ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 29/10/2018

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 30), התשע"ט-2018

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



38
ועדת הכלכלה
29/10/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 840
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 11:00
סדר-היום
<< הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018 << הצח >> (פ/3291/20)(כ/786), של חה"כ רועי פולקמן, מירב בן ארי, מרדכי יוגב, יעקב אשר
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
לאה פדידה
רועי פולקמן
נכחו:
מוזמנים:
אודי מוריה - מנהל שירותים פיננסיים מוסדרים, רשות שוק ההון, משרד האוצר

לירון מאוטנר לוגסי - משפטנית מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

זוהר פופר - מתמחה, משרד המשפטים

יוסף פולסקי - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות

גלי כספרי - מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

זהר קריצמן - כלכלנית, איגוד הבנקים

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים

חן פליישר - עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל

בקי קשת - רבנים למען זכויות אדם

רימון חייט - חבר הנהלה, התאחדות יועצי מימון לדיור, משכנתאות

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

ברי ברכיה רוזנברג - ראש ענף רגולציה, בנק לאומי

דרור פלדמן - מנהל מרכז חיתום וניהול הלוואות, בנק מזרחי-טפחות

יעל דביר פרי - מורה יזמת מובילה ורכזת פדגוגית חדשנית, מחוז תל אביב

עירן פאר - מוזמן/ת

יעל דרומי - מוזמן/ת

טל בורנשטיין - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את בנק אוצר החייל בע"מ ועד העובדים

ארז גילהר - שדלן/ית (חברת פוליסי בע"מ), מייצג/ת איגוד הבנקים, בנק הפועלים
ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
רונית יצחק
הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018 << הצח
<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בוקר טוב לכם, גברתי מנהלת הוועדה, יועצת, יועצות משפטיות, רשמת פרלמנטרית, הדובר, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, וגם ברוכים הבאים, תלמידי תיכון "עתידים" בחולון. מה זה אומר חלוצי הערכה באזרחות?
יעל דביר פרי
המרה מלאה לבגרות. לא עושים בגרות כתובה.
היו"ר איתן כבל
למה זה חלוצים?
יעל דביר פרי
ככה קוראים לזה. אנחנו לא עושים בגרות רגילה, בגרות חיצונית, אלא הם עושים רק פרויקטים, ומקבלים את הציונים על הפרויקטים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יפה. שיהיה לכם בהצלחה, חלוצים.
קריאות
תודה רבה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אני חוזרת לבית הספר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נדמה לך, גם את הפרויקטים האלה לא תעשי.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אני רוצה מסלול עוקף בג"ץ.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה רבה לכם.

הצעת החוק היא של חבר הכנסת רועי פולקמן, שמוביל את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018. האם הצלחת להגיע להבנות, להסכמות? בבקשה, אדוני.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

עם בנק ישראל, זה שהם לא פה זה סימן ש - - -

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אני פה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

סליחה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

סומכים עליך.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זה שעודדה עזבה זה אומר שאין קרב.
היו"ר איתן כבל
על זה נאמר לא אלמן ישראל.
חן פליישר
זה אומר שגם על ההסכמות אנחנו מסכימים.
רועי פולקמן (כולנו)
נראה לתלמידים מחולון שאנחנו גם יודעים להגיע להסכמות פה בכנסת, ושגם נעשה את זה. אז כן, התשובה היא שהגענו להסכמות. אני גם רוצה להודות פה לבנק ישראל בעניין הזה. אני אומר גם לחברים מהאוצר מאגף תקציבים, אפרופו הדיון הקודם, יש דיון על זה שכל דבר שאנחנו עושים בנושא הצרכני ישפיע על הריביות ויעלה את הריביות. הטענה הבסיסית שלי, ועוד פעם, אי-אפשר להוכיח את זה אמפירית, אלא לאורך זמן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני כבר אומר לכם, בשתיים-עשר אני מסיים את הדיון.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לדעתי נסיים את זה תוך פחות. תוך עשר דקות אנחנו יכולים לסיים את זה, בגלל זה אני מושך טיפה זמן.
היו"ר איתן כבל
רק אמרתי.
רועי פולקמן (כולנו)
אני רק אומר לחברותיי פה מבנק ישראל ולחבריי מאיגוד הבנקים, אני חושב שבכל מקרה, כל דבר שיהיה שקוף יותר – כלומר, אני מעדיף ריביות על השולחן, כולל בסוגיה שגם אם הייתי אומר: מחר מבטלים את עמלת הפירעון המוקדם. כמו שאני אומר גם דרך אגב על השירות של ה"גרייס", ואיגוד הבנקים יחליטו שהם מבטאים את זה בריביות, ואני אטען שהתחרות היא זאת שתסדר איזונים בין היצע לביקוש. הדבר הזה לצרכן בהכרח יותר טוב בטווח הבינוני והארוך מאשר המנגנונים המאוד מסובכים שגם בפירעון המוקדם קיימים, שבן אדם לא יודע, ובאמת בגלל זה לא ממחזר.

וגם פה אני אומר מה שאמרנו בתחילת הדיונים, יש מוצר בבנקים – גם כי בהתחלה אמרו: זה יעלה, זה לא יעלה – יש "גרייס", בנקים נותנים מוצר כזה. עוד פעם, מנצלים אותו מעטים. יש "קרימינג". כלומר, בזמן החלטת הבחירה של המשכנתה יש לקוחות שבוחרים את המנגנון הזה ומקבלים את ההטבות האלה, ואחרים שלא. ולכן, אני מעדיף שהמוצר הבסיסי יהיה הטוב ביותר לכולם, בטח במצבי מצוקה כמו שאמרנו והגדרנו אותם ביחד כאן, אבטלה וכו', ואם יהיה בסוף ביטוי למשכנתה.

אז בסוף הגענו לאיזושהי פשרה, שיש כאן שני מסלולים כמו שבדרך כלל אנחנו מציעים, מתוך ההנחה שלי שחלק מהבנקים בגלל תחרות יראו שאין פער משמעותי במוצר הזה שנקרא "גרייס", בשיפור השירות הזה שנקרא "גרייס", ולא יעלו בגלל זה את הריביות. אני מניח שאם נראה שהבנקים מייתרים את המוצר, בסוף אני רק אומר לכם מבנק ישראל מה אני מודד מבחינתי: כמה לקוחות במדינת ישראל יקבלו את המוצר הזה, שאני חושב שהוא חברתי והוא נכון והוא מוצדק, והעלויות שלו לבנקים. ודנו בהם כאן בדיונים, אפסיות, וכמה לא.

אם הם לא ייתנו את המוצר הזה כי זה יהיה פייק, הם יגידו: אין בעיה, אתה רוצה "גרייס"? רק אנחנו מעלים לך את הריביות באופן שערורייתי. אז עוד פעם נצטרך לבוא לבנקים ולהגיד להם: חבר'ה, ה"גרייס" מחייב אותו במאה אחוז לכולם. אותו דבר, דרך אגב, אני אומר לכם על הפירעון, אני חושב שצריך להביא פתרון לפירעון, כדי שהרבה מהשוק יעשו את זה. זה יהיה המבחן. אני אומר את זה גם לחבריי מאיגוד הבנקים. אין לי בעיה שהלכנו על מתווה יותר - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

רך.

י << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - רך שמתחבר לאג'נדה הבסיסית שלי של תחרותיות בשוק הבנקאות, לזה שיש יותר שקיפות. זה בעיני חוק של שקיפות. בדרך כלל עם הפיקוח על הבנקים איפה שאנחנו יכולים להגיע לדברים בהוראות ולא בחקיקה אני תומך בזה, אני בעד זה.

אני חושב שהצעד הבא יהיה הדוחות שאתם מגישים ללוקחי המשכנתאות, דוחות בלתי קריאים לחלוטין, גם אותם נצטרך להסדיר. אני חושב שזה צריך לבוא לחקיקה. זו הפשרה. צריך לקרוא את זה?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

ברור.
רועי פולקמן (כולנו)
יאללה, אז בוא נקרא ונתקדם.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

נצביע.
רועי פולקמן (כולנו)
אני לא מכיר ויכוחים.
אתי בנדלר
אולי יש הערות כלליות לפני כן?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

פולקמן, לפני ההערות הכלליות אולי במשפט וחצי כדי שהפרויקט המיוחד של התלמידים - -
לאה פדידה (המחנה הציוני)
יבינו על מה אנחנו מצביעים.
היו"ר איתן כבל
- - יבינו על מה אנחנו יושבים פה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

תודה, אדוני היושב-ראש. בשבילכם, אנחנו היום עומדים לסיים הצעת חוק בקריאה שנייה ושלישית, שזה השלב האחרון בוועדת הכלכלה, ואז להעלות אותה להצבעה במליאה. החוק הזה עוסק בעובדה שבן אדם לוקח הלוואה שנקראת משכנתה – שהיא הלוואה להרבה מאוד שנים, 15, 20, ו-30 שנה – לפעמים כשבן אדם לקח את המשכנתה הוא מאוד אופטימי שהוא יכול להחזיר כל חודש 2,000, 3,000, 4,000 שקל בחודש – בוודאי להרבה מההורים שלכם יש את זה – הוא נקלע למשבר. משבר יכול להיות שהוא מאבד את מקום עבודתו, נהיה מובטל, מחלה קשה, חס וחלילה, שכמה חודשים בן אדם לא יכול לעבוד, או מקרה טוב של חופשת לידה שנמשכת, אבל עדיין אתה מפסיק לעבוד תקופה יותר ארוכה של מעל שלושה חודשים.

ואז בסך הכול מה שאמרנו: אנחנו מבקשים שהבנק יציע מסלול, יציע שירות שהוא שקוף לכולם, שיוכלו להגיד לך: רועי, עכשיו אין לך עבודה. אני מבקש שתדחו לי את התשלומים של המשכנתה בכמה חודשים, שלושה-ארבעה חודשים. הבנק יוכל להציע גם מסלולים אחרים, ותוכל לא לשלם משכנתה. ובכך, לפחות בחודשים שבהם אתה מחפש עבודה גם לא ישבו עליך כל חודש עם 4,000 שקל של המשכנתה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ושלא יוכבד עליך אחר כך בהמשך. זאת אומרת, זה שלא שילמת את השלושה חודשים האלה יבואו איתך חשבון בחודשים שלאחר מכן.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

תחזיר את הכול. הם יודעים שההצעה לא אומרת להם לא לגבות ריביות על הדבר הזה. לכאורה הם יכולים לגבות תשלום על ה"גרייס" הזה. הסיכום שלנו היה שהדברים האלה יהיו שקופים מראש. זאת אומרת, הם לא יוכלו פתאום – לקחתי משכנתה, רדפו אחריי, הציעו לי הסכם, אמרו לי: רועי, תקשיב, אם תצטרך "גרייס" כי חס וחלילה קרה אירוע כזה וכזה, לא נגבה ממך ריביות אחר כך אקסטרה, או שנגבה ממך 0.2%. הדברים יהיו ידועים מראש. לא יפתיעו אותי כשאני במצב משברי ופתאום אני מובטל, והבנק יגיד לי: תשמע, רועי, אתה רוצה עכשיו ארבעה חודשים לא לשלם את המשכנתה, אין בעיה, רק תדע שתשלם על זה עוד 1,000 שקל ריביות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור?
רועי פולקמן (כולנו)
זו הבקשה. נכון, על זה אנחנו מסכימים.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

זה כתוב בחוק.
רועי פולקמן (כולנו)
את כל הדברים תכתבו מראש.
חן פליישר
זה כתוב בהצעת החוק עצמה בסעיף שמחייב גילוי נאות.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

כן, זה הרציונל, לכאן הגענו להקשר הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברים, העניין ברור.

"הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018
תיקון סעיף 9ב
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9ב, בהגדרה "הסכם הלוואה לדיור", במקום "שנחתם" יבוא "שנכרת"."
היו"ר איתן כבל
מה השינוי הזה?
דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר
זאת השאלה, בדיוק, למה השינוי הזה?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הסיבה מאוד מאוד פשוטה. כל מה שאנחנו מכירים בעבר היו באים לבנק, חותמים על מסמכים, וכו'. היום יש שיטות נוספות לכריתת הסכמים, זה יכול להיות בטלפון, זה יכול להיות באינטרנט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אבל זה יהיה רחב יותר? זה המובן?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

כן.
היו"ר איתן כבל
זאת הכוונה. תודה.
אתי בנדלר
באותה הזדמנות, אדוני, יש בעוד סעיף בחוק ביטוי נחתם, בסעיף 9ו שכתוב בו: "לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, "חלק" – כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנחתם הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנחתם יותר מהסכם אחד."

אני מבקשת שהוועדה תחליט שגם בסעיפים אלה נשנה את המושג נחתם לנכרת.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זאת הצעה שלכם, של הייעוץ המשפטי או שזה הגיע מהבנקים?
אתי בנדלר
מי שהעלה את זה זה בנק ישראל.
היו"ר איתן כבל
כדי לנצל את ההזדמנות לרכוב על זה.
רועי פולקמן (כולנו)
זה מגן על הצרכן יותר טוב בצורה הזאת?
היו"ר איתן כבל
כן, בוודאי.
אתי בנדלר
זה מאפשר יותר צורות של כריתת הסכם.
היו"ר איתן כבל
זה מסדר לו אופציות יותר טובות.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

כן. כמובן שיש עוד עיסוק בכריתה במקום חתימה, אבל עצם העובדה שיש עוד אפשרויות זה יותר טוב לו.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. מי בעד?
אתי בנדלר
פלוס התיקון לסעיף 9ו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

פלוס התיקון לסעיף 9ו.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9ב ותיקון סעיף 9ו אושרו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אושר.

"הוספת סעיף 9ח1
2.
אחרי סעיף 9ח לחוק העיקרי יבוא:



"דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות
9ח1.
(א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד), יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:








(1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:









(א) הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל;









(ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;









(ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;"



מה קורה אם בעל מנצל את הזמן ולוקח את חופשת הלידה?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

התייחסנו רק למצב שבו מאריכים. גם היום יש הגבלה מאוד משמעותית לכמה הגבר יכול לקחת חופשת לידה.
היו"ר איתן כבל
הבנתי.
רועי פולקמן (כולנו)
לדעתי זה בתוך תקופה שאתה מקבל עליה דמי לידה והחזר חופשת לידה. דיברנו על מעבר לחופשת הלידה, ככה אני זוכר את הדיון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הערות? כן, גברתי.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

אני מברכת מאוד על החוק המאוד חשוב הזה, במיוחד בגלל שיש פערי מידע מאוד גדולים, יש מי שיודע לנצל ומי שלא יודע בכלל לפנות, וזה מאוד חשוב. דבר אחד קטן שמדאיג אותי יהיה ביישום של זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אנחנו פה כדי שלא תהיי מודאגת.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

תודה, אדוני. בדרישה השנייה של הלקוח בעצם הוא נדרש להביא מסמך על כך שהוא לא כשיר תקופה רצופה. מהניסיון שלי עם עבודה הרבה מאוד עם לקוחות, יש בעיות הרבה פעמים ברציפות של מסמכים של אי-כושר, כי אין תור לרופא וכו'.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אז מילה על המסמך. קודם כול, בנוסח שמופיע מולי אין את המסמך, אז יש לי איזה פער כאן.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

כתוב פה: לאחר כריתת ההסכם השיג לתאגיד הבנקאי מסמך שמעיד על-.
רועי פולקמן (כולנו)
איפה זה? בנוסח?
היו"ר איתן כבל
כן, בנוסח.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
כן, הוא הקריא עכשיו.
היו"ר איתן כבל
הקראתי את זה.
אתי בנדלר
למעלה, ברישה.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

הרבה פעמים אין תור לרופא, אין רציפות מסמכים. חבל שעל עניין פעוט שברור לכולם מה הכוונה – שזה לא ייפול על זה.
היו"ר איתן כבל
הנה, (א)(1): "לאחר כריתת הסכם".
בקי קשת
ההמלצה שלי פשוט לוותר על המילה רצופה, זה ברור שהכוונה שלושה חודשים, אבל כשדורשים רציפות במסמך אז זה פתח להרבה מאוד תקלות. כיוון שלוקח כל כך הרבה זמן לקבל תורים לרופאים, אז הרבה פעמים אין רציפות במסמכים.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

לא משנה, אבל אם אני חולה אני חוזרת לעבודה. גם אם אין לי רציפות, אז אני מחכה, הרופא נותן לי בדיעבד.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

או שכן או שלא. הרבה פעמים נתקענו לא רק סביב זה אלא סביב ניסוח מהרבה מאוד מקומות.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

זה לא תיקון נכון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אגיד לך איך אני מבין, ופולקמן יתקן אותי. כשאנחנו מדברים על שלושה חודשים, זאת הנחת העבודה, אני שלושה חודשים לא עבדתי ברציפות. זאת אומרת, זה לא שעבדתי חודש פה ואחר כך יצא עוד איזה חודש, ואחר כך עוד חודש עבדתי במקום אחר, הנסיבות שיכולות להיות או שפיטרו אותי - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

תאונה.
היו"ר איתן כבל
- - או תאונה או לא יודע מה, ויש לך - - -
לאה פדידה (המחנה הציוני)
יש לך ביטוח לאומי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדם יכול להביא את האישור ששלושה חודשים הוא לא עובד.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

במיוחד צריך לזכור שלעצמאים זה יותר מורכב. ולכן, עצמאים זה יותר תלוי במסמך הרפואי שהוא יהיה רציף. על הסעיף הראשון שהוא מובטל, זה ברור שזה שלושה חודשים רצוף. המורכב זה רק לגבי העניין של המחלה. אני חושבת שלוותר על המילה רצוף זה יהיה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל אגיד לך מה העניין, אני מפחד שאם נוותר על המילה רצוף זה ייצר – את יודעת, אם נניח אני לא אוהב את המילה רצוף, אבל ביטולה עלול לגרום לבעיות יותר גדולות לאין שיעור. זאת אומרת שאנשים יתחילו להביא מפה חודש ומפה זה, יתחילו סרטים, כן רצוף, זה כן היה, זה כן נתן את זה. אני חושב שאת באה לברך ו - - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

סליחה, כתוב פה: אינו כשיר לעבודה.
היו"ר איתן כבל
כן, אמרתי.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
על אי-כשירות אתה מקבל רטרואקטיבית, זאת לא בעיה.
היו"ר איתן כבל
נכון, זה מה שאני אומר.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
אם אתה כשיר יומיים אז אתה יכול לעבוד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

צודקת. הערות נוספות או שאני יכול להצביע על זה?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אנחנו מצביעים עד? יש לי שאלה על סעיף 2.
היו"ר איתן כבל
אני מצביע על 2.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

בפסקה (1), פסקת משנה (א) כתוב: "הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל". בפסקת משנה (ג): "הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת", פסקת משנה (ב), לעומת זאת, לא מדבר על כך שהוא אינו עובד בפועל, האם לא נכון להוסיף את זה?

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

הוא לא כשיר לעבודה שלושה חודשים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אפשר לכתוב: אינו כשיר לעבודה ואינו עובד. אפשר להוסיף את זה.
היו"ר איתן כבל
כן.
אתי בנדלר
זה צריך להיות ברור.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

סליחה, אבל אם הוא לא עבד, מתמודד עם מחלה קשה, לא משנה איזו, שלושה חודשים לא עבד, אז אם הוא הגיש את זה ואחרי חודש וחצי הוא חוזר. אחרי ארבעה חודשים הוא חזר לעבוד, לשמחתנו, אבל בוודאי שלא הייתה לו שום הכנסה ארבעה חודשים. אם הוא יגיש יום לפני את הבקשה זה בסדר, ויום אחרי זה לא? אני חושבת שבסעיף של אדם חולה שעושים כך וכך חודשים זה לא משנה באיזה יום הוא הגיש.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

למה לתקן, הנוסח בסדר, רועי, זה סתם להחמיר.
בקי קשת
זה ברור שהתביעה היא בסך הכול שלושה חודשים. ה"גרייס" הוא רק לשלושה חודשים.
היו"ר איתן כבל
כל העניין הוא הסיפור של השלושה חודשים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

"כשיר לעבודה ואינו עובד".
אורח >> בקי קשת: << אורח
בדיוק, שלושה חודשים. ה"גרייס" הוא רק לשלושה חודשים, זה בדיוק המצב.
היו"ר איתן כבל
נכון, זה בכל מקרה.
בקי קשת
זה לא חשוב אם הוא חזר או לא חזר ביום שהוא הגיש את הבקשה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

איזה מעסיק מחזיק מישהו שיש לו תעודה ביד שהוא לא כשיר לעבודה?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אולי עצמאי. אבל אפשר לכתוב: אינו כשיר לעבודה ואינו עובד, או משהו כזה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

למה? אני חושבת שזה רק מסבך.
רועי פולקמן (כולנו)
זה משנה, הייעוץ המשפטי?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני שואלת שאלה. אין לי ידיעה פיקס, אני רק ראיתי את ההבדלים, וזה חידד לנו את השאלה שצריכים לתת לה מענה. האם ייתכן שאת הבקשה הזאת יגישו כבר אחרי שהבן אדם חזר לעבודה?
רועי פולקמן (כולנו)
כן, למה לא?
אתי בנדלר
זאת אומרת, עצם העובדה שהוא נעדר שלושה חודשים גם אם הוא בינתיים חזר לעבודה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

לא הסתדר עם זה מבחינה כלכלית, הוא יכול לבקש.
רועי פולקמן (כולנו)
נראה לי שזאת לא בעיה, זה גמיש. אני לא רואה פה איזו בעיה מהותית.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זאת אומרת שאם ככה אז לא צריכים להוסיף את התוספת הזאת.
רועי פולקמן (כולנו)
אני לא חושב שזה עקרוני.
אתי בנדלר
זאת בדיוק השאלה, זה מה שרציתי לחדד. האם צריך להיות מצב שהוא אינו עובד בפועל?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני חושב שזאת כניסה – יכול להיות שהוא לקח הלוואה. אני לא חושב - - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

הוא חשב שהוא יסתדר, ולא הסתדר.
רועי פולקמן (כולנו)
אני לא חושב שזאת בעיה. יכול להיות גם שהוא לקח הלוואה. בואו נשאיר את זה ככה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אז משאירים את זה ככה.
גיל ברגפרוינד:
אני חושב שמהות החוק ברורה.
רועי פולקמן (כולנו)
גם יש פה אפשרויות, במילא יש פה גמישות. אולי עוד הערה לסעיף?
היו"ר איתן כבל
עוד הערות? כן, ברגפרוינד.
גיל ברגפרוינד
הסיומת של סעיף (א): "הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל".
לאה פדידה (המחנה הציוני)
כמה זמן הוא מובטל?
גיל ברגפרוינד
ייתכן שאדם נאלץ בנסיבות מסוימות לסיים את עבודתו גם בלי שהוא מובטל. לפעמים עקב לחצים אנשים עוזבים את מקום עבודתם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא משנה, הוא לא עובד.
קריאה
הוא לא עובד.
גיל ברגפרוינד
אולי ראוי לרשום: מובטל או לא עובד?
לאה פדידה (המחנה הציוני)
אבל מובטל כמה זמן? חודש? חודשיים?
רועי פולקמן (כולנו)
פה היה לנו סיפור כדי לא לייצר כאן, עם כל הכבוד, גם איזושהי פשטות ביורוקרטית, ואמרנו לבנקים שלא יתחילו פה דיונים. בגדול, המטרה אומרת שבן אדם – לא נתחיל להיכנס עכשיו לכל מיני הגדרות, יש במדינת ישראל הגדרה של אבטלה. מפה יצאנו, דרך אגב, עם הצעת החוק הזאת, ולכן אם בן אדם סיים עבודה ובינתיים עובד, מחלטר במשהו אחר, חבל להיכנס לזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

או שהוא בהליך משפטי. אני כבר אומר לך כמי שרוצה לעזור, זאת סכנה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

זה לא מוגבל בזמן, רועי? כמה זמן הוא מובטל. שיצאו התקנות מתי הוא מקבל אבטלה.
היו"ר איתן כבל
זה יכול לייצר מצבים שכל אחד יתחיל לסדר לו מסמכים וכל מיני, כבר ראינו את זה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

הוא מקבל אבטלה, הוא מוגדר כמובטל ורשום בלשכת עבודה.
גיל ברגפרוינד
אבל צריך לזכור שאדם, כשהוא לפעמים עוזב את מקום העבודה עד שהוא יקבל את האבטלה הוא מפסיד עוד חודש.
היו"ר איתן כבל
הוא לא צריך לקבל אבטלה.
רועי פולקמן (כולנו)
הוא לא צריך לקבל אבטלה, הוא רשום כמובטל.
קריאות
- - -
גיל ברגפרוינד
העניין הוא שהרישום כמובטל לוקח עוד חודש למישהו שרק יעזוב את עבודתו בגין התעללות, למשל. אני מנסה לחפש את הסעיף המשפטי שיאפשר גם את ההגנה על אותו אחד.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
חבר'ה, כאילו שזה ביטוח לאומי ששולח חוקרים אחרי אנשים, לא?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברגפרוינד, אני איתך, רק אני מסביר לך את הדבר הבא, אם נתחיל להיכנס לתוך אותו לוח של הסיבות אנחנו לא נצא מזה. זה לא בגלל שאני לא מעוניין. אני לא אעשה חוק שבסוף יתחיל איתו בלגן שלם. הנחת העבודה, אנחנו מכירים בן אדם מובטל, הוא יחליט – דרך אגב, יכול להיות, יש אנשים שלא הולכים לקחת דמי אבטלה. יש גבול כמה אני יכול לבוא להגיד לאנשים איך. כן, גברתי.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

אני לא מבינה שהחוק הזה מחייב להיות מקבל דמי אבטלה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

הוא לא מחייב לקבל דמי אבטלה.
היו"ר איתן כבל
הוא לא מחייב.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

לכן, להבנתי בעצם מה שחברי מדייק, צריך להיות "אינו עובד", שלא ישתמע – לדוגמה, מי שלא צבר מספיק ימים ולא זכאי לאבטלה. הוא לא מובטל בלשכת התעסוקה, כי הוא לא זכאי להיות מובטל, אז הוא בוודאי לא - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, אני מבין.
בקי קשת
אז זה צריך להיות לא אינו עובד ולא מובטל - - -
היו"ר איתן כבל
אגיד לכם איפה הבעיה שלי עם האינו עובד.
רועי פולקמן (כולנו)
אפשר לכתוב את זה.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
לא, אבל ההגדרה באה משם.
היו"ר איתן כבל
הבעיה שלי היא אחת, מי ייתן לו את האישור שהוא אינו עובד?

<< אורח >> גיל ברגפרוינד: << אורח >>

לשכת התעסוקה אמורה לתת.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

זה יכול להיות מביטוח לאומי, מעמד אינו עובד.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אז רק לשכת התעסוקה יכולה לתת לו את זה.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

לא, אבל בביטוח לאומי אינו עובד זה לא – מי שמתייצב בלשכת התעסוקה הוא מובטל בלשכת התעסוקה. מעמד של מובטל הוא מעמד שעמד תקופת הכשרה וכו'. אינו עובד זה משהו אחר.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

תראו, כתבנו שצריך להביא מסמך. אם אנחנו אומרים שלהביא אישור שהבן אדם לא עובד מביטוח לאומי, כדי להראות שבעצם איננו עובד, זה שווה מעמד לעניין הזה או אישור מהאבטלה או אישור מביטוח לאומי, אז זה מרחיב.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

אינו עובד נותן לי שתי אופציות. מובטל רק אחת.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אזכיר שהמטרה שלנו הייתה לא לייצר כאן לגמרי שוק פרוץ.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

בוודאי.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

כי אז יהיו לזה השלכות שאנחנו לא רוצים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

סליחה, אז נכתוב שאינו עובד והביא - - -
רועי פולקמן (כולנו)
אישור כתוב, כי זה מופיע: הביא מסמך וכו'.
היו"ר איתן כבל
אז זה מספיק, הוא יביא את האישור. גם בדברי ההסבר אני מציע שיינתן לזה ביטוי.
אתי בנדלר
לא כל כך הבנתי.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

אינו עובד.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אפשר לכתוב: סיים את עבודתו ומאז אינו עובד. הטענה היא שהוא יכול להביא אישור או שהוא מובטל מלשכת אבטלה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

או מביטוח לאומי.
רועי פולקמן (כולנו)
או מביטוח לאומי שהוא מראה שאיננו עובד.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הוא יכול גם להגיש תצהיר, ויצטרכו לקבל את זה.
רועי פולקמן (כולנו)
למה?
אתי בנדלר
זה המסמך שמעיד. הם יתחילו להתווכח עם הבנק עכשיו מה זה מסמך המעיד?
רועי פולקמן (כולנו)
לא יודע.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
מובטל זה הגדרה אחרת, ואינו עובד זאת הגדרה אחרת.
גיל ברגפרוינד
חשוב שבדברי ההסבר יהיה ברור שהכוונה היא שהוא מתוך אילוץ לא עובד.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

בדברי ההסבר של מה?
גיל ברגפרוינד
בדברי ההסבר לחקיקה, שהכוונה היא לא שאדם לא בוחר לא לעבוד.
אתי בנדלר
אין דברי הסבר לחקיקה בקריאה שנייה ושלישית. כשחוק מתפרסם הוא לא מלווה בדברי הסבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא מתכוון לכך שזה אולי בנאום או משהו כזה.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אחד הקווים המנחים היו לנו זה באמת לייצר החלטות פשוטות.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

גידור.
היו"ר איתן כבל
נכון.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

גם החלטות פשוטות, בלי שעכשיו הבנק יתחיל לבדוק למה הוא לא עובד.
רועי פולקמן (כולנו)
נכון, זה ברור.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

כן, חוקרים כמו של ביטוח לאומי. אז בואו נעשה את זה פשוט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חבר'ה, זה יתחיל להיות סרט. העניין הוא שקיבלתי את זה, אם ביטוח לאומי זאת אסמכתה רשמית של המדינה, אז על הכיפק.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

הבעיה, איתן, עם ביטוח לאומי זה שדיברנו על אירוע שהוא נקודתי ומשברי. אדם לא עובד יכול להיות עם אישור מביטוח לאומי כל חייו. זאת אומרת, לא אמרנו שבן אדם שלא עבד - - -

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

אבל זה הסיפה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

סליחה שאני אומר, בקי, אמרנו שאנחנו רוצים לתת כאן סיוע למצב משברי. איך הבנק ידע? יכול להיות שבן אדם לא עובד כבר 20 שנה.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

אבל זה מה שכתוב בסיפה, אדם סיים את עבודתו.
רועי פולקמן (כולנו)
איך הבנק ידע את זה?
בקי קשת
הוא צריך להביא מסמך ש-א', הוא סיים את עבודתו והוא אינו עובד.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

הוא יוכיח שהוא עבד לפני שנה והביא אישור?

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

בביטוח לאומי כתוב: עבד, עבד, עבד, ינואר, פברואר, מרס – עבד. אפריל, מאי, הוא לא עובד.
רועי פולקמן (כולנו)
בעיה ביורוקרטית קצת.
בקי קשת
זה יותר פשוט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

השאלה אם ביטוח לאומי הוא בכלל אסמכתה לתת לבן אדם. בא בן אדם ואומר לו: אני לא עובד. הוא כותב לו: הודיע לי מר ינקל וכו'?

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

"לא עובד" מחייב אותי לשלם. מעמד לא עובד בביטוח לאומי מחייב אותי לשלם לביטוח לאומי.
היו"ר איתן כבל
נכון.
בקי קשת
זה לא משהו שאיזו פקידה אומרת: יאללה, אמרת שאתה לא עובד, אני אכתוב לך לא עובד. זה מעמד חוקי עם השלכות כספיות לרעת האדם בדרך כלל. "לא עובד" אומר שהוא חייב לשלם לביטוח לאומי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הבנתי. סליחה, היא צודקת. הרי גם כשאתה לא עובד אתה צריך להמשיך לשלם ביטוח לאומי, אבל מופחת.
דוד קשני
130 שקל לחודש, כמו סטודנט.
היו"ר איתן כבל
לא משנה. אני אומר שזה מחיר מופחת.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

לא משנה, כשאתה צריך אותם אתה לא מקבל שום דבר חזרה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אם אפשר להוסיף את זה וזה לא בלתי ישים, אבל אז צריך להגדיר: הלקוח סיים את עבודתו, ואז לרשום פה איזה גידור, בשנה האחרונה.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

בדיוק כמו שאמרת על האירוע המשברי, שלא יהיה פה - - -
רועי פולקמן (כולנו)
ומאז הוא מובטל או אינו עובד, זה נוסח שאפשר לחיות איתו.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מובטל אני לא צריכה להוסיף. אם אינו עובד אז הוא ממילא גם מובטל.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

מעולה. אז הלקוח סיים את עבודתו במהלך השנה שחלפה, ומאז אינו עובד. ואז לפחות מגדרים את זה כאירוע משברי.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני לא צריכה בשנה שעברה, מה זאת אומרת?


<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >

הכוונה שאת לא יכולה לכתוב שאינו עובד לבד, כיוון שאז יכול להיות שבן אדם לא עובד כבר עשר שנים.
אתי בנדלר
יש את הרישה: הלקוח סיים את עבודתו.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

יכול להיות עשר שנים - - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

מה זה סיים? יכולה להיות הפרשנות שלפני עשר שנים סיימתי את עבודתי.
אתי בנדלר
נכון.
רועי פולקמן (כולנו)
אני אראה שאני משלם כסף בביטוח לאומי, ואני עונה על זה. המטרה של החוק הייתה לטפל באירוע משברי. אני מקבל את זה שאפשר להרחיב את זה ולהגיד שזה לא חייב להיות רשום בדמי אבטלה. אז צריכים להגיד: סיים את עבודתו בשנה שחלפה או בשנה האחרונה, ומאז אינו עובד. ואז זה גם יכול להיות בן אדם שלא רשום בדמי אבטלה, אבל זה מגדר את זה לאירוע המשברי, שזה הסיכום שגם איתו הגענו עם הפיקוח על הבנקים.
דובר >> אתי בנדלר: << דובר
אז אתה מדבר על זה שהוא סיים את עבודתו בשנה שקדמה, שתחילתה ערב הגשת הבקשה, בעצם.
רועי פולקמן (כולנו)
כן, בשנה האחרונה. זה עדיין אירוע משברי.

<< אורח >> זהר קריצמן: << אורח >>

וממציא אישור של הביטוח הלאומי על העובדות האלה.
רועי פולקמן (כולנו)
זה הכול, מסמכים זה ברישה. על הכול צריך להביא מסמך.
קריאות
- - -
אורח >> זהר קריצמן: << אורח
מסמך זה יכול להיות גם תצהיר בפני עורך דין, אני לא יודעת. צריך שיהיה כתוב חד-משמעית.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

כן, אבל, חברים, תראו רגע, לגבי המסמך אין מה לפתוח את זה כי הסעיף שאמר: יביא מסמך. אמרתם שזה מסמך שיניח את דעתכם, לכן אני אומר שאתם תפרסמו נוהל.
אורח >> גלי כספרי: << אורח
אם היו יותר חד-משמעיים. ברגע שאתה משנה את האירוע המסמך מאבד את זה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני מבין. עדיין גם על לידה וכו', בסוף - - -

<< אורח >> זהר קריצמן: << אורח >>

לידה זה חד-משמעי.
היו"ר איתן כבל
חברים, אתם לא יכולים לדבר בלי שהפרוטוקול יודע מי אתם, בכל הכבוד.

<< אורח >> זהר קריצמן: << אורח >>

סליחה, אדוני.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
והוא צריך לסחוב על גבו הכול, אדוני.
רועי פולקמן (כולנו)
אני רק רוצה להציע מכיוון שהנוסח היה להביא מסמך. אתם תפרסמו – בעיני, זה גם נראה לי נכון משפטית, אני לא רואה בעיה משפטית עם זה, תתקנו אותי היועצים – שאתם תוציאו בנהלי הבנקים מה המסמכים, אתם, הבנקים, תגידו: כדי לקבל את ה"גרייס" צריך להראות מסמכים. בחוזה תרשמו. מה יבוא? מישהו ילך איתכם לבית משפט ויגיד: המסמך הזה לא תקף וזה כן תקף? נראה לי שזה לא יקרה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

לא יהיה לו כסף לבית משפט, למי שרוצה "גרייס".
רועי פולקמן (כולנו)
וזה גם נכון לנוסח הזה. גם היום אני יכול להביא תצהיר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא נראה לי שמי שאין לו כסף ילך.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

ל"גרייס", ילך לבית משפט עכשיו מול הבנק.
רועי פולקמן (כולנו)
גם עקרונית, מה יקרה פה, אבל בנוסח המקורי לא היה את זה.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

אבל מובטל זאת הייתה הגדרה חד-משמעית מה זה.
היו"ר איתן כבל
יקירה, סליחה.
רועי פולקמן (כולנו)
וחל"ת?
היו"ר איתן כבל
פולקמן, תודה רבה. אני מביא את זה עם התוספת והתיקון. אני חושב שצריך להרחיב את הגישה בקטנה. זה לא מרחיב אפילו, זה סך הכול מבהיר, לא מעבר. תודה לך, גברתי.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

אין בעיה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתנגדים שתרחיב, אבל אם אתה שוקל להרחיב לפחות תגיד איך אתה מרחיב כדי שנדע להיערך.
היו"ר איתן כבל
אני לא מרחיב.
טיבי רבינוביץ
כי אנחנו חיים באיזשהו סוג של אי-ודאות של פרסום מסמכים שלא נדע מהם, ונתחיל להעסיק גדודים של משפטנים כדי שיגידו איזה מסמך לקבל או לא. אנחנו רוצים להיות בעולם של ודאות.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מר רבינוביץ, אתה צודק. במקום האמור בפסקת משנה (א): הלקוח סיים את עבודתו ומאז הוא מובטל, יבוא – ואני כבר אומרת לך שאני אקצר את הנוסח – אבל העיקרון: הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז אינו עובד.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

איך נדע?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אמרנו, הוא יהיה חייב להביא לכם מסמך רשמי.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

הוא צריך להביא מסמך, או מביטוח לאומי או מלשכת העבודה.
רועי פולקמן (כולנו)
ואתם תפרסמו נהלים איזה מסמכים יהיו תקפים מבחינתכם. מה הבעיה? החוק מגן עליכם שאתם צריכים להביא – anyway כתבנו את זה שצריך להביא מסמך.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

איזה מסמך? רשמי? מי כותב אותו?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

תקבעו אתם. לא קבענו.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

לא, תקבעו אתם.
היו"ר איתן כבל
אני לא אכתוב.
טיבי רבינוביץ
אבל זה לא עובד ככה, כי אם אנחנו נקבע ואחר כך ניגרר לתביעות משפטיות מצד לקוחות, למה קבעתם ככה ולא ככה. אתם תקבעו.
קריאות
- - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זה לא שונה, גם היום במחלה לא כתבנו איזה מסמך צריך להביא.

<< אורח >> זהר קריצמן: << אורח >>

במחלה זה ברור, זה אישור רופא.
טיבי רבינוביץ
אבל אישור מחלה הוא ברור.
רועי פולקמן (כולנו)
מה זה ברור? זה לא ברור. ואם זה תצהיר? אני לא מבין. גם פה זה ברור שזה מביטוח לאומי. תקבעו נהלים. הבנק יפרסם נהלים איזה מסמכים צריך להראות. ההפך, מה, נכתוב לכם עכשיו איזה מסמך?

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אז למה לא לכתוב בכפוף להצגת נוהל של איזה מסמכים?

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

לא.
היו"ר איתן כבל
אני לא כותב את זה.
רועי פולקמן (כולנו)
לא צריך שום דבר, ההפך, פשטות. Let's keep it simple. אני אומר שתפרסמו איזה. כתבנו שצריך להראות מסמכים.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

simple היה שהוא מובטל וזה ברור מה ההסדרה. אתה רוצה להרחיב את זה, אבל תכתוב מה. זה כבר לא simple.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני, אם ייכתב מביטוח לאומי או משירות התעסוקה?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני חושבת שבשלב הראשון של הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה דנה הוועדה בכל מיני סוגים של אישורים, ואז היא ראתה שהדבר לא ממצה, ולכן ירדנו מהעניין הזה. למשל, תיקח לגבי - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לגבי חופשת לידה את אותה טענה שאתם אומרים, הלקוחה ילדה, איזה מסמך יראו?
אתי בנדלר
- - חופשת לידה, שלא ברור, אולי היא בכלל - - -

<< אורח >> זהר קריצמן: << אורח >>

זה דבר הכי פשוט.
קריאות
- - -
אתי בנדלר
חבר הכנסת פולקמן, לגבי עובדת שילדה, היא לא חייבת להיות דווקא בחופשת לידה. יכול להיות שהיא מצתה את חופשת הלידה והודיעה על כך שהיא לא חוזרת בכלל לעבודה, לנצל את זכותה להתפטר.
היו"ר איתן כבל
הייתי ממליץ לנו לקרוא לזה תקופת לידה, זאת לא בדיוק חופשת לידה.
אתי בנדלר
אז גם כאן לא ברור עדיין איזה מסמך.
רועי פולקמן (כולנו)
גם פה הטענה שזה ברור שאפשר - - -

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

אם לא ברור לך, גברתי היועצת המשפטית, אז בוודאי שלא צריך להיות בהכרח ברור לנו.
רועי פולקמן (כולנו)
לכן לא צריך להיכנס לזה, זה יפגע בכם.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

האם אתם מציעים להסמיך את המפקחת לקבוע איזה מסמכים יוכרו לצורך העניין?
היו"ר איתן כבל
הכי טוב.
רועי פולקמן (כולנו)
לא, לא.
היו"ר איתן כבל
למה לא?
לאה פדידה (המחנה הציוני)
למה? זה טוב.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

כי אני חושבת שזה יגביל. אני חושבת שלהפך, כל בנק יחליט מה המסמך המעיד שמספק אותו בשביל זה, ואנחנו כרגיל, מסתכלים על זה בעין פיקוחית, ושזה יהיה סביר.
רועי פולקמן (כולנו)
אני מסכים.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

אתם מבינים? אף אחד לא רוצה לגעת בזה, ובסוף זה מתגלגל לפתחנו.
היו"ר איתן כבל
זה לא בגלל שלא רוצים לגעת, אל תתלהב, טיבי.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

למה? נותנים לך יד נרחבת לקבוע איזה מסמך. למה לא?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לא נותנים לו.
לאה ורון
התוצאה תהיה שאף אחד לא יקבל.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני טוען בדיוק הפוך, אתם לא תבקשו שום דבר כיוון שאמרנו את זה מראש, לתת "גרייס" אין לזה עלות כזאת כבדה על הבנקים. אם אתם שואלים אותי לאן הייתי רוצה שזה יגיע, שהבנק יציע לבן אדם "גרייס" בלי יותר – דרך אגב, היום אתם מציעים פרסומות של בנקים ל"גרייס" לחופשות סקי.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

בדיוק.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אז עם כל הכבוד, אם בן אדם יגיד לכם: אני מובטל, ויביא לכם צטלה מהמעסיק שלו, אתם תגידו לו שזה בסדר. מבחינתנו התפיסה צריכה להיות שזה יהיה מראש, ושבן אדם לא יצטרך להתחיל להתחנן, לבקש, ושלא פתאום יגבו ממנו ריביות חריגות. זאת המהות של החוק הזה, ואין פה איזה עול, ותגידו לבן אדם: קח את ה"גרייס", וזהו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

או שאתה עובד או שאתה לא עובד, אין חצי עבודה ורבע עבודה ושעתי ולא שעתי. דהיינו, אם בן אדם מביא אישור מביטוח לאומי שאומר: סליחה, הנה האישור, אני משלם ביטוח לאומי מופחת שמשמעותו שאינני עובד, אחד; הוא בא משירות התעסוקה ואומר שזה האישור משירות התעסוקה. תעשו לי טובה.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

אנחנו מסכימים איתך. אתה יכול לכתוב את זה בבקשה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. זה הכול.
טיבי רבינוביץ
רק שיהיה כתוב.
היו"ר איתן כבל
השאלה אם אפשר לכתוב את זה והאם זה מכסה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לכתוב מה, אדוני?
היו"ר איתן כבל
אישור משירות התעסוקה.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

את מה שאמרת. את מה שאדוני אמר.
רועי פולקמן (כולנו)
שאנחנו מבקשים אישור אבטלה או אישור מביטוח לאומי.

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

אני לא חושבת שכדאי להיצמד דווקא לאישורים האלה, בגלל שבאמת לכל בנק יהיה את שיקול הדעת שלו, וזה צריך להיות סביר. יכול להיות שיהיו אישורים אחרים מהמעסיק, הוא יראה את שובר הביטוח הלאומי. אפילו מחשבון הבנק שלו הוא יראה כמה יורד לו כל חודש.

<< אורח >> מיקי טמיר: << אורח >>

אבל יש הבדל.
לירון מאוטנר לוגסי
והם יחליטו מה סביר או לא סביר לבקש ולדרוש. אבל דווקא להיצמד לכללים הנוקשים?
לאה פדידה (המחנה הציוני)
אני לא מבינה, נותנים להם עכשיו שיקול דעת והם לא רוצים. קודם לא נתנו להם שיקול דעת.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לבנק, זה מה שרציתי להגיד קודם, בהתאם לרישה לפסקה (1), מר רבינוביץ, כתוב: "והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך" – אם תסברו שהמסמך שמוצג - -
היו"ר איתן כבל
לא מעיד.
אתי בנדלר
- - אינו מעיד על כך, אל תקבלו את המסמך.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה. מי בעד? ירים את ידו. עם התיקונים והתוספות.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9ח1 2(א)(1)(א)(ב)(ג), אושרו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אושר. הלאה.







"
(2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת בשנה ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור."



<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

שאלה אחת טכנית שאני כל פעם מתבלבל. הוא לא יבקש יותר משלושה חודשים, זה מה שסיכמנו. מקובל, לא פותחים את זה. אם הבנק ירצה להציע יותר, הוא יכול?

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

כן, יש את סעיף קטן (ד), פסקה (ד): "אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח".

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.






"
(ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה, ובכלל זה פירוט העלויות הכרוכות בבחירתו לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן בדבר העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות."



הערות?






"
(ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992."



הערות? כן, אדוני.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

חבר הכנסת פולקמן, רק לוודא ששנה ו-12 חודשים, זאת הכוונה פה? לא אם מישהו מגיע ביולי ומגיע בינואר אלו שתי שנים שונות, כן? אם מפרשים שנה במונחי - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קלנדרי או לא קלנדרי.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

שנה 12 חודשים, ולא שנה קלנדרית.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

רק שזה יהיה ברור בבקשה.
רועי פולקמן (כולנו)
איפה אתה רואה שזאת בעיה?
דרור פלדמן
כתוב שנה, מה זאת שנה?
היו"ר איתן כבל
ממתי אתה סופר שנה.
דרור פלדמן
מה זה שנה? שנה זה 1990 או שאלו 12 חודשים? אני אומר עוד פעם, הכוונה היא לא שכל - - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אפשר לכתוב במקום פעם אחת – אתה אומר על סעיף (2) שכבר קראנו קודם.
דרור פלדמן
סליחה, הצתה מאוחרת.
רועי פולקמן (כולנו)
אתה אומר במקום יותר מפעם אחת, במהלך 12 חודשים, זה מה שאתה מעדיף.
דרור פלדמן
נכון.
רועי פולקמן (כולנו)
זה ברור. הכוונה היא שלא יבוא שלושה חודשים ואחרי זה עוד שלושה חודשים.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זו הכוונה. אפשר לעשות את זה.
היו"ר איתן כבל
אבל אם הוא משלם על זה כל הזמן, אז מה זה עוזר לו?
רועי פולקמן (כולנו)
הוא יכול להגיע להסכמה עם הבנק שהם רוצים להיטיב, לתת לו חמישה חודשים, אבל הכוונה שלא יהיה כאן עניין סדרתי והוא יבוא כל – אפשר לתקן את זה ב-12 חודשים, זאת הכוונה, זה נראה לי גם תיקון הגיוני.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

שנה ו-12 חודשים. השאלה אם הם רצופים.
דרור פלדמן
רצופים. ודאי רצופים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

ברור. הכוונה היא שהוא לא יבוא בינואר ויבוא אחר כך באוגוסט, זאת הכוונה, בסדר.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

כן, בדיוק.
רועי פולקמן (כולנו)
הגיוני. זו הייתה הכוונה, וכך סיכמנו.
דרור פלדמן
לא באוגוסט. התכוונת יולי וינואר.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

בדצמבר ואחרי זה בינואר.
דרור פלדמן
זאת הייתה הכוונה.
רועי פולקמן (כולנו)
נכון לגמרי. אפשר לכתוב לא יותר מפעם אחת במהלך 12 חודשים, ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה.
היו"ר איתן כבל
כן, גברתי.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

בסעיף קטן (ב) ודאי זאת הכוונה, אבל אני חושבת שראוי לחדד. "בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב", על סעיף זה. זה על התנאים. כלומר, החשוב לנו זה שהם יידעו את הציבור על זה שבכלל יש להם אפשרות כזאת. ולא רק שיהיה כתוב ו"תנאי נוסף" לזה וזה ימציא מסמכים, כי אז זה ייבלע לחלוטין, והציבור לא ידע שיש לו זכות כזאת. זה העיקר של העניין, שהציבור ידע שיש לו זכות כזאת.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

תעני בקול רם.
נעמה דניאל
זה מצוי כבר בסעיף קטן (א) ש"טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור" – "יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל - - - ."

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

בקי, שזה יהיה ברור ופשוט וגם בנחמדות, אנחנו לא יודעים לחייב את הבנקים. אנחנו רוצים להניח שזה יהפוך לנורמה.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

הם מחתימים על עוד דף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>






"
(ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992.







(ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח."

תחולה
3.
הוראות חוק זה יחולו על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו ביום תחילתו ואילך."
היו"ר איתן כבל
כן, גברתי.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

אנחנו רק מבקשים, ההיערכות לחוק הזה דורשת שינוי של מערכות המחשוב ושל הסכמים שיש לנו. אנחנו מבקשים לדחות את התחילה בשישה חודשים.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

"על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו" את מציעה שישה חודשים מיום פרסומו?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש לך בעיה עם זה?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לא. אפשר כבר להצביע במכה אחת על הצעת חוק הרשויות המקומיות הארכת מועדים, ואז כבר - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברגפרוינד.
גיל ברגפרוינד
יש לי שאלת הבהרה בלבד. רציתי להבין מה קורה לגבי משכנתאות שקיימות כבר בעשרות השנים האחרונות ואנשים נגררים איתן? האם תהיה לנו אפשרות שהחוק הזה יחול גם על המקרים האלה? לא רק על מה שפתחנו כאן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלו רק הצעות.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אתה רואה שכתוב כריתת – ברגע שכתבו - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מיום תחילתו ואילך, עזוב.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

יש פה איזה חוזה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

שישה חודשים מיום תחילתו.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

יש פה הסכם בין שני גופים עצמאיים שחותמים על הסכם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עזוב, חברים, זה לא.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני לא יכול רטרואקטיבית לחייב את הבנקים לתת כזאת אפשרות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא. חברים, זה לא. זאת פתיחה מחודשת של כל החקיקה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

יהיה מחזור אז יהיו עוד הסכמים, הא בהא תליא.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אתה רוצה קודם להצביע?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

כי אני מדברת עכשיו על משהו אחר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד עם התוספות והשינויים? ירים את ידו.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

כל הסעיפים שלא הוצבעו עד כה.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9ח1 (2)(ב)(ג)(ד) וסעיף 3 אושרו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אושר.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני מפנה עכשיו את תשומת הלב לסיפה לדברי ההסבר: "בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכלכלה של הכנסת בין היתר את האפשרות להחיל את ההסדר המוצע גם על הסכמי הלוואות לדיור שנכרתים עם גופים חוץ-בנקאיים."

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

הוזמנו נציגי איגוד חברות הביטוח, נציגים של חברות ביטוח עצמן, חברות אשראי חוץ בנקאיות. הם מצאו לנכון כולם לא לשלוח נציגים.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

נמצא כאן במקרה נציג של רשות שוק ההון?

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

לא במקרה ולא שלא במקרה.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

כן, נמצא.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אה, אתה? לא נרשמת, יופי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה, אדוני.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

אם תוכלו רק לחזור, פשוט זה היה הדיון הקודם, לא הספקתי עוד לשמוע.
דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר
להחיל את הרעיון הזה גם על גופים חוץ בנקאיים שייתנו הסכמי מימון לדיור, לא רק הבנקים. הרי חלק מהדיון הוא שיכנסו שחקנים נוספים לעולם המימון לדיור, ושההסדר הזה יוחל גם עליהם.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

ראשית, לא עודכנו, למיטב ידיעתי, מראש שזה יעלה על סדר-היום הנושא הספציפי הזה. אני מבין שגם הגופים - - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

עודכנתם. זה גם נאמר בדיון הקודם, וזה לא סתם מופיע בדברי ההסבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בגלל זה זה מופיע בדברי ההסבר.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

בסדר גמור.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני רוצה לקרוא מפרוטוקול הדיון ב-21 במאי 2018, אוהד מעודי, אתה מכיר אותו?

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

במקרה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

יפה. אוהד מעודי, רשות שוק ההון: "לגבי הנושא של תאגידים חוץ בנקאיים, נבדוק. ככל הידוע לי, בפרקטיקה היום לא נותנים הלוואות למעט אולי של חברת ביטוח אחת, שמעניקה משכנתאות, כלל. אבל התאגידים החדשים, מה שנקרא, שירותים פיננסיים מוסדרים – אמורים לתת הלוואות חוץ בנקאיות", וכו' וכו'. ואז הוא הבטיח לבדוק את הנושא.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

בסדר. זה נכון שבפרקטיקה – אז אני אחלק. אז הדבר הראשון - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מר מוריה, תעלה להר, דבר.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

אנחנו חושבים שנכון לעת הזאת לא נכון להחיל את ההוראה הזאת על השירותים הפיננסיים. עדיין מדובר בשוק שהוא ממש ממש בתחילתו. בפרקטיקה לא ניתנות - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דרך אגב, גם החוק הזה יהיה בתחילתו.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

בסדר, אבל עדיין יש הבדל בין הבנקים שעוסקים בתחום לבין הגופים שלנו. בפרקטיקה כאמור לא ניתנות כמעט הלוואות לדיור.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אם לא ייתנו הלוואה לדיור זה לא יחול עליהם מן הסתם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הייתי אומר, אדוני ירים את קולו כי הטיעון חלש.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

איתן, אז רק אגיד לך שלא חיכיתי לבשורתו של מר מוריה, בכל זאת עשינו עבודה לפני הדיון היום, וגם דיברנו עם רשות שוק ההון. הם הבהירו את עמדתם הפשוטה שמדברת על זה שהם רוצים סוג של הגנת ינוקא במובן הזה שעד שהשוק ייתן וכו'. לשיטתם, לא נכון לייצר כל מיני שלייקס בשלב הזה. אני אישית חושב, שוב, זה בעיני באמת סתם התעקשות לא נכונה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

פולקמן, תן לי לעזור לך, עשה לי טובה. אתה עכשיו גם כן חופר לי.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

בבקשה, קדימה. אני לא, אין לי כוונה לחפור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

העניין פשוט, אני לא מסכים איתכם, אתם טועים, אין לזה קשר לינוקא ולא לתינוק ולא לוולד בין יומו ולא שום דבר. זה הליך פשוט, ברור, הכי הכי, ולכן אני עושה את זה ככה, אני מצביע עליו, אני אעשה רוויזיה. אם הם לא יביאו לי איזה משהו שהוא היום הרת עולם, היום תעמיד במשפט, שיבוא מעודי או מישהו מהם ויגיד: תשמע, זה ישבור את כל השוק החוץ בנקאי העניין הזה של כמה חולים וכמה זה, אז אני מעביר את זה. אבל חד-משמעית אני מעביר את זה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זאת אומרת שאנחנו מוסיפים סעיף שזה יחול.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.
לאה ורון
אז אולי במקום למשוך את הרוויזיה תודיע להם שיש להם שבועיים, וככל שהם - - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

רוויזיה רק על הסעיף הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני נותן להם עשרה ימים.

<< דובר >> אודי מוריה: << דובר >>

אני רק רוצה שיצוין לפרוטוקול שהעמדה שלנו היא שמאחר ומדובר בשוק חדש ולא - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לדעתי הפרוטוקול כבר כתב את זה בפעם הראשונה שאמרת את זה, עזוב.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני אפילו אמרתי את זה. הצגתי את עמדתכם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אומר לכם שוב, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 28) (דחיית מועד הפירעון של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות), התשע"ח–2018, אושרה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. התוספת אושרה. אני מודה גם שאני מגיש רוויזיה. תבואו עם המציע בדברים. אם תשכנעו אותו שיש כאן איזו אמירה, שלדעתי אני כבר אומר לו מראש, זה קשקוש מקושקש הסיפור הזה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זה שהם לא פה כנראה שזה לא משמעותי. איגוד הבנקים טרח להגיע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עזוב את זה. תקשיב, לא בגלל שהם פה או לא, תאמין לי, זאת לא הסיבה. זה פשוט טיעון רע, לא מחזיק אוויר, אין בו שום נפח, לכן אני מאשר אותו.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זה נכון. ומשפט תודה אחר כך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לצעירים שמכבדים אותנו בנוכחותם. רק שתדעו, זה לא הדיון הראשון, היו דיונים, זה דיון שלישי שאנחנו דנים בעניין הזה. בדיונים הראשונים כל אות וכל מילה נבחנו בצורה מעמיקה. יש טרומית, אחרי טרומית יש הכנה לקריאה ראשונה.
לאה ורון
ואז זה יעלה למליאת הכנסת.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אתה חושב שהם יצאו מפה בתחושה שזה נעשה בחפיפניקיות?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ואז זה עולה למליאת הכנסת לקריאה שנייה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

הם יודעים על מה אנחנו מדברים, יש פה אנשים רציניים, לא הפוליטיקאים, אבל - - -
לאה ורון
ואז המליאה מצביעה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כל פעם זה בוועדה ועולה למליאה, וחוזר אלינו חזרה להמשך דיון, וחוזר חזרה. זאת אומרת, כל הצעת חוק עוברת באמת במסרקות ברזל, חוץ מאלה שמביאה הקואליציה.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

אבל הם החמיצו את השיר.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

בקואליציה אפשר להיות חפיפניקים, זה נכון, אנחנו מעבירים חוקים סתם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה נסיבות אחרות. תודה רבה לכולם. תודה רבה לך, אדוני.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

מותר לי רק משפט?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עשרה משפטים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

ממש משפט. תודה, א', לוועדה, אדוני היושב-ראש, זה בערך שנה, נכון? העסק הזה מתגלגל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני רוצה גם להודות לפיקוח על הבנקים, שאנחנו מנסים לייצר אמירה שאומרת שאפשר להגיע להסכמות, גם אם זה לא מאה אחוז מה שגם אני חשבתי עליו בתחילת הדרך. לירון, תודה רבה על כל הליווי המשפטי. היו כאן כל מיני עניינים ניסוחיים. גם לנציגי החברה, לגופים הלא ממשלתיים פרופר, גם לצרכנות, גם לרבנים לזכויות אדם וגם ליועצי המשכנתאות שהעירו הערות מועילות. כמובן לבנקים. אני יודע שבדרך כלל בנושאים הצרכניים אתם מעדיפים שדברים לא יהיו בחקיקה. אני אומר שיש לנו הרבה מאוד דברים שחשוב לנו שיתוקנו. אני לא בא בעמדה שתמיד צריך להציג את הבנקים כרעים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נשמה, כבר העברנו, אל תתנצל.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני לא מתנצל, ההפך, אני אומר שמבחינתי זה פתח, אני מודה גם לכם על שיתוף הפעולה. אני לא בא ממקום לעומתי. אני אומר שבנושא הצרכני יש גם זה, ואני מבקש שגם ביישום – ואני שוב אומר משהו שאמרתי בתחילת דבריי, אותנו מעניינת התוצאה, השורה התחתונה, למרות מה שחושבים על פוליטיקאים שאותנו מעניינת קבלת ההחלטה, כי בה מקבלים את הכותרת. אז אני רוצה להגיד שזה לא נכון, גם פה בוועדה, ואני גם לומד על זה הרבה מאיתן. אני גם פוליטיקאי כזה, ויש פה לא מעט פוליטיקאים כאלה בכנסת הזאת. אנחנו עושים מעקב. זה לא רק שקיבלנו החלטה, העברנו חוק, ייכנס לספר החוקים, וזהו. אני אומר לכם שמעניינות אותנו התוצאות.

הוועדה הזאת, ועדת הכלכלה, ואני אומר את זה גם לפרוטוקול, אנחנו לאורך זמן נעקוב אחרי מה שקורה גם בשוק הצרכני של המשכנתאות, נעקוב כמה מקבלים "גרייס", והאם הציבור יודע על זה, ונעקוב מה קורה לריביות, ונעקוב מה קורה למחזור. אנחנו רוצים לראות תוצאה בהתנהגות צרכן, ולא חוקים וכותרות. חשוב לי שתדעו את זה.

זה עוד חוק שבעיני יש לו משמעות חברתית, שמענו עליו מלא מעט גופים, גם ממשרד המשפטים שבזמנו הציגו את זה בנושא של עזרה לכל מיני לקוחות שנמצאים בקשיים. אותנו מעניין לראות שהדבר הזה מגיע בסוף לשטח, ומעבר לזה שהעברנו חוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ובבניין ירושלים ננוחם.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

רגע, משפט אחרון אחרון. תודה גם לרן מלמד שמלווה אותנו הרבה כאן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

סמנכ"ל עמותת "ידיד".

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

ותודה אחרונה חביבה לאילה לונדנר היועצת הפרלמנטרית שלי שעשתה עבודה נפלאה על החוק הזה, ויושבת כאן.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

כדאי לומר לילדי בית ספר שבישיבה הראשונה של ועדת הכלכלה בכל יום יש גם שיר. אז פעם הבאה תגיעו לחלק הראשון ותשמעו את השיר, הוא היה היום מאוד מאוד יפה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא בדרך כלל יפה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:54. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים