פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07/08/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 688
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ו באב התשע"ח (07 באוגוסט 2018), שעה 10:00

תקנות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך, התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
נורית קורן

לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

עדן יאיר - סטודנטית תיאום פעולות מול ועדות הכנסת, משרד החינוך

רונית אנדוולט - פרופ', מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

גליה שגיא - מנהלת אגוד המזון, משרד הבריאות

חוה אלטמן - דיאטנית אחראית ארצית בבריאות הציבור, משרד הבריאות

מוריה סיני בן צור - לשכה משפטית, משרד הבריאות

ענת כאביה בן יוסף - מהנדסת מזון ראשית, משרד הבריאות

אורי שלומאי - עוזר ראשי, משרד המשפטים

נועה בן אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - סמנכ"ל חברה וחינוך, מרכז השלטון המקומי

רות שטסל ויינר - ראש צוות מדיניות מזון עירונית, עיריית תל אביב

אורית מגלד בן-אריה - דיאטנית בריאות, עיריית תל-אביב

אורית חזון מנדל - חברת צוות ההזנה של הפורום, פורום ועדי ההורים היישוביים

צור טהון - חבר צוות הזנה, פורום ועדי ההורים היישוביים

עדי אבן חן - ראש תחום מזונות רגישים, התאחדות התעשיינים

יוסף רוזנמן - פעיל, המשמר החברתי

איתי גוטלר - רכז, נציגי עמותות

דורית אדלר - יו"ר ועדת ההיגוי, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

אנה קצמן - מנהלת ירושלמים בוחרים בריא

יובל שעיו - אזרח

יהונתן שטיין - אזרח

עפרי מרדכי - אזרח

תומר צביאלי - רנר - אורח

שקד חזן - אזרחית

צבי דביר - מוזמן/ת

שושנה דינה שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצגת את מועצת החלב

תמי סלע

יהודית גידלי

יפה קרינצה
תקנות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך, התשע"ח-2018

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 7 באוגוסט 2018, כ"ו באב התשע"ח. הנושא: תקנות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך, התשע"ח-2018.

עם מה אתחיל – עם התוכחה, עם בשעה טובה?

בשעה טובה.

אני לא יודע אם זו שעה טובה, אבל אתחיל עם התוכחה. אם נעביר את התקנות היום, זה יהיה באילוץ, כי אני חושב שיש פה הפקרה.

קודם כול, אני רואה שיש לנו אורחים ביציע, נקדם אותם בברכה.

זו קבוצה של מדריכים בכנסת שנמצאים פה בהכשרה ובהשתלמות.

ברוכים הבאים. תיהנו ותצליחו.

להזכירכם, הוועדה דנה בתקנות על איכות המזון בבתי-ספר. השלמנו את הדיון, הצבענו על התקנות, הוגשה רביזיה על-ידי חבר כנסת שדרש שיפוי על העלויות שיוטלו על המוסדות התרבותיים הייחודיים - שבמילים פשוטות זה הישיבות הקטנות – מאחר שהן לא מתוקצבות. התנגדתי להחרגה. שמתי את מבטחי במשרד הבריאות ובשר הבריאות ובשר החינוך שלא יפקירו את בריאותם של ילדים ויישמו את תקנות המזון הבריא על כל מוסדות החינוך, ואם יש קשיים לעסקן כזה או אחר או לנציג ציבור כזה או אחר, אז כמו שהוא יודע להשיג אותם בוועדת הכספים בסכומים יותר גדולים מאלה, לא יכול להיות שבמה שקשור לבריאות התלמידים אנחנו מתפשרים.

לקח כשנה, ולא רק שהתפשרו, גם השתפנו. הביאו עכשיו תקנות, שבלי שום קשר צריכות להיות, תקנות שבאות לפקח על המזון שנמכר במכירה ישירה במזנונים של בתי הספר. נעביר אותן, כי אני לא מאלה שאומרים הכול או לא כלום, כי בשנה הזאת יש פרצה במזנונים האלה, אבל אם זה לא היה בריאות הייתי אומר הכול או לא כלום. אז זו התוכחה, קיבלתם אותה ישירות, משרדי הממשלה. לבושתי, חשבתי שעדיין, לפחות בנושא הבריאות, אנחנו נמצאים במקום אחר, אבל מסתבר שלא. אז נעביר אותן היום.

אנחנו מתנתקים מהתקנות הקודמות, זאת אומרת שזה דיון מחדש. אנחנו לא מצביעים על הרביזיה, כי הדיון ההוא מת והודעתי עכשיו לפרוטוקול שלא נצביע, אלא אם כן תהיה שעת כושר שמגיש הרביזיה יחזור בתשובה ואני אמצא שעת כושר, נפיל את הרביזיה ונאשר את התקנות. אבל כרגע זה לא על סדר היום.

ניתן ליועצת המשפטית לומר כמה מילים ומשרד החינוך, תתחילו לקרוא את התקנות. כפי שאנחנו נוהגים בוועדה, אם התקנות לא ארוכות נקרא את כולן ולאחר מכן נעשה סבב התייחסויות ודיון. מאחר שהן ארוכות, נראה בהמשך אם נעשה קריאה של קטע והתייחסות או קריאה כוללת והתייחסות. בבקשה.

חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך קובע בסעיף 2 שספק מזון לא יספק ולא ימכור בתחום מוסד חינוך מזון שלא עומד בתנאים ובהוראות שקבע השר. זה מחייב את שר החינוך, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע תקנות שהיו צריכות להיקבע לפני זמן די רב אבל, כמו שתיארת, היתה רביזיה ועכשיו יש תקנות שונות שחלות. בשונה ממה שהסעיף אומר, שגם אספקה וגם מכירה צריכות להיות להוראות, כרגע הוא מסדיר רק א נושא המכירה וזו שאלה מתי יש כוונה להסדיר גם את נושא האספקה, על מי חל נושא האספקה ואיפה זה קיים – אבל זה אם תרצה לשמוע הרחבה על החלק שחסר.

כרגע אנחנו עוסקים רק במכירה ישירה לתלמיד. היו הערות שתוקנו בנוסח שמובא כרגע לוועדה, ויש עוד כמה תיקונים שהיום בבוקר הבנתי שעוד מוצעים, ובכפוף לזה שנצטרך לבחון אותם אפשר לאשר – נראה תוך כדי.

יש שאלה שנגיע אליה בסוף, של מועד התחילה וההיערכות לזה, כי מדובר על קיוסקים, קפיטריות וכל מיני גופים כאלה שקשורים בחוזים, ואם זה שלושה חודשים שמוצעים כרגע - - -

איך זה נקרא בלשון המשפטית - פגיעה בחזקת ההסתמכות?

יש להם חוזים שהם כבר חתמו עליהם. את זה נראה בסוף. אבל נתחיל לקרוא ואם יש הערות כלליות נשמע.

ברוך הבא, מתי חזרנו?

לפני שלושה שבועות.

תיהנו לכם, זה גיל שעובר מהר. בבקשה.

אקרא.

"טיוטת תקנות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ח-2018.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ד–2014 , ולאחר התייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה –

'בשר' - כהגדרתו בסעיף 9 חוק הגנה על בריאות הציבור;

'בשר מעובד' - בשר מוכן לאכילה שאיננו מנתח שלם או שעבר תהליכי עישון, תסיסה, כבישה או תהליכים אחרים שנועדו לשפר את הטעם, הריח, או המרקם או שהוספו לו חומרים כדי לשמר אותו לאורך זמן ולעצבו;

'חוק הגנה על בריאות הציבור' - חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015 ;

'מוכר מזון במוסד חינוך' – ספק מזון העוסק במכירת מזון בתמורה, בתחומי מוסד חינוך, בבתי אוכל, בקיוסקים ובמרכולים כמשמעותם בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג- 2013 או באמצעות מכונה לממכר משקאות או מזון;

'ת"י 1241' – תקן ישראלי רשמי 1241 – לחם, על תיקוניו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במקומות המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים ;

'ת"י 1359' – תקן ישראלי 1359 – תבלינים מעורבים ואבקות או תערובות אחרות לתיבול מזון, על תיקוניו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במקומות המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים;

'תקנות סימון תזונתי' - תקנות הגנה על הציבור (מזון)(סימון תזונתי), התשע"ח- 2017."

זה סעיף 1, זה סעיף הגדרות למושגים שבחוק. יש הערות להגדרות? אין. עוברים לסעיף 2.

"מזון מותר למכירה בתחום מוסד חינוך 2. מוכר מזון במוסד חינוך רשאי למכור בתחום מוסד החינוך אך ורק מזון מותר לפי טור ב' בטבלה שבתוספת.

איסור מכירת מזון אסור 3. מוכר מזון במוסד חינוך לא ימכור בתחום מוסד החינוך מזון שהוא אחד מאלה:

(1) מזון אסור לפי טור א' בטבלה שבתוספת;

(2) מזון המסומן בסמל מזון אדום לפי תקנות סימון תזונתי;"

צריך לשים לב שמדובר באיסור פלילי. נכון שהאכיפה שלו תהיה בעיצומים כספיים, אבל הוא גם איסור פלילי שעומד בפני עצמו. דבר שני, סמל מזון אדום זה משהו שעוד לא נכנס לתוקף. מתי זה צפוי להיכנס לתוקף?

בינואר 2020.

מי הדוברת?

אני עורכת דין במשרד הבריאות.

כשזה יהיה אז גם זה ייחשב מזון אסור. מהותית, חלק מאמות המידה שנמצאות בתקנות שולבו גם בתוספת.

"פרסום המזון הנמכר בתחום מוסד החינוך 4.

(א) בכל שנה ולא יאוחר מה-1 בספטמבר על מוכר מזון במוסד חינוך להודיע בהודעה פרטנית בכתב למנהל מוסד החינוך ולגורם עמו התקשר בהסכם למכירת מזון, מהם המזונות שבכוונתו למכור במוסד החינוך.
(ב) תקנת משנה (א) אינה גורעת מהחובה לסימון מזון, לפי חוק הגנה על בריאות הציבור."

אני היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי. הכנסנו סעיף תחילה של אוקטובר, אז לפחות בסעיף התחילה נגיד שלעניין סעיף 4 ההוראה תחול בהתאם למועד התחילה.

זה מופיע כבר.

בסעיף התחילה יש התייחסות ל-4(א)?

כן.

סליחה.

"יידוע התלמידים וההורים 5.

(א) מנהל מוסד חינוך יציג את פירוט המזונות המוצעים למכירה במוסד החינוך, במקום בולט לעין ונגיש לתלמידים ולהוריהם, תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה הפרטנית כאמור בתקנה 4(א).

(ב) מזכירות מוסד החינוך תספק עותקים של הפירוט כאמור בתקנת משנה (א) לפי דרישת תלמיד או הוריו.

(ג) מנהל מוסד החינוך יפרסם את הפירוט כאמור בתקנת משנה (א) באתר האינטרנט של מוסד החינוך, אם קיים אתר אינטרנט למוסד החינוך."

זה יכול לענות על דרישת מסירת העותק?

זה יכול לענות.

פה זה מאוד דומה למה שכתוב בתקנות הצהרונים.

"תחילה 6.

תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן –יום התחילה).

הוראת שעה 7.

לגבי שנת הלימודים התשע"ט יראו כאילו בתקנה 4(א) במקום 'מה-1 בספטמבר' נאמר 'יום התחילה'."

נועה, שמת לב?

כן כן.

התייחסות למה שהוקרא עד עכשיו. בבקשה, גברתי.

אני מפורום ועדי ההורים היישוביים. אחרי סעיף 5(ג) כדאי להוסיף סעיף (ד) שאומר שאם אין אתר אינטרנט לחלק בהעתקים.

יש לך את זה ב-(ב).

זה כתוב. (ב) זה כנגד בקשה, זה מסדר את זה.

שלושה חודשים זה סביר, אפשרי ישים? שלטון מקומי.

כן, בממכר זה נראה לי סביר. אם היינו מתייחסים לנקודות הקצה זה היה קצת יותר מורכב.

אני רוצה להזכיר שיש גם חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, כלומר הסטנדרטים האלה מוכרים. מועד התחילה נקבע, בין היתר, לאור העובדה שיש עיצומים כספיים שאפשר להטיל על מי שאינו מקיים. זה מאפשר להם התארגנות וגם מאפשר לנו לא לאכוף ישר.

אני מקווה שהתקנות האלה ייאכפו יותר ממה שנאכף חוזר מנכ"ל ומה שקורה היום במזנונים או בסמיכות לבתי-ספר. תוספות.

לא חל בסמיכות.

דיברנו על זה בדיונים הקודמים, ופה צריך אכיפה. אם אני פותח דוכן רוכלות מתחת לאף של ראש הרשות, הוא מיד שולח לי שני פקחים שמרימים אותי. כל שכן כשיש רכב ישן שמזמן היה צריך לרדת מהכביש, שהמנוע שלו עובד והאגזוז שלו - חסר רק צינור לתוך השווארמה. אנחנו מחייכים, אבל זה קורה. וראה זה פלא, מסתבר שהילדים אוהבים את הסנדוויצ'ים האלה יותר.

"תוספת (תקנה 2)
1. הגדרות

בתוספת זו -

'כמות גבוהה' –

(1) לעניין חומצות שומן רווי – מעל 4 גרם חומצות שומן רווי ב-100 גרם מזון מוצק – או מעל 3 גרם חומצות שומן רווי ב- 100 מ"ל מזון נוזלי;

(2) לעניין נתרן – מעל 400 מ"ג נתרן ב-100 גרם מזון מוצק או מעל 300 מ"ג נתרן ל-100 מ"ל מזון נוזלי;

(3) לעניין סוכר – מעל 10 גרם סוכר ב-100 גרם מזון מוצק או מעל 5 גרם סוכר ב-100 מ"ל מזון נוזלי;

'מזון מוצק' - לרבות מזון מוצק למחצה או מזון צמיג."

מבקשים להוסיף עוד הגדרה לעניין ממתיק. "'ממתיק' – תוסף מזון שנועד להקנות טעם מתוק למזון."

בקיצור, לא מתוק מדי, לא מלוח מדי ולא שמן מדי.

400 נתרן ל-100 גרם זה גבוה.

ביקשנו להפנות להגדרה "תוסף מזון" כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור.

שנועד להקנות טעם מתוק למזון.

אני חושב שלא צריך להיות על זה ויכוח.

רק ארצה לבדוק את ההגדרה בחוק הגנה על בריאות הציבור. אני מניחה שזה בסדר, אבל מפנים להגדרה אז אני צריכה לבדוק.

בבקשה, גברתי.

שמי ד"ר דורית אדלר, יושבת-ראש ועדת ההיגוי של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. אפשר להתייחס לרמות הסף, כמו שדיברנו על הנתרן, בהגדרות? יש כאן עניין עקרוני – אתה בעצמך אומר את זה - 400 מ"ג נתרן זה כמות אדירה של נתרן. צריך להבין שאנחנו מדברים פה על אוכלוסייה שהיא בסיכון מאוד גבוה; יחד עם מגיפות ההשמנה, 400 מ"ג ל-100 גרם זה רף שאנחנו ממשיכים לתת להם מזון מזיק. אותו דבר לגבי ארבעה גרם שומן רווי ל-100 גרם. אני רוצה להזכיר - אמנם זה לסכרתיים – את תו האגודה לסוכרת שקבע כבר לפני 20 שנה רמות הרבה יותר נמוכות. הייתי שמה את זה כ-200 מ"ג נתרן – לא מעבר לזה – ו-1.5 גרם שומן רווי ל-100 גרם. אין שום סיבה לתת לילדים שלנו לאכול מזון מזיק תחת תקנות מהסוג הזה.

עוד התייחסויות? אנשי המקצוע, משרד הבריאות.

שמי פרופ' רונית אנדוולט, אני ראש אגף התזונה במשרד הבריאות. השיקול היה לעבוד, כמה שאפשר, בהתאמה עם החוק של הסימון בחזית האריזה בשביל להקל גם מבחינה זאת. הרעיון הוא שהמזונות יהיו כמה שיותר בריאים.

לגבי חזית האריזה, זה לא על הערכים. מה לחייב לסמן – אני מבין; אבל זה לא המקום, זו לא הוועדה, לא השולחן. זו ועדה אחרת. לגבי קביעה אם זה מזון בריא או לא מזון בריא – אני רוצה לשמוע את פי המומחה.

השתדלנו בכל התקנות שיעמדו לנגד עינינו שני עקרונות מרכזיים: 1. שהמזון יהיה הרבה יותר בריא ממה שקיים היום בקיוסקים מבחינת התכולה שלו; 2. שדפוסי האכילה התזונתיים יהיו בריאים יותר. זאת אומרת, שלא יהיו שם חטיפים, שלא יהיו דגני בוקר, שלא יהיו דברים שאנחנו יודעים שדפוסי האכילה שלהם לא בריאים, שאוכלים אותם על הדרך ולא בישיבה בצורה מסודרת. זה עמד לנגד עינינו בכל התקנות האלה, וניסינו ללכת על המתווה הרחב ביותר האפשרי, שמאפשר לקיוסקים למכור אבל בתוך הגבולות של המזונות היותר בריאים שמאפשרים דפוסי אכילה בריאים יותר.

צריך לזכור שבתוספת פה זו הגדרה מה זה כמות גבוהה, זו לא המלצה שזה יהיה הערך - שלא נתבלבל. אבל ההערה במקום וגם ההבהרה במקום.

מספיק שתהיה מלחיה במזנון והילד יוסיף, אז מה עשינו?

זה ממש לא נכון, כי רוב המלח שאנחנו אוכלים בא מהמזון האולטרה מעובד, הוא בא מהחטיפים. תני לו מלחיה, אבל תוציאי את החטיפים. 80% מהמלח בא מהמזון שאנחנו קונים בסופר.

הערה במקום. קודם כול, זה מגדיר כמות גבוהה, זה מגדיר עד ל-. אני מקווה שהערכים יהיו נמוכים יותר והמודעות תגדל.

נראה בתוספת שיש הרבה מאוד דברים שהם אסורים כשלעצמם, כמו חטיפים.

לכן אני מעדיף לשמוע הערות בסוף התוספת, כי יכול להיות שיש מענים. בבקשה, טבלת מזונות.

2. טבלת המזונות :


הגדרה
טור א' - מזון אסור
טור ב' - מזון מותר


משקאות
משקאות אנרגיה, ברד, משקאות מתוקים וממותקים (דיאטטיים), מיץ טבעי סחוט משני רכיבים ומעלה, שרק אחד מרכיביו הוא פרי
קפה או תה (עד כיתה ז' כולל)
מים, חלב, סודה, משקה סויה והכל בלא סוכר או ממתיק שולחני כהגדרתו בתקנות סימון תזונתי
תה או קפה מכיתה ח' בלבד;
מים עם צמחי תבלין ובכלל זה לואיזה, נענע;
מיץ טבעי סחוט מרכיב אחד

אנחנו מבקשים, בגלל שהוספנו את הגדרת הממתיק - - -

אני מבקש, לפני שאת מבקשת ממני דברים, שתסבירי לי.

יש כאן גורמי מקצוע.

טור א' אומר שכל המשקאות שהם עשירים בסוכר ובממתיקים לא יוכלו להימכר. מה שמותר יהיה למכור זה חלב, מים, סודה, משקאות סויה – דברים בריאים. זו המהות של הסעיף הזה.

זה חשוב שהכנסנו גם את משקאות האנרגיה, כי יש גם את הנושא של מניעת התמכרויות.

הכנסתם את זה לאיסור. כשאומר משרד החינוך "הכנסנו" – צריך לחדד.

משקאות האנרגיה נכנסו לאיסור.

זה טור האיסורים. מה את רוצה לבקש?

אחרי משקאות מתוקים רשום "וממותקים". הכנסנו למעלה הגדרה של ממתיק, אז אנחנו רוצים לומר: "משקאות מתוקים או בתוספת ממתיקים". ככה זה ברור יותר וזה גם יהיה לאורך כל הנוסח כשנראה מקומות של ממותקים וממתיקים.

מחקנו "מיץ טבעי סחוט משני רכיבים ומעלה". ניתן לזה מענה במזון המותר, בטור ב'.

למה את מוציאה את זה מההגדרה של משקאות?

אנחנו רוצים להגיד רק מה מותר, כי זה ממילא יחול בהמשך לפי המזון סימון אדום, שלפי התקנה שהיתה למעלה אסרנו אותו.

אז אולי זה יהיה במה מותר ולא במה אסור.

תסבירי מה ההבדל אם המיץ הוא מפרי אחד או משני פירות.

אם מייצרים מוצר ממיץ סחוט טבעי ממוצר אחד – אנחנו יודעים מה זה; כאשר מתחילים לערבב כל מיני מרכיבים ביחד - אין לנו מושג מה שמים בפנים בסופו של דבר. ההגדרה תואמת גם את החוק הנוסף.

כשאני קונה מיץ טבעי וכותבים "אינו מכיל פרי", למה מתכוונים?

שזה לא מיץ טבעי. הוא לא מכיל פרי, רק חומרי טעם, צבע וסוכר.

אבל אם יש מיץ טבעי מאשכולית ותפוז – זה שני מרכיבים, ושניהם טבעיים. כתוב במותר: מיץ טבעי מרכיב אחד.

כמו שאמרנו, החלק המקדים מדבר על כך שכל מה שמקבל סימון אדום לא יוכל לקבל. שני רכיבים מקבל סימון אדום בגלל תכולת הסוכר הגבוהה. גם במיץ טבעי ממרכיב בודד אחד יש תכולת סוכר גבוהה, אבל בגלל שהחרגנו מוצרים ממוצר בסיס אחד - כי אי-אפשר להוציא מהמיץ הטבעי את הסוכר שבפנים, אבל כשמוסיפים שני סוגי פרי מגדילים את כמות הסוכר ואפשר לא להכניס תוספת של סוכר.

למה יש יותר סוכר במיץ שיש בו גם אשכולית וגם תפוז לעומת תפוז בלבד?

קודם כול, לפעמים יש. במיץ טבעי ממרכיב בודד אחד את לא יכולה להפריד את הסוכר; כאשר את מוסיפה שני סוגים של מיצים את כן יכולה להגיד שיש בזה סוכר שהוסף באמצעות המיץ הקודם. היינו צריכים להכניס למסגרת אחת יותר כוללת ערבוב של מספר רכיבים יחד, ולכן נכנס גם הנושא של סוגי מיץ.

יהודית, כשזה מרכיבים טבעיים – השאלה שלך במקום.

לזה התכוונתי.

אבל בהגדרה כתוב: "מיץ טבעי סחוט משני רכיבים ומעלה, שרק אחד ממרכיביו הוא פרי".

אז זה אומר שהוא לא רק טבעי.

הבנו את ההבהרה. מיכל, רצית להעיר.

בהמשך להערה על הממתיקים, אם אפשר להוסיף ממתיקים מלאכותיים, מפני שאם יש ממתיקים שהם תחליפים לסוכר - - -

אני מהנדסת מזון משירות המזון הארצי. אני רוצה להבהיר את נושא הממתיקים.

רק רציתי להגיד לכם שהמומחים לממתיקים עוד לא הגיעו להכרעה אם הם מזיקים או לא מזיקים, טובים או לא טובים, אם הסטיביה היא טבעית או שגם היא תעשייתית. אבל בבקשה, רק אמרתי מהרהורי לבי.

הוספנו הגדרת ממתיק, ולא בכדי רצינו להבהיר את זה. זה מבהיר את זה, מפני שקודם היה רשום "ממתיק מלאכותי". בחקיקה הקיימת היום אין הגדרה לממתיק טבעי או מלאכותי, ולכן הגדרת ממתיק כוללת את כל סוגי הממתיקים שנועדו להקנות טעם מתוק למזון, כלומר לרבות ממתיקים מלאכותיים, או so called טבעיים ואחרים.

אבל דווקא בהגדרה "תוסף מזון", אם ראיתי אותה נכון בחוק, כתוב שזה משהו שלא מהווה מזון כשלעצמו. זאת אומרת, אם זה דבש או סוכר או כל מיני המתקות - - -

אז זה לא תוסף מזון.

אז זה לא נכנס להגדרת ממתיק פה, כי פה ממתיק זה תוסף מזון.

נכון, הוא נכנס להגדרת סוכר.

אז אם רוצים למנוע גם המתקה באמצעות כל מיני דברים שהם לא תוסף מזון, אז זה לא נכלל בהגדרת ממתיק. אני רוצה לבדוק את ההגדרה ואיך היא משליכה.

נכון. ממתיק זה רק תוסף מזון. סוכרים, דבש וכו' - - -

זה נכנס לרף של עשרה גרם של הסימון האדום.

בבקשה, גברתי.

אני דיאטנית קידום בריאות בעיריית תל-אביב, ואני רוצה להתייחס למיץ הטבעי. אנחנו מדברים כל הזמן שאנחנו לא שותים אוכל - אני לא רוצה להפריע לתקנות, אני רוצה שיעברו היום – זו כמות סוכר מאוד גבוהה, הנזק שלה הוא לא פחות מהנזק של סוכר לא טבעי ואני מציעה להוציא אותו לגמרי מהרשימה המותרת. המיץ הטבעי, הסחוט, הטבעי, הלא טבעי – אני מציעה שהוא לא יהיה קיים.

לא ימכרו במזנונים שום מיץ, רק מים?

לא. רק לעדכן אתכם: בעיריית תל אביב אנחנו יוצאים למכרז, ובמכרז לא מופיע אף מיץ, ואף אחד לא התמוטט מזה.

את לא נראית לי אחת שמכרה פעם פחיות שתיה, אז תקשיבי. את יודעת מה מתח הרווחים בפחית שתיה? אז נראה לך שמישהו ייגש למכרז שלך?

ניגשו. יש לנו מכרז פעיל, יש לנו מתמודדים והם נלחמים אחד בשני.

יש לי חבר שמכר פעם פלאפל ושווארמה. הוא אמר לי: אני מרוויח מהשתיה יותר מהפלאפל והשווארמה.

נכון. עדיין מרוויחים, אבל צריך לראות מה מוכרים, ואם עדיין יש את אותם - - -

אני מצדיע, הלוואי שתוציאו.

עובדה שהם מתמודדים על המכרז.

אני מבקש לשקול את הקריאה הזו.

אין לנו התנגדות.

בטח, משרד הבריאות, אין להם התנגדות. הם המליצו להוריד את הסייעות. אתם עליתם על מוקש – אפרופו דיון אחר – משרד החינוך, נתתם לו צ'ק פתוח. בכל פעם שיש ויכוח על סייעת – זה על פי המלצת משרד הבריאות. הכהן הגדול אמר. זה לא משנה איזו אלרגיה, איזו מוגבלות – על פי החלטת משרד הבריאות. אבל זה לא הדיון. יש פגרה, אין לי במה אחרת לשחרר, ואני לא צייצן כרוני. אז אמרתי בוועדה, זו הבמה שיש לי.

בבקשה, גברתי.

השאלה היא אם מיץ טבעי בדרך עומד בהגדרות של כמות סוכר גבוהה, כי אם לא גם ככה זה יהיה אסור, אז למה לבלבל אותם? להגיד שזה מותר, אבל בעצם זה אסור.

לכן ההצעה היתה להוריד את המיץ הטבעי הסחוט מטור א' של המזון האסור ולאפשר אותו רק כמו שהוא מותר במסגרת הסמל האדום.

אז בכלל להוריד אותו?

כן, היא אמרה.

להוריד אותו מהמותר.

כן, כי אם בפועל הוא לא מותר בגלל שכמות הסוכר בו גבוהה, זה סתם מטעה. צריך להתחיל לבדוק בכל מיץ סחוט כמה סוכר יש.

זה נכון. באסור זה חד-משמעית אסור.

כל המציעים עם הכוונות הטובות – אתם ממליצים להוציא את המיץ הסחוט, והקולה תישאר?

אנחנו מסכימים על המורכבות של הרווחיות. הרווחיות חשובה לנו, חשוב שהמפעיל יהיה רווחי כי אחרת הוא לא יהיה שם.

מצדי, שלא יהיה בכלל מזנון בבתי-ספר. מה קרה?

אנחנו לא רוצים שהרווחיות תהיה על הגב של התלמידים שלנו.

זו שאלת הבהרה. מה הוחלט לגבי השתיה?

להוריד את המיץ.

להכניס לאסור.

הוא נשאר באסור ויוצא מהמותר – בכלל, לא עם מרכיב אחד ולא עם שני מרכיבים.

ההצעה של גורמי המקצוע כאן אומרת "מיץ פירות סחוט".

הוא נשאר באסור.

כן.

תודה. בבקשה, גברתי.

אני מנהלת איגוד תעשיות המזון מהתאחדות התעשיינים. בכללי אנחנו מברכים על התקנות, רוצים שיעברו. היינו גם בסבב הקודמת. אנחנו רוצים להעיר כמה הערות. אמרה קודם היועצת המשפטית על בלבול; לדוגמה, מיץ טבעי מרכיב אחד עבר והוא פטור מהסימון האדום. אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו לא יוצרים יותר מדי מערכות מקבילות. היום החקיקה הולכת כל הזמן לכיוון של איחוד רגולציות וטיוב רגולציה. אנחנו יוצרים כאן עוד - - -

תסבירי לי למה. אם התקנות האלה חלות רק על מזנונים בבתי-ספר, למה - - - ?

מצד אחד אנחנו אומרים שיש סימון שמשרד הבריאות סימן, עבר בחקיקה הראשית, יש תקנות, מכירים את הרף. אני יכולה להגיד בשם התעשייה שהתעשייה עובדת קשה מאוד בשנים האחרונות, קל וחומר - - -

והיא מצליחה בהרבה מרכיבים.

נכון. היא עובדת הרבה מאוד כדי לטייב את המוצרים, להפחית את הסוכר ולהפחית את השומן, ורוצה למכור את המוצרים - - -

לא עדכנו אותי ששינו את הבמבה למעודנת יותר. שנים אני אוכל, עד שהנכד בא והבנתי שיש במבה יותר ידידותית.

הבמבה גם לא תסומן באדום, הערכים שלה הופחתו. התעשייה עובדת עם ודאות, וגם הצרכנים צריכים איזושהי ודאות.

מסכים אתך.

התעשייה מתכווננת כל כולה לספים שהציב משרד הבריאות, לסמנים האדומים ולשם כולה מתכווננת, גם בנושא של חדשנות.

גברתי, אני אתך אם זה היה דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שבה קובעים כללים לגבי סימון. את צודקת, הייתי קשוב – אני חושב שצריך להיות קשוב גם לתעשיינים ולתעשייה. אבל פה מתקנים תקנות אזוטריות, קטנות, שמיועדות למזנונים בבתי-ספר, שאין להן שום השלכה. ההיפך הוא הנכון, אנחנו יונקים את ההגדרות. יושבת פה היועצת המשפטית שתקפיד שתהיה אחידות, שיהיו אותן הגדרות כפי שמופיעות בתקנות המזון.

אבל מהבחינה הזאת אין אחידות.

אנחנו לא מייצרים משהו חדש.

אנחנו לא פה כדי להתנגד או לשים רגליים, רק לראות שיש אחידות.

אני מסכים אתך. אנחנו לא מייצרים משהו חדש, בתקנות האלה אנחנו לא גוזרים שום גזירה על התעשייה ועל היצרנים. אנחנו גוזרים גזירה על המוכרים במזנונים שנמצאים במוסדות החינוך, זהו. החשש שלך הוא במקום, מוצדק, והתפקיד שלנו הוא לכתוב תקנות שמתכתבות עם המציאות בשטח, עם המוצרים. תודה.

לעניין המיץ מרכיב אחד – לפי משרד הבריאות הוא הוחרג. זה כמו שתחריג שלא יהיה תפוזים בכלל בבתי הספר.

אנחנו בודקים עם ראשי המשרד לוודא שזה מקובל. מיץ טבעי סחוט מרכיב אחד זה מיץ שלא יקבל סימון אדום, וכשאנחנו עשינו את הקטגוריות של תקנה 3 עם מזון המסומן בסמל אדום, המיץ הטבעי הסחוט מרכיב אחד, לא יהיה לו סמל אדום.

אבל מותר לך ולי לקבוע שלמרות שהוא לא באדום, מאחר שזה במגרש הבית ספרי - שלא יהיה.

נכון. אז אם מבקשים מאתנו עמדה של משרד הבריאות, אנחנו מוודאים גם מול משרד הבריאות.

תוודאו, ואם זה שונה מההסכמה – תחזרו אלינו.

בסדר גמור.

אנחנו לא רוצים ליצור התנגדות של ההורים – אני מדברת מפורום ועדי ההורים היישוביים. זה צריך לייצג את כלל ההורים וכלל הילדים.

לא תמצאי אף פעם דעה אחידה בקבוצה של עשרה אנשים.

אבל כדאי להביא תחליפים. זאת אומרת, אם יש ירק או פרי עם אחוז נמוך של סוכר, אני חושבת שאפשר לאפשר סחיטה במקום.

בסדר, נשמעה דעה אחרת. אנחנו נכנסים למרתון הקראה עד הסוף וסבב התייחסויות אחרון. בבקשה.

משקאות מותרים: "מים, חלב, סודה, משקה סויה והכל בלא סוכר או ממתיק שולחני כהגדרתו בתקנות סימון תזונתי; תה או קפה מכיתה ח' בלבד; מים עם צמחי תבלין ובכלל זה לואיזה, נענע;"

יש פה שוב "ממתיק שולחני".

מה שאנחנו אומרים פה זה בלא סוכר או ממתיק, לרבות ממתיק שולחני.

הכוונה לסוכר מוסף או ללא סוכר?

סוכר מוסף.

בבקשה, נמשיך בקריאה. תרשמו לכם את ההערות.

הגדרה
טור א' - מזון אסור
טור ב' - מזון מותר

2.
מיני מאפה
מיני מאפה שיש בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, נתרן או סוכר, ובכלל זה בורקס, מלאווח, ג'חנון, פיצה, עוגות, עוגיות, רוגלך, קרואסונים, ופלים, דגני בוקר.

מאפים מקמח חיטה מלא או מקמח דגן מלא או מדגן מלא כהגדרתו בת"י 1241 שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, נתרן או סוכר.




3.
מנות להכנה מהירה
מנות להכנה מהירה ובכלל זה מנות אישיות ארוזות מראש, מנות המוכנות על בסיס אבקה להכנת מחיות ומרקים וכן צ'יפס.
--

4.
מזונות שיש בהם כמות גבוהה של נתרן (מלח)
מזון שיש בו כמות גבוהה של נתרן (מלח) ובכלל זה אבקות מרק, חמוצים, פיצוחים מלוחים וחטיפים מלוחים.

--

5.
תיבול, רטבים ושומנים לבישול
אבקות תיבול ותערובות תיבול, אבקות או תערובות המכילות תמציות תבלינים כהגדרתן בת"י 1359, ובכלל זה רטבים מוכנים, מיונז, קטשופ, רוטב סויה, חמאה ומרגרינה;
הוספת סוכרים למנות, סילאן, דבש, מייפל, ממתיקים מלאכותיים או ממתיקים אחרים המוספים במהלך הבישול או הכנת המנה.
שמן קנולה או שמן זית; ניתן להשתמש בתבלינים ובעשבי תיבול מיובשים או טריים.

6.
ירקות ופירות

ירקות ופירות ממגוון הסוגים והמינים, לפי העונה טריים ושטופים; 3 סוגי פרי ו- 3 סוגי ירק לפחות.

בסעיף 5 אנחנו מציעים להוריד את המילה "מלאכותיים" כדי לא לבלבל, ולכתוב: "או ממתיקים המוספים במהלך הבישול או הכנת המנה"? שוב, זה בגלל שיש לנו הגדרה של ממתיקים למעלה.

על הירקות והפירות היה לנו דיון. בתקנות של הצהרונים חייבו את הספק לתת מגוון של שלושה סוגים לפחות על מנת שיהיה מגוון. פה המשמעות היא שאם אין לו אפשרות להביא שלושה סוגים, הוא יכול שלא יהיה אצלו על המדף פירות וירקות. זאת אומרת, אם יש לו רק תפוחים, הוא לא יביא בכלל פירות ואז הוא לא עובר על התקנות. לא ברור למה להגביל.

למה להגביל?

הרעיון היה לתת מגוון של פירות וירקות עונתיים.

אז תכתבי "מגוון פירות".

אבל "מגוון פירות" – מספיק שניים.

אז תכתבי "לפחות". ברגע שאת כותבת בתקנה "לפחות" - - -

כתוב "שלושה סוגי ירק לפחות".

יכולים תמיד לשים יותר.

אבל לא יכולים לשים פחות. עדיף שלא יהיו בכלל פירות?

הוא חייב לשים, אין אפס.

הוא לא חייב, זה מזון אסור.

אפס בתקנות האלה - משתמע שאני רשאי, כבעל הקיוסק, לא לשים ירקות בכלל?

אם אין לך שלושה - כן. היה לנו ויכוח על זה.

אז ההערה במקום.

אגיד מה היה החשש שלנו. החשש שלנו היה שאם לא נכתוב "לפחות שלושה", ישימו רק איזה מלפפון בשביל התצוגה ולא יתנו מגוון. אני מזכירה שהמטרה של התקנות זה גם להקנות דפוסי אכילה בריאים יותר, וחלק מזה זה לחשוף את הילדים למגוון של פירות וירקות. ראינו איך זה נראה במדינות - - -

אז תחייבי מינימום שלושה סוגי ירקות. את אומרת שאם לא שלושה - אז כלום.

הרעיון היה שיהיה לפחות - - -

אז תחייבי מינימום שלושה. אבקש למצוא את הנוסח.

לא פחות משלושה סוגים. המשמעות היא עדיין שאם יהיו לו רק תפוחים וענבים – לא ימכור.

הוא יגיד: אצלי אין פירות וירקות, כי אין לי אפשרות להביא שלושה סוגים.

אז תמצאו את הנוסח שיחייב אותו לשים לפחות שלושה סוגים.

אם אתה אומר לו מותר ירקות ופירות ויהיו לו רק שני סוגים – רק אגסים ותפוחים – הוא לא יציב אותם, כי הוא לא יעמוד בתקנות.

אז תחייבי אותו מראש.

התקנות האלה לא אומרות חייב.

התקנות האלה שונות מהצהרונים, הן לא מכריחות למזונות מסוימים כי זה לא ספק.

אנחנו לפעמים מתבלבלים, אתה צודק. התקנות לא באות לחייב, הן רק אומרות מה מותר ומה אסור. בסוף ההקראה אפתח להערות. בבקשה.

מזון אסור
מזון מותר

7.
דגנים
מוצרים שאינם מקמח מלא או דגנים שאינם מלאים ובכלל זאת לחם על סוגיו, דגני בוקר, אורז, קוסקוס, פסטה אטריות.
מוצרים מקמח חיטה מלא או מקמח דגן מלא או מדגן מלא בלבד כהגדרתו בת"י 1241 ובלבד שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, נתרן או סוכר למעט, דגני בוקר.

"לעניין לחמים, לחמניות, חלות או פיתות, תכולת הקמח המלא לא תהיה קטנה מ-80% מסך הקמחים והדגנים במוצר".

זה צריך להיות תואם באסור ובמותר.

יש גם פסטה מקמח מלא, אז אל תורידו אותה לגמרי.

אנחנו לא מורידים אותה. אנחנו אומרים מוצרים מקמח חיטה מלא או דגן.

זה כולל הכול.

הערה לנוסח: "למעט דגני בוקר" שמובא בסוף - אנחנו מציעים לכתוב את זה אחרי "מוצרים". זה יהיה: "מוצרים, למעט דגני בוקר", כי אנחנו רוצים שיהיה ברור שגם דגני בוקר שעומדים בקטגוריות של קמח חיטה מלא לא יוכלו למכור.

יוכלו, אם הם עומדים בתקן.

לא, כי אז יש להם מרכיבים אחרים שממילא נאסרו בתקנה מס' 2.

היתה קטגוריה אחרת שבה היה כתוב שדגני בוקר בכלל לא, אז אם לא מוציאים את זה פה זה יוצר סתירה.

נכון, לכן אנחנו רוצים להוציא את זה מכאן ולכתוב: "מוצרים, למעט דגני בוקר". העניין עם לחם, לחמניות, חלות ופיתות - חשוב לנו שיהיה ברור שההחרגה, ובלבד שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, נתרן או סוכר.

את יודעת מה השאלה שלי? אם יש לכם כל כך הרבה בקשות לשינוי, למה לא עשיתם לפני שהגעתם?

אתה צודק. ראינו את הטבלה הזאת, אתה לא יודע כמה פעמים.

להלחיץ אותי לשים את זה לדיון בפגרה - - -

אתה צודק. עברנו על התוספת הזאת עשרות פעמים, אני לא מגזימה.

יש מספיק דברים שצריך להתמודד אתם כל החופשה גם בלי תקנות המזון האלה.

מה שאנחנו מבקשים זה רק להעלות את הסיפור של לחם, לחמניות, חלות ופיתות לפני ההחרגה של "ובלבד שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, נתרן או סוכר".

אם זה מותר כשזה רק 80% ולא חייב 100%, אז גם באסור זה צריך להיות תואם. זו צריכה להיות תמונת ראי. כרגע זה לא תואם.

נכון. את רוצה שנאמר גם בטור האסור "לחם, לחמניות, חלות ופיתות בתכולת קמח מלא הנמוכה מ-80%". בסדר גמור, מסכימה.

מזון אסור
מזון מותר

8.
מזונות עם כמות גבוהה של שומן
מזונות שיש בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי;




מזונות מן הצומח בעלי תכולה של שומן צמחי בלתי רווי ובכלל זה טחינה, אבוקדו, שמן זית, שמן קנולה, אגוזים ושקדים לא קלויים ולא מומלחים.

9.
ממרחים
ממרחים שיש בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, נתרן או סוכר ובכלל זה שוקולד, חלבה, דבש, סילאן, ממרח חלב (ריבת חלב) או ריבה.

ממרחי קטניות, ירקות, וגבינות ובלבד שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, סוכר או נתרן, ממרח אבוקדו, טחינה גולמית, סלט חומוס ובלבד שבסלט על כל מרכיביו אחוז השומן אינו עולה על 9%.

מה זה ממרח אבוקדו? מה שמוכרים מכיל דברים הרבה יותר גרועים ממה שהורדנו מצד ימין.

אבל אז בודקים את זה ביחס לשומן ולנתרן, ואם בתוך המוכן יש כמות נתרן שעולה על המותר – זה לא יימכר.

ומה עם החומר המשמר?

כנראה שהחומר המשמר לא בעייתי. אני מתעקש שהדיון יהיה אחרי הקריאה, פרט למשרדים ולייעוץ המשפטי. בבקשה.

מזון אסור
מזון מותר

10
אופן הכנת המזון
מזונות שעברו טיגון ממושך
מזונות שעברו אפיה, צליה, בישול, הקפצה/ טיגון קצר או אידוי

11
מזונות שמהווים מקור לחלבון
(1) מוצרי בשר מעובד ובכלל זה נקניקיות, המבורגרים, קבב ושניצלים מעובדים;
(2) מוצרים מעובדים מהצומח- קטניות, ירקות ודגנים שהוספו להם חומרים מסמיכים, מרככים, מייצבים, משמרים, סיבים תזונתיים שמקורם לא מחומרי הגלם, חומרי כבישה, סופחי מים או חומרים משפרי טעם וצבע.
מזון כמקור לחלבון- מנות מן החי ומן הצומח, תבשיל קטניות, ביצים חלקי בשר בקר רזה, דג ועוף ללא עור ובלבד שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי או נתרן.


12
מוצרי חלב
מוצרי חלב שיש בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי או נתרן ובכלל זה גבינות קשות, גבינות רכות, לבן או יוגורט;

מוצרי חלב ממותקים בסוגי סוכר שונים או בממתיקים מלאכותיים.

גבינות קשות, רכות, לבן או יוגורט ובלבד שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי או נתרן.



13
מזונות שיש בהם כמות סוכר גבוהה
ארטיקים (קרטיבים), שלגונים וגלידות שיש בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי או סוכר;
ממתקים ובכלל זאת - גומי לעיסה, מיני סוכריות - גומי או ג'לי, שוקולד וחטיפי שוקולד.

ארטיקים (קרטיבים), שלגונים וגלידות בגודל מנה עד 80 גרם, ובלבד שאין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי או סוכר, ובלא ממתיקים.



14
בוטנים
כל מוצר המכיל בוטנים בשיעור כלשהו, ובכלל זאת ממרח וחטיף.

איך מציעים לתקן פה עם הממתיקים?

את מתכוונת למוצרי החלב? אנחנו מציעים: "מוצרי חלב מתוקים או בתוספת ממתיקים", בדיוק כמו למעלה.

זאת אומרת, כל משקאות היוגורט ויוגורט במתיקות מעודנת.

עכשיו התייחסויות. עירית, בכובע השני שלך, מה יהיה עם הסביבה הנקייה מאלרגנים?

הביטוי הראשון של המהלכים שלנו הוא הבוטנים פה. היעד שלנו – שתוך שנה כל ה-nuts ייצאו ממערכת החינוך.

הערות, בבקשה אדוני.

אני מעמותת מהיום, שהנשיא שלה זה פרופ' איתמר רז, שאתה מכיר. כבר הרבה שנים אנחנו לוחצים לקידום התקנות, אחרי שגם לחצנו לאישור החוק לפני ארבע שנים. קודם כול, זאת הזדמנות להגיד תודה על זה שאנחנו מסיימים, לפחות חלקית.

שמחת עניים.

שמחת עניים, אבל בכל זאת חשוב לי להודות לגורמים המקצועיים שיטפלו בזה, ונהיה בקשר אתם.

שיאכפו את זה.

גם לעירית ליבנה, גם לפרופ' אנדוולט וגם לעוזרת שלך פנינה, שהיתה מצוינת, ולכל מי שלקח בזה חלק.

אנחנו מביעים צער על הנושא של ההסעדה שהוחרג מהתקנות, זה חבל מאוד.

לא התייאשנו, חכה.

בסדר, אנחנו לא יודעים לאן הכנסת הזאת הולכת. דבר אחרון: אני לא זוכר אם שמעתי מה סוכם בסוף ביחס להערה של דורית לנושא הנתרן והשומן רווי. גם אותי ההערה שלה הדאיגה, מבחינת האחוזים.

אני מפורום ההורים היישוביים. יש לי מספר הערות על התקנות. סעיף 5 – כשאתה נותן לספק אפשרות להשתמש בתבלינים ועשבי תיבול טריים או יבשים – הוא לא ישתמש בטריים. יש תבלינים באיכות מאוד נמוכה, שלא עומדים בשום תקן.

גרמת לי לחייך, אבל בסדר. הייתי פותח את מגירות התבלינים של כולנו פה. לא צריך להגזים.

כתוב שזה צריך להיות לפי התקן.

אני לא מגזים בכלל, יש תבלינים באיכות מאוד נמוכה, מאוד זולים.

אז היא ענתה לך.

באסור, אם זה לא עומד בתקן - - -

לתקנה 6 הייתי מוסיף לפירות טריים ושטופים גם את המילה "מחוטאים". שטופים זה לא מספיק, אני משווה את זה גם להנחיות שיש בצהרונים. לשטוף במים זה כלום, אם אין סבון – אין חיטוי. אני רוצה להבין לעניין הפירות: מותר ורצוי למכור פירות, אבל אסור לסחוט אותם במקום? זה הרעיון?

כן.

טוב. סעיף 9 - ממרח אבוקדו, כהמשך למה שמיכל אמרה – לא נתקלתי בממרח אבוקדו מתועש ברמה גבוהה. הייתי מוסיף פה ממרח אבוקדו לא מתועש, ממרח אבוקדו טבעי, כמו שדובר על ממרחים אחרים.

לגבי סעיף 10 – אני לא מבין למה צריכה להופיע פה המילה טיגון. טיגון קצר סופח הרבה יותר שמן מטיגון עמוק. למה בכלל צריך טיגון?

איך תעשה סנדוויץ' עם חביתה?

זה לא טיגון. טיגון קצר נשמע לי בעייתי, פתח לבעיות. לא יודע מה זה טיגון קצר. גם שניצל זה טיגון קצר.

אז אולי אופשר להגיד "למעט חביתה".

אצלך מה שלא בשמן עמוק זה טיגון.

נכון.

אז אפשר להגיד "למעט חביתה", כי הוא יגיד לך שגם את הצ'יפס הוא מטגן קצת.

צ'יפס אסור בכלל.

הייתי שמח שיחריגו חביתה.

כרגע אנחנו שומעים הערות, אחר כך נשמע התייחסויות.

לגבי סעיף 13, לגבי כל מה שקשור לשלגונים וארטיקים, הייתי שמח להוסיף גם ללא צבעי מאכל. לא מופיע פה צבעי מאכל, זה נראה לי קריטי בתחום הזה.

אני חוזרת להערה הראשונה שלי: אנחנו מדברים על ילדים, שהם אוכלוסייה בסיכון גבוה, ולכן ההצמדה שלנו לסימון האדום היא מקור לצרות.

הסתובבת קצת בארץ בחופשת הקיץ? ראית מה ההורים מאכילים את הילדים ואיפה?

בוודאי. אדרבא ואדרבא, לכן האחריות היא עלינו.

מצד אחד אני רודף אחרי התקנות האלה, ומצד שני - אסור לנו להתבלבל. הילד לא מנותק מהחינוך הביתי והאווירה הביתית ואסור לנו לשים את כל יהבנו על מערכת החינוך.

אתה צודק, ולכן אם לא נשנה את סביבת המזון - לא נצליח. אני מדברת ברמה העקרונית – אם אנחנו מתירים 400 מ"ג נתרן ומתירים ארבעה גרם שומן רווי, אנחנו מתירים כמויות אדירות של רכיבים מזיקים, נקודה. ילד ייקח שני דברים כאלה, כבר הוא מגיע לרמה מאוד גבוהה. לכן אני אומרת שאולי נעשה פה משהו בדומה למה שעשו עם הסימון האדום, ולהגיד ששמים יעד לעוד שנה או ל-2020, שרמות הנתרן יהיו 200 מ"ג ל-100 גרם ורמות השומן הרווי – שני גרם ל-100 גרם. זה דבר ראשון.

דבר שני, הנושא של חטיפים מלוחים. אני מבינה שאם זה מתחת לרמה של 400 מ"ג נתרן - מותר למכור חטיפים מלוחים. אני מבינה נכון?

חטיפים אסור בכלל.

זה לא משתמע מהנוסח.

כשיש לך איסור מוחלט זה איסור מוחלט. רק בהגדרה מה היא רמת נתרן גבוהה - זה 400.

בטור של מזון אסור כתוב: "מזון שיש בו כמות גבוהה של נתרן, ובכלל זה אבקות מרק - - -". לגבי חטיפים מלוחים צריך להגיד שזה אסור, נקודה, ולא משנה מה רמת הנתרן.

זה לא מופיע באיסור מוחלט?

לא מופיע באיסור מוחלט.

והחטיפים האסורים בדרך כלל ברמת נתרן גבוהה מעל 400?

לא כולם, אבל הרוב.

אני רוצה שתבינו - צריך למתוח איזה קו רציונלי. אולי גם נצמיד להם מאמן שיצלם את האוכל לפני שהם קונים... אנחנו מתחילים לעשות פה סדר במזנונים. את יודעת מה הפחד? הפחד הוא שיתפתח משהו חלופי; המזנון לא יהיה אטרקטיבי, והם יצאו לקיוסק הסמוך ויאכלו מה שאנחנו לא רוצים. בימים כתיקונם, תלמידים, כשאין להם במזנון מה שהם רוצים, עוצרים בחנויות הנוחות בדרך לבית הספר או בקיוסק השכונתי לפני שהוא נכנס ולוקח את מה שאין לו בבית הספר. לא צריך ללכת לקיצוניות, צריך לתת ברמה סבירה. אם יש חטיף שהוא פחות מההגדרה של רמה גבוהה – שיהיה בבית הספר. זה עדיף מאשר שיקנה את החטיף עם ה-600 וה-700 או רמת סוכר גבוהה. אני מבין אותך, אבל אנחנו בתקנות המזון הבריא למכירה במזנונים.

אם אנחנו מכניסים את העניין הזה, שב-2020 הרף יהיה 200 מ"ג ושומן רווי שני גרם שומן ל-100 גרם - זה בסדר.

אם זה ממילא יוגדר באדום - - -

אבל האדום מוגדר לכלל האוכלוסייה, וזה רמות גבוהות. אתה צריך להבין שב-2020 ייכנסו רמות מאוד גבוהות שיהיו מותרות. הילדים האלה, כל יום שהם אוכלים את זה אתה מגדיל את הסיכון שלהם לחלות. לכן הפורום מציע שנגיד שב-2020 התקנות של בתי הספר יהיו 200 מ"ג נתרן ל-100 גרם ושני גרם - - -

אני לא יודע לומר לך. עד לא מזמן האכילו אותנו דגני בוקר ואמרו: תאכלו, זה בריא – ועכשיו הוציאו אותם. אני שומע מחקרים היום - אני מאוד סקפטי, כי מה שהיה בריא פעם לא בריא היום. קפה פעם טוב, פעם לא טוב; שוקולד פעם טוב, פעם לא טוב – הכול פעם טוב ופעם לא טוב. לכן אני לא רוצה לקבוע היום אמירה, ואפילו אנשי המקצוע לא יגידו אמירה חד-משמעית היום, כי יבוא איזה מחקר ויסתבר שדווקא ברמת נתרן כזו וכזו זה מנע התפתחות של איזו מוטציה – סתם דיון פילוסופי עכשיו. לא רוצה לקבוע מעכשיו ל-2020, זה גם לא נכון לקבוע מה יהיה היעד ב-2020.

גם הסימון האדום קובע לגבי 2020.

בסדר, זה משרד הבריאות עם כאבי הראש שלו. אמרתי לך מה הרציונל – להכניס את תקנות המזון הבריא לבתי-ספר, להכניס אותן ברף מסוים. יכול להיות שאם נראה שהצלחנו אתן ומשרד החינוך או כל גורם אחר יגיד שאפשר להתקדם לרמה גבוהה יותר – אדרבא.

הלוואי שיאכפו את זה. התלהבתי כשאמרתי "יאכפו"; הלוואי שימנו את גורם האכיפה ליישם את התקנות האלה. אני אדם מציאותי, אבל לפחות בואו נתקן אותן. בבקשה, גברתי, לסיים.

הנושא של הממרחים השמנים – כתוב פה "ובלבד שבסלט על כל מרכיביו אחוז השומן אינו עולה על 9%". אתם מובילים את זה שזה יהיה מזון מתועש, הרי בטחינה גולמית יש מעל 9% שומן.

זה רק בסלט חומוס. זה צריך להיות: "בסלט זה או בסלט החומוס על כל מרכיביו".

אוקיי. לגבי בשר בקר רזה – ראינו מה קורה היום עם הדגים, ראיתם את התחקירים. צריך להיות פיקוח גם על איכות המוצרים האלה.

עד עכשיו הפיקוח של משרד הבריאות ומשרד החקלאות על כלל המזון לא תקין? את רוצה שבפרצה הקטנה של משרד החינוך נתחיל לתקן?

מה שברור זה שמי שיספק את המזון הזה ילך לחפש את המקורות הכי זולים.

אין ספק. זה קורה גם במסעדות הטובות ביותר, אין מה לעשות.

אני מסכימה.

הרווח הוא מפתח. בבקשה.

אני מברכת על היום הזה. חזקו ואמצו, כל העוסקים במלאכה.

עיריית תל אביב, יש לציין שבחינוך אנחנו מקבלים נוכחות תמיד וגם מקדימים את כולם, לפני המחנה בהרבה תחומים, גם בסבסוד של הצהרונים וגם בכל התוכנית של הגיל הרך.

תודה רבה. אני רוצה להוסיף שני דברים.

- - - עיריית ירושלים - - -

את רוצה שאומר על עיריית ירושלים בהרבה תחומים? בבקשה, תל-אביב.

מהניסויים והמבדקים שעשינו, יש הבדל ויש מנעד מאוד רחב בין מה שהספקים מגדירים סנדוויץ' וסלט. זה לא נכנס לפה, אבל כשבודקים את התקנות צריכים לראות. לקחנו סנדוויצ'ים ושקלנו אותם, ומה שגילינו זה שאפילו שזה סנדוויץ' עם ביצה ואבוקדו, יש שם יותר פחמימות וכמות הירקות מאוד דלה. אני יודעת שיש לכם פירוט בחוק, אבל צריך לראות - - -

אין יחס ומשקלים.

כן, אין יחס ומשקלים. אני יכולה להעביר לכם את המכרז שעשינו, ממש פירטנו מה אנחנו מצפים מכריך טונה, מה אנחנו מצפים מסלט טבעוני, בשביל שלא יהיה איפה ואיפה.

אני מזמין אתכם לשבת עם משרד החינוך, הם שומעים. אם מה שעשיתם ייראה להם, יכול להיות שבחוזרי מנכ"ל ימליצו על זה לכלל בתי הספר.

אני לא יודעת איך זה מתכתב עם התקנות, אבל אין פה בכלל את העניין של ההסברה. יש בחוק את עניין הפיקוח - שאני מברכת ואשמח שימנו צוות ויעשו את זה כמה שיותר בהתחלה, בשביל שיראו וייראו, כי ככה זה עובד במדינה. אין מה לעשות, עד שאין קנסות זה לא קורה.

יש הרבה ימים שהכנסת מציינת, ואחד מהם זה יום בריאות במערכת החינוך. תבואי לדיונים, נדבר גם על ההסברה. תאמיני לי, על הכתפיים הרפות של התקנות האלה נעמיס גם הסברה – אני מסכים אתך, לא מתווכח, אבל בואו נעבור הלאה כי אני רוצה לאשר את התקנות. תודה.

אוקיי.

אנחנו מברכים על זה. אגף נכסים שלנו מחכה לתשובה אם יש חתימה כדי להעביר את המכרזים.

ככל שתאריכי יש סיכוי שלא תהיה חתימה, כי כבר זלגתי מעל רבע שעה לדיון הבא.

אז יש כמה הערות קטנות שחוזרות מהשטח. חיפשתי לראות אם יש פתחים – אין, אבל כשבא אדם שמוכר מוצר ומבין שהמוצר המוגמר לא מכיל יותר מ-10% ככה ו-400 גרם ככה, הוא לא מבין שכל אחד מהרכיבים צריך לעמוד בקריטריונים. אני מציעה להוסיף לתקנות שכל אחד מהרכיבים של סלט הירקות, כל אחד מהרכיבים של הסנדוויץ', גם הם צריכים לעמוד בקריטריונים ולא רק במוצר המוגמר. זה כתוב פה בצורות שונות אבל עבור ההדיוט הלא מקצועי כדאי שזה יהיה כתוב בצורה יותר ברורה.

אני מציעה להוסיף מים בטעמים לשתיה האסורה.

אנחנו לא מפרטים, יש הגדרות כלליות של משקאות. לא צריך לרדת לרזולוציות כאלה.

אני מציעה לאפשר בשלב הראשון למכור פרי אחד או ירק אחד – בדרך כלל זה יהיה פרי – כי אנחנו רוצים שיתחילו איפשהו, ואם נגביל אותם לשלושה הם לא יתחילו, וחבל לנו.

לכן אנחנו משאירים את זה.

לפחות.

"לפחות" זה מגביל.

אני מסכימה עם ההערה הזו, צריך להתחיל ממשהו.

אז אמרנו מגוון.

התקנות לא מחייבות, הן רק אומרות מה אסור ומה מותר.

זה אומר שאחד זה אסור.

אני מציעה להוסיף "מומלץ".

תמצאו את הנוסח, שאפשר יהיה להציג אחד או שניים.

הדבר הבא - - -

והאחרון.

לחם 80% קמח מלא - אני לא בטוחה שזה זמין היום למכירה.

כל הלחמים עם טעם אפשרי בריא זה 80% ומעלה.

נכון, אבל השאלה היא אם הם זמינים.

יש 100 לחמים כאלה והרבה מאוד חברות.

בטיגון קצר אני מציעה להגדיר כמות שמן לטיגון – זה יפתור קצת את הבעיה. בסעיף 11 כתוב בשר: אין בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי. בשר בדרך כלל לא עומד בקריטריונים האלה. חזה עוף יעמוד בזה, אבל אם אני רוצה לתת חלקים אחרים של העוף, שהם כן מקובלים עלינו – לא אוכל לשים בסנדוויץ' לפי ההגדרה הזאת. אני מציעה לתת לזה התייחסות.

תשובה בהמשך. בבקשה.

בסעיף 5 כתוב שמותר שמן קנולה או שמן זית. היום יש פיתוחים של שמנים צמחיים שנחשבים בריאים. להבנתנו, מה שחשוב זה האיכות ולא הסוג. לדוגמה, שמן סויה לא מופיע פה; יש פיתוחים של שמן סויה שהם איכותיים יותר. השאלה היא מבחינת הפרמטרים.

משרד הבריאות, אתם בטוחים שהקנולה שמשווקת היא קנולה נטו?

בגדול, השמנים שמצוינים כאן הם השמנים המוכרים לנו, הטובים יותר. נבדוק את הנושא הזה.

סעיף 8 - מזונות עם כמות גבוהה של שומן – צריך להוסיף את המילה "רווי", כמו שהיה למעלה "סוכר מוסף".

אסביר למה לא כתוב שם. בטור "מותר" רשום: "מזונות מן הצומח בעלי תכולה של שומן צמחי בלתי רווי", ולכן הקטגוריה צריכה להישאר עם כמות קבועה של שומן באופן כללי, ובאסור זה השומן הרווי ובמותר זה השומן הבלתי רווי.

תודה. סעיף 10 – בקשה להוסיף את ההקפאה לאופן ההכנה: "מזונות שעברו אפייה, צלייה והקפאה" – שזה יהיה אפשרי.

הקפאה זה לא צורת בישול.

כל הירקות הקפואים, לדוגמה.

תודה.

עוד שניים קצרים. הערה לעניין סעיף 14 והאלרגנים, שגם התעשייה מחכה בקוצר רוח לתקנות אלרגנים. כתוב: "כל מוצר המכיל בוטנים בשיעור כלשהו" – החשש הוא שזה יוציא הרבה מוצרים שכתוב "עלול להכיל בוטנים".

הייתי מוציא את כל המזנונים, אבל מאחר שלא – עזבו את זה.

כל סעיף חוזר מחדש על "לא מכיל שומן רווי או סוכר"; למה לחזור על זה כל פעם מחדש? ברמה הניסוחית, לא ברמה המהותית, האם לא כדאי שיהיה פעם אחת וזה ירוץ על כל התקנות?

היתה פה הערה לגבי המזון המתועש; אני רוצה להגיד שהמזון המתועש הוא מזון מבוקר, לא רק ברמת האיכות - - -

כשהוא העיר את זה שמתי לב שלא התייחסת. אבל בסוף קלטת את זה, בסדר.

אמרת להתאפק. במזון המתועש אתה לפחות יודע מה הכניסו, מה הרכיבים. זה לא רק מבחינת האיכות והבטיחות אלא גם מבחינת הרכיבים. כשמישהו עושה בעצמו אין לך בקרה כמה שמן נכנס או כמה מלח. אז זו לא מילה גסה "מזון מתועש", נהפוך הוא. זה מבטיח את הקריטריונים.

אני חוזר: אלה תקנות ספציפיות קטנות, ממוזערות, למזנונים בבתי הספר. מיכל, בבקשה.

מאחר שאנחנו צריכים להעביר את התקנות בעת אישורן לרשויות המקומיות לסדר את המכרזים של המפעילים והמכונות, אני מבקשת שאם יש עוד תיקוני נוסח – לא לעכב.

אני לא מצביע היום. בשבוע הבא יש ישיבה נוספת על תקנות ההסעות, נכניס את זה. יש לכם תשובות לתת, שכשלעצמן הן דיון של חצי שעה. יש תשובות לתת, תיקוני נוסח, חקיקה ותקנות צריכים להיות בשום שכל. לכן אני אומר לכם: יש לכם שבוע שלם, שבו על כל תיקוני הנוסח ועל כל התשובות. אני מסמיך את היועצת המשפטית לקבל את התשובות, להתקדם ולהביא לי נוסח מתוקן להצבעה בשבוע הבא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:22.