחייהם, ובכל נקודה חשובה.

המשימה שלנו היא פשוטה, לעורר השתתפות בחיי הקהילה היהודית ולחזק את הקשרים שלהם לישראל על ידי חיבור בין תכניות ופילנתרופים מתעניינים או פעילים בשטח, ארגונים בעלי הצלחה במעורבות של הדור הבא, ועבודה איתם למצוא כיצד אנחנו יכולים לעשות יותר טוב, יותר מהר, ועם פריסה רחבה יותר.

אנחנו מתמקדים בנוער היהודי בגילאים שבין 13 ל-35, ומדגישים את המסר החשוב כפי ששמענו בעבר, שאנחנו לא יכולים להיות יהודים תוך התעלמות מהמקום שממנו באנו, ומאוחדים, בהתעלם מהמקום אליו אנחנו הולכים ואיך אנחנו משיגים זאת.
אנחנו מעודדים יהודים צעירים להתחבר לזהות היהודית שלהם וליצור קשר עם ישראל בתנאים שלהם. אנחנו רואים כל אחת מהיוזמות שלנו כעמוד תווך בארגון שלנו. התכניות כוללות דוברי רוסית בתפוצות, דוברי עברית בתפוצות, מחנות קיץ יהודיים, תכניות שירות שבו אנחנו יכולים לערב את המשתתפים דרך התנדבות ועוד עמודי תווך רבים שאנחנו מאמינים ועלו ממחקרים ככאלה שאכן מעורבים את הדור הבא.

כמובן שהשאלה היא מי עומד מאחורי כל זה. אני חושב שהאנשים שיושבים בחדר זה צריכים להיות גאים בעצמם כי בסופו של דבר מוזאיק יונייטד נוסדה על ידי מדינת ישראל לשם המטרה של השקעה בתפוצות.

על כל 2 דולר שאנחנו מגייסים בתפוצות, הממשלה הישראלית משקיעה דולר אחד שמאפשרים לנו ליצור את היוזמה השיתופית הגדולה ביותר בהיסטוריה היהודית, כזו שמתמשכת על פני הזמן.

הממשלה הישראלית מחויבת להשקעה חסרת תקדים של 66 מיליון דולר בתכניות ברחבי העולם, וכשלוקחים בחשבון את המצ'ינג הניתן מהקרנות, כיוון שזה מאפשר לנו להשיג מימון נוסף מחוץ לישראל, אנחנו יכולים להגיע ל-200 מיליון דולר ואפילו לעודד אנשים להשקיע עוד ועוד, מכיוון שזה באמת משנה את עתידנו.

אז איך אנחנו מפיקים את המיטב מהשקעה זו? המפתח שלנו להצלחה היא העובדה שיש לנו גישה מונחית נתונים, וזה חשוב להעריך ולהבטיח שאנחנו אכן מצליחים. אנחנו משתמשים בהערכות בלתי תלויות לזהות היכן נמצאים הצרכים ומספקים שותפים קיימים ופוטנציאליים למימון התכניות שצריך להניען קדימה.

על ידי כך אנחנו מוסיפים ערך בלי להמציא את הגלגל. אבל באזורים בהם לא קיים שום דבר, וכמובן שיש מקומות כאלה, אנחנו צריכים להמציא, ולעשות שינוי. אנחנו רואים בכל אחת מהיוזמות שלנו כעמוד תווך של הארגון. הזכרתי חלק מהן לפני כן וכולן מופיעות על המסך, הן מאפשרות לנו באמת לשים את הדגש על האזורים הקריטיים של הדור הבא.

אנחנו גם נרגשים להשיק את חיל השלום היהודי, תנועת שירות עולמית לצעירים יהודיים מרחבי העולם, מעודדים אותם לתת בחזרה, לתרום, ולהשפיע על קהילות ברחבי העולם. על פי מחקר על ערכים יהודיים, לפחות 70% מהיהודים בדור ה-Y שעובדים באזור של תיקון עולם, משפרים את העולם מסביבנו, לא עושים את זה דרך מסגרות יהודיות, בעוד אני רואה את זה כערך מאוד חשוב, הם לא עושים את זה בדרך יהודית, ואנחנו רוצים להזמין אותם להיות חלק ממסע זה, להמשיך את השיח המיוחד הזה שבין הדורות, שמאפשר לנו להביא את תיקון עולם עם תוכן, מאפשר להם לראות את עצמם ככאלה שגורמים לשינוי בשיתוף עם מדינת ישראל, לעשות שינוי ברחבי העולם.

מטרתנו היא פשוטה, להעלות בצורה משמעותית את מספר הצעירים היהודיים שמעורבים בשירות משמעותי, אתי ובר-קיימה, בה בעוד שההתנסויות של צעירים אלה מאפשרות להם למצוא תשובות על שאלות כמו מהן האחריות העולמית של האומה היהודית, של העם היהודי. מה תפקידה של ישראל ברמה העולמית, ולחזק את הזהות העצמית שלהם תוך כדי התהליך.

לאחר שמיקדנו את הצורך הדחוף ביותר של חינוך יהודי ומעורבות בקמפוסים, השקנו פרויקט שהוא עמוד תווך בקמפוס, כעת הוא בשנתו השלישית וכאן מוצג חלק ממה שעשינו עד עתה.

(מוקרן סרטון)

ביחד עם השותפים שלנו וכמובן השר לענייני תפוצות שתומך לחלוטין בכל שלב בדרך, אכן השגנו הרבה יותר ואני באמת מודה לו כאן על כל מה שהוא עושה, לשר שהיה כאן ויצא ולכל הצוות במשרד, חגי וכל המעורבים. אנחנו באמת מעריכים זאת, והם באמת עושים שינוי משמעותי כי בסוף השנה האקדמית הזו, דרך מוזאיק יונייטד והמימון שמגיע מהממשלה הגענו להשקעה בקמפוסים של מעל 100 מיליון דולר, ביחד עם תורמים מהתפוצות והשותפים שלנו, חב"ד עולמי והלל, שזו יוזמה יוצאת מן הכלל, ואנחנו רואים את התוצאות. בשנה זו בלבד עירבנו בצורה ישירה למעלה מ-30,000 סטודנטים ב-400 קמפוסים על פני שש יבשות.

חשוב לדעת שלמעלה מ-50 הקמפוסים האלה הם קמפוסי סטארט-אפ, כך שלא היה ארגון או מחנכים יהודים שסיפקו אפשרויות למעורבות יהודית לפני התערבותנו בקמפוסים אלה. אבל כל מספר מייצג אדם. עד לפני שלושה שבועות הלל לא היו פעילים בצרפת ותודות למעורבות של מדינת ישראל דרך מוזאיק יונייטד והשותפים שלנו, כעת יש הלל בצרפת.
לסיכום, אני רוצה לתת לכם דוגמה, כיוון שכל מספר מייצג אדם ועד כמה הדבר משמעותי. אז אספר לכם על אלכסנדר דוידסון, נער מדרום פלורידה שאהב צילום. כשהוא היה בן 16 הוא טיפס על עמוד כדי לצלם תמונה מאוד מיוחדת, למרבה הצער הוא נפל והוא הפך להיות משותק בגפיו התחתונות והוא לא היה יכול ללכת יותר, ואחת מרגליו נכרתה. כפי שאתם יכולים לשער, הוא רצה להתבודד. בשנות ה-20 שלו הוא הוזמן על ידי אחד מהשותפים שלנו להשתתף בתכנית מיוחדת של מוזאיק יונייטד לפולין, לצלם שם תמונות. הוא חשב לעצמו "אם אני יכול לצלם, אני מוכן לעשות זאת".

אתמול הייתי בפולין, וחשבתי על המשמעות של אלכסנדר להיות שם. אלכסנדר נכנס, מן הסתם הוא לא יכל היה ללכת, כל האחרים הלכו, הוא היה בכיסא גלגלים, הוא נכנס על כיסא הגלגלים שלו לחדר של הפרוטזות באושוויץ. לו לעצמו יש פרוטזה, והוא צילם תמונות וחשב לעצמו אילו הייתי כאן עם הפרוטזה שלי לא הייתי שורד כאן. בהיותי יהודי, לא הייתי שורד כאן. תחושת ההכללה של יהודים, ואלכסנדר החליט לערוך תערוכה יוצאת דופן בדרום פלורידה, עם יהודים ולא יהודים דומים.

תודות למדינת ישראל הנער הגיע לפולין במסע יהודי, והוא כעת לומר הרבה יותר על החשיבות של זה. וזה סיפור אחד מני רבים שבאמת עושה שינוי.

אז מה הופך את מוזאיק יונייטד למיוחדת ושונה מכל מה שהיה בעבר? במקום ליצור מוצר גדול ולקוות למשוך צעירים שאינם בעלי זיקה יהודית או בעלי זיקה יהודית מועטה, אנחנו עובדים עם מתמחים במעורבות יהודית, לפגוש את אותם צעירים היכן שהם נמצאים כדי לעזור להם לפתח קשרים לחיים יהודיים, מסורת יהודית וישראל, ו- - - להם, בתנאים שלהם ובזמן המתאים להם. במקום להתמקד בקבוצת גיל מסוימת אחת או התנסויות קודמות, אנחנו מעזים לחזק את השטח בכללותו של חינוך יהודי לא פורמלי ונסיוני, בתקווה שנעמיק את המעורבות בכל שלב ושלב של חייהם. אנחנו עובדים עם פרדיגמה חדשה לגמרי, וזה מראה שהשותפים שלנו מגיעים להרבה יותר צעירים יהודים שכמהים לחיי קהילה, המשכיות וקשרים.

אנחנו שותפים עם ארגונים נפלאים כמו מסע, תגלית, JWRP בנקודות שונות בחייהם, אבל אנחנו מבינים שאין silver bullet לעם היהודי, לכן אנחנו עובדים עם גישות רחבות היקף למעורבות יהודית בחיפוש אחרי עתיד יהודי טוב יותר.

(ממשיך בעברית)

ישבתי קודם עם יושב הראש ודיברנו על כך שהממשלה החליטה שמדי שנה בחודש כסלו יצויין שבוע חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות.

חוק יום העלייה.

לא חוק יום העלייה. שבוע התפוצות. אני מציע שהוועדה תציין בשבועות הקרובים את השבוע הזה בישיבה מיוחדת. תודה רבה לכם על ההקשבה אך חשוב מכך תודה על כל מה שאתם עושים למען המדינה האהובה שלנו והעם היהודי. תודה.

תודה רבה על כל מה שאתם עושים למען מדינת ישראל והעם היהודי. נשמע את מנכ"לית מסע. בבקשה.

בוקר טוב. כמו שאמר השר אנחנו באמת נלחמים בשוחות ובחלק מהמקרים יש תחושה שאנחנו באיזה קרב מאסף, שאנחנו צריכים להמשיך ולהילחם אותו.

אני אספר לכם על אחד הכלים שהמדינה משקיעה בו הרבה כסף, הפילנתרופיה משקיעה בו הרבה כסף ואנחנו חושבים שהוא אחד הכלים הכי אפקטיביים.

אמר פה חבר הכנסת נחמן שי, ברגע שצעיר יהודי מגיע להתחכך בצורה משמעותית עם הבית הזה, כל מה שצריך לקרות כמעט קורה, וזה בליבת תיאורית השינוי של חברת מסע.

קצת שתדעו מי אנחנו, אם יש מישהו סביב השולחן שלא יודע, מסע מיסודה של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל בעצם מובילה את עולם החוויות הארוכות בישראל. זה מה שאנחנו עושים, כ שהמיקודים האסטרטגיים שלנו הם בתכניות פיתוח קריירה ופיתוח מנהיגות לגילאים 30-18 מכל העולם.

אתם יכולים לראות כאן שב-14 השנים שמסע קיימת השתתפו בתכניות האלה 140,000 צעירים, בערך 12,000 בשנה מ-60 מדינות. מדובר על צעירים שמשתתפים פה בתכניות שהן בין חודשיים לעשרה חודשים, רובם המכריע בין חמישה לעשרה חודשים.

מילה אחת על מה אנחנו בעצם מאמינים בו, מה תאוריית השינוי שלנו וקצת אני אספר לכם מה הם עושים בארץ. אנחנו מאמינים שחוויה ארוכה, משמעותית, אותנטית שמאפשרת לצעיר להתחכך בישראלים ולהתחכך במדינת ישראל על הטוב, על הרע, על המורכב, אפילו רגעים שלא נוח פה מבחינה ביטחונית יש להם משמעות על הצעיר הזה.

עכשיו הייתי בביקור בעוטף עזה, פוגשת משתתפים, אף אחד לא רוצה לברוח הביתה אגב, וכולם מצליחים להגיד לך שיש משהו חזק להיות בעוטף עזה בתקופה הזאת. "אנחנו מבינים משהו על ישראל שלא הבנו ואנחנו לא רוצים לברוח מפה הביתה. קצת ההורים שלנו רוצים שנברח, אבל אנחנו פה" אז זה ברגעים האלה, ברגעים שיש חג שאף פעם הם לא חגגו בצורה שהם חוגגים בארץ, וזה ברגעים שהם מתחככים במקום העבודה שלהם, שתיכף נספר קצת מה הם עושים, עם התרבות הישראלית ועם פערי התרבות.

ההנחה שלנו אגב, ושימו לב שזה סוגריים, זה לא המנדט שבשמו קמה החברה, שהפעילות הזאת בישראל, כש-12,000 פעילים חיים פה איתנו, חצי שנה או שנה, זה משנה גם את היחס של הישראלי ואת ההבנה שלו על מה זה צעיר מיהדות התפוצות, וזה גם גורם לו למחשבות או לשינוי התפיסה ביחס לזהות היהודית שלו.

זה עוד אזור בו נוכחות צעירים אלה בחיים שלנו משפיעה עליו. גם על החברה הישראלית ביחסה ותפיסתה את עולם התפוצות. אמר פה גם השר וגם חבר הכנסת נחמן שי שאחד מהאתגרים שלנו הוא כמה מדינת ישראל תופסת את הסיפור הענק הזה שקוראים לו העם היהודי ואת התהליכים המאוד מטרידים שהוא מצוי בהם כאיזה שהוא אתגר קיומי אסטרטגי שאנחנו צריכים לעסוק בו. ככל שיותר ישראלים יחשיבו את זה ככזה, יש לי הנחת עבודה שגם בבית הזה וגם בממשלה יחשבו על זה ככה.

עם מה אנחנו בעצם מתעסקים? שלושה מעגלים מעניינים אותנו. כשצעיר מתחיל ביום הראשון, אנחנו בודקים מה קרה לו אחרי חמישה, עשרה חודשים. שלושה חודשים מעסיקים אותנו. אנחנו רוצים שהוא יסיים את הדרך ויגיד "Israel is home". ישראל יכולה להיות בית בשבילי. אני מרגיש פה נוח, אני יכול להסתובב פה, אני יכול לעשות קניות, יש אנשים שחשובים לי, יש אנשים שאני חשוב להם, אני יכול לעבוד פה, אני אסתדר בעברית. ישראל כבית. מעגל אחד.

מעגל שני, Judaism and peoplehood, תחשבו שמסע היא בעצם מגרש המשחקים הגדול ביותר של העם היהודי. 12,000 צעירים במהלך השנה מ-62 מדינות בעולם נמצאים בו זמנית על הקרקע. הם נפגשים, יש להם פעילויות משותפות, לחלק מהם זו פעם ראשונה שצעיר אמריקאי פגש צעיר מאוקראינה, או צעיר מדרום אמריקה. יש הבנה הרבה יותר רחבה של מה המשמעות של הדבר הגדול הזה שנקרא העם היהודי.

הדבר האחרון הוא personal and professional growth, אנחנו באמת מאמינים שתהליך צמיחה שעובר מישהו שעזב את הבית לתקופה משמעותית בגיל מאוד מעצב, בתקופה מאוד מעצבת חייבת להתרחש כדי ששני המעגלים האחרים ייכנסו לפעולה. יתבצע איזה שהוא תהליך של טרנספורמציה זהותית.

אז בואו נגיד משהו על היצירתיות ועל הדרכים שאנחנו פועלים בהם, כי מה האתגר האמתי שלנו? האתגר האמתי שלנו הוא לגרום לצעיר יהודי שגדל איפה שהוא בעולם לעזוב את ביתו ולבוא אלינו לחמישה או עשרה חודשים מחייו. התחייבות מאוד מאוד משמעותית, לא בהכרח ברצף החיים, לא בהכרח התחייבות טריוויאלית, אגב, בדרך כלל היא גם עולה לו כסף, ולא מעט, בחלק גדול מהמקרים.

אנחנו מעבר ללשכנע אותו לעשות מהלך כזה אנחנו מתחרים גם במדינות אחרות בעולם שמשיאות חוויות בינלאומיות. הקונטקסט שלהם הוא לא בהכרח הקונטקסט שלנו היהודי-ישראלי, אבל החוויות האלה אתה יכול למצוא אותם באוסטרליה, דומסטיק בניו יורק, בגרמניה ובכל מקום אחר בעולם. לכן אנחנו באמת מפעילים אסטרטגיה מאוד יצירתית לגבי איזה סוג של חוויות יגרום לצעירים לבחור בנו על פני כל מקום אחר, ברגע שהם בחרו לצאת לחוויה בינלאומית.

המאמצים שלנו מרוכזים בזירת פיתוח הקריירה. הסיבה שהם מרוכזים שם היא שאנחנו מאמינים שצעיר יהודי, כמו צעיר לא יהודי, היום מאוד מאוד עסוק בשאלות אינדיווידואליסטיות, איך הדבר הזה מקדם אותי. איזו שורת רזומה אני יכול לרשום מחוויה בינלאומית שאני חווה בישראל.

לכן אתם תראו ששורת המוצרים שאנחנו מציעים היום מאוד מאוד מרוכזים בזירה של התמחות, להתמחות בהייטק הישראלי, להתמחות בזירה הכלכלית הישראלית, להתמחות במשרדי הממשלה, בכנסת, זו זירה אחת מאוד מפותחת שאומר עליה מילה.

יש לנו פרויקט שאנחנו מקווים להשיק אותו בתוך שבועות קצרים, מסע טק, שהוא פרויקט שפונה ל-coder-ים ופונה למהנדסים יהודיים בכל העולם לבוא לפה לחוויות משמעותיות. יש פרויקט מדהים, שאנחנו קוראים לו מסע Israel teaching fellows, שצעירים מלמדים אנגלית באזורים סוציו אקונומי נמוך למשך שנה, נכנסים לכיתות 25 שעות בשבוע, כמו מורה, וחיים שם עשרה חודשים. מבית שאן, רהט, באר שבע וכיוצאה באלה. צעירים שסיימו ייל, סיימו עכשיו את אוניברסיטת שיקגו, באים לפה ונכנסים שנה לעשות מהלך כזה.

יש לנו כמובן את פרויקט העלייה שלנו שהוא פונה בעיקר לצעירים שיש בזירות שהם חיים בהם, - - - זה פרויקט שפונה לצעירים מברית המועצות לשעבר, פונה לצעירים מצרפת, זה פרויקטים של שנה שיש בהם אלמנטים שמכינים אותך לחיים פוטנציאליים בתחום העלייה. אגב, גם שם רכיבי הקריירה מאוד מאוד משמעותיים.

אני רוצה להראות לכם איך נראית זירת ההתמחות שלנו היום. יש לנו 5,000 מתמחים במשק הישראלי בשנה ולכן אני אומרת, זה מיקוד אסטרטגי שלנו. 5,000 מעסיקים. פעם בישראל היית צריך לדפוק על דלת ולשכנע מעסיק לקחת מתמחה, קונספט שלא היה מקובל פה. היום יש לנו היצע מאוד גדול של מעסיקים ואנחנו מאוד מאוד מקווים שנצליח להגדיל את היצע המתמחים שלנו, לגרום ליותר ויותר צעירים לבוא לעשות התמחות בישראל.

אחד המהלכים הגדולים והמעניינים שאנחנו עובדים עליו השנה, ואני מאוד מאוד מקווה שנשלים אותו עד סוף השנה, זה לפתח מרקט פלייס דיגיטלי לעולם היהודי שבו כל המתמחים - - -

זה בנוסף ל-12,000 בשנה?

זה לא בנוסף, זה חלק מהם. מרקט פלייס דיגיטלי זו זירה דיגיטלית, זירת פיתוח הקריירה שלנו. את זה אנחנו רוצים להכפיל. אדוני היושב ראש, זו צריכה להיות השאיפה של מדינת ישראל, לראות 10,000 מתמחים, ולמדינת ישראל יש את השיין הזה. זו זירה שבה אתה לא צריך להילחם. לישראל יש מותג טוב, היא נחשבת סטארט-אפ ניישן, היא ידועה ככלכלה מאוד מתקדמת. שם אנחנו צריכים למקד את המאמצים שלנו.

המרקט פלייס הדיגיטלי הוא זירה דיגיטלית שבה אנחנו שואפים להביא את כל המתמחים, את כל המועמדים, את כל הבוגרים שמחפשים עבודה בישראל ואני אגיד על זה מילה, את כל המעסיקים, לתוך זירה דיגיטלית אחת שהיא בעצם מרקט פלייס יהודי. יש לנו אפילו חלומות שבשלב שהם חוזרים לארצות המקור, אם הם חוזרים לארצות המקור ייכנסו מעסיקים יהודים מהעולם לתוך הזירה הזאת. אז זה שלב 2, אנחנו נתחיל מליצור את המרקט פלייס הזה, מאמינים שהוא ישכלל את השוק ויביא לנו עוד מתמחים.

זו רק דוגמה לחברות שעובדות איתנו היום. אתם רואים שאלה חברות גדולות ומצליחות במשק הישראלי ובאמת שהדף צר מלהכיל. אגב, אם תעשו סיבוב ברוטשילד, כל דלת שתדפקו עליה בטעות, יפתח לכם מישהו בשפה אחרת.

השבוע אני פגשתי מעסיק שהיה לו כבר 250 מתמחים, 15 בזמן נתון סביב השולחן, כל אחד בשפה אחרת. קוראים לזה 360-5 הם עושים ספורט לכל העולם, הם עושים שם התמחות, הם באים לחצי שנה או שנה של התמחות, חלק מהם עושים מרקטינג, חלק מהם עושים דיגיטל, חלק מהם עושים סייל.
מה שיפה בארץ זו התרבות. בארצות הברית אתה נכנס כמתמחה, אתה תעשה צילומים, תגיש תה, תצפה. בישראל, אם אתה מוכשר הדלת נפתחת. אתה יכול למצוא את עצמך במיוחד בסטארט-אפ קטן תוך כמה חודשים, פתאום אתה דירקטור אוף מרקטינג.

בהמשך לזה אני אומרת לכם שעבר בכנסת לפני שנתיים, חבר הכנסת נחמן שי קידם חקיקה שאפשרה לבוגרי מסע לקבל ויזת עבודה לחצי שנה, אתה יכול לראות את התוצאות נחמן, 2,500 ויזות עבודה ניתנות בשנה לבוגרים שלנו שמבקשים להאריך בחצי שנה את שהותם. אז הם נמצאים חמישה חודשים, הם נכנסים לאיזה מקום התמחות, בעל הבית אומר לו "בוא תישאר איתי". הוא לא רוצה לעלות עדיין, הוא מתלבט, הוא מבקש ויזת עבודה. תבינו את המשמעות של זה. מחצי שנה שהות בתוך תכנית שמימנו, אנחנו משחררים אותו לשוק החופשי לעוד חצי שנה, כשהדרך להישאר פה או לייצר נטוורק עסקי מאוד משמעותי לישראל נסללת.

בסך הכל לוועדה הזאת זה חשוב, 35,000 צעירים עלו ארצה במהלך השנים לפי הנתונים שבידינו, להערכתי אפילו יותר. יש המון קושי בנתונים האלה, זה נכון, כשרבים מהם הם מברית המועצות לשעבר ומצרפת, יש גם גידול בעולים מדרום אמריקה שבוחרים להשתקע בישראל, אנחנו חושבים שזה קשור מאוד לאסטרטגיה של פיתוח קריירה. כשצעיר מרגיש נוחות במקום העבודה הוא יכול לעבוד ב ישראל, כשיש לו איזו שהיא רשת חברתית, תזכרו שהם גרים הרבה פעמים בדירות, הם מקבלים איזה שהוא וייב לגבי איך חיים פה כמו ישראלים, לא כמו תיירים. אני חושבת שזה יוצר גשר מאוד מאוד בריא וטוב לעליה ויש לנו שיתוף פעולה טוב עם משרד העלייה והקליטה.

תודה רבה.

רגע. מסע Israel teaching fellows זה פרויקט שלנו, עם משרד החינוך, בדחיפה של שר החינוך והתפוצות, פרויקט שאנחנו אוהבים אותו מאד וגאים בו. אנחנו הצלחנו במאמצים של השר ושל משרד התפוצות להכפיל אותו מ-130 ל-250 בשנתיים האחרונות. צעירים שמלמדים היום ב-15 רשויות מקומיות, ב-150 בתי ספר, 25 שעות שבועיות, גרים בקהילה, אחר הצהריים מלמדים במתנ"סים מבוגרים, מכינים צעירים לבגרות, הולכים לעשות ביקור בית, הם הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה. לראייתנו כשמתרחש הדבר, הרגע הזה שבו צעיר מרגיש נוח בקהילה, בבית שאן, באר שבע, בכל מקום אחר מתרחש המיזוג הזה שהוא לחיים. אתה הולך ואחרי חמש שנים לא משנה איפה נתפוס אותך, סביר להניח שישראל משחקת תפקיד משמעותי בחייך.

יש לנו בהמשך נתונים על האימפקט והתוצאות. אנחנו רק נאמר לכם, כיון שאנחנו לא נראה אותם עכשיו, שמסע היא כר פורה למנהיגות העתיד של העם היהודי שהיא סוגיה מאוד מאוד רגישה שלא עלתה היום בדיון הזה, והיא מקדמת ברמה משמעותית נכונות של צעירים להילחם ב-BDS, ולהגן על תדמיתה של מדינת ישראל והיא כמובן משפיעה השפעת עומק על שאלות של זהות יהודית והקשר למדינת ישראל. תודה לכם.

תודה. אנחנו נשמע על עוד פרויקט ואז ניתן לאנשים לשאול שאלות. הפרויקט הוא תגלית אמהות. בבקשה בתמצית.

תודה. שלום לכולם, אני מייצגת ארגון שנקרא JWRP, Jewish woman renaissance project, ובאמת פרויקט הדגל שלנו בשיתוף משרד התפוצות הוא מומנטום MOM MENTOM, מי באמת מקבלת ההחלטות העיקרית בנוגע לעתיד המשפחה שלה? האישה, האם ברוב המקרים מקבלת החלטות מאוד משמעותיות לגבי איפה תגור המשפחה, לאיזה חינוך ילכו הילדים ובאמת מה תהיה מערכת החיברות שלהם.

ההחלטות האלה במידה רבה מאוד לא משפיעה רק על עתיד אותם הילדים אלא גם משפיעה על עתיד הנכדים של אותה משפחה והדורות הבאים שיבואו אחריה. בעצם לפני תשע שנים חברו להן ביחד שמונה נשים מאזור וושינגטון די.סי, שמונה נשים שבאו מרקעים לחלוטין מגוונים, אורתודוכסיות, קונסרבטיביות, רפורמיות, אבל כולן עם תשוקה גדולה לעם ישראל ובעצם לחשיבות שבהמשכיות אותו הנר הדולק שימשיך קדימה.

כשהן התאספו ביחד הן אמרו "איך אנחנו יכולות בעצם לעשות משהו שתהיה לו השפעה עמוקה על העם היהודי בצורה יעילה וזריזה" והן אמרו "אנחנו נלך על נשים" לא כי הן נשים, אלא כי אם אתה רוצה להגיע ל-ROI הגדול ביותר, ההשקעה המוחזרת, אתה משקיע באמא אתה מקבל את כל המשפחה.

התפיסה שלנו אומרת שאם אתה משפיע על אמא שהיא נמצאת בשלב בחיים שלה שהיא במקום יציב, היא במקום בשל, היא נכונה ויכולה לקבל החלטות משמעותיות לגבי איך המשפחה תחיה, באיזה אופן, איפה ינפשו בקיץ, לאיזה בית ספר או קמפ, אם בכלל, הילד שלהם ילך אליו וכולי, היא באמת נמצאת במקום הזה וביכולות של לקחת אחריות ולעשות שינויים משמעותיים עבור כל המשפחה שלה.

לכן אם אתה משקיע באשה, אתה משפיע על משפחה. אתה משפיע על מספיק משפחות, אתה משפיע על קהילה, וכשאתה משקיע על הרבה מאוד קהילות, אתה יוצר ממש שינוי משמעותי בעולם.

אז למעשה, אם התחלנו ב-300 נשים בשנה הראשונה, בעזרת משרד התפוצות, ופה באמת אנחנו רוצים להודות למנכ"ל כמובן ולצוות המסור של המשרד שבזכותם זה קרה, הם הציעו לנו שותפות והם אתגרו אותנו מאוד, והיו"ר מקודם דיבר על החשיבות של אירופה, ובאמת משרד התפוצות באו אלינו ואמרו לנו "תכפילו את המספרים שלכם בשנה הראשונה, נעשה פיילוט, אבל תכנסו לאירופה. אנחנו רוצים לראות אתכם גם משפיעים שם".

ובאמת כך קרה, ומהתחלה של 300 נשים בשנה היום אנחנו מתקרבים לכ-3,000 בשנה והמספרים הולכים וגדלים. אנחנו היום פעילים ב-26 מדינות, אחת מהן היא כמובן ארצות הברית הרחבה, שרק בתוכה יש לנו למעלה מ-150 שותפויות.

איך עובד המודל שלנו? הוא מודל ייחודי. אנחנו לא באים ואומרים "אנחנו ארגון שעכשיו יקים 200 פלוס שלוחות ברחבי העולם" לא. אנחנו אומרים "בואו נסתכל על הזירה הקיימת, נאבחן אילו ארגונים אפקטיביים קיימים בשטח וניכנס איתם לשותפות, נשפיע בהם".

אז JWRP היום באמצעות MOM MENTUM, מגיע וחובר ל-JCC, לפדרציות, לבתי כנסת בכלל הזרמים, לקמפים, לכל מיני סוגים של ארגונים יהודיים, עם ה-IAC התחיל שיתוף פעולה מדהים ועכשיו בדיוק היו פה שישה סניפים שלהם. כל מיני ארגונים שונים ומגוונים בעם היהודי שמייצגים אוכלוסיות שונות, ואנחנו נותנים לארגונים האלה את הכלי של מומנטום. מה הכוונה? הארגונים האלה יכולים להציע לנשים בקהילה שלהם, נשים ללא זיקה יהודית, או נשים עם זיקה נמוכה ככל האפשר לעם היהודי, לישראל ולזהות יהודית, ולהציע להן בעזרת הצעה של הגעה לישראל בעצם לחוויה נשית מעצימה ומיוחדת, הן מגיעות וכך למעשה הן נמשכות פנימה לתוך המעגל הזה של הקהילה היהודית, אך הן נרשמות לתכנית של שנה, לא של שמונה ימים. הן בעצם מתחייבות לתכנית של שנה עם נשים מתוך הקהילה שלהן, שנמצאות ברדיוס קרוב אליהן, שברוב המקרים הן לא הכירו לפני, כי הן פשוט לא היו מעורבות בקהילה, אבל לאחר שהן מגיעות לישראל וחוות פה חוויה כל כך משמעותית, כל כך מחברת, וכזו שמשאירה עליהן חותם ולאחר מכן על המשפחות שלהן, הן חוזרות בחזרה לקהילה ואותו ארגון שאיתו הן הגיעו, כמובן בעזרת התמיכה החינוכית של מומנטום, הן ממשיכות ועוברות תהליך של שנה בקהילה הסביב מעגל החיים היהודי ודברים נוספים.

חשוב לי לציין כי זה דבר שהוא חדש במומנטום וגם בעזרת דחיפה משמעותית ממשרד התפוצות, הוא הנושא של ישראליות. למעשה בשנים האחרונות על כל אוטובוס, כמו שלירן אמרה קודם, אם אתה כאן ואתה רוצה לחוות את ישראל אתה חייב לעשות את זה גם דרך ישראלים, ועל כל אוטובוס שנמצאות בו נשים מהתפוצות, ואם אוטובוס שלנו יכול להכיל נשים מאוסטרליה, מאיסטנבול ומהונגריה באותו האוטובוס, על אותו אוטובוס יהיו גם נשים ישראליות כי הן חלק מהסיפור, הן חלק מאותה שיחה של עם יהודי שמתרחשת לפעמים כשהן יושבות אחת ליד השניה באוטובוס ולפעמים גם באופן מובנה, אבל השיחה הזאת מאוד מאוד חשובה.

אנחנו רואים באמת את יכולות ההשפעה של מומנטום שהן רחובות מאוד ואנחנו רואים את זה בנתונים של שליחה לבתי ספר יהודיים, הישארות לאורך שנים מעורבות בקהילה, הגעה לישראל, חזרה לפה עם המשפחות שלהן וכולי, אנחנו גם רואים אפקט מאוד משמעותי על הישראליות. הישראליות האלה חוות חוויה מכוננת. אחד, הן בדרך כלל מגיעות למסע ואומרות "אה, אני באתי לייצג את ישראל, אני באתי להיות שגרירה", אנחנו מהר מאוד אומרים להן "אתן לא באות להיות שגרירות, אתן באות להיות משתתפות ככל אחת שנמצאת אתכן בחוויה הזו וגם אתן באות להיות במידה הכי משמעותית גשר למדינת ישראל ולתושבים שחיים כאן
למעשה הישראליות שמשתתפות בחוויה הזו יוצאות מכאן עם קשר עמוק מאוד לעם היהודי. אמנם הן מתחילות במפגש, אבל מבחינתנו מפגש הוא לא מטרה, המפגש הוא האמצעי לבניית מערכת יחסים. מערכת יחסים שאנחנו משקיעים בה ומטפחים אותה לאורך זמן ואנחנו גם רואים נתונים מאוד מעודדים בנושא הזה בקרב הישראליות והיכולת שלהן להמשיך את הקשר עם הנשים שהן פגשו בתפוצות.

מילה אחרונה, מבחינת המטרות שלנו והמטרות של מומנטום אנחנו משקיעים בנושא של חיזוק הזהות היהודית, אנחנו משקיעים בנושא של אחדות ולא אחידות בקרב העם היהודי, ולכן החשיבות שלנו של להביא ארגונים שונים להיות ביחד, ואנחנו משקיעים כמובן בחיבור לישראל.

עוד דבר חשוב ביותר מבחינתנו הוא בניית מנהיגות. כל אישה כזו מעצם היותה אמא היא כבר מנהיגה. היא מנהיגה בבית את חלקת העולם הקטנה שלה אבל יש לה גם פוטנציאל אדיר מאוד להשפיע בקהילה, והנשים האלה, אנחנו נותנות להם במסגרת התכנית, הרבה מאוד כלים מעבר לתכנית שהן ממשיכות ועושות בקהילה, יש להן כנסי מנהיגות.

תודה.

משפט אחרון ואני מסיימת.

למה זה רק נשים אבל?

אנחנו מאמינים שנשים הן הסוכנות המשמעותיות לשינוי, במשפחה, בקהילה ולאחר מכן בעולם. הנשים הן הסוכנות המשמעותיות ביותר במשפחה בעינינו.

מילה אחרונה, המנהיגות הזו לא נגמרת רק בתפוצות, המנהיגות הזאת גם מתפתחת פה בישראל, תכניות מדהימות של נשים ישראליות ונשים בתפוצות שהכירו במסגרת החוויה הזו ויצרו תכניות שמשנות את העולם היהודי. תודה רבה למשרד התפוצות על השותפות המדהימה ולכולכם.

תודה. אנחנו יודעים שמשרד התפוצות פועל דרך הרבה פרויקטים בשיתוף פעולה כמובן עם גורמים, משרדי ממשלה, הסוכנות היהודית ועוד. אנחנו נשמע רק חלק בגלל קוצר הזמן, כי אנחנו רוצים שאנשים ישאלו שאלות וגם שותפים יעירו הערות, לכן נשמע על עוד פרויקט, תגלית, אבל אני מבקש שזה יהיה בתמצית.

תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה רבה לדביר, לחגי, לג'וש ולכל השותפים, וללילך כמובן ממשרד רוה"מ. תודה רבה ללילך שמלווה אותנו על כל צעד ושעל. רק בקצרה, תגלית סוגרת עכשיו את שנת ה-18 שלה, עד היום הבאנו יותר מ-650,000 משתתפים מ-67 מדינות אני חושב, מתוכם כ-100,000 ישראלים, כמו שאמרנו ישראלים הם חלק מהותי בתהליך הזה.

הקיץ הזה, ממש בשבוע שעבר סיימנו את עונת הקיץ שלנו, הוא היה הגדול ביותר בתולדות תגלית והבאנו 32,500 משתתפים וכך אנחנו מתקרבים ליעד שלנו שאנחנו מנסים להגיע ל-50,000 משתתפים ואנחנו מקווים שנצליח בכך השנה.

כדי להרחיב את הגיוס שלנו פתחנו בתכניות חדשות, הרחבנו את טווח הגילאים עד לגיל 32, יש לנו תכנית אקדמית, יש לנו תכנית התמחויות שנקראת תכנית אקסל, שזה סיפור בפני עצמו. זהו, רק רצינו להגיד תודה לכל העוסקים במלאכה ועל כל העזרה, ועל קידום הפרויקטים השונים, לדביר ולמשרד התפוצות שבאמת אנחנו עובדים איתם באופן מתואם והדוק. תודה רבה ותודה לך אדוני היו"ר.

תודה. המנכ"ל נשאר איתנו כדי לענות על שאלות בסוף. אני נותן את רשות הדיבור למשרדי הממשלה אם הם רוצים לדבר. נציג משרד החוץ הלל.

אני אומר כמה מילים קצרות. כבוד יו"ר הוועדה, מנכ"לים, מנכ"ל משרד התפוצות. אנחנו במשרד החוץ מפעילים שתי מחלקות שקשורות לעניין, מחלקת קהילות יהודיות ומחלקת אנטישמיות. אנחנו מברכים על הפעילות של משרד התפוצות בכל התחום הזה ושותפים לדאגה של משרד התפוצות ונשמח לשתף פעולה בכל דבר ועניין ונשמח גם לתמוך במערכים של משרד התפוצות באמצעות הנציגויות שלנו בחו"ל.

הכוח של משרד החוץ בעצם בפרישה שלנו בחו"ל, יש לנו נציגויות בכל מקום בעולם ואנחנו מקבלים מידע בזמן אמת על מה שנעשה בעולם. אנחנו מזהים מספר אתגרים שהעיקרים שבהם זה כמובן ההתבוללות, ההתרחקות מזהות יהודית, חולשת המרכיב הישראלי בזהות היהודית, אנטישמיות ואנטי ציונית, שאנחנו כוללים אותן יחדיו, ביקורת על ישראל בסוגיות שונות שקשורות בעקרן לפלורליזם, היבטים פוליטיים שמשפיעים וסוגיות שונות שמדאיגות את הקהילות היהודיות כמו שחיטה וברית מילה בחו"ל ועוד סוגיות.

הנציגויות שלנו בחו"ל מתעסקות עם כל הנושאים האלה יום יום, הנציגויות שלנו גם מונחות, זה אחד המנדטים שניתנים להן והן מונחות לפעול בתחום וזה גם מוגדר על ידי משרד החוץ כיעד אסטרטגי שבראש סדרי העדיפויות. אז אנחנו מייחסים לנושא את החשיבות הראויה.

הדגשים שלנו לפחות לשנה הקרובה, ונשמח לשתף פעולה עם משרד התפוצות בעניין, זה לפעול מול קהלים פרוגרסיביים ולפעול מול הדור הצעיר, לשים עין על אנטישמיות שבאה גם מימין וגם משמאל, יש חשיבות מהיכן זה בא ולאן זה הולך, וגם ההבחנה בין קהילות תומכות לבין קהילות נתמכות.

אנחנו צריכים להכניס לתוך הפרדיגמות שלנו את העניין הזה שיש קהילות שיכולות לתמוך בישראל ויש כרגע קהילות שזקוקות לתמיכה, מה שנקרא שינוי הפרדיגמה, לכן אנחנו בהחלט שמים עין על זה.

אנחנו מברכים את משרד התפוצות על הפעילות. תודה.

תודה. את גברת דגנית סנקר, מנהלת אגף בכיר עידוד עליה ותושבים חוזרים במשרד הקליטה.

אני אומר בקצרה כי את הרמז שלך לגמרי הבנתי. אני רוצה לומר שיושבים פה הרבה מאוד שותפים שכל אחד מרגיש שהוא שותף בחלק כזה או אחר, או נוגע בנושאים בתחום שלי, כל מה שקשור בעידוד עליה, אבל גם – ואני אומרת את זה כאן – כל מה שקשור בישראלים ובני ישראלים שחיים בחו"ל באמצעות 14 בתים ישראלים שהמשרד מפעיל ברחבי העולם.

אנחנו משתפים פעולה עם משרד התפוצות, לא רק בישיבות חגיגיות מהסוג הזה. אני רוצה לומר, אני חושבת שהפתיחות הזאת – וחגי כאן – לשתף בהכל, להראות את הכל, לחשוף את הכל, והאתגר שלנו צריך להמשיך להיות מה כל אחד חייב שיעשה, מה אחר עושה, ואיפה אנחנו באמת יודעים להעביר אינפורמציה חשובה כי אני שומעת פה על הרבה מאוד ארגונים כמו IAC, כמו הלל, כמו הסוכנות, כמו הצ"א, כמו כל אלה שכולם בעצם עובדים, אני מאמינה שנמשיך למצוא את מנגנוני התיאום המדויקים. תודה רבה.

תודה רבה. אני עובר לארגונים. ברוך יו"ר פורום עולי קווקז. בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת, מי שנשאר כאן, אני רואה שכולם הלכו. אני מייצג את הקהילה הקווקזית וברצוני להפנות אתכם להמלצה של ועדת ביטון. הוועדה המליצה כמה המלצות שרובן לא יושמו. רוב ההמלצות שלא יושמו קשורות לעדה הקווקזית שלנו.

ממש בקצרה, כולם פה מדברים על תפוצות, על יהדות, ואיך שהוא שמים בצד את יהדות הקווקז, אז אנא מכם להתייחס גם לזה.

לגבי היהודים שנמצאים בקווקז?

גם פה בארץ וגם בחו"ל. אני לא יכול להביא משם יהודים לכאן כשהם אומרים "תשמע, אנחנו לא מרגישים ישראלים אם אנחנו מגיעים לכאן ואין לנו הסטוריה, לא מלמדים אותה בבית הספר" סוג ב' כזה. לכן הפניה פה לכל האנשים שיתייחסו גם ליהדות הקווקז.

בסדר. המנכ"ל יתייחס. אמנם אנחנו בענייני תפוצות - - -

כן. הוא נמצא אז אשמח לשמוע מה הוא אומר.

בסדר גמור. אריאל קנדל מנכ"ל קעליטה בבקשה.

תודה כבוד היו"ר, מאוד קצר כמו שביקשת. באתי בעצם לעודד את כל המהלך הזה. מצד אחד כמובן שיהודי צרפת נמצאים ממש על התפר, אני חושב שבוועדה הזאת זה ממש גם תפוצות וגם עליה וגם קליטה ואנחנו יודעים מה המצב בצרפת וגם לירן דיברה על אחוזי העלייה ממסע, אז כמובן שהצרפתים הם חלק מאוד גדול של החבר'ה האלה שרואים במסע את הסיפור של העלייה, אבל אני חייב גם להגיד מילה טובה למשרד התפוצות.

אנחנו יודעים שמדובר על התפוצה השנייה בעולם אחרי ארצות הברית ואני חושב שאין שבוע בשנה האחרונה שאנחנו לא שומעים על עוד פרויקט ממשרד התפוצות שבאים להתעניין גם ביהודי צרפת, שאמרו שאין הלל בצרפת אז אולי יהיה בעתיד, אבל כמובן שרק החיבור הזה בין מדינת ישראל לתפוצות יחזק את התפוצות בכלל ויחזק את הזהות היהודית והציונית של האנשים בכלל ושל היהודים בצרפת.

אנחנו מאוד שמחים להיות פה היום ונמשיך לעזור למשרד התפוצות בכלל ולידידי דביר בכל הפעילות שלו. תודה רבה.

תודה. יצחק הילדסהיימר, עיתונאי שמתמקד בחינוך בתפוצות.

תודה רבה אדוני היושב ראש, יש לי רק שאלה קצרה לשכנתי מימין, לירן. המספר שהודעת עליו, 35,000 איש שעלו מתוך 140,000 בוגרי מסע, זה מספר מאוד נאה ומבורך. אני רוצה רק לשאול האם יש לכם דרך להראות, להוכיח, שזה כתוצאה מהשהות שלהם בתכניות מסע או כתוצאה מכל מיני השפעות אחרות.

יש לנו מחקר מעניין שהוא מחקר פרי-פוסט, שזה מחקר שאתה בודק את הצעיר כשהוא מגיע ושואל אותו מה הכוונות שלו. האם יש לו כוונות עליה, מה הסיבות שהוא הגיע, מה רמת הקשר שלו, מה המחשבות שלו על ישראל וכולי, ואז אתה חוזר וחוקר אותו בסוף התכנית, חצי שנה אחרי ושנתיים אחרי. אחד הדברים המעניינים שבניגוד למחשבה שנגיד צעירי ברית המועצות כשהם מגיעים למסע, הם התכוונו לעלות ארצה. אם התכוונו לעלות ארצה, יעלו ארצה.

אחד הדברים המעניינים, היה אצלנו בסיור מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ופגש קבוצה משמעותית, הם בתחילת התכנית אומרים "אנחנו לא יודעים, באנו לבדוק את המים, באנו לראות אם נכון לנו, באנו לראות אם מתאים לנו. החוויה מאפשרת לנו להבין שאנחנו יכולים למצוא פה עבודה, אנחנו יכולים לדבר עברית, אנחנו יכולים לייצר לעצמנו רשת חברתית, ואנחנו עושים איזו שהיא בחירה מושכלת ורציונלית בהחלטת העלייה שלנו".

הנחת העבודה גם שהעליות האלה הן עליות יותר מוצלחות. כי הן מאפשרות לצעיר להתמזג בצורה יותר טובה ובריאה וקלה לתוך מערכת החיים בישראל. אז לשאלתך, כן, יש לנו נתונים כאלה שמראים את זה, אנחנו שמחים גם לחלוק אותם.

תודה. עכשיו ניתן למנכ"ל לענות לשאלות שעלו ולהתייחס להערות. בבקשה.

תודה. באמת לשאלתך על יהדות קווקז, בוודאי היא יקרה לליבנו. רק אתן דוגמה מהמעורבות שלנו, לא מזמן היינו שותפים בכינוס בטביליסי של עשר קרנות פילנתרופיות יהודיות שבאו להתעמק בסוגיה, להכיר מקרוב, אנחנו מעורבים לא מעט היום גם בסיוע לבית ספר יהודי, ניסינו למנוע הקמה של בית ספר יהודי שני שיתחרה בבית הספר הקיים, בגדול אנחנו מעורבים שם בפעילות בקמפוסים, young professionals, אנחנו מעורבים גם שם, אבל אנחנו תמיד נשמח לחשוב גם על הזדמנויות נוספות.

מה לגבי ועדת ביטון שהמליצה המלצות ועדיין לא יושם שום דבר?

ועדת ביטון עסוקה בנושא שלא מגבולות הגזרה של המשרד שלי.

היא כבר לא רלבנטית, שמים אותה בצד וזורקים?

לא, אני אומר, זו שאלה טובה למנכ"ל משרד החינוך ולא למנכ"ל משרד התפוצות.

אבל מי שצריך ליישם את זה זה לא חלק שלכם?

לא.

יש כאן נציג משרד החינוך? לא. אולי בדיון שנקיים כשאנשי משרד יהיו פה - - -

בכלל, באופן כללי, כשמדברים על ארצות הברית, על צרפת, מדברים על כולם, מכבדים את כולם והקווקזים יושבים בצד.

השאלה נכונה, אבל המנכ"ל אומר שזה לא תחום שבאחריותו, זה יותר שייך למשרד החינוך. אנחנו נקיים בקרוב דיון בתחום החינוך ואז השאלה שלך תהיה רלבנטית.

רק להזכיר, יש רבע מיליון קווקזים בעולם, צריך להתייחס. בעולם יש 250,000 יהודים קווקזים.

לגבי היהודים בעולם מנכ"ל משרד התפוצות צריך להתייחס.

אני כבר לא מדבר על הבוכרים שזה עוד 250,000 שזה חצי מיליון בסך הכל. צריך לדבר עליהם יותר ולהתייחס יותר.

השאלה שלך לעניין דו"ח ביטון צריכה להיות מופנית למשרד החינוך, השאלה בעניין הפרויקטים האלה שיפעלו גם בקווקז, זה בתחום אחריותו.

שאלתי קודם ואני שואל שוב, איך יהודי שנמצא בניו יורק, וושינגטון או טורונטו, איך הוא יודע על הפרויקטים האלה, איך אתם מגיעים לאנשים, איך הם יודעים עליהם כדי שיבואו וישתתפו.

אני יכולה לענות בשם הנשים, איך הן מגיעות. אני חושבת שאנחנו באמת מתחילים באזור חדש, בעיר חדשה, במקום בו לא פעלנו בעבר, אנחנו משקיעים מאמצים יחד עם השותף המקומי שמכיר את הזירה בצורה המיטבית ביותר, באמת להגיע לאותן נשים שאולי בילדות שלהן היו מעורבות ואז עוד יודעים לזהות אותן ולמצוא אותן, ובאמת לגשת אליהן ולהציע להן להשתתף.

אבל בינינו, נשים מדברות. אז ברגע שפעלנו במקום בפעם הראשונה, בפעם השניה כבר אנחנו יודעים להגיע לנשים ביתר קלות. האחות, הגיסה, השכנה, החברה, נשים מדברות הן מספרות אחת לשניה, ורק לסבר את האוזן, בלוס אנג'לס כרגע על כל מושב באוטובוס, יש לנו 11 נשים שרשומות. אז נשים מדברות ורוצות.

השאלה האם אין שיטה או מערכת בתוך המשרד לשווק את התכניות האלה, שאנשים ידעו שהן קיימות והם יכולים להשתתף. יש מערכת כזו?

יש היום ארגונים יהודיים רבים שחלקם הם מקומיים וחלקם עולמיים שכל אחד מהם מנסה לקיים מערך שיווק מיטבי עד כמה שניתן. היום ישנה יוזמה שנמצאת תחת מוזאיק שבה מנסים באמת כמה פילנתרופים יחד עם מוזאיק, להקים פלטפורמת שיווק של כלל הארגונים היהודיים, ארגונים שקשורים לישראל בעולם. הפלטפורמה הזאת תאפשר הגעה לקהלים רבים ומגוונים על פני רצף החיים היהודיים - - - חד פעמית, אנחנו מקווים מאוד שהפרויקט יצלח בשבועות הקרובים.

האם רשת בתי הכנסת לא יכולים להיות - - -

לצערנו הרב רוב בתי הכנסת כבר הרבה פחות רלבנטיים עבור הקהל של אותם 85% שפחות מחוברים.

הבנתי. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? לא. תודה. כיוון שגם היום הנושא שלנו הוא קבלת דיווח ומעבר לזה נתנו גם אפשרות לאנשים להתייחס. מה ששמענו מאוד - - - ואני מברך את השר וגם את המנכ"ל וכל הצוות, ראשי הפרויקטים שהציגו לנו. יש פרויקטים שלא שמענו עליהם בדיון היום, אבל בדיון הבא אנחנו ניתן להם קדימות. אני מברך על העבודה שאתם עושים, יישר כח.

דבר נוסף, חשוב לחזק את מערכת השיווק של התכניות, ולשפרה. אנחנו נמצאים היום בעולם הטכנולוגיה וצריך למצוא דרך כיצד משווקים, כמו הדוגמה שהשר נתן על האשה שאין לה קשר ליהדות. חשבתי על בתי כנסת אבל אמרת שהקהל שלנו הוא אלה שלא מגיעים לבית הכנסת ואלה שאין להם זיקה ליהדות. הדוגמה שנתן השר היא דוגמה נכונה אבל איך אפשר להגיע לאנשים האלה. האם חשבתם על איזו שהיא מערכת טכנולוגית שיכולה להגיע - - -

נציג את זה במפגש הבא. יש לנו ממש עבודה - - -

נשמח לראות מצגת בדיון הבא. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:03.