פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



20
ועדת המדע והטכנולוגיה
04/09/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 187
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ד באלול התשע"ח (04 בספטמבר 2018), שעה 11:00

סיור במרכז למאיצים ושימושי קרינה באוניברסיטת אריאל

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

פרופ' מיכאל זיניגרד - רקטור אוניברסיטת אריאל

פרופ' אלברט פנחסוב - סגן נשיא ודיקן למו"פ, אוניברסיטת אריאל

פרופ' שמואל שחם - דיקן הסטודנטים, אוניברסיטת אריאל

פרופ' אהרון פרידמן - ראש מרכז המאיצים, אוניברסיטת אריאל

פרופ' משה עינת - חבר במרכז מאיצים, אוניברסיטת אריאל

ד"ר יגור דיונין - חבר במרכז מאיצים, אוניברסיטת אריאל

ד"ר איציק שי - סגן דיקן למו"פ, אוניברסיטת אריאל

ד"ר אריאל נעוס - המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת אריאל

דני חרדון - מנהל הרשות למו"פ, אוניברסיטת אריאל

יחיאל ושדי - מנהל מרכז מאיצים, אוניברסיטת אריאל

איילת חאקמיאן

ס.ל., חבר תרגומים



סיור במרכז למאיצים ושימושי קרינה באוניברסיטת אריאל

בוקר טוב, היום יום שלישי, 4.9.18, כ"ד באלול התשע"ח. היום אנחנו מקיימים סיור באוניברסיטת אריאל. מטרת הסיור היא ביקור בתוך מרכז המאיצים ושימושי קרינה שקיים כאן באוניברסיטה. מכאן ואילך אנחנו באמת יכולים להתחיל באופן רשמי.

רק במשפט פתיחה אחד. אנחנו שמחים לקיים את הסיור הזה, זה סיור שאנחנו רצינו והייתה מחשבתנו לקיים אותו מתוך הערכה ומתוך היכרות ושיתוף הפעולה שיש לוועדה עם האוניברסיטה ומתוך היכרות, שהיא אולי חיצונית, בהתפתחות של האוניברסיטה, בשם הטוב שהיא קנתה לעצמה, בדגש שהיא אוניברסיטה שמקבלת לגיטימציה, שזה לא קל, ושאנחנו שותפים ללגיטימציה שלה. אני חושב שיש חשיבות מעבר לאוניברסיטה גם בסופו של דבר למיקום של האוניברסיטה. רמת הלימודים שיש פה, שביעות הרצון של לסטודנטים, בדגש על מחקר ושיתופי פעולה, שזה קרוב ללבנו, הנושא של מחקר, ואנחנו יודעים שזה לא קל, בימים אלה בכלל ולהתחיל מחדש כאוניברסיטה, להתחיל מ-א', לבנות נדבך אחר נדבך.

באמת מלוא ההערכה, מלוא ההכרה ואנחנו רוצים, גאים ורואים זכות להיות שותפים אפילו במשהו בחלקכם, להיות חלק מהעניין הזה, כוועדת כנסת, ועדת המדע והטכנולוגיה, שהיא גם אחראית על הפיקוח והיא גם קרובה לכך וזה על שולחנה, כל הנושא של האקדמיה והאוניברסיטאות בחלק הזה, בוודאי של המחקרים והפיתוח. היום זה לא רק מחקר ופיתוח, זה גם הנושא של לימודים שקשורים, שקרובים ללבנו. אני אתן דוגמה, למשל לימודי הסייבר שאנחנו מנסים היום להעלות את המודעות ולדחוף קדימה את הלימודים. כמה שנים, אני לא זוכר, נדמה לי ששמעתי מכם, אני תוהה אם אני לומד משפת הגוף שלכם, אתם משלבים את זה בתוך מדעי המחשב?

כן.

בתוך לימודי המחשב, שזה ייחודי לכם, בתוך לימודי התואר במחשבים, שאתם מכניסים, זה נקרא קורס או הרבה יותר מקורס, סוג של לימודים שאתם משלבים את זה בתוך התואר. דהיינו אדם שיוצא מפה עם תואר במחשבים לא צריך לעבור עוד הכשרה של סייבר, אלא זה מוטמע בתוך הלימודים שלו? אני אמרתי את זה נכון?

הסייבר, כן.

אז סימן שאני מקשיב למה שאני שומע אצלכם ואני מטמיע את זה. אני ציינתי את זה, אני גם מכרתי את זה הלאה.

דרך אגב, אני חושב שאנחנו צריכים בעניין הזה לעשות עוד פעולה משותפת. יש חוסר מודעות בהכרה ובאופק ההעסקה של סייבר, בצורך בסייבר, מכל הבחינות, גם מבחינה ערכית, זה משהו בעל חשיבות לאומית. זה יכול להיות גם אופק של העסקה ופרנסה טובה, דהיינו היום גם משרדי ממשלה, דמיינו לעצמכם שאנחנו יושבים בשולחן של ועדת המדע והטכנולוגיה וממשל זמין, שאחראי לזה, לא משנה, הגוף שאחראי בממשלה על העסקה, או הנציבות שמסכימה לשכר ולדירוג, משרד ממשלתי מכובד מאוד לא ידע שהוא יכול להעסיק עובדים ברמה טובה מאוד, בשכר הוגן, שהוא יכול להתחרות בשוק החופשי. לדוגמה, 200 שקל לשעה שהמדינה תשלם, לא לבכיר בסייבר, למיישם סייבר, תפקיד שהוא שוטף. מיישם סייבר, שהוא מקבל את ההוראות ויכול להיות ברמה טובה מאוד, וזה חוסר מודעות.

יש עוד עניין. הוועדה רואה שיש לה חלק בזה שכל הנושא של הטמעה של הסייבר, למשל, הוא צריך להיות מובנה כבר בפיתוח, גם בגופים הפרטיים, גם בחברות. אז חברות מסחריות יודעות לעשות את זה, אבל אנחנו מדברים גם על אנשים שיש להם עסקים קטנים. היום כל מדינת ישראל חשופה לסייבר, הם לא בוחלים בשום דבר. עמותת חסד, עמותה וולונטרית, עמותות, לא רק צפויים, הם מותקפים בגלל שהשם ישראל נמצא. הם מאכילים אנשים או גם לא, לא משנה מה, כולם יעד.

זה חלק ממה שאני רואה כאן וודאי הנושא של מחקר, שאתם עסוקים בו. אנחנו באנו מתוך הערכה ושיתוף פעולה, ומתוך הוקרה שיש לוועדה אנחנו מקיימים את הסיור הזה. אני רוצה לציין כאן את איילת, יש אצלנו משהו חדשני, בשמחה, איילת, זו הישיבה הראשונה שהיא משתתפת בה כמנהלת הוועדה. היא זכתה במכרז, אחרי שהרבה שנים היא בוועדה. זה לא דבר מובן מאליו, זו התמודדות לא קלה, היא הגיעה לשלב הסיום וזכתה בזה מתוך המקצועיות הרבה, המסירות הרבה, האנושיות, כל הדברים ביחד, אז אנחנו מברכים. את תזכרי את זה תמיד, את הישיבה הראשונה, נכון? אני אזכור גם כשתזמיני אותי אם ירצה ה' לפרישה, בעוד 20 שנה, נכון? פחות או יותר. אז תזמיני אותי, אני אזכור את הישיבה הראשונה שהייתה פה.

בעצם מבחינתנו זו גם תחילת הפעילות של מושב החורף שלנו, זה אומר שהיינו בפגרה, היינו לפני זה בדיונים וזו בעצם הישיבה הראשונה. זה אומר שיש המשכיות, זה מסמל לנו את ההמשכיות ואנחנו מתכוננים כאן להמשיך במושב החורף ואנחנו נמשיך לשתף פעולה מתוך הערכה והוקרה למוסד החשוב שלכם, שעומד בכל הקריטריונים ברמה המקצועית.

אני אגיד לכם משהו, אתם על שולחן הכנסת. מנסים לתת לזה משהו פוליטי ואני יודע שבסופו של דבר האוניברסיטה רואה את עצמה משוחררת מהכול. ואני גם נמצא כאן, בסופו זה מקום אקדמי של לימודים, שזו הכוונה שלו והחשיבות היא שבכל מקום בארץ ישראל אפשר לקיים. אני רואה בזה, גם בפני הציבור שאני מייצג, שלא מחריגים משהו. אנחנו סובלים כל היום מהחרגות וממיתוג. אני רואה את זה גם כן, צריך לעבוד, ילד בישראל הוא ילד בישראל, מי שלומד הוא לומד, הנושא של התיוג, הנושא של ההחרגות, אלה דברים שאנחנו צריכים להילחם בהם ואני גם בחלק הזה שותף איתכם. אלה דברי הפתיחה שלי.

תודה רבה לך. פרופ' זיניגרד הוא הרקטור שלנו. אז גם הרקטור הצטרף אלינו ואני מציע, פרופ' זיניגרד, שאתה תפתח.

אבל לפני זה, ברשותך, איזה היכרות ככה קטנטונת

אנחנו נתחיל מההיכרות ואז אנחנו נבקש מהרקטור לפתוח.

אומרים שאנשי ירושלים לא היו יושבים לסעודה לפני שהיו מכירים. ככה כתוב - - -

אפילו שלא למדנו את זה אנחנו עושים בדיוק אותו דבר.

כן, מדרש, שאנשי ירושלים לא היו יושבים לסעודה בלי שהיו מכירים עם מי הם יושבים.

נתחיל מההיכרות.

שמי משה עינת, אני חבר סגל במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. יש לי קבוצת מחקר שבהמשך אני אציג אותה ואת מה שהיא עושה. אני פה מאוקטובר 2002, זה די הרבה שנים, ומאז אני חלק ממרכז המאיצים. בהמשך נראה את עבודות המחקר של הקבוצה שלי.

אני איציק שי, ראש החוג לארכיאולוגיה וראש המכון לארכיאולוגיה וסגן דיקן למחקר ופיתוח.

יחיאל ושדי, אני מנהל את מרכז המאיצים.

שמי אלברט פנחסוב, אני סגן הנשיא ודיקן המחקר לפיתוח. אני הייתי ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית וביחד עם יאיר שפירא אני הקמתי מחלקה לקדם רפואה ואני גם חבר בוועדה לתכנון והקמת בית הספר לרפואה, ופה באוניברסיטה אני אחראי על הפעילות המחקרית.

שמעתי שמישהו לחש, בשביל הפרוטוקול, פרופ' פנחסוב.

פשוט אנחנו רוצים להפגין עד כמה אנחנו צנועים.

פרופ' אהרון פרידמן, כיום אני ראש המרכז למאיצים. אני הגעתי לארץ לפני חמש שנים וחצי, אחרי שהייתי 30 שנה בארצות הברית. דיברת על סייבר, בין השאר הייתה לי שם גם חברת סייבר שנמכרה לג'נרל דינמיקס. ואם מדברים על סייבר אז החברה שלי, למעשה עד היום כל התקשורת האלחוטית של משרד ההגנה האמריקאי משתמש בטכנולוגיה שלנו. כאן הגעתי ועזרתי להחיות את מרכז המאיצים שהיום קיבל בחזרה מעמד של מרכז ידע. זה של משרד המדע, יש חמישה מרכזי ידע ארציים ואנחנו אחד מהם.

מיכאל זיניגרד, אני הרקטור של האוניברסיטה, אני פרופסור לחומרים ולכימיה פיזיקלית בטמפרטורות גבוהות. כאן אני הגעתי למצב שאין כבר מישהו שיכול להגיד שקיבל אותי, למרות שבמוסד יש עוד כמה כאלה, אני כאן מ-93' והגעתי לכאן כשהיו 100 סטודנטים במכללה קטנה, מתוכם היו 30 בערך שלנו ו-70 של בר אילן והקבוצה הראשונה שלנו היו אצלי בהנדסת כימיה. היו שתי מחלקות, הנדסת כימיה וחשמל ואלקטרוניקה, בהנדסת כימיה היו שלושה סטודנטים, אחת, אילנית מצוינים, שאני זוכר אותה, הייתה שלנו - - -

אילנית מצוינים?

אילנית ושם המשפחה מצוינים. אתה לא מכיר את השם מצוינים, זה אומר שאתה חדש, בגלל שאריאל מצוינים, דוד שלה, עבד אצלנו הרבה שנים.

מצוינים נמצאים פה.

ושניים היו מבר אילן, זו הייתה הקבוצה. בגלל שהמוסדות הרשמיים הממשלתיים אמרו לנו ש'אנחנו לא נמשיך לתת לכם אישור למחלקה הזו אם במחלקה לא יהיו לפחות עשרה סטודנטים', לא שלושה, אלא עשרה, אז אחרי שנה אנחנו דיווחנו שיש לנו כבר שבעה, אבל זה לא היו שבעה בשנה ראשונה, אנחנו הגענו בשלוש שנים לעשרה סטודנטים סך הכול.

אז ב-96' בערך אני הקמתי כאן מעבדה, זו הייתה מעבדה ראשונה מחקרית, אז הכנס הראשון בינלאומי אני הייתי והמאמר הראשון היה כאן, בגלל שהמחקר היה רק בנקודה התחלתית. אחר כך הקמתי מרכז לחקר חומרים, שהיום הוא מאוד מוצלח, חבר'ה שכבר שנה השתתפו בכנסים שלנו. השתתפתי בהקמת הפקולטה למדעי הטבע, הייתי הדיקן הראשון של הפקולטה למדעי הטבע וביחד עם שמואל שחם היינו שני חברי הסגל הראשונים במוסד הזה.

אז זו ההיסטוריה. אני צריך קצת להשוויץ כי בזמן האחרון קשה לי להשוויץ במשהו, אז אני מדבר על זה.

יגור דיונין, אני חבר בהנדסת חשמל, עובד במרכז מאיצים על פיתוח ושימוש ושיפור מאיצים, גם עובד בשיתוף פעולה עם נחל שורק, בפרויקט 'שרף' שלהם שם.

כמה שנים אתה כאן?

פה ארבע שנים.

יגור דיונין סיים באוניברסיטת תל אביב דוקטורט, עשה פוסט דוקטורט ב-UCLA בתחום הזה של מאיצים והוא תכנן את המאיץ המתקדם ביותר.

מה שיתוף הפעולה שיש לנו, איפה נמצא המאיץ הראשי, בצרפת?

לא, שיתוף הפעולה למאיץ הספציפי שאני אציג זה עם UCLA כאשר גם לאיטלקים, ל-NFM, שזה מכון וייצמן האיטלקי, יש גם חלק בזה, למעשה הם עשו חלק מהעיצוב.

אנחנו שותפים למחקר הבינלאומי, יש לנו מעמד מקצועי מכובד.

בהחלט. הם רוצים עכשיו לבוא לפה, זה עבודה בעיקר של אריאל, שיציג את עצמו עוד מעט, שהחבר'ה מ-UCLA רוצים לבוא לפה ולעשות ניסיונות על המאיץ שלנו, כי המאיץ שלנו הוא ייחודי.

זה אחת מהאלטרנטיבות של האנשים שמשתתפים בפעילות המאיץ בצרפת. זה באמת נכון, אני לא יודע אם היום, מיליון דולר בערך השקיעה המדינה כל שנה במאיץ בצרפת.

להיות שותפה.

כן, ואנחנו עכשיו כאן, זה לא בדיוק אותו סוג של מאיץ, אבל זה - - -

איזה מיליון דולר? יותר מפי עשרה.

לא, הוא מדבר על צרפת, לא על CERN.

אני מדבר על המאיץ הספציפי שהוא בגרנובל.

אבל אני חושב שהמשקל שלנו, ככה הוצג בפני הוועדה, היה דיווח, הוא הרבה יותר מהשקעה כספית. כלומר המשקל הסגולי הוא יותר בהערכה שאנחנו מקבלים, שם ממש הביאו לנו מבחינה בינלאומית, יחסי החוץ שלנו, שמה אנחנו מקבלים מעמד חזק על אף שאולי אצל אחרים זה לא דבר שמובן מאליו, אנחנו צריכים לדעת שבאירופה אנחנו נלחמים בכלל על המעמד שלנו ויש לנו שם מעמד חזק, המדעי והמקצועי.

אם מדברים על מעמד, אז למשל ליגור יש מחקר משותף עם נחל שורק שמפתחים את ה'שרף', ה'שרף' נעשה בפיתוח בשיתוף פעולה עם הוועדה לאנרגיה אטומית הצרפתית. כבר הוועדה לאנרגיה אטומית הצרפתית אמרה שהרכיב שהם מפתחים, כשזה ייגמר הם רוצים להשתמש ברכיב הזה גם במאיץ שהם בונים.

אחרי כן נגיע גם למה הייחודיות שיש פה במאיץ שלכם? אני בכל אופן עם הארץ, אבל קצת להבין מה הייחודיות שיש פה.

בהחלט.

אני אריאל נעוס, חבר סגל במחלקה לפיזיקה, גם באתי לפה להיות חלק ממרכז המאיצים ויש לי מעבדה ל - - - במחלקה לפיזיקה.

גם הוא עשה פוסט דוק ב-UCLA והוא למעשה בנה את המאיץ. אותו מאיץ שיגור תכנן והתחיל, עשה את כל ההזמנות וכל זה, אריאל למעשה בנה אותו.

זה אריאל מאוניברסיטת אריאל. אתמול לקראת סוף השנה פורסם שהשם הכי נפוץ אצל בנים בארץ זה אריאל, תמר אצל הבנות.

דני חרדון, מנהל רשות המחקר וראש מינהל טכנולוגיות והנדסה, בעצם אחראי על כל התשתיות הטכנולוגיות וההנדסיות. אני הגעתי לכאן ב-2005 אחרי שעשיתי קריירה בצבא, בחיל מודיעין, הייתי מנהל המאיץ ולמעשה התחלנו להקים את מרכזי המחקר. אחרי שפרופ' זיניגרד הקים בשנת 93' אז אחד הבאים זה היה בשנת 2007, הקמנו את המרכז ל- homeland and securityומרכז למערכות אנרגיה משולבות. קידמנו הרבה שיתופי פעולה מול משרד הביטחון, מפא"ת, זה היה אחד הגורמים שמממנים את המחקרים באוניברסיטה והיום אני אחראי גם על התשתיות המעבדתיות למחקר, להוראה, לנושא של ההצטיידות.

כשדיברת על מרכז הסייבר מי שבעצם הקים את מרכז הסייבר זה - - -

אתה בקשר עם רשות הסייבר? מערכת הלימודים שלכם, זה אתם יצרתם?

אני אגיד, מרכז הסייבר הוקם לפני כארבע שנים כמרכז לטכנולוגיות סייבר, היום זה מרכז לחדשנות בסייבר. תמיד כשאנחנו מקימים מרכז יש לו רגל אחת אקדמית, בעצם זה שפרופ' זיניגרד אחראי על האקדמיה, יש מסלול של תואר ראשון במדעי המחשב עם מסלול השתלמות בסייבר ובעצם יש - - -

אבל יש ממשק עם החלק הממשלתי? לא בתכנים של הלימודים אלא בהכוונה של ה - - -

רשות הסייבר הלאומית. אנחנו, לצערנו, עד היום לא אחד מהמרכזים שלהם, אבל השנה הזו אנחנו מתחילים את שיתוף הפעולה מולם. אנחנו כרגע בטיוטת חוזה להקים במימון שלהם מרכז לסייבר שיגדל את הדור הבא של המדענים, יגדל את הדור הבא של החוקרים ויאפשר לנו לקדם את הסייבר באוניברסיטה באריאל.

חשוב מאוד.

אנחנו כרגע בשלבים, לא מתקדמים, אבל בשלבים של משא ומתן על החוזה.

אם אנחנו נוכל לתרום בעניין הזה אנחנו נשמח.

בשמחה.

סליחה, אני פשוט רוצה את פרופ' שחם, הוא הקים פקולטה להנדסה וזה בדיוק מה שאמרתי, זה חבר הסגל בין הראשונים.

אני רוצה להגיד לכם, רק היכרות, בעצם למדנו כאן את האנשים, אבל גם מה עומד מאחורי זה. הספקנו מה שנקרא על רגל אחת לשמוע במה האוניברסיטה פועלת ועוסקת.

שמי שמואל שחם. כמו שהרקטור אמר, אני באוניברסיטה משנת 92', הקמתי את המחלקה הראשונה שלא במסגרת בר אילן, לפני כן היינו שלוחה של בר אילן, והייתי ראש המחלקה שנים רבות, דיקן הפקולטה להנדסה 14 שנים ובתשע השנים האחרונות אני דיקן הסטודנטים.

הוא קלט אותי.

ועוד הרבה חברים אחרים. במקביל, עד לפני שלוש שנים - - -

כל ההנהלה של הפקולטה שלכם הוא קלט.

לימדתי גם בטכניון במשך שנים רבות, עד לפני שלוש שנים. תחום המחקר שלי זה מיקרו וננו אלקטרוניקה ופה אנחנו משתפים פעולה עם פרופ' פרבר יותר בתחומים של על מוליכוּת, אלקטרוניקה מהירה, תקשורת, תחומים שהם בחזית המדע.

למה אתה קורא ננו? משהו מצומצם יותר?

כן, הממדים של האלקטרוניקה הולכים וקטנים כל הזמן בצורה מדהימה. ננו, היום הטכנולוגיה בעולם עוסקת בסדר גודל של עשרה ננו, נגיד 1 חלקי 500 מקוטר שערה, סדר גודל, והקצב הולך ויורד, אם כי מגיעים די לגבול, אנחנו כבר עוסקים ממדים של מולקולות. השאלה מה יהיה בעוד עשר שנים זו שאלה שמטרידה את כל העולם.

ובזה יש לכם ייחודיות, בחלק הזה?

אנחנו מנסים למצוא את התחומים שלנו, שבהם אנחנו יכולים לתת את הייחודיות.

יפה מאוד. מרתק, מעניין מאוד. אם הייתי יכול להיות סטודנט אצלך, נראה לי שאלה תחומים שהם מאוד מעניינים. אתה אומר שזה נראה לך המקסימום, אני אומר לך שזה עוד לא המקסימום כפי שאנחנו רואים. יופי.

זה הצוות שלי, יהודה זה העוזר, אליאך הוא הדובר של הוועדה. הוא לא מהצוות, הוא דובר הוועדה, הוא עם יד על הלפטופ.

אני חושב שבהתחלה אנחנו נשמח מאוד להציג לכם את האוניברסיטה, גם פעילות אקדמית וגם הפעילות המחקרית, את ההישגים שלנו וגם את האתגרים שלנו ואחרי זה אנחנו נתמקד בנושאים שיותר קשורים למאיץ, נבקר במעבדות ואז נדון איך אנחנו - - -

אני לרשותכם.

אני מציע, מיכאל, שאתה תציג את החלק האקדמי.

אני אשתדל קצר מאוד להגיד על הנקודות איפה אתם נמצאים. היום אנחנו אוניברסיטה. אנחנו שינינו מין כמה פעמים. היינו מכללה, אחר כך היינו מרכז אוניברסיטאי וחזרנו לנתיב, עכשיו אנחנו אוניברסיטה. אנחנו כבר שנה חמישית אוניברסיטה ואמרתי שהתחלנו ממכללה קטנה, היום יש לנו קרוב ל-15,000 סטודנטים.

מה היה החוק האחרון שקיבלנו בכנסת שהיה קשור אליכם?

מל"ג, שמפרקים את מל"ג איו"ש והאוניברסיטה עוברת למל"ג ישראל.

אנחנו עכשיו אוניברסיטה ישראלית לכל דבר.

מפברואר. אתם יודעים שהייתה התנגדות מאוד מאוד חזקה, זה לא חדש במדינה שלנו, הייתה התנגדות מאוניברסיטת - - - נגד האוניברסיטה העברית וכל השלבים האלה ואפילו הגישו בג"צ נגדנו, רק אוניברסיטת בר אילן ברגע האחרון יצאה מזה ואנחנו קיבלנו הכשר של בג"צ. שום אוניברסיטה אין לה תעודה כזו.

אתם חברים בוור"ה או שזה עדיין לא?

לא, לא.

זו כשרות מהדרין.

זה הכשר מסוג מסוים.

זה כמעט כמו בד"צ, כמעט, ואני, כאשר דיברתי לפחות עם שני רקטורים בישיבה, אז כשאמרו 'טוב, אבל תשמעו, זה זמן עד שאתם תהיו אוניברסיטה', אמרתי 'סליחה, תראו לי את התעודה שאתם אוניברסיטה'. אומרים שאתם אוניברסיטה, יש לנו, בבקשה, רציתם קיבלתם'.

אז אנחנו קרוב ל-15,000 סטודנטים אצלנו, אנחנו רוצים לשנות את התוכן, את ההרכב, בגלל שיש לנו היום יותר מ-11,000 סטודנטים לתואר ראשון ויש לנו כ-2,000 סטודנטים לתואר שני ויש לנו רק, 'רק' אני אומר, למרות שזה עסק כבר רציני, יותר מ-200 סטודנטים, משהו כמו 230 סטודנטים, לתואר שלישי ובוודאי שאנחנו מתכוונים לעלות.

ככה טלגרפית, הפקולטה למדעי הטבע, כמו שאמרתי - - - בכלל כשבנינו את המחלקות ואת המקצועות אז לא רצינו לעשות copy של מה שקורה באוניברסיטאות, בגלל שהיה לנו ברור שאם ילד צריך לבחור לבוא לטכניון או אלינו אז הוא יילך לטכניון, אם זה אותו דבר, אותן הדרישות. אז אנחנו הלכנו דווקא לכיוון מדעי, כמו שאומרים. איך אומרים בארץ? מקצועות ריאליים. אז מדובר כאן במדעי הטבע, בהנדסה חלקית, זה מדעי הבריאות, שזה יותר מ-50% מהסטודנטים שלנו ואנחנו מוסד שני בגודלו בארץ שיוצאים מהנדסים מהמוסד הזה אחרי הטכניון.

בפקולטה הזו הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת כימיה, שיש שם ביו טכנולוגיה וחומרים, יש הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות ומכטרוניקה, וזה ייחודי גם, והנדסה אזרחית.

כשהתחלנו, אני זוכר, שמואל גם זוכר, התחלנו מכמות סטודנטים מאוד קטנה, לא קיבלנו אישור והיו כל מיני שאלות. היום, אני כבר לא יודע אם זה לטוב או לרע, יש לנו כבר קרוב ל-500 סטודנטים רק בשנה א', זאת אומרת זה קרוב ל-2,000 סטודנטים וזה מתחיל להיות קצת בעייתי, הניהול לא פשוט. זה הנדסה.

עכשיו מדעי הטבע. במדעי הטבע יש גם ייחודיות של המחלקות. אנחנו, המחלקה לכימיה והמסלולים - - -

כמה גברים וכמה נשים לומדים בתוך ה-2,000 האלה?

48% נשים ו-52% גברים.

אנחנו עובדים על הנתון הזה עוד בשלב החינוך, בכל המקצועות של פיזיקה ודברים כאלה אנחנו מנסים, יש - - -

היום פיזיקה וכימיה, שזה במדעי הטבע, פיזיקה פרופר וכימיה פרופר זה בעיה, בגלל שאין סטודנטים. זו בעיה בכל העולם.

אבל גם כדי להשתלב בתוך התחום צריך - - -

זה לא מקרה. כאשר אני התקבלתי לאוניברסיטה ובפיזיקה היו 40-30 אנשים מועמדים למקום אחד, המצב השתנה, הביזנס חוגג.

ואצל נשים זה עוד יותר נמוך. כאן האחוז יחסית גבוה, אבל - - -

לא, אבל בהנדסה אנחנו עדיין באחוזים נמוכים.

אבל בכל שנה יש מגמה של עלייה.

כן. אז כימיה אמרתי. ביולוגיה, אלברט אמר שהוא היה ראש המחלקה לביולוגיה. ביולוגיה מולקולרית, זה לא ביולוגיה פרופר, ביולוגיה מולקולרית, אחר כך ביולוגיה רפואית, אחר כך על בסיס זה נוצרה המחלקה לקדם רפואה בשיתוף פעולה עם הפקולטה האחרת.

יש מתמטיקה ומדעי המחשב. דיברו כאן על הסייבר, שזה אחד הכיוונים המאוד חזקים אצלנו במדעי המחשב. בעצם בפקולטה למדעי הטבע יש הישגים בפקולטה עם תארים מתקדמים יותר. יש סטודנטים לתואר שני וגם תואר שלישי ויש הרבה פוסט דוקטורנטים. חלק מהמחלקות עברו כבר לאנגלית בסמינרים בגלל שיש - - - כשאתם תיכנסו אתם תגלו שאתם בהודו, בגלל שיש לנו הרבה סטודנטים הודים, סטודנטים לתואר שלישי ופוסט דוקטורט.

הם באים לפה במסגרת שיתוף פעולה או במסגרת של - - -

לצערנו לא הרבה סטודנטים שבאים במסגרת שיתוף פעולה ומקבלים מלגה מאותה חבילה שיש הסכם בין המדינות, אבל יש לנו פניות למנחים שלנו, לפרופסורים שלנו, שמקבלים את הפוסט דוקטורט.

דרך אגב, במאמר מוסגר, אני חושב שאחד מההישגים של הוועדה, שאנחנו הצלחנו לייצר את הפטור ממס לפוסט דוקטורנטים. הייתה בעיה קשה מאוד, הוועדה הובילה את ה - - -

זה הישג גדול.

את ההישג של הפטור דרך רשות המסים, אנחנו התחלנו בזה, המשכנו בזה, שיתפנו את ועדת הכספים בשיתוף הפעולה החזק שיש לי עם חבר סיעתי, אבל לא רק חבר סיעתי חבר הכנסת משה גפני, שהוא יושב ראש ועדת הכספים, הוא גם היה יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה קודם. בשיתוף הפעולה וההיכרות עם השטח, בכמה ישיבות, ביחד עם היועצים המשפטיים הגענו להישגים האלה שרשות המסים שמה את המקום שהיא יכולה, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. זה היה יכול להיות משבר בכל הנושא של הפוסט דוקטורנטים, אני חושב שהיום הגענו למנוחה ולנחלה והביטחון הזה, זו הייתה גם הוצאה, האוניברסיטאות אמרו שלא יעמדו בתשלום של זה ובאמת צפה התקופה הלא פשוטה של המחקר ושל היישום, שגם ככה הם נמצאים במשכורת מאוד קטנה.

ואם זה לחוץ לארץ, דיברנו גם שבאים מפה ולנסוע ולשלם על זה מס, הם פשוט לא היו עומדים בזה. אני מבין שזה על פי רוב זוגות נשואים ותמיד יש את הצד השני של המשוואה או של המטבע, ולכן היה צריך עוד מטבע קטן וזה באמת גרם למשבר בכל הנושא הזה. ברוך ה' זה מאחורינו.

בהקשר הזה שאלה, איפה אנחנו יכולים לקבל קריטריונים מפורטים לפטור ממס? זה בוועדה, ברשות המסים?

זה מה שהם מסתירים, הם לא רוצים לתת את זה - - -

שיוכלו לשנות את זה בלי להגיד.

ולהגיד שזה לא נכון. יש בזה גם בנייה, שרשות המסים בונה את עצמה בדברים לא כל כך ברורים, כאילו שיקול דעת של אותו פקיד שומה. אני לא רוצה להרחיב פה, קיימנו על זה לא מעט דיונים בוועדה, היום פקידי השומה, חלק מהשכר שלהם, הם לא מראים את זה ככה באופן ישיר, אבל זה בעצם כמות השומה שהם הגדירו. עכשיו מגיע היום שכבר רואי החשבון באמת מייעצים, תנו משהו כאן שיכול להיות שזה לא יעבור, אבל שהפקיד ירגיש שכאן הוא עשה את שלו. לכן זה משהו שבונים לא נכון את כל העסק.

אנחנו מכירים את זה.

זה בשיקול הדעת שלו והוא אומר לך 'לא, אני חושב אחרת' ואז הוא נותן לך שומה לפי שפיטה. יש לו סמכויות ואתה בא להתפשר איתו וההתפשרות שלו, יש פה ממד אישי של אותם פקידים. ולא רק פקידים, גם כל מחוז נמדד לפי מה שהוא - - - אז לא אכפת לו לייצר, שתחשוב שאתה נותן לי נמוך אז הוא כבר מייצר והוא יגדיל את זה. הגדלת השומות ואי קבלת השומות זה מגיע להסכמות. עכשיו איפה זה? רק מתוך שיקול דעת, אז הוא לא רוצה להגיד לך מראש. אותו רואה חשבון שמבקר אותך לפעמים או לפעמים נותנים, הוא, כשהוא היה במגזר הפרטי, הוא ככה גם ייצג את זה, הוא גם ככה ראה את הדברים, הפרשנות שלו איך צריכים לראות הוצאות כאלה ואיך צריך להגדיר אותן ואיפה לשים אותן, איך אתה משייך כל דבר, כל פעולה שלך, איפה אתה שם אותה. אבל זה לא הנושא, זה נושא שאנחנו יכולים - - -

איך אומרים סטודנטים? היינו בסרט הזה. כשאנחנו רצינו להיות אוניברסיטה, אתה זוכר? אנחנו ביקשנו קריטריונים, אז אמרו לנו, אפילו אחד אמר, פתוח, הוא אמר 'אם אנחנו ניתן קריטריונים, אז מה לעשות אחר כך כשאתם תעמדו בהם? אנחנו נצטרך לתת לכם את התואר'.

פרופ' זיניגרד, אנחנו נצטרך טיפה לקצר כי יש לנו זמן עד אחת ויש לנו עוד הרבה.

אני ממש מקצר. פקולטה שלישית היא הפקולטה למדעי הבריאות. זו לא הפקולטה לרפואה שאנחנו פותחים ומשנה הבאה יהיו סטודנטים, זו פקולטה לפרא רפואה. אלה מקצועות מאוד פופולריים, פיזיותרפיה, הפרעות בתקשורת, ניהול מערכות בריאות, סיעוד, ועכשיו אנחנו בדרך לפתיחת ריפוי בעיסוק וגם קדם רפואה, זה גם שייך לפה. וזה פופולרי מאוד, מי שלא מתקבל - - -

תואר ראשון.

גם תואר שני, גם דוקטורט. זה מצחיק, אבל מי שלא מתקבל לפיזיותרפיה אז אומרים לו 'אולי תרצה ללמוד פיזיקה, בבקשה', יש פקולטה - - -

אני אגיד לכם, אני מבין גם למה זה מאוד נדרש ומאוד פופולרי, יש היום דרישה גדולה מאוד בעניין. יש מחסור אדיר.

בקלינאות תקשורת אנחנו מפעילים מערך של קליניקות לטובת הציבור במרחב הציבורי שלנו. דרך קופות החולים באים עם טופסי 17 ומפעילים מערך של קליניקות.

יפה מאוד.

אני חושב שזה חשוב החיבור לקהילה.

ודאי, חיבור לקהילה, נותן לכם גם את המיומנות המקצועית מצד אחד, מצד שני התורים שיש היום והמחסור בכמה מקומות הוא משווע, אנחנו צריכים להבין שממד הזמן בקלינאות תקשורת, לתת תורים בעוד תקופות - - - כמו שבהתפתחות הילד, נותנים לך את זה בעוד חצי שנה, אנחנו מדברים על ציר זמן מאוד מאוד דחוף, שכל יום וכל שבוע זה חשוב.

הפקולטה לארכיטקטורה, אדריכלות, אחת מהמובילות בארץ והסטודנטים תופסים מקומות מאוד מאוד רציניים ובאמת זה בטופ של ההצלחה. יש לנו בית ספר לתקשורת, שזה גם פקולטה מאוד מוצלחת. אני אובייקטיבי בוודאי, כפי שאתם מבינים. היא מאוד מוצלחת ויש שם את כל האספקטים של תקשורת, יש טלוויזיה ורדיו ואולפן הטלוויזיה, אם אתם תראו אותו, הוא אולפן רדיו שלנו, הוא לא פחות מפואר מ - - - אני הייתי בכל האולפנים בטלוויזיה בארץ ואצלנו זה לא פחות טוב. יש גם את הקולנוע וגם ביזנס וגם פרסומת וגם עיתונאות, הכול יש שם.

ופקולטה גדולה, אחרי הנדסה זו הפקולטה השנייה, זו הפקולטה למדעי החברה והרוח. עדיין זה ביחד, מדעי החברה והרוח, עם כל המקצועות הקלאסיים. אלה שפופולריים זה NBA ו-BA זאת אומרת זה business administration, זה ניהול עסקי - - -

תואר שני.

כן, וגם יש עבודה סוציאלית, בית ספר מאוד חזק.

איזה מגמות אתם חושבים שהייתם רוצים וזה בתכניות שלכם לגבי העתיד? אני הבנתי שרפואה אתם פותחים עכשיו.

רפואה, אנחנו פותחים את הפקולטה. עכשיו אנחנו מדברים על הפקולטה למדעי הרוח וזו משימה לא פשוטה, בגלל שבארץ - - -

זה נסגר ואתם פותחים, אין היום - - -

כן, ואנחנו דווקא פתחנו עכשיו שלושה מסלולים.

בגלל דרישה?

מסלול אחד זה לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מסלול מאוד מוצלח, חוץ מזה שאין מספיק סטודנטים. תולדות עם ישראל בעת החדשה זה עוד מסלול אחד, ספרות עברית זה עוד מסלול אחד. יש לנו עכשיו מסלול לחינוך.

יש דרישה?

כן, למורים דווקא כן. יש לנו תעודת הוראה, זה הישג מאוד רציני.

יש עוד אוכלוסייה בארץ שרוצים את מדעי הרוח ורואים את זה - - - אני מבין שאם אתם פותחים - - -

לא, אנחנו פותחים את זה ויש לנו סימן שאלה קטן איך אנחנו נצליח לעשות את זה, בגלל שיש אוכלוסיות פוטנציאליות שאנחנו חושבים ש - - - אתם יודעים, זה כמו בבדיחה הזו, שאנחנו יודעים שהאוכלוסייה קיימת, האוכלוסייה עוד לא יודעת שהיא צריכה את זה. יש פה בעיה.

זה בקיצור, הדברים האלה. לגבי מחקר, אני חושב שאלברט יספר. אני רק רוצה שתי מילים, אלברט, ברשותך. אין לנו גישה לקרנות.

אני אדבר על זה.

אתה תדבר, אני לא אדבר ספציפית. אין לנו גישה לקרנות תחרותיות, להרבה מהן, בינלאומיות במיוחד, אבל יש לנו יתרון שאנחנו גמישים, שאנחנו מוכנים לקחת כל דבר. אני אגיד לכם, כשפונים אליי ואומרים 'האם אתם רוצים לשתף פעולה?' אני עוד לא שומע עד הסוף ואני אומר 'כן'. ואחר כך אנחנו מסתכלים מה ומה לעשות עם זה.

מחקרים מסחריים יש לכם?

אוה, זה מה שאני רוצה להגיד. כאן אנחנו מצליחים ברמה של אוניברסיטאות, אפילו יותר, בהזמנות של התעשייה, בגלל שאנשי התעשייה, גם התעשייה הצבאית בארץ והתעשייה האווירית והתעשיות בחוץ, כבר הבינו שכאשר הם פונים לטכניון או לאוניברסיטה מבוססת, אז הם אומרים דבר ראשון 'כמה כסף?', אם זה פחות מחמישה או עשרה מיליון אז אין מה לדבר, זה שלב ראשון. שלב שני, בטכניון יודעים מה צריך לעשות, 'מה, אתם תספרו לנו מה לעשות?'. אנחנו לא במצב הזה עדיין ומקווה שאנחנו נמשיך בכיוון הזה, אנחנו לוקחים את המשימות לפי הדרישות של הלקוח וכבר יש הרבה לקוחות שמעוניינים לבוא לכאן וכאן יש לנו, אלברט יגיד ספציפית. זה מה שרציתי להגיד וזה בדיוק בתחום של הוועדה.

אז באמת אלברט אולי תמשיך. השאלה שיש לי, אם מותר לשאול אותה, האם אתם מרגישים שיש חסמים או חוסר שיתוף פעולה בגלל המיקום שלכם? אנחנו במדינת ישראל יודעים את המגבלות שיש, השאלה אם אתם מרגישים גם בנושא הזה מניעה או חסמים בשיתוף הפעולה, איך אתם מתגברים על זה?

קודם כל אנחנו מרגישים את זה מעמיתינו.

בפנים.

בפנים, בארץ, כן. כאשר מדברים על חרם חיצוני, אבל רק אתמול הייתי בטלוויזיה עם השאלות האלה, פרופ' אהרוני כתב ל-BDS שלא צריך להשתתף בכנס הבינלאומי המיוחד הראשון בתולדות עם ישראל בקוסמולוגיה. גם שבוע לפני זה היה כנס בחומרים, אז הם פונים ומבקשים לא לבוא ולא לעשות. וור"ה וכל הדברים האלה ועד כדי כך שהנשיא של וייצמן אומר שאם אוניברסיטת אריאל תתקבל בוור"ה 'אז אנחנו יוצאים מוור"ה'. מה זה? אנחנו מפתחים כאן הרבה דברים חדשים, חדשניים, יש לנו גם - - -

אבל איך זה מסתדר עם מה שעשו לשר המדע כשהוא עכשיו פסל פרופסורית מסוימת שקראה להחרים גיוס לצה"ל ופעילות צבאית? איך זה מתיישב עם זה? מצד אחד הם אומרים שהמדע חוצה גבולות - - -

אבל זה לא דעה אישית, הם אומרים שהעובדה שיש אוניברסיטה שנמצאת לא בישראל היא פשע מלחמה. זה היה הטיעון שלו. כל פעילות שמתרחשת כאן, ככה הוא הגדיר את זה, פרופ' אהרוני.

וזה שקר מוחלט. הם אומרים דברים כאלה. אני פעם זכיתי, התמונה שלי הייתה במידל איסט סייט, שזה הפרופסור מאריאל שעושה כנס על הדם של ילדים, בגלל שזה היה בשנת 2000. ועכשיו מה שהוא כותב, הוא כותב שבגלל האוניברסיטה הזו פלסטינאים עוזבים את השטח ובורחים וכל מיני דברים. איך זה מסתדר? ור"ה זה גוף ציבורי, אז הם מחליטים את זה.

כמה שיתופי הפעולה נפגעים ללא ה - - -

אבל מאותו מכון וייצמן יש לנו שיתופי פעולה מצוינים ויש לנו עם מקומות אחרים ואנשים עובדים איתנו, אבל פורמלית, כאשר מדובר - - - ואני רוצה להגיד שצובעים את זה באידיאולוגיה, אבל כאן זה הרבה יותר פשוט, זה פשוט אם יש חנות ירקות בפינה הזו ובפינה השנייה בונים עוד חנות ירקות הוא לא רוצה, 'למה, שיילכו לשם?', הדיקן של בית הספר לרפואה - - -

מקליטים כאן.

בסדר גמור. אני יכול להגיד לו את זה ואמרתי את זה. הדיקן לבית הספר לרפואה בטכניון פנה לסגל שלו, וזה כתוב, ואמר להם 'חבר'ה, תראו, מה יהיה? יהיה עוד בית ספר, אנשים שיכולים לבוא אלינו יילכו לשם' והיה, באמת הוא צודק. זו בעיה.

דווקא אומרים שהטבע היהודי הוא בדיוק הפוך. כשמגיע לא יהודי לרחוב, הוא רוצה לפתוח עסק, הוא אומר 'מה אין פה? אין פה חנות ירקות, אז אני אפתח חנות ירקות'. אצל היהודי זה בדיוק הפוך, 'מה החנות שהכי מצליחה? אני אפתח אחת על יד'. זו המוטיבציה, לכן תראו אצל יהודים רחוב החלקים, רחוב הצורפים. היו רחובות, דווקא שם אחד פתח על יד השני.

ויש בזה גם המון היגיון.

זהו, שאתה הופך למרכז והתחרות הזאת עושה אותך יותר טוב, אתה צריך להיות מקורי יותר, שאם לא, כולם נמצאים, בסופו של דבר אני כבר הגעתי למקום אני אלך להכי מקצועי. אז כל הזמן אתה חייב להיות - - -

לא כולם רוצים להיות הכי טובים, הם רוצים להיות הכי עשירים.

הם רוצים להיות בטופ בלי להיות הכי טובים.

אני אומר, בסופו של דבר אתם מגיעים להרבה הישגים מדעיים והישגים באמת גבוהים מבחינת המקצועיות שלכם בגלל שאתם חייבים להיות בני תחרות ובאים אליכם בעיקר מקצועית, לא בגלל הדברים האחרים. לכן זה נותן הרבה מוטיבציה לכל מי שנמצא פה, אני צריך להצטיין, אני צריך להיות הכי טוב, מבחינה אקדמאית אני חייב להיות הטוב ביותר.

אבל אנחנו צריכים ככה קצת - - - אבל אני לא מנהל את הישיבה, לכן אני לא נותן רשות דיבור, אז אולי - - - מתי אנחנו יוצאים לסיור?

אלברט, אני אעשה משהו חיובי פעם אחת, בגלל שאני חייב לעזוב אני לא אפריע יותר. אז תודה רבה.

באמת התרשמנו מאוד והיה נעים להכיר. תודה רבה שבאתם, אנחנו באמת מאוד התרשמנו מהדברים, היטבתם להציג זאת.

הרקטור שיקף את הפעילות האקדמית, אני חייב לציין פה שהייתה תרומה מאוד משמעותית של כבוד סגן השר יעקב ליצמן לפתיחת בית הספר לרפואה, אנחנו מאוד מודים לו על זה, הוא גם היה כאן. אני רוצה גם לציין שיגאל כהן אורגד, שהוא הנגיד של האוניברסיטה, הוא מאוד רצה להיות בפגישה, אתה בטח יותר, מטעמי בריאות נבצר ממנו להשתתף, כנ"ל גם פרופ' - - -

תמסרו לו גם רפואה שלמה וגם שנה טובה.

תודה רבה, אנחנו נעביר לו את המסר. חשוב לי לציין שיש לנו פה גם כ-9% בני מיעוטים. אומרים אריאל אריאל, אבל יש לנו פה 9% וזה לא מבוטל. אנחנו גם בשיתוף פעולה מאוד רחב עם צה"ל, יש לנו מלגות מיוחדות מטעם אימפקט.

אני יודע שמאוד חשוב לך אישית גם לתמוך באוכלוסיות החלשות, אז האוניברסיטה הזו שמה כפעולה אסטרטגית לתמוך באנשים שאין להם יכולות להשתלב בסביבה האקדמאית. אנחנו תומכים בעולים חדשים, אנחנו גם תומכים באנשים עם מגבלות. יש לנו פה תכנית ייחודית בעולם בתחום של האספרגר, זה לא מובן מאליו. אין הרבה זמן, לא ארחיב, הם באים ולומדים אצלנו.

איילת מכירה את זה.

לכן אם תרצו אנחנו נרחיב בהזדמנות אחרת, תכנית מרתקת, היא משנה לא רק אותם, אלא גם אותנו.

הם משלבים סטודנטים שמלווים אותם, חיים איתם.

הם עושים פה תואר ראשון, תואר שני, משתלבים אחר כך בהייטק. זה משנה אותם בצורה דרמטית.

יש לנו גם הרבה פרויקטים לסטודנטים, גם עם בתי חולים וגם עם אוניברסיטאות אחרות בחו"ל. אנחנו משתפים פעולה עם איטליה, עם ספרד. אין זמן, לא אגיד הרבה, אבל אנחנו האוניברסיטה היחידה שממשיכה לגייס הרבה חברי סגל חדשים ובזה אנחנו בעצם מונעים נשירה של אנשים, של מדענים מובילים בארץ, וזה חשוב גם להעביר את המסר הזה.

פוסט דוקטורטים, דיברנו, לא ארחיב. מרכזי מחקר, יש לנו פה הרבה מרכזי מחקר. אתה אמרת שאנחנו על השולחן של הכנסת, אבל לנו זה ברור שאתם תשפטו אותנו בהתאם להישגים האקדמיים והמחקריים שלנו. מעולם לא ביקשנו הנחות וגם לא נבקש, הדבר היחידי שאנחנו מבקשים, שכולם, כל האוניברסיטאות, יתייחסו אלינו בצורה שווה. לא הנחות, אבל תיתנו לנו הזדמנות להוכיח את עצמנו ולכן אנחנו גם מקדמים פה פעילות בדיסציפלינות שונות. יש לנו מרכז לסייבר, לא ארחיב, דני דיבר, אנחנו באמת גאים שהוא מאוד מתקדם, יש לנו הרבה שיתופי פעולה, לא רק בארץ, גם בעולם.

אני לא אדבר על מרכז המאיצים, אהרון ידבר על זה. יש לנו פה מכון לארכיאולוגיה מרתק, פרופ' איציק שי הקים את המכון ועומד בראשו. אנחנו משתפים פעולה עם הרבה אוניברסיטאות.

אתם מוכרים גם כגוף?

כן.

הגופים יודעים את זה? אנשים יודעים?

רשות העתיקות - - -

אני ידעתי שיש בבאר שבע, לא ידעתי שיש - - -

אנחנו המכון הצעיר ביותר שהוקם על ידי - - -

כמה יש כאלה מכונים?

יש בכל האוניברסיטאות.

שמאושרים?

שמאושרים.

שאם אני רוצה לעשות חפירות הצלה, כמו שזה נקרא, אני יכול להזמין דרככם את העבודה?

כן.

יש גם בתל בורנה ו - - -

תל בורנה וחברון.

אם אנחנו כבר מדברים על זה, ב-2016 ו-2017 עשרה הממצאים החשובים ביותר בעולם בתחום של ארכיאולוגיה היו ממצאים שלנו, נכון, איציק?

בין העשרה.

מה זה היה? סתם לסקרנות שלי בעניין הזה.

זה מקדש כנעני שמצאתי ב - - -

יש שרידים, מצאת - - -

יש שם אבן מצבה וכל מיני פסלונים שקשורים לזה.

אנחנו פה הקמנו פה מכון לרפואה מותאמת אישית ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרבה בתי חולים בארץ ובעולם.

יש לנו גם מרכז, היחידי בארץ, בתחום של החקר האקדמי של היין, יש לנו גם מגמה ללימוד היין, אם יש לך זמן או שתבוא בהזדמנות אחרת אנחנו נשמח לארח אותך שם.

אני אמרתי ככה בשקט שאני חתן של יקבן, זאת אומרת אצל הילדים שלי זורם דם מדורי דורות, הם מכירים את הנושא הזה ומגיל קטן הם אוהבים יין. זה לא מסוג היקבים שהיו פעם, שאבא, לפני שהוא הלך מן העולם, הוא היה מספר להם סוד, שבזמן בצורת אפשר לעשות גם יין מענבים.

אנחנו גם הקמנו מרכז לחקר המזרח התיכון, משתפים פעולה בו עם מדענים מהאזור, כולל גם מדענים מאירן, אמנם הם לא נמצאים באירן, אבל מדענים אירניים ואנחנו די מובילים גם בתחום הזה.

יש לנו מרכז לסימולציות, אני חייב לציין שגם במרכז הזה הייתה תמיכה מאוד מאוד רחבה של משרד הבריאות וכבוד השר מאוד התעניין. אני יכול להגיד בגאווה שאנחנו מצליחים שם מאוד.

יש לנו מחקר מאוד רחב בתחום של טכנולוגיות אלטרנטיביות לאנרגיות חלופיות. עוד פעם, אין זמן, אבל אני אשמח אם תבואו עוד פעם.

יש לנו ועדת משנה שעוסקת בנושא הזה.

אנחנו מאוד פעילים, כפי שאומרת איילת, יש לנו ועדת משנה לאנרגיה חלופית. בהסכם שהיה בוועידת האקלים מדינת ישראל התחייבה להרבה דברים. אנחנו עוקבים אחרי זה. בעצם המדינה מחפשת להיות בזה, היא גם התחייבה והיא רוצה להיות קצת ייחודית, אז יכול להיות שצריך לעשות את הממשק הזה. אמנם בראש ועדת המשנה עומדת מישהי שאולי בהשקפת העולם לא תרצה, אבל אנחנו נחייב לעשות שיתוף פעולה.

לא, היא רצתה לבוא, היא תכננה להשתתף בסיור.

אבל אני רוצה את שיתוף הפעולה כאן. היא עכשיו יוזמת מחקרים ותחלופות והמדינה רוצה להשקיע בזה, יכול להיות שבאמת שיתוף הפעולה כאן בעניין הזה, אנחנו נציף לכם ונגלה לכם שיכול להיות שאתם יכולים כאן לקבל איזה ממשק בעניין הזה.

תודה רבה. אני גם ארחיב אז בנושא של - - -

איילת כתבה את זה, היא תנסה לעשות בזה.

אנחנו גם עוזרים פה לאוכלוסייה הפלסטינית בכל מה שקשור לאיכות סביבה. מכיוון שזו ועדה רשמית אז אני אגיד בצורה לא רשמית שהנהלות האוניברסיטאות הפלסטינאיות לא כל כך תומכות בשיתוף פעולה בינינו לבין המדענים באזור, אבל ברמה הפרסונלית יש שיתוף פעולה.

יפה מאוד.

זה מוקלט.

זה צורה לא רשמית, אלא מוקלטת.

לא, אמרתי שזה לא רשמי, ברגע שאמרתי שזה לא רשמי אז זה לא לפרוטוקול.

חזקים מאוד בחקר הסרטן. ועוד פעם, כשאנחנו מדברים על אוניברסיטה אנחנו מדברים על איכות מדעית. שים לב, מ-2012, באותה תקופה שקיבלנו הכרה כאוניברסיטה, עד 2017 הייתה צמיחה מדהימה בפרסומים מדעיים. אנחנו מדברים על פרסומים בעיתונות שהיא עיתונות שפיטה. יתרה מכך, איכות המאמרים עולה בצורה דרמטית, יש מה שנקרא אימפקט פקטור של אותם עיתונים שבהם אנחנו מפרסמים.

זאת אומרת תגובות, מדרגים - - -

גם ציטוטים וגם - - -

בפרמטרים אוניברסליים, זה לא שפיטה שלכם.

הגאווה שלנו, יש מה שנקרא מדד שנחאי, שהוא מודד את כל האוניברסיטאות בעולם. השנה זו הפעם הראשונה שאנחנו נכנסנו ל-1,000 האוניברסיטאות המובילות בעולם. אני חייב לציין, תזכרו, אנחנו רק ארבע שנים אוניברסיטה ואנחנו כבר חולקים מקום 900-800. נכון, אנחנו עוד לא שם, אבל יש לנו שאיפות מאוד מאוד ברורות, אנחנו רוצים להיות מובילים במדע ואנחנו נהיה שם. אם תבוא אלינו גם בשנה הבאה אתה תראה שאנחנו נהיה במקום אחר.

למעשה הקדמנו את היעד שלנו. היעד שלנו להיכנס למדד שנחאי היה בעוד שנתיים והקדמנו את זה מכיוון שהגדלנו את מספר הפרסומים האיכותיים. אלברט דיבר על אימפקט פקטור, זה מה שהכניס אותנו לתוך מדד שנחאי.

זה מדד אובייקטיבי.

אנחנו לא מעורבים בזה, זה משהו בינלאומי שבודק - - -

אין לכם השפעה על זה.

לא, לנו אין השפעה על זה.

יפה מאוד, באמת הישג, גאווה.

כן, גאווה מאוד גדולה וגם סיפוק.

יפה מאוד, אתם קונים את המעמד שלכם בזכות.

דיברת על הקשר שלנו עם התעשייה. יש לנו גם חברת מסחור שלנו, יש לנו כ-106 פטנטים שהם פעילים, יש לנו כאלה שהם כבר granted, שזה בעצם - - -

יישומים, הוטמע.

כן. כל שנה יש לנו כ-20 פטנטים חדשים. יש לנו פה חברות סטארט אפ שהן בשלבי מסחור שונים, עושים לייסנסים, דיאבסט, קיורונס, ממיק, כל המדינה דיברה על זה, שזה בין ההמצאות הכי חשובות במדינת ישראל.

כן, הממיק זו זרוע רובוטית שעוזרת לסייע בניתוחים. היום כל הניתוחים נעשים דרך רובוטים גדולים וזה מאוד מסורבל לבצע ניתוחים באמצעותם, הממיק זה יד רובוטית שיכולים לעשות ניתוחים מאוד עדינים. היום הגענו לשלב כזה שהם קיבלו אישור וזה נעשה על חולים בבתי חולים.

פרופ' שילר, הוא מכאן, הוא עשה אצלנו כמה כנסים ברובוטיקה.

פרופ' צבי שילר, הוא יושב ראש האגודה של הרובוטיקה.

יש לו פיתוח על ניתוחי ראש. זה מאוד יפה, אנחנו רואים את זה כרפואה של המחר. הרובוטיקה ברפואה היא באמת המילה וזה באמת שטח שאני מאוד שמח שאתם - - -

רק לאחרונה חתמנו על הסכמים עם שלושה בתי חולים, אלברט יוכל להרחיב על זה.

ההישגים והאיכות שאפשר להגיע ברובוטיקה ברפואה זה יותר מידי אנוש, ניתן להגיע לדיוק באופן מפליא. עושים ניתוח מוח בערות. עושים ניתוח מוח, במקום הכי לא ידוע, במקום הכי רגיש, שכל מילימטר שם יכול להיות משמעותי והיום עושים את הניתוחים האלה, מעירים את המנותח - - -

נכון, לא נותנים לו להירדם, רוצים את הערנות שלו.

כן, צריכים למדוד את התגובות שלו.

מדובר על רפואה אחרת לגמרי, שהיא מצילת חיים לפי כל קנה מידה וברמה הכי מתקדמת וכאן השטח הזה הוא שטח שהוא בעצם האופק. ההכרה הבינלאומית או היישום שלו הוא מאוד מאוד חשוב.

אנחנו עכשיו עושים שיתופי פעולה גם עם אסותא, גם עם בילינסון וגם עם בית חולים מאיר, הסכמים לשיתופי פעולה מחקריים משותפים.

כן רוצים, לא רוצים, בסופו של דבר האיכות שלכם והמיצוב שלכם מביאים את שיתוף הפעולה.

חד משמעית.

ברמת השטח.

כולם רוצים לעבוד עם החזקים ואם אתה מציג מצוינות אז - - -

נכון. אני מאוד מתרשם לכל אורך ההיכרות איתכם, אני שם את זה במוטו של הדברים, בלי שאתם רואים את זה.

יהיה פה גם מרכז רפואי שגם ישרת אוכלוסייה מקומית פלסטינית והמסר הזה הוא מאוד חשוב לנו. זה המקום גם לשלום, אם אנחנו מדברים על זה, והאוכלוסייה הפלסטינית מחכה שנבנה את בית החולים. דיברנו על בית ספר לרפואה. דיברנו על האוכלוסיות המוחלשות, אנחנו גם מספקים להם מעונות במחיר יחסית מופחת ולכן באים אלינו חבר'ה - - -

כתבתי לי לשאול אתכם גם על הפיתוח, מה תכניות הפיתוח שלכם, בכלל על התקציב שלכם, מה התקציב ומעניין אותנו הפיתוח. ועל המעונות, אני מבין שבאופן יחסי אתם באחוז גבוה במעונות? איך הפתרונות שלכם?

כרגע יש לנו 2,000 מיטות במעונות. אם ראיתם, יש לנו את אתר הקרוונים הגדול באזור ועוד שלושה בניינים שכבר בנויים. כרגע יש 2,000 מיטות. אתם רואים את חמשת הבניינים האלה, שלושה בניינים באוקטובר הקרוב כבר יאוכלסו על ידי סטודנטים. התכנון שלנו הוא להגיע בחומש הקרוב ל-7,000 מיטות.

אולי אני טועה, אבל לי, מהידע המועט שלי, פתרונות הדיור הרבה יותר קשים פה, המרחק מהעיר האורבנית זה לא דומה, שיש לך הרבה פתרונות כאן. למצוא פתרונות אחרים מחוץ לאוניברסיטה זה יותר קשה, יותר יקר גם, אולי - - -

בעיקרון האוכלוסייה של אריאל בזמן הלימודים מוכפלת. יש פחות או יותר אותו מספר סטודנטים כמו מספר תושבים באריאל.

הם בטח מתגמשים על פתרונות של צפיפות ודברים כאלה יותר מאשר - - - הם צריכים למצוא הרבה יותר פתרונות - - -

כן, אז אנחנו בדיוק נותנים להם את האלטרנטיבה הזו. המעונות שלנו, התפוסה שלהם מלאה, כרגע יש לנו אפילו רשימת המתנה. התכנון שלנו להגיע ל-7,000 מיטות בחומש הקרוב, אנחנו בונים במרץ.

כבוד היושב ראש, האתגרים שלנו. זו הגשה לקרנות דו לאומיות, נציגות וחרם. עכשיו תסתכל, אנחנו לא ב- BARD, לא ב-BSF, אנחנו לא ב- BIRD , אנחנו לא ב-NIH, אנחנו לא יכולים לקבל מימונים שם, אנחנו לא ב-ERC, אנחנו לא בהורייזן, האיחוד האירופי בכלל לא רוצה לדבר איתנו, אנחנו לא ב- GIF, אנחנו לא ב- DARPA, אנחנו לא ב-HBS. כל חבר סגל שמגיע מבחינתנו הוא גיבור, כי למרות הכול אנחנו מצליחים לעשות פה, למה? כי יש פה איזה שהוא שיתוף פעולה בין כולם, גם בין הנשיא וגם בין חבר הסגל הצעיר. זה לא קל לחקור פה, לכן הרבה חברי סגל צעירים כמוהם נכנסים לדיכאון.

תסתכל, יש ISF, זו הקרן הלאומית למדע, בתשע"ב אפס זכיות, בתשע"ג אפס זכיות, באוניברסיטאות זה כ-40% זכיות. בתשע"ה - - - למה? כי אנחנו לא בוועדות. גם עכשיו באקדמיה מדברים על זה הרבה.

אבל אם עכשיו צירפו אתכם למל"ג?

לא, אנחנו לא בוועדות. ברור לנו שאנחנו צריכים כל הזמן לשאוף למצוינות אקדמית, אבל כשמגיע חבר סגל חדש שעשה שני פוסט דוקטורטים בחו"ל והוא לא מקבל במשך מספר שנים ברציפות את ההוקרה מה-ISF ואז כשהוא שולח עם שותף מאוניברסיטה אחרת הוא כן מקבל, פה זה מעלה הרבה שאלות. קשה לנו מאוד והאנשים האלה, חלקם אפילו נשברים.

אנחנו מאוד חסכוניים. במקרים רבים אנחנו לא מצליחים להציע לאנשים כאלה מה שיכולים להציע להם באוניברסיטאות אחרות. זו בעיה מאוד גדולה, אני מאוד רוצה ורציתי גם שתדע את זה. יש פה בעיה מאוד גדולה.

זה מקרה מהשבוע. יש לנו פה חבר סגל מפיזיקה, עידו בן דיין, שני פוסט דוקטורטים, בגרמניה ובאנגליה, השנה הוא רצה לעשות פה כנס בינלאומית בפיזיקה. הוא הזמין הרבה אורחים מכובדים מחו"ל, פרופסורים מובילים בעולם, הם הסכימו לבוא, הוא פרסם את זה באתר, יש חברי סגל, ספציפית במכון וייצמן, שכותבים לאותם פרופסורים 'אל תבוא לאוניברסיטת אריאל כי', אחת, שתיים, שלוש, ארבע. חלקם גם מבטלים.

BDS ישראלי.

זה BDS ישראלי.

15 מתוך 40 ביטלו.

15 מתוך 40 זה הרבה, ומי מבטל? זה מתסכל מאוד ואנחנו חסרי אונים. אנחנו רוצים לקדם את המדע, אותו חבר סגל, הוא החליט לא להישאר בחו"ל, בארצות הברית, הוא החליט לחזור ארצה. אנחנו נתנו לו מקום, אם אנחנו לא נאפשר לו פה לחקור בכבוד, כמדען הוא פשוט יידרדר. הרבה גם מחליטים אחר כך לחזור לחו"ל. אני לא בטוח שאתם יודעים על זה. יש אנשים ספציפיים באוניברסיטאות שבאופן שיטתי פשוט פוגעים, לא באוניברסיטה, בחברי סגל צעירים בעיקר.

תן לי לתת דוגמה אחת כזאת. אני הגשתי ארבע או חמש פעמים הגשה ל-ISF. ISF זה Israel Science Foundation, העבודות הולכות לשיפוט בינלאומי, אנונימי, המדענים בחוץ לארץ, אין להם שום דבר נגדנו, הציונים שקיבלתי היו טוב מאוד, מהשופטים, השופטים אמרו 'הצעות נהדרות, צריך לתת להם כסף'. קיבלנו ציון טוב מאוד בלי כסף, פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. כל עבודה כזאת, כל כתיבה כזאת היא קשה, בסוף אתה אומר בשביל מה? אני אוציא את כל האנרגיה וזהו, אני הפסקתי לכתוב לשם הצעות.

מי שקובע את הכסף זה בעצם לא החוקרים, זה - - -

לא, זה מגיע לוועדות והוועדות פה מסתכלות על ההצעות ואומרות אוקיי. ברור שאם ההצעה לא טובה לא תקבל כסף, זה ברור.

איך אנחנו מציפים את זה? איזה דיון אנחנו יכולים לעשות?

פגיעה במחקר.

אנחנו צריכים למצוא איזה רעיון לעשות דיון בכנסת.

עכשיו אתם בכנסת הולכים לקדם את הורייזן 2025, נכון?

כן.

אנחנו לא שם. מדינת ישראל משקיעה המון כסף בקידום המדע וזה מצוין שיש לנו שיתוף פעולה עם אירופה, אנחנו לא שם. אז בגלל שאנחנו לא שם אנחנו לא יכולים להתחרות עם האוניברסיטאות.

מילה אחרונה על מרכז המאיצים, אהרון עכשיו ידבר על זה. מבחינתי הם עושים פה נס. בלי הכספים הנדרשים הרבה עבודה שנעשתה פה נעשתה בהתנדבות, אני מדגיש, בחינם. אהרון הגיע לפה ותקופה ארוכה הם פשוט עבדו על גרושים, למה? כי רצינו להצליח, רצינו להראות לכולם שגם במקום הזה, גם בלי מקורות המימון אתה יכול לעשות משהו והגענו לאן שהגענו.

זה גם מפעים, אבל גם מצער מאוד ומאכזב מאוד לשמוע.

ותודה רבה שבאתם, תודה רבה שמצאת זמן.

אני חושב שאנחנו נצטרך לעשות משהו. אני אדבר עם איילת, צריך להוציא את הדבר, להציף את זה בכנסת ולראות את האפליה הזו, להביא אנשים שידברו על זה ונתחיל להניע את זה, גם לגבי הממשלה וגם אני מקווה שהם ירגישו אי נעימות ושזה יביא לשינוי. אנחנו נעשה משהו בעניין הזה, נעשה את זה בצורה ששם יצוף כל הנושא הזה, האפליה הזו וההחרמה הזו וששיקולים לא מקצועיים מנחים. זה לא יכול להיות, זה כבר צועק מעצמו, לא צריך להיות מומחה גדול להבין שיש כאן שיקולים חיצוניים.

או קרנות ישראליות שלא תומכות בהם - - -

הם לא מצהירים שהם לא תומכים בנו ואז יש לנו שביתה איטלקית.

אני רוצה להוסיף מילה. רק בימים האחרונים פרסם דיקן מדעי המוח באוניברסיטת חיפה על אותה בעיה שאוניברסיטת חיפה - - - זאת אומרת הקרן הלאומית למדע, האנשים החזקים בה זה בעיקר, מעבר לאנשי הקרן, יושבי ראש הוועדות, הם בדרך כלל מתל אביב ומירושלים.

יש גם אפליה פנימית.

בין אוניברסיטאית.

בסדר, אין לי בעיה שזה עוד מקום, אבל - - -

לא, אבל זה בתוך ישראל, הבעיה שלנו היא שאנחנו מנועים מלגשת לקרנות אירופאיות. זה גם וגם וגם.

אני רוצה להוסיף מבחינה תקציבית. בעצם ההזמנה לישיבה הזאת באה מישיבה שאנחנו התארחנו אצלכם בוועדת המדע בנושא של מאיצים ואז הציגו שם את סיזאמי והציגו את CERN. הציגו שם שמדינת ישראל מתקצבת 28 מיליון יורו בשנה, אם אני זוכר נכון, את סיזאמי בירדן ובעיקר את CERN, ושם טרכטנברג היה והוא התהדר בזה שהוא דאג לכסף וכו'. אתם יודעים כמה אנחנו מקבלים ממשרד המדע וקרן מרכז ידע? 300,000 שקל. זה חדש, זה מלפני שנה. ממשרד הביטחון גם כן, משהו כמו 300,000 שקל.

אנחנו נוציא על זה מכתב ל - - -

אתם מבינים על מה אנחנו מדברים? התקציב כבר קיים, לא צריך למצוא תקציב.

לא צריך לייצר את הכסף, צריך רק לחלק את זה נכון.

בסיזאמי היו בערך שלושה מדענים ישראלים בשנה האחרונה, זהו.

וב-CERN יותר, אבל בכל זאת - - -

ב-CERN יש רק שני מדענים ישראלים שהם בסגל הקבוע.

(בישיבת סיכום)

אני אגיד רק משפט אחד. אני מתייחס לאירוע הזה כאירוע היסטורי. אני שוב רוצה להודות לך על זה שמצאתם זמן ובאתם לבקר אצלנו. אנחנו מאוד רוצים להצליח ויש לנו במה להתגאות. אני חושב שאחת מהגאוות הגדולות שלנו זה מרכז המאיצים. ראית, הייתם, התרשמתם. אנחנו נשמח מאוד גם בהמשך לחשוף אתכם לכל הפעילויות המדעיות שמתרחשות פה בקמפוס. וגם התמיכה, לא רק כספית, אלא גם הפסיכולוגית שלכם בכל מה שנעשה פה. תודה רבה לך.

אז אני אענה כנגד המברכים. אני מסיים פה את הדבר הזה לא באופן שחשבתי שכך יהיה הסיור, לא רק בטעם של עוד, בטעם שרק התחלתי, של גירוי, רק של טעימה. אני באמת התפעמתי ואני סקרן ללמוד. אני עוצר את עצמי, בכל נושא שהעליתם רציתי לשמוע עוד ועוד ונסחפתי יחד איתכם בפעילות שלכם ובאופן שאתם מנהלים פה. אני לא הכרתי את זה, לא ידעתי שזה עד כדי כך, המוטיבציה, אמרתי, ההרגשה שפועלים בדרך שהיא לא רגילה, בתנאים לא רגילים, לבנות סטנדרטים של אוניברסיטה, של מקום אקדמאי. צריך ליצור יש מאין, ממש ליצור יש מאין. אני אתחיל בזה שאנחנו באנו כאן לאיזה סיור ובסופו של דבר אנחנו כמעט עושים כאן ישיבת עבודה.

זה לא רק סיור. סיור זו התרשמות, להכיר עוד מקום, כהוקרה, כהכרה מהכנסת, מוועדת המדע והטכנולוגיה שנחשבת הוועדה שמייצגת את כל התחום של מחקר ופיתוח. אולי עשינו באיזה מקום אחד את המפגשים באוניברסיטה ועשינו את זה והלכנו רחוק רק כדי לתת לכם חיזוק. זו הייתה המטרה, חיזוק והכרה, שאנחנו מכירים את זה, גם מבחינה ערכית וגם מבחינה מקצועית ואקדמאית. אבל הישיבה, מה שנקרא חיפשנו אתונות, במרכאות, ומצאנו מלוכה. המפגש היה מתוך מפגש על מאיצים שהיה בדיון, שם זה התחיל והנה באמת נחשפנו לפעילות הרבה יותר, לא נקפח את המאיצים, אבל זה היה המחולל וזה המאיץ של ה - - -

זה האיץ את זה.

אנחנו מצאנו כאן בהצגה שלכם, באמת התרשמות בלתי רגילה, אני יודע שזה לא רק להתרשם, יש מה לעזור לכם בעניין הזה. אני חושב שאנחנו נשתף פעולה, באפשרויות שיש לנו וביכולות ובממשקים שיש לנו ובהשפעה שיש לנו אנחנו נעשה את זה. אנחנו לא נסיים בסיור הזה, אנחנו נמשיך בשיתוף הפעולה, אנחנו נמשיך בנושאים שאנחנו יכולים לעזור בלקדם ולהיות שותפים. אנחנו רואים את זה ככבוד והערכה.

אני חושב שאין לנו מספיק זמן כדי שאני אביע את ההתרשמות מהיכולות שלכם ומהמוטיבציה שלכם ומהרגשת השליחות שיש לכם. אני חושב שזו גם זכות, אבל גם חובה, להיות שליח בעניין הזה.

מילה אחרונה על המאיצים. זה גם מראה, זה מראה את מה שאתם מחוללים פה. להיות במקום של הגדולים, במקום של הכי גדולים. מהמקום שלכם להגיע לזה זה באמת, אני לא אוריד את הכיפה, אבל להוריד את הכובע. להוריד את הכובע בעניין הזה.

אני שמח שאצלכם אין אפליה, בין כל מי שלומד פה, כולם מרגישים שותפים ולא משנה מאיפה הוא מגיע ומה הוא עושה היום. אני חושב שבמקום שרוצים להחריג אתכם ולהחרים אתכם אתם נמצאים במקום שהכי מחבר, אתם רואים את כל האוכלוסיות, רואים מקום לכולם. זה מתאים מאוד לימים האלה, ימים של חשבון נפש, הימים הנוראים, מסר של אחדות, מסר שכולנו באים מאותו מקום. אני חושב שנתתם לי חיזוק, הכנסתם אותי לאווירה של הימים האלה ואני מאחל לכם הצלחה גדולה ותודה רבה. בסופו של דבר אני צריך להגיד לכם תודה רבה שלמדתי דברים, אמנם על רגל אחת, אבל למדתי דברים והתרשמנו מאוד. אני מודה לכם על ההזדמנות שהייתה לי להכיר, לא רק ארבע אמות חדשות בארץ ישראל, ארבעה דונם, יותר מארבעה, כמה יש לכם פה? 30? הרבה מקום, עוד פינה בארץ ישראל, כמה שאפשר היה, אבל לא סתם, פינה גדולה ואיכותית מאוד.

אני מאחל לכם ולכולנו כתיבה וחתימה טובה, שתהיה לנו שנה של עשייה, שנה מוצלחת, שנה של התפתחות והתפתחות גדולה מאוד.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.