פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15/10/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 332
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ו' בחשון התשע"ט (15 באוקטובר 2018), שעה 10:00

ישיבה חגיגית לציון יום העלייה בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

רוברט אילטוב
דוד אמסלם
עודד פורר
פנינה תמנו-שטה

יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר
אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור, מנהל משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

שפרה קירשנבאום - מנהלת מחוז ירושלים, הדרום והנגב, משרד העלייה והקליטה

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז ת"א והמרכז, משרד העלייה והקליטה

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

רס"ן מרינה פלג - ממ"ד השכלה ונתיב, אכ"א, משרד הביטחון

סגן אסתר סטרול - מפקדת פלוגה מחו"ה אלון

ירדנה מלר הורביץ - מזכירת הכנסת

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סוניה רוט אודלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

נטע בריסקין-פלג - ראש נתיב

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

מוניקה לב כהן - מנכ"ל ארגון המדענים הישראלים בחו"ל

אריאל קנדל - מנכ"ל ארגון קעליטה-עמותות הפועלות למען עולי צרפת

רונן פוקסמן - מנהל מחלקת קשרי ממשלה, ארגון 'נפש בנפש'

ג'ף קיי - משנה לנשיא ומנכ"ל הקרן לידידות, הקרן לידידות

רוני אקלה - מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהל נעל"ה

הרב דניאל סגל - עמותת מערבא מנשה

דוד לוין - יו"ר ארגון התאחדות יוצאי אוקראינה

מיכאל מלקובסקי - חבר, התאחדות יוצאי אוקראינה

אבנר אייזיק - יו"ר מורשת יהדות הודו בישראל

מריו לב - יו"ר מועצת ארגוני העולים

קרוליין לאה אלבז - מנהלת קשרי ממשל, עמותת 'גבהים'

יונתן יאבור - מנכ"ל TLV Internatinals

ג'יי שולץ - מייסד TLV Internatinals

יפים בלינדרמן - תלמיד חוות הנוער הציוני

מיכאל לבדינסקי - תלמיד חוות הנוער הציוני

פול וינר - נציג עולים

אילן פומרנץ - נציג עולים

אנסטסיה פיאנקוב - חיילת

מקס זילברשטיין - חניך גרעין צבר שמתגייסים בעוד כחודש

ג'וליה אניטה גוטשאלק - גרעין צבר

אשר פראנק - גרעין צבר

ליה מירי לחוביצר - גרעין צבר

אילן גרשון בינדר בכרך - גרעין צבר

אוון רודי קליין - גרעין צבר

יעקב רוזנטל קוטלר - גרעין צבר

נטלי אלנה ספקטור - גרעין צבר

הליינה זן - גרעין צבר

אליזבת שרה מיק ניל - גרעין צבר

ג'ושוע האנטר דלרברוך - גרעין צבר

נטלי רחל ימניק - גרעין צבר

שמואל ברנדט - גרעין צבר

יותם לוי - גרעין צבר

סטיבן פאול רייבאך - גרעין צבר

מריאנה לוסיץ - גרעין צבר

ג'ורדן קובין קופר - גרעין צבר

נועם זיבן - גרעין צבר

בנימין אלכסנדר רודמן - גרעין צבר

אהרון קרקוב - גרעין צבר

פרי ריס זמלוק - גרעין צבר

רואי שמש - גרעין צבר

מקס אלי וסיל סילברשטיין - גרעין צבר

שמואל ראסל יעקבסון - גרעין צבר

ג'ייסון אנדריו מרשל - גרעין צבר

אנדרו וייט הלר - גרעין צבר

דורון ארנון - גרעין צבר

אסף אקסלרוד - גרעין צבר

רועי דיין - גרעין צבר

גל הדר - גרעין צבר

יובל לוי - גרעין צבר

תמר לוי - גרעין צבר

גאיה מארקס - גרעין צבר

אילן מנחמי - גרעין צבר

אמיר שחם - גרעין צבר

מאיה טויב - גרעין צבר

הראל מזרחי - גרעין צבר

אלון קורנפלד - גרעין צבר

טרה פלדמן - גרעין צבר

אליסה פולק - גרעין צבר

דניאל אריש - גרעין צבר

רוני זיו - גרעין צבר

עדן בוזגלו - גרעין צבר

רועי פלס - גרעין צבר

אליסון קלס - גרעין צבר

זיו הלוי - גרעין צבר

בר גורפינקל - גרעין צבר

טל כהן - גרעין צבר

ניר יסוד - גרעין צבר

לי קול - גרעין צבר

אופיר יולי - גרעין צבר

ברכה גילי - גרעין צבר

מיכאל מנהיים - גרעין צבר

יגאל ברנטמן - מנהל אזור חמ"ע, מנהלת נעל"ה

אירינה קולבה - תכנית נעל"ה

תימור קוכקרוב - תכנית נעל"ה

ניקולאי קמולנסקי - תכנית נעל"ה

מילנה פיבסטובה - תכנית נעל"ה

דניאל פודליפסקי - תכנית נעל"ה

זנה קוצ'לדינה - תכנית נעל"ה

מיילס פלינרס - תכנית נעל"ה

דמיטרי פולוקטוב - תכנית נעל"ה

מקסים קורזנסקי - תכנית נעל"ה

דיוויד נורמקמטוב - תכנית נעל"ה

לדה בובליי - תכנית נעל"ה

סרגיי בובילב - תכנית נעל"ה

איגור זוברנקו - תכנית נעל"ה

נזר לטקו - תכנית נעל"ה

מיכאילו לויטן - תכנית נעל"ה

נחום גומין - תכנית נעל"ה

דמיטרו צ'רני - תכנית נעל"ה

קמילה שפושניקובה - תכנית נעל"ה

איליה רטוש - תכנית נעל"ה

ולריה קשטנובה - תכנית נעל"ה

איליה קנבלאו - תכנית נעל"ה

אלכסנדרה צ'פינה - תכנית נעל"ה

בוגדן פרדין - תכנית נעל"ה

ארטם פדוטוב - תכנית נעל"ה

בוריס ספודובייב - תכנית נעל"ה

דניאל סלוצקר - תכנית נעל"ה

ירוסלב סידורוב - תכנית נעל"ה

דניאל סיומה - תכנית נעל"ה

מרגריטה מריאנובסקה - תכנית נעל"ה

מרלן מרט - תכנית נעל"ה

ארתור לידרמן - תכנית נעל"ה

אלכסנדר טריגוב - תכנית נעל"ה

יאן זיינולין - תכנית נעל"ה

אנטון וולב - תכנית נעל"ה

יבגני גנטסרוב - תכנית נעל"ה

ולדיסלב הס - תכנית נעל"ה

אנסטסיה גוריקובה - תכנית נעל"ה

לאורה ארוטיוננטס - תכנית נעל"ה

ארנסט איברהימוב - תכנית נעל"ה

אלכסנדרה אניצ'נקה - תכנית נעל"ה

ספרש אלמה - נציגי עולי אתיופיה

מאנאהילוש אבוחיי - נציגי עולי אתיופיה

קרה זמו - נציגי עולי אתיופיה

אג'בוש ג'גנאו - נציגי עולי אתיופיה

ניטסו זלקה - נציגי עולי אתיופיה

בירהאן עלם - נציגי עולי אתיופיה

אדלה טגנה - נציגי עולי אתיופיה

דג'טנו אגומאס - נציגי עולי אתיופיה

טמסגן אמבלו - נציגי עולי אתיופיה

דסה גטה - נציגי עולי אתיופיה

אדנו גובנה - נציגי עולי אתיופיה

מולו אשגר - נציגי עולי אתיופיה

קנו דרבאו - נציגי עולי אתיופיה

אנדלמאו טשומה - נציגי עולי אתיופיה

ווריסט אדיס - נציגי עולי אתיופיה

אנצ'יעלם זלקה - נציגי עולי אתיופיה

מיטיקו זאודיי - נציגי עולי אתיופיה

זמניי גנטו מולה - נציגי עולי אתיופיה

קבבוש אנדלאו - נציגי עולי אתיופיה

אנדשאו ואקניה - נציגי עולי אתיופיה

טביק ברארה - נציגי עולי אתיופיה

ורנה באזזאו - נציגי עולי אתיופיה

יש טדסה - נציגי עולי אתיופיה

גבטן אלמו - נציגי עולי אתיופיה

טדלה טרפה - נציגי עולי אתיופיה

סטוטאו מנגסטו - נציגי עולי אתיופיה

מקוייה דרס - נציגי עולי אתיופיה

וורקט הייליה - נציגי עולי אתיופיה

מלקה קפלה - נציגי עולי אתיופיה

מזנאו מולה - נציגי עולי אתיופיה

אנדועלם דסה - נציגי עולי אתיופיה

פקדה ביינה - נציגי עולי אתיופיה

מנאטו אלמו - נציגי עולי אתיופיה

סיסאי נגוסה - נציגי עולי אתיופיה

אבייה מלדה - נציגי עולי אתיופיה

זאודיטו בריהון - נציגי עולי אתיופיה

טירו אלמה - נציגי עולי אתיופיה

אסרסיי וונדמאגיין - נציגי עולי אתיופיה

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים


ישיבה חגיגית לציון יום העלייה בכנסת

שלום לכולם. ברוכים הבאים ליום העלייה שאנחנו חוגגים היום, חג שמח לכולם. אני רוצה להזכיר פה גם, אתר הכנסת מציין את יום העלייה בסיפורים של חברי הכנסת והשרים שעלו למדינת ישראל, השתלבו בחברה הישראלית, השתלבו בפוליטיקה והם מספרים את סיפור העלייה שלהם. אז כל אחד יכול להיכנס לאתר הכנסת.

כמובן כבוד שרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר, מנכ"ל משרד הקליטה, אלכס קושניר, ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, יעקב חגואל, סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, חבריי חברי הכנסת. כרגע יש כאן חבר כנסת אחד, יואל רזבוזוב, ובהמשך יצטרפו חברי כנסת נוספים, וראש נתיב, גב' נטע פלג. כמובן מנהלת הוועדה, שלומית, והיועצת המשפטית של הוועדה, מרב, וחברים שמשתתפים פה, ארגוני העולים, עולים חדשים וותיקים, נציגי צה"ל, נציגי משרדי הממשלה השונים, ברוכים הבאים ליום העלייה שאנחנו חוגגים היום פה בוועדה בפעם השלישית.

יום העלייה אושר ביוזמתי ובהובלתי בוועדה הזו במליאת הכנסת ב-21 ביוני 2016. ביום הזה מצוינת תרומתה של העלייה והעולים החדשים למדינת ישראל באמצעות פעולות מגוונות בתחומי החינוך והתרבות. בחוק הזה נקבע יום ציון שנתי שייקרא יום העלייה במטרה להכיר בחשיבותה של העלייה לישראל כבסיס לקיומה של מדינת ישראל, להתפתחותה, לעיצובה כחברה רב תרבותית.

נציין את מועד הכניסה לארץ ישראל, שהיה ב-י' בניסן, שלפי המסורת זה יום שיהושע בן נון צלח את נהר הירדן בגלגל עם כל בני ישראל ועל פניו זו העלייה המשמעותית הראשונה בהיסטוריה של העם היהודי. בגלל שבחודש ניסן מערכות המדינה נמצאות בחופשת פסח הוחלט לציין את יום העלייה ב-ז' בחשוון בסמיכות ליום השבת שבו קוראים בתורה את פרשת 'לך לך' העוסקת בעלייתו של אברהם אבינו לארץ ישראל.

לפי החוק הזה היום יצוין בדיון מיוחד בוועדות הכנסת, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, באירוע מיוחד בישיבת הממשלה ובבית הנשיא. כמו כן מצוין יום זה במערכת החינוך, בצבא ההגנה לישראל ובמשטרת ישראל.

במערכת החינוך מצוין שבוע על העליות, בשבוע הזה התלמידים ידברו על נושא העליות במקצועות הלימוד. במערכת החינוך בשנת 2018 לומדים 6,848 תלמידים עולים חדשים עד שנתיים בארץ ועוד 28,249 תלמידים עולים משנתיים ועד עשר שנים בארץ. השנה ב-2018 ילמדו תלמידים על סופרים שכתבו בעברית למרות שזו אינם שפת אימם במסגרת התכנית 'עולים זה כל הסיפור'.

החלטת הממשלה בספטמבר 2016 בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו מתייחסת לתפקידה של החברה הישראלית וכוללת הכרזה על שבוע העליות במערכת החינוך, שמטרתה לראות את כל אחת מהעליות השונות, ביניהן גם את העלייה מאתיופיה, כחלק מהפסיפס של העליות בישראל.

בישיבה חגיגית זו מכבדים אותנו בנוכחות יושב ראש הכנסת, שהוא בדרך לפה, שרת העלייה והקליטה, מנכ"ל המשרד, מזכ"ל הסוכנות היהודית, סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, ראש נתיב, חיילים עולים, תלמידים עולים מנעל"ה, מחוות הנוער הציוני בירושלים ומהדסה נעורים מבית ינאי, עולים חדשים, נציגי ארגוני עולים ועוד מוזמנים חשובים.

אני רואה חשיבות רבה בציון יום העלייה בעיקר למען הדורות הבאים, שיידעו את סיפור הקמתה, שגשוגה והצלחתה של מדינת ישראל בזכות העולים החדשים שהגיעו אליה מארבע כנפות תבל. מדינת ישראל נבנתה על ידי עולים שהגיעו לארץ בטרם הקמתה ולאחר כינונה. מפעל העלייה הוביל לבניית חברה ישראלית מגוונות ורבת תרבויות. בניית חברה רב תרבותית מבוססת על היכרות עם קבוצות האוכלוסייה המרכיבות אותה. העולים שהגיעו לישראל ממניעים ציוניים ואידיאולוגיים עזבו את ביתם ורכושם בארץ מולדתם ובאו למדינת ישראל לבנות ולהיבנות בה.

משנת 1948 ועד היום עלו לישראל 6,253,855 עולים. אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה מ-600,000 ב-1948 ל-6.571,700 יהודים ב-2018. בשנת 2018 עד 30 בספטמבר עלו 21,141 וחזרו 12,287 תושבים חוזרים. כל העולים שהגיעו מאז ראשית הקמת המדינה תרמו לכלכלתה, לביסוסה ולהעשרת תרבותה. העלייה היא הדופק הפועם של המדינה, הגורם המשמעותי ביותר לפיתוחה, התעצמותה וצמיחתה של ישראל כמדינה ושל ישראל כעם.

יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין מצטרף אלינו, ברוך הבא. יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת דודי אמסלם מצטרף אלינו, ברוך הבא. כמובן גם מנכ"ל הכנסת מצטרף אלינו, ומזכירת הכנסת. ברוכים הבאים.

כל עולה חדש שהגיע לישראל מביא איתו תרומה משמעותית. העולים החדשים המגיעים למדינתנו עוברים קשיי קליטה, געגועים לביתם, לחברים שנשארו, לתרבותם ולהרגלי החיים שהיו רגילים להם בארץ המוצא. תהליך הקליטה הוא תהליך ממושך, העולים זקוקים לעזרה במיצוי זכויותיהם, להכוונה, הדרכה, מידע, הם זקוקים ליד שתושט להם. על החברה הישראלית והעולים הוותיקים לעזור לעולים החדשים שירגישו שייכים, שירגישו חלק, שלא יסבלו מביטויי גזענות ואלימות. הישראלים הוותיקים צריכים לחבק את העולים, צריכים לשפר את היחס לעולים חדשים, צריכים לסייע להם, כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו, למען שילובם וקליטתם של העולים בישראל.

העולים הצליחו ומצליחים להשתלב בכל תחומי החיים והעשייה במדינה, בכלכלה, במחקר, במדע, בעסקים, במערכת המשפט, בצבא, בספורט, בניהול, בפוליטיקה. משרדי הממשלה צריכים להקל על הבירוקרטיה, לשתף פעולה עם ארגוני העולים ולהנגיש. לשתף פעולה, אני חוזר על זה, לראות את העולים החדשים כחלק מפתרון הבעיות של קידום שילובם של העולים במדינה. להנגיש מידע לעולים בשפתם, לסייע להם במיצוי זכויותיהם, לדאוג לאוכלוסייה המבוגרת בקרב העולים למחיה בכבוד, לסייע לעולים בדיור הולם, בחינוך, במציאת מקומות תעסוקה ולהכיר בהשכלה שרכשו בארצות מוצאם.

אני חייב לציין מעל במה זו את יהדות התפוצות שהיא נכס אסטרטגי, כלכלי, פוליטי, דיפלומטי וביטחוני לקיומה וחיזוקה של מדינת ישראל. הקשר עם יהדות התפוצות הוא חיוני וחשוב. חשוב לי שכל יהודי בתפוצות ירגיש שמדינת ישראל היא ביתו, ביום שיחליט לעלות לישראל המדינה תקבל אותו בזרועות פתוחות. אני קורא לכם מעל במה זו, בואו לבנות כאן את ביתכם.

אני מודה לראש הממשלה שמוביל את המדינה הזאת למדינה שנעים להיות בה, למדינה שהופכת את העולים החדשים להנהגת המדינה, לשרת העלייה והקליטה ועובדי המשרד, לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית העולמית, לארגון נתיב, לארגון 'נפש בנפש', לארגוני עולים, לעובדי משרדי הממשלה השונים, שעושים ימים כלילות למען קליטה מיטבית וקלה ככל האפשר של העולים בישראל.

אני מברך את כל המשתתפים בדיון, במיוחד אני רוצה לברך את יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין, שהוא מוביל את הכנסת. אני חזרתי בשבוע שעבר, עמדתי בראש משלחת של הכנסת למערב אפריקה, שהוא מחזק את הכנסת ביחסים טובים בכל התחומים עם פרלמנטים שונים בכל העולם. היום, כשאנחנו חוגגים, אדוני היושב ראש, זו תרומתך ותמיכתך וזה חשוב לנו, תודה שאתה נמצא איתנו.

אני מברך את כל המשתתפים בדיון המיוחד והחגיגי הזה, ילידי הארץ, עולים ותיקים, עולים חדשים וכל יהודי התפוצות, יום עלייה שמח. תודה.

אני מזמין את יושב ראש הכנסת יואל יולי אדלשטיין לברך אותנו.

תודה רבה לחבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, על דבריו ועל כל הפעילות שהוועדה בראשותו עושה. גברתי שרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר, מנכ"ל המשרד, עובדי המשרד, תודה רבה לכם על הפעילות היומיומית. מי כמוני יודע שלא תמיד אנחנו זוכים מיד לברכות, אבל רואים את התוצאות ובאמת תודה על כל מה שאתם עושים. חברי הוועדה, והעיקר ברוכים הבאים, כל האורחים, נציגי ארגוני עולים, כל מי שעוסק במלאכה החשובה הזאת.

חובה נעימה על הכנסת לציין את היום הזה, ואכן במקרה הזה זה לא פָסון דֶה פַּרלֶה, זה לא רק ביטוי, אלא חובה נעימה, כי בכנסת עבר חוק שמחייב אותנו לציין את יום העלייה. מה שקורה היום ומחר במסגרת הדיון במליאת הכנסת זה על פי החוק, וחוץ מלהודות לחברי הכנסת שעמלו וטרחו ודנו בחוק הזה, אני רוצה לומר לכם, אולי גם כמסר, שמסתבר שאנשים שהם לא כאלה נצ'לניקים, לא כאלה בוסים גדולים ולא חברי כנסת ולא שרים, יכולים לשנות דברים. הגיעו שלושה אנשים עם הרעיון הזה לציין את חוק העלייה, יורם, מיכאל וג'יי, ולפי השמות אפשר להבין שהם כנראה נציגי תפוצות שונות ועדות שונות, האנשים האלה הגיעו לחברי כנסת ושכנעו אותם שצריך להעביר את החוק הזה והתוצאה, כפי שאמרתי, אנחנו היום מציינים את יום העלייה, היום ומחר כאן בכנסת.

אני לא חושב שאנחנו בקהל הזה צריכים להרחיב את הדיבור על איך מדינת ישראל הייתה נראית ב-70 השנים האחרונות ללא גלי העלייה, כי פשוט אין תסריט כזה. כנראה שאפשר, אפילו בטיפה קיצוניות, לומר שמדינת ישראל לא הייתה מתקיימת אלמלא גלי העלייה שהגיעו לכאן במהלך 70 השנים של קיומנו ועוד ודאי לפני זה. אני באמת חושב שמה שפעם היה בוויכוח, גם כאן בוועדת הכנסת, גם אני וגם סופה וגם עוד כמה מן הנוכחים, זוכרים טוב מאוד שלא היו נציגי עולים כלל וכלל במשכן הזה, איך בכל ועדה כשהיינו מדברים על תרומת העלייה והחשיבות של העלייה, נו, היו גם לא מעט חיוכים ולא מעט גיחוכים ואפילו כל מיני התבטאויות שאנחנו רוצים לשכוח. הדברים בוודאי השתנו ולית מאן דפליג במדינה הזאת עד כמה העולים ממדינות שונות, מעדות שונות, מרחבי העולים, תרמו לפיתוחה ולשגשוגה של המדינה שלנו, כפי שאברהם כבר אמר, מדינה שנעים לחיות בה.

אני רק מאוד מאוד מקווה שכך זה יימשך. גם כאן אולי לנוכחים כאן זה קצת מיותר לומר, אבל אני רואה גם לא מעט צעירים, חלק לובשי מדים וחלק בטח נציגי כל מיני מסגרות, נעל"ה אולי שנמצאים כאן איתנו.

נעל"ה וצבר.

נעל"ה וצבר. הנה, לא בדקתי את כל הרשימה, אבל כיוונתי לדעת גדולים.

ובסיס מחו"ה אלון.

אני זוכר כשר הקליטה, לפני כ-20 שנה, כשניסינו להאריך כל מיני זכויות של עולים, בתחום הדיור, בתחום תעסוקה, הזכאות הייתה נגיד עד שלוש שנים, הארכנו, כי לא כולם הספיקו וכן הלאה ואז התחילו לשאול אותי שאלה קצת פרובוקטיבית, עד מתי עולה חדש נשאר עולה חדש? מה זה, אתם דורשים חמש שנים ועשר שנים, עד מתי עולה חדש נשאר עולה חדש? ואז הבנתי שבאמת אפשר לתת תשובות בירוקרטיות בתחום של פתרונות דיור ופתרונות תעסוקה ואפשר לתת תשובה מהותית והתחלתי לתת תשובה אחת תמיד. אמרתי, עולה חדש מפסיק להיות עולה חדש כשהוא מתחיל לעזור לעולים אחרים להיקלט. וזה מאוד אישי, יש כאלה שמפסיקים להיות עולה חדש כבר למחרת בואם ארצה, מתחילים להיות פעילים ועוזרים לאחרים ויש כזה שהוא 30 שנה בארץ ועדיין מספר שהוא לא קיבל את הזכויות והוא עולה חדש ואף אחד לא רוצה לעזור לו. זה מאוד אישי.

אז כאן יושבים לא מעט אנשים שלקחו את הדברים לידיים, אני מזהה אותם, אני לא אתחיל להזכיר שמות, והבקשה שלי מכולם, בוודאי מהצעירים, לנקוט בגישה הזאת. כבר מן הרגע הראשון להבין שכאן במדינת ישראל כולם אזרחים שווים, גם מי שנולד פה וגם מי שאתמול בשדה התעופה קיבל תעודת עולה. הביטוי הזה לשוויון באזרחות, הסיטואציה הזאת של שוויון באזרחות צריכה להתבטא, צריכה לבוא לידי ביטוי גם בפעילות שלנו בכל מיני תחומים. אני מאוד מקווה שביום הזה נתרום משהו על מנת שכולנו נרגיש שזאת מדינה שלנו ואם לא אנחנו נשנה בה דברים אז מי יוכל לעשות זאת? תודה רבה לכם, וכפי שאמרנו, יום עלייה שמח.

תודה ליושב ראש הכנסת, מזכירת הכנסת ומנכ"ל הכנסת.

אני מזמין את שרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר.

נו מה? לחייך, יום עלייה, חג אצלנו במדינת ישראל, מגיע לכם. (מחיאות כפיים). רבותיי, קודם כל נוצרה סיטואציה שראש הממשלה לא הגיע לכאן, אבל אנחנו צריכים לברך אותו, חג לאומי של מדינת ישראל, לראש הממשלה ביבי נתניהו. ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, (מחיאות כפיים), מגיע לו. לחברי הכנסת, ליושב ראש הקואליציה, ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה לשעבר, יואל רזבוזוב, לרוברט אילטוב, אחד מיוזמי חוק העלייה במדינת ישראל. (מחיאות כפיים). מגיע להם. אכלתם בבוקר? שתיתם בבוקר? להתעורר. מזכ"ל הסוכנות היהודית ג'וש שוורץ, סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית הלאומית, לראש נתיב, נטע בריסקין, להנהלה של נתיב, ליושב ראש מועצה וארגוני עולים, מר מריו לב, למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, להנהלה של משרד העלייה והקליטה, אורחים, מכובדיי כולם, בוקר טוב.

אני צריכה להזכיר שבפעם השלישית אנחנו מציינים יום עלייה כחג לאומי של מדינת ישראל. עלייה היא סמל של ישראל, לא מדינת הגירה, אלא מדינה קולטת עלייה. השנה אנחנו חוגגים במלאות 70 שנה למדינת ישראל, מגיע למדינה הזאת. אני רוצה להגיד, ביום הולדת מביאים שי, אנחנו, משרד העלייה והקליטה, מגישים למדינת ישראל בהוקרה, מחודש ינואר עד עכשיו 26,830 עולים ותושבים חוזרים שהגיעו השנה למדינת ישראל.

אתם כולכם יודעים שהעלייה התחילה הרבה לפני קום המדינה, העולה החדש הראשון היה אברהם אבינו, שנאמר לו לך לך אל הארץ אשר אראה לך. מאז לא פסקה עלייה למדינת ישראל. העלייה יצרה פסיפס אנושי של הבית שלנו, מדינה של כולנו. העלייה יצרה פסיפס והעלייה תמשיך, לעשות עלייה ולהגיע לכאן למדינה. אבל כל עלייה, ליד שורה ארוכה של הישגים גם בעיות, איך אומרים? ומכל הגלויות ועם כל הבעיות עם נוצר והארץ קמה. אבל אני רוצה לומר יש לכם טביעות האצבע במרכז ובפריפריה, במדע, במחקר, באקדמיה, בתעשייה, בחינוך, רפואה, ספורט, ביטחון.

השותפים שלנו, אני רוצה להגיד לכם תודה רבה על ההישגים של המשרד ועל השותפות שלנו, לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית, לחברת 'אופק ישראלי', לארגון נתיב, 'נפש בנפש', הקרן לידידות, ארגוני עולים, רשויות מוניציפליות, בשורה הראשונה לקלוט איתנו את העולים החדשים, וגופים נוספים. לכם אני אומרת תודה רבה על השיתוף, תודה רבה על העלייה המסיבית למדינת ישראל. תודה רבה לכם.

ואתמול, כאשר הייתה ישיבת הממשלה ציטטתי את המשפט של ראש הממשלה ביבי נתניהו, אתמול הלכו סטודנטים לקמפוסים של מדינת ישראל, ובין הסטודנטים האלה שהתחילו את שנת הלימודים, 6,500 עולים חדשים, סטודנטים שמשרד העלייה והקליטה ומדינת ישראל מממנים את הלימודים שלהם, שאני מאחלת להם הצלחה, ואז ציטטתי שם את המילים של ביבי נתניהו 'העלייה הצילה את מדינת ישראל'. זה שייך לכל אחד מכם, לכל אחד שהגיע למדינה הזאת כעולה חדש והפך להיות ישראלי.

ואני רוצה, ברשותכם, להזמין לבמה הזאת שני עולים חדשים לשעבר, ג'יי שולץ ויונתן יאבור. תעלו לכאן. אני רוצה, בשם משרד העלייה והקליטה, להעניק להם מכתבי הוקרה. אתם יזמתם את החוק, יחד עם חברי הכנסת אתם שותפים לזה שיש לנו היום חוק לאומי של מדינת ישראל. תודה רבה לכם.

תודה רבה.

זו דוגמה, אם בן אדם רוצה אין זו אגדה. ובסיכום, בסיום, אני רוצה להגיד, רבותיי, משרד העלייה והקליטה השנה חוגג 50 שנה להקמת משרד העלייה והקליטה. מגיע למשרד העלייה (מחיאות כפיים). זה קרה בשנת 1968, כאשר ראש הממשלה היה לוי אשכול ויגאל אלון היה השר הראשון. מאז שלושה וחצי מיליון עולים שהגיעו למדינת ישראל נקלטו כאן במדינה ובתוכם אלפי רופאים, אלפי מדענים, אנשי מחקר, אלפי אחיות וכל המקצועות, וככה נוצרה לנו מדינה. אני חושבת שאין היום משפחה במדינת ישראל ששם אין, או עולה חדש, או עולה ותיק, או דור המשך של עולים.

הנה, מצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אתה יודע שאנחנו חוגגים 50 שנה למשרד העלייה והקליטה, עודד, השנה? גם לך יש טביעות אצבע.

רבותיי, אני מאחלת לנו חג שמח, שתימשך העלייה. ולך, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, ד"ר נגוסה, על היוזמה של הישיבה הזאת, על מה שאתה עושה למען קליטת העלייה במדינת ישראל, על השותפות שלנו. תודה רבה לך ולכל מי שלקח חלק באירוע הזה ושתימשך העלייה. וכמו שאמר אברהם נגוסה, המדינה מחכה לעולים חדשים, אנחנו נקלוט אותם והם יהיו אזרחים יחד איתנו בבית המשותף, ישראל ביתנו. תודה רבה, חג שמח.

אני מתכבד להזמין את אחי ורעי, יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה.

בוקר טוב. האמת היא שלא תכננתי לשאת דברים, רק באתי לכאן לכבד את המעמד, אז בכל מקרה, גברתי השרה, שרת הקליטה, חברי יושב ראש ועדת הקליטה והתפוצות, חברי הכנסת שנמצאים כאן, השרה כבר מנתה את כולם, כנ"ל גם כל החברים שלי, גם בסוכנות, גם בהסתדרות הציונית, נתיב וכו', חבל על הזמן, אז באמת בוקר טוב לכולם.

אני מאוד שמח שהחוק הזה חוקק, יש בו הרבה סימבוליקה. מבחינתי זה מאוד חשוב, כפי שאמר יולי אדלשטיין, לולא העלייה מדינת ישראל לא הייתה קמה. כמעט כל אזרחי מדינת ישראל, הרוב המוחלט, זה או שהם מהגרים, או בני מהגרים או דור שלישי. היישוב בארץ ישראל מנה באמת קומץ קטן מאוד לפני שהתחילו העליות, לפני קום המדינה, עלייה ראשונה, שנייה, שלישית וכו'. לכן בעצם עד היום מדינת ישראל היא מדינה ששייכת לכל היהודים בעולם, כולל אלה שלא מתגוררים כאן.

אני לא רוצה לפתח ולהסביר בעצם מה המשמעות של מדינת ישראל גם מול יהדות התפוצות, היום. אני מתפלל ומקווה שכל היהודים בעולם יבואו לארץ ישראל בגלל שזה המקום של היהודים, בגלל שאני מעריך שאם זה לא יקרה אז היום תופעת ההתבוללות בעולם היא עצומה. דרך אגב, אני תמיד אומר, יש פסוק בתורה שכתוב 'וישמן ישורון ויבעט', אני רואה שזה בתקופה הזו. אני עשיתי מספר סיורים, נפגשנו עם הפדרציות גם בארצות הברית, היינו בדרום אמריקה לא מזמן, בעיית ההתבוללות היא לא פשוטה, זה באמת קשה מאוד היום להיות יהודי בעולם, זה לא פשוט, בוודאי לא לחבר'ה הצעירים שהולכים לאוניברסיטאות ומכירים אנשים ורוצים להקים משפחות.

לכן אני באמת נושא תפילה לכך שכל היהודים בעולם יבינו שהמקום של היהודים זה פה בארץ ישראל. לכן אני שמח על הציון של היום הזה, אני חושב שזה אחד מאבני היסוד של הציונות והיום אני נותן לו משקל כמעט הכי חשוב לאור מה שאמרתְ. אז באמת אני מודה לכל העושים במלאכה, כמובן לשרה, שפועלת יום וליל בנושא הזה, קמה ומתעסקת עם זה מבוקר עד ליל, כמובן לחברי, ד"ר אברהם נגוסה, שבאמת עושה המון, גם בנושא הזה, גם בשליחויות שלו בעולם, שהוא נוסע ופוגש קהילות ומשוחח איתם. לא מזמן התבשרנו על החלטת הממשלה להעלאת חלק נוסף מיהדות אתיופיה, אני מקווה שבסוף התהליך נביא את כולם לארץ ובזה נסגור גם את הגולל על האירוע ועל הסיטואציה, לטעמי המביכה.

ובאמת אני מודה, כמובן להסתדרות, לסוכנות היהודית, ובאמת לכל מי שעוסק בנושא הזה. אני רואה את זה באמת כעבודת קודש, אז תודה רבה לכם ושיהיה לנו המשך יום טוב.

אני מזמין את אחד היוזמים, חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה.

בוקר טוב. כבוד היושב ראש, אתה קצת מפתיע, לא התכוננו לנאומים.

זה טוב, זה חוסך זמן.

לא, לא איתנו. אבל בטח בסוגיית קליטת העלייה אנחנו לא צריכים להתכונן. אני זוכר את שני החבר'ה שקיבלו פה תעודות, הם באו לפני קדנציה, לא בקדנציה הזאת שהחוק הזה התקבל, אלא לפני קדנציה, ואנחנו התחלנו לעבוד על החוק. בהתחלה אמרו לנו, בסדר, הכול בסדר, מה אתם צריכים את החוק, כולם יודעים שעלייה זה חשוב, לא צריך חוק. כן צריך חוק. כן צריך חוק מכיוון שאנחנו רוצים שאת כל סוגיית העלייה יידעו וילמדו מה הערך העלייה להקמת מדינת ישראל, ליהדות העולם, למדינת ישראל, מה ערך העלייה לכלכלת ישראל, מה קרה פה עם כך שאנחנו חזרנו הביתה.

הסוגיה של העלייה זו סוגיה עקרונית מאוד מכיוון שבכל המדינות יש את ההגירה, אנחנו עולים הביתה, אנחנו חוזרים הביתה. זה השוני הגדול בין העלייה לכל סוג של העברת אוכלוסיות ממקום למקום, אנחנו חוזרים למולדת, אנחנו מקימים פה את המדינה, אנחנו עושים את זה עוד לפני הקמת המדינה, עם עלייה ראשונה, שנייה ושלישית, כפי שנאמר, ואנחנו בעצם עשינו פה פלא, הקמנו מדינה על ביצות ועל מדבריות ועל סלעים, הקמנו מדינה לתפארת, מדינת הייטק, מדינה מתקדמת בעולם, ולכך יש ערך מאוד גדול למדינת ישראל ולעם היהודי שעבר כל כך הרבה סבל במשך אלפיים שנה.

אנחנו במשך כל ההיסטוריה שלנו, מאז חורבן הבית השני, אמרנו 'בשנה הבאה בירושלים'. הציונות, שזה אחד השמות של ירושלים, באה על שם ירושלים, ירושלים המאוחדת. אז יש לזה ערך ואנחנו רוצים שאת הערך הזה ילמדו הילדים בצורה מסודרת יותר, אנחנו רוצים שיציינו את זה בכנסת ובמוסדות המדינה ובצבא ובאוניברסיטאות ובכל מקום פורמלי, שיהיה שם דגל מדינת ישראל.

אני רוצה להודות לכל החברים שנמצאים כאן והגופים הציבוריים שהובילו איתנו את החוק הזה והבאנו את החוק הזה, החוק הזה הוא מאוד חשוב למדינת ישראל, תודה רבה.

אני מזמין את יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לשעבר, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה.

כבוד שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר, כבוד יושב ראש הוועדה, מנכ"ל המשרד, חברי הכנסת, יו"ר הקואליציה, ראש נתיב, ממלא מקום ראש ההסתדרות הציונית, ג'וש שוורץ, חבר שלנו, המזכיר של הסוכנות, ובאמת חבריי שיושבים כאן, גם מכובדיי, עולים ובאמת כל הארגונים שנמצאים כאן, יום שמח. זה חג.

יום עלייה, כשאני הייתי יושב ראש ועדה בקדנציה הקודמת הגיעו אליי עם הרעיון וניסינו לדחוף ואמרו: למה אתם צריכים? כמו שאמר חברי רוברט אילטוב, למה אתם צריכים את היום הזה? ובסוף באמת חבריי עם היוזמים דחפו את זה עד הסוף ואנחנו חוגגים לדעתי כבר פעם שנייה את היום המיוחד הזה.

חשוב, חשוב שיידעו, גם במערכת החינוך ובכל המקומות שאנחנו מדינת עלייה ושלא ישכחו. הרבה פעמים בוועדה אנחנו נתקלים בסיפורים שלא תמיד מקבלים את העולים או נותנים לכך חשיבות ולא זוכרים שהמדינה שלנו נבנתה על ידי עולים ועד כמה העולים תורמים למדינה ועד כמה הם משפיעים. אני חושב שדווקא ביום הזה, בחג הזה, אנחנו מביאים את זה לסדר היום הציבורי ועולים רבים נהנים מכך.

אני יכול להגיד לכם, אני חושב שרובנו כאן יודעים, עלייה זה דבר קשה, זה לא פשוט, מי שעלה יודע, אבל גם לקלוט עולים זה לא פשוט. בדיוני הוועדה אין לנו קואליציה ואין לנו אופוזיציה, אנחנו באמת כולנו נרתמים למען העולים, כל פעם זה תיקון קטן בחוק הזה, תיקון קטן בתקנה הזו.

ומשרד העלייה והקליטה, שהשרה לנדבר מנצחת עליו, היא באמת כמו האמא של העולים. אני יכול להגיד, זה במשך כמה קדנציות. גם כשהיא הייתה חברת ועדה היא הגיעה לכל דיון. (מחיאות כפיים). אני חושב שמגיע לה מחיאות כפיים, היא עושה את זה מהלב, היא עושה את זה מאכפתיות, וזה חשוב כי זה באמת משרד לא פשוט ולעולים יש לא מעט בעיות.

אנחנו משתדלים לפתור ואנחנו משתדלים לעזור, אבל בסופו של דבר אני חושב שהעלייה היא ברוכה, היא תרמה המון למדינת ישראל, היא תמשיך לתרום ואנחנו רואים שמספרי העולים שמגיעים לכאן הולכים וגדלים. אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח במגמה הזו ונקבל את כולם באהבה גדולה, כי זה הבית ואנחנו באמת מאחלים בהצלחה לכל העולים ולמדינה שלנו. תודה, יום טוב וחג שמח.

אני מזמין את מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר, חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה.

תודה רבה. גברתי השרה, שהיה לי הכבוד לכהן כמנכ"ל שלך, מנכ"ל המשרד, אלכס קושניר, חברי כנסת, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה.

תראו, נגע בזה קצת חבר הכנסת אמסלם, באמת על מה שקרה פה ב-120 השנה האחרונות. אצלי במשרד פה תלויה תמונה של הסבא של אבא שלי ברחובות ב-1897, כחקלאים שעובדים ובאו והתחילו להקים פה את הארץ הזאת מחדש. קו ישר עובר בין העלייה הראשונה והחבר'ה שעלו לשום מקום אז לאלה שעלו פה גם כניצולי שואה אחר כך וגם לאסירי ציון שעלו לפה כנגד כל הסיכויים וגם בוודאי לאותם למעלה ממיליון עולים שהגיעו לכאן ממדינות חבר העמים ואלה שהגיעו לכאן ברגל מאתיופיה.

סיפורי העלייה מכל מקום בעולם, אי אפשר אפילו לגעת בהם, הם אינסופיים, אבל הייתה סיסמה אז, לפני קום המדינה, של 'מדינה עברית עלייה חופשית'. אמרנו שכשתהיה מדינה עברית אז העלייה לכאן תהיה חופשית ואפשר יהיה ובאמת יוכלו לבוא, נקבצו ובאו כולם מכל העולם ונגשים את החזון הזה של אחרית הימים, אבל מה לעשות? אני אומר את זה דווקא ביום הזה שאנחנו מציינים את העלייה, לגבי אלה שעלו, אז אני רוצה לציין את זה דווקא לגבי אלה שיעלו. מתוך 14.5 מיליון יהודים בעולם רק שישה מיליון חיים בישראל והאתגר הגדול שלנו, ואני חושב ששותפות לו כל המפלגות בכנסת, אולי למעט קבוצה מאוד מאוד מצומצמת, אנטי ציונית, אבל כל המפלגות הציוניות בוודאי, שותפות לחזון הזה שרוב העם היהודי יחיה בארץ ישראל, שנהפוך את המשוואה הזאת מזה שרק שמונה מיליון חיים כאן ושמונה וחצי מיליון חיים בעולם, שיחיו כאן שמונה מיליון וחצי ותשעה מיליון ועשרה מיליון ותישאר לנו יהדות תפוצות עדיין, אבל העיקר, עיקר העם היהודי יחיה בארץ ישראל.

תאמינו לי, ואני אומר את זה לחברי הכנסת פה, 70% ממה שאנחנו מתווכחים עליו פה בכנסת פשוט ייעלם, 70% מהוויכוחים המדיניים, הביטחוניים. שמונה וחצי מיליון, תשעה מיליון יהודים בארץ ישראל זה ביטחון, זה התיישבות, זה צמיחה כלכלית, זה כל מה שאנחנו רק יכולים לחלום עליו. ואני מאחל ליום העלייה בשנה הבאה, אני מאחל את זה לך, סופה, כשרה, אני מאחל את זה לנו כעם, שנראה פה עוד עשרות ומאות אלפי עולים, שנוכל להגיד שאנחנו מתחילים להפוך את המשוואה הזאת. אז יום עלייה שמח ותודה רבה. אני מתנצל שאני כבר ממשיך לדיונים בוועדות, תודה רבה.

תודה רבה. אני מזמין את מנכ"ל משרד הקליטה הנוכחי, מר אלכס קושניר. בבקשה.

כבוד השרה, חברת הכנסת גב' סופה לנדבר, ד"ר אברהם נגוסה, יושב ראש הוועדה, חברי כנסת, ג'וש, נטע, באמת אנחנו עובדים ביחד, יד ביחד בשיתוף פעולה ובשבילנו ובשביל הרבה אנשים אחרים שיושבים פה, עובדי המשרד, נציגי המשרדים, יוזמי החוק כמובן ועוד הרבה מאוד אנשים שעוסקים בנושא הזה של העלייה, אצלנו יום עלייה זה כל יום. כל יום אנחנו עוסקים בפרקטיקה של העלייה, נוגעים בכל התחומים, החל מקליטה של ילדים קטנים בבתי ספר ודרך סטודנטים והחיילים כמובן ואחרי זה מציאת פתרונות תעסוקה ויזמות ודיור ובריאות ומקצועות רישוי. אם אני אתחיל למנות את כל התחומים שאנחנו עוסקים בהם אז כנראה שאדון נגוסה יכעס עליי, לכן אני לא אעשה את זה.

יש לי באמת כבוד לעמוד פה ולהגיד לכם שאנחנו, ביחד עם כולם, עם כל השותפים, עושים עבודה טובה, עושים עבודה מאוד נכונה, עושים עבודה ערכית ואני חושב שעלייה זה המפעל הציוני הכי חשוב ובלי המפעל הזה כנראה שאף אחד מאיתנו לא היה עומד פה והמדינה הזאת לא הייתה קיימת. אז חשוב מאוד שאנחנו נצא מפה ופשוט ברחוב נגיד לכולם 'חג שמח' כי זה באמת חג גדול, חג לאומי, חג של כל העולים וחג של כל עם ישראל. חג שמח.

אני מזמין את מזכ"ל הסוכנות היהודית, מר ג'וש שוורץ. בבקשה.

אז קודם כל חג שמח לכולם. אני קודם כל מביא ברכות מיושב ראש הסוכנות, יצחק הרצוג, שנבצר ממנו להיות כאן היום, הוא נמצא בביקור בקהילה היהודית באירלנד ואנגליה, שם חוגגים 100 שנה להולדת אביו, חיים הרצוג, הנשיא לשעבר, והוא מאוד רצה להיות פה היום ומוסר ברכות.

אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל אני חושב שהסיפור של העלייה למדינת ישראל באמת נמצא פה היום. אם אני מסתכל על כל המכובדים שיושבים פה על הבמה אני מתחיל לספור כמה מהם עולים חדשים ואני רואה את השרה, שמובילה את המעמד של עלייה וקליטה מטעם הממשלה, אני רואה את ד"ר אברהם נגוסה, ש-20 שנה מוביל את המאבק הצודק למען יהודי אתיופיה, מנכ"ל הכנסת שהיה כאן, יושב ראש הכנסת, מנהלת הוועדה שלומית, מנכ"ל המשרד, אלכס, נטע, אני רואה פה את חברי הכנסת, יואל, שהיה כל כך מוביל כשהיה יושב ראש הוועדה, רוברט שיזם את החוק. כולם פה בעלי תפקידים, גם אני, אנשים שעלו לארץ. אני חושב שאם היינו מסתכלים אחורה 20 ו-30 שנה זה לא היה המצב.

אז קודם כל אני חושב שאנחנו יכולים לברך את החברה הישראלית שקלטה את כל העולים והביאה אותם למקומות כל כך גבוהים בחברה הישראלית, בכנסת ובממשלה. ואת האנשים שאינם עולים חדשים שנמצאים פה, את יעקב חגואל מההסתדרות הציונית, היה פה גם דודי אמסלם, יושב ראש הקואליציה, שמוביל בכנסת הזאת את המאבק הצודק של העלאת שארית יהודי אתיופיה, כולם פה, עולים ולא עולים, תורמים לקליטת העלייה. אני חושב שזה משהו שמאפיין היום את המאמץ הלאומי הזה, שכולם עובדים ביחד, אם זה הסוכנות, ההסתדרות הציונית, משרד העלייה והקליטה, נתיב, כל הגופים מאוחדים יחד ואני לא זוכר את זה בכל השנים שאני עוסק בנושא.

אחרון אני רוצה להגיד ברוכים הבאים, לכל העולים של הסוכנות שנמצאים כאן. התבקשתי על ידי הוועדה להביא לפה עולים מאולפן עציון ויש פה 20 עולים מאולפן עציון. אני יכול להגיד שאני למדתי באולפן עציון לפני הרבה מאוד שנים, למדתי שם עברית, אתם יכולים לבחון אותי עכשיו כמה העברית טובה וכמה שגיאות עשיתי בנאום הקצר הזה, אבל אני רק רוצה לציין שבאמת העלייה היא קיבוץ גלויות מכל העולם. אני רוצה להגיד לכם שנמצאים רק פה היום מאולפן עציון, אני בטוח שיש עולים מכל העולם, אבל יש עולים מאוסטרליה, מאורוגוואי, מאוקראינה, מפנמה, מארצות הברית, מקנדה, רוסיה, אנגליה, ברזיל, הונגריה, ארגנטינה וצרפת. רק באולם הזה. ועוד במחזור מאולפן עציון שלא הצליחו להגיע היום יש עוד עולים, מסין, ספרד, טורקיה, הודו, גרמניה בוליביה, ונצואלה, פולין, דרום אפריקה, קולומביה, פרגוואי ועוד. ואם זה לא קיבוץ גלויות, אז מה? אז חג שמח לכולנו.

אני מזמין את חברי היקר, יעקב חגואל, סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית.

יום עלייה שמח לכולם. גברתי, השרה סופה לנדבר, שעושה רבות להביא לכאן עוד ועוד יהודים לארץ ישראל ולקלוט אותם כמו שצריך, חברי הטוב, חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, יושב ראש הוועדה שמנהיג את הוועדה הזאת ביד רמה, חבריי חברי הכנסת, חבריי לשולחן הנשיאות, ולא פחות חשוב, יושב ראש התאחדות העולים, מי שמייצג את כולכם פה, מריו לב.

אני אגיד לכם משהו. כמו שאמר פה ג'וש, לי, ואפילו להורים שלי, לא הייתה הזכות לעלות לארץ ישראל. אנחנו ובעזרת ה' לא תהיה לי הזכות אף פעם לקיים את המצווה של עלייה לארץ. אני נולדתי כאן בארץ להורים שנולדו כאן בארץ ואני מגדל כאן את ילדיי בארץ. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו כישראלים, ואנחנו הצברים שבין הישראלים, לא נבין אף פעם את התחושה הזאת של לעזוב בית, לעזוב חברה, לעזוב סביבה שאנחנו מכירים, מקום עבודה, ולבצע מעבר, זה לא מעבר דירה, לקיים את מה שהלב אומר לנו, לחזור הביתה. לחזור הביתה לארץ ישראל. אנחנו כצברים גם אם נדמיין את זה יהיה לנו קשה מאוד להבין את התחושה הזאת. אני אומר לכם, אני מצדיע לכם. אני מצדיע לכם, מצדיע לבני המשפחות שלכם, שעשיתם את הצעד החשוב הזה לעלות לארץ ישראל.

אתם יודעים, העלייה היא לא סטארט אפ. אמרה פה השרה, עוד אברהם אבינו, ואנחנו נקרא על זה בפרשת השבוע הקרובה, פרשת 'לך לך', אברהם אבינו קיבל את הציווי לעזוב את הכול ולהגיע לארץ ישראל. זה לא סטארט אפ אמנם, אבל זה משהו שאנחנו עושים אותו כבר כמעט 4,000 שנה, עולים לארץ ישראל. אנחנו צריכים להבין שכל המוסדות כאן, גם הסוכנות היהודית וגם משרד הקליטה וגם ההסתדרות הציונית וגם חברת אופק וגם שותפים רבים, עושים רבות כדי לעודד את העלייה לארץ ישראל. זה לא פשוט, אני לא רוצה להשבית פה שמחות, אבל אנחנו נמצאים בשנה לא פשוטה, פחות עולים עולים לארץ ישראל השנה. זה לא שאנשים לא רוצים לעלות לארץ - - -

זה לא נכון. אנחנו נגיע עד סוף השנה ל-30,000.

עד היום, ואנחנו בעזרת ה', אני מאוד מקווה, השרה, שנעבור את ה-30,000, אבל אני מדבר על היום. יותר יהודים רוצים לעלות לארץ ישראל מאשר אלה שעולים לארץ, ואני רוצה לגעת בשתי נקודות. נקודה אחת שקשורה לבית הזה ולממשלת ישראל. כנסת ישראל וממשלת ישראל עושים רבות בשנים האחרונות כדי לשחרר את החסמים לעלייה לארץ ישראל, אבל יש עוד מה לעשות. והדבר השני זו החברה הישראלית. אין לי ספק שאם החברה הישראלית תדע יותר לקלוט עולים יגיעו לכאן יותר עולים. בהקשר הזה אני רואה את כל אחד ואחד מאיתנו כאנשים שצריכים לקלוט עלייה יותר ולהתנדב בהקשרים האלה הרבה יותר.

אני רוצה בסיום דבריי לומר לכולנו שללא עולים החזון של בנימין זאב הרצל לפני 121 שנה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל לא היה מתקיים. אני רוצה שוב להצדיע לכל מי שעלה לארץ ולכל מי שיעלה בעזרת ה' לארץ ולסיים באמרה הישנה, שלדעתי היא צריכה להמשיך להיות פה יום יום שעה שעה, מעולה לעולה כוחנו עולה. תודה רבה.

אני מזמין את ראש נתיב, גב' נטע בריסקין. בבקשה.

גברתי השרה לעלייה וקליטה והשרה הממונה של נתיב, יושב ראש הוועדה לעלייה וקליטה, מנכ"ל המשרד לעלייה וקליטה, ראשי המוסדות הלאומיים, חברי כנסת, מכובדיי כולם. זו התרגשות רבה לעמוד כאן היום, ואמר יו"ר הכנסת, ברגע שאנחנו מתחילים לקלוט עולים אנחנו כבר לא עולים. וציין את שמי ג'וש, אני לא יודעת איך הוא יודע, אבל אכן גם אני עולה, אמנם עליתי ב-1970, בתור ילדה קטנה, אבל התחושה הזאת שמלווה משפחה בעלייה עם כל הקשיים, שהם לא פשוטים לכל אורך הדרך, היא בהחלט תמיד משאירה את התחושה שאנחנו עולים. לכן זו גאווה גדולה לעמוד בראש המפעל, ואני חושבת שנתיב בהחלט עומד בראש המפעל, של העלייה והקליטה.

יושבים פה שני פרויקטים, פרויקט נעל"ה ופרויקט צבר. (מחיאות כפיים). כן, בהחלט, מחיאות כפיים. אני מציינת את שני הפרויקטים כי הם יוזמה של ארגון נתיב. ארגון נתיב הוא שיזם, הוא שהוביל, את המהלכים לפרויקטים האלה. אנחנו גאים, זה פרויקט הדגל, שניהם, של מדינת ישראל שמביאים אנשים צעירים, מוכשרים, חכמים, שמהווים דור המשך לתקומה של מדינת ישראל.

נתיב גם מוכרת כלשכת הקשר. נתיב התחילה את הפעילות עם יהודי המרחב הפוסט סובייטי, עוד כשהיה מסך ברזל. אנשים נלחמו על עלייה, היו אסירי ציון, היו פעילי עלייה, היו מסורבי עלייה, שסיכנו את חייהם והחופש שלהם למען הזכות לעלות למדינת ישראל ולא הייתה להם את הזכות הזאת, נתיב, לשכת הקשר, היו שם, היו שם בשבילם, מאחורי מסך הברזל, בפעילות נסתרת, פעילות מודיעינית, שתמכה ועזרה לניצחון של שבירת מסך הברזל ועלייה לארץ ישראל.

אני גאה בארגון שאחראי על כל אשרות העלייה של העולים מהמרחב הפוסט סובייטי, אנחנו יודעים שמאז שנת ה-90, ואני לא מדברת על שנות ה-70 וה-80, אבל מאז שנות ה-90 לפחות מהמרחב שנתיב אחראית, עלו מעל מיליון זכאי עלייה. זה בהחלט שינה את דמותה של מדינת ישראל בכל התחומים, בכל המקצועות. היום אנחנו אחראים במרחב הזה ובמרחבים אחרים על יצירת זיקה כי לעלייה צריך להתכונן, צריך להשקיע בחינוך, יצירת זיקה, הקמת מרכזי תרבות ישראליים, כדי לקרב את אותם יהודים שרוצים לעלות, אבל חוששים. זו לא החלטה פשוטה, צריך לתת להם בסיס והבנה מהי מדינת ישראל, מה מחכה להם פה ואיך נתמוך בהם, בעזרת כמובן משרד העלייה והקליטה ובעזרת פרויקטים של מדינת ישראל כמו 'מסע', 'תגלית' ואחרים, איך נתמוך, נכיר ונעזור כדי שהם יידעו להיקלט פה.

קליטה טובה היא רווח שלנו, של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נהיה מחוזקים גם מבחינה דמוגרפית, גם מבחינה מקצועית, רק, אך ורק, בזכות התוספות שאנחנו נקבל מהתפוצות, מהקהילה היהודית הגדולה שנמצאת מחוץ למדינת ישראל. אני רוצה לאחל לכולנו יום עלייה שמח וגאווה גדולה למדינה שקולטת עלייה. תודה רבה.

תודה. אני רוצה לציין שני אנשים שנמצאים פה, שעושים עבודה, סמנכ"ל משרד הקליטה, חביב קצב, ויהודה שרף מהסוכנות היהודית, יושב ראש היחידה שעושה את המבצעים. אלה שני אנשים שעושים את העבודה בשטח, תודה על כל מה שאתם עושים.

עכשיו אני רוצה שניכנס לנציגי העולים שמדברים. יש רשימה ארוכה, אני מבקש שכל אחד ידבר בתמצית. אנחנו מתחילים עם יושב ראש מועצת ארגוני העולים, מר מריו לב.

שולחן נכבד, באמת שאני מתרגש כל פעם שאני בא לכנסת, אבל יכול להיות שיותר ביום העלייה, ביום החגיגי הזה של הכנסת.

יש לנו שרה לקליטת עלייה, סופה לנדבר, שכאשר אנחנו מדברים על 30,000 עולים זה לא סתם, זה שרה שלא מחפשת לקפוץ לתפקיד אחר, למשרד אחר, היא חיה 24 שעות את הנושא וזה דבר, אני חושב, מאוד חשוב, שהיא חיה כל יום וכל הזמן היא מוכנה להקשיב.

זה גם עניין של שותפות עם משרד הקליטה, עם ההסתדרות הציונית, עם הסוכנות היהודית, דיברו עכשיו על יהודה, שמנהל את המחלקה בסוכנות, עם ארגוני העולים. פעם אמרה גולדה מאיר, כשבאה לכנס של ההתאחדות שלנו, של אמריקה הלטינית: אם לא היו ארגוני עולים היינו צריכים להקים אותם, בגלל שלקלוט עולה באותה שפה זה מאוד שונה. אמרו כאן שעולה זה עד שהוא מתחיל לעזור לעולים, אני כבר 45 שנה בארץ, אני מרגיש עולה חדש ותאמינו לי, תאמינו לי שבעסקים אין לי זמן לטפל, אני מטפל בעולים כל היום. כל היום יש טלפונים, כל היום אנחנו דואגים לעולים החדשים.

את אברהם נגוסה, ד"ר אברהם נגוסה, יושב ראש הוועדה, אני רוצה לברך על הצורה שהוא מנהל את הוועדה. זה לא סתם, לקרוא לשר, לקרוא למנכ"ל, ולהעלות איזה בעיה, איזה נושא. עד שהוא לא מקבל תשובה על השאלות, על הדברים, הוא לא יורד מהנושא. זה דבר מאוד חשוב, זה לא סתם למרוח. אנחנו באים, אנחנו משקיעים זמן כדי לטפל בעולים, כדי לקלוט עולים וכדי שהם ירגישו בבית.

כאשר דיברו על נתונים דיברו על 14.5 מיליון יהודים בעולם. בערב חג ראש השנה קראתי בעמוד הראשון של העיתון שיש 16-15 מיליון יהודים בכל העולם, בתוך העיתון היה מאמר אחר, של ד"ר דלה-פרגולה, שהיא מדבר על 23 מיליון אנשים עם זכות לעלייה. אני חושב שזה האתגר הבא שלנו, להגיע לכל האנשים האלה, להוציא אותם מההתבודדות, להוציא אותם מזה שהם לא מתקרבים לקהילות, שהם לא שולחים את הילדים לבתי הספר ולהכניס אותם לתוך המעגל של הקהילות היהודיות ושל מדינת ישראל. תודה רבה ושנמשיך לחגוג את יום העלייה.

תודה. אני מזמין את מר רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי של יוצאי אתיופיה.

בוקר טוב. כבוד שרת הקליטה, כבוד יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, ד"ר אברהם נגוסה, מכובדיי כולם. אנשים דיברו כאן על קליטת עלייה, אני רציתי לשתף אתכם בצורה קצת אחרת, אני רוצה לספר לכם על עצמי. אני נולדתי בכפר קטן באתיופיה וסיימתי את הלימודים שלי, את העל יסודי, באתיופיה, עבדתי שנתיים באתיופיה, אחר כך מתוך ציונות חשבנו שצריכים לעלות לארץ. חיפשנו מורה דרך כדי לעלות ואז ברחנו לסודן. בדרך השודדים באו ושדדו את הכול ונשארנו ללא כלום, היינו בג'ונגל. באותו זמן לא ידענו מה לעשות, לחזור לכפר שלנו או להמשיך, אבל הייתה לנו מטרה, לעלות למדינת ישראל, והמשכנו.

מורה הדרך לא ידע את הדרך, אבל היה לנו מזל שהחמור שהיה יחד איתנו ידע את הדרך להוביל אותנו לסודן. אתם יכולים לדמיין שיש לנו תקווה להגיע לירושלים ואנחנו הולכים למדינת אויב, סודן, בתקווה להגיע לארץ ישראל. כשהגענו לסודן המצב היה קשה מאוד, הרבה אנשים מתו, מרעב, ממחלות, שמעתם את הסיפור, אני הייתי שם, אני יודע בדיוק מה קרה, אבל לי היה מזל, יצאתי מהתופת הזה שנקרא סודן וטסתי לצרפת והגעתי לארץ.

כשהגעתי לארץ הגעתי ללא כלום, אני התחלתי את החיים שלי מאפס. למדתי אולפן, הלכתי לאוניברסיטה, סיימתי עבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, סיימתי תואר שני במינהל מדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון והתגייסתי לצה"ל. בצה"ל הייתי קצין בריאות נפש במרפאת מומחים בחר"פ 542. באותו זמן היה לי גם מזל להשתתף ב'מבצע שלמה', אנשים שהגיעו לכאן, למדינת ישראל. באותו זמן עלו כ-14,123, אם אני לא טועה במספר. עבדנו 36 שעות ללא מנוחה, אבל הייתי שמח שאני שותף לעלייה הזו, שאחרי שמונה שנים במדינת ישראל אני משתתף במבצע כזה.

אחרי שהשתחררתי מצה"ל עברתי מגוון תפקידים, ביניהם הייתי עובד סוציאלי ברשות, מנהל מוקד קליטה, אחר כך מנהל מוקד קליטה ארצי, הייתי רכז ארצי לתעסוקה במשרד לקליטת עלייה, חברים שלי יושבים כאן, ולאחר מכן הפכתי להיות עובד סוציאלי לנערים ונערות במצוקה בעמותת 'עלם' ואחר כך התמניתי להיות מנכ"ל עמותת 'פידל', עמותה לחינוך ושילוב חברתי והגעתי לתפקיד שלי עכשיו שנקרא מנכ"ל הפרויקט הלאומי.

הפרויקט היום מסייע לדור העתיד של מדינת ישראל. אנחנו עובדים עם 28 רשויות מקומיות ויותר מ-6,000 בני נוער בגילאי 18-13 משתתפים בפעילות שלנו. מה שחשוב, שהילדים האלה יום יום כשאני רואה אותם אני מתגאה להיות סביב אותם הצעירים, כי בני הנוער האלה היום, כשאני מסתכל על ההישגים הלימודיים שלהם, עברו את אחוז הממוצע הארצי בהישגים הכלליים. ילדים שמשתתפים בפרויקט הלאומי הגיעו ל-81.2% בהישגים לימודיים ובכלל הארץ זה 71. בהישגים לימודיים אקדמיים אנחנו הגענו ל-58 וכלל הארץ זה 60. אני מאוד גאה שהילדים שמשתתפים בתכנית וביחד ובשיתוף פעולה עם המשרד לקליטת עלייה, עם משרד החינוך, עם משרד האוצר ועם הרשויות המקומיות, כל הגופים במגזר השלישי שאנחנו עובדים בשיתופי פעולה, אנחנו יכולים לקדם את הקהילה שהגיעה מאפס לרמות הכי גבוהות. לכן אני מאוד שמח להיות כאן ויום עלייה שמח לכולם, תודה.

תודה רבה. רונן פוקסמן, מנהל המחלקה לקשרי ממשל בארגון 'נפש בנפש'. בבקשה.

שלום. כבוד שרת העלייה והקליטה, מנכ"ל המשרד, מכובדיי כולם. משנת 1950 במוסד זה ממש נשא ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, את הדברים הבאים, כשהציג במליאת הכנסת את הצעת חוק השבות: 'חוק השבות הוא מחוקי הבסיס של מדינת ישראל, הוא מכיל ייעוד מרכזי של מדינתנו, הייעוד של קיבוץ גלויות. חוק זה קובע שלא המדינה מקנה ליהודי חוץ לארץ זכות להתיישב במדינה, אלא זכות זו טבועה בו באשר הוא יהודי. אין המדינה מקנה ליהודי הגולה זכות לשוב, זכות זו קדמה למדינת ישראל והיא היא שבנתה את המדינה. זכות זו מקורה בקשר ההיסטורי שלא נפסק אף פעם בין העם ובין המולדת וגם משפט העמים הכיר בקשר זה הלכה למעשה. חוק השבות, אין לו דבר עם חוקי הגירה, זהו חוק ההתמדה של ההיסטוריה הישראלית'.

התמדה היא מילת המפתח. בן גוריון מזכיר לנו כי כל אלה מאיתנו העוסקים בעלייה ובקליטה באופן יומיומי זוכים למעשה לאפשר לבני עמנו להגשים זכות טבעית. שלא נטעה, לא מדובר במונח בירוקרטי, כמו הגירה. הוא גם מוסיף ומתאר לנו את סדר הדברים הראוי, הזכות לבוא לשבת עמנו כאן בישראל קודמת למדינה עצמה.

המוטו שלנו בארגון 'נפש בנפש' הוא בונים ישראל חזקה דרך עלייה. ישראל כשלם הגדול מסך חלקיו, מחזקים את החברה הישראלית, מחזקים את מדינת ישראל, מחזקים את האורגניזם הזה שנקרא ישראל והוא חוצה גבולות, מגזרים, זרמים דתיים ושאר מחסומים מלאכותיים. אנו מודים על הזכות לייצג את העולים ממדינות דוברות אנגלית וגאים לשתף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים לעולם העלייה, הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, משרד הפנים, ועדת הכנסת וחבריה ושאר משרדי הממשלה וכמובן ארגוני עולים נוספים. העובדה שהמדינה מקדישה יום מיוחד למוסד העלייה מלמדת שהיא רואה בו ערך לאומי ובערכים יש להשקיע משאבים, לחזקם, לטפחם ולהשרישם.

ההיסטוריונית היהודייה האמריקנית, גרדה לרנר, קבעה לאחר השואה שההיסטוריה היא כבר לא משהו חיצוני לנו, היא הפכה להיות מחויבות. החיבור בין דברי בן גוריון ובין דבריה של גרדה לרנר מלמד אותנו שההיסטוריה היהודית היא שילוב חסר תקדים של מחויבות והתמדה ושתחושות אלה הן המכנה המשותף הגדול ביותר לכל היושבים בחדר הזה, הם הכוח המניע של העלייה.

עבורנו, כמו שנאמר כאן, כל יום הוא יום העלייה, עבור העולים כל יום הוא יום העלייה. אנחנו מאחלים לכולם, לכולנו, שניפגש כאן גם בשנים הבאות עם אותן תחושות, אותן אנרגיות ואותה התמדה. תודה ויום עלייה שמח.

אני מזמין את אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון קעליטה. בבקשה.

כבוד היושב ראש, ידידי אברהם, סופה לנדבר, השרה, ידידיי במוסדות הלאומיים. אם כבר סיפרת על הגעתך לישראל, אז אני באתי לפה לפני יותר מ-25 שנה, ובהיותי חייל בגולני, שעד היום לא כל כך הבנתי איך הגעתי לגולני, אבל זה סיפור אחר, המ"פ יוסי הסביר לנו אז שגם באימונים אנחנו צריכים ללמוד עברית, אז אנחנו למדנו עברית ואני זוכר בעיקר את המשפט שלו, הוא תמיד אמר: יש דברים שצריך לשמר ויש דברים שצריך לשפר. כל השירות שלי היה מלווה במשפט הזה כל הזמן, מה אנחנו עושים טוב ומה אנחנו צריכים לעשות יותר טוב.

אני יושב פה בחדר הזה באמת ביום שמח, וחג שמח לכולם, אבל אני שואל את עצמי גם איך אפשר לשפר, איך אפשר לשפר את המצב. וכשאני אומר איך אפשר לשפר זה כולנו ביחד, הכנסת, משרד הקליטה, המשרדים הממשלתיים, המוסדות הממשלתיים, ארגוני העולים. יש פה, אני חושב, הזדמנות פז לעשות את הדברים הרבה יותר טוב.

כדי לעשות את זה קצר אני אתן שניים-שלושה מספרים. מספר אחד, לפני שלוש שנים, יש מחקר שמי שביקש אותו זה נשיא צרפת של אז, פרנסואה הולנד, הוא ביקש לעשות מחקר על הקהילה היהודית בצרפת. המחקר אז הראה ש-90% מכלל הקהילה היהודית בצרפת אומרים שהם לא מרגישים ביטחון בצרפת. זה מספר אחד. מספר שני שיש שם, 43% מכלל היהודים בצרפת אומרים שהם רוצים לעלות לישראל, שזה 200,000 איש. לצערנו, לצער כולנו, העלייה מצרפת השנה צנחה לבסביבות 2,000 איש, אולי קצת יותר, 2,500 אולי, כשלפני שלוש-ארבע שנים מנינו 8,000. אז תמיד אפשר לבוא ולהגיד שעמנואל מקרון נבחר להיות נשיא. טוב, מי שיודע את צרפת, מקרון הוא לא הביטחוניסט הכי גדול. אפשר גם להסביר שיש פיגועים נגד כלל צרפת, אני לא מבין מה זה קשור ליהודים, ואני בא ואומר שאפשר לעשות הרבה יותר טוב.

אני עומד פה, אני מברך על החוק הזה ואני מקווה שגם בשנים הבאות אנחנו נצליח להביא קצת יותר בשר לחוק הזה. לעמוד פה זה באמת מרגש, בלי ציניות, אני גם באתי, יש לי גם את המבטא שלי ואני גאה במבטא הזה, אבל אני למדתי כמה דברים פה במדינה בשנים האחרונות. אחד הדברים, זה נחמד טקסים, השאלה איך מתרגמים את זה למעשים וצריך להביא יותר החלטות ממשלה. יש 200,000 איש בצרפת שהדבר הראשון שהם רוצים לעשות זה לבוא לפה, אבל כדי שהם יגיעו לפה צריך להיות הרבה יותר מסלולי קליטה, הרבה יותר מרכזי קליטה, הרבה יותר אפשרויות תעסוקה ולהסביר לנו גם מבחינת המספרים מה זה נותן בסוף ולא רק מבחינת הכותרות.

ועם כל זה, בכל זאת אנחנו מוקירים תודה למדינת ישראל על כל מה שהיה ומקווים גם שיהיה הרבה יותר. תודה רבה.

תודה. אני מזמין את הרב דניאל סגל, מנציגות העולים מאמריקה הלטינית, בעיקר מברזיל. בבקשה.

שלום לכבוד יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, יושב ראש ההסתדרות הציונית, עולים יקרים. מי לא מכיר את השיר של נעמי שמר 'אורחים לקיץ': 'אצלנו בחצר בצל עצי הזית באים בדרך כלל המון אורחים לקיץ ולכל אחד מהם שפה שלו ודרך משלו להגיד שלום'. השיר ממשיך ברשימה של שמות אופייניים לאנשים מארצות שונות ומהעולם שאומרים שלום בשפה של כל ארץ. זה שיר יפה שמדבר על רב תרבותיות ופתיחות לזולת.

אבל יש טעות בשיר הזה, כי נעמי שמר לא הייתה דוברת פורטוגזית, כידוע. כתוב בשיר 'גיל מברזיל יאמר בום קיא', וזו טעות, מימיי לא פגשתי מישהו בשם גיל מברזיל ובום דיא זו לא המילה לשלום בפורטוגזית. אני מאמין שהטעות הזו משקפת את המציאות המורכבת שקשורה לקליטה של עולים מברזיל בארץ. מדינת ישראל והחברה הישראלית מעוניינות בקליטה של עולים מברזיל, אך רוב החברה אינו דובר את השפה ואינו מכיר את התרבות ואת הצרכים הייחודיים של העולים מברזיל. לפי נתוני הסוכנות היהודית יש עלייה של 300% בעלייה מברזיל בארבע השנים האחרונות. הסיבות לכך מגוונות ונוגעות בעיקר לשינויים בתוך ברזיל, אולם הן בהחלט קשורות גם לציונות טהורה וחזקה. עלייה גדולה וקליטה טובה מברזיל יכולה להוות הון אנושי משכיל, מקצועי ויקר ערך עבור מדינת ישראל, מכיוון שזו עלייה צעירה וחזקה מבחינה כלכלית ואקדמאית. למעלה משני שליש מהעולים מברזיל הם צעירים והקהילה היהודית בברזיל היא קהילה חזקה מבחינה כלכלית ומשכילה. הקהילה היהודית מברזיל, העשירית בגודלה ביהדות העולם, והיא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הלטינית.

תהליך קליטה מוצלח הוא מפתח להשתלבות העולה בחברה ולמניעת ירידה וחזרה לברזיל. על מנת שתהיה קליטה מוצלחת חשוב שיהיו גופים מאוישים על ידי יוצאי ברזיל שיסייעו בקליטה של עולים מברזיל מתוך היכרותם עם השפה, התרבות והצרכים. עקב כך ייסדנו עמותה בשם 'מערבא מנשה' על מנת לסייע לעולים בקליטתם בארץ. ארגוננו עובד בשיתוף עם קהילות מחברות, עומד לצד עמותות נוספות שמסייעות לעולים מברזיל, כגון - - - ועמותת 'עולים מברזיל'.

אנחנו רואים ערך רב בפרויקטורים דוברי פורטוגזית שעובדים בתוך העיריות והמועצות ליצור פרויקטים של קליטה ברמה העירונית. למשל עיריית מודיעין הייתה שותפה חיונית בבית הכנסת שהקמנו עבור עולים מברזיל במודיעין, כי יש כאלה גם ברעננה, כרמיאל, אשדוד ובאר שבע. בית הכנסת הוקם לפני שנתיים על ידי 90 עולים ברזילאים ותיקים ורק בשנתיים האחרונות הצטרפו עשרות משפחות חדשות.

אני מאמין שלא פחות חשוב מהשקעה בקליטה של עולים היא ההשקעה בעידוד עלייה. בין השנים 2013 ל-2015 כיהנתי כרב שליח של תנועת בני עקיבא בסאו פאולו, המגע שהיה לי עם צעירים ציוניים אפשר לי להדק את הקשר שלהם עם מדינת ישראל ולעודד עלייה בקרבם. כפי שאתם יכולים להבין, חשוב ביותר שליחויות ציוניות בחו"ל על מנת לחבר את יהדות התפוצות לארץ ישראל.

עידוד עלייה אינו רק בחוץ לארץ, אלא גם בארץ. הקמנו תכנית לתלמידי חו"ל מאמריקה הלטינית בישיבת הסדר הכותל, גם לאיטלקים, אמריקאים, בתכנית הגיעו יותר מ-400 צעירים מדרום אמריקה, 80% עלו לארץ ו-60% שירתו בצה"ל. אתם יכולים לראות שהשקעה בתכניות לבני חו"ל בארץ חשובה ביותר לצורך עידוד העלייה.

בהמשך השיר של נעמי שמר, 'אורחים לקיץ' כתוב: 'ילדי כל העולם יוכלו עכשיו לגשת, לפתוח לרווחה את השער הירוק ולהביא ברכה מרחוק רחוק'. יום עלייה שמח.

תודה רבה. אני רוצה שוב להזכיר לכל הדוברים לנסות לצמצם, יש רשימה ארוכה שרוצים לדבר. אנחנו עכשיו נזמין את יונתן יאבור, אחד הדוחפים ליוזמה ולחוק הזה. בבקשה.

כבוד השרה, אדוני יושב ראש, מכובדיי, חג שמח לכולם. אני פשוט מתרגש. חד וחלק, סליחה על ההופעה, אני פשוט באתי ישירות מצאלים כדי להיות פה ואני מסיים ואני אחזור.

אני רוצה לגעת בשני דברים היום. אני רוצה לגעת בנושא החקיקה עצמה. היו לנו הרבה דיונים, אם היום מדובר בפרשת 'לך לך', או אם מדובר בכניסת עם ישראל לארץ המובטחת, הרבה דיונים. חשבתי על זה, בדרך היו לי לא מעט פקקים וקילומטרים לחשוב על זה ואמרתי שזה חייב להיות שניהם. עלייה זה לא מהלך של בן אדם, אולי הוא מתחיל את המהלך, אבל זה מסתיים בבניית עם. אברהם הגיע, אברהם התחיל את הדרך והעם נכנס והתהליך הזה אולי התחיל, אולי כי אני באתי וג'יי ומיכאל, ואולי אנחנו קצת התחלנו, אבל אתם חיברתם את העם, אתם הבאתם את העם ביחד על מנת לחוקק את החוק הזה ואתם גרמתם לזה לקרות. אז טוב שהתחלקנו, טוב שהיו לנו דעות וטוב שזה שניהם, כי זה יום העלייה, לא בן אדם אחד, אלא עם שלם.

והדבר השני, אני אהיה מאוד מאוד קצר, אני רוצה להגיד לכם, העולים, משהו. אני יליד לונדון, עליתי לארץ, גדלתי במטולה, אני היום גר בתל אביב, תאמינו לכל דבר שהוא אפשרי במדינה הזאת, לא ארצות הברית ולא שום מקום אחר, זו המדינה שאפשר לעשות בה הכול. אני סתם עולה חדש ויש לנו את יום העלייה. תאמינו, זו המדינה שלכם, אתם יכולים לעשות דברים מדהימים פה, תאמינו ביכולות שלכם והנה, אל תאמינו למה שמספרים לכם כל הזמן, כי יש אנשים נהדרים במשכן הזה, יש אנשים נהדרים שבאים לעזור ולעשות את הדברים, אבל אתם מסוגלים לעשות הכול. זה הבית שלכם, זה המקום שלכם, זה המקום של כולנו, חג שמח.

אני מזמין את הנציג של נעל"ה, תלמיד מחוות הנוער הציונית, יפים בלינדרמן.

שלום לכולם. כמו שאתם יודעים, אני בלינדרמן יפים ואני רוצה לספר קצת על עצמי, איך שאני הכרתי את תכנית נעל"ה ועל בית הספר שלי. אני נולדתי בעיר קטנה מאוד, באיזמאיל, זה בדרום אוקראינה. הכרתי את תכנית נעל"ה מחברה של אמא שלי וכבר בזמן הזה הבן שלה היה בתכנית הזו. כשעבר הזמן אני נסעתי, עשיתי טסטים, עברתי, אבל רציתי לבית הספר נעל"ה. הייתי צריך עוד פעם לעשות טסטים, נסעתי, עשיתי אותם, אבל לא עברתי. נתנו לי הזדמנות ללכת לאותו בית ספר, אבל בביולוגיה וכימיה. אני אמרתי שאני לא רוצה ואמרו לי שאני כבר לא יכול לבחור איזה בית ספר אני רוצה, ואתם יודעים מה? ברוך ה' שאני עכשיו בבית הספר הזה, החווה זה בית הספר הכי טוב שהייתי וראיתי בחיים שלי, אולי יש בתי ספר יותר טובים מהחווה, אבל בשבילי זה הבית שלי.

אצלנו בחווה יש צוות נהדר שעוזר לנו בכול וזה לא מובן מאליו. אז אני רוצה להגיד לכם תודה רבה שנתתם לי הזדמנות לעמוד כאן ולהגיד לכם כמה מילים. תודה רבה וחג שמח.

יפים הוא מחוות הנוער הציוני בירושלים ויש לנו מבית ינאי, בתכנית נעל"ה, את לבדינסקי מיכאל. בבקשה.

חברי כנסת נכבדים, חברי ועדת העלייה, אורחים יקרים. אין די מילים בפי לתאר עד כמה אני נרגש לעמוד כאן היום בפניכם. מי היה מאמין שאני, מיכאל לבדינסקי, תלמיד נעל"ה מכפר הנוער הדסה נעורים, נער אוקראיני שעלה לארץ לפני שנתיים יזכה לעשות דברים בכנסת ישראל, בירושלים, לכבוד יום עלייה ב-ז' בחשוון.

נולדתי, כאמור, באוקראינה לפני 17 שנים, ילד אוקראיני ממוצע, תלמיד סביר אך חסר כיוון מוגדר לחיים. לא הייתי מודע כלל ליהדותי, בבית לא חגגנו את חגי ישראל ולא שמרנו כשרות. מעולם לא ביקרתי בבית כנסת, לא חשתי כל שייכות לעם היהודי. היום אמנם אינני חובש כיפה ואינני מניח תפילין בכל בוקר, אך בהחלט אני רואה עצמי חלק מהעם היהודי ורוצה ומוכן לקשור את גורלי בגורלו.

גם מדינת ישראל הייתה בעיניי מדינה קטנה ונחשלת, חשבתי שזה מדבר נידח ולא ידעתי מה יש שם. היום אני מטייל בישראל ואוהב את נופיה, מעריך את העשייה הטכנולוגית, האמנותית, המחקרית והמדעית שבה, מוקיר את אנשיה הצברים, שאינם תמיד מנומסים, אך ליבם רך, גמיש ואוהב.

אני מספר לחבריי ולמשפחתי באוקראינה על ישראל, מהלל את האנשים המופלאים שגרים בה. בבית תמיד דיברתי רוסית, בבית הספר למדתי אנגלית, מעולם לא ידעתי שאני אוהב ללמוד שפות עד שגיליתי את העברית ומאז אינני מפסיק ללמוד שפות רבות. אחרי שהגעתי לארץ והפכתי להיות חלק מתכנית נעל"ה קיבלתי הזדמנות לבקר במקומות שאף פעם לא הייתי בהם. השתתפתי במשלחת נוער לפולין וגם לארצות הברית במסגרת תחרות הרובוטיקה פירסט בחסות נאס"א.

באוקראינה למדתי לנגן בגיטרה ולשיר מאז שהייתי בן עשר וכיום המוזיקה מהווה חלק מרכזי וחשוב בחיי. פרויקט נעל"ה אפשר לי גם להשתתף בתכנית 'קשת'. במסגרת הזו התפתחתי מאוד מבחינה אמנותית וכיום אני כותב, מלחין, שר ומנגן. כולי תקווה שאצליח לעסוק במוזיקה גם בעתיד ולהשתלב בחיי היצירה האמנותית בישראל. באוקראינה הייתי, כאמור, תלמיד סביר, לא שאפתי למצוינות ולא רציתי לכבוש שיאים. פה, בנעל"ה אני גאה לומר שאני מצטיין בלימודים ואינני מסתפק בפחות מהטוב ביותר.

באוקראינה היו אלה המבוגרים בחיי שקבעו עבורי הכול, כיצד, מתי ואיפה. פה, בכפר הנוער הדסה נעורים, בו אני מתחנך בשלוש השנים האחרונות, למדתי לקבוע את סדרי העדיפויות והחשיבויות שלי, לתכנן את סדר היום ולהתארגן בעצמי. למדתי להיות בוגר עצמאי ובוטח בעצמו. עד לפני שנתיים לא היה לי כל מושג מה ארצה לעשות כשאגדל, שום דבר לא נראה לי מושך ומעניין, ואילו היום נחשפתי לכיוונים רבים וניתנו לי אפשרויות והזדמנויות שספק רב אם היו יכולות להינתן לי בארץ הולדתי.

יום העלייה, המצוין בארץ מזה שנתיים, נועד להכיר בחשיבות של העלייה עבור עם ישראל וארץ ישראל, פרשת השבוע של השבת הבאה היא פרשת 'לך לך', בה מסופר על אברהם שעזב ארץ מולדת, בית ומשפחה ויצא מאור כשדים לארץ ישראל. גם עבורי יום העלייה הוא יום המהפך, זהו יום בו שיניתי לא רק את מקום מגוריי, את השפה בה דיברתי, את האוכל אותו אכלתי, אלא גם את ההרגלים שלי, את דפוסי החשיבה. במידה מסוימת גם אני מרגיש כמו אברהם אבינו שעזב את ביתו, את משפחתו ואת חייו הישנים והלך לעבר מה שאז היה הלא נודע.

הייתי רוצה לומר בהזדמנות זו תודה גדולה למדינת ישראל בכלל ולפרויקט נעל"ה בפרט שאפשרו לי את כל אלה.

תודה, תודה. איזה עברית מדהימה בשנתיים, כל הכבוד.

אני מזמין עכשיו חיילת, אנסטסיה פיאנקוב. בבקשה.

שלום לכולם. אני אנסטסיה, בת 19, מאשקלון, משרתת בגדוד 727 באיסוף קרבי כסמב"צית. עליתי לארץ בשנת 2004 עם שני הוריי מאוזבקיסטן, סבא רבא שלי, שמו ישראל, היה יהודי והוא ממש אהב את הארץ. לפני שהוא עלה הוא היה מגיע לכאן כמעט כל שנה לטייל, עד שהחליט לעשות עלייה. הוא ממש אהב גם את אשקלון, לכן מהרגע הראשון הוא השתכן שם. בעקבות זה אמא שלי החליטה גם לעשות עלייה, כדי לעזור לסבא שלי, כי הוא היה גר לבד כאן. אבא שלי לא כל כך תמך בעלייה, אבל המצב באוזבקיסטן לא היה כל כך טוב, אז הוא החליט בסוף כן לעשות עלייה.

לאמא שלי המעבר לארץ היה די קשה למרות שהיא הרגישה שייכות ליהדות, משום שסבא רבא שלי היה מביא כל מיני מנהגים יהודיים לבית. בחנוכה אנחנו מדליקים נרות וכשסבא שלי עוד היה בחיים אז היינו עושים סדר פסח. לכן גם בחרתי לצאת לקורס נתיב. אני כן רוצה להרגיש יותר שייכות, לדת, לתרבות ולמנהגים.

להיות ילדה להורים עולים זה גם די קשה, לעזוב את כל המשפחה, את כל החברים, הפרידה הכי קשה שהייתה לי הייתה מסבא וסבתא שלי שנשארו שם. ההתאקלמות הייתה די קלה כי הכרתי פה חברים חדשים וגם סבא שלי שהיה פה, ואחרי זה סבא וסבתא שלי גם הגיעו לפה. זהו.

תודה. סגן אסתר סטרול, מפקדת פלוגה במחו"ה אלון.

שלום לכולם. אני סגן אסתר סטרול, בת 22, גרה באפרת בגוש עציון. עליתי לארץ ב-2004 ממנצ'סטר באנגליה עם הוריי ואחיי. התגייסתי באפריל 15' לקורס הו"ד בחיל חינוך, הייתי מפקדת בחוות השומר, יצאתי לקצונה, שובצתי במגמת עולים במחו"ה אלון, שזה בעצם סגירת מעגל ענקית וזו הייתה התרגשות כל פעם מחדש לקבל את החיילים. הצדעתי להם במקום שהם יצדיעו לי, על זה שהם בחרו בגיל כזה לעזוב הכול ולעלות לארץ. (מחיאות כפיים). מגיע להם. היום אני מפקדת פלוגה בנתיב פה בירושלים.

בעצם אני אספר את הסיפור שלי בקצרה. אני רק אגיד שאני זוכרת את יום העלייה, שזה היה אחרי פסח, התלבשנו כולנו כחול ולבן, עזבנו מדינה שהיא קרה, בעצם זה היה יום מאוד קריר בישראל, אז לא כל כך הרגשנו הבדל, אבל הגענו ולא ידענו לאן הגענו, באנו ישר לאפרת, מאז אנחנו גרים שם. התחלנו ללמוד עברית, היה מאוד מאוד קשה, להתאקלם בבית ספר, להכיר אנשים חדשים, לעזוב את המשפחה באנגליה ואני עומדת פה היום אחרי שעשיתי החלטה בתיכון להתגייס לצבא. גם זה שאני דתייה ותמיד יש את המורכבות של בת דתייה בצבא ואני אמרתי שאם אני גרה פה ואני יכולה אז אני אעשה את זה ולכן גם המשכתי לקצונה.

באמת בקצרה אני אגיד שאני והמשפחה שלי לא מתחרטים לרגע שאנחנו גרים פה ואני מאוד מתחברת למה שג'וש אמר, שבאמת אפשר הכול, תחלמו ותעזו ואל תוותרו, גם כשקשה אפשר להצליח. אז חג שמח ותודה לכולם.

תודה. אני אתן מקוצר זמן לאחד מנציגי צבר, בבקשה, מקס זילברשטיין.

בוקר טוב לכולם ויום עלייה שמח לכולם. תודה לכם, חברי הכנסת, החבר'ה מצופים וכל מי שנמצא כאן. שמי מקס זילברשטיין, וכמו מדינת ישראל אני התמודדתי עם מכשולים רבים כדי להיות פה איתכם היום. נולדתי בקמפולונג שברומניה ובמשך 17 החודשים הראשונים לחיי גדלתי בבית יתומים עם אינטראקציה אנושית מינימלית ולבסוף אומצתי על ידי משפחה יהודית אוהבת וחמה מאוד בארצות הברית שבה הפכתי לאזרח אמריקאי גאה וליהודי גאה.

אני אף פעם לא אשכח כמה בר מזל אני, החיים שלי יכלו להיראות אחרת. מגיל צעיר תמיד התעניינתי בשירות הקהילה שלי ותמיד רציתי לתת בחזרה לכל קהילה שהייתה חלק ממני ומצאתי דרכים שונות לעשות את זה. בחיים שלי משתלבים שני דברים, הראשון כיהודי, שזה אומר להיות יועץ צעיר בבית הכנסת שלי ולעזור כמדריך בר מצוות. כאמריקאי זה אומר להתאמן להיות כבאי וחובש ולעזור במצבים חברתיים בניו ג'רזי.

את האהבה שלי לישראל התחלתי כשהלכתי עם המשפחה שלי לבית כנסת כילד והיא המשיכה בבית הספר. ככל שהאהבה שלי לישראל גדלה ידעתי שאני רוצה לעשות עלייה דרך גרעין צבר ולהתגייס לצבא. ראיתי את זה כהזדמנות לשלב בין האהבה שלי לישראל ולקהילה היהודית לבין ההשתייכות - - - לכל מדינת ישראל והמשפחה שלי כל כך הרבה אהבה, כוח ותמיכה. אני רוצה לומר, עם ישראל חי, תודה רבה לכולם וחג שמח.

אני מצטער, הוא מייצג אתכם, אז לפחות נתנו לאחד מהקבוצה הזו ואנחנו נלך על דוברים שנספיק מבחינת הזמן. נמצא פה מנכ"ל הקרן לידידות, ג'ף קיי. בבקשה.

חיכיתי עד שחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה תגיע. כבוד שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר, חבר הכנסת, יושב הראש, אברהם נגוסה, אלכס, המנכ"ל המדהים, מכובדיי כולכם. בשם הרב אקשטיין אני שמח מאוד להיות כאן ולברך אתכם. אני אהיה קצר מאוד כי אני יודע שהיום ארוך.

הקרן לידידות מביאה השנה בסביבות 5,500 עולים. יש לנו צוות מדהים, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם משרד העלייה והקליטה. השרה מבחינתי היא, ואפשר גם להגיד את זה, השרה הטובה ביותר בממשלת ישראל, אני אוהב אותה מאוד מאוד מאוד.

אני רק רוצה במשפט אחד לאתגר אותנו. חבר הכנסת, ד"ר נגוסה, כשדיברת על סטטיסטיקות, כשדיברת על התושבים החוזרים, אני חשבתי בטעות שאתה הולך לתת סטטיסטיקה של עולים שעזבו את הארץ. אני רוצה שנאתגר את כולנו, גם הקרן לידידות, גם הסוכנות, גם משרד העלייה והקליטה, שאנחנו נמדוד את עצמנו בכמות העולים שנשארת ושאנחנו נהיה אמיצים לפרסם את המספר הזה וכך נוכל לראות איפה אפשר לשפר את העבודה. תודה רבה לכם וחג שמח לכולכם.

תודה לך. נמצאת פה מוניקה לב-כהן, אולי יש לה את מה שאתה ביקשת, את הנתון, חזרת מדענים ישראלים לישראל. בבקשה, בקיצור.

קודם כל תודה לכם שנשארתם עד הסוף וחבל לנו ששאר המכובדים לא הצליחו. אני פונה אל הקהל והיום אני רוצה להדגיש גם את החג של אוכלוסייה נוספת שקצת פחות נגענו בה היום, שהיום היא בעצם 10% מיהדות העולם, אולי אפילו זרם חדש ביהדות, אני מדברת על 10% יהודים שחיים בחו"ל ודוברים עברית, אלה הם הישראלים שחיים היום בחו"ל. ההערכה היום מדברת על 800,000, אולי אפילו יותר, והיום שמענו מהשרה ש-12,000 תושבים חוזרים הגיעו למשרד, אני חושבת שזה הישג יפה מאוד בהחלט.

מעניין אותי כאן בקהל, מישהו בקהל כאן הוא תושב חזור או בן להורים שחיים בחו"ל? אני רואה לא מעט חבר'ה מצבר. יפה, יש לנו לא מעט נציגים, אז השיחה הזו מוקדשת לכם.

שמי מוניקה לב-כהן. בקצר, אני חותכת חצי ממה ששלחתי לך. אני מנכ"לית של ארגון שנקרא Science Abroad, ארגון המדענים הישראלים בחו"ל. אנחנו באג'נדה של להחזיר את המוחות לישראל וחשוב לי גם לומר שאף אחד מהמוחות האלה לא ברח מישראל. המושג הזה, בריחת מוחות, צריך לרדת מהלקסיקון הישראלי. אנשים לא בורחים מישראל, הקהל שלנו הם אנשים שצמחו באקדמיה ובהם הרבה מאוד עולים חדשים שצמחו באקדמיה הישראלית, חולמים על קריירה באקדמיה ובתעשייה בישראל, יוצאים ללימודי פוסט דוקטורט בחו"ל כדי להתקדם ולהביא לישראל ידע חדש ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, אבל נתקלים בחסמים של תעסוקה.

כל אחד כזה שיצא לחו"ל, מדינת ישראל השקיעה בו רבות, אנחנו עכשיו בדיוק עובדים על מודל שמחשב את זה במדויק, כל אחד שחוזר לישראל, תרומה משמעותית מאוד לכלכלה הישראלית והרבה הרבה מאוד מהם מבקשים לחזור לישראל. אז אני מבקשת, את המושג בריחת מוחות לתקן לזליגת מוחות ואת המוחות המצוינים האלה אנחנו מבקשים להחזיר הביתה.

ביקשו ממני לקצר, אז אני אחסוך מכם את כל המספרים, אבל רק בשבוע שעבר צוין דוח של הלמ"ס, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמדבר על כך שעדיין קיים מאגר הגירה שלילי. אני מדברת על כאלה שכבר קיבלו אזרחות ישראלית, יותר ישראלים יוצאים מישראל לחו"ל, פחות חוזרים, אז יש עוד הרבה עבודה לעשות.

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות בחום, במשרד לעלייה וקליטה יש כמה גורמים שאנחנו עובדים איתם, זה המרכז לקליטה במדע, שעושה עבודה מדהימה, גם לעולים מדענים וגם למדענים חוזרים, זה מרכז ליזמות, שיחד איתנו מעודד ישראלים לפתוח עסקים בישראל. אני לא צריכה להסביר את התרומה הכלכלית של כל עסק כזה שקם בישראל, וזה הבתים הישראלים שעושים עבודה מצוינת בתפוצות. תודה לכם על השותפות.

תודה רבה. אני מזמין את אבנר אייזיק, יושב ראש עמותת 'לשמור מורשת יהדות הודו' בישראל.

חג שמח למכובדים שנותרו על הבמה ומכובדיי כולכם בקהל. יהדות הודו הולכת ונעלמת והסיבה לכך זה שכולם עלו לארץ. יש מעט מאוד שנותרו, כמה אלפי יהודים, במדינת מהרשטרה, עוד כמה אלפי יהודים בני מנשה במזרח הודו וכולנו צריכים להתגייס כדי לסייע להם להמשיך את תהליך הקליטה ולהגיע לארץ. יהדות הודו הגיעה לפה ממניעים ציוניים, יהדות הודו מעולם לא סבלה מאנטישמיות בהודו, זו המדינה היחידה בעולם, הקהילה היחידה בעולם, שלא סבלה מאנטישמיות.

בשם כל הקהילות אני רוצה לברך את כל הקהילה, את כולנו, כעולים חדשים, לתפארת עם ישראל, חג שמח. תודה.

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה.

תחילה כמובן אני רוצה לברך אתכם, קהל יקר, לכל מי שעשה את דרכו לכנסת היום, לברך אותך, אדוני היושב ראש, על הציון של היום המיוחד הזה בכנסת ועל החקיקה לציון היום המיוחד, יום העלייה. כמובן את שרת הקליטה, שמקדמת לא מעט נושאים ושותפה להרבה מאוד נושאים הקשורים לקידום העלייה בכל מגוון העדות, המנכ"ל וכל שאר השותפים, הקרנות, הקרן לידידות, קרן רש"י, וכל מי שלא הזכרתי.

אני אומר שעלייה זה הברכה והאתגר הגדול ביותר לעם היהודי בעת הזו. לפעמים נדמה שבתוך השיח הציבורי הישראלי העכשווי של 2018, של שנות האלפיים, נדמה שאנשים חושבים שנגמרה העלייה, שזו תקופה שאולי מגיעים מעט עולים ולכן האתגר שהיה בקום המדינה הוא לא אתגר. אני רוצה לומר שאנחנו כאן כדי להזכיר שהאתגר הזה עדיין קיים בכל תחומי החיים וצריך שתהיה הנגשה לעולים וצריך לרכך את הכניסה של עולים חדשים. כל עוד יש יהודים בתפוצות צריך לרכך את הכניסה של עולים חדשים יהודים לארץ ישראל, צריך לדעת שאנחנו למדנו ומפיקים את לקחי העבר ולא משאירים את זה בידי הגורל בשביל שישרדו, גם בחינוך.

אני תמיד אומרת, אני עליתי לארץ כילדה קטנה ואני זוכרת איך זה היה כשאני הייתי מגיעה לכיתה ובגלל שאמא לא הבינה עברית, אז לא הייתי מגיעה עם החולצה הלבנה. היום, תחשבו על זה, בעידן הדיגיטל, אם זה בווטסאפים, הכול כל ההורים מתנהלים בווטסאפ, אבל לא כולם מבינים עברית ואנחנו חייבים לעבור עוד דרך על זכויות, מיצוי הזכויות בתחומים של צרכנות והמון תחומים שאני חושבת שהמקום הראוי, ואנחנו עושים את זה, הוא הכנסת וועדת הכנסת וועדת העלייה והקליטה, כדי להמשיך ולדחוף קדימה. צריך מצד אחד לעודד עלייה, אבל מצד שני לזכור שאנחנו צריכים להפיק, כמו שאמרתי, את הלקחים מהעבר ולדעת לעשות שיתופי פעולה, גם עם משרדי הממשלה, בוודאי משרד הקליטה, והרבה מאוד ארגונים טובים שמחבקים עלייה מהסיבה הפשוטה, שאני חושבת שהתמזל מזלנו, הזכות הגדולה של השיבה השלישית לארץ ישראל. אחרי החזרה ממצרים והחזרה מבבל, ודווקא עכשיו האתגר של החזרה הוא שונה מהפעמים הקודמות, כי כשחזרנו ממצרים כולם חזרו כמצרים, כשחזרנו מבבל כולם חזרו כבבלים, וכשאנחנו חוזרים עכשיו, דיברת על יהדות הודו, אז אנחנו באים מכל קצוות תבל ואת כל האתגרים האלה של להפוך חברה טובה ומיוחדת אחרת 70 שנה, שמצליחה לייצר חוסן חברתי, בשביל לעשות את זה אני חושבת שצריך באמת חיבור ושיתוף של כלל הגורמים.

אני מודה לך על הבמה שניתנה היום ליום הזה. אמנם זה יום עמוס, פתחנו את המושב, ואני חושבת שזה ראוי לציין שזה סוג של סיכון, מצד אחד חברי כנסת לא רוצים לעשות יום מיוחד ביום הזה, כי הם רוצים להיות בכל הוועדות ובהתרגשות, אבל אם היושב ראש לקח את היום הזה, העדיף לעשות את זה ולוותר על הרבה מאוד התרחשויות פוליטיות, זה אומר שהלב שלך במקום הנכון ושהנושא הזה הוא נושא שבוער בך. תודה רבה.

תודה רבה. תודה שהגעת. לאה אלבז, מנהלת קשרי ממשל, עמותת 'גבהים'. בבקשה, בקיצור, את הדוברת האחרונה.

אני אהיה קצרה. כבוד שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר, כבוד מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אלכס קושניר, כבוד יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת אברהם נגוסה, חברים, שותפים, אני עומדת מולכם היום בהתרגשות רבה. יום העלייה הוא חג אזרחי הנועד להכיר בחשיבות של העלייה לארץ ישראל כבסיס לקיומה של המדינה, להתפתחותה ולעיצובה כחברה תרבותית.

אנחנו בעמותת 'גבהים' חווים את המציאות הנפלאה הזו של תרומת העולים למדינת ישראל ביום יום של העשייה שלנו. עמותת 'גבהים' היא עמותה ייחודית בתחומה המחזקת את ההון האנושי של מדינת ישראל באמצעות שילוב עולים חדשים ותושבים חוזרים בשוק התעסוקה וביזמות בארץ. זה כבר שנים רבות שמדינת ישראל נאלצת להתמודד עם סוג חדש של בריחת מוחות, תופעה שבה עולים חדשים רבים מתקשים להשתלב בשוק התעסוקה ובוחרים לעזוב את ישראל ולחפש הזדמנויות תעסוקתיות מעבר לים. לתופעה הזו ישנן השלכות כלכליות, חברתיות, תרבותיות, על התפתחותה של מדינת ישראל.

אכן ישראל זקוקה למוחות והון אנושי איכותי שיסייע במינוף וגידול מנועי הצמיחה של המשק הישראלי. ההון האנושי המגיע לישראל בצורה של עולים חדשים מביא עמו לא רק ציונות, חזון ורצון עז לקחת חלק פעיל בקידום רעיון המדינה היהודית, אלא גם כישרונות רבים, השכלה אקדמאית, ידע, ניסיון בינלאומי, החשוב להתפתחותה של המדינה שלנו.

עמותת 'גבהים' מטפלת בחסם המרכזי ביותר בקליטה מוצלחת של עולים, התעסוקה, והיא הצליחה להוכיח במהלך 12 השנים האחרונות כי מתן כלים, ידע, קשרים עסקיים רלוונטיים, מסייע לעולים אקדמאים להשתלב בשוק התעסוקה ולהבטיח את עתידם פה במדינת ישראל. למעשה 91% ממשתתפי תכנית הליבה של העמותה, תכנית קריירה, ימצאו תעסוקה איכותית במשרה מלאה תוך שנה.

כמו כן עמותת 'גבהים' פיתחה לאחרונה תכניות בעלות - - - במטרה לתת מענה למחסור במהנדסים וברופאים בישראל. תוך שנתיים בלבד עמותת 'גבהים' ליוותה מעל 500 רופאים צרפתים במערכת הבריאות בישראל ותוך שנה הביאה 100 מהנדסים מ-30 מדינות שונות להשתלב בשוק ההייטק בישראל.

אז יום העלייה הוא חגיגה גדולה והזדמנות להודות לכל העולים החדשים, מצרפת, מאתיופיה, מרוסיה, מצפון אמריקה ועוד ועוד, שבזכותם מדינת ישראל נבנתה ותמשיך להיבנות על ידם. זו גם הזדמנות להזכיר שבאחריותנו לדאוג שאנחנו מאפשרים לעולים החדשים למלא את חלקם במדינת ישראל תוך מציאת פתרונות הולמים לדיור, לתעסוקה, לחינוך ולאיכות החיים פה בישראל. אז תודה לכולם, לכל העולים, החדשים והוותיקים, שבאו לחגוג איתנו היום, חג עלייה שמח.

תודה. אני יודע שאנשים רוצים לדבר, באמת נרשמו, אבל חרגנו מהזמן שיש לנו פה להיות באודיטוריום. אני מבקש סליחה שאני לא יכול להמשיך לתת לאנשים לדבר, כי חרגנו מהזמן ואני רוצה לסכם את הדיון. שוב, אני מצטער, בשנה הבאה אנחנו ניתן לכם קדימות, או בוועדות, בדיונים אחרים.

אני מאוד שמח שהיום קיימנו את יום העלייה, שוב, בפעם השלישית. אתם גיבורים כי אתם נשארתם עד הסוף, זה מאוד מאוד חשוב. כמובן שרת הקליטה והמנכ"ל והצוות, משרדי הממשלה, נציגי משרדי הממשלה, אני רואה שכולם פה נשארו עד הסוף ויישר כוח.

יום העלייה זה יום חשוב לכולנו, כמו שאמרנו וגם דוברים אחרים, ואני לא אחזור על זה, מה שחשוב הוא שהעולים ירגישו שהם שייכים וזה אנחנו עושים כשאנחנו פותחים את הלב שלנו כלפיהם, כשאנחנו מחבקים אותם, אנחנו מוכנים לעזור ואנחנו איתם. זה חשוב מעל הכול. לכן אני מאוד מודה לכם שבאתם והשתתפתם, יום עלייה שמח. חג שמח לכולם. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.