פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/08/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 691
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ג' באלול התשע"ח (14 באוגוסט 2018), שעה 12:15

היערכות לפתיחת שנה"ל תשע"ט בחינוך המיוחד

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי
מרדכי יוגב
יוסי יונה

יעל כהן-פארן

שר החינוך נפתלי בנט
שמואל אבואב - מנכ"ל, משרד החינוך

גילה נגר - המשנה למנכ"ל, משרד החינוך

ד"ר שוש נחום - סמנכ"לית בכירה, מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

תמיר בן משה - סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

אריה מור - סמנכ"ל ביטחון, בטיחות וחירום, מנהל אגף הביטחון, משרד החינוך

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף א' חינוך מיוחד, משרד החינוך

מוחמד אלהיב - ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך

מירי נבון - סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אורנה פז - מנהלת אגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

דסי בארי - מנהלת אגף חינוך על יסודי, משרד החינוך

חגי גרוס - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

יהודה גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, משרד החינוך

מוטי רוזנר - סגן מנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

סמי קפלן - מנהל אגף תשתיות, מנהל מו"ט, משרד החינוך

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

יוסי שטראוס - חשב בכיר של המשרד, משרד החינוך

דוד מזרחי - מנהל אגף א' תקציבים, משרד החינוך

תמר כהן - מנהלת תחום שכר, משכורות מורים, משרד החינוך

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתי במוסדות חינוך, משרד החינוך

יוסף (יוסי) עמירה - מנהל אגף ביטחון מוסדות חינוך, משרד החינוך

אילת מלקמן - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד החינוך

לירן שפיגל - עו"ד, עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

טירן שפיגל - הלשכה המשפטית, משרד החינוך

מעיין מילגרום - יועצת מנכ"ל, משרד החינוך

יונתן אלון - יועץ מנכ"ל, משרד החינוך

עדן יאיר - סטודנטית, תחום תיאום כנסת-ממשלה, משרד החינוך

ליאור בראון - רכזת חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר ליזה רובין - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

נצ"מ אמיר קליין - רמ"ח אבטחה ושיטור, המשטרה והמשרד לביטחון פנים

רפ"ק חלי ביתן - קמ"ד שותפויות שיטור קהילתי, המשטרה והמשרד לביטחון פנים

רפ"ק ברק ערוסי - מ' מצדה ארצית מבצעים, המשטרה והמשרד לביטחון פנים

דני קריבו - סמנכ"ל, ראש אגף תכנון, תקצוב ובקרה, המשטרה והמשרד לביטחון פנים

שבתי גרברצ'יק - חטיבת הדוברות, המשטרה והמשרד לביטחון פנים

אורית וקנין-שילה - ממונה נוער וחניכות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליאור זיסר-יוגב - סגנית ממונת נוער וחניכות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

דגנית דקל - מפקחת על תוכנית יול"א, עיריית הרצליה, מרכז השלטון המקומי

ברכה דור אל מופשוביץ - מרכז השלטון המקומי

רינת חכים - מנהלת תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות

אבי קמינסקי - יו"ר, איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות

ד"ר גדעון בר דרור - סגן יו"ר, עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי

יפה בן דויד - מזכ"לית הסתדרות המורים

עדנה דוד - ס' המזכ"לית, הסתדרות המורים

רינה אסא - הסתדרות המורים

דיעי גד - הסתדרות המורים

יערה קדוש - דוברת, הסתדרות המורים

מתן צדיק - נציג לשכת הקשר, הסתדרות המורים

אלי משה - מנהל היחידה לפיתוח מקצועי, ארגון המורים העל-יסודיים

אייל בן יהודה באום - עו"ד, יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים

אבי צרף - יו"ר המועצה, פורום ועדי ההורים היישוביים

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

דנית ברביבאי - יו"ר גנים ארצי, פורום ועדי ההורים היישוביים

גד שמואל כהן - נהריה, מרכז צוות חנ"מ, פורום ועדי ההורים היישוביים

דוד דותן - יו"ר פורום הורים מטה יהודה, פורום ועדי ההורים היישוביים

אריק קפלן - יו"ר ארגון הורים ירושלים, פורום ועדי ההורים היישוביים

אורלי ארביב - יו"ר ועד הורים עירוני רמלה, פורום ועדי ההורים היישוביים

אמיר מזא"ה - יו"ר משותף ועד הורים קריית טבעון, פורום ועדי ההורים היישוביים

איריס הרינג - ארגוני הורים

גליה קרן - ארגוני הורים

מיטל בסון - ארגוני הורים

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, ארגון בזכות

יעל יוספסברג - יו״ר ועד מנהל, אלו"ט

ענת גורן - מנכ"ל, אלו"ט

הדס ארנון-שרעבי - עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט

ליטל פורת - יח"צ, אלו"ט

יואב קריים - מנהל שותף האשכול לפיתוח ושינוי חברתי, בית איזי שפירא

הניה מרמורשטיין - סמנכ"ל, עמותת על"ה – עמותה לקידום העיוור

מיכל אברה סמואל - מנכ"לית, פידל

אודליה אלבו - יו"ר, העמותה הישראלית לאלרגיות למזון

יעל זבולון - העמותה הישראלית לאלרגיות למזון

הדס לוי - מנחת הורים ומשפחות

אסתר קרמר - אחראית תחום חינוך דתי חרדי ומחוז ירושלים + קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

דועאא ג'זמאוי - מזכ"ל תנועת אופקים-אפאק לשלום ושוויון – הפורום לקידום החברה הערבית

ד"ר פאדיה ח'ראנבה - סמנכ"ל תנועת אופקים-אפאק לשלום ושוויון – הפורום לקידום החברה הערבית

מוחמד יונס - יו"ר הפורום לקידום החברה הערבית

לוריא דלה - רכזת לובי ותקשורת, פורום דו קיום בנגב

פיצ'י דובינר - יו"ר המטה המאבק לחינוך חינם

דוד שרפר - יו"ר פורום מוכש"ר, עמותת למרחב

מנחם גולדין - מנהל יחידת המידע ומיצוי הזכויות, קשר – הבית של המשפחות המיוחדות

יריב טל - הורה

עודד מחבובי - הורה לילדה בחינוך המיוחד, אלו"ט

תמר יהל - מנכ"לית, חוש"ן – ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה

עודד פריד - ראש פורום המדיניות הציבורית, האגודה למען הלהט"ב, נציג הקהילה הגאה בכנסת + האגודה לשמירת זכויות הפרט

היידי מוזס - האגודה למען הלהט"ב

עינב לוביץ׳ מצרפי - חברת מטה המאבק לחינוך חינם

שמרית שלפרוק - מורה ואמא

נלה דוידוב - אמא לשני ילדים חולים, מטה המאבק לילדים חולים

שרונה נמר - אמא לילד חולה, מטה המאבק לילדים חולים

מורן רחמים - אמא

מור רמלר - אמא, ועד גנים, הרצליה

מיכל תהילה - אמא, בני ברק

יפעת עוז - אמא, אלו"ט

דורית בקאל - אמא

ליאל מלכביץ' - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אפרת בנבנישתי - ס' יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

מיקה שלפרוק - תלמידים

נבו שלפרוק - תלמידים

ארבל אסרף - תלמידים

הראל בן דוד - תלמידים

גלעד דורון - תלמידים

משה בן עטר - יו"ר ועדת החינוך של מ. העבודה

משה אשכנזי - סגן יו"ר ועדת החינוך של מ. העבודה

מיכל דליות - מוזמן/ת

אריק קפלן - מוזמן/ת

דגנית אטיאס - מוזמן/ת

טל ברקת - מוזמן/ת

תמר כהן - מוזמן/ת

בקי קשת - מוזמן/ת

עדן יאיר - מוזמן/ת

מיטל בסון - מוזמן/ת

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

אור אזרחי - שדלן/ית, לשכת הקשר, מייצג/ת את הסתדרות המורים

אתי דנן

אירית שלהבת


היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ט בחינוך המיוחד

שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. בבקשה, מנכ"ל משרד החינוך נמצא באמצע הסקירה שלו.

אני לקראת סיום, אני בדברים האחרונים.

כפי שציינו, בזירה הלימודית נמשיך להתמודד עם היעד של חמש יחידות במתמטיקה. נשים דגש על הפריפריה. פתחנו 180 מגמות של חמש יחידות במתמטיקה בפריפריה. אנחנו שמים עכשיו את יהבנו בפתיחת מגמות לחמש יחידות בפיזיקה ובכימיה. נגיע בפריפריה, להערכתי, ל-40 בתי ספר שבהם נפתח חמש יחידות.

אנחנו לוקחים את השפה העברית והחל מהשנה יוצאים בתוכנית לאומית להעלאת הרמה וההישגים הלימודיים בשפה העברית ובשפה הערבית. אנחנו רואים בסופו של דבר שחלק ניכר מן הכישלון של הילדים בבחינות הוא לא בשל היעדר פוטנציאל, לא בשל היעדר יכולת ולא בשל היעדר כישורים אלא בשל היעדר שפה. לכן אנחנו נקפיד באוצר הלשוני, ביכולת הדיבור ובקריאה.

נשאר לי להוסיף באשר ללקויי הלמידה. כפי שהסברנו, יצאנו בתשתית חדשה, בדרך חדשה לטפל בבעיית לקויי הלמידה. השנה יהיו לנו כ-180 חטיבות ביניים שבהן נבצע את המהלך של טיפול, מתן מענה לילדים שיש להם לקויות למידה. איך זה יבוא לידי ביטוי? לכל ילד שמגיע לכיתה ז' אנחנו עושים מבחן. מרגע שאנחנו מזהים במבחן את הבעיות, המט"לית (מרכז טיפולי לנוער), המדריכה המקצועית מכוונת את כל המורים איך לעבוד עם הילדים. בכיתה ט' לא ההורים שולחים את הילד למבחן פרטי אלא אנחנו שולחים את הילד למבחן בשירות הפסיכולוגי שלנו ועל פי הממצאים הוא יקבל את ההקלות. המהלך הזה יתרחב השנה ל-180 חטיבות ביניים, ובשנה הבאה נרחיב את זה, ואם זה יצליח ונוכל להגיע להרחבה תהיה בזה תשובה משמעותית מאוד לבעיית לקויות הלמידה של ילדים.

אני מסיים בחינוך הבלתי פורמלי, בהמשך לדברי השר. בשנה הזאת יהיו 570,000 ילדים בתנועות הנוער ובארגוני הנוער. פתחנו השנה 100 סניפים חדשים ברחבי הארץ של תנועות נוער וארגוני נוער. לקחנו מפה, מיפינו את המקומות שבהם אין תנועות נוער או אין ארגוני נוער וכיוונו לשם את המשאבים ואת סדר העדיפות. התוצאה היא עשרות אלפי ילדים נוספים.

המעורבות החברתית בבתי הספר התיכוניים מגיעה לכדי מיצוי ומימוש. אנחנו יורדים לחטיבות הביניים ולבתי הספר היסודיים. המגמה, המדיניות, המטרה שבסופו של דבר כל ילד יהיה מעורב במעורבות חברתית, כל ילד יהיה חלק מהפעילות של אזרחות פעילה. ילד יהיה מעורב באמנות ובאיכות סביבה וברווחה ובבעיות קשישים ובצער בעלי חיים, באלף ואחת בעיות שיש. הם יביאו מחילם, הם יביאו מהיכולות שלהם, הם יביאו מרצונם ואנחנו נאפשר להם את הזירה הזאת.

על החינוך המיוחד נדבר בהמשך. תודה.

אני מציע שתתייחס לטובת אלה שנכנסו עכשיו, תיתן את הסקירה שלך על החינוך המיוחד.

עם מה אנחנו יוצאים בשנה הזו בחינוך המיוחד: השנה היו 267,000 ילדים בחינוך המיוחד. 12% מכלל התלמידים שלנו במערכת הם בחינוך המיוחד.

בשלוש זירות אנחנו נמצא את אפיקי העבודה שלנו במערכת החינוך עם הילדים בחינוך המיוחד: בכיתות של חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים; במוסדות חינוך של חינוך מיוחד שכולם באופי ובחותם ובמאפיינים של חינוך מיוחד; והמסלול השלישי הוא של הילדים המשולבים.
השנה אנחנו פותחים 500 כיתות נוספות. כפי שאמרתי, הגידול הטבעי הרגיל בכלל המערכת הוא 1.7%. בחינוך המיוחד הגידול הוא 4.8% – פי שלושה. אחוז הגידול בשנה הזאת בחינוך המיוחד הוא פי שלושה בהשוואה לכלל המערכת.

כפי שהסברתי בחלק הראשון של הישיבה, נשקיע 46 מיליון שקלים בהנגשה פדגוגית, בהצטיידות המיוחדת באייפדים ובמחשבים, ובמחשבים עם מצלמות; בהנגשת הטיולים והשילוב של הילדים; כפי שדיברו פה, במתורגמן להורים שאינם דוברי השפה בכדי שהם יוכלו להבהיר את עצמם ולבטא את מה שהם רוצים ולא יהיה מחסום של השפה; בפעילויות חברתיות – לשלב את הילדים בפעילות חברתיות לא רק בבית הספר.

הזירה הבאה שנשקיע בה היא 1,010 כיתות לכבדי שמיעה. נשקיע 30 מיליון שקלים. מיפינו את בתי הספר האלה. הכספים יעברו לרשויות ואנחנו נעקוב שזה מתבצע.

הדבר הבא, ב-116 בתי ספר ניצור הנגשה פיזית להורים או לילדים שיש להם מוגבלות פיזית.

הדבר הבא, ההסעות – הסברתי בישיבה הקודמת ואני מחדד: נסיע השנה כ-50,000 תלמידים בחינוך המיוחד ב-25,000 מסלולים. נלווה ילדים על פי הקטגוריזציה המתאימה, 31,000.

השנה לראשונה, אחרי שזה יעבור את האישורים בוועדת החינוך ויקבל את התקינה הראויה, אנחנו מעוניינים ורוצים לצאת לדרך בליווי של ילדים בגני הילדים, בגילאי 3–4. נשקיע מיליארד שקלים בהסעות של הילדים. אנחנו מקווים – לא רק מקווים – אנחנו שואפים ומכוונים להוריד את היקף ההסעות של הילדים. תיכף אסביר איך אנחנו רוצים לעשות את זה.

התקציב גדל מתשע"ה מ-7.4 מיליארד שקלים ל-10.7 מיליארד שקלים. מהשנה שעברה לשנה הזו יש עוד תוספת של 700 מיליון שקלים.

עיקר הרפורמה שתתבצע לא בשנה הקרובה אלא בשנה שלאחר מכן, או השינוי, יביא לכדי כך שיהיו ועדות זכאות ואפיון. בכל ועדה יהיה איש מקצוע. הוא קם בבוקר והולך לישון בלילה כאשר מה שמעסיק אותו, מה שמעניין אותו, כל עולמו הוא העיסוק בילדים של החינוך המיוחד. הוא לא עושה את זה "על הדרך", הוא לא עושה את זה בין שלל תפקידים נוספים אלא זה תפקידו. הוא ייבחר בפרופיל של זה. אחרי שהוא גומר את השיבוץ הוא לא אומר "ניפגש בשיבוץ הבא בשנה הבאה" והולך לתפקידים אחרים. הוא הולך לבתי הספר, הוא הולך לראות מה קורה עם הילדים: מי השתלב, מי מסתדר, איפה יש קשיים. הוא בא למשרד החינוך ואומר: "הדברים לא מטופלים כפי שצריך". הוא יהיה האדם המקצועי שיחבר בין הרשות המקומית, משרד החינוך וכל העולם הזה.

בוועדה הזו יהיו אנשי מקצוע שיביאו לידי ביטוי את כל מה שצריך במורכבויות השונות. אני אומר את זה לא משום צורך האמירה כאן בישיבה הזאת. הילדים האלה הם בבת עינינו. אלה הילדים עם הרגישות הכי גדולה, הכי משמעותית מבחינתנו. אנחנו צריכים לייצג אותם במלוא מובן המילה. ולכן בוועדות האלה לא יישבו אנשים נוחים אלא יישבו אנשי מקצוע, שיביאו לידי ביטוי את הצרכים האמתיים של הילדים והם ישקפו את זה נכוחה בפני הוועדה.

אין לנו שום כוונה לצמצם שום דבר אלא בכוונתנו לעשות את הדברים הנכונים.

מה צריך לעשות? צריך לאפשר להורים, עם כל הקושי והמורכבות, לשקף את רצונם. להורה יש את הזכות הטבעית לדבר על הילד שלו ויש לו את הזכות הטבעית להיאבק על המקום של הילד שלו. לנו זה קשה, זה לא פשוט. לכן אנחנו צריכים לשלב בין הצורך הטבעי והרצון שלנו להעניק להורים את הזכות הטבעית שלהם לבין הצורך לדאוג לכך שהילד ישתלב במסגרת הנכונה.

ניצור מַכְוון. אנחנו לא רוצים שתהיה יותר אוטומטיזציה, שכל ילד שנמצא בקטגוריה מסוימת אוטומטית ייכנס למסלול מסוים, לא. הדרך תיקבע על פי אופן התפקוד ורמת התפקוד של הילד. יש מרחב ומנעד גדול מאוד ברמת התפקוד ולכן יהיה מַכְוון בפעם הראשונה. עד היום לא היה מַכְוון. יהיה מַכְוון, ואני מקווה שנגיע להסכמות, לא בטוח, אבל נשאף להגיע להסכמות – השר הורה לעשות שולחנות עגולים ולהגיע לשותפות בניסיון להגיע להבנה עם כולם. אבל בסוף יהיה מַכְוון ועל פי המַכְוון יקבעו את רמת התפקוד של הילד. מרגע שקבעו, לא צריך לעשות יותר לובי אלא באופן אוטומטי הוא יקבל את הזכות שלו כי זה מגובה בטבלאות שהסדרנו פה. לכל ילד תהיה הזכות הטבעית המוקנית לו אחרי שהוא עבר את הוועדה ולא יצטרכו לנהל אלף ואחד משאים ומתנים.

ניתן השנה 105 מיליון שקלים למנהלי בתי הספר. עבור מה? עבור אותם ילדים שקשה להם היום להימצא בתוך בית הספר. הם ילדים מורכבים שקשה להם להסתדר בנוף הרגיל של בית הספר. הכסף הזה יהיה כסף שקלי. אולי הוא לא מספיק, אולי הוא לא אידיאלי, אולי הוא לא משקף את כל הצרכים, הכול יכול להיות, אבל הוא עבר. לראשונה יש למנהלי בתי הספר כסף שקלי, שהם יוכלו לקנות אתו שירותים עבור אותם ילדים.

אנחנו משקיעים 135 מיליון שקל בשעות הכלה – מעט שעות, לא מה שצריך, לא מה שמספיק, אבל בפעם הראשונה ניתנות שעות תוספתיות עבור אותם ילדים. אנחנו נְפתח 250 חדרי הכלה. נשקיע 20 מיליון שקלים.

נשקיע 8.5 מיליון שקלים בהדרכה ובהסברה בכל חדרי המורים על המשמעות של החינוך המיוחד ושל הילדים המשתלבים.

נפעיל בשנה הזו 3,000 רכזי השתלבות. בפעם הראשונה יהיו רכזים בהיקף כזה שזה תפקידם וייעודם.

נבנה בכל שנה – לפני שנתיים בנינו 60 כיתות, לפני שלוש שנים בנינו 70 כיתות. בשנה הזאת, בשנה הבאה ובשנה שלאחר מכן, בכל שנה נבנה 300 כיתות. למה זה כל כך חשוב? כי אנחנו נשלים את הפערים של מוסדות חינוך שצריך להנגיש אותם קרוב לילדים, קרוב לאוכלוסיות. נקווה שנביא בכך איזשהו מרחב, שבכך נשנה ונוסיף רווחה לאותם ילדים ולאותן משפחות.

תודה רבה למנכ"ל משרד החינוך על הסקירה. בסקירה גם של השר וגם של המנכ"ל הראיתם לנו תמונת מצב שיש מי שעושה במלאכה והמשרד מכוון לעשייה היום-יומית של מערכת החינוך.

אני רוצה לקדם בברכה, נמצאת אתנו קבוצת שגרירים צעירים שמייצגים אותנו גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ברוכים הבאים.

כפי שאמרתי, ניתן לגופי השלטון להתייחס. ראשית, מרכז השלטון המקומי, שהוא זרוע ביצועית של הממשלה ביישום חלק גדול מן התוכניות במערכת החינוך. בבקשה.

אני סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה בשלטון המקומי.

רציתי להודות, ראשית, על שיתוף הפעולה הטוב עם יושב-ראש הוועדה. זה לא מובן מאליו. אנחנו מתקנים דברים רבים בין החקיקה והסדרת דברים חשובים נוספים, וכמובן עם משרד החינוך, הרגולטור שלנו. אני חייבת לומר ששיתופי הפעולה הם מהטובים שהיו עם כל האגפים לקידום מערכתי.

אם יורשה לי, השלטון המקומי, שאין לו חופשות או חגים, אין פתיחה ואין סגירה, עובד לאורך השנה כולה בכל אחד מן הדברים שצוינו כאן כיעדים, כתהליכים ומהלכים: הסעות, חינוך מיוחד, סייעות וכיוצא באלה, בין בחינוך הפורמלי ובין בחינוך הבלתי פורמלי. עובדים ברשות המקומית סביב השעון, מבוקר ועד ערב, בשיתוף פעולה, בין אם מתוקף חוק, הקיום המשותף של מוסדות החינוך ושל מערכות החינוך, ובין אם, כפי שנאמר כאן, בצורה מקצועית בתוצר המיידי של הקהילה.

ההיערכות לפתיחת השנה היא נמרצת וקשה עוד יותר השנה, בין אם מכיוון שאגפי החינוך ומערכות העירייה כולם עסוקים בהכנת מוסדות החינוך והבטיחות וכמובן גם שדרוג של המוסדות ובין אם בשל הפעלת בתי הספר של החופש הגדול ורישום לצוהרונים. אך נפתחה השנה וכבר נרשמים לשנה הבאה, אני מניחה שכולם יודעים את זה.

אין החלטה של משרד החינוך שלא משליכה על השלטון המקומי ולכן שיתוף הפעולה ההדוק והנכון בינינו רק ראוי לתודה ולציון.

לא אחזור על דברים שנאמרו כאן. אנחנו שמחים לקדם מהלכים. אנחנו מעסיקים של כל נותני השירותים הנלווים בתוך מערכות החינוך ומקיימים את המערכת העל-יסודית שלנו, הבעלות.

צר לי לציין כאן דבר שלא נאמר ומעיב על פתיחת השנה. כפי שבוודאי שמעתם, קיבלנו אתמול הודעה מפתיעה, כל הגזברויות ברשויות המקומיות, שנגמר תקציב האבטחה במשטרת ישראל ולכן ברבעון האחרון של 2018 לא יועבר תקציב אבטחה. הודענו כמובן שלא נוכל לפתוח את מוסדות החינוך ללא אבטחה. אני מקווה שכל הנוגעים בדבר יעשו הכול כדי למצוא את התקציב שנעלם לו.

שתהיה שנה ברוכה ומלאת קידום ועשייה משותפת.

תודה. יפה בן דויד, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה לשלוח את ברכתי ותודתי בראש ובראשונה לעובדי ההוראה שעושים עבודה מסורה ועובדים עם הלב ועם הנשמה. זה הגוף היחיד שלא מתוגמל על השעות הרבות שאנשיו מקדישים עבור התלמידים.

אני רוצה להתחיל דווקא מן הדברים הטובים ואחר כך אגע בדברים הטובים פחות, כדי שהדברים הלא טובים יטופלו.

אני באמת רוצה לברך את השר על שיתוף הפעולה שקיים והתעצם בין הסתדרות המורים לבין משרד החינוך. השר מאוד מאוד קשוב לבעיות שאנחנו מעלים בפניו, וחלק מן הבעיות הוא גם הביא לפתרונן, דבר שלא נעשה הרבה בשנים הקודמות. כמובן גם למנכ"ל, שמואל אבואב, שאחת לשבועיים אנחנו נפגשים לפגישות עבודה ואנחנו מעלים ומציפים גם את הבעיות וגם את הפתרונות, ואכן נעשתה עבודה יותר מטובה מאוד בפתרון הבעיות.

יש עדיין בעיות שלא הגיעו לפתרונן ואנחנו חייבים לשים אותן בפרונט ולטפל בהן.

בראש ובראשונה אני רוצה להתחיל עם בעיית האלימות. לצערי הרב אנחנו ממשיכים לקבל, מגיעות לפתחי תלונות רבות על אלימות – אם זה אלימות מילולית ואם זה אלימות פיזית.

כלפי צוות ההוראה?

כלפי ציבור עובדי ההוראה, בוודאי, לעתים מתלמידים ולעתים מהורים. אני חושבת שהבעיה הזאת טרם הגיעה לפתרונה. אם אנחנו יחד לא נשב ונתחיל להיכנס לעומקה של הבעיה ולהביא פתרון המצב ילך ויחמיר, ובפרט במסגרות של החינוך המיוחד. בפרט שם, צריך לתת שם דגש ולפתור את הבעיה.

אני רוצה להציג דוגמה קטנה, ואני מפנה אותה גם להורים, בנושא של התערבות ההורים.

תפני אליי, שזה לא יראה כאילו את מצפה לתשובה. זה לא דיון.

אני לא מצפה לתשובה. אני מציגה דוגמה כדי שיבינו על מה אני מדברת, דוגמה אפילו שולית. כאשר מנהלת בית ספר או מורה מזמינה את ההורה שייקח את הילד, כתוצאה מהשתוללות שלו או דבר כזה או אחר, קורה שההורה אומר שהוא בעבודה, שהוא לא יכול, אבל כאשר התלמיד, הבן, הילד מתקשר להורה ואומר לו: "אבא, תקשיב, המורה אמרה כך וכך, תגיע" – ההורה עוזב את הכול ומגיע לבית הספר.

לכן אני אומרת, יש בעיה קשה מאוד שגורמת לצערי לעזיבה של מנהלים מצוינים ושל עובדי הוראה מצוינים. אל"ף, כתוצאה כמובן מן השחיקה, אבל בי"ת, כתוצאה מן ההתערבות של ההורים.

אנחנו בעד מעורבות. אנחנו מכבדים את המעורבות. אנחנו רוצים את המעורבות, אנחנו רוצים את שיתוף הפעולה עם ההורים, אבל לא יעלה על הדעת שתהיה התערבות של ההורים מי יהיה המנהל, מי יהיה המורה.

לכן אנחנו בהסתדרות המורים מקימים גוף ביחד עם אנשי האקדמיה – ואנחנו פונים כמובן גם לנציגי משרד החינוך – כדי לעשות אמנה. חייבת להיות אמנה שתקבע את גבולות ההתערבות של ההורים.

אני רוצה לציין שיש, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלייה בהיקף העזיבה של מורים צעירים, למעלה מ-28% יותר מאשר בשנים קודמות, עזיבה בחמש השנים הראשונות לעבודתם. כאשר אנחנו נפגשים עם אותם מורים מצוינים, שבאים מתוך שליחות, שעוזבים הייטק, עוזבים מקצועות ונכנסים לתוך מערכת החינוך, הם באמת אידיאליסטים ברמות ש"חבל על הזמן", הם אומרים: "לא למערכת הזו פיללנו." גם בנושא של ההתערבות וכמובן גם בנושא של השכר.

אנחנו נמצאים במשא ומתן על שכר המורים כי ההסכם הקיבוצי שלנו יסתיים בשנת 2019 ואנחנו נשב, וכמובן גם בנושא של החינוך המיוחד, שגם שם עם הרפורמה צריך להיות הסכם קיבוצי.

אני רוצה לברך על האוזן הקשבת וגם על הפתרון של המנכ"ל ושל השר בנושא האוטונומיה של המנהלים. אני רוצה להדגיש, נושא האוטונומיה של מנהלים היה בעיקר באשר לעומסים, לריבוי טפסים שצריך למלא, שגרם להם להתעסק יותר ב"טופסולוגיה" ולצערי פחות בפדגוגיה. אם בעבר הייתה יותר "טופסולוגיה" ופחות פדגוגיה אז היום יש יותר פדגוגיה ופחות "טופסולוגיה". יישר כוח. ישבתי עם אנשי המשרד בנושא האוטונומיה – היא מבורכת מאוד. יש כמה דברים שצריך לחדד אותם אבל בסך הכול מגיע יישר כוח גדול.

אני רוצה להתייחס גם לדיאלוג. יש דיאלוג מצוין עם משרד החינוך ועם גורמים נוספים – גם עם אנשי כוח אדם, גם באשר לכספים, וגם עם האנשים שמתעסקים בפדגוגיה. הדיאלוג הזה חשוב מאוד ואני שמה לב שהוא מתעצם במשך הזמן. גם על זה יישר כוח לאנשים פה.

אני רוצה להתייחס לשני דברים נוספים. האחד הוא הרפורמה בגנים, הסייעת השנייה. היא רפורמה מצוינת, אבל הרפורמה לא קיימת בימי שישי. זאת אומרת, יש סייעת שנייה במשך חמישה ימים אבל ביום השישי לילדים הרכים לא השתנה כלום. אנחנו חייבים לעגן את הדבר הזה כי הוא גורם לעומס יתר על הגננות וגם פוגע בנושא של הכיתות הקטנות.

הרפורמה בנושא הכיתות הקטנות – זו רפורמה מצוינת אבל לצערי היא פגעה בנושא של שעות הפיצול בכיתות א' ו-ב'. אני מבקשת מאדוני, כבוד שר החינוך, להחזיר את שעות הפיצול. בהתחלה זה היה עשר שעות של פיצול בכיתות א' ו-ב', כפול שתי מורות, כפול שתי קבוצות, זה חמש שעות; בשנה הקודמת זה היה שלוש שעות; והשנה זה בוטל. השעות הללו יקרות מפז. הן נותנות את ההזדמנות למורה להגיע לכל תלמיד ותלמיד. לכן אני מבקשת, אדוני, לשקול בחיוב להחזיר אותן.

באשר לרפורמה בחינוך המיוחד, אני מבקשת להודות לך, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, על השעות הרבות ועל הישיבות הרבות בנושא החינוך המיוחד. גם ההחלטה לעשות פיילוט ולא מיד את הרפורמה הזאת, שהוצעה גם מהצרכים של השטח וגם מהבקשה של הסתדרות המורים, אין ספק שהרפורמה הזאת היא שינוי גדול, ואנשים פוחדים משינוי. גם אנחנו חוששים, אנחנו לא יודעים איך זה יהיה. גם ההורים לא יודעים איך זה יהיה. אבל מה שצריך להיות זה, אל"ף, לעשות את הפיילוט, כפי שציינת, במחוז קשה ומורכב.

ציינתי על פי בקשתך.

נכון, זו הבקשה שלי ואני מודה לך על כך שגם אתה דחפת שהבקשה הזאת תמומש.

יחד עם זה, גם לשים מעקב בשנה של הפיילוט, שאז ילמדו את הדינמיקה, איך זה עובד, ומשם להשליך כדי שיהיה טוב יותר. תודה רבה לך.

תודה רבה. אני ניגש עכשיו לסדר הקבוע, שידברו לסירוגין חברי כנסת ואורחים. אבל נגמרו הנאומים הארוכים – יהיו שלוש דקות מקסימום לחבר כנסת ושתי דקות לאורח. בבקשה, חבר הכנסת יוסי יונה. שעון החול התחיל לעבוד.

תודה, אדוני היושב-ראש.

אני רוצה בראש ובראשונה לפנות לשר החינוך נפתלי בנט ולומר לו את הדבר הבא: התייחסת בתחילת דבריך – ואני מעריך את זה – לנושאים שחורגים מעבר לתוכניות או מעבר להיערכות של מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים הבאה. דיברת על סולידריות, על חשיבות הערבות ההדדית בחברה הישראלית ואני חושב ששיקפת בצורה יפה מאוד עמדה ממלכתית. אמרת את הדברים האלה בדין, אתה שר החינוך, ולכן אני פונה אליך בבקשה, ואולי אפילו בדרישה, שתגנה גם את כל הביטויים, את כל הפרקטיקות הבזויות שיש בחברה הישראלית לאחרונה וציד מכשפות שעושים לאלופי צה"ל, שבאמת את מרב שנותיהם הטובות, ולעתים גם את חייהם, הם מקדישים לחברה הזו ולביטחונה. לכן יש צורך חד-משמעי שתאמר דברים בעניין.

את שאר הדברים אומר בדרך טלגרפית, אדוני היושב-ראש, בגלל קוצר הזמן.

דבר אחד, אדוני היושב-ראש, שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך, הצגתם פה תוכניות באמת שאפתניות, יפות וחיוביות. האתגר שבפניו אנחנו עומדים הוא מאוד כבד-משקל. אנחנו יודעים שעדיין קיימת קורלציה מבהילה ומקוממת בין אזור מגוריו של התלמיד לבין הישגיו. העיקרון של שוויון הזדמנויות אינו זוכה, לפחות הלכה למעשה, בחברה הישראלית לביטוי נכון והפערים ממש מדהימים והם קובעים את סיכויי חייו של התלמיד. ולכן יש כאן צורך בהיערכות ובמתן פתרונות הרבה יותר דרסטיים מאלה שאתם מציעים.

דבר נוסף שאני רוצה לציין, לפני כמה ימים התפרסמה כתבה בעיתון "דה מרקר" על כך שכיתות מב"ר ו"אתגר", במקום להיות מיועדות לתלמידים מוחלשים, מוצאות את דרכן לתלמידים שמאכלסים בתי ספר מבוססים. אשמח לשמוע את עמדתכם בנושא הזה.

דבר נוסף, החולה הרעה הנוספת, ועדיין לא קיבלנו מענה- - -

משפט סיכום.

אדוני היושב-ראש, אני עושה את זה באמת טלגרפית, לא מתרחב.

מה לעשות, יש לנו הרבה דוברים ואתה תשמע את התלונות שלהם בסוף הדיון על כך שלא שמעו אותם.

הדבר הנוסף הוא העניין של מורה קבלן במערכת החינוך. אני מצפה ממך, אדוני שר החינוך, לשים סוף לתופעה הבזויה הזאת. מורה אסור שיהיה עובד קבלן.

לדברים שאמרה יושבת-ראש הסתדרות המורים – אחד הדברים שעומדים בפניכם הוא פגיעה במושג של הפרופסיה של המנהל ושל המורה ולכן גם הזילות הזו שאנחנו רואים.

אחת בעניין הדיפרנציאלי. שמואל אבואב, העלית את הסוגיה הזאת. כשאתה אומר "דיפרנציאלי" – מה הכוונה? האם אנחנו מדברים על כך שיש סל לתלמיד והדיפרנציאלי זה סל פלוס?

זה לא שאלה. זה נאומים. תעשה את זה בקצרה וביעילות.

אני שואל שאלה. האם הסל הדיפרנציאלי זה קביעת סל פלוס, או שקביעת הסל- - -

זה סל פלוס.

שאלה אחרונה, דיברתם כאן על החינוך המיוחד. מצד אחד, מדובר על כך שזה יופעל כפיילוט. מצד שני, אתה מדבר על פעולות רבות מאוד שנעשות בתחום הזה. האם אתה יכול להסביר לנו את יחסי הגומלין בין העובדה שאנחנו הולכים ליישם פיילוט לבין זה שאתה מדבר הלכה למעשה על פיתוח של התוכניות הללו באופן כל כך נרחב? לא כל כך ברור היכן הדברים עומדים.

התוכניות הללו לא קשורות בכלל לרפורמה.

אני מבקש לקבל הסבר.

ונקודה אחרונה, לגבי אוכלוסיות כמו יוצאי אתיופיה, דור שני, או אוכלוסיות אחרות. האם יש תוכניות מיוחדות כדי לשפר את הישגי התלמידים?

תודה. אבי קמינסקי, בבקשה.

קודם כול, אני מצטרף לברכות. אני יושב-ראש איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות. אני רוצה להצטרף גם לברכות על העשייה הכל כך מכובדת, שיתופי פעולה לאורך כל השנים עם משרד החינוך, נושאים שמשרד החינוך העלה, והם בהחלט נושאים חשובים שנמצאים בסופו של דבר מאחורי השולחן של אותו מנהל אגף חינוך שרואה את התלמיד מבוקר ועד ערב, לאו דווקא רק בהסעות אלא בכלל העשייה שלו, גם בתחומים האחרים. לא פעם ולא פעמיים יש בהחלט דיונים בין האיגוד לבין אנשי המקצוע שנמצאים בשטח לבין משרד החינוך, אבל בסופו של יום יושבים ומסדירים את הדברים. אני רוצה לברך מעומק הלב על השותפות, על דרך החשיבה, על הרצינות שיש בתוך העשייה של משרד החינוך ביחד עם השלטון המקומי וביחד עם איגוד מנהלי מחלקות החינוך לטובת התלמידים. האנשים מגיעים בטוב, וכשמגיעים בטוב אז בסופו של דבר זה מתקדם לטוב.

אי אפשר שלא לראות את המנהיגות האחראית מאוד של משרד החינוך סביב העשייה החינוכית. אני רוצה לשים מספר דגשים נוספים שאני חושב שיש מקום לתת עליהם את הדעת.

הנושא האחד הוא מעונות היום, מלידה ועד גיל שלוש. צריך לעשות על השולחן הזה בכנסת, בבית הזה, את כל שניתן לעשות כדי לקדם את נושא מעונות היום, בראייה הכוללת של משרד החינוך, על כל המשתמע מכך. יש לזה משמעות רבה מאוד, בדיוק למקומות של החינוך המיוחד, במיוחד לנושא של הגיל הרך.

נושא נוסף שכדאי לציין הוא הסייעות. המערכת מלאה מאות סייעות, יש הרבה מאוד סייעות במערכת, וצריך לגעת בנושא של השתלמויות, ביחד עם משרד הפנים, ביחד עם השלטון המקומי, ביחד עם משרד החינוך, כולם ביחד.

גם לך, כבוד יושב-ראש הוועדה, תודה רבה על שיתוף הפעולה המלא. אם יש ועדה שפועלת במשך כל השנה – זה ועדת החינוך, גם בנושא הסכם השכר שלנו. תודה רבה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, השר והמנכ"ל וכל בכירי מערכת החינוך, אני גם מוצא לנכון להודות לכולכם. עצם שיתוף הפעולה הוא ההוכחה היותר טובה וכך גם השינויים הרבים לטובה בכל המערכת.

אדגיש בקצרה ארבע נקודות שאני חש שאולי ראוי להתייחס אליהן.

אתחיל דווקא משורש מסוים שאני פוגש בצפון ובדרום, בדרום בעיקר. בדרום יש פער גדול של חוסר הכשרה – ופה זה נקודה למל"ג – של המקצועות הפרה-רפואיים הטיפוליים הנדרשים להשלמה בחינוך המיוחד, אם זה קלינאיות תקשורת, אם זה ריפוי בעיסוק. פה אני ממקד את הבקשה שלי. אוניברסיטת הנגב סירבה עד היום להכשיר והיא לא מכשירה, אין סטאז' בבית החולים סורוקה. הנגב סובל יותר מהצפון, הוא הסובל ביותר. אני מכיר אישה שהגיעה לאילת והעלתה את היקף הריפוי בעיסוק ב-100% כי היא הגיעה כקלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק. הייתה שם אחת והיא השנייה ולכן זה הגדלה ב-100%. זה דבר מרכזי מאוד. כנ"ל במכללת ספיר. אני מדבר באופן מאוד ממוקד. אם יתאפשר לימוד של ריפוי בעיסוק זה יאפשר את הסיוע לאותם ילדים שנדרשים לזה. היום הם חסרים את זה.

ההתייחסות השנייה, אשאר עדיין בחינוך המיוחד – אני מברך על כל מה שהצגתם פה. המספרים מדברים וידברו בעד עצמם, אין ספק שזה ייתן את אותותיו. אבל החששות של ההורים מנגד – אני מציע לשמר גם את אותו קו פתוח. אני אומר פה גם לרחלי אברמזון, המפקחת על החינוך המיוחד, היא יודעת בדיוק למה אני מתכוון: הדגש הזה צריך לחלחל גם במחוזות. אין ספק שרחלי אברמזון, אני עובד מולה כבר כשנתיים, והדברים באמת מדהימים כפי ששיבחתם. לא אזכיר פה כרגע, כדי שלא יהיה פה לשון הרע, מקום כזה או אחר, אבל החששות הם בהיקף רחב. כולנו פה קיבלנו פניות מהורים שונים, חששות על מה יהיה, על שיבוצים שלא מגיעים עד אחרי פתיחת שנת הלימודים, והגדרתה בתקן של הסייעת, כפי שהזכירה פה יפה בן דויד והזכירו אחרים, הכשרת המורים והמנהלים במשלֵב עד תש"פ. חשוב שזה יבוצע. החששות שם גדולים, ואתם מכירים את זה.

אתה ציינת, אדוני השר, שדאגתך בסוף היא לתלמיד הבודד, כי בסוף זה 100% אותו ילד, והוריו שלא יוצאים לעבודה בגלל קשייו וזה מדרדר את המשפחה.

שתי התייחסויות אחרונות הן לגבי מעמד המורה, כפי שהזכירו פה. אני מודע מהשטח לכך שמורים בשלבים הראשונים עוזבים, כפי שאמרה פה יפה בן דויד, כי שכרם נמוך. הם משלבים, הם עובדים שבוע בהדרכה ב"תגלית" או ב"מסע ישראלי" ושכרם הוא שכר חודש של מורה מתחיל, ואז הם נוטשים את מערכת החינוך הפורמלית, וחבל. שם צריך כן לתת לזה יד, לחזק את מעמד המורה.

אסתפק בזה, דיינו. תודה רבה.

תודה רבה. יושבת-ראש מועצת התלמידים החדשה, שזה הזמן לברך אותה, ליאל מלכביץ', בבקשה. תציגי את עצמך.

קודם כול, אני באמת מתרגשת להיות כאן. באנו כדי להציג את הדברים החשובים.

תוכיחי לחברי הכנסת שאת עומדת בלוחות הזמנים.

אשתדל לעמוד בהם.

אני יושבת פה כיושבת-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, נבחרתי רק לאחרונה. אנחנו הגוף הנבחר הרשמי והמייצג של כלל בני הנוער בישראל. אנחנו פועלים בכל המגזרים, בכל הקהילות, בכל שכבות האוכלוסייה ואנחנו בעצם כאן הקול שלהם.

מועצת התלמידים והנוער הארצית חרתה על דגלה לקדם מספר ערכים. אנחנו מנסים לקדם את ערך השוויון, את ערך האחריות החברתית וכמובן המעורבות בתוך הקהילה. השילוב של כל הערכים האלה, וערכים נוספים, מתבטא בפעולות בתוך החינוך הפורמלי ובתוך החינוך הבלתי פורמלי. כתלמידים אנחנו מאמינים שהכוח שלנו הוא לשנות את המערכת, לחיוב כמובן, להשפיע על המערכת ולגרום לכך שדברים יזוזו, דברים ישתנו ודברים יתחדשו לקראת הקִדמה, לקראת איך שבני הנוער משתנים.

כמועצה הארצית הצבנו לעצמנו מספר מטרות לשנה הנוכחית, כמו את צמצום האלימות בתוך מערכת החינוך, השיח המכיל והמכבד בין התלמידים וכן בין המורים לתלמידים, השימוש האסור בחומרים נרקוטיים שגואה בתוך בתי הספר וכן הלאה.

ולסיכום – את הרי תהיי אתנו כאן במשך כל השנה.

אתייחס גם לדברים של השר. מאוד חשוב לי, גם ברמה האישית, לקדם השנה את תחושת המיצוי והמסוגלוּת של בני הנוער בישראל. זאת אומרת שכל נער בישראל יבין שהוא יכול לשנות, יכול לדבר ולהרים את הקול שלו.

גם שלוש יחידות מתמטיקה זה לא בושה. גם מי שלומדים שלוש יחידות מתמטיקה יכולים לעשות, יכולים לשנות. כאן השאלה שלי אל השר, איך בשנה הנוכחית תקדם גם את התלמידים בשלוש יחידות מתמטיקה ובמגמות ההומניות?

תודה לליאל מלכביץ'. טבילת האש הראשונה, עמדת בה בגבורה. רשות הדיבור לחברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

זה בדיוק בזמן, כי גם אני עשיתי שלוש יחידות מתמטיקה והכול בסדר.

קודם כול, אני רוצה להגיד לכם תודה רבה. שנה רביעית שאתם מתכנסים, גם המנכ"ל וגם שר החינוך. כל מה שהצגנו פה היה משמעותי. אנחנו רואים מהפכה בחינוך, אנחנו מלווים את זה בוועדה. לא סתם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מרגי, מגויס. כפי שבוודאי שמעת הוא גם יודע להגיד לשרים אחרים שהוא לא עובד אצלם. אתה בטח יודע שבמקרה הזה יושב-ראש הוועדה מגויס כי באמת יש שותפים טובים. אז ברכות לכם, ברכות לצוות של משרד החינוך.

פעמים רבות בוועדות מגיעים נציגים שלכם, של המשרד. לעתים יש חברי כנסת שמשתלחים בהם לא לעניין, לא בצורה מכובדת. יש חברי כנסת ששומרים על כבודם. לכן אני רוצה להגיד תודה לאנשי משרד החינוך שמגיעים באופן קבוע, לאנשי השלטון המקומי, למיכל מנקס שנמצאת באופן קבוע בוועדה. אני רוצה גם להגיד תודה להורים שנמצאים כאן, לוועד ההורים הפעיל, חברים שלנו. יש לנו כמובן גם ויכוחים. וכמובן למועצת התלמידים. אגיד לך: אתם חייבים להיות פעילים יותר. לא הייתם מעורבים מספיק. דיברת על כמה דברים. קחו את העסק ברצינות ותרימו קול, כי זה לא היה.

השנה האחרונה הייתה חלשה. בשנים עברו הייתם מעורבים יותר.

יש לי תחושה שאת יודעת מה לעשות.

עד כה בירכתי ועכשיו אני רוצה להגיד מה היה חסר לי. הייתה חסרה לי התייחסות לחינוך הטכנולוגי. חבר הכנסת מרגי ואני מובילים כאן באמת מהפכה ביחד, קודם כול, של ההורים, של המוסד, בהבנה. הייתה כאן ישיבה נהדרת עם התעשייה הישראלית, עם שרגא ברוש. היה חסר לי לראות את זה. דיברנו הרבה כאן על החינוך, גם על החינוך המיוחד, שכבודו במקומו מונח, אבל החינוך הטכנולוגי עובר מהפכה בשנים האחרונות. לא ראיתי התייחסות לזה. חשוב מאוד לומר, זה דבר מהותי בעיניי. לא אאריך בדברים כי אין לנו זמן.

לגבי הדברים החשובים שאמרה יפה בן דויד, אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, במצגת בשנה הבאה בעזרת השם כאשר נשב פה, אני מקווה מאוד, נדבר גם על איזשהו גרף מדידה בעניין נטישה. דיברת יפה מאוד על עניין הנטישה. אתם יודע שהדברים מחוברים. במשך 10 שנים עבדתי עם נוער בסיכון לפני שהגעתי לכנסת. עניין הנטישה של מורים לא פחות חשוב.

התערבות לעומת מעורבות – זה עניין סופר קריטי בעיניי. חשובה מאוד המעורבות של ההורים – הורים שאנחנו רואים אותם גם בוועדה – אבל צריך להבדיל בין התערבות למעורבות, זה דבר מהותי.

דבר אחרון שליוויתי אותו במהלך השנה זה ארגוני הנוער. אני חייבת לומר, דיברת על זה בדקה אבל זה אירוע מדהים בעיניי. מארגונים שפעלו בתקציב של 150,000-200,000 שקל לארגונים שתקציבם צומח למיליוני שקלים. רק לפני חודש העברנו עוד 6 מיליון שקלים, 3 מיליון שקלים ממשרד האוצר ו-3 מיליון שקלים ממשרד החינוך.

הפסקנו כבר לספור מיליונים.

זה היה נראה כבר טריוויאלי אז אף אחד לא כתב על זה. דיברנו על הארגון "אחריי!" אבל גם "איגי", ויש את החרדים. מדהים שיש 17 ארגונים, כאשר מצד אחד יש את החרדים ומצד שני רואים את החבר'ה מ"איגי", והם יושבים ביחד ומדברים. כמובן גם "לתת" ו"אחריי!" ו"נועם", ולא אכנס לפירוט, כולם. אנחנו מזרימים מיליוני שקלים. אגב, זה התחיל ממיכל מנקס ועבר לשמואל אבואב, ובצדק. אמרו: אם אנחנו פותחים את ארגוני הנוער לעוד ועוד אוכלוסיות – אני שמחה מאוד שיש לי חלק קטן בעניין, אבל הרוח הזאת, של להוביל את ארגוני הנוער, וההבנה שהם לא פחות מתנועות הנוער, זה חשוב. תודה.

סליחה, אני יכולה לדבר בשם הורים?

לא. כאשר אתן לך את רשות הדיבור, אם יהיה לנו זמן, אז תוכלי לדבר, אבל כרגע את לא יכולה לדבר.

באתי במיוחד בשביל זה.

מה לעשות, כולם הגיעו במיוחד. לא כולם ידברו, אני אומר לך כבר עכשיו, כי הדיון עומד להסתיים ואנחנו רוצים לשמוע את השר. זו פתיחת שנת לימודים. אתם מוזמנים בכל השנה להיות מעורבים בדיונים. כעת זה לא דיון. תהיו מעורבים גם במיילים, גם בנוכחות בוועדה.

אנחנו מעורבים במיילים אבל אף אחד לא עונה.

אני לא רואה פה את יושב-ראש ארגון המורים.

אגב, איפה ארגון המורים? ארבע שנים אני כאן ואין נציג של ארגון המורים. זה לא בסדר. הוא לא רוצה לבוא כי לא מתאים לו, אבל כבר ארבע שנים הוא לא מגיע גם לוועדת החינוך. איזה מין דבר זה? אם הוא לא מסוגל – שיביא מישהו אחר. למה נציג הסתדרות המורים מגיע ונציג ארגון המורים אף פעם לא מגיע? זה מעצבן. זה ארגון המורים. הם צריכים לשבת פה.

לבת שלי אין מסגרת של בית ספר.

אבקש להושיב אותה. אטפל בך אם תשלחי לנו את הפרטים. לא להפריע. אוציא אותך.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה.

גם אני רוצה לברך את השר ואת המנכ"ל על המצגת המפורטת מאוד ומעניינת שראינו כאן. רק להעיר שחלק מן ההערכות היו לעתיד, אז הלוואי ונהיה בסדרה גיאומטרית עולה בדיוק כפי שתיארתם בשיפור בחינוך בפריפריה. אני עשיתי חמש יחידות במתמטיקה.

עכשיו שכל מי שידבר יגיד כמה נקודות במתמטיקה הוא עשה...

לא. גם לזה אני רוצה להתייחס.

רציתי לומר וחשוב לומר, כשמדברים על שיתופי פעולה, בקדנציה הזו התקיימו מספר שולחנות עגולים כדי לקדם נושאים במערכת החינוך, שזה לא מובן מאליו. הייתי שר – בדרך כלל כל שר רוצה לגבש את המדיניות שלו ולשלוט בה. נכונות לדיונים פתוחים, לשולחנות עגולים – התודה והברכה היא סביב הנקודות האלה. זה דבר חשוב ולא מובן מאליו, צריך לומר.

רבותיי, הזמן קצר. הוקצבו שעתיים לדיון. מראש אני אומר, תקבלו בהבנה. זה פתיחת שנת לימודים. באנו לשמוע על ההיערכות. יהיו עוד 3–4 דוברים ונרצה לסכם את הדיון בצורה מכובדת. אני מבקש לא להתפרץ. בבקשה, גברתי.

אחזור על הצורך בצמצום הפערים בחינוך – והדגשת את המספר – של חברות באוכלוסייה שהן פחות מצליחות. ההצגה של הדברים הייתה בראייה קדימה, איך מוודאים שאכן צמצום הפערים שהתחיל ממשיך באותה סדרה גיאומטרית.

על צמצום מספר התלמידים בכיתות, ציינת שבתך נמצאת בכיתה עם 27 ילדים אבל היעדים שלכם הם בין 32 ל-34. הלוואי שהבת שלי, שעולה לכיתה ב', תלמד בכיתה של 30 ילדים. כולם צריכים ללמוד בכיתות של פחות מ-30 תלמידים, בטח בכיתות א'-ב', לדעתי, בשאיפה גם לפחות מ-25 תלמידים בכיתה. איך אנחנו בונים את התקציב ואת הראייה קדימה כדי להגיע לשם? עשיתם רפורמה, נכון, זה כבר לא 40 תלמידים בכיתה, אבל בכיתות א', ב' ואולי גם ג' צריך לרדת ל-25 תלמידים בכיתה.

אני מבקשת להעלות שני נושאים מאוד נקודתיים. אחד, פניות ציבור. אני בטוחה שלמשרד יש פניות ציבור ומתקבלות שם פניות. מן הסתם נמצאים כאן גם הרבה נציגים שרצו להביא את סיפורם האישי. גם מגיעות אליי פניות כחברת כנסת, ומן סתם אל הרבה מאוד חברי כנסת, פניות ציבור שלא מקבלות מענה, של מקרים קשים מאוד של אלימות שלא מקבלים מענה מן הפיקוח, של מקרים של ילד שהידרדר ונשאר בחינוך ביתי כי אין לו מענה במסגרות. איך אנחנו משפרים את פניות הציבור?

ודבר אחרון, לקראת פתיחת שנת הלימודים בעוד שבועיים וחצי אני מקבלת לא מעט פניות על סביבה לא בריאה בבתי הספר. אני רוצה להציג כאן שתי דוגמאות. אתמול הייתי בסיור ביחד עם חברת הכנסת גרמן בכפר ג'דיידה-מכר בגליל המערבי. יש שם ארבעה בתי ספר ושני גני ילדים – אזור שהוא מזעזע, עם פסולת שמציתים אותה. בבתי הספר פשוט נושמים אוויר רעיל.

מפגע סביבתי.

זה בטיפול של המשרד להגנת הסביבה אבל אני פונה גם אליך כשר החינוך, שבתי הספר שיש לצדם מפגע כזה נוראי, עד שהוא לא מטופל אפילו שלא יפתחו את שנת הלימודים. יש עוד מקומות, כמו קריית חיים, שם נמצאים באופן קבוע שני בתי ספר, אחד של החינוך המיוחד, במרחק של 150 מטר ממכלי דלק אדירים ומסרטנים. אני פונה אליך באמת שנטפל במפגעים סביבתיים ליד בתי ספר. תודה רבה.

תודה. בקצרה, מפורום הנהגת ההורים, בבקשה.

אני מייסד ומנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים. המצגת המרשימה שהציגו השר והמנכ"ל מוכיחה שיש קשר לשטח ולהורים והמערכת פועלת בצורה שיטתית לתיקון, ובעיקר לשיפור של עצמה ושל החינוך בישראל.

אנחנו סבורים שגם השנה עלינו לפעול יחד לשיפור מעמד המורה, התמורה שהם מקבלים ורמתם האישית והפדגוגית.

עלינו לפעול ביחד לקעקע את האלימות הפושה בחברה הישראלית ולמנוע את זליגתה לתוך מוסדות החינוך. לא לאלימות של סגל הוראה כלפי ילדים, דבר שאנחנו נחשפים אליו בתקשורת חדשות לבקרים, ולא לאלימות של הורים וילדים כלפי סגל ההוראה, לא פיזית ולא מילולית.

עלינו לפעול ביחד לביטול מוחלט של תשלומי ההורים, שלדעתנו מרחיבים את הפערים בחברה הישראלית ולמעשה מסלילים לחלק מן התלמידים את דרכם ועתידם בחיים, והפכו למעמסה בלתי נסבלת להורים.

עלינו ליישם את החלטת משרד החינוך להרחבת בית הספר של החופש הגדול והחגים גם לגני הילדים, שם הבעיה חמורה במיוחד.

עלינו לפעול ביחד להחזרת שעות הפיצול של כיתות א'-ב', שנעלמו בטענות שווא לדעתנו.

אני רוצה רק להזכיר שבלי התערבות ומעורבות של ההורים לא הייתה עד היום סייעת שנייה, כי אנחנו יצאנו להפגנות בנושא הזה; המורים היו ממשיכים ללמד 40 תלמידים בכיתה, ואנחנו יצאנו למאבק הזה. כן, זו בפירוש התערבות; לא היו מתבצעים בחלק מן הרשויות המקומיות שיפוצים, כי אנחנו פועלים בעניין זה מול הרשות המקומית; לא היה ריסון של מערכת התנועה בקרבת מוסדות החינוך, כי אנחנו פועלים בנושא הזה.

אנחנו מברכים על הכוונה של הסתדרות המורים לעשות אמנה, ובתנאי שנהיה חלק מגיבושה כי אנחנו צריכים ליישם אותה.

אני רוצה לאחל שנה ברוכה לכל התלמידים, לגני הילדים, לעובדי ההוראה, לעובדי המשרד ולנו ההורים. אנחנו מצפים שמשרד החינוך יפעל מולנו ויהיה קשוב גם למחאות שלנו, כולל בנושא תשלומי הורים.

תודה. אודליה אלבו, בבקשה, בקצרה.

אני יושבת-ראש העמותה הישראלית לאלרגיות למזון. אני מבקשת לברך את חבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש הוועדה, על השותפות וההכלה ואת מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב, על תחילתו של תהליך שלו אנו שותפים.

כבוד השר, אני מבקשת להתייחס למה שאמרת. דיברת על זכויות, דיברת על יציבות, דיברת על אחריות ודיברת על יעדים.

התלמידים שסובלים מאלרגיות למזון במוסדות החינוך נמצאים היום ללא ביטוח תאונות אישיות. הם מוחרגים מביטוח תאונות אישיות ומוחרגים מזכאות למימון אמבולנס כשהם נחשפים לאלרגן בבית הספר. זה באשר לזכויות.

ואם לא די בכך, באשר לאחריות – רק ביום חמישי האחרון הצהירה הסתדרות המורים שהיא לא תעניק עזרה ראשונה לתלמידים הסובלים מאלרגיות למזון.

באשר ליציבות, כבוד השר – גם התלמידים שסובלים מאלרגיות למזון זקוקים ליציבות כדי שהם יוכלו להגיע להישגים.

היעד שלנו כהורים הוא לקבל בחזרה את הילדים שלנו בריאים ושלמים בסוף היום.

תודה. פיצ'י דובינר, בבקשה. פיצ'י הוא מוסד.

כבוד השר, אנחנו נפגשים הרבה מול הבית שלך.

למה לא אמרת לי? לא הייתי נותן לך לדבר...

הוא לא לבד, יש שם עוד כמה חבר'ה...

אנחנו נתאחד כנראה, חכה.

זה ההייד פארק הלאומי...

רבותי, הזמן יקר. נגמר ההומור.

קודם כול, אני באמת רוצה להגיד לך תודה, כבוד יושב-ראש הוועדה, יעקב מרגי, על כל העזרה ועל השותפות שיש עם הוועדה.

התודה החשובה ביותר, לדעתי, שצריך לתת מפה היא לצוות המורים, למנהלים, שעושים עבודת קודש יום-יום. כשמדברים על שרים או על ראש ממשלה שיהיה גנרל – אני חולם על היום שיהיה לנו ראש ממשלה מורה בישראל. זה בנושא הזה.

לגבי תשלומי ההורים, שזה הנושא שלי – כבוד השר, אנחנו יכולים להביא הרבה טבלאות, הרבה מספרים. זה מזכיר לי את הסיפור על היהודי שהולך לרב ואומר לו: "כבוד הרב, אשתי בהריון בפעם החמישית. אני רוצה לעשות הפלה. תן אישור." הרב אומר לו: "הפלה? השתגעת? למה?" אומר היהודי: "קראתי בעיתון שכל ילד חמישי בעולם הוא סיני"... הטבלאות האלה יפות מאוד אבל לצערי הרב המצב עגום וקשה ועל פערים לא ניתן לדבר כל עוד אנחנו מאפשרים כל תשלומי התל"ן. גביית תל"ן, חברים יקרים, גם בפורום ההורים, זה פשע מאורגן, מה גם שאין על זה שום פיקוח. כל אחד לוקח כמה שהוא רוצה. התל"ן צריך להיעלם מן העולם.

לגבי יתר התשלומים, יש על מה לדבר. מי שמתפרנס יכול לתת את 200 או 300 השקלים הללו. את יתר האנשים, שמקבלים סיוע ממשרד הרווחה- - -

אני יכול להתחייב לך שהתחלתי את הטיפול בנושא הזה ואני לא מתכוון להרפות.

שם אני רוצה את שיתוף הפעולה.

מאה אחוז. תודה רבה. נציג פורום המוכש"ר, בקצרה.

אני ראש פורום מוכש"ר. אדוני השר וכבוד היושב-ראש, כפי שאמרת, אנחנו ערב פתיחת שנת הלימודים הרביעית מאז שנכנסת לתפקיד. לפני כשנתיים ישבנו במשרדך. בפגישה שמעת מהנהלת המחוז החרדי שאצלנו יש את שיתוף הפעולה המלא עם הפיקוח של משרד החינוך, יש נכונות מלאה ללמוד לימודי ליבה, דיברנו על הבנות, ואנחנו אפילו עושים מבחני מיצ"ב. היית מופתע, שאלת באופן טבעי: "אז למה אתם מתוקצבים ב-40%?" אני מאמין שלא שאלת את זה סתם אלא זה באמת הפריע לך. שלחת אותנו למנכ"לית, שסיימה את תפקידה לפני זמן מה.

הקציתי לך דקה וחזרת למיכל כהן?

בכל שנת לימודים שעוברת עשרות אלפי תלמידים משלמים מחיר על פער עצום שחסר להם בחינוך. בקשה אחת קטנה, יש משהו שבמגרש שלך, משהו שהשותפות הקואליציוניות כבר הסכימו עליו ונמצא בהסכם הקואליציוני ועד היום לא מומש: תיקון תקנות המוכש"ר. הדבר הזה יהיה צעד ראשון שיגרום לכך שתלמידי המוכש"ר יקבלו 75% אמתיים, כפי שמקבל כל תלמיד אחר.

אתה רוצה שהוא יהיה יותר צדיק מחבר הכנסת גפני שהעביר תקנות אחרות? מה אתה רוצה ממנו? תודה. אני גם מצטרף לקריאה שלך.

אני מנכ"לית ארגון חוש"ן שהוא ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה. אני רוצה בהתחלה לציין לחיוב את הקשר החיובי מאוד שיש לנו לאורך שנים עם משרד החינוך, בפרט עם אגף שפ"י, וקשר חיובי מאוד עם חברת הכנסת מירב בן ארי. באמת יש דברים שהתקדמו. עדיין אנחנו מתחילים שנת לימודים נוספת בלי התקדמות משמעותית מאוד כלפי הקהילה הגאה. יש פה התייחסות נרחבת מאוד לחינוך המיוחד. יש פה 12% חינוך מיוחד. הקהילה הגאה מונה- - -

בואי לא נעשה תחרות בין אוכלוסיות.

אני לא עושה תחרות. אני רק אומרת שיש 200,000 ומשהו תלמידים שלא מקבלים היום התייחסות מספקת במערכת החינוך. אנחנו נכנסים לשנה נוספת שבה אין עדיין התייחסות בחוזר מנכ"ל לשילוב תלמידים להט"בים. זה אומר שבחמ"ד מורים ומורות עדיין, בלי שום הנחיה מסודרת, יכולים לשלוח תלמידים לטיפולי המרה; זה אומר שעדיין תלמידים ותלמידות טרנסג'נדרים נדרשים לא לצאת מן הארון בפני בית הספר בגלל שזה לא מתאים למערכת; עדיין יש הכשרות מורים בצורה מאוד-מאוד מצומצמת וסלקטיבית והרבה מורים הם חסרי כלים לחלוטין איך להתמודד עם להט"בופוביה במערכת החינוך.

זה חשוב.

זה חשוב ולכן נתתי לה לדבר.

אני רוצה להגיד דבר אחרון. כל אחד ואחת מאתנו יכולים ללכת כרגע במסדרון של בית ספר, לספור עד עשר ולשמוע את הקללה "יא הומו". להט"בופוביה היא דבר נורא הנוכח במערכת החינוך וצריך לתת לזה התייחסות מספקת.

האמיני לי, השר הבין. תודה.

כבוד השר, מספר משפטי סיכום.

הורים לילדים חולים – יש 17,000 ילדים חולים – לא נתתם להם לדבר.

גברתי, את מפריעה לי.

למה הבן שלי לא - - -? אתה שר החינוך של כל ילדי ישראל. כובלים אותי- - -

גברתי, לא אתן לך לדבר יותר בוועדות. את מגיעה לכאן וכל פעם מקבלת רשות דיבור. אל תפריעי. את מפריעה לי. אני מבקש להוציא אותה. אל תפריעי לי.

בבקשה, כבוד השר.

הדיאלוג כאן כמובן יימשך, זה לא סוף פסוק, ולכן אני כבר אומר – לא כולם הצליחו להתבטא. בעוד שבועיים וחצי תיפתח שנת לימודים. יש פה ילדה, ארבל אסרף. את עולה לכיתה א', נכון? ואתמול נפלה לך שן? מזל טוב. הפיה הגיעה? לא? אבא, מה קורה?

אנחנו לא מאמינים בפיות.

קודם כול, אני באמת מאחל לך המון הצלחה. גם הבן הקטן ביותר שלי, דוד, עולה לכיתה א'.

אשמח אם תתייחסו להורים לילדים חולים.

אל תפריעי לי, גברתי. שרונה נמר, במשך כל השנה לא תקבלי רשות דיבור. את מקבלת תמיד אוזן קשבת.

אבל לא התייחסתם בכל הדיון לילדים חולים.

אני מבקש להוציא את שתי הנשים הללו. אל תפריעי לשר.

ביחד עם ארבל אסרף יעלו לכיתה א' עוד רבבות רבות של ילדים. כולנו נרגשים.

מערכת החינוך, וניכר מקיר אל קיר פה, גם אם יש עוד המון מה לעשות, אבל בהחלט שמנו את האצבע על הנקודות החשובות ביותר של תנאי הלימוד, טיפול באוכלוסיות מיוחדות, צמצום פערים.

זו משימה אין סופית כמובן אבל אני גאה מאוד לעמוד בראש מערכת שהיא בעצם מקור התקווה לחברה הישראלית. כפי שפתחתי ואמרתי, לפעמים כשפותחים רדיו וטלוויזיה נקלעים לחרדות ולפיצולים. מערכת החינוך היא מערכת ממלכתית ואני אעמוד על כך שהיא תישאר מערכת ממלכתית, שמקבלת באהבה את כל הילדים במדינת ישראל מכל המגזרים באותה אהבה ובאותה אמונה ביכולת של הילדים.

אולי מילה אחרונה כי כמה פעמים דיברו פה על חמש יחידות מתמטיקה. גם בהקשר הזה אנחנו לא מסווגים ילדים, כפי שאמרתי, לא לפי אמונותיהם, לא לפי נטיותיהם, לא לפי מקום מגוריהם ולא לפי מספר היחידות שהם עושים או לא עושים.

אנחנו בהחלט חותרים למצוינות בכל התחומים וכל ילד הוא עולם ומלואו. יש ילד שיצטיין בתחום המדעי, יש ילד שיצטיין דווקא בתחום הספורטיבי, וילדה שתצטיין במנהיגות חברתית ובסוף עוד תהיה חברת כנסת מדהימה כמו מירב בן ארי. כל אחד ואחד הוא עולם ומלואו. המשימה שלנו היא להביא לידי ביטוי את הנשמות המופלאות הללו.

השנה הילד הקטן שלי, דוד, עולה לכיתה א'. אגש ביחד אתו בעוד שבועיים וחצי בביטחון רב במערכת הזאת, בידיעה שיש מורים מצוינים ומסורים. יש לנו עוד הרבה עבודה, יפה בן דויד, אבל עדיין יש לנו מורים נהדרים. אנחנו מגבים את המנהלים את המורים של מדינת ישראל בראש ובראשונה. אנחנו שמחים על שיתוף פעולה עם הורים. אנחנו מגבים את המנהלים ואת המורים במדינת ישראל, וכמובן את הגננות.

אני מאחל לכולם שנה מוצלחת.

תודה רבה.

אני מסכם את הישיבה.

הוועדה מודה לשר החינוך, למנכ"ל ולצוות המשרד על הסקירה המפורטת של תוכניות משרד החינוך לשנת הלימודים הקרובה.

הוועדה מודה לכל המשתתפים היום בישיבה, למשרדי הממשלה, לארגונים האזרחיים, לכל מי שהשתתף ולכל מי שרצה להביע דעה ולא הספיק, אז גם התנצלות.

הוועדה תמשיך לשתף פעולה עם המשרד.

כמו כן, אני אומר גם להנהלת המשרד וגם לכבוד השר, אנחנו לא יוצאים לחופשה. אנחנו מיד מתחילים את עבודת המעקב, את עבודת הפיקוח, את העבודה שלנו כפי שאנחנו מחויבים לה.

שוב, יש עוד הרבה לעשות, כפי שאמר השר, אבל היד עוד נטויה, גם לשנות וגם לטפל בבעיות.

תודה רבה גם לשלטון המקומי.

שנה מוצלחת.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.