ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 29/10/2018

הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33) (הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח-2018

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
29/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 839
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33) (הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח-2018 (פ/4114/20)(כ/788) של חה"כ יואב קיש, רועי פולקמן, רוברט אילטוב, יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, איציק שמולי, מירב בן ארי, נאוה בוקר, אורלי לוי אבקסיס, דוד ביטן, מכלוף מיקי זוהר, אברהם נגוסה, רחל עזריה, איתן כבל, ענת ברקו, מרב מיכאלי, מיכל רוזין, מיקי לוי, יעל כהן-פארן, עליזה לביא, יואב בן צור, יהודה גליק, מיכאל מלכיאלי, עבד אל חכים חאג' יחיא, עודד פורר
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
רועי פולקמן – מ"מ היו"ר
יצחק וקנין
לאה פדידה
חברי הכנסת
יואב קיש
מוזמנים:
עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל - חן פליישר

סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל - עודדה צפורה פרץ

מנהלת יחידת ההסדרה, בנק ישראל - גרניט-שרית אופק

רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר - איציק יצחק דניאל

המחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - זוהר פופר

משפטנית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים - טיבי רבינוביץ'

כלכלנית, איגוד הבנקים - זהר קריצמן

מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים - גלי כספרי

עו"ד, איגוד הבנקים - מיקי טמיר

כלכלן, איגוד הבנקים - רון מאירי

ראש ענף רגולציה, בנק לאומי, הנהלות הבנקים - ברי ברכיה רוזנברג

יועץ לחבר הכנסת יואב קיש - שלמה קרעי

מנהל מטה המשכנתאות בנק טפחות, בנקים למשכנתאות - דרור פלדמן

יו"ר ארגון יא"ל - ירון שגיא

מנהל פיתוח, ארגון יא"ל - יבגני יורוביצקי

חבר הנהלה, התאחדות יועצי מימון לדיור (משכנתאות) - רימון חייט

מוזמן/ת - אורן בוטבול

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את בנק אוצר החייל בע"מ ועד העובדים - טל בורנשטיין
ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר; נעמה דניאל
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי
























































































הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33) (הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח-2018 (פ/4114/20)(כ/788) של חה"כ יואב קיש, רועי פולקמן, רוברט אילטוב, יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, איציק שמולי, מירב בן ארי, נאוה בוקר, אורלי לוי אבקסיס, דוד ביטן, מכלוף מיקי זוהר, אברהם נגוסה, רחל עזריה, איתן כבל, ענת ברקו, מרב מיכאלי, מיכל רוזין, מיקי לוי, יעל כהן-פארן, עליזה לביא, יואב בן צור, יהודה גליק, מיכאל מלכיאלי, עבד אל חכים חאג' יחיא, עודד פורר


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בוקר טוב לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. חבר הכנסת יואב קיש תכף יגיע. חשוב לי להתחיל את הישיבה כשהוא כבר כאן. אבל עד שהוא יגיע אנחנו נעשה את הפתיחה היומית שלנו. בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, היועצות המשפטיות, הדובר, הרשמת, חבריי חברי הכנסת. בוקר טוב לכם. היום יום שני, כ' במרחשוון, 29 באוקטובר 2018. בשבת נקרא את פרשת חיי שרה.

הבוקר נקרא את שירה של יעל רם "אמנות". יעל בת 29 ילידת ירושלים מתגוררת כעת במודיעין. בוגרת תואר ראשון וכעת בסטאז' של התואר השני באבחון לקויות למידה והוראה מותאמת באוניברסיטת בר-אילן. כותבת שירה, פזמונאות וקטעי פרוזה קצרים. יצירותיה השתתפו בתחרויות ובתערוכות ופורסמו בכתבי עת רבים. בימים אלה עובדת על ספר שירה הראשון. יעל פנתה אליי בפייסבוק. ושוב, אני מזמין את כולכם לשלוח אליי שירים כדי שאקריא אותם בפתח ישיבת הוועדה.

אמנות / יעל רם

אמנות היא לא שירה יפה
לא מנעד הגוף
או בגדי המעצבים
היא בפיגומים
וצלקות
שריטות
שלא מרפות

אמנות היא לא אישה
מגונדרת
מאופרת
מתוקתקת על במה
היא כל הטעויות
שקורות מעל ומחוץ
להופעה

היא לא בקול
ובטח לא בצעקה
למרחקים רוחשת
בשתיקתה.
והיא אמת גדולה מכול
כשמצמררת
גם אחרי שנים...
במכשיר פטיפון שרוט
כשבקושי שומעים

היא המכוער והקשה
המבורזל והעכור
היא הצורם והבוטה
והלא כל כך ברור

וכל אחד אחר שמחפש אותה יפה,
ודאי לא מנות הוא בסוף ימצא,
אלא רק נוף סתמי וריק
כמו אישה

שסוף אחד
אמת לה –
בלותה.


<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני רק לא שמעתי מי כתב.
דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר
לא שמעתי מי כתב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כתבה את יעל רם ושלחה לי בפייסבוק.

המתנו לחבר הכנסת יואב קיש והוא הגיע. בוקר טוב, גברתי, לאה פדידה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

בוקר אור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הנושא שעל סדר יומנו "הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33) (הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח-2018. אני רוצה להזכיר שכבר עשינו התקדמות בעניין הזה. יש ויכוח שאני מקווה שנביא אותו היום לסיום, ובמה שתלוי בי אעשה זאת. אני רוצה לומר בעיקר לפיקוח על הבנקים – אני לא נבהל. כל הזמן אומרים לי, זה יגרום, זה יעשה, זה ילך, זה יבוא. השאלה העומדת בפתחנו היא האם הצעת החוק הזאת נכונה או לא. זאת אומרת האם היא ראויה. אם היא ראויה – כן או לא – זאת כל התורה כולה. האם היא באה לסייע ולקדם עניינים כאלה ואחרים לאו בהכרח תמיד חברתיים שצריך שזה יעזור לאחרון האנשים המסכנים, אלא לאנשים שנקלעים לסיטואציות כאלה ואחרות. לדעתי, זה מה שמכוון חבר הכנסת יואב קיש בהצעתו. יש כאן סוג של לקונה שאזרחים משלמים עליה וראוי לתקן אותה. בבקשה, יואב.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

תודה, חבר הכנסת איתן כבל. אני מרגיש שאנחנו מגיעים לרגע הסיום של הצעה שנמשכת שנים רבות. רק במילה אחת רקע: כשהתחיל עולם המשכנתאות לא הייתה העמלה הזאת. בעקבות האירועים של הריביות הגבוהות והסיטואציה שהבנקים נקלעו אליה אז אמרו, אוקיי, נבנה את הדבר הזה כדי להגן עליכם מפני העולם הזה. אז בוא לא נופתע – עשרות שנים חיינו בלי עמלת פירעון מוקדם. גם אם נסתכל על השוק האמריקני הדבר הזה לא מוכר שם. אנחנו מתעסקים היום במשהו שהתחלנו אז והפך להיות, לצערי, מעין מס נוסף שאני לא רואה את ההיגיון שלו. אני אסביר שוב: בואו ניקח מצב שבו יש לך סל של הלוואות, ואתה נקלעת לקשיים וחייב למכור את הנכס, ואתה מחזיר את הסל של ההלוואות. הכי קל להגיד – ירש כסף, העשיר מחזיר. לא. אבל כולנו מכירים עשרות ומאות מקרים של אנשים שהתגרשו או אנשים שנכנסו לקשיים כאלה ואחרים וחייבים לממש נכס, ועכשיו הם מוצאים את עצמם משלמים עוד עמלת פירעון מוקדם. מצד אחד אנחנו לא באים להגיד לבנקים שאם באמת יש נזק צריך לשלם. אבל מה קורה, אני מתאר לכם מצב שבו יש לך סל של הלוואות, חלקן בריבית כזאת או אחרת ומשתנה, ונוצרת סיטואציה שבהלוואה שאתה מחזיר, לפי החישוב, אתה חייב להחזיר להם; בהלוואה השנייה שאז לקחת הייתה ריבית קצת יותר טובה, אם עושים עכשיו את החישוב עכשיו ומקבלים מספר שלילי אז זה מתאפס, אתה לא זכאי. אז עושים לך פיקים. אתה בא ומחזיר את הכול. אבל על הריבית שהייתה לך הבנק כאילו נפגע אז אתה משלם; ובמקומות שאתה עוזר לבנק – צריך להבין, מה זה "עוזר לבנק"? כשאתה מחזיר משכנתה – אם אני מסתכל היום 10 שנים קדימה אנחנו בעולם של צפי של עליית ריבית. אף אחד לא נביא אבל קשה להגיד לאן הריבית תרד, ואנחנו רואים מגמה של עליית ריבית. אז מה יקרה? רוב האנשים שיחזירו בעשר השנים הבאות – אם הם לקחו בעולם של הריבית הנמוכה – הבנק ימצא את עצמו מקבל כסף שהוא נהנה ממנו בריביות נמוכות ועכשיו כשהוא ימחזר אותו הוא יקבל ריביות יותר גבוהות. זאת אומרת הבנק מרוויח. הוא נתן הלוואה של מיליון שקלים לפני חמש שנים, מקבל עליה 100 שקלים; הוא מקבל מיליון שקלים חזרה, ועכשיו הוא מקבל 200 כי הריביות יעלו. אבל הלקוח לא מקבל כלום. אם היה מצב הפוך – תשלם.

אני ניסיתי – ואני מודה שהיה לי רומן ארוך – לא יודע אם לקרוא לזה "רומן", אבל נשתמש במילה המטאפורית - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

יכול להיות גם רומן מאכזב, אתה יודע.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

כן, בדיוק.

- - עם המפקחת על הבנקים ובנק ישראל, וניסיתי להסביר להם שלא יכול להיות שהעמלה מורכבת מרווחים עתידיים. מילא העמלה הייתה מדברת על עלויות גיוס, ובאמת נזק אמיתי לבנק. אבל זה הפך להיות משאבת כסף ללא צדק. ובסופו של דבר כשלא הגעתי להסכמות ונכנסנו לנוסחאות – ואני מודה שכנראה, חבר כנסת עם היכולות הכלכליות של הלשכה שלי – קשה לו להתמודד עם היכולות הכלכליות שיש בבנק ישראל ותמיד ימצאו איך לערבב - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אז מה יגיד האזרח הפשוט?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. אז אמרתי, בוא נעשה ככה – כמו שחבר הכנסת כבל, אתה העברת הצעת חוק, אם אני לא טועה, שאם מעבירים לך כסף בטעות אז לוקחים לך אותו חזרה עם ריבית ועמלות; מצד שני אם אתה מעביר בטעות אתה מקבל שקל בשקל. נכון?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמת.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אז אמרת – תחליטו מה, אבל שכולם ישלמו אותו דבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדיוק.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אז אני אומר אותו דבר. אני לא הולך להתווכח איתכם. תחליטו על כל עמלה שאתם רוצים, ותעשו מה שאתם רוצים עם העמלה. אני יודע דבר אחד: אם זה יהיה עולם דואלי שבו גם במקום שהבנק נהנה הוא מחזיר ללקוח, נקבל עמלה שפויה. ברגע שאנחנו בעולם לא צודק ולא מאוזן שבו הבנק רק נהנה ואינו חסר אז אנחנו נכנסים למקומות האלה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. מישהו רוצה לומר משפט?

כן, גברתי.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

אני גלי כספרי מאיגוד הבנקים. דבר ראשון – אני חייבת לתקן פה משהו מאוד בסיסי. כשלקוח לוקח משכנתא מדובר על חוזה לתקופה ארוכה שחלקה בריבית קבועה וחלקה בריבית משתנה. על כל החלק של הריבית המשתנה אין עמלת פירעון מוקדם משום כיוון - -
דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר
ברור. לא על זה אנחנו מדברים.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

- - נשאר החלק של הריבית הקבועה. מה בעצם ההצעה הזאת אומרת? ההצעה אומרת שלקוח מחליט באופן חד-צדדי – כי ההחלטה היא רק שלו ולבנק אין אופציה כזאת – לשבור את ההסכם ולפרוע את ההלוואה טרם זמנה. במקרה הזה הוא אומר, אני עושה את זה וגם מבקש מהבנק לפצות אותי על ההחלטה הזאת. הבנק לא נהנה מזה. הוא לא מעדיף את זה. הבנק מעדיף שההלוואה הזאת תימשך לאורך חייה כפי שהוא קבע את זה בהתחלה. הסיטואציה הזאת לא טובה לבנק. למרות זאת בתנאים מסוימים כשהריבית תעלה הבנק צריך עוד לפצות את הלקוח על ההחלטה שהוא עשה לפרוע את ההלוואה. הרי אם הוא חושב שנגרם נזק הוא יכול לא לעשות את זה. זאת בחירה של הלקוח.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דרך אגב, רק בשביל הספורט – בלשון העם – בעקבות הצעת החוק כמה סניפים יגידו שהם עמוסים - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא. זה יהיה רק מפה והלאה. לא רטרואקטיבית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מבין. אבל בוא נחשוב - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

מה השאלה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אומר, ממה הם נבהלים כל כך?

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

אני אענה. זה גם מביא אותי לנקודה השנייה. הדבר הזה הוא גורם שמכניס אי ודאות במועד מתן ההלוואות. אי הוודאות הזאת מצטרפת לשורה של נושאים שעלו כאן או יעלו על שורה של שינויים שנעשו בשוק המשכנתאות בשנים האחרונות. אני מזכירה שרק לפני שלוש שנים שונתה הנוסחה של עמלת הפירעון המוקדם כך שהיא לטובת הלקוח.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זאת אומרת עד לפני שלוש שנים הלקוח שילם בצורה מופרזת עוד יותר.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

לא. על זה יש לנו מחלוקת. אפשר להיכנס לזה שוב, אבל לדעתי זה מיותר כרגע. אין ספק שהיא שונתה לטובת הלקוח. נעשו עוד שינויים בהקצאות ההון; עוד שינויים ביכולת לתת משכנתא כפונקציה של ההכנסה של הלקוח; נעשו הרבה שינויים בשוק הזה. צריך לזכור את נקודת ההתחלה שאנחנו יוצאים ממנה אם דיברת על השוק האמריקני– זה שוק שהריביות פה בארץ זולות יחסית למה שמקובל בעולם. זה שוק שהתחרות בו היא גדולה. כל הדברים האלה מכניסים עוד אי ודאות. אני לא יודעת להגיד כמה לקוחות יממשו את הדבר הזה, אבל במועד מתן ההלוואה שזה מה שחשוב זה מכניס אי ודאות. האי ודאות הזאת עלולה להיות מתורגמת למחיר של המשכנתא שהלקוח יקבל.

<< דובר >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה להמשיך את השאלה של איתן בצורה אחרת. אנחנו נבחרי ציבור. אנחנו באים לפה כדי לבדוק איך אפשר לתעל דברים בצורה נכונה. לו הייתם באים לפה בצורה אחרת לגמרי ואומרים, תשמעו, אתם צריכים לתת נתון כדי לשקול את השיקול שאת אומרת כרגע. הרי זה לא רק על משכנתאות הבעיה של פירעון מוקדם. גם כשאני לוקח היום הלוואה מהבנק, גם כשאני רוצה לסגור את אותה הלוואה אני צריך לשלם עמלת פירעון מוקדם גם על ההלוואה, לא רק על משכנתא. אתם הייתם צריכים לבוא לפה ולהגיד, יש לנו 100,000 כאלה שעושים בשנה פירעון מוקדם, 50,000, 20,000, 30,000. אתם לא באים לפה עם נתון שאנחנו יכולים להפעיל שיקול דעת ולראות אם זה יכול לגרום לכאוס אחד גדול. לכן אני חושב שאתם באים לפה לא בניקיון ידיים. אני אומר את זה באחריות מלאה. אני לא חושש לומר את הדברים. יש מספיק זמן לומר את הדברים האלה. אתם צריכים לבוא עם נתונים כדי שנשקול. השיקול שמביא חבר הכנסת קיש הוא נכון לחלוטין. גם הריביות – אל תעשי אותן כאלה נמוכות. הן לא נמוכות. הן ריביות שבחלק מהבנקים אתה משלם ריביות גבוהות. לכן בשיקול דעת של מחוקקים אנחנו צריכים לראות את המסה האמיתית של זה. אם זה שולי לגמרי אז הצעת החוק הזאת היא נכונה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

כבוד היושב-ראש - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה, גברתי.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

בהמשך לשאלה שלך אנשים שלוקחים משכנתא הם אנשים שאין להם. בדרך כלל הם רוצים פירעון או, חלילה, התגרשו. למה לתת את המס הזה של פירעון מוקדם ובכמה אנשים בשנה מדובר שרוצים לעשות פירעון מוקדם? אם נקבל את הנתון הזה אולי נדע על מה הצעקה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

השוק ישתנה ברגע - - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל בואו נראה עכשיו.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

יש לי שאלה. ברור שזה לא - - - הנתונים של העבר לא מלמדים. אבל אני רוצה לשאול את עודדה משהו בהקשר הזה - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

תודה שפסקת את השאלה שלי לפני שאקבל תשובה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זכותך לשאול. אני אומר את דעתי שאנחנו לא יכולים ללמוד מהעבר על מה שיהיה בעתיד כי ברור שאם תבטלי - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה מייצר כללי משחק כאלה.
דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר
אני יודע, לפחות, מעניין הריבית שהתעסקתי עם יועצי המשכנתאות, שתופעת מחזור המשכנתא במדינות אחרות היא מאוד נפוצה. בישראל תקופת המשכנתא הולכת ומתארכת. פעם היה מקובל 20-15 שנה, והיום זוגות לוקחים משכנתא ל-30 שנה. הציפייה הצרכנית שהיינו רוצים לראות את השוק מתחברת לשני אלמנטים שבחלקם אנחנו נוגעים: אחד, רמת הדוח שמקבל הלווה, שהיא ברמה מאוד נמוכה – דוח לא ברור, לא קריא. ישבתי עם יועצי המשכנתאות והם העבירו לי הרבה מאוד דוחות שמועברים מהבנקים ואתה פשוט לא יכול להבין. גם אני מקבל דוחות מהמשכנתא שלי, ואני מכיר קצת את הנושא - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

רק את עמלת הפירעון המוקדם שכתובה למעלה אתה מבין.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

כן, אתה באמת לא מצליח להבין – דוחות בלתי קריאים לחלוטין. דרך אגב, כולל נתונים שממש מעלימים וגם אנשי מקצוע שעוברים עליהם. ואני לא מנסה לפגוע, אני מבין את הסיכונים שיש לבנקים. אבל אם הציפייה שלנו היא שבן אדם צריך לעשות שיקול – ואפשר להחליט שזה פעם בשנה או פעם בשנתיים ולתת ודאות הגיונית לבנקים. אבל הציפייה יהא שבן אדם יוכל אחת לשנה או שנתיים לעשות refinancing של המערכת שלו - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

מחזור.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - ככה נהוג, למשל, בארצות-הברית.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

נכון.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

היום לכאורה אתה בא לבן אדם – עשית משכנתא – אני זוכר את השיחות האלה עם הבנקים כשהייתי מנכ"ל ארגון סטודנטים. אמרו לי, אם אנחנו תופסים סטודנט ופותחים לו חשבון בנק בגיל 22 הוא איתנו עד הפנסיה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

למה – היום זה גיל 16.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לא, בקמפוסים. למה? אני מניח שאחוז אפסי מעביר משכנתא מבנק לבנק. אני לא יודע מה האחוזים. אני בטוח שזה פחות מ-5%. אבל אני אשמח לשמוע את הנתונים האלה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

תלוי לכמה שנים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לא, בכלל. כמה אחוז משוק הלווים בישראל? אם זה יעד – ואני חושב שזה יעד צרכני שלכם ושלנו שלווים במדינת ישראל באחוזים הגיוניים, בדומה לעולם – 20%, 3% יעשו refinancing, אז בואו נגיע ליעד הזה. אם זה חסר אז יכול להיות שיש כלים אחרים. הדיון הוא לא כמה רוצים. אנחנו רוצים למצב שבן אדם אחת לשנה או לשנתיים יושב עם איש מקצוע ואומר, מה הריבית, כמה לקחתי - -
<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה חלום פנטזיה. זה לא - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

רועי, בוא שב דקה.

<< מנהל >> (היו"ר רועי פולקמן, 10:01) << מנהל >>

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

ברור. אבל אם זאת המטרה בואו נגיע לשם. אני לא נכנס כרגע לפרקטיקה הטכנית שעלתה כאן. יכול להיות שיש כאן דברים שצריך לדייק בהצעה, אבל הכיוון שמדבר עליו חבר הכנסת קיש – השאלה היא מה עמדת הפיקוח? האם זה נכון שכתפיסת עולם צרכנית אחוז משמעותי מהלווים יראו את הדוח, ילכו לרואה חשבון וליועץ משכנתאות ויגידו, בואו נעשה refinancing למשכנתא שלי, נחזיר חלק וניקח חלק.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בוא נשמע את הפיקוח.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

רק בוא נשמע את האיגוד.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

אם המטרה היא להגדיל את התחרות בשוק המשכנתאות אז חשוב מאוד לציין – ועדת שטרום שאתם יודעים שלבנקים יש הרבה מחלוקות איתה, היא עצמה קבעה בדוח שלה שבתחום המשכנתאות יש בישראל תחרות עזה בין הבנקים - -

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זה לא הדיון. סליחה שאני אומר לך.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

בנקודת ההחלטה יש תחרות עזה בין הבנקים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בנקודת ההחלטה הראשונית. אנחנו לא מדברים על זה עכשיו. אין ויכוח שיש תחרות בנקודת ההחלטה הראשונית.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

השאלה מה המחיר של התחרות. הרי יש פה בעצם שני - -

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

המחיר אומר שלאורך הלוואה של 30 שנה - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני לוקח את מה שהיא אומרת. תבין את האבסורד. למה יש תחרות עזה בנקודת ההחלטה? כי זה נעול איתך ונגמר הסיפור. כי הם עושקים אותך לכל אורך הדרך.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

תהיה תחרות על אדם. אני מקבל את זה. ראיתי את הדוח היטב ואני מכיר אותו. יש תשעה גופים. ויהיו עוד – אחלה. אם הוא קיבל החלטה, לא יכול שמאותו רגע בן אדם יהיה תקוע 30 שנה עם ההחלטה שהוא קיבל לפני 30-20 שנה. זה לא הגיוני.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

החוזה הזה הוא דו צדדי. לבנק יש מחויבות וללקוח יש מחויבות - -

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בסדר. כמה זמן?

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל אתם הרבה יותר חזקים מהלקוח.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

הלקוח לא יכול להחליט שהוא רוצה אחת לחמש שנים, שלוש שנים - -

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

בוודאי שהוא יכול אבל אי אפשר שהוא יחליט לעשות את זה והבנק עוד ישלם לו פיצוי על זה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אוקיי, לגבי הפיצוי בסדר.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

אני יושב-ראש יא"ל - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

תסביר, בבקשה, מה זה.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

יא"ל זאת יחידה אזרחית לרביזיה. אנחנו פועלים לטובת גופים שסובלים מעוולות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

שם מעניין.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

אני רוצה להוריד את זה למקום מאוד פשוט. ראשית, כנציג ציבור אני לא רואה את הבנקים מפסידים, אני רואה אותם לא מרוויחים בעניין הזה. אולי מרוויחים פחות, אבל לא מפסידים. דבר שני הדיון איכשהו תמיד מגיע – ואני משתמש בשפה הכי פשוטה – למסכנות של הבנקים. עוד פעם כולם מתחילים ונשארים לדיון הזה. אני רוצה לומר משהו. יש פה ציבור גדול במדינת ישראל שנמצא במצב לא טוב. אם את עושה את הסיכום השנתי של המשפחות הוא לא טוב לעומת הסיכום הכללי של הבנקים. לכן המשימה כאן במקום הזה, בבית הזה, בחדר הזה, הוא לעזור להם לא על חשבון הבנקים.

אני מציע דבר מאוד פשוט. חבר הכנסת קיש הביא לכאן רעיון שלדעתי הוא רעיון ענק. הרי אין הרבה אנשים שבאים לפדות - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

ירון, לא שמעתי. תחזור על זה.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

אנחנו באים ואומרים בשפה פשוטה את מה שחברי הכנסת פולקמן וקיש אומרים – לתת לציבור את האפשרות בנקודת זמן מסוימת שהוא בוחר יחד עם היועץ הכלכלי שלו מכל סוג שהוא שיש לו הזדמנות לצאת מהצרות שלו, להחזיר לבנק את ההלוואות ולחיות בדרך אחרת. זה טוב לכולנו. זה טוב למדינה, זה גם טוב לבנקים. לא טוב יהיה שהבנק ייקח לו את הבית והוא יהפוך להיות נטל חברתי ונטל כלכלי. הרי אין הרבה אנשים כאלה, ואני בטוח שהפיקוח ייתן לנו את הנתונים המדויקים יותר. אני לא מבין למה אי אפשר להגיע להסכם מאוד פשוט ומדבר על רמות. זאת אומרת לא שאני בא ואפדה את המשכנתא והבנק יפסיד כסף; אבל שהמחיר שאני משלם על זה יהיה משהו פרופורציונלי שאני יכול לעמוד בו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה ניסיתי ולא הצלחתי במשך שנתיים עם הפיקוח על הבנקים. לא עובד.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

אז אני שואל את השאלה בתור נציג ציבור – למה הוא לא מצליח לעשות את זה?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

כי יש פה קואליציה חזקה מאוד ששומרת על כך שהבנק לא ייפגע ושימשיך להרוויח; והעלויות האלה לא משקפות נזק לבנק, אלא רווח עתידי. הדרך היחידה שתראה את העמלה יורדת זה אם הם יכניסו את היד לכיס וישלמו גם הם לאזרח. זאת הדרך היחידה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בבקשה, עודדה, תתייחסי גם קצת לנתונים – כמה היום אתם מחזירים משכנתאות? האם זה יעד מבחינת הפיקוח שתופעת מחזור המשכנתאות תהיה גדולה יותר מבחינה צרכנית?

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

קודם כול, את הנתונים לגבי המחזור הבאנו לישיבות הקודמות. לא הבאנו את זה הפעם כי זה לא משהו על השולחן, זה משהו - - -

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

רק להבין – זה אחוזים בודדים? זה עשרה אחוזים?

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

זה לא אחוזים בודדים וזה גם מבחינתנו יעד.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אבל זה מעל עשרה אחוזים? פחות מעשרה אחוזים?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בשנה. אבל כמה זמן? תשאל.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

רק שיהיו לנו פרופורציות.


<< מנהל >> (היו"ר איתן כבל, 10:07) << מנהל >>

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הנתון שהיה ואני זוכר אותו: 300 מיליון שקל הכנסות מעמלת פירעון מוקדם בשנה לבנקים.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה העמלות. השאלה היא כמה - - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

כמה מהמלאי של המשכנתאות?

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

בזמנו עשינו צעד עם הלוואות לזכאות כדי לעודד אנשים שיש להם זכאות - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זכאות זה סיפור אחר.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

לא בהכרח. עשינו מהלך שגרם מאוד לעודד אנשים למחזר. כי אנשים אחרים לא בהכרח - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

ברור. כמה מאחוז - - -

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

הנתונים אין לי. כדי לעודד מחזורים צריך להבין שכשאדם ממחזר הוא משלם עכשיו סכום גדול אבל אם כדאי לו למחזר המשמעות היא שכשמהוונים את סכום ההלוואה לנקודת הזמן שהוא ממחזר אז זה כדאי לא. זה אומר שהיום הוא משלם פחות מאשר כל מה שהוא ישלם לאורך כל השנים שנשארו להלוואה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אלא אם הקנס שהוא מקבל הוא גבוה.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

לא, כולל הקנס. זאת אומרת שהקנס הזה הוא פחות מההיוון של הריבית להיום. רק במצב הזה כדאי לו למחזר ואז הוא ממחזר. אנחנו חושבים שאולי אנשים לא מבינים שכדאי להם. רק אלה שכדאי להם הם אלה שעושים את זה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אנחנו רוצים שיהיה כדאי ליותר אנשים. זה מה שאנחנו רוצים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ושזה יהיה נגיש.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

תראי כמה עוולות יש. אני אתן לך עוד דוגמה. מישהו לקח הלוואה ל-30 שנה. אחרי 10 שנים התגרש וצריך למכור את הבית. נשאר להם 20 שנה למשכנתא. כשהם באים לבדוק עכשיו כמה עמלת פירעון מוקדם אז לא משווים להם ל-30 שנה, אלא ל-20 שנה. ב-20 שנה הריבית יותר נמוכה מריבית על 30 שנה באופן טבעי. ואז משווים להם את ההלוואה שהם לקחו ל-30 שנה, ל-20 שנה ולוקחים את כל הפער. אתם נותנים יד לגזל הציבור, והגיע הזמן שתפנימו את זה ותפסיקו עם זה.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

העמדה המקצועית שלנו היא אחרת. אנחנו הסכמנו עם חבר הכנסת קיש על ההצעה שהבנקים יחויבו להציע הלוואות עם פירעון מוקדם ובלי עמלת פירעון מוקדם. זה משהו שהוא מקובל עלינו וגם עבר ועדת שרים בנוסח הזה. ההצעה החדשה שהועלתה לפני כמה ימים, של ההדדיות, היא הצעה שהעמדה המקצועית שלנו היא שהיא תגרום נזק. למרות שאדוני אמר שהוא לא נבהל מזה אני כן אגיד את זה לפרוטוקול – אנחנו חושבים שזה יעלה את הריביות לכלל המשכנתאות כי בעצם נותנים פה אופציה - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את כבר מייצרת נבואה שתגשים את עצמה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא בטוח.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

- - נותנים פה אופציה לכלל הלקוחות שמי שינצל את האופציה הזאת, מן הסתם, אלה הלקוחות החזקים יותר שיוכלו לפרוע - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

למה את חושבת?

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

זה מה שאנחנו רואים בנתונים בפועל.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל לא מגיעים לקוחות להקפאת הליכים שהם מחויבים למכור נכסים? בגירושים זה עוד מקרה שאתה מחויב למכור. חס וחלילה גם במקרה של פטירה. יש הרבה מקומות שבהם אתה מחויב למכור את הנכס בסיטואציה שלא היית רוצה למכור את הנכס. ואז אתה סוגר את המשכנתא כשאתה לא רוצה ואתה מחויב בעמלה מיותרת, גבוהה מדי, לא פרופורציונלית. גם זה אתה לא רוצה אבל אין לך ברירה. וזה לקוח חלש, לא חזק.
דובר >> עודדה פרץ: << דובר
יכול להיות שיש גם כאלה.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

בעת מימוש אין עמלת פירעון.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה מוסמך? בעת מימוש נכס אין עמלת פירעון מוקדם? אני רוצה לשמוע את הבנקים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שם ותפקיד, בבקשה.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

דרור פלדמן, איגוד הבנקים.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

תיקון שחבר הכנסת איתן כבל העביר - - - הלקוח.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, נכון.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

מתי זה עבר?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לפני כמה שנים. לזה קראתי – "הירשת וגם רצחת?"

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בינתיים שכחת שזה מה שקרה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני אשאל אותך שאלה, איתן. כשאתה רצית להעביר את זה לא אמרו לך שזה ייקר את המשכנתאות?
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
כפרה עליך, מה זה, משאיות של - - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הנה, אותן תשובות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

על זה אני מדבר כל הזמן. אמרו לי, השוק עלול, חס וחלילה, לקרוס.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. אתה מבין? תראה לאיזו רמה הגיעו.

עודדה עוד לא סיימה.
<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

אני רק רוצה להשלים שאנחנו עושים עכשיו תיקון בהוראה שלנו כדי שתהיה שקיפות של הדבר הזה כדי שאנשים יבינו כמה עלתה להם עמלת הפירעון המוקדם לעומת כמה יעלה להם אם עכשיו הם ישלמו את ההלוואה כסדרה כדי שיבינו. זה תיקון שעומד להיכנס לתוקף עוד מעט כדי לשפר את ה- - - בדבר הזה ויבינו את זה. חשוב להדגיש שהזכות היא רק של הלקוח. רק הלקוח יכול להחליט מתי הוא פורע את ההלוואה. הבנק לא יכול להחליט שבגלל שהריביות עלו שבא לו שהלקוחות יפרעו כדי שהוא ירוויח. זאת בחירה רק של הלקוח, זאת אומרת אין סימטריה בהחלטה על הפירעון ולכן לא אמורה להיות סימטריה גם בצד השני.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל בעולם אחר שבו אין העמלות האלה – זה לא כזה "עולם" – במדינות אחרות, באופן טבעי לקוח בא - -

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

בארצות-הברית גם יש העמלה - -

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אין העמלה הזאת. יש רק בשנה הראשונה.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

יש העמלה הזאת. אני יכולה לשלוח לך את ההוראה - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אפשר לעשות שבשנה או בשנתיים הראשונות תהיה עמלה. אבל באופן טבעי אנשים באים וממחזרים ויש אינטרס של המדינה שאנשים ימחזרו את ההלוואות שלהם.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

אבל אין שום תקדים בשום מקום אחר שאתה יכול כל הזמן באופן חד-צדדי לשפר את התנאים - - - אתה קונה טלפון, אתה לא יכול להגיד, אוקיי, המחירים ירדו - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עודדה, בואי נעשה סדר. זה לא שעכשיו אנשים יקומו בבוקר ויגידו לעצמם, יש לי זמן פנוי, אולי נמחזר את המשכנתא הבוקר. נו, באמת. מה מטריל אותי כל הזמן? תמיד מעמידים את זה כאילו נוצר ליין חדש של אזרחים שישוחחו כך בארוחת הבוקר.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

לא אמרתי את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עודדה, זה הכיוון גם אם את לא אומרת אותו. תני לי להסביר, בבקשה.

מה שמנסה חבר הכנסת יואב קיש יכול להיות שלא ייתן מענה. אנחנו תמיד מדברים על "החלשים האלה" – החלשים האלה הם חלשים, לא משנה מה תעשה. אנחנו מדברים על האנשים הרגילים. כשאני מנסה לדבר זה על אנשים רגילים. דרך אגב, חלק ניכר שבסוף נקלעים למצוקה ואתה מוכר להם את הבית זה אנשים שכשהם לקחו את המשכנתא היו – היא חלתה, הוא חלה - -



<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

פוטר מהעבודה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

פוטר מהעבודה – כל מיני סיטואציות. אותו דבר כאן. מה העניין? יש מצבים שכשאתה נקלע אליהם אתה אומר לעצמך, למה? לא זו אף זו. זאת אומרת גם אני נקלע לסיטואציה שאני עושה את זה לא בלב שלם. הרי ממה נפשך – אם זה היה מחזור רגיל שבן אדם בא ליועץ משכנתאות ואומר לו, תבדוק בשוק אם שווה לי למחזר – הריבית למעלה, הריבית ירדה, יש מסלולים חדשים – דברים שאתה עושה באופן טבעי, מושכל, מסודר. זה עניין אחד. זאת לא הכוונה בנקודת המוצא של החוק. נקודת המוצא היא שאתה נקלע למצבים שאתה אומר לעצמך, לא מספיק, אני צריך לשלם מחיר כל כך כבד.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

עונש, עונש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה סוג של עונש כפול.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אני יכולה לשאול את עודדה שאלה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ודאי.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

את אמרת קודם שאתם בעצם ממליצים על שני מסלולים: מסלול אחד עם פירעון מוקדם והמסלול השני בלי פירעון מוקדם.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

זאת ההצעה של חבר הכנסת קיש.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל אמרת שאתם מוכנים לזה.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

כן.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

האם במסלול בלי פירעון מוקדם אתם גם תתחמו את גובה הריבית שלא הבנקים יגידו, אוקיי, בלי פירעון מוקדם אני שם לכם ריבית מופרכת ומופרזת, ועם פירעון מוקדם אני עושה לכם ריבית סבירה. איך עם ההצעה הזאת אנחנו מגינים על גובה הריבית שאפשר לקחת?

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

זה משהו שאמור להסתדר עם התחרות. כשבנקים מתחרים ביניהם הם רוצים לתת את המשכנתאות האלה. עם עמלת פירעון מוקדם, בלי עמלת פירעון מוקדם – הם רוצים לתת הלוואות. זה העסק שלהם. התחרות מייצרת את הירידה בריבית.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אנחנו לא מחייבים אותם.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

וטוב ששוק הבנקים הוא באמת שוק מאוד תחרותי.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

יש תקרה לריבית בכל - - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל אם אתה לא מחייב אותם הם יכולים לתאם בינם לבין עצמם ולהציע רק מסלול אחד.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

זה לא חוקי לתאם.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

האם אנחנו יכולים לתת סעד שאכן יציעו את המסלול הזה בלי ריבית מופרכת לעומת המסלול בלי פירעון מוקדם?

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

אנחנו לא קובעים לבנקים את הריבית שבה נותנים הלוואות - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

גובה, מקסימום, משהו.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

הריבית הזאת נקבעת בתנאי השוק, ויש תחרות בין בנקים, והבנקים רוצים לתת הלוואות. זה העסק שלהם, מזה הם מתפרנסים. זה מה שגורם להורדת הריבית.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - -

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

שוק המשכנתאות הוא מאוד תחרותי. שוק המשכנתאות הוא הכי תחרותי, והריבית היא מאוד נמוכה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

- - - יכול להגיד שהריבית לא תהיה יותר מ-0.1 מעל הריבית שמוצעת ללא עמלה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

זאת הכוונה שלי. איזשהו משהו שלא יהיה פער ענק.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתה נותן את מה שאתה מציע ללקוח ויהיה לו מסלול ללא עמלת פירעון מוקדם שהבנק ייתן, ובכל מקרה לא יותר מ-0.1 מעל הריבית. אני סתם זורק מספר.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

ויכול להיות שאחד 5% והשני פתאום 20%?

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

לא. צו הריבית קובע תקרה להלוואות צמודות מדד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ירון, בבקשה.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

חשוב לי מאוד קודם כול להגיד לחבר הכנסת קיש – אתה התחלת את הדיון ואמרת שהיכולת הכלכלית או הכספית שלך להתמודד - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא שלי אישית. הלשכה שלי מול בנק ישראל.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

לא אמרתי שלך אישית. חס וחלילה. אני לא מדבר פה אישית. בכלל הדיון, כשהוא בא מכיוון הרגולטור, הוא צריך להיות יותר על העיקרון ופחות על החשבון. זאת אומרת כשאתה מציב לבנקים את העיקרון שלך כי לצדו או בבסיסו יש הצעת החוק, אז לשם הם צריכים לקחת את החשבונאות שלהם ולהתאים אותה לעיקרון – ככה נראה לי שצריך להיות. הדבר השני – ברור לי שאם הייתי היום איגוד הבנקים או הבנקים הייתי סותם את הפה לכולם פה לו הייתי אומר, אני עושה שני ערוצים: ערוץ אחד ללקוח עם זכות פירעון והערוץ השני לא. עם זכות פירעון אם הבית עלה לך 800,000 הוא יעלה 1.6 מיליון. בסוף אתה תמצא את עצמך משלם הרבה יותר, ואנחנו נקרא לזה תחרות או לא תחרות. זה ברור לנו בדיוק למה אתם הולכים לכיוון הזה. לדעתי, זה פתרון שכבר מביש לשמוע אותו. תבואו עם משהו קצת יותר יצירתי כי פה זה ממש לפנים. אם אנחנו עושים את זה אנחנו מתקנים עוול בעוול. זאת התוצאה.

בבקשה, שלמה. תציג את עצמך, בבקשה.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אני ד"ר שלמה קרעי. אני יועץ לחבר הכנסת קיש בעניין הזה. אני רוצה להתחיל ולומר שהדרך הזאת כמו שחבר הכנסת קיש אמר היא דרך ארוכה. כבר שלוש שנים אנחנו בעניין. כשהתחלנו לפני כשלוש שנים הגענו לפיקוח על הבנקים עם הרבה אמון וביטחון בזה שהפיקוח הוא נציג הציבור, הוא שידאג לטובת הציבור או בפרט לטובת הציבור מול הבנקים. לצערי – קשה לומר את זה, אבל זה מה שראינו בשלוש השנים האחרונות – איגוד הבנקים ובנק ישראל פועלים דה-פקטו כגוף אחד. הטענות שלהם הן אותן טענות. אני אוכיח לכם את זה. אני לא אומר את זה סתם.

דיברנו על שלושה נושאים ואני אגיד אותם בקצרה: נושא אחד – מ-2016 דיברנו על ביטול עמלת ערבות בנקאית שמגובה בפיקדון. אתם בטח זוכרים את זה. אחרי שנה וחצי ששכנענו אתכם שלעמלה הזאת אין הצדקה בדצמבר שנה שעברה הוצאתם הודעה שהעמלה הזאת כמעט תתבטל. מה קרה מאז? לא קרה שום דבר. הבנקים נשארו עם אותה ריבית לעמלת ערבות בנקאית מגובה בפיקדון ואף אחד לא דואג להם. למה? כי זה, כנראה, לא ממש מעניין.

דבר נוסף – מגבלת שליש הפריים; אותה ריבית שעליה אמרה הגברת כספרי שבארץ היא מאוד נמוכה יחסית למקומות אחרים. מגבלת שליש הפריים מכניסה לבנקים מיליארדים של שקלים בשנה כשהמפקחת על הבנקים אמרה כבר לפני שנה בשיחה סגורה, נכון, הלכנו כאן כנראה קצת רחוק מדי עם שליש, יכולנו לעשות חצי פריים. מה קרה? לא קרה שום דבר. למרות שהמגבלה הזאת לא מצדיקה את עצמה היא לא מגינה על הלוואות בריבית משתנה כל חמש או הרבה מסלולים אחרים. חוץ מהריבית הקבועה הלא צמודה שהיא מגינה עליה היא לא עושה את העבודה שלה, ויש גם פתרונות אחרים.

הדבר האחרון – הנושא שלנו – עמלת פירעון מוקדם. זאת הייתה תקנת שעה, כמו שהציג חבר הכנסת קיש. בשנת 88'-89' היה מצב קיצוני. הריביות ירדו מ-14% ל-5%, ובא המפקח על הבנקים ואמר, אם לא תיתנו לנו פיצוי על עלויות הגיוס שלנו אנחנו נקרוס.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא על רווחים.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

על עלויות גיוס. זאת הייתה המטרה של העמלה. אז זאת הייתה עמלה קבועה של חודשיים תשלום, חודש, שלושה חודשים. לא היה דבר כזה "היוון רווחים עתידיים" שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. בגלל מצב קיצוני החליטו לתת להם את זה למרות שהממשלה אמרה באותו זמן, אנחנו רוצים לבטל אחרי שנתיים. בסוף הגבילו אותה ולא ביטלו אותה לחלוטין. אבל מה קורה באיגוד הבנקים, בבנק ישראל? הם נאחזים בקרנות מזבח הזהב; יש כבר, למה לשחרר? הציבור – ולא רק אדם שבא לממש את הנכס, אלא גם אחד שרוצה לפרוס מחדש את התשלומים לא יכול. הוא לקח ל-15 שנה והוא רוצה לפרוס עכשיו ל-20 שנה. הוא פורע מחדש באותו בנק ובאותו כסף ומשלם עמלת פירעון מוקדם. או אותו אחד שיש לו כמה מסלולים בהלוואה – הבנק גובה את העמלה החיובית ומאפס לו את העמלה השלילית. כל מיני סיפורים כאלה שמראים על עושק ועל חוסר אכפתיות ואולי גם אטימות.

לגבי זה שזה יביא לנחשול של לווים שיבואו לפרוע בפירעון מוקדם – שנת 2014 הייתה ההוכחה לזה שזה לא קרה. בשנת 2014 היה תיקון מסוים שהקטין את הנושא הזה, ובמקום ריבית על ההלוואה הלכו לנמוך מבין ריבית על ההלוואה לריבית ממוצעת. זה היה תיקון טוב שהשאיר את הרע ברובו ולא קרה שום דבר; לקוחות לא רצו לבנקים, הבנקים לא קרסו, והכול בא על מקומו בשלום.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אתה יודע להגיד באחוזים כמה ממחזרים משכנתא בישראל?

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

יש דוגמה מצוינת - -

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

לא דוגמה, נתון.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

אני אתן נתונים. אני רימון חייט, התאחדות יועצי המשכנתאות. לפני כמה שנים הוציא בנק ישראל יחד עם האוצר את האפשרות לקחת את הלוואת הזכאות ולרדת באמצעות שיחת טלפון, פחות או יותר, מריבית של 2.5% ל-4%. הבנקים נדרשו לשלוח מכתבים לכל מי שיש ההלוואה הזאת, והמחזור היה ללא קנס. נתנו אורכה ראשונה, אורכה שנייה, אורכה שלישית, ובסוף הודיעו שכחמישית מהלווים ביצעו את הפעולה בשיחת טלפון לרדת ביותר מאחוז בריבית. אף אחד לא עשה את זה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זאת סיטואציה ברורה לחלוטין.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

בדיוק. זה כשהיו כל הנתונים ולא היה צורך במשא ומתן, מסמכים – כלום; רק להודיע לבנק שזה מה שרוצים.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

שלמה, תסיים.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

הדוגמה הנוספת האחרונה זה הנושא שהציג חבר הכנסת קיש, ואני אחדד אותה. כאשר לקוח לקח הלוואה ותנאי השוק נשארו אותו דבר – הוא לקח הלוואה ל-30 שנה והיום נשארו לו 20 שנה, והריבית לא השתנתה בכלל – בכל זאת הוא ישלם עמלת פירעון מוקדם כי ההיוון מתבצע בין ריבית ההלוואה שלו שהייתה ל-30 שנה לבין הריבית הממוצעת על הלוואות ל-20 שנה שהיא יותר נמוכה. זה פשוט טירוף. תודה רבה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הכול תחת העיניים שלכן ואתן לא עושות כלום. סליחה על הכאב והכעס בעניין הזה. אתן לא עושות כלום.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

- - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

- - -

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

אפשר לתת מספרים לגבי פירעון מוקדם?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה. תציגי את עצמך, בבקשה.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

אני ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים. אנחנו רואים שב-2015 מחזרו קצת פחות מ-10% מכלל המשכנתאות, אבל המחזורים מרוכזים בעיקר בעשירונים הגבוהים, וזה מתקשר למה שירון אמר. כלומר בעיקר עשירון תשיעי ממחזר באחוזים יחסית גבוהים, והאחוזון התחתון ממחזר בשיעורים מאוד נמוכים. זה מתחבר לזה שלוקח הרבה זמן - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

יש לי בעיה עם הנוסח כפי שהוא כאן כי יכול להיות שהוא לא יביא את התוצאה. אבל המטרה שאליה התכנסנו ואליה כיוון חבר הכנסת קיש מראה שהמדיניות לא עובדת. זאת אומרת גם אחוז המחזור נמוך וגם זה, ובסוף נגיע רק לאוכלוסייה מסוימת שיכול להיות שיש לזה סיבות מסוימות – הלוואות יותר יקרות - -

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

יכולת ללכת לאנשי מקצוע.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

יותר מודעות. הכול נכון. לכן התיקון צריך להיות דרך רפורמה - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - אחוז המחזור בישראל הוא לא טוב. אז יש לנו בעיה עם המחזור. המנגנון פה קצת מאולץ. אני מבין את ההערה של איגוד הבנקים. השאלה למה. דנו בזה כבר כמה פעמים. בואו נבטל את עמלת הפירעון מוקדם הזאת ושהם ישקללו את זה בעלויות שלהם.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

ההצעה מקורית מציעה שני מסלולים. היא נותנת את הפתרון שאתה - - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה לא פתרון כי אתם לא תתמחרו כמו שצריך את ההלוואות בלי הפירעון המוקדם. אתם תכניסו שם – סליחה על הביטוי – ואף אחד לא ייהנה מזה.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

אבל גם היום אין תקרה והריביות בארץ נמוכות ממה שמקובל בעולם. זה לא אני אומרת, זה האוצר בדק את זה - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

יש תחרות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

- - - פתאום תתבטל התחרות?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

תגידו שמעל תחומים מסוימים מותר - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה מהלך מסוכן, רועי.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - - תגידו, נבטל את הפירעון המוקדם, תנו לתחרות להתנהל. תגידו – מעל אחוז מסוים של היקף יכולה להיות עמלה.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

או אחרי שנה-שנתיים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - - באירועי דיפולט מסוימים.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני מבקש אם אפשר, קודם כול, לקרוא את ההצעה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

רק שנייה. אני אסיים את הסבב.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

התוצאה של ביטול העמלה היא שאנשים מסוימים יסבסדו אנשים אחרים. אם אנחנו נישאר באותו עולם שהחזקים ממחזרים יותר מהחלשים - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אבל לא נישאר.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

- - נקבל מצב שהחלשים שלא מודעים לזכויות שלהם מסבסדים את החזקים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אנחנו נשנה את המציאות הצרכנית של השוק. זאת כל הפואנטה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה להגיד לכם שם בבנק ישראל. אני חבר כנסת ותיק ומכיר. אני אגיד לכם מה אחת הבעיות הכי גדולות. גם כשאתם אומרים לי, יעשה, יוליך יביא – אין לי אמון במערכת. כמו שאומרים עלינו חברי הכנסת – זה לא רק בנו, זה לא רק אנחנו. היום כשאומרים לי פה, זה יעלה, זה יוריד לא מרגש אותי. לא כי אולי אתם לא צודקים, אלא כי אני רואה כל הזמן שבמערכת היחסים בנק-לקוח הלקוח תמיד ייצא נפסד לעומת הלקוחות האחרים. כשהפכו את היציבות למשהו שהוא ייהרג ובל יעבור לי זה מייצר מצב של אי נוחות. אני לא סומך. אין באמת תחרות אמיתית, שזה הדיון בעוד שני דיונים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

במשכנתאות יש תחרות - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא, רק ברגע הנתינה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

נכון, ברגע הנתינה יש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, זה הכול.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - - בשוק המשכנתאות יש תחרות ברגע הנתינה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

ובזה זה נגמר. ובגלל זה התחרות. זה ההיגיון של התחרות שם. אני אגיד לך יותר מזה, אם אנחנו ניכנס לעולם שבו אפשר יהיה לתקן ולהחליף משכנתאות אתה תראה שברגע הנתינה התחרות באופן טבעי תרד כי השוק יהיה יותר משוכלל. הוא לא יראה רווחים עתידיים לא הגיוניים שהם מקבלים ברגע התחרות. הם מתאבדים על הלקוח כי הם יודעים איך הם יקרעו לו את הצורה אחר כך.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

הלקוח הוא שבוי אחר כך.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני רק רוצה להזכיר שכשהצעת החוק הוכנה לקריאה הראשונה סוכם שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית – והדברים נאמרו גם בדברי ההסבר – הוועדה תשקול החלת הכללים האלה גם על גופים מוסדיים שנותנים משכנתאות. הייתי מאוד שמחה אם גם מישהו מרשות שוק ההון היה מביע עמדה בעניין הזה.

זה בהצעה של פולקמן? סליחה, אני טעיתי?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

כן. זה בהצעה השנייה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אז אני חושבת שאולי גם את זה צריך, אם כך, להכין.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אבל לישיבה הזאת לא הוזמנו נציגים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זה נראה לי מוקדם מדי.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

זה גם לא רשום בהצעת החוק.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה, רימון חייט.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

הועלה פה כמה פעמים שיש תחרות בשוק המשכנתאות. אני רוצה להזכיר שבנק ישראל לא קבע מה אמורה להיות העמלה הזאת, הוא קבע את המקסימום. העובדה היא שכל חמשת הבנקים מתייחסים למקסימום כעמלה שהם גובים מראה שהתחרות לא חזקה. לו הייתה תחרות אחד הבנקים הקטנים היה אומר, אני גובה רק חצי מעמלת פירעון מוקדם באמצע התקופה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

בשלב שאחרי - - -

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

אבל זה בחוזה. היו יכולים להציג – אנחנו נותנים הטבה, אצלנו יהיה בעתיד רק חצי עמלה. אף בנק לא עשה את זה, וזה כשל שוק ברור. כולם מתיישרים בדיוק על אותה רמה. כשיש כשל שוק צריך לטפל בו באמצעות חקיקה או רגולציה. העמלה הזאת נגבית על-פי ספקולציה. הבנק אומר, על בסיס הריבית היום אני חושב מה תהיה הריבית בעוד 10 שנים, ועל הפער הזה אני גובה כבר היום עמלה. אילו הבנק היה רוצה פיצוי על הפסד אמיתי היה גובה את הסכום המתאים לכל אורך השנים, ואם באמת הריבית השתנתה – מפסיק לגבות את זה ליתרת השנים. לעשות ספקולציה בצורה כזאת – ראינו בישיבות הקודמות שהרבה פעמים זאת ספקולציה אמיתית, וכבר כעבור שנה העמלה ירדה בחצי.

בפועל הבנקים כל הזמן מדברים על הפסדים ונזקים וכל מיני דברים מהסוג הזה. הפחדות. אמרו לנו כבר שהסאב-פריים קרה בגלל עודף רגולציה. כמובן, זה הפוך אבל לא משנה. מה שהבנקים מסרבים לעשות בעקביות זה להציג נתונים. תראו לנו, לציבור, מהן עלויות הגיוס שלכם ושנדע כמה אתה מרוויחים על משכנתא. ברור שכשרוצים להוריד את יוקר המחיה יש תאגיד שמרוויח פחות. בקוטג', תנובה הראתה בכמה היא קונה חלב – הבנקים מסרבים להראות את עלויות הגיוס שלהם. תראו לנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

כן, אחרון, בבקשה.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

אני מאיגוד הבנקים. ברשותכם, שני דברים: א', כבודו הזכיר שב-2015-2014 היה דיון מעמיק מאוד שבו נידון כל נושא העמלה מכל זווית אפשרית ובעקבותיו חל שינוי שציינת אותו. אגב, ציינת אותו בצורה לא מדויקת – הוא חד-צדדי, הוא לא הריבית שלקח הלקוח, אלא הריבית הממוצעת.


<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אמרתי, הנמוך מביניהם.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

כלומר הנושא הזה כבר נבחן לעומקם של דברים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

איפה? הוא לא היה פה.

<< אורח >> דרור פלדמן: << אורח >>

בוועדת הכספים.

אני מאמין שחבר הכנסת קיש רוצה את טובת הציבור ואת טובת העניין אבל הוא מתעלם מהעובדה שגם היום צו הבנקאות, אפילו גם בדברי ההסבר, כבר לא מאוזן. כתוב פה: "הבנק ישלם, הבנק יחזיר" – איזון. בעוד שבצו הבנקאות באותם דיונים שהיו ב-2015 הוחלט להשאיר אותו במתכונתו הנוכחית. פה בעצם הבנק שצריך לקבל או לא לקבל - - - אלא יש פה מנגנון שמפחית את הפרשי הארגון בכ-40%.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אותו מנגנון יהיה גם לצד השני.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אין לי בעיה. אני רוצה - - -

רק לשאלתך, אני אגיד למה הייתה לי בעיית ניסוח. כשכתבו את עמלת הפירעון המוקדם הסתכלו על זה רק כעמלה ולא כסכום שמגיע לבנק לקבל. ואז מה נוצר? אם אני אומר שאני רוצה לזכות את הלקוח אין לי בעיה של ניסוח. הכי פשוט היה, וזאת כוונתי – אותו חישוב כמו שאתם עושים גם ככה תעשו בשני הצדדים. כשמגיע לקחת תיקחו, כשמגיע לקבל – תקבלו ושצריך לתת תיתנו. בנק ישראל רוצה לשנות עכשיו את החישוב כי הוא יגלה שזה עמוק מדי, לא משקף ופוגע – בבקשה, יוריד. אבל זה לשני הצדדים. את זה אני רוצה. אני רוצה להשאיר גמישות מלאה במנגנון לבנק ישראל ולכם. מצדי תחליטו על איזו עמלה שאתם רוצים. ברגע שזה יהיה דואלי במקומות שאתם צריכים לקבל תקבלו, ובמקומות שהלקוח צריך לקבל זיכוי – יקבל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברים, תודה. אנחנו עוברים להקראה.

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

רק רגע, בבקשה. אפשר?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, בבקשה.

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

אני ממשרד המשפטים. אני יודעת שיושב-ראש הוועדה לא מחויב אבל לפרוטוקול אני רוצה להזכיר במפורש את ההחלטה בוועדת שרים - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הפרוטוקול יכול לשאת על כתפיו הכול.

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

בהחלטת ועדת שרים מעבר לכך שהדיון אמור להיות מוחזר לוועדת שרים לפני קריאה שנייה ושלישית הממשלה התנגדה לכל תוספת לנוסח שמתייחסת לאופן חישוב עמלת הפירעון. במובן הזה ההצעה חורגת ממה שהוסכם בוועדת שרים. היה לי חשוב לציין את זה.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

לא נכנסים לחישוב. אותו חישוב, פחות מפחיתים את - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עזוב.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני לא מחויב. לא אמרתי בהקראה של קריאה ראשונה שום דבר שאני מחויב אליו. ההתחייבות היחידה שהייתה לי מול בנק ישראל שזה לא יהיה רטרואקטיבי, ולכן זה לא יחול רטרואקטיבית. אני רוצה לראות מי משרי הממשלה יצביע נגד ההצעה ההוגנת הזאת. תודה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה כבר לא בבית ספרי.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל לפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.

ברשותכם, אנחנו עוברים להקראה. אני אקריא.
הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33)(הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח–2018, (פ/4114/20)


תיקון סעיף 13
1.
בפקודת הבנקאות, 1941‏, בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), טרם כריתת הסכם הלוואה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לבחור בין שני סוגים של הסכמי הלוואה, ובלי לגרוע מהוראות כל דין ימסור לו הסבר בכתב בדבר תנאי ההסכם והעלויות הכרוכות בבחירתו בכל אחד מהסוגים:




(1) הסכם הלוואה או חלק מהלוואה הכולל אפשרות לפירעון מוקדם המותנה בתשלום עמלה בשל הפרשי היוון (בסעיף זה – עמלת היוון) שתחושב בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), ובלבד שאם שיעור הריבית הממוצעת במועד הפירעון המוקדם גבוה משיעור הריבית התקופתית החלה על ההלוואה במועד הפירעון המוקדם, יזוכה הלקוח בסכום ההפרש שבין התשלומים העתידיים שהלווה חפץ לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי ביום הפירעון המוקדם לפי הריבית הממוצעת נכון ליום זה, לבין אותם תשלומים, כשהם מהוונים לערך הנוכחי ביום הפירעון המוקדם לפי הריבית התקופתית החלה על ההלוואה ביום הפירעון המוקדם;



<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כבר פה, אני אומר לך – בנוסח הזה כשיושב הלקוח מול יועץ משכנתאות - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

המסר הוא פשוט. זה החישוב שלהם. אתה מבין? אין לי בעיה שבמקום זה יהיה כתוב נוסח אחר שיגדיר את ההדדיות בעניין.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רק מסביר שהנוסח הזה – מזמינים גם יועצים מיוחדים בבנק להסביר. לא כל טלר ידע עכשיו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה מאוד פשוט. אני אסביר לך - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אין לי בעיה. אני לא מבקש את ההסבר אבל האופן שזה מנוסח - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני מוכן לקבל נוסח אחר - -

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

זה הנוסח של בנק ישראל.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

לא.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

- - שישקף את הדואליות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תן לי רק לסיים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כרגע זה לא בא לידי ביטוי בנוסח.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני מוכן שתציעו נוסח שמשקף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רק אומר שהנוסח כפי שאני קורא אותו - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה החישוב שלהם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אין בעיה.

תן לי רק לסיים כדי שנוכל לקיים את הדיון.
אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח
אני מאיגוד הבנקים. אמרת שהנוסח הזה ישונה בהתאם לאמירתו של חבר הכנסת קיש שהדדיות היא הדדיות מלאה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני אסביר לך למה, איתן. ברשותך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא אמרתי כלום. תנו לי לסיים להקריא. בסך הכול אמרתי שהנוסח, כפי שאני קורא אותו ברגע זה, הוא למיטיבי לכת.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

נכון.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הוא מורכב מדי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמרתי, זה הכול. לא הבעתי אם אני תומך או לא תומך. בסך הכול שכפי שהוא כתוב - -


(2) הסכם הלוואה או חלק מהלוואה הכולל אפשרות לפירעון מוקדם ללא תשלום עמלת היוון."


<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אם היינו מבטלים את עמלת פירעון מוקדם אז אין בעיה. אבל מכיוון שאני יוצא מהנחה שעמלת פירעון מוקדם תישאר, ומה שאני רציתי זה עולם של דואליות, לקחתי את החישוב. זאת הנוסחה ועל זה הם נותנים אחוזי הנחה שלא באים לידי ביטוי פה והם טוענים שיינתנו. הם אומרים שכשהם באים לחייב את הלקוח יש להם עוד אחוז הנחה שהם מחויבים לתת ופה אין אחוז הנחה. אז אני אומר לפרוטוקול ולכם – מצדי נוריד את כל החישוב ושיהיה ברור בצורה כי ברורה שתיאמר שהעמלה היא לא רק עמלה לחיוב, היא גם עמלה לזיכוי. אם אנחנו מצליחים למצוא ניסוח שמדבר על כך שאותה עמלה תהיה או לחיוב או לזיכוי זאת כוונתי. אני כתבתי פה כי לא הצלחתי לנסח את זה עם ההגדרה ששם זה רק עמלה. לכן אני אומר ליועצים המשפטיים – אין לי שום בעיה שהנוסח הזה יזוקק לכך שיהיה פה עולם של הדדיות. העמלה, כפי שהיא מחושבת בעתיד, לו יחליט בנק ישראל לבטל אותה היא תבוטל; אם בנק ישראל יחליט לשנות דברים זה ישתנה בהתאם להדדיות. זה מה שחשוב וזה המסר העיקרי.

רק עוד שתי מילים: צריך גם להכניס מתי ההוראה תיכנס לתוקף; אני מניח שיצטרכו להיערך כמה חודשים. אפשר להוסיף עוד דבר שבעיניי הוא לגיטימי וקורה גם בארצות-הברית – בשנה הראשונה לא ניתן יהיה למחזר בלי לקבל זיכוי. זה כדי לא לייצר מצב שאנשים רצים – לתת שנה זה זמן סביר וממנו והלאה ניכנס - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יקיריי, מה עמדתכם להצעה שעלתה פה תוך כדי תנועה?

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

הם מתנגדים לכל דבר.

<< אורח >> גלי כספרי: << אורח >>

אנחנו חושבים בדיוק כמו קודם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אמרתי "יקיריי" ובלבלת את כולם עכשיו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה אומר, יש פה בנקים – איך יכול להיות שאמרתי את זה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אני לא אמרתי, זה אתה אמרת.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

בהקשר הזה אני רוצה לומר. חבר הכנסת קיש פנה אליי וביקש ממני שאני אעזור לו בניסוח הנוסחה ההדדית. אמרתי לו שזה דבר שאני חייבת לשבת עם מקצוענים ואני לא יכולה לעשות את זה כרגע לבדי לצורך הדיון. כל מה שאני יכולה לעשות זה להיעזר בנוסחה שקיימת בצו הבנקאות פירעון מוקדם של הלוואה לדיור, ובעצם לעשות את ההתאמה בלי - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

מכנית כאילו.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני אפילו כתבתי ואמרתי לו שאני מודה שאני לא מבינה את הנוסחה. זה שיושב-ראש הוועדה אמר שזה למיטיבי לכת ואני מנסה להאמין שבתחום ניסוח חקיקה אני מיטיבת לכת, עדיין לא עזר לי כדי להבין את הנוסחה. היא ודאי ברורה לכלכלנים שצריכים לתרגם אותה ממש לנוסחה או לאלה שלמדו את הנושא ובקיאים בו. אני מאוד אשמח שבספר החוקים לא תיכלל נוסחה כזאת. לשם כך אני צריכה סיוע של מי שעוסקים בתחום. אבל אם הוועדה תחליט היום לאשר את ההצעה בלי נוסח שיהיה לפניה, כיוון שמדובר בדבר מורכב אני חוששת שיהיו חילוקי דעות קשים האם הנוסח שיוצע אכן משקף את עמדת הוועדה. יש מקרים שמדובר בשינויים שאני אומרת, אוקיי, הוועדה מסמיכה אותי לתת ביטוי להחלטת הוועדה בנוסח, וזה מה שאני מניחה - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני יכול להציע הצעה?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

- - אני לא חושבת שזה המקרה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני יכול להציע הצעה, חבר הכנסת כבל. יש נושא של לוחות זמנים, ואחד הדברים שלמדתי הוא שלוקח הרבה זמן לקבל אינטראקציה מבנק ישראל. חשוב לי להעביר את זה כנוסחו, לעשות רביזיה ולחכות לנוסח שיגיע תוך שבוע לכל היותר. יגיע נוסח רלוונטי שמשקף את ההדדיות, נפתח את הרביזיה, נעשה את הנוסח. אם לא יגיע, ישתהה בנק ישראל ולא יגיב ולא יעזור לנו אז יכול להיות שניאלץ בכלים שלנו להתקדם קדימה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אבל מה שזה אומר שאם לא יגיע תוך פרק הזמן הזה של שבוע הוועדה מאשרת את הנוסח הזה. אני מאוד לא ממליצה שנוסח כזה שאיננו ברור ייכלל בספר החוקים.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הוא די ברור מבחינה אחת שזה בדיוק הניסוח שיודעים לקחת דרכו כסף מהאזרח.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני לא יודעת. לא שמענו עוד תגובות.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

סליחה, חבר הכנסת קיש, אני מבין את הרצון שלכם לסיים את כל הנוסחאות מול בנק ישראל אבל מכיוון שזה קשור גם לבנקים – אני קצת מצטער שאני אומר את זה – אנחנו רוצים להיות מעורבים בנוסח כדי לראות מה הנוסח שמתקבל - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע להעביר לי נוסח של הדדיות? אני רוצה הדדיות.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

אנחנו בשמחה נבדוק את העניין.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אז מה הבעיה? שבוע זה הרבה זמן.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לדעתי, זאת הדרך שלנו לייצר שיתוף פעולה, אחרת לא נקבל נוסח. זה הנוסח שהם יודעים לקחת מאתנו כסף. שבוע זה פרק זמן שנוכל לקבל נוסח. חשוב לי להעביר מסר שהוועדה מתכוונת לשנות את הלכי עמלת פירעון מוקדם. אני מוכן להליך של רביזיה שלך, היושב-ראש, ואז נקבל את הנוסח ונעשה.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

אבל תשנה את הנוסח בקצה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ירון.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתה חברה לרביזיות, מה אתה רוצה.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

אני ידעתי. לכן שתקתי כשאמרת רביזיה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

כמי שבא ממפלגתו של שר האוצר, אנחנו משתדלים להגיע להסכמות עם בנק ישראל, ואני לא אוהב לדרוס את העסק - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

מה זה לדרוס? שנתיים לא עובדים איתי, לא עונים, לא - - - לא מצליח. דורסים את חברי הכנסת אז אתם נותנים לזה גב. דורסים את הציבור ודורסים את חברי הכנסת שנלחמים בשביל הציבור ואתה נותן לזה גב? לא - - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

יואב, אני רק אומר את הדבר הבא. לנו יש סימן שאלה גדול על המצב. אני אומר משהו שאנחנו אומרים הרבה בדיונים בינינו. אנחנו לא מרוצים מהתוצאה הסופית שמצטיירת פה. מי שאמור להביא מתווה לפתרון הוא אתם. הנוסח הזה לא טוב, לדעתי. אני רק חושב שאני מבין את התסכול של יואב שאומר שבמשך שנתיים הוא רוצה לפתור את בעיית הפירעון המוקדם. ברור שכשמנסחים את זה - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא רק זה - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

אבל הם מתנגדים לכל דבר.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

רועי, תקשיב רגע. פתרנו את נושא עמלת הבנקים כנגד פיקדון בנקאי. עבדנו איתכם שנה ולא יצא מזה כלום. תראו איך אתם נראים. תסתכלו במראה.

אתה רוצה שאני אעבוד איתם?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אתה צודק.

אני לא שלם עם הנוסח הזה - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

גם אני לא.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

שנייה. אני רק אסיים את המשפט. אני לא שלם עם הנוסח אבל בצדק אומרים, אם אין עבודה על נוסח אז הוועדה לא - - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

- - -

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - התוצאה הסופית שאנחנו מכירים – שהמחזורים הם בהיקף נמוך, שרק עשירון 9 ממחזר, שיש כאן ריביות שלא ברור למה צריך אותן, ולפחות בדיון הראשון היו הסברים לא משכנעים למה צריך. אנחנו בעצם אומרים שאנחנו משאירים את המצב כמו שהוא, ואומרים – יש תחרות ועמלת פירעון מוקדם היא גזרה משמים. אני מודה שגם אני לא השתכנעתי שזה מוצדק ועובדה שהציבור לא ממחזר משכנתאות, ואנחנו רוצים שהציבור ימחזר משכנתאות. השאלה היא איך מתקדמים. ברור שהשיטה הזאת שיהיה ויכוח עכשיו אם להחזיר לוועדת שרים או לא זה פוליטיקה, שאני אישית לא אוהב את ההתנהלות הזאת.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני גם רוצה לומר שתשימו לב שאף אחד מנציגי בנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר וכדומה לא העירו לנוסח עצמו. אני חייבת שיהיה כאן שיתוף פעולה ברמת הנוסח כדי להבין אם ככל שזאת תהיה החלטת הוועדה, האם הנוסח באמת מבטא כראוי את כוונת המחוקק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ירון, משפט.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

לדעתי, נוכח ההתנהלות שמרגיש - - - מול בנק ישראל חייבת להיות סנקציה. זה יהיה לא אחראי אם לא תהיה סנקציה - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ירון, ירון, עזוב. עודדה, תעמדי בפינה.

<< אורח >> ירון שגיא: << אורח >>

לא, באמת. הוא מדבר בעצמו שאם הם לא יתנו תשובה תוך שבוע הוא יעשה כך וכך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עודדה, בבקשה, לפני שאני מסכם.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

אנחנו קיבלנו את הנוסח הזה. הוא הוצג באתר של הוועדה, למיטב זיכרוני, ביום רביעי - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לפני שבוע.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

- - ולפניו הוצג נוסח אחר שהיה מוסכם עלינו. זה לא נכון שלא שיתפנו פעולה. התחייבנו בפני חבר הכנסת שנבחן את הנושא. אנחנו בחנו את הנושא ואת כל החלופות האפשרויות לאיזו ריבית נכון להצמיד את העמלה הזאת או אם לא נכון לבטל אותה וכדומה. נכון שהתוצאה לא הייתה מה שחבר הכנסת קיש היה רוצה אבל זה לא נכון שאנחנו לא משתפים פעולה. אנחנו משתפים פעולה עם כל חבר כנסת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה, גברתי.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אני חן פליישר מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות: אחת לעניין הרטרואקטיביות שחבר הכנסת קיש הזכיר. הוא לא מופיע בהצעה - -

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

הוא אמר שהוא לא מכניס - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הוא אמר שצריך להוסיף סעיף תחילה.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אני רוצה לחדד את זה שכרגע בנוסח שעבר קריאה ראשונה זה לא מופיע, וחשוב להוסיף את זה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

יש לכם הצעה בתחום?

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

בהצעת החוק של חבר הכנסת רועי פולקמן יש סעיף שנראה לנו - - - שמדבר על הסכמים שייקבעו מכאן והלאה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

- - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה הגיוני – לא לחול על הלוואות ישנות.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

- - - מוזכר.

והערה שנייה שהיא משפטית מכיוון של הרמוניה חקיקתית – הרי את הצעת החוק שעברה קריאה ראשונה ראינו, והיה עליה שיח והערנו עליה הערות, והיינו בקשר עם אתי ונעמה. הייתה לנו מחשבה שמכיוון שסעיף 13 לפקודת הבנקאות הוא סעיף מורכב שכבר יש בו הרבה תנאים והרבה התניות והוא מאוד עדין, הצענו לייצר את סעיף קטן (א1). התוספת האחרונה של חבר הכנסת קיש עושה פה קצת בלגן מבחינת ההרמוניה החקיקתית בגלל המיקום שלה והאופן שהיא משולבת. להבנתי, מה שאתה מבקש לעשות זה לתקן את סעיף 13(א)(2) לחוק שמסמיך את הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לקבוע את אותם מנגנונים של פירעון מוקדם. כאן אתה מבקש לצמצם את שיקול הדעת - - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

נכון. בהחלט.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לא רק לצמצם את שיקול הדעת – לחייב החזר ללקוח. פסקה (2) מדברת על הקפאת פירעון המוקדם בתשלום עמלה על-ידי הלקוח.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בדיוק.

המיקום נראה טוב. אני לא חושב שיש בעיה עם המיקום.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

ההערה שלי היא שבהסתכלות הכוללת של הדבר הזה יש כאן בעצם התערבות בסעיף ההסמכה וצריך רק לשים את זה על השולחן.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

התערבות לטובת - -

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

לא, אני לא מתערבת במהות. זאת שאלה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לכן נשמח לקבל כל הצעת נוסח ולדון עליה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה לומר את הדבר הבא: אני קובע מועד לדיון בעוד שבועיים - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתה לא רוצה להצביע?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הייתי עושה את זה והייתי עושה גם רביזיה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

- - - זה ברור, שהולכים לסיים את החקיקה - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מסיים לך אותה. אני נותן לך התחייבות.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

חשוב לשמוע. זה מסר לא לי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא מאשר את זה לא מהסיבה הטכנית. הבעיה היא שהנוסח הוא כל כך טעון תיקון - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זה ברור שהוא טעון תיקון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדיוק. לי ברור שהוא טעון תיקון. אני לא רוצה לעשות מעצמי – בכל זאת אני כבר הרבה שנים פה ולא אוהב לעשות דברים כאלה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אנחנו גם נעבוד על זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לכן אני אומר בצורה מאוד ברורה: בעוד שבועיים ייקוב הדין את ההר – אני מעביר את החוק לקריאה השנייה והשלישית. אני לא מתכוון לפתוח כאן דיונים. אני רוצה דיון על נוסח שפחות או יותר מוסכם. גם עשינו התקדמות גדולה מאוד גם לעניין ההדדיות וגם לעניינים אחרים, ואפשר לדבר בשפה משותפת בלי כל הנוסח הזה שהוא אפילו כבר לא למיטיבי לכת. אני חושב ששומרים את אלה שמכירים את הסעיף הזה בפורמלין שלא חס וחלילה יקרה להם משהו. נראה לי שיש איזה שניים-שלושה בבנק שיודעים את הניסוח הזה. אז אני אומר את זה בצורה מפורשת, לא ליד ולא כאילו. הממשלה בכל מקרה לא תיפול עד אז.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

מדובר ב-12 בחודש אז להאיץ מהלכים, בבקשה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

רגע, זה לא מספיק, אדוני. אם יהיה דיון ב-12 בחודש אנחנו צריכים לדעת מתי תגיע אלינו הצעת נוסח מתוקן כדי שנוכל לשבת ולדבר עליה.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

העמדה המקצועית שלנו היא שההצעה הזאת לא טובה. אני לא מבינה למה אנחנו - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתם לא רוצים לעזור בניסוח, זה גם בסדר. תגידו.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אתם רוצים שזה מה שיתקבל לקריאה שנייה ושלישית? עם כל הכבוד, אני רוצה לומר לך משהו, עודדה - -

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

- - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

- - עם כל הכבוד, ואני אומר את זה לפקיד הציבור הבכיר ביותר החל משר ולמטה. פקיד ציבור, עם כל הכבוד, לא יכול להרשות לעצמו להגיד, אנחנו מתנגדים אז פוס – לא משחקים את המשחק הזה. חברי הכנסת עשויים לקבל החלטה – או עלולים לקבל החלטה – תלוי בנקודת המבט – לקבל חקיקה גם בניגוד לעמדת הממשלה. לא יכול להיות שבספר החוקים יהיה נוסח לא ברור ולא ניתן לביצוע בגלל שהפקידות לא מוכנה לשתף פעולה. אין מצב כזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עודדה, עוד דבר - -

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

בוודאי שנשתף פעולה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה סטנדרט קורפוריישן, אני מרגיש את זה כל הזמן. אתם נחשפים לזה פעם ראשונה? הם לא רוצים אז זה לא יהיה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

- - - את ההערה שלך. למה אתם צריכים להמציא נוסח? כי אתם אומרים שהנוסח הזה - -

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

- - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

המסר הוא הדדיות. תביאו נוסח אחר שמשקף הדדיות. זה מה שמבקשים מכם. תגידו עכשיו שאתם לא רוצים לעשות את זה – זאת גם תשובה - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הנוסח הזה איננו טוב. לא - - -

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

- - אנחנו כולנו נדע עם איזו פקידות אנחנו מתעסקים.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

קודם כול, אתי יודעת, אנחנו בשיתוף פעולה שוטף - -
דובר >> אתי בנדלר: << דובר
תמיד. לכן נדהמתי לשמוע את ההערה הזאת.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

תמיד - - - נוסחים, כותבים אותם בעצמנו - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

- - שאת לא מבינה למה צריך להביא נוסח.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אנחנו משתפים פעולה ונשתף פעולה גם - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברשותך, אני רוצה לסכם.

אני שתקתי. אבל אני אומר בצורה מאוד ברורה: עודדה, אל תבני על ההודעה של משרד המשפטים שזה יחזור לוועדת שרים.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

יש תחושה ברורה שהם לא ישתפו פעולה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אותי זה לא מעניין. אתם רוצים שייצא חוק עקום – אתם שותפים בעניין הזה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לא, אדוני, אני מתנגדת לכך שייצא חוק עקום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גם אני מתנגד לזה אבל בסוף אנחנו מחליטים. המשימה שלנו היא הדדיות. הדדיות היא לא רק, לא יעזור לכם נקלקל לכם בכל מקרה. זה לא עובד כך.

אז, בסדר, אנחנו קבענו את 12 בחודש.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

שיעבירו את זה לשבוע הבא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני ב-12 בחודש מקיים דיון.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אבל מה שאומר חבר הכנסת קיש זה שתעבירו מוקדם ככל האפשר כדי שנוכל להעביר את זה לנציגי הבנקים כדי שיוכלו להיערך להערות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור, ברור.
דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר
אני אומר שוב לבנקים – נכון שהם לא מסכימים – אם אתם רוצים לתת הצעת נוסח שמשקפת את - - - תביאו. הם יותר משתפים פעולה. הם יודעים שזה הולך לקרות.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

לא, חבר הכנסת קיש - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתם מתנגדים, אני לא מדבר על זה. אבל אתם מבינים את כוונת המחוקק - -

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

שלא תהיינה אי הבנות, אנחנו מתנגדים להצעתך באופן מוחלט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הבנו. זה בסדר.

חברים יקרים, תודה רבה. הישיבה נעולה. 10:55


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים