פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



38
ועדת הכלכלה
29/10/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 840
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 11:00

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018 (פ/3291/20)(כ/786), של חה"כ רועי פולקמן, מירב בן ארי, מרדכי יוגב, יעקב אשר

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
לאה פדידה
רועי פולקמן

מוזמנים: אודי מוריה - מנהל שירותים פיננסיים מוסדרים, רשות שוק ההון, משרד האוצר

לירון מאוטנר לוגסי - משפטנית מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

זוהר פופר - מתמחה, משרד המשפטים

יוסף פולסקי - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות

גלי כספרי - מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

זהר קריצמן - כלכלנית, איגוד הבנקים

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים

חן פליישר - עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל

בקי קשת - רבנים למען זכויות אדם

רימון חייט - חבר הנהלה, התאחדות יועצי מימון לדיור, משכנתאות

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

ברי ברכיה רוזנברג - ראש ענף רגולציה, בנק לאומי

דרור פלדמן - מנהל מרכז חיתום וניהול הלוואות, בנק מזרחי-טפחות

יעל דביר פרי - מורה יזמת מובילה ורכזת פדגוגית חדשנית, מחוז תל אביב

עירן פאר - מוזמן/ת

יעל דרומי - מוזמן/ת

טל בורנשטיין - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את בנק אוצר החייל בע"מ ועד העובדים

ארז גילהר - שדלן/ית (חברת פוליסי בע"מ), מייצג/ת איגוד הבנקים, בנק הפועלים

אתי בנדלר
נעמה דניאל

לאה ורון

רונית יצחק
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018

בוקר טוב לכם, גברתי מנהלת הוועדה, יועצת, יועצות משפטיות, רשמת פרלמנטרית, הדובר, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, וגם ברוכים הבאים, תלמידי תיכון "עתידים" בחולון. מה זה אומר חלוצי הערכה באזרחות?

המרה מלאה לבגרות. לא עושים בגרות כתובה.

למה זה חלוצים?

ככה קוראים לזה. אנחנו לא עושים בגרות רגילה, בגרות חיצונית, אלא הם עושים רק פרויקטים, ומקבלים את הציונים על הפרויקטים.

יפה. שיהיה לכם בהצלחה, חלוצים.

תודה רבה.

אני חוזרת לבית הספר.

נדמה לך, גם את הפרויקטים האלה לא תעשי.

אני רוצה מסלול עוקף בג"ץ.

תודה רבה לכם.

הצעת החוק היא של חבר הכנסת רועי פולקמן, שמוביל את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018. האם הצלחת להגיע להבנות, להסכמות? בבקשה, אדוני.

עם בנק ישראל, זה שהם לא פה זה סימן ש - - -

אני פה.

סליחה.

סומכים עליך.

זה שעודדה עזבה זה אומר שאין קרב.

על זה נאמר לא אלמן ישראל.

זה אומר שגם על ההסכמות אנחנו מסכימים.

נראה לתלמידים מחולון שאנחנו גם יודעים להגיע להסכמות פה בכנסת, ושגם נעשה את זה. אז כן, התשובה היא שהגענו להסכמות. אני גם רוצה להודות פה לבנק ישראל בעניין הזה. אני אומר גם לחברים מהאוצר מאגף תקציבים, אפרופו הדיון הקודם, יש דיון על זה שכל דבר שאנחנו עושים בנושא הצרכני ישפיע על הריביות ויעלה את הריביות. הטענה הבסיסית שלי, ועוד פעם, אי-אפשר להוכיח את זה אמפירית, אלא לאורך זמן.

אני כבר אומר לכם, בשתיים-עשר אני מסיים את הדיון.

לדעתי נסיים את זה תוך פחות. תוך עשר דקות אנחנו יכולים לסיים את זה, בגלל זה אני מושך טיפה זמן.

רק אמרתי.

אני רק אומר לחברותיי פה מבנק ישראל ולחבריי מאיגוד הבנקים, אני חושב שבכל מקרה, כל דבר שיהיה שקוף יותר – כלומר, אני מעדיף ריביות על השולחן, כולל בסוגיה שגם אם הייתי אומר: מחר מבטלים את עמלת הפירעון המוקדם. כמו שאני אומר גם דרך אגב על השירות של ה"גרייס", ואיגוד הבנקים יחליטו שהם מבטאים את זה בריביות, ואני אטען שהתחרות היא זאת שתסדר איזונים בין היצע לביקוש. הדבר הזה לצרכן בהכרח יותר טוב בטווח הבינוני והארוך מאשר המנגנונים המאוד מסובכים שגם בפירעון המוקדם קיימים, שבן אדם לא יודע, ובאמת בגלל זה לא ממחזר.

וגם פה אני אומר מה שאמרנו בתחילת הדיונים, יש מוצר בבנקים – גם כי בהתחלה אמרו: זה יעלה, זה לא יעלה – יש "גרייס", בנקים נותנים מוצר כזה. עוד פעם, מנצלים אותו מעטים. יש "קרימינג". כלומר, בזמן החלטת הבחירה של המשכנתה יש לקוחות שבוחרים את המנגנון הזה ומקבלים את ההטבות האלה, ואחרים שלא. ולכן, אני מעדיף שהמוצר הבסיסי יהיה הטוב ביותר לכולם, בטח במצבי מצוקה כמו שאמרנו והגדרנו אותם ביחד כאן, אבטלה וכו', ואם יהיה בסוף ביטוי למשכנתה.

אז בסוף הגענו לאיזושהי פשרה, שיש כאן שני מסלולים כמו שבדרך כלל אנחנו מציעים, מתוך ההנחה שלי שחלק מהבנקים בגלל תחרות יראו שאין פער משמעותי במוצר הזה שנקרא "גרייס", בשיפור השירות הזה שנקרא "גרייס", ולא יעלו בגלל זה את הריביות. אני מניח שאם נראה שהבנקים מייתרים את המוצר, בסוף אני רק אומר לכם מבנק ישראל מה אני מודד מבחינתי: כמה לקוחות במדינת ישראל יקבלו את המוצר הזה, שאני חושב שהוא חברתי והוא נכון והוא מוצדק, והעלויות שלו לבנקים. ודנו בהם כאן בדיונים, אפסיות, וכמה לא.

אם הם לא ייתנו את המוצר הזה כי זה יהיה פייק, הם יגידו: אין בעיה, אתה רוצה "גרייס"? רק אנחנו מעלים לך את הריביות באופן שערורייתי. אז עוד פעם נצטרך לבוא לבנקים ולהגיד להם: חבר'ה, ה"גרייס" מחייב אותו במאה אחוז לכולם. אותו דבר, דרך אגב, אני אומר לכם על הפירעון, אני חושב שצריך להביא פתרון לפירעון, כדי שהרבה מהשוק יעשו את זה. זה יהיה המבחן. אני אומר את זה גם לחבריי מאיגוד הבנקים. אין לי בעיה שהלכנו על מתווה יותר - -

רך.

- - רך שמתחבר לאג'נדה הבסיסית שלי של תחרותיות בשוק הבנקאות, לזה שיש יותר שקיפות. זה בעיני חוק של שקיפות. בדרך כלל עם הפיקוח על הבנקים איפה שאנחנו יכולים להגיע לדברים בהוראות ולא בחקיקה אני תומך בזה, אני בעד זה.

אני חושב שהצעד הבא יהיה הדוחות שאתם מגישים ללוקחי המשכנתאות, דוחות בלתי קריאים לחלוטין, גם אותם נצטרך להסדיר. אני חושב שזה צריך לבוא לחקיקה. זו הפשרה. צריך לקרוא את זה?

ברור.

יאללה, אז בוא נקרא ונתקדם.

נצביע.

אני לא מכיר ויכוחים.

אולי יש הערות כלליות לפני כן?

פולקמן, לפני ההערות הכלליות אולי במשפט וחצי כדי שהפרויקט המיוחד של התלמידים - -

יבינו על מה אנחנו מצביעים.

- - יבינו על מה אנחנו יושבים פה.

תודה, אדוני היושב-ראש. בשבילכם, אנחנו היום עומדים לסיים הצעת חוק בקריאה שנייה ושלישית, שזה השלב האחרון בוועדת הכלכלה, ואז להעלות אותה להצבעה במליאה. החוק הזה עוסק בעובדה שבן אדם לוקח הלוואה שנקראת משכנתה – שהיא הלוואה להרבה מאוד שנים, 15, 20, ו-30 שנה – לפעמים כשבן אדם לקח את המשכנתה הוא מאוד אופטימי שהוא יכול להחזיר כל חודש 2,000, 3,000, 4,000 שקל בחודש – בוודאי להרבה מההורים שלכם יש את זה – הוא נקלע למשבר. משבר יכול להיות שהוא מאבד את מקום עבודתו, נהיה מובטל, מחלה קשה, חס וחלילה, שכמה חודשים בן אדם לא יכול לעבוד, או מקרה טוב של חופשת לידה שנמשכת, אבל עדיין אתה מפסיק לעבוד תקופה יותר ארוכה של מעל שלושה חודשים.

אנחנו מבקשים שהבנק יציע מסלול, יציע שירות שהוא שקוף לכולם, שיוכלו להגיד לך: רועי, עכשיו אין לך עבודה. אני מבקש שתדחו לי את התשלומים של המשכנתה בכמה חודשים, שלושה-ארבעה חודשים. הבנק יוכל להציע גם מסלולים אחרים, ותוכל לא לשלם משכנתה. ובכך, לפחות בחודשים שבהם אתה מחפש עבודה גם לא ישבו עליך כל חודש עם 4,000 שקל של המשכנתה.

ושלא יוכבד עליך אחר כך בהמשך. זאת אומרת, זה שלא שילמת את השלושה חודשים האלה יבואו איתך חשבון בחודשים שלאחר מכן.

תחזיר את הכול. הם יודעים שההצעה לא אומרת להם לא לגבות ריביות על הדבר הזה. לכאורה הם יכולים לגבות תשלום על ה"גרייס" הזה. הסיכום שלנו היה שהדברים האלה יהיו שקופים מראש. זאת אומרת, הם לא יוכלו פתאום – לקחתי משכנתה, רדפו אחריי, הציעו לי הסכם, אמרו לי: רועי, תקשיב, אם תצטרך "גרייס" כי חס וחלילה קרה אירוע כזה וכזה, לא נגבה ממך ריביות אחר כך אקסטרה, או שנגבה ממך 0.2%. הדברים יהיו ידועים מראש. לא יפתיעו אותי כשאני במצב משברי ופתאום אני מובטל, והבנק יגיד לי: תשמע, רועי, אתה רוצה עכשיו ארבעה חודשים לא לשלם את המשכנתה, אין בעיה, רק תדע שתשלם על זה עוד 1,000 שקל ריביות.

ברור?

זו הבקשה. נכון, על זה אנחנו מסכימים.

זה כתוב בחוק.

את כל הדברים תכתבו מראש.

זה כתוב בהצעת החוק עצמה בסעיף שמחייב גילוי נאות.

כן, זה הרציונל, לכאן הגענו להקשר הזה.

חברים, העניין ברור.

"הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018
תיקון סעיף 9ב
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9ב, בהגדרה "הסכם הלוואה לדיור", במקום "שנחתם" יבוא "שנכרת"."

מה השינוי הזה?

זאת השאלה, בדיוק, למה השינוי הזה?

הסיבה מאוד מאוד פשוטה. כל מה שאנחנו מכירים בעבר היו באים לבנק, חותמים על מסמכים, וכו'. היום יש שיטות נוספות לכריתת הסכמים, זה יכול להיות בטלפון, זה יכול להיות באינטרנט.

ברור.

אבל זה יהיה רחב יותר? זה המובן?

כן.

זאת הכוונה. תודה.

באותה הזדמנות, אדוני, יש בעוד סעיף בחוק ביטוי נחתם, בסעיף 9ו שכתוב בו: "לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, "חלק" – כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנחתם הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנחתם יותר מהסכם אחד."

אני מבקשת שהוועדה תחליט שגם בסעיפים אלה נשנה את המושג נחתם לנכרת.

זאת הצעה שלכם, של הייעוץ המשפטי או שזה הגיע מהבנקים?

מי שהעלה את זה זה בנק ישראל.

כדי לנצל את ההזדמנות לרכוב על זה.

זה מגן על הצרכן יותר טוב בצורה הזאת?

כן, בוודאי.

זה מאפשר יותר צורות של כריתת הסכם.

זה מסדר לו אופציות יותר טובות.

כן. כמובן שיש עוד עיסוק בכריתה במקום חתימה, אבל עצם העובדה שיש עוד אפשרויות זה יותר טוב לו.

אוקיי.

תודה. מי בעד?

פלוס התיקון לסעיף 9ו.

פלוס התיקון לסעיף 9ו.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9ב ותיקון סעיף 9ו אושרו.

אושר.

"הוספת סעיף 9ח1
2.
אחרי סעיף 9ח לחוק העיקרי יבוא:



"דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות
9ח1.
(א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד), יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:








(1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:









(א) הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל;









(ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;









(ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;"



מה קורה אם בעל מנצל את הזמן ולוקח את חופשת הלידה?

התייחסנו רק למצב שבו מאריכים. גם היום יש הגבלה מאוד משמעותית לכמה הגבר יכול לקחת חופשת לידה.

הבנתי.

לדעתי זה בתוך תקופה שאתה מקבל עליה דמי לידה והחזר חופשת לידה. דיברנו על מעבר לחופשת הלידה, ככה אני זוכר את הדיון.

הערות? כן, גברתי.

אני מברכת מאוד על החוק המאוד חשוב הזה, במיוחד בגלל שיש פערי מידע מאוד גדולים, יש מי שיודע לנצל ומי שלא יודע בכלל לפנות, וזה מאוד חשוב. דבר אחד קטן שמדאיג אותי יהיה ביישום של זה.

אנחנו פה כדי שלא תהיי מודאגת.

תודה, אדוני. בדרישה השנייה של הלקוח בעצם הוא נדרש להביא מסמך על כך שהוא לא כשיר תקופה רצופה. מהניסיון שלי עם עבודה הרבה מאוד עם לקוחות, יש בעיות הרבה פעמים ברציפות של מסמכים של אי-כושר, כי אין תור לרופא וכו'.

אז מילה על המסמך. קודם כול, בנוסח שמופיע מולי אין את המסמך, אז יש לי איזה פער כאן.

כתוב פה: לאחר כריתת ההסכם השיג לתאגיד הבנקאי מסמך שמעיד על-.

איפה זה? בנוסח?

כן, בנוסח.

כן, הוא הקריא עכשיו.

הקראתי את זה.

למעלה, ברישה.

הרבה פעמים אין תור לרופא, אין רציפות מסמכים. חבל שעל עניין פעוט שברור לכולם מה הכוונה – שזה לא ייפול על זה.

הנה, (א)(1): "לאחר כריתת הסכם".

ההמלצה שלי פשוט לוותר על המילה רצופה, זה ברור שהכוונה שלושה חודשים, אבל כשדורשים רציפות במסמך אז זה פתח להרבה מאוד תקלות. כיוון שלוקח כל כך הרבה זמן לקבל תורים לרופאים, אז הרבה פעמים אין רציפות במסמכים.

לא משנה, אבל אם אני חולה אני חוזרת לעבודה. גם אם אין לי רציפות, אז אני מחכה, הרופא נותן לי בדיעבד.

או שכן או שלא. הרבה פעמים נתקענו לא רק סביב זה אלא סביב ניסוח מהרבה מאוד מקומות.

זה לא תיקון נכון.

אגיד לך איך אני מבין, ופולקמן יתקן אותי. כשאנחנו מדברים על שלושה חודשים, זאת הנחת העבודה, אני שלושה חודשים לא עבדתי ברציפות. זאת אומרת, זה לא שעבדתי חודש פה ואחר כך יצא עוד איזה חודש, ואחר כך עוד חודש עבדתי במקום אחר, הנסיבות שיכולות להיות או שפיטרו אותי - -

תאונה.

- - או תאונה או לא יודע מה, ויש לך - - -

יש לך ביטוח לאומי.

אדם יכול להביא את האישור ששלושה חודשים הוא לא עובד.

במיוחד צריך לזכור שלעצמאים זה יותר מורכב. ולכן, עצמאים זה יותר תלוי במסמך הרפואי שהוא יהיה רציף. על הסעיף הראשון שהוא מובטל, זה ברור שזה שלושה חודשים רצוף. המורכב זה רק לגבי העניין של המחלה. אני חושבת שלוותר על המילה רצוף זה יהיה - - -

אבל אגיד לך מה העניין, אני מפחד שאם נוותר על המילה רצוף זה ייצר – את יודעת, אם נניח אני לא אוהב את המילה רצוף, אבל ביטולה עלול לגרום לבעיות יותר גדולות לאין שיעור. זאת אומרת שאנשים יתחילו להביא מפה חודש ומפה זה, יתחילו סרטים, כן רצוף, זה כן היה, זה כן נתן את זה. אני חושב שאת באה לברך ו - - -

סליחה, כתוב פה: אינו כשיר לעבודה.

כן, אמרתי.

על אי-כשירות אתה מקבל רטרואקטיבית, זאת לא בעיה.

נכון, זה מה שאני אומר.

אם אתה כשיר יומיים אז אתה יכול לעבוד.

צודקת. הערות נוספות או שאני יכול להצביע על זה?

אנחנו מצביעים עד? יש לי שאלה על סעיף 2.

אני מצביע על 2.

בפסקה (1), פסקת משנה (א) כתוב: "הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל". בפסקת משנה (ג): "הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת", פסקת משנה (ב), לעומת זאת, לא מדבר על כך שהוא אינו עובד בפועל, האם לא נכון להוסיף את זה?

הוא לא כשיר לעבודה שלושה חודשים.

אפשר לכתוב: אינו כשיר לעבודה ואינו עובד. אפשר להוסיף את זה.

כן.

זה צריך להיות ברור.

סליחה, אבל אם הוא לא עבד, מתמודד עם מחלה קשה, לא משנה איזו, שלושה חודשים לא עבד, אז אם הוא הגיש את זה ואחרי חודש וחצי הוא חוזר. אחרי ארבעה חודשים הוא חזר לעבוד, לשמחתנו, אבל בוודאי שלא הייתה לו שום הכנסה ארבעה חודשים. אם הוא יגיש יום לפני את הבקשה זה בסדר, ויום אחרי זה לא? אני חושבת שבסעיף של אדם חולה שעושים כך וכך חודשים זה לא משנה באיזה יום הוא הגיש.

למה לתקן, הנוסח בסדר, רועי, זה סתם להחמיר.

זה ברור שהתביעה היא בסך הכול שלושה חודשים. ה"גרייס" הוא רק לשלושה חודשים.

כל העניין הוא הסיפור של השלושה חודשים.

"כשיר לעבודה ואינו עובד".

בדיוק, שלושה חודשים. ה"גרייס" הוא רק לשלושה חודשים, זה בדיוק המצב.

נכון, זה בכל מקרה.

זה לא חשוב אם הוא חזר או לא חזר ביום שהוא הגיש את הבקשה.

איזה מעסיק מחזיק מישהו שיש לו תעודה ביד שהוא לא כשיר לעבודה?

אולי עצמאי. אבל אפשר לכתוב: אינו כשיר לעבודה ואינו עובד, או משהו כזה.

למה? אני חושבת שזה רק מסבך.

זה משנה, הייעוץ המשפטי?

אני שואלת שאלה. אין לי ידיעה פיקס, אני רק ראיתי את ההבדלים, וזה חידד לנו את השאלה שצריכים לתת לה מענה. האם ייתכן שאת הבקשה הזאת יגישו כבר אחרי שהבן אדם חזר לעבודה?

כן, למה לא?

זאת אומרת, עצם העובדה שהוא נעדר שלושה חודשים גם אם הוא בינתיים חזר לעבודה.

לא הסתדר עם זה מבחינה כלכלית, הוא יכול לבקש.

נראה לי שזאת לא בעיה, זה גמיש. אני לא רואה פה איזו בעיה מהותית.

זאת אומרת שאם ככה אז לא צריכים להוסיף את התוספת הזאת.

אני לא חושב שזה עקרוני.

זאת בדיוק השאלה, זה מה שרציתי לחדד. האם צריך להיות מצב שהוא אינו עובד בפועל?

אני חושב שזאת כניסה – יכול להיות שהוא לקח הלוואה. אני לא חושב - - -

הוא חשב שהוא יסתדר, ולא הסתדר.

אני לא חושב שזאת בעיה. יכול להיות גם שהוא לקח הלוואה. בואו נשאיר את זה ככה.

אז משאירים את זה ככה.

אני חושב שמהות החוק ברורה.

גם יש פה אפשרויות, במילא יש פה גמישות. אולי עוד הערה לסעיף?

עוד הערות? כן, ברגפרוינד.

הסיומת של סעיף (א): "הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל".

כמה זמן הוא מובטל?

ייתכן שאדם נאלץ בנסיבות מסוימות לסיים את עבודתו גם בלי שהוא מובטל. לפעמים עקב לחצים אנשים עוזבים את מקום עבודתם.

לא משנה, הוא לא עובד.

הוא לא עובד.

אולי ראוי לרשום: מובטל או לא עובד?

אבל מובטל כמה זמן? חודש? חודשיים?

פה היה לנו סיפור כדי לא לייצר כאן, עם כל הכבוד, גם איזושהי פשטות ביורוקרטית, ואמרנו לבנקים שלא יתחילו פה דיונים. בגדול, המטרה אומרת שבן אדם – לא נתחיל להיכנס עכשיו לכל מיני הגדרות, יש במדינת ישראל הגדרה של אבטלה. מפה יצאנו, דרך אגב, עם הצעת החוק הזאת, ולכן אם בן אדם סיים עבודה ובינתיים עובד, מחלטר במשהו אחר, חבל להיכנס לזה.

או שהוא בהליך משפטי. אני כבר אומר לך כמי שרוצה לעזור, זאת סכנה.

זה לא מוגבל בזמן, רועי? כמה זמן הוא מובטל. שיצאו התקנות מתי הוא מקבל אבטלה.

זה יכול לייצר מצבים שכל אחד יתחיל לסדר לו מסמכים וכל מיני, כבר ראינו את זה.

הוא מקבל אבטלה, הוא מוגדר כמובטל ורשום בלשכת עבודה.

אבל צריך לזכור שאדם, כשהוא לפעמים עוזב את מקום העבודה עד שהוא יקבל את האבטלה הוא מפסיד עוד חודש.

הוא לא צריך לקבל אבטלה.

הוא לא צריך לקבל אבטלה, הוא רשום כמובטל.

- - -

העניין הוא שהרישום כמובטל לוקח עוד חודש למישהו שרק יעזוב את עבודתו בגין התעללות, למשל. אני מנסה לחפש את הסעיף המשפטי שיאפשר גם את ההגנה על אותו אחד.

חבר'ה, כאילו שזה ביטוח לאומי ששולח חוקרים אחרי אנשים, לא?

ברגפרוינד, אני איתך, רק אני מסביר לך את הדבר הבא, אם נתחיל להיכנס לתוך אותו לוח של הסיבות אנחנו לא נצא מזה. זה לא בגלל שאני לא מעוניין. אני לא אעשה חוק שבסוף יתחיל איתו בלגן שלם. הנחת העבודה, אנחנו מכירים בן אדם מובטל, הוא יחליט – דרך אגב, יכול להיות, יש אנשים שלא הולכים לקחת דמי אבטלה. יש גבול כמה אני יכול לבוא להגיד לאנשים איך. כן, גברתי.

אני לא מבינה שהחוק הזה מחייב להיות מקבל דמי אבטלה.

הוא לא מחייב לקבל דמי אבטלה.

הוא לא מחייב.

לכן, להבנתי בעצם מה שחברי מדייק, צריך להיות "אינו עובד", שלא ישתמע – לדוגמה, מי שלא צבר מספיק ימים ולא זכאי לאבטלה. הוא לא מובטל בלשכת התעסוקה, כי הוא לא זכאי להיות מובטל, אז הוא בוודאי לא - - -

כן, אני מבין.

אז זה צריך להיות לא אינו עובד ולא מובטל - - -

אגיד לכם איפה הבעיה שלי עם האינו עובד.

אפשר לכתוב את זה.

לא, אבל ההגדרה באה משם.

הבעיה שלי היא אחת, מי ייתן לו את האישור שהוא אינו עובד?

לשכת התעסוקה אמורה לתת.

זה יכול להיות מביטוח לאומי, מעמד אינו עובד.

אז רק לשכת התעסוקה יכולה לתת לו את זה.

לא, אבל בביטוח לאומי אינו עובד זה לא – מי שמתייצב בלשכת התעסוקה הוא מובטל בלשכת התעסוקה. מעמד של מובטל הוא מעמד שעמד תקופת הכשרה וכו'. אינו עובד זה משהו אחר.

תראו, כתבנו שצריך להביא מסמך. אם אנחנו אומרים שלהביא אישור שהבן אדם לא עובד מביטוח לאומי, כדי להראות שבעצם איננו עובד, זה שווה מעמד לעניין הזה או אישור מהאבטלה או אישור מביטוח לאומי, אז זה מרחיב.

אינו עובד נותן לי שתי אופציות. מובטל רק אחת.

אזכיר שהמטרה שלנו הייתה לא לייצר כאן לגמרי שוק פרוץ.

בוודאי.

כי אז יהיו לזה השלכות שאנחנו לא רוצים.

סליחה, אז נכתוב שאינו עובד והביא - - -

אישור כתוב, כי זה מופיע: הביא מסמך וכו'.

אז זה מספיק, הוא יביא את האישור. גם בדברי ההסבר אני מציע שיינתן לזה ביטוי.

לא כל כך הבנתי.

אינו עובד.

אפשר לכתוב: סיים את עבודתו ומאז אינו עובד. הטענה היא שהוא יכול להביא אישור או שהוא מובטל מלשכת אבטלה.

או מביטוח לאומי.

או מביטוח לאומי שהוא מראה שאיננו עובד.

הוא יכול גם להגיש תצהיר, ויצטרכו לקבל את זה.

למה?

זה המסמך שמעיד. הם יתחילו להתווכח עם הבנק עכשיו מה זה מסמך המעיד?

לא יודע.

מובטל זה הגדרה אחרת, ואינו עובד זאת הגדרה אחרת.

חשוב שבדברי ההסבר יהיה ברור שהכוונה היא שהוא מתוך אילוץ לא עובד.

בדברי ההסבר של מה?

בדברי ההסבר לחקיקה, שהכוונה היא לא שאדם לא בוחר לא לעבוד.

אין דברי הסבר לחקיקה בקריאה שנייה ושלישית. כשחוק מתפרסם הוא לא מלווה בדברי הסבר.

הוא מתכוון לכך שזה אולי בנאום או משהו כזה.

אחד הקווים המנחים היו לנו זה באמת לייצר החלטות פשוטות.

גידור.

נכון.

גם החלטות פשוטות, בלי שעכשיו הבנק יתחיל לבדוק למה הוא לא עובד.

נכון, זה ברור.

כן, חוקרים כמו של ביטוח לאומי. אז בואו נעשה את זה פשוט.

חבר'ה, זה יתחיל להיות סרט. העניין הוא שקיבלתי את זה, אם ביטוח לאומי זאת אסמכתה רשמית של המדינה, אז על הכיפק.

הבעיה, איתן, עם ביטוח לאומי זה שדיברנו על אירוע שהוא נקודתי ומשברי. אדם לא עובד יכול להיות עם אישור מביטוח לאומי כל חייו. זאת אומרת, לא אמרנו שבן אדם שלא עבד - - -

אבל זה הסיפה.

סליחה שאני אומר, בקי, אמרנו שאנחנו רוצים לתת כאן סיוע למצב משברי. איך הבנק ידע? יכול להיות שבן אדם לא עובד כבר 20 שנה.

אבל זה מה שכתוב בסיפה, אדם סיים את עבודתו.

איך הבנק ידע את זה?

הוא צריך להביא מסמך ש-א', הוא סיים את עבודתו והוא אינו עובד.

הוא יוכיח שהוא עבד לפני שנה והביא אישור?

בביטוח לאומי כתוב: עבד, עבד, עבד, ינואר, פברואר, מרס – עבד. אפריל, מאי, הוא לא עובד.

בעיה ביורוקרטית קצת.

זה יותר פשוט.

השאלה אם ביטוח לאומי הוא בכלל אסמכתה לתת לבן אדם. בא בן אדם ואומר לו: אני לא עובד. הוא כותב לו: הודיע לי מר ינקל וכו'?

"לא עובד" מחייב אותי לשלם. מעמד לא עובד בביטוח לאומי מחייב אותי לשלם לביטוח לאומי.

נכון.

זה לא משהו שאיזו פקידה אומרת: יאללה, אמרת שאתה לא עובד, אני אכתוב לך לא עובד. זה מעמד חוקי עם השלכות כספיות לרעת האדם בדרך כלל. "לא עובד" אומר שהוא חייב לשלם לביטוח לאומי.

הבנתי. סליחה, היא צודקת. הרי גם כשאתה לא עובד אתה צריך להמשיך לשלם ביטוח לאומי, אבל מופחת.

130 שקל לחודש, כמו סטודנט.

לא משנה. אני אומר שזה מחיר מופחת.

לא משנה, כשאתה צריך אותם אתה לא מקבל שום דבר חזרה.

אם אפשר להוסיף את זה וזה לא בלתי ישים, אבל אז צריך להגדיר: הלקוח סיים את עבודתו, ואז לרשום פה איזה גידור, בשנה האחרונה.

בדיוק כמו שאמרת על האירוע המשברי, שלא יהיה פה - - -

ומאז הוא מובטל או אינו עובד, זה נוסח שאפשר לחיות איתו.

מובטל אני לא צריכה להוסיף. אם אינו עובד אז הוא ממילא גם מובטל.

מעולה. אז הלקוח סיים את עבודתו במהלך השנה שחלפה, ומאז אינו עובד. ואז לפחות מגדרים את זה כאירוע משברי.

אני לא צריכה בשנה שעברה, מה זאת אומרת?

<< דובר >

הכוונה שאת לא יכולה לכתוב שאינו עובד לבד, כיוון שאז יכול להיות שבן אדם לא עובד כבר עשר שנים.

יש את הרישה: הלקוח סיים את עבודתו.

יכול להיות עשר שנים - - -

מה זה סיים? יכולה להיות הפרשנות שלפני עשר שנים סיימתי את עבודתי.

נכון.

אני אראה שאני משלם כסף בביטוח לאומי, ואני עונה על זה. המטרה של החוק הייתה לטפל באירוע משברי. אני מקבל את זה שאפשר להרחיב את זה ולהגיד שזה לא חייב להיות רשום בדמי אבטלה. אז צריכים להגיד: סיים את עבודתו בשנה שחלפה או בשנה האחרונה, ומאז אינו עובד. ואז זה גם יכול להיות בן אדם שלא רשום בדמי אבטלה, אבל זה מגדר את זה לאירוע המשברי, שזה הסיכום שגם איתו הגענו עם הפיקוח על הבנקים.

אז אתה מדבר על זה שהוא סיים את עבודתו בשנה שקדמה, שתחילתה ערב הגשת הבקשה, בעצם.

כן, בשנה האחרונה. זה עדיין אירוע משברי.

וממציא אישור של הביטוח הלאומי על העובדות האלה.

זה הכול, מסמכים זה ברישה. על הכול צריך להביא מסמך.

- - -

מסמך זה יכול להיות גם תצהיר בפני עורך דין, אני לא יודעת. צריך שיהיה כתוב חד-משמעית.

כן, אבל, חברים, תראו רגע, לגבי המסמך אין מה לפתוח את זה כי הסעיף שאמר: יביא מסמך. אמרתם שזה מסמך שיניח את דעתכם, לכן אני אומר שאתם תפרסמו נוהל.

<< אורח >

אם היו יותר חד-משמעיים. ברגע שאתה משנה את האירוע המסמך מאבד את זה.

אני מבין. עדיין גם על לידה וכו', בסוף - - -

לידה זה חד-משמעי.

חברים, אתם לא יכולים לדבר בלי שהפרוטוקול יודע מי אתם, בכל הכבוד.

סליחה, אדוני.

והוא צריך לסחוב על גבו הכול, אדוני.

אני רק רוצה להציע מכיוון שהנוסח היה להביא מסמך. אתם תפרסמו – בעיני, זה גם נראה לי נכון משפטית, אני לא רואה בעיה משפטית עם זה, תתקנו אותי היועצים – שאתם תוציאו בנהלי הבנקים מה המסמכים, אתם, הבנקים, תגידו: כדי לקבל את ה"גרייס" צריך להראות מסמכים. בחוזה תרשמו. מה יבוא? מישהו ילך איתכם לבית משפט ויגיד: המסמך הזה לא תקף וזה כן תקף? נראה לי שזה לא יקרה.

לא יהיה לו כסף לבית משפט, למי שרוצה "גרייס".

וזה גם נכון לנוסח הזה. גם היום אני יכול להביא תצהיר.

לא נראה לי שמי שאין לו כסף ילך.

ל"גרייס", ילך לבית משפט עכשיו מול הבנק.

גם עקרונית, מה יקרה פה, אבל בנוסח המקורי לא היה את זה.

אבל מובטל זאת הייתה הגדרה חד-משמעית מה זה.

יקירה, סליחה.

וחל"ת?

פולקמן, תודה רבה. אני מביא את זה עם התוספת והתיקון. אני חושב שצריך להרחיב את הגישה בקטנה. זה לא מרחיב אפילו, זה סך הכול מבהיר, לא מעבר. תודה לך, גברתי.

אין בעיה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתנגדים שתרחיב, אבל אם אתה שוקל להרחיב לפחות תגיד איך אתה מרחיב כדי שנדע להיערך.

אני לא מרחיב.

כי אנחנו חיים באיזשהו סוג של אי-ודאות של פרסום מסמכים שלא נדע מהם, ונתחיל להעסיק גדודים של משפטנים כדי שיגידו איזה מסמך לקבל או לא. אנחנו רוצים להיות בעולם של ודאות.

מר רבינוביץ, אתה צודק. במקום האמור בפסקת משנה (א): הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל, יבוא – ואני כבר אומרת לך שאני אקצר את הנוסח – אבל העיקרון: הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז אינו עובד.

איך נדע?

אמרנו, הוא יהיה חייב להביא לכם מסמך רשמי.

הוא צריך להביא מסמך, או מביטוח לאומי או מלשכת העבודה.

ואתם תפרסמו נהלים איזה מסמכים יהיו תקפים מבחינתכם. מה הבעיה? החוק מגן עליכם שאתם צריכים להביא – anyway כתבנו את זה שצריך להביא מסמך.

איזה מסמך? רשמי? מי כותב אותו?

תקבעו אתם. לא קבענו.

לא, תקבעו אתם.

אני לא אכתוב.

אבל זה לא עובד ככה, כי אם אנחנו נקבע ואחר כך ניגרר לתביעות משפטיות מצד לקוחות, למה קבעתם ככה ולא ככה. אתם תקבעו.

- - -

זה לא שונה, גם היום במחלה לא כתבנו איזה מסמך צריך להביא.

במחלה זה ברור, זה אישור רופא.

אבל אישור מחלה הוא ברור.

מה זה ברור? זה לא ברור. ואם זה תצהיר? אני לא מבין. גם פה זה ברור שזה מביטוח לאומי. תקבעו נהלים. הבנק יפרסם נהלים איזה מסמכים צריך להראות. ההפך, מה, נכתוב לכם עכשיו איזה מסמך?

אז למה לא לכתוב בכפוף להצגת נוהל של איזה מסמכים?

לא.

אני לא כותב את זה.

לא צריך שום דבר, ההפך, פשטות. Let's keep it simple. אני אומר שתפרסמו איזה. כתבנו שצריך להראות מסמכים.

simple היה שהוא מובטל וזה ברור מה ההסדרה. אתה רוצה להרחיב את זה, אבל תכתוב מה. זה כבר לא simple.

אדוני, אם ייכתב מביטוח לאומי או משירות התעסוקה?

אני חושבת שבשלב הראשון של הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה דנה הוועדה בכל מיני סוגים של אישורים, ואז היא ראתה שהדבר לא ממצה, ולכן ירדנו מהעניין הזה. למשל, תיקח לגבי - -

לגבי חופשת לידה את אותה טענה שאתם אומרים, הלקוחה ילדה, איזה מסמך יראו?

- - חופשת לידה, שלא ברור, אולי היא בכלל - - -

זה דבר הכי פשוט.

- - -

חבר הכנסת פולקמן, לגבי עובדת שילדה, היא לא חייבת להיות דווקא בחופשת לידה. יכול להיות שהיא מצתה את חופשת הלידה והודיעה על כך שהיא לא חוזרת בכלל לעבודה, לנצל את זכותה להתפטר.

הייתי ממליץ לנו לקרוא לזה תקופת לידה, זאת לא בדיוק חופשת לידה.

אז גם כאן לא ברור עדיין איזה מסמך.

גם פה הטענה שזה ברור שאפשר - - -

אם לא ברור לך, גברתי היועצת המשפטית, אז בוודאי שלא צריך להיות בהכרח ברור לנו.

לכן לא צריך להיכנס לזה, זה יפגע בכם.

האם אתם מציעים להסמיך את המפקחת לקבוע איזה מסמכים יוכרו לצורך העניין?

הכי טוב.

לא, לא.

למה לא?

למה? זה טוב.

כי אני חושבת שזה יגביל. אני חושבת שלהפך, כל בנק יחליט מה המסמך המעיד שמספק אותו בשביל זה, ואנחנו כרגיל, מסתכלים על זה בעין פיקוחית, ושזה יהיה סביר.

אני מסכים.

אתם מבינים? אף אחד לא רוצה לגעת בזה, ובסוף זה מתגלגל לפתחנו.

זה לא בגלל שלא רוצים לגעת, אל תתלהב, טיבי.

למה? נותנים לך יד נרחבת לקבוע איזה מסמך. למה לא?

לא נותנים לו.

התוצאה תהיה שאף אחד לא יקבל.

אני טוען בדיוק הפוך, אתם לא תבקשו שום דבר כיוון שאמרנו את זה מראש, לתת "גרייס" אין לזה עלות כזאת כבדה על הבנקים. אם אתם שואלים אותי לאן הייתי רוצה שזה יגיע, שהבנק יציע לבן אדם "גרייס" בלי יותר – דרך אגב, היום אתם מציעים פרסומות של בנקים ל"גרייס" לחופשות סקי.

בדיוק.

אז עם כל הכבוד, אם בן אדם יגיד לכם: אני מובטל, ויביא לכם צטלה מהמעסיק שלו, אתם תגידו לו שזה בסדר. מבחינתנו התפיסה צריכה להיות שזה יהיה מראש, ושבן אדם לא יצטרך להתחיל להתחנן, לבקש, ושלא פתאום יגבו ממנו ריביות חריגות. זאת המהות של החוק הזה, ואין פה איזה עול, ותגידו לבן אדם: קח את ה"גרייס", וזהו.

או שאתה עובד או שאתה לא עובד, אין חצי עבודה ורבע עבודה ושעתי ולא שעתי. דהיינו, אם בן אדם מביא אישור מביטוח לאומי שאומר: סליחה, הנה האישור, אני משלם ביטוח לאומי מופחת שמשמעותו שאינני עובד, אחד; הוא בא משירות התעסוקה ואומר שזה האישור משירות התעסוקה. תעשו לי טובה.

אנחנו מסכימים איתך. אתה יכול לכתוב את זה בבקשה?

תודה. זה הכול.

רק שיהיה כתוב.

השאלה אם אפשר לכתוב את זה והאם זה מכסה.

לכתוב מה, אדוני?

אישור משירות התעסוקה.

את מה שאמרת. את מה שאדוני אמר.

שאנחנו מבקשים אישור אבטלה או אישור מביטוח לאומי.

אני לא חושבת שכדאי להיצמד דווקא לאישורים האלה, בגלל שבאמת לכל בנק יהיה את שיקול הדעת שלו, וזה צריך להיות סביר. יכול להיות שיהיו אישורים אחרים מהמעסיק, הוא יראה את שובר הביטוח הלאומי. אפילו מחשבון הבנק שלו הוא יראה כמה יורד לו כל חודש.

אבל יש הבדל.

והם יחליטו מה סביר או לא סביר לבקש ולדרוש. אבל דווקא להיצמד לכללים הנוקשים?

אני לא מבינה, נותנים להם עכשיו שיקול דעת והם לא רוצים. קודם לא נתנו להם שיקול דעת.

לבנק, זה מה שרציתי להגיד קודם, בהתאם לרישה לפסקה (1), מר רבינוביץ, כתוב: "והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך" – אם תסברו שהמסמך שמוצג - -

לא מעיד.

- - אינו מעיד על כך, אל תקבלו את המסמך.

תודה רבה. מי בעד? ירים את ידו. עם התיקונים והתוספות.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9ח1 2(א)(1)(א)(ב)(ג), אושרו.

תודה. אושר. הלאה.







"
(2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת בשנה ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור."

שאלה אחת טכנית שאני כל פעם מתבלבל. הוא לא יבקש יותר משלושה חודשים, זה מה שסיכמנו. מקובל, לא פותחים את זה. אם הבנק ירצה להציע יותר, הוא יכול?

כן, יש את סעיף קטן (ד), פסקה (ד): "אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח".

תודה.






"
(ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה, ובכלל זה פירוט העלויות הכרוכות בבחירתו לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן בדבר העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות."



הערות?






"
(ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992."



הערות? כן, אדוני.

חבר הכנסת פולקמן, רק לוודא ששנה ו-12 חודשים, זאת הכוונה פה? לא אם מישהו מגיע ביולי ומגיע בינואר אלו שתי שנים שונות, כן? אם מפרשים שנה במונחי - - -

קלנדרי או לא קלנדרי.

שנה 12 חודשים, ולא שנה קלנדרית.

רק שזה יהיה ברור בבקשה.

איפה אתה רואה שזאת בעיה?

כתוב שנה, מה זאת שנה?

ממתי אתה סופר שנה.

מה זה שנה? שנה זה 1990 או שאלו 12 חודשים? אני אומר עוד פעם, הכוונה היא לא שכל - - -

אפשר לכתוב במקום פעם אחת – אתה אומר על סעיף (2) שכבר קראנו קודם.

סליחה, הצתה מאוחרת.

אתה אומר במקום יותר מפעם אחת, במהלך 12 חודשים, זה מה שאתה מעדיף.

נכון.

זה ברור. הכוונה היא שלא יבוא שלושה חודשים ואחרי זה עוד שלושה חודשים.

כן.

זו הכוונה. אפשר לעשות את זה.

אבל אם הוא משלם על זה כל הזמן, אז מה זה עוזר לו?

הוא יכול להגיע להסכמה עם הבנק שהם רוצים להיטיב, לתת לו חמישה חודשים, אבל הכוונה שלא יהיה כאן עניין סדרתי והוא יבוא כל – אפשר לתקן את זה ב-12 חודשים, זאת הכוונה, זה נראה לי גם תיקון הגיוני.

שנה ו-12 חודשים. השאלה אם הם רצופים.

רצופים. ודאי רצופים.

ברור. הכוונה היא שהוא לא יבוא בינואר ויבוא אחר כך באוגוסט, זאת הכוונה, בסדר.

כן, בדיוק.

הגיוני. זו הייתה הכוונה, וכך סיכמנו.

לא באוגוסט. התכוונת יולי וינואר.

בדצמבר ואחרי זה בינואר.

זאת הייתה הכוונה.

נכון לגמרי. אפשר לכתוב לא יותר מפעם אחת במהלך 12 חודשים, ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה.

כן, גברתי.

בסעיף קטן (ב) ודאי זאת הכוונה, אבל אני חושבת שראוי לחדד. "בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב", על סעיף זה. זה על התנאים. כלומר, החשוב לנו זה שהם יידעו את הציבור על זה שבכלל יש להם אפשרות כזאת. ולא רק שיהיה כתוב ו"תנאי נוסף" לזה וזה ימציא מסמכים, כי אז זה ייבלע לחלוטין, והציבור לא ידע שיש לו זכות כזאת. זה העיקר של העניין, שהציבור ידע שיש לו זכות כזאת.

תעני בקול רם.

זה מצוי כבר בסעיף קטן (א) ש"טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור" – "יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל - - - ."

בקי, שזה יהיה ברור ופשוט וגם בנחמדות, אנחנו לא יודעים לחייב את הבנקים. אנחנו רוצים להניח שזה יהפוך לנורמה.

הם מחתימים על עוד דף.

"
(ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992.







(ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח."

תחולה
3.
הוראות חוק זה יחולו על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו ביום תחילתו ואילך."

כן, גברתי.

אנחנו רק מבקשים, ההיערכות לחוק הזה דורשת שינוי של מערכות המחשוב ושל הסכמים שיש לנו. אנחנו מבקשים לדחות את התחילה בשישה חודשים.

"על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו" את מציעה שישה חודשים מיום פרסומו?

יש לך בעיה עם זה?

לא. אפשר כבר להצביע במכה אחת על הצעת חוק הרשויות המקומיות הארכת מועדים, ואז כבר - - -

ברגפרוינד.

יש לי שאלת הבהרה בלבד. רציתי להבין מה קורה לגבי משכנתאות שקיימות כבר בעשרות השנים האחרונות ואנשים נגררים איתן? האם תהיה לנו אפשרות שהחוק הזה יחול גם על המקרים האלה? לא רק על מה שפתחנו כאן.

אלו רק הצעות.

אתה רואה שכתוב כריתת – ברגע שכתבו - - -

מיום תחילתו ואילך, עזוב.

יש פה איזה חוזה.

שישה חודשים מיום תחילתו.

יש פה הסכם בין שני גופים עצמאיים שחותמים על הסכם.

עזוב, חברים, זה לא.

אני לא יכול רטרואקטיבית לחייב את הבנקים לתת כזאת אפשרות.

זה לא. חברים, זה לא. זאת פתיחה מחודשת של כל החקיקה.

יהיה מחזור אז יהיו עוד הסכמים, הא בהא תליא.

אתה רוצה קודם להצביע?

כן.

כי אני מדברת עכשיו על משהו אחר.

מי בעד עם התוספות והשינויים? ירים את ידו.

כל הסעיפים שלא הוצבעו עד כה.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9ח1 (2)(ב)(ג)(ד) וסעיף 3 אושרו.

תודה. אושר.

אני מפנה עכשיו את תשומת הלב לסיפה לדברי ההסבר: "בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכלכלה של הכנסת בין היתר את האפשרות להחיל את ההסדר המוצע גם על הסכמי הלוואות לדיור שנכרתים עם גופים חוץ-בנקאיים."

הוזמנו נציגי איגוד חברות הביטוח, נציגים של חברות ביטוח עצמן, חברות אשראי חוץ בנקאיות. הם מצאו לנכון כולם לא לשלוח נציגים.

נמצא כאן במקרה נציג של רשות שוק ההון?

לא במקרה ולא שלא במקרה.

כן, נמצא.

אה, אתה? לא נרשמת, יופי.

בבקשה, אדוני.

אם תוכלו רק לחזור, פשוט זה היה הדיון הקודם, לא הספקתי עוד לשמוע.

להחיל את הרעיון הזה גם על גופים חוץ בנקאיים שייתנו הסכמי מימון לדיור, לא רק הבנקים. הרי חלק מהדיון הוא שיכנסו שחקנים נוספים לעולם המימון לדיור, ושההסדר הזה יוחל גם עליהם.

ראשית, לא עודכנו, למיטב ידיעתי, מראש שזה יעלה על סדר-היום הנושא הספציפי הזה. אני מבין שגם הגופים - - -

עודכנתם. זה גם נאמר בדיון הקודם, וזה לא סתם מופיע בדברי ההסבר.

בגלל זה זה מופיע בדברי ההסבר.

בסדר גמור.

אני רוצה לקרוא מפרוטוקול הדיון ב-21 במאי 2018, אוהד מעודי, אתה מכיר אותו?

כן.

במקרה.

יפה. אוהד מעודי, רשות שוק ההון: "לגבי הנושא של תאגידים חוץ בנקאיים, נבדוק. ככל הידוע לי, בפרקטיקה היום לא נותנים הלוואות למעט אולי של חברת ביטוח אחת, שמעניקה משכנתאות, כלל. אבל התאגידים החדשים, מה שנקרא, שירותים פיננסיים מוסדרים – אמורים לתת הלוואות חוץ בנקאיות", וכו' וכו'. ואז הוא הבטיח לבדוק את הנושא.

בסדר. זה נכון שבפרקטיקה – אז אני אחלק. אז הדבר הראשון - - -

מר מוריה, תעלה להר, דבר.

אנחנו חושבים שנכון לעת הזאת לא נכון להחיל את ההוראה הזאת על השירותים הפיננסיים. עדיין מדובר בשוק שהוא ממש ממש בתחילתו. בפרקטיקה לא ניתנות - - -

דרך אגב, גם החוק הזה יהיה בתחילתו.

בסדר, אבל עדיין יש הבדל בין הבנקים שעוסקים בתחום לבין הגופים שלנו. בפרקטיקה כאמור לא ניתנות כמעט הלוואות לדיור.

אם לא ייתנו הלוואה לדיור זה לא יחול עליהם מן הסתם.

הייתי אומר, אדוני ירים את קולו כי הטיעון חלש.

איתן, אז רק אגיד לך שלא חיכיתי לבשורתו של מר מוריה, בכל זאת עשינו עבודה לפני הדיון היום, וגם דיברנו עם רשות שוק ההון. הם הבהירו את עמדתם הפשוטה שמדברת על זה שהם רוצים סוג של הגנת ינוקא במובן הזה שעד שהשוק ייתן וכו'. לשיטתם, לא נכון לייצר כל מיני שלייקס בשלב הזה. אני אישית חושב, שוב, זה בעיני באמת סתם התעקשות לא נכונה.

פולקמן, תן לי לעזור לך, עשה לי טובה. אתה עכשיו גם כן חופר לי.

בבקשה, קדימה. אני לא, אין לי כוונה לחפור.

העניין פשוט, אני לא מסכים איתכם, אתם טועים, אין לזה קשר לינוקא ולא לתינוק ולא לוולד בין יומו ולא שום דבר. זה הליך פשוט, ברור, הכי הכי, ולכן אני עושה את זה ככה, אני מצביע עליו, אני אעשה רוויזיה. אם הם לא יביאו לי איזה משהו שהוא היום הרת עולם, היום תעמיד במשפט, שיבוא מעודי או מישהו מהם ויגיד: תשמע, זה ישבור את כל השוק החוץ בנקאי העניין הזה של כמה חולים וכמה זה, אז אני מעביר את זה. אבל חד-משמעית אני מעביר את זה.

זאת אומרת שאנחנו מוסיפים סעיף שזה יחול.

כן.

אז אולי במקום למשוך את הרוויזיה תודיע להם שיש להם שבועיים, וככל שהם - - -

רוויזיה רק על הסעיף הזה.

אני נותן להם עשרה ימים.

אני רק רוצה שיצוין לפרוטוקול שהעמדה שלנו היא שמאחר ומדובר בשוק חדש ולא - - -

לדעתי הפרוטוקול כבר כתב את זה בפעם הראשונה שאמרת את זה, עזוב.

אני אפילו אמרתי את זה. הצגתי את עמדתכם.

אני אומר לכם שוב, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018, אושרה.

תודה. התוספת אושרה. אני מודה גם שאני מגיש רוויזיה. תבואו עם המציע בדברים. אם תשכנעו אותו שיש כאן איזו אמירה, שלדעתי אני כבר אומר לו מראש, זה קשקוש מקושקש הסיפור הזה.

זה שהם לא פה כנראה שזה לא משמעותי. איגוד הבנקים טרח להגיע.

עזוב את זה. תקשיב, לא בגלל שהם פה או לא, תאמין לי, זאת לא הסיבה. זה פשוט טיעון רע, לא מחזיק אוויר, אין בו שום נפח, לכן אני מאשר אותו.

זה נכון. ומשפט תודה אחר כך.

לצעירים שמכבדים אותנו בנוכחותם. רק שתדעו, זה לא הדיון הראשון, היו דיונים, זה דיון שלישי שאנחנו דנים בעניין הזה. בדיונים הראשונים כל אות וכל מילה נבחנו בצורה מעמיקה. יש טרומית, אחרי טרומית יש הכנה לקריאה ראשונה.

ואז זה יעלה למליאת הכנסת.

אתה חושב שהם יצאו מפה בתחושה שזה נעשה בחפיפניקיות?

ואז זה עולה למליאת הכנסת לקריאה שנייה.

הם יודעים על מה אנחנו מדברים, יש פה אנשים רציניים, לא הפוליטיקאים, אבל - - -

ואז המליאה מצביעה.

כל פעם זה בוועדה ועולה למליאה, וחוזר אלינו חזרה להמשך דיון, וחוזר חזרה. זאת אומרת, כל הצעת חוק עוברת באמת במסרקות ברזל, חוץ מאלה שמביאה הקואליציה.

אבל הם החמיצו את השיר.

בקואליציה אפשר להיות חפיפניקים, זה נכון, אנחנו מעבירים חוקים סתם.

זה נסיבות אחרות. תודה רבה לכולם. תודה רבה לך, אדוני.

מותר לי רק משפט?

עשרה משפטים.

ממש משפט. תודה, א', לוועדה, אדוני היושב-ראש, זה בערך שנה, נכון? העסק הזה מתגלגל.

כן.

אני רוצה גם להודות לפיקוח על הבנקים, שאנחנו מנסים לייצר אמירה שאומרת שאפשר להגיע להסכמות, גם אם זה לא מאה אחוז מה שגם אני חשבתי עליו בתחילת הדרך. לירון, תודה רבה על כל הליווי המשפטי. היו כאן כל מיני עניינים ניסוחיים. גם לנציגי החברה, לגופים הלא ממשלתיים פרופר, גם לצרכנות, גם לרבנים לזכויות אדם וגם ליועצי המשכנתאות שהעירו הערות מועילות. כמובן לבנקים. אני יודע שבדרך כלל בנושאים הצרכניים אתם מעדיפים שדברים לא יהיו בחקיקה. אני אומר שיש לנו הרבה מאוד דברים שחשוב לנו שיתוקנו. אני לא בא בעמדה שתמיד צריך להציג את הבנקים כרעים.

נשמה, כבר העברנו, אל תתנצל.

אני לא מתנצל, ההפך, אני אומר שמבחינתי זה פתח, אני מודה גם לכם על שיתוף הפעולה. אני לא בא ממקום לעומתי. אני אומר שבנושא הצרכני יש גם זה, ואני מבקש שגם ביישום – ואני שוב אומר משהו שאמרתי בתחילת דבריי, אותנו מעניינת התוצאה, השורה התחתונה, למרות מה שחושבים על פוליטיקאים שאותנו מעניינת קבלת ההחלטה, כי בה מקבלים את הכותרת. אז אני רוצה להגיד שזה לא נכון, גם פה בוועדה, ואני גם לומד על זה הרבה מאיתן. אני גם פוליטיקאי כזה, ויש פה לא מעט פוליטיקאים כאלה בכנסת הזאת. אנחנו עושים מעקב. זה לא רק שקיבלנו החלטה, העברנו חוק, ייכנס לספר החוקים, וזהו. אני אומר לכם שמעניינות אותנו התוצאות.

הוועדה הזאת, ועדת הכלכלה, ואני אומר את זה גם לפרוטוקול, אנחנו לאורך זמן נעקוב אחרי מה שקורה גם בשוק הצרכני של המשכנתאות, נעקוב כמה מקבלים "גרייס", והאם הציבור יודע על זה, ונעקוב מה קורה לריביות, ונעקוב מה קורה למחזור. אנחנו רוצים לראות תוצאה בהתנהגות צרכן, ולא חוקים וכותרות. חשוב לי שתדעו את זה.

זה עוד חוק שבעיני יש לו משמעות חברתית, שמענו עליו מלא מעט גופים, גם ממשרד המשפטים שבזמנו הציגו את זה בנושא של עזרה לכל מיני לקוחות שנמצאים בקשיים. אותנו מעניין לראות שהדבר הזה מגיע בסוף לשטח, ומעבר לזה שהעברנו חוק.

ובבניין ירושלים ננוחם.

רגע, משפט אחרון אחרון. תודה גם לרן מלמד שמלווה אותנו הרבה כאן.

סמנכ"ל עמותת "ידיד".

ותודה אחרונה חביבה לאילה לונדנר היועצת הפרלמנטרית שלי שעשתה עבודה נפלאה על החוק הזה, ויושבת כאן.

כדאי לומר לילדי בית ספר שבישיבה הראשונה של ועדת הכלכלה בכל יום יש גם שיר. אז פעם הבאה תגיעו לחלק הראשון ותשמעו את השיר, הוא היה היום מאוד מאוד יפה.

הוא בדרך כלל יפה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:54.