פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



38

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה
לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי
18/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה
לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי
יום רביעי, ו' באב התשע"ח (18 ביולי 2018), שעה 8:30

1. מיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) התשע"ח-2018 (מ/1237).
1. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי ((תיקון מס' 8) (תיקון – ביטול הפיצול של תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות), התשע"ח-2018 של חה"כ איתן כבל וקבוצת חברי כנסת (פ/5584/20).
1. רביזיה בדבר ההחלטה לאשר את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8)
התשע"ח-2018 (מ/1237), בקריאה השנייה והשלישית.

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר
דוד אמסלם
שולי מועלם-רפאלי
איילת נחמיאס ורבין
רועי פולקמן
פנינה תמנו שטה

אמיר אוחנה
יואב בן צור
אילן גילאון
מיכאל מלכיאלי
דן סידה

דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

יעל מלם יפה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

אביגדור דנן - עו"ד, יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית, משרד החינוך

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמרי בן חורין - אגף התקציבים, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ארז אנצויג - עו"ד, היועץ המשפטי, אגף השכר, משרד האוצר

יערה למברגר - עו"ד, משרד המשפטים

אלדד קובלנץ - מנכ"ל (זמני), כאן - תאגיד השידור הישראלי

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים ותפעול, כאן - תאגיד השידור הישראלי

רונן ריינגולד - עו"ד, יועץ משפטי, כאן - תאגיד השידור הישראלי

ד"ר אורנה שמחון - מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית

ראובן ניסים - יו"ר ועד מינהלי, הטלוויזיה החינוכית

זאב צ'ריסקי - ועד הטכנאים, הטלוויזיה החינוכית

לימור זהבי וינברגר - ועד העיתונאים, הטלוויזיה החינוכית

משה רונן - ארגון העיתונאים בישראל

אתי בנדלר

אתי בן יוסף

אהובה שרון, חבר תרגומים

1.הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) התשע"ח-2018 (מ/1237).
2.הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי ((תיקון מס' 8) (תיקון – ביטול הפיצול של תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות), התשע"ח-2018 של חה"כ איתן כבל וקבוצת חברי כנסת (פ/5584/20).
ב.רביזיה בדבר ההחלטה לאשר את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8)
התשע"ח-2018 (מ/1237), בקריאה השנייה והשלישית.

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה.

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ח-2018, הצעת החוק הממשלתית. והצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון – ביטול הפיצול של תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי כנסת. אנחנו מתבקשים על ידי חבר הכנסת כבל למזג את הצעות החוק הללו. עשינו תהליך לא קצר בשביל שזה יקרה וברוך השם זה כבר קורה ואנחנו נדרשים להצבעה על זה.

אדוני, כמובן שההצבעה מותנית בכך שהצעת החוק הממשלתית, הבקשה לדיון מחדש שתידון יותר מאוחר, תתקבל כי אחרת אי אפשר למזג. אם כן, בכפוף לכך שההצעה לדיון מחדש אכן תתקבל.

בהחלט. מקובל. נצביע. מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
מיזוג שתי הצעות החוק נתקבל.

המיזוג אושר.

הסעיף השני, רביזיה בדבר החלטה לאשר את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו צריכים לפתוח את החוק באמצעות הרביזיה כדי להמשיך ולדון בו בנושאים שעדיין לא נסתיימו סופית. תכף ניכנס אליהם. לכן אני מבקש להצביע בעד הרביזיה.

מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הרביזיה נתקבלה.

הרביזיה התקבלה. החוק חוזר לשולחננו.

לגבי החוק. ראשית, היועצת המשפטית עמלה בימים האחרונים לנסח את ההסתייגות עליה דיברתי בכל מה שקשור לטלוויזיה החינוכית. תכף אני אשמח להקריא אותה שוב. זו לא הסתייגות אלא הצעה. אם היא תידחה, היא תהפוך להיות הסתייגות. צריך לחדד אותה. היו לי שיחות גם עם משרד החינוך בנושא ותכף אני אסביר מה החידוד הנדרש. אלה הדברים המרכזיים עליהם רצינו לדבר. מעבר לזה, אני מתכוון להעלות אותה להצבעה במליאה בתקווה שיימצא לה רוב בכנסת. אני באופן אישי מאמין שיש סיכוי אמיתי שזה יקרה.

אשרי המאמין.

כן. אנחנו אנשים מאמינים.

נעבור לנושא ההסתייגות או יותר נכון להצעה. להלן ההצעה.

אני רוצה קודם לקרוא את סעיף 120 לחוק השידור הציבורי כנוסחו היום, כדי שנבין במה מדובר.

"הטלוויזיה הלימודית תפסיק את שידוריה שנה ושלושה חודשים לאחר יום התחילה (בפרק זה – יום המעבר) – במאמר מוסגר אני אומרת שיום התחילה הוא 15 במאי 2017 ולכן יום המעבר היה אמור להיות ב-15 באוגוסט 2018 – והחל ביום המעבר יקיים תאגיד השידור הישראלי שידורים בערוץ לילדים ונוער כאמור בסעיף 63(ב)(2)".

זה הנוסח של הסעיף היום. דהיינו, הטלוויזיה החינוכית אמורה הייתה לחדול מלהתקיים ובמקום זה, במסגרת שידורי תאגיד השידור הציבורי היה אמור להיות ערוץ לילדים ונוער שעיקרו, אגב, בהתאם לחוק, מבוסס על חומרים שהפיקה הטלוויזיה הלימודית. אגב, הטלוויזיה החינוכית בלשון החוק היא טלוויזיה לימודית.

הצעת חבר הכנסת מיקי זוהר מתייחסת למספר דברים. דבר ראשון, לדחות בשנה את המעבר של הטלוויזיה הלימודית לתאגיד השידור הציבורי, דהיינו, עד 15 באוגוסט 2019.

וזה לצורך?

לבדוק את האפשרויות, מה אפשר לעשות.

כדי לקלוט את העובדים.

לא. במטרה להשאיר אותה בחיים.

זאת דחייה לצורך בירור האפשרות שחבר הכנסת המציע מעוניין בה לבטל לחלוטין את המעבר ולשמור על עצמאות הטלוויזיה החינוכית בדרך זו או אחרת.

כן.

ההצעה הראשונה, ואני מתייחסת עכשיו לטיוטת ההצעה: "בסעיף 120, במקום "שנה ושלושה" יבוא "שנתיים ושלושה"". דהיינו, יום המעבר יידחה בשנה נוספת. "ובסופו יבוא "על אף האמור בסעיף 80(א), עד יום י"ד באב התשע"ט (15 באוגוסט 2019) – שזה יהיה יום המעבר החדש – (בסעיף זה – המו עד הנדחה), יקראו את ההגדרה |הסכום הכולל" שבסעיף האמור כך שבפסקאות (2) ו-(3), במקום הסכומים הנקובים בהן יבוא "610" ו-625", בהתאמה, ובלבד שהתקציב השנתי של הטלוויזיה הלימודית בתקופה שמיום ד' באלול התשע"ח (15 באוגוסט 2018) ועד התאריך הנדחה לא יעלה עלה חלק היחסי מ-90 מיליון שקלים חדשים בכל אחת משנות הכספים האמורות".

יש כאן למעשה שתי הצעות בנוסח הזה, האחת, לקצץ באופן יחסי את תקציב תאגיד השידור הישראלי בסכום היחסי שמביא בחשבון את קיום ערוץ הילדים בתאגיד השידור הישראלי. הסכום הזה מקוצץ מתוך סכום התקציב שנקוב לגבי השנים 2018 ו-2019.

ההצעה השנייה היא להגביל את תקציב הטלוויזיה החינוכית כך שבחישוב שנתי החל ב-15 באוגוסט 2018 התקציב השנתי יהיה 90 מיליון שקלים וכמובן לחודשים מ-15 באוגוסט 2018 עד 15 באוגוסט 2019, הם יקבלו את החלק היחסי לפי מספר החודשים בכל שנה מתוך ה-90 מיליון שקלים.

מתוך של 90 מיליון שקלים לשנה.

כן. זאת ההצעה. כתבתי טיוטה כי זה עדיין לא עבר את נוסח החוק אצלנו ויתכן שכמובן יהיו שינויי נוסח אבל זה מעגן את העקרונות.

שאלה. בפעם הקודמת הבאתי הצעה, היא לא נוסחה, אם כן, זו בעצם ההסתייגות שעולה למליאה או שאני צריך להקריא עוד פעם את ההצעה הזאת?

אני הקראתי בשמך. כיוון שהבקשה לדיון מחדש התקבלה, דנים מחדש בחוק. דנים מחדש בחוק - דנים מחדש בהצעה שלך.

בסדר. שתי סוגיות חשובות. האחת, הבהרה מהיכן מגיע הכסף שצריך להגיע כמובן מהאוצר ולא ממשרד החינוך נניח או ממשרד אחר. האוצר צריך להביא את הכסף. המקור התקציבי ידוע. אחד, אלה 40 מיליון שקלים שמצויים בתאגיד, ושנית, 50 מיליון שקלים התחייבות למשרד החינוך. אלה המקורות התקציביים אבל האוצר הוא זה שצריך להביא את הכסף.

מה המקור אדוני?

40 מיליון שקלים מהתאגיד שהוא היה אמור לעשות בכסף הזה פעילות של החינוכית, ו-50 מיליון שקלים התחייבות שיש למשרד האוצר למשרד החינוך לאחר סגירת החינוכית. ההתחייבות הזאת תמומש לאו דווקא לטובת סגירת החינוכית אלא דווקא להשארתה בחיים.

ה-50 מיליון שקלים ממשרד האוצר למשרד החינוך?

יש התחייבות של אגף התקציבים?

כן. יש התחייבות כזאת. היא קיימת. הם גם לא הכחישו אותה.

דבר שני, לגבי האחריות, בעצם אחריות של איזה משרד. הרצון שלנו הוא שהאחריות תעבור למשרד התקשורת, ממשרד החינוך למשרד התקשורת. שהחינוכית תהיה בפיקוח משרד התקשורת.

יחידת סמך במשרד החינוך.

אני מבקש אגף במשרד האוצר, לחנך לחינוך פיננסי. יעסוק באופן כללי בהתנהגות אחראית ותקציבית, מה שנראה לי אתגר חינוכי.

אני שמחה שאנחנו משעשעים את אנשי התקשורת כאן.

אני חושב שזה חשוב, שיהיה עוד איזה אגף בין החשב הכללי לאגף התקציבים.

כחלון לקח את כל הסמכויות אליו.

רק להסביר. אין רגולציה. משרד החינוך, אתם לא רגולטור של הטלוויזיה החינוכית אלא זאת פשוט יחידת סמך.

זאת תהיה יחידת סמך במשרד התקשורת.

מה הסיבה? כל הרעיון וכל המהות של הטלוויזיה החינוכית היא שהיא חלק ממשרד החינוך והיא אמורה לבטא תכניות לימודים של משרד החינוך.

אין בעיה. היא יכולה להמשיך להתנהל מול משרד החינוך.

מה הסיבה?

אתם לא צריכים להיערך לזה. זה לא מייצג לכם שום משאבים או משהו.

אני חושבת שמשרד החינוך יתנגד לכך.

אתם לא צריכים משאבים לעניין הזה.

כמו שדיברנו בדיון הקודם ונאמרו כאן דברים מאוד ברורים, אני רוצה לומר שני דברים שהיה נראה בתוך הדיון שהם נבלעו באיזה סוג של המולה שנולדה כאן. לנו ברור שאם הטלוויזיה החינוכית לא נסגרת, המקום הנכון שהיא תישאר בו כיחידת סמך הוא במשרד החינוך. כל תפיסת העולם שהובעה גם על ידי אדוני בדיון הקודם על הישארות הטלוויזיה החינוכית במשרד החינוך, נבעה מהלינקג' הזה שבין הטלוויזיה החינוכית למשרד החינוך. אם עכשיו הלינקג' הזה מתפרק ואנחנו מעבירים אותה למשרד אחר, יש לי תחושה שעכשיו יפתח איזה סוג של בזאר תורכי איפה תהיה יחידת הסמך כאשר אנחנו מנתקים את המהות של הטלוויזיה החינוכית מתפיסות עולם חינוכיות.

אם דיברנו על כך שהטלוויזיה החינוכית לא אמורה לשדר אקטואליה אלא להתמקד בתכנים חינוכיים, הדבר הנכון הוא שהיא תישאר במשרד החינוך. על זה נראה לי שלא היה ויכוח.

אחרי שתדברי עם גנצי, תאמרי לי.

לא. חד משמעית. אני אומרת את זה על דעת שר החינוך. לכן יצאתי באמצע. יחידת סמך במשרד החינוך.

זה לא מה שנאמר לי.

ברשות אדוני, אני אומר שאני מדברת אחרי שיחה עם ראש המטה של שר החינוך והדברים ידועים.

דבר שני שהוא בעיני קריטי. יחידת הסמך החשובה הזאת, הטלוויזיה החינוכית, תישאר כיחידת סמך במשרד החינוך בתקציב של 90 מיליון שקלים. שיהיה ברור מהיכן בא הכסף הזה ולא ממשרד החינוך. אם מישהו כאן חושב שהכסף הזה יבוא ממשרד החינוך, אז לא. לטובת הדבר, אני מסכימה עם הדברים של יושב ראש הוועדה. בדיוק יצאה נציגת משרד המשפטים. בדיון הקודם היא הציעה להכניס הסתייגות, מה שיאפשר את המעבר הזה של הכסף בין המשרדים והייתה כאן התנפלות המונית. אני רוצה שהיא תחזור להסתייגות שלה.

היא לא נמצאת כאן אבל ההתייחסות שלה הייתה להעברה תקציבית לצורך קיום האירוויזיון.

לא.

הנה היא. היא כאן.

אמרתי שבדיון הקודם הצעת הסתייגות שבעצם תאפשר לעשות העברות תקציביות בין משרדים. אם מקבלים את ההחלטה שהטלוויזיה החינוכית נשארת במשרד החינוך והתקציב שלה הוא 90 מיליון שקלים, כמו שמציע כאן היושב ראש, לדבר על שני התקציבים האלה, שיוכלו לעבור אל משרד החינוך, אותם 40 מיליון שקלים שנמצאים שיועברו לתאגיד ואותם 50 מיליון שקלים, שיש התחייבות באגף התקציבים. חשוב לומר גם לפרוטוקול וגם שלא יישמע כאילו אנחנו לא מודעים לזה שאנחנו מודעים לכך שה-50 מיליון הובטחו לסגירת הטלוויזיה החינוכית. אני מצטרפת לדברי אדוני. אם הם הובטחו, הם קיימים, ואם מקובל על כולם שלא נכון שהטלוויזיה החינוכית תיסגר כיחידת סמך במשרד החינוך, אז בואו נעביר את ה-50 מיליון האלה. לכן ביקשתי שתחזרי על ההסתייגות שהעלית שתאפשר את הניידות התקציבית הזאת בין המשרדים.

בסדר. תכף נדבר על זה.

היינו בסרט הזה כמה פעמים. הטלוויזיה החינוכית הוא גוף מאוד חשוב, מוציא תוצרת איכותית, אבל כמו שקורה כל פעם שעושים את הדיונים האלה ברגע האחרון - זו פגיעה בעובדים. הדבר הזה הוא גרירת רגליים. היו על זה החלטות בין ראש הממשלה, שר האוצר וכל הממשלה. הפתיחה של הדברים האלה מכל מיני סיבות ברגעים האחרונים, היא לא מוצדקת והיא לא נכונה מקצועית. יש היערכויות. אחר כך מתפלאים, כמו שקרה לנו בתאגיד, ששלוש פעמים גוררים את זה ואז ברגע האחרון יש עובדים שיש להם אלטרנטיבות ולכן הם עוזבים. השיטות האלה ידועות ובסוף הן פוגעות במערכת.

אני יודע על סיכומים אחרים. אין לי שום דבר נגד הטלוויזיה החינוכית אבל היו סיכומים אחרים. אני מבקש שהדבר הזה ייבדק. אני רוצה גם להבין מה אדוני רוצה לעשות. האם אתה מתכוון להעלות את ההסתייגות למליאה?

היא תעלה למליאה. כן.

זאת אומרת, אנחנו רוצים להפיל אותה כאן ולהעלות אותה למליאה?

לא אכפת לי גם להעביר אותה כאן היום.

בסדר, אבל היו סיכומים אחרים. אתה רוצה להעלות אותה למליאה.

אני אצביע עליה ונראה אם יימצא לה רוב.

אדוני יושב ראש הקואליציה, אני מבקש בהסכמה, אני מאוד מאוד מכבד את מיקי שהוא חבר, אנחנו עובדים ביחד ומתואמים, אני מבקש בסיכום אתך שנפיל כאן ונעלה למליאה. יהיה זמן לדבר עד אז, אם מגיעים להסכמות. אני אעלה את זה בפני שר האוצר, ברשותך כמובן.

אתה מדבר על הארכה?

כן. אנחנו נעלה את זה למליאה. נפיל את זה בוועדה ונעלה את זה למליאה.

בסדר גמור.

אני אשמח להתייחס לשתי הנקודות. לגבי המעבר של יחידת הסמך של הטלוויזיה החינוכית ממשרד החינוך למשרד התקשורת, אני רוצה לומר שאנחנו רואים בזה קושי ואני אנסה להסביר למה. מבחינתנו ההארכה בשנה – ולגביה אין לנו עמדה – היא שימור מצב קיים ולגביה אנחנו לא מביעים שום עמדה. אבל ברגע שמעבירים יחידת סמך ממשרד למשרד, זה לא שימור המשך מצב קיים היסטורי וגם מלכתחילה התפיסה שבה גוף שידור הוא חלק ממשרד ממשלתי ולא חלק מתאגיד ציבורי עצמאי, הוא מצב שהיה קשה לנו. לגבי שימור מצב קיים, עוד יש לזה איזושהי המשכיות אבל ברגע שאתה מעביר את זה גם למשרד אחר שהוא לא משרד חינוך, שהוא לא חלק, כמו שנאמר קודם, של התכניות החינוכיות, של חינוך הילדים, של מה שהיה כאן היסטורית במדינה שבגללו צמחה הטלוויזיה החינוכית, זה עובר למשרד התקשורת, זה בעצם גוף שידור שהוא חלק ממשרד ממשלתי, משרד התקשורת, ואנחנו רואים בזה קושי יותר גדול. לכן המעבר הזה, למרות שבהתחלה חשבתי שזה רק מעבר של יחידות סמך בין משרדים וזה לכאורה נראה טכני, אנחנו בכל זאת רואים בזה שינוי.

הנקודה השנייה, לגבי מה שאמרתי בסוף הדיון הקודם ולגביו, אם הבנתי נכון, שאלה חברת הכנסת מועלם. מה שאמרתי בסוף הדיון הקודם נגע לגבי האפשרות להעברת כספים מהמדינה לתאגיד לעניין קיום האירוויזיון בישראל ולא לגבי הטלוויזיה החינוכית. זה היה לגבי האירוויזיון. לגבי הנקודה הזאת, אנחנו רוצים לבדוק את העניין הזה.

אם זה נכון לגבי האירוויזיון, זה אומר שיש כאן פלטפורמה שעליה אפשר לבדוק את התהליך הזה.

לא. אני רוצה להסביר את ההבדל.

אני רוצה להבין.

האינפורמציה ברורה.

אני רוצה להבין מה יערה אמרה.

יערה, תסבירי למה התכוונת.

יש עניין אחד שהוא העברה בין משרדי ממשלה. יש העברות בין משרדי ממשלה בסעיפי תקציב. אלה הליכים רגילים שמאושרים בדרך כלל בוועדת שרים. אני לא חושבת שצריך סעיפים מיוחדים בשביל זה.

להפך.

ולכן לגבי הטלוויזיה, אין כאן שאלה מיוחדת. לא צריך לעשות תיקון מיוחד כדי לאפשר העברה בין סעיפי תקציב. החוק מאפשר וזה נעשה. בשונה מזה, בדיון הקודם ציינתי אפשרות לסעיף בעניין תקצוב האירוויזיון. אנחנו לא הספקנו לבדוק את הדברים עד הסוף ואנחנו לא בשלים.

סעיף מיוחד לתאגיד.

כן.

תקציב שיעבור דרך התאגיד.

כן. אנחנו רוצים לבדוק את זה.

אני רוצה להתקדם. לגבי עובדי החינוכית. במידה ובאיזושהי קונסטלציה חלילה לא יימצא רוב במליאה להסתייגות שלי, האם העניין נסגר מבחינתכם? אני רוצה את תשובתך, רעיה.

כן. יש הבנות בינינו לבין הסתדרות עובדי המדינה לגבי הכיוון שאליו הולכים עם העובדטים.

מה הכמות?

אנחנו מדברים על סדר גודל של 40 עובדים שייקלטו בתאגיד.

ואז התאגיד מקבל על זה תקציב.

אני אסייג ואומר שהדבר עוד לא מוסכם והוא אינו על דעת התאגיד כרגע, אבל אנחנו פועלים כדי שזה יקרה.

מה העלות התקציבית של 40 עובדים?

אני לא יודעת.

בערך? בהערכה גסה?

סמנכ"ל הכספים בתאגיד. להערכתנו כ-10 מיליון שקלים.

בסדר גמור. אנחנו הולכים לעגן את זה מבחינת חקיקה.

את מה, אדוני?

את העניין הזה של ההסדר עם העובדים.

אני אומר שהסיכום הוא שהדבר הזה לא יעוגן בחקיקה.

אנחנו רוצים לעגן את זה בחקיקה.

לעגן בחקיקה ופטור ממכרז בבקשה.

ברור. פטור ממכרז כבר סידרנו בפעם הקודמת. עשינו את זה. עכשיו לעגן בחקיקה ולא 40 עובדים אלא 50 עובדים.

זה לא מקובל עלינו.

הפטור צריך להיות עד יום המעבר.

למה זה לא מקובל? אנחנו אנשי תקשורת, לא תהיה זיקה. אם ננויד במדינה הרי מן הסתם לא תהיה זיקה בין מה שאנחנו עושים היום לבין מה שנעשה במדינה. למה להתעקש?

אנחנו רוצים לעגן את העניין של ההסדר על 50 עובדים והסכום צריך להיות באזור ה-12-13 מיליון שקלים.

חבר הכנסת זוהר, יש מכלול הסכמות עם העובדים. אני חושבת שהעיגון הזה של החקיקה לא יאפשר לנו לעמוד בשאר המחויבויות שלנו כלפי העובדים. אני מציעה לא לעגן את זה בחקיקה.

החקיקה מחייבת הכול, תמיד לפני הכול.

האוצר מתבקש להתייחס לסכום שנקבתי כאן, כ-12 מיליון שקלים.

מה דינם של עובדי החינוכית בתקופת הביניים הזאת?

כרגע אנחנו מנסים להאריך לשנה. אם נצליח להעביר את זה במליאה, ההסדר הזה בעצם לא בתוקף כרגע והחינוכית תתקיים עוד שנה עד שנראה מה עושים באופן קבוע. אם לא נצליח לעשות את העניין הזה, אנחנו רוצים לקבע בחקיקה את הפתרון בסך 12 מיליון שקלים ל-50 עובדים.

אנחנו נצטרך סכום גבוה יותר.

למה?

עבור הפצת השידורים של החינוכית, זה לא נכלל כחלק מהתקציב המקורי.

אבל עד 12 מיליון שקלים, 50 עובדים.

לעובדים. עבור הפצת שידורים, צריך עוד.

יש כאן היבטים תקציביים גם להצעה המקורית וגם להצעה החדשה. בישיבה הקודמת לגבי ההצעה הקודמת של תקציב לטלוויזיה החינוכית בסך 90 מיליון שקלים בשנה, את זרקת באופן כללי שמדובר בהצעה תקציבית. אני מבקשת שתחזרי שוב על הדברים שלך ותודיעי לוועדה אם אכן מדובר להערכתך בהצעה תקציבית ובאיזה תקציב מדובר ולאחר מכן תתייחסי להצעה החדשה.

אתה רוצה שהמספרים יעוגנו בחקיקה? אנחנו צריכים לראות נוסח.

בסדר. תדעו. נגיד את זה בעל פה ואחר כך נעלה למליאה.

צריך להיות ברור. ההודעה החדשה תנוסח רק למליאה אם מצביעים עליה עכשיו כי אין עוד ישיבה ואין מתי לנסח.

אם כן, אני טוען טענת נושא חדש. אם הוא פותח את הסיכומים, זו טענת נושא חדש.

תקבעו דיון לטענת נושא חדש בשעה 8:50, יחד עם כל הנושאים.

לגבי מה נושא חדש? רק לגבי ההצעה החדשה.

כן.

לגבי ה-50 עובדים.

כן.

לגבי ההסתייגות התקציבית שנדונה בפעם הקודמת, 40 מיליון השקלים שכיום בתוך תקציב התאגיד, הם אינם חלק מתקציב המדינה ועל כן ויתור על חלקם לא יכול לעבור כמקור תקציבי בתוך חוק סעיף התקציב. אני מזכירה לחברי הכנסת שתקציב 2019 כבר אושר. מדובר במגבלות שקבועות בחקיקה לגבי גובה הכספים.

דבר שני, בנוגע ל-50 מיליון השקלים. אני לא מכירה את המקור התקציבי הזה. בעבר היו הבנות בהקשרים מסוימים אבל אני לא מכירה את התקציב והיכן הוא יושב. במידה ותיסגר הטלוויזיה החינוכית, אנחנו נצטרך למצוא את המקור התקציבי לקיים את ההבנות האלה. כרגע המקור התקציבי הזה לא קיים.

אני יכול לומר לך שאני כאן רק שלוש וחצי שנים, צעיר מאוד בכנסת, אבל דבר אחד גיליתי והוא שכאשר אתם רוצים משהו, אתם יודעים לעשות אותו מצוין ואתם לא צריכים עזרה.

אני אומר לך גברתי היועצת המשפטית. מאחר ואני צריך להמשיך עכשיו בעוד דיונים, אני מציע, ואני שואל אותך אם זה רלוונטי, שנעשה הפסקה קלה ובינתיים תוכלי לנסח את התיקונים שאני מציע.

רק תיקון אחד נוסף אדוני, קליטת 50 עובדים.

בסכום של כ-12 מיליון שקלים.

לכתוב בחוק?

כדי לקלוט את החינוכית אנחנו זקוקים ל-20 מיליון שקלים.

תגדיר מספר של עובדים. אל תכתוב סכום.

אדוני, אתה אומר קליטת 50 עובדים בסכום מסוים. נניח שהמשכורות שלהם יהיו גבוהות יותר בגלל שזה ההסכם הקיבוצי, אז הם לא יוכלו לשלם להם.

בסדר. לא נרשום סכום.

אנחנו חייבים שיהיה שם סכום. אם לא יהיה סכום, המשמעות היא שאנחנו נצטרך לפטר עובדים אחרים כדי לקלוט את עובדי החינוכית.

ואם נציין שכל העלות הזאת תחול על האוצר?

בתקציב ייעודי נפרד?

בתקציב ייעודי נפרד.

אני עושה הפסקה בדיון הזה ועובר לדיונים אחרים. האוצר מתבקש לשבת עם היועצת המשפטית ועם התאגיד ולסכם את העניין הזה.

אני עוצר את הדיון לחצי שעה ועובר לסדר היום.

(הישיבה נפסקה בשעה 08:30 ונתחדשה בשעה 09:25.)

אני נועל את ועדת הכנסת ופותח שוב את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה לדיון בחוק השידור הציבורי.

הנוסח הסופי של החוק הוא כפי שהוקרא בדיון הקודם בתוספת הדברים כדלקמן, ואלה הדברים עליהם נצטרך לקיים הצבעה נוספת.

הצעה אחת היא ההסתייגות שהיועצת המשפטית הקריאה לנו. ההסתייגות הזו נועדה לתת לחינוכית שנה נוספת של חיים כאשר בשנה זו נראה מה אנחנו עושים.

הצעה נוספת שאני מציע היא שהתאגיד יקלוט בשורותיו 50 עובדי חינוכית בתקציב ובמימון מלא של משרד האוצר. זו ההצעה הנוספת ואני מבקש להצביע.

מה הכוונה במימון משרד האוצר? אני לא מבינה.

תיקון לסעיף 80 בחוק.

אין דבר כזה תקציב משרד האוצר.

נכון שזה יהיה חלק מתקציב התאגיד. זה לא נכון שיהיה מתקציב משרד האוצר.

אפשר להכליל את זה כחלק מסעיף 80.

במימון משרד האוצר.

לא צריך במימון משרד האוצר. כחלק מסעיף 80 לחוק. תקציב התאגיד קבוע. לתקן את סעיף 80 לחוק.

זה תקציב המדינה. מה זה תקציב משרד האוצר?

זה לא תקציב המדינה.

אפשר לדעת מה נוסח הסעיף?

קובלנץ, חלמת פעם שכך אני אלחם?

האמת, כן. עליך סמכתי.

אני מציעה שעורכת הדין בנדלר תעשה לנו סדר.

בסדר.

לעניין תקציב התאגיד, כדי שהוא לא יהיה חלק מתקציב המדינה, נקבע כך במפורש בחוק, בסעיף 80, שהוא לא חלק מתקציב המדינה, כדי שלא ניתן יהיה להשפיע על התכנים באמצעות התקציב ונמצאה דרך ישירה של העברת הסכומים האלה מאגרת רכב והסכום הנוסף שמשולם לאגרת הרכב ישירות ממשרד התחבורה לתאגיד השידור, שלא דרך תקציב המדינה. זה הבסיס לטענה של גברת עדני מאגף התקציבים שטוענת שהסכומים שאתה מנסה לקשור ביניהם שייחסכו כביכול לתקציב המדינה מתקציב התאגיד, זה לא מתקציב המדינה כיוון שהסכומים האלה לא עוברים בכלל בהתאם להוראה מפורשת בחוק מתקציב המדינה.

מתקציב החינוכית. לא מתקציב התאגיד.

התקציב של החינוכית הוא חלק מתקציב המדינה. תקציב התאגיד אינו חלק מהמדינה.

איך גברתי ממליצה שאני אנסח את ההצעה שלי ש-50 עובדים ייקלטו בתאגיד במימון המדינה?

בתור מה ייקלטו 50 עובדים?

להגדרה הזאת אני לא נכנס.

אל תיתן שוב לאנשים האלה לנהל אותך. חבל. אדוני היושב ראש, אתה מדבר על חטיבה אחת חינוכית, לתת לה מסגרת כלשהי. זה יכול להיות בתוך התאגיד, זה יכול להיות במשרד האוצר.

אני רוצה לעשות לך סדר. יש לי ניסיון אחד במליאה שאני מנסה לעשות אותו ואני מקווה שהוא יצליח. זה ניסיון אחד. דבר שני, אני יוצר רשת ביטחון לעובדי החינוכית שאם חלילה לא נצליח במליאה, שלפחות נדע ש-50 עובדים לא יהיו במצב שהם ללא פרנסה.

נשקפת סכנת פרנסה?

אנחנו יכולים להגן על 50 עובדים. על האחרים, לא בהכרח. אני יכול לעזור לך בזה שאני אומר לך - - -

עם כולם יהיו הסכמים וכרגע אנחנו לא יודעים לאן הם הולכים.

לא, זה לא בהכרח. יש הרבה עובדים שהם יכולים לצאת לפרישה ואפשר לעשות אתם הסכמים. האוצר עושה את העבודה ואני גם הולך לעקוב אחרי העבודה הזאת, שלא יהיה מצב שהעובדים ייזרקו כאן לרחוב. לא ניתן. אגב, אני יודע גם שההסתדרות, ודיבר אתי אבי ניסנקורן, מעורה בעניין, מעורבת בעניין ודואגת והיא עם עין פקוחה.

אני מוועד העיתונאים בחינוכית. אנחנו שלושה וחצי שבועות לפני תאריך הפסקת השידורים של הטלוויזיה החינוכית. עד היום קבלנו טיוטה אחת בלבד.

אני יכול לומר לך שההסתדרות בימים האחרונים דיברה אתי הרבה פעמים עליכם.

אתנו פחות.

אתי היא דיברה פעמים רבות ואמרה לי שהיא שומרת עליהם ומבקשת מאתנו לעגן בחקיקה את המספר. זו בקשה של ההסתדרות ואני נענה לבקשת ההסתדרות.

אנחנו נעשה את זה אחרת. אנחנו נעשה 40 בתאגיד ועוד 10 במדינה.

לא.

הם עובדי מדינה להבדיל מעובדי רשות השידור שהסיטואציה אתם הייתה מורכבת ועל כן חבר הכנסת כבל ואני נדרשנו באמת להגן עליהם בצורות של שלייקעס הרבה יותר משמעותיים. כאן למעשה סוגרים יחידת סמך, זה קורה מעת לעת במדינה, וסליחה, עם כל הכבוד, החינוכית מבחינתנו, התוכן שלה הוא מה שהוא מהותי והעובדים מייצגים את זה כמובן, אבל קורה מעת לעת במדינה שסוגרים יחידת סמך ועובדים עוברים למקום אחר. כאן בעיקרון העובדים, אלה שייקלטו בתאגיד - מעולה, אלה שיצטרכו לפרוש או ירצו לפרוש – מעולה, ובתווך יהיו עובדי מדינה שהמדינה תצטרך לקלוט אותם במקומות אחרים. נקודה.

זה נכון שהם היום עובדי מדינה אבל אין חובה בחוק לנייד אותם למשרדים אחרים. בגלל שחבר הכנסת מיקי זוהר מתעקש מאוד על 50 עובדים - - -

לא. הוא ירד ל-40.

מתעקש על 50 עובדים, אני חושבת שזה לא נכון מקצועית להעביר כל כך הרבה עובדים.

אבל מהותית. אף אחד לא התייעץ אתך מקצועית.

משאירים את האופציה ש-10 יישארו. תנו לה לדבר. המסר ברור. אני רוצה לעזור לך, בסדר? היא אומרת שלא בהכרח בתאגיד יצטרכו בסוף 50 עובדים. יכול להיות שיצטרכו רק 40 ולכן בגלל שאני ביקשתי להבטיח את עתידם של ה-50 - - -

להפעלת ערוץ הילדים אנחנו זקוקים ל-13. אם ייקלטו עובדים מהחינוכית, נאלץ למצוא להם תפקידים אחרים.

אומר התאגיד שאנחנו כבר נותנים לו עוד 27 עובדים, כנראה, שהוא לא ידע מה לעשות אתם אבל אנחנו מתעקשים שהם יהיו שם והוא ידע מה לעשות אתם. לגבי 10 עובדים נוספים, אני רוצה לפחות להבטיח את עתידם ואני אומר שהם ייקלטו בשירות המדינה בתפקידים אחרים.

ייועדו לתפקידים אחרים בשירות המדינה.

בסדר גמור.

למה רק 10?

כמה עובדים יש היום בחינוכית?

187.

ברור לכולם שזה חייב להשתנות.

75 אחוזים מהם מעל גיל 50.

75 אחוזים מהם קרובים לגיל פרישה.

לא. ממש לא.

לכן אתם כאן. לומר שזה לא נכון.

לא נכון.

המנכ"לית תיתן את הנתונים.

אני קודם כל רוצה לומר שאני חושבת שההצעה של מיקי זוהר לדיפולט שאם במליאה התיקון לא יאושר, ההצעה של 50 עובדים היא טובה. אנחנו נעשה את המאבק מול ההסתדרות ומול הנציבות כדי שיתר העובדים שלא ירצו לפרוש, יפרשו. המספר של העובדים שיפרשו בתנאי פרישה מוגדלים של רשות השידור בפנסיה תקציבית עם תנאים טובים, הוא לא יותר מ-20 עובדים. לכן הנחת העבודה צריכה להיות שאם יהיו לנו 50 מקומות מובטחים בתאגיד עם פטור ממכרז, תקצוב שיימצא לזה, אתם תמצאו את המקורות התקציביים, זו הצעה טובה ואני מציעה ללכת אתה. יתר העניינים יסתיימו במאבק במשא ומתן עם נציבות שירות המדינה, עם התחייבות של האוצר לדאוג לעובדים.

אנחנו מקיימים כאן שני דיונים ולא אחד.

נכון.

אני לא מבין מה לאוצר להציע לנו מה מקצועי ומה לא מקצועי. אין לו שום עניין בדברים שהגברת אמרה.

שנית. אדוני, אני רוצה שתדבר ברור ולא בשפת עורכי דין. אתה היית בוועדת החינוך לפני שלושה שבועות ואמרת שאתה מביא לכאן מתווה, הסתייגות לחוק התאגיד הציבורי שבו אתה משאיר את הטלוויזיה החינוכית כחטיבה לעוד שנה כדי לראות מה יהיה.

נכון.

מצד אחד יש את הזכויות של העובדים שצריך לדאוג להם, לא כל שכן כאשר הם עובדי מדינה, והדבר השני הוא ההסתייגות שאתה מביא. אם אתה מביא את ההסתייגות שאתה אומר ואתה גם תומך בה כאיש קואליציה ואם כל אלה שהתחייבו ודיברו גבוהה גבוהה על הטלוויזיה החינוכית, בוודאי צריכים היו לתמוך בזה, כמו מפלגות שלמות כאן שהן מתוך הקואליציה, אני לא רואה בכלל מה הבעיה. אם תהיה לנו עוד שנה, יימצא התקציב.

שאלת מה הבעיה ואני אסביר לך מה הבעיה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שאני נחשב לאחד מתומכיו הגדולים, מתנגד נחרצות. שר האוצר משה כחלון, שאני נחשב לאחד מחבריו הטובים, מתנגד נחרצות. מהרגע ששר האוצר וראש הממשלה מתנגדים, אני לא יכול להבטיח לך שאני מעביר את זה במליאה. אבל מה שכן, אני יכול להבטיח לך שאני אעשה מאמץ אדיר ברמה שגם אפילו יכולה לסכן את מעמדי כיושב ראש ועדת הכנסת. אני לא חושש מזה. גם כך זה סוף מושב ויכול להיות שאנחנו באים לבחירות אחר כך.

אני מבקש קודם כל להצביע על החוק כפי שהוצבע עליו אתמול כי הרי עשינו רביזיה וצריך להצביע על החוק מחדש.

בלי ההצעה שלך.

בלי ההצעות שלי. אך ורק החוק המקורי, הביטוי לפיצול. היה ביטול הפיצול והארכת הפטור ממכרז.

אבל עד יום המעבר.

עד יום המעבר.

אצל אתי יש פתרון לעניין התקציבי.

אני רוצה לקרוא בדיוק את הסעיף בו מדובר כדי שלא יהיו אי הבנות. ההצעה לתיקון חוק התאגיד, לגביה היה קונצנזוס, כל חברי הוועדה בישיבה הקודמת הצביעו בעדה הייתה לתקן את סעיף 96(ג) לחוק תאגיד השידור הציבורי שבו נאמר כדלקמן:

"בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) עד שנה מיום התחילה רשאי תאגיד השידור הישראלי לקבל לעבודה עובדים נוספים של רשויות אחרות ושל הטלוויזיה הלימודית ולא תחול על קבלת עובדים אלה חובת מכרז. אין באמור כדי לחייב קבלתו של עובד רשות השידור העובד בטלוויזיה הלימודית בתאגיד השידור".

כאן הוצע שבמקום שנה יבוא שנתיים.

אני חייב להתייחס לזה, הפטור ממכרז לעובדי החינוכית שעוברים לתאגיד. כרגע הפטור הזה פקע ב-15 במאי 2018 כי נקבע בחוק שיש פטור ממכרז עד שנה לאחר יום התחילה.

שנה ושלושה חודשים.

שנה ליום התחילה. אני מדייק. אם אתם מאריכים בשנה, אתם עוד פעם תגרמו לכך שהפטור יפקע ב-15 במאי 2019. כשנגיע ל-15 באוגוסט 2019, לא יהיה פטור ממכרז. אומר לנו התאגיד, בצדק, שאין לו פטור והוא צריך לעשות מכרז.

לא.

זה לחלוטין מדויק.

אם ההסתייגות של חבר הכנסת זוהר עוברת ואז יש הארכה של שנה בפעולתה של החינוכית, או אז אתה צודק. אם ההסתייגות לא עוברת, אין שום קשר למה יבוא.

אז הוא גם צודק.

בכל מקרה, נעשה את זה שנה ושלושה חודשים.

אם כן, שנתיים ושלושה חודשים.

כן.

אני מבקשת להצביע.

הסעיף מדבר כרגע גם על עובדי רשות השידור. איך זה עוזר לחינוכית במשרות האלה? אתה אומר רשות השידור והחינוכית.

בלגן.

אין שום בלגן. על מה אתם מדברים? זה חוק הכי חשוב שיש. אתם רוצים להפקיר את העובדים?

בואו נשמור על שיח מכבד. אף אחד לא מפקיר את העובדים.

בואו ננסח את זה.

אומרים לך העובדים שזה יפגע בהם.

בסדר. אני יודע בדיוק מה אני עושה.

אני חוזרת. מה שעומד עכשיו להצבעה, כל התיקונים שנוגעים לביטול הפיצול, למעט אותם סעיפים שדיברו על העברת עובדים, פלוס, זה תיקון מספר 8 לחוק תאגיד השידור הציבורי, פלוס תיקון עקיף לחוק השידור הציבורי באופן שבסעיף 96(ג) אותו קראתי, במקום שנה יבוא שנתיים ושלושה חודשים.

בדיוק.

לגבי עובדי החינוכית.

לא. זה לא נאמר.

זה לא משנה. אתם חלק מהם.

גם וגם.

כן. גם. מי בעד החוק כפי שהוצע?

בעד החוק של ביטול הפיצול.

אני מצביעה בעד.

זה החוק הממשלתי של חבר הכנסת אמסלם.

מי בעד החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הצעת החוק נתקבלה.

פה אחד.

ההחלטה התקבלה.

עכשיו אנחנו עוברים להסתייגות הראשונה שלי. הסתייגות בסעיף 120. במקום שנה ושלושה חודשים יבוא שנתיים ושלושה חודשים ובסופו יבוא, על אף האמור בסעיף 80(א) עד יום י"ד באב התשע"ט (15 באוגוסט 2019), בסעיף זה המועד הנדחה, יקראו את ההגדרה הסכום הכולל שבסעיף האמור כך שבפסקאות (2) ו-(3), במקום הסכום הנקוב בו יבוא 610 ו-625 בהתאמה ובלבד שהתקציב השנתי של הטלוויזיה הלימודית בתקופה שמיום ד' באלול התשע"ח (15 באוגוסט 2018) ועד התאריך הנדחה לא יעלה על החלק היחסי מ-90 מיליון שקלים חדשים בכל אחת משנות הכספים האמורות.

מי בעד ההסתייגות?

אני מבקשת להעיר. כפי שאמרתי, זה לא הנוסח הסופי אלא זה מנסה לעגן את העקרונות שאתה הנחית אותי. העירו את תשומת לבי ממשרד התקשורת שסעיף 80 שמתייחס לתקציב בכל אחת משנות הכספים, מחייב שינוי כך שבמקום מה שקראתי, זה יהיה: בשנת 2019 - לא ואילך – 625 מיליון שקלים חדשים ותתווסף עוד פסקה לפיה בשנת 2020 ואילך, 650 מיליון שקלים. זו הערה אחת.

הערה שנייה שאני מבקשת להביא לידי ביטוי. אם אנחנו נלך אחר כך להסתייגות הנוספת שלך שמחייבת קליטת עובדים בתאגיד השידור הציבורי מעובדי החינוכית, אין מקור תקציבי משום שבעצם זה אומר שקליטת העובדים הנוספים תהיה מתוך התקציב הזה וזה לא יעגן את הבקשה שלך להעביר עוד כספים.

התקציב הזה חסר כי בתיקון מספר 8 התאגיד אולץ לקלוט עוד 40 עובדי רשות השידור שמעולם לא תוקצבו.

כפי שאמרתי, תקציב התאגיד הוא לא חלק מתקציב המדינה ולכן גם אי אפשר לעגן את הבקשה הנוספת שלך שהאוצר יעביר כספים לתאגיד לצורך העניין הזה באמצעות תקציב המדינה. אם כך, צריך לעשות תחשיב מה המשמעות של קליטת עובדים נוספים, המינימום אותו אתה תחייב - - -

כ-10 מיליון שקלים.

ולהוסיף את הסכומים האלה בשנים הרלוונטיות לתקציב, לסעיף 80. לכן הסכומים האלה כרגע קצת תלויים על בלימה, הסכומים שקראנו.

נעשה את זה בהסתייגות הבאה.

מי בעד ההסתייגות הראשונה שהקראתי?

והתיקונים שאני אמרתי.

מי נגד ההצעה?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה והיא עוברת כהסתייגות למליאה.

נזכיר רק שמדובר בהסתייגות תקציבית.

הסתייגות תקציבית שנדרש לה רוב של 51 חברי כנסת.

האם הערכה תקציבית של משרד האוצר, אם אני זוכרת נכון, עומדת על 90 מיליון שקלים? על איזה סכום אתם דיברתם כאן?

לדעתי זה היה 90 מיליון שקלים.

90 מיליון שקלים שהם לא מתקציב משרד החינוך. דיברנו על כך שזה תקציב שבא מהאוצר. חברים, כאשר מדברים על יחידת סמך שהייתה אמורה להיסגר ונשארת, היא אמורה להיות מתוקצבת בתקציב נוסף. אמר את זה יושב ראש הוועדה ואומרת את זה אני.

הצעה נוספת שלי שהייתי שמח שהיא תעבור עכשיו. אני חושב שהיא יכולה לעבור ואני חושב שגם האוצר יכול להסכים עליה ויכול להגיע להסכמה לגביה, זו קליטה של 40 עובדים בתאגיד השידור ועוד 10 עובדים בשירות המדינה.

למה? אין צורך. יש לנו זכות להמשיך במדינה כעובדי מדינה. אין צורך לעגן את זה בחוק.

אם כן, 40 עובדים בתאגיד.

למה רק 40?

התאגיד לא מוכן לקלוט.

השארתם אותנו לסוף, שארית הפליטה. זה לא הוגן.

אני מתחייבת לפרוטוקול בנוכחות כל חברי הוועדה ש-10 עובדים ינויידו לתפקידים אחרים.

על מה את מדברת? אנחנו עובדי מדינה. מה זה 10 עובדים? ברור לכם שאתם ממשיכים לשלם את שכרנו למרות שאנחנו לא ניקלט בתאגיד ונעשה את העבודה המקצועית שאנחנו יודעים לעשות.

הרבה יוצאים לפרישה מוסכמת.

לא, זה לא נכון.

הרבה יכולים גם להמשיך לעבוד בשירות המדינה והם גם יוכיחו תוצאות.

כן, אבל לא תהיה זיקה בין מה שאנחנו עושים.

הניוד של העובדים, בגלל שהם עובדים מאוד מקצועיים בתחום הטלוויזיה וההסתברות שהם ייקלטו במשרדי ממשלה אחרים, היא נמוכה. לכן ככל שאנחנו נעגן 50 עובדים בתאגיד, שזה בעצם המקצוע של העובדים שלנו, זה יהיה נכון לעשות. האוצר והנציבות יצטרכו להתחייב למצוא עבודה במשרדי ממשלה למי שלא יפרוש.

אני לא יכול. מה שהצלחתי, הצלחתי. 40. להזכירכם, לא היה את המספר הזה. אפילו מספר 1 לא היה ועכשיו יש 40. זאת כבר התחלה. עוד 10 בשירות המדינה בהתחייבות של האוצר.

אני מזכירה לגבי הקליטה.

העלות תחול על המדינה. זאת אומרת, לא על התאגיד. יצטרך להימצא מקור תקציבי לעניין הזה של 40 העובדים.

לא. אי אפשר אדוני.

המדינה אינה יכולה לממן את התאגיד. אין אפשרות להעביר כספי מדינה.

כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, למה צריך לעגן את זה בחוק?

זה צריך להופיע.

סעיף התאגיד יעודכן בהתאם לעלויות הרלוונטיות. תקציב התאגיד לפי סעיף 80 יעודכן בהתאם לעלויות של 40 העובדים הללו.

אדוני היושב ראש, אם אפשר להוריד את ה-10 עובדים לניוד מכיוון שזה יהיה במשא ומתן עם הנציבות וזה יכול להיות גם יותר.

או מינימום.

האמירה היא מינימום 10 עובדים.

היא דיברה על הצהרה לפרוטוקול. זה לא נכנס.

אבל אנחנו גם אומרים בפרוטוקול בהצהרה שאלה מינימום 10 עובדים.

10 עובדים, אני מתחייבת לפרוטוקול.

מינימום.

10 עובדים, התחייבתי לפרוטוקול.

ממש תודה רבה.

סיימנו את העניין הזה. אני עובר להצבעה.

סעיף 80 צריך להיות מתוקן גם בעלויות הנוספות שחלו בעקבות העובדים.

נכון. אמרתי.

גם עידן פלוס, הפצת שידורים.

לא. אל תכניס. כבר פתחתי כאן את כל מדינת ישראל בחוק הזה.

תן לי לפחות 30 שניות לשכנע אותך. לפני חודשיים-שלושה חל שינוי במרבבים. את החינוכית חייבים לשדר ב-HD כי אחרת זה יהיה ביזיון. זאת עלות שלא הייתה קיימת קודם וכרגע היא רלוונטית. לפני חודשיים נעשה שינוי בעידן פלוס.

תגיש בקשה למדינה, מבטיח לך שאני אתמוך בה.

למדינה?

אני אתמוך בה.

זה אומר שילדי ישראל ייאלצו לראות את השידור - - -

אנחנו נתמוך בשידורי HD ואם יש בעיה כלכלית, דבר אתנו ואנחנו כאן. אנחנו לא הולכים לשום מקום.

תכניס את זה עכשיו.

למרות שאתם רוצים כל כך להתנתק מהממשלה ומהכנסת, אנחנו כאן בשבילכם.

אני מזכירה שאם מכניסים את הסכומים בחוק ומתקנים את הסכומים בסעיף 80, מדובר בהסתייגות תקציבית.

רגע. מתקנים את סעיף 80 אבל בלי להכניס את הסכומים כי אין לאף אחד סכומים אלא ברמה של הוראה שהסכומים יעודכנו. את יודעת לומר סכומים? לא.

אני מציעה שלא נכתוב את זה.

יש הוראה שאתם תצטרכו לעשות את זה. יש הוראה שאתם תצטרכו לפתור את זה.

לא צריך לכתוב הוראה בחוק.

סכום שלא יעלה על 15 מיליון שקלים.

אי אפשר. אני לא יודעת לממש את הדבר הזה.

לא עכשיו. בהמשך. תעשו את החישוב התקציבי ותעדכנו את זה.

אני לא הבנתי ואני רוצה להבין. הרי אם בסופו של דבר יש איקס שקלים שעולים 40 עובדים ואנחנו לא יודעים כמה, אפשר להעריך, אז מה שיקרה זה שייקח התאגיד קודם כל את ה-40 עובדים ויממן אותם וביתרה הוא ימשיך לעשות את הפעילות. דרך אגב, זה לא יעלה על 700 מיליון. זו המגבלה. 40 עובדים לא יעלה על 700 מיליון, התקציב.

זה ממש לא מדויק.

חבר הכנסת אמסלם אמר משהו אבל יכול להיות שאני לא הסברתי את עצמי מספיק טוב. אנחנו מבקשים ש-40 עובדים אלה לא יגרעו תקציב מהוצאות הפעילות של החינוכית החדשה כי אם וכאשר אנחנו ניקח מ-40 מיליון שקלים לכסות את העובדים, אנחנו מפחיתים מהפעילות והתכנים לילדים וזאת לא המטרה שלנו. המקור צריך להיות ממשרד האוצר. הוא צריך להעביר את הכסף.

מדובר כרגע בהצעה שהיא בעצם לא קשורה לתקציב המדינה, לכן אנחנו מחברים שני דברים שהם לא קשורים.

סעיף 80 מדבר על העברה ממשרד התחבורה ישירות לתאגיד.

כן. זה תקציב שהוא לא חלק מתקציב המדינה.

נכתוב סכום. 15 מיליון שקלים.

20 מיליון שקלים.

הם אומרים 20, אתם אומרים 10, סגרנו על 15 מיליון שקלים.

חצי מיליון שקלים לעובד. זה המון כסף.

זה לפעילות.

אני מזכיר ש-40 מיליון שקלים זה סכום שמחויב בחוק. 40 מיליון שקלים להפקות ערוץ הילדים מחויבים בחוק.

40 מיליון זאת מחויבות להוציא כסף לא לעובדים אלא לתעשיית הטלוויזיה בארץ. זה לא מגלם את עלויות העובדים.

אני רוצה להציע משהו חדשני. אני לא יודעת אם זה אפשרי או לא. אני רוצה את עמדת נציגי הממשלה לעניין הזה. לכתוב הוראה לפיה הסכומים שבסעיף 80 יתוקנו ויעודכנו בהתאם לעלויות העסקת העובדים שייקלטו לפי סעיף זה - - -

ועלויות נלוות.

רגע. שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על הסכומים שיעודכנו בהתאם להוראות סעיף זה ויקבל את אישורה לסכום.

לא. אי אפשר. חשב משרד התחבורה צריך לדעת כמה הוא מעביר. זה מנגנון אוטומטי שיד אדם לא נוגעת בו.

מה את מציעה?

כלום.

אם היושב ראש אמר 15 מיליון, במקום 625 יהיה 640. צריך לקחת את הסכום שהיה קודם ולהוסיף לו 15 מיליון שקלים. אנחנו רוצים שהסכום יהיה כתוב במפורש.

את לא יודעת איך לעשות את זה כי גם הסכום הראשון הוא במסגרת הסתייגות. אז מה נכתוב בהסתייגות, אני לא יודעת.

או שאפשר לומר את זה כסעיף – לסכום האמור יתווספו 15 מיליון שקלים.

למה 15 מיליון שקלים? אתם יודעים כמה כסף זה?

אני צריכה שזה יהיה בצורת סכום.

אני רוצה להכריע ולעבור להצבעה. אני אנקוב בסכום וזה המצב.

לסכומים האמורים בסעיף 80 - - -

עכשיו אנחנו מצביעים על ההצעה כפי שמציעה היועצת המשפטית בשמי.

לסכומים האמורים בסעיף 80 יתווסף סכום של 15 מיליון שקלים לשנה.

כן.

זה המון כסף ואין שום הצדקה לכך.

זה לא מגלם את כל ההוצאות הנלוות הנוספות. 40 מיליון שהתאגיד מתוקצב בהם, לא מגלם את ההעסקה של העובדים.

הם לא הגישו תחשיב ל-15 מיליון שקלים.

אמרתי "עד".

אין "עד". אין.

אם זה עד, זה יכול להיות גם שקל אחד.

יש עלויות נוספות. ה-40 מיליון שהתאגיד מתוקצב בהם, זה אך ורק לתוכן, לרכישת תוכן משוק ההפקה. זה לא מגלם את עלות העובדים.

להעסיק עובדים יותר זול מאשר לשלם את הסכמי הפרישה.

מצד אחד אתם רוצים סכום נקוב ואתם צודקים בגלל שמדובר בטייס אוטומטי. מצד שני אנחנו לא יודעים מתי ייקלטו העובדים ולאיזה תקופה זה מתייחס.

לכן תנו זמן.

אבל אין זמן. הישיבה תכף מסתיימת.

החינוכית תפסיק ב-15 באוגוסט ולכן אנחנו יודעים פחות או יותר מתי ייקלטו העובדים.

אני גומר את זה עכשיו. 12 מיליון.

בשנתיים הראשונות את לא יודעת כמה ייקלטו בכל שנה.

זה מה שאני אומרת בל מצד שני אומרים שצריך סכום נקוב. זה לא דבר שיכול לייצר פתרון ראוי.

תקריאי את ההצעה.

לסכומים האמורים בסעיף 80 יתווסף סכום של 12 מיליון שקלים.

החל בשנת 2020.

למה 2020?

אך ורק מרגע מעבר העובדים.

ברור, מרגע שהעובדים יעברו.

החל משנת 2020.

ואילך.

אי אפשר לעשות את זה מ-2020. צריך לקלוט את העובדים וצריך להיות לזה כיסוי תקציבי.

אתם מערבבים שני דברים. הרי ממש נפשך, אם הם יישארו יחידת סמך במשרד החינוך, הם לא עוברים אליכם. אם ההסתייגות לא תתקבל והם עוברים אליכם עכשיו, הם עוברים אליכם עכשיו.

לא. זה לא נכון. כרגע אמרו שזה לא נכון.

אם לא סוגרים את החינוכית, העובדים נשארים בחינוכית וגם הכסף שלהם לא הולך לתאגיד.

נכון.

אם סוגרים את החינוכית והעובדים עוברים, הכסף שאנחנו אומרים לחינוכית לקלוט אותם אמור לבוא כשהם קולטים אותם.

נכון. 2020.

בכל מקרה מועד העברת הכספים צריך להיות עם מעבר העובדים. זה לא מה שנאמר כרגע.

אני עובר להצבעה.

אם אנחנו קולטים את העובדים עכשיו, אנחנו חייבים תקציב עבור זה.

והם קולטים אותנו עכשיו בהנחה שההסתייגות לא תעבור.

רק מזמן שהעובדים עוברים. 2020.

אבל אם ההסתייגות לא תעבור, הם צריכים לקלוט אותנו החל מעכשיו.

ואם זה נגמר ב-15 באוגוסט, גם מ-2020?

לא. זה לא הגיוני. העובדים מסיימים את העבודה שלהם ב-15 באוגוסט.

החל מאוגוסט 2018. אנחנו צריכים לאתר.

העובדים עוברים אליהם באוגוסט 2018.

2020, 2019.

2018, 2020.

אנחנו בשנת 2018. אני לא יכול ב-2018. ב-2019.

מי יממן אותם?

מה יקרה עם העובדים?

אם עד אוגוסט בסופו של דבר הם צריכים לעבור אליכם, יהיה לכם פרק זמן של ארבעה חודשים לתמרן עד ינואר 2019. הכול בסדר.

זה אומר שלא נקלוט אותם.

תקלטו אותם ב-1 בינואר.

תקריאי לי את הנוסח. אני רוצה להצביע. אני חייב להצביע.

נקלוט אותם מה-1 בינואר. בסדר.

אני חוזרת ואומרת ייקלטו, לא חובה לקלוט אלא ייקלטו 40 עובדים בתאגיד.

חשוב שייכנס לפרוטוקול שעל פי המנגנון הזה נקלוט את עובדי החינוכית החל מה-1 בינואר 2019.

לא.

ממש לא. מה יעשו בינתיים העובדים?

אני מבקש לא לדבר עכשיו. תנו לי להקריא את הסעיף הזה ולהצביע עליו ולגמור את הדיון. נגמר. אין לי זמן.

העיקרון של קליטת 40 עובדים מעובדי הטלוויזיה הלימודית בתאגיד השידור הציבורי יהיה בהתאם להוראות סעיף 96 לחוק העיקרי שמדבר בכלל על תהליך של קליטה. זאת אומרת, מציעים, יש זמן לסרב וכולי. הסעיף הזה יותאם לקליטה של 40 העובדים.

דבר שני. לסכומים האמורים בסעיף 80 יתווסף סכום של 12 מיליון שקלים לשנה החל משנת 2019 ואילך.

תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – 3
נגד – מיעוט
נמנעים - 1
נתקבל.

ההחלטה התקבלה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

זה חלק מהחוק. זאת כבר לא הסתייגות.

אדוני, האם ההצבעה הייתה בעד כדי שהסעיף הזה יהפוך להסתייגות?

הסתייגות. אתם רוצים להפיל לי גם את זה, בואו תפילו את זה.

אני מבקשת להבהיר. יש כאן אי הבנה על מה הייתה ההצבעה. אני מבקשת לקיים הצבעה חוזרת.

בסדר. אני הצעתי הצעה. לא צריך להפיל אותה. אתם הצבעתם בעד ההצעה. אם אתם רוצים לשנות את הצבעתכם, בסדר.

כן.

מה אתם רוצים להצביע? אתם רוצים להצביע נגד ההצעה? אז תצביעו מחדש.

אתה מביא את זה כהסתייגות?

אין דבר כזה להביא את זה כהסתייגות. אתם צריכים להפיל את ההצעה שלי שתהפוך להסתייגות.

הייתה כאן אי הבנה.

אבל זה לא חלק מהחוק. לכתחילה דיברנו על זה שזה - - -

הוספתי את זה עכשיו.

לכן ההצבעה לא הייתה ברורה.

מי בעד ההצעה? את יכולה להצביע בעד ההצעה.

אני אצביע בעד ההצעה.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה והיא עוברת כהסתייגות למליאה.

אפשר שעד שזה מגיע למליאה, נשב וננסה להביא את זה כחלק מהחוק? הרי זו המטרה שלנו.

לא. כבר אי אפשר.

לא, אתם.

מה אני מניחה? הייתה הצבעה. גמרנו.

זה יבוא כהסתייגות?

כן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:02.