פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13/09/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 851
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום חמישי, ד' בתשרי התשע"ט (13 בספטמבר 2018), שעה 9:30

הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)(תיקון מס' 2), התשע"ח 2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא

מנהלת אגף נכויות, המוסד לביטוח לאומי - לימור לוריא

מנהלת תח' נכויות מיוחדות, ביטוח לאומי - אילת כהן קלוזנר

המשנה ליועמ"ש, ביטוח לאומי - רועי ישראל קרת

עו"ס מומחית בבריאות הנפש, משרד הבריאות - רחלי שטרן

עו"ס מחוזית, האגודה למלחמה בסרטן - דנה רכבי הלר

עו"ס מנהלת מחלקת שיקום ורווחה, האגודה למלחמה בסרטן - אורית שפירא

יו״ר, ארגון הנכים - עמיחי תמיר

מוזמן/ת - דן מיכאל קדרון

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אסתר מימון


הצעת תקנות הביטוח הלאומי(ילד נכה)(תיקון מס' 2), התשע"ח 2018

בוקר טוב. היום ה-13 בספטמבר 2018, ד' בתשרי תשע"ט. טי"ת זה טוב. רק טוב לעם ישראל ולכל תושבי המדינה. השעה 09:35, אנחנו אמורים לדבר על הצעת תקנות לביטוח הלאומי לילד נכה. מי מטעם הביטוח הלאומי, בבקשה.

בוקר טוב, התיקון שאנחנו מביאים פה הוא סמנטי בלבד, בעקבות פניות של ציבור של מבוטחים, הורים לילדים, שלא הבינו למה ההגדרות משתמשות במונח "השגחה" כדי לתאר את הרמה הנמוכה יותר של הזכאות ובמונח "נוכחות" כדי לתאר את הרמה הגבוהה יותר במדרג הזכאות. היום המילים בהגדרות הן "השגחה קבועה" או "נוכחות קבועה", ואכן זה לא תמיד ברור, ולא ראינו מקום להתעסק עם השאלות האלה.

אנחנו מבקשים בהגדרות – אני מדגיש שוב, זה סמנטי בלבד, זה רק לשנות את השם של ההגדרה, זה לא משפיע על התוצאה. במקום שזה ייקרא "השגחה קבועה" ו"נוכחות קבועה" – להשתמש במילה "השגחה" לשתי ההגדרות באופן שיבהיר את המדרג. הרמה הנמוכה תהיה "השגחה חלקית" והרמה הגבוהה תהיה "השגחה מלאה". זה מבטא בצורה יותר טובה את ההבדל בין הזכאות ל-50% גמלה ובין 100% גמלה.

כל שאר התנאים נשארים כפי שהם?

התנאים נשארים כמו שהם. לא נגענו בתוכן של ההגדרה אלא רק בשם של ההגדרה.

האם מישהו רוצה להתייחס? היות שקיבלתי שיעור פרטי כמה שניות לפני כן וכפי שגם הסבירה לי היועצת המשפטית שלנו, אני מרגיש נוח עם הבקשה שלכם לעשות את השינוי. זה לא סמנטי, זה לפנות לציבור בצורה מובנת. זה הרבה יותר חשוב מסמנטיקה. את זה תשאירו לאוניברסיטאות או לאקדמיה, שעוד לא מצאה שם עברי לעצמה. אם כבר, זו פנייה טובה יותר, מובנת יותר לציבור שאמור לקבל את השירות. כדאי שתתייחסו לנקודה הזאת בהתאם לזה. אפשר לקרוא? בבקשה.

תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון מס' 2), התשע"ט-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 222 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולח התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), לאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1. בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010 (להלן – "התקנות העיקריות"), בתקנה 1 –

(1) בהגדרה ״ילד הזקוק להשגחה קבועה של הזולת״, במקום ״קבועה״ יבוא ״חלקית״.

תיקון תקנה 2

2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, בפסקה (1)(א), במקום "להשגחה קבועה" יבוא "להשגחה חלקית".

תיקון התוספת הראשונה

3. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בפרט (9)(ז), במקום "להשגחה קבועה" יבוא "להשגחה חלקית".

תיקון התוספת השנייה

4. בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, בפרט 2, במקום "ילד הזקוק לנוכחות קבועה" יבוא "ילד הזקוק להשגחה מלאה".

אנחנו רואים שכל מה שמדובר שהופך להיות השגחה חלקית זה המדרג הנמוך יותר, ומה שהופך להיות השגחה מלאה זה מה שהיה קודם "נוכחות קבועה" והופך להיות "השגחה מלאה", והוא הרמה הגבוהה יותר של הגמלה בהתאמה.

אחת השאלות שלא קיבלתי עליה תשובות בדיון המקדים זה היה הגיל. בדרך כלל ילד כזה הוא בחינוך מיוחד עד גיל 21. למה ההשגחה עד גיל 18 בלבד?

18 ושלושה חודשים. בגיל 18 ושלושה חודשים הילד יקבל קצבת נכות כללית. מתחת גיל 18 ושלושה חודשים הקצבה משולמת להורה בגין העומס הטיפולי שמוטל עליו בגין הטיפול בילד. בגיל 18 ושלושה חודשים הקצבה עוברת להשתלם לילד שהפך להיות בוגר. כל עוד שהוא נמצא בחינוך המיוחד בוודאי הוא יקבל קצבה מלאה עד גיל 21, ואחר-כך בהתאם לכושר ההשתכרות שלו.

האם הוא יכול לנהל לעצמו את הקצבה?

זו שאלה מצוינת. במקרים שהרופא בוועדה מתרשם שהבוגר לא מסוגל לנהל את ענייניו ממנים את אחד ההורים או בן משפחה אחר בהתאם לחוות-הדעת של עובדת השיקום שלנו, זה נקרא "מינוי מקבל גמלה".

במעבר מקצבת ילד נכה לקצבת נכות הוא צריך לעבור גם קביעה של אחוזי נכות - - -

אז נקבעים לו אחוזי הנכות הרפואית, אובדן כושר עבודה ולפעמים הם זכאים גם לקצבת שירותים מיוחדים.

האם אני מבין נכון, שאותו ילד נכה יעבור את כל ההליכים החדשים כמבוגר?

הוא לא חייב לעבור את הכול, כלומר, להגיע לוועדה. הרבה פעמים מסתמכים על המסמכים הרפואיים או לפעמים יש אבחון על עיכוב שכלי התפתחותי. אין טעם לזמן שוב פעם אלא מסתמכים על המסמכים ועל המידע הרפואי שיש בתיק ומקבלים החלטה על סמך המקרים, אבל זה נכון מה שאמרה היועצת המשפטית, שבעוד שבילד נכה אין דבר כזה לתבוע אחוזים רפואיים לילדים, כשהם הופכים להיות בוגרים קובעים להם אחוזים רפואיים.

האם זה נראה לכם מספיק שרופא של הוועדה יקבע שיש תפקוד הולם או אין תפקוד הולם של הילד בגיל 18 בשיחה בפגישה אחת?

לעניין של מינוי מקבל גמלה, אדוני היושב-ראש?

כן.

זו שאלה מצוינת. עכשיו כל הנושא של מינוי מקבל גמלה או מישהו שלוקחים ממנו את זכות ההחלטה לנהל את ענייניו הכספיים, קודם כול שומעים את הילד שהופך להיות בוגר, מדברים עם האדם עם המוגבלות. עכשיו אנחנו נערכים שיהיה סוג של "שימוע", ששואלים אותו אם זה בסדר. הוא יכול לערער על ההחלטה הזאת, זה לא שאנחנו קובעים שהוא לא יקבל את הקצבה לידיו ונגמר הסיפור. יש באפשרותו לערער על זה אם הוא לא מסכים.

אנחנו כמובן בעד להקל על כל הפרוצדורה, ומי כמוני מכיר את ההתנהלות של הוועדות הרפואיות, אבל אנחנו מבקשים לתת פרק זמן מסוים שלא תהיה שום פגיעה בילד הנכה, ואחר-כך הוועדה תעבור, ואם זה מקובל עליכם, כמובן אשמח מאוד.

אני רוצה לחזור לדיון הזה. תפקיד ההורה חשוב מאוד פה. אי-אפשר לשחרר את ההורה שישב בצד או יהיה פתאום ניטרלי מהיום להיום. אני חושב שגם חוות-דעתו חשובה מאוד. כדאי שבוועדות או בנהלים של הוועדות תציינו את זה. אני רואה את זה במשפחה שלי, אני רואה את התפקיד. הילד מתקרב לגיל העצמאות, לגיל 18, אי-אפשר לצערי לתת לו מה שהוא היה רוצה שיהיה בחוק, אבל לשחרר את ההורים זה ממש לא אחראי. אני לא סומך, עם כל העומס של התיקים בוועדות, שהרופא בשיחה אחת יגיד אם הוא מתאים או לא מתאים.

מה משך השיחה?

ודאי.

זה דקות ספורות.

אני אתן ברשותך נתונים. יש לנו סדר גודל של 250,000 מקבלי קצבת נכות כללית, כ-40,000 מהם זה אנשים שנקבע שהם לא מסוגלים לנהל את כספי הקצבה בכוחות עצמם, ומתוך 40,000 סדר גודל של 38,000 יהיו ההורים או בני משפחה. זה דבר ראשון.

דבר שני, הרופא כשהוא קובע את זה, ברובם זה או מקרים של לקות נפשית או עיכוב שכלי התפתחותי, ובמקרים האלה מסתמכים על הרופא המטפל, על חוות הדעת שלו. זה לא שיחה של רבע שעה שעל בסיסה זה יוחלט.

אם אנחנו כבר בענייני מינוח, אולי בתוספת השנייה, כשאנחנו מגדירים ילד עם ליקוי מיוחד ואומרים שהוא ילד הזקוק להשגחה מלאה עכשיו, לפי הנוסח החדש, שם אנחנו אומרים שלדעת הרופא, בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או פיגור שכלי, בינוני, חמור או קשה, ואולי נתקן את זה כבר למוגבלות שכלית התפתחותית ברמה בינונית, חמורה או קשה.

אני אשמח. אנחנו נשמח, זו הזדמנות מצוינת.

לרשום את זה?

אם יש פיגור בעוד מקום, לא בדקתי, צריך לשנות בכול.

בכל מקום, איפה שנמצא צורך לתיקון, נדרוש את התיקון. עוד מישהו רוצה? אם כך, הגעת, חבר הכנסת חאג' יחיא, בדיוק בזמן להצביע. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד
הצעת תקנות הביטוח הלאומי(ילד נכה)(תיקון מס' 2), התשע"ח 2018, אושרה בכפוף לתיקונים.

עבר פה אחד, הפעם לא של אדם אחד. תודה רבה. ניפש בעוד שבע דקות לדיון הבא.


הישיבה ננעלה בשעה 09:49.