פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



31
ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני איו"ש
06/08/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 67
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני איו"ש
יום שני, כ"ה באב התשע"ח (06 באוגוסט 2018), שעה 9:30

סטאטוס כבישים ומעברים ביו"ש - ובפרט מעבר מיתר

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – היו"ר

סגן שר הביטחון אלי בן דהן
קובי אלירז - עוזר סגן שר הביטחון

אלי מורגנשטיין - רפרנט תחבורה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אושרית קלפוס - מרכזת בכירה תקציבי פיתוח, משרד התחבורה

רסן עמוס זוארץ - רת"ח מעברים, משרד הביטחון

ישראל אפריאט - קמ"ט תחבורה, משרד הביטחון

קובי אלירז - עוזר שר הביטחון להתיישבות

אל"מ עופר הינדי - פקמ"ז ראש קש"ץ

שי נתן - ראש מטה סגן שר הביטחון

יוחאי דמרי - ראש מועצה אזורית הר חברון

שולמית מלכה בן ישר - סגנית דובר המועצות האזוריות

שמעיה אסולין - דובר המועצות האזוריות

איתן יצחק - מל"ל

משה דאלי - תושב טנא עומרים

אסתר דאלי - תושבת טנא עומרים

ליבה שפירא - תושבת טנא עומרים

בן שלומי תמיר - תושב ברוכין

ישראל סעדיה - מזכיר הישוב ברוכין

אלון קרקובסקי - תושב הר חברון

שולמית בן ישר - תושבת הר חברון

איתן גולדפלם - ראש חטיבת תקציבים, המשרש לביטחון פנים

סנ"צ נאג'י סלימאן - מחוז שי, המשרד לביטחון פנים

איל זילברמן - סנ"צ רמ"ד ביטחון מעברים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק יחיאל אמסלם - קצין מעברים יבשתיים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דניאל אגם - סגן מפקד תחנת יהודה, המשרד לביטחון פנים

שמואל לטקו

אסף דורון - ראש תחום ביטחון
רבקה קנריק - דוברת

איה לינצ'בסקי
סטאטוס כבישים ומעברים ביו"ש - ובפרט מעבר מיתר

בוקר טוב לכל השותפים. נמצא אתנו סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלי בן דהן שלקח תחת אחריותו את הפרויקטים של הכבישים ביהודה ושומרון, חלק מתפקיד משרד הביטחון. עוד נמצאים נציגי המשטרה, נציג מתפ"ש, נציגי הרשויות, נציג המל"ל, ראשי המועצות ונציגיהם.

מטרת הישיבה, 19 במספרה, לשמוע התקדמות בתכנית אב לתחבורה ביהודה ושומרון. לפי סעיף 120 ב(1) הישיבה פתוחה. כאמור, אחת ממטרות הישיבה היא הצגת התקדמות בתכנית האב לתחבורה, אמרתי שאנחנו רואים פה בהמשך גם תכניות אב למים ולדברים אחרים. משרד התשתיות סימן את 2014, משרד התחבורה סמנו 2045. מבחינת למ"ס וסטטיסטיקות אנחנו מדברים על סדר גודל של כששה מיליון באוכלוסייה.

משרד התשתיות לקח נתונים של כ-4.2 מיליון פלסטינים ושל 1.5 מיליון יהודים לשם אנחנו מתכננים את התשתיות ותכניות האב. דבר שני הוא סטטוס של פרויקטים ביהודה ושומרון, פרויקטים תחבורתיים גם בכבישים. מה שצריך לתכנן, מה שבתכנון ומה שבביצוע בשלבים שונים. התקדמות בתכניות של מוקדי סיכון, תאורת כבישים ופניות ונושא המעברים, בדגש על מעבר מיתר. נשמע את המציאות הקשה וגם את התשובות שיש.

כתוצאה מהרוג שהיה לנו בצומת ברוכין בשבוע שעבר, נבחן את הנושא של מוקדי הסיכון ושני הפתרונות שנמצאים כרגע על סדר היום לביצוע. נשמע את הנציגים בעניין הזה באופן פרטני כדי להתייחס לנושא לעומק. אז ראשית תודה לכל העוסקים בכל מלאכת הקידום.

שר התחבורה ישראל כץ מינה את צוות תכנית אב מטרופולין ירושלים לבצע תכנון ארוך טווח לכל יהודה ושומרון. הצוות קיים פגישות חזון, פגישות עבודה, עובד מול המשרדים בתכנון בהיקפים תקציביים מסוימים, כאשר הוא עושה גם ספירות וסקירות ונשמע את הסקירה כאן.

הראיה היא ראיה רחבה וגדולה מאוד. למשל כל מי שבא מהצפון בכביש 6 מבין שמדינת ישראל פקוקה בבוקר ולהיכנס לכביש 6 אחרי שש בבוקר זה להגיע לתל אביב כעבור שעתים וחצי שלוש ולירושלים כעבור כמעט ארבע שעות. זה נהיה הבלתי אפשרי. לכן אחד מצירי האורך שבמסגרת תכנית אב לתחבורה ל-2014 זה דרך אלון, בקעת בית שאן ובקעת ערד, להפוך אותה לציר 8, לא 578 או 80, אלא 8. עוד צירי רוחב נוספים, רכבות ואמצעי תחבורה נוספים וכמובן גם שדה תעופה חלופי לירושלים אם ברמת דוד או רבדים לא ילך, יכול להיות שיהיה בנבי מוסא או בדרום הר חברון אולי ישרתו גם דברים כאלו. נפתח בנציגת משרד התחבורה.

שמי אושרית, אני אציג את הסטטוס של תכנית אב איו"ש. אני רכזת של המוריה. אני פה במקום איתן.

יותר טובה מאיתן.

הפעם האחרונה שהיינו כאן הייתה בחודש מאי ומאז תכנית האב התקדמה. שלב איסוף הנתונים כמעט הסתיים. במקביל התחיל שלב ניתוח הנתונים. התכנית תוקצבה על ידי משרד התחבורה בעשרה מיליון ₪. לפני חודשיים, המשנה למנכ"לית משרד התחבורה וסמנכ"ל תשתיות מר וינשטיין, נתן הוראה לצוות שהתכנית נדרשת לעמוד בקריטריונים ובדרישות הסף של מועצת התכנון העליונה, כך שבסיום העבודה היא תאושר במועצה. בנוסף הזכרת את תאונות הדרכים, בתכנית יינתן דגש בנושא של תאונות דרכים. כיום הנתונים שיש לנו לא מלאים כיוון שאלה רק נתונים שמתקבלים מהמשטרה ואנחנו יודעים שלא הכול מדווח. בעיקר כאשר מדובר בתאונות של אזרחים פלסטינים. בתפיסה הכוללת של הכבישים יש לשאוף לכמה שיותר הפרדות מפלסיות בצמתים, גם כיוון שזה מונע תאונות דרכים וגם מסיבות ביטחוניות. זה לעניין התקדמות תכנית אב איו"ש.

מה לוח הזמנים שתוכלו להציג?

עד סוף שנת 2019 תכנית אב איו"ש צריכה להיות מוכנה. פעם בחודשיים אנחנו עורכים פגישות במשרד התחבורה בנוכחות נציגי משרד הביטחון ובנכוחות צוות אב ושומעים עד כמה הם התקדמו ונותנים להם אינפוטים כדי להמשיך בעבודה. ישראל מאשר את המעבר בין שלב לשלב.

הוקמה ועדת היגוי בראשות משנה למנכ"ל וראש המנהל האזרחי בעצמו. אנחנו בשלב איסוף נתונים. היו כמה פגישות של ועדות ההיגוי. יש מתודולוגיה לתכנית האב, הפעם הרעיון היה לעשות את זה על בסיס נתונים ברור כדי שלא תהיינה הפתעות. אין עניין של משהו מעבר. אנחנו עובדים מקצועית על פי פרמטרים.

מי בוועדה ממשרד התחבורה?

המשנה למנכ"ל, יושב ראש ועדת ההיגוי של המשרד זה קובי בליכשטיין, יושב ראש ועדת ההיגוי של המנהל זה בן חור. בכדי שיהיה לה גם מעמד משפטי, כי אנחנו יודעים שיש קושי לפלסטינים לחתום על תב"ע בגלל בעיית לאומניות, אז אנחנו עושים תכנית אב ונכניס אותה גם למטה. לכן מי שמבחינתנו מעורב בצוות ההיגוי זה גם ראש לשכת התכנון.

במתודולוגיה אתה מתחיל בשלב ראשון של איסוף הנתונים. בדיון האחרון בדקנו אם בסיס הנתונים מספיק וכמובן שלא. כמובן שהיו צריכים השלמות. הייתה התערבות של ראש המנהל אזרחי לנסות לאתר נתונים משלימים מהרשות הפלסטינית כי יש לנו בעיה לקבל מהם נתונים מבחינת לעשות שם סקרים. קבלנו את הנתונים והרשות הפלסטינית, אפשר לראות באתר שלה, יש לה תכנית אב שבוצעה על ידי השוק האירופי המשותף, שכוללת אזורי תעשיה, שדות תעופה, נמלים, כבישים, רכבות ועוד. זה באנגלית ואפשר לקרוא את זה באתר. אני יכול לומר שצוות תכנית האב קיבל את התכנית המפורטת, כך שתהיה לנו השלמה פלסטינית וישראלית כבסיס נתונים.

הם אמורים להשלים עכשיו עוד כמה סקרים ואז אנחנו במתודולוגיה אמורים לעבור לשלב הבא שזה ניתוח הנתונים ואני מעריך שזה ייקח עוד חודש חודשיים.

עושים את הדברים גם אחת לכמה זמן בפגישות עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון ובהצגת הדברים?

צוות תכנית האב נפגש עם כל מהנדסי המועצות כי הוא חייב את התב"עות ואת כל הדברים. עקרונית גם ההתיישבות ביקשה את זה וגם סגן השר הנחה אותה שאנחנו עובדים על בסיס מקצועי בלבד.

נעבור מכאן לנושא הבא שהוא התקדמות בפרויקטים תחבורתיים ביהודה ושומרון.

אני אתן סקירה קצרה על הפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם. יש ועדת היגוי שמתכנסת אצלי פעם בחודש, חודש וחצי ואנחנו שוקלים את הפרויקטים, בודקים את הקשיים ואת ההתקדמות בכל פרויקט ומנסים לפתור את הבעיות הקיימות.

אני מדבר כרגע על מעבר קלנדיה, שם יש לנו שני פרויקטים. אחד זה כביש הנת"צ - נתיב מיוחד לתחבורה ציבורית. הכביש נמצא בעבודה ורוב הסיכויים שעד סוף השנה הכביש יסתיים. יש עוד נושא שאמור להשלים את הנת"צ וזה הנושא של מגרשי חניה מוסדרים לכלי הרכב הפרטיים. בעניין הזה המשטרה, אני מקווה תשתלב, כדי שניתן יהיה לגרור את מי שאינו חונה במקומות הנכונים, כדי שנתיב התחבורה הציבורית יהיה אפקטיבי וייתן את התפוקה שהשקנו בו. זה פרויקט אחד שאמור להסתיים בסוף השנה הזאת.

פרויקט שני גדול זה שיקוע קלנדיה. השיקוע אמור לתת מעבר ממזרח למערב. השיקוע הזה הוא לא רק שיקוע הוא גם הזזה של מחנה צבאי שנמצא שם עם כל הכרוך בכך, הגדלת המעבר ודברים נוספים. מבחינתנו המכרז כבר הושלם, יש קבלן זוכה ואנחנו נמצאים בהליך קבלת היתר בניה, שאני מקווה שיינתן בזמן הקרוב ונתחיל בעבודה של שיקוע קלנדיה, עבודה שתיקח לפחות שנה וחצי. הפרויקט מתוקצב במלואו כך שאין בעיה תקציבית.

שני כבישים בעלי חשיבות גדולה – אחד זה עוקף אל ערוב והשני עוקף חווארה. שניהם כבישים מאוד משמעותיים. עוקף חווארה קצת יותר מתקדם מהבחינה שהיועץ המשפטי ליהודה ושומרון אמור לתת בימים הקרובים חוות דעת סופית להפקעות. כדי לקבל חוות דעת שמאפשרת הפקעה של קרקע פרטית נדרש מאתנו להשיג את החלופות לתוואי הכביש. מדובר בתוואי כביש שאושר למעלה מ-15 שנה אבל מצאנו את החלופות.

התכנון המפורט הסתיים?

כן, התכנון המפורט הסתיים ואנחנו מוכנים לעבודה. זה כביש שיבוצע על ידי משרד הביטחון ישירות, אגף הבינוי, האגף מוכן לסלילה. במקביל לקבלת חוות הדעת התחיל תהליך של קבלת היתר הבניה. ברגע שהיתר הבנייה יתקבל אפשר יהיה להתחיל בסלילה. העיכוב היחיד זה היועמ"ש של איו"ש שאמור לסיים את חוות הדעת של אישור ההפקעות.

מתי צפי למכרז?

לדעתי יש כבר חברה זוכה.

עוד לא היה מכרז. פשוט סגן השר דוחף שזה יתחיל עוד יומיים, ככה זה בדיונים.

אם לא נדחוף זה לא יהיה. אני מעריך שעד סוף השנה נתחיל בעבודות. כביש עוקף חווארה מתוקצב במלואו ואנחנו לא רואים כרגע בעיה תקציבית כך שמבחינתנו ברגע שייבחר הקבלן ויינתן היתר הבנייה, אפשר יהיה להתחיל לסלול את הכביש.

האחד, הנושא הביטחוני, הדרישות הביטחוניות רודדו באופן כזה שמצד אחד לא פגענו בדרישות הביטחוניות ומצד שני העלויות של הדרישות הן יותר נמוכות מהתחשיב הראשוני, כך שהעלות הביטחונית של הכביש לא אמורה להכביד. יש יותר קשים טכניים שנוצרו בעקבות התכנון המפורט. אני מקווה שמשרד התחבורה, כפי שהבטיח, קיבל על עצמו להשלים את העלויות מעבר לתקציב הקיים. הפער הוא בן 30 ל-50 מיליון שקלים שנובע בעיקר בגלל הכניסה לבית הברכה ויציאה, דבר שני, עמדנו על כך שתהיה הפרדה מפלסית באזור מחנה הפליטים אל-ערוב, דהיינו הכביש אמור להיות ארבעה מסלולים, לצאת מצומת גוש עציון עד לאחר מחנה אל-ערוב הוא יהיה ארבעה מסלולים, שני מסלולים לכל כיוון, כשהכביש הקיים היום יהיה מתחתיו. זו הפרדה מפלסית שדורשת עלות יותר גבוהה. היה קושי נוסף בעניין של מעבירי מים, אבל הבעיה הזאת נפתרה.

זאת אומרת שתכנון מפורט של אל-ערוב לא הסתיים?

הסתיים. אל-ערוב וחווארה עומדים אצל היועמ"ש.

גם פה יש בעיה של הפקעות שיועמ"ש קיבל את החלופות האחרות. השאלה המרכזית שיועמ"ש היה שואל הייתה למה נבחר דווקא התוואי הנוכחי הזה, אולי היינו בוחרים תוואי אחר שאולי מבחינה הנדסית הוא יותר קשה.

לא יותר הגיוני לשאול את השאלה הזאת לפני תכנון ולא אחריו?

שאלה לאוצר, הקצוב הראשוני היה 250 מיליון, כמה הולך לעלות עכשיו והאם יש לזה כסף?

לפני חודשיים וחצי הייתה ישיבה אצל קובי ויינשטיין והוא אומר שמתכנסים לתקציב של 250 מיליון. אם יש כל מיני אלמנטים של ביטחון, שמשרד הביטחון יישא בהם.

אלמנטים ביטחוניים לא יוסיפו על התקציב.

במידה וכן, לא משרד התחבורה יישא בהם.

ברור.

הזכרת את מחנה הפליטים אל-ערוב, קיבלתי עדכון מנתי לפני מספר ימים שיש סיכון של הצפת מחנה הפליטים בשל בעיות ניקוז.

טופל.

היו כמה בעיות ניקוז במהלך הדרך שטופלו. זאת לא בעיה כרגע מבחינתנו. שלושה כבישים נוספים: כביש 437 כביש הטבעת המזרחית, העבודה הסתיימה. כבר נקבע מועד לפתיחה. סוכם שהמעבר יאויש על ידי המשרד לביטחון פנים, גם הנושא הזה מאחורינו מבחינתנו.

אני מבקשת להעיר שאני לא יודעת על טקס שנקבע. אני יודעת שאנחנו אחת לשבועיים שולחים מכתב למשרד לביטחון פנים ואני מתקשרת לדני קריבו ושואלת מתי והוא אומר בהקדם ועד היום לא קבלנו תאריך.

הם מדברים על אוקטובר.

אני מקווה שזה יהיה לפני ה-1 בנובמבר כי הכביש כבר היה מוכן במאי. אני רוצה לעדכן שבסוף החודש הקבלן של מוריה יוצא משם.

לא רק זה, אנחנו צריכים לפחות שלושה שבועות להסדיר את הסימונים ואת התמרורים.

המסקנה היחידה מהדברים, שבישיבה הבאה מזמנים את סמנכ"ל בט"פ כרגע זה נשאר באותו סטטוס.

חשוב להדגיש שעבודות הכביש הסתיימו.

נציג המשרד לביטחון פנים בבקשה.

אני יודע שהתחייבנו לרבעון הראשון של 2019. אני יודע גם שהמשטרה רק לאחרונה קבלה את התקנים והיא צריכה להיערך לגיוסים ולהכשרות. לכן מבחינתנו ההתחייבות היא לרבעון הראשון של 2019.

אני יודע שלא כך. מדובר על הרבעון האחרון של 2018. תבדקו את זה.

מכיוון שאיתן בחטיבת התקציבים של הבט"פ הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. קחו את זה בחשבון, הרבעון הראשון של 2019, הלוואי ונעמוד בזה.

צריך לקחת בחשבון גם עלויות אחזקה כי אם הקבלן יוצא, נגמר הכסף בפרויקט הזה. כל נושא הביטחון זה משהו שמשרד הביטחון לקח על עצמו.

היה שם הר זבל, היום הקבלן שומר על המקום. ברגע שאנחנו מוציאים את הקבלן, מישהו יצטרך להיערך לפחות עם 6 מיליון שקל לפנות את זה.

אין בעיה לסגן שר הביטחון מי ישמור שם על המקום כדי שהר זבל לא יהיה שם שוב. שתי כיתות מחטמ"ר בנימין.

הכביש האחרון הוא כביש בית אריה עוקף לובן. הכביש מתקדם מאוד מבחינתנו. הועברו כבר שני מיליון שקלים כדי להשלים את התכנון המפורט. התכנסנו לסכום שגם משרד השיכון משתתף בהשלמת קטע מס' 5 שהיה חסר כדי להשלים את הכביש לחיבור באזור עופרים. הגשנו דרישה לאוצר כדי להעביר את ה-74 מיליון האחרים. ביקשתי השלמה, כמה מ-18, כמה מ-19, זה יגיע בימים הקרובים ומבחינתנו אנחנו ניגשים עוד מעט לעבודה.

השבוע יאשרו סופית.

אבל יש קטעים שמוכנים לעבודה?

יעבירו את הכסף ונלך לעבודה.

לתכנון מפורט או ליציאה למכרז?

לתכנון מפורט. הכסף עוד לא עבר למכרז. יעבירו את הכסף, נצא למכרז. הכדור אצלכם.

הוא לא קיבל את הפניה? זה אצלך, אלי.

שני מיליון שקל לתכנון מפורט, תדאגו שיגיע.

זה כבר עבר, זה כבר אצלנו.

מי המתכנן?

זה ייסגר ביום רביעי.

ואז זה יעבור לישראל. כמה זמן תכנון מפורט?

בין ארבעה לששה חודשים.

עד רבעון ראשון 2014.

אבל סיכמנו שמתחילים עבודות בקטעים שאפשריים.

סגן שר הביטחון אמר שיש קטעים שאפשר להתחיל לעבוד עליהם במקביל, בהם סיימנו תכנון מפורט. אם יועבר כל הכסף, מתא למכרז ונתחיל לעבוד במקביל.

יש קמ"ט שיגיד אם זו הדרך או שהכול ביחד.

נעשה שם מהלך חכם. עדיין אין מתכנן, לכן זה לא ראוי שנרחיב. יהיה מתכנן, תהיה פגישה, נעשה סטטוס ונרוץ. תכנית האב שהציגה אושרית זה נושא אחד מתכנית חומש.

יש את הרחבת כביש המנהרות בגוש עציון, כביש 60 שכולנו מכירים, שמתחלק לשלושה מקטעים: המקטע הצפוני צריך לצאת למכרז בסוף שנה. המקטע הדרומי יצא למכרז באמצע 2019 ולאחרונה תקצבנו את המקטע השלישי שזה מחוסן עד הישוב אלעזר ונוספו לזה 22 מיליון לתכנון. כל הפרויקט הזה ביחד עתיד לעלות כמיליארד ₪ שזו הכפלה לדו נתיבי דו צדדי.

גם על זה היה דיון אצל סגן השר והוא ביקש למתוח את זה עד אלעזר כי אין היגיון לעשות דו ולרדת - - -

בנוסף, במסגרת תכנית אב איו"ש נבדקת אפשרות לחניוני חנה וסע, אחד ליד חוסן ואחד ליד הישובים היהודיים באזור, אלעזר או אפרת צפון. כמובן רק שתסתיים התכנית נדע להגיד באופן מדויק איפה כדאי מבחינת ביקושים, מבחינת ביטחון ואלמנטים נוספים.

יש עוד סדרה של כבישים שאנחנו עוסקים בהם ברמת התב"עות, שנמצאים אצל יועמ"ש איו"ש בלשכת התכנון כדי לסיים את הכנת התב"ע באותם כבישים. למשל כביש 45 שאמור לצאת משער בנימין, להתחבר ל-443 כך שכל מי שמגיע מאזור צפון בנימין והשומרון ורוצה להגיע לשפלה, יוכל להשתמש במעבר קלנדיה ולהתחבר ל-443.

כביש 375 צור הדסה, הרחבה של הכביש. אנחנו משלימים את ההרחבה כדי שהכביש יהיה כפול, ארבעה מסלולים. כביש 3742 מגבעות לביתר, כביש שמחויב במציאות, אמור לסגור את החלק המערבי של אזור גוש עציון. זו סדרת כבישים שאנחנו עוסקים בתב"ע שלהם כרגע. ברגע שהתב"ע תהיה מאושרת אנחנו נתחיל להתקדם אתם. כביש נוסף הוא 4431 מודיעין עילית, זה כביש שאמור לצאת מהחלק המזרחי של מודיעין עילית או דרך נוספת שאמורה לתחבר לצומת מכבים רעות כדי להשלים את היציאה ממודיעין עילית. זו אולי אחת הערים עם הגידול הגדול ביותר במדינת ישראל, כמעט כל יום נולדת שם כיתת בית ספר. לכן, מעבר לזה שאנחנו עוסקים בהרחבה של הכביש מלפיד עד הכניסה למודיעין עילית שהיום זה כביש 446, בנוסף אנחנו כבר מתכננים יציאה נוספת ממודיעין עילית, יציאה מזרחית שאמורה להתחבר לצומת מכבים רעות. הכביש הנוסף זה כביש 505 מתפוח למגדלים שאמור גם הוא להתרחב, התב"ע העבודה, אני מקווה שהיא תאושר ונוכל להתקדם בתכנון.

תודה. אנחנו עוברים הלאה.

לפני כן, כשהיית ראש מועצה ביקשת ממני פרויקטים ואנחנו אמרנו לאט לאט, נבנה את הכול ונגיע. הגענו. אפשר להקריא הכול כדי שיהיה קצר, כי זה המון.

תביא לי עותק שיהיה מולי. - - - אדם, סיום ביצוע?

אוקטובר פתיחת המנהרה, סוף שנה סיום ביצוע.

446?

446 בתכנון מפורט עד סוף השנה. אני מעריך שיסיימו תכנון מפורט ברבעון שני. חייבים לעשות הליך הפקעות והיתר בניה. שני הדברים האלה לפני חציון לדעתי לא יגיעו לסיום. יש בעיה עם יועמ"ש, אין לו תקנים, אנחנו נלחמים על זה.

סגן השר, אני שומע את הסיפור הזה כבר הרבה שנים. הלאה, כביש 55?

מנווה ימין עד קרני שומרון - השלמה של שני נתיבים, עושים עכשיו תכנון מפורט ותב"ע בקטע מסוים, זה אומר שאנחנו עובדים במקביל גם על תב"ע וגם על תכנון מפורט בנתיבי ישראל. כשתקציב לביצוע כבר קיים בנתיבי ישראל. את התב"ע עושים עד כביש 60, עד קדומים. השר נתן הנחיה במדיניות שלו קודם כל לעשות הסדרה לכל הכביש כדי שיהיה חוקי. אז השלב הזה של התב"ע הוא מנווה ימין, משלימים תב"עות עד כביש 60 אחרי קדומים. כולו יהיה סטטוטורי.

במקביל, תכנון מפורט וביצוע, תקציב כבר בנתיבי ישראל, מנווה ימין עד קרני שומרון, השלמה לדו נתיבי. אני מעריך שברבעון השני. כביש 437 אדם-חיזמה יש פה שלוש תב"עות, אחד בירושלים ושניים באיו"ש. שלושת הקטעים האלה מקודמים על ידי מוריה במסגרת תב"עות. אחד הגיע, שניים עדיין בהשלמות.

מתי התב"עות האלה להפקדה?

לדעתי בחציון הבא. תב"עות זה הליך מורכב ולא פשוט.

עד אפריל 2019?

כן, אבל שוב, אין לנו תקציב שאנחנו בלחץ, כי כמו ב-55 שיש תקציב לביצוע. אל תשכח שאתה בהליך של תב"ע, יהיו התנגדויות, לכן אני אומר שזה לא תלוי בי.

אבל אם הוא לא יהיה להפקדה גם לא תהיינה התנגדויות.

בחציון הבא לדעתי שלושת הקטעים יסתיימו ויכנסו להפקדה.

437 לא הוגדר כמוקד סיכון, ניתן לו תקציב והוא נתקע.

זה משהו אחר.

בגלל שמנהל אזרחי לא התקדם, בגלל שליועמ"ש חסרים תקנים. תירוצים.

אנחנו מתעדפים קודם כל את מה שיש תקציב לביצוע כי זה מה שחשוב לנו.

לצערי רק בתקופה האחרונה היו תאונות קשות בציר הזה של אדם-חיזמה ואני חושב שכן צריך לתעדף. יש את הירידה הקשה מענתה לכיוון המישור בעיקול.

זה כביש נוסף. נגיע אליו גם. מה לגבי נת"צ דוכיפת, מתקדם?

היו עיכובים לאור תלונות של תושבים, לכן הצפי כרגע הוא רבעון ראשון של שנת 2019. היה אמור להסתיים בסוף שנה הזאת אבל היו עיכובים.

כביש 935. גוש תלמונים 443.

עדיף שלא אענה. זו גם תשובה. אני לא מכיר פרויקט כזה.

אז תכיר.

אני יודע שהיה בבג"ץ

אז אנחנו צריכים שתכיר. 578 שייך לתכנית אב אני מוריד אותו מהשוטף. כביש 375?

דברתי עליו.

סליחה, 465 משטרה בריטית עד ביר זית.

כביש 465 עושים מכביש 60 צומת המשטרה הבריטית עד 446 השלמת תב"עות, כולל העוקף שעופר עושה, הוא בצו, כנראה נכניס אותו גם לתב"ע.

מה לוחות הזמנים שלו מקידום להפקדה? מי מתכנן אותו?

נתיבי ישראל. אני אקריא לך לפי פרויקטים: הסתיים ביצוע בצומת אלון, צומת פסגות, צומת בית חגי מזרח, מחלף לטרון.

אני מבקש כבישים.

בביצוע: צומת בת עין, צומת אלון שבות, צומת אדומים. אני רוצה להודות לך, להודות לסגן השר, אפשר לראות את הבקיאות של סגן השר שזה מדהים. כולם נותנים יד לזה, ראשי מועצות, נתיבי ישראל, השר שלי כמובן. בנינו את זה בצורה מאוד חכמה שקודם בונים את התשתיות, האחזקה, הבטיחות, עוברים למוקדי סיכון, עכשיו יצאה תכנית חומש ובתוך תכנית החומש גם תכנית האב.

במסגרת תכנית החומש יש חמישה פרקים: פרק אחד זה תחבורה ציבורית, שזה חניונים. כמו שאתם יודעים אנחנו מקדמים בגוש עציון, את מיתר סיימנו, בנימין בסיום, מחלף אורנית מסתיים, בית"ר עלית ביער האנגלי מקדמים עכשיו מסוף שיסעו משם אוטובוסים ראשונים עם גז. זה פרק אחד של תשתיות תחבורה ציבורית כי ממוגני הירי עולה למדינה כל כך הרבה כסף, כך שחסכנו גם לאוצר. גם בחניות וגם בכבישים, אם יש תחבורה ציבורית, זה הפתרון.

לגבי כבישים, יש פרק שני שהוא תאורות. פרק שלישי זה מוקדי סיכון ופניות שמאליות, זה פרויקט. בתוך זה לקחנו רשימה וכתבנו סטטוסים מה בוצע ומה בביצוע. זה מה שאקריא.

רק תתחיל בכבישים ולא בתאורות.

כבישים: הסתיים צומת אלון, צומת פסגות, צומת בית חגי מזרח. מחלף לטרון הסתיים. תכניות בביצוע: צומת בת עין, צומת אלון שבות, מחלף אדם, צומת מעלה אדומים, צומת אבני חפץ, צומת יקיר הגדולה, צומת גבעת אסף וצומת גבעת זאב.

צומת אבי חפץ הפנימי, קטע חיזמה כביש אדם, 437 שידבר עליו נאג'י, חסר שם תקציב להיכנס לביצוע. צומת שילה, צומת בית הערבה, צומת המשטרה הבריטית, צומת בית אריה עופרים, צומת רימונים – כל אלה בתכנון, אני לא מתחייב על ביצוע. צומת רימונים קטע עוג'ה, קטע רחלים, תפוח, קטע נווה יאיר חלמיש וצומת ברוכין.

אתה מערבב צמתים עם כבישים.

מוקדי סיכון זה גם דרך וגם צמתים.

מה עם צומת עלי?

אני הקראתי מה יש. מה שאתה רוצה זה משהו אחר.

זה לא מה שאני רוצה, זה מוקד סיכון שנהרגו בו אנשים.

אמרה נכון אושרית, שלא כולם מוקדי סיכון, בדקו אותם, מצאו ש - - -

גם על צומת שילה?

לגבי צומת שילה, עכשיו נעלה אותו בחומש, עשינו עבודה של מיפוי כל התאונות משנת 2017. ברשות לבטיחות אמורה להתקיים דיון בימים הקרובים.

אתה יודע מתי צומת שילה הייתה בתכנון? לפני שבע שנים.

נכון, אבל מאז לא היו תאונות. הגענו לביצוע: נת"צ קלנדיה זה פרויקט - - -

למה זה לא מופיע שיש הרוגים בברוכין? למה זה לא מופיע?

יש בברוכין.

יש, התחיל לעבוד.

ואיפה צומת עלי?

לא אמרתי שיש צומת עלי. נת"צ קלנדיה בשלבי סיום. הנת"צ מתוקצב כפרויקט תחבורתי, תכניות שלי, גם השיפוע. החניון שאתה מדבר עליו זה הנחית רמ"ה לתת פתרון לחניונים לתח"צ.

צומת אדורה, צומת תלם, צומת שילה, צומת ארגמן, צומת יפית, צומת רימונים, צומת אבנת, צומת עינת וצומת ברוכין. כל אלה הסדרה של פניות שמאלה. לגבי צומת שילה, הוא בתכנון.

כביש 3 לטרון עד מודיעין, כביש 465 מכביש 60 עד 446, כביש 55 מנווה ימין עד כביש 60. 437 מצומת אדם עד כביש מספר 1 כולו. כביש 60 ממיתר עד תפוח, השלמה של כל התב"עות. בנוסף קיימות 6 תב"עות שאמר אותם סגן השר, שמקודמות על ידי משרד השיכון.

באיזה סטטוס נמצא כביש 60 ממיתר עד תפוח?

עדין בתכנון של תב"ע. מינו פרויקטור, מינו צוות מתכננים, עובדים על זה.

מה לוחות הזמנים שנתנו לו?

אני לא יכול להעריך. ייקח להם לפחות רבעון ראשון של ינואר להגיע אלינו. הם חייבים לעבור בכל מועצה לקבל את כל התב"עות, זה איסוף חומר סיזיפי וקשה.

אם היית אומר רבעון ראשון של 20, הייתי מאמין לך. אם אתה אומר רבעון ראשון של 19, אני לא מאמין לך.

אמרתי יגיע אלי בפעם הראשונה לראות סטטוס ברבעון 19, אני לא אומר שיגיעו לפני. לגבי תכנונים, תכנון מפורט בביצוע: בית אריה, חווארה, מנהרות תכנון מפורט. סגן השר דיבר על הדברים האלה והייתי מעדיף לא לחזור על הדברים שלו.

כביש 446 יש תקצוב לביצוע ב-2019?

מלפיד עד מודיעין עלית יש תקציב - - -

אני רוצה לשמוע מהאוצר.

לא שמנו תקציב עדין בגלל שהם עדין לא שם.

עוד לא גמרנו תכנון אפילו.

אז יש תקציב ביצוע.

ואמר את זה איש אוצר.

עקרונית התקציב אושר.

בנוסף לזה אנחנו עובדים על כביש 90, סיימנו את מעביר המים, שזו ממש מנהרה עם קונסטרוקציות. עשינו ביטב, סיימנו ב - - - ובימים האחרונים התחיל בקדרון. זה אומר שגם בכביש 90 אנחנו מוודאים שלא יהיה סגור בחורף.

בנוסף לזה עשינו עוד כמה דברים מעניינים, כל אלה שטעו בווייז לכיוון A הוצאתי תמרורים חדשים. שילבנו אותם איפה שהווייז אמר שטועים ומרגע ששמנו אותם לא שמעתי על מישהו שטעה. היה אחד בקלקיליה שהכניסו אותו בכוח, לא קשור אלינו.

פרויקטים של תאורות.

לא קיבלנו תאורות מביטחון. יש לנו שני סוגים, אחד זה על בסיס ביטחוני. אני חייב לומר את האמת, כשיורים, אני לא יודע ללכת לסגן השר ולהגיד לו שייתן לי תאורה, הוא לא עוזר לי. היה פה קרב סיזיפי, מאוד לא פשוט, של תאורות ביחס לנפח תנועה על פי מדדים תחבורתיים בתקציב המוגבל שיש לנו. אז אני לא מדבר על הביטחוני, שמי שמכיר את התקציב, אם הוא קיים, אז שירחיב. יש רשימה של משרד הביטחון.

מה זה נפח תנועה?

נפח תנועה זה אומר תאונות ונפח תנועה בכביש. ככה מתעדפים תאורות. אמרתי בפתיחה שיש שני סוגי תקציב, אחד מבוסס ביטחוני והשני תחבורתי.

לי אמרו שלכסף אין ריח. בסוף יש פה החלטה של מדיניות. הוועדה הזו קיבלה החלטה להעמיד את התאורה בין בית חגי לבין עתניאל בסדר עדיפות עליון.

תרשה לי להעיר הערה חריפה לשר שלך. בפרויקטי התאורות יש שינוי בתעדוף מפעם לפעם. אני אוגר את הטבלאות גם מפעמים קודמות ולא כולם לפי סדר עדיפויות לא ביטחוני ולא תחבורתי, אינני יודע מה סדר העדיפויות.

עוד לא קבענו אותו. משרד הביטחון קובע אותו.

הפרויקטים של התאורה מוכנים לביצוע והתכנון תלוי תקציב יש לי מנובמבר 2017. יש פה שינויים בחלקם ויש דרישה חד משמעית של הוועדה כבר למעלה משנה. הוועדה הזאת סיירה בראשות חבר הכנסת אבי דיכטר בקטע בית חגי עתניאל ועמדה על כמות ההרוגים מטרור, גם על כמות תאונות, גם על מצב הכביש בקטע של 60 דרום ממרחב בית חגי לעתניאל ועד מחסום מיטב. מאז, שנה וחצי, אנחנו מחכים.

גם אני מחכה לזה. אני רוצה את זה. רק אם אתה זוכר, תקציב תאורות בא ממשרד הביטחון לנתיבי ישראל, הוא לא בא ישירות אלינו. אנחנו לא קבלנו לתאורות. הכנו תכניות ב-67 מיליון שקל, הן מוכנות, אבל לא קבלנו את התקציב לתאורה. כך שהתכנון בוצע, ההנחיה שלך בוצעה, התקציב הביטחוני לביצוע לא הגיע. אם כבודו יודע לפנות לאוצר ולהגיד לי מתי, אני אגיד לך גם מתי יתחיל.

יתרה מזאת משרד הביטחון בית חגי-עתניאל, סך הכול עלות קבלנית 3 מיליארד, זה כנראה כל הכביש.

משרד הביטחון שם מיליון שקל לתכנון.

קילומטר עולה מיליון שקל עם הכול.

רק התאורה 11 מיליון שקל. הוועדה קבעה שזה סדר עדיפות עליון, 23 הרוגים ב-23 שנים, אין ציר דמים ואין ציר מוות יותר גדול מאשר הציר הזה.

אני מבקש להתקדם הלאה. אם אפשר להתייחס לזה שמשרד התחבורה זורק את האחריות למשרד הביטחון.

לפחות לגבי בית חגי-עתניאל, משרד הביטחון נתן מיליון שקל לנת"י לתכנון.

בוצע.

התכנון עוד לא הסתיים. התכנון אמור להסתיים ברבעון הראשון של 2019.

התכנון אמור להסתיים בעוד חודש, בספטמבר של השנה הזאת.

אני חי מפיו של מנכ"ל נת"י, אם הצליח לצמצם, כל הכבוד לו.

הייתי בישיבה עם העובדים שלו ואמרו לי במפורש שהתכנון מסתיים בספטמבר. מישהו החליט לומר את האמירה הזאת שהתכנון נדחה כדי לדחות אולי את התקציב. בוא נדבר לא על נפח תנועה אלא על נפח של מתפקדי ליכוד ואולי לפי זה קובעים את מה שקובעים.

כידוע לך אני לא מתפקד ליכוד ואני לא מתעסק בזה. מנכ"ל נת"י בישיבה אתי הודיע לי שהתכנון של בית חגי-עתניאל יסתיים ברבעון הראשון של 2019. אם הוא הצליח להקדים את התכנון, אני יכול רק לברך אותו. מעבר לזה אין לי מה לומר.

אני רוצה לצטט הודעה שקיבלתי מעמית רפואה, שהוא האיש שממונה על הרשויות בנת"י. שאלתי אותו מתי הוא מעריך את סיום התאורה? הוא ענה לי במהלך 18 ליוני, לכל המאוחר חודשיים עד שלושה.

אנחנו נסיים את הוויכוח הזה באחת מההגדרות. עד סוף הישיבה לא אעבור לסיכום של כל פרויקט ופרויקט, רק נסכם אותו בכתב כדי להפיץ אותו, שנתקדם. הכביש הזה מופיע בשני הסיכומים, גם של הישיבה הקודמת וגם לפניה, אפשר להצמיד את זה לזמן שהיו הרוגים מפיגועים שם. אז רצה יושב-ראש הוועדה אבי דיכטר להגיע לשם והיה הסיור. מיליון שקל לתכנון לא יביאו את הכביש לגימור. קחו את זה לתעדוף. אני אומר את זה גם לכם משרד התחבורה. לא לחינם הערתי משום שזה לא מבוצע. הנושא של תאורת כבישים, אני לא רואה את סדר העדיפות שהוא לפי נפחי תנועה.

זה נכון כי סגן השר אומר שמנכ"ל נת"י היה אצלו, מי שמכיר את מנכ"ל נתיבי ישראל יודע שהוא "שופל". אומר לך ראש המועצה שבדק סטטוס ואפילו מסיימים את זה יותר מהר מהעדכון. זה אומר שאנחנו בבליץ של כמה שיותר מהר לסיים ולהתכונן למצב שכשיהיה תקציב לביצוע, ניכנס.

אבל יש תקציב לביצוע, הוא פשוט הוסט שלא בהתאם לחוות הדעת של גורמי הביטחון.

אני מודיע לך ושלא יעבדו עליך, נתיבי ישראל קבלו מייל שכל התקציב שהועבר אליכם, במידה ותשנו, לא תקבלו את הכסף. אז תדע לך שזה בא מסבירסקי, מייל כזה שאומר שלא יקבלו אגורה אם יעשו משהו אחר, אלא יפעלו לפי הרשימה שלו. ראיתי את המייל הזה וגם קיבלתי אותו.

זה לא בא מסבירסקי, העליתי את זה לסבירסקי והוא אמר לי במפורש שמי שקובע את סדר העדיפויות זה שר התחבורה.

זה שקר. יצא מייל מסבירסקי כי ביקשנו לתעדף משהו אחר. סבירסקי כתב לחשב של נתיבי ישראל, אם ובמידה אתה תבצע משהו שלא על פי הרשימה, לא תתוקצב.

בדיון הבא להביא את נוחי מנדל שנכנס לתפקידו לפני שבוע. סבירסקי צריך להודות לו פה בוועדה, הוא עשה הרבה מאוד דברים אבל סיים את תפקידו אחרי שנים ארוכות. איש בית השיטה שבעמק, סייע להתיישבות בכל הארץ, ממטולה עד אילת, גם ביהודה ושומרון.

אני מסכם ואומר למשרד התחבורה, הוועדה פה עמדה על זה שקטע כביש 60 בית חגי-עתניאל צריך לקבל עדיפות. זה בעצלתיים. אם עכשיו נמצאים בתכנון ואם ב-2019 עוד לא יודעים אם יתוקצב, למה מחכים? לעוד הרוגים? כמו שאושרו 400 יחידות דיור באדם מתוך תב"ע של 1090, למה מחכים? להרוג הבא שיאשרו עוד 400?

אני מתנצל, אבל אני צריך לצאת.

תודה רבה לסגן השר על כל העבודה שמקדמים במשרדו. נעבור למעברים. נשמח לשמוע גם דיווח שלכם על עוטף ירושלים, שלא זכינו לשמוע בפעם הקודמת. כל מה שתדעו לומר לנו בנושא עוטף ירושלים 39, 45 בתפיסה כוללת, נשמח לשמוע אם יש לך מה להוסיף. בפעם הבאה נזמן גם את סמנכ"ל רמים, זכינו לראות את המתפ"ש, בישיבת מעקב הבאה שתעסוק במעברים נבקש לשמוע את כל הסטטוס של תכנית אב להעברת המעברים למשרד הביטחון בעוטף ירושלים. רס"ן עמוס זוארץ בבקשה, נציג מתאם הפעולות בשטחים, ראש תחום מעברים בבקשה.

לפני כן, יש לנו סרטון שהכנו שאנחנו מבקשים להציג (מציג סרטון על המעברים באיו"ש).

אתם רוצים להוסיף? יוחאי בבקשה.

אני רק אומר במשפט שנעשים מאמצים לאורך השנים, אבל העבודה שמדינת ישראל קבלה החלטה להוסיף פועלים מידי שנה, כ20%-30% יותר, אנחנו נמצאים במקום שתוספת הפועלים לא מאפשרת את מה שקורה שם. חייבים לעשות את זה והפתרונות חייבים להינתן. הפתרון לטווח הארוך לפי הבנתי הוא ההפרדה בין כלי רכב לבין אנשים, הדבר הזה נתמך גם על ידי הצבא, גם על ידי המשטרה. צריך עד אז לייצר פתרונות ביניים כדי לאפשר חיים. אשמח אם תשמעו את התושבים.

שמי משה, תושב טנא עומרים. אני רוצה שתנסו לדמיין לעצמכם נהגת ברכב עם שלושה ילדים, מגיעה למעבר כ-50 מטר מהמחסום, מאות פלסטינים מצד ימין, רכבים חוסמים את הרכב מצד שמאל, לא ניתן להגיע למחסום ומדובר ב-50 מטרים בלבד שצריכים לעבור עד המחסום כדי להגיע למחוז חפצנו אם זה באר שבע או חזרה לישוב. אותה נהגת נועלת את הרכב, מסתכלת ימינה ושמאלה ולא רואה לא שוטר, לא חייל ולא אף אחד שיכול לבוא ולעזור לה בשעת מצוקה וכל מה שהיא מחפשת זה פתח כדי לצאת מהגיהינום הזה. זה מה שאנחנו עוברים כל יום בשעות החזרה של אותם פועלים.

שמי ליבה שפירא, תושבת טנא עומרים. אני אציג לכם קטע קצר מהנסיעה שאמורה לארוך עשר דקות, למשל כשאני צריכה לצאת עם הבת שלי למיתר. עברתי חצי מהנסיעה ונשארו לי עוד כשני קילומטרים. אני מתקרבת, יש אלפי פלסטינים ומכוניות שמקיפים אותי ורוצים לעבור. חלקם דופקים לי על פח האוטו כדי לסמן לי לעצור או להתקדם. ישר אני נועלת את הדלתות, עוד לא התקדמתי לכיוון הפקק, אבל עוד לפני, מכוניות נוסעות לכיווני בנתיב שלי, הפוך מכיוון התנועה. אני בורחת לשוליים וגם שם יש נתיב נוסף של מכוניות. כך אנחנו כחצי שעה. מכונית יוצאת מהחניון וחותכת אותי ימינה. היא יודעת שאני חייבת לעצור כי אם לא היא תתנגש בי. אז אני מפחדת ועוצרת אבל אז עשרות מכוניות נכנסות ואני מבינה שאין לי ברירה ואני חייבת להיצמד למכונית שלפני ומתפללת שאף אחד לא ייכנס בי עם הרכב ושאני לא אצטרך לצאת החוצה עם כל הפועלים.

אחרי כמה דקות אני מתקדמת, הנסיעה אורכת כשעה, כמה פועלים מציצים לי לתוך הרכב ומסתכלים עלי בצורה מאוד מטרידה. אין לי מה לעשות, אני לא יכולה לנסוע לא אחורה ולא קדימה אז אני מנתקת קשר עין כדי שאולי הם יתקדמו. מחפשת משטרה או צבא ולא מוצאת אף אחד. מתקשרת למוקד ואומרים לי שהבעיה ידועה ויש שם משטרה. אחרי שעה, כשאני עוברת את המחסום זו תחושה של הקלה ואני בוכה שעברתי את זה בשלום. זו המציאות היום יומית שלנו. אנחנו מעדיפים לא לצאת, כמו בעוצר, כדי לא לחוות את החוויה הזאת. אנחנו מבקשים שתפתרו לנו את זה.

זה משהו חדש או שכבר שנים זה אותו דבר.

אני גרה בטנא עומרים שנה וחצי, אני יכולה להגיד שבשנה האחרונה הבעיה החריפה בצורה מאוד משמעותית. בחודשים האחרונים עוד יותר.

כמות הפועלים גדלה והתשתית נשארה אותו דבר. הוסיפו עכשיו עוד מגרשי חניה אבל עדין זה הולך ומחריף. צריך לנסות לדמיין מגרש ספורט עם 12,000 אוהדים שיוצאים משער אחד ואתה צריך לעבור את זה יום יום במשך שעתים. אם הם היו אוהדים שאוהדים אותך, אז מצוין, אבל ברגע שהאוהדים האלה לא אוהדים שלך אלא בקבוצה המתחרה, נראה אותך נכנס לשם.

אני רוצה להוסיף שבפעמים הראשונות הייתי היסטרית. לצערי הרב התרגלתי למצב ואני לא רוצה להתרגל למצב, פיתחתי עור של פיל. אני לא רוצה להתרגל למצב הזה ולהגיע ליום שנאמר שהכתובת הייתה על הקיר. אני מדברת הן בטיחותית והן ביטחונית.

מי נמצא מבין הגורמים משטרה? מתפ"ש?

שמי דניאל אגם, סגן מפקד תחנת יהודה, ממלא מקום של מפקד התחנה. התחנה הוקמה ב-1 לינואר כחלק מחיזוק המשילות וב-2 ליוני היה טקס רשמי של פתיחת התחנה. היום נפתחה תחנה, יחידה טריטוריאלית שמחזיקה אחריות ממעבר מיתר בחלק הפנימי עד מעבר תרקומיא וכוחות שיטור של התחנה פועלים באזור. אנחנו יחידה בהרצה שפועלת בשטח עם אחריות טריטוריאלית. התחנה עצמה נמצאת בגבעת האבות בחברון, קריית ארבע. יש לנו גם שיטור קהילתי ומש"קים שפרושים במועצות, אבל התחנה עצמה נמצאת בגבעת האבות.

מבחינת הפעילות במעברים, מיד כשנכנסנו לתהליך ההקמה מבחינת הגדרת היעדים, כחלק מהיעדים קראנו למבצע מעבר בטוח. סמנו גם את מעבר תרקומיא וגם את מעבר מיתר כנקודות תורפה של הגזרה, בהם יש המון תלונות שאנחנו מקבלים על פי ניתוח של 100 וגם של מוקד 4 שמגיעים אלינו בשל העומסים.

ערכנו מפגש בישוב יחד עם מפקד החטיבה שלמעשה הוא הריבון בשטח, גם מפקד המרחב, ראש המועצה ואנוכי היינו שם. דברנו על כל הפערים שעולים, על כל מה שמעלים התושבים, נתנו תעדוף מבחינת הפעילות ועשינו ניתוח של שעון חיים של המעבר. מבחינת המשאבים, הם הוקצו לטובת המעבר כדי לתת מענה בפיקים שעליהם מדברים התושבים ואנחנו רואים אותם גם בשטח. מבחינת היכולת והמשאבים, אנחנו נותנים מאה אחוז יכולת, זו תחנה שיכולה להעמיד יכולת בכל זמן נתון כדי לתת מענה למעבר.

כמה שוטרים יש?

כל מעבר מקבל תעדוף בימים א,ג,ד, ו-ה', זה משתנה בין שתי ניידות לכל מעבר כזה. בשעה 17:30 כדי להעצים את הפעילות ואת היכולת שלנו, כדי שנוכל להתעסק בהכוונה, אנחנו משלבים שם כוח של חטיבת יהודה שמסייעים באבטחת הפעילות. ב-17:30, בכל מפגש כזה אנחנו מקיימים תדריך משותף ומתפרשים בשטח לקראת השעה 16:00. חשוב לזכור שבמדיה ויכנס אירוע חריג שיצריך מענה מידי, הניידות מוסטות לטובת הסיפור.

הבלגן הגדול הוא כל יום בין 16:00 ל-18:00?

זה הפיק.

הפיק הגדול הוא ב-04:00 בבוקר. רוב המסה עוברת עד 06:00 בבוקר. מ-06:00 בבוקר עד 08:00, 08:30 שאלה שעות שהאוכלוסייה היהודית יוצאת לעבודה או ללימודים, אנחנו עדין מתמודדים שם עם בערך עוד 4,000, 5,000 פועלים. החזרה בצהריים מתחילה ב-15:00 כשהמסה העיקרית היא בין 16:30-17:30.

בין 16:00 ל-18:00 אנחנו גם ממקדים את הפעילות. בבוקר אנחנו נותנים אכיפה של ניידת. עשינו ביום חמישי האחרון מפגש עם המח"ט היוצא, המח"ט הנכנס ועם ראש המועצה - - -

למה רק ביום חמישי האחרון? זה כבר עניין של שנה.

הנושא של יום ראשון זו הסיבה שכל הזמן יש הוספת היתרים ויש עומסים שהולכים וגדלים על המעבר. כך שהנושא שהיה בפברואר 2018 אינו רלוונטי למה שיקרה היום וגם למה שיקרה בעוד חודש.

20% זה המספר שקיבלנו מרמים בעליה משנה לשנה.

אני נותן להם את המספרים.

אז לשיטתך, השאלה למה מתפ"ש נותן עוד 10% כל שנה אם התשתית מתאימה עדין למינוס 400%?

אני אתייחס לזה.

הפעילות קיימת, אנחנו מכירים ונמצאים שם וכמובן המענה המשלים חייב להיות הנושא של התשתיות כי המצב ילך ויחמיר.

מדוע התחנה שצריכה לתת מענה לכל דרום הר חברון נמצאת במקום של המפקדה בחברון עצמה ולא במועצה או במקום יותר דרומי?

במועצה יש שיטור קהילתי, יש שוטר קהילתי יחד עם מתנדבים. יש יחידות קצה כמו שאמרתי.

היא נותנת מענה עד צומת הגוש, הוא אחראי בעצם מצומת הגוש עד דרום הר חברון.

אני אתקן, אני נותן רק מצומת העוקפים, כביש 35-60 מצומת העוקפים עד למעבר מיתר, כל החלק הדרומי.

מוריס חן הוא מפקד מרחב והוא אחראי על שתי תחנות: תחנת גוש עציון ותחנת יהודה. הוא אחראי על כל מעללי השטח מצומת העוקפים. כך זה שהוא אומר לך שיש לו שתי ניידות שנותנות מענה, נכון שהוא מקצה שתי ניידות שיתנו מענה, אבל לא בהכרח בזמן אמת הן נמצאות - - -

אתה קצין תנועה של כל איו"ש?

אני קצין תנועה של כל יהודה ושומרון.

כמה ניידות יש לך לכל איו"ש לעומת מחוז אחר?

כשהתחלתי את תפקידי היו 11 ניידות היום אנחנו עומדים על 18 ניידות. גם מבחינת כוח אדם עלינו.

כמה יש במחוז צפון?

אני מאמין שיש להם כמעט פי 1.5 לעומת יהודה ושומרון.

כמה יש במחוז דרום?

אותי דבר. בחישובים לוקחים בחשבון את כל הפרמטרים. לא נשכח שפה הריבון הוא הצבא שגם מסייע לנו רבות. אנחנו מקבלים מהצבא לצורך החטיבה, רמ"ט פיקוד מרכז עופר וינטר וגם מהצבא רואים את הבלגן ונותנים לנו.

הנושא עלה בדיון בלשכת השר לאחרונה. אם אוכל להמשיך את דברי, כשהתחלתי את תפקידי היינו 54 שוטרים, היום אנחנו כמעט 104 שוטרים, הכילו את כמות השוטרים והניידות בתחומי יהודה ושומרון. רק השבוע עלינו בעוד ששה תקנים. בתחילת 2019 אנחנו עולים בעוד ששה תקנים נוספים. אנחנו מקבלים עוד שלוש ניידות לאכיפה. הנושא של האכיפה והעצמת - - - בצירים הבין עירוניים הוא על הפרק בתחום יהודה ושומרון.

כמה כבישים בין עירוניים יש בצפון ביחס לאיו"ש?

השאלה של ישראל אבל אני חייב להתקדם הלאה, אנחנו נציב את זה כיעד לפעם הבאה ונזמן את סמנכ"ל בט"פ. אנחנו נשווה מחוזות ואתגרים. אני נלחם בשביל משטרת ישראל גם בצפון וגם במזרח ירושלים וגם במקומות אחרים, אני מודה על זה שאמרת שהוכפל, אבל זה עדין אינו מספק.

שאלת אותי ואני עונה לך בצורה הכי הוגנת, אם אתה שואל אותי, ה-18 ניידות לא נותנים בראיה שלי מענה מספיק. זה מענה מזערי לבעיות השטח.

המשפט האחרון שלך מצוין כמשפט מפתח למל"ל. אנחנו נלחמנו וכעת סוף סוף אושרו השוואת תנאי שכר שוטרים ממזרח ירושלים לשוטרי יו"ש, שהם חזית קדמית וליו"ש יש לפניהם גם חיילים והיה להם שכר נמוך יותר. שוטר ממעלה אדומים קיבל יותר משוטר בעיסאוויה. אני מקווה שזה מאחורינו. אני מדבר כרגע על כמות שוטרים במחוז שי שמתמודד עם זה. זה שייקח שני חיילים נוספים מפיקוד מרכז ולפיקוד מרכז יהיו שני חיילים פחות למלחמה בטרור זה לא הפתרון. חסרים שוטרים בכל מקום אבל הפתרון הוא להשוות או להגדיל את כמות השוטרים ביו"ש, בוודאי בדרכים ובצירים שנוסעים בהם, כמו שנאמר, אוהדי הקבוצות משתי הקבוצות. המציאות היא שכאשר מקיפים אותך כך זו מציאות לא נעימה בשום מקום.

היה מבצע ואפילו אבנים לא זרקו בתקופה שהיה להם מבצע. יש להם עוצמה מטורפת למשטרה.

זה נכון שכשרוצים לעשות מבצע מרכזים כוחות בלי סוף. השגרה היא שגרה שאתה רואה יותר היום אבל עדין חסרים במחוז שי כל התקנים. צריך לקחת נתונים כמה יש בניידות, כמה יש בשוטרים. לכן לא מתלוננים כי אין מה להתלונן, המשטרה לא מטפלת, אני לא מדבר על שוד ארכיאולוגי, אני מדבר על אבנים ובקת"בים.

לגבי הבעיה שהעלה ראש המועצה, היו לנו הרבה ישיבות משותפות, מעבר לאכיפה, בכוונה אני אומר אכיפה, אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן במעבר. אם יש לי בתא השטח של חברון חמש ניידות, אז יש לי את ציר 60, 35, 317, כל הצירים האלה שאני צריך לתת להם מענה. אז אולי אני אקצה לו ניידת כדי לתת לו מענה. המענה הנכון הוא מענה תשתיתי. דברנו על ההפרדה.

ללא ספק. אבל גם משטרת ישראל לצורך העניין, אם תיקח את בנימין בהשוואה לחברון, כאשר היא צריכה לתת מענה גם למחוזות רחוקים, נכון שהאוכלוסייה יותר מצומצמת, אז היא מקימה תחנה במחוז קריית ספר או בנקודות הרבה יותר משמעותיות ושולטות על המעבר עצמו, בנקודה בה יש התרחשות של אירוע במסות שכאלה. לכן יש מקום לחשיבה גם של משטרת ישראל. משטרת יהודה נמצאת בלב חברון, כמות הנושאים שיש לה בתוך חברון וקריית ארבע אז המעבר זה באמת הקצה שלה. לכן יכול להיות שהיה צריך להקים גם תחנות בנקודות קצה שכאלה ולא רק בגוש עציון וחברון. אני שם את זה כנקודה למחשבה אולי בפעם הבאה לבקש את הדברים.

מילה לגבי כוח האדם. אם אני לוקח את הדוגמה הקודמת של אצטדיון הכדורגל, שאנחנו יודעים בדיוק כמה שוטרים מגיעים בכל פעם שצריך לפזר אוהדים אחרי משחק, אנחנו מדברים על עשרות שוטרים, אז פה אנחנו מדברים על שתי ניידות עם שני שוטרים, מדברים על ארבעה שוטרים גם אם יש פתאום אירוע או פיגוע.

לכן נתתי את מבטי וביקשתי מנציג המטה לביטחון לאומי שנמצא פה ולוקח נושאים כאלה שבסוף הן בעיות ביטחון נטו. בסוף יהיה פיגוע ויגידו אם פלילי או ביטחוני ויתחילו לתחקר. צריך לראות מה אפשר לעשות במסגרת תקציב קיים, אולי צריך לבקש עוד דברים.

הבעיה השנייה הכואבת שאנחנו לא יכולים לתת לה את המענה, היא סוגית כלי הרכב הפלסטיני. אם אני מגיע עכשיו לרכב פלסטיני שמהווה הפרעה לתנועה, נניח אותו פועל מגיע לכיכר וסגר את הכיכר ונכנס לארץ, אין לי מה לעשות עם הרכב. אם אני ארשום לו דו"ח, זה לא תופס כי אין לי נתונים על הרכב. יש מה שנקרא היעדר ממשק, שתקופה ארוכה לצערי זה לא נפתר ואנחנו בשלבים מתקדמים, אני מקווה שהשנה עוד נתגבר על נושא הממשק בינינו לבין המנהל האזרחי.

מה שאומר לך פה נציג המשטרה זה תנו לי כלים לעשות אכיפה טובה יותר באמצעות גרירה, חילוט, מעצר. בשלב זה עובדים על הסדרת כל החניונים במעבר מיתר. חצי מהמעבר הושלם, חצי מהחניון, החצי השני נכנס לעבודה, אני מניח שתוך חודשיים שלושה יסתיים. זה יעשה הרבה יותר סדר ויהיה יותר נוח לנוע. בסופו של יום, מהניסיון שלנו, נבנה להם את הווילה הכי יפה. אם לא יהיה פיקוח וסדר הם יחנו עדין על הכביש, על אף שיש מגרשי חניה. המשטרה צריכה כוח. זה אומר מכרז לגרירת כלי רכב, מגרשי מעצר, להביא את זה לשם וכשהפלסטיני יבוא לשחרר את האוטו הוא ישלם כסף. אז הוא יבין שבפעם הבאה הוא לא יחנה איפה שהוא רוצה.

אתה מציע פתרונות טובים. נדמה לי בין היתר שגם מעבר איל יכול לשמש, אני לא מכיר אותו מספיק טוב. יש מספיק מעברים שמתנהלים יותר נכון כרגע, שאפשר לייצר את ההשוואה אליהם.

הצד הפלסטיני באיל נמצא בקלקיליה. אתה לא רואה אותו, הוא לא בדרך לישוב. הוא מפריע לתושבי קלקיליה אבל נראה לי שזה פחות מעניין אותך.

זה היה מעבר יחידי.

אני סומך על מתאם הפעולות בשטחים, אני מציע לשמוע אותו.

כל המעברים מופרדים.

דיבר מפקדי עופר אני אשלים מעט את הדברים. לשאלת חברי ממועצת דרום חברון, ההחלטה להוסיף היתרים או להמעיט היתרים היא לא החלטה של דרגי מתפ"ש, היא החלטה של הקבינט כלכלי-חברתי. בסוף אותם פועלים הולכים לבניה, לחקלאות לסיעוד ולמלונאות.

מה פתרון? את הבעיה כבר ציינו קודם.

אני רק מתייחס למה שעלה. יש עליה מתמדת בהיקף העוברים במעברים הללו. אנחנו מדברים בחמש השנים האחרונות על עליה של 170%. מידי יום יוצאים כמעט כ-100,000 אנשים לישראל כשמעבר מיתר הוא אחד המעברים היותר גדולים שבהם.

מאידך, לגבי אמירה על השקעה בתשתיות אני מזכיר שהשקענו רק בשנתיים האחרונות יותר מ-170 מיליון שקל במעברי הולכי הרגל. השקענו יותר גם במעברי הסחורות אבל 170 מיליון שקל במעברי הולכי הרגל.

כמה מתוך זה במיתר?

במיתר לדעתי השקענו כ-10 מיליון שקלים.

על השרוול שלהם אבל לא על התשתיות.

גם על התשתיות.

תתחיל עם מעבר מיתר משום שנגענו בו, אחרי זה נתייחס לתכנית הכללית.

עדין, לגבי אותה תכנית כללית, אני מזכיר שלקחנו בחשבון את ההתעצמות העתידית ואת הצרכים הקיימים ופיקוד מרכז, יחד עם מתפ"ש ויחד עם רמים הכין תכנית רב שנתית לשיפור התשתיות במעברים.

אתה מדבר על מזרח קרוב?

לא, אני מדבר על תר"ש המעברים.

במסגרת תכנית קשת יהונתן תחת סעיף המעברים, הוצגה לך התכנית לפחות פעמיים - - -

אבל היא לא תוקצבה.

לא תוקצבה.

אז אל תספרו לי סיפורים. אגדות לא פה. פה ביצוע. אל תזכירו לי בבקשה את תכנית קשת יהונתן. כל סימן שלה על השולחן היא ביזיון למערכת. אני מבקש לדעת מה תוקצב ב-2019? מה הפתרונות למעבר מיתר ויתר המעברים? לא מה יש באגדות.

לא תוקצב כלום.

במסגרת מה שיש לנו, אנחנו לא יודעים להמציא תקציבים, כמו שפרט ראש קש"ץ, הכפלנו את החניונים לחניה של הרכבים הפלסטינים. לדעתי די התייחסנו לבעיה. אותם רכבים שחנו על הכביש חסמו כיכרות או חסמו כבישים, נתנו להם מקום לחנות. מעבר לכך, רק בשבוע האחרון, הצבנו מטעם המנהל האזרחי שני סדרנים שיעשו סדר. לדעתי הבחור עם הוסט הכתום שראינו בסרטון הוא אחד מאותם סדרנים, סך הכול יש שלושה. אין לי מענה לגבי שעות אחר הצהריים והחזרת הפועלים הביתה.

מעבר מיתר הוא באחריות משרד הביטחון?

משרד הביטחון.

אז מה הסיפור?

אין גורם אחד שאומר בקול רם שהמעבר שלו והוא בתחום אחריותו. שים לב שגם הנציגים היקרים פה, עם המון אהבה - - -

אם רמים יבוא, או צה"ל יבוא ויגיד שהאחריות שלנו, בסופו של דבר מדובר ברכבים ישראלים שנכנסים מישראל לאיו"ש, פורקים את הפועלים על הכיכר צפונית למעבר. הפועלים הולכים לדרכם אבל עצם הפריקה שלהם יוצרת את כל הפקקים.

הסוגיה היא תשתיתית. אם היית פורק אותם בטרמינל ייעודי עם שרוול ייעודי שיוביל אותם לטרמינל בצד האדום שמשם תח"צ תיקח אותם חזרה הביתה, גם למשטרת ישראל לא תהיה עבודה והיא תוכל להתפנות למשימות חשובות יותר.

נעצור כאן, יש לנו עוד נושאים לעסוק בהם. אני מבין כרגע שלמתפ"ש אין תשובה. מעבר לזה שנבקש לפעם הבאה את מנכ"ל רמים, נמצא פה עוזר שר הביטחון, מה התשובה שלכם למעבר מיתר/ תרקומיא/תכנית העברת מעברים מצה"ל למשרד הביטחון?

הבעיה מוכרת, פיקוד מרכז עושה שם עכשיו עבודות כדי להסדיר את החניונים, כפי שפירט עופר. זה לא מספיק, יכול להיות שבשורה תחתונה צריך לעשות הפרדה בין המעברים. כרגע אני לא מכיר עבודת מטה משמעותית על העניין הזה. כל עוד זה לא קורה, חייבים את הגיבוי הרציני של משטרת ישראל באירוע הזה. כמו שאמר נציג המשטרה, יש לו היום את היכולות, הוא רק צריך להוציא את זה מהכוח לפועל. גם היכולת לגרור, גם היכולת להחרים, לקנוס ולנכוח שם בכל שעות הפיק האלה, אז הוא חייב להיות שם בנוכחות כל הזמן.

זו לא תכנית קצרת מועד. בכל המקומות האחרים יש הפרדה לכן אתה לא שומע על זה. אנחנו שומעים על זה, בקלנדיה ובקלקיליה לא שומעים כי זה לא בא לשולחן הזה, זו בעיה שפלסטינים מתלוננים עליה. המעבר היחידי שיש בו את הדו"צ הזה בין ישראלים לפלסטינים במעבר אחד, זה המעבר הזה.

אין עוד מעבר שמשלב?

יש את תרקומיא, שם זה משאיות. בתרקומיא זה אחרת, אולי התנועה שם פחותה.

יש פחות יהודים שעוברים שם. 10,000 תושבים, רק מהר חברון, יוצאים ממעבר מיתר. בכל מקרה חסר שם כוח אדם של שוטרים. שני שוטרים זה לא מספיק.

הדברים ברורים. מכיוון שיהודה ושומרון נשלטת בסופו של דבר על ידי משרד הביטחון. גם אם אין מספיק שוטרים כחולים, אתה יכול להורות לצורך העניין לפלוגות מג"ב שתעמודנה שם. אבל אני לא רוצה לקבוע את הסד"כים של כוחות הביטחון ביהודה ושומרון, אני רק זורק רעיון. בסוף, כל השליטה, למעט כסף, גם כסף בתוך משרד הביטחון, נמצא בשליטת משרד הביטחון. אם המעבר הזה הוא נקודת תורפה גדולה שכזו, לא רציתי להטריח את הוועדה לבוא ב-05:00 בבוקר או לבוא אחר הצהרים, אעשה את זה כיושב-ראש ועדה ואזמין את מי שירצה. אם תכננתי לעשות את ישיבת המעקב אחרי שלושה, ארבעה חודשים, נראה לי שעקב המעבר הזה נצטרך לחבר את זה לישיבה יותר דחופה ולבקש שיגיע מנכ"ל רמים, או ממלא המקום של המנכ"ל, ארז צידון.

דבר ראשון ראוי שימונה מנכ"ל, דבר שני, לדרוש ממנו ולדרוש מכם שתציבו מתכנן על הדבר הזה ומה נכון לעשות. מתכנן שידע לעבוד. מתוך זה להתחיל לבצע נגזרות כמו שאתם מבצעים את החניונים. לבצע שרוול זה לא במיליונים, לבצע שרוול של הולכי רגל שמגיעים לחניון, לבצע מפרץ להורדת הפלסטינים וכיכר שמסובבת את הרכבים זה לא בשמים. הדברים כבר מבוצעים במחסום קריית ספר, השיטה ברורה. היא בוודאי ברורה למתפ"ש, שהיה שנים מנכ"ל רמים ויודע להוריד את הדברים כלפי מטה. צריך להנחות שיהיה אדם אחד שיהיה אמון על הדבר, שהמשרד יבצע שם סיור בשעת עומס, יראה את הבעיה, יבין אותה.

אני אומר את זה גם לנציגי המשרד לביטחון פנים, זו נקודת תורפה. היא אותרה בזמן האחרון, אנחנו כולנו בעד מדיניות משרד הביטחון שיותר פלסטינים יתפרנסו ואנחנו נהנים מזה, זה win-win של שתי האוכלוסיות. אנחנו לא נגד אבל צריך לתת לזה את התשובות.

אני מזכיר שהוועדה הזאת התחילה לפני חמש שנים כששר הביטחון הקודם אמר שהוא רוצה שתהיה ביקורת על כל אחד ויהיה מעין כרטיס החתמה או הכרת פנים והמגמה הייתה שזה יהיה במעבר ממחסומים למעברים, קרי, שפחות יחושו חסימה, מחסום, יותר אופציות מעבריות.

לצורך העניין המעבר הזה צריך להיות גם ליהודים וגם לערבים. בוודאי שהתשתית חייבת ליצור את זה קודם. איפה מורידים את אלפי הפועלים האלה? שוב, אני לא בא לתת את הפתרון כי זה לא תפקידי אבל אני מרגיש מספיק בקי כדי לחשוב שזה אפשרי. שמי שתכנן מעברים אחרים ידע לתכנן גם את זה. אני מבקש לשמוע עוד התייחסות למעבר מיתר לפני סיכום ונעבור לנושא הבא. משטרה בבקשה.

שמי איל זילברמן ראש מדור ביטחון מעברים. זומנו לדיון הזה אבל אנחנו אחראים על ביטחון המעברים בהיבט האזרחי ולא בהיבט התעבורתי. אנחנו מנחים את המעבר עצמו, כך שהדיון לא ממש נוגע לנו כי אנחנו מנחים את הגופים האזרחיים שנמצאים שם.

איך הם מרגישים שם בתוך כל המהומה הזאת? מעבר לזה שאני אומר למתאם הפעולות בשטחים כבר עשר שנים שיעשה סככה לפועלים כדי שלא יעמדו בגשם ולא אכפת להם.

זה בדיוק ההבדל בין בני אדם לכלי רכב. מעבר אחד שמחבר גם בני אדם וגם כלי רכב יוצר את הכאוס. צריך להפריד. יש מעבר באשכולות, יש מעבר בנגוהות, אפשר לבצע הפרדה.

אני מרגיש אשם שלא לקחנו את חבר הכנסת יוגב לסיור כי כבר עשינו סככה בכל מעבר.

השיטה ברורה. בקריית ספר שאני עובר בה יום יום, פועלים נכנסים במשפך אחד, עוברים את הבידוק שלהם, הולכים למגרש עוברים במשפך אחד, עוברים את הבידוק, הולכים למגרש החניה, מועמסים במקום אחר, פורקים. יש שיטה שיוצרת במקום קצת יותר סדר. הדברים פשוטים, לא מורכבים וגם להם טוב עם זה. אני לא בא לפתור בעיות רק של אוכלוסייה אחת, אחרת זה לא ייפתר. צריך לצאת מתוך מחשבה על כולם כבני אדם.

אני אתייחס למעברים כדי שתדע את ההיסטוריה. מי שהחזיק את המעברים, לדוגמה מי שמחזיק את אלנבי זה רשת. מי שהחזיק את אדם, שאלה מעברים בין-לאומיים זה המנהל האזרחי. מי שהקים את המעברים זה גם המנהל האזרחי. יש פה שלושה גופים שמחזיקים את המעברים: צה"ל, משטרה, משרד הביטחון. כמו שאתם מבינים, כל פעם צריך לקרוא למישהו אחר.

אמר פולי מרדכי בכל פורום, המעברים צריכים להיות של המנהל האזרחי והוא צדק. ברגע שיהיה גוף מרכז, מתחלל, יהיה תכנון עתידי. כשאני כמפקח תעבורה מקבל מעבר אני אמור להתייחס גם לכביש וגם לחניות. אבל כמו שאתה מבין, זה אקס טריטוריה, זה מתקן כמו בסיס, לא באחריותי. לכן לצורך העניין, אני בודק תכניות אבל יש רשות תמרור מרכזית גם לצה"ל והיא יכולה גם לאשר וזה מה שקורה בפועל. אני חושב שפעם אחת צריך להסתכל, לרכז את הדבר הזה, להתייחס ברצינות לרמים. אין לי ספק שגם עופר עושה סלטות, אבל צריך מישהו אחד שירכז את הכול.

אני רוצה לחדד, ישראל אומר במילים פשוטות שאם כראש מועצה צריך עכשיו להקים אזור תעשיה או שכונה, אני מחויב לבוא אליו ולהביא לו תכניות של תעבורה, של תכנון ואז הוא מאשר לי אותם כן או לא. לפעמים צריך להשקיע ביותר ולפעמים בפחות. אבל מכיוון שזה מעבר, אז אין שום תכנון. אני רוצה לראות תכנית של כל מה שקשור לתחבורה, של כל מה שקשור למעברי בני אדם, האם יש או אין דברים כאלה.

הדברים ברורים. נמצא פה עוזר סגן שר הביטחון אז אני מבקש התייחסות שלך ושל מל"ל על כל מה שנאמר פה ונעבור לנושא פרטני בנוגע לצומת ברוכין שהבטחנו שניגע בו ואז נסכם את הדברים.

אני חוזר ואומר שאני מבין ומכיר היטב את תחושת התושבים, עם זה אין להתווכח. אלו, הפיקוד ביקר אישית במעבר הזה לפני כשבועיים, ראינו את הכול. לא בכדי הוצאנו צו תפיסה של אדמות פרטיות מצפון למעבר כדי להרחיב את החניונים. אמור להתקיים דיון על התפיסה הזאת הזה בספטמבר בבג"ץ. רמים, שאחראים על המעבר הזה מבינים את הבעייתיות, מטפלים, עובדים על החניון, מסדירים אותו. תוך חודשיים שלושה הכול יושלם. כך שמבחינת חניות יהיה להם מספיק.

הבעיה היא בעיה של פיקוח ואכיפה. בסוף מתבקשת פה משילות. כמו בכל מקום. אני מדגיש את הצורך לסייע למחוז שי במשטרה לצאת עם המכרז, לגוררים ולמגרשי - - -. אני רואה את זה בקלנדיה, התח"צ שעובדים בקלנדיה בעלות של למעלה מ-30 מיליון שקל. אם בסוף לא יהיה שם פיקוח אכיפה עם גרירה וסדר, אלה 30 מיליון שקל שייזרקו. צריך להבין שרכב לא עומד איפה שבא לו. אדם לא הולך על הכביש. זה המפתח. עכשיו תחפש תשתיות ולהעתיק את הכול? נתחיל בפיקוח ואכיפה ובגרר, שאנשים יבינו שיש פה סדר.

אני אתייחס למעבר מיתר בהשוואה למעבר כרם שלום. בסוף, כל מעבר מייצר את אותם בעיות. המעבר הוא צוואר בקבוק. בכרם שלום יש מאות משאיות בבקרים שנכנסו ויצרו פקקים שלא לרוחה של המועצה. הם פנו אלינו ועשינו הסדרה כוללת לעניין מכיוון שהיה פה משק בין המרחב של המשטרה ומשרד התחבורה והדרישות של הביטחון והביטוח לוודא שהמעבר לא יהיה מחסום אלא מעבר.

בימים אלה הושלם חניון בכניסה לכרם שלום שנותן מענה. אבל בלי מעורבות של משרד התחבורה בשילוט ובכל מה שקשור ליכולת של שמטרת ישראל לאכוף, אי אפשר יהיה להשלים את התהליך. זה מה שנעשה, בתחילת שנת הלימודים הקרובה המעבר, כל עוד הוא יתפקד כמובן, המשאיות תחויבנה להיכנס פנימה - - -

אתה מדבר כרגע על מעבר מיתר?

אני מדבר על כרם שלום, אני עושה השוואה למיתר. לכן אני אומר שלא פנו עד היום למל"ל.

מה הקשר לתחבורה?

הכול תחבורתי.

משטרת ישראל לא תוכל לאכוף בלי שיש לה כלים. אחד מהכלים זה תמרור שאומר לך תחנה. לא חנית, יש למשטרה סמכות. הטור יכול להימשך וחונים בשטחים שלא באחריות. אני מוכן לקחת את הנושא, להרים את הסיפור של מעבר מיתר, לראות איפה הפערים וניכנס לעניין הזה.

מכיוון שאיתן היה קצין הנדסה של פיקוד הדרום, אז הוא מכיר את המעבר גם מצד שני, אין ספק שיש פה ארבעה משרדים: משרד הביטחון, שזה מנכ"ל רמים שהיה בעברו סמנכ"ל משרד הביטחון, משרד התחבורה, גם אם הוא אומר שלקחו לו את זה ועשו לו אי שהוא לא ישמח לטפל בו, אז קודם כל הוא מאשר את התכניות ודבר שני, עד לשם או משם, קרי נקודת הפריקה או ההעמסה של הפועלים, זה כן בנת"י או בקמ"ט תחבורה איו"ש. בתוך המשבצת הוא גם צריך לאשר תכניות. אנחנו נבקש שיאשר אותם יותר ברצינות. זה משרד התחבורה. זה גם בט"פ, עם כל המשמעות של השליטה וזה גם בטוח אוצר.

תוסיף גם את פיקוד מרכז, את הצבא.

גם פיקוד מרכז, או אג"ת. אבל זה גם עזור שר הביטחון שיגיד לך מי המכלול בתוך משרד הביטחון שיגע בזה אם זה גם נוגע בראש חטיבת ההתיישבות החדש.

זה בסוף נוגע בעיקר לרמים, רמים זה באחריות שלהם.

הבעיה שרמים אומר לי שהוא אחראי על הצד של המעבר ולא ממש נמצא מסביב.

נראה לי שזה נושא שבלי תחלול של כל אחד, שביטחון יגיד זה משטרה ומשטרה תגיד מישהו אחר, לא נגיע רחוק. כמו שנגענו במיגון אוטובוסים במשך חמש שנים זה היה בזכות מל"ל, כי הם תחללו את הנושא. אם תוכלו לממש את המחשבה והתכנון בטווח של שלושה חודשים, גם מי שם על זה כסף, כי זה בסוף רמים חד משמעי. אחר כך מי בתוך זה מכניס את ידו לכיס של האוצר, אז נמצא פה נציג אוצר וראוי שכל זה יוציא איך ראוי לבצע.

נעבור לצומת ברוכין. נהרג שם בן אדם בשבוע שעבר. נמסר לי שישנה מחלוקת אם זה מוקד סיכון או לא מוקד סיכון.

אין מחלוקת הכול טוב.

מה כמות הנפגעים בצומת הזו? האם היא תיפתר באמצעות פניה ימינה? האם תיפתר באמצעות כיכר? אני לא בא לקבל החלטות אלא לשמוע.

שמי תמיר בן שלומי יו"ר מזכירות ברוכין, הכול בתיאום עם רפי אביטל ודוידי ויוסי שנמצא בחו"ל ומכיר את העניין. הישוב ברוכין נמצא במועצה אזורית שומרון. נמצא ממש על כביש 5. יש תב"ע שאושרה בשנת 2012 אחרי הרבה שנים שחיכינו לה. יש את צומת הכניסה שאושרה במסגרת התב"ע. יש שם מעגל תנועה שאושר במסגרת התב"ע. בשנת 2918 היו שמונה תאונות, מתוכן חמש תאונות עם נפגעים. תאונה אחת הייתה בשבוע שעבר בה נהרג אריאל, תלמיד ישיבה קדם צבאית שהוקמה בברוכין בימים אלו. מהתלמידים של הרב חיים ברוך בישיבה הקדם צבאית, הם באו לפגישה עם הרב חיים ברוך, יצאו חזרה לכיוון פתח תקווה ובפניה שמאלה הייתה להם תאונה עם משאית, דבר שאנחנו מתריעים עליו רבות. מעגל התנועה תוכנן על ידי מע"צ בשנת 2012 - - -

לא מע"צ, תוכנן על ידי הישוב, על ידי מועצה.

זו תכנית של מעגל התנועה ששנים רבות ידענו שזה הפתרון לצומת, הדבר היחיד שיכול לתת מענה בטיחותי נורמלי לכניסה לצומת המסוכנת הזאת.

מי המתכנן? מועצה אזורית שומרון?

כן. לפני כשנה קבלנו תכנית שיורדת ממעגל התנועה ועוברת לנתיב האטה והאצה.

לא.

לפני כחצי שנה הייתה פגישה בצומת עם נציגי משרד התחבורה, נתיבי ישראל, ישראל אפריאט, דברנו על העניין שמבחינתנו אנחנו מבקשים לחזור חזרה לתכנית של מעגל התנועה, זה הדבר היחיד שיכול לתת מענה לפניה שמאלה. הפניה שמאלה, גם אם יהיה נתיב האטה והאצה, לא תעזור למי שיוצא מברוכין לכיוון פתח תקווה.

כמה נהרגו בפניה שמאלה?

יש שמונה תאונות רק ב-2018, מתוכם חמש תאונות עם נפגעים, לאו דווקא מהפניה שמאלה. חלק זה גם מי שמגיע לברוכין מכיוון כביש 5 ורוצה להיכנס לצומת או מי שמגיע מכיוון פדואל ורוצה להיכנס לברוכין. יש נפגעים מכל תושבי האזור, לא רק אנשי ברוכין. לכן מבחינתנו הדבר היחיד שייתן פתרון אמיתי זה מעגל התנועה. הצומת נמצאת בתוך קו כחול של הישוב כך שאין שם בעיה סטטוטורית ולכן אנחנו מבקשים פתרון מידי לעניין הזה. אנחנו לא רוצים לחכות שם. הישוב בתנופת בניה, יש 300 יחידות בניה, שני מוסדות חינוך עם ישיבה תיכונית.

תודה, הדברים ברורים. ישראל, תשובה.

אצלי הדיונים הם 7,000 פרויקטים ומשפט וחצי. יש כאלה שיש להם נושא אחד וכולם יודעים להסתדר אתו. במקרה הזה קמ"ט תחבורה הכניס אותו, זה בפניות שמאליות.

תרשה לי להגיד משהו לטובתך. אני מסכים עם המשפט האחרון שיש לך עשרות פרויקטים עם פקידה אחת ועוזר.

אז אני ממליץ שהוא יכתוב גם את חוות הדעת המשפטיות.

אגב, אני גם כותב אותם.

זה לא עניין של תקנים, זה עניין של רצון. אמרתי את זה לזכותך ישראל.

במקרה שלו אני יודע על ברוכין. היה סיור עם המשנה למנכ"ל, הגענו לשם, קודם כל הצומת לא תקנית, אין פה ויכוח. האופציה הראשונה זה לקחת ולעשות אותה תקנית, עם נתיב פניה שמאלה, זה התכנון. עקרונית יש לו תב"ע אבל יש משהו נוסף, יש שם כיכר ויש הנחיות להצבת כיכרות. זה שיפוע, זה רדיוס, זה שדה ראיה. אמרתי לו שהתכנית עדין לא הגיעה אלי, היא עדין בתכנון. כשהיא תגיע אלי אני אראה את כל האפשרויות וכמובן שאני מעדיף כיכר.

אני ארחיב על כל מה שלא סקרתם ונסכם את הישיבה. לפני כשנה כשנכנסו לצומת הזאת, ראש המועצה יוסי דגן סיכם שיעשו נתיבי האטה מסיבות של לא ללכת על המצוין, שאולי לא יתקיים. מסיבות של הירידה התלולה יחסית מהישוב אל הצומת ומהסיבות שכיכר תחייב כפי הנראה גם מילוי ותימוך ואולי תיכנס לבעיות סטטוטוריות שהן לא בהכרח בתוך תחומי התב"ע של הישוב. זה יהיה לקפוץ גשר אחד רחוק מידי.

מדובר גם בעלויות, שמע"צ יודעת לבצע ב-2019 ואם זה יהיה כיכר, היא לא תדע לבצע את זה בלי התערבויות יותר מידי גדולות. ידעו לבצע ולהציל חיים ולא ידרשו לבוא לאוצר ולבקש בקשות ייחודיות, דבר שעלול לא להתקדם לפני 2020, 2021 בתקציבים של אז. לא תפסתי את יוסי דגן, אבל מהמעט שאני יודע ממנכ"ל מע"צ הבוקר, את זה הוא סיכם. לא בטוח שזה אכן ייתן את הפתרון לפניות שמאלה.

נכון, זה לא התאפשר, צדקת במאה אחוז. אנחנו נקבל את התכנון, נבדוק את הכול.

השאלה שאני שואל, מכיוון שהיו פה נפגעים וגם הרוגים, היא לבחון אם זה לא מוקד סיכון.

היא מוקד סיכון, זה כבר התקדם, זה כבר בתכנון, מסיימים תכנון ונגיש תקציב לביצוע.

גם לקבל תשובה לגבי לוח זמנים.

כשאני אקבל את התכנון, עוד שבועיים שלושה.

של התכנון של מע"צ? אמרת שכיכר זה לא מע"צ.

במרחב שלי, ביהודה ושומרון, מי שעושה תכנון זה המרחב. סוכם שזה יסתיים עוד שבועיים, הוא ייתן לי את התכנית. יש פה תב"ע, אני צריך לבדוק הפקעות, לבדוק גיאומטריה של כיכר, יש כאן גם מים, מקורות, שיפועים. אני לא אצליח להשחיל כיכר, שזה היעד שלי, אז זה יהיה תקני.

תשובת מנכ"ל מע"צ מהבוקר: ההתייחסות לתשתיות מים וחשמל תת קרקעיות ועיליות נותנת מענה, כמו לפניות ימינה, גם לכיכר. אני רוצה לומר שאם יובן, אחרי שישראל נותן את התשובה שהפניות ימינה, האצה והאטה, אינן פותרות את הבעיה, גם אז יתכנס השיקול הכספי האם לבצע עכשיו מה שאפשר ב- 2019 ולראות קדימה אם זה נותן מענה או לא. הפרויקט האחר, אין לי הערכה, כ-6,7 מיליון שלא יכנסו לביצוע. האם המדרון שיורד מברוכין יחייב גם הוא שיפוע, קרי להיכנס לתוך הישוב?

יש כביש חדש שמגיע לצומת שהוא לא בשיפוע וזה פותר את העניין הזה.

לכן אני ממליץ, מכיוון שראש המועצה מעורב ישירות מול השר והוא מדלג על הרים ומקפץ על גבעות ומביא גם פרויקטים של תאורה לשומרון, לצורך העניין אני ממליץ שייבדק על ידי קמ"ט תחבורה, אני סומך עליו, האם יש בזה מענה לנפגעים. לפעמים יש דברים שהוא עושה ואני לא מאמין שהם קורים ואז הם פועלים בשטח. נתיב האצה לחשמונאים לתוך כביש 446 פועל את פעולתו, מקצר ב-20 דקות את הזמן ויוצר יותר בטיחות. יש דברים שהמתכננים מבינים בהם טוב יותר בכבישים.

אני ממליץ שתהיו מתואמים עם יוסי דגן. בישיבה הבאה נעקוב אחרי זה, האם פרויקטים של האצה או האטה פותרים את הבעיה במוקד הסיכון הזה או שאין ברירה וצריך להיכנס לכיוון 2020, 2021 תכנון 2019 ביצוע לצומת שגובה חיים.

עכשיו אני מזכיר את התכנון ארוך הטווח: אזור לשם, על המוצאים שלו, אם זה נחל שילה, שזה כביש קשה, אם לעוקף בית אריה שנאמר פה שזה כביש שעוד לא קיים, הולך להכיל הגדלות עצומות של כל אזור לשם, אלפי יחידות דיור נוספות. רק בתחום החינוך בונים שם עכשיו 24 כיתות. זה משפיע גם על הכבישים. הכביש הקטן הזה הולך להכיל עליו היקפי תנועה פי עשר ממה שהיה עליו. גם ביצירת הצומת שאני לא בטוח שבהיקפים שלה היא לא צריכה לקבל כיכר כמו כיכר פדואל.

ברגע שנכנס זה נכנס, זה כבר בתכנון. עד שלא מסיים תכנון - - -

תחזרו לראש המועצה שלכם.

הכול מתואם אתו, יש שם כבר תכנית שבוצעה על מעגל תנועה בצומת.

אתם צריכים להבהיר לראש המועצה שלכם מי היה המתכנן של מעגל התנועה בצומת הזה ושהוא יילחם על זמן איכות אצל ישראל, אם זה לא יגיע אליו, זה גם לא יעבור הלאה.

גם ישראל אמר קודם שהעדיפות שלו היא למעגל תנועה.

אני רוצה לסכם. תודה לכולם שבאתם, כל מה שמציל חיים בכבישים מבורך. בסמכותנו לדון רק ביו"ש, היינו מוכנים לדון בכל הארץ. תודה לכל השותפים ל קידום הכבישים ומעברים. תשתיות התחבורה באיו"ש הוזנחו במהלך השנים והגידול באוכלוסייה ובמעברים מחייבים תכניות אב מתוקצבות. אני אומר את זה לאושרית ממשרד התחבורה ולישראל. עשרה מיליון לתכנון זה כסף קטן, זה לא מראה שאחרי זה יש משהו פורץ דרך. שערו בנפשכם שבגליל היו לוקחים עשרה מיליון לתכנון. בגליל, פחות מ-500 מיליון לתכנון לא יתחילו את הכבישים, כך גם במקומות אחרים. זה ממש כסף קטן.

אנחנו נבקש לפעם הבאה לזמן את סמנכ"ל בט"פ כדי שנדע לטפל בנושאים האלה גם בהיבטים של כוח אדם במחוז יו"ש, גם את מנכ"ל רמים, שידע להציג את כל תכנית שדרוג המעברים, מה הם מתכננים לכיוון 2019, 2010, 2021. גם את משטרת ישראל, מישהו בכיר ביו"ש, קצין אג"מ שידע לענות לנו על השאלות. גם לגבי תכנית אב תחבורה נשמח לשמוע סטטוס יותר מתקדם, איפה זה עומד ולא רק שזה מתקדם.

יש את זה. יש מצגת.

יש מצגת, אני רק חושבת שהיא לא הייתה נותנת לך יותר מידע ממה שנאמר פה.

היא הייתה אומרת לי לאיזה כיוון הולכים. מה רואים בתכנון.

יש גם את זה. זה הוצג בישיבה האחרונה.

זה נאמר בעל-פה, אנחנו אוהבים לקבל את הדברים בכתב. כך גם בסטטוס של תכניות בפרויקטים של כבישים, פרויקטים של בטיחות, מוקדי סיכון, פניות, תאורות. לא מעניין אותי תכנית אחזקה של קרצוף וריבוד, אתם עושים שם מעל ומעבר, אפילו מבזבזים כסף. כמו כן קו הפרדה ביהודה ושומרון, איפה שאפשר לעקוף יש קו רציף אפילו כפול, איפה שאי אפשר לעקוף יש קו מקווקוו. אני מכניס את העניין הזה עכשיו.

אנא מכם, תכניסו מתכננים, תתחילו בכבישים הראשיים, תתחילו ב-60 ותעברו למקומות אחרים, זה פשוט סכנת חיים. איפה שאפשר לעקוף ציר קילומטר קו ראיה – קו הפרדה כפול. איפה שאי אפשר לעקוף, קרוב לסיבוב מסוכן – מקווקוו. תכניסו מהנדס שיעשה את זה, יתחיל כביש כביש, תכנית עבודה רב שנתית, נציל גם עם זה חיים. תודה רבה לכולם, ניפגש בתחילת המושב הבא, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:38.