פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
57
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
05/08/2018
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 847
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום ראשון, כ"ד באב התשע"ח (05 באוגוסט 2018), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/08/2018
הצעת תקנות הסכמים קיבוציים(תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים)(תיקון), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר-היום
תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) (תיקון), התשע"ח–2018.
מוזמנים
¶
אבראהים כילאני - ממונה על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
דקלה חורש - ראש תחום דיני עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
דבי ספיר אליעזר - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
רחל איגר - מפקחת ארצית, נפגעי עבירה קטינים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
נועם פליק - עוזר ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
שלמה יצחקי - עו"ד, סגן הממונה הראשי על יחסי עבודה היוצא, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
נעמי הימיין-רייש - יועצת השר ומנהלת תחום רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה
איתמר גזלה - ראש ענף סוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה
איה דביר - משפטנית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
צילה רבקה נאה - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שרגא ברוש - נשיא הארגונים העסקיים
יהודה שגב - מנכ"ל, נשיאות ארגונים עסקיים
דוד קסטל - נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, איגוד לשכות המסחר
אביאל קורן - מנהל שירותי לשכת המסחר חיפה, איגוד לשכות המסחר
משה צוריך - עוזר נשיא לשכת המסחר חיפה, איגוד לשכות המסחר
יורם יזדי - סגן יו"ר ענף הצמיגיות, איגוד לשכות המסחר
אהרון קאשי - הנהלת ענף הצמיגיות, איגוד לשכות המסחר
דורון גמבוש - הנהלת ענף הצמיגיות, איגוד לשכות המסחר
רועי כהן - עו"ד, נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
ערן סיב
–
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל
יוסף נעים - יו"ר, ארגון צהו"ב, ארגון הצמיגיות בישראל, חבר איגוד לשכות המסחר, י-ם
דרור שטרום - יועמ"ש, לשכות המסחר חיפה וב"ש
דלית יעקובוביץ - יועמ"ש, איגוד לשכות המסחר חיפה והצפון
רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים74
אינגריד הר אבן - עו"ד, איגוד המוסכים
עמוס גרוס - נציג, איגוד המוסכים
יובל בריק - מנכ״ל, התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל
משה אור חי שמואלי - סגן יו״ר, התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל
משה און - עו"ד, מועצת האופטומטריסטים
עדי קוסטה - מנהל חטיבה, ההסתדרות הלאומית
אליאב בן שמעון - עו"ד, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ
אברהם בנטורה - יו"ר מחוז נתניה, התאחדות המלאכה והתעשייה
ויזל זיסו - מנכ"ל מחוז נתניה, התאחדות המלאכה והתעשייה
ברוך שניר - כלכלן, התאחדות המלאכה והתעשייה
יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה
רווית אזוט - יו"ר, התאחדות המלאכה והתעשייה
אורטל אלון - מנכ"לית, התאחדות המלאכה והתעשייה
יוסי אשכנזי - מנכ"ל מחוז חיפה, התאחדות המלאכה והתעשייה
אמסלם שוקי - מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה מחוז אשדוד
דב סלמן - חבר, התאחדות המלאכה והתעשייה
משה נחום - מ"מ נשיא, לשכת הקבלנים בישראל
פלג אוריון - אגף המשק, תנועת המושבים
דפנה כהן נוריאל - דוברת, התאחדות חקלאי ישראל
אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
יגאל דנינו - עו"ד, התאחדות חקלאי ישראל
יפתח בן-דוד - מנכ"ל חברת עובדים לחקלאי הערבה, המועצה האזורית הערבה התיכונה
אברהם דניאל - יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל
ירון סולומון - רכז וע. משק, האיחוד החקלאי
חיים חבלין - רכז וע. משק, התנועה הקיבוצית המאוחדת, תק"מ
עמיר נאור - מנכ״ל, ארגון חברות הניקיון בישראל
אילן שמעוני - יו״ר, ארגון חברות הניקיון בישראל
חיליק ערוסי - בעלים, מפתח מערכות תוכנה
שמחה סימה ביליה - פקידה
יונתן בוגט - מוזמן/ת
עדה בורדמן - מוזמן/ת
עמליה ברחד - מוזמן/ת
יוסי וקנין - מוזמן/ת
זכי חרוב - מוזמן/ת
מרינה יורובסקי - מוזמן/ת
עידית לרנר - מוזמן/ת
אורית עמיאל - מוזמן/ת
משה ברדוגו - שדלן/ית ברדוגו יועצים, מייצג/ת ארגון חברות הניקיון בישראל
אנה וייס - שדל/ן מייצג/ת איגוד המוסכים, התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
יהודה כהן - שדלן/ית חברת י.כ שירותי לובינג ויח"צ, מייצג/ת התאחדות קבלני השיפוצים, התאחדות קבלני מיזוג אויר וחימום
טל מאשה בנוש - שדלן/ית ריפבליק יועצים, מייצג/ת מרכז המועצות האזוריות
עדן קנובסקי - שדלן/ית חברת פוליסי, מייצג/ת התאחדות בוני הארץ
רישום פרלמנטרי
¶
הקלטה – הילה מליחי
רונית יצחק
תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) (תיקון), התשע"ח–2018
היו"ר אלי אלאלוף
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. אנחנו חוזרים לאחד הנושאים הכי כבדים שיש על שולחננו: תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) (תיקון), התשע"ח-2018.
אני חייב להגיד לכם שיש הרבה התלבטויות סביב התקנות האלה. אפילו יש עיתונאים ששואלים מה פתאום אתם עושים את זה בפגרה וביום ראשון. אז אני רוצה להגיד לכם שבין הגופים שמכתיבים את סדר-היום של הכנסת זה בג"ץ. יש עתירה לבג"ץ של אנשי לשכת המסחר צפון, שמחייב אותנו להתייחסות עד ספטמבר, ולכן היום אנחנו מקיימים דיון ראשון. אם לא נסיים נקיים דיון שני עד ספטמבר, ולכן התשובה היא מאוד טכנית. גם אני אוהב חופש, והוועדה שלנו לשמחתנו עבדה מאוד קשה בשבועות האחרונים, ומגיע לחברים קצת חופש, ודאי לצוות הנפלא שלנו שעובד כל כך קשה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ואני חייב להגיד שאנחנו נאלצים לענות לדרישות בג"ץ, ואנחנו עושים את זה באחריות ובכבוד רב לבג"ץ ולדרישות שלו.
אני לא רוצה לפתוח בדיון, כי אני יודע שבכל דיון יש רעיונות חדשים והתייחסויות חדשות. אנחנו הולכים ישר לקריאת התקנות, ושם תתייחסו. כל אחד שירצה יתייחס לתקנות אם הן נוגעות לו, לא נוגעות לו, אבל רק סביב לתקנות, לכל תקנה ותקנה, לכל סעיף וסעיף תוכלו להתייחס. אז אני מבקש להוריד את המתח. אנחנו נהיה ענייניים. מה שלא יהיה מקובל באווירה הכוללת, בהתייחסות במיוחד לחבריי חברי הכנסת, אנחנו נשאיר בצד, ואם יש צורך נחזור לדיון נוסף. אלו כללי המשחק שלנו, ברשותכם.
נעה בן שבת
¶
לא, אדוני, בג"ץ קיבל הודעת עדכון, הוא אמר שהוא יקיים דיון נוסף בין ספטמבר לאוקטובר. אנחנו נמצאים בתקופה הזאת בפגרה, לכן הדיונים יהיו פה בפגרה כדי שנוכל לנסות למצות את ההליך פה בוועדה לגבי התקנה שנדונה בבג"ץ.
אני רוצה להזכיר שבתקנות האלה יש עוד נושאים רבים שנפרסו בפנינו גם בדיון הקודם. הסביר משרד העבודה שיש פה עוד תיקונים רבים בתקנות, לא רק אותה תקנה 3(11) שאליה מתייחסת העתירה, אלא יש נושאים רבים שמוסדרים בתקנות. הוועדה מנסה למצות את הדברים האלה בשביל למסור הודעת עדכון ולעשות את הדברים בצורה נכונה ובצורה טובה, ולהביא את התוצאות לבג"ץ.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא. יש פה פרוטוקול, תגיד את השם. אני מכיר אותך במקרה, אבל לא את כולם, אז תגיד את שמך ותגיד מה אתה רוצה.
דרור שטרום
¶
אני מייצג את לשכות התעשייה והמסחר בפריפריה בצפון ובדרום, ואני מייצג באותה עתירה לבג"ץ שהזכירה היועצת המשפטית. אני רק רוצה לציין – שיהיה פשוט בפני הוועדה את הרקורד המדויק – שטרם נקבע דיון נוסף בבג"ץ. בג"ץ נתן איזשהו מרחב של תאריכים לדיון כזה, והמרחב הזה נגמר בסוף אוקטובר. פשוט שיהיה ברור מה חלון הזמן, סוף אוקטובר.
דניאל בלמס
¶
"תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים) (תיקון),
התשע"ח–2018
בתוקף סמכותי לפי סעיף 33ז ו-34 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
שינוי מונח
1.
(א) בתקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון
מעבידים), התשל"ז–1977 (להלן – התקנות העיקריות), בכל מקום, במקום שכתוב "מעביד" יבוא "מעסיק", ושינויי הצורה הדקדוקיים ייעשו לפי זה.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על המונח "ארגון מעבידים"."
דניאל בלמס
¶
"תיקון תקנה 1
2.
בתקנה 1 לתקנות העיקריות –
(1)
במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) מעסיק שתקנת משנה (א) לא חלה עליו, וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי ענפי, ישלם דמי טיפול לארגון המעבידים שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי כללי ענפי."
(1) תקנות משנה (ג) עד (ד) - יימחקו."
נעה בן שבת
¶
סליחה, יש פה קצת בלגן. (1) אמור להיות פסקה (2), ואחרי זה מה שהופיע. החלפת "תקנת משנה (ב)" יופיע כפסקה (1). פסקה (2) זה: "(1) תקנות משנה (ג) עד (ד) - יימחקו." ועכשיו נעבור לתקנת משנה (ה).
רק נסביר שכיום אנחנו אומרים שסעיף קטן (א) של החוק קובע שמעביד שחל עליו כתב הרחבה של הסכם קיבוצי כללי שמסדיר את שכר העבודה, הוא ישלם דמי טיפול ארגוני מקצועי. וסעיף קטן (ב) מדבר על הסכם קיבוצי כללי ענפי, אבל יש בו כל מיני הוראות מגבילות. אנחנו כותבים את ההוראה הזאת בצורה ברורה כשאנחנו מדברים על החבות של ארגון מעסיקים שיש לו צו הרחבה להסכם קיבוצי כללי ענפי.
דניאל בלמס
¶
"
(1) בתקנת משנה (ה) –
(1) אחרי "בתקנות אלה- " יבוא:
"ארגון מעבידים זכאי" – ארגון מעבידים שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א) או (ב);";
(2) ההגדרות "המדד החדש" ו"המדד היסודי" – יימחקו;
(2) אחרי תקנת משנה (ה) יבוא:
"(ו) על אף האמור בתקנה 1א, ארגון מעבידים זכאי רשאי להפחית למעסיק את דמי הטיפול בשיעור של עד מאה אחוזים, במקרה שבו המעסיק מצוי בקשיים כלכליים משמעותיים העלולים לפגוע בהמשך פעילותו או אם מתקיימות לגביו נסיבות אישיות חריגות; בבוא ארגון מעבידים זכאי להפחית את דמי הטיפול כאמור בתקנת משנה זו, יפעל הארגון לפי אמות מידה שוויוניות שיפרסם באתר האינטרנט שלו""
נעה בן שבת
¶
יש לנו פה את ההגדרה מיהו ארגון המעבידים הזכאי לפי תקנת משנה (א) או (ב), הוא הופך להיות ארגון המעבידים הזכאי. מה שמופיע פה בסעיף קטן (ו) זאת אחת החלופות שהציג משרד העבודה בתקנות הנוכחיות. החלופה הזאת אומרת שארגון מעבידים יהיה חייב לקבוע אפשרות של הפחתה בשיעור שהוא יקבע, בנסיבות שיקבע לגבי מעסיקים שנמצאים בקשיים כלכליים משמעותיים או בנסיבות אישיות חריגות. אם הוא קבע את זה לא יחול הפטור לגבי מס' העובדים שמופיע בתקנות. אלו שתי חלופות שהציג המשרד.
משה נחום
¶
כל מה שאני אומר מתייחס לענף הבנייה, אבל אני מניח שזה נכון גם לענפים אחרים, מכיוון שהמאפיינים הם די דומים והשחקנים הם כמעט אותם שחקנים. תקנת משנה (ג) עד (ד) שיימחקו, מדובר בעצם בהגדלה של רף עליון של דמי הטיפול הארגוני מ-500 שקלים ל-90,000 שקלים, פי 180 פרס לאגודות העות'מניות.
משה נחום
¶
אבל מחקנו את הסעיפים. סליחה, תקנת משנה (ד) שמבקשים למחוק קובעת שדמי הטיפול לא יפחתו מ-100 ש"ח ולא יעלו על מחצית דמי החבר המקובלים בארגון. התאחדות בוני הארץ, שהיא אגודה עות'מנית, כפי רוב אגודות המעסיקים במדינת ישראל, אלה אגודות שפטורות על-פי הדין מכללי שקיפות, בקרה ופיקוח. על-פי סעיף 8(א) לחוק העות'מני על האגודות אסור שדמי החבר שלהם יעלו על 24 לירות, שהם בפרשנות מקילה מקסימום 1,000 שקלים. כלומר, הסכום המקסימלי היום שמותר לאגודות עות'מניות לגבות הוא 500 שקלים. מבקשים להגדיל את זה כרגע ל-90,000 שקלים לחברה אחת.
אני חושב שמדובר פה לתת הון אדיר, נדמה לי שהגעתי למספרים בשבע שנים של 270 מיליון שקל, לאגודות שלא נמצאות תחת שום בקרה ותחת שום פיקוח. אני חושב שזה לגמרי לא נכון. זה אחד.
נעה בן שבת
¶
אדוני, אולי להשלמת התמונה, אולי תרשה לנו לקרוא את תקנה 3 שנוגעת לסכומים, ואז נוכל לראות על מה בדיוק מדברים הסכומים.
אליאב בן שמעון
¶
כן, אדוני. האדון שדיבר הוא בדיוק דוגמה למה לא צריכים ארגונים קיקיונים במדינת ישראל שאמורים לפגוע ביחסי העבודה, גם כדי לא ליצור בלבול אצל האנשים שיושבים פה. מדובר בארבעה אנשים שפרשו מהתאחדות בוני הארץ, וקוראים לעצמם ארגון.
כדי לשים דברים על דיוקם, האדון גם מטעה את הוועדה בנושא אגודות עות'מניות. החברים פה הגישו לבית המשפט טענות בקשר לדמי החבר, הדברים האלה נפסלו על-ידי בית המשפט. בית המשפט דחה את כל הטיעונים האלה. אז רק שנהיה ברורים ומדויקים בעניינים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מבקש, לא קטעו אותך. אמרת את דבריך, והחלטתי להעביר למנכ"ל התאחדות הקבלנים, זה המשך דיון. עובדה שזה באמת דיון שאני לא רוצה להתייחס אליו פה.
דרור שטרום
¶
בתקנה (2)(ב) נאמר "מעסיק שתקנת משנה לא חלה עליו וחלה עליו צו הרחבה", וכו' וכו', "ישלם דמי טיפול". ניסיתי להסביר את זה גם בדיון שעבר, שבעצם בחוק הגנת השכר יש הסדר שחל על ארגוני עובדים, ובהסדר הזה של ארגוני העובדים יש פטור מדויק למי שחבר בארגון עובדים אחר.
נעה בן שבת
¶
אז למה אתה מגיע עכשיו לנושא הפטור? הרי אתה יודע שבהמשך נוסח התקנות יש התייחסות לשאלת החברות ותשלום דמי הטיפול.
רועי כהן
¶
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני מדבר גם כמי שריכז את הנושא מטעם נשיאות הארגונים העסקיים. החלופה הזאת היא החלופה שעבדנו עליה עשרות דיונים כדי להגיע אליה אחרי ששכנענו גם את שר העבודה והרווחה. אני חושב שהחלופה הזאת נותנת אפשרות לעסקים שנמצאים במצוקה לא לשלם את אותו דמי טיפול ארגוני, ובעצם מאפשרים לארגונים את היכולת לפטור עסקים מתשלום דמי טיפול ארגוני. אגב, יעיד על זה גם שלמה יצחקי הממונה על יחסי העבודה, שלא הייתה פעם אחת שהוא פנה לארגון בקשר לעסק שביקש פטור ולא נענה מצד כל הארגונים. לכן אני חושב שזה הפתרון האידיאלי והפתרון הנכון. המטרה היא בסופו של דבר לעזור לעסקים, ולתת לעסקים האלה את השירות הנכון כדי להביא את אותם הישגים. לכן אנחנו מאוד בעד החלופה הזאת, שהיא החלופה הנכונה שנותנת מענה לכולם.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, מי עונה? מה קרה פה? רועי עונה לשאלה אליו, ואם לא, אנחנו נענה. מה זה פה? אתם רוצים להתחלף איתי? בבקשה, אני מוכן. אבל לא עכשיו, עוד לא. קיבלת תשובה, איתן?
רועי כהן
¶
קודם כול אמרתי לך שיש אפשרות לפנות לממונה על יחסי העבודה, ואין פנייה שלו שלא נענתה מצד אותו ארגון, ואותו ארגון הפחית את דמי הטיפול. אבל יהיו פה אמות מידה שוויוניות שיפורסמו. אם ירדו, תהיה ירידה במחזוריות, יהיו קשיים כלכליים, יהיו - - -
רועי כהן
¶
מה זה מה יהיה? באותו יום שהתקנות האלה יכנסו, יום למוחרת יהיו כבר תקנות שוויוניות לגבי כל ההפחתה. בניגוד לאחרים, אנחנו עובדים כבר כמעט שנתיים על הדבר הזה. לא יבואו עכשיו וימציאו את הגלגל מחדש. התחייבנו, נשיאות הארגונים העסקיים זה ארגון מספיק אחראי וקשוב לכל מי שהגיע אליו. נכין תקנות מסודרות איך אפשר להפחית. אגב, זה נעשה ביום-יום.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
הטיוטה שלכם מוכנה? ברור שהם לא מאושרים, אבל הטיוטה שלכם? שנדע על מה מדובר.
רועי כהן
¶
אתה תקבע בתקנות שברגע שנכנסו התקנות לתוקף, יהיו חייבות להיות בתוך הארגונים תקנות להפחתת דמי הטיפול.
דבי ספיר אליעזר
¶
אני אסביר את החלופה. זה בא גם בהמשך לדיונים שהיו במסגרת הוועדה הזאת וגם מחוץ לה בקשר לפטור לעסקים קטנים מתשלום דמי הטיפול. באו ארגונים שהם לא הארגונים הגובים, וגם הסוכנות לעסקים קטנים, וגם אנחנו כמשרד, וטענו שצריך לפטור עסקים קטנים מלשלם את דמי הטיפול הארגוני המקצועי הזה. מן הצד השני, באו הארגונים שמייצגים את העסקים הקטנים וכן גובים דמי טיפול, וטענו את ההפך. הם טענו שעצם העובדה שלא נאפשר לגבות דמי טיפול ביחד עם דמי חבר ימית את הארגונים שהם הדומיננטיים והיציגים של המעסיקים הקטנים. ולכן, הבאנו בפני הוועדה שתי חלופות, בכדי שהוועדה תאשר ותחליט מה לדעתה ראוי יותר לעשות כשכל הצדדים נשמעו.
החלופה האחת היא החלופה הזאת שאומרת שארגון חייב לקבוע אמות מידה שוויוניות על מנת להפחית דמי טיפול למעסיק שהוא במצוקה כלכלית – לא במצוקה, כתוב "קשיים כלכליים". ככל שהדבר לא ימצא חן בעיני המעסיק הוא יכול להגיע לבית הדין לעבודה. זה נקבע בצורה הזאת בהתחשב בסעיף הסמכות בחוק, שזה מה שמאפשר לנו לעשות. כלומר, הארגון הוא זה שגובה, ובית הדין הוא המבקר, ולכן נוסח הסעיף נכתב בצורה כזאת, ולא בצורות אחרות שאולי היינו רוצים לקבוע אותן.
מהצד השני, ותכף נגיע לתקנה, הצענו פטור למעסיק עד שלושה עובדים. ולכן, הדיון הוא בין שתי החלופות האלה. מבחינתנו הבאנו אותו לפתחו של הוועדה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
הנושא הזה של עסקים בקשיים ואחוזים, השקיפות הזו – לא הייתי רוצה אם אנחנו ועדה, אם אנחנו המחוקק, אני לא רוצה שזה יהיה אצלם. לפחות שיביאו לנו את הטיוטה שלהם, שנדע, שנבחר בין שתי אופציות, אם זה שלושה עובדים או הקשיים. הקשיים זה כזה מושג שאני לא יכול להבין אותו. מה זה? למשל, לפני שהגענו לפה היו לי שיחות ואמרו שמי שלא משלם מע"מ. אמרתי שהוא גונב. כי מי שלוקח את המע"מ, המע"מ לא שלו. אז מה זה בקשיים? מה המצב של הקשיים? מה השינוי במחזור?
אנחנו צריכים לחוש את זה כדי שנוכל להחליט לאן ללכת, או זה או זה. כי אם יעשו אחר כך, יעשו אחר כך מחוץ לכנסת, מחוץ לוועדה, ואחרי שהם יצאו מפה הם כבר לא תלויים בנו. אם אנחנו מאשרים להם את זה, ואני נוטה לזה אם יש קשיים מסוימים, אבל שיהיה ברור שלא רק שלושה עובדים. כי אולי יש עשרה עובדים והמפעל ילך להיסגר, ואני לא רוצה שהמפעל ייסגר. יכול להיות שמישהו יגיד לי שבגלל הסכומים הזעומים האלה, אבל העיקרון הוא שאנחנו נדע מה קנה המידה.
אם אתם יכולים להביא לנו טיוטה, להגיד: תשמעו, אנחנו נדון, אבל זה הבסיס שלנו, אולי אנחנו נוכל להיות יותר חכמים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבינה שבעצם כנראה לכל פרופסיה יהיה משהו אחר, שבאמת יהיה קשה לכמת לכולם. אבל אני חושבת שמאוד חשוב שאנחנו נקבע כללים די מדויקים ואחידים לכולם מה זה קושי כלכלי. כי קושי כלכלי במקום אחד יכול להיות שזה ככה, ובמקום אחר זה יהיה ככה. אז צריך שזה יהיה אחיד שלא תהיה פה בעיה. אני חושבת שמאוד חשוב לא להגיד קשיים כלכליים, שזה משהו מאוד מאוד רחב.
נעה בן שבת
¶
הרי מאיפה הגענו לחלופה הזאת? הייתה חלופה קודמת שדיברה על כמה עובדים של עסק. ראינו פה טענות שלפי מס' העובדים זה מוציא עסקים קטנים מייצוג. לכן אמרנו שהארגון ידע לקרוא, הוא מכיר את האנשים בענף שלו, הוא מכיר את המעסיקים. יכול להיות שאחד שנמצא בחוב של סכום מסוים לא ייחשב בכלל בקשיים כלכליים בארגון אחד, בארגון אחר הוא כן נחשב.
שרגא ברוש
¶
רבותיי, אני חושב שחברי הכנסת צודקים. נביא לכאן את ההצעה עוד לפני שתאשרו את התקנות כדי שתביעו את דעתכם, ואם תרצו להוסיף על זה נוסיף על זה. אני חושב שאתם צודקים לחלוטין, חשוב לתת עזרה לכל עסק גם אם הוא עם עשרה עובדים. זה לא רלוונטי אם לשני עובדים או לעשרה עובדים.
שרגא ברוש
¶
ולא אם הוא קרוב למישהו. ולכן אני אומר שאנחנו נביא לכאן בכבוד ובכוונה טובה את הכללים ואתם תביעו את דעתכם, ונשנה בהתאם למה שתביעו את דעתכם.
ערן סיב
¶
אנחנו מייצגים אך ורק עסקים קטנים. 99% מקבלני השיפוצים אלו אנשים שעובדים עם עובד אחד, שניים, עד שלושה עובדים. לנו יש גם בתקנון של העמותה – בן אדם שבא עם קשיים, עם צ'קים חוזרים, עם בעיות כלכליות, אנחנו פוטרים אותו מדמי טיפול ארגוני.
ערן סיב
¶
פוטרים אותו. אנחנו באים לעזור לאנשים, אנחנו לא באים להקשות על האנשים. אתם מעלים פה נקודה מאוד מאוד חשובה, שצריך לעשות את זה בתור מדיניות לכלל העסקים, אנחנו מסכימים. אבל לתת פטור גורף לכל העובדים שמתחת לשלושה עובדים, כל המעסיקים, זה פשוט מחסל את הגוף שלנו, כי אנחנו חיים - - -
ערן סיב
¶
אני יודע. רק בחצי שנה האחרונה הגוף שאני אמון עליו – יושב כאן חבר הכנסת פולקמן – אנחנו עושים חוק על אחריות, על עבודה, על שיפוצים, שאנחנו מעורבים איתו. השר גלנט חתם על תקנה חדשה שבכל עבודה מעל 44,000 שקל צריך להיות קבלן רשום ברשם הקבלנים. אנחנו אמונים להסדיר את הענף נגד החאפרים. ברגע שלא יהיו גופים כמונו, כשאנחנו עושים את זה בהתנדבות, לא יהיו אנשים שירוצו לבוא לפה ויעשו את הדברים האלה. זה יוסי אלקובי, זה רועי, זה אנחנו שמייצגים גופים קטנים.
אינגריד הר אבן
¶
אנחנו כמובן תומכים בחלופה הזו, שהיא הרבה יותר טובה מהחלופה העיוורת, ואפשר להגיד שהיא בבחינת הימור של מס' העובדים. רוב בעלי המוסכים הם עסקים קטנים. אם נלך לפי מס' העובדים בעצם יצא שנהפוך להיות מייצגים של עסקים גדולים ולא של עסקים קטנים, כי מרבית בעלי המוסכים – שהם עסקים קטנים, הרבה פעמים פחות משלושה עובדים, ובסוגריים, יש גם את בעיית בן המשפחה שעוד נגיע אליה, שזה בעצם יוצא יותר משלושה עובדים – יוצא שבעצם הם לא יקבלו ייצוג. והרי נקודת המוצא של כל הדיון פה זה סעיף 33ז לחוק ההסכמים הקיבוציים, שארגוני המעסיקים או המעסיקים זקוקים לייצוג.
אני גם רוצה להזכיר פה לחברי הכנסת שעסק חדש או עסק עד שלושה עובדים לא מקבל הנחה בארנונה או במס הכנסה או במיסים אחרים, אז בואו גם ניכנס לפרופורציות.
אינגריד הר אבן
¶
מדובר בכמה מאות שקלים לשנה, לא על זה יקום וייפול עסק. לכן להגיד מראש קטגורית עד שלושה עובדים או עד מס' עובדים מסוים לא משלמים זה לחטוא למטרה העיקרית.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
התרשמנו ממה שנאמר פה לגבי הקטע הזה. אנחנו רוצים להתקדם, ברשותכם. את לא יושבת, את לא יכולה לקום ומייד לקבל רשות דיבור. תעבירי בבקשה פתק, תגידי את זה מפה. בואו נתקדם, בבקשה.
נעמי הימיין-רייש
¶
עמדת משרד הכלכלה, מבין שתי החלופות החלופה העדיפה היא החלופה הגורפת, לא החלופה על-פי עסקים בקשיים. לקחת קבוצה של עסקים זעירים, חמישה, שלושה, ולתת להם - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, אתם גם משתלטים על זה? מה קרה פה? כל אחד יכול לבטא את דעותיו, אנחנו נשמע, נרשום בפרוטוקול, ונמשיך.
נעמי הימיין-רייש
¶
לקחת קבוצה של עסקים זעירים שנגדיר אותם בין חמישה לשלושה עובדים ואו שיקבלו פטור או שיקבלו הנחה משמעותית וישלמו סכום סמלי של כ-50 שקלים על - - -
נעמי הימיין-רייש
¶
אני רוצה לענות. כבר היום יש ארגונים שמייצגים עסקים זעירים בענפים שבהם נניח אין הסכם קיבוצי, או ארגונים אחרים שעושים שירות טוב לעסקים ומייצגים אותם לא רק במתן שירותים פרטניים של ייעוץ, אלא גם בשירותים רוחביים מול הכנסת, מול הממשלה. הדבר הזה קיים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני בטוח. יש לי רק שאלה. התקנות האלה הובאו על-ידי משרד העבודה, לא היה לכם זמן להתייחס לזה לפני הדיון? איפה הייתם במשרד הכלכלה?
דרור שטרום
¶
רק הערת הצהרה משפטית, אדוני, זה לא דיון. אני לא מבקש לקיים דיון, רק להעיר הערה קצרה, אם אפשר.
דרור שטרום
¶
ההערה שלי לחלופה (ו) היא שבכל הכבוד להסכמה שיש כאן בין הארגונים שיקבעו את התקנות, החלופה הזאת היא בלתי חוקית מסיבה פשוטה. הסמכות לקבוע את התקנות, את הפטורים, השיעורים, נמצאת בידי המדינה ובידי שר העבודה. ההאצלה האסורה של הסמכות הזאת לארגון, שהוא גם האינטרסנט בגבייה מקסימלית, היא בלתי חוקית לפי פסיקה של בית המשפט העליון. לא אני המצאתי אותה.
דרור שטרום
¶
אדוני, אני בוודאי לא מתייחס להערות מהסוג הזה. זאת הערה משפטית, אני מבקש לבדוק את זה. אם אני צודק, ונדמה לי שאני צודק לפי פסיקה שאני יכול לצטט אותה, אז התקנות האלה לא צריכות להיות, אלא של השר. אדוני, גם מה הטעם לתת למישהו שרוצה לגבות כמה שיותר לקבוע את הקריטריונים?
נעה בן שבת
¶
אבל אנחנו מדברים על לגבות כמה שפחות. אנחנו מדברים פה על הקלה, על אפשרויות של הקלה, שהארגון יוכל להקל. כי את הסמכות, את הגבייה קובעים בתקנות. את חובת התשלום קובעים בתקנות. אם הארגון ירצה, הארגון יכול להפחית, ואנחנו משאירים בידו את האפשרות להפחית.
נעה בן שבת
¶
אומרים פה חברי הכנסת שהם מבקשים לראות את הקריטריונים, על-פי מה יפחיתו, והבנתי שיושב-ראש הוועדה אמר, ואכן יביאו את הקריטריונים ויראו על-פי מה יפחיתו.
דבי ספיר אליעזר
¶
אני רק חייבת לומר שהנוסח הובא למשרד המשפטים לאישור, ובחנו כמה חלופות בכדי לעמוד בתנאי הסמכות שבסעיף 33ז, וזאת חלופה. הנוסח נמצא מתאים, ונמצא שהוא תחת הסמכות של סעיף 33ז, והשאלה נבחנה ביחד עם משרד המשפטים. כלומר, בסופו של דבר אנחנו קובעים בתוך התקנות מה שיעור דמי הטיפול.
כל מה שאנחנו אומרים זה שארגון המעסיקים יכול גם היום לתת הקלות בסופו של דבר, כי הוא הארגון הגובה. הן ייקבעו באמות מידה שוויוניות, וגם אנחנו אומרים מתי. כלומר, השר קובע מתי. הוא קובע בשתי נסיבות, נסיבה אחת היא קשיים כלכליים משמעותיים; ונסיבה אחרת אלו נסיבות אישיות חריגות שבגינן צריך באמת להתחשב באותו מעסיק שנמצא בפני הארגון. כלומר, הכללים נקבעים בתקנות, ואנחנו סוברים שהתקנות נכתבו בסמכות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מזכיר לכם, כל מי שבשורה השנייה לא יוכל לקבל רשות דיבור אם הוא לא ליד השולחן. חברים, חבל על הפינג-פונג הזה. חבר הכנסת ברושי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, נושא ההקלות הוא נושא רגיש, והוא לא יכול להיות מנוהל בידי הארגון שגובה. הארגון שגובה לא מוסמך ולא יכול לקבוע את הכללים להפחתה. כמי שהיה ראש רשות, מועצה אזורית גדולה, כל אחד יודע שבשלטון המקומי יש ועדת הנחות שמתייחסת לארגונה גם לתעשייה, היא לא תלויה ואין בה נציגות של העירייה או של הרשות, והיא גוף מעל הנושאים האלו. ולכן צריך להוסיף לתקנות, חבריי ממשרד העבודה, את הסעיף הזה שיוקם הגוף הזה, הוא זה שיקבע והוא זה שיפסוק את הכללים שיאשרו פה. אי-אפשר לתת למישהו גם לגבות וגם לקבוע את ההנחות, אלו שתי רשויות נפרדות תחת הגדרת - - -
דוד קסטל
¶
אדוני, שמעתי פה כל מיני סיפורים מארגונים קיקיוניים. אז קודם כול, לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון גובה דמי חבר, תפקיד - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, לא, אתה לא מפריע לה. אדון קסטל היקר, אתה חורג מכללי המשחק שקבענו. או שתתייחס לסעיפים שקראנו או שאני לוקח את רשות הדיבור בחזרה. בלי להתחשבן פה.
דוד קסטל
¶
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני אחזור ואתייחס במדויק למה שנקרא. קודם כול יש מכתב אליך, אדוני היושב-ראש, ממשרד הכלכלה מ-22 בינואר 2018. המכתב הזה אומר בצורה ברורה: ראוי כי החברות בארגוני מעסיקים תהיה וולונטרית, וארגונים יתחרו בעסקים באמצעות מתן שירותים אלטרנטיביים. זה ממשרד הכלכלה. זה מסתיים בסעיף 2 שאומר: עסק שמעסיק פחות מעשרה עובדים יהיה פטור מתשלום דמי טיפול ארגוני. את זה כתב משרד הכלכלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני גם מזכיר לך שמי שהגיש את התקנות זה משרד העבודה, זה כבר לא משרד הכלכלה, אז אל תחפש אותנו בפינות הלא נעימות.
דוד קסטל
¶
תודה על התיקון. אז אני חוזר למה שהגישו משרד העבודה, למה שאמר עורך דין יצחקי שיושב פה לימיני. הוא אמר דברים ברורים כבר בישיבה הראשונה, ואני חושב שאנחנו צריכים לשמוע את הדברים האלה. כי חברי הכנסת פה התחלפו, חלק היו, חלק לא היו.
דוד קסטל
¶
נורית הייתה רק בחלק, אבל הייתה בישיבה הראשונה. אמר עורך דין יצחקי בצורה נורא ברורה: אדוני היושב-ראש, אנחנו מקבלים אלפי אם לא עשרות אלפי תלונות מהציבור, רואים את הכתבות בטלוויזיה ובתקשורת. והיושב-ראש שואל אותו: ממי מגיעות התלונות? ועורך דין יצחקי אומר: מעסקים קטנים, להוריד מהם את החובה לשלם דמי טיפול ארגוני. זה אתה, אני מקריא מהפרוטוקול של הישיבה.
דוד קסטל
¶
המטרה של קשיים של עסקים קטנים. כל הדברים האלה, ואני אומר לך מניסיוני, גם אמרו פה שהנושא הזה של דמי טיפול ארגוני אין לו אח ורע בכל מדינה בעולם. אין. אני בדקתי, אדוני היושב-ראש, הזמנתי כרטיסי טיסה, נסעתי לחמש לשכות מסחר בגרמניה, כי אמרו לי שבגרמניה זה חובה. אז אני אומר לך, אין חובה בארצות הברית, אין חובה בסקנדינביה, אין חובה ברוב מדינות העולם. אין קשר בין קביעה של דמי טיפול ארגוני לנושא של הסכמים קיבוציים. אין באף מקום בעולם.
דוד קסטל
¶
אני מדבר איתך על קשיים. בגרמניה יש 70 לשכות מסחר ותעשייה שמתחרות, 50% מהחברים לא משלמים כלום.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
קיבלת רשות דיבור? מה, אין לכם זירות אחרות לריב ביניכם? רק פה בוועדה הזאת? מספיק כבר.
דניאל בלמס
¶
"הוספת תקנה 1א
3.
אחרי תקנה 1 לתקנות העיקריות יבוא:
"שיעור דמי הטיפול
1א.
(א) דמי טיפול לשנה יהיו בסכום השווה ל-216 שקלים חדשים (להלן-הסכום המזערי) כפול מספר העובדים המועסקים בידי המעסיק ב-1 בינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי הטיפול.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), דמי הטיפול לשנה לא יעלו על 90,000 שקלים חדשים (להלן- הסכום המרבי) או על מחצית מדמי החבר שהיה משלם המעסיק לארגון המעבידים הזכאי אילו היה חבר בו, כשיעורם של דמי החבר ב-1 בינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי הטיפול, לפי הסכום הנמוך מביניהם.
(ג) הסכומים הנקובים בתקנות משנה (א) ו-(ב), יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה ליום העדכון.""
דבי ספיר אליעזר
¶
נכון להיום התקנות קובעות שדמי הטיפול הם מחצית האחוז משכר העבודה של המעסיק לדווח לביטוח לאומי, והתקנות קובעות גם שדמי הטיפול לא יפחתו מ-100 שקלים כפי שהיו ב-1981. עכשיו עם המדד הסכום הזה עלה. בכל מקרה, אף פעם לא יעלו ממחצית מדמי החבר.
כשוועדת יצחקי התחילה לבחון מה זה מחצית האחוז, ואם בסופו של דבר זה מה שמשולם על-ידי המעסיקים לארגוני המעבידים, הגענו למסקנה שהרבה ארגוני מעסיקים בכלל לא מתייחסים למחצית האחוז. ולמה? מכיוון שיש להם לפי ארגון ולפי ענף, שיטות אחרות בכלל לחישוב דמי החבר. התייחסות למחצית מדמי החבר שיהיו דמי הטיפול, אבל לא התייחסות בעצם למחצית האחוז. חשבנו שצריך לשנות את העניין הזה.
בנוסף לכך, בתקנות הקודמות לא קבוע עד כמה ישלמו דמי הטיפול למעסיק. אם דמי הטיפול היו עולים על 90,000 שקלים, אם זה היה מחצית מדמי החבר, אז המעסיק היה מחויב לשלם מעל 90,000 שקל. כבר כשהבאנו את התקנות לוועדה לראשונה, בהיותו שר העבודה יושב-ראש הוועדה, הוא ביקש שנקבע מקסימום שממנו לא ניתן לגבות דמי טיפול. לכן נקבע 90,000 השקל או מחצית מדמי החבר, הנמוך מביניהם. זה המקסימום שאפשר לגבות, לא המינימום כפי שהוצג קודם.
בנוסף לכך, בהתחשב במשאים ומתנים ובפשרות נקבע שהסכום שישולם על-ידי המעסיק יהיה שווה ל-216 שקלים.
דרור שטרום
¶
שלוש הערות קצרות לחלופה הזאת. א', אני חושב שכדאי שחברי הכנסת ידעו שב-2016, כשהוגשה הטיוטה הקודמת, הסכום שהיה נקוב כאן היה 100 שקלים. השאלה המעניינת היא: אחד, איך הסכום הזה יותר מאשר קופץ פי שניים בתוך תקופה לא גדולה? אני לא מכיר הרבה אנשים שהמשכורת שלהם הוכפלה וההוצאות שלהם הוכפלו. זאת שאלה מעניינת שאני חושב שמן הראוי שחברתי ממשרד העבודה - - -
דרור שטרום
¶
נקודה שנייה, השאלה החשובה היא, מעבר לסכום כזה או אחר, אדוני, עבור מה נקבע הסכום הזה? לפי החוק ולפי הסמכות של השר הסכום הזה נקבע על-ידי זה שאומדים את ההוצאות שיש לארגון שעשה הסכם קיבוצי וקיבל צו הרחבה, כמה כסף הוא הוציא על זה. ולכן המנגנון ההגון ביותר – ואדוני, אני מתחבר להערה של אדוני מהישיבה הקודמת ששאל למה אין פיקוח של משרד העבודה על כל המנגנונים האלה, כי בעצם החוק הוא או בית הדין לעבודה או התקנות, ופה בדיוק הנקודה.
הנקודה היא שבעצם לא הסכם קיבוצי אחד דומה להסכם קיבוצי אחר. כל הסכם קיבוצי והאופרציה שלו, וההוצאות בגינו. מן הראוי היה לשמוע ולקבל איזשהו נייר כלכלי שמסביר לנו כמה הארגונים הוציאו על הסכמים קיבוציים, אפילו באופן ממוצע. כל הסכם לגופו, כי זאת באמת עבודה גדולה, באופן ממוצע, ושהסכום הזה יתקרב לסכום הזה. הרי לא יכול להיות - - -
יגאל דנינו
¶
אני רוצה לחדד את מה שעורך דין שטרום אמר. בתקנות האלה המדינה בעצם נותנת רשות לארגון פרטי, לא לרשות מדינה, לארגון פרטי לגבות מגופים פרטיים אחרים מעין מס. ומה שחסר פה בתקנות האלה זה המידתיות. אין שום פרופורציה בין הסכום שאותו גוף יכול לגבות לבין ההוצאות שהיו לו, אם היו לו. אחת לשבע שנים אותו ארגון זכאי וצריך לחתום על הסכם קיבוצי שפורסם בצו הרחבה, ואלה ההוצאות שיש לו, ובזכות זה הוא יכול לגבות עשרות מיליונים בלי שום פרופורציה להוצאות שהיו לו בפועל. משרד העבודה בתקנות האלה לא מכניס שום מנגנון פיקוח ובקרה על ההכנסות וההוצאות של אותו ארגון זכאי.
שרגא ברוש
¶
תודה, אדוני. דבר ראשון, אני רוצה להתייחס לנקודה של ה-216 שקלים לשנה לעובד. המשמעות פחות מ-20 שקלים לחודש. עם כל הכבוד, אני רוצה לעזור לעסקים קטנים לא פחות מכולם. כולנו רוצים לעזור להם, כי מהם - - -
שרגא ברוש
¶
כי מהם, רבותיי, מתחילים לפרוש. אם אתם לא יודעים, גם לסטף ורטהיימר היה בית מלאכה. ולכן, אני אומר לכם בהכנעה, אין עסק שלא יכול לשלם 20 שקל לחודש. ואם הוא לא יכול - - -
שרגא ברוש
¶
אל תצעקו, תקשיבו. אני עוד מעט אגיד לכם על מה. ואם הוא לא יכול לשלם 20 שקל לחודש, עצתי אליו, בוא תעצור לפני שאתה מסתבך. זה אחד.
שתיים, רבותיי, הארגונים הכלכליים משקיעים עשרות – מה עשרות? מיליונים, מיליונים כדי לטפל במערכת יחסי העבודה במשק ובדברים האחרים.
שרגא ברוש
¶
יושב פה במקרה יושב-ראש המוסכים. אם הוא יספר לכם כמה עלה לו להשיג הסדר למוסכים בחברות הביטוח שמעדיפים מוסכים מסוימים על מוסכים אחרים – רבותיי, ההוצאות הן מיליונים. עכשיו, אף עסק, אף עסק - - -
שרגא ברוש
¶
רבותיי, שנייה, אני אראה לכם הכול. אני אראה לכם מה שאתם רוצים, רק תמתינו. אף עסק, אף ארגון, כולל הארגון שמייצג עורך דין שטרום, לא גומר בזכות, לא גובה כסף סתם, לא מבזבז כספים, זה כסף שאנחנו נותנים דין וחשבון לחברים. ומה לעשות שבהתאחדות התעשיינים, אני אגיד לכם, יש גם תעשיינים שמשלמים 200,000 שקל לשנה דמי חבר, הם לא פראיירים. כשהם משלמים 200,000 הם רוצים לראות על מה מבוזבז הכסף או על מה הוצא הכסף.
שרגא ברוש
¶
רגע, תמתין. גם אם זה לא מוצא חן בעיניך, תמתין. ולכן, אנחנו נותנים דין וחשבון על כל אגורה שאנחנו מוציאים.
רבותיי, מצד שני, אלה שבחרו לא להיות חברים ממילא נהנים מההישגים בדיוק כמו שמי שמשלם 60,000, 70,000, 80,000 או 200,000 שקל. ראוי שישלמו חצי מדמי החבר, ולעובד 216 שקל, ולא יותר מ-90,000 שקל בהתאחדות התעשיינים. אני אומר לכם, מפני שזה ארגון שגובה הרבה כסף מחבריו, ואין פרישה של חברים שלא מרוצים. לכן, בואו לאט לאט, אנחנו לא צריכים כל דבר טוב לקלקל, לא חייבים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה אומר שהיום ארגון שמשלם 200,000 שקל, אחרי אישור התקנות האלה הוא ישלם לא יותר מ-90,000.
שרגא ברוש
¶
לא. אני מדבר על דמי חבר. אני מפריד בין דמי חבר לדמי טיפול ארגוני. בהתאחדות התעשיינים יש חברים שמשלמים 200,000, ויש כאלה ש-100,000, ו-120,000, ו-150,000, ו-60,000, סכומים גבוהים מאוד. מי שבחר שלא להיות חבר, ומצד שני נהנה מכל מה שהתאחדות התעשיינים משיגה עבורו, ישלם חצי מדמי החבר ולא יותר מ-90,000.
דוד קסטל
¶
בקשר לדבר הזה. רבותיי, מדברים פה על סכומים גבוהים מאוד. אני יכול להגיד לכם שרק השבוע חברים שלנו בלשכת המסחר והתעשייה, חברים ותיקים קיבלו תביעה מהתאחדות התעשיינים. לפני שבוע 370,000 שקל, אדוני, אצלי.
יוסף אלקובי
¶
אדוני היושב-ראש, שתבין, מאות השקלים שאנחנו גובים בשנה, לא בחודש, 700 או 680 שקלים לשלושה עובדים, כשאנחנו גובים אנחנו נותנים שירותים. צאו וראו כמה דברים אנחנו עושים למען העסקים הקטנים. אתן דוגמה, הספרים המסכנים. כשספר בא עם חברה של אקו"ם ופדרציה שרוצים לגבות אלפי שקלים על השמעת מוזיקה עם הפן, אנחנו שם. לגבי הנושא של הארנונה שמשלמים כקמעונאים, הספרים, אנחנו שם.
יוסף אלקובי
¶
אנחנו עושים בשביל מאות השקלים, אנחנו גומרים, אדוני, את מה שאנחנו גובים אנחנו מחזירים לחברים. אנחנו נותנים סל שירותים. מי שצריך את העזרה הם העסקים הקטנים המתחילים של אחד, שניים, שלושה עובדים. יש עסק של שני עובדים שמגלגל 100 מיליון שקל, הוא משלם גם 700 שקלים. אני חושב שאנחנו פה מבזבזים את הזמן של הוועדה הזאת לריק כאשר אנחנו מתעסקים בטפל ולא בעיקר.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חזרנו לזה? יש לי הרגשה שאלו תמיד דיונים חוזרים, כי אלו אותם אנשים, אותן הערות. יש לי בעיה, יש לי זיכרון כמו הגוף שלי, של פיל, ואני זוכר. אז כל מה שאמרתם פעם אל תבואו ותגידו עוד פעם. מספיק, תנו לנו להתקדם.
משה און
¶
עדיין, אדוני, אני רוצה רק לחדד את הנקודה שדמי הטיפול קפצו תוך כדי מהלך אישור התקנות במעל 100%, וזה משהו שחייב להציג.
רועי כהן
¶
אגב, זה לא נכון. נקבע תשלום של אפס חצי מהשכר הכולל, ומינימום של 100 שקלים, אז אל תטעו, אנחנו עורכי דין. אם אתם רוצים להתחיל להיכנס, זה מה שהיה כתוב.
אליאב בן שמעון
¶
אדוני, אני רוצה לתת לך דוגמה מנושא שקרוב ללבך ואתה מוביל אותו יום-יום, לשמחתנו, וזה נושא הבטיחות בעבודה.
אליאב בן שמעון
¶
ביחד, אתה וחאג' יחיא, וחבר הכנסת איל בן ראובן, ותבואו על הברכה. אבל אני רוצה לתת לך דוגמה בנושא שקרוב ללבך, אדוני, שאתה מכיר. אם אנחנו מממנים הכשרות בגובה או קסדה או נעליים או כל דבר שקשור לתחום הבטיחות לאותם עסקים קטנים ובינוניים, "דניה סיבוס" - - -
אליאב בן שמעון
¶
ונושא ניידת בטיחות שעוברת באתרים קטנים, כל הדברים האלה, אדוני, עולים מיליוני שקלים, ואם מעסיק קטן נדרש לשלם 20 שקלים בחודש, כמו שאמר פה נשיא לשכת התיאום, אז מאיפה זה בא? זה לא בא מאותם 20 שקלים. זה לא בא. "דניה סיבוס" ו"סולל בונה" לא צריכים אותנו בשביל זה. אנחנו עובדים בשביל הקטנים, וזה סכום סמלי לחלוטין.
ערן סיב
¶
כבוד היושב-ראש, אם מישהו יכול להראות לי קבלן שיפוצים אחד במדינת ישראל שהייתה לו בעיה עם ה-20 או עם ה-25 שקלים בחודש – אחד, לא ביקשתי 1,000 תלונות, ולא 2,000 – תלונה אחת על 20 השקלים שהוא שילם על דמי הטיפול הארגוני, אני מבקש לראות אותה. תלונה אחת. תודה רבה.
משה נחום
¶
אז אני רוצה להגיד ככה, תכליתם של דמי טיפול ארגוני זה לתת פיצוי הולם לארגוני מעסיקים שכרתו הסכם קיבוצי מיטיב. זאת התכלית של דמי הטיפול הארגוני על-פי דין. חתמנו הסכם קיבוצי, הארגון שלנו, לשכת הקבלנים בישראל, מול ההסתדרות הלאומית בערך לפני שבועיים. האמן לי, לא עלה לנו עשרה גרוש. ואם אני אחמיר וניקח את עורכי הדין הכי מצוינים - - -
משה נחום
¶
לא עלה עשרה גרוש, וזה הסכם מיטיב, הוא הרבה יותר טוב מההסכם הענפי שקיבל צו הרחבה במדינת ישראל. הוא משפר את התנאים גם של העובדים, גם של החיילים, וכך הלאה.
משה נחום
¶
לא ברור לי למה צריך לתת רישיון להתאחדות הקבלנים או לארגוני מעסיקים לגבות על-פי חשבוני 273 - - -
משה נחום
¶
כן. אם מדובר על 216 שקלים לבן אדם, מדברים פה על 20 שקל, אני לא יודע מאיפה, כפול 181,000 עובדים בבניין, זה 40 מיליון שקל בשנה. זה 270 מיליון שקל על חשבון רוכשי הדירות, אדוני. אני חושב שהסכום מוגזם.
יוסף נעים
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה להגיד לכם – כאחד שנמצא 45 שנה במקצוע, מתוכם 35 שנה באיגוד המוסכים, עשר שנים בלשכות המסחר בתל אביב, ושנה וחצי-שנתיים בארגון צהו"ב שהקמנו – אצלי יש כ-100 חברים בארגון שבאים מרצונם בשביל מה שאני נותן להם. אף אחד לא מאלץ אותם לבוא להיות חברים בארגון שלי, אבל לי יש מחויבות יחד עם דרור עטרי בלשכות המסחר לתת להם את מקסימום הדברים.
הרי במה מדובר? אם מחר המדינה תחליט בוועדה שמי שרוצה להיות חבר יחליט איפה שהוא רוצה להיות חבר, כל מי שקרא לנו קיקיונים נהיה פי שניים ממנו, כי נהיה וולונטריים, מי שרוצה יבוא אלינו. ואם יכריחו את האנשים לבוא כמו שמקבלים - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אז לך להסתדרות. אני עוד לא ההסתדרות, לשמחתי. תשאיר להסתדרות את הסמכויות. תודה. אני חייב להגיד לכם, אמרתי, יש לי בעיית זיכרון, אז כל מי שאמר משהו אני עוד פה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כל אחד יכול להיות חבר בכל ארגון שהוא רוצה, ומי שיגיד לך את ההפך, אז תאמין לי, תביא אותו לפה.
יוסף נעים
¶
אני מחר מחויב לשלם דמי טיפול ארגוני? אם אתה מחייב אותי לשלם לאיגוד אחד ולאיגוד השני, כלומר, אתה מגביל אותי.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, אני לא רוצה להגיד לא שזה גבוה מדי או שזה נמוך מדי 216. מה שאני רוצה להדגיש, שהארגונים האלה, הארגון צריך לתת את השירות ולכסות את העלויות, הוא לא ארגון רווחי, הוא לא חברה רווחית. לכן, ה-216 צריכים להיות מחושבים לפי מאזנים, לפי מה שהוציאו, לפי מה שצפוי. כלומר, צריכה להיות תוכנית כלכלית, ולא להגיד: תשמע, זה 20 שקל זה מעט. זה יכול להיות מעט וזה יכול להיות גם יותר. מה שאתם מוציאים ומה שאתם מוציאים בפועל אמיתי, לא לנפח, לא למשכורות, ולא לדברים אחרים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מר חכים, אני מרשה לעצמי להפריע לך באמצע. הביאו לנו פה תקנות, אגיד לך את האמת האישית שלי, לא טובות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לכן יש פה דיונים, ונתייחס להערה הזאת למה 216, בצורה מפורשת על-ידי נציגי משרד העבודה.
דבי ספיר אליעזר
¶
אני אנסה להשיב למה שרשמתי לעצמי, מקווה שאוכל לתת התייחסות לרוב הטענות שעלו כאן. אחד, נסנכרן על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על דמי טיפול ארגוני מקצועי שמשלם מעסיק שהוא לא חבר בארגון מעסיקים, אבל מדובר בארגון מעבידים. כלומר, בארגון המעבידים יש חברים והם משלמים דמי חבר. מה שאנחנו לא עושים שונה מתקנות אחרות וגם מהשיטה של גביית. לדוגמה, דמי טיפול שמשלם עובד בארגוני עובדים, אנחנו גוזרים את המקסימום שישולם כדמי טיפול מדמי החבר, מתוך הנחה שמדובר בארגונים וולונטריים שגובים את דמי החבר, ולא יגבו מהחברים שלהם סכומים שהם לא יכולים לשלם.
דבי ספיר אליעזר
¶
תנו לי לסיים. זה כבר קיים היום בתקנות, מה שאנחנו מוסיפים בעניין הזה, זאת תקנה אחרת, זאת גם בהצעת הוועדה, זה בעצם פרסום שיטת החישוב של דמי החבר. כלומר, ארגוני המעסיקים שגובים את דמי הטיפול יהיו חייבים גם לפרסם לכולם באתר האינטרנט - - -
דבי ספיר אליעזר
¶
תהיה תקנה אחרת שתוקרא לוועדה והיא תהיה מאוד טעונה, שקשורה למי שחבר בארגון אחר. אנחנו עדיין לא שם. אנחנו מדברים על הארגון הגובה. כדי לגבות כסף ארגון צריך להיות ארגון מעסיקים, כשאחד התנאים הוא שיש בו חברים. מי שאין בו חברים הוא לא ארגון מעסיקים. הכללים של מיהו ארגון מעסיקים נקבעו בפסיקה של בית הדין לעבודה, ולא בחוק או בתקנות. הוא צריך גם להיות ארגון דומיננטי, כי אם הוא לא יהיה ארגון דומיננטי הוא לא יכול לחתום על הסכמים קיבוציים שבסופו של דבר שר העבודה יחליט על הרחבתו של אותו הסכם קיבוצי. כלומר, אנחנו מדברים על ארגון מעבידים שהוא דומיננטי מבחינת הפעילות כלפי חבריו, שהוא אוטונומי, והוא זה שזכאי לגבות. בואו נתחיל משם לפני שאנחנו מתחילים להכניס את הבעיות.
גם בעת התקנת התקנות, שזה לא שונה ממה שאנחנו עושים כאן, ולכן לדעתי כל הטענות של החישובים הכלכליים הם לא במקום, ותיכף אני אסביר למה. שוב אני אומרת, דמי הטיפול נגבים מדמי החבר וזה מחצית האחוז, לא 80% כמו אצל העובדים. אחת השאלות שהובאו בפנינו זה שבעצם אין שקיפות בקשר לגובה דמי החבר, ובסופו של דבר – זאת אחת הטענות שהובאה בפני ועדת יצחקי, המעסיקים לא ממש ידעו מה דמי החבר כדי לדעת שבאמת נגבו מהם דמי הטיפול כמחצית מדמי החבר. את זה אנחנו פותרים בתקנות האלה בזה שאנחנו מפרסמים את דמי החבר.
דבי ספיר אליעזר
¶
זה מכניס שקיפות בקשר לשיטת החישוב של דמי החבר, שעד היום אם אנחנו משאירים את התקנות כפי שהן ולא מתקנים אותן, זה הגובה. כלומר, אתה לא משנה כלום, הם צריכים לשלם עד למחצית מדמי החבר, זה המקסימום.
לגבי המינימום, כתוב בחוק היום שזה יהיה לפחות 100 שקלים. אבל 100 השקלים האלה הם מ-1990, ואילו היינו עושים הצמדה ריאלית של הסכום הזה זה היה עולה על 216 שקלים. זה נכון שבהתחלה כתבנו 100, כמו שאמר חברי, אבל הסכום שנקבע הוא לאחר שקיימנו ישיבות, כולל ישיבות אצל היועצת המשפטית של הוועדה, בכדי להגיע לאיזושהי פשרה. והפשרה אומרת שאנחנו לא מצמידים עד לגובה המקסימלי, אבל אנחנו גם לא מפחיתים ל-100. הגענו לאיזשהו סכום שהוא ככה באמצע, וזה מה שנקבע אחרי שעשינו פשרות בעניין הזה.
מבחינת השקיפות של הארגון. הרי התקנות האלה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אבל זה לא קשור להוצאות שלהם. לא בדקתם את ההוצאות. זאת הייתה השאלה שלי. אתם לא בדקתם את ההוצאות שלהם, אלא באתם עם ה-100 ולהצמיד, ואז אנחנו ירדנו - - -
דבי ספיר אליעזר
¶
אנחנו קושרים את ההוצאות שלהם לא בחתימה על הסכם קיבוצי, אלא בסל השירותים שנותן הארגון לחברים.
דבי ספיר אליעזר
¶
זאת הייתה אחת הטענות שהביאו בפנינו של מעסיקים שקיבלו דרישות לדמי טיפול כשנבחן הנושא. אחת הטענות הייתה: למי אני משלמת דמי טיפול? מה הם עושים בעבורי, אפילו בתחום של יחסי עבודה? הכוונה לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי, שקשור לכך שמדובר בארגון דומיננטי שעושה בעבור חבריו, וגם בעבור אלה שהם לא חבריו, פועל במסגרת יחסי עבודה, בכדי לקדם יחסי עבודה. הארגונים הגובים טוענים שהם פועלים מעבר ליחסי עבודה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
גב', אני יושב-ראש ועדה, מותר לי לשאול שאלה באמצע. יש לו חובה לדווח אחת לשנה? ולמי?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, מותר לי יותר משאלה אחת בבת אחת? אז זאת בדיוק הנקודה שכולם שואלים ומתקוממים נגדה. אי-אפשר לאשר, והחלטת המשרד – ושימי לב שהסכום הזה שנקבע, גם אם זה היה בהתייעצות - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אדון קסטל, אני מקשיב לך כשאתה מדבר. אני חוזר, אם אתם קבעתם את גובה דמי הטיפול ואתם לא מבקשים שום דיווח על זה, זה אומר שאתם מאפשרים למי שלא טוב להשתולל. זה סכום עתק. תכפילו את זה - - -
(מחיאות כפיים)
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, תעזבו אותי, אני גם ניהלתי עמותות. התחננתי שיבואו לעשות לי ביקורת. התחננתי, כי אני אוהב את זה, אני לא נבהל.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא יודע. אני בינתיים נראה ככה. לכן אני חושב שכדאי שתרשמו לעצמכם, אחרי שקבעתם את גובה ההשתתפות בדמי הטיפול תקבעו מה הקריטריונים ומה הדרישות שלהם למי שמקבל את הכסף, אחרת אני לא מעביר את זה על עיוור. אני מוכן לסמוך עליכם על קביעת הסכום, אבל לא ללא שום דיווח, ללא שום בניית מערכת שמאפשרת לכולנו לשבת בשקט וליהנות מעשייה. וגם לדרבן את הגופים לעבוד בשביל העובדים והארגונים האלה, אז לא נוכל להרגיש טוב עם זה. בבקשה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
רק עוד תוספת קטנה לסעיף הזה, שתי הערות. אחת לגבי הפרסום. אני מציע שיהיה סעיף נפרד לגבי זה, יש פה אגודות עות'מניות.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
נדבר על חובת דיווח דוחות כספיים, תוכנית עבודה. כל מה שצריך זה בסדר אם גובים, אבל לא יכול להיות שלא יהיה דיווח. כמו שמקובל בעמותות שבאות לוועדת הכספים ומבקשות סעיף 46, יש גורם ממשלתי שנותן להן את ההטבה בכפוף לרשימת מקבלי השכר וכו', זה חייב להיות פה. אני מצטרף לבקשת היושב-ראש.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
שיהיה סעיף כזה. זה תנאי לגביית דמי טיפול. זה כמו רשם עמותות. דרך אגב, רוב הארגונים שכאן הם מסודרים, הם יכולים לדווח את זה, אין בעיה.
הדבר השני, רק הערה לסעיף (ד) על ההצמדה. הצעתי לוועדה שייכנס לכאן סעיף שמדבר על אפשרות לשר העבודה, למשל, להחריג, זה לא אוטומטי. כלומר, לא יהיה מנגנון אוטומטי, למה? כי עכשיו המצב הכלכלי טוב, יכול להיות שתהיה פתאום אינפלציה. לא יכול להיות שאוטומטית יש פה מנגנון הצמדה, פתאום תהיה אינפלציה של 7%, פתאום יעלו את דמי הטיפול על אוטומט ב-7%.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אז אני מבקש שלא יהיה מנגנון הצמדה, אלא שההצמדה תיעשה בהנחיות של משרד העבודה, שיוכל להורות על הצמדה במועדים שיבחר.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה גם לא טוב. אתה לא זוכר שבאנו להתווכח על זה? אתה צודק, שרגא, זה טעות גם בארנונה.
נעה בן שבת
¶
אני רק רוצה להסביר. כיום יש מנגנון הצמדה. המנגנון הקיים בתקנות הקיימות מדבר גם על הצמדה לפי, נדמה לי, איזשהו חלק של עלייה בהצמדה, לא עלייה מלאה, וגם ריבית. כרגע מוצע להוריד את ההוראה של הריבית, מדובר על מנגנון של הצמדה, ובתקנות אנחנו לא יכולים להסמיך גורם אחר.
נעה בן שבת
¶
אנחנו יכולים לבטל את הוראת ההצמדה, ואז לבוא כל שנה לתקן ולקבוע את ההוראה. השאלה אם זה צודק או לא.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יושב-ראש הרשימה המשותפת, אני חייב לדאוג לך. אתה רוצה לשבת? מגיע לך מקום ליד השולחן.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני מסיים, אדוני היושב-ראש, במשפט. צריך למצוא פתרון. אני מבין את דבריה של היועצת המשפטית. מנגנון הצמדה אוטומטי הוא לא סביר. אנחנו עכשיו נמצאים בסיטואציה שהמדד נמוך.
חיליק ערוסי
¶
למעשה אתם מדברים עלינו, ואף אחד לא שומע את הקול שלנו. נתבעתי על-ידי ההתאחדות. פתאום אני מוצא את עצמי נתבע בסכום של כמעט 10,000 שקל. הם לא ציינו בכלל לאיזה ענף אני שייך. כלומר, הם רוצים כסף מבלי בכלל להסתמך על חוסר הידיעות שלי, ושאני אשלם להם מבלי שראיתי אפילו פעם אחת נציג אחד. לא בא ואמר לי: תשמע, הציע לי איזושהי הצעה.
עכשיו כמוני – ואתם לא רואים אותם, אתם לא רואים אף אחד ממעסיק כמוני שהעסיק אחד אולי או שניים, שהטרידו אותו. אתם נותנים להם כוח כזה עצום, יש להם – תסתכלו כמה נציגים נמצאים פה, ואני בקושי הגעתי לפה. אני הגעתי לפה דרך אגב מזה שאני רוצה להשמיע את הקול של אנשים שלא נמצאים פה. הם מדברים על 0.5%. סליחה, זה לא 0.5%, אתם מדברים פה על מיליונים שאתם לא רואים אותם. מה הם עשו בכל אותם מיליונים? מישהו יכול להגיד לי? איפה השקיפות שלהם הייתה? כמה שנים הם גבו את זה מבלי שאמרו?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
עוד יותר טוב, אני מעריך. אז אני מאוד מבקש, גם תעשו קצת שיעורי בית. עכשיו לא עושים דיון על העבר, עושים קדימה. אנחנו מנסים להתמודד דווקא עם ההערות שאתה מעיר.
אינגריד הר אבן
¶
אני רוצה להזכיר על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על הסמכות שהמחוקק נתן לארגונים, שהם ארגונים דומיננטיים שהם צד להסכם קיבוצי שהורחב באותו ענף, לגבות דמי טיפול ממעסיקים שאינם חברים בהם. ולמה ניתנה הסמכות הזאת? בגלל בעיית הטרמפיסטים, שיש כל מיני מעסיקים שנהנים ממה שאותו ארגון דומיננטי עושה, אבל לא משלמים לו.
אינגריד הר אבן
¶
לכן רעיונית לטעמנו נכון לקבוע מינימום של דמי חבר כדי שאותו ארגון דומיננטי יוכל לעבוד ולקדם את יחסי העבודה, ואת הנושאים האחרים שהוא מטפל בהם למען כלל המעסיקים.
אינגריד הר אבן
¶
לעניין הנושא של האגודות העות'מניות שהועלה פה. אני מזכירה לכם שההסתדרות היא אגודה עות'מנית, ושהיא גובה באמצעות המעסיקים כל חודש דמי חבר להסתדרות.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אבל היא מספיק גדולה כדי לדווח, מה שאתם לא עשיתם לאורך השנים. ההסתדרות יותר גדולה ומסודרת, אבל גם זאת בעיה. אתם לא דיווחתם שנים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, אתם לא, אני ביקשתי לראות דוחות. לא דיווחתם לחברים. ישבנו פה, ביקשתי לראות דוחות. לא דיווחתם.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
לי יש כמה נקודות. דבר ראשון, כל הקונספט של הוולונטריות, אני פשוט כופרת בו. אתם אומרים שזאת לא המדינה, אבל זה עדיין ארגון. כדי שזה יהיה אפקטיבי, כשיש ארגון אחד לכל נושא, לכל עיסוק, לכל מקצוע, היכולת שלהם לייצג את החברים גדלה והיא חשובה. אני שואלת, יש ארגונים מהארגונים האלה שאין בהם בחירות דמוקרטיות בתוך הארגון?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אני לא יודעת, אני באמת שואלת את זה. אבל, חברים, אני לא צריכה עזרה. אני שולטת בעברית, אתם מפריעים לי לדבר מתחילת הדיון.
אני חושבת – וצריך לראות את זה, ופה אני באמת לא יודעת את התשובה – שבמקום שבו יש בחירות דמוקרטיות, אם מישהו לא מרוצה מההתנהלות של איגוד המוסכים, כל עוד הוא יכול להתמודד שם, לשכנע את החברים שהם מתנהלים לא מספיק יעיל, לא מספיק, מבחינתי זה מספיק. השקיפות – רועי, אני מסכימה אתך – ואני אשמח לשמוע את התשובה, כי רועי אומר שאתם לא פרסמתם את הדוחות, ואני חושבת שזה דבר בסיסי. אני עומדת פה כבר כמעט שנתיים-שלוש, כמה זמן הסאגה הזאת נמשכת?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אני משתתפת בזה נראה לי כבר איזה חמש שנים, מאז שנבחרתי לכנסת. אני חושבת שזה חשוב שיש ארגונים קטנים. אני לא חושבת שהתאחדות התעשיינים ונשיאות הארגונים הכלכליים מייצגת את האינטרסים של הארגונים הקטנים, ואני רוצה לוודא שתהיה להם האפשרות לעשות את זה. אגב, לפעמים כן, אבל לפעמים יש גם ניגוד עניינים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
שמענו. חבר'ה, תתחשבנו בחוץ. יש לי גם כפפות אגרוף אם מישהו רוצה. איזו רמה ילדותית זאת.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
שרגא, אני יודעת בדיוק מה זה. עוד שתי נקודות. העניין של מס' העובדים. אני חושבת שזה קריטריון לא רלוונטי. יש פה ארגונים שבאופן אימננטי מס' העובדים בהם הוא קטן. אני לא רוצה שקבלני השיפוצים ואחרים לא ייוצגו בצורה הכי טובה במקום שבו אין – זה לא שיש 5% שהם קטנים ואז העסק גדל, אלא זה המאפיין הבסיסי של הענף, ואני חושבת שזו תהיה טעות.
ואחרון חביב, העניין של הקיבוצים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
תודה. חלק מהדברים שרציתי להגיד אמרו, אבל סוגיית השקיפות והדיווח, אדוני היושב-ראש, היא סוגיה מהותית, וחייבים לתת לה מענה.
דניאל בלמס
¶
"תיקון תקנה 2
4.
בתקנה 2 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (ג), אחרי "תקנות אלה" יבוא "ואשר לא מתקיים בו האמור בתקנה 3(13)";
(2) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:
"(ד) ארגון מעבידים זכאי ימסור למעסיק דרישה לתשלום דמי טיפול, בשנה שלגביה חל חיוב כאמור או במהלך השנה שלאחריה.
(ה) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ד), ארגון זכאי יציין בדרישת התשלום שהוא מוסר לעניין דמי טיפול בעד שנה מסוימת גם את קיומו של חוב דמי טיפול בעד שנים קודמות, ככל שיש חוב כאמור.""
נעה בן שבת
¶
אדוני, בתקנות האלה ההוראה הראשונה מדברת על כך שלא חלה תקנה 3(13), זה תקנה של עסק חדש. ההוראה הקיימת מדברת על ארגון שעל המפעל שלו חלות התקנות רק חלק מהזמן בשנה מסוימת, אז צריך להבהיר שאנחנו לא מדברים על עסק חדש שממילא פטור, נראה את זה בתקנה 3(13).
הנושא של הדרישה לתשלום דמי טיפול בשנה שלגביה חל החיוב או במהלך השנה שלאחריה נועד למנוע מצב, כמו שדיבר עליו פה מר ערוסי, למשל הוא דיבר על כך שמדברים שנים רבות, באים ותובעים ממנו שנים רבות אחורנית. הוא צריך לדעת שיש ארגון, הוא צריך לקבל את הדרישה סמוך לשנה שבה הדרישה נדרשת.
סעיף קטן (ה) עלה בעקבות הדברים שנאמרו בדיון הקודם, שאם יש חוב בעד שנים קודמות הוא יצוין בדרישת התשלום של שנה מסוימת.
נעה בן שבת
¶
אדוני, הדין הכללי בעצם מאפשר לקבוע – מרגע שנמסרה הדרישה אז הדין הכללי חל מבחינת תקופות התיישנות, אבל הדרישה צריכה להימסר באותה שנה שלגביה חל החיוב, ובשנה שלאחריה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
השאלה היא כמה רטרו. גם ברטרו זה לא תקף, עם כל הכבוד, לא לגיטימי שיהיה. אם ארגון חושב שמישהו לא משלם לו שילך להליכים בשנה-שנתיים. אם הוא נזכר אחרי חמש שנים זה לא מקובל. ולכן, צריך להגביל את זה בשלוש שנים, זה לא מקובל, או שנתיים.
נעה בן שבת
¶
אמרנו שהדרישה היא שנה או שנתיים. אבל השאלה היא אם אנחנו רוצים להגביל פה את דין ההתיישנות. משרד המשפטים לא אפשר לנו להגביל את דין ההתיישנות. כשדנו בשאלה הזאת, האם ההתיישנות תקוצר, את זה משרד המשפטים לא הסכים.
דבי ספיר אליעזר
¶
משם אנחנו פונים, ואנחנו גם חייבים לומר שאין לנו בסעיף המסמיך סמכות להגביל את תקופת ההתיישנות, שזה משהו שרצינו לעשות, אבל בגלל שאין לנו סמכות בסעיף המסמיך לא יכולנו להביא. כהצעתה של הוועדה, שמבחינתנו היא הייתה ממש מקובלת, זה שבאמת הדרישה תהיה לאותה שנה או לשנה קודמת, וכתוב משך חובת התשלום לא מסר ארגון מעבידים, שזאת בעצם תקנה 6, שנגיע אליה.
דבי ספיר אליעזר
¶
אם אין דרישת תשלום אז לא ניתן יהיה לגבות בעד אותה שנה. כלומר, צריך שתהיה דרישת תשלום, כאמור בתקנה 2(ד) עד התקופה האמורה באותה תקנת משנה. לא יחול תשלום דמי טיפול בעד אותה שנה. כלומר, אי-אפשר יהיה לבקש אחורה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
כיוון שהעניין הטכני האם הועברה או לא הועברה דרישת תשלום, כל הארגונים יגידו שהועברה, ויציגו כל מיני הוכחות, לכן בסעיף הזה, עם כל הכבוד, בית המשפט לא יכריע כלום, זה סעיף ריק מתוכן.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
גברתי היועצת המשפטית, סליחה, אני מאוד מעריך אותך, אבל אני מצפה לפתרונות ולא להסביר סעיף אחרי סעיף.
נעה בן שבת
¶
כשהגענו עם תקנות, אנחנו הרי לא בדיון הראשון, חבר הכנסת פולקמן, גם אתה היית פה בדיונים קודמים בגרסאות שונות של התקנות.
נעה בן שבת
¶
זה מה שנעשה. לא להציג את הדברים כאילו שאני באה ומקריאה את מה שאמר משרד העבודה וזה מה שאנחנו מבצעים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
דיברנו פה, אדוני היושב-ראש, הזיכרון שלך אמר שנה, אם אתה זוכר, עם כל הכבוד למשרד המשפטים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אנחנו רוצים להתקדם, אבל זה לא לשביעות רצוננו, מה לעשות. אדוני היושב-ראש, יש יועצת משפטית מצוינת, ואנחנו פה בשביל להתקדם, אבל הסעיף כפי שהובא אינו לשביעות רצוננו. יוכלו לבוא הארגונים עכשיו לטעון - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני חייב לספר לכם שישבתי אתמול עם ארגונים, יגידו: שלחנו דרישה, ויבואו שש שנים אחורה לבקש מעסק קטן 20,000 שקל. זה לא מקובל.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, שני דברים. אני רוצה לדעת איך כל הארגונים פונים. טיפלתי בזמנו, עוד לפני שנכנסתי לכנסת, בתביעה כזאת. אנשים לא יודעים. מי שפותח עסק לא תמיד יודע שיש ארגון כזה שהוא צריך בכלל לשלם לו, ואחר כך באים כמעט לפני סוף התקופה של השבע שנים ופתאום יש תביעה.
לכן, אני חושבת שאנחנו מסדרים כבר את התקנות, צריך שיהיה ברור איך שולחים, באיזו צורה, מכתב רשום עם מסירה. ממש כמו ששולחים מבית משפט, אותו דבר. אני רוצה לראות את אותו דבר, וגם מסרון וגם במייל. למה? כדי שהאנשים האלה ידעו. ואתם יודעים מה? גם הארגונים יצטרכו לדאוג שבמקומות שנותנים רישוי עסקים, שם - - -
נורית קורן (הליכוד)
¶
למה מסורבל? אגיד לך למה. יושבים פה, ובטוח יש כאן מלא מלא מעסיקים שלא יודעים בכלל שהם חייבים כסף לארגונים האלה על דמי טיפול ארגוני.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי הצעה מאוד פשוטה, למרות שחברי לא פה והוא לא מסכים. הדרישה לתשלומים רטרואקטיביים לא מקובלת. אם מישהו לא יודע לגבות את הכסף שכביכול מגיע לו בזמן שיאכל אותה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ביקשנו לבדוק את האפשרות לא יותר משלוש שנים, כולל השנה השוטפת, אבל זה המקסימום. בא משרד המשפטים ואומר שזה לא מקובל עליו. אז אני מזכיר לפעמים למשרד המשפטים שאנחנו המחוקק ולא הוא. אם לא מקובל עליו שינמק לי למה, ואם לא, אז אני רוצה להישאר בצורה הכי פשוטה, שלוש שנים ללא שום בדיקה, מסרון לא מסרון, כל הדברים האלה, כדי שזה יהיה אפקטיבי. אם נעשה את זה יותר זה רק יסבך. מיהם אלה שלא שילמו בדרך כלל? אלה שכבר מתקשים או שהם קטנים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
רגע, תנו לי לגמור את המשפט שלי. אני לא מעוניין לראות דרישות רטרואקטיביות לשבע שנים ויותר. אני אומר את הבקשה שלנו, ותבדקו עם משרד המשפטים, בבקשה, היועצת המשפטית של הוועדה.
נעה בן שבת
¶
אם הנציגה של משרד המשפטים אומרת שהיא לא רואה בזה קושי, אז בבקשה, אדוני, אפשר לכתוב את הדברים עכשיו.
איה דביר
¶
שלום, אני לא הכרתי את העמדה הזאת, שאני מבינה שהוצגה פה לפני כן, על בעיה בהתיישנות לתקופה קצרה יותר. אני אבדוק את זה ואחזיר תשובה סדורה לוועדה בפעם הבאה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אנחנו רוצים שזה יהיה קצר יותר, ואפשר לקבוע את זה, אפילו ששבע שנים זה על-פי חוק.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני בעיסוקי הקודם רואה חשבון, ועבדתי מול לא מעט עוסקים שנכנסים אליך פתאום עם דף של 10,000, 15,000 שקל חובות, ואז אתה מגלה את כל עולם הארגונים. פתאום אתה מגלה אותו. ניסיתי יותר מפעם להבין, לא הצלחתי.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני אומר לך את זה דוגרי. ניסיתי יותר מפעם להבין איך המערך עובד, איך אני אגיע, לא הצלחתי. אני בעד ארגונים, ללא שום קשר צריך לתת הגנה לזכויות עובדים, אבל אני רוצה להדגיש נקודה חשובה. חוסר הידע אצל המעסיקים, המעבידים, על קיום ארגונים ספציפיים ועל החובה עליהם לשלם את האגרה הוא הסיבה. ונחשוב ביחד, זה לא רק שלוש שנים – איך אני מבטיח שמספרה או מוסך או כל בית מלאכה שקם ידע שהוא חייב להתחבר עם הארגון? איך?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אל תפריע לי. אתה עושה זילות למקום הזה. אתה יודע מה, מאז שנכנסתי אתה מפריע, אתה לא נותן כבוד למקום הזה. אני מבקש ממך.
זה אחד הדברים שחשתי בעבודה שלי. אנשים לא שלא רוצים לשלם, רוצים, אבל פתאום זה נופל עליהם. איך בוועדה בתקנות המוצעות אנחנו יכולים להבטיח שהארגון, ולא משנה איזה ארגון, ידאג להגיע למקומות האלו? איך? אני רוצה לשמוע את הפרקטיקה, לצורך העניין.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לצערי, זה עלה. אתה צודק, זה עוד קיים, וזה חלק מהתפקוד של המשרד שאמור לפקח על הארגונים האלה. אני מקווה שמשרד העבודה יתקן את עצמו וישלים את הביקורת על כל הארגונים האלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לדעתי, אי-אפשר לבוא לתבוע. הייתי פעם עצמאי, שנה וחצי, מאז הדיונים פה אני אומר: עוד לא נפלו עליי. אני סגרתי את העסק, כמו כל חבר כנסת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אז עוד לא עברו שבע שנים. תתכונן לתביעה, עוד לא עברו שבע שנים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אם נכנסת לעסק שנה-שנה וחצי ויצאת, התקנות האלו ייתנו אפשרות לארגון לשים עליך יד בעוד שנה? אני שואל.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, כי בשלוש השנים הראשונות או בחמש שנים הראשונות אתה לא חייב להיות שייך לארגון. את זה למדתי, אבל אם לא הייתי כזה לא הייתי לומד את זה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אבל זה ברור, אתה צודק, אני חושב שזה התפקיד המרכזי של הארגונים, ללכת ולמכור את מרכולתם לעסקים האלה, וזה חלק. יש כאלה שעושים את זה טוב ויש כאלה שלא עושים את זה, ולכן נזכרים אחרי תקופה, ובאים עם הסכומים המטורפים ששמענו. זה לא יהיה. לכן גם אסור לבקש רטרואקטיבית. אם צריך להוסיף איזה סעיף שאומר: מי שלא הודיע וכו' וכו', הוא לא יכול לתבוע רטרואקטיבית, זה ברור, זה צריך להיות. נגיע לסעיפים ונראה אם זה מספיק ברור בסעיפים הבאים שלנו. אני רוצה להתקדם, ברשותכם.
דוד קסטל
¶
השבוע שני חברים שלי קיבלו 300,000 שקל ו-210,000 שקל. השבוע, אדוני. אז שלוש שנים לא יהיה 300,000, יהיה 150,000. למה שלוש שנים? יש פה בעיה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
למה לא אמרת לו אתה? אז הטעית אותו. זאת כל התחרות שיש היום ביניכם. אני, לשכת המסחר, עושה הכול, סופרמרקט, והוא נציג של גוף מקצועי מסוים, ואני עושה רק את זה. אתה לא מסוגל להגיד לו? אז תסלח לי, זה (אומר דברים בשפה המרוקנית), באת לנשק את אביך ועשית אותו עיוור. תתבייש לך. תתבייש לך, אתה מטעה. במקרה הספציפי אתה מטעה. סליחה שאמרתי את זה בערבית, כי זה יצא לי מהלב. אני לא מתבייש מהשפה הערבית.
דוד קסטל
¶
אני חייב להגיב על זה. אני אענה לך, אדוני. אדוני, אני בתפקיד בסך הכול עוד לפני שהתחילו כל התביעות האלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מותר לנו לדבר בכל שפה בערבית. הערבית שלי – זאת אמרה של אימא שלי. אני אגיד אותה, אני אגיד לחברי חאג' יחיא, כי אני לומד ממנו ומשתדל שילמד ממני. אמרתי משפט פשוט. לפעמים אתה בא לנשק, ואתה עושה את הפרטנר הזה עיוור. זה מה שעשית. אתה אומר לו: בוא אליי, אני אעזור לך, אני אכוון אותך, אני רב-תחומי, הם לא רק אלה שמעסיקים אותך ומעבידים אותך. ואז פתאום אתה מגלה שאתה מסתיר ממנו, מהחבר שלך.
אני אוהב את לשכות המסחר, למרות ההזנחה שלכם בבאר שבע – בינינו, אני באר שבעי, אני חייב למכור לכם איזה סחורה – אז פתאום אתה בא ולא אומר לו שהוא תעשיין או כל גוף מקצועי שמוכר, ושאתה אמור להעריך אותו. אתה לא אומר לו לך לשם, לך תבדוק מה קורה לך שם, כי אולי בזכות הגוף השני תשפר את מצבו.
חברים, תהיו פתוחים. אני בינתיים רואה רק מלחמה אחד נגד השני, מי יקבל את דמי הטיפול כי הוא הולך לעשות מזה איזה קרקס לא רצוי. בבקשה, בבקשה, תהיו חברים אחד עם השני.
דוד קסטל
¶
ישבתי פה ושמעתי את הדברים, וגם לי יש זיכרון טוב. שמעתי את חברי הכנסת מדברים, וגם אותך, אדוני היושב-ראש, שהנושא הזה הוא נושא לחקיקה, והחקיקה תפתור את הבעיה של הרטרואקטיביות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, וואי, וואי, אם הייתם יודעים כמה הצעות חוק מסתובבות באוויר פה. אני מבקש שנמשיך.
נעה בן שבת
¶
זו התקנה שהיום קובעת ריבית בשיעור של 3% לשנה. היום תקנה 2ג אומרת שאם דמי הטיפול משולמים אחרי חודש מאי בשנה מסוימת אז מתווספת עליהם ריבית בשיעור של 3% לשנה.
דניאל בלמס
¶
"הוספת תקנה 2ד
6.
לפני תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:
"משך חובת התשלום
2ד.
(א) משך תקופת החובה שחלה על מעסיק לשלם דמי טיפול לפי תקנה 1א לארגון המעבידים הזכאי, יהיה שבע שנים מהיום שבו ניתן צו הרחבה להסכם קיבוצי שארגון המעבידים הזכאי היה צד לו; אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מחובת המעסיק לקיים את הוראות ההסכם שהורחבו; לעניין זה, "צו הרחבה להסכם קיבוצי שארגון המעבידים הזכאי היה צד לו" - צו הרחבה כללי ענפי, או צו הרחבה כללי ארצי, ולמעט צו הרחבה כללי ארצי בעניין הוצאות נסיעה ודמי הבראה, והכל אם ארגון המעבידים היה צד להסכם הקיבוצי שהורחב בצו כאמור.
(ב) על אף האמור בתקנה 1 ובתקנת משנה (א) -
(1) לא מסר ארגון המעבידים הזכאי דרישה לתשלום כאמור בתקנה 2(ד) עד תום התקופה האמורה באותה תקנת משנה, לא תחול חובת תשלום דמי טיפול בעד אותה שנה".
(2) לא פרסם הארגון אמות מידה שוויוניות לעניין הפחתת דמי טיפול למעסיק בקשיים בקשיים כלכליים משמעותיים העלולים לפגוע בהמשך פעילותו או שמתקיימות לגביו נסיבות אישיות חריגות, לא תחול חובת תשלום דמי טיפול בעד אותה שנה;"
דבי ספיר אליעזר
¶
אני אסביר. נכון להיום החובה לתשלום דמי טיפול, לפי התקנות של היום, זה לכל ארגון שהוא צד להסכם קיבוצי שהורחב. גם אם ההסכם הקיבוצי האחרון שנחתם על-ידי אותו ארגון, כל עוד הוא הסכם קיבוצי קיים, הורחב בשנת 1980, יכול היום הארגון – גם אם הוא לא פועל הלכה למעשה ביחסי עבודה –לגבות דמי טיפול מכוח אותו הסכם קיבוצי שהורחב, עליו הוא חתם ב-1980.
אנחנו רוצים שהגבייה של דמי הטיפול תבוא ליד פעילות ויחסי עבודה, ולכן נקבע בהצעה שלנו שהחובה תהיה לתשלום דמי טיפול לשבע שנים, וכל עוד יש פעילות ויחסי עבודה. ירצה להמשיך לגבות, תהיה פעילות ויחסי עבודה, יחתום על עוד הסכם קיבוצי, יהיה צד להסכם קיבוצי כלל ארצי, כמו לדוגמה בנושא שבוע העבודה, פנסיה, ואז הוא יוכל להמשיך לגבות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מבקש, אל תתייחסי לשאלות פרטיות, תתייחסי לשאלות הכלליות. לא הבנתי את שבע השנים האלה, על מה זה חל.
דבי ספיר אליעזר
¶
שוב, בא ארגון עובדים, ארגון מעסיקים, חותם על הסכם קיבוצי בענף מסוים, זה מקנה לארגון מעסיקים - - -
דבי ספיר אליעזר
¶
זה לא קשור להוצאות. הסעיף הזה לא קשור להוצאות, ולדעתי הוא אחד הסעיפים – היא אחת התקנות החשובות בתקנות האלה. שוב אני אסביר. הסכם קיבוצי כללי נחתם על-ידי ארגון עובדים בארגון מעסיקים על-ידי ארגון העובדים היציג באותו ענף.
לשר יש סמכות להרחיב את ההסכם הקיבוצי הזה על כלל הענף. מתי? כשהוא שם לב שבאמת זה חל על מס' גדול של עובדים באותו ענף, שארגון המעבידים הוא ארגון דומיננטי באותו ענף, ותחתיו מועסקים רוב העובדים. הוא עושה כל מיני בחינות, וזה קובע בעצם את הנורמה. הכנסת מחוקקת חוקים, וגם צו הרחבה קובע נורמות שאי-אפשר להוריד מהן בצווי הרחבה, הם פרי של הסכמים קיבוציים שנחתמו. החובה הזאת והחתימה הזאת על ההסכם הקיבוצי היא בעצם בהרחבתו. זה מה שמקנה זכות לארגוני מעסיקים לגבות את דמי הטיפול, וזה מראה לנו פעילות ויחסי עבודה, כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיחסי עבודה תקינים מביאים לשיפור בתנאי עובדים, ויש לזה חשיבות של ממש. על מנת לוודא שמדובר בארגון מעסיקים פעיל, שהוא זה שגובה את דמי הטיפול, קבענו שחובת התשלום תוגבל לשבע שנים ממועד חתימה על ההסכם הקיבוצי.
דבי ספיר אליעזר
¶
עד שבע שנים. כאשר אחרי שבע שנים כדי להמשיך לגבות הארגון צריך לעשות אחד מאלה: או לחתום על הסכם קיבוצי חדש שיורחב או, שתיים, להצטרף להסכם קיבוצי כללי, כלל משקי שהורחב על-ידי השר. כלומר, הארגון צריך להמשיך להראות פעילות ויחסי עבודה כדי להמשיך לגבות כסף. המצב היום הוא שארגון שחתם על הסכם קיבוצי שהורחב גם לפני 40 שנה, וההסכם הקיבוצי הזה הוא בתוקף על כלל המשק מכיוון שהוא הורחב ובאמת המעסיקים צריכים לשלם, גם הארגון יכול להמשיך לגבות דמי טיפול. אנחנו רוצים יחסי עבודה אקטיביים, ואנחנו רוצים לראות במהלך התקופות האלה שהארגון פועל כדי לקדם יחסי עבודה גם בענף וגם - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
יש לי שאלה בעניין הזה. לאורך כל הדיונים מאוד הוטרדתי מהעניין של הפרמטר של ההסכם הקיבוצי. מצד אחד אני מפחדת ממה שאת אומרת שעלול להיות מצב שבו, מה שנקרא, במקום שבכלל לא צריך תיקון, בגלל שיצטרכו לסמן "וי" בהסכם קיבוצי כדי לגבות כסף, פתאום נמצא הסכמים קיבוציים שמשנים פיפס ומשהו כזה רק בשביל שיוכלו לגבות. זה דבר אחד שמטריד אותי.
ודבר שני, אמרתי לחברים בלשכות המסחר, שגם דיברו איתי רבות, זה שלאורך התקופה הזאת חיכיתי לפרמטר חלופי. זאת אומרת שמצד אחד יוודא שארגון אמיתי באמת דואג לחברים שלו ושלא גובים סתם, אבל לא באתי נעולה שהפרמטר היחיד האפשרי הוא הסכם קיבוצי.
נעה בן שבת
¶
אבל כרגע אנחנו מדברים על הארגון הזכאי, והחוק קובע לנו מי יכול לגבות דמי טיפול. אנחנו אומרים שזה ארגון שהוצא לו הסכם קיבוצי וניתן לו צו הרחבה.
נעה בן שבת
¶
כרגע אנחנו אומרים כמה זמן הוא יוכל לגבות מכוח זה שהוצא בזמנו צו הרחבה. אז אומרים שרק שבע שנים, אבל מאפשרים לו גם אם הוא חתם על צו הרחבה על הסכם כללי. זאת אומרת על דברים יותר כלליים, למעט אם זה צו הרחבה בנושא של הוצאות נסיעה ודמי הבראה.
דוד קסטל
¶
גם אצלי בבית ידעו ערבית. אדוני, אני מודה למיכל שהייתה אצלנו בלשכת המסחר וראתה את הפעילות שלנו. לגבי שקיפות עמותה רשומה. שאל אותי יצחקי: אתה מדווח? אני מדווח. יש לי אישור ניהול תקין, אדוני. מאז שאני בתפקיד יש לנו אישור ניהול תקין מרשם העמותות.
דוד קסטל
¶
יש הסכם קיבוצי חתום של לשכת המסחר תל אביב, שנמצאים פה, והסכם קיבוצי חתום של לשכת המסחר באר שבע.
דוד קסטל
¶
על נושא מסחר ושירותים. ההסכם הזה חתום מלפני ארבע שנים. כשנכנסתי לתפקיד אמרתי שאני בעד עבודה מאורגנת, אני לא מתנגד לעבודה מאורגנת. עשיתי אסיפה אצלי בהנהלה, אישרו לי לחתום על הסכם קיבוצי. היה לנו בעבר במסחר ובשירותים, אדוני, ביקשתי להצטרף.
דוד קסטל
¶
לא, היה לנו הסכם קיבוצי בעבר שלא הוארך. אצלנו זה וולונטרי. היו בחירות, היו נשיאים אחרים, הם החליטו אחרת. באתי לתפקיד לפני שלוש שנים ואמרתי שאני רוצה הסכם קיבוצי, אמרתי שאני מוכן להצטרף להסכם הקיבוצי של תל אביב ובאר שבע בתחום המסחר והשירותים. לא קרה כלום. באו אליי למשרד נציגי ההסתדרות, ביקשו את השמות של החברים שלי, נתתי להם את השמות, חתמו על הסכם סודיות, קיבלו את כל הרשימות. אתה מוכן לחתום על כל הצפון? אמרתי כן, אין בעיה, אני מוכן לחתום. אמרו לי מצוין. מועצת חיפה אמרה לי כל הכבוד. לא חתמו. חודש-חודשיים-שלושה. מדוע, אדוני? פשוט מאוד. חיסול. רוצים לחסל אותנו, אדוני, לא רוצים תחרות. לא רוצים תחרות. לא רוצים ארגון שיש לו אישור ניהול תקין, שקיים 95 שנה, שנותן שירותים לצפון, שנותן שירותים לפריפריה. איפה? מדינת תל אביב, רבותיי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תודה. גב'. זה את המחליפה או ממלאת המקום? זה רציני. קודם כול לא אישרו לנו להיפרד מאדון יצחקי, אנחנו נעשה את זה, מגיע לך.
רבקה ורבנר
¶
תודה רבה. אני רק רוצה לענות במה שאפשר לחברת הכנסת בירן. הרחבה של הסכם קיבוצי נעשית רק אחרי בדיקה כמותית ובדיקה איכותית. אם השר לא רואה שיש איזה שינוי מהותי לטובה או איזשהם תנאים יותר טובים הוא לא ירחיב את זה, ולכן זה עונה על השאלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תודה. אני חייב להגיד לכם שבעוד שתי דקות הישיבה תינעל, אז מי שיש לו הערה קרדינלית. יש לי שני דיונים על האומנה, וזה לא פחות חשוב שנדבר על הילדים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
הנושא של שבע השנים מאוד מציק לי, אולי נדבר על זה בישיבה הבאה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
נדבר על זה, נחזור בדיון הבא. אתם מבינים שאי-אפשר לסיים היום את הדיון, ולכן לא נצביע. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.