פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



44
ועדת משנה לטיפול בזיהום אוויר הנגרם משריפות פסולת בשטחים פתוחים
16/09/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לטיפול בזיהום אוויר הנגרם משריפות פסולת בשטחים פתוחים
יום ראשון, ז' בתשרי התשע"ט (16 בספטמבר 2018), שעה 11:00

סיור ודיון בצור יגאל-כוכב יאיר בנושא: זיהום אויר הנגרם משריפת פסולת בשטחים פתוחים

חברי הוועדה: יעל גרמן – היו"ר
יעל כהן-פארן

אורן אסף חזן
דב חנין

ישראל דנציגר - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

גדעון מזור - מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

יניב גרין - אגף פיקוח, המשרד להגנת הסביבה

חיים תמם - ראש אגף בטיחות כב"ה, המשרד לבטחון פנים

בני אלבז - קב"ט ביטחון, משרד הביטחון

איזבלה קרקיס - אפידמיולוגית סביבתית, משרד הבריאות

יוסי דגן - מועצה אזורית שומרון

שלומי לנגר - ראש מועצת אורנית

שימי אליאל - ראש מועצת כוכב יאיר-צור יגאל

מוטי פרנקו - חבר מועצת העיר באר יעקב

חזי אייל - רכז מחוז צפון של עמותת 'רגבים'

ג'מילה הרדל ואכים - מנהלת עמותת 'אזרחים למען הסביבה'

יניב בלייכר - יו"ר עמותת 'אזרחים למען אוויר נקי'

ארז קנדיוטי - חבר, עמותת 'אזרחים למען אוויר נקי'

מרים יעקוביאן - עמותת, 'אזרחים למען אוויר נקי', תושבת צופים

איציק אזרי - תושב מתן, מועצה אזורית דרום השרון

טל פרנקל - תושבת נתניה, פעילת סביבה

כפיר ממן - תושב צור יצחק

שוש אזולאי

ס.ל., חבר תרגומים


סיור ודיון בצור יגאל-כוכב יאיר בנושא: זיהום אויר הנגרם משריפת פסולת בשטחים פתוחים


(בסיור)

בוקר טוב. יש לנו נושא בוער, תרתי משמע, אז קודם כל אני ממש מודה לכל הנוכחים שהגיעו מפני שבלעדיכם אנחנו לא נוכל לעשות את השינוי. אני מודה במיוחד ובראש ובראשונה ללאה, מנהלת הוועדה, שארגנה את הכול, וכמובן למנכ"ל המשרד שאיתנו ואני מעבירה לו את רשות הדיבור. בוקר טוב.

בוקר טוב לכולם. קודם כל תודה עוד פעם לכל חברי הכנסת שמצטרפים אלינו היום, תודה גדולה מאוד לכל התושבים שנאבקים ודוחפים את הנושא הזה כבר הרבה זמן. כמה מילים מאוד קצרות. הנושא הזה הוא עכשיו מכת מדינה וזה מלחמת חורמה שאנחנו צריכים להילחם. יש פה בעיה בריאותית מהמדרגה הראשונה, זיהום אוויר שנגרם משריפות והדבר הזה פוגע בבריאות של תושבי מדינת ישראל וזה לא רק באזור שאנחנו נראה היום, זה בכל מדינת ישראל.

יש ארבעה גורמי זיהום אוויר, זיהום אוויר מתחבורה, זיהום אוויר מייצור אנרגיה, זיהום אוויר מתעשייה וזיהום אוויר משריפות בשטחים פתוחים. הסיור הזה, מטרתו להעלות את הקשיים שיש היום במדינת ישראל כדי להביא סוף לתופעה הזו ואנחנו נתמקד גם באתגרים שיש מבחינת החוק לאכוף על מבעירים ומשליכי פסולת. אנחנו נדגיש את הקשר ההדוק בין חקיקת הפסולת בישראל ובכלל הטיפול בפסולת בישראל לשריפות והקשיים שיש בתחום הזה ואנחנו גם נדבר על בעיות של סמכויות בין הגופים השונים שעוסקים בבעיה הזאת ואתם תראו את קווי התפר, עד כמה הם מאתגרים.

אז אנחנו נראה קצת בעיניים ואחרי שאנחנו נראה בעיניים אנחנו נדון ובסופו של דבר אני מקווה שכל הדבר הזה יביא אותנו למעשה ושנצליח להפחית את זיהום האוויר משריפות בשטחים פתוחים, כי באמת זו בעיה חמורה מאוד לבריאות תושבי מדינת ישראל. אז, שוב, תודה רבה ותודה לדב שהצטרף אלינו.

בוקר טוב לכולם. אני גידי מזור, מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה. אנחנו יוצאים לדרך. אנחנו חשבנו במקור שהסיור יהיה שעה וחצי, אבל בסופו של דבר יש לנו שעה, אז אנחנו נצטמצם לשתי נקודות שבהן אנחנו נלך ונראה מצבורים של פסולת. הבחירה הייתה קשה כי יש המון נקודות כאלה, וכמו שאמרנו, שתי הנקודות שאנחנו נראה היום, הנקודה הראשונה תהיה באזור של ג'לג'וליה, הנקודה השנייה תהיה באזור של טייבה, אבל, כמו שאמרתי, את הבעיה הזאת יש לנו בכל הארץ.

אני יכול להגיד לכם שמחוז מרכז מלא בערימות של פסולת, בכל מקום. אפשר לראות את זה במועצות האזוריות, אפשר לראות את זה בערים הגדולות, אפשר לראות את זה באזור השרון, שהיום אנחנו נהיה בשתי נקודות. כמו שאמרתי, אלה שתי נקודות מתוך בעיה הרבה יותר גדולה וכוללת ועל רקע התמונות האלה אפשר יהיה לקיים את הדיון בידיעה שאנחנו למעשה נמצאים באזור שכל כולו נראה ככה. אז שיהיה לנו יום מהנה.

בוקר טוב. אני יניב מאזרחים למען אוויר נקי. אתם יכולים לראות, הנה, אפשר לראות שריפה, אולי זה אפילו המקום שאנחנו נוסעים אליו, ג'לג'וליה, יכול להיות, אני לא יודע, או כפר קאסם או כפר ברא. אם תסתכלו מהחלון מצד שמאל שלכם, אתם רואים את קלקיליה. קלקיליה היא אחד מהמוקדים הכי גדולים פה באזור של שריפות, היא למעשה בוערת כמעט כל הזמן. יש פה את שכונת אבו סנינה, שמנהלת גם אתר פיראטי, מימינכם מושב נווה ימין, אנחנו מכירים גם שם שני אתרים פיראטיים.

אנחנו נוסעים לכיוון ג'לג'וליה. בג'לג'וליה יש הרבה שריפות של פסולת ביתית, של פסולת בניין. יש פה גם תחנת דלק, איפה שהולכת לקום, מקווים שלא הולכת לקום, תחנת הכוח. יש שם תחנת מעבר, שכמו שאני מבין מגידי היא כבר לא חוקית, גם היא שורפת פסולת באופן קבוע. מצד שמאל, לכיוון אלפי מנשה, אם ממשיכים לאלפי מנשה יש שם אזור שלם של בדואים ששורפים באופן קבוע גם על בסיס יומי. זה בגזרה הזאת.
באזור התעשייה כפר ברא, ליד ג'לג'וליה, גם כן ובהמשך אזור תעשייה כפר קאסם, כל האזור הזה בוער 24 שעות, בעיקר בשעות הלילה. השריפה הזאת שאתם רואים עכשיו, היא יחסית קטנה ואלה השריפות שיש פה ביום. השריפות הגדולות באמת הן בלילה, אף אחד לא רואה אותן, אבל אנחנו מריחים אותן טוב מאוד, נושמים אותן טוב מאוד, או רע מאוד.

זה כפר ברא, לדעתי, אבל נגיע לשם ונראה. אתמול, כשבאתי בבוקר בשעה 10:00, הייתה שריפת צמיגים מתחת לגשר של כביש 6 לג'לג'וליה, ערימה של כמה עשרות צמיגים בסך הכול שבערה. אני הראיתי את התמונות, אני יכול להראות אחר כך את התמונות לכל השאר, כמה עשרות צמיגים, ששחררה עשן שחור פה לאוויר, חנקה פה את אורנית, את נירית.

יניב, תסביר מה אתם עושים. אתם רואים את השריפות כל הזמן ואתם פועל בזה, כבר כמה? שנתיים-שלוש, מה אתם עושים?

רואים את השריפות, אם אנחנו מזהים את מקור האש, אנחנו מתקשרים לכיבוי אש, בכיבוי אש צריך להגיד פה תודה לישראל, שרתם אותם למבצע הזה, כיבוי אש מגיעים ומכבים. עד לא מזמן הם פשוט לא היו מגיעים.

לא היו מגיעים. במנדט של כיבוי אש אם זה רק זיהום אוויר אז הם לא מחויבים להגיע. בשנה האחרונה הצלחנו, וולונטרית, לא לפי חוק, לשכנע אותם להגיע גם אם זה זיהום אוויר.

מה הרעיון? הרי הם מחויבים לחיי אדם.

לא, הם מכבים אש, לא עשן. הם אמרו את זה בוועדה של הכנסת: אם יש עשן אנחנו לא באים.

הם מחויבים להציל חיי אדם, ברגע שאנחנו נגדיר שזו פגיעה בחיי אדם - - -

אוה, שלומי, זה מה שצריך להגדיר.

זה מה שאני אומר, זה פגיעה בחיי אדם.

אתם יכולים לראות, כאן אפשר לראות עוד שריפה אחת. בצד השמאלי של ג'לג'וליה היה עד לפני כמה חודשים מקום אחד גדול, עכשיו סוללים כביש - - - הם לאט לאט פותחים מזבלה חדשה בדרום היישוב.

אני אמרתי את זה בוועדות הכנסת למיניהן, אני אומר את זה גם עכשיו, צריך לקרוא לאנשים האלה מחבלים, הם מחבלים לנו בבריאות, נקודה.

מה זה האתר הזה פה?

פה אנחנו נכנסים לאזור התעשייה של ג'לגוליה. האתר הזה, אני לא יודע מה זה, אני אישית לא ראיתי שריפות שם, אבל יש פה אתר אחד בג'לג'וליה שכל הזמן שורף.

יעל, אם לא יגדירו את האנשים האלה כמי שמחבל, לא טרוריסט, אנשים נרתעים מהמילה, מי שמחבל לנו בבריאות, מחבלים. לא טרוריסטים, מחבלים, הם מחבלים לנו בבריאות.

מי שמסכן חיים.

אז כיבוי אש לא יכלו להיות אדישים, המשטרה לא תוכל להיות אדישה.

וזו תהיה אחת המטרות שלנו, אחת המטרות שלנו זה לגייס את מכבי האש. אין דבר כזה - - -

הגיוס חייב להיות גיוס חוקי, כי כרגע בקשר ביני לבין דדי סגרתי את זה. מחר אני הולך, דדי הולך כי ועד העובדים זרק אותו, אז נגמר.

נכון, הרי כיבוי אש מחויבים להציל חיים, זה הייעוד שלהם.

זה לא רק כיבוי אש, כיבוי אש זה לכבות, אבל צריך למנוע.

ומי ימנע? אם המשטרה לא תטפל והצבא לא יטפל? ברגע שהם יוגדרו כמחבלים זה יפתור את הצרות שלנו.

אבל יניב צודק, הכיבוי זה אחרי שיש פה בעירה.

אתה עוד פעם נתפס לקטע של מחבל טרוריסט. זה לא טרוריסט, מחבלים לנו בבריאות. אגב, יהודים כמו ערבים, פלסטינאים כמו ישראלים.

אבל הוא צודק, גם במניעה צריך להגדיר, כי עוד רגע נגיע לאזור - - -

אני רוצה להגיד עוד משהו. אתם שומעים על הרבה שריפות קוצים, שריפות יערות, חורשות, איך אתם חושבים שהאש הזו פורצת? אבל יש לנו דוגמה פה מלפני כמה שבועות, שפינו תושבים פה בסלעית, ביער צור נתן, שריפה שהתחילה כשריפת פסולת. את סלעית פינו, לא?

פינו את צור מתן. השריפה התחילה בטייבה - - - על גני ילדים.

נכון, התחילה באמת בסמוך מאוד לגני ילדים. אסון הכרמל התחיל ככה, דרך אגב. גם יש שריפה בים המלח, אנחנו לא יודעים מה גרם לה עדיין. נחכה ונראה, כי אומרים שזה לא לאומני.

אגב, הדוח של מכבי אש על השריפה שסיפרתי עליה, היא בוודאות מטייבה.

אנחנו נכנסים עכשיו לשביל שמוביל לאזור התעשייה, רואים את השריפה ברקע שם.

היא באיו"ש, לדעתי, מעבר לכביש של אום אל חָבְּלֶה.

כן, לא אמרתי גם חָבְּלֶה, שורפים המון פסולת חקלאית. חָבְּלֶה זה אזור - - -

אפשר כבר להתחיל להסתכל פה לכל הצדדים, אתם תראו את הערימות של הפסולת והמצבורים, גם רואים את זה מעבר לסוללה הזאת, גם הסוללה היא בחלקה הגדול פסולת.

זה פסולת, למה בחלקה הגדול? כולה פסולת.

לא, תיכף תראי מה זה פסולת. אנחנו עכשיו נגיע לאזור של הנחל ואתם תראו שם את הפסולת. אנחנו לא נעצור בנקודה הזאת, אבל תוכלו להריח את הריח של הפגרים, הכול ביחד. זה הכול ביחד, יש לנו כאן גם פסולת, גם פגרים, פסולת מכל הסוגים ולפעמים גם ביוב.

לא אמרת שזה על נחל קנא.

נכון, זה על נחל קנא, המפגש - - -

שזורם לירקון.

וגם אחר כך, יש לנו את ההמשך, יש שם ממש אזור שלם של השלכת פסולת, באזור ג'לג'וליה.

יש רשות שאחראית על המקום הזה?

אתה יודע שיש פה אתר, למה לא היה פה מארב - - - אתה תופס את המשאית, מחרים את המשאית.

אורן, אתה רואה את המשטרה הירוקה?

היא לא עושה כלום?

בטח שהיא עושה, היא תופסת, בוודאי.

אז איך זה לא נגמר? זה בדיחה.

אז איך זה נהיה ככה?

גידי, אנחנו נמצאים פה קבוע, אין להם נוכחות בכלל בשטח.

אתם לא תוקפים ואתם לא רציניים ואתם לא אוכפים, אתם אוכפים איפה שנוח לכם. יש מקומות שאתם לא רוצים להתעסק, ובצדק, גם אתה מפחד על - - -

זה לא בסדר, אנחנו כולנו מסכימים ו - - -

יעל, מה שקורה זה סיור לעשות וי. להגיד 'הבאנו חברי כנסת, הבעיה זה חקיקה'. האחריות היא של המשרד לאיכות הסביבה.

לא, אנחנו ממש לא שם. אורן, אני איתך. אני גם אומרת, למה זה ככה?

עכשיו יש ועדה, היא oriented וזו המטרה. יש היום ועדת משנה שזה תפקידה, זה רק הספתח.

בואו נלך לשבת, לא צריך לראות ערימות של זבל. בואו נלך לשבת ונמצא פתרונות.

זה מה שנעשה. ב-12:00 נצא ונשב.

- - - בתור חבר כנסת. אתה רוצה לפתוח איתי חזית?

אורן, אורן.

תקשיב, זה הכישלון שלך, לא של אף אחד אחר.

אורן, סליחה, בוא, אני - - -

אורן, אנחנו רוצים לקדם את הדברים ביחד.

מה שאני רוצה להגיד פה, יש לנו עוד הרבה נקודות כאלה. אני לא יודע אם נספיק לשנייה, לפי לוח הזמנים, אבל זה בהחלט נקודת - - - יש כאן גם פסולת - - - וגם פסולת בניין, יש פה - - - יש עוד הרבה מקומות שיש לנו גם בעיה של - - -

גם פה יש.

כפר קאסם, כפר ברא, ג'לג'וליה, טירה, טייבה. אנחנו עם הכול.

זה תואם את כל המועצות האזוריות במדינת ישראל וגם בערים הגדולות. מה שאני רוצה להסביר שאנחנו פה בנקודה אחת, אבל יש לנו תופעה שהיא תופעה ארצית.

בשלב מסוים מציתים את זה.

בשלב מסוים גם מציתים את זה.

את זה פה הם שורפים?

ודאי, את רואה את הסימנים של השריפה. לא צריך פה להתאמץ יותר מדי, רואים את זה. זה מסוג הדברים שהם חלק מהבעיה. כשאנחנו מדברים על שריפה אנחנו מדברים כבר על השלב השני, השלב הראשון היה השלכה לא חוקית של הפסולת הזאת. אם היא לא הייתה מושלכת מן הסתם גם לא היה את הסכנה של השריפה.

את מי אפשר לתבוע פה?

אתה יכול להוציא צו למועצה לפנות את זה? עכשיו?

בוא תאמר לי את מי אתם יכולים לתבוע.

פה, במקרה הזה, מאחר שזה שטח פתוח זו הרשות המקומית.

והרשות המקומית היא?

היא במקרה הזה ג'לג'וליה וזה על התפר עם דרום השרון, זה גם וגם. אני יכול להגיד לך שאם אנחנו עכשיו נלך עם צווי פינוי לרשויות של מדינת ישראל, אנחנו מדברים על מיליארדי שקלים, שהם צריכים היום לפנות מתוך השטחים שלהם, זאת אומרת כל עירייה וכל מועצה אזורית תקבל עכשיו צווי ניקוי, לפנות את הפסולות האלה - - -

על לא עוול בכפה.

על לא עוול בכפה, אנחנו מדברים על מאות מיליוני - - -

לא בהכרח על לא עוול בכפה.

כן, אז זה יעלה מאות מיליונים.

התפקיד שלכם הוא להגן על הסביבה, זה התפקיד שלכם.

אני רוצה להוסיף פה משהו. אני רוצה להוסיף פן למה שגידי אומר, תעזבו רגע כמה זה יעלה. יש הוראה של היועץ המשפטי לממשלה - - - רשות אחרת, או רמ"י או רשות מקומית, בלי שהוא נתן לזה אישור וכשהוא צריך לתת לנו את האישור הוא דורש מאיתנו לראות שמיצינו את כל התהליכים, לבקש מהם לפנות ועוד פעם, ואם היא לא פינתה והיא אומרת שהיא לא יכולה לפנות ואז נכנסים לשיג ושיח אינסופי.

אבל אתם עושים את זה מול כל הרשויות שיש בהן דברים כאלה? זה באמת בכל הארץ.

אין ספק. אנחנו משתדלים וכוח האדם הוא מאוד מצומצם לעשות את זה, אבל זה תהליך שבסוף להביא את היועץ המשפטי לממשלה שיאשר לי לעשות תהליך להוציא צו פינוי מרשות מקומית כמעט ולא קורה.

יש לכם היו כסף שמיועד לרשויות הערביות, נכון? למעשה הן אלה שצריכות לעשות - - -

השקענו פה המון ב'סביבה שווה'.

האם אי אפשר לעשות את זה ולקזז מהכספים האלה? נעזוב אותם, הם לא יעשו. אתה פונה ואתה מבקש מהם, הרשות לא עושה את זה, תעשה את זה - - -

אתה מוציא את הכסף לפינוי ולוקח את זה מהכסף שלהם.

כן.

הכסף של 'סביבה שווה' הוא מאוד מוגבל.

כמה יש שם? מה זה מוגבל?

לכל רשות מקומית פחות משני מיליון, וכשאת מדברת זה שני מיליון שהם גם קיבלו - - -

300 מיליון שקל ארצי שהשתמשנו בו ב - - -

חבר'ה, אני חייב לומר, אתם מחפשים את המטבע מתחת לפנס.

כמה אנשים נתפסו? שאלה, תכלס, כמה משאיות הוחרמו בשנה האחרונה?

אורן, שנייה.

כמה נהגים נעצרו? כמה שופכים נעצרו? כמה אתרים נסגרו? מספרים, מספרים.

ישראל, אתם מחפשים את המטבע מתחת לפנס. תשקיעו עכשיו 100,000 שקל במיגור הערימה הזו, עוד שעתיים תהיה ערימה שם ולכן זה לא הפתרון, העלויות שמשיתים על הרשויות. צריך למנוע את ההגעה וצריך לתת בראש למי ששופך ולמי שמצית. לבוא ולהתמקד עכשיו באיך - - -

משרד המשפטים כאן?

אבל מי יעשה את זה? אין כוח אדם.

רגע, אז בשביל זה הסיור. לבוא היום ולהגיד איך אנחנו מפנים את זה. זה לא יביא מזור.

אני רוצה, ברשותכם, חשוב להבין את שרשרת הייצור, בסוף זה מתחיל מזה שהיום יש מוטיבציה כלכלית לשפוך במקום לא מוסדר, כי עולה לרשות מקומית הרבה יותר, שליש, לשפוך פה מאשר להביא ל - - - עכשיו, נוצרה פה תעשייה שלמה של קבלנים שאומרים: יש לי משאיות שממילא נוסעות, אני אסגור עסקה, או עם רשות או עם עסק, ואני בשליש או ב-20% אתן מחיר נמוך ואשפוך את זה בוואדי. אני מדבר איתכם בתור מחוקקים, אני אומר, אנחנו, היום עם חקיקת הפסולת במדינת ישראל, מייצרים אינסנטיב לעבריינות שבסוף מביאה לערימות האלה. זה השלב ששלומי מדבר עליו. קודם כל אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מונעים את המוטיבציה הראשונית הזו, אחרי זה אנחנו כבר מגיעים אל כל התהליכים הבאים, של מה אנחנו יכולים לעשות ובאיזה שטח ואם יש כוח אדם.

ישראל, בנושא של החקיקה, למשל - - -

שנייה, שלומי. ישראל, אתה מאמין שאם אנחנו נשית את האחריות גם על בעל הקרקע זה יעזור?

זה יאפשר לנו לעשות צווים הרבה יותר פשוטים, בגלל שהרבה יותר קל לי - - -

זה יוריד את האינסנטיב?

לא, את האינסנטיב זה לא יוריד, אבל זה יאפשר לי לעשות אכיפה יותר פשוטה.

אבל התיקון לחוק שמירת הניקיון כן יעזור להוריד את האינסנטיב, לפחות בנושא של פסולת הבניין. אותו תיקון של חוק שמירת הניקיון שניסינו לעשות, זה התחיל מזה שרצינו שהרשות המקומית תהיה אחראית. זו חקיקה שהתקדמה כבר, היא עברה, לדעתי, קריאה ראשונה, באיזה שהוא שלב היא נעצרה ואנחנו עברנו לחלופה ב', שבה הקבלנים כנקודת קצה אחראים מהתחלה ועד הסוף. כך או כך צריך מישהו שיהיה אחראי מהפסולת עד - - -

משפט ואנחנו עולים לאוטובוס. אתם רואים שיש לנו הרבה מאוד נושאים לדיון, אז יאללה, בואו נדון.

משפט אחד. הטלת האחריות תעזור בוודאות במקרה שיש מתחמים סגורים כפי שנמצא פה.

נכון, לא שטחים פתוחים.

בשטחים פתוחים זה אולי יותר בעייתי. יכול להיות שזה ייתן אינסנטיב לאכיפה גם, שהרשות המקומית תבוא ותשים מצלמות, אני לא יודע, אבל במתחמים סגורים זה בוודאות יעזור.

מתי ראש רשות נקרא לשימוע בסיטואציה כזו? איזה ראש רשות יישאר אדיש כשהוא יבוא לשימוע מולך על זיהום הסביבה? עזוב את השריפות. מתי זה קרה? כשאנחנו שאלנו אותך בכנס באורנית על כפר קאסם באת ואמרת שנתתם להם צ'אנס שלושה חודשים. למה? קודם כל למה שלושה חודשים? שלושה חודשים זה עוד 100 חולי סרטן, והדבר השני, עברו שלושה חודשים, עברה חצי שנה, ממשיכים לשרוף. מתי תיקח את ראש העיר, תעשה לו שימוש ותבוא ותגיד לו: חביבי, נגמרה הסבלנות?

הבעיה שהם עושים יותר מדי שימועים. השימועים האלה הם כמו ישיבות כאלה חבריות: נו נו, מה תעשו? הם אפילו לפעמים מגיעים לראש הרשות בעצמה.

אני פעם אחת נקראתי לשימוע אצלם, על ביוב. ראש רשות צריך לשקשק.

לא, לראש רשות זה לא מזיז. אני רואה אינספור סיכומי שימוע של ראשי רשויות, זה לא מזיז להם משום מה.

של המשרד?

כן, של המשרד להגנת הסביבה, כי זה אמור להיות טרום של הליך נוסף, אם אחר כך לא ממשיכים בזה זה לא עוזר.

רק דבר אחד לפני שאנחנו זזים. מבחינה אסטרטגית, לזכור שמה שאתם רואים פה יש מאות אם לא אלפים במדינת ישראל. אל תחשבו שזה מצטמצם לפה, זו בעיה אסטרטגית.

חברים יקרים, אני חושבת שאנחנו הבנו את העיקרון. מי שהיה איתנו בסיור במכר ג'דיידה ראה דברים הרבה יותר חמורים, מה שאומר שלמעשה בכל פינה שניתן לשפוך פסולת ושהעין לא רואה אותה זה מה שעושים. אז עכשיו אנחנו ניסע כדי להתחיל בדיון, וכמו שאמרתי, החל מסוף אוקטובר כל שבוע דיון בוועדת המשנה. אז מי שיש לו משהו לומר, שיכין את זה, כי אנחנו נשמע כמה שאפשר כל אחד מהנציגים. תודה.

שלום, שמי כפיר, אני גר בצור יצחק. אני רוצה כמה מילים לפני שאנחנו מגיעים, בתור אזרח פשוט, אנחנו לא גורם פוליטי, או נגד או בעד, אנחנו אזרחים פשוטים שגרים בסביבה פה. אני גר פה שש שנים, בצור יצחק, ואחת הסיבות שבאתי, מזמני, לקחתי יום חופש, לוועדה הזאת כדי להמחיש לכם מה קורה פה באמת, איך זה באמת מתבטא בשטח, השריפות האלה.

כרגע הילדים שלי נמצאים בבית הספר ובגנים בצור יצחק וכל יום, כל יום, משעות הבוקר ואחרי הצהריים, כשהם נמצאים בבתי הספר והגנים, מתרחשות שריפות. איך זה מתבטא הלכה למעשה? כשהם משחקים בהפסקה המנהלת רואה שיש עשן שחור במגרש ואומרת לכל הילדים להיכנס בחזרה לבית הספר ולסגור חלונות, כי זה צורב להם בעיניים ובגרון, הם באים הביתה ומספרים לי. אני לא עובד פה, אני עובד ביבנה ואחרי יום העבודה אני שומע שהילדים שלי, שרף להם בגרון, כי היה עשן שחור ששרף וצרב להם והם נשמו את זה. אני בטוח שכולכם יודעים מה ההשלכות של הדברים ששורפים פה ומה קורה בכל הציר הזה לידנו ברמה יומיומית, כשהם הולכים לגן השעשועים ואתה מריח שריפה והילד רץ ואומר לי: אבא, שורף לי בגרון, כי הוא נוסע באופניים.

השריפות האלה פוגעות בנו כל יום, בלי הפסקה, בלי שום הבחנה. וזה לא רק לנו, אנחנו מדברים גם עם התושבים של טייבה, אנחנו צמודים אליהם והם חווים את זה יום יום, גם התושבים שלהם. אתם יודעים מה יקרה פה בעוד כמה שנים, כשאנחנו נגלה חס וחלילה מחלות אצל הילדים שלנו, כי אנחנו כרגע לא טיפלנו בזה ברמה של אס.או.אס. זה יותר מגניבת רכבים, מצדי שיגנבו לי את הרכב כל יום מאשר שילד שלי יבוא ויגיד לי שהוא הריח דבר כזה בזמן בית הספר או הגן שלהם.

אגב, הגננת לפני שבוע סגרה את כל הילדים בגן כי שרפו צמיגים במוסך מול הגן שלהם, שהוא צמוד לטייבה, באזור המוסכים. זה מקום ידוע, הוא שרף שם את הצמיגים שלו וכל העשן נכנס להם לגן. כשאנחנו באנו לאסוף את הילדים אחרי הצהריים העשן עדיין היה במסדרונות של הגן. הילדים חוו את זה ואמרו: אבא, שרף לי בעיניים, שרף לי בגרון. תחשבו מה זה שהילדים שלכם נושמים את זה כל יום. תודה.

תודה לך.

אני מצטרף למה שנאמר פה וחוזר על מה שאני אומר מתחת לכל עץ רענן, האנשים האלה מחבלים לכולנו בבריאות וצריך להגדיר אותם כמחבלים. הם מחבלים לנו בבריאות של הילדים שלנו, שלנו, של כל מי שנמצא בסביבה שלהם.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו שאנחנו מסיימים את הסיור וקודם כל לומר תודה לך, שימי, על כך שאתה ארגנת את הסיור הזה ואני רוצה להתנצל על כך שאנחנו לא הספקנו לראות את מה שרציתם שנראה, אבל אני חושבת שהבנו את הרעיון. אם נראה עוד אתר ועוד מקום, הרי זה לא משנה, אנחנו ראינו, כמו שאמרתי, במכר ג'דיידה, היינו בכאבול, היינו כאן, בכל מקום אנחנו רואים, וכמו שאמר שימי כאן, בכל מקום שרק העין לא שוזפת אותו ורק ניתן אז פשוט שופכים את הפסולת. אז אנחנו עכשיו נתכנס לדיון הראשון שלנו כדי לראות מה עושים ותודה לכולם.
(בישיבה)

שלום לכולם. כל אחד יקבל רשות דיבור ולאחר מכן ננסה לרכז ולסכם וגם כמובן להוציא מספר החלטות. אני רוצה להתחיל ברשות הדיבור לחברי הכנסת. יעל כהן פארן.

אנחנו שומעים כבר חודשים רבים, אם לא לומר שנתיים ימים, על כל מה שקורה כאן באזור השרון. כמו שנאמר גם בסיור, היינו לפני פחות מחודש, יעל גרמן ואני, בצפון, באזור כאבול בגליל המערבי, המצב, לא תשמחו לשמוע שהוא גרוע יותר, כי זה לא משמח, אבל המצב נוראי וכמו שאמר המנכ"ל, גם במהלך הסיור, בכל הארץ זאת מכת מדינה. אין לי ספק שכאן זה יותר גרוע. אני כל פעם נוסעת בכביש 6, אני גרה בפרדס חנה, נוסעת לירושלים, אין פעם שאני נוסעת בכביש 6 ואני לא רואה איזה תמרת עשן באזור כאן, מימין או משמאל, לפעמים משניהם, פשוט רואה את זה כל יום, זה באמת פשוט כל יום וזה בלתי נסבל ובלתי נתפס. אתם לא צריכים לחיות תחת העננה הזאת של העשן, הילדים שלכם לא צריכים לצאת, כמו שכפיר תיאר לנו באוטובוס, עם ריח של עשן מהגן.

אני באמת חושבת שיש כאן כשל מערכתי, כשל של המערכת, שאנחנו מבינים כמה הוא גדול רק כשהוא מתפוצץ, אבל זהו, הוא הגיע לנקודה שזה מתפוצץ, שזה רתיחה. הכשל היה תמיד קטן, אבל די, נגמר, לא מוכנים יותר, צריך לטפל בזה ברמה כוללת. דיברנו גם באוטובוס על הקשיים שיש למשרד היום לטפל, אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן, בהרבה ועדות, בהרבה תחומים, אין למשרד את כוח האדם שהוא צריך כדי לאכוף אכיפה סביבתית ראויה לאזרחי מדינת ישראל, נקודה. זה דבר ראשון, הם צריכים להגדיל את מספר המפקחים והפקחים והשוטרים הירוקים שיש להם, שזה עשרות בודדות, למאות. זו המשימה הראשונה, להגיע לכך שיש לו אנשים לאכוף את העניינים הסביבתיים, כי הם פוגעים בחיים, שלנו, של כולנו.

והדבר השני זה באמת ברמה של הפסולת. יש כאן עניינים משפטיים ומשרד המשפטים צריך להירתם לעניין. יש היום יכולת טכנולוגית לדעת בדיוק על כל משאית שיצאה ולאן היא פרקה את הפסולת שלה ואם היא עשתה את זה במקום לא חוקי צריך לשלול את הרישיון או לקנוס אותה באלפי שקלים רבים. זה לא נעשה כי יש פה עניינים חוקיים. צריך לפתור אותם ואנחנו פה בכנסת נפתור אותם כי פשוט אזרחי מדינת ישראל משלמים את המחיר, וזה לא הגיוני, זה לא יכול להמשיך. תודה.

תודה. חברי דב חנין.

תודה רבה. קודם כל ברכות, יעל ויעל, יושבת ראש הוועדה וחברת הוועדה. אני לא חבר הוועדה, אני סתם שחקן תגבור.

לא סתם.

אבל אני חייב לומר לכם שאני עוקב אחרי עבודת הוועדה הזו, אני חושב שזו עבודה מאוד חשובה. יעל, אני מברך אותך על זה שאת לקחת את הנושא הזה ומובילה אותו ואני מאוד מקווה שוועדת המשנה תצליח להטביע חותם ולעשות שינוי.

אנחנו כולנו ראינו את המציאות הקשה שיש כאן באזור וכמי שמסתובב בארץ אני חייב לשתף אתכם, תושבי האזור הזה, שבעוד הרבה אזורים בארץ המציאות היא איומה ונוראה בתחום הזה ומחייבת שינוי כי אנחנו מדברים לא רק על איכות חיים, אנחנו מדברים ממש על החיים עצמם, אנחנו מדברים על פגיעות קשות בבריאות. גם אתרי הפסולת, גם שריפת הפסולת, הנזקים הם מאוד מאוד קשים ואני מניח שהיושבים כאן יודעים אותם.

מה צריך לעשות? ישנם כל מיני נושאים של אכיפה שאתם הצעתם, ואני תומך בכל המנגנונים שאתם הצעתם, ברמת החקיקה אני רוצה להתייחס בקיצור לשלושה או ארבעה מהלכים. מהלך אחד הוא מהלך, יעל, של חוק שאת מקדמת. אני מאוד מקווה ש - - -

החוק עבר.

חוק שעבר?

אבל צריך להמשיך אותו.

הרחבתו.

הרחבה.

בדיוק. החוק עבר, אבל הוא צריך להיות ממומש והוא צריך להיות מופעל באופן מעשי. אני רוצה לומר לכם שגם לפני התיקון הזה אני חושב ששריפת פסולת היא עבירה אסורה על פי חוק אוויר נקי. אני מכיר היטב את חוק אוויר נקי, אני הייתי בין המובילים שלו, לכן כשאני מדבר על אכיפה של החוק של יעל אני מדבר גם על האכיפה של החוק שלי. שני החוקים האלה לא מספיק נאכפים.

איפה הבעיה באכיפה? אמרה יעל, ובצדק, למשרד להגנת הסביבה יש תקציב מאוד קטן, מעט מאוד פקחים. גם עם זה ניסינו להתמודד. העברתי בכנסת בזמנו חוק שנקרא חוק האכיפה הסביבתית, סמכויות של פקחי רשויות מקומיות, אבל גם החוק הזה לא מופעל. רשויות מקומיות רבות לא משתמשות בהזדמנות שיש להם להפוך את הפקחים שלהם לפקחים סביבתיים לכל דבר ועניין, עם כל הסמכויות שיש לפקחים של המשרד להגנת הסביבה.

רשות מעל 20,000 חייבת לעשות את זה.

רשות מעל 20,000 מחויבת לעשות את זה, אבל יש גם קצת עיכובים מצד הממשלה, לא כל הכדורים במגרש של הרשויות. הדבר הזה הוא פשוט אבסורד, כי החוק הזה נותן לרשויות המקומיות גם את הסמכויות וגם את הכסף. הוא אומר להם, אתם תבצעו את האכיפה הסביבתית, הקנסות הולכים לקופה שלכם. זה חוק שהיה מאוד קשה להעביר אותו, נגד האוצר ונגד כל המנגנונים הקיימים בארץ, חבל שהוא לא מיושם, צריך גם להרחיב אותו למועצות אזוריות, הדבר הזה מאוד מאוד חשוב ומאוד חיוני.

אז זה ברמת החקיקה, אבל אני חייב לומר שאני חושב שחקיקה לבדה לא תועיל מכיוון שיש כאן בעיות עומק יותר רציניות. אדוני המנכ"ל, אתה דיברת על אחת הבעיות האלה והיא הבעיה של המנגנון הכלכלי. בעצם אנחנו חיים היום במציאות שזה פשוט משתלם להיות עבריין. במקום להסתבך, לשלם הרבה כסף, להיכנס לכל התהליכים שהמדינה יצרה, עדיף, זול יותר, נוח יותר וקצר יותר לשפוך פסולת ולשרוף פסולת. זה מצב אבסורדי.

אני העברתי בזמנו חוק בכנסת שנקרא 'מזהם משלם', שעובד יחסית לא רע ביחס למזהמים גדולים, אבל הוא לא עובד מספיק טוב ביחס למזהמים קטנים. פה אנחנו מדברים על מזהמים יחסית קטנים, שכל ה - - -

לא, הם לא קטנים.

לא, הם לא קטנים ביחס אליכם, אבל ביחס לתעשייה הם מייצרים הרבה זיהום של מיקרו מזהמים ואנחנו צריכים לייצר מנגנונים שיהפכו את החוק הזה לאפקטיבי גם לגבי מזהמים יותר קטנים.

ונקודה אחרונה, יש פה בעצם בעיית משילות מובהקת. המילה משילות היא מילה שמשתמשים בה הרבה פעמים לרעה והיא מילה שמשמשת בפוליטיקה לכל מיני דברים לא טובים, אבל פה יש בעיית משילות אמיתית כי המערכות הציבוריות, החל במדינה וכלה ברשויות המקומיות, לא מצליחות לעשות את עבודתן בגלל בעיית משילות. חלק מבעיית המשילות הזו זו העובדה שיש פה יחסים בעייתיים בין חצר אחורית לחצר קדמית. החצר האחורית מאוד מוזנחת. אני אגיד את זה במילים פחות דיפלומטיות, בחצר האחורית יש הפקרות, הפקרות מוחלטת, לא רק, אגב, בענייני פסולת. בכלל, החצר האחורית לא מתפקדת, לרשויות המקומיות שלה אין כסף לשלם משכורות אפילו, בטח לא לטפל בסביבה ובטח לא להתנהל בצורה רצינית ומסודרת והתוצאה קטסטרופה. פה בשרון, אנחנו נמצאים במצב שבו חצרות אחוריות וחצרות קדמיות מאוד צמודות זו לזו וחלק מכם חיים בחצרות מאוד קדמיות של ישראל, במקומות וביישובים באמת יפים ומסודרים, אבל אתם רואים שכשהשכנים שלכם בזבל אז גם אתם בזבל.

מה עושים בעניין הזה? אחד הפתרונות זה מהלך שדווקא מקודם עכשיו ואני מאוד מאוד תולה בו תקווה וזה הפתרון של האשכולות. הפתרון של האשכולות אומר שאנחנו לוקחים רשויות מקומיות, מחברים אותן ביחד, לא בכוח, ברצון טוב, בכדי שהם ביחד יתמודדו עם בעיות משותפות לתושבים של האזור. ג'לג'וליה לבד לא מסוגלת, טייבה לבד לא מסוגלת, אבל יחד עם כוכב יאיר ועם כפר סבא ועם היישובים החזקים שבאזור ומועצת דרום השרון, ביחד מייצרים אשכול והוא מייצר פתרון.

המנגנון הזה של האשכולות היום הוא מנגנון וולונטרי, בעצם הרשויות גם מחליטות אם הן מצטרפות לאשכול וגם מחליטות ביחד מה עושה האשכול הזה. אני פונה פה לראשי הרשויות ואני מוכן את אותה פנייה להפנות גם לראשי הרשויות המקומיות הערביות, שאני לא רואה את רובן פה, וחבל, לפנות אליהם ביחד כדי שיישבו מסביב לשולחן, ייצרו אשכולות חזקים ואפקטיביים, יחד עם משרדי הממשלה, לעשות פה שינוי. השינוי הזה מגיע לכם, כל יום שעובר חבל, תודה רבה.

טוב, זה תענוג תמיד לשמוע את דב, ודב, אני מבקשת ממך שתצטרף לוועדה.

אני מוכן להיות בהתנדבות.

הוא לא חבר ועדת הפנים.

אוקיי, אבל אתה יכול בתור חבר כנסת להגיע תמיד לדיונים, כל הרעיונות שלך שפתיים יישקו.

אם הוא לא חבר ועדה הוא לא יכול להיות חבר בוועדת המשנה.

הוא לא יכול להיות חבר, אבל הוא יכול להיות נוכח בכל הישיבות ולתרום מחוכמתו ומהידע ומהניסיון ומהרעיונות היפים. שימי, בבקשה.

אני לא המנכ"ל.

המנכ"ל ביקש לסכם בסוף כדי לומר מה הוא יעשה ולכן אנחנו קודם כל נשמע את כולם.

מאה אחוז. טוב, קודם כל ברוכים הבאים לכוכב יאיר-צור יגאל, אני שמח לארח את הוועדה בדיון הראשון שלה כתת ועדה. סיור שני, דיון ראשון, נכון?

נכון.

הייתי גם שותף לתהליך, יחד עם העמותה לאוויר נקי. היינו לכל אורך הדרך והחשיבות של הוועדה זה עוד איזה מדרגה מסוימת בתהליך וגם המנכ"ל ואנשיו יהיו שותפים מצד אחד ביחד לנושא של הטיפול המשמעותי. כמו שנאמר והבנו וכולנו ראינו, גם עכשיו וגם ראיתם בסיורים הקודמים, זו בעיה ארצית במובן מסוים.

אנחנו נמצאים באזור שלנו ובאמת חשוב לנו המקום והסביבה ואני רוצה לגעת בנקודה, כולנו יודעים, יש פה את הדוחות, יש פה את המשמעויות, את החוק, את האכיפה, את הרגולציה שצריך, לא הכול זה המשרד להגנת הסביבה, ולמה אני אומר את זה? יש פה עוד נציגים חוץ מגורמי האכיפה, אני רואה פה נציג ממשטרת ישראל ונציג כבאות ארצית. יש פה עוד משרדי ממשלה?

כן, משרד המשפטים, משרד החקלאות.

ומשרד הבריאות.

לא שאלתי את השאלה הזו סתם.

המינהל האזרחי פה.

כן, ראיתי את בני, המינהל האזרחי, זה עדיין לא משרד ממשלתי. בני הוא גם דמות מפתח, אני רואה אותו כמקביל לפחות לגידי מזור מבחינת אזורי החלוקה והאחריות הרגולטיבית, ברור, תחת המשרד להגנת הסביבה, אבל אני רוצה לגעת בנקודה שהיא גם משמעותית בעניין הזה, גם כחברי הכנסת והמחוקק וגם כוועדה. יש פה משרדי ממשלה שהם חייבים להיות חלק מהעניין הזה, זה לא הכול המשרד להגנת הסביבה. נכון, יש לו את האחריות ויש לו את הסמכות והוא הרגולטור המוביל, אבל יש פה את משרד הביטחון, משרד הבריאות כמובן מאוד משמעותי פה, משרד המשפטים מאוד משמעותי פה, המשרד לבטחון פנים מאוד משמעותי פה, משטרת ישראל כבר אמרנו, המשטרה הירוקה, משרד הפנים. יש פה רשימה של משרדים שצריך לאסוף אותם ביחד, הם צריכים להיות מחויבים לתהליך הזה כי אם הם לא יהיו אז יש פה חלקים חסרים, אם אחד לא יכול לעשות משהו אחד אז השני לא יכול לגבות אותו בתחום שלו ולהיות מיינדד לטיפול המשמעותי בזיהום הזה שגורם לפגיעה בכולנו, ולא משנה באיזה קו ובאיזה צד ובאיזה יישוב ובאיזה מגזר.
זו הנקודה שרציתי לגעת בה. כולנו מדברים על אותם דברים פחות או יותר, כולנו מבינים את הבעיה, את עוצמת הבעיה, את הפריסה שלה, אבל השילוב הזה של הכוחות של משרדי הממשלה הוא לפעמים סופר משמעותי כדי לעלות למדרגות הבאות בטיפול בעניין הזה.

שימי, איפה החבר'ה עם הכסף? משרד האוצר לא פה.

משרד האוצר לא אמרתי. בסדר, יש פה הרבה משרדים שצריכים להיות שותפים לעניין, שותפים ומחויבים לתהליך. זה לא שותפים כדי לבוא ול - - -

שימי, תודה רבה. שלומי לנגר, אורנית, סובל מספר אחת, נדמה לי.

קודם כל אני מודה ליעל, על היוזמה, ולישראל, על ההירתמות ולשאר חברי הכנסת - - -

היוזמה של יואב קיש.

של יואב, שלא נמצא פה איתנו. יש לי איזה שהיא תחושת תסכול. זה מתחיל להזכיר לי את מזג האוויר, כולם מדברים על מזג האוויר, אבל לא עושים שום דבר. אני מתוסכל בכמה מעגלים, גם בנושא מה שקורה בשטח, גם בנושא שלאורך כל הדרך אמרתי את זה ובוועדה הקודמת, יש חציצה, יש הפרדה דיכוטומית בין מערבית לקו הירוק לבין מזרחית לקו הירוק. דיבר חבר הכנסת חנין על החוק, על היוזמה שלך, דיברנו על זה בוועדה הקודמת, עדיין לא בא לידי ביטוי הנושא של יהודה ושומרון.

ביהודה ושומרון יש צו אלוף.

אוקיי, עד שהוא לא חותם, כמו כל דבר - - -

הוא חתם?

חתם.

הוא לא חתם עדיין. הוא חתם?

לדעתי יש צו אלוף.

אני לא מכיר. אם כן, זו בשורה טובה. בני?

הוא אומר שמזמן יש.

לא, על החוק הזה. על החוק שעבר במאי, ביוני.

האלוף חתם על החוק החדש?

לא, לא חתם. אם לא תתערבו זה ייקח 20 שנה. כמו החוקים הקודמים שלך.

לא, חלקים מחוק אוויר נקי המפקד הצבאי חתם עליהם.

נכון, אבל על החקיקה החדשה - - -

לא על החקיקה החדשה, אבל הם יכולים לפעול לפי החקיקה הקיימת.

אנחנו לא שומעים, אולי נשמע את בני?

אני אסיים.

אני אתן לכם רקע. הוא יסיים ואני אתן לכם - - -

בסדר גמור.

צריך לזכור שלעשן אין גבולות ושריפה שנדלקת באלפי מנשה אז מריחים אותה בכוכב יאיר ושריפה שמדליקים בקלקיליה או בטייבה או בקלנסואה אנחנו מריחים ואולי בגלל משטר הרוחות אורנית "נהנית", במרכאות כפולות ומכופלות, מכל הכיוונים, 360 מעלות.

אני חוזר וגורס שצריך לראות את הטיפול בנושא הזה בכמה מעגלים במקביל ואני לא מצליח לפרוץ את הקשר הגורדי הזה על מנת לגרום שזה יקרה. הדבר הראשון זה מניעה. מניעה שלא תאפשר לאותה משאית להגיע ולשפוך או לאותו קבלן להגיע ולשפוך, המניעה שתגרום לאותו בעל חממה שפשוט בחילופי העונות לוקח את הניילונים, וכולנו גרים בסמיכות, את הניילונים ואת חומרי ההדברה ומדליק, או מה ששמענו על השריפה האיומה ביום שבת בבוקר עם הצמיגים למטה.

אז קודם כל מניעה. ליד המניעה חייבת להיות אכיפה. עכשיו, אנחנו כולנו מכירים את הכוחות הפועלים מבחינת משאבים וכו', הנושא של אכיפה צריך להפנים שללא שינוי טרמינולוגי, ואת שומעת את זה יותר מפעם אחת, אני יודע שהמנכ"ל מסכים איתי, האנשים האלה מחבלים לנו בבריאות, הם מרעילים אותנו, הם מחבלים לנו בבריאות. יש רתיעה מלקרוא להם מחבלים, כי הקונוטציה הראשונה זה טרוריסטים. אני לא אומר טרוריסטים, הם לא עוברים שטיפת מוח במסגדים, הם מחבלים לנו בבריאות. הרי כל בר דעת, ובטח מי שיושב פה סביב השולחן, מבין שכשמישהו מדליק צמיג או ג'ריקן שהכיל חומרי הדברה הוא לא עוזר לבריאות שלנו, הוא מחבל לנו בבריאות.

היכולת שלנו להוביל את הטרמינולוגיה הזו ולקרוא להם מחבלים יכולה לתת מענה. לא שכיבוי אש, כמו שאומר המנכ"ל, בצורה ווולונטרית, בצורה חברית, נדרש לטפל בדליקות האלה, אלא מתוקף החקיקה. כיבוי אש, לצורך העניין, אחראי על הצלת חיי אדם. אז נכון שבאמת דליקה שפורצת בתוך בית יכולה לפגוע בחיי אדם בטווח זמן מהיר, אבל דליקה כזו שאנחנו נושמים את האוויר, והסיפורים שכולנו מכירים ושומעים פה הם סיפורים שאנחנו חווים אותם ברמה האישית, אז תוך שנה, שנתיים, חמש, אני כבר לא רוצה לדבר על הנזקים הכלכליים למדינת ישראל, של כל מקרה סרטן כזה או אחר שפוגע.

המעגל השלישי זה הנושא של הסיכון. למעשה, אני חושב, ויתקן אותי בני, למעט המרחב של אורנית לא קיים סיכון. לא קיים מצב שמגיע מישהו ואומר לבעל החממה: דירבאלק, אם אתה תעשה את השטות הזו אני סוגר לך, הורס לך, או משהו כזה. ואמרתי למנכ"ל, לדעתי ביהודה ושומרון העסק הרבה יותר קל מאשר בישראל, תיכף נדבר על ישראל.

הדבר האחרון, אין, לא יעזור כלום, צריך להשקיע פה בהסברה. אני לא מצליח להבין איך הם לא מבינים שהם עצמם מרעילים את עצמם. חייבים להשקיע פה בהסברה. אני לא מכיר, לא תכניות בטלוויזיה, אני לא רואה איך המשרד להגנת הסביבה משקיע כסף בהסברה, אגב לכלל אזרחי מדינת ישראל.

והובטח לנו לפני שנה.

אגב, אני חייב לציין ביושרה, זה לא רק ערבים עושים את זה. גם החקלאים באזור השרון, אני רוכב על אופניים ואני רואה בשבתות את הזרדים שלהם ואת החומרים, גם הם עושים את זה.

אתרים פיראטיים.

הנושא של הסברה הוא בעוכרינו. גם בעוכרינו אנחנו האזרחים, וגם זה שמדליק לא ממש מודע. דיברנו על הנושא הזה של הקו הירוק, אני חושב שחייבים להוביל שפה אחידה שמזרחית לקו הירוק ומערבית לקו הירוק אותו דבר. הפועל היוצא של כל מה שאני אומר זה הנושא של ענישה. אם היום אין גוף שיכול לבוא ולהגיד: אוקיי, נתפסת מדליק או נתפסת שופך, אין סנקציות. תעשיית הכסף שמפתה את האנשים האלה מול היכולת לתפוס איש שכזה מאפשרת לכולם להמשיך לעשות את זה. דיברנו על עלויות למשק של כל אחד שנפגע, אני חושב שהאכיפה היא בטלה בשישים.

יש לי בטן מלאה על הפעולות של המשרד, ישראל, ואמרתי לך, כאשר בכנס שהיה באורנית נאמר לנו שניתנו שלושה חודשים לכפר קאסם להפסיק לעשות את הפעולות האלה ומאז עברה שנה והם ממשיכים ואין למשרד שיניים לקרוא לראש הרשות, ולא משנה אם זה כוכב יאיר, אורנית, כפר קאסם או ג'לג'וליה, לקרוא לו לשימוע ולהגיד לו: תשמע, אתה פה מסתכן בעבירה פלילית או השד יודע מה. אני מבין את התסכול של ישראל, חייבים לשנות את החקיקה בנושא הזה.

וכן, איגום משאבים. גם בוועדות הפנים של הכנסת וגם בסיורים יש נציגים מכל המשרדים, אבל הנציגים, עם כל הכבוד, הם נציגים זוטרים. זה חייב להיות ברמה של מנכ"לים, כי ללא כסף ישראל לא יוכל לעבוד והציוד של המינהל האזרחי, או הכבאים, או המפקחים, ללא שינוי חקיקה, ומשרד המשפטים, שמענו בסיור כל הדרך, אומר איך לא, איך אי אפשר לעשות, איך בית המשפט לא מגיע לשורה התחתונה. זה צריך להיות ברמה של מנכ"לים של משרדים, לא ברמה של הפקידות, ככל שהיא לא תהיה בכירה, וכמובן כל המשרדים שפירט פה שימי ידידי, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד החקלאות. אנחנו לא רואים את המשרדים האלה. תודה.

תודה רבה, שלומי. יוסי, בבקשה. אני רוצה שבני יתייחס גם למה שיוסי אומר. יוסי ידבר בקצרה כדי שבני יוכל להשיב לו.

טוב, קודם כל שוב, אני מודה לכל חברות הכנסת וחבר הכנסת שהגיעו.

הגיעו שני חברי כנסת, אחד עזב בינתיים.

טוב. חברות הכנסת וחברי הכנסת שהגיעו, זה לא טריוויאלי לראות כאן גם מחד"ש ומ'יש עתיד' ומהמחנה הציוני ומהליכוד, כן, מכולם ביחד, וקודם כל שאפו לכל הנוכחות והנוכחים כאן על זה שאנחנו מצליחים לייצר מאבק של כל הקצוות, זה דבר שהוא חשוב לכולם. אמרתי את זה כבר פעם, בפעם השנייה שזה קורה זה מראה שיש לנו, אפשר להביא את המדינה לעתיד טוב. אני חושב שחוץ מלהודות למארח, לשימי היקר, צריך להודות לאנשים היקרים מ'אזרחים למען אוויר נקי' שמצליחים לקבץ את כולנו, אני אישית מצדיע לכם, אצלנו זו מרים יעקוביאן מצופים, שכל בוקר אתה מקבל מהם את התזכורת ואני מודה לכם.

עכשיו אני אגיד בקצרה שלוש נקודות. אני חושב שהמכנה המשותף של כל הנוכחות והנוכחים כאן, כולל משרדי הממשלה, שכולם רוצים לפתור את זה. בהתחלה אני חשבתי שאולי זה לא מעניין, את כולם זה מעניין, הבעיה שמרוב רצון טוב וכוונות טובות, אם לא יהיה שינוי אמיתי בפרדיגמה של המערכת, אם לא תהיה תפיסה שהשריפות הללו הן סכנה לא פחות מסכנה ביטחונית ויתייחסו לזה בהתאם זה ימשיך להיות ככה. כולם פה עם רצון טוב, בני אלבז היקר עם רצון טוב, וכמובן מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומנהל המחוז והמשטרה, כולם פה עם רצון טוב, אבל אם לא יהיה שינוי פרדיגמה בכסף ובשיניים זה לא יקרה. אני טוען שיותר אנשים בשנים האלה נפגעים, בוודאי ברמה של פגיעה קשה בבריאות, יותר מאשר מטרור. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, אחד המקומות המרכזיים אצלנו זה קלקיליה. יש בג"צ שאנחנו הגשנו, המועצה האזורית שומרון יחד עם רגבים בעניין. התגלתה תמונה, ושוב, אני חושב שבני עושה ככל שהוא יכול, רק מחמאות יש לי אליו, אנשים פה יודעים שאני לא מהחנפנים, יש לי רק מחמאות אליו, אבל זה חייב להיות שינוי מלמעלה ברמה של שינוי תפיסה. יש פה חוסר אפקטיביות, שמצד אחד אישרו להם ב-2010 כבר להטמין בצורה לא חוקית, אבל השריפות ממשיכות וזה לא הגיוני. משהו פה לא עובד, ההסתכלות, אם אנחנו נבין, אם הרשויות של המדינה יבינו, זה כמו בעיה ביטחונית, אני לא יודע אם בכוונה או לא בכוונה, אבל ודאי שזה כמו בעיה ביטחונית ואנשים נהרגים מזה, בריאותם של אנשים נפגעת מזה בצורה קשה וזה לא ישתנה.

יש לנו גן ילדים בצופים, שחצי מהילדים שם עם משאפים, או עם פתרונות דומים למשאפים, עם אסטמה בשלבים כאלה ואחרים, כי זה ליד קלקיליה. תמיד כשאני חושב על הילדים שלנו מצופים, אני לא יכול שלא לחשוב על הילדים מקלקיליה, שהם עוד יותר נפגעים מזה והם לא מעזים לדבר כי אם הם ידברו ברשות הפלסטינית יטפלו בהם כמו שמטפלים ברשות הפלסטינית. מרים יעקוביאן יכולה כל בוקר לצעוק עליי כל פעם שיש עשן, ואני יודע שאנחנו מפשלים שלא הבאנו פתרון. אתם, אנחנו, המדינה, הרשויות. שם בקלקיליה הם לא יכולים לדבר, הם מפחדים והם נפגעים עוד יותר. אם יום אחד יהיה מחקר על נפגעי אסטמה ושאר מרעין בישין וסרטן בקלקיליה, אני חותם לכם שבקלקיליה יש עלייה של סרטן ועלייה של אסטמה, רק שאף אחד לא מדבר על זה, זה מושתק שם. זה צריך להיות אכפת לנו, חביב אדם שנברא בצלם, גם היהודים וגם הערבים. אנחנו לא נותנים לב לדבר הזה.

דבר נוסף, חוקים. דיברו על החוק הטוב שאתם עשיתם. חלקי, לא חלקי, החוקים שדב דיבר עליהם שהוא העביר. חבר'ה, יש פה כשל. זה לא קשור לפוליטיקה, יש כאלה שיהיו בעד התיישבות, כאלה שלא בעד, יש פה יהודים, אגב, משני עברי הקו הירוק, כן? סובלים פה גם אנשים מכוכב יאיר, גם אנשים מצופים, גם קיבוצניקים מדרום השרון - - -

קלנסואה, טייבה, טירה.

קלנסואה, טייבה, גם ערבים מקלקיליה, זה לא משנה מי. יש פה כל כך הרבה אוכלוסיות שסובלות ולא יכול להיות שהסיפור הזה של איכות הסביבה, של סכנת חיים, של אנשים שנחנקים מעשן ויש להם מחלות איומות כתוצאה מהדבר הזה, ואין ויכוח על הדבר הזה בין כולם, ולא יכול להיות שזה גם כן ייפול לוויכוח העבש והכל כך לא רלוונטי בעיניי, אבל גם בעיני מישהו שזה רלוונטי, על כן שטחים, לא שטחים, כן יהודה ושומרון, לא יהודה ושומרון. בסוף יש אנשים שחיים פה, בואו נחיל את החוקים אוטומטית. אני למשל קיוויתי שהחוק שעשיתם, תחילו אותו במסגרת החוק, ולא קרה - - -

לא, הייעוץ המשפטי אמר לנו שהחוק הזה קיים ביהודה ושומרון במסגרת צו אלוף.

אז אני אומר שבפועל החוק הזה, שהיה קיים הרבה שנים - - -

יכול להיות שהוא לא נאכף.

הוא לא נאכף כי, לצערי, המערכת לא יודעת להתמודד עם זה בצורה שהיא צריכה להתמודד ואני טוען שאם החוק הזה שעשיתם, ולא בגלל פוליטיקה, בוודאי שיש בעיניי גם חשיבות שהוא יוחל, אבל החוק הזה יוחל בצורה מלאה, וכל החוקים של דב יוחלו בצורה מלאה, אם יהיו להם יותר שיניים. כי עובדה, עם כל הרצון הטוב של בני, וכמו שאמרתי, אני אוהב אותו ובאמת בכל הכוחות שיש לו הוא משתגע על זה, הוא מתאבד על זה, אני פעם חשבתי אחרת וכשחשבתי אחרת אמרתי את זה, אני יודע שהוא עושה מה שהוא יכול, אין לו את הכלים, בוודאי לא בחקיקה הנוכחית.

והדבר האחרון, צריך להבין, היום אנחנו נסמכים, גם שלומי וגם שימי וגם אני, כראשי רשויות, אנחנו פונים למח"טים, מבקשים מהם טובות, וכל הקצונה הבכירה ברמת פיקוד, ברמת אוגדה, אומרים שזה חשוב ואז המח"טים, כשיש להם יכולת, הם עושים מבצע. הנה רק מהבוקר, שלחה לי מרים יעקוביאן, מצופים, בעירה בכיוון אלפי מנשה.

מרים, את עובדת במשרה מלאה.

זה לא אצלנו, אגב.

לא משנה, יש כל הזמן בעירות. אני מגיע עם אורחים, כמעט תמיד יש לי, עם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אפילו תפסנו על חם משאית שהציתה אש ופשוט ברחה לכיוון קלקיליה. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ואני עצרנו את זה, הוא התחיל להסביר לנו, זה היה משהו הזוי כזה. בסופו של דבר אם זה לא יירד ברמת פקודה, ברמת אסטרטגיה, מבחינת אלוף פיקוד מרכז, שהוא כרגע, לטעמי עד שיחילו את הריבונות, לטעם אנשים אחרים דברים אחרים, לא משנה מה, 50 שנה, 51 שנה עוד מעט, הוא הריבון בשטח, הנושא הזה, ובזה אני אסיים, של פקודה שזיהום של עשן זה כמו אירוע ביטחוני, לא כשהמח"ט רוצה לעזור והוא עושה לנו טובה, כי המח"טים הם מאה אחוז, אבל המח"טים, כל עוד שזה לא מוגדר להם באפיון כמשימה זה לא יקרה.

אתה אומר שזה לא במשימות שלהם, זה רק כטובה?

זה כטובה, וכל הכבוד להם שהם עושים טובה, אבל - - -

לא, זה לא יכול להיות.

אם היום אכיפת בנייה במאחזים, לא משנה עכשיו ימין-שמאל, זה חלק מתכנית העבודה של כל גדוד בגזרה, הוא יודע שכשמעבירים קרוון למעון, זה קרה לנו לפני שבועיים בחוות יאיר, אז הצבא הקפיץ את המינהל האזרחי כי זה חלק מהמשימות שלו, אז קל וחומר שכל מג"ד וכל מח"ט צריך לדעת שכששורפים ומרעילים, גם יהודים וגם ערבים, זה חלק מהמשימות שלו.

אגב, ואם לשנות את הטרמינולוגיה, זה ישרת גם את משטרת ישראל מערבית לקו הירוק.

אוקיי, בואו ניתן לבני להתייחס.

אני ממש צריך לצאת.

זה תמיד אצלך, תמיד אתה ממהר לאן שהוא. אתה ממהר לטפל בשריפות? עכשיו קוראים לו 'בני, אני חייב ללכת'.

חברים, בבקשה, בואו לא נפריע לו. בני.

קודם כל חשוב שתדעו שראש המינהל האזרחי ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בראש מעייניהם נושא השריפות. 24 שעות הוא מפעיל אותנו, גם המנכ"ל וגם ראש המינהל, לטפל בשריפות מיידי. זה אחת.

שני מיליון פלסטינאים היום שופכים באתרים מוסדרים, מה שלא היה עד לפני כמה שנים. שני מיליון פלסטינאים. 1,300 טון ביום מגיעים מאזור ג'נין, מזהרת פינג'אן, ועוד 1,100 טון באזור חברון. המשרד להגנת הסביבה מקדם פרויקט ענק של טיפול במחזור באזור השומרוני הטוב, כאשר המטרה בסופו של דבר, את כל אזור רמאללה מרכז, את ה-1,000 טון הנותרים, גם להעביר לאזור ירושלים, והנה בא לנו פתרון בדמות של שלושה אתרי סילוק פסולת שממוקמים בכל יהודה ושומרון. זה אחת.

דבר שני, הקשר שלנו מול ראשי המועצות, גם הפלסטינאיות, שלי אישית, מול הכב"ה הפלסטיני, הוא שוטף, כאינטרס משותף למען כל האוכלוסיות באזור. רק עכשיו סיימנו ואישרנו לג'קה, היפנים, הם השקיעו פה תחנת מעבר של 29 כפרים ששרפו בעבר באזור פה, הם לא שורפים והם מעבירים את הפסולת שלהם לקלקיליה, לאתר סילוק פסולת שנקראת תחנת מעבר ג'קה שמשם זה יעבור לזהרת פינג'אן. לא גזרנו את הסרט שם כי עוד לא קיבלתי את האישור של כל 29 המועצות באזור שהם חייבים לשפוך שם את הפסולת שלהם. השבוע לקחנו נציגה שלכם שתראה את התחנה שם, היא נכנסה לשטח בי וסי באומץ רב, ראתה את הסטטוס, ראתה את התחנה שהוקמה שם. תחנה אדירה, השקעה מעולה, שתפתור גם לתקופה הבאה.

חוץ מזה המנכ"ל ואנחנו עשינו נוהל שכל בעירה, וזה בהובלה של ראש מועצת אורנית, נוהל שכל בעירה שישנה, בכל מצב, מתקשרים. יש מרכז, יש דרך, איך אנחנו מגיעים, דרך המת"ק, המת"ק זה מנהלת תיאום וקישור, דרך מרכז מידע של המשרד להגנת הסביבה, כונן שלנו יוצא לשטח. רק בחודש האחרון בוצעו מעל כ-400,000 שקל כיבוי אתרים פיראטיים באזור בידיה, נחל קנא ובצופים. 400,000 שקל, קבלן שלקחנו שיוצא לפעילות מיידית. הבוקר הוא יצא לשתי פעילויות. יש אתר מיוחד ליד בידיה, קטן מאוד, שגם בער הבוקר, לשם יצאה ישר מכלית וסגירת המהלך.

הדרך של הפעלת המח"טים היא דרך מעולה, לדעתי. מה שעושה ראש מועצת אורנית ומה שעושה ראש מועצת שומרון זו הדרך.

בני, כמה הם יכולים לעשות לנו טובה?

הם עושים הרבה. אני רוצה להגיד לך שהשריפות באזור שלכם פחתו בצורה אדירה.

אנחנו לא מתווכחים. בני, אני רוצה שתתייחס לעניין של צו אלוף.

אני מגיע לזה. השריפות שהיו באזור הזה ירדו בצורה אדירה, עם הקמת תחנת קלקיליה שהיא תופעל באופן רשמי אתם תראו שיש פה עוד ירידה אדירה. חוץ מזה אמרתי שהקבלן צמוד 24 שעות ביממה לשטח, אני אישית עבדתי בערב ראש השנה עד שעה חמש באזור בידיה על סגירת ארבעה אתרים, וביום שישי לפני כן עד שעה ארבע וחצי, אני אישית פיקחתי והייתי שם עם הקבלנים שלנו כדי ליצור מצב שאתם בחג תשבו בשקט, שתהיה לכם הרגשה טובה.

קודם כל זה נהדר. בני, צו אלוף, אני מבקשת תשובה לצו אלוף, יש או אין.

סליחה שנייה, בידיה זה שריפת פסולת או מפחמות?

שריפת פסולת. היו שם ארבעה אתרים שסגרנו אותם בערב חג ובערב ראש השנה. היום בבוקר גם היה, אמרתי, אתר קטן והיום ניגשו אליו וסגרו אותו. אנחנו רוצים עכשיו גם לפתור את הבעיה של אורנית, יש לנו בשבוע הבא סיור גדול.

בני, צו אלוף. תתייחס.

צו אלוף, אין לנו בעיה עם צו אלוף. צו אלוף אצלנו יותר קל לממש ולהגיע, הבעיה היא כוח אדם. לנו במינהל האזרחי יש חוסר כוח אדם אדיר. אנחנו מגישים הצעת מחליטים בממשלה להגדיל את נושא כוח האדם של המינהל האזרחי. עם 200 איש לא יכולים לטפל בסדר תעדוף מסוים בכל מיני תחומים.

זאת אומרת יש צו, אין אכיפה.

יש צו, יש אכיפה רבה מאוד של יחידת הפיקוח בכל התחומים, בשטחי סי את כמעט לא תראי שום פעילות. היחידה שלי, יחידת דוד, תפסה עד היום, השנה הזאת, 130 משאיות עם פסולת שהוחרמו. אתם יודעים מה זה להחרים משאית כזאת? משאית עם חבר'ה של פשע מאורגן, עם מערכת שלמה? לקחת משאית ולהחרים אותה, לא ליום, לחודש או לשבועיים או לשלושה שבועות, קשה ביותר.

בני, למה במעברים אתם פרוסים - - -

אנחנו כמעט פרוסים בכל המעברים.

אנחנו רוצים להמשיך בסבב, יהיו לנו עוד הרבה דיונים.

אני חייב לעזוב, אני אשמח לשאלה קצרה.

לא, אני לא מאפשרת.

אגב, באורנית, ברגע שהיה מכפר קאסם שעברו לכיוון אורנית אנחנו שמנו שם יחידת דוד, היום אף משאית לא עוברת שם. זה לפי בקשתו של ראש המועצה.

בני, תודה רבה.

תודה רבה לכם.

אנחנו מדברים פה על הרבה מאוד נושאים.

יעל, אם אפשר לפני שבני הולך. אם אפשר להוציא את זה, יעל, זו הצעה שלי לוועדה, לבקש מהמינהל, לבקש מבני, הוא אומר שיש ירידה ושתופסים במעברים, לקבל נתונים.

צירפתי לך את זה עכשיו. המצאתי לך חוברת על כל המהלך.

יופי. תודה רבה, בני, כיוונת לדעת גדולים.

תודה רבה, שנה טובה לכולם.

אנחנו מבינים שמעבר לנזק הנורא שיש לבריאות, לאיכות הסביבה, יש פה, למעשה, אינטרס כלכלי מאוד מאוד ברור. לכן אני שמחה, דרך אגב, שהמשטרה נמצאת כאן מפני שמדובר גם בעבריינים, בעולם תחתון, אולי אפילו בפשע מאורגן, שקשור בין המרכז לבין הצפון, לא בטוח, יכול להיות שהם מחלקים את האזורים ביניהם, פעם זה היה באשפה שהם חילקו. מדובר פה בסופו של דבר באינטרס כלכלי ואני מבקשת ממוטי פרנקו, ששלח לי אתמול בלילה סרטון, אני לא יודעת אם נוכל להראות אותו, אבל אני מבקשת שתספר על מה אתה עושה, אני מבינה שיחד עם ראש עיריית לוד.

מוטי פרנקו, חבר מועצה מבאר יעקב. אנחנו סובלים, שלוש הערים, לוד, רמלה ובאר יעקב, יש כפר לא מוכר באזור המשולש שלנו שנקרא דהמש, זה כמה עשרות משפחות, יושבים על קרקע פרטית, אבל זה לא שייך לאף רשות מקומית, זה נמצא בבג"צ, אבל הבעיה שלנו של זריקת פסולת ושריפה, גם המון פעמים בעירה פנימית. אני מכיר אצלנו ביישוב, בבאר יעקב, תושבים בשכונת חתני פרס ישראל, שפשוט עוזבים את השכונה, עוברים מגורים. ילדים שלא יכולים לנשום, כל מה שתיארו פה החברים, פשוט ברמה מזעזעת.

ראש עיריית לוד, איש מקסים, יאיר רביבו, רתמתי אותו לראות את העניין הזה, הוא הרשות הכי קרובה מוניציפלית לשטח הזה ופשוט מצאנו פתרון. אני רוצה לתת לכם גם אפשרות איך מוצאים את הפתרונות, כי יש פה את כל המשרדים וחברי הכנסת וחברות הכנסת, שבאמת תודה רבה, בסוף הפתרון לפעמים הוא מתחת לפנס. אנחנו המתנו בשטח, נסענו כמה וכמה פעמים וראינו את המשאיות מגיעות. בעל המשאית לא מפחד, הוא פשוט מחזיק נייר, שלחתי אותו לחברת הכנסת גרמן, נייר פיקטיבי שבו הוא קיבל אישור הטמנה, רשות לזריקת פסולת.

שם?

כתוב לו 'תל חיו', אין אתר הטמנה כזה. הנהג לא נבהל בכלל, הוא אמר: בבקשה, הנה הדף. הביא את הדף. אני מדבר איתכם כשמשטרה איתנו ביחד ופקחים של הרשות המקומית וראש העיר ואני הייתי שם והוא לא נבהל. הוא לא נבהל בצדק כי יש לו אישור. מישהו עושה פה קופה פעמיים, הלקוח שילם, מישהו הנפיק לו תעודה פיקטיבית, הנהג לא מפחד כי הוא מחזיק תעודה, הוא אומר לך: אני רק נהג. אני מדבר איתכם על דאבל טריילר, שאם שוקלים אותו – אגב, כל יום עשרות כאלה.

אז מה עשינו? קודם כל ראש העיר, ביוזמה מטורפת, כי זה לא השטח שלו, הוא לקח פה החלטה מדהימה. הוא חילק את תאי השטח האלה, גידר אותם, הוא ניקה תא שטח אחרי תא שטח ופשוט יותר קשה לזרוק אשפה במקום יותר נקי, זה אחת. שתיים, הוא שם מצלמות באזור שמחוברות למוקד צופה רואה שלו וכל תנועה – כסף גרושים, מצלמה שעולה מאות דולרים ורואה משאית והיא מקפיצה את המוקד. המוקד מגיע תוך כמה דקות. הנהג אמנם לא נבהל, אבל מישהו מונע ממנו, הוא יוצא כמו שהוא הגיע ובמשך חמישה שבועות, touch wood, אין שריפות שם. יש אשפה, הם באים לשם בלילות והכול, אבל אין שריפות, פשוט עיריית לוד מקפיצה את השיטור העירוני ואת הפיקוח העירוני והכול. ואני אומר לכם, אנחנו מבאר יעקב משתפים איתם פעולה ומקפיצים, וזאת דוגמה פשוטה איך פעם אחת מאתרים את המקומות האלה, קודם מיפוי, אחר כך את כל התהליך של משרד המשפטים והמשרד לבטחון פנים וכל איגום המשאבים שיש בשולחן, מחובר. זה יכול לתת את הפתרונות.
אני אומר לכם שאם זה יישאר ברמת דיונים בכנסת, וזה הכי חשוב, כי שם אתם מקבלים את ההחלטות, משם יכולה לצאת בשורה. אם אתם לא מבינים מה המשמעות, אל תגידו רק סרטן, אנשים עוזבים מגורים, אנשים נחנקים, אי אפשר לנשום. אי אפשר לנשום. זה ברמה של לא סיור באוטובוס, אני מזמין אתכם לדהמש, ויוסי, היטבת לתאר, זה פשוט אסון אקולוגי בתוך הערים. תודה רבה.

תודה רבה, מוטי. כן, בבקשה.

לי קוראים איציק אזרי, אני תושב מתן, מועצה אזורית דרום השרון, אחד היישובים בין הכפרים הערבים ובין הקיבוצים והחקלאים. אני מתמודד למועצה אזורית דרום השרון להיות ראש הרשות ואני רוצה להביא לכם פן אחר קצת. התואר השני שלי זה בניהול מצבי חירום ואסון. אנחנו נמצאים כרגע במצב חירום לאומי, כל אחד פה נגע בנקודה קטנה וההתייחסות לזה צריכה להיות ככה. אי אפשר שמשרד אחד ייקח על עצמו את כל המשימה הזאת, בטח לא המשרד להגנת הסביבה שחסר בתקציבים.

אנחנו נתקלים במשימה שהיא מעבר לקו הירוק, בתוך הקו הירוק, היא חוצה גבולות. השריפות האלה כבר גבו מחיר של חיי אדם, גבו רכוש, פוגעים בנו בבריאות וכשאנחנו מציגים את זה כדבר בריאותי אז כולם אומרים: אוקיי, סבבה, דבר בריאותי, תתרגל, נטפל בזה.

צריכה להיות פה ראייה מערכתית שמטפלת בזה והראייה עובדת על ארבעה פרמטרים. אחד זה מוכנות והמוכנות צריכה להתחיל מהחינוך, הן בבתי הספר, הן במגזר, הן אצל החקלאים, חינוך מ-א' עד ת'. כמו שאמר הבחור פה, הסברה, הסברה בכל הרמות. היא לא נמצאת, לא - - -

אתה יודע כמה זמן לא קראו לי בחור?

ראש מועצת אורנית. תיהנה מזה. הדבר השני זה, אמרתי, חינוך של חקלאים. החקלאים צריכים לדעת שהם מטפלים בפסולת. הם יצרני הפסולת הגדולים, הם יצרנים וצריך לתת להם כלים לטפל בזה. זה שלב המניעה. כדי למנוע את הפסולת צריך לטפל בה. אף אחד לא דיבר פה על הטיפול בפסולת. אני יכול לאכוף, אני יכול לעשות מה שאני רוצה, איך אני נותן לאזרח הקטן שמשלם, או איך אני נותן בסוף הדרך לראש הרשות או למפני הפסולת לטפל בפסולת. הרי בקבוקים, כמו שדיברנו, בקבוקים קטנים, אין כמעט, הם לא נמצאים בפסולת, כי מישהו מטפל בהם בתהליך. אז לייצר את אותו אינסנטיב שיטפלו בזה. זה המניעה.

השלב השלישי זה התגובה. נעשה פה, בני, אתה יזמת את הנושא של התצפיתנים? אז תצפיתנים שמזהים את השריפה בזמן שהיא קורית ומגיבים בזמן אמת. מחברים את זה לכב"ה ולמד"א ולשיטור, לפני שהשריפה פורצת והופכת להיות שריפה גדולה לכבות אותה, צריך לכבות את השריפה הזו. הדבר השני, צריך לפנות משם את הפסולת, כמו שאמר פה הבחור מלוד ובאר יעקב.

מוטי.

מוטי. לפנות. איפה שיהיה הכול נקי לא יזרקו פסולת, איפה שיהיה מלוכלך יבוא עוד מישהו ויזרוק עוד פסולת.

אגב, הפינוי המלא זה 50 מיליון שקל. המדינה לא לוקחת את ה-50 מיליון שקל. הוא אומר שהוא מוכן לקבל את החלק הזה ללוד, הוא מוכן לקלוט, הוא אומר שהוא לוקח את האחריות על השטח, רק תפנו לי את ה-50 מיליון שקל האלה. הוא לא יכול לפנות את זה.

הדבר האחרון, בסוף אנחנו משלמים בשיקום, אם זה שיקום בבריאות, אם זה שיקום בביטחון, אם זה שיקום במערכת היחסים עם המגזר השכן החקלאי וההתיישבות וכל אחד בינו לבין עצמו, אנחנו נמצאים במלחמה מיותרת על שריפות שפוגעות בכולם. אז הדבר האחרון זה השיקום, השיקום זה המשאבים. בלי לפגוע באף משרד פה, לא במשרד להגנת הסביבה ולא בוועדה, ואני שמח שיש ועדה שמכילה גם את כל חברי הכנסת ואת כל המערך הפוליטי שלנו, כי זה מצב חירום לאומי וככה צריך להתייחס לזה, אם אתם תיקחו ותעבירו את זה הלאה וייקח משרד ויתכלל את זה, משרד ראש הממשלה, וייתן גם למשרד להגנת הסביבה שהוא יוביל את התהליך, חברים, תוך שבוע, שבועיים, חמישה שבועות, העסק נגמר.

אני רושמת את זה. תודה. ג'מילה. תציגי את עצמך.

אני עורכת דין ג'מילה הרדל ואכים מעמותת 'אזרחים למען הסביבה'. אני חושבת שאני ודב פה שני הכי ותיקים שמלווים את הבעיה הזאת כבר שנים.

יותר מדי שנים.

כן, יותר מדי שנים. בישיבה מ-2009, כשיזמנו והצגנו רשימה ארוכה של אתרי פסולת פיראטיים ורשימת שריפות בגליל המערבי, הוועדה החליטה שתוקם ועדה בין משרדית של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד הפנים, שתדון בפתרונות לבעיה ותטפל בבעיה. הוועדה הזאת לא הוקמה עד היום. היו עוד ועוד ועוד ישיבות בכנסת והנה הוקמה עוד ועדת משנה ספציפית לנושא הזה ומה שאנחנו רואים בשטח זה רק החמרה. אני עוקבת אחרי הנושא ורואה, הבעיה עוברת ממקום למקום ויש כשל.

כשיש כשל צריך פשוט לחשוב איך הרגולטור מתערב. זה לא חייב להיות בחקיקה, יש הרבה מנגנונים. לכולם יש הרבה רעיונות מה עושים פה, איך מטפלים בכשל הכלכלי, איך מטפלים בכשל של הרשויות המקומיות, אבל בסוף זה נשאר בתוך הוועדה. כשאין ועדה עם סמכויות שיכולה באמת להפעיל מנגנון מסוים לטפל בבעיה זה לא יתקדם, אנחנו נשב עוד כמה חודשים פה ועוד שנה ועוד שנתיים ונמפה מפגעים.

מה את מציעה, ג'מילה?

דבר ראשון, להקים את הוועדה הזאת, ועדה של אנשים מוסמכים.

בין משרדית?

כן. משרד הפנים, למשל, הוא לא פה, הוא לא קיים, כבר שנים מנסים לערב אותו.

הוא פה.

כי הכשל המרכזי פה הוא בהתנהלות של הרשויות המקומיות. לא רק רשויות ערביות, אגב, יש פה נציגה של נתניה למשל, גם שם יש רשות יהודית חזקה, אבל יש כשל מאוד גדול בניהול בעיות הפסולת ביישוב. רשויות ערביות כמובן, זה חלק מהמכלול הגדול של הבעיות בתוך הרשויות הערביות, שרוב משרדי הממשלה מעדיפים להתעלם ממה שקורה שם בפנים בתוך הרשויות כל עוד זה לא יוצא החוצה ומתחילים לנשום את הרעל שיוצא משם אז לא מתערבים.

הבעיה של העבריינות היא חלק מהבעיה פה, המשטרה בוחרת שלא להתערב בזה. אפילו הפקחים של המשרד להגנת הסביבה לפעמים לא יכולים ולא מוכנים להתעמת עם העבריינים, ובצדק. פקח שהוא לא חמוש, אבל גם אם הוא חמוש, הוא לא רוצה להתעמת עם עבריינים ובלי ההתערבות של המשטרה הכחולה לא יקרה פה כלום.

דבר נוסף, מאוד קטן, אבל גם מאוד חשוב, בפרקטיקה של הטיפול שלנו כאזרחים וכמי שמייצגת אזרחים בטיפול בבעיות כאלה, זה חוסר שיתוף הפעולה של המשרד להגנת הסביבה. כבר אמרתי לישראל באופן אישי ואני אומרת פה גם בפני הוועדה, אנחנו לא מקבלים שום שיתוף פעולה מהמשרד להגנת הסביבה, לא ברמת ההנהלה של המחוזות ולא ברמה של המשטרה הירוקה. בישיבות האלה אנחנו מקבלים הרבה הבטחות, אחר כך כשחוזרים הביתה ורוצים לקבל שיתוף פעולה של קבלת מידע, למשל, שיכול לעזור לנו – אני אספר לכם דוגמה קטנה. במקומות שבהם הצלחנו לחסל אתרים כאלה קרה אחד משניים, או שנקטנו בהליך משפטי אזרחי מטעם התושבים, או שהתחלף ראש רשות וכמובן נבחר ראש רשות שיודע לנהל את הרשות, וזה קרה הרבה פעמים, אבל האכיפה האזרחית, אנחנו כל פעם רואים מחדש שהיא מאוד חזקה והרבה פעמים עוזרת הרבה יותר מהר מהחקירות והשימועים המתמשכים והאין סופיים של המשרד להגנת הסביבה, אבל בשביל לעשות אותה צריך גיבוי ושיתוף במידע של המשרד להגנת הסביבה ואת זה אנחנו לא מקבלים מהמשרד להגנת הסביבה. אפילו, למשל, לקבל העתק של צו ניקוי שהמשרד הוציא, או התראה שהוא הוציא נגד ראש רשות מסוימת, עם המידע הזה אנחנו יכולים לעשות אכיפה אזרחית, ואת זה אנחנו לא מקבלים מהמשרד.

תודה. נציג עמותת רגבים.

קודם כל מאוד נהניתי לשמוע את הדברים של חבר הכנסת חנין. הצטרפנו היום לסיור שהחלק המשמעותי ביותר שלו היה סביב אזור התעשייה של ג'לג'וליה, ירדנו מהכביש באיזה שהיא פנייה לא חוקית, לא משולטת, לא ברור בכלל איך הפנייה הזאת בכביש קיימת. נסענו שם, ראינו שתי פירוקיות רכב, לא חוקיות, שמזהמות את הקרקע, שמסכנות את הבטיחות שלנו בכבישים. המשכנו לאורך שטח חקלאי שהגידול המשמעותי ביותר בו זה מבני תעשייה לא חוקיים. הגענו בסוף גם לפגר של כבש שהושלך שם בצורה לא חוקית. אני לא מזלזל חלילה בריח או בפגר או בהשלכה שלו.

מה שאני בא להגיד בצורה פשוטה זה שיש אזורים שיש חוסר אכיפה מוחלט ואפשר לעשות מה שרוצים. אנחנו לא יכולים להתחיל לאכוף רק בעיה אחת נקודתית. יש חוסר אכיפה מוחלט באזורים מסוימים ובאזורים האלה חייבים לבוא ולחזק את האכיפה. כששמעתי את רשימת החוקים של חבר הכנסת חנין, נפלא, יש פתרונות, אם רק רוצים ברמת המחוקק כמעט לכל בעיה שיש, לכל בעיה שצריך, פשוט מישהו צריך להחליט שגם משתמשים בחוק וגם אוכפים אותו. זה מה שאמרו, איפה שאין אכיפה אז משפחות פשע, מתחיל בלגן, הזיהום עולה, אי אפשר לעצור את הדברים. ההחלטה שלנו צריכה להיות צעד אחד אחורה, לאכוף. ויש יכולת לאכוף, צריך לבצע את האכיפה ולא להתחבא מאחורי כל מיני טרמינולוגיות, פשוט לאכוף.

תודה רבה. יניב, לפני שאתה תדבר ואתה תדבר לפני המנכ"ל, אני מבינה שיש כאן נציג או נציגה של עיריית נתניה?

אני פעילת סביבה ותושבת נתניה. אני יכולה להגיד שלתדהמתי, אנחנו עוסקים בשריפות הפסולת – בזמנו אנחנו גם בנתניה סבלנו מריח של שרוף בלילות שישי שבת ואמרו לנו תמיד שזה מחוץ לעיר, שריפות גזם, כל מיני סיפורים כאלה ואחרים. בסופו של דבר הקמתי איזה שהוא חמ"ל של תושבים ובעקבות דיווחים הגעתי וצילמתי בשידור חי ממש שריפות פסולת במרכז העיר.

פיראטיות כמובן.

פיראטיות, בשטח ענקי שכורים אותו, גם כן בצורה לא חוקית, גורסים שם, עושים שם גם מה שלא רוצים, גם מבחינה לא חוקית. קראתי לרשויות, להתרשמותי האישית לא נראה לי שהם מאוד הופתעו. הם הגיעו לשם, זה היה פעמיים, הצלחתי אפילו לתעד באותו מקום בימים נפרדים. היה גם סיפור שלם של כיבוי אש שלא רצו להתערב בשריפות ואחר כך פנינו אליהם וכן יצרנו קשר והיום הם באמת הרבה יותר שיתופיים איתנו. אני חושבת שהמענה הכי רציני, אני יכולה להגיד, היה מכיבוי אש.

שבאופן וולונטרי עושים את זה.

בשריפה הראשונה והשנייה, אנחנו סובלים ממפגעי אזבסט, ואמרתי אוקיי, אנחנו רואים עשן, בואו תעשו משהו, כי יכול להיות שיש אזבסט בתוך השריפה, אז הם אמרו: אנחנו לא מטפלים, אין כרגע סיכון לחיי אדם אז אנחנו לא מטפלים, שהעירייה תביא שופל ותכסה את הדברים האלה בחול. זה היה פעמיים, בשני ימים שונים, שכיבוי אש בכלל לא הסכימו להתערב.

באותם ימים התקשרתי גם למוקד של הגנת הסביבה ואמרתי להם: אני נמצאת בנתניה, יש תא שטח, אני מבקשת שיגיע מישהו משלכם כי אנחנו יודעים שיש אזבסט מפוזר בכל העיר, כולל אזבסט שרוף, בואו תבדקו. כרגע יש עשן שמסכן אנשים. במשרד להגנת הסביבה אמרו לי: אוקיי, מחר נעביר את זה. למי תעבירו? לא יודעים. היום יגיע מישהו? לא יגיע אף אחד כרגע. עם מי אפשר לברר אחר כך מה קרה עם זה, האם טיפלו? אין לי מושג, אפילו לא היה שֵם. וזה לא פעם ולא פעמיים. גם באכיפה של כל שריפות הפסולת ואחר כך מפגעי האזבסט הרבים שגילינו בעיר אנחנו לא קיבלנו שום מענה מהמשרד להגנת הסביבה.

היום, אפרופו, בנושא של גריסת האזבסט, זה גם משהו שהוא לא חוקי, הוא לא אמור להיות, כל הנושא של טיפול בפסולת, ככל שהיא יותר רעילה, אנחנו עולים מדרגה גם מבחינת העבריינות כי יותר שווה להם במקום לקחת את זה לאתרים מוסדרים פשוט להשליך את זה ולטפל בזה בשיטות היצירתיות שלהם. אז היום מגרסות האזבסט עדיין גורסות אזבסט, מזהמות את כל סביבת נתניה, כולל כביש 2. אנחנו נמצאים באמצע שכונת מגורים עם פסולת גרוסה של אזבסט שדגימת ניטור אוויר העלתה שיש סיבי אזבסט באוויר. אנחנו ישבנו כבר עם מר דנציגר ועם כל צוות משרדו ובדיקה שהיא אפילו לא מתאימה הראתה שיש סיבים, זאת אומרת שלמרות שהשטח שם עדיין מצאנו באוויר סיבים ועדיין השטח הזה חודשים נמצא ככה אחרי ש - - -

לא מטופל.

לא, זה שנים נמצא ככה.

תודה רבה. אחרון לפני המנכ"ל, מי?

שמי ארז קנדיוטי, מושב שער אפרים, חבר בעמותת 'אזרחים למען אוויר נקי'. שלושה נושאים שאני רוצה לדבר עליהם, קצרים מאוד מאוד. בני לא נמצא כאן, וחבל, אבל אנחנו שומעים את בני כבר לפחות שנתיים, מרגע שאנחנו נמצאים ולפי מה שבני אומר כאילו אין בעיה ומבחינתנו זה יפה כל מה שבני עושה, יחד עם זאת אתה שומע אותו ואתה אומר מה אנחנו יושבים פה? מה אנחנו עושים פה?

הכול טוב. יש תכניות - - -

חשבתי שרק אני מרגיש כך, אני שמח שאת שותפה. הדבר השני שאני רוצה פה לומר זה שלא קיימות, ונגעה בזה גם ג'מילה וגם שימי קצת דיבר על זה, סנקציות לרשויות מזהמות. גם שלומי ציין את זה קודם. לא צריכים להמציא פה את הגלגל בשביל לבוא לרשות שהיא מזהמת וזה בתחום השיפוט שלה ובאמצעים שלה והיא מקבלת על זה כבר כסף מהמדינה, לפקח, היא גובה מסים, על איסוף פסולת, אזור התעשייה שהיינו בו היום, אני כמעט בטוח שהאנשים שם משלמים ארנונה ומס עסקים ומה שזה לא יהיה. אני יכול להגיד לכם, אני ממושב שער אפרים, ליד קלנסואה, לכל העסקים שם יש רישיון, אבל הם לא מקבלים לאיסוף פסולת. הם מתארגנים בעצמם, שמים איזה שהיא מכולה וכמאמר המשפט האחרון מכבה את האור, האחרון זורק גפרור הולך הביתה, למחרת המכולה ריקה, אין שום בעיה. אין פינוי פסולת במקומות האלה.

בתחום השיפוטי של קלנסואה יש 20,000 תושבים. זה אולי לא נראה לכם, אבל 20,000 תושבים ואין כמעט איסוף פסולת שם, זה ממש רנדומלי. בן אדם שאתה לא נותן לו פתרון קצה, הוא הולך לפינה בחצר, עושה ערימה קטנה, מדליק וזה שורף ככה כמה שעות טובות, אם לא 24 שעות, ואז השכן אומר: אה, אתה הדלקת, בוא אני גם אשים. ככה זה עובד, הדברים האלה.

הדבר האחרון, יש פה נציג מהמשטרה, אני אשמח אם הוא יגיב על העניין הזה, אני מתנדב 24 שנה במשטרת ישראל ובמג"ב, 'מתמידי סיור כפרי', אני חושב שהמשטרה, כמו שהיא עושה ביקורות, נקודות ביקורת, וגם אני עושה אותן מדי פעם עם שוטרים, לרישיונות, לתעודות משלוח, לכל מיני דברים כאלה, צריכה, לפחות באזור שלנו, אזור השרון והשומרון, לעשות קצת יותר פיקוח לאן נוסעות המשאיות האלה. אם פה תעמדו ברמזור של כוכב יאיר, אתם תראו שכל חמש דקות עוברים כאן לפחות חמישה פול טריילרים שזה זבל, אין שם משהו אחר. הם נוסעים פה במרחב כאילו אין דין ואין דיין. הבחור פה אמר, תעודות מזויפות, אף אחד לא בודק אותם. וואלה, תגיע למי שהנפיק. עזוב מי שהנפיק, הם לא צריכים את זה, באזור שלנו הם לא צריכים, הם עוברים חופשי ממקום למקום.

ארז, ברור, תודה רבה. יניב.

טוב, קודם כל תודה רבה לחברי הכנסת על ההירתמות לנושא ולשימי על האירוח, הוא איתנו מלווה את המאבק מהתחלה. אנחנו הגשנו נייר עמדה לוועדה, אני מתנצל, אבל הנייר שקיבלתם זה לא נייר העמדה שהגשנו לוועדה, יש גרסה יותר עדכנית עם עוד - - -

אז תעבירו.

הוא הועבר לוועדה, הוא נמצא אצלכם. מה שאצלכם זה לא הנייר הנכון, מה שהודפס וחולק פה זה לא הנייר הנכון.

אנחנו נעביר את זה לכל החברים.

אני אעבור מהר על הפתרונות שאנחנו מציעים. חלק מהדברים נאמרו. כמובן אכיפה. אנחנו שמענו מישראל וגם מהשר אלקין שהולכת לקום יחידת אכיפה ייעודית לנושא הזה של שריפות. דיברתם על 12 או 14 פקחים, אם אני לא טועה, שזה טיפה בים. זה מצוין, אבל זה טיפה בים על מנת לפקח על כל הנושא הזה. תחשבו שבמשמרות, יהיו כמה? שניים-שלושה במשמרת על כל הארץ, זה כלום.

צריך כמובן לתגבר את יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי, אמר את זה בני אלבז. צריך להדק את שיתוף הפעולה בין כל גורמי האכיפה, זה היחידה הייעודית שתקום, המשטרה הירוקה, המינהל האזרחי, משטרת ישראל שלא נמצאת כמעט בתמונה, הרשויות המקומיות, ודיבר פה חבר הכנסת דב חנין על הסמכויות שיש להן והן לא מפעילות אותן. כנ"ל לגבי איגודי ערים ואיכות הסביבה, ויש לנו גם את יחידת פיצוח של משרד החקלאות. יש כל כך הרבה גורמי אכיפה שאו שלא עושים את העבודה, או שאין להם כוח אדם לעשות את העבודה, או שהם לא משתפים פעולה ביניהם.

צריך למנוע הובלה של פסולת לאתרים פיראטיים מעבר לקו הירוק. אמר פה בני אלבז שהם פרוסים בכל המעברים, זה בניגוד למה שנאמר באחד הדיונים הקודמים בכנסת, שהם פרוסים רק ב-15% מהמעברים. אז אני לא יודע למי להאמין פה, לבני של היום או ל-, אני לא זוכר אם זה היה בני או מישהו אחר בפעם הקודמת. צריך בכל מה שקשור לאזורי איי ובי, כמו שטופלו המפחמות צריך לפעול גם כאן.

אנחנו מציעים, כמו שאמר ארז, הוא מתנדב במסגרת המשטרה, אנחנו מוכנים, האזרחים, להירתם למהלך הזה. אפשר להקים יחידות מתנדבים במסגרת משטרת ישראל, שיעשו סיורים בשטח, שייתנו דוחות. כמו שיש משמר אזרחי או יחידות אחרות גם פה האזרחים יכולים להשתתף.

דבר נוסף זה השתת הוצאות כיבוי אש על בעלי הקרקע. זה נוהל שהיה קיים עד תחילת השנה, אם אני לא טועה, והוא בוטל בהוראה של השר ארדן. ברגע שאותו בן אדם ישרוף פסולת בקרקע שלו והוא יקבל את הוצאות כיבוי האש עליו, יכול להיות שהוא יחשוב פעמיים.

טיפול בפסולת, אני לא אכנס לזה, זה נושא בפני עצמו. צריך כמובן מתקני קצה ותכניות פינוי פסולת ברשויות. שינוי החקיקה, אני לא אכנס גם לזה, אני רק אומר שאני מסכים עם כל מה שנאמר פה, צריך גם להרחיב את סמכויות האכיפה לנאמני ניקיון, שכל מה שהם יכולים היום זה לדווח על מישהו שזרק פסולת מהרכב, סיגריה בדרך כלל.

נושא ההסברה. נאמר, צריך לצאת בקמפיין הסברה על נזקי השריפות, בדגש על המגזר הערבי והמגזר החקלאי. אנחנו קיבלנו הבטחה, פה בכוכב יאיר, באוגוסט 2017, שיהיה קמפיין הסברה, ולא קרה שום דבר עם הדבר הזה.

לא קיבלת כזאת הבטחה, קיבלת הבטחה שזה יישקל וייבדק האם אפשר לעשות את זה.

נאמר שאם יהיה - - -

תקבל את ההקלטות מהפגישה.

קיבלנו הבטחה למפקחים של בט"ש, שעדיין לא קיבלנו אותם, ויש לנו כרגע, שוטר אחד שיושב כאן לצדי - - -

בסדר, זה משהו אחר.

ואם - - - שריפה בשטח, מגדרה עד חדרה אין מי שיאכוף אותה. הוא עושה עבודת קודש, אבל הוא יחיד על כל השטח והוא פה.

אוקיי. יניב.

אני אדלג לשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני. אם יש שיתוף פעולה ביטחוני למה שלא יהיה שיתוף פעולה סביב הנושא הזה? למה שאותו אתר פסולת בקלקיליה, שכמו שאמר יוסי דגן, מרעיל גם את תושבי קלקיליה, או אותו אתר שנמצא על הגבול, שלא ברור אם זה שטח איי, שטח בי, שטח סי. צריך לשתף פעולה פה, צריך לאסוף נתונים ומגמות לאורך זמן, מה כמות השריפות, איפה השריפות מתרחשות, נתונים מתחנות ניטור שהן באזור, להקים מערך של תחנות ניטור ספציפיות לנושא של שריפות, כי התחנות שיש היום גם לא פרוסות - - -

הן של תחבורה.

וגם אלה שפרוסות זה תחבורה, הן לא רלוונטיות. צריך גם לעשות דיגומי אוויר וקרקע, צריך לאסוף נתונים על המצב הבריאותי. נמצאת פה נציגת משרד הבריאות, אני לא יודע אם הנתונים האלה קיימים, אם הם נאספו, כדאי אולי לשמוע את ההתייחסות שלה.

אנחנו היום לא נספיק, יהיו לנו עוד הרבה ישיבות.

האם הנתונים האלה קיימים, לא קיימים. עוד משהו, יש הרבה שטחים מתים, זה לא נאמר, בין היישובים. מועצה אזורית דרום השרון אומרת שזה שייך לג'לג'וליה, ג'לג'וליה אומרת שזה שייך לדרום השרון, מטילים את האחריות אחד על השני.

איגודי ערים לאיכות סביבה זו בעיה בפני עצמה. יש לנו, למשל, את איגוד ערים המשולש הדרומי, שמורכב רק מרשויות חלשות. אין לו רצף טריטוריאלי, דרום השרון נמצאת באמצע, קלנסואה לא מחוברת לטירה שלא מחוברת לכפר קאסם, שלא מחוברת לג'לג'וליה. אנחנו מרגישים גם שאין שקיפות, הפעילות שלהם לא משוקפת אלינו, אל האזרחים, אני לא יודע אם היא משוקפת בכלל לרשויות המקומיות שמרכיבות אותם.

אתם לא יודעים מה קורה שם.

לא יודעים מה קורה שם, לא יודעים כמה דוחות, לא יודעים מה הפקחים עושים, לא יודעים אם כן מפנים פסולת, לא מפנים פסולת.

חיזוק מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה. המוקד לא מתפקד כמו שצריך, גם אין לו כוח אדם, אבל גם אנחנו מרגישים שהיכולות המקצועיות שלו הן לא מספיקות. הממשק בין המוקד לגופי האכיפה בשטח לא מספיק טוב. אנחנו מבקשים שהם גם יבצעו מיקוד של מוקדים קבועים של שריפות ויעבירו את הטיפול בהם בשטח ליחידת האכיפה הייעודית שעומדת לקום או לכל מי שצריך ושיפרסמו דוחות תקופתיים מפורטים על כל האירועים שנקלטו במוקד. אנחנו היום מתקשרים, אנחנו לא יודעים אם זה כן מתועד, לא מתועד. אם יש אירוע אחר, דרך אגב, מתהפכת עכשיו מכלית אמוניה באיזה כביש, אנחנו מתקשרים, אם בכלל מישהו עונה לנו אומרים לנו: אנחנו באמצע אירוע, תתקשרו עוד חצי שעה. זה לא מוקד חירום, סליחה, מבחינתי גם צמיגים שנשרפים, כמו שהיה אתמול, וחונקים את אורנית, זה אירוע חירום ולא אכפת לי שכרגע התהפכה מכלית עם אמוניה בלא יודע איפה.

אז אלה הנקודות העיקריות. כמובן צריך לשקם את הקרקעות, אבל זה כבר נושא בפני עצמו. אלה עיקרי הדברים.

טוב, לא נעבור על הכול. קודם כל תודה רבה. יושבים כאן סביב השולחן ולא סביב השולחן, בשוליים, משרדי ממשלה שהייתי רוצה לשמוע אותם, לא נספיק היום. אנחנו נשמע את מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שלמעשה מרבית הטענות הופנו כלפיו, אני מקווה שהוא יוכל להשיב לנו על כמה דברים. אני כן הייתי רוצה שבאופן ספציפי תתייחס לבקשה, גם אם לא הייתה הבטחה, ליציאה לקמפיין מסודר, למודעות לכל הנושא, וגם שתתייחס למה שכרגע יניב דיבר עליו וזה מוקד החירום של הגנת הסביבה שעלה גם בדבריה של תושבת נתניה, טל, שלמעשה תיארה מצב עגום. כמובן תתייחס לכול ולאחר מכן אני אסכם את הדיון להפעם ואנחנו נקבע לוחות זמנים מסודרים לשאר הדיונים.

קודם כל, אני חושב שאמרתי את זה בעבר ואני אגיד את זה עוד פעם, אנחנו עוסקים במכת מדינה חמורה מאוד. היא חמורה מאוד בחיי אדם, גם בבריאות, גם במוות מוקדם וגם בהיבטים כלכליים ולכן כל כותרת היא תמיד תהיה פחות, טרור, מלחמה, הכול נכון, זה אירוע מהחשובים ביותר שצריך לטפל בהם במדינת ישראל וצריך לעשות את זה מהר וצריך לעשות את זה בצורה גדולה ומשמעותית.

התחלנו השנה לעסוק בזה, ואיך אמרה לי טלי מס מקיבוץ נצר כשהתחלנו לעסוק במפחמות? אם הרגל שלך על הגז עכשיו ב-100 אני מבקשת שתעלה ל-200, אז אני חושב שאנחנו נמצאים פה בסביבות ה-40 ואנחנו צריכים לעלות ל-400. בסופו של דבר זה קו פרשת המים שבו אנחנו נמצאים. בשנה האחרונה אנחנו העלינו את זה למודעות, בשנה האחרונה אמרנו שיש פה בעיה, כולנו הכרנו, כולנו למדנו, כולנו התחלנו לזוז לכיוון, אבל בוא נודה על האמת, אנחנו אולי ב-40 וצריך לעלות ל-400, זאת אומרת יותר גדול, יותר חזק, יותר מהר, כי בסוף אנשים מתים מוות מוקדם ואנשים חולים וזה דבר שאני לא חושב שאף אחד מאיתנו, שאנחנו משרתי ציבור ונציגי ציבור פה, יכולים להרשות לעצמנו.

אנחנו שמנו תכנית לאומית לטיפול בשריפות בשטחים פתוחים לקראת אמצע השנה הזו, הבאנו כספים מעטים מאוד, אבל משהו ממשרד האוצר והתחלנו לפעול. רתמנו את כב"ה, זה עדיין וולונטרי, צריך להפוך את זה למשהו שהוא קבוע. אנחנו בשלבים אחרונים של גיוס כוח האדם ליחידה הייעודית שדיברנו עליה, זה יביא אותנו ליחידה של כ-20 פקחים שייעודיים לזה. עדיין מעט מאוד. מכרזים לקבלני פסולת שיפנו את המפגעים וצוותים משפטיים שיסייעו לעשות את כל התהליכים מסביב. אבל לא על זה אני רוצה לדבר, כי כל מה שעכשיו אמרתי זה טיפה בים, כל מה שעכשיו אמרתי זה לא מספיק בשביל לפתור את הבעיה האקוטית שעליה דיברנו פה.

אני רוצה להסתכל איך אנחנו זזים קדימה. הדבר הראשון שצריך לקרות בשביל שאנחנו נוכל לממש באמת תכנית לאומית לפתרון בעיית השריפות היא לרתום את כל משרדי הממשלה בדרגת מנכ"ל. אנחנו צריכים מסביב לשולחן הזה שיהיה מנכ"ל משרד הביטחון, בטחון פנים, משרד הפנים, משרד האוצר, בריאות וחקלאות, כי כולם, ועוד רגע אני אגע בזה, נוגעים בזה שנוכל לתת פה פתרון כולל. אני זימנתי אותם אצלי לפגישה, עשינו פגישה אחת, הגיעו סמנכ"לים ולא מנכ"לים. אני ממליץ בחום שאם הוועדה, שיש לה יכולות לזמן כל אדם במדינת ישראל לישיבות, תניע את התהליך הזה שיהיה פה צוות מנכ"לים שעובד ביחד עם תכנית סדורה, עם לוחות זמנים ועם מעקב שוטף על מי עשה מה בשביל להגיע אל הארץ המובטחת. אני אכתוב את התכנית, אני אגבש את ה – לא אני, אני והצוות שלי נגבש את ההמלצות וכו', נשמע עוד, נכניס. אין לי שום בעיה לקחת את האחריות על ההובלה של הדבר, אבל אני חושב שבפורום ובגיבוי של ועדה יכול להיות לזה משמעות וכוח הרבה יותר מרק מנכ"ל הגנת הסביבה שמנסה לכנס את המנכ"לים האחרים.

אני חושב שהדבר הזה יניע אותנו קדימה. המטרה שלנו ב-12 החודשים הקרובים היא לעלות ל-400 וזה יעלה ל-400 רק אם אנחנו נביא מסביב לשולחן דרגי מנכ"לים של כל המשרדים שעכשיו אני אמרתי.

אני לא אכנס אל כל התכנית ואל כל מה שצריך לעשות, כי אני חושב שכולכם נגעתם ברוב הדברים. אני כן רוצה לגעת בדברים שקשורים לפרלמנט, בדברים שקשורים לחקיקה, כי אני חושב שכשוועדה מתעסקת בדברים - - -

אולי תתייחס לשני הדברים שביקשתי.

אני אגיע אליהם בסוף, ברשותכם. בנושאים האלה אני רוצה לעבור רשימה מאוד ארוכה, אלה דברים שבסוף באים מהפרלמנט ואני חושב שכשוועדה תהיה מעורבת כדאי לתת עליהם את הדעת. בסוף אנחנו עוסקים כולנו במניעה, אכיפה, כיבוי, ענישה והסברה וצודקים כולם שדיברו פה על נושא ההסברה.

צריך להבין שכרגע במדינת ישראל יש תמריץ לזרוק פסולת ואחרי זה היא נשרפת. אפשר לפתור את הדבר הזה בחוק שאני קורא לו חוק פסולת אחוד. יש חוק פסולת אחד שעובד במדינת ישראל כמו שצריך וזה חוק הפיקדון, מקבלים 30 עבירות על הדבר הזה ולכן לא תמצאו כזה דבר נזרק בחוץ. אפשר לעשות חוק אחריות יצרן, כמו שדב אוהב לדבר עליו, שבו כל אדם שיביא פסולת לאתר מוסדר יקבל סכום מסוים של כסף, 60 שקל לטון פסולת של בניין, כך וכך לצמיגים, כך וכך לאריזות והדבר הזה ימומן על ידי היטל על יצרן הפסולת. הדבר הזה עובד בזה, הוא יכול לעבוד בצמיגים, יכול לעבוד בפסולת בניין.

. זה לא קיים היום. ברגע שאתה עושה את זה יש מוטיבציה לא לשים בוואדי, לשים באתר מוסדר. אני כבר עשיתי את הניתוח, זה פרומילים בודדים של היטלים, זה לא נטל משמעותי שמעלה את יוקר המחיה. זה דבר שאני יודע שהוא חדשני, אני יודע שחלקכם מרימים גבה, אבל זה דבר שיכול לעקר מהשורש את המוטיבציה לזרוק פסולת.

תמריץ חיובי.

תמריץ חיובי, קיים בחלק מהמקומות בעולם. אני אומר לכם, אני יודע שזה עתידני, אני יודע שחלקכם אומרים ואללה, המנכ"ל השתגע. תנשמו עמוק, תחשבו, תראו שזה יכול לפתור הרבה מהבעיות שכולנו פה מתעסקים על למה זה בכלל מגיע אל המקום הזה.

מי צריך להוביל מהלך כזה?

הכנסת.

הכנסת צריכה להוביל, אני יכול להגיד לך שאת הקונספט הזה כבר ביקשתי מהמחלקה המשפטית שלי להתחיל לנתח ומהצוותים המקצועיים לכתוב איזה שהיא טיוטה. כשזה בא משני הכיוונים, גם מבחוץ וגם מבפנים, יש לזה סיכוי גדול יותר, אבל תחשבו על הקונספט של לעקר מהיסוד את האינטרס שקיים היום והוא גדול מאוד היום, לזרוק את זה בוואדי. היום אני יכול לחסוך, בתור מועצה, על משאית של פסולת, אלפי שקלים בזה שאני אתן את זה לאיזה שהוא עבריין פסולת שיזרוק את זה בוואדי.

אל תבטלו את היטלי ההטמנה.

זה לא עובד לבד, בסדר. זה אחת. שתיים, כשמסתכלים על חקיקה, ניטור דיגיטלי של משאיות הפסולת במדינת ישראל הוא דבר שיעזור לנו פלאים לעשות את כל מה שאתם מדברים עליו פה. בלתי אפשרי היום, ממשרד המשפטים אוסרים עלינו בגלל חוקי הפרטיות וכו'. אם אני אוכל שיהיה לי ג'י פי אס על הייבר של כל משאית ובזה להתנות את הרישיון של אותה משאית אני אוכל באמצעים דיגיטליים, בלי הרבה פקחים, לצמצם משמעותית את השלכת הפסולת בוואדיות. זה דבר שהמחוקק צריך לסייע למשרד המשפטים לאפשר לנו לעשות.

דבר שלישי, היום גם כשאנחנו עושים את 'קשת בענן', דרך אגב, פקחים של המשרד להגנת הסביבה, לקחנו מכל המקומות וריכזנו מאמץ, מצאנו עשרות הפרות, פתחנו בעשרות חקירות ובעשרות תיקים ובכולם אנחנו מאוד מאוד מתקשים בלהביא אותם לכלל מימוש, או קנס, או הפללה. אחת הסיבות המרכזיות זה מכיוון שאנחנו לא יכולים להפליל את בעל הקרקע. אם אנחנו יכולים להפליל רק את המבעיר, הסיכוי לתפוס מבעיר הוא בלתי אפשרי, הוא אפס, בטוח לא אם אין לי את האמצעים האלקטרוניים שעליהם אני עכשיו דיברתי, בלתי אפשרי. אנחנו חייבים להיות מסוגלים להתקדם.

בי"ת, הרבה מהמפגעים שאתם ראיתם אלה מפגעים שאנחנו רואים אותם. ערימה שאני רואה אותה היום, מחר היא תישרף. רובם נמצאים בידי רשויות של המדינה, או רשויות מקומיות או מינהל מקרקעי ישראל. אני לא מקבל דרך פשוטה ומסלול ירוק להוציא צווי פינוי מפגעים כנגד רשויות מהיועץ המשפטי לממשלה, זה נעצר עוד פעם ועוד פעם, זה תהליך ארוך שאני צריך להוכיח שמיציתי את התהליכים או שלא מיציתי את התהליכים ושיש לי ושאין לי והלכתי והבאתי. אני מבזבז את כל המשאבים שלי רק על התיקים שאני צריך לבנות בשביל שיקרה כזה דבר. אנחנו חייבים למצוא איזה שהוא מסלול ירוק, איזה שהיא הוראת שעה, איזה שהוא מנגנון שמאפשר לי לפעול מהר להוצאת צו ניקוי של מפגעים ואם מישהו לא מממש את צו הניקוי אני אפעיל קבלן שלי ואחר כך אגבה כפל קנס.

בדיוק כמו שקורה באזבסט. אנחנו חייבים להגיע למצב שערימה שראינו אותה היום בשטח, אני לא צריך להיכנס לתהליך משפטי של 12 חודש בשביל לפנות אותה. אני יכול לתת צו ותוך שבוע, אם לא פינו, אני מביא את הקבלן שלי שמפנה ואז כפל קנס מושת על מי שלא מחזיק באותה קרקע, בין אם היא פרטית ובין אם היא ממשלתית. אלה דברים שהיום מאוד מאוד מפריעים לנו להתקדם בנושא הזה.

אנחנו צריכים להגיע למצב שבו יש לנו ברירות משפט. ברגע שאני רואה משליך או רואה מבעיר או רואה קרקע שמזוהמת אני נותן ברירת משפט והבן אדם בוחר האם הוא רוצה לשלם או האם הוא רוצה לקחת אותי לבית משפט, אבל כמו קנס של בן אדם שתופסים אותו במהירות ולא להיכנס לתהליכים ארוכים שאין לי את כוח האדם לעשות אותם, על תיקי חקירה ושימועים ושני ושלישי ורביעי וחמישי. אנחנו צריכים כלי ענישתי מאוד מהיר בשטח ולא משהו שלוקח לי הרבה הרבה זמן.

אני צריך קנס משמעותי. הקנסות הקטנים לא משפיעים על אף אחד. הוא מרוויח 1,000 שקל על משאית, אני נותן לו קנס של 200 שקלים, יאללה, שווה, לקחתי 1,800 שקל הביתה. אני צריך לתת לו 20,000 שקל, 15,000 שקל, שירגיש את זה בכיס. היום זה לא משמעותי לשום דבר. הדברים האלה הם כולם יושבים לפתח הוועדה הזו ש - - -

ישראל, אם לא תחרים לו את הרכב שום דבר, קנס לא - - -

אבל השלכת פסולת זה - - -

סליחה, אנחנו כרגע לא מנהלים דיון, אלה הרעיונות, עוד יהיה לנו זמן לדיון.

יהיה לנו הרבה זמן בכל אחד מהדברים, יעל בטוח תעשה עבודה יסודית בזה ואנחנו נעזור בלגבש תכנית לאומית, אני רק קצת מגרה את האוזן והמחשבה בדברים שהמחוקק צריך לתת עליהם את הדעת. יש הרבה דברים תפעוליים שצריך לתת עליהם את הדעת.

אם אנחנו מדברים על דברים תפעוליים, יש בעיה קשה מאוד של מימון רשויות חלשות לטיפול שוטף בפסולת. הם לא מקבלים היום, כחלק ממענק האיזון שלהם ממשרד הפנים, את היכולת לטפל בפינוי הפסולת. אנחנו השקענו באשכולות, בשדרוג, תשתיות הפסולת, זאת אומרת שיש עוד פחים ועוד כלי עצירה, אבל אין מימון שוטף, לנו אין את הכסף הזה. בשביל שהם יפנו את הפסולת משרד הפנים צריך לתת את הדעת על זה, משרד הפנים צריך לתת את הדעת על אכיפה על רשויות שלא מטפלות בפסולת כמו שצריך. עלה הרעיון, ביני ובין מרדכי, לוועדה קרואה לשפ"ע, ועדה קרואה לאגף טיפול בפסולת, במקום שזה לא עובד כמו שצריך למנות מישהו חיצוני. משרד הפנים צריך לתת את הדעת על מה עושים עם אותן רשויות שלא מסתדרות, לא מבחינת כסף ולא מבחינת יכולות ניהול לטפל בפסולת של עצמן ובפסולת שנכנסת אליהן מבחוץ, אלה דברים שאנחנו מתקשים איתם.

אז זה רק כמה רעיונות. בנושא של יהודה ושומרון, וציינתם את זה פה, היום טיפול בשריפות הוא דבר שנעשה על בסיס קשר אישי בין מח"ט לבין ראש רשות, לבין ישראל דנציגר, לבין בני, זה חייב משר הביטחון להגיע בתור צי"ח מרכזי של כל היחידות הפועלות בשטח. כל פעם זה פתוח למשא ומתן ולכן צריך לשבת פה גם מנכ"ל משרד הביטחון. צריך לתת על זה את הדעת. אותו הדבר לגבי המשטרה הכחולה ברחבי מדינת ישראל, אותו דבר לגבי כב"ה. הדברים האלה חייבים להיות מוסדרים והדרישה צריכה לצאת ממני ומהמחוקק.

ודבר אחרון, ציינתם, אני לא אציין עוד פעם, כוח אדם. עם כל הדברים האלה אנחנו נגביר בעוד כוח אדם בגיוס הבא שנעשה, אבל עדיין המשאבים פה הם דלים מאוד.

אז לסכם, לפני שאני עובר לדברים ששאלתם עליהם. זה עלה לתשומת לב, התקדמנו צעדים קטנים, עכשיו אנחנו צריכים להתקדם צעדים גדולים ובשביל שזה יתקדם בצעדים גדולים אנחנו צריכים להביא מסביב לשולחן רמות מנכ"לים של כל המשרדים שאותם ציינו ולעבוד על תכנית סדורה כשאנחנו עוקבים פעם בחודש, פעם בשבועיים, איך שאת תקבעי, יושבת ראש הוועדה.

פעם בשבוע.

פעם בשבוע. אני הולך איתך, אני מוכן אפילו פעם ביום להתקשר ולבדוק מה קורה, כי זה צו השעה. אי אפשר לחכות, כל יום שאנחנו מחכים עוד תינוק, עוד ילדה, עוד מישהו נפגע ולכן הדבר הזה, אי אפשר לחכות ואנחנו צריכים להניע כזו תכנית. אז מפה אני קורא לכל הנציגים של המשרדים האחרים להעלות את זה כלפי מעלה, אני קורא לכם, חברי הוועדה, לעזור לנו להניע תכנית לאומית למניעת שריפות שפוגעות בבריאות תושבי מדינת ישראל.

אלה הדברים הגדולים. עלו פה כמה דברים. שיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, עלתה פה ביקורת על זה. כואב לי מאוד לשמוע את זה, אני צריך לשמוע על כל מקרה כזה. צר לי מאוד לשמוע על מקרים שאין שיתוף פעולה, ג'מילה, אמרתי לך את זה גם לפני כן. אני מבקש לדעת על כל דבר כזה, ההנחיות אצלי, ואני חוזר עליהן עוד פעם ועוד פעם, זה על שקיפות מלאה, שיתוף מלא של דברים. אם מסיבה כזו או אחרת מישהו לא מקיים את זה במשרד שלי אז גם מנהל המחוז וגם אני צריכים לדעת את זה כי זה דבר שצריך לתקן. המשרד חייב להיות משרד שקוף. ישנם מקרים שאי אפשר לחלוק מידע, ישנם מקרים שמבחינה חוקית אם אנחנו נחלוק מידע על צו מסוים וכו' אז מבחינה משפטית לא נוכל להשתמש בזה, אז אי אפשר לחלוק, אבל צריכים להגיד לך את זה, צריכים להגיד לך: ג'מילה, אי אפשר לתת לך את זה ואת זה כי מכוח תקנה זו וזו זה יפגע בסמכויות האכיפה שלנו. אז אם יש כאלה מקרים במשרד שלי, אני ממש מצטער, זה לא צריך להיות ככה.

קמפיין. העליתם את זה מספר פעמים, אמרתי לכם שאנחנו נבחן את זה, גם מבחינת משאבים וגם מבחינת כדאיות. אחת, מבחינת משאבים, ואמרתי לכם את זה, לא היה לנו בשנת 2018 את המשאבים לעשות קמפיין. שתיים, אני לא חושב שאנחנו נמצאים בשלב הזה של קמפיין בתכנית שבה אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים לעשות עוד כמה שלבים קדימה, להתקדם עוד קצת, עם התשתיות שעליהן דיברתי פה וחלק ציינתי, לפני שאנחנו נכנסים לקמפיין. אנחנו עכשיו בדיונים על תקציב של שנת 2019, ושוב נשאלת שם השאלה מתי התזמון הנכון לצאת בקמפיין בנושא של שריפות בשטחים פתוחים.

האם תתקצב קמפיין רק ב-2019?

גיתית יושבת שם, היא הדוברת שלי, היא עוד לא ישבה איתי על התקציב ל-2019, אז אני לא רוצה להתחייב פה, אבל זה אחד הנושאים שאנחנו צריכים להם לעשות תעדוף. אני בהחלט חושב - - -

ישראל, סליחה שאני מתפרץ, לא קיבלתם 50 מיליון שקל בתוספת בתקציב האחרונה? אמרתם שזה יהיה חלק מקמפיין.

למי שלא מכיר את עבודת הממשלה, כל משרד מוגבל בקמפיינים בשמונה מיליון שקל לכל המשרד לשנה. אז זה לא משנה כמה כסף יש לי לטפל בבעיה, סך הכול התקציב שמותר לי להוציא לקמפיינים לכל המשרד על הסברה ותקשורת הוא לא עולה על שמונה מיליון שקלים, עם תכנית לאומית להפסקת זיהום אוויר מתחבורה ומקורות אנרגיה ועידוד פאנלים סולריים וכו' וכו'. אז ב-50 מיליון האלה בגג אני יכול להשתמש בשמונה לשריפות בשטחים פתוחים אם אני אחליט לעשות שום דבר בשום מקום אחר. אז זה לא שה-50 כולם מוקצים לדבר הזה.

והדבר השני, אני באמת לא חושב שכרגע קמפיין יהיה אפקטיבי. מה נקרא? לעשות מה? מה תהיה הקריאה לפעולה?

לא לשרוף, לשפוך לפח.

אבל מי יקשיב לך?

כאילו אתה מחכה שיהיה איזה כלי שתפרסם אותו: מעכשיו יהיו קנסות כאלה וכאלה?

אני אתן לך דוגמה, אנחנו יצאנו - - -

כי אפילו החוק - - -

נגד תחנות הכוח יוצאים עם קמפיין של שבעה מיליון שקל. קח את הקמפיין הזה, תעביר אותו גם לטיפול הבעיה. שבעה מיליון שקל מדינת ישראל מקצה לקמפיין - - -

לא נגד תחנות הכוח, בעד תחנות הכוח.

אני נראה לך משרד האנרגיה?

לא, אבל תיקח משבעה המיליון האלה.

אבל הם לא שלי.

ישראל, מה שאתה אומר זו גישה מאוד חדשנית לנושא. אתה יודע? אתה מפתיע אותנו.

אני שמח.

אני רק רוצה להגיד שאם יהיה תקציב - - -

לא, לא, אנחנו רוצים לסיים ואין לנו זמן. שמענו את התשובה, נשתדל לשנות את דעתו. אני מבקשת לדעת לגבי מרכז החירום ששמענו שאין תשובות שם.

אוקיי, אבל דקה, אני לא פוסל בכלל את נושא ההסברה. צריך לעשות הסברה, אין לי ספק בזה, מתי אנחנו יכולים לדבר? אני פתחתי פה והרמתי להנחתה שבואו נעשה תכנית לאומית ביחד בפורום הזה, שזה יהיה גם אחד מנושאי הדיון. אם נקבע שאנחנו רוצים לצאת לזה ברבעון אחד או רבעון שני של השנה הקרובה וכולנו נסכים אני איתכם, אנחנו עושים פה עבודה משותפת לבנות תכנית. בטוח צריך הסברה, השאלה שלי מתי התזמון ומה מקור המימון, זו שאלה אחת.

לגבי המוקד, מוקד החירום של הגנת הסביבה אכן קרס בתחילת שנת 2018, מכל מיני סיבות, כוח אדם, משאבים וכו', מאז הכנסנו מנהלת חדשה, הוא מתפקד היום בסדרי גודל הרבה יותר טובים מהאירועים שסיפרו לכם פה, גם בנושא האזבסט וגם בנושא השריפות. הוא עדיין לא מספיק טוב ואנחנו היום נמצאים בחוזה מיקור חוץ שיאפשר לנו לתגבר את כוח האדם שלנו ולשדרג אותו. היום, אם היינו בשלוש עלינו לשש ועכשיו משש צריך לעלות לעשר, זו פחות או יותר הסקלה של ההתקדמות.

לפחות אתה מודה שהייתם בשלוש.

את מכירה אותי, אני איש ישר ו - - -

- - - המוקד של משרד הבריאות.

דיברתי עם המוקד של משרד הבריאות ואת המודל שלהם, אותו אנחנו מנסים ליישם עכשיו, כי זה מודל לתפארת מדינת ישראל. 'קול הבריאות', פשוט פאר היצירה, לא ידעתי אם את עשית את זה או לא.

לא אני. אני ליוויתי אותו. לא, חברים, אנחנו לא נכנסים לזה.

לא ניכנס למוקדים.

יהיו לנו עוד ישיבות רבות, לוח זמנים זה גם חלק מישיבה. ישראל, תודה. אני לא יכולה לומר שאני יצאתי מאוד מעודדת ממה ששמעתי, הרעיונות שלך הם אדירים, אבל זה מה שנקרא שיר מזמור לעתיד רחוק, לטווח רחוק, ואנחנו רוצים פתרונות כאן ועכשיו ופתרונות לכאן ועכשיו לא שמענו. במיוחד בנושא גם של הקמפיין, שאפשר היה לבוא ולומר בואו נתחיל בקמפיין כדי להתחיל ממודעות ואז להמשיך.

שיעשה מה? עשיתי הרבה קמפיינים בחיים שלי.

מודעות, מודעות של אנשים, מודעות - - -

מודעות ואז מה?

בוודאי שאני לא מדברת על קמפיין לשם קמפיין, ודאי שצריך לשבת ולחשוב על המטרות שלו, על היעדים שלו. ודאי, קמפיין זה לא דבר שסתם אתה זורק בשביל קמפיין, אלא כדי להעלות את המודעות, כחלק מהמלחמה בנושא הנורא הזה.

וגם הנושא של מוקד החירום, אני מצפה לקבל תשובה של לוח זמנים מתי המוקד יפעל וגם אנחנו - - -

הוא פועל היום.

אז אנחנו רוצים לקבל תשובות, כמה תלונות מגיעות - - -

הסיפור שיניב סיפר לך הוא סיפור מלפני שנה.

לא, לא נכון.

מה שטל סיפרה.

בואו נתקשר ביחד למוקד עכשיו.

סליחה, אנחנו לא - - -

תאמין לי, עשו את זה בוועדה עם הקו של הבריאות ויצאה פדיחה נוראית.

אנחנו לא נעשה את זה. חברים יקרים, אני בכל זאת חייבת לסכם את הישיבה. כמו שאמרתי, הישיבות תתקיימנה פעם בשבוע, אנחנו נודיע לכם ואנחנו נתאם. אנחנו כרגע מסכמים. יש את מספר הטלפון, יש את המיילים, כל מה שמישהו רוצה לומר ולא הספיק הוא יכול בהחלט להתבטא במייל ובווטסאפ.

אני רוצה לומר מספר דברים לפני שאני אקריא את הסיכום, שחלק ממנו הכנתי וחלק כמובן אני הוספתי. ראשית, אני רוצה לומר תודה למי שיזם, וזה ליושב ראש הוועדה, ליואב קיש. יואב קיש הוא זה שבאמת שמע על הבעיה, לקח אותה לתשומת לב והחליט למנות את ועדת המשנה. אני שמחה שהוא נתן אמון בכל חברי הוועדה. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, שוב להודות ללאה הנפלאה, לשימי - - -

אבל צריך לומר שהרעיון היה שלהם, כן?

מיד, איזה שאלה. זה יואב. אבל, חברים יקרים, זו דוגמה לחברה אזרחית. החברה האזרחית, שחלק מהנציגים יושבים פה, לקחה את הנושא לידיים ולקחה פעמון גדול ותמרור אזהרה אדום וצלצלה בפעמון והעלתה את התמרור ואמרה: חברים, אי אפשר, לא עוד. כל מה שדובר פה היום סביב השולחן, גם חברי הכנסת וגם משרדי הממשלה וגם מה ששמענו, הכול התחיל באמת מהתושבים שזעקו את הזעקה האמיתית שלהם ואנחנו כאן כדי לתת באמת את המענה הזה.

ועכשיו אני רוצה להגיע לאיזה שהוא סיכום. אני שמעתי את ההערה לגבי טרמינולוגיה. אני חייבת לומר שאני מתנגדת לכך. אני מתנגדת לכך מהרבה סיבות, אבל בעיקר מפני שאני רוצה שאנחנו נתנהג בצורה מאוד מאוד מדויקת וברורה. הטרמינולוגיה של מה שקורה זה סכנת חיים, כל מה שקורה זה סכנת חיים. אני לא קוראת לתאונות דרכים טרור, שהן גם סכנת חיים, ואני לא קוראת למחלות טרור ואני גם לא אקרא לזה טרור. אני חייבת להודות שאני, באופיי, מנסה לשתף כמה שיותר מגזרים ואנשים ותחומים ולפייס ולמצוא את המשותף, אם אנחנו נתחיל לנקוט בטרמינולוגיה שיש לה קונוטציות כאלה ואחרות נראה לי שאנחנו נרחיק ולא נקרב. אז, ברשותך, הטרמינולוגיה - - -

אף אחד לא דיבר על טרור והדגשתי שלא מדובר בטרור, מדובר פה בחבלה.

כן, אבל כשאומרים מחבל זו הקונוטציה שיש.

חבלה, אף אחד לא יכול להתכחש לזה שמדובר פה בחבלה.

זו הקונוטציה שיש לה בחברה הישראלית.

אז עם הקונוטציה אנחנו נמשיך להיות מורעלים ונמשיך לנשום את ה – בגלל החיבוק הזה, נמשיך לחבק אותם ונמשיך לנשום את העשן הזה.

זה לא טרור.

יעל, אל תעזרי לי.

אני מסכימה איתך, יעל.

לא, זה לא משנה אם מסכימים או לא מסכימים, מה אפשר לעשות? אני יושבת ראש הוועדה, יש לי את הסמכויות שיש לי ואנחנו בהחלט נשתמש בסכנת חיים. אני חושבת שיש לזה משמעות מאוד מאוד חריפה ואמיתית, זו סכנת חיים. אני כבר אמרתי את זה כמה פעמים, ארגון הבריאות העולמי הכריז על זיהום אוויר כעל גורם מסרטן שמסכן את החיים ואנחנו עוסקים היום בנושא ובגורם שמסכן את החיים, זה מספיק חזק כדי שכולנו נירתם.

אני מבקשת מהוועדה להוציא קול קורא לכל ראשי הרשויות, יש לנו למעלה מ-250, וכמובן להודיע בכל אמצעי התקשורת, באינטרנט, בכל מקום, שגם תושבים וגם ראשי רשויות, קודם כל יביאו לפנינו את כל המפגעים שקיימים. אנחנו לא נוכל לבקר וגם היום קיצרנו את הביקור, אבל לפחות יהיה לנו את המושג על הממדים של הבעיה ולהערכתי, כמה שאנחנו יודעים על הממדים, הממדים הם הרבה יותר גדולים ומקבלי ההחלטות חייבים לדעת את הממדים כדי שבאמת יירתמו, כמו שישראל רוצה.

אני מבקשת לקבל נתונים ממשרד הבריאות על רמת התחלואה באזורים השונים בארץ ולהעביר את זה אלינו. אני מבקשת לקבל נתונים מהמשרד להגנת הסביבה בשני מישורים. במישור אחד אני מבקשת לקבל את כל הנתונים לגבי הפרויקט של 'סביבה שווה', כמה הוציאו, לְמה הוציאו, כמה נשאר, כמה מפגעים באמת חוסלו. ואני מבקשת לקבל מכם את הנתונים המדויקים לגבי כל ההתראות והתלונות שהתקבלו מרחבי הארץ, לא משנה אם זה מתושב או מראש רשות, לגבי מפגעים, מה נעשה לגבי המפגעים, כמה מפגעים באמת טופלו ואם לא טופלו מדוע. פשוט נתונים, כדי, כמו שאמרתי, שיהיה לנו קודם כל מושג על התופעה.

אני מבקשת מהממ"מ מחקר על מה שאני קוראת תעשיית הפסולת השחורה - - -

מה זה ממ"מ?

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אחד ממרכזי המחקרים והמידע המשובחים שיש. הם עושים עבודה נהדרת, כל מחקר שלהם הוא לעומק. גם מחקר השוואתי של מה שקורה בעולם וגם מחקר על מה שקורה כאן בארץ. אני קוראת לזה תעשיית הפסולת השחורה המסכנת חיים.

נעשה מחקר בנושא בוועדה משותפת של דב חנין.

אז הם ימצאו את זה.

מ-2010.

אנחנו כבר תשע שנים אחרי עוד מעט, עוד שלושה חודשים אנחנו כבר ב-2019. והכוונה היא גם לסכומי הכספים המתגלגלים בשחור כתוצאה מהטמנת הפסולת באתרים מורשים וגם הערכת הנזקים הסביבתיים והבריאותיים.

דיון משפטי. אני מבקשת להקים צוות מיוחד לכל הנושא המשפטי, לרבות הרעיונות היפהפיים שלך וכמובן של דב, שהוא אמר, אבל לא רק. בצוות הזה אני מבקשת לדון בחזקת האחריות על בעל המקרקעין, באיסור על הובלת פסולת לשם העברתה, מה שנקרא לא יוביל אדם פסולת אלא אם הוא מוביל מורשה והוא מוביל את הפסולת לאתר מורשה, וזה מהרעיון שלכם. לבחון את מכרזי הפסולת ולחייב את הרשויות או לבחון אם אפשר לחייב את הרשויות שהתשלום ייעשה רק לאחר קבלת אישור מהאתר על הכמות שהוטמנה.

זה קיים היום.

יפה, מה שקיים, בוא נראה למה זה לא מיושם.

הרבה מהרשויות שיש לך בעיות איתן יש פאושלי.

פאושלי זה בכלל נורא. הקבלנים יחויבו במשאיות עם איתורנים ובדיקת משקל, קבלני פינוי הפסולת יחויבו לשקול את המשאית פעמיים, פעם ביציאה מהעיר, פעם בכניסה לאתר המורשה. ועוד רעיונות שיש לי גם מהתקופה שאני טיפלתי בנושא ואני מצפה לקבל גם מכם.

על כל פנים זה יהיה הצוות. בצוות הזה אני מבקשת שתהיה כמובן קודם כל נציגת משרד המשפטים, היועצים המשפטיים של המשרד להגנת הסביבה, דניאל, שהיא היועצת המשפטית המאוד מוכשרת שהיא, ואם תרצו להוסיף עוד מישהו, אדרבא ואדרבא. הצוות של הייעוץ המשפטי יישב במיידי, אחרי יום הכיפור שבא עלינו לטובה וגמר חתימה טובה כמובן.

יעל, את לא צריכה את רמ"י בסיפור הזה?

יכול להיות שעם הזמן אנחנו נוסיף גם את רמ"י.

הם אלה שהפילו את העניין הזה בפעם הקודמת.

נכון, ואין ספק, יכול להיות שבהחלט נצטרך וגם את הנציגים, כמובן, של היועץ המשפטי לממשלה שאני מבינה שגורם לבעיות רבות. אבל אני מבקשת שהצוות יתחיל להתכנס ממש במיידית, עוד לפני שאנחנו נקבע את שאר הישיבות, כי זה צוות נפרד שיביא לוועדת המשנה את המסקנות ונדון בהן אחרי שאתם תשבו.

בנושא האכיפה, אני מבקשת לקבל תשובה מדוע אין אכיפה, פקחים, סיירת ירוקה, בשישי שבת ובחגים.

משטרה ירוקה.

משטרה ירוקה. מדוע המשטרה הירוקה לא פועלת ואיך אנחנו באמת מכניסים אותם, מפני שמה ששמעתי בכאבול בצפון זה שמחכים לשישי שבת ואז מביאים, ועכשיו בוודאי בערבי חגים.

צריכים את נציב שירות המדינה - - -

נציבות שירות המדינה, וגם משרד העבודה, יודעים לתת פטור להרבה מאוד פקחים שיעבדו. אפילו פקחים שעובדים בחופי הים קיבלו פטור ומצילים קיבלו פטור, אז בוודאי שאפשר גם כאן.

אני מבקשת לפתוח קו חם לתלונות על אתרים פיראטיים לריכוזי פסולת. בצוות המשפטי, לדון בהעלאת הקנסות על עברייני הפסולת. דיברנו כבר על לבקש פירוט התשלומים ודיווח של המשרד על עלות הטיפול של המשרד, כמה זה עולה לכם, ושל הרשויות השונות, בפינוי פסולת שלא בהכרח יוצרה בתחומן. אל תשכחו שאנחנו ממהרים להטיל את האחריות על הרשויות, אבל פעמים רבות הרשויות לא אשמות, הן צריכות להוציא מכספי התושבים על משהו שאף אחד מהם לא אחראי למה שקרה. זהו, עד כאן.

אם אפשר לבקש לקבל, את תחליטי אם כן או לא, דוחות מכיבוי אש על כמה שריפות פסולת יש.

נכון. עוד שני דברים שאני מבקשת זה להיפגש עם מח"ט יהודה ושומרון ולעשות פגישה נפרדת עם כיבוי אש כדי לברר איך אנחנו מכניסים לנוהל קבוע שלא תלוי ברצון הטוב והנפלא, ותודה רבה לכם, אלא זה יהיה מחויבות שלכם, אתם תדעו שזו תהיה מחויבות.

אני לא התייחסתי, רק משפט אחד, אנחנו ככלל מטפלים בכל אירוע שריפה של שטחים פתוחים, מטפלים בזה, זאת אומרת לא שמשאירים את זה.

אני מתנצלת, לא ניכנס לזה עכשיו. אני מבקשת ישיבה נפרדת, לא של הוועדה, לחוד עם מח"ט יהודה ושומרון, לחוד עם כיבוי אש, לחוד עם המשטרה, ישיבות נפרדות.

את צריכה ליווי - - -

מעירים לי כאן, עם כל המח"טים.

עם אלוף הפיקוד את צריכה - - -

אז את אלוף הפיקוד, אוקיי.

כל מה שיש למשרד להגנת הסביבה כמה אירועים צריך גם לבקש מיחידת פיצוח של משרד החקלאות שמטפלת בשריפות גזם, כמה דוחות הם נתנו, בכמה אירועים הם טיפלו, איזה ללא אישור.

אני מקבלת את זה, לבקש גם מיחידת הפיצוח של משרד החקלאות את הדיווח המלא של כמה דוחות הם נתנו ובכמה אירועים הם טיפלו.

ומשרד הבריאות, איזה שהיא תמונת מצב של תחלואה, בעיקר תחלואה נשימתית.

ביקשתי, זאת הייתה הנקודה הראשונה.

ניטור ציינת?

זה רחב מאוד.

על ניטור אתה מדבר?

אם יש שריפה, לדעת אם אני יכול לשלוח את הילדים שלי לבית ספר או לא.

לא, לא ציינתי. תכתוב לי את זה, אני רוצה לנסח את זה יותר מאשר ככה סתם.

יש לנו מלאכה רבה, אנחנו ממוקדים במטרה ואני מאמינה שכאשר ממוקדים במטרה בסופו של דבר גם מגיעים ליעד. אז תודה רבה לכולכם, גמר חתימה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.