פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/10/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 715
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ו' בחשון התשע"ט (15 באוקטובר 2018), שעה 11:00

סטטוס חלופה לשדה דב ומתן מענה לתושבי אילת

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעקב אשר
נאוה בוקר
יעל גרמן
אורן אסף חזן
בצלאל סמוטריץ
לאה פדידה

אמיר אוחנה
איל בן ראובן
איתן ברושי
ענת ברקו
חיים ילין
מיקי לוי

חמי שטורמן - מחוז ת"א, המשרד להגנת הסביבה

יואב צלניקר - ממונה תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

טל אשכול - מרכזת בכירה כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

צביקה קרמן - ראש חטיבת התכנון, משרד הביטחון

איתן טי - מנהל תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נעם הירש - מנהל תחום ארצי תכנון ובנייה, משרד הבריאות

דניאל מלצר - רכז בינוי ורמ"י באגף התקציבים, משרד האוצר

עמית שטאובר - עו"ד, עוזר ליועמ"ש, משרד האוצר

אילנה שפרן - ראש אגף תחבורה, מינהל התכנון, משרד האוצר

אדר' דניאלה פוסק - יו"ר ועדה מחוזית תל אביב, מינהל התכנון, משרד האוצר

שירה ליכטנבאום - רפרנטית תוכניות תעופה, מינהל התכנון, משרד האוצר

אריאל צבי - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים

דורון אהרן - סמנכ"ל בכיר אגף השקעות פיתוח תשתיות, משרד התיירות

אורלי זיו - מנהלת אגף תכנון, אגף השקעות פיתוח תשתיות, משרד התיירות

יואב אורן - ראש אגף תפעול, רשות שדות התעופה

מאיר מלכה גרניט - ראש מטה מנכ"ל, רשות שדות התעופה

יואל פלדשו - מנהל, רשות התעופה האזרחית

יוסף (יוסי) שפיצר - מנהל ש"ת ומנחתים, רשות התעופה האזרחית

מיטל להבי - סגנית ראש העירייה, עיריית תל אביב-יפו

אדי אביטן - רכז תכנון עיר בכיר, אדריכל העירייה, עיריית תל אביב-יפו

לריסה קופמן - אדריכלית, סגנית מנהלת אגף תכנון עיר ומנהלת מחלקת תכנון עיר מרכז, עיריית תל אביב-יפו

מתן אוריין - יועץ תעופה, חלופת שדה דב, עיריית תל אביב-יפו

מאיר יצחק הלוי - ראש העירייה, עיריית אילת

אלון גלרט - עו"ד, הלשכה המשפטית, עיריית אילת

גל הפנר - עוזרת לראש העירייה, עיריית אילת

גיא מרקמן - מנכ"ל החברה הכלכלית, המועצה האזורית חבל אילות

שגיא אהרון - מייצג את המועצה האזורית עמק חפר

דרור אהרוני - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל

צחי דוד - מנהל מחוז תל אביב, רשות מקרקעי ישראל

רחל זכאי-נוימן - עו"ד, יועמ"ש, מנהלת הגוש הגדול, בעלי הקרקעות

אליהו מנקוביץ - עו"ד, בעלי הקרקעות

ניר דגן - מנכ"ל, חברת ארקיע

אהוד שבתאי - עו"ד, סמנכ"ל בכיר, יועץ משפטי ומזכיר החברה, חברת ארקיע

אורלי פלג מזרחי - דוברת, חברת ארקיע

יוסי ענבר - עו"ד, יועץ לחברת ארקיע

מתן נחום - מתכנן מחוז תל אביב, החברה להגנת הטבע

גיתית הרש - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

אמיר חייק - נשיא, התאחדות המלונות בישראל

יעל דניאלי - מנכ"לית, התאחדות המלונות בישראל

ליאור מוצ'ניק - יו"ר התאחדות מלונות אילת, התאחדות המלונות בישראל

שבתאי שי - מנכ"ל התאחדות מלונות אילת, התאחדות המלונות בישראל

יעל יסכה טבק - עו"ד, יועמ"ש, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

אלון וייס - ממונה חטיבה ארצי באיגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות החדשה

סיגל ויצמן - ועד שכונת נופי ים, פעילה חברתית, תל אביב

ברוריה שור - יזמית, שור ייעוץ ויזמות, למד

עדן בר - אדריכל מבר לוי אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ, תוכנית חלופית לשדה דב

ראם מאיר - אדריכל מבר לוי אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ, תוכנית חלופית לשדה דב

יעל פסלר אידלשטיין - ניהול פרויקט, תוכנית חולדאי לשדה דב

מל פולישוק בלוך - חברת כנסת לשעבר

ניר קפלן - מוזמן/ת

בני פרץ - מוזמן/ת

יעקב מאור - עיתונאי, אתר "ותוליכנו לשלום", חבר הנהלת תנועת אומ"ץ

אלון גלרט - יועץ משפטי חיצוני (משרד עורכי דין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל)

סער פאוקר - עו"ד, שדלן/ית (הרצוג, פוקס, נאמן) מייצג/ת את חברת ארקיע

קרן וייס - עו"ד, שדלן/ית (הרצוג, פוקס, נאמן), מייצג/ת את חברת ארקיע

שירלי תומר - עו"ד, שדלן/ית, מייצג/ת את חברת ארקיע

פז אגמון - שדלן/ית (יעל גויסקי לובינג), מייצג/ת את סוכני הנסיעות

יעל שילוני - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל), מייצג/ת את ארקיע קווי תעופה ישראלים, עיריית ירושלים

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי), מייצג/ת את המנהלים מטעם ביהמ"ש לניהול שטח הגוש הגדול

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי), מייצג/ת את המנהלים מטעם ביהמ"ש לניהול שטח הגוש הגדול

ליטל סבר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג) מייצג/ת את ארקיע קווי תעופה ישראליים, עיריית ירושלים

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע''מ) מייצג/ת את המועצה האזורית עמק חפר

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

אירית שלהבת

סטטוס חלופה לשדה דב ומתן מענה לתושבי אילת

בוקר טוב לכולם, שלום לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, שרשום ראשון, לחברי הכנסת לאה פדידה, אמיר אוחנה, יעל גרמן – חיים ילין רשום לפניך אבל אתם מאותה סיעה ואני מניח שיהיה שלום בית.

אין בעיה.

שלום גם לראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי שנמצא אתנו והגיע בטיסה משדה דב. אבל זה כמובן בבדיחותא.

אני פותח את הישיבה. הנושא על סדר היום הוא סטטוס חלופה לשדה דב ומתן מענה לתושבי אילת.

שלום לחבר הכנסת יעקב אשר שהצטרף אלינו.

קודם כול, אני שמח לראות פה חברים שבדיון הקודם לא היו אבל זה כבר הדיון השני של הוועדה מאז פתיחת הכנס הנוכחי. הוועדה הזו עוסקת במגוון תחומים ואין ספק שגם בכל מה שקשור לנושא המוניציפלי, ובוודאי לדברים נקודתיים כפי שאנחנו מכירים בנושא אילת ושדה דב.

אנחנו רוצים היום לבחון האם נושא פינוי שדה דב בתאריך כפי שנקבע, יוני או יולי 2019, הוא המתאר היחיד האפשרי. אני רוצה לשמוע את דעת חברי הכנסת בנושא.

אני רוצה להגיד מספר דברים, איך אני רואה את העניין מבחינתי.

שלום ליואל פלדשו, מנהל רשות התעופה האזרחית, אני שמח שבאת גם אתה לדיון.

לאחר סבב ארוך, שכלל דיונים בבג"ץ והחלטות בבג"ץ וכלל לא מעט החלטות ממשלה ותוכניות, וגם חוק, הכנסת חוקקה חוק וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ שנמצא פה היה מן המובילים של המהלך הזה, אנחנו בסיטואציה שכרגע גם בחוק – הרי דובר על טרמינל זמני, וכנראה לא נראה את הטרמינל אם לא יהיה שינוי אחר – אנחנו מתכנסים לפינוי השדה על ידי משרד הביטחון וחיל האוויר ביוני 2019. השאלה הגדולה היא מה קורה מפה והלאה.

אני מאמין שבכל פתרון שנלך אליו צריך להסתכל על שני דברים שבעיניי חייבים לקרות, ובלי ששני הדברים האלה קורים אנחנו בבעיה.

נושא אחד – ואולי לא נעים לאנשים לשמוע אבל אני אומר את זה בכנות – אסור לפגוע בזכויות בעלי הקרקע של הגוש הגדול. זאת אומרת, גם כפי שאמר בג"ץ, צריך לראות שיש פתרון וזכויותיהם לא נפגעות.

נושא שני, לא פחות חשוב – אני לא בא לקבוע פה מי יותר חשוב ממי, אני רוצה לראות האם אפשר לעשות את שני הדברים ביחד – הוא רווחתם של תושבי העיר אילת. זה צינור הנשימה של העיר אילת. ברור לכולם שאם בסוף נהיה בסיטואציה ששדה דב ייסגר לטיסות יש פה פגיעה קשה ביותר בעיר אילת.

גם אם נגיע למתווה שזה קורה, חייבים לראות שבנתב"ג יש יכולת לייצר את העורק הנדרש המינימלי, אבל יותר מזה. אני רוצה להפוך כל אבן כדי לשמר את פעילות שדה דב, כי בעיניי גם אם נייצר פעילות אלטרנטיבית בנתב"ג אנחנו לא נותנים את המענה הנדרש לעיר אילת.

זו למעשה מטרת הישיבה היום, לראות שהפכנו כל אבן ושמנסים לייצר פתרון שבו שני הדברים האלה יכולים לחיות יחדיו. זו מטרת הישיבה.

ראינו את התוכנית שחולדאי מוביל בעיר תל אביב, שמצמצמת את שטח השדה אבל לא מפנה את השדה. אני מודה, את הבחינה המעמיקה של התוכנית לא עשיתי, אבל היא כן לתפיסתו משמרת את זכויות בעלי הקרקע. בעצם המדינה, שהיא גם בעל קרקע, לא מממשת, משמרת את השדה בשטח שלה. זה נושא אחד.

נושא נוסף שחשוב לי להעלות פה – יש פה אנשים ממינהל התכנון? מה שמך, בבקשה?

אני דניאלה פוסק, יושבת-ראש הוועדה המחוזית תל אביב.

נתקבלה החלטה בנוגע לשדה הרצליה. למי שלא מכיר, שדה הרצליה גם מיועד לסגירה ולפינוי. תתקני אותי אם אני טועה. מתוכנן כרגע – אני לא יודע באיזה סטטוס זה נמצא – שדה חלופי בחדרה. אם אני לא טועה, נתקבלה החלטה לדחות את מועד סגירת שדה הרצליה עד אשר יהיו היתרי בנייה. אני צודק?

אני לא יודעת להגיד לך.

היא לא מן המועצה הארצית.

מן המועצה הארצית יש פה מישהו? אנא תשבי בשולחן, שמישהו יפנה לך מקום. חשוב לי לשמוע את המועצה הארצית בעניין הזה.

שדה תעופה זמני בהרצליה, דיון בהארכת פעילות. זה מ-7 באוגוסט 2018. המועצה אומרת: "להאריך את הפעילות בשדה התעופה הרצליה לשלוש שנים נוספות עד למתן מענה חלופי לפעילות השדה או עד להוצאת היתר לשדה הזמני או עד להוצאת היתר בנייה למגורים בשטח השדה, לפי המוקדם ביניהם". כלומר אמרו: גם אם בסוף נהיה במתאר, שאנחנו לא רוצים להגיע אליו, של פינוי שדה הרצליה, אבל פה כנראה נגיע, בואו נשאיר את המתווה אקטיבי מאוחר ככל שניתן. זה בעצם המשמעות.

אני רוצה לבחון – ותיכף נפנה אליך – לשכפל את אותה החלטה גם לגבי שדה דב. זו נקודה שהייתי שמח לשמוע אליה התייחסות.

חברים, לפני שנתחיל, ואתן כמובן גם לחברי הכנסת, ראש עיריית אילת, בבקשה, אני רוצה לשמוע את ההערות שלך.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת.

נושא שדה דב עלה פה מספר פעמים. כראש עיריית אילת, שהיא עיר שבה גרים יותר מ-60,000 תושבים ושמבקרים בה יותר מ-2.6 מיליון תיירים, שחלקם הגדול מגיע משדה דב, הצגתי את חשיבותו של שדה דב כעורק תחבורה מרכזי. מבחינתי המטוסים של ארקיע וישראייר הם התחבורה הציבורית של תושבי אילת ברצותם לקבל טיפול רפואי. דרך אגב, רק בשנה שחלפה היו יותר מ-65,000 טיסות של אנשים חולים לשדה דב.

לא טיסות אלא אנשים שטסו, 65,000 נוסעים.

לא טעיתי: 65,000 טיסות שישבו בהן גם אנשים חולים. איך שאתם קוראים לזה במושגים שלכם.

65,000 כרטיסי טיסה של אנשים חולים שהלכו לקבל טיפול.

במהלך השנה סך כל המושבים שעליהם ישבו אנשים חולים שטסו כדי לקבל טיפול היה 65,000. אלה המספרים המדויקים.

65,000 מושבים במטוס. זה הגיוני. 65,000 טיסות לא יוצאות משדה דב בשנה, זה מה שאמרת קודם. 65,000 מושבים במטוס.

דרך אגב, אנשי משרד הבריאות נמצאים פה? נעם הירש, אני מבקש את ההתייחסות שלך אחרי הדברים של ראש העירייה.

אנחנו מדברים, כפי שאמרתי, על עורק חיים של העיר אילת ולא על שדה דב. העיר אילת שמוגדרת כעיר הרחוקה, הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל, על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתקים אותה יותר ממה שהיא כבר מנותקת. המשמעות היא סגירתה של העיר אילת.

אמרנו יותר מפעם אחת, אדוני היושב-ראש, אין ספק שלבעלי הקרקע מגיע לבנות על הקרקעות. אני אומר את זה באופן הכי ברור. אבל אני חושב שצריך להשאיר את המסלול במיקומו הנוכחי ולבנות כל מה שנמצא מזרחית למסלול על פי לפחות שני מתווים שאנחנו מכירים, שהם אפשריים וקיימים.

אני מציע לכולנו, אל לנו לספר סיפורים בהיבטים הסטטוטוריים כי את האמירות הסטטוטוריות קבעו בני אדם, לא מלאכים. ניתן בהתאמה לבצע שינויים כדי לאפשר את המסלול במיקומו הנוכחי ולבנות יותר מ-8,000 יחידות דיור בשטח המתפנה. אין עם זה שום בעיה, אלה דברים מוכחים.

אתה מתכוון לתוכנית שהוצגה כאן לפני כמה חודשים?

התוכנית של חולדאי.

אני רוצה להגיד דבר נוסף. אני חבר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה קיבלה החלטה נכונה להקים את תמ"א 15/2, זה אותה תמ"א שתכליתה לתכנן את פריסת שדות התעופה במדינת ישראל. ישבו חברי ועדת העורכים – אני ביקשתי להצטרף לוועדה והצטרפתי, השתתפתי בכמה ישיבות. יושבת-ראש הוועדה נמצאת כאן אתנו. ועדת העורכים צריכה להגיש את ממצאיה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. אני יכול לספר לכם, זה לא סוד – הפרוטוקולים כאן, אדוני היושב-ראש, אם תרצה אניח אותם לפניך – ועדת העורכים כבר אומרת בדיונים הפרלימינריים שלה: צריך ששדה דב יישאר על פי הצרכים.

אתקן. לא נתקבלה החלטה בעניין.

אתן לך לדבר תיכף. ניתן לה גם לומר את דעתה.

ראיתי פרוטוקולים. יכול להיות שנצטרך להבין מה כתוב.

העיקרון היותר משמעותי, שיש כאן דיון אסטרטגי, נכון, חשוב. ברצותנו לראות איך משרעת שדות התעופה במדינת ישראל תהיה בעוד חמש, עשר, 15 ו-50 שנים.

הדבר השלישי שאני אומר, בדיוק על פי אותו היגיון, שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה קבעה דרך אגב ב-7 באוגוסט, זה לא קרה לפני 20 שנים אלא לפני חודשיים, היא אמרה: אין שום הצדקה לסגור את שדה הרצליה אם בשלב הנראה לעין – אני אומר לכם: זה יהיה בין 7–8 שנים – קבעה הוועדה, אני מניח שמשום זהירות, אני מכבד את זה, שבמשך שלוש שנים ממשיכים לעבוד עד אשר יעברו התהליכים הסטטוטוריים המתבקשים לתכלית שנקבעה לשדה התעופה בהרצליה, ואני לא בקיא בה.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, כאשר התקבלה ההחלטה במחשכים, כך אני מגדיר אותה, כמה שנים לאחר מכן התקבלה החלטה מתקנת להקים ועדה שעניינה לבחון את חלופת בן גוריון. בראש הוועדה הזאת עמד איש נהדר, מקצועי, איכותי, שקוראים לו צ'רלי סולומון. אנחנו קוראים לוועדה הזאת ועדת צ'רלי. אני הייתי חבר בה. הוועדה הזו הייתה צריכה להגיש ממצאים, והגישה ממצאים. אני מבקש, אדוני, לבחון, לבדוק האם הממצאים הללו מיושמים. חשוב לבדוק את זה. אחרת, אנחנו הופכים את כל המערכת שלנו למערכת זולה. אם הייתה ועדה – תבחנו מה קרה בוועדה הזאת.

דבר נוסף, אגיד פה את הדבר הכי ברור בעולם: שדה התעופה בן גוריון, על פי חוות דעת שנמצאות אצלי מן הגורמים המקצועיים – ואני מבקש שתבררו עם הגורמים המקצועיים, שהם מבחינתי רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית.

אנשי רשות התעופה האזרחית נמצאים פה. נדבר איתם.

אני אומר לכם באופן חד-משמעי: שדה התעופה בן גוריון היום לא מסוגל לתת מענים לצרכים העכשוויים. היום יש שינוי וקיטון בהיקף התיירות במדינת ישראל כתוצאה מכך ששדה התעופה בן גוריון לא מסוגל לתת מענים. בונים קרוואנים, בונים אשקוביות, בונים אוהלים, כמו במדינה בגוש הרביעי, ומנסים עכשיו לדחוף את התחבורה של שדה דב לנמל התעופה בן גוריון.

אני חוזר ואומר, אני לחלוטין מבין את הצורך של אנשי הגוש הגדול, אני מבין אותם לגמרי, ואין שום סיבה שלא ייבנו שם בניינים, אבל אין שום סיבה שבגלל איזה בסיס צבאי, תסלחו לי, ואני לא רוצה להגיד מתי הוא ייבנה, סוגרים לדעתי את הבסיס הכי חשוב בדרום. הבסיס הכי חשוב זה העיר אילת, אין בסיס חשוב יותר מהעיר אילת בדרום. לכן נראה לי הזוי לחלוטין שעל איזה מין בסיס עתידי שאולי ייבנה מייצרים עכשיו מהלך שמחסל את העיר במצח נחושה, בצורה הברוטלית ביותר. זה ברוטליות לשמה.

אני מבקש שתייצרו שיהוי, תאפשרו לכנסת, תאפשרו למועצה הארצית שיושבת לדון בזה זמן. אלה הם ההליכים המסודרים. תניחו לעיר, תניחו לעיר.

יש לנו טיסות בכל יום, כולל הבוקר, אנחנו טסים בכל יום עם אנשים חולים שרוצים לקבל טיפולים רפואיים, למשל באיכילוב.

שייבנו בית חולים באילת ואז לא יצטרכו לטוס.

גברתי, תפני את השאלה הזאת לגורמים הרלוונטיים.

נא לא להפריע. אנחנו בדיון עמוס, עם הרבה אנשים. לחברי כנסת יש פריבילגיה להפריע, וגם הם בשלוש קריאות יוצאים החוצה. הצעקה הבאה של מישהו שיפריע, הוא ייצא החוצה מיד, ולא מעניין אותי מי זה. את חמקת מהסיבוב הראשון אבל לא יהיה יותר סיבוב שני לאף אחד. בבקשה, מאיר יצחק הלוי.

רק לסכם את דבריי: כל מה שהעיר אילת רוצה הוא להמשיך לחיות. העיר אילת מתייחסת לשדה דב כמוקד לתחבורה הציבורית שלה. דרך אגב, ביקשתי לא מכבר משר האוצר, ולשמחתי נעתרתי והוא קיבל את הבנתנו שהתחבורה במטוסים היא תחבורה ציבורית לתושבי העיר אילת. תבינו את זה, אני לא נוסע לנופש כשאני מגיע לשדה דב. החולה לא נוסע לנופש, החולה נוסע כדי לשמור על החיים שלו. מישהו לא מבין את זה. לא יהיה את זה יותר אם יסגרו את שדה דב. לכן תבינו, אתם צריכים את מלוא החמלה והרגישות להבין את זה, הכי ברור בעולם.

לכן ניתן להשאיר את המסלול, ניתן לבנות יותר מ-8,000 יחידות דיור.

אני רוצה לספר לך משהו, אדוני היושב-ראש. באותו דיון שנעשה בחושך ההחלטה הייתה – זה רשום בפרוטוקולים – לבנות 10,300 יחידות דיור. זה הסיפור האמתי. מי שאומר עכשיו 15,000 או 16,000 מטעה אתכם במזיד, וגם הטעה את ראש הממשלה, לצערי הרב. 10,300 – זה היה מספר היחידות. אנחנו יודעים להציג עכשיו תוכנית ל-8,000 יחידות דיור. אז שלא יהתלו בכם, זו האמת ואין בלתה. ניתן לבנות 8,000 יחידות דיור. החברים שלי מהגוש הגדול יכולים לבנות.

השאלה שתישאל, האם אנחנו רוצים לבנות בסיסי צה"ל בדרום או לסגור את העיר אילת, האחד מול השני. חבריי, תחליטו מה אתם חושבים. אסור לכם בשום צורה ודרך לזנוח 60,000 תושבים, שכבר גרים במקום הכי רחוק, ולזרוק אותם. תודה רבה.

תודה רבה למאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת.

אנשי משרד הבריאות, אני מבקש לשמוע את ההתייחסות שלכם, בקצרה.

תודה, כבוד היושב-ראש. אני מנהל תחום ארצי תכנון ובנייה במשרד הבריאות. אעשה זאת בקצרה בהמשך לדברים שאמר כאן ראש עיריית אילת.

אנחנו כמשרד מתנגדים לפינוי ולסגירה של שדה התעופה שדה דב. צריך להבין שתושבי אילת והסביבה הקרובה מסתמכים על שירותי הרפואה הניתנים בבית החולים יוספטל שבעיר. לצערנו הרב בית החולים יוספטל אינו מסוגל לתת מעטפת רפואית מלאה לכל תושבי אילת. על כן תושבים רבים, מטופלים ובני משפחה של מטופלים, שנאלצים לטוס על בסיס שבועי לעתים כדי לקבל טיפול רפואי הולם במרכז הארץ, אם זה חולים אונקולוגיים או חולים אחרים, מסתמכים על שדה התעופה כאמצעי הקשר היחיד שלהם על מנת להגיע בטווח זמנים קצר, על מנת לקבל את הטיפול הרפואי במרכז הארץ.

החשש שלנו, שסגירת שדה התעופה תוביל בהכרח לפגיעה בזכות של אותם חולים ומטופלים, זכות בסיסית, לקבל טיפולי רפואה זהים ושווים כמו כל אזרחי המדינה האחרים.

בנוסף לכך, בבית החולים יוספטל מועסקים רופאים מומחים במקצועות הרפואה שמתגוררים במרכז הארץ. כלומר יש רופאים שמגיעים על בסיס יומי ממרכז הארץ, מתל אביב, רעננה והרצליה כדי לעבוד בבית החולים יוספטל ובקופות חולים בעיר אילת. במידה ושדה התעופה ייסגר יש חשש כבד שאותם רופאים מומחים יחפשו מקומות עבודה אחרים לעבוד בהם מכיוון שלא ישתלם להם לעשות את כל הפרוצדורה המסורבלת והארוכה כדי להגיע לאילת, לעבוד בה ולתת בה שירותי רפואה.

תודה רבה. אילנה שפרן ממינהל התכנון, ראש אגף תחבורה, אני מבקש לשמוע התייחסות לבקשה, האם ניתן לקיים החלטה דומה בנושא שדה דב כפי שהוחלט בנושא הרצליה.

רק אעדכן: בהרצליה למעשה היה חסך סטטוטורי שנבע מהחלטה לבטל את שדה התעופה בהרצליה ונתן למועצה הארצית להאריך את התקופה בעוד שלוש שנים. התקופה הסתיימה. מכיוון שאנחנו מכינים תוכנית להרצליה אז ביקשנו ארכה, כדי שיהיה גם סטטוטורי להרצליה.

המצב של שדה דב שונה במקצת. אמנם תמ"א 15 שאושרה כבר – היום אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו עושים עדכון לתמ"א 15 – תמ"א 15 הישנה סימנה גם את שדה דב כשדה, אבל מאז היו החלטות ממשלה שאנחנו פועלים לפיהן.

צדק ראש עיריית אילת בכך שאמר שהמתכננים של התוכנית המעודכנת של תמ"א 15 הביעו חשש לגבי מה שקורה בשדות תעופה, ובתעופה בכלל, באזור המרכז. יש חוסר גדול, אבל החוסר הזה הוא בעיקר לתעופה כללית. מה זה תעופה כללית? תעופה כללית זה הסעות, צילומי אוויר, בית ספר ללימוד טיסה, דברים כאלה. זה הדבר העיקרי שיש בו חוסר באזור המרכז ולזה אנחנו מקווים לתת פתרון בתוכנית שתחליף את שדה התעופה בהרצליה.

לעומת זה, אנחנו כל הזמן פועלים מתוך איזון בין הצרכים של התעופה, שאני כראש אגף תחבורה באמת מייצגת אותם, אבל מינהל התכנון מייצג לא רק את התחבורה, הוא מייצג גם את הצרכים האחרים, והצרכים האחרים הם גם הנושא של יחידות הדיור. לכן אנחנו כל הזמן בניסיון לאזן בין מספר גדול של יחידות דיור- - -

בואו נתייחס למהות. האם ניתן גם בשדה דב להעביר הנחיה, שעד שלא יהיה היתר בנייה אנחנו לא מפנים?

אין פה עניין של הנחיה. יש פה עניין של תוכנית. אם הייתה תוכנית מפורטת לשדה התעופה שדה דב, דבר שאין היום – היום כל השדה הזה פועל בכלל לא בתוכנית אלא מכוח פעילות צבאית- - -

כמה זמן ייקח עד שיהיו היתרי בנייה לבתים שם?

כבר הוגשה תוכנית. דניאלה פוסק, הממונה על מחוז תל אביב, נמצאת פה.

כמה זמן ייקח עד שיהיו היתרי בנייה?

התוכנית שאושרה להפקדה ב-24 ביולי 2018, לפני שלושה חודשים, היא תוכנית מתארית. לא ניתן להוציא היתרי בנייה מכוחה.

שאלתי: מתי יהיו היתרי בנייה?

תוך ארבע–חמש שנים.

ככה כמו כלום ארבע שנים.

לאחר אישור אותה תוכנית, היא תעבור את מסלול האישור, ניתן יהיה לקדם תוכניות מפורטות, שמתוקפן ניתן יהיה- - -

כמה שנים לוקח תהליך כזה? הרי את לא רק מאתמול בתחום, את מספיק שנים בתחום. כמה זמן? התנגדויות, הסתייגויות, ערעורים, בג"צים – כמה זמן?

היא הבינה את השאלה. בואו נגיד טווח. הרי היא אפשר לענות תשובה. בואו נאמר: הכי מוקדם והכי מאוחר.

ניתן להעריך שתוכנית מתארית כזאת יכול שתתאשר תוך כשנה מהיום, ולאחר מכן תוכניות מפורטות כאמור יכול שיתאשרו תוך כשנתיים.

כלומר שלוש שנים מינימום.

זה עוד לא היתרים. זה רק תוכניות.

אלה הם טווחים שיכולים להיות. כמובן שאין נביא בעירו וכמובן שאי אפשר לדבר כאן על לוחות זמנים ברורים. יש באמת מוסדות של ערר לבתי המשפט וכדומה.

זה לא ייקח פחות משלוש שנים, כנראה, שלוש–ארבע שנים.

אני רוצה להבין. את אומרת שעד היתר בנייה, שהוא כבר שלב מתקדם, בכלל תוכנית שממנה אפשר יהיה להוציא היתר בנייה, את מעריכה את זה כשלוש שנים, פלוס-מינוס, מהיום ורק אז אפשר יהיה להוציא הליך של היתר בנייה.

לא לתשתיות. לתשתיות – כבר מהתוכנית הזו.

יש שני שלבים. תוכנית המתאר לא מאפשרת להוציא היתרי בנייה למגורים. היא כן מאפשרת להקים תשתיות ציבוריות. בנוסף לכך, הקו הירוק, הרכבת הקלה מתוכננת לעבור במרכז המתחם לכל אורכו. הקמת הקו הירוק דורשת בפועל את שדה דב.

זה לא נכון. אומר פה נציג רשות שדות התעופה שזה לא נכון.

זה לא נכון.

אל תפריעו. תקבלו זכות דיבור. תוכלי להסביר שוב את עניין הקו הירוק?

הקו הירוק חוצה את כל תחום התוכנית לכל אורכו מדרום לצפון. הקו הירוק מתוכנן על שטחים שבהם נמצא היום שדה דב בפועל.

נכון. לא התוכנית שלנו, ששמה אותו רק על המסלול ומקטינה אותו.

פינוי שדה דב נדרש על מנת להקים את הקו הירוק. הקו הירוק מאושר מכוח תוכנית ששמה תת"ל.

השאלה אם פיזית הוא על המסלול.

לא על המסלול.

על חלקי שדה.

אבל גם אנחנו רוצים לפנות חלק גדול מן השדה. זה ויכוח. החוק שלנו דיבר על טרמינל זמני על המסלול.

אשאל שאלה: האם אפשר להעביר את הקו הירוק ועדיין להשאיר שדה כשדה, מסלול?

כן, זה הוכח בתוכניות.

הדבר הזה לא נבחן באופן מפורט בתכנון. התוכנית ככל שידוע לנו- - -

אל תפריעו. אלה עובדות, בואו נשמע אותה.

ככל הידוע לנו ההצעה של התוכנית של חולדאי התייחסה לעניין הקו הירוק. עם זאת התוכנית שקוראים לה תוכנית חולדאי לא הגיעה כלל לפתחנו, לא במהלך הדיון הקודם וגם לא היום.

אז את לא יכולה להתייחס אליה.

לכן אני לא יכולה להתייחס אליה.

הייתה החלטה של הוועדה המקומית.

זה לא החלטה אלא המלצה.

התוכנית שנדונה ואושרה בוועדה המקומית היא בסמכות הוועדה המחוזית, שאני יושבת-הראש שלה, והתוכנית הזאת לא הגיעה לפתחנו, לכן לא יכולנו לבחון אותה.

הבנתי. תודה.

לא רק שהיא לא הגיעה אלא גם אושרה התוכנית השנייה.

זה גם נכון.

היא אושרה להפקדה. היא עוד לא הופקדה אפילו.

עיוותו את התוכנית הזאת.

בצלאל סמוטריץ, אתה הדובר הראשון מבין חברי הכנסת. דרך אגב, מי פה מן האופוזיציה? אני מבקש, כפי שבצלאל סמוטריץ קיבל את ההזמנה לסרטון שלו, אני מבקש שיהיו גם עליי קטעים כאלה. אני לא מוכן שזה יהיה רק בצלאל...

נמצא אתנו מנהל רשות התעופה האזרחית, יואל פלדשו. אני רוצה לשמוע את תשובתך לגבי אמירה שנאמרה פה, שגם אם הולכים לסגירה נתב"ג לא מסוגל או לא יכול לתת מענה לעיר אילת על פי הצרכים הנוכחיים. אני לא מדבר על גידול אלא על אותה כמות טיסות שיוצאת היום משדה דב. אם אנחנו מעבירים אותה לנתב"ג, מה קורה? בבקשה.

כמו כל שאלה, יש לה – כפי שאמר פרס – כן ולא.

במיוחד בכנסת.

יש דבר אחד שאני בטוח, ואת זה אני יודע, זה לא מניחוש, שרשות שדות התעופה תעשה את כל מה שהיא יכולה לעשות כדי להתגבר על המגבלות המבניות של שדה תעופה בין-לאומי. שדה תעופה בין-לאומי מתאפיין בכך שיש לו תנועות בין-לאומיות שמגיעות בזמנים, בסלוטים היסטוריים. השדה מאוד מאוד לחוץ – כל אחד מכם פה טס כמה פעמים וראה חלק מן האיחורים – הוא מאוד מאוד בעייתי. הסלוטים – דרך אגב, התדירויות לאילת הן בין 21–25 ליום. מן הסתם חלק מן הטיסות יוצאות בשעות הקשות בבוקר ורוצות לחזור אחרי הצהריים בשעות הקשות, אז זה די בעייתי. זה לא אומר שאין בעיות. אני יודע שרשות שדות התעופה נערכת בצורה הכי טובה שיכולה להיות כדי לפתור את בעיות הביטחון. כל אחד מכם שיעשה ניסיון, שייצא היום מנתב"ג באוטו או במטוס, ייצא פעם אחת בנתב"ג ואחר כך ייצא ברכב, כי זה יותר קצר, אני יודע, עשיתי את זה, ניסיתי את הדברים האלה.

כאשר ערכנו בדיקה ב-2015 כדי לראות את ההשפעה, ראינו שיש לנו בערך 15 תדירויות משדה דב ושבע מנתב"ג. נניח שאתה סוגר את שדה דב, אתה צריך להעביר 15 לנתב"ג?

אין סיכוי.

זה לא יעבוד. כלומר השירות ייפגע.

יתרה מזאת, אנחנו יודעים שאם ב-2015 היו שבעה מטוסי ETR, שהם מטוסים קטנים יותר שיודעים להסתובב מהר ולעשות את הסבב ולתת את השירות הרצוי, כל אחד מאתנו רוצה שאוטובוס יגיע בכל חצי שעה ולא כמו ברכבת לירושלים פעם בשעה, רוצים את זה מהר. זה מייצר תנועה. היו שבעה מטוסים כאלה ועכשיו יש שלושה, וגם כן ברגע ששדה דב ייסגר יהיו שניים.

אני מסתכל על התנועה של הקהל. אני רואה שיש ירידה אטית כל הזמן מנתב"ג, פחות משתמשים בנתב"ג, ועלייה בשדה דב. כלומר הקהל בסופו של דבר קובע את הכול והקהל מצביע ברגליים.

אז התשובה, כפי שאתה רואה, מורכבת. הם יעשו את כל מה שהם יכולים אבל יש דברים – אי אפשר לרבע את המעגל, אפשר לנסות אבל זה לא בדיוק הולך, ותהיה פגיעה. הערכנו בזמנו את הפגיעה, וזה פורסם בציבור, בין 45% ל-30%, תלוי באיזה מתאר. אם אני מסתכל מ-2015 ועד היום אני רואה שיש כבר ירידה, כבר רואים את הירידה. יש לי פה נתונים של רש"ת. ניתן לראות שלמשל בשנה האחרונה בשדה דב הייתה עלייה של 3.2% לעומת ירידה של 0.6% בנתב"ג, ושנה לפני כן הייתה ירידה של 5% בשדה התעופה בן גוריון לעומת 0.36% בשדה דב.

זה יכול להיות גם בשל שיקולים כלכליים, מחירי הכרטיסים, אלף ואחד דברים.

מחיר כרטיס נקבע לפי השוק, לא לפי העלויות.

כשאטרקטיבי יותר מורידים את המחיר. ברור שמורידים את המחיר בנתב"ג מול שדה דב.

ולמרות שמורידים את המחיר בנתב"ג אנשים הולכים לשדה דב.

המחיר נקבע לפי השוק.

המטוסים הגדולים האלה – יטוסו כנראה עם בראיירים והרבסים, לא יהיו המטוסים הקטנים, אז התדירות תקטן. אבל המחיר מושפע בדרך כלל מן השוק, לא מן העלויות.

המשמעות, שאם אני היום יכול לטוס 11–12 פעמים ביום, יהיו לי אולי שתיים או שלוש טיסות, זהו. זאת אומרת, מרחיקים אותנו.

אתה גם רוצה להגיע ללב תל אביב. מה תעשה בנתב"ג? זה שעה נסיעה בפקקים.

אני חוזר אל דניאלה פוסק ומבקש להתייחס לנושא התשתיות. אם היינו יכולים למצוא מתווה שבו התשתיות ובנייתן לא נפגעים תוך כדי שאנחנו ממתינים להיתר בנייה אז יכול להיות שאנחנו כן יכולים לתת מענה, לפחות להשאיר את השדה חי עוד כמה שנים. נראה לך שיש אפשרות לדבר כזה?

הרכבת הקלה, הקו הירוק, שהוא קו חיוני, הוא בעצם עורק התחבורה הציבורית המטרופוליני הבא אחרי הקו האדום- -

לא לפני 2028.

- - מתוכנן לתחילת ביצוע ביוני בשנה הבאה, זה על פי לוחות הזמנים שלהם היום. לוחות הזמנים שאנחנו מדברים עליהם הם לוחות זמנים צפופים מאוד לעניין התשתיות.

אני לא מדברת פה על תשתית של קו ביוב מקומי אלא על רכבת קלה, שהיא קו שמחבר את ראשון לציון עם הרצליה, פלוס שלוחה לכיוון האוניברסיטה. הקו הזה הוא קו מרכזי וחיוני. יהיה להם קשה מאוד להסתנכרן- - -

השאלה אם השדה יכול לעבוד כאשר עובדים לצדו.

שמים אותנו אחרונים בשרשרת המזון. שלא יאכלו אותנו ראשונים.

מכיוון שהקו הירוק עובר בחלקו על שטחים שנמצאים היום בשדה אז בוודאי שפינוי חלקי חיוני.

על זה אין ויכוח. סתם חוזרים על הדברים. השדה הוא ענק. כולם רוצים לפנות את כל החלק המזרחי שלו ושם עובר הקו הירוק.

דניאלה פוסק, אם אני מתכנס לזה, הנושא שאנחנו מבקשים לבחון הוא שילוב המשמעויות. לפחות אני עוד לא שמעתי – אולי יהיה פה חבר כנסת שיגיד אחרת – שיש כוונה לפגוע בזכויות בעלי הקרקע, וכן מבקשים, מכיוון שאנחנו מבינים את הבעייתיות בפתרון החלופי של נתב"ג, למצוא פתרון שלפחות דוחה, ככל שניתן, את הפינוי של שדה דב. לכן בסיטואציה הזו האם אפשר לבנות פתרון של פינוי חלקי, קידום תשתיות, קידום רכבת קלה והשארת שדה אזרחי עובד? זה בעצם הכיוון, והמשך תכנון תוכניות, כפי שאמרת, שיימשך כשלוש שנים. בסיטואציה הזו אנחנו יכולים לפחות לדבר על שלוש שנים נוספות, שאם אנחנו לא מעכבים תשתיות ולא מעכבים תכנון של מגורים אנחנו מאפשרים עוד שלוש שנים של חיים כפי שמכירים היום בשדה דב.

ומה יהיה אחר כך? אני לא מסכים אתך.

בסדר. אני קורא כרגע: "בחודש יוני 2019 השדה נסגר". אני רוצה את השמיים. בואו נתחיל פרה-פרה.

בכל המהלך הזה אתה מקדש את הקרקע הפרטית? בכל מקום המדינה מפקיעה קרקעות לכל משימה. אני מבקש רשות דיבור.

זה לגיטימי שתחשוב כך. אתה תקבל רשות דיבור. לגיטימי לומר שזכויות בעלי הקרקע פחות מעניינות אותך, שבג"ץ פחות מעניין אותך.

יש למדינה מנגנון לפיצוי. אם אתה לא יודע, ההתיישבות תספר לכם איך מפקיעים קרקעות.

בסדר. אנחנו מתחילים עם חברי הכנסת.

מה, אתם פותרים בעיה לשלוש שנים?

איתן ברושי, אתה תדבר בהמשך. אם תפריע, אתה לא תדבר.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, בבקשה.

תודה.

בראש ובראשונה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך, לברך אותך על המעקב הצמוד ועל הירידה לפרטים שאתה מנהל בנושא הזה.

אני רוצה לברך גם את ראש עיריית אילת. אתה אמנם לא מן המפלגה הנכונה, אבל אתה מנהל את המאבק הזה באמת בנחישות. אנחנו בתקופת בחירות עכשיו, אתה מתמודד, אני בטוח שיש לך עיסוקים אחרים, היית שמח עכשיו ללכת לחוגי בית וכן הלאה.

אני מתמודד בכל הכוח.

אני חושב שהנחישות שלך, ביחד עם הגיבוי שאתה מקבל מיושב-ראש הוועדה ומכולנו, תנצח את המאבק.

אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, יש מעט מאוד נושאים שאנחנו עסוקים בהם כאן בכנסת שיש לגביהם קונצנזוס כל כך רחב בכנסת. על הצעת החוק הראשונה שחבר הכנסת שמולי ואני הובלנו חתמו כ-80 חברי כנסת; על הצעת החוק הנוכחית חתמו 67 או 68 חברי כנסת, כמעט מכל סיעות הבית. לכולם ברור שהסגירה של שדה דב זאת איוולת.

זאת התחבורה הציבורית של העיר אילת, זה לא פריבילגיה. אני רוצה להרחיב את זה: זה נדבך מרכזי בתחבורה הציבורית של כל הפריפריה. הרי אם תסגור את שדה דב תפגע לא רק באילת אלא תהרוג גם את מחניים. אף אחד לא יחזיק מטוס קטן לתעופת פנים רק בשביל טיסות למחניים, אז גם את קריית שמונה דפקת.

אין מדינה מתוקנת שב-2018 משאירה מטרופולין כמו תל אביב בלי שדה; אין מדינה מתוקנת שמשאירה את עצמה עם שדה אחד. הרי עוד אין שדה משלים, יש עוד מלחמות אם זה יהיה ברמת דוד או בנבטים.

אני כמעט בכלל לא טס לחוץ לארץ אבל מי שטס מספר על התורים המטורפים, על הפקקים המטורפים, על האיחורים, על העיכובים – אין סלוטים. צריך להיות ברור: לסגור את שדה דב, פרט למחיר לאילת ולפריפריה, זה גם לסגור את רפורמת שמיים פתוחים. אין לואו קוסט יותר. אי אפשר, בסוף השמיים הם אותם שמיים, יש גבול כמה מטוסים, כמו סלוטים אפשר להכניס על אותו מסלול עם אותם טרמינלים באותו זמן. זה פשוט לא עובד.

אני רוצה להגיד כאן משפט לפרוטוקול: כל בעלי המקצוע שאנחנו יושבים איתם בארבע עיניים במשרד התחבורה, ברשות שדות התעופה, ברשות התעופה האזרחית, במשרד הבריאות אומרים לנו: שדה התעופה בן גוריון לא ערוך לתת מענה. אומרים לנו: אסור מקצועית לסגור את שדה דב.

יש גורם אחד במדינת ישראל שרוצה שהשדה ייסגר, קוראים לו משרד האוצר, שר האוצר, רשות מקרקעי ישראל, בגלל התחשבנויות כספיות.

בהצעת החוק שאנחנו הגשנו אנחנו מבקשים לרבע מעגל. לא רק שלא נפגע בזכויות הגוש הגדול אלא לראשונה נעגן את הזכויות שלכם בחוק. תצטרפו להצעת החוק הזאת. לראשונה, אחרי ש"מרחו" אתכם עוד פעם ועוד פעם והמדינה חזרה בה וחזרה בה ושינתה ושינתה, אנחנו מעגנים את הזכויות שלכם. ציפורן לא תיפגע בזכויות שלכם, כך ייקבע בחוק.

בתוכנית שדיבר עליה ראש העירייה אפשר גם לשמר שדה, כלומר לשמר מסלול עם טרמינל זמני קטן שמשחרר את רוב השטח. הרי ממילא הבנייה לא מתקרבת עד קו החוף. המסלול יושב על החוף. גם לייצר בנייה – נכון, לא פנטזיות של 16,000 יחידות דיור. הרי מי שיסתכל על התוכנית – היא מטורפת. סרדינים לא גרים כך כפי שרוצים לתכנן ב-15,000 יחידות דיור. הרי התוכנית הזאת התחילה ב-10,000 יחידות דיור והעלו והעלו והעלו בגלל פופוליזם. לא יהיה שם דיור לעניים ולא "מחיר למשתכן", זה קשקוש. יש שם כסף, זה כל הסיפור.

אפשר בתוכנית הנוכחית לייצר גם כ-8,000 יחידות דיור, שזה נותן 100% מזכויות בעלי הקרקע ועוד, גם לשמר שדה תעופה, שזה חשוב למדינת ישראל, לאילת ולכל הפריפריה. נכון, יהיו חסרים סדר גודל של 8 מיליארד שקלים שהמדינה תצטרך לשלם לאורך 10–15 שנים בתוכנית של "צה"ל דרומה". זה דבר שהוא בר ביצוע.

לא גורמים נזק קריטי כזה, קריטי, לאילת. אמר נכון ראש העירייה: זה הבסיס הכי חשוב שלנו בדרום. לא גורמים כזה נזק קריטי בגלל 8 מיליארד שקל, ואני לא מזלזל בכסף, אבל כאשר אתה פורס את זה ל-10–15 שנים יש לדבר הזה חלופות.

בעזרת השם, ועם הקונצנזוס החוצה מחנות הזה, אנחנו ננצח עם הצעת החוק הזאת במושב הנוכחי, נקדם אותה ואני חושב שיהיה כאן מאבק ציבורי נחוש, גם של תושבי העיר אילת, גם של תושבים אחרים, כי כולם מבינים שזה חשוב. אנחנו ננצח את הראייה המצומצמת, שמסתכלת על הכול דרך החור שבגרוש, של משרד האוצר.

דרך אגב, אני מעריך את האומץ שלך, יואל פלדשו, כי לצערי הרב רוב האנשים שבארבע עיניים אומרים דברים לא יכולים להגיד את זה בחוץ כי הם חתמו. משרד האוצר יודע "לשמן" את כולם. משרד התחבורה חתם, קיבל כסף. הם יודעים לעבוד. אומרים לי אנשים: אנחנו לא יכולים בחוץ להגיד, אבל בארבע עיניים בהחלט כן.

הייתי בסיור בנתב"ג, איציק שמולי ואני הלכנו לסיור לנתב"ג וראינו: אין חלופה. אין אחד שמסתכל לי בלבן של העיניים בחדר הסגור ואומר לי: "בצלאל, יש חלופה". זה שקר מוחלט.

אנחנו נקדם את הצעת החוק הזאת ואנחנו נעצור, בעזרת השם, את האיוולת הזאת כי האמת תנצח. אין פה פוליטיקה, זאת האמת.

תודה. נציג משרד האוצר, אתה רוצה להתייחס?

לפני ההתייחסות, רק שאלה, שיתייחסו אליה בתשובה אל מה שהוא אמר. זה חשוב לי.

אתה תקבל זכות דיבור בהמשך.

נציג משרד האוצר, אתה רוצה להגיב?

אני רוצה להתייחס באופן כללי.

אני מבקשת להשלים לגבי שאלות שעלו כאן.

אז תרשמו לכם. אתם תקבלו זכות דיבור אחרי הסבב של חברי הכנסת.

לאה פדידה, בבקשה.

למען האמת ציינת את זה, פשוט אי אפשר השכם והערב להגיד שאנחנו דואגים לפריפריה ואנחנו מחברים תשתיות ואנחנו רוצים להרחיב את הפיזור הדמוגרפי, וביד אחרת להגיד: אנחנו סוגרים עורק של שדה תעופה שמחבר את המרכז לדרום. אם הייתי צריכה להגיע לתל אביב ויורדת בנתב"ג הייתי כבר מעדיפה לנסוע באוטו – זה פקקים, אין אפשרות לנסוע, זה מחדל.

מי צריך 16,000 יחידות דיור על המקום הזה? מה אנחנו רוצים לבנות שם? מפלצות בטון? מה אנחנו רוצים לשדר? שאנחנו רוצים שרק המרכז יוכל ליהנות מן הדברים ומן המקום?

אנחנו צריכים לדעת שזה עורק ראשי, עורק חיים לתושבי הדרום, וגם לאנשי עסקים, כבודו, לא רק לחולים, גם מותר לאנשי עסקים לרצות לטוס. זה מחבר את אילת למרכז הארץ. לנו אסור לתת יד לפגיעה בדבר. לא עוד בטון, לא עוד שיכוני למד למיניהם על חשבון עורק תחבורה שהדרום כל כך צריך על מנת לקבל את השירות.

תודה רבה. אמיר אוחנה לא נמצא פה. חיים ילין, בבקשה. תמחקי את מי שלא פה. לא אחזור שוב.

כבוד היושב-ראש, תודה.

היינו פה בכמה דיונים. אני מודה שזה לא היה פשוט. העברנו גם חקיקה. היינו תשעה חברי כנסת, זה היה יום משוגע מאוד והצלחנו להעביר את החקיקה, שאחרי כן בדיון שהתקיים פה נשמעו גם טענות.

יש פתרון. אני חושב שהפתרון נמצא. גם כשאומרים שאת תעבירי את התוכנית ואפשר להתחיל בתכנון תשתיות, אני מעריך – ואני קצת בניתי במדינה – שזה יארך לא פחות משנתיים. כלומר גם אם את לא נותנת את ההיתרים, שאני מעריך שזה בין ארבע לחמש שנים, זה לא פחות משנתיים.

אני מציע לבחון חלופות אחרות שקיימות בלי לסגור את שדה דב. אנסה להסביר.

אני מטפל בשדה תעופה חלופי לנתב"ג, שימו לב, כי אין ברירה, בסוף צריך לחבר את הכול. נתב"ג לא מסוגל בעוד שנה- - -

לא שדה תעופה חלופי אלא משלים.

משלים, סליחה. אבל אתה יודע יפה מאוד, תוך שנה הוא יהיה כמעט בקריסה. אפי נווה דאג שעכשיו יהיה גם בידוק כפול, אז בכלל יצטרכו עוד שטח. הוא שיחק לידיים של אילת כנראה...

אי אפשר יותר. טרמינל 1 כולו יעבור להיות לטיסות קצרות יותר וטרמינל 3 יהיה כבר בעומס יתר. די, אתה לא יכול יותר. אתה כבר בפיגור שם. אנחנו מבינים שיש כבר פיגור בבנייה הזאת.

נניח שרוצים שהמענה יהיה בנתב"ג, להעמיס עכשיו עוד טיסות לנתב"ג, כאשר העומס שם גדול כל כך – זה לא הגיוני, זה לא נתפס ניהולית, ועזבו פוליטית, לא נתפס ניהולית דבר כזה. להיפך, צריך לרווח יותר שם. אז האפשרות היחידה היא להחזיק את שדה דב. עזבו את כל מה שנאמר – ניהולית אני אומר. אתה מחזיק את שדה דב – יופי.

עכשיו מה הבעיה שלך? קרקעות פרטיות? אגיד לך משהו לגבי קרקעות פרטיות. מדינת ישראל יודעת לשלם מצוין גם על קרקעות מדינה וגם על קרקעות פרטיות. זה הכול עניין של כסף.

"מאיפה הכסף" הבוס שלך אמר.

הוא אמר "איפה", לא "מאיפה". אפשר לחפור בין יצהר לאיתמר ולמצוא כסף, אין שום בעיה...

אתה רוצה להיכנס לדיון הפוליטי הזה עכשיו?

אמרת: יש פתרון, תשאירו את שדה דב, נפצה את תושבי הגוש הגדול. תביא 10 מיליארד שקלים. בסדר, זה קל להגיד. אל תהיה פופוליסט, חיים ילין, עם כל הכבוד.

זה הכול פופוליסטי.

לא. גם אני, זה משאת לבי, מאוד פשוט, אבל צריך להביא 10 מיליארד שקלים.

כאשר משרד האוצר יגיד: במקום 100% בנייה אני רוצה לתת זכויות ל-120%, ה-20% האלה – מאיפה יבוא הכסף אם משרד האוצר בונה עליו? בוא, בחייאת, פופוליזם זה כל דבר, משני הצדדים, לא משנה איך מסתכלים על זה. בסדר? כך זה עובד, לא יעזור שום דבר.

בסדר. נא לסיים.

המנחת עצמו, מסלול הנחיתה לא מפריע לאף אחד. אתה רוצה יותר מזה? עדיין במדינת ישראל בגלל כל מיני סיבות ביטחוניות של משרד הביטחון לא נבנה שום אי, לא נבנה כמעט שום דבר על הים אם אתה רוצה להתרחק אפילו. יש גם תוכניות על זה.

אבל בואו נצא מתוך הקופסה. יש פתרונות.

אני מציע קודם כול לקבל החלטה בוועדה שלא סוגרים את שדה דב.

עד שיש פתרון בערך.

קודם כול תחליט את ההחלטה הזאת. כאשר תקבל את ההחלטה הזאת צריך שיח איך עושים את הדברים האלה, שזה לא יהיה לשנתיים–שלוש אלא שיהיה לתקופה ממושכת. אני לא רוצה להתחייב לשלוש שנים או לחמש שנים כי יכול להיות שמחר בבוקר תהיה גם רחפת, תהיה רכבת שטסה במהירות 300 קמ"ש.

לא בא לי "לבאס" אותך – אי אפשר לקשר בין אילת ותל אביב.

אני לא רוצה להגיד, כי הטכנולוגיה מתקדמת. הסינים בנו עכשיו 1,380 קילומטרים בגשרים ב-29 חודשים, רכבת שטסה במהירות של מעל 300 קמ"ש. הם לא צריכים מטוסים, הנה רכבת, בבקשה. אנחנו כבר 16 שנים "מתבחבשים" עם הרכבת בקו בין ירושלים ותל אביב שמגיעה עד נתב"ג. היא הייתה יכולה להגיע גם לשדה דב, דרך אגב, ואז היית פותר בעיה.

רק ליישר קו: זה לא החלטה. יש כבר חוק ואם רוצים אז צריך לחוקק חוק אחר. זה לא ברמה של החלטת ועדה כאשר יש חוק.

לא הובנתי. אמרתי: אם תתקבל כאן החלטה זה ילך לחקיקה, האופוזיציה והקואליציה מסכימות.

תודה. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה.

אני רוצה לדבר על מדיניות. למעשה מדינת ישראל צריכה לקבל מדיניות שאילת זה מקום יוצא דופן בגלל המרחק והנגישות וצריך לשים עליו דגש ולעשות לו תוכניות מיוחדות. אנחנו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לאחר שערכנו סיור באילת, הגענו למסקנה שתנאי מערכת הבריאות שם לא דומים לתנאים- - -

היית פה כאשר נציג משרד הבריאות דיבר?

כן, שמעתי.

בסדר, אז שמענו כאן את משרד הבריאות.

הגענו למסקנה שאי אפשר להשוות את אילת לאף מקום בארץ וניסחנו חוק מיוחד לאילת לגבי הבריאות. כך צריך להיות לגבי כל דבר.

אני לא מעלה בדעתי – דרך אגב, אני מסכימה עם חיים ילין: זה שהיום נדחה, ונניח שמה שדניאלה פוסק אומרת לא ייקח שלוש שנים אלא ייקח שבע שנים או שמונה שנים, הם יבואו בסופו של דבר. זה פשוט הכרזת מוות לעיר אילת.

אני לא אסע דרך בן גוריון, לא אקח את הרכב ואסע עד בן גוריון ולא אסע אחר כך בפקקים בבוקר בנתב"ג ובכניסה לתל אביב, ולא אעבור את הבידוק המאוד מסורבל שלוקח זמן בשדה התעופה בן גוריון. אני חושבת, דרך אגב, שגם לא צריך לשלם.

אני אומרת פה בהערת סוגריים, המדינה צריכה לתת את הדעת לבעיות של אילת, בין השאר גם לשדה דב אבל לא רק לזה. היום אני שומעת על יותר ויותר ישראלים שמגיעים לעקבה, נוסעים עד לשם, עוברים את הגבול והולכים לרזורט שאני שומעת עליו נפלאות, מפני שמדינת ישראל לא השכילה לראות מה הן הבעיות ואיך אפשר באמת לסייע לאילת.

במסגרת המדיניות הזאת, שאומרת שאילת יוצאת דופן ושאנחנו כמדינה חייבים לעשות הכול כדי לשמור על העיר הזו, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה חברתית, במסגרת זו אני מצטרפת להצעה של חברי: אי אפשר לסגור את שדה דב.

תודה.

אני חייבת ללכת לנשיאות. אם תהיה הצבעה תרשמו אותי כמצטרפת בעד ההחלטה.

חבר הכנסת מיקי לוי יצא. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נציגי העיר אילת והערבה שנמצאים פה גם כן, זה לא רק שאלה של אילת.

הדיון הוא לא טכני ולא כספי אלא נקודת מוצא שונה להתייחסות לאזורים הרחוקים והקשים ומה המחיר שישראל מוכנה לשלם. אני בא עכשיו מדיון במשרד האוצר על קווי עימות. יש פער גדול בין המילים על חשיבותם של האזורים האלה ובין הנכונות לתת את התנאים כדי שזה יהיה אפשרי. אדוני היושב-ראש, הבעיה באזורים האלה היא לא המחמאות אלא ההמחאות, ומשרד האוצר מומחה בזה, וגופים אחרים ומשרדים אחרים מומחים בזה, להנציח את הפערים בין המרכז לפריפריה, אבל ביום העצמאות, או כשיניפו את הדגל באילת כזיכרון למלחמת השחרור ידברו על חשיבות העיר הדרומית הזאת שיושבת שם, וזה לא רק תושבי אילת.

לכן יש קושי בדיונים האלה. מכניסים פה לחדר אחד הרבה אנשים. אין פה הסכמה על הגדרת המטרה. כל מי שניהל את הדבר המינימלי, מקורס מ"כים וצפונה, יודע שהדבר הראשון הוא הגדרת המטרה. אני שואל אתכם: מה היא המטרה? המטרה היא לאפשר לשדה תעופה בן גוריון לפעול ולא להיכנס לרמת דוד? אני ישן בלילה ליד המסלולים, בקיבוץ גבת. מה המטרה? אני חושב שכאשר לא מגדירים את המטרה יש פה בלבול גדול.

יש פה מי שבעיניהם המטרה החשובה היא לבנות 12,000–15,000 יחידות דיור בתל אביב. את מדברת על גורמי תכנון – איזה איזון יש בין בניית דירות, שלא צריך להגדיל את תל אביב, לקיום של קריית שמונה, רמת הגולן, מחניים, הערבה הדרומית ואילת? מאיפה לקחתם את המושג הזה שיש כאן איזון בצרכים? אני לא רוצה להגיד מילה קשה, אבל זה חוסר הבנה. זה לא מדינת ישראל שעליה גדלנו ואיתה אנחנו רוצים להתפתח. איזה איזון יש בהגדלת תל אביב? תגדילו את הנגב והגליל. אתם מאזנים?

יש החלטת ממשלה.

תני לו לומר את דבריו ותוכלי אחר כך להתייחס. אבל איתן ברושי, בבקשה לא לצעוק.

עם כל הכבוד לממשלה, הממשלה יכולה לקבל גם החלטה הפוכה. אין גבול להחלטות שהממשלה יכולה לקבל. אנחנו רואים את זה כל הזמן, בקדנציה הזאת זה קורה הרבה, הממשלה מקבלת הרבה החלטות שממשלות אחרות אולי לא היו מקבלות.

לכן, אדוני ראש העירייה, חבריי מן הפריפריה, זה הקרב, הוא על סדר העדיפויות, הוא על יכולת ליצור תנאים שהגידול של הערבה ואילת והצפון יהיו באיזו מידה יותר, או לא פחות מאשר התנאים בתל אביב.

אני רוצה לומר עוד דבר. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת סמוטריץ ואחרים, ראש עיריית אילת, אתם מנהלים קרב הירואי על קיומו של שדה התעופה. אני מעולם לא חשבתי שהקרב הזה הוא לשלוש שנים, גם במחיר של בדיקת הרכבת הקלה. מה, אתם לא יודעים איך מפקיעים קרקעות? חברים, עד לא מזמן לא בנו לגובה בהרצליה ובאזור תל אביב בגלל קווי מודיעין ותקשורת. אני עסקתי בזה. יש מקומות שיש בהם מגבלה של בנייה לגובה. זה לא פחות חשוב.

אז הרכבת הקלה זה לא שיקול?

רגע, דקה. מה אתם ממציאים פה עכשיו המצאות שאי אפשר להתגבר על בעיית הקרקעות הפרטיות? למה? כי יש שם אנשים כבדים תרתי משמע?

יש גם בג"ץ. לא מעניין אותך בג"ץ? אתה רוצה את ה-9D של החברים?

רגע, דקה. יואב קיש, זה לא מתאים לך.

מדובר על זכויות בעלי הקרקע. יש זכויות.

יואב קיש, לא מתאים לך להיבהל.

עזוב. אני לא אוהב את הסיסמאות האלה.

זה לא סיסמה.

כואב לי העניין של אילת ואני רוצה שיהיה שדה תעופה, אבל אל תדברו בסיסמאות. תנו פתרון מעשי.

זה לא רק אילת. יואב קיש, אני מבין שאתה כבר נכנעת.

לא נכנעתי.

תן לי, אני רוצה לעזור.

בשביל זה הדיון פה. אבל אני רוצה תכלס, לא באוויר.

מה זה התשובה הזאת שלא הגיעו לדון בתוכנית של תל אביב? אז יהיה עוד דיון ויבחנו אם התוכנית אפשרית.

אדוני היושב-ראש, נאמר לי לפני דקות ספורות שיש החלטה לפנות את תחנת רידינג עד שנת 2021. אין עליה שום תכנון. תחנת רידינג היא קרקע של המדינה. מפנים את המתחם של תחנת החשמל. דרך אגב, חלק מן היכולת לייצר חשמל מאנרגיה מתחדשת טמון גם באילת ובערבה. אני לא יודע מה ההתייחסות לאזור הזה.

אני רק רוצה לומר שכתוצאה מן הניסיון של עובדי מדינה ואחרים לעשות כאן איזון בין בניית 12,000 יחידות דיור יוקרה בתל אביב ובין קיום הערבה הדרומית, אילת והצפון הרחוק, לא יכול להיות שכנסת ישראל תקבל החלטות שמאזנות בין הקצוות האלה. יש לישראל עדיפות והיא צריכה לבטא אותה ביצירת התנאים שיאפשרו לחיות גם במקומות האלה.

לכן אני מבקש לומר, ובזה אני מסיים, הדיון הוא לא על שלוש שנים ולא כדי להרוויח זמן. אני אומר לך, אדוני ראש העירייה, ולכם, למי שמייצג את העניין, אתם תרוויחו שלוש שנים ותפסידו את המערכה. צריך להגיד היום: לא מפסיקים לטוס משדה דב בכל מקרה. כל היתר יתאים את עצמו למציאות הזאת. לכן אני מציע לכם לא להתפשר פה על שלוש שנים. זה טעות. צריך להתעסק עם העיקרון, שלא מוותרים על קיומו של שדה תעופה מינימלי. אני רוצה להגיד לכם את הנוסחה: שדה תעופה מינימלי עם תעופה מקסימלית. את כל מה שאפשר להוציא, תוציאו, אבל תשאירו מסלול על חוף הים. אל תספרו סיפורים. תודה.

תודה רבה. נאוה בוקר הלכה. אורן חזן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש.

לפני מספר שנים היה שר ביטחון, שכבר סרח והודח מתפקידו, שהיה צריך להגיע לחתונת בתו בגרופית. אתם יודעים מה הוא עשה? הוא עלה על מסוק וטס לחתונה. לא לכל תושב אילת יש מסוק. הדרך היחידה שלהם להגיע לאירועים, לחתונות ולדיונים היא התחבורה האווירית, נכון לרגע זה.

אנחנו צריכים את הקרקע כדי לבנות.

נשאיר מסלול אחד ונבנה ליד. זה לא יחזיק מים. זה פתרון ש"עובד" על כולנו בעיניים כי אחרי טיסה, כאשר איזה טייס – ואדוני טייס מקצועי – יעשה איזו טעות קטנה ויסטה מעט מן הנתיב, תבוא רת"א ותגיד: רבותי, אין יותר טיסות, אנחנו מסכנים את הבתים. אני לא מאמין בפתרון הזה. אני גם בא מחיל האוויר, בעוונותיי הייתי פקח טיסה, אני מכיר את התחום. אני אומר לך: זה לא יעבוד אם ירצו לבנות ליד.

אנחנו רוצים בסדרי העדיפות להגדיל את תל אביב, להרחיב, גם רוצים להכניס כסף למדינה. יש פתרון: באזור לא פחות נורא, בתל אביב על גבול רמת גן, שוכן הספארי. באמת, אני מדבר בשיא הרצינות. אם אני צריך לקבל החלטה בין איכות החיים של החיות, של הזברה והפילים, ובין איכות החיים של תושבי אילת, אני בוחר את איכות החיים של תושבי אילת. רבותי, תפנו את הספארי, תעתיקו אותו לאזור מחלף קאסם, למשל, על כביש 6, יש מלא שטחים, לכל המדינה יהיה קל להיכנס, הרבה פקקים ייחסכו. אפשר לבנות בשטח הספארי יותר מ-24,000 יחידות דיור, ואלה מספרים מדויקים, הקרקע שם שווה לא פחות. אתה יודע מה ההבדל? שבאזור של הספארי יוכלו לקנות דירות גם אנשים שאין להם כסף לקנות דירה על חוף הים בצפון תל אביב. אתה יודע מה עוד יקרה? נוכל לשמור על שדה דב.

כל הסיפורים והסיבובים שהולכים מסביב לא רלוונטיים. הממשלה מדברת בשני קולות. מצד אחד אומרת: אנחנו צריכים לחזק את העיר אילת, ניתן להם פטור ממע"מ, ניתן להם הטבות נוספות. מצד שני בפועל את עורק החיים המרכזי שלהם, את הקשר שלהם למרכז רוצים לגדוע. לכן כל דבר אחר לא יהיה רלוונטי.

אני חושב שעלינו כחברי הכנסת, בצלאל סמוטריץ עם הצעת החוק שלו ואחרים שחתמו עליה, גם על הצעת החוק הראשונה וגם על הצעת החוק הנוכחית, מי ששותפים לדרך, ביחד עם ראש העירייה, שמייצג בעצם את כולם, כי לאילת ולמרכז לא מגיעים רק תושבי אילת, הרי אין פה אחד בחדר שלא השתמש בטיסה. אני בעוונותיי טס נמוך אז אני נוסע באוטו, אבל רוב האנשים משתמשים בטיסות.

אתה בעיקר מקבל דוחות בדרך...

לא אמרתי. אמרתי שאני טס נמוך. למען האמת, בדיעבד היה זול יותר לטוס. אבל לא משנה. זה מחזיר אותנו לעניין.

אסור לנו כחברי כנסת להתקפל בפני הגורמים המקצועיים והממשלה בהקשר של שדה התעופה. אם אנחנו נעשה את זה נחטא לתפקידנו. אדוני היושב-ראש, תבין, זה שעיקרון הפרדת הרשויות כבר הלך לאיבוד מזמן והממשלה הפכה להיות הכנסת, זה לא אומר שאנחנו הלכנו.

הפיל והזברה עושים עכשיו לובי...

זה לא קשור. את יכולה לזלזל אבל זאת המציאות.

אני לא מזלזלת. אני חושבת שהם גם יעשו לובי.

אגב, זה יהיה טוב יותר גם לאנשים מסביב.

זה אחד המקרים הבודדים שבהם אסור לנו להתפשר. במקרה הזה אפשר גם לעשות ניסיון אחר, הנה הצעה: בסוף עם כל הלואו קוסט ופתיחת השמיים וכל ההצעות החדשות והתעופה העולמית שמתרחבת, אנחנו רואים שהיקף הטיסות לישראל וממנה גדל. רק בשנה האחרונה הביא שר התיירות קרוב לארבעה מיליון תיירים. נתב"ג הולך וקורס. זה דיון בפני עצמו. אי אפשר להפיל עליו גם את המעמסה הזאת.

אנחנו נתמודד בעתיד – בואו נעשה הפוך: אתם לא רוצים לסגור, בואו נבחן את המציאות, בואו נדחה בחמש או בעשר שנים, נראה מה יקרה בנתב"ג, נראה אם אפשר למצוא חלופות, נראה אם באמת יש היתכנות לבנות ליד ואחרי זה נדבר. לא כשיש לנו חרב על הגרון ובעוד רגע סוגרים את השדה.

ועוד דבר אחרון, בסוף, אני לא יודע אם זה הגיע לפה, לצערי נבצר ממני להשתתף בדיונים הקודמים, אבל יש גם את העניין הצבאי. יש חשיבות לשדה התעופה גם ברמה הצבאית. אולי אסור לדבר על זה כאן, אולי זה לא המקום.

את השדה הצבאי מפנים ביולי 2019, זה כבר הוחלט.

אני בטוח שגם אז יגיעו ויבקשו לדחות בוועדה המקבילה לוועדה הזאת שמתעסקת בתחום.

אני קורא לחברים שלי לא להתקפל בפני הגורמים השונים ולהשאיר את שדה דב בחיים.

תודה. יואל פלדשו, אם שדה התעופה הצבאי הולך, מה רמת המורכבות להפעיל את השדה בנוהל אזרחי? אתם מסוגלים לעמוד בזה?

יש פה נציג של רשות שדות התעופה.

אז בואו נשמע את נציגי רשות שדות התעופה.

זו שאלה תיאורטית. היא לא נבדקה.

למה תיאורטית?

מה המשמעות? איפה?

מגדל פיקוח. היום הוא מנוהל על ידי משרד הביטחון.

האם אנחנו מפעילים שדות אחרים? כמובן.

אבל יש גם נציג אזרחי.

השאלה פשוטה מאוד: הצבא ב-1 ביולי 2019 מפנה את שדה דב. אנחנו מנסים לבחון אלטרנטיבה שתשאיר את שדה דב פעיל כשדה תעופה אזרחי. מדברים פה על כל המורכבויות. אני שם אותן לרגע בצד. המורכבות הבסיסית של הפעלת השדה בתנאים של טרמינל, פקחי טיסה, שמירת הביטחון – אני לא יודע, אני חושב שהצבא מנהל את הביטחון היום בשדה.

יש היסעים. זה לא הצבא, זה רשות שדות התעופה. זה שדה אזרחי לכל דבר.

לא בדיוק. המגדל הוא בוודאות צבאי.

אני מדבר על ההתנהלות שלו. לא חיילים מקבלים את פניך.

אני רוצה לשמוע מה הפערים. אני מבקש להבין האם רשות שדות התעופה יכולה להיערך, וכמה זמן היערכות היא צריכה בשביל להפעיל את השדה בנוהל אזרחי מלא.

זו שאלה תיאורטית. עשינו דבר דומה בשדה התעופה חיפה שהיה שדה צבאי ואזרחנו אותו.

כמה זמן זה לקח?

אני לא יודע להגיד לך כמה זמן.

בחיפה זה לקח כשנה וחצי.

שנה. זה לוח הזמנים. אתם יכולים לעשות את זה גם בפחות זמן. הם יכולים לעשות את זה בתוך שנה, זה לא בעיה.

עד יולי 2019.

הצבא יכול להשאיר פקח טיסה אם יבקשו מן הצבא להשאיר אותו.

הוא לא רוצה.

אתה אומר שהמשמעות היא שנצטרך שהצבא ימשיך להפעיל, יוציא את היחידות ויפעיל.

אדוני היושב-ראש, תקשיב, הם יכולים להספיק עד למועד שהצבא עוזב את שדה התעופה. לא להתעצל ואפשר הכול.

איל בן ראובן, בבקשה.

שלום. כאשר מדברים על אילת, אמרו את זה כבר כולם ולכן אין צורך להכביר במילים, אילת זה מקום מיוחד. צריך לחשוב עליו אחרת, צריך לטפל בו אחרת כפריפריה, אבל מעבר לזה. זה באמת עיר ומרחב מיוחד וצריך לתת לו פתרון.

בעולם, למיטב ידיעתי לפחות, מחפשים מקומות לשדות תעופה. התעופה האזרחית הולכת ומתרחבת, וטוב שכך, ואנחנו באיזו צורה מדברים על לסגור – גם את שדה דב, גם את הרצליה. זה מייצר בהחלט בעיה.

השאלה האחרונה של יואב קיש היא לדעתי שאלה מאוד מאוד רלוונטית. אני חושב שהיא ברת פתרון. אני ממליץ לך לקיים דיון בנושא הזה, לבוא לשדה דב, לראות את הדברים בעיניים. הייתי שם עם מנכ"ל ארקיע בזמנו, זה היה כבר די מזמן, אבל היינו שם וראינו. אין טוב ממראה עיניים, מי כמונו יודע עד כמה חשוב כשאתה רואה ומציגים לך את הפתרון, מציגים את האפשרויות. זאת אפשרות. אני מניח שזה לא השתנה. זאת מציאות אפשרית בהחלט, על דעת הטייסים – ואני לא טייס – על דעת אנשים שיודעים לעשות את זה. גם עיריית תל אביב, דרך אגב, שמן הסתם יש לה איזה אינטרס לגבי העיר תל אביב, גם היא חושבת שהדבר הזה אפשרי.

לכן אני חושב שהדיונים שלנו, אנחנו דנים בזה כבר כל כך הרבה זמן. אני חושב שצריך לצאת עם החלטה של חברי הכנסת. בסך הכול יש פה הסכמה של קואליציה ואופוזיציה, שזה לא קיים בכל נושא. יש לנו בסך הכול הסכמה רחבה מאוד לעניין הזה. צריך להמשיך לתפעל את שדה דב, צריך למצוא לזה את הפתרון. אני מסכים, אגב, לא לשלוש שנים. שלוש שנים זה זמן שלא שווה להשקיע בו. צריך לדבר על תקופה ארוכה קדימה. שדה תעופה אזרחי בתל אביב שמטפל באילת ומטפל בעוד מספר נקודות. זה זמין וקיים. וכפי שאמרתי לך, כדי שכולנו נהיה "חמים" על העניין ושתהיה שפה משותפת אני ממליץ לך לקחת את חברי הוועדה לדיון אחד שם במקום, שיציגו לנו את הדברים. זה אפשרי.

תודה רבה. חברת הכנסת ענת ברקו, שלום, קודם כול, לא ראינו שנכנסת. כנס מוצלח. בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שיש כאן הסכמה שהיא חוצה מפלגות. אנחנו אכן באישון לילה הצבענו תשעה חברי כנסת מן הקואליציה והאופוזיציה לא לסגור את שדה התעופה. אני חושבת שזה מה שצריך להנחות אותנו: האם זו תהיה הסבה של שדה תעופה צבאי לאזרחי, כפי שנעשה בחיפה – זה אופציה שיכולה להיות; האם תהיה הפקעה לצורכי ציבור במקרה הזה – זה גם אופציה שקיימת ועושים אותה. אבל בעיר תל אביב, באזור המרכז חייב להיות שדה תעופה של טיסות לדרום. אי אפשר לנתק את העיר אילת ממדינת ישראל. זה לא לרווחת תושבי אילת אלא לרווחת תושבי מדינת ישראל.

אני חושבת שמה שהצביעה עליו כאן חברת הכנסת גרמן, שהיום מחפשים כל מיני נופשים מעבר לגבול: בעקבה, בירדן, במקום לספק עבודה לתושבי אילת, זה גם חמור מאוד.

זה בגלל המחירים. צריך להילחם בזה בלי קשר.

הנגישות חשובה מאוד ואנחנו צריכים לפעול. הפתרון לא יכול להיות לטווח הקצר כי ניסינו, עשינו את זה וזה לא עבד. עובדה, זה הגיע לפתחנו. הזמן עובר, דברים כאלה לוקחים הרבה מאוד זמן. אי אפשר להגיד שפתאום פרץ המועד אלא אנחנו צריכים להציג את האלטרנטיבה ולומר: אם עושים הסבה משדה צבאי לאזרחי צריך לפעול כבר מעכשיו. אם זה לוקח סדר גודל של שנה אז נעשה את זה בשנה, אבל אסור לחכות כי אין לנו אפשרות לנתק את אילת ממדינת ישראל, וזו המשמעות אם סוגרים את השדה. אגב גם מנתקים אותנו מהעיר אילת, גם אלה שלא גרים באילת.

צריך לקחת בחשבון, אדוני היושב-ראש, טיפולים רפואיים. לא פעם ולא פעמיים נדרשים תושבי אילת לטיפולים רפואיים. אני מבינה שדיברתם על זה.

דיברנו על זה ושמענו גם את משרד הבריאות. תודה רבה.

אני רוצה לשמוע גם את משרד האוצר בהתייחסות לדברים שנאמרו פה. בבקשה.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר.

בהתחלה לגבי האמירה גם של חבר הכנסת סמוטריץ וגם של עוד כמה חברי כנסת לגבי מי מקדם את הפינוי. אני רוצה לעדכן, ואני מניח שרוב החברים פה יודעים, בסוף חודש יולי התכנס צוות שרים בראשות ראש הממשלה. אגב, הוזמנו אליו ונשמע קולם גם של ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי וראש עיריית תל אביב רון חולדאי וכלל גורמי המקצוע הרלוונטיים – רשות שדות התעופה, מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל. בצוות הוחלט להמשיך בתוכנית הפינוי.

מה הייתה עמדת משרד האוצר?

להמשיך בתוכנית הפינוי.

בהתייחסות לתוכנית חולדאי, משרד האוצר לא מקבל את תוכנית חולדאי.

קודם כול, אין באמת תוכנית. מדובר באיזו חלופה שהוצגה לוועדה המקומית. גורמי המקצוע פה אמרו שהם לא יודעים להתייחס מקצועית לתוכנית כי היא אף פעם לא הוגשה. אנחנו כבר יודעים להגיד – ונציג רשות מקרקעי ישראל יכול לדבר בפירוט רב יותר כמי שהיה שם בדיון – לגבי ההיתכנות בכלל של תוכנית כזאת עם כמות יחידות הדיור שהוצגה בה.

אני רוצה לציין גם שהחלטה חשובה שהתקבלה בצוות השרים, בנוסף לקידום תוכנית הפינוי, היא לתת עדיפות לתושבי אילת מנתב"ג, מתן סלוטים, שתהיה עדיפות לתושבי אילת על פני תיירות חוץ. זו החלטה חשובה שהתקבלה שם.

יש כמה סוגיות שעלו פה שלדעתי מחייבות התייחסות של גורמי המקצוע. בראש ובראשונה המוכנוּת של נתב"ג. יושב פה נציג רשות שדות התעופה. לעומת שדה תעופה הרצליה, לשדה דב יש מענה. הממשלה השקיעה יותר מ-130 מיליון שקל כדי להכין את הדברים ולקלוט את הפעילות.

בוא תתייחס, בואו נשמע. מה המצב ברש"ת לקליטת הפעילות בנתב"ג?

אני ראש המטה ברשות שדות התעופה. כפי שהצהיר המנכ"ל, גם בצוות השרים שעליו דיבר דניאל מלצר, רשות שדות התעופה ערוכה לקלוט את הפעילות.

זה יביא לצמצום בפעילות חוץ?

אני אומר עוד פעם, בטח על רקע ההחלטה שהפעילות הפנים-ארצית תקבל עדיפות על הבין-לאומית, הקצינו לזה את השטח, את המשאבים.

איזה שטויות. זה לא יקרה בחיים. זה משפט של "עבודה בעיניים". המדינה משקיעה מאמצים להגדיל פה את התיירות. מה זה השטויות האלה? אני לא יכול לשמוע שקרים.

יש גבול. תספר לנו איך זה יקרה.

אני רוצה לשמוע אותו. יהיו סלוטים בבוקר בשעת השיא לטיסות לאילת על חשבון טיסות בין-לאומיות?

אנחנו יודעים לטפל בטיסות, במספר הטיסות שקיימות בבוקר. זה נבדק.

תספר לנו איך.

רת"א אומרת שזה לא כך.

זה לא יכול לקרות בפועל בחיים. יש מצב נתון. זה לא יקרה.

אורן חזן, אתה רוצה שאתחיל לקרוא אותך לסדר? די.

איך זה מתיישב עם האמירה של יואל פלדשו, שאומר שהוא לא רואה את זה קורה?

לא כך אמרתי. אמרתי שעד היום לא ראינו – יש לנו דיון שבו הם צריכים להראות לנו איך הם עושים באמת את מה שהם אומרים שהם יכולים לעשות.

אתה יכול להגיד איך אתם עושים באמת את מה שאתם אומרים?

בוודאי. אם יש החלטה שזה בעדיפות על בין-לאומי אז מה השאלה.

אז יבוטלו טיסות בין-לאומיות בשביל התנועה לאילת, זה מה שאתה אומר.

אם צריך, אז יבוטלו. כרגע אנחנו לא שם.

נו, באמת, אדוני היושב-ראש. אתה מאמין לזה? גם כש"מחרטטים" צריך לדעת איך, זה אמנות.

נציג משרד האוצר, תמשיך, בבקשה.

עלתה סוגיה, שהעלה גם ראש עיריית אילת, לגבי ההמלצות שיש בדוח צ'רלי סולומון. גם שם ביקש ראש העירייה לבחון את המוכנות ואת ההשלמה של הדוח. מרבית הסעיפים יושמו, או שהם בדרך ליישום. גם פה יש נציגים שיכולים להעיד על כך.

סוגיה נוספת שאני חייב להגיב עליה היא סוגיית הבריאות. זו סוגיה שעולה פעמים רבות, לגבי החולים. קיבלנו נתונים מקופות החולים, שהן אלו שבסופו של דבר שולחות את החולים מאילת למרכז הארץ. אנחנו רואים שמרבית החולים מגיעים דווקא לבתי החולים שקרובים יותר לנתב"ג, אם זה בילינסון, אם זה תל השומר וכולי. יכולים להציג את הנתונים. אלה שיקולים של קופות החולים.

אתה אומר שהחולים נמצאים אצלכם על מדגם הסטטיסטיקה.

בואו נגיד שאלה חולים מעזה ואז יגידו שיש לזה עדיפות.

אני בסך הכול אומר לאן מופנים החולים.

עכשיו אתם מכניסים את החולים למדגם הסטטיסטי שלכם? אני מציע שתראה רק חולה אחד. לא צריך מדגם סטטיסטי. רק חולה אחד. הכנסתם אותם למדגם? תגידו, אתם השתגעתם? אתם מכניסים את החולים למדגם, אם זה 40% או 30% או 20%? אנחנו מדברים פה על אנשים שרוצים לקבל טיפולים רפואיים. לאן הגענו? תגידו. הזחיחות הזאת מוציאה אותי מן הכלים. בוא תטוס איתי פעם אחת, בואו תראו מי טס, בואו תדברו איתם, תשאלו אותם. יושב כאן בחור – אני לא רוצה לחשוף אותו – שצריך בכל שבוע לטוס פעמיים, ולא לבתי חולים שאליהם אתם מכוונים. תגידו, לאן הגענו? אני אומר לכם כראש הקהילה הזאת, אני מצטער על הציניות. עכשיו אתם בוחנים אם זה 20% או 80%?

אדוני ראש העירייה, רואים אתכם כשטר, לא רואים בני אדם.

יש גבול.

כולם פה מאוחדים באמירה ברורה מאוד, שבוודאי אם אפשר לא לפנות זה המהלך הנכון, ובוודאי ובוודאי אם אפשר לדחות ולייצר מתווה שיכול להביא לפתרונות אחרים. אני רוצה לשמוע מה דעת משרד האוצר ללכת למתווה שיעכב את הפינוי עד היתרי הבנייה, וביחד עם זאת יאפשר עבודות תשתית ושינוי התוואי של הטרמינל וכיוצא בזה.

אני לא רואה אפשרות לדחות את הפינוי בשל הרבה מאוד סיבות, ואציין אותן.

ראשית, יש פה מורכבות. השוויתם את זה להרצליה. לעומת הרצליה, בשדה דב יש סוגיה קניינית משפטית מורכבת הרבה יותר, יש פה בעלים פרטיים עם תביעות עומדות ותלויות.

אבל בזה אתה לא פוגע. ממשיכים את הליכי התכנון והם לא נפגעים.

נמצאים פה כמה מן הבעלים הפרטיים שאפשר לשמוע אותם. לדעתי הם יגידו שדחייה תפגע בהם קשות.

בעלים שקנו את הקרקע?

כן.

והם לא רוצים להמשיך- - -

תיכף נשמע אותם. אני רוצה לשמוע את נציג משרד האוצר. סליחה, זה לא הדיון עכשיו.

סוגיה שנייה, עלו כל מיני טענות על פיתוח חלקי, על שלביות. צריך להבין: פיתוח של אזור כזה הוא לא דבר פשוט. אי אפשר לעשות חצי קו ביוב ולהמשיך אותו לאחר כמה שנים. צריך לפתח את השטח הזה עוד לפני היתרי הבנייה של יחידות הדיור, ועוד לא התחלתי לדבר על הרכבת הקלה, שכבר מוכנה לביצוע וצריך לפנות את הקרקע בשביל להתחיל לעבוד עליה.

יש עוד סוגיה שאנחנו מדברים עליה.

יש לי עוד שאלה.

לא, הוא באמצע דבריו והוא עונה לי. אתה לא מתפרץ עכשיו לדיבור.

זו שאלה עניינית.

לא. אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אחרי כן יהיה לך זמן.

מי הם בעלי העסקים?

אורן חזן, זה לא עובד כך. בבקשה, תמשיך לענות לי, הנושא הנוסף שרצית להתייחס אליו.

הסכם פינוי שדה דב הוא חלק מהסכם גדול מאוד של משרד האוצר, של רשות מקרקעי ישראל ושל משרד הביטחון לפינוי בסיסים ממרכז הארץ והעברה שלהם לנגב. התזרים למימון אותן פעולות נובע בעיקר מפינוי שדה דב. כל דחייה, או היעדר פינוי בכלל, יפגעו קשות ביכולת לממן את המהלך הזה.

למה? מתי אתה אמור לקבל כסף על הקרקע?

השיווקים אמורים להתחיל מסוף שנת 2019.

תזרימית כסף על הקרקע אתה אמור לקבל מסוף שנת 2019?

מה פתאום. הוא לא יקבל.

עזוב אותך. לפני תוכניות מפורטות הוא כבר יוציא את הקרקע לשיווק.

רשות מקרקעי ישראל יכולה- - -

שלוש שנים אתה צריך לעבוד על תוכניות.

אתה תכניס בוותמ"ל.

הוא מסביר לנו.

תוכנית מפורטת ראשונה על שדה דב הוכנסה כבר לוותמ"ל. היא תקודם באופן מהיר יותר. לכן אנחנו צופים שהיא יכולה להיות מאושרת במחצית שנת 2019.

לא הבנתי. איזו תוכנית תאושר בוותמ"ל?

תוכנית מפורטת של שדה דב.

אין תוכנית מתארית. איך אתה רוצה שתאושר תוכנית מפורטת?

הייתה פה יושבת-ראש הוועדה המחוזית. היא אמרה דברים אחרים.

כי הוא אומר שהוא הולך לוותמ"ל.

בקיצור, הולכים לדרוס.

אני לא מבין. איך אתה פותר לי את התכנון הזה?

אנחנו את הוותמ"ל בכל מקרה מבטלים.

על זה נאמר: הון–שלטון. אני לא רוצה להגיד: עולם תחתון.

מתי אתה מקבל תוכנית מפורטת לבנייה? מה לוחות הזמנים?

אני מציע לאפשר למנהל מרחב תל אביב במינהל מקרקעי ישראל לפרט.

אני רק רוצה להבין את הקשר אל מה שאמרה יושבת-ראש הוועדה המחוזית. הוא אומר: אנחנו הולכים לקחת את הוועדה.

עוד לא שמענו את העמדה השנייה.

לדרוס את כל הליכי התכנון בדרך.

היושב-ראש, רק כדי להבין, יכול להיות שאני טועה. השדה עצמו, עזוב את מה שמסביב, השדה עצמו היום, מהמסלול והטרמינל, מי בעל הקרקע?

אנחנו, 1,881 בעלים פרטיים.

נתתם אותו במתנה למדינה?

אורן חזן, אתה נכנס עכשיו לדיונים ארוכים מאוד.

לא תרמו.

אבל זה אקוטי.

ניתן לבעלי הקרקע לדבר בהמשך. בבקשה, מה שמך.

צחי דוד, מנהל מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל.

מתי לדעת רשות מקרקעי ישראל המדינה תתחיל לראות הכנסות תזרימיות מן הקרקע שבבעלותה באזור? בבקשה.

אסביר. כרגע מקודמות שתי תוכניות במקביל. אחת היא תוכנית מתארית של 16,000 יחידות דיור על כל שטח השדה. התוכנית הזאת – נאמר: "יגורו כמו סרדינים" – אני חייב להגיד שהתוכנית אושרה פה אחד בוועדה המחוזית, כולל תמיכת הגופים הירוקים, כולל תמיכת ראש עיריית תל אביב. אין עוררין על כך שזו התוכנית- - -

מתי היא אושרה?

היא אושרה להפקדה.

כלומר לא הופקדה.

עוד לא הופקדה אפילו.

התנגדויות שמעו? לא. אז היא אושרה להפקדה.

אסביר הכול.

תדייק רק בדבריך.

אתה צודק, טעות שלי. היא אושרה להפקדה בחודש יולי. נאמר פה שזאת תוכנית של סרדינים. אני חייב להגיד שזו אחת התוכניות המתקדמות שהיו פה, אם לא המתקדמת שבהן. עיריית תל אביב לא כופרת בכך. אולי ראש העירייה מציע תוכנית חלופית. העירייה לא כופרת בכך שמדובר בתוכנית מתקדמת ולא במגורי סרדינים או אמירות שנאמרו פה.

צריך להגיד שביחס לחלופה שכרגע נקראת תוכנית חולדאי, שבדקנו אותה ברמה של 4,000 יחידות דיור, לא הוורסיה החדשה שצצה עם 8,000 יחידות דיור, היא נותנת יותר שטחים פתוחים, יותר שטחי ציבור והיא איכותית הרבה יותר. זה לגבי האמירות על איכות התוכנית.

התוכנית, כפי שנאמר, יש לגביה החלטת הפקדה מאז הקיץ.

עליה דיברנו.

אנחנו מתעתדים להפקיד אותה בחודש–חודשיים הקרובים, בלי נדר.

בחצי השנה הקרובה. כך אולי לא תטעה.

אלה התוכניות שלנו. התוכנית נמצאת ברמת בשלות גבוהה מאוד. עבדנו עליה בוועדת היגוי עם העירייה משנת 2011. המסמכים שהוגשו לוועדה המחוזית היו ברמת בשלות גבוהה מאוד ואנחנו מתעתדים להפקיד אותה בקרוב.

התוכנית הוותמ"לית הוזמנה. הוזמן צוות תכנון לפני שנה, הוא עובד כשנה. היא הוכרזה לוותמ"ל לפני מספר חודשים. אנחנו מקווים שיהיה דיון הפקדה- - -

זה על אותו שטח?

זה נתח מתוכה.

רצים על אותו שטח בשתי תוכניות? אני לא מבין.

כן. יש תוכנית אחת ברמה מתארית, שנותנת היתרי בנייה לשטחים הציבוריים, שקובעת את המגרשים, ואילו התוכנית המפורטת קובעת הוראות מפורטות יותר. היא קובעת מי בדיוק הבעלים של כל מגרש.

אתה מריץ תוכנית מפורטת לפני שיש לך תוכנית מתאר?

אפשר בהחלט להריץ תוכנית מפורטת ותוכנית מתאר במקביל.

לא מה אפשר. מה בדרך כלל קורה?

עשינו את זה בעיר חריש.

מה לא עושים כדי לסגור שדה תעופה.

לא מה אפשר אלא מה הנורמה. אפשר, נכון, הכול אפשר.

ואם עכשיו בתוכנית המתאר יעשו שינוי בגלל התנגדויות? מה תהיה שווה התוכנית המפורטת שלך? אני לא מכיר כזה הליך. אשמח לשמוע.

אם תשמח לשמוע, אני אסביר.

זה מה ששאלתי, מה קורה בפועל. אני רוצה שתסביר מי גוזר קופון.

מי מקשיב להתנגדויות בכלל?

למה את מופתעת?

בואו נשמע. שאלנו אותו והוא רוצה לענות.

כמו בעיר חריש קידמנו תוכניות.

זה לא דומה.

אני מכיר את זה קצת יותר טוב ממך.

שם יש ועדה מיוחדת שבסמכותה- - -

גם הוותמ"ל היא ועדה מיוחדת. קודמו תוכניות מפורטות ותוכניות מתאר במקביל. כמובן שיש הזנה ביניהן, כמובן שיש ממשק ביניהן, כמובן שאם יש בעיה אקוטית באחת זה משליך על האחרת, לא טענתי שלא, אבל אנחנו בהחלט מקדמים בהמון מקומות תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות במקביל. רובד המידע שיש בתוכנית מתאר הוא מסוים; רובד המידע בתוכנית מפורטת הוא אחר. הן מזינות זו את זו ואין עם זה שום קושי.

הנושא שבו התוכניות קשורות ועיכובים בתוכנית המתארית יוכלו לעכב גם את התוכנית המפורטת – אני לא מסתיר מכם שום דבר – זה כמובן הנושא הקנייני. הייעוץ המשפטי שלנו אומר שברגע שתופקד התוכנית המתארית ניתן להפקיד את התוכנית המפורטת; ברגע שהתוכנית המתארית תאושר ניתן לאשר את התוכנית המפורטת. אין שום קושי בכך.

אנחנו מתעתדים ששתיהן יאושרו עד מחצית שנת 2019. זה העמדה שלנו כבר מזה מספר שנים, כפי שגם הוצהרה בבג"ץ של ארקיע ועיריית אילת.

איפה עוד זה קורה בכזאת מהירות ובכזאת דרך? פרט לחריש. איפה עוד?

זה קצב התכנון בוותמ"ל. המחוז שלי אישר השנה בוותמ"ל יותר מ-12,000 יחידות דיור.

הוותמ"ל מחכה לתוכניות מתאר או לא מחכה לתוכניות מתאר?

דרך אגב, בוותמ"ל אף אחד לא חייב לחכות לתוכנית מתאר. אנחנו מקצועית גוזרים על עצמנו להמתין.

אני שואל: פרט לפה, איפה עוד לא חיכיתם?

לתוכניות מתאר? יש תוכניות מפורטות שלמות שמתקדמות בלי תוכנית מתאר, זה לא דבר חריג. חלק גדול ממדינת ישראל מתוכנן בלי תוכניות מתאר.

זה לא מה ששאלתי אותך.

מתי תוכנית המתאר תושלם?

אני רוצה להתייחס לעוד מספר נקודות.

אני מצטער, עצור רגע. אין לנו עוד הרבה זמן, יש עוד רבע שעה.

ממש בקצרה.

לא, לא. יש לנו גם עוד נציגים שהגיעו לכאן ורוצים לדבר. קצת לא מסתדר לי. הבנתי שתוכנית המתאר תושלם רק תוך שנה ופה אומרים זמנים אחרים לגמרי.

זה לא יקרה בפועל. מה שיקרה, השדה ייסגר והכול יעמוד וזה ייקח זמן.

זה לא יקרה.

בעקבות כמה דברים שהעלו כבוד חברי הכנסת במהלך הדיון אני מחדדת את הדברים הבאים.

כפי שאמר צחי דוד, התוכנית שאושרה להפקדה כוללת כמובן לא רק 16,000 יחידות דיור. היא כוללת פארק חופי בהיקף של 300 דונם שישרת 1.5 מיליון תושבים של גוש דן. הדבר הזה, ביחד עם היבטים נוספים בתוכנית, הביא לכך שההצעה על אישור התוכנית הייתה פה אחד בשל איכותה, כולל תמיכה גורפת של אנשי המקצוע של עיריית תל אביב. נשים את זה בצד.

צריך לזכור שהתוכנית הזאת מקודמת מכוח חוק. זאת אומרת, הממשלה החליטה על פינוי שדה דב, לא היום אלא לפני הרבה מאוד שנים. לכן זאת המסגרת.

לגבי שאלות שנשאלו – שאלת על עניין התשתיות.

קודם תעני על הפער ששמענו עכשיו.

הפער הוא שקיימים מספר מוסדות תכנון שיכולים לעבוד במקביל. הוותמ"ל הוא בוודאי מוסד תכנון שהוקם בחוק על מנת לזרז ולייעל קידום של תכנון עבור יחידות דיור, לאור משבר הדיור שקיים.

והבתים- - -

אורן חזן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. מספיק. אני אוציא אותך.

במסגרת הזאת מקודמות תוכניות.

מה זה- - -

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

זאת פעם ראשונה.

טוב, ראשונה. אבל השנייה תבוא מהר. תיזהר.

ראשונה בחסד.

במסגרת הזאת מקודמות תוכניות. ההחלטה לגבי אותן תוכניות שיקודמו במסגרת הוותמ"ל מתקבלת על ידי קבינט הדיור, שגם הוא בעצם גוף של הממשלה. קבינט הדיור החליט שהתוכנית הראשונה- - -

בראשות שר האוצר.

בראשות שר האוצר. קבינט הדיור החליט – זה קבינט ששותפים לו גם שר האוצר, גם שר הבינוי והשיכון ודומה – שהתוכנית הראשונה מתוך שדה דב תקודם במסגרת הוותמ"ל, ומכאן היכולת לקדם שתי תוכניות במקביל.

את זה הבנתי, אבל מה הפער של לוחות הזמנים?

אם אני מדברת על לוחות זמנים – והכול בהערכות גסות מאוד – לאישור תוכנית מתאר כוללת לכל התחום, לכל 2,500 הדונם – כשנה. יכול הוותמ"ל להתקדם במקביל עם התוכנית המפורטת.

הוא אמר שהוא לא יעשה את זה.

אבל ככלל, ככל שתוכניות מפורטות מקודמות לאחר אישור התוכנית המתארית, הרי זה התהליך.

הוא אמר שעד יולי 2019 הוא יגמור את שתי התוכניות. אני לא מבין את זה.

קודם כול צריך לראות שזה קורה אבל הוותמ"ל מאפשר עבודה במקביל. ועדה מחוזית מטבע הדברים תדון בתוכנית מפורטת לאחר שתאושר תוכנית המתאר.

תודה.

אדוני היושב-ראש, רק מילה: אולי תציע הצעה מעניינת, שהשדה לא ייסגר עד שיסתיימו כל התוכניות.

אורן חזן, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

אני אומר בצורה הכי פשוטה, יש לי קצת ניסיון, גם לי וגם לוועדה. הדבר הזה כנראה לא ייקח שנה, הוא ייקח קצת יותר זמן.

נקודה נוספת, אתם העליתם את שאלת היכולת לאזרח את שדה דב כפי שנעשה בשדה בחיפה. הקושי שקיים, וצריך להיות ערים לו, הוא קושי סטטוטורי. היום השדה פועל תחת המעטפת של שדה צבאי. לא קיימת היום סטטוטוריקה שמאפשרת- - -

אז גם את זה יהיה צריך לפתור. תודה.

זה שטויות. אפשר לעשות את זה.

עורכת דין רחל זכאי-נוימן, בבקשה. אני נותן עכשיו רשות דיבור לנציגים לא של הממשלה ושל המשרדים השונים, אבל זה יהיה קצר כי אנחנו צריכים לסיים. דקה לרשות כל אחד מן הדוברים, בבקשה.

שלום ותודה. אם כך, אדבר כמעט בסיסמאות, כפי שאני לא אוהבת, כלומר בראשי פרקים.

לא הון ולא שלטון. כלומר, אם יש הון–שלטון, הוא בצד ההפוך, בחברות המסחריות שמפעילות את הטיסות משדה דב.

אני מדבר בשם התושבים.

אני מדברת בשם בעלים שאבות אבותיהם, כבר אפשר להגיד בלי ציניות, בשנים 1930–1940 קנו את הקרקע במיטב כספם. מאז משתמשת בה המדינה כאילו הייתה של אבא שלה.

כל הקרקע היא פרטית?

הקרקע שלנו פרטית.

כל הקרקע בשדה היא פרטית?

חלק משמעותי מן המסלול הוא על קרקע פרטית וגם שטח על יד. יש גם שטח של המדינה, אבל זה יושב כך ולא יושב נוח להפעלה.

אז לא הון ולא שלטון, אלא אנשים שמדינת ישראל עושה שימוש ברכושם במשך עשרות שנים. עוד מעט יחגגו מאה שנים.

המדינה היא מעל היחיד, מה לעשות.

אני לא יודעת באיזו מדינה אתה חי. אני רוצה לקוות שאני חיה במדינה שמכבדת את אזרחיה.

רחל זכאי-נוימן, אל תנהלי אתו דיון. תגידי את הדברים שלך כי את צריכה לסיים.

סליחה, אני מתנצלת.

אני מאמינה באמונה שלמה שחברי הכנסת, לפחות בישיבה הקודמת ואני מניחה שגם בישיבה הזאת, מתכוונים ברצינות כשהם אומרים שלשמר את השדה זה חשוב מאוד ולפצות את הבעלים, או לתת להם את מלוא מה שמגיע להם, חשוב באותה מידה.

אני גם רוצה לומר שאני בוודאי מקבלת כאמיתית את הגישה של חבר הכנסת סמוטריץ, שרוצה לבטא אותה בהצעת החוק שלו, כמשמרת את השדה ומפצה אותנו. דא עקא שהיא לא עושה את זה. היא לא עושה את זה, לא משום שהוא התכוון "לסדר" אותנו, ממש לא, אלא כי זה בלתי אפשרי. זה בלתי אפשרי גם מהנוסח וגם מהחיים. תוכנית חולדאי, שכל כך נעים לאהוב אותה כי היא באמת לכאורה נותנת פתרון שמצטלם היטב, לא ישימה, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה תכנונית ורק ייקח את השנים שייקח כדי להבין את זה. כולם יבינו כי אי אפשר יהיה להבין אחרת. ובינתיים הם מזיזים מצד אל צד את המודעות שכולן נשמעות נפלא: "משמרים את אילת".

אני רוצה לומר משהו. הצורך באילת באמת לא זר לנו, אנחנו לא אומרים שאילת לא מעניינת. אילת מעניינת וצריך לתת לה פתרונות. גם ראש הממשלה בישיבה מ-30 ביולי כשהוא סיכם את הדיון ואמר שיפונה שדה דב, גם שדה התעופה האזרחי, לא חשב שאילת לא חשובה, ממש לא. רואים היטב בסיכום הדיון עד כמה אילת חשובה ואת הפתרון שצריך לתת לה. אבל יש משהו סופר פופוליסטי באמירה ש"בלי שדה דב אילת מתפרקת". באמת, אני מכבדת מאוד את ראש עיריית אילת.

היא מתפרקת. למה זה פופוליסטי?

ראש עיריית אילת התפרץ כאשר דניאל מלצר ניסה לדבר על חולי אילת. אל תאמינו לאף אחד אבל תעשו כמה בדיקות. לי כתושבת רעננה יהיה קשה, אבל לא כולם גרים בצפון תל אביב.

אגיד לך שיש פה לא מעט חברי כנסת שטסים להרצאות באילת. אף אחד לא רצה לטוס דרך נתב"ג. יש לכך סיבה, תאמינו לי.

צריך לפתור את זה.

אלון וייס, בבקשה. דקה לרשותך.

אני ממונה חטיבה ארצי באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות ואני גם תושב אילת. אני עובד בתל אביב.

ההסתדרות מתנגדת נמרצות לסגירת שדה דב עד שלא יימצא פתרון הולם. אנחנו מודעים לכך ששדה התעופה בן גוריון נכון להיום הוא אינו פתרון הולם.

ההסתדרות קוראת לחברי הכנסת הנכבדים לקדם את החוק של שדה דב כך שגם יישמרו זכויות הקרקע וגם יינתן מענה לעיר אילת.

הייתי חבר מועצת עיריית אילת בקדנציה הנוכחית, עד שעברתי לעבוד בתל אביב. הייתי חבר בוועדת הפעולה נגד סגירת שדה דב.

אדוני, אין לעיר פריפריה עסקית, אין לה פריפריה רפואית. דיברו על זה. לא בושה לדבר גם על בעלי עסקים שמשתמשים בשדה דב.

רק נקודה אחת לעניין הרפואה – אני מחזק מאוד את אדוני ראש העירייה. יש רופאים שמגיעים לעיר. אנחנו יודעים שמשך הזמן שייגזל מהם במהלך יום העבודה, רופא במקום לראות 20 ילדים יראה 10 ילדים, ואותם 10 ילדים שהוא לא יראה לא יפגשו רופא. אנחנו מבקשים שלא תיתנו לזה יד.

תודה. סיגל ויצמן, בבקשה.

אני פעילה חברתית, מתנדבת בוועד שכונת נופי ים, מתנדבת בכל צפון תל אביב בשיטור הקהילתי, הנהגת הורים בבית ספר נופי ים, הנהגת הורים בבית ספר תיכונט. מאחוריי אלפי אנשים תושבי תל אביב. בצפון תל אביב, מעבר לירקון יש 104,000 תושבים. באילת יש 64,000 תושבים. אנחנו ניזוקים וסובלים משדה דב. שדה דב מסכן אותנו, מזהם לנו את האוויר, יש לנו רעש, יש סכנות בטיחותיות. יש אירועי ביטחון שיכולים להוריד מטוסים על בתי הספר והגנים של הילדים שלנו. יש לנו שמונה גנים ובית ספר שלם על המסלולים של השדה. הילדים שלנו נושמים אדי דלק.

סליחה, עצרי. רת"א, יואל פלדשו, היא טוענת שיש סכנה לתושבי השכונות שעוטפות את שדה דב. האם שדה דב פועל בצורה מסוכנת מבחינה בטיחותית?

ממש לא.

השדה הפך להיות בין-לאומי, עם טיסות לקוס, טיסות לקפריסין, טיסות לייוון. השדה לא משמש רק את תושבי אילת. אנחנו לא ישנים בלילה, יש רעש של מטוסים מעל ראשינו. אני אומרת כפעילה חברתית, יש ריח של אדי דלק על הילדים שלנו ועל הבתים שלנו. דיברנו על ילדים חולים. יש לנו ילדים חולים ואף אחד לא דואג לילדים שלנו כחולים.

התוכנית שהכינה עיריית תל אביב, יותר מ-16 מיליון שקל לעשות תוכנית שבה השדה הזה יוצא. יש החלטה של בג"ץ שהשדה יוצא. יש החלטה של שר האוצר שהשדה יוצא. הרעיון של רון חולדאי, תוכנית חלופית שאין לי מושג מי שילם עליה ומי עשה אותה, יש פה הון ושלטון בתוכנית הזאת, זה ביזיון על חשבון תושבי תל אביב. אנחנו תושבי תל אביב. תדאגו לנו.

תודה. מיטל להבי מעיריית תל אביב, אחרונת הדוברים, בבקשה. דקה לרשותך.

יש לי ילדים חולים, תדאגו לילדים שלנו.

את רוצה לצאת? את לא בזכות דיבור יותר. בבקשה, מיטל להבי.

הייתי בדיון כאשר ראש עיריית אילת הגיע ושמעתי בקשב רב את בעיות הבריאות ואת הצורך באמת – ואני נגד ניתוק הפריפריה מתל אביב. אבל כשהתעמקנו בתוכנית של רון חולדאי, אני הצבעתי בסופו של דבר נגדה. למה הצבעתי נגדה? כי ראיתי שדה שמתפנה חלקית בגלל העזיבה של השדה הצבאי אבל ראיתי שדה שמתרחב פי ארבע. אני רוצה לומר שבתוכנית שרון חולדאי מגיש שדה התעופה מתרחב פי ארבע, הקיבולת שלו מתרחבת לשני מיליון נוסעים בשנה.

אני חוזרת על הדברים שאמרה סיגל ויצמן ואולי לא הקשבתם היטב: כבר היום יש טיסות לחוץ לארץ והשדה הזה הוא לא רק שדה פנים-ארצי. מי שרוצה לדבר הומניטרית על שדה פנים-ארצי קודם כול שיאסור על טיסות לחוץ לארץ להתקיים מן השדה הזה. זה לא שדה תעופה בין-לאומי. בתוכנית העתידית יש גם טיסות לרומא ופריז. זה הדבר המרכזי.

הדבר שני, אצמד לדברים של חבר הכנסת ברושי שאמר פה: תסתכלו על המטרה הסופית. אם יש מטרה סופית לשמור על הקשר עם הפריפריה נא לשאול גם מה הפתרון, ולא רק להסתמך על פתרון זמני של שלוש שנים כאלה ואחרות.

תודה.

אני רוצה לסכם את הדיון. חברי הכנסת, אני רוצה גם להביא הצעת החלטה להצבעה.

האם אפשר להציע משהו אחר?

רק רגע, קודם תשמעי את דבריי.

יושב אתנו פה ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, שאני חייב להגיד לכם מתפקידי כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, הוא כל הזמן "יושב" עליי ואומר לי ומעביר לי את המסר החמור עד כמה אירוע תקדימי, חריג, בעייתי יהיה סגירת שדה דב לעיר אילת. אין לי מילים, כלומר לא סתם אנחנו יושבים פה בדיון הזה ולא סתם היה עוד דיון. זה בעיקר בגלל שראש עיריית אילת דוחף את זה, כי הוא מבין את המשמעות לעיר ומבין מה זה יעשה לתושבים, חד וחלק. אני אומר לכם: גם אני מבין.

אני גם מנסה לקרוא את מפת האילוצים ולראות איך אנחנו יכולים לפעול. יש לנו כחברי כנסת יכולת לפעול בחקיקה ולהוביל לשינוי. בעניין הזה אני כמובן שותף. זה דרך אחת.

בסופו של דבר צריך להסתכל גם על סד לוחות הזמנים. אני חושב שכרגע הדרך הכי מהירה לאפשר זה קודם כול לייצר דחייה. הלוואי והייתי יכול היום, איל בן ראובן, בהמשך לדבריך, לייצר החלטה שתעצור את התוכנית. אני לא יכול, אבל אני כן מנסה לייצר החלטה שתאפשר לי את לוחות הזמנים לפעול בטווח הזה ולייצר פתרון חלופי או לייצר מנגנון שכן יקבע את זה. כרגע אני לא מסוגל לדבר על מה שהייתי רוצה מאוד, וזה לעצור את כל הגלגלים. אני רוצה לייצר את המרווח שיאפשר לי. זה הדרך שהתחלנו לבחון אותה.

אני רוצה לקרוא את ההחלטה. בעצם הבקשה שלנו, שלי לפחות, ואולי יצטרפו אליי חברי הוועדה.

ועדת הפנים והגנת הסביבה מבינה את החשיבות הרבה שיש לשדה דב למען תושבי אילת.

הוועדה מאמינה כי חרף ההחלטה לסגור את השדה למען הקמת בנייני מגורים הנדרשים לאזור, אין סיבה לסגור את השדה לפני קבלת היתרי בנייה על פי חוק לעניין זה.

אני עושה פאוזה לרגע ואומר: המצב האבסורדי יהיה שאנחנו נסגור את השדה וזה ישב כך חמש שנים בלי שום דבר, ולשם אנחנו הולכים. זה לא מתאים לי, מצטער, אני לא יכול לסבול את זה.

אני קורא למינהל התכנון לאמץ ולהשוות את ההחלטה שקיבל בעניין המשך פעילותו של שדה התעופה בהרצליה גם לעניין שדה דב באופן מיידי.

יש פה לוחות זמנים שטיפשי לא להתחשב בהם. אני אומר לכם, חבריי, אם נצליח לייצר את המתווה הזה גם נמצא פתרון משלים. אבל אנחנו בדקה התשעים. זו הדרך, לפחות לייצר את המשך החקיקה. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בבחירות בעוד חודש אז איזו חקיקה ואיזה נעליים? תנו לאילת חמצן. אני מבקש שנעשה את זה בהחלטה הזו.

שינוי קטן מאוד. קודם כול, בוודאי זה עדיף על פני כל דבר אחר. השינוי הקטן שאני מבקשת: "הוועדה קוראת בשלב ראשון". שיהיה ברור שזה לא שלב סופי.

בסדר. אני גם מתקן. מתקן אותי היועץ המשפטי לוועדה, הבקשה צריכה להיות לממשלה בגלל החלטת ממשלה בנושא. "בשלב הראשון" – מקובל.

הוא אמר: להביא פתרון משלים.

אני מבקשת שיהיו בשדה דב טיסות פנים-ארציות בלבד.

את מתפרצת לדיון עכשיו.

אני צריכה לציין שאין תוכנית לשדה. אם הצבא מתפנה, אין תוכנית.

את זה נצטרך לפתור, ויכול להיות שנדרוש מן הצבא להמשיך לנהל את השדה.

תוסיף להחלטה: ולמצוא את הדרך שבה השדה יפעל.

ולתאם מול משרד הביטחון את המשך פעילות השדה.

עם הגורמים הרלוונטיים.

להיערך להמשך פעילות השדה.

מי בעד הצעת ההחלטה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת ההחלטה כפי שהציע היושב-ראש נתקבלה.

הצביעו פה אחד בעד.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.