פרוטוקול של ישיבת ועדה

כנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכספים
17/09/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1126
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' בתשרי התשע"ט (17 בספטמבר 2018), שעה 12:00

שינויים בתקציב לשנת 2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד אמסלם – מ"מ היו"ר
רועי פולקמן
עודד פורר
מוסי רז

נורית קורן

רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר - רועי קאהן

רפרנט כח אדם ושכר, משרד האוצר - טל שחם

תקציבאית חטיבת הנכסים בחשכ"ל, משרד האוצר - אורטל גבריאלי

רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר - ספיר איפרגן

רפרנטית בצוות תמ"ס באג"ת, משרד האוצר - שירה דימניק

רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר - איציק יצחק דניאל

רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר - אליהו מורגנשטרן

רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר - ביין ותד

רפרנט אנרגיה באג"ת, משרד האוצר - דוד גרשביץ

כלכלן, משרד הבריאות - מתן מור

כלכלנית בכירה, משרד הבריאות - אדוה קליין

מרכזת בכירה בחטיבת תקציבים, משרד החוץ - סימה נח ימין

מנהל אג"ת, משרד הכלכלה - דוד שטינמץ

מנהל תחום בקרה ותקצוב, משרד הפנים - ששון דקל

מנהלת תחום תקציבים-הוצאות, משרד התחבורה - שירה מור

מרכזת בכירה תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אושרית קלפוס

ממונה כספים וחשבונות, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - אירה פאר

ראש תחום תקציב, הרשות לחדשנות (המדען הראשי) - יאיר צימבליסטה

ראש אגף בכיר מערכות מידע בנש"מ, משרד רה"מ - רוויטל ויצמן

כלכלן, משרד המדע - חביב קטן

רא"ג בכיר לתכנון ובקרה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל - דרור סורוקה

מנהל אגף התקציבים, משרד המשפטים - לאוניד רובין

עוזר מנכ״ל, רשות החשמל



- נעם פרלסון

שגית אפיק
שיר שפר

טמיר כהן

לאה קיקיון


שינויים בתקציב לשנת 2018

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. צר לי שאני צריך לקרוא לחברים בפגרה גם במציאות הזו שבין החגים, היה מיותר לגמרי אם האוצר היה מביא העברות שגרתיות בתקופה קודמת. צריך להכין את זה בזמן. אבל ככל הנראה לאגף התקציבים יש חשבונות אחרים.

אני מבקש להשתתף בצערה של משפחת פולד על רציחתו של ארי פולד שהיה איש חינוך. לא הכרתי אותו אבל לפי מה שנמסר לי – אני אומר כאן את תנחומי למשפחה. אחיו, איתן, הוא דוברו של חבר הכנסת סמוטריץ, חבר הוועדה, הוא משתתף כאן הרבה בדיונים, נמצא כאן, ואנחנו בוועדה שולחים לו את התנחומים - - -

כולנו מצטרפים. קשה.

זה קשה. כולנו מצטרפים לתנחומים. באמת, איש שנמצא כאן אתנו כשאחיו נרצח באופן הנורא הזה. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. התנחומים הם מכל חברי הוועדה.

אני עובר למספר פנייה 130 – משרד המשפטים.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב של סך של אלף אלפי שח עבור חקר המשפט העברי במסגרת הסכמים קואליציוניים שאושרו במסגרת תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018, בסך של 8,500 אלפי שח בהוצאה מותנית בהכנסה. זאת לשם תגבור הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, וזאת בהתאם להחלטת מועצת החילוט אשר התקבלה לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת.

לא הבנתי – כמה כסף?

אלף אלפי שח בתקציב הוצאה, ועוד - - -

אלף אלפי שח – את מתכוונת למיליון.

נכון, ועוד 8,500 אלפי שח בהוצאה מותנית בהכנסה. כלומר, זה לא תקציב הוצאה אלא תקציב הוצאה מותנית בהכנסה.

הסכם קואליציוני של מי?

הסכם קואליציוני של הבית היהודי לשנים 17-18. ב-2017 העברנו מיליון שקל בהתאם להסכם, וב-2018 זה עוד מיליון שקל בהתאם להסכם.

זה כסף בהסכם הקואליציוני? למה הוא מיועד?

למחקר בתחום המשפט העברי.

והיועץ המשפטי אישר את זה?

היועץ המשפטי של משרד המשפטים אישר את זה.

איזה עוד דברים חוקרים במשרד המשפטים? לאיזה עוד נושאים מעבירים כסף לחקירה?

יש מחקרים בכל מיני נושאים – בנושאים משפטיים, למיניהם. זה נושא של המשפט העברי, מה שאושר בהסכם הקואליציוני, בהחלטת הממשלה - - -לשנים 207 ו-2018.

למה זה דווקא עכשיו?

כי זה אושר לשנים 2017 ו-2018 על שינוי - - - באופן חד פעמי ב-17 ובאופן חד פעמי ב-18.

למה זה צריך להיות בהסכמים קואליציוניים? למה זה לא ברור למשרד המשפטים שהוא צריך להביא את הבקשה בעצמו? למה, המשפט העברי זה דבר שהוא תלוש מהמציאות? זה משפט סיני?

לא. יש בתקציב בסיס של משרד המשפטים – כ-370 אלף שקל בבסיס התקציב לצורך המחקר. שרת המשפטים העבירה בהסכם קואליציוני עוד מיליון שקל בכל אחת מהשנים 17 ו-18 כתוספת.

טוב, לא ענית לי אבל בוא נתקדם.

גילו את ההסכם הקואליציוני הזה עכשיו?

- - -

ביקשת תשובה?

הבנתי שהוא לא הכתובת. אני מתפלא, במדינת ישראל היהודית צריך בכלל לשאול למה צריך להביא כסף? זה צריך להיות כסף קואליציוני כדי לעשות חקר של המשפט העברי? הוא צריך להיות חלק מאבני היסוד של המשפט הישראלי.

אם אתם נותנים בבסיס 370, למה אתם צריכים מיליון נוסף בהסכם קואליציוני? למה לא מלכתחילה, שזה יהיה בבסיס?

אני אעביר את המסר לשרת המשפטים, אבל זה מה שהיה בבסיס התקציב, וב-17 ו-18 אושר עוד מיליון שקל בכל אחד מהשנים - - -

לא הבנתי, אתם לא דנים בעניין? דווקא ראיתי שבמשרד המשפטים דנים כשעולה נושא כספי ובוודאי קואליציוני. למה לא עושים את זה יחד בתוך ה - - - ? הוא שואל שאלה נכונה.

זה מה שאושר בתקציב 18-17 - - -

הוא באמת לא הכתובת לזה.

אתה לא הכתובת וגם השרה לא הכתובת. זו הפקידות, בעצם, שהיא חיה שם. השרה הבינה שהיא צריכה להבין את זה מכספים קואליציוניים, בגלל זה היא פעלה. אני מצפה שגם היועץ המשפטי, גם פרקליט המדינה, גם מערכת המחקר שלכם – אם יש דבר כזה, שהיא תפעל בכלים המקצועיים שלה והיא תיזום את זה. כמו שיש שם, אני מניח, שיש לכם כמה מאות סעיפים או אלפי סעיפים. ודאי שלא השר כותב כל סעיף.

אני אעביר את המסר הזה.

מתי אפשר יהיה לקרוא את תוצאות המחקר? זה סודי?

לא, זה לא סודי. יש מכרז, יש גוף שזכה במכרז, ואנחנו עובדים. אפשר לבקש ולראות את התוצאות של העבודה. העבודה כבר התחילה ב- - -

אפשר לשאול על מחקרים קודמים? כלומר, האם היה מחקר על משפט בינלאומי?

אני פחות מכיר את הנושא המשפטי. יש מחלקה מקצועית שמטפלת במשפט העברי. אני יכול לשאול ולהעביר לך, אם תרצה לדעת.

- - -

אפשר שאלה אינפורמטיבית? השאלה היא: מתי התקבלה באגף התקציבים הפנייה ממשרד המשפטים? בוועדת הכספים זה התקבל ב-3.9. מתי התקבל במשרד האוצר?

שאלה טובה.

פלוס-מינוס חודש ימים.

לא פלוס מינוס. הרי יש חותמת "התקבל". אתם יודעים מתי שלחתם את זה ואתם יודעים מתי קיבלתם. מה התאריך? אני יודע שוועדת הכספים קיבלה את זה ב-3.9. מתי קיבלו את זה במשרד האוצר?

אני יכול לבדוק תאריך מדויק.

אז אני מבקש לבדוק, וכשאתה בודק – שהשאלה הזו תהיה לגבי כל הפניות.

צריך לדעת – אנחנו חושדים באגף התקציבים שהם מעכבים פניות של משרדי הממשלה. אנחנו חושדים בהם. אנחנו לא רוצים להיות חושדים בכשרים ולכן הוא מבקש את התאריך. כמה זמן אתם מעכבים - - -

לא אמרתי "מעכבים". אולי הם מזרזים מדי? אולי הם העבירו את זה בלי לבדוק, תוך יומיים?

אנחנו לא נותנים להם להעביר את זה בלי לבדוק. זה מתעכב הרבה זמן באגף התקציבים. יש להם איזו שיטה – אני לומד אותה עכשיו. אם הייתי לומד באוניברסיטה הייתי עושה מחקר, והייתי מקבל על זה גם כסף קואליציוני.

סגן השר ליצמן אמר לי הבוקר שלא צריך לעשות בוגר אוניברסיטה כדי לעשות הרבה פליק פלאק שאתה עושה והוא עושה, אז הכל בסדר, ואתם יכולים להיות שרים נפלאים.

- - -

מספר פנייה לוועדה 130. מי בעד אישור הפנייה?


הצבעה

בעד הפנייה – 9
נגד – 1
נמנעים – אין
פנייה מספר 130 אושרה.

הפנייה אושרה.

מספר פנייה לוועדה – 142 עד 143, משרד ראש הממשלה.

הפנייה נועדה לתקצוב של סך - - -

מתי זה הגיע אליכם?

בסוף מאי נחתם הסיכום התקציבי בין אגף התקציבים ובין נציבות שירות המדינה. חלק מהסיכום היה עמידה באבני דרך, ולכן הוחלט שיאחדו את הפנייה וברגע שאבני הדרך יושלמו - - - ולא יעבירו את הפנייה בחלקים.

מתי יושלמו אבני הדרך?

מה היו אבני הדרך? הרי עשיתם איזשהו סיכום אז אם אפשר לדעת – מה היו אבני הדרך ואיך הם הושלמו.

חלק מאבני הדרך היו, לדוגמה – פיתוח של מערכות בקרה, מערכות BI - - -

אני מנהלת אגף מערכות המידע ואחראית תקציב בנציבות שירות המדינה. אחד מאבני הדרך, למשל, היה פיתוח מערכת BI שנותנת מענה תמונה כוללת להון אנושי ותקציב. היא הושלמה ביולי ועלתה לאוויר. היה מותנה בזה כ-3 מיליון. חלק היה דוח של אגף הבקרה שהושלם גם, בסביבות אוגוסט – היו התניות כאלה, של 3-2 מיליון ולא רצינו לעשות שתי פניות, אחת אחרי השנייה.

מתי זה נגמר אצלכם, אבני הדרך?

זה בא בהדרגה, כי יש - - -

מתי זה היה מוכן, ופנייה לוועדה - - -

האחרון היה באוגוסט.

למה צריך להביא את זה בחגים, ככה בצורה כזו? את לא יודעת.

מה זה מערך הגיוס והמיון?

יש היום, בשירות המדינה, במכרזים, כ-140 אלף מועמדויות למכרזי כוח אדם. אנחנו מעבירים את כולם בחינות כדי - - -

על כמה משרות?

אני לא זוכרת. אני מדברת על מועמדויות, לא מועמדים. חלקם מגישים למספר מכרזים.

על כמה משרות?

בסביבות אולי 5,000, אני לא זוכרת, אני לא מנהלת אגף בחינות ומכרזים, אבל מועמדויות יש המון.

מועמדויות למה?

למכרזים, מכרזי כוח אדם - - -

כללית, לא רק משרד ראש הממשלה.

לכל הממשלה.

אין שם חרדים, נכון?

למה לא? יש גם, אני חושבת, אבל אני לא מנהלת אגף בחינות ומכרזים. אבל אנחנו מטפלים בכל תהליך הגיוס מ - - -

מי בעד אישור הפניות? 142 עד 143.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
פניות 143-142 אושרו.

הפניות אושרו.

אנו עוברים לפניות 144 עד 150 – תמיכות בענפי משק. עמוד 20.

הפנייה נועדה להגדלת תקציב משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החשדנות הלאומית בסך של 154 מיליון שקלים בהוצאה, ובכ-300 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, וכן תוספת של תקן אחד. מה שחשוב לי להדגיש שעיקר השינויים בפנייה הזו כמו שתוכלו לראות זה דברים שנועדו ליישם את תוכנית "נטו תעשייה" – שזו החלטת הממשלה, התוכנית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, החלטת ממשלה שהתקבלה בינואר השנה, לאחר אישור התקציב. היא כוללת דברים רבים, ביניהם – 50 מיליון שקלים לרשות החדשנות - - -

אנחנו מכירים את זה, זו דווקא פעולה מבורכת. מתי זה נגמר אצלכם? שואל חבר הכנסת פורר.

אני אסביר שהיה תהליך מאוד מקצועי של כל מה שקשור לפעילויות השונות. למשל, ברשות החדשנות היה שיח לאיזה מסלולים בדיוק התקציב יועבר, שיח שעוד התקיים במהלך חודש אוגוסט. הפנייה מגיעה עכשיו כי היא כוללת גם את הדברים שקשורים לתעשייה והיא גם כוללת מזומן לתפעול משרד הכלכלה, שניתן, בעצם, להעברת הפנייה שעברה, של סעיף 36, ואנחנו מעבירים את זה עכשיו לתפעול משרד הכלכלה שהוא אחד בתוך סעיף 38.

למה לא הבאתם את זה קודם? זה היה מוכן כבר.

הבאנו את זה לאחר שביצענו את הדיונים בנושא וסגרנו את הדברים, בדיוק את ההקצאה של - - -

מתי? מתי סגרתם את הדיונים?

אני חושבת שזה היה בסביבות חודש אוגוסט. מה שניסינו לעשות - - -

למה לא הבאתם את זה מיד? אני אגיד לך למה אני מצטרף לשאלות של חבר הכנסת פורר - - -

רגע, אני אסביר – בדיון האחרון שלנו בוועדת הכספים מבחינתנו הפנייה הזו יכלה לעלות. פשוט היה פה עניין טכני של ההשלמות שביקשתם. העברנו את ההשלמות. בגלל שהעברנו את ההשלמות בתקופה שהיו בה שבועיים של פגרה כאן, של הוועדה, אתם לא הסכמתם להעלות את זה לדיון.

רק נעשה סדר. עם כל הכבוד, אנחנו לא הופכים להיות נאשמם בשעה שאנחנו המאשימים. זה לא בדיוק במילים הדרמטיות האלה. אני רק רוצה שתבינו – שני אנשים או שני גופים צריכים לאשר העברה: הממשלה והכנסת. הכנסת, במקרה הזה זו ועדת הכספים. אתם באגף התקציבים מכירים את לוח השנה. יש שבועיים שבהם הכנסת סגורה. אנחנו עובדים בוועדת הכספים גם בפגרה. היה מן הראוי שתיקחו את זה בחשבון, ולהביא את זה בזמן. אמרו שההשלמות הן חלק מהפנייה. אנחנו, חברי הוועדה רוצים לדעת על מה מדובר ושלא פתאום יתברר שאישרנו דבר שלא חשבנו עליו. כנראה יש לזה סיבות אחרות למה לא מעבירים את זה בזמן, כי אתם אנשים חרוצים. כשרוצים לא לאשר העלאת גיל פרישה לנשים אתם עובדים במרץ, לא מאפשרים לנו לעסוק בזה.

יש לי שאלה – אני מבין שהניצולת צריכה להיות עד סוף 2018. זו הרשאה להתחייב של מה?

הרשאה להתחייב של פרויקטים מתמשכים. לא צריך להוציא את כל הכסף. יש - - -מסוים שנמשך 4 שנים - - -

זה משהו אחר. אני שואל – רוב הכסף זה פרויקטים מתמשכים?

כן. זה הרשאות. משרד הכלכלה, ממש 90-80% מהתקציב שלו זה לתעשייה, זה פרויקטים שמתמשכים, עיקר התקציב שלנו הוא הרשאה להתחייב.

חבר הכנסת אמסלם שואל ואני גם קצת חושד שאולי מעבירים את זה מאוחר יותר כדי שלא תספיקו להוציא את הכסף ב-2018, ואז זה יהפוך להיות עודף ל-2019 ואולי גם יושב-ראש ועדת הכספים יתחלף, אז יהיה לכם יותר קל.

אני יודע שבסופו של עניין התקציב הוא שנתי.

אבל גם בהרשאה להתחייב, אם אני לא מתחייב – הכסף הולך לי לאיבוד, גם אם אני אעשה - - -

אוקיי. מספר פנייה לוועדה 144 עד 150. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 150-144 אושרו.

הפניות אושרו.

הפנייה הבאה – הוצאות פיתוח, עמוד 45 – הוצאות פיתוח אחרות. גופים במשבר. מי מסביר?

מדובר בפנייה לוועדה 168 עד 169. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב תוספת של 18,000 אלפי שח במומן ו-80,000 אלפי שח בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית. יש פניית מקור ויש את פניית השימוש. בעצם מטרת השינוי זה ראשית – תקצוב סך של 18 אלף אלפי שח עבור חברת נצר השרון - - -

אתם מתכוונים במיליונים. למה אתם כותבים את זה כך?

ככה הם כותבים.

אנחנו עקביים עם הפורמט של תקציב המדינה. בכל מקרה מדובר בתקצוב סך של 18,000 אלפי שח עבור הלוואה לחברת נצר השרון וזאת לצורך פעילותה עד למועד ההפרטה. ההלוואה תוחזר למדינה לאחר ההפרטה. בנוסף, תקצוב סך של 20,000 אלפי שח עבור הרחבת תוכנית מגן רקיע בהתאם להחלטת קבינט ה/296 מיום 17 ביוני 2018, והתכלית השלישית זה תקצוב של 40,000 אלפי שח במזומן ו-80,000 אלפי שח בהרשאה להתחייב, זאת לצורך הון בעלים לחברת "תומר". חברת "תומר" היא חברה שתקלוט חלק מהפעילות של חברת תעש מערכות אחרי מכירתה - - -

זאת היחידה שנשארת במדינה.

נכון. בעצם זו חברה שתעבור אליה הפעילות המסווגת של החברה. לצורך הקמתה נדרשים לחברה 80,000 אלפי שח. השקעה של הכספים הללו תאושר בוועדת הכספים באופן נפרד, חשוב לציין. עם הקמת החברה יועברו אליה 40,000 אלפי שח לצורך תשלומים לעובדים, לספקים ולטיפול השוטף, ויתרת הסכום תועבר בהתאם לביצוע.

יורד 18 מיליון משיפוי רשויות מקומיות. מה תעשו עם הרשויות המקומיות?

מדובר בתוכנית אשראי לרשויות מקומיות. הביצוע שם נמוך, ולכן עושים איזושהי הסטה לטובת - - -

אני רפרנטית פנים. האשראי לרשויות – בהתאם לנתונים שאנחנו מכירים, גם אחרי שאנחנו לוקחים את המקור של ה-18 מיליון עדיין יש יתרה במקרה והרשויות יצטרכו.

אבל אנחנו הולכים לאשר תוספת.

מה זו תוספת? אפשר לחדד את השאלה?

אני מתבקש על ידכם לאשר עודפים ותוספות לשיפוי רשויות מקומיות, אז למה אתם מורידים להם פה 18 מיליון?

מדובר באשראי לרשויות מקומיות, זה לא כסף לשוטף. זה מצבים שאם הרשויות - - -

מה שאתם מורידים פה - - -

זה אשראי לרשויות שאם הן לא מצליחות לגייס חוב - - -

אבל אשראי זה כסף.

עדיין זה מצבים שהם לא מצבים רגילים שרשויות באות ומבקשות את זה, זה בהתאם לדרישות של הרשויות. עד עכשיו - - -

אז יש כסף מיותר, 18 מיליון ששם - - -

יש יתרת אשראי שאם, במקרה ו, אז לרשויות כן תהיה יתרה להשתמש בה.

מי בעד אישור הבקשות? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
בקשות 169-168 אושרו.

הבקשות אושרו.

אנחנו עוברים לבקשה 170 עד 172. משרד ראש הממשלה.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצב את משרד לפיתוח הפריפריה החברתית, הנגב והגליל, בסך של 2 מיליון ו-818 אלפי שח בהוצאה, וסך של 90 מיליון ו-400 אלפי שח בהרשאה להתחייב, ועוד 35 חודשי עבודה. הפנייה נועדה לתקצב את המשרד בעבור מוסדות ציבור ברשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות בהתאם להחלטת ממשלה 959, פיתוח ושיקום תשתיות בהתיישבות הכפרית בנגב מהחלטת ממשלה 9268, פעילות הפוגה ביישובי עוטף עזה בהתאם להחלטת ממשלה 3979 וגם עמידה בהסכמים פוליטיים ועוד החלטות ממשלה שאנחנו מתקצבים את המשרד מכוחן.

את יכולה לפרט על ההסכמים האלה? זו אמנם לא פעם ראשונה, אבל אני לא מבין – האם זה הסכם קואליציוני? האם זה הסכם אישי? פעם כתוב בית יהודי, עכשיו כתוב: אורן חזן ומיקי זוהר. זה גם סוג של הסכם קואליציוני? זה הסכם אישי?

מדובר בהסכמים שעברו אישור משפטי, מדובר בהסכמים שאנחנו מקבלים את הפירוט של הכסף לאיפה לייעד אותו, מקבלים אישור משפטי של המשרדים שצריכים לקבל את הכסף וכאן יש לך פירוט כמה כסף ועבור איזו מטרה ואיזה חבר כנסת. יש לך פירוט בעמוד 2 לפנייה. יש לך פירוט מלא.

אבל למה אתם עושים דווקא עם חברי הכנסת האלה ולא עם אחרים? איך הולך התהליך?

תבוא ביום אישורי התקציב. יש פה חדר מאחורה, אותה הולך לשם.

- - -

בתקציב 2019 אני החלטתי שאין הסכמים קואליציוניים.

- - -

"פיתוח מוסדות ציבור בפרפריה" – אם זה מוסדות טובים - - - יכול להיות שזה חשוב, אבל זה צריך להיות מדינה, זה לא צריך להיות חבר כנסת זה או אחר.

דיבר אתי ראש עירית קרית שמונה. את יכולה להסביר לי את זה? מה זה, כסף קואליציוני?

לא, זו החלטת ממשלה ויש גם - - -

ולמה החלטת ממשלה מגיעה רק עכשיו? דיבר אתי ראש העיר. מדובר במוקד רפואי בקרית שמונה. למה זה מגיע רק עכשיו?

אני מנהל האגף במשרד לפיתוח הפריפריה. החלטת הממשלה הספציפית הזאת עברה רק בסוף מרץ 2018. כתנאי לקבלת הכסף העיריה היתה צריכה לפרסם מכרז לגוף מפעיל, להשלים את כל תהליכי המכרז, לקבל אישור של משרד הבריאות ורק אז לגלגל את ההעברה. תוצאות המכרז היו בערך לפני כחודש וקצת, כי עירית קרית שמונה סיימה את כל תהליכי המכרז וקיבלה את אישור משרד הבריאות להפעלה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על חודש, בערך. אז עכשיו משרד האוצר מעביר את הכסף- - -

היה שם עיכוב במכרז.

הוא היה בלחץ אימים, הוא התקשר אלי. מה שיפה זה שאומרים לראש העיר, לנסים מלכא, שגפני מעכב את זה. הוא מתחיל לחשוב פוליטיקה – מה אני מתכוון בקרית שמונה, למה אני מעכב. לך תסביר לו שבכלל לא הגיע לפה. ברגע שהגיע והיו דברי הסבר, אני שם את זה על סדר היום, אני רוצה את זה.

למה זה, להקמת המבנה עצמו?

לא, לא. להפעלה, על מנת שהמרכז יפעל 24/7.

כמה כסף הקצבתם?

יש תקציב, זה הרי מתחלק שליש-שליש - - - פה זה מיליון וחצי שאנחנו - - -ויש עוד מיליון של משרד הבריאות, כך שהמקום יפעל 24/7.

שסוף סוף יפעל.

שסוף סוף יפעל 24/7. כולל שישי – שבת.

כי בשנה הראשונה לכנסת ה-20 דאגתי לזה שיעבירו 400 אלף שקל וזה היה - - -

אבל עכשיו זה מעוגן בהחלטת ממשלה לחמש שנים.

אפשר לשאול מה מוסדות הציבור האלה - - - לאיזה מוסדות ציבור זה - - -

המשרד מפרסם פנייה לרשויות המקומיות להגיש בקשות. זה יכול להיות מתנ"סים, אולמות ספורט, אולמות תרבות, פרקים, גני שעשועים – מוסדות ציבור ברמה הזאת.

בתי כנסת.

גם בתי כנסת.

על בתי כנסת כמעט ולא נותנים.

נכון.

מה סך הכל התקציב בסעיף הזה?

סך כל התקציב מאוד גבוה, גם כשזה מתווסף. יש משהו כ- 60-50 מיליון לנגב ולגליל, ועוד 60-50 מיליון לפריפריה החברתית. זה מתווסף כך שה - - - תהיה גדולה יותר.

אני מאוד מקווה שראש עירית קרית שמונה יבוא ויודה לך שהעברת ולא יגיד שזה חבר כנסת אחר עשה, או שר אחר.

יש לי שאלה. כדי לא לחשוד באחרים, נגיד שחתמו אתי על הסכם כזה על מיליון שקל – רשות לפיתוח הגליל. מחר יש לי קשר כזה או אחר עם הרשות לפיתוח הגליל. ראה פרשת ישראל ביתנו, לדוגמה.

איזה פרשת ישראל ביתנו?

החשדות.

למה פרשת ישראל ביתנו? למה, כשזהבה גלאון נחקרה זה היה פרשת מרצ?

בסדר, אתה צודק. אני מתנצל. פרשת הרשות לפיתוח הגליל. אני העברתי כסף, מיליון שקל לרשות, כמובן מבלי לחשוד בכשרים, ומחר אני מתקשר, תשאלו אם למישהו יש מישהו טוב להמליץ. איך הדבר הזה הולך? האם זה לא יכול ליצור כאן - - -

אני מעוניין שיהיה בדבר הזה סדר אבל היום המצב הוא - - -לפי דעתי מתחיל לעבור לצד הני. אתה יודע שכדי להעביר מיליון שקל למוסד בגליל שאתה מעוניין והחליטו שזה בסדר, זה דבר שבנוהל תקין והכל בסדר – אתה יודע כמה אתה צריך לעבור – את היועץ המשפטי לממשלה, את היועץ המשפטי למשרד, אם אתה חרדי אתה צריך לעבור עוד כמה תחקירים מהסוג הזה. היום זה לא מה שהיה פעם. היום, מה שהוא מביא לך לפה – זה רק אחרי אישור היועץ המשפטי, אם מדובר על כסף קואליציוני. ביין ותד הדגישה את העניין הזה שכשהיא מביאה את זה לפה זה אחרי האישור של היועץ המשפטי, שזה לא היה פעם.

קודם כל אני לא חושד בכשרים, אני לא חושד באף אחד. אני רק שואל מה התהליך לאחר מכן. יועץ אישר, הכסף יצא לדרך. מי יכול ליהנות ממנו?

נדמה לי שמוציאים קול קורא. מה אתם עושים?

אני מוכן ספציפית להתייחס לשאלה. ראשית, ההעברה מגיעה לוועדת המכרזים של המשרד, שצריכה לאשר שהיא מוכנה לקבל את התקציב, את עצם הקבלה – אחרי שהיועץ המשפטי חותם מאושר. במקרה הספציפי הזה זה הולך לאישור ועדת הפטור בחשב הכללי והחשב הכללי בכבודו ובעצמו חותם על עצם ההעברה, שהוא מאשר אותה ומאשר את הפרויקט עצמו. לאחר מכן יש קול קורא, או מבחן תמיכה שיוצא בצורה שוויונית לכל הרשויות בצורה מסודרת. אם זה רשויות מקומיות – קול קורא, אם זה עמותות – זה מבחן תמיכה עם משרד המשפטים. הכל שוויוני, הכל שקוף, הכל גלוי. כל התהליך לפני וגם כל התוצאות לאחר מכן מפורסמות בצורה מסודרת.

אם אתה רוצה מישהו שראיינו אותו – מישהו ממרצ, אז תגיד לי, אני אדבר אתם.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי המוקד הרפואי בקרית שמונה. הוא סגור היום?

עד כמה שאני יודע הוא עובד חצי יום, עד השעה 19:00 בערב. הוא לא עובד בשעות הערב ולא עובד בסופי שבוע.

אני באופן אישי הייתי מעורב בזה לפני כשנתיים, בערך. קרית שמונה זה בעצם מוקד שנותן כמעט לחצי מיליון איש מהסביבה. בית החולים הכי קרוב לשם הוא בית החולים בצפת, כאשר הנסיעה אליו היא בערך כשעה ומשהו בפקקים. אז אני שואל – אם בסופו של דבר ההחלטה אושרה ב-15.4, ומדובר בחיי אדם, אז למה רק היום אנחנו צריכים לדון עליה?

מאחר ובהחלטה משרד הבריאות דרש מעירית קרית שמונה להשלים את כל הליכי המכרז לבחור את הגוף שיפעיל את חדר המיון, בין אם זה "ביקור רופא" או טר"ם. היה הליך מכרזי שהעיריה ניהלה שהסתיים לקראת סוף יולי – ונבחר גוף מפעיל. עד אז משרד הבריאות לא אישר למעשה את ההפעלה או לקדם העברת תקציב. עכשיו, אחרי שהליכי המכרז הושלמו ניתן לקדם את הליכי העברת התקציב, וזה יועבר להם בהקדם האפשרי.

זאת אומרת, התשובה שלך היא בעצם – שאלתם את הכתובת הלא נכונה, תפנה לעיריה.

העיריה פרסמה מכרז עוד לפני מרץ. פשוט הליכי מכרז גם ברשויות מקומיות וגם במשרדי ממשלה לוקחים חודשים – זה יכול לקחת חצי שנה, שמונה חודשים - - -

אני אגיד לך מה מפריע לי בעניין הזה. איך אמר היושב-ראש? מפתיע אותנו שמחר זה יום כיפור. יש אנשים שתמיד מופתעים. זה כמו 1 בספטמבר בכמה רשויות. הרי המוקד הרפואי הזה – גם בשנה הבאה זה יהיה, זה רצף, זה חיים של אנשים, ואנחנו ניתקל באותו הדבר. אז למה זו לא התקשרות רב שנתית? למשל, התחייבות של 10 שנים, ואז להתחיל לדון לקראת השנתיים האחרונות, כדי שיהיה רצף. למה אנחנו הרי דנים בזה רק באפריל? בשנה הבאה, אני אומר לך, היות וזה עד סוף השנה אז עד שהעיריה תקבל את האישורים – נגיע לדצמבר, ובינואר יגידו להם: זו שנה חדשה. ועוד פעם ניכנס לויה דולורוזה הזאת ב-2019, והישראבלוף ימשיך להיות, וכאן מדובר על חיי אדם. הרי על מה מדובר כאן? על מוקד רפואי שיש בו שלושה גורמים, ואני לא נכנס כרגע לשאלה למה, למה העיריה היא בכלל צד בעניין? למה זה צריך בכלל להיות משולם בכלל מההון של התושבים? אז יש אחד – קופה, ואחד – ממשלה, ובזה זה צריך להיגמר. פה, ל "הדסה" או "שערי צדק", תושבי ירושלים לא משלמים מהארנונה. העיריה לא משלמת, ויש להם נגישות רפואית מיידית, אבל בקרית שמונה כשיש אירוע, זה כנראה לא מעניין הרבה אנשים. ויש שם הרבה אנשים שמקבלים את השירות – זה לא רק תושבי קרית שמונה. גם חיילי צה"ל וגם מטיילים שמטיילים שם.

לכן אני חושב שאם אתם באמת רוצים לתת שירות אמיתי ולפעמים צריך להוביל את זה לשם – הפקיד צריך להוביל את זה, כאן, בממשלה, ולא להגיד – יש שם עיריה, תעזוב אותי. צריך להיכנס להתקשרות רב שנתית כאן, בדיוק כמו שאמר כאן קודם הבחור ממשרד התמ"ת, כדי שהשירות הזה לא ייעלם. לכן צריך לתת גם זמן למערכות לעשות מכרזים.

אני מבקש בתוך חודש תשובה מוסמכת בכתב על מה שהעלה פה חבר הכנסת אמסלם. הסיפור פה הוא לא סיפור שמעבירים פה תמיכות, עוד מיליון וחצי או פחות מיליון וחצי. אני רוצה לדעת האם יש תוכנית לממשלה, כדי להעלות את זה על דרך המלך - - -

נכון, לדאוג לזה שזה יהיה באופן קבוע ולא כל פעם חבר כנסת אחר צריך לדאוג לזה.

אנחנו כמשרד נעביר להם הרשאה מיד לאחר סוכות, אבל זו החלטה - - - ככל שנקבל את התקציב - - -לארבע שנים.

אמרת, קיבלנו. אנחנו נאשר, בעזרת ה'. אני מבקש בכתב מה קורה עם התוכנית הזו בקרית שמונה, מה הולך לקרות בהמשך, איך זה נכנס למסלול קבוע.

גם איזה שירותים מקבלים כי בסוף יגידו שיהיו שירותים שלא נותנים, וצריך לנסוע לבית חולים, וכל הכוונה היא שהם יקבלו את הכל במקום אחד.

בסדר? חודש.

מספר פנייה לוועדה 170 עד 172. מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות 172-170 אושרו.

הפניות אושרו.

09-006 בחוברת השנייה. פניות של עודפים.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2017 לשנת התקציב 2018 בסך של 18,696 אלפי שח במזומן לתוכניות התקציב הבאות: תוכנית 095105 – תפעול מטה בארץ, 965 אלפי שח, תוכנית 095102 – תפעול הנציגויות בחו"ל – 12,467 אלפי שח, ותוכנית 095103 – פעילות דיפלומטית בחו"ל, 5264 אלפי שח.

זה עודפים, ולא ניצלו אותם ב-2017. יש שאלות? מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
בקשה מספר 09-006 אושרה.

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 18-014.

הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים משנת 17 לשנת 18 בסך של 94,397 אלפי שח. עיקרי העודפים נוצרו בגין מענק איזון מותנה לרשויות המקומיות, תוכניות הבראה שהמשרד משלם לרשויות בהתאם לאבני דרך ועמידה בהן, ופרוייקטי פיתוח בהם הביצוע היה נמוך מהמתוכנן.

לאיזה רשויות מעבירים כמה?

באיזה הקשר? של איזה אחת מהן? יש את הנושא של מענקי איזון - - -

מי הרשויות שמקבלות וכמה? תמיד מביאים לנו דף שמפרט.

יש רשימה. יש 26 רשויות עם מענקי איזון מותנים, כמו, למשל: איכסאל, בועיינה נוג'ידאד, דלית אל כרמל, כפר יסיף, משהאד, פורדיס, שייעב, ג'אסר א זרקה, ריינה, כפר קאסם, ערערה, קלאנסווה, בסמת טבעון, תל שבע, שגב שלום, זמר, ג'דידת-מכר, מעלה עירון, עירית אום אל פאחם, טירה, טייבה, מג'דל אל שאמס, מסעדה, נווה מדבר ו- אל קאסום.

כל אלה מקבלים מענקים?

אלה רשויות עם מענקים מותנים. מענקי איזון מותנה, שזה אומר שהרשויות צריכות לעמוד בשיעורי גבייה בשביל לקבל את - - -

ומה שיעורי הגבייה שהם עומדים בהם היום?

אין לי את הנתונים כאן. אפשר להעביר לכם.

שיעורי הגבייה שהם צריכים לעמוד בהם הם 81% לשנה.

והם עומדים בזה?

זה ייבדק. נכון לסוף השנה שעברה הם לא עמדו. זה ייבדק בדוח המבוקר של שנת 17 שמגיע במהלך 18. לגבי אלה ספציפית אני עוד לא יודע אם הם עמדו או לא, זה עוד לא נבדק.

(היו"ר דוד אמסלם, 12:49)

התנאי הזה הוא לכל הרשויות או לחלק מהרשויות?

הוא לכל הרשויות במדינת ישראל. חלק ממענק האיזון השנתי מועמד כמענק מותנה כנגד עמידה ביעדי גבייה.

את תוכנית 2 לא הסברת.

תוכנית 2 - מדובר במענקים לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון. מדובר בהעברת עודפים בעבור מענקי פיתוח, בגלל שקצב הביצוע של הפרויקטים נמוך מהמתוכנן.

אם הוא נמוך מהמתוכנן למה צריך להעביר יותר כסף?

מענקי פיתוח – בעיקרון ניתן כל הסכום בהרשאה להתחייב כשהמזומן – פה מדובר במזומן, משוחרר בכפוף לביצוע בפועל. אז קודם כל, בשלב הראשון באמת יוצאת ההרשאה על כל הסכום והמזומן – לוקח לו כמה חודשים או כמה שלבים עד שמתבצע הפרויקט ב - - -

איך זה הולך, על בסיס חודשי? כל חודש אתם בודקים?

לא, לא. בכפוף להגשת ביצוע וחשבוניות.

כמה פעמים כבר העברנו מהתחלת השנה בסעיף הזה?

אני אבדוק את זה.

למה יש לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון פחות ממקומיות רגילות? אולי הם מקבלים פחות?

מדובר בעודפים, זה לא התקציב. זה בבניית התקציב, כשבנינו את התקציב יש את התוכניות, אז יש בתוך התוכניות תקנות, אז לא היה לנו מקום לעוד תקנות, אז פתחנו תוכנית חדשה.

אז כמה פעמים העברנו מתחילת השנה?

על עודפים היתה פנייה ראשונה במהלך מרץ, נדמה לי. לצורך העניין – 80% מהעודפים של השנה הקודמת, וזה ההפרש.

הם יתנו לך את הנתון בסוף הישיבה. אבל יש לי שאלה – כשאתם מדברים על הנושא של העודפים, מאיזה עודפים אתם מדברים? איזה עודף, מהסעיף או מהתקציב?

לא, זה מהסעיף עצמו, שבסופו של יום יש לך תקציב, יש חלק שביצעת וחלק של התחייבויות, ואז, מההתחייבויות האלה, שנשארו מיתרת 2017 אנחנו מעבירים - - -

מה שאת אומרת – אנחנו מדברם על התחייבויות 2017. היות ובעצם לא מומש באופן ממשי התקציב, לכן אנחנו מעבירים את היתרה ל-2018.

לא מומש – הכוונה - - -

לא הצלחנו לבצע אותו. תסמוך עלי שהבנתי. אם לא הבנתי אתה תבין את השאלה שלי, הבאה: היות ואנחנו מדברים בעיקרון על פרויקטים תשתיתיים, והיות ופרויקטים תשתיתיים הם רב שנתיים, אז ברגע שאתה יצרת הרשאה להתחייבות אתה בעצם נעלת את התקציב, נעלת את הפרויקט. הוא לפעמים מתעכב – או בגלל תב"ע, או בגלל היתר – לא חשוב מה הסיבות, אז זה הרי פרויקט מתגלגל למספר שנים. אז איך יכול להיות שאתה מייתר עודף כאילו אתה מעביר אותו אחרי זה לאותו פרויקט בשנה אחרי? זאת אומרת, למה אתה צריך להעביר לנו אותו לפה עוד פעם?

אני אנסה להסביר. זה יותר התחום של אגף תקציבים. אם למשל בפרויקט של פיתוח – איך שמייצרים את ההתחייבות מייצרים אותה על כל הסכום. סביר להניח שהמזומן - - - עושים אומדן, לצורך העניין, לפריסה של המזומן במהלך תקופת הפרויקט. לצורך העניין, אם זה יהיה פרויקט לשלוש שנים – אז שליש כל שנה. לפעמים, קורה שמפספסים בתחזיות מכל מיני סיבות, הפרויקט התעכב וכן הלאה. אז יכול להיות שבשנה שהנחנו שישוחרר 305 או שליש מהפרויקט בסוף משלמים רק 20% מהפרויקט. אז ה-13% הנותרים הם למעשה העודף המתגלגל. בגלל שטעינו קצת באומדן - - -

לכן אני חושב שהמינוח שלכם הוא לא כל כך נכון, במובן הזה שאולי אתם מבינים את עצמכם, אבל אין בעצם עודף, אלא מה? היות ובעצם מדובר על פרויקט רב שנתי שהוא תשתיתי, מטבע הדברים קשה מאוד לדייק בו גם בלוחות הזמנים וגם בתקציב. אבל אם, נניח, בתקציב – בוא נשים בצד – אם בסופו של דבר יש חוסר בתקציב, אז אתם צריכים לבוא ולבקש אותו באמת, אין שום ברירה אחרת, אבל בוודאי ובוודאי על ציר הזמן אתם כאילו מדלגים את המזומן. המזומן הוא פחות חשוב. זה לא הקטע של העודפים. בעצם, מה שקורה זה תת ביצוע שאתה מעביר אותו בגלל אופי הפרויקט, ובגלל שהוא התעכב מכל מיני סיבות. אז אין באמת עודף, אלא מה שנקרא – לפעמים אתם מתקדם בשנה אחת יותר מהר ויותר איטי יחסית לשנה הבאה. כשאתה מתכוון "עודף" במובן הזה שהח"כים מבינים זה שיש תת ניצולת של משהו ובעצם אנחנו מעבירים את זה למקום אחר.

בגלל זה זה נקרא "עודף מחויב", הוא מחויב למישהו.

למטרה.

לכן אני אומר – אני עכשיו הבהרתי את זה קצת יותר כדי שנבין על מה מדובר, אבל בגדול אנחנו מדברים על תזרים מזומנים קצת שונה לאותו פרויקט, זה מה שאני מבין. זה נכון?

כן, כן.

נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 1
נמנעים – אין
פנייה 18-014 אושרה.

הבקשה התקבלה.

עמוד 11. פנייה 19-018.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2017 לשנת 2018, בסך 54,124 אלפי שח במזומן לתוכניות התקצוב הבאות, שעיקרן כמפורט: תוכנית מדע וקהילה ופעילות בינלאומית -12 מיליון שח, תוכנית מחקר תשתיתי – 2 מיליון שח, תוכנית המועצה הלאומית למחקר ופיתוח – 0.3 מיליון שח, תוכנית תפעול – 3.5 מיליון שח, מרכז הסברה – חצי מיליון שח, מנהל תרבות - 35 מיליון שח.

(היו"ר משה גפני, 12:56)

שאלות? מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשה 19-018 אושרה.

הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לעמוד 39. בקשה מספר 68-010.

מדובר בפנייה להעברת עודפים להעברת 14,373 אלפי שח לרשות האוכלוסין וההגירה על פני שלושת התוכניות העיקריות שלה – התוכנית הראשונה היא מטה ללשכות רשות אוכלוסין, פעילות שוטפות של לשכות רשות האוכלוסין. תוכנית שנייה היא המחשוב ותפעול של כל פעילות היציאה מרצון של המסתננים, בין היתר, סך גודל של כמעט 8 מיליון שקלים, ועוד 2 מיליון שקלים למנהל אכיפה שעוסק בכל פעילות האכיפה כנגד מעסיקי מסתננים ומעסיקי עובדים זרים.

שאלות? מי בעד|? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשה 68-010 אושרה.

הבקשה אושרה.

חוזרים לעמוד 18. משרד הבריאות.

פנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת תקציב 2017 לשנת התקציב 2018, בסך 64,597 אלפי שח במזומן לתוכניות התקציב הבאות כמפורט להלן - תוכנית תפעול מטה כ-32 מיליון שח, תוכנית רפואה מונעת - כ-6 מיליון שח - - -

כמה כסף זה, בסך הכל, כ-64 מיליון?

כן. תוכנית בריאות הנפש – כ-5 מיליון שח, תוכנית פעולות מרכזיות – כ-4 מיליון שח, תוכנית הכשרת רופאים – כמיליון שח, רפואה מונעת – כמיליון שח, תמיכות בבתי חולים ובתי חולים – כ-6 מיליון שח.

מכירים את זה גם מהפעם הקודמת. אני רק רוצה להגיד לכם – אנחנו לא עושים את זה מרוע לב, שתדעו. אנחנו עושים את זה מכיוון שיש נוהל, ואי אפשר לבוא עם עודפים במצב כזה שאין את הנוהל המסודר ושאנחנו נאשר את זה שלא בהתאם לכך. האמת היא שלי היו הרבה נקיפות מצפון בגלל שהרב ליצמן הוא גם חבר שלי, חבר במפלגה שלי, והתוצאה היתה שאם היינו מדלגים על הנוהל או עושים דברים שהם אי שם ליד הנוהל היו אומרים שאני עושה את זה בגלל שזה ליצמן. אני מקווה שאתם גם מבינים אותנו – זה יתעכב קצת. מה לעשות? אנחנו לא יכולים לעשות דברים שהם קיצורי דרך כי בסופו של דבר כולם יעשו את זה, ואנחנו מכירים את הפרטנרים שלנו. לא יהיו קיצורי דרך, צריך לפעול על פי הנוהל וצריך לעשות את זה בזמן. זה לא דבר שקורה פתאום. עודפים זה דבר שהיה צריך להביא מזמן.

בהחלט מובן. תודה.

מי בעד אישור הבקשה של משרד הבריאות? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשה 24-007 אושרה.

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לבקשה 34-015.

אני רפרנט אנרגיה מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפים משנת 2017 לשנת 2018 בהיקף של 4,567 אלפי שח. העודפים יעברו למכון הגיאולוגי שנמצא תחת משרד האנרגיה.

שאלות? מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשה 34-015 אושרה.

הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לעמוד 30. יש תשובה לגבי בתי הדין?

בתי הדין מטופלים, עד כמה שאני - - -

היתה שאלה בישיבה הקודמת. יש פה את בינוי בתי המשפט – 54 מיליון שקל. שאלתי את השאלה הקבועה שאני שואל: מה הבינוי של בתי הדין הרבניים, שאנשים באים לשם על פי חוק ועל פי נוהל? אני לא רואה פה אף פעם "בינוי בתי דין".

בתל אביב, למשל, אנחנו כרגע בתהליך חיפוש דיור חלופי. באשדוד כבר יש לנו - - - -

כבר יש לכם? למה אני מקבל תלונות מהאחראים שם, שהיה צריך לשפץ שם והחלטתם שלא משפצים, מעבירים אותם לאיזו דירה ישנה?

ההחלטות האלה הן לא שלנו, הן של המשרד.

מה אתם מבקשים ממני, שאני אאשר בינוי בתי משפט?

אנחנו לא הגורם המממן, אנחנו הגורם המבצע.

אני חשבתי שאתם תבואו עם תשובה. אנחנו עוברים לפנייה הבאה.

למה בדיור הממשלתי לתקציבים קוראים "קצין תקציבים" ובמקומות אחרים זה "רפרנט"? איך מקבלים דרגת "קצין תקציבים"?

- - -

זה לא התעדכן שנים.

- - -

אתה דוחה את זה? אולי שיבררו ויחזרו עם תשובה? איזה תשובות אתה מבקש שהם יתנו כדי שאפשר יהיה לאשר את הבינוי?

שיגידו מה קורה עם הבינוי של בתי הדין. למה זה לא מגיע אף פעם?

הם לא מבקשים בינוי, הם מבקשים דיור ובזה אנחנו מטפלים.

אני לא יכול לחשוף אנשים, אבל אנשים מהמערכת, אנשים באשדוד מבקשים בינוי ואומרים להם – לא, תעברו דירה. זה לא יכול להיות – זו מערכת שהיא ישנה. בחיפה עבר נחל מתחת ל - - -

מי זה "הם"?

היו"ר משה גפני: מי שאחראי על הבינוי.

יש להם תקציב לבינוי? בתי המשפט מביאים את התקציב, לא אנחנו מתקצבים אותם. הם מביאים את התקציב. הכל בהשתתפויות.

מי אמור להביא את התקציב?

בתי הדין אמורים לפעול מול אגף תקציבים ולהשיג תקציב.

לא הבנתי מי.

הנהלת בתי הדין אמורים לפעול מול הרפרנט שלהם באגף התקציבים.

דרך אגב, הייתי אצל הרבנים הראשיים לפני שתיים. ראיתי את המקום שהם נמצאים בו – בושה וחרפה. תסתכלו על המבנה. הרבנים הראשיים בישראל. זה ליד מד"א בכניסה לעיר. לא הייתי רואה את נשיא בית המשפט העליון יושב בבניין כזה. הם ישבו ב "היכל שלמה" והוציאו אותם משם, אין לי מושג למה. העבירו אותם למקום נידח.

איזה נידח? זה בכניסה לעיר.

הרב הראשי הוא לא בן אדם פרטי. זה הכבוד של מדינת ישראל לנושא של היהדות.

אני לא מביא את זה. אני מצטער מאוד. אני מבקש שהממשלה תגיד מה קורה עם הבינוי של בתי הדין. אני לא מקבל פה שום פנייה של בינוי בתי הדין. אני מדבר עם מנהל בתי הדין הרבניים והוא אומר- הכל עובר לבתי המשפט – אנחנו לא מקבלים, אפילו בית הדין הגדול. בית המשפט מקבל תוספת של 10,000 מ"ר בנייה, ובית הדין – לא. למה האפליה הזו? אמרו לי כל הזמן שאם בתי הדין יהיו כמו בתי המשפט - - - לא שהם לא כמו בתי המשפט, הם לא בכלל, אין שום תקציב שמגיע. אין לי טענות אליך, את עושה את עבודתך. אני בעד בינוי של בתי המשפט אבל לא יכולה להיות אפליה כזו. זה נותן שירות לציבור.

אני יכולה להגיד לך שבירושלים אנחנו מתחילים לקדם פה איזשהו פרויקט בינוי.

(היו"ר דוד אמסלם, 13:09)

בקשה מספר 54-019.

הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים מ-22017 ל-2018 בהיקף של 835 אלפי שח עבור רשות החשמל.

תסביר לנו קצת יותר.

אלה כספים שעוברים כנגד כל מיני מכרזים שהרשות הוציאה בגלל המעבר שלה למבנה ג'נרי 2. המעבר התעכב, ולכן גם האספקה והתשלום על הרהיטים וכל מה שצריך במבנה החדש התעכבו.

אז מדובר על הרשות עצמה?

היא עברה פיזית ממשכן אחד למשכן חדש, והמעבר עצמו גרר איזשהן עלויות - - -

איפה זה? זה קשור גם להוצאות של חנייה ותחבורה או שלא?

לא, זה לא קשור. התחבורה והחנייה הם חלק מהמבנה ויש חוזה מול חניון הלאום.

והם עובדים שם?

הם כבר עובדים שם, יש פה גם נציג שלהם שיכול להעיד על המשרדים החדשים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשה 54-019 אושרה.

הבקשה אושרה.

(היו"ר משה גפני, 13:11)

אנחנו חוזרים לתחבורה. דיברתי עם מנכ"לית המשרד לגבי הנושא. זה לא קשור לשתי ההעברות האלה אבל נוצרה בעיה, אתה יודע, אתמול אצל ראש הממשלה. הנושא הזה, שבתוך בני ברק הולכים לעבוד בשבת עם הרכבת הקלה. אז דיברתי עם מנכ"לית כדי למצוא לעניין הזה פתרון. היא טוענת שיש שם עניין של פיקוח נפש. התקשרתי לראש עירית בני ברק ואמרתי לו – תיכנס לעניין. לדבריה זה סינים וערבים, אבל זה לא רק. זו האמת. צריך למצוא פתרון כיוון שמדובר על כלים מאוד כבדים שיכולים ליצור בעיה. עם רצון טוב אפשר לפתור את הבעיה. לפי דעתי זה לא נעשה עד עכשיו. אתה יודע, לפעמים יש בעיות של שבת שזה יכול להתנפח לממדים של דת ומדינה, ויכול להיות סתם דברים טכניים פשוטים שאפשר לסדר אותם. נראה לי שזה הולך לכיוון הזה, אבל אני לא בטוח. אני מקווה שיהיה רצון טוב והבעיה תיפתר. ביקשתי עם ראש העיר שידבר עם מנכ"לית התחבורה. אני מקווה שהם יגיעו לפתרון. היא טוענת שסינים וערבים עובדים שם ושזה מכשיר מאוד מאוד כבד. שאלתי אותה מה עושים ביום כיפור, אז היא אומרת – אנחנו עכשיו נערכים לעצור את זה.

זו מכונה ענקית שבה עשרות עובדים שהיא מתחת לאדמה.

אני לא יכול להגיד בוודאות, אני מקווה שיהיה פתרון. לכן עשיתי הפסקות באמצע, לנסות להגיע לפתרון.

תחבורה. עמוד 8. פנייה 141. אישור התחבורה לא נוגע בכלל לרכבת הקלה וזה לא שאני נותן לגיטימציה לעבודות שם.

הפנייה נועדה להעביר 1.4 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב בשביל פרויקטים של דיור ותחבורה ציבורית והעברה של מזומן, של 21 מיליון שקל לפיתוח אחר, פרויקטים שהמשרד עושה, שהם חד פעמיים, הם לא נמצאים בתקציב השוטף. נפרט קצת על הכבישים של תחבורה ציבורית. יש פה בעיקר את הנתיבים המהירים בכניסה לתל אביב, כמו הנתיב המהיר שיש היום בין שפירים לתל אביב, עם חניון של 2,000 כלי רכב. משרד התחבורה מקים עוד שני פרויקטים גדולים, הרבה יותר גדולים – יהיו 11 אלף מקומות חנייה. חניון אחד יהיה בשפיים של 7,000 מקומות חניה, חניון נוסף – בראשון לציון, של 3,500 מקומות חניה, עם שאטלים לתל אביב, שאנשים יוכלו להשאיר את הרכב מחוץ למטרופולין ולהקל על הגודש.

מה עם שפירים? מרחיבים אותו?

שפירים התחילו את התכנון המפורט של הקומה השנייה.

מי בעד אישור הבקשה, 141?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשה 141 אושרה.

הבקשה אושרה.

עמוד 36 – 163 עד 166, משרד התחבורה.

הפנייה הזו היא של התקציב השוטף של משרד התחבורה, יש בה 31.5 מיליון שקל במזומן ועוד 9 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. התקציב מיועד בעיקר לרפורמה של בוחני הנהיגה. הרפורמה נכנסה לתוקף בפועל במהלך יולי. לא ידענו בזמן בניית התקציב, לפני כמעט שנתיים, מתי היא תצא לפועל. היא התחילה עכשיו. הרפורמה נועדה לקצר מאוד את הזמנים של קבלת שירות, לעדכן על מבחנים. חוץ מזה יש פה תקצוב של הרשות לבטיחות בדרכים, זה כולל תקציב של מיפוי של תוכניות תמרור ברשויות ומגזרי מיעוטים – של מיפוי, של בניית תוכניות כאלה וגם פרסום ופעילות באוכלוסיות עם רמת תאונות דרכים גבוהות מהממוצע.

שאלות?

ויש רשות תחבורה ציבורית, שלא ציינת?

כן. זה תקצוב. זה פשוט סכום נמוך יותר ביחס לאחרים אבל זה בעיקר הוצאות שכר ברשות תחבורה ציבורית.

מה זה? מה השכר?

ברשות לתחבורה ציבורית – חלק מהפנייה כוללת הוצאות שכר ברשות בשביל תקנים שנקלטו במהלך 2018. היתה החלטה לפני כמה שנים, עקרונית.

כמה עובדים יש שם?

בסביבות 80.

כמה חרדים? אני עוזר לך.

אתה יודע אם יש שם חרדים, ברשות לתחבורה ציבורית?

אני לא כל כך יודעת, אני מאמינה שיש שם חרדיות. הייתי שם בביקור ואני זוכרת כמה כיסויי ראש.

את יכולה לתת לנו קצת יותר פירוט מה עושה הרשות לתחבורה ציבורית?

הרשות לתחבורה ציבורית עושה את כל התכנון של השירות של תחבורה ציבורית במדינה – מקווים, תכנון של קווים, תדירות שלהם, קביעה של מסלולים שלהם, תכנון אסטרטגי ארוך טווח של רכבות ודברים כאלה.

אני אגיד לך לאן אני חותר. הרי בסופו של דבר, לפני שהקימו את הרשות הזו זה ישב במשרד התחבורה בשוטף של המשרד, כיחידה. בדרך כלל כשאתה מוציא תכנון אתה מוציא אותו כ-outsourcing, אתה לוקח איזשהו מהנדס תחבורה, ואתה מבקש אותו. מה יום מיומיים? מה זה ה-80 תקנים? מה עושים אתם?

מה שאתה שואל – למה צריך רשות עם 80 עובדים?

אני עבדתי מולם 20 שנה , אז אני מתפלא מה קרה שם.

בזמנו, אחד השינויים הכי מרכזיים בתפיסה התחבורתית – זה לפני שהגעתי לתפקיד, אבל אני מתאר את המסורת שאני קיבלתי כשנכנסתי – היתה החלטה לעבור מהשקעה בתחבורה פרטית להשקעה בתחבורה הציבורית כי הבינו שלבנות עוד כבישים ועוד מחלפים לא יפתור את הבעיה של הגודש. נעשה עוד מחלף ועוד מחלף, ובסוף – אם אנשים לא יעברו לנסוע בתחבורה הציבורית אנחנו נצטרך לכסות את כל הארץ עם אספלט ועדיין נישאר עם פקקים. כחלק מהמהלך של חיזוק התחבורה הציבורית החליטו להקים רשות לתחבורה ציבורית, לתת לה מעמד יותר גבוה, יש סמנכ"ל של תחבורה ציבורית, כשכל הנושא של תכנון הקווים והקידום של תחבורה ציבורית ברמת התפעול – זה לא ברמת הפיתוח, יהיה ברמה יותר גבוהה, עם צוות יותר מורחב של מהנדסים, מתכננים.

זו רשות סטטוטורית? זה חלק ממשרד התחבורה?

זו יחידת סמך, הם עובדי מדינה.

אני שואל – האם הם חלק ממשרד התחבורה? הם יושבים במשרד התחבורה?

כן, כן. הם חלק מהמשרד.

מי מנהל אותם, מנכ"לית משרד התחבורה?

כן.

אז למה אתם קוראים לזה "רשות התחבורה"? זה סתם שם או שיש לזה משמעות?

גם רשות התעופה היא תחת משרד התחבורה ונקראת "רשות התעופה", ורשות הספנות – אותו הדבר.

אבל יש להן מעמד אחר.

יש שני סוגים – יש את הרשות לבטיחות בדרכים, שהעובדים שלהם לא רשומים כעובדי מדינה.

זה יחידות כמו כל יחידות משרד התחבורה הרגילות, שהחלטנו לקרוא להן "רשות"?

הן יחידות כמו כל יחידות משרד התחבורה.

אז למה אתם עכשיו אמורים לתקצב אותם באופן ישיר? למה זה לא דרך התקצוב הרגיל של כוח האדם של המשרד?

זה בתקצוב הרגיל. זו פשוט תוכנית נפרדת. אני לא רוצה להגיד בוודאות, אבל המטרה היתה לעשות תוכנית נפרדת באמת בשביל שהתקנים שם לא יזלגו למשימות אחרות. כך הם נמצאים בתוכנית נפרדת.

יש לי בקשה. אם מה שאתם אומרים נכון – אז בסדר, סיימנו את הדיון בעניין הזה. אם יתברר שמאחורי המילה "רשות" עומד משהו משפטי שונה, אני מבקש שתגידו לנו, ולמה זה קורה. לכאורה, המציאות הזו שבה יחידה, כפי שאתם מסבירים את זה, ומעבירים כספים גם ליחידות נפרדות כדי שזה לא יזלוג למשהו אחר כשיש מצוקה תקציבית – מובן. אבל אם זה משהו שהוא שונה, אנחנו מבקשים לדעת.

בסדר. אני אוודא ואם זה שונה, נשלח תשובה לוועדה .

מי בעד אישור הבקשות? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשות 136-133 אושרו.

הבקשות אושרו.

אני מאחל לכל החברים ולכל האורחים ולכל עם ישראל שנה טובה, גמר חתימה טובה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שתהיה שנה טובה ומתוקה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:25