פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



31
ועדת הכספים
08/08/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1121
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ז באב התשע"ח (08 באוגוסט 2018), שעה 10:00

סיוע ותמיכה לבתי החולים הציבוריים – בהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיכל בירן
איתן ברושי
יוסף ג'בארין
מכלוף מיקי זוהר
אחמד טיבי
מיקי לוי
מיקי רוזנטל
מוסי רז

אלי אלאלוף
עליזה לביא
מיכאל מלכיאלי
יעל כהן-פארן
עיסאווי פריג'

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן
שיר אברמיצקי - כלכלנית בכירה, משרד הבריאות

ידידיה שרלו - כלכלן, משרד הבריאות

ודים פרמן - סמנכ"ל לתכנון תקצוב ותמחור, משרד הבריאות

מוריס דורפמן - ראש חטיבת רגולציה, משרד הבריאות

ליאור גילה - מרכזת תחום הכנסות ותמחור בתי"ח חולים, משרד הבריאות

נעה היימן - רכזת חינוך, משרד האוצר

רועי קאהן - רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר

יונתן הלוי - מנכ"ל, המרכז הרפואי שערי צדק

רות רלבג - סמנכ"לית כספים, המרכז הרפואי שערי צדק

עופר מרין - סמנכ"ל מינהל ורפואה, המרכז הרפואי שערי צדק

עינת שרקי - עו"ד, המרכז הרפואי שערי צדק

ארי שמיס - מנכ"ל, אסותא מרכזים רפואיים

דודו דגן - מנכ"ל אסותא אשדוד, אסותא מרכזים רפואיים

פאיד חכים - מנהל בית חולים אנגלי נצרת

וסים דביני - מנכ"ל כספים בי"ח אנגלי נצרת

ג׳ואד ברהום - רופא, ההסתדרות הרפואית בישראל

אורנה בלונדהיים - מנהלת מרכז רפואי העמק, שירותי בריאות כללית

גרוזמן קרלוס - מנהל מרכז רפואי קפלן וב"ח הרצפלד, שירותי בריאות כללית

שלמה קודיש - מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, שירותי בריאות כללית

ראובן קוגן - סמנכ"ל כספים, שירותי בריאות כללית

ציון אוליאל - משנה למנכל כספים ותפעול, מכבי שירותי בריאות

ליזה שוקר - מנהלת מחלקת רכש שירותים ב"ח ומכונים, מכבי שירותי בריאות

פניאל רוזנטל - ממונה על קשרי ממשל, מכבי שירותי בריאות

יאיר זילברשטיין - ראש אגף כספים, מכבי שירותי בריאות

איתן דאר - מ"מ מנהל אגף תקצוב, תכנון ומידע, קופת חולים מאוחדת

נירית זידר - מתנדבת, האגודה לזכויות החולה

מידד גיסין - יו"ר צב"י, צב"י - צרכני בריאות ישראל

רועי כפיר - מנהל תחום כלכלה והסכמים, הסתדרות מדיצינית הדסה

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע''מ( מייצג/ת את אסותא, מכבי שרותי בריאות

גילית רובינשטיין - שדלן/ית (פוליסי בע''מ( מייצג/ת את אסותא, מכבי שרותי בריאות

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע''מ) מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

שלומית ארליך

טמיר כהן

סיגל גורדון





סיוע ותמיכה לבתי החולים הציבוריים - בהשתתפות חה"כ סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, אני מקדם בברכה את סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן. אנחנו נדון היום בסיוע ותמיכה לבתי החולים הציבוריים, אבל לפני זה אני רוצה לברך אותך אדוני סגן השר על ההסכם שנחתם עם האחיות. המציאות הזאת שבה סגל רפואי והאנשים שעוסקים בנושא של הבריאות מותקפים והמציאות היא בלתי מתקבלת על הדעת, כולנו תמכנו בהם. סברנו שאכן צריך שתהיה להם הגנה ואני מברך אותך על זה שהגיע הסכם, שההסכם הזה מעלה - אם תרצה להגיד על זה כמה מילים אנחנו נשמח. בכל מקרה אני מברך אותך על סיום השביתה ועל הסיוע לאחיות.

אנחנו מעמידים את הבמה לרשותך, אדוני סגן השר, בבקשה. אתה יכול להגיד כמה מילים על הנושא הזה.

קודם כל אני מברך על ההסכם, ההסכם היה כמעט מוכן שלשום, לא הבנתי למה הייתה שביתה, אבל בעיקרון אני אומר, יש את מור-יוסף, התחייבנו לקבל את המסקנות של מור-יוסף מזמן ואנחנו שמחים לבצע את זה. תהיה לזה עלות אבל בהחלט שווה. ההסכם גם כולל כל מיני דברים קטנים שכבר דיברנו עליהם, דיברנו על עוד דברים אחרים. אני מברך על ההסכם, כל יום של שביתה הוא מזיק, כל יום שעובדים זה מבורך. שיהיו כולם בריאים כמובן. אין לי מה להוסיף, תודה.

אתה רוצה להגיד משהו על חוק הגיוס, אדוני?

תעשה לי טובה.

אתה אל תתערב.

אני אשמח מאוד.

תגיד גם על חוק המואזין.

לא, זה סגור, בזה הם עמדו וזה היה הדבר היחידי שהם התחייבו עליו.

קודם אני אשמע אותך מה אתה אומר על חוק הלאום, אחר כך נדבר על הגיוס.

באנו בענייני בריאות עכשיו, לא בענייני שאלות אחרות.

ברושי, הכול מתחיל משם.

או בריאות או הביתה, יש חופש.

מיקי זוהר, רכז הקואליציה בוועדת הכספים, המצב הוא לא טוב מבחינה תקציבית. בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני בא לפה ללמוד על הבריאות, כיושב ראש ועדת הבריאות. לאור ההודעה של סגן השר, ההסכם שנחתם אתמול עם האחיות הוא הסכם לכל בתי החולים, לכל מערכת הבריאות?

אתה רוצה להקדים את הדיון עכשיו? אלי, בוא נשאיר את זה.

מצאו את הגאולה ביום אחד, זה נראה נפלא. היות ואתה ואני יודעים, שמצב הבריאות הוא לא עד כדי - - -

אלי, שלשום, באחת בלילה סיימו את ההסכם. לדעתי השביתה אתמול הייתה מיותרת.

אבל זה הסכם לכל בתי החולים?

אז אמרתי, בוא נדבר בדיון, תראה מה ייצא מכל הדיון.

טוב, תודה.

תודה רבה. מיקי זוהר.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אני חייב לומר שבשנים האחרונות בהן אתה בתפקיד אני באופן אישי רואה שינוי מדהים במערכת הבריאות בכלל, אבל – וחייב לציין כמי שעמד בראשות הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי - אני שם לב ומבחין בשינוי ממשי בפריפריה בכל הקשור לעניין הבריאות. הדבר הזה בעיני הוא אולי הבשורה הגדולה ביותר שגם תושבי הפריפריה היום יכולים לזכות לשירותי בריאות הרבה יותר טובים ממה שהם זכו להם בשנים האחרונות. הדבר הזה קורה הרבה בזכות המדיניות שאדוני סגן שר הבריאות מוביל. אז קודם כל, אני כתושב הפריפריה מלא הערכה על העניין הזה ומברך אותך על העניין הזה ומבקש ממך ואפילו מפציר בך, תמשיך לסייע לשירותי הבריאות בפריפריה. הפערים עדיין גדולים, יש עוד הרבה עבודה - - -

מיקי, קריית גת זה פריפריה?

זה כמעט פריפריה.

זה מרכז הארץ, זה אחלה מרכז הארץ.

רבותיי, כל אחד יאמר בתורו.

אבל קריית גת זה לא מרכז הארץ, עם כל הכבוד לקריית גת ויש לי הרבה כבוד לעיר הזאת, זה לא מרכז הארץ. זה אפילו לא קרוב למרכז הארץ אבל זאת קריית גת.

איך לא קרוב? באר שבע זה באמצע.

אני חושב חד משמעית שהנושא על סדר היום הוא אחד מהנושאים אולי החשובים ביותר שהובאו לפתחה של ועדת הכספים בכל הקדנציה הזאת. זה אולי מהנושאים החשובים ביותר ואני לא אומר את זה סתם. כי אנחנו נצליח להעביר את ההחלטה בוועדת הכספים, המשמעות היא הצלת חיים רבים של אזרחי ישראל. הצלת חיים רבים של אזרחי ישראל. לכן, הנושא שנמצא בפנינו כאן היום הוא מהחשובים ביותר.

דבר אחד שאני רוצה לומר לסגן השר, וגם לך, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע איך החלוקה המספרית, הכספים, התבצעה פה. אבל אני יודע על הרבה מאוד בעיות של בתי חולים באזורי הפריפריה, בפרט באזור הדרום שאני מכיר, וגם לא בדיוק פריפריה, כמו בית חולים אסותא, אשדוד - אומנם לא פריפריה, זה בית חולים חדש עם 300 מיטות שכרגע פתח את שעריו. ברשותכם, אני רוצה להתמקד שנייה בבית החולים אסותא.

אדוני, אני יכול לדעת על מה הדיון היום?

מה זאת אומרת?

על מה הדיון היום?

על תקציבים לבתי החולים לכיסוי הגירעון.

בתי החולים הציבוריים.

אסותא זה ציבורי, למרות שהוא מופעל על ידי פרטי.

אני מסתכל על סדר היום: סיוע ותמיכה לבתי חולים ציבוריים.

אדוני, אני מבין שאולי אסותא בעיניך לא בית חולים ציבורי, אבל בעינינו הוא אפילו יותר מבית חולים ציבורי, הוא עושה עבודה למען כלל הציבור, הוא לא גובה כסף מאזרחים, יש לו 300 מיטות בתפוסה מלאה.

הוא ציבורי.

ודאי שהוא ציבורי. המקום הוא פרטי אבל בית החולים ציבורי.

אני חושב שבית החולים הזה, אחרי שפתח את שעריו והביא בשורה גדולה לאזור שלנו, גם הרבה מתושבי קריית גת למשל מגיעים לשם, לפחות ממה שאני מבין הוא במצב עגום מבחינה כלכלית. הוא במצב של 150 מיליון שקל גירעון בשנה הראשונה שהוא פועל. הבנתי שבמסגרת התקציבית שמובאת כאן אין עדיין את הסכום הנדרש כדי לכסות את הגירעון. ללא כיסוי הגירעון של בית חולים אסותא זה עלול להביא לסגירתו.

מיקי, באסותא הגירעון הכי קטן.

150 מיליון שקל? לא, זה לא הגירעון הכי קטן.

אני אומר לך את זה.

לא משנה, מיקי, אתה גם תדבר.

זה עלול להביא לסגירתו. אני אומר בכנות רבה, אני רוצה להצביע על דבר שיש בו באמת כיסוי מלא לכולם ללא יוצא מן הכלל. אם האוצר - שיש כסף באוצר, אנחנו יודעים מה יש באוצר, אף אחד לא יכול לספר לנו סיפורים – לא יכניס את היד לכיס ויביא את התקציבים הנדרשים לכולם - - -

מה תעשה, בחירות?

לא, אז אנחנו לא נצביע. אנחנו רוצים שיהיה מספיק כסף לכולם כי מדובר פה בחיי אדם. מערכת בריאות איכותית, אין מה לעשות, היא מתקיימת מכסף. מערכת בריאות, לצערנו הרב, תמיד הייתה ותישאר מערכת גירעונית.

אבל מיקי, ידעת את זה כל השנים, למה עד עכשיו - - -

רגע, כל אחד ידבר בתורו אחרת לא נגיע לכלום.

הוא אומר דברים חשובים.

נכון.

אז לפחות תחזק אותי.

אני מחזק ואני שואל למה דחית את הדברים לסוף המושב? לא אמרת את זה קודם.

ולכן אתה מציע שיהיה את מלוא התקציב.

אם היית בא לדיון שלי בוועדה לצדק חלוקתי, היית שומע אם אמרתי את זה. כל דיון שני היה בנושא בריאות בפריפריה.

אני רק רוצה לומר, אנחנו רוצים להצביע ורוצים לדחוף ולקדם את זה, אבל בית חולים אסותא - שבמקרה הזה אנחנו יודעים שיש שם בעיה, לא יכול להיות מופקר. אנחנו חייבים להביא למצב שבית החולים אסותא מצליח להמשיך את פעילותו בזמן הקצר.

אתה לא יכול להזכיר את בית חולים מכבי בתוך כל הציבורי.

קודם כל אני יכול, הדמוקרטיה מאפשרת לי לעשות את זה.

זאת הפעם הראשונה שאני שומע שבקואליציה יש דמוקרטיה.

תתפלא. אבל אני יכול להגיד לך, אדוני סגן השר, אני באופן אישי פועל לכלל הציבור זה ברור.

מיקי, אני רוצה לכוון את הדיון.

בסדר, אני מכוון גם את המסר שלי. בבית חולים אסותא חייבת להיפתר שם הבעיה, אדוני סגן השר.

מיקי, אמרת את הדברים שלך והם יידונו, בסדר, תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי ואחריו איתן ברושי. אני מבקש מכולם אם אפשר, לקצר כדי שנוכל לקיים את הדיון, שיהיה זמן לסגן השר להשיב.

מכובדי סגן השר, אין ספק שתמיכה בבתי חולים ציבוריים, ממלכתיים, ממשלתיים, אפילו פרטיים, בסופו של דבר התוצאה היא עזרה לנזקקים בטיפול רפואי. אני רוצה להתרכז במשהו שכבר העליתי בפניך מספר פעמים והוא מצב בתי החולים בנצרת. כידוע לכם, בנצרת יש בית חולים אנגלי, בית חולים צרפתי, בית חולים סקוטי, בית חולים איטלקי – משום מה אין בית חולים ישראלי, לפני חוק הלאום.

אני הבנתי שכולם ישראליים.

לא. למשל בית חולים לניאדו זוכה לתמיכה גדולה מאוד.

הוא בהסדר הבראה.

יש בתי חולים בבאר שבע, בתל אביב, בנתניה, בכל מקום, ממלכתיים, אבל משום מה אין בית חולים ממשלתי ממלכתי באחד היישובים הערביים, לרבות בנצרת. אבל היות ויש בתי חולים טובים מאוד, מקצועיים, בנצרת, שהם ציבוריים אבל לא ממלכתיים, שנותנים שירות למאות אלפי אזרחים, יהודים וערבים, נשאלת השאלה מה חלקם בעוגה התקציבית שהממשלה והמשרד מחלקים? הם זהים בתפקידם לבתי החולים הממשלתיים ומהווים תשתית ציבורית לאספקת שירותי חירום למשל, מיון, לידות, ניתוחים.

בתי החולים הממשלתיים - אני לא הזכרתי את לניאדו עד עכשיו – מקבלים מימון מלא להוצאות התפעול השוטף על ידי המדינה. דוח חשב משרד הבריאות לשנת 2015 ברור עם מספרים. לעומת הממשלתיים, בתי החולים הציבוריים כמו הדסה, מרכז רבין, שערי צדק, סורוקה, לניאדו, העמק, מעייני הישועה, אסותא אשדוד, שניידר ובתי חולים בנצרת, כמעט מופקרים על ידי משרד הבריאות והממשלה ולא זוכים לאותו מימון.

אדוני סגן השר, הנתונים מראים כי כלל בתי החולים בארץ אינם יכולים להתקיים מהכנסות שלהם. כלומר, רכש, שירותים רפואיים של קופות החולים, ביטוח לאומי, מכירות חוץ, אבל רק הממשלתיים זוכים לקבל תקציב למימון הוצאות התפעול השוטף ונהנים מעדיפות בכספי השקעות ממשלתיים לפיתוח תשתיות של בתי החולים.

בשנים האחרונות עמדו לפחות שני בתי חולים ציבוריים בסכנת קריסה מידית שהצריכה התערבות ממשלתית בהעברת תקציבים בניגוד לסיוע שניתן לבתי החולים הממשלתיים. הרי הסיוע לבתי חולים אלה היה כרוך בהדחת מנהלים, תכניות התייעלות כבדות עד כדי פיטורי עובדים וסגירת עיריות כדוגמת פירוק בית החולים ביקור חולים.

בלי שינוי במודל התקצוב, כך שגם בתי החולים הציבוריים יקבלו תקציב מימון הוצאות התפעול השוטף, צפוי כי בתי חולים ציבוריים נוספים יגיעו לסכנת קריסה מידית והצפי הזה הוא כל כך ברור וכל כך צפוי. בעניין זה נזכיר כי תושבי באר שבע, ירושלים, אשדוד ונצרת, כמו גם יישובים נוספים, נסמכים באופן בלעדי על בתי חולים ציבוריים. בתי החולים הציבוריים מהווים תשתית ציבורית לכל דבר ועניין בדיוק כמו הממשלתיים.

לא ייתכן, אדוני סגן השר, כי תושב רמת גן או תל אביב שבאזורו בית חולים ממשלתי יזכה לתקציבים עודפים בתחום הבריאות לעומת תושב באר שבע, אשדוד, ירושלים או נצרת, שיופלה לרעה בגלל שבית החולים שבעירו אינו ממשלתי.

בהתייחס לירושלים חשוב להבהיר כי האזור המונה 13% מאוכלוסיית המדינה מקבל שירותים רק מבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים: שערי צדק והדסה.

ככל שלא יינתן פתרון מידי לקשיים של בתי החולים הציבוריים, מדובר בסיכון ממשי לקריסה של מערכת הבריאות, קיפוח מובהק של אוכלוסייה שהיא מלכתחילה אחת העניות במדינה.

בתי החולים בנצרת זקוקים - אגב, אדוני סגן השר, אתה ביקרת בנצרת, אני מברך על הביקור הזה, ואישרת MRI, נכון?

לא.

אז.

PET-CT.

עכשיו אתה גם אישרת PET-CT.

זאת אומרת שאני לא מפלה לרעה.

בתקציבים אני מדבר.

הבא.

מה זה הבא?

כשיגיע תורי אני אסביר.

אדוני סגן השר, מבחינת תקציבים, אין ספק שבתי החולים בנצרת לא מקבלים את המגיע להם ותושבי נצרת והסביבה והיישובים מסביב לא מקבלים את מה שמגיע להם כבתי חולים המשרתים מאות אלפי אנשים. לכן מלבד ה-MRI וה-PET-CT ודרישה איקס במתן דבר חיובי כאן, התמונה המיקרוסקופית דורשת השקעת יתר בבתי החולים בנצרת ולא השקעת פחת כמו שקורה עכשיו.

תודה רבה. איתן ברושי, בבקשה. אחריו – מיכל בירן.

אדוני סגן השר, יושב-ראש הוועדה, חבריי והשותפים לדיון החשוב. תראו, מערכת הבריאות חולה אבל לא בטוח שמהדיון הזה תצא תרופה. זאת לא הפעם הראשונה שמתקיים כאן דיון בראשותו של חברנו חבר הכנסת גפני, וגם סגן השר והמטה שלו היו פה יותר מפעם אחת. אבל כל פעם שמתקיים דיון ובכל פעם שיש דיווח, הפערים בין מרכז לפריפריה, השאלה של מיטות מול תושבים, שאלת הבריאות שהיא באחריות הממשלה בכל אזורי הארץ, גם אם יש חלוקה היסטורית של קופות או גורמים אחרים, אנחנו לא יכולים שלא לציין את תרומתו של סגן השר אבל המצב לא משתפר.

לא נכון.

רגע, המצב באופן כללי - - -

זה לא נכון.

רגע, מיקי, אל תפריע לי.

זה לא נכון, המצב משתפר.

המצב באופן כללי לא משתפר.

זה לא נכון.

עוד הפעם אתה מפריע לי.

אני חייב להגיד, זה לא נכון.

אתה חייב להגיד מה שאתה רוצה, עכשיו אני מדבר. אני רוצה לומר, למרות המאמצים ואני מעריך אותם והייתי עם סגן השר גם בביקורים בבתי חולים, הפערים גדלים כי הקצב של הממשלה לא מדביק את גידול האוכלוסייה ולא את הפערים שלא נסגרים.

זה לא נכון.

אני רוצה לומר, במקום שיושב כאן סגן השר ישב פה שר האוצר לפני מספר חודשים בדיון שקיים יושב ראש הוועדה כאן על תקציב 2019. אני פניתי לשר האוצר ואמרתי לו, אדוני שר האוצר, אתה לא מטפל נכון בבריאות, אין לך תכנית לאומית לבריאות, אין מפת עדיפות לבריאות, מה שקיים בכל תחום אחר, אין תכנית עבודה לבריאות בישראל. וכתוצאה מזה יש טיפול נקודתי פה ושם, אין מבט רחב כולל. אמר פה שר האוצר, באופן חריג הוא אומר, פעם ראשונה אני אומר עכשיו מול התקשורת, שאני מקבל את ההערה שלך למרות שלא התייעצתי עם הצוות שלי. אמת גפני?

לכן אני אומר גם לכם, הבעיה היא לא לבוא עכשיו עם רשימת מכולת: אחמד טיבי ידאג לנצרת, ואני אדאג לאורנה בלונדהיים בעפולה, שם נולדתי ואני שייך לטווח של עפולה. אבל גם בבתי חולים הייתי. ראינו גם את צפת ונהריה ופוריה ואת כולם, וגם במרכז, גם בבאר שבע וגם ירושלים.

חברים יקרים, זה לא ייפתר עם פלסטר. צריכה להיות תכנית לאומית, מפת עדיפות לאומית ולגייס את הממשלה ואת שר האוצר, כמו שהוא יודע להתגייס, לתכנית להצלת הבריאות. הבריאות היא תנאי לפיזור אוכלוסייה, הבריאות היא תנאי לחוסן הלאומי, בוודאי למדינה שיש עליה איומים. בלי בריאות לא ניתן לעשות פה שום דבר, היא לא באחריות השלטון המקומי, היא חוצה גבולות מוניציפאליים, אין לה ביטוי מספיק בתקציב המדינה מול החשיבות שלה, בטח לא מול איומים של רעידות אדמה, או חס וחלילה מלחמה.

לכן המסקנה מדיון כזה, לא להעביר עכשיו את המיליונים שצריך להעביר כדי שהמערכת לא תתמוטט, צריך תכנית חירום לבריאות בישראל. ואני מציע שאתם תכינו את התכנית ותביאו אותה למשרד הבריאות ותיאבקו עליה כמו שנאבקו האחיות.

ממי אתה מבקש שיביא תכנית?

ממנהלי בתי החולים.

הבנתי.

מנהלי בתי החולים הם עומדים במבחן האישי. להם אומרים, תעשו בריאות, אין להם את המשאבים. כמו שכתוב אדוני סגן השר: תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו. זה מה שקורה לבתי החולים.

אתה יודע מה כתוב בספרים: תבן לא ניתן לעבדיך, שכל, משום תבונה, לא ניתן, אז איך אתה רוצה שהם - - -

חשבתי שתגיד: וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, אבל את זה נשאיר לישיבה הבאה.

תודה. מיכל בירן.

אני אהיה מאוד קצרה כי המסר שלי הוא פשוט. אני מאמינה שבתי חולים שמשרתים את הציבור צריכים לקבל את תמיכת המדינה כמו בתי חולים שנמצאים בבעלות המדינה. אני חושבת שזה כלל ברור. אבל באותה מידה אני מצפה מהם שיעמדו באמות מידה של שוויון שעומדים בהם בתי החולים שנמצאים בבעלות המדינה. למשל, אני מסתכלת פה על השמות, של בית החולים לניאדו ובית החולים שערי צדק, שלא עושים טיפולי פוריות לרווקות ולזוגות שלא התחתנו ברבנות - - -

זה לא נכון.

כן נכון, זה נמצא עכשיו בבית המשפט.

זה לא נכון, עובדתית זה לא נכון.

תיקנתם את זה מתישהו?

מיכל, את יכולה להגיד את מה שאת אומרת, גם אם זה לא נכון, סיכמנו את זה כבר מזמן.

אני חושבת שאם זה היה לא נכון – הם נמצאים באמצע תביעה, הם פשוט מתפשרים על זה.

מיכל, אני יכול רק הערה, את יכולה להגיד את כל מה שאת רוצה, את יודעת שאני אאפשר לך. נמצא פה מנהל בית החולים שערי צדק, אנחנו נאפשר לו להגיב.

אני אשמח שהוא יגיב.

זה לא רלוונטי כל העניין הזה.

בקיצור, בית חולים שמפלה - - -

אני יכול להגיד משפט?

באמצע דבריי?

אני סברתי שכינוס הפגרה הזה יכול להפוך לוויכוח מסוגים שונים. אנחנו מדברים על זה שבתי החולים הציבוריים מקבלים 200 מיליון שקל כאשר הם צריכים לפחות מיליארד שקל, אחרת המערכת קורסת. אפשר ויכוח אם כן, פוריות, לא פוריות, זה בסדר גמור, זה חשוב, גם אם זה לא נכון את יכולה להגיד את זה.

כמו שהתחלתי ואמרתי – בניגוד לחלק מהחברים כאן אני מתעסקת בזה באופן כמעט יום יומי, בתקציבים גם של קופות החולים, גם של בתי החולים - בדיון החוזר מדי שנה נוסחת הקו שבה זורקים את בתי החולים ואת קופות החולים כמו גלדיאטורים לזירה של מי מושך לצד שלו, כשהשמיכה פשוט קצרה מדי, אבל אני מודיעה – יש פה נציגים מלניאדו?

אני לא יודע. יש מישהו מלניאדו? לא.

בית חולים שמפלה אזרחים על שום העדפותיהם הדתיות או הבחירות האישיות שלהם - - -

אבל אמרת שזה בבית משפט, אז זה סוביודיצה, מה יש לך להגיד?

גם לנו יש כוח כאן. וזה שאתה נותן לזה יד, אמרת אני לא מפלה, אמרתי אולי זה היה הפעם. אתה בהחלט מפלה, אתה נותן יד לאפליה באופן שיטתי וקבוע.

תודה רבה. מוסי רז.

ראשית, עוד לפני שמתחילים לריב בין בית חולים לבין בית חולים, מדינת ישראל משקיעה מעט מדי בבריאות יחסית לתמ"ג, יחסית ל-OECD, אנחנו יודעים את זה, לא צריך לחזור פה על הנתונים. יכול להיות שחלק קטן מזה מוצדק כי האוכלוסייה שלנו יותר צעירה - - -

לא, לא, מוסי, לא מוצדק.

יכול להיות שחלק קטן.

משקיעים מעט מאוד, אנחנו רואים את זה לצערנו הרב. תשמע את מנהלי בתי החולים, אתה תשמע קטסטרופה.

אם אנחנו משקיעים 7.3%, והממוצע ב-OECD, 2% בטח ההפרש הזה לא מוצדק, יכול להיות שחלק אפסי מזה מוצדק אבל אנחנו צריכים להגיע לאותו מקביל. מדובר על עשרות מיליארדים כל שנה. מכאן מתחיל הכול לפני שאנחנו מסכסכים אחד בשני.

שנית, המודל הזה שבו יש בתי חולים שהם ממשלתיים ובתי חולים שהם לא ממשלתיים, זה בסדר, זה לא נורא, בתנאי שכולם ייתנו את אותם שירותים לאזרחים ולא יהיה מצב שאנשים שגרים בעיר מסוימת, קל וחומר בפריפריה, יינזקו.

שלוש, אנחנו הרי יודעים שבפריפריה תוחלת החיים נמוכה יותר, זה לא רק בגלל מערכת הבריאות, אבל זה גם בגלל מערכת הבריאות שהמדינה משקיעה יותר במרכז ופחות בפריפריה והיא צריכה לטפל בדבר הזה.

אני רוצה שתיקחו בחשבון עוד דבר. מלבד התקציבים הממשלתיים, לבית חולים במרכז יש גם יכולת יותר קלה לגייס תרומות ואנחנו גם מעודדים על חשבון המדינה את התרומות, סעיף 46א. זאת אומרת, זה גם דבר שנלקח כאן בחשבון.

הדבר הנוסף, אחמד בא עם הנושא של נצרת, אני חושב שזה דבר מאוד חשוב כי אנחנו גם יודעים על האפליה, לא רק פריפריה מול מרכז, אלא ערבים מול יהודים, לפחות כפי שמשתקפת בתוחלת החיים ובצדק. וגם בעפולה ומקומות אחרים יש בעיה. זה לא יהיה נכון לקשור פה עפולה נגד נצרת או נצרת נגד עפולה. יש בעיה בזה שאנחנו מתייחסים לשני סוגי בתי חולים שונים בצורה שונה, ויש בעיה שאנחנו מתייחסים לפריפריה ומרכז בצורה שונה, ויש בעיה שאנחנו מאפשרים תרומות, שאולי זה בסדר אבל המדינה צריכה לתת לזה רשת ביטחון לבתי חולים שמסוגלים לגייס את התרומות שלהם.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

תודה רבה לך אדוני, אני גם אקצר ולא אחזור על דברים שנאמרו. תראו, הבעיה מתחילה עוד לפני הפריפריה ולפני כל הבעיות שתוארו פה בתקצוב חסר של בתי החולים במדינת ישראל. זה הסיפור, רואים את זה שהגירעון הולך וגדל במשך כל השנים. השיטה הזאת, שכל שנה בתי החולים באים וכמו קבצנים מושיטים ידיים: תעזרו לנו, תעזרו לנו שלא נתמוטט, היא שיטה פסולה מעיקרה. כל שיטת התקצוב היא נוראית, מה גם שזה לא תקצוב אמת, אנחנו חייבים להודות בזה. כי התקצוב של בתי החולים לא כולל שורה גדולה של סעיפים כמו למשל שינוי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת ועוד עשרות עניינים אחרים. והגירעון בפועל שמגיע עכשיו ל-3 מיליארד שקלים, בפועל הוא כנראה אפילו גבוה מכך.

לא ייתכן, השיטה הזאת פסולה מעיקרה. אתם אומרים, מה אתם רוצים, תמיד יש יותר פעולות ובסוף צריך להתחשבן. הרי זה התירוץ של משרד הבריאות. היו יותר פעולות, אז הם עשו יותר פעולות בית החולים ובסוף צריך להתחשבן. אבל אף אחד לא מתחשבן על יעילות ואף אחד לא מתחשבן על קיצור תורים כמו שצריך, הכסף שהובטח לדברים האלה נעלם וטבע.

לכן, מעבר לעובדה שחייבים, אין ברירה, נצטרך עכשיו לסתום את הבור הזה, צריך פעם אחת לקחת את העניין הזה ברצינות ולתקצב את בתי החולים כראוי ולעודד יעילות. בעיקר לעודד יעילות. כי אז בתי החולים יעשו יותר פעולות בפחות כסף ובמקום שתהיה זליגה מתמדת לרפואה הפרטית ואנשים שאין להם תקציבים, תוריהם הולכים ומתארכים בבתי החולים הציבוריים, אנחנו נשים לדבר הזה סוף. זה בידינו אבל אני לא חושב שזה מטריד מספיק את נבחרי הציבור.

תודה רבה. אלי אלאלוף, אתה לא רשום פה ברשימת הדוברים, אתה רוצה להתייחס?

לא, אני באתי להיות משקיף.

ברגע שתרצה אני כמובן אאשר לך.

אני יכול רק להצטרף, שזה ברור שבתי החולים בתת תקצוב, כל בתי החולים. סגן השר אמר לפני מספר ימים על הבמה בסורוקה: מול 200 מיליון אני זקוק למיליארד שקלים. אז כל מי שבא ומתווכח עכשיו האם זה לקבוצה אל"ף או קבוצה בי"ת או גימ"ל של מערכת הבריאות, שנדע שזאת מדיניות של האוצר לתקצב בתי חולים בחסר כדי שלא יתפתחו. שתדעו, זה לא עניין של התפתחות של בתי החולים לכיוון החיובי, זה פגיעה בשירות לאזרח.

נכון, אני מצטרף לדברים האלה. עיסאווי פריג', בבקשה.

דרך אגב, אלי, כל מה שאתה צריך לעשות זה להרים טלפון לשר שלך ולדאוג לכסף.

יש את ראש הממשלה שלך, תגיד לו שיעשה את זה.

לא, אבל הוא שולט בכסף.

נתניהו כשר האוצר עשה את זה פעם ראשונה והתחיל את הגירעון, אבל בגלל שאתה לא יודע כלום אז גם את זה אתה לא יודע. מיקי, אין מה לעשות, אלה הן העובדות.

מיקי, הכול בסדר, תאמין לי, אני יודע בדיוק מה אמרתי.

עם כל הכבוד, מספיק עם הדבר הזה מכיוון שלא הולכים לבחירות עכשיו. עיסאווי, בבקשה.

כבוד סגן שר הבריאות, חברים, מאז שנכנסתי לכאן, נושא הגירעון ובתי החולים לא ירד מסדר היום.

יש שיפור במערכת הבריאות, צריך להודות בזה. יש שיפור, זה לא מספיק, זה לא מתקרב בכלל לבתי החולים הציבוריים.

אני מודה, יש שיפור.

איפה? אתה מחכה שנה לתור.

אני לא מתווכח על העניין הזה. יש שיפור. בבקשה, עיסאווי.

אני מאשר, יש שיפור, זה לא סוד, רואים את זה. אבל ברגע שמדברים על גירעונות בבתי החולים, זה נושא שכל הזמן באופן עקבי דנים בו ואין בו שום שיפור. לתומי הלכתי ודיברתי, אמרתי, משהו לא בסדר, כל הזמן מדברים על אותו נושא וכל הזמן יש גירעונות, גירעונות, לא רואים שיש בעיה כאן? אני ממשיך את הקו של חברי אלאלוף, זאת מדיניות מכוונת. אני אומר, מכוונת של האוצר להציג תקציב גירעוני ולחנוק את מערכת הבריאות ובתי החולים מתוך שיקולים, כל מה שניתן להם, יאכלו את זה, אז אנחנו רוצים שיישארו בגירעון. זאת מדיניות ושם צריך לתקוף את הנושא.

הדבר השני שאני פונה אליך סגן השר, אני רוצה להמשיך בקו של אחמד טיבי. אני מודה, כל בתי החולים גירעוניים, כולם גירעוניים ובצדק, כי אי אפשר להתקיים. בתי החולים הנצרתיים, הסתכלתי על הפעילות שם, ראיתי את הישגי הביצוע של בית החולים מבחינת גירעון איך הוא עומד, מבחינת אחוז שכר לעומת התקציב הכולל איך הוא מתנהל, מגיע לו פרס על ההתנהלות שלו.

לפני שנה קיבלתם כאן החלטה להציל בתי חולים פרטיים ציבוריים וסימנתם, אנחנו רוצים לתת עזרה בכדי שהפנים יישארו מעל המים לבית חולים לניאדו ולנצרתיים. אמרתם את זה לפרוטוקול והקצתם 60 מיליון שקל לשלוש שנים. אני קראתי את זה אדוני, הקצתם 60 מיליון לשלוש שנים.

אני אסביר.

אתה שואל: מה נעשה עם זה?

מה נעשה עם זה? כל ה-60 מיליון הלכו ללניאדו.

"ווין ראחו"? איפה הלך הכסף? איפה הכסף?

לא רוצים שוויון, מיני שוויון, לזרוק עצם, אפילו זה לא ניתן. וקיבלתם החלטה, אנחנו מבקשים ליישם את מה שוועדת הכספים קיבלה, קיבלה החלטה על חלוקה של 60 מיליון לשלוש שנים לשני מרכזים: לניאדו והנצרתיים, תיישמו את מה שהחלטתם. אני רוצה התייחסות לזה.

תודה רבה. הוא יתייחס לזה, הוא אמר. מיקי לוי, בבקשה.

יושב כאן מנכ"ל בית החולים שערי צדק, פרופ' הלוי, שהגיע גם לישיבה הקודמת יחד עם סמנכ"לית הכספים שלו. אני מבקש לדעת מה נעשה מהישיבה הקודמת? תגידו לנו מה נעשה כדי שנהיה רגועים.

הגירעון גדל. מהישיבה הקודמת: הגירעון גדל.

אני מבקש רק את זה, כי אנחנו יכולים לשבת גם בישיבה הזאת, לדבר, אולי לסכם, אולי להצביע, ולא ייעשה כלום, אז בשביל מה? חבל על הזמן.

מיקי, אני לא אוהב שאומרים את זה. יש דברים שאנחנו החלטנו לקחת - - -

גפני, נכון, אבל בעניין הזה לא נעשה.

בסדר. קיווינו שמשרד האוצר יתעשת.

שאלה שנייה, אדוני סגן השר, איך בית חולים חדש באשדוד מגיע תוך שנה לגירעון של 140 מיליון שקל? תסבירו לי. אני לא מנהל בית חולים, אני לא יודע איך זה קורה.

תשאל אותו, למה אתה לא שואל אותו?

אני לא יודע, תסבירו לי מי הממונה פה - - -

תשאל אותו איך הוא נכנס ל-150 מיליון שקל גירעון.

אני לא יודע, בוא נשמע את שני הצדדים. אני מקצר, אני לא מתברבר. אני שואל שתי שאלות בלבד: איזה תרופות יש למשרד הבריאות להצלת בתי החולים הממשלתיים והפרטיים? חברים, אני בוגר הדסה, יש כאן אחד שהיה אתי שם, 1.3 מיליארד שקל לחמש שנים, זה היה הפתרון אז, לא הייתה ברירה. מה ניתן לבית החולים להתמוטט, בית חולים בירושלים? מחר זה יכול לקרות למישהו אחר. צריך היערכות כוללת. תכנית, לא ברבור.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין. אחריו – אחרון חברי הכנסת בעניין הזה, מלכיאלי.

תודה אדוני היושב-ראש, אני אפתח בנקודה האחרונה שסיים בה חבר הכנסת לוי. הנושא הזה מעסיק אותנו בכל הקדנציה הזאת. כל פעם שיש דיון על בתי החולים הציבוריים, מגיעים הנציגים שלהם, בצדק, כי באמת זה מפריע להם וחורה להם. כבוד סגן השר, ההתעסקות בנושא שכאילו עושים להם חסד ונותנים להם תרומות וכדומה, לא מתקבלת על הדעת.

אני אחד האנשים שמקבל טיפול בבתי החולים הציבוריים בנצרת וכל פעם שאני מבקר באחד מבתי החולים האלה אני שומע סיפורים מדהימים איך הם מצליחים לשרוד ולתת את השירותים הללו. בפעם האחרונה אני אומר להם בציניות, לשמחתנו חוק הלאום עדיין לא חל על שירותי הבריאות ולכן לא צריכים להיות שם חולים סוג אל"ף וחולים סוג בי"ת, אבל בפועל זה קורה. מי שמקבל את הטיפול בבתי החולים הציבוריים בנצרת או בירושלים, גם שם כל בתי החולים הם ציבוריים, הוא פשוט רואה את הקשיים הכלכליים והוא רואה איך הם לא מצליחים להתמודד עם זה. ובסופו של דבר זה משפיע עלינו. זה לא חברות ממשלתיות מול חברות ציבוריות, זה מוסדות שנותנים שירותים בסיסיים לאזרחים. לכן מצב הדברים הזה צריך להשתנות באופן יותר מערכתי והגיע הזמן לעשות את זה.

אם בכהונה שלך, כבוד סגן השר, ואם בכהונה שלך, חבר הכנסת גפני, זה לא ישתנה, אני לא יודע מתי זה ישתנה. זאת קריאה, לפחות לדברים שאני מכיר בנצרת, לעשות משהו כדי להציל את המצב. אנחנו עומדים בפני קריסה שם.

אני מקבל את הדברים שלך לגבי בתי החולים בנצרת, זה נכון אבל זה נכון לגבי בתי החולים הציבוריים בכלל. אם אתה רוצה לתלות את זה בחוק הלאום, תחפש פרטנר אחר. חוק הלאום הוא בעייתי בפני עצמו, הוא לא קשור לזה.

אני אגיד לך למה אמרתי את זה. כשאתה משווה את הסבסוד לציבוריים, גם שם זה לא מחולק באופן שוויוני.

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל אני רוצה להודות לך שבפגרה אתה מקיים כזה דיון חשוב.

צריך להודות לסגן השר.

נכון, ליושב ראש ולסגן השר שבאו לדיון החשוב הזה. אנחנו רואים שאין קואליציה ואין אופוזיציה בדבר הזה, יש תמימות דעים – וזה נדיר אצלך בוועדה שיש כזאת תמימות דעים.

לא נדיר, ממש לא.

בקואליציה בכלל.

חלק גדול מהדיונים אני מעביר עם האופוזיציה.

תחזור בך, אתה לא מגיע הנה מספיק. מחצית מהזמן רק קואליציה מעבירה פה כסף.

כשמגיעים בנוכחות כל כך גבוהה בפגרה בנושא כל כך חשוב, אני חושב שני דברים: אחד, קח את ירושלים - הרי אין אדם שלא נעזר, אם זה בשערי צדק, הדסה ושאר בתי החולים, כשאנחנו יודעים שהם ממומנים ב-10% מאשר בתי חולים אחרים, זה דבר שלא אמור לקרות. אני מצטרף למה שאמרו חבריי, אנחנו קוראים לשר האוצר כי הוא הכתובת. ובפעם הבאה שנראה ב"ישראל היום" פרסום גדול מאוד עם הרבה הרבה דברים ויהיה כתוב שם גם את בתי החולים הציבוריים, אף אחד לא יתקוף אותו, אנחנו נודה לו שהוא שם כסף לדבר הזה להצלה, בדיוק כמו שסגן השר אמר, שחסרים לו מיליארד שקל להציל את הדבר הזה. גם סגן השר ישמח שכחלון הביא את הכסף.

אבל זה לא מביא לו קולות בבחירות.

תודה רבה. פרופ' פאיד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת.

תודה רבה אדוני על הדיון הזה. אני מנהל בית החולים הסקוטי האנגלי בנצרת. תראו רבותיי, אין ספק שכל בתי החולים הציבוריים והממשלתיים מקבלים תקצוב כלשהו, אבל לא יכול להיות ש-50% ממיטות האשפוז בישראל שהם בתי חולים לא ממשלתיים מקבלים תת תקצוב. ושוויון זה לא פלוס, חברים, שוויון זה לא משהו שאנחנו צריכים לדאוג לו.

מסתכלים עלי, אני מנהל בית החולים הכי צעיר בארץ, ובושה לי, מבייש אותי לבוא ולדון על מה שנקרא גירעון. באתי למערכת כדי לעשות דברים חדשים: חידוש, עתיד. האמת, מאז שנכנסתי לתפקיד, כל יום מדברים על כסף. לא יכול להיות שהמערכת תמשיך ללכת בכיוון הזה. כל אחד ואחד שנמצא בחדר הזה הוא צרכן של מערכת הבריאות. לכל אחד ואחד מאתנו יש לו אימא ואבא שהם צרכנים של מערכת הבריאות. לא יכול להיות שאנחנו ממשיכים להסתכל עליה ולהגיד: שיפתרו את הבעיה מנהלי בתי החולים. גם משרד הבריאות לא יכול לפתור את הבעיה והוא מנסה לעשות אותה. יש אנשים מאוד חכמים במערכת, הם לא מצליחים. אין בית חולים בארץ שהוא לא גירעוני. אנחנו יושבים בתוך נצרת, בתוך פריפריה גיאוגרפית, סוציואקונומית, חולים. חבר הכנסת טיבי, היה פה דיון שלם על האוכלוסייה הערבית לפני כמה שבועות, שיש לה הרבה יותר סכרת, הרבה יותר מעשנים, הרבה יותר לחץ דם, ומתמודדים עם אותן בעיות של בתי חולים ציבוריים.

פרופ' חכים, הבנתי מה שאתה אומר, כולנו אתך. אני רוצה לדעת, האם יש אפליה מכוונת או אפליה מקרית לנצרת, שהיא שונה מלניאדו למשל או שהיא שונה משערי צדק או שהיא שונה מהדסה?

קודם כל, היום באנו כיעד ולא כנצרת לבד.

כן, ברור, הדיון הוא לא על נצרת, הדיון על בתי החולים הציבוריים.

הייתה תכנית שנקראת תכנית פרופ' גרוטו לצפון. 2.3 מיליארד שהממשלה חילקה לבתי חולים בצפון, לפריפריה, כולל הלל יפה, עפולה, כל בתי החולים בצפון. נצרת לא קיבלה כלום.

למה?

לא יודע.

מה יכול להיות ההסבר? האוטובוס לא הגיע, אין דואר, אין אימייל?

אני לא צריך לתת הסבר, אני יודע מה העובדות.

הבנו.

אני לא באתי לתת הסברים, באתי לתת פתרונות למערכת שלי, יש לי מספיק לעשות. אותם חולים שמגיעים לכל בתי החולים, גם בית חולים מסוים סגר טיפול נמרץ ילדים כי אין תקצוב. אנחנו פה כולנו באותן צרות, נכון או לא נכון? היום יש פגיעה במטפל וגם במטופל רבותיי.

תודה רבה. מיקי רוזנטל, שאלה קצרה בבקשה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה קצרה: מה המשמעות של הגירעון? איך זה פוגע בחולים? האם אתה יכול להסביר את זה בקצרה?

אני אסביר יותר טוב.

תודה רבה. פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל בית החולים שערי צדק, בבקשה.

תודה לסגן השר וליושב ראש הוועדה. פרופ' חכים הוא צעיר מנהלי בתי החולים בארץ, אני הוותיק שבהם. אני מנהל את שערי הצדק למעלה מ-30 שנה, אני חושב שלא התכנסנו פה בשביל לדון בגירעון הכללי של מערכת הבריאות בישראל ובעובדה שהיא פועלת בחסר תקציבי מתמיד. התכנסנו פה, וחבל להכביר מילים בעניין הזה, בשביל להשוות את שני חלקי המערכת. 50% מהמיטות בבתי חולים כלליים במדינת ישראל שהם ממשלתיים, מול 50% שהם לא ממשלתיים. וזה כבר נאמר: אלה מקבלים 2 מיליארד שקל לסגירת גירעונותיהם, ועוד קרוב למיליארד – כ-900 מיליון - לעניינים שבתי החולים האחרים, החצי האחר מתמודדים בעצמם, כמו נושא רשלנות רפואית, כמו נושא הפנסיות שבו יש הבדל גם בין בתי החולים הציבוריים. אבל בסך הכול מדובר בלמעלה מ-2 מיליארד שקל, קרוב ל-3 מיליארד. 50% בממשלתיים, ו-200 מיליון בזכות סגן השר, נדמה לי ב-2016, חוק ההסדרים, זה היה הכרה לראשונה של משרד הבריאות והאוצר, ששני סוגי בתי החולים שפועלים בדיוק באותה סביבה כלכלית מול אותן קופות החולים, עם אותן הנחות: 200 מיליון מול קרוב ל-3 מיליארד שקלים. זה לא יכול להימשך.

למה הזכרתי את 30 שנה עבודתי? כי אני יודע בדיוק מה קרה, איך הייתה האסקלציה בגירעונות במשך 30 שנה האלה. היה קל לאזן בית חולים עד לפני חמש, שש שנים. הסביבה הרגולטורית והכלכלית, שיעורי ההנחה, הוצאות על רשלנות רפואית השתנו לחלוטין.

שום בית חולים לאזן את עצמו היום. אשדוד זה אפטימוזיציה, בין אם זה 140, בין אם זה 100, בין אם זה על תשעה חודשים, בין אם זה על שנה, בין אם זה 300 מיטות או 600 מיטות. יש לכם הוכחה חיה של בית חולים ציבורי שהוקם על ידי קופה המומחית הגדולה ביותר לניהול רפואה בישראל, רפואת בתי חולים, אבל לא בתי חולים ציבוריים. פעם ראשונה שקופה מתמודדת עם בית חולים ציבורי והסביבה הכלכלית שלו - לא עם אסותא, רמת החייל, שזה סיפור אחר לגמרי - והוא קורס עוד לפני שהוא התרומם. איך שערי צדק יחזיק מעמד אני לא יודע.

התשובה היא מאוד פשוטה: אסותא הפרטי בוחר את המחלות ואת החולים, ואסותא הציבורי צריך לטפל בכולם.

תודה רבה.

עוד משפט אחד. אנחנו מדברים, לפחות לגבי שערי צדק, אני מאמין שזה גם לגבי האחרים, לא על גירעונות שהם 50% מהתקציב שעולים לכדי מיליארד ו-300 מיליון שקל, אנחנו מדברים על גירעונות שהם 3%-4% מהתקציב. ועם ה-200 מיליון שקל האלה, שבדין ובצדק היו צריכים להפוך ל-2 מיליארד, אם הם יהפכו למיליארד, ובא גואל לציון כי בתי החולים האלה מנוהלים בצורה מאוד מאוד אקונומית.

תודה רבה.

סליחה, רק תשובה לשאלתי. אמרת לי שאינני מדויקת בנתונים. אני מבקשת שתגיד לפרוטוקול: האם רווקות וזוגות שלא התחתנו ברבנות יכולים לבצע טיפולי IVF בשערי צדק?

התשובה היא חד משמעית כן עם עשרה סימני קריאה.

תודה רבה. מנכ"ל אסותא, בבקשה. בקצרה, אנחנו צריכים כבר להתקדם לפתרונות.

קוראים לי ארי שמיס, ואני מנכ"ל אסותא מרכזים. אסותא מרכזים זה חברת האם של אסותא אשדוד. נמצא פה ד"ר דודו דגן, שהוא מנכ"ל אסותא אשדוד. ראשית אני מבקש להודות לסגן השר וליושב ראש הוועדה על ההזדמנות לדבר. כיוון שדיברו לא מעט פה על אסותא אשדוד עוד לפני שדיברתי, אולי אעיד בעצמי על מה שקורה שם. קודם כל, כאחד שבא מהמערכת הציבורית הממשלתית, אחד שניהל את בית החולים הכללי במרכז הרפואי שיבא 15 שנים, אני מכיר את תחלואי מערכת הבריאות גם במערכת הממשלתית וגם את מערכת הציבורית שאינה ממשלתית. אם כי שיבא, יסכים אתי פרופ' הלוי, היא לא דוגמה לשום דבר, אבל מתוך ההבנה אני מכיר את המערכת.

אגב, הסוגיה העיקרית היא לאו דווקא התקצוב, לדעתי התמחור הרבה יותר משמעותי מאשר התקצוב. אם התמחור היה ריאלי, היו גם הרבה יותר כספים. אבל אי אפשר לעשות פה תמחור ריאלי לכן אני לא נכנס לסוגיה הזאת בכלל.

מה ייחודי לאסותא אשדוד? זה חשוב שתדעו. קודם כל, אסותא אשדוד היא ציבורית לחלוטין. אין פעילות פרטית פר הגדרה באסותא אשדוד. אני במו ידי חתמתי על ויתור - רק שלושה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקיד, אגב, אני רק שנתיים בתפקידי. הפלא הזה שקוראים לו אסותא אשדוד בהיבט המקצועי, לפני שדנים בקטע הכלכלי, הוא פלא. פלא שהוקם בית חולים ציבורי אחרי 40 שנה במדינת ישראל ונותן שירותי רפואה מצוינים בשנה האחרונה. תעיד על כך הבקרה של משרד הבריאות שביצעה לאחרונה, לפני חודשיים, סיימה בסופרלטיבים את העבודה המקצועית של אסותא אשדוד. דא עקא, יש שתי סוגיות מרכזיות שמייצרות את הבעיה שנוצרה. קודם כל באופן כללי ואני לא אדבר פה על כל בתי החולים הציבוריים כי דיברו לפני, אני מסכים עם כל מה שנאמר, אני אדבר על הייחודיות.

בבקשה בקצרה.

בקצרה על הייחודיות: אחד, בית החולים הוקם על בסיס של 300 מיטות. אוכלוסיית אשדוד היא 250,000 תושבים. בית החולים עם 300 מיטות, עם שתי מחלקות פנימיות, כאשר רק ליד קיים בית חולים אשקלון עם 100,000 אוכלוסייה פחות מאשר אשדוד ועם ארבע מחלקות פנימיות. בחשבון של 300 מיטות לא ניתן לקיים בית חולים, בגירעון כזה או אחר.

שנית, הייחוד של אסותא בהשלמה לבתי החולים הציבוריים האחרים, שהוא הינוקא, הוא פועל פחות משנה, הוא לא נמצא בנקודת האל-חזור. בית החולים שלנו, באסותא אשדוד, בניגוד לבתי החולים האחרים, עוד להיסגר ברבעון האחרון של השנה אם לא תהיה התערבות חירום ייחודית. הסיבה לכך היא פשוטה מאוד, לבית החולים כדי לגייס את כוח האדם, מאשימים אותנו שנתנו שכר מעבר לאוכלוסייה, אני רוצה להצהיר פה בפני משרד הבריאות, ההוצאה לשכר באסותא אשדוד היא 72%, בניגוד לבתי חולים היקפיים שעולים על 80% לפי דוח חש"כל. כלומר, ההוצאה שלנו לשכר היא לא ייחודית. כדי להביא את בתי החולים נאלצנו להשלים עם חל"תים של לא מעט מנהלי מחלקות. בנובמבר הקרוב מסתיים השנה הזאת של החל"ת. כשישמעו את התקלה והיא לא תטופל, לפחות ארבעה חמישה מנהלי מחלקות יחזרו לבתי החולים שלהם. זאת סגירה של בית החולים. כשאני אומר סגירה, אני מתכוון סגירה. זה לא איום סרק. זאת בעיה תזרימית שמתחילה באוקטובר.

תודה רבה. לפני שאני נותן לסגן השר, ראובן קוגן - - -

סגן השר אמר לשאול אותו מה הפתרון.

אני אמרתי לשאול אותו?

מה הייתה התכנית?

אם יותר לי להרחיב אני ארחיב.

לא, לא, עם כל הכבוד, אנחנו יושבים פה מהשעה עשר, יש לנו עוד מה לעשות היום. ראובן, אתה לא שייך לדיון הזה בגלל שאתה סמנכ"ל בקופת חולים כללית והדיון הוא בתי החולים. אבל בזכות העבר שלך אני מאפשר לך משפט או שניים.

קודם כל אני סמנכ"ל כספים של כללית, בכללית יש רק שמונה - - -

בסדר. סגן השר העיר לי נכון, אתה מקבל רשות דיבור גם בזכות עצמך ולא רק בזכות העבר.

אני מודה לוועדה, אני ראובן קוגן, סמנכ"ל כספים של כללית. בתזמון הזה הדיון הזה הוא עוד יותר חשוב. התכוננו לדיון הזה והמערכת כן רואה בדיון הזה איזשהו אור של תקווה לכך שהבעיה הזאת, שעוד שנייה אסביר מהי בדיוק כי דיברנו הרבה על דברים כלליים של גירעון וכל מיני מילים גבוהות, אני רק אגיד מה זה אומר בשטח.

כללית כבעלת שמונה בתי חולים ציבוריים, זה 30% מהמיטות בישראל, כ-60% מהמיטות הציבוריות בישראל. מה שקרה פה בשנים האחרונות, שהגירעון שנמצא כבר הרבה שנים במערכת, הוא הפך מבעיה כללית של התנהלות מחוץ לתקציב – כי אתה שואל את עצמך, איך יכול להיות שגוף כלשהו נמצא כל הזמן בגירעון וממשיך לשרוד? אז שורדים בשני אופנים, פעם אחת דוחים תשלומים, פעם שנייה דוחים טיפולים. את הטיפולים רואים בתור לתורים, וכולם עדים לתורים שיש במערכת וכמה הם התפתחו בשנים האחרונות. ואת התשלומים רואים בכל התלונות של הספקים. אני רואה את זה גם מהצד של קופת החולים וגם מהצד שמפעיל את שמונת בתי החולים האלה של קופת חולים כללית, יש בסך הכול 14. כך שבעצם המשבר התקציבי המתמשך מגיע לנקודה של משבר פיננסי, ודיבר על כך שמיס. בסופו של דבר רואים את המשברים כשהם מגיעים למשבר פיננסי.

כשאין כסף לשלם שכר ותרופות, עושים דבר מאוד פשוט, סוגרים את הפעילות וכבר היום סוגרים פעילויות ולא פותחים מחלקות, גם סוגרים מחלקות בשעות מסוימות. בשורה התחתונה, בתי החולים הציבוריים – אני אומר את זה על בתי החולים של כללית, יש חלק שיש להם הסדרים אחרים - עובדים עד שלוש בצוהריים, וחצי יום התשתיות האלה שהשקיעו בהן מיליארדי שקלים וכוח אדם מימון לאורך שנים, פשוט עומדים ריקים, אין פעילות כי אין כסף. אם לא יהיה כסף, לא תהיה פעילות וגם לא תהיה פעילות של הבוקר. כמו שאמרתי, ברגע שהמשבר הופך למשבר פיננסי – מי שהיה פה ב-2003, אז הייתי עוד במשרד האוצר, וזוכר מה זה אומר משבר תקציבי שהופך למשבר פיננסי מבין שאף אחד מהנוכחים כאן לא רוצה להיות שם, לא רוצה להיות במשבר פיננסי - ואומר שעוצרים את התשלומים ואנשים הולכים הביתה כי אין להם לעשות במקום העבודה שלהם או במקום שמטפלים בהם.

ביקשתי שמנהל בית החולים העמק, מנהל בית החולים סורוקה ומנהל בית החולים קפלן יגיעו לכאן כדי להסביר מה זה אומר מבחינת המטפל בחולים המצב הזה, שאני כסמנכ"ל כספים, בעצם האיש הרע בקופה, כי אני אומר להם כמה כסף יש להם או אין להם בשביל לבצע את הפעילות. כדי שתוכלו לשמוע איך זה בא לידי ביטוי אצלם ביום יום. אשמח אם תאפשר לעשות את זה כבוד היושב-ראש, אני סיימתי.

אני לא אאפשר, אני מצטער, אנחנו כבר באיחור גדול. אני מודה לך ראובן, תודה רבה. מה היית אומר אם היית עכשיו באוצר?

כשהוא היה באוצר שמעתי מוסיקה קצת אחרת.

לפני שסגן השר משיב, אני אבקש את נעה.

אדוני היושב-ראש, יש מנהלת בית חולים אחת, תן לה להגיד משפט.

בסדר, שנייה. נעה, בבקשה.

משרד האוצר, את לא רוצה להתייחס?

קוגן אומר, מה שרואים מכאן לא רואים משם. כל אחד לומד את זה על בשרו. במקום ללמוד מההיסטוריה, כל אחד לומד על בשרו. תן לאורנה משפט.

אני אתן לך אבל רק שנייה. מישהו יכול להיגד מילה ממשרד האוצר? הבעיה היא משרד האוצר.

אני אגיד.

תגידי מילה.

אני נעה היימן, רכזת בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר. בשנים האחרונות חל גידול מאוד משמעותי בתקציבי משרד הבריאות ומערכת הבריאות. בתקציב 2019 שכבר אושר כאן בכנסת, גדלה ההוצאה על בריאות ב-2.5 מיליארד שקלים שמהווים 7% תוספת, זאת אחרי שבתקציבי 2017-2018 גדל התקציב ב-8.5 מיליארד שקלים.

זה בקושי כיסה את הגידול של האוכלוסייה, נו באמת.

זה לא נכון. 7% גידול זה הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי שעומד על 2% בשנה.

והזדקנות האוכלוסייה?

השאלה מאיפה זה התחיל.

מה אתם רוצים ממנה? אני לא מבין.

של 8.5 מיליארד שקלים בתקציב בשנים 2017-2018. התקציבים הללו כללו רפורמות מאוד מאוד משמעותיות כמו רפורמה בשירותי הסיעוד לקשישים והכנסת טיפולי שיניים בסל הבריאות.

הקשישים לא נמצאים בסדר היום עכשיו. אנחנו מדברים על בתי החולים הציבוריים, שהם צריכים לפחות מיליארד שקל, יש להם 200 מיליון. על זה אנחנו מדברים. אומר ראובן קוגן, עמית שלך לשעבר, הוא אומר: כשאנחנו עומדים לסגור פעילויות בבתי החולים, המשמעות של העניין שאנשים ימותו, זאת המשמעות.

אני מציע, כשאתה מדבר על הציבוריים תדבר באותה נשימה גם על הפרטיים כי אין מושג כזה כבר פרטי בישראל.

בתי חולים.

להלן גם הפרטיים. בתי החולים. את אומרת לי על הקשישים, בסדר, ניתן לכם צל"ש, אפשר להוסיף את זה ברשימה של ההישגים בקדנציה הזאת, קשישים, אני רוצה לדעת מה עם בתי החולים? זה הדיון, אין לנו דיון אחר. תודה רבה. אורנה בלונדהיים, מנהלת בית חולים, משפט.

אני אורנה בלונדהיים, מנהלת מרכז רפואי העמק. יש לנו מערכת בריאות מצוינת אבל היא מפסיקה לעבוד בשלוש או ארבע אחרי הצוהריים. התוצאה הישירה היא: אלפי אנשים שמחכים שנה ויותר לפרוצדורות מאוד משמעותיות מבחינת הבריאות שלהם, שנגרם להם הרבה סבל ואני אתן שתיים שלוש דוגמאות: אלף איש שמחכים שנה לניתוח קטרג, מאות אנשים שמחכים מעל שנה לניתוחים אורתופדיים, עשרות אנשים שמחכים לניתוח של הגדלה שפירה של הפרוסטטה עם קטטר בבית. זה בלתי נסבל, זה פשוט בלתי נסבל וזה הכול בגלל שאין לנו כסף.

תודה רבה. אני משבח אותך כמו שאני משבח את מנהלי בתי החולים שעושים מלאכת קודש, שעושים עבודה גם במצב הבלתי אפשרי הזה, שלפי דעת כולם זה מצב בלתי אפשרי. כשאנחנו מדברים על תקציב בתי החולים הציבוריים אז עונים לנו על קשישים. בבקשה, אדוני סגן השר.

לפני סגן השר, ברשותך. גברתי, מה לגבי קורס להכשרת רופאים שאמור להתקיים בעפולה ולהציל את המצב?

זה נושא אחר, אני אשמח לדבר אתך אחרי הדיון.

לא, לא, זה בדיוק הנושא כי נמצא כאן סגן השר, ולכן שאלתי אותך בנוכחות סגן השר.

אנחנו נשמח לקדם.

אני אענה במקומה.

בבקשה אדוני סגן השר.

עם כל הכבוד, גם אתה וגם חברת הכנסת בירן, יש לכם הצלחה מיוחדת להפוך דיון עקרוני יסודי, להפוך אותו לכל מיני צדדים. את רוצה לשים מכאן צד לשערי צדק, לניאדו, אין לי בעיה, אני אתמודד אתך ישירות, ואת יודעת שאני אף פעם לא בורח חזיתית להגיד לך מה אני חושב.

אתה מתגאה באפליה.

תני לי לדבר כרגע כי אני שתקתי כל הזמן ואני רוצה לדבר. אני בא לכאן לדיון, דיון יסודי עקרוני שמעיק עלי במשרד יום יום. אני אתן פירוט שעשינו אבל בכל זאת, אי אפשר לבוא ולהגיד, לזה יש בעיה כזאת ולזה יש בעיה כזאת. רבותיי, אתם רוצים לבוא לדיון על דברים כאלה ואחרים, תקיימו דיון מיוחד על זה – בגלל זה התנגדתי שהדיון יהיה גם על בתי החולים הממשלתיים. ביקשתי כל הזמן שבסדר היום יהיה כתוב בתי החולים הציבוריים.

נכון.

לא בגלל חלילה וחס שמצב בתי החולים הממשלתיים טוב, גם בזה אני אגע בדיון, אבל בוא נתמקד בדבר אחד ואולי נמצא לזה פתרון.

בבקשה.

יש שני נושאים בדיון היום, שני נושאים שאנחנו מערבבים ומתבלבלים ביניהם. אל"ף, כשנכנסתי לתפקידי לא היה שום תקציב לבתי החולים הציבוריים. לא היה דבר כזה. ממשלתיים. ברגע שיש העלאת שכר לרופא, לאחות, או למינהל, משק, מה שיש, אז כולם משלמים אותו הדבר. בממשלתי אני מכסה את הגירעון, וציבורי לא משלם כלום, אין לו דבר שאני אתן לו עבור זה שהוא שילם את תוספת השכר, אבל לא ניכנס לזה כרגע. לכן זה ההבדל הגדול. באתי, השגתי ואני לא בין אלה שהולכים לזרוק אבנים על האוצר. אני משבח אותם, הם עוזרים לי ועזרו לי, עכשיו יש לי עוד כל מיני דברים שחסרים לי וזאת הבמה לדבר על כך.

קיבלתי 200 מיליון שקלים. יש לי שני בתי חולים בתוך תכנית ההבראה, האחד הדסה, השני לניאדו. לניאדו משרת את נתניה והאזור, ויש עוד כמה בתי חולים שהם בדרך אם לא נתעורר היום. אני אומר את זה מפורשות.

כדי לסבר את האוזן, יהונתן הלוי אמר קודם, התקציב שהשגתי זה 200 מיליון שקל, גם זה בקושי. רציתי יותר אבל גם זה בקושי. התקציב לבתי החולים הממשלתיים זה 1.86 מיליארד שקל. 200 מיליון מול 1 מיליארד ו-860 מיליון שקל. זה הפער.

זה לא התקציב, זה הגירעון. הגירעון אדוני מתכוון.

מיקי, אל תתקן אותי כי אני עומד לחזור בדיוק על הדברים שאמרתי: כאן אני נותן 200 מיליון, וכאן אני נותן 1 מיליארד ו-860 מיליון, זה מה שאמרתי ואני לא חוזר בי, זה לא גירעון, זה לא שייך לגירעון. פה אני מכסה 200 מיליון, ופה אני מכסה 1.86 מיליארד. זה כמובן פער גדול. יש לי פתרון? אני לא יודע. ביקשתי עוד תוספת, לפחות על ה-200 מיליארד שקל. ביקשתי עוד 1 מיליארד שקל, ביקשתי את זה לפני כמה שבועות, כתבתי מכתב לשר האוצר. במקרה יש לי פגישה היום אחר הצוהריים עם שר האוצר.

במקרה.

זה לא בעקבות הדיון וזה לא בסתירה לדיון, זה שני דברים. זה חלק אחד של השני, עוד מעט אעבור לחלק השני אבל קודם תן לי להגיד מה הדיון השני.

הזכרתם את אשדוד. אני יודע שאשדוד במצב קשה וצריך לעזור לאשדוד ואני לא אתן לאשדוד ליפול כמו שאני לא אתן לאף בית חולים אחר ליפול. כמובן שזה צריך להיות באותם התנאים שיש להדסה, כמובן שזה צריך להיות באותם התנאים של לניאדו, עם חשב מלווה, אי אפשר לזרוק מיליארדים בלי חשב מלווה. צריך להיות סדר אבל צריך לעזור להם. חד משמעית צריך לעזור לכולם.

מה קרה? קרה דבר כזה, הממשלה ברוב טובה ובצדק, עבר חוק לבית חולים אשדוד, יש שם תוספת של 350 מיטות, אני לא זוכר בעל פה כמה מיטות בדיוק יש שם - - -

300.

בקיצור, היה צריך להוסיף 300 מיטות, לא קיבלתי תוספת של 300 מיטות וזה פוגע אוטומטית בקפלן, באשקלון ובפוגע בכולם כי לא קיבלתי תוספת לקיפ, תוספת מיטות. זאת אומרת, אותו תקציב מתחלק לעוד 300 מיטות וזה נורא ואיום. זה הדיון השני.

הדיון השלישי זה הנצרתיים. אף אחד לא יחשוד בי שאני מפלה אותם. נתתי להם צנתורים, כשלא מגיע להם צנתורים. מה הבעיה בנצרת?

לא מגיע לכם, אין לכם לב.

מיקי, מיקי, אני מדבר ברצינות, פעם אחת כשאני מדבר ברצינות, תן לי, אני אגיד.

זה מבחינת הקריטריונים לא מאפשר, אבל הוא נתן להם בכל זאת.

אני לא אחזור בי, לא מגיע להם, תן לי להגיד להם בדיוק למה ואתם גם תסכימו אתי. בנצרת יש שלושה בתי חולים, זה לא בית חולים אחד, ובכל בית חולים זה 100 מיטות. זאת אומרת, אם אני דן כל אחד לגופו של עניין, לא מגיע להם שום דבר, לא צנתור, לא MRI, לא PET-CT, לא שום דבר. 100 מיטות אני לא יכול, בכל מקום שיש 100 מיטות אני אתן את כל המכשירים, את כל הדברים?

אז באתי, אני הופעתי בנצרת בקדנציה הקודמת והם התחייבו בפני להתאחד ועל זה אני צריך לתת צנתור לב. אני לא מתחרט שהם קיבלו את זה, הם לא התאחדו אבל הם קיבלו. הם קיבלו ממני אחר כך גם MRI, ועכשיו הם הולכים לקבל PET-CT. איפה אני מפלה אותם?

זה לא אנחנו קיבלנו כבוד השר, זה האוכלוסייה קיבלה.

תן לי לדבר.

אתם כממשלה גורם תחלואה.

אחמד, לא יעזור לך כי פעם אחת אני צריך לשים את משרד הבריאות במקום ולהגיד איפה הבעיות ומה הדברים שהם סתם בבלט.

אתם גורמים למחלות ונותנים מכשירים.

שמעתי אותך ועכשיו בכל זאת תן לי לדבר.

בבקשה.

תתייחס ל-60 מיליון.

זה אותו הדבר, יש לי מספרים על כל הדברים, לא הפליתי אותם. אתה לא מכניס את לניאדו שהוא בתכנית הבראה, ואת הדסה שהם בתכנית הבראה, אוטומטית זה יוצא יותר כסף. בלי להיכנס לכל הפרטים ולכל המספרים שאני לא רוצה להלאות אתכם, אני אומר דבר אחד ועל זה אני רוצה להתמקד בדיון. הדיון צריך להיות האם - - -

אגב, הוא שכנע אותי שאי אפשר להתאחד, הוא אמר זה כנסיות שונות. אנחנו מכירים את זה.

זה כמו הישיבות.

זה כמו דגל התורה ואגודת ישראל.

בבקשה.

עכשיו אני אומר דבר אחד, ישבתי עם הממונה על התקציבים לפני שבועיים, הבהרתי לו את המצב ואמרתי לו מה אני חושב שצריך לעשות. לא קיבלתי תשובות ממנו ולכן ביקשתי פגישה עם שר האוצר היום אחר הצוהריים. ברור לי שבלי תוספת לא יהיה קל ובלי תוספת המחיר יהיה גבוה יותר מאשר כשיש תוספת. כי ברגע שמכניסים את זה לתכנית הבראה, המחירים עולים. לכן אני מציע רבותיי, אני ביקשתי תוספת של מיליארד שקל לבתי החולים הציבוריים - - -

הציבוריים זה כולל הפרטיים.

זה עוד דיון בנפרד ואני לא מקל ראש שהממשלתיים הרבה יותר טוב אבל אפשר להגיד הרבה יותר טוב. אגב, אני חייב להגיד, שבפריפריה יש זינוק לטובה, חבר'ה, שלא יעבדו עלינו, היום התורים קצרים יותר. אורנה אמרה נכון, אחת הבעיות היא שלא עובדים אחרי 3 בצוהריים במקומות מסוימים. אבל לאורנה אני יכול להעיר ולהעיר לך, היא לא תכעס שאני אומר את זה, כעסתי על כללית למה אין לך MRI. אני יכול להודיע לוועדה, שכתבתי לך מכתב, אישרנו לך PET-CT, אבל לא תקבלי PET-CT אם לא יהיה MRI. אנחנו משרד מסודר, כתבתי לך את זה במכתב ואת יודעת את זה גם כן. לכן אני לא אומר לך ישירות כי את מנהלת מצוינת, אני מכיר את העבודה שלה, היא באמת טובה - - -

אנחנו מאשרים את מה שאתה אומר.

אז אני צריך לבדוק את עצמי.

אבל אדוני, סליחה, הגירעון בבתי החולים הולך ועולה כל שנה, כל שנה אנחנו מקיימים את הדיון הזה, מה הפתרון? זאת אומרת, איך אתה רואה את זה, לא שאתה אומר עכשיו אביא 200 ונריב עם שר האוצר. צריך לפתור את זה באופן יסודי.

לך אני אומר, אתה לא תפתור את זה באופן יסודי. יש בעיה, שיש בתי חולים שבעבר לא היו כל כך גירעוניים, היום הם פתאום גירעוניים. ואני לא מדבר על אשדוד, אני אפילו לא יודע למה, אנחנו בודקים את זה, בודקים את זה גם כאן, גם עם רואה חשבון. אבל אני אומר דבר אחד, זה הדיון, זאת הבקשה שלי, אני נפגש עם שר האוצר. אני חייב לסיים ולומר, האוצר עזר לי ועוזר לי הרבה, לצערי הצרכים של משרד הבריאות גדלו.

תודה רבה.

אדוני אמר שיענה לגבי עפולה וסורוקה, שניהם מוכנים.

הוא ידבר אתך אחר כך.

הוא ידבר אתי, בסדר.

רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון כדלהלן: הנושא של הכסף הוא נושא שאנחנו מדברים עליו הרבה, אבל הנושא של הפרטיים בבתי החולים זה ועדת העבודה הרווחה והבריאות, שבראשה עומד חבר הכנסת אלי אלאלוף. אני סבור שהפתרון לבעיה הזאת, גם הבעיה שהייתה בשנה שעברה וגם היום, זה תוספת כסף. זאת הבעיה. כל הדברים האחרים הם חשובים אבל פחות מהעובדה שסגן שר הבריאות במדינת ישראל אומר שאני אצטרך לפחות מיליארד שקל ונתנו לו 200 מיליון. הדבר הזה לא יכול להימשך. אנחנו לא נגענו בזה במהלך השנה מכיוון שסגן השר אמר לי שהוא מדבר עם האוצר ויכול להיות שהוא מגיע לפתרון. יכול להיות, ניסינו וחיכינו. אני אתאם גם אם אלי אלאלוף לראות את ההמשך, אני אשמע ממך האם האוצר מתקדם עם העניין הזה, אם לא - - -

אבל הפתרון היה מונח, ה"פול-טיימרים" ומשמרות שניות בבתי חולים.

"פול-טיימר" מתקיים.

זה לא פותר את הבעיה. זה נכון, זה מייעל, זה לא פותר את הבעיה.

גפני, תנסח החלטה בבקשה.

אז אמרתי ואני חוזר ואומר: אנחנו תומכים בדרישת סגן שר הבריאות, שתקציב בתי החולים הציבוריים צריך לעלות ל-1 מיליארד שקל. בלי זה אין אפשרות שזה יעבוד - - -

יעלה במיליארד.

תוספת של מיליארד.

יעלה ב-1 מיליארד שקל, ה-200 מיליון הקיימים, מכיוון שבדיון התברר, מה שאנחנו יודעים גם קודם, אבל זה חד משמעית עכשיו, שהמציאות היא, שמול בתי החולים הממשלתיים זה סגירת בתי החולים ויש מקומות בארץ שזה בית החולים היחיד. בירושלים זה הכול ציבורי. עפולה. נתניה.

תוסיף לוח זמנים להחלטה. מהו לוח הזמנים?

אין לוח זמנים.

הרב גפני, אני מציע תוספת. היות ואחר הצוהריים אנחנו נפגשים עם שר האוצר, אני מניח שיתקיים דיון בימים הקרובים כאן, אם הרב גפני רוצה, לקיים דיון נוסף.

בסדר, אנחנו נראה קודם מה התוצאה שם, אני אתאם אתך. אדוני סגן השר, תודה רבה. אני מודה לחברי הוועדה ואני מודה למנהלי בתי החולים והאורחים, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.