פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה
לדיון בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018 (מ/1237)
16/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה
לדיון בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018 (מ/1237)
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 14:00

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) התשע"ח-2018 (מ/1237) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר
איתן כבל
שולי מועלם-רפאלי
איילת נחמיאס-ורבין
פנינה תמנו שאטה

ינון אזולאי
יוסי יונה
נחמן שי

נתנאל (נתי) כהן - מנכ"ל, משרד התקשורת

דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

יעל מלם-יפה - עו"ד, ממונה יעוץ משפטי-מנהלי, משרד התקשורת

חגית ברוק - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

שירלי שיף - ראש מטה השר, משרד התקשורת

אבי שמידט - יועץ השר, משרד התקשורת

קורל עובדיה - עוזרת מנכ"ל, משרד התקשורת

יערה למברגר קינר - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית מועלם - מתמחה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ארז אנצויג - עו"ד, היועץ המשפטי לאגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

הסתי פלדמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אלדד קובלנץ - מנכ"ל, כאן – תאגיד השידור הישראלי

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים ותפעול, כאן – תאגיד השידור הישראלי

רונן ריינגולד - עו"ד, יועמ"ש, כאן – תאגיד השידור הישראלי

אילה מזרחי - ראש מטה המנכ"ל, כאן – תאגיד השידור הישראלי

גילי שם טוב - דוברת התאגיד, כאן – תאגיד השידור הישראלי

תומר קרני - כאן – תאגיד השידור הישראלי

ישעיהו פורסטנברג - במאי ראשי, הטלוויזיה החינוכית

יהושע (שוקי) ברקן שטכלברג - דיגיטל, הטלוויזיה החינוכית

יגאל קטן - תאורן, הטלוויזיה החינוכית

רועי אלבה - אחראי קידום היצירה, איגוד הבמאים והבמאיות, התסריטאים והתסריטאיות

איתמר אביטן - מנכ"ל, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

משה רונן - ארגון העיתונאים

זהר שטלריד - רופאה, אזרחית

יעל ויסוצקי - אמא לילדים הצופים בחינוכית

קרן לבנון - אזרחית

עמית לבנון - הבן של קרן לבנון

אתי בנדלר
ענבר הרשקוביץ
גיא לוי (מתמחה)

אתי בן יוסף

אירית שלהבת


הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) התשע"ח-2018 (מ/1237) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדה הכלכלה בעניין הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, שמטרתה היא ביטול הפיצול.

סדר הישיבה, ברשותך, גברתי היועצת המשפטית, רציתי שיהיה סדר הפוך. אסביר מדוע. חשבתי שנתחיל בהקראת הצעת החוק, נסביר באופן קצר וקולע את מהות הצעת החוק, כי היא לא כל כך מסובכת, כפי שהיא הונחה על שולחננו, ומשם ננסה לצלול לסוגיות נוספות.

למה אני רוצה להקריא את הצעת החוק? מרגע שהצעת החוק תוקרא ותוסבר יהיה ניתן להצביע עליה, ומרגע שניתן יהיה להצביע עליה אוכל לעשות את זה, לא לפני השעה 15:15 כמובן כפי שסוכם עם חברותינו באופוזיציה – מאחר ויש ישיבות סיעה אז התחייבתי שההצבעות לא יהיו לפני השעה 15:15 – והצעת החוק תהיה מוכנה להצבעה.

לפני שנצלול לסוגיות, אשמח שגברתי תסביר את הצעת החוק ומישהו יוכל לקרוא אותה, כדי שהיא תהיה מוכנה להצבעה. ואז נוכל לצלול לסוגיות הנוספות.

יש לי רק שאלה נוספת. אני רוצה לדעת, פרט לסעיף של ביטול הפיצול, האם בכוונת אדוני לנסות להוסיף עניינים נוספים מעבר למשפט הזה?

התשובה היא כן.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית. כמקובל, כאשר הממשלה מציעה הצעת חוק נציגיה הם שמסבירים את הצעת החוק.

אם תיטען טענת "נושא חדש" אני אשב באותו כיסא, יעלה דיון על טענת "נושא חדש" ואצביע עליה.

לא, אדוני. אדוני יצטרך להוציא סדר יום ולהמתין חצי שעה לפחות.

נעשה את זה באופן מסודר.

לכן אני מציעה שהממשלה שהציעה היא שתסביר את הצעת החוק. הם אלה שצריכים להסביר.

אני מנכ"ל משרד התקשורת, מזה כחודשיים בתפקידי.

נאחל לו בהצלחה.

תודה רבה.

העלינו את הצעת החוק מכיוון שהייתה סכנה גדולה מאוד שהתאגיד, שחבר ב-EBU וכתוצאה מכך מחויב שתהיה לו גם מערכת חדשות וגם מערכת תוכן, הפיצול יגרום למצב שבעקבותיו הוא לא יהיה חבר ב-EBU ובשל כך האירוויזיון לא יתארח בתוך מדינת ישראל. לכן, אל מול הסכנה הזו, ערך ראש הממשלה מספר דיונים, מכיוון שהסכנה הזאת כרגע תסכן את האירוויזיון בישראל, ולכן קיבל החלטה, שתעלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, בסוגיה של ביטול הפיצול בצורה גורפת.

אנחנו סבורים שנכון כרגע להעלות את זה כהצעת חוק, להסיר את העננה הזו על קיום האירוויזיון בישראל ולהתמקד בהצלחת האירוויזיון.

תודה.

אתם מכירים את ההצעות הנוספות שיושב-ראש הוועדה מתכוון להביא?

אנחנו לא מכירים. באנו לדיון הזה.

אני היועצת המשפטית של משרד התקשורת. אם אפשר להוסיף הערה לפני ההקראה. תיכף נקרא את ההצעה. למעשה מה שמוצע בפניכם הוא לבטל את כל אותם סעיפים בתיקון 8 שעניינם הפיצול ולהותיר על כנם את הסעיפים שאינם נוגעים לפיצול של תאגיד השידור מתאגיד החדשות. היו תוספות שנכנסו בתוך החוק בזמנו בתיקון 8, שהיו אגב הפיצול אבל לא נגעו רק לפיצול. את הסעיפים האלה – אחרי ההקראה אנחנו נסביר – אנחנו משאירים.

יש למישהו הערות לנושא?

הערות כלליות.

לא להיכנס לדברים אחרים. כרגע אנחנו מדברים רק על ביטול הפיצול.

יש לי בעיה טכנית שנראה אם תצליחו לפתור בהמשך, לגבי הצמדה של הצעת החוק שלי, אם זה יתאפשר.

אמרתי לך שאעשה כל שביכולתי.

אם בסוף זה לא יצליח, אז לא יצליח, אבל אני יודע שהבעיה היא טכנית לחלוטין. ננסה להתייעץ אחר כך אם זה בכלל מתאפשר.

אעשה כל שביכולתי בכובעי כיושב-ראש ועדת הכנסת.

תודה.

מישהו רוצה לומר משהו בעניין הזה?

אני מארגון העיתונאים. תאגיד השידור הישראלי קם רק לפני שנים מעטות. החוק נחקק בשנת 2014 ומאז תוקן כבר שמונה פעמים. זה התיקון התשיעי שמוצע לחוק הזה. אנחנו חוששים שיש כאן התערבות יותר מדי בוטה של הדרג הפוליטי בתאגיד שאמור להיות ציבורי ולא ממשלתי, תאגיד שלא צריך להיות נשלט בתכיפות כזאת על ידי המחוקק.

אנחנו מבטלים את הפיצול. בעצם אנחנו עושים פעולה הפוכה.

אנחנו מברכים על ביטול הפיצול.

אה, אתם מברכים על ההחלטה. עכשיו בא לי לסגת ממנה. ברגע שאתם תומכים אני רוצה לסגת...

אנחנו מברכים על הביטול אבל לא בגלל העילה של האירוויזיון אלא מכיוון שהוא היה מיותר מלכתחילה.

אפשר להקריא את הצעת החוק.

אני ממשרד התקשורת. אני מתחילה להקריא.

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018

סעיף 1 – ביטול סעיף 1

"בחוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 1 – בטל."

כפי שדנה נויפלד אמרה, בחוק העיקרי, החוק שאותו אנחנו מתקנים בתיקון מספר 8, סעיף 1 שאותו אנחנו מבטלים קבע כל מיני הגדרות שהיו רלוונטיות לתיקון דאז. בגלל שאנחנו מציעים לבטל את כל מה שקשור לפיצול הוא צריך להיות מבוטל.

סעיף 2 – תיקון סעיף 2

"בסעיף 2 לחוק העיקרי, במקום "שהעביר לו תאגיד החדשות לפי סעיף 82(ב); כמו כן יספק תאגיד השידור הישראלי תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום" יבוא "ובכלל זה"."

זה תיקון לסעיף תפקידי התאגיד. חלק מן התיקון הזה לא רלוונטי לפיצול ולכן אנחנו מותירים אותו.

סעיף 3 – ביטול סעיפים 3 עד 7

"סעיפים 3 עד 7 לחוק העיקרי – בטלים."

אלו סעיפים שנוגעים לפיצול ולכן הם בטלים.

סעיף 4 – תיקון סעיף 8

"בסעיף 8 לחוק העיקרי –

(1) פסקאות (1) עד (3) – יימחקו;"

אלו פסקאות שנוגעות לפיצול ועל כן אנחנו מציעים למחוק אותן.

"(2) בפסקה (4) –

(א) בסעיף קטן (ג1) המובא בה –

(1) במקום הרישה יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), תאגיד השידור הישראלי ישדר תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום במסגרת שידורי "קול ישראל" ברשתות שידור נפרדות בין השאר במקרים אלה:";"

זה היה תוספת במסגרת תיקון מספר 6 לחוק השידור הציבורי הישראלי. התוספת הזאת לא נגעה לפיצול ועל כן היא נותרת על כנה. עשינו רק תיקון טכני שמוחק את ההתייחסויות שנגעו לפיצול.

"(2) פסקה (1) – תימחק;"

היא נוגעת לפיצול ועל כן מוצע למחוק אותה.

"(ב) בסעיף קטן (ג2) המובא בה, הרישה עד המילים "שהפיק תאגיד השידור הישראלי" – תימחק."

גם כאן זה בעצם תיקון שצריך להישאר כי הוא לא נוגע במישרין לפיצול ועל כן הוא נשאר.

אני מבקש לחדד, שלא ייכתב בטעות שהתאגיד יימחק... שלא יתבלבלו בסעיף, כי מילה אחת יכולה לשנות את כל מהות החוק.

נכתב: "הרישה עד המילים".


סעיף 5 – ביטול סעיפים 9 עד 22

"סעיפים 9 עד 22 לחוק העיקרי – בטלים."

אלו סעיפים שנוגעים לפיצול ועל כן מוצע לבטל אותם.

סעיף 6 – תיקון סעיף 24

"בסעיף 24 לחוק העיקרי –

(1) במקום כותבת השוליים יבוא "הוספת סעיף 98א";

(2) סימן ג' המובא בו – בטל, למעט סעיף 98יא, והסעיף האמור יסומן "98א"."

כאן יש תוספת בעקבות שיחתנו עם היועצת המשפטית של הוועדה. שכחנו להוריד התייחסות קטנה לתאגיד החדשות שהייתה צריכה להימחק ולא נמחקה. לכן בסוף של אותה פסקה אני רוצה להוסיף:

"הסעיף האמור יסומן "98א" ובו בסעיף קטן (ב) המילים "או תאגיד החדשות" – יימחקו."

סעיף 7 – ביטול סעיפים 25 עד 37

"סעיפים 25 עד 37 לחוק העיקרי – בטלים."

אלו סעיפים שנוגעים לפיצול ולכן הוצע לבטל אותם.

הוועדה הזאת ידועה בשמה: "ועדת ביטול הפיצול".

חכי רגע, אולי בסוף זו תהיה ועדה אחרת, תיכף נראה.

יש חברי כנסת שרוצים להתייחס ספציפית לנושא הזה לפני שאנחנו עוברים לנושאים נוספים?

מנקודת המבט שלי, אפשר להצביע. חבל על הזמן. על ביטול הפיצול אפשר להצביע.

עכשיו נדבר על סוגיות אחרות שרציתי להעלות במסגרת הצעת החוק הזאת, כי זו הזדמנות, מה שנקרא "עת רצון" להעלות נושאים שהם חשובים בעיניי.

נושא אחד הוא סגירת הטלוויזיה החינוכית, שהוא משהו מאוד מאוד מאוד מאוד לא מובן מבחינתי. הכמיהה של הממשלה לסגור את הטלוויזיה החינוכית בלי לייצר אפילו הזדמנות לטלוויזיה הזאת להמשיך לחיות ולפרוח ולשגשג היא דבר שאני באופן אישי לא מצליח לקבל אותו. הגשתי גם הצעת חוק בנושא, שנדחתה בינתיים בוועדת השרים לענייני חקיקה ולא הצביעו עליה. עכשיו יש הזדמנות לראות איך אנחנו מתקנים את העוול הזה. זה סוגיה אחת.

סוגיה שנייה היא סוגיית שידורי הספורט בתאגיד. שמעתי וקראתי בכל מיני כתבות של עיתון "דה מרקר" על רצון שלי לטפח אינטרסים של בעלי הון וכדומה. אגיד לכם איזה רצון אני רוצה לטפח: אני רוצה לטפח את הרצון שלנו, החבר'ה מן הפריפריה, שאוהבים לראות כדורגל בסלון ולפצח גרעינים עד שהאישה צורחת בלי הפסקה שכל הגרעינים התפזרו על הספה בגלל שאנחנו רוצים לראות את משחק הכדורגל עם כל החבר'ה. אני אומר את זה כך בציניות. אנחנו אוהבים את זה, אוהבים לראות ספורט במדינת ישראל.

למה התאגיד, שראה איך המונדיאל הפך אותו לערוץ המדובר ביותר במדינה, איך הספורט הפך אותו לערוץ כמעט הנצפה ביותר במדינה, מסרב, או לא משתף פעולה עם הרצון שלי, או של נבחרי ציבור כמוני, שהספורט יהיה חלק מרכזי בתאגיד? אני חייב להדגיש: לא מעניין אותי איזה ספורט. הוצע לי היום – אני לא רוצה לנקוב בשמו, אולי הוא ירצה להגיד – ספורט חדש שנקרא טאקי חופים. אני בעד טאקי חופים. כל ספורט באשר הוא, שיהיה משודר לציבור. הציבור אוהב ספורט. זה מביא רייטינג, זה מביא אחוזי צפייה, אפשר למכור פרסומות, אפשר להרוויח עוד כסף. אפשר לייצר פלטפורמות לפני שידור הספורט ואחרי שידור הספורט, שיצפו בהן מעצם העיקרון שיש תוכנית ספורט בשעה מסוימת.

לא באתי עכשיו ללמד אנשים איך לעשות טלוויזיה אבל אני אומר, גם העניין של הספורט וגם העניין של הטלוויזיה החינוכית – לדעתי אלה סוגיות שאילו תהיה אפשרות לייצר הסכמה פה סביב השולחן היום בזמן הקצר שיש לנו, ויש לנו באמת זמן קצר לעניין הזה, יכול להיות שאנחנו נעשה היסטוריה שכולנו נהיה חתומים עליה, חברי הכנסת, היסטוריה שכולנו נוכל להיות חתומים עליה. השאלה אם יש את הרצון. ועוד שאלה חשובה: האם יש את האומץ הציבורי לעשות את זה. לי באופן אישי יש את האומץ הציבורי. אם לכם, חבריי, יהיה את האומץ הציבורי נוכל להציל היום את הטלוויזיה החינוכית ונוכל גם ליצור מצב שיהיו שידורי ספורט רחבים בתאגיד, שהציבור ייהנה מהם בבית.

תסביר למה אתה מתכוון.

יש לי מחאה על מה שאמרת בעניין הפריפריה. מה, שידורי ספורט זה רק לפריפריה? בסוף אנחנו, שמנסים לקדם פריפריה, מסיגים את הפריפריה לאחור.

- - -

אני מתקן את האמירה שלי. שידורי ספורט בכל מקום בארץ, כולל ביהודה ושומרון.

זה גם לא חשוב.

בתל אביב גם צופים בספורט.

אני חוזר בי. תיקנתי. נו, מה, תמשיכו לרבוץ על דמי? זהו. תיקנתי.

ורק התחלנו את השבוע הזה...

נעבור לעניין הטלוויזיה החינוכית. הבאתי הצעת חוק. שאלתי את התאגיד – הם יכולים לאשר או להכחיש, הם יושבים פה בחדר – בעניין הטלוויזיה החינוכית: מה אכפת לכם? אמרו לי: אתה יודע מה, קח, תעשה מה שאתה רוצה. אתם רוצים לעשות טלוויזיה חינוכית – תעשו טלוויזיה חינוכית. לנו אין שום התנגדות. אמרתי: נפלא.

אז מה הבעיה? אם ניקח את הטלוויזיה החינוכית, נפריד אותה מן התאגיד, וניקח את התקציב שאמור להיות מופנה להפעלת הטלוויזיה החינוכית במסגרת התאגיד, וניקח עוד קצת כסף ממשלתי שנמצא היום במשרד החינוך, אפשר לקחת את הטלוויזיה החינוכית, לצמצם משמעותית את ההוצאות בה בסכום משמעותי כדי שהם יהיו גוף יותר "רזה", אין על כך בכלל מחלוקת. נפסיק גם בתאגיד את שידורי האקטואליה. אנחנו רוצים שהיא תדבר לילדים, לחבר'ה צעירים.

אתה מתכוון להפסיק בטלוויזיה החינוכית את שידורי האקטואליה. בתאגיד אנחנו לא רוצים להפסיק את שידורי האקטואליה.

סליחה, התבלבלתי. את התאגיד אנחנו רוצים להפסיק בכלל...

נראה לי שהכול פה פרוידיאני לחלוטין.

אני מדבר על הטלוויזיה החינוכית. בסופו של דבר הטלוויזיה החינוכית תוכל לייצר פלטפורמה טובה לילדים, שהיא לא משהו שיש כל כך בנמצא. יש הרבה אוכלוסיות שלא יכולות לראות ערוצי ילדים אחרים, הן רוצות לראות דווקא את הטלוויזיה החינוכית, נוח להן לראות דווקא את הטלוויזיה החינוכית. מה הסיפור? אני לא מבין את ההתנגדות.

אני רוצה לשמוע את דעתם של חברי הכנסת, אני רוצה לשמוע גם את אנשי הטלוויזיה החינוכית, ואם אפשר בקצרה כי יש הרבה דוברים, ואת משרדי הממשלה, משרד התקשורת ומשרד האוצר, שיסבירו מה רע ברעיון הזה, שהטלוויזיה החינוכית תהיה בחיים כגוף נפרד, עם תקציב "רזה" יותר, שגם לא עולה לכם כסף.

אני רוצה להתייחס באופן ענייני ובקצרה. אני חושבת שאנחנו מיצינו את הדיון, לפחות לתחושתי, חברי הכנסת התבטאו בחודשים האחרונים באופן בלתי פוסק בנושא הטלוויזיה החינוכית. אנחנו בתחושה שהיה נכון להמשיך את הטלוויזיה החינוכית כפי שהיא, תוך פעולות הצמצום שאורנה שמחון פועלת לטובתן. אגב, להזכירך, גם סביב חקיקת חוק התאגיד הערנו על העניין הזה, היינו מוטרדים מן העניין הזה, אבל באותה נקודת זמן היה חשוב לנו מאוד לוודא שהתאגיד אכן יקום ויעמוד על רגליו. אני חושבת שהדיון היום נכון כי התאגיד עומד על רגליו, אני חושבת שמהרבה בחינות הוא מוכיח את עצמו. אני מברכת אתכם, אלדד קובלנץ, על לוח השידורים החדש. זה מעניין, זה חשוב.

אני חושבת שבאמת הטלוויזיה החינוכית היא מקור לתכנים מאוד מאוד טובים וראויים. אני חושבת שאתה צריך להגיד לנו איפה בכלל ההתנגדות בממשלה, כי אתה יודע שמבחינת האופוזיציה קיבלת- - -

גם בקואליציה. תיכף שולי מועלם רפאלי תדבר ותשמעי שזה לא רק אופוזיציה.

ומרב מיכאלי. אני מדברת ברמת הממשלה. מבחינתנו, מנקודת מבטנו כל פעולה בעניין הזה מבורכת ואנחנו נתמוך בה. אנחנו עושים הרבה פעולות להראות את זה. אם תגיד לנו מה הבעיה, מה סלע המחלוקת בממשלה נכון להיום, נעשה כל שניתן כדי לשנות את זה.

תיכף נשמע. חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

אני מניחה פה את הידוע. אם באנו לשולחן הזה בלי שהבאנו פתרון, אתה ואני וינון אזולאי – אין לי דרישה מחברי האופוזיציה כי שאלת הטלוויזיה החינוכית, לצערי, לא התקדמה בגלל חוסר הסכמה בממשלה.

אבל הכנסת היא מקום שלא בהכרח צריך להיות מוכתב על ידי הממשלה.

כידוע, אדוני, כבר עשינו דברים שהממשלה לא הסכימה אליהם, אך בשבוע שעבר חבר הכנסת כבל ואני, ברפורמת החשמל הגדולה מאוד קידמנו את הרפורמה ולא קידמנו דברים בעייתיים.

אתם רוצים לנסח סעיף?

אבל השאלה האם אנחנו פה על המנדט הזה. לא שאלת המהות על המנדט הזה אלא האם ננסח פה סעיף ונתקדם אתו- - -

ואז יצטרכו להחליט האם מבטלים את הפיצול ביחד עם הטלוויזיה החינוכית או לא מבטלים את הפיצול ביחד עם הטלוויזיה החינוכית.

לא. עניין הפיצול היום הוא עקרוני.

זאת השאלה.

אתם לא יכולים להפריד בין הדברים. זו ההזדמנות.

בזמנו גם חברי הכנסת מן הקואליציה הרי התנגדו לפיצול. בזמנו בקול סערת הוועדה המשותפת בעניין התאגיד התנגדנו, כולל אני, חברי כנסת מן הקואליציה התנגדו לפיצול. הרי זה חצה פה את הכול. עכשיו באים לתקן משהו. לא נימנע מן התיקון הזה כי יש משהו אחר שאולי אנחנו כורכים אותו. הפיצול צריך להתבטל. על זה אין שאלה. כל מי שחשב כך, חשב כך חודשים רבים אחורה והצטער כאשר הוא נאלץ להצביע נגד עמדתו בגלל החברות בקואליציה, ואני מקבלת את זה. כל מי שנוכח פה מתוך משרדי הממשלה ומתוך התאגיד וגם מגופים אחרים זוכר שהיינו פה שעות רבות, כולל היועצת המשפטית שהייתה אז היועצת המשפטית גם של הוועדה בראשות חבר הכנסת ביטן. אני מציעה לא לכרוך האחד בשני אלא לנסות בקואליציה ובממשלה להביא את ההסכמה.

זה לא יקרה. זה עכשיו או לעולם לא.

אז אני אתך.

את אתי? טוב לדעת. זה חשוב. אם לא היית אתי לא הייתי מוכן ללכת למהלך כזה. אגיד לך למה – אני חושב שזה מהלך שהממשלה צריכה לעכל אותו ולאכול אותו, גם אם קשה לה לאכול אותו. אנחנו רוצים את הטלוויזיה החינוכית בחיים כגוף עצמאי, גוף "רזה" יותר, מצומצם יותר, שלא עוסק בתוכניות אקטואליה אלא בתוכניות ילדים. אנחנו רוצים לדאוג לילדים שרוצים לראות תכנים שנוח להם לראות אותם, והטלוויזיה החינוכית היא הפלטפורמה.

אני רוצה לומר כמה דברים גם מן המקום שבו אני נמצא. אני לא אתנגד לטלוויזיה החינוכית. אני רק אומר: אל תעמיד אותנו, חברי הכנסת שהגיעו לכאן במקרה או שלא במקרה, בסיטואציה שעלולה להיות מביכה. אגיד לך למה. כי לא כולם ידעו על העניין הזה. נימצא במצב ששר האוצר, שאני יודע שמתנגד לטלוויזיה החינוכית – אני אומר את זה עכשיו כדי שלא נעמיד את עצמנו- - -

נו, אז מה אם הוא מתנגד?

תן לי, אני אומר את זה לך עכשיו בצורה מסודרת, כי אני יודע מה יהיה בסוף – תהיה רביזיה. לא אכפת לי שתהיה מהומת אלוהים בקואליציה, זה לא ענייני.

אבל אתה צריך להבין שאין עוד הזדמנות אחרת. אתה מבין את זה? כל הצעות החוק על הטלוויזיה החינוכית נפלו, דחו אותן אחת אחר השנייה. הממשלה נחושה. היום יש לך אפשרות לנצל את המומנטום הזה ולעשות את השינוי. זו הזדמנות אחרונה חביבה.

נמצאים כאן חלק מעובדי הטלוויזיה החינוכית והנציגים שלהם. אני אתמוך, אם לא תהיה ברירה אני אתמוך, אבל זה להיאחז בגבבה. במקרה אנחנו כאן. הממשלה תעמוד על רגליה האחוריות.

או שכן או שלא.

בסדר. תן לי להגיד את הדברים.

כאשר הבאתי את הצעת החוק שלי לוועדת השרים הם אפילו לא קראו אותה. התייחסתי אל כל מה שהממשלה אמרה כטענות נגד הטלוויזיה החינוכית, את כל הטענות שלהם כלפי הטלוויזיה החינוכית ביטלתי בהצעת החוק. הם דיברו על תקציב מופקע – צמצמתי אותו בצורה משמעותית; הם דיברו על התעסקות בתוכניות שלא קשורות לילדים – ביטלתי גם את האפשרות הזאת. אבל זה עדיין לא עזר לממשלה לתמוך.

מיקי זוהר, תקשיב, כדי שלא תפריע לי אגיד: אני אתמוך. זה קודם כול. אני לא נכנס לשאלה האם זה נושא חדש וכולי, לא אכנס לזה, לא אני, לא במקרה הזה. רק אני אומר לכולנו כאן, כדי שלא נמצא את עצמנו אחר כך במצב לא נעים. אני רוצה שהדברים יונחו גם בפניכם.

נקודה נוספת שאני רוצה לומר, שלא ייווצר מצב – הנה, גם את זה אני אומר – שהחיבור הזה יגרום לעוד עיכוב בהליך של אישור ביטול הפיצול.

זה תלוי בנו.

לגבי הספורט – אני באופן עקרוני לא מתנגד שתהיה פינת ספורט בתאגיד. זה מסוג הדברים שיש להם מקום. מכיוון שמדובר פה בעולם תוכן אחר, אני רוצה לשמוע את עמדת התאגיד.

תיכף נשמע אותם.

אני רוצה לראות הצעה, על איזה בסיס. האם אנחנו כופים עליהם בחקיקה להשתתף בכל מכרז ו"ראס בן אמו" לקנות את המשחק המרכזי?

התשובה היא לא.

בניגוד לשאלת הטלוויזיה החינוכית, שסביב השולחן הזה תהיה הסכמה, על שאלת שידורי הספורט – אני מציעה לא לכרוך את שלוש החקיקות האלה ביחד.

למה זה צריך להיות בהתניה לחוק הפיצול?

זו ההזדמנות.

חייבים להצביע על זה היום, להעביר את זה עוד במושב הזה.

אני והשר איוב קרא נכון לרגע זה לא מסכימים בנושא הזה, אין בינינו הסכמות. אין לי הסכמות עם שר התקשורת, מה לעשות.

אני חברת אופוזיציה ואני חושבת שחשוב להעביר את זה.

אז לא הולכים להצביע היום על הפיצול?

אני לא יודע.

אני רוצה להציע לך הצעה: אל תביא את הספורט, בוודאות. אני אומר לך את זה. אם תובא הצעה על ידי משרד התקשורת והתאגיד לתיקון כדי שיתאפשר להם להביא שידורי ספורט, אני לא אומר שאני אתנגד. אני רק רוצה לראות איזו הצעה מוגשת ובמה מדובר. לא ראינו דבר כזה.

בואו נשמע את התאגיד. אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד, התייחסותך. הצעת החוק ברורה, דיברנו עליה. אנא התייחסותך לשתי הסוגיות: הטלוויזיה החינוכית ושידורי ספורט בתאגיד.

בסדר גמור. נתחיל בשידורי הספורט. לתאגיד אין שום התנגדות עקרונית לשדר שידורי ספורט.

גם היום הוא יכול לעשות את זה.

אבל לאור העובדה שהתקציב הוא סופי, הכפייה על התאגיד לשדר יותר שידורי ספורט תבוא או על חשבון יצירה- - -

שאלת ביניים: ואם נביא כסף לתאגיד?

אין לנו התנגדות.

זה מנוף לרייטינג.

הוא אמר: שזה לא יהיה על חשבון הפקות המקור.

חבר הכנסת מיקי זוהר אומר: אם נביא כסף לתאגיד וזה לא יבוא על חשבון הפקות מקור ושידורים ישראלים- - -

ולא על חשבון העסקת עובדים, אז אנחנו אומרים: בשמחה.

מה באשר לטלוויזיה החינוכית?

תאגיד השידור יקבל כל החלטה שהכנסת תקבל לגבי הטלוויזיה החינוכית.

מצוין.

דרך אגב, זאת הייתה עמדתו תמיד.

זאת הייתה עמדתו גם בדיונים בוועדה המשותפת בראשות חבר הכנסת ביטן.

מי רוצה לדבר?

שלום לכולם. אני נציגת הציבור. זו הפעם הראשונה שאני מדברת כאן. עד עכשיו ליוויתי את הבת שלי נעמה, בת 10, שדיברה פה כבר שלוש פעמים וניסתה להציל את הטלוויזיה החינוכית, ואני הצטרפתי אליה. היא רצתה מאוד לבוא לכאן היום ואני מייצגת אותה עכשיו, ועוד מאות אלפי ילדים והורים ומחנכים שילדי ישראל יקרים ללבם והחינוך יקר ללבם.

אני רואה את שר האוצר ושר החינוך מצייצים בטוויטר על צעירים ישראלים שפורצים דרך, שמגיעים ליחידות מובחרות בצבא, שמצטיינים בלימודים, שמקימים סטארטאפים ומשנים את העולם. אלה ילדים שגדלו על התכנים של הטלוויזיה החינוכית הישראלית. הם כבשו פסגות כי הם למדו לחשוב ולמדו להיות האחד בשביל האחר ולקבל את השונה מהם, ולמדו לשאול שאלות, שניצתה בהם הסקרנות והאהבה ללמידה. כל אלה חקוקים במורשת של הטלוויזיה החינוכית.

נכון, יש המון ערוצי ילדים בתשלום, שהתכנים שלהם רחוקים מן האיכות של תוכניות הטלוויזיה החינוכית. נכון שהיום בעידן הדיגיטלי הכול פתוח, אבל דווקא בגלל שהכול פתוח אסור לנו לשלוח את הילדים שלנו לג'ונגל של האינטרנט או הערוצים המסחריים. דווקא בגלל שהם חשופים לכל כך הרבה אלימות ורדידות מחשבתית ושפתית אנחנו חייבים לתת להם עוגן רגשי ומחשבתי בטלוויזיה הציבורית. מחקרים מראים את התרומה של תכנים חינוכיים בטלוויזיה להתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים. זה הערוץ היחיד שמטפל בתבונה וברגישות ובגובה העיניים בנושאים שהם דיני נפשות, כמו אובדנות בקרב מתבגרים, עישון, הפרעות אכילה. השיח הזה קורה רק בטלוויזיה החינוכית ולא בשום מקום אחר.

אסיים עם דבריו של עיתונאי אמריקאי ידוע, אד מורו: "המכשיר הזה, הטלוויזיה, יכול ללמד, יכול להאיר עיניים, כן, אפילו לעורר השראה, אבל הוא יכול לעשות זאת רק אם בני אדם נחושים להשתמש בו למטרות האלה. אחרת זה רק חוטים ואורות בקופסה. אנו נמצאים בקרב גדול ואולי מכריע נגד בורות, אי סבלנות ואדישות והטלוויזיה יכולה להיות נשק יעיל בקרב הזה."

חלפו מאז שישים שנים והיום יותר מתמיד ברור תפקידה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית בחיים שלנו, להציל אותנו מן הבורות, מחוסר הסבלנות והסובלנות ומן האדישות. יש כאן טעות של פקידי משרד האוצר, שהעדיפו לא להתעסק עם החוק הזה, ולא בגלל הכסף, כי לא היה חסר שקל, ואתם יודעים את זה. עכשיו פותחים את חוק התאגיד וזאת הדקה התשעים לעצור ולהציל. זה בידיים שלכם. אתם צפויים לבטל פה סעיפים בחוק כדי לקיים את האירוויזיון. כאן אני מייצגת ציבור עצום שמבקש לבטל את הסעיפים באותו חוק שקובעים את הפסקת שידורי הטלוויזיה החינוכית ופעילותה בעוד פחות משלושים ימים. אני מפצירה בכם להחזיר את המצב החוקי של הטלוויזיה החינוכית להיות כפי שהיה לפני חקיקת חוק השידור הציבורי. תנו לה להמשיך ולתרום לחינוך של ילדים ומבוגרים בישראל כיחידה עצמאית במשרד החינוך. תודה רבה.

אני מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה. אני חייב להגיד באמת כל הכבוד על הניסיון להציל את הטלוויזיה החינוכית. זה מעורר השראה. לאות סולידריות נגיד שזה באמת דבר חשוב, כאשר כל פעם מנסים לסגור פה דברים טובים. אז כל הכבוד, זה דבר ראשון.

לנושא הספורט, קראתי בעיתונות, אני לא יודע אם זה נכון, שבהצעה שלך היה סוג של פגיעה בהפקות מקומיות. אני שמח שזה יהיה כסף מעבר להפקות המקומיות.

עוד לא הוחלט. רק שאלנו.

רק אשים את זה על השולחן. כל עוד לא תהיה פגיעה בהפקות המקומיות אנחנו בהחלט נהיה בעד, בתוספת תקציבית לתאגיד.

תודה. מישהו נוסף? מן הממשלה, כן. מה יש לכם לומר?

אני ממשרד האוצר. קודם כול, אני רוצה להעמיד פה תיקון לטעות שמשום מה השתרשה. הטלוויזיה החינוכית לא נסגרת. אין לנו שום כוונה לפגוע באינטרסים של הילדים. יש כוונה להמשיך בשידורים חינוכיים ציבוריים לטובת הילדים והנוער.

היום עם סגירת הטלוויזיה החינוכית במתכונתה הנוכחית, בהמשך להמלצות ועדת לנדס, כל הרעיון היה ליצור מערך שידורים ציבורי אחיד ומאוחד, וגם להביא לחיסכון תקציבי משמעותי. אין שום דרך להחזיק שני מערכי שידור נפרדים.

חבר הכנסת זוהר, אני חושבת שרעיה עדני אומרת דברים שחשוב שתקשיב להם.

אין שום דרך להחזיק שני מערכי שידור בלי לבזבז כספים מיותרים, אין שום דרך לעשות את זה.

יותר מזה, נכון שיהיה גוף אחד שיתכלל את כל השידורים הציבוריים ואת כל האינטרסים הציבוריים, שיהיה מנותק ממשרדי הממשלה. אין שום יתרון יחסי לממשלה בהפקת טלוויזיה.

יותר מזה, אגיד שיש כאן סוגיה קשה וכואבת עם העובדים של הטלוויזיה החינוכית. אנחנו מודעים לה וערים לה וגם יש לנו כל כוונה לפתור אותה. אנחנו נמצאים בדיונים אינטנסיביים מאוד עם ועדי העובדים ועם הייצוג של ההסתדרות.

שאלה לתאגיד: כמה כסף יש בתקציב התאגיד לטובת הפעלת הטלוויזיה החינוכית החל מאוגוסט 2018?

על פי החוק – 40 מיליון שקלים בשנה.

במידה והטלוויזיה החינוכית תמשיך להתקיים, או תהיה כגוף נפרד, האם ה-40 מיליון שקלים האלה רלוונטיים מבחינתכם, או שאתם כמובן מבינים שהם יצטרכו ללכת להחזקת הטלוויזיה החינוכית?

כמובן שלא ניקח כסף על פעילות שאנחנו לא מבצעים.

40 מיליון השקלים שיש לתאגיד הם לא תקציבי תפעול התאגיד אלא הם תקציבים להפקות. מדובר בתקציבים אחרים לגמרי מהתקציבים שהיום מופנים לטלוויזיה החינוכית.

מה היום התקציב של הטלוויזיה החינוכית?

התקציב של הטלוויזיה החינוכית עומד על סדר גודל – הוא משתנה במקצת משנה לשנה – של 150 מיליון שקלים. רוב מוחלט של התקציב הזה מיועד לתפעול, להחזקה של המקום, להחזקה של 184 עובדים.

הם היו מוכנים לרדת בחצי מן ההוצאה. יש כאן נציגים של משרד החינוך? אולי תואילו להגיד לי כמה כסף מוקצה ממשרד החינוך לנושא של הטלוויזיה החינוכית?

למשרד החינוך אין כסף נפרד וייעודי לטלוויזיה החינוכית.

אבל יש לזה תקציב.

אין. זה מתוקצב בצורה נפרדת.

זה לא מתוקצב כך. זה בגלל שהטלוויזיה החינוכית הייתה אמורה להיות יחידת סמך- - -

היא גם אמורה לעבור באוגוסט 2018. הטלוויזיה החינוכית לא תוקצבה בתקציב 2018 של משרד החינוך, זה ברור.

זה לא תוכנן למסגרת- - - ואין כסף בתקציב משרד החינוך לשנת 2019.

בעניין שידורי הספורט אין לכם מעמד?

בוודאי שיש.

אז תסיימי לומר את מה שיש לך להגיד.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

אני יועצת משפטית בלשכה המשפטית במשרד האוצר. מעבר לכל הדברים שרעיה עדני עוררה, יש לנו גם בעיה מבחינת חוק יסודות התקציב, סעיף 40(א), שמדבר על כך שאם אנחנו עכשיו מטילים על משרד החינוך הוצאה נוספת לשנים הבאות אנחנו צריכים למצוא לדבר הזה פעולה מאזנת. הממשלה לא תוכל לתמוך בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית בחוק שלא מצביע על מקור תקציבי לדבר הזה.

אנחנו לפני הקריאה השנייה והשלישית.

אז אני אומרת: ככל שמבקשים- - -

מה זאת אומרת שלא תוכלו לתמוך? כלומר תתנגדו?

החוק אוסר על הממשלה לתמוך בהצעת חוק- - -

זה לא תואם את סעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב.

אז תטענו שזה חוק תקציבי?

לא. זה מצריך פעולה מאזנת. יש עכשיו ניסיון להחזיר את הפעילות הזאת למשרד החינוך ולהגדיל את התקציב של משרד החינוך. נצטרך להגדיל את ההוצאה הממשלתית ונצטרך להוצאה הזאת למצוא פעולה מאזנת. פעולה מאזנת – זה אומר להקטין את ההוצאה הממשלתית בדרך אחרת.

אני חושב שלא. אם יש היום תקציב בתאגיד של 40 מיליון שקל שמיועד לפעילות הזאת, תוכלו להקטין את הפעילות שם ולהעלות את הפעילות פה.

אני רוצה להסביר. התקציב של התאגיד הוא לא חלק מתקציב המדינה ולכן הוספה של הכנסה בעצם היא לא פעולה מאזנת.

אני יושב בוועדת הכספים כמרכז הקואליציה של הוועדה. יש לכם שם כל כך הרבה כסף שאתם יכולים לחסוך, כל כך הרבה כסף מבוזבז שנזרק שם לפח.

בואו נקבל החלטה לגבי פעולה מאזנת שתביא את המקור התקציבי לדבר הזה.

מה לעשות, תתמודדו עם זה. בסדר, מאה אחוז.

נציגי משרדי הממשלה, יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

תאפשר לנו להתייחס לגבי מה שנאמר פה. דיברתם קודם על העובדה שאחרי התיקון הטלוויזיה החינוכית לא תשדר שידורי חדשות ואקטואליה. התיקון הזה כבר נעשה, הוא מופיע כבר היום בחוק.

היועצת המשפטית של הוועדה כבר עדכנה אותי.

היועצת המשפטית של הוועדה, אתי בנדלר, עשתה כל שביכולתה כדי שהדיון הזה יתקיים. הדיון הזה היה ממש בעייתי מבחינת זמנים. היא עסוקה ברפורמת החשמל מפה ועד להודעה חדשה, וממש בתחנונים – אני יכול להגיד?

זה לא היה תחנונים. אין צורך להתחנן לפניי.

זה היה בקשות חוזרות ונשנות – הצלחנו לאתר את השעתיים הללו לדיון החשוב הזה. אני מודה לך, ונשמח להתייחסותך.

אתחיל דווקא במה שרציתי לסיים בו. כידוע, אני באמת עמוסה, זה אנדרסטייטמנט למה שקורה אצלי עכשיו. הבהרתי לך בשיחות אתך ועם היועץ המשפט לכנסת שככל שיהיה מדובר בקבלת הצעת החוק הממשלתית כפי שהיא, נצליח להתמודד עם זה, להכין את זה ולהניח את זה בזמן על שולחן הכנסת. ככל שתבקש להכניס שינויים בהצעת החוק, בלי להביע בכלל עמדה אם הם שינויים חיוביים או שליליים, מצוינים, נפלאים או מה שלא יהיה, באמת בלי להביע עמדה, עצם ההתעסקות בשינויים נוספים – לא אוכל להתעסק עם זה בשל העומס הבלתי רגיל שיש לנו עכשיו לקראת הפגרה והקדימוּת העליונה שנתבקשתי לתת לחוק משק החשמל, שיש שם הרבה מאוד עבודה ואנחנו באמת עוסקים בגיבושי נוסח, להעביר להערות וכיוצא בזה.
על פניה ההצעה שהצעת, אדוני היושב-ראש, מחייבת עיון, מחייבת בדיקה, מחייבת ניסוח. אתה מדבר למשל על טלוויזיה חינוכית שתמשיך לעבוד במשרד החינוך – ומיד אתייחס לזה לחוד – שתהיה "רזה" יותר, עם תקציב מופחת ותתמקד רק בתכנים מסוימים שאתה מדבר עליהם.

תכני ילדים, תכנים חינוכיים.

כל אחד מן הסעיפים האלה מחייב ניסוח, מחייב התייחסות, מחייב לראות איך זה נכנס לחוק עצמו. זה לא דבר ששולפים את הניסוח שלו מן השרוול, סעיף אחד וגמרנו. יכול להיות שיש לזה התייחסות בסעיפים מסוימים או אחרים. זה טעון בדיקה וטעון עבודה. יכול להיות שההצעה מעולה. אני באמת לא מדברת לגופו של עניין אלא על החלק הטכני, שאני כרגע לא ערוכה לבצע את זה.

אני רוצה בכל זאת להזכיר לוועדה מדוע מלכתחילה הוחלט להעביר את הטלוויזיה החינוכית לתאגיד השידור הציבורי. יש בעולם הדמוקרטי בכלל תפיסה שהממשלה לא מחזיקה באמצעי תקשורת והיא לא שולטת על תכנים שמשודרים בטלוויזיה. כאן זה בעצם משרד ממשלתי ששולט על ערוץ תקשורת. לכן היה ברור שמאחדים את כל ערוצי הטלוויזיה הציבורית תחת תאגיד השידור הציבורי ומוציאים את הטלוויזיה החינוכית והופכים אותה לערוץ נפרד במסגרת תאגיד השידור הציבורי. כאן בוודאי ההתעסקות של אותו ערוץ זה תכנים לילדים ולנוער.

זה לא אומר שברגע שהטלוויזיה החינוכית עוברת ממשרד החינוך לתאגיד השידור הציבורי התכנים שלה יהיו פחות איכותיים, פחות מתאימים לילדים ולנוער. זה ערוץ שכולנו מתברכים בו היום ואני מקווה שאם הוא יעבור לתאגיד השידור הציבורי נתברך בו לא פחות גם בהמשך.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, שאלת לגבי תקציבים – שוב, אלה עוד סעיפים שמחייבים התייחסות ובדיקה. אני אומרת לך בכנות, אדוני היושב-ראש, ואמרתי לך את זה מראש, אמרתי לך את זה מספר פעמים בארבע עיניים ובשש עיניים, זו החלטה של הכנסת, אם היא רוצה כרגע את ביטול הפיצול או שהיא רוצה להתעסק אגב זה בנושאים נוספים.

אני עומדת לרשות הכנסת. כפי שאמרתי ליועץ המשפטי לכנסת, וביקשתי ממנו להבהיר את זה, הזמן שלי מוקדש לכם. אתם, הכנסת, מי שקובע מדיניות, תחליטו איך לתעדף את זמני. אם רוצים את הרפורמה במשק החשמל אני לא יכולה היום להיכנס לשינויים מהותיים בהצעת החוק הזאת.

אני ממשרד המשפטים. ההצעה שהוצעה על ידי חבר הכנסת זוהר לגבי הטלוויזיה החינוכית, גם בהמשך לדברים שאמרה עורכת הדין בנדלר, לא ברורה לי עד הסוף. יש כמה חלופות בעניין הזה. יש חלופה אחת, שהיא הצעת החוק הפרטית שהוצעה על ידי חבר הכנסת זוהר, שלגביה עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא העמדה שהבענו בוועדת השרים לענייני חקיקה. עמדתנו הייתה שיש מניעה משפטית. זה היה פירוט מסוים של הצעה מסוימת. כרגע הוצעה כאן וריאציה מסוימת, שאני לא בטוחה שאני מבינה את פרטיה. היא לא זהה, וכפי שעורכת הדין בנדלר אמרה, אני לא בטוחה איך היא תנוסח ואיך היא תתורגם.

יש לי הצעה אחרת עכשיו. אני מציע הארכה לשנה נוספת ביחד עם קיצוץ משמעותי בהוצאה. הווה אומר, במקום "150 מיליון שקלים" יבוא "80 מיליון שקלים" לשנה אחת. זה שנה שהטלוויזיה החינוכית תוכל כבר להתחיל לעשות את ההתאמות ולהיערך לפעילות במסגרת תקציבית של 80 מיליון שקלים ולא 150 מיליון שקלים כפי שהיא מורגלת. בהוראת השעה יובהר שוב שלא יהיה עיסוק בתוכניות אקטואליה, שיעסקו אך ורק בתוכניות לילדים ולנוער.

אין צורך לומר שוב את מה שהחוק אומר בין כה וכה.

כדי שהדברים יהיו ברורים. אנחנו נגיד את זה ונוודא את זה, שיתעסקו בנושאים של חינוך ילדים ונוער.

איך הכנסת תוודא שהם עומדים בהוראות החוק?

זה אתם. אתם הרגולטור.

אנחנו לא הרגולטור.

אז מי הרגולטור?

זה בדיוק אחת הבעיות של יחידה בתוך משרד, שאין.

זה עדיין מעל- - -

אז בואו נגדיר "רגולטור".

השר אילטוב הוא השר הממונה עליהם, לכאורה, אולי.

משרד החינוך הוא לא הרגולטור?

הממשלה היא רגולטור.

מי יְבדל, מי יקבע את התוכן?

חמישים שנים משרד החינוך היה הרגולטור שלהם. מה קרה? פתאום אתם שואלים מי הרגולטור? אין ערוצים שכפופים למשרדים? הרגולטור היה משרד החינוך במשך כל השנים והוא עשה את הפיקוח. טוב או לא טוב – זאת הייתה העובדה.

זו ההצעה.

אנחנו עדיין נמצאים ברף מעל הסכום של הצעת חוק תקציבית.

אז יהיו 51 חברי כנסת שיצביעו בעד.

יש כאן כמה סוגיות. אחת, אני לא מכירה מודל שלממשלה יש רגולטור. כל המודל של ערוץ שנשלט על ידי הממשלה הוא מודל מוזר- -

הוא מודל שבגללו הקמנו את התאגיד.

- -שבגללו יש תאגיד. לכן הסיטואציה לא ברורה לי, מי אמור להיות הרגולטור.

זה לא ערוץ תקשורת רגיל. זה ערוץ חינוכי, זה חינוך של ילדים.

אני גם לא מבין איך היא הגיעה ל-150 מיליון שקל.

מי שאמון כרגע על הטלוויזיה החינוכית הוא משרד החינוך.

ברשותכם, נעשה אתנחתה קצרה מענייני הטלוויזיה החינוכית. אני מבקש לסכם את ענייני שידורי הספורט.

הובהר לי על ידי התאגיד וגם על ידי גורמים מסוימים, שהתאגיד לא יכול לשאת בעלות הזאת. הוא לא מוכן לשלם את הכסף ולהפחית מתוכניות אחרות לטובת תוכניות ספורט. לכן הפתרון מבחינת התאגיד הוא בהבאת תקציב נוסף. כמובן שזה לא עומד כרגע על הפרק, גם אין לי שום סיכום כזה עם משרדי הממשלה, ולכן לא אוכל להעלות את זה בשלב הזה כי לא אוכל לממש את זה, כי משרדי הממשלה, מן הסתם, צריכים להסכים.

דרך אגב, אין מניעה חוקית שהוא יוכל לשדר ספורט. יש מניעה תקציבית.

אנחנו בעד ומחזקים את התאגיד.

זה כבר התקדמות.

אין מניעה להגדיל את נתח הספורט.

הדבר הבא שנעשה הוא לבדוק את האפשרות, ביחד עם שר התקשורת ועם משרדי הממשלה, ללכת למהלך הזה, לעזור לתאגיד להיות יותר דומיננטי, שחקן מרכזי יותר בשידורי הספורט הישראלי. זה דבר שיכול להוסיף הרבה רייטינג והרבה עניין להרבה מאוד אנשים, שאגב אין להם כסף לרכוש את ערוצי הספורט.

אם היית מקשיב להצעת החוק שאני הבאתי ולא היית עושה הכול כדי לנטרל אותה אולי היא הייתה יוצרת פתרון.

איזו הצעת חוק?

זו הצעת חוק שהוגשה במסגרת חוק ההסדרים בשנה שעברה.

הצעת חוק על must sell. היא הייתה אמורה, בין היתר, לייצר תחרות להורדת מחירים. אבל לא משנה.

בעניין שידורי הספורט, עד שלא נצליח להגיע לסיכום עם הממשלה, בשלב זה – זה לא רלוונטי.

אנחנו חוזרים לעניין הטלוויזיה החינוכית.

אני מבקש להעיר הערה, שהפרוטוקול יידע. בשורה התחתונה, צריך לומר ש"פרטנר" בסוף קנו את הזכויות. בעקבות העבודה שלנו בסוף השוק התעשת.

השוק נבהל והתעשת.

יכול להיות שעזרנו.

חד-משמעית כן.

השאלה אם הוא לא יחזור לסורו.

את צודקת. זאת הבעיה.

ואיך הם מעבירים לאחרים.

אגב, חלק מן הבעיה היא מחירי הזכויות של הליגות. לא הכול זה השוק הישראלי.

רעיה עדני, את רוצה לחזור שוב על הטענה שלך שמדובר בהצעת חוק תקציבית אם המעבר של הטלוויזיה החינוכית לתאגיד השידור יידחה בשנה?

ובנוסף שסכום ההוצאה יקוצץ ב-50%.

התקציב שלו לא מעוגן בחקיקה אז אני לא יכולה כרגע לעגן את זה בחקיקה.

התקציב של הטלוויזיה החינוכית הוא בחוק התקציב השנתי והוא לא נמצא בחקיקה אחרת, ככל שאני מכירה.

הוא קיים או לא קיים?

אין תקציב. אין סעיף כזה.

יש 40 מיליון שקל לטלוויזיה החינוכית בתוך התאגיד. תסבירי לאנשים פשוטים.

התקציב של התאגיד הוא לא חלק מתקציב המדינה. מדובר בתקציב נפרד לתקציב המדינה, שנמצא בצד ההכנסה. לכן כל העברה של התקציב מהצד של ההכנסה לצד ההוצאה מחייבת פעולה מאזנת בצד ההוצאה. בכל מקרה, אני אומרת לכם כמי שדואגים- - -

רק רגע, אני רוצה להבין טכנית: האם התאגיד קיבל כבר את הסכום המסוים הזה?

הוא לא מקבל את זה. זה חלק מן החוק שלו. האופן שבו הוא מקבל את התקציבים הוא דרך הכנסות המדינה והוא לא חלק מתקציב הממשלה.

אני מבין, אבל כשהם ייסגרו אז התאגיד יקבל את התקציב?

שואל נחמן שי: מתי התאגיד יקבל את 40 מיליון השקלים של הטלוויזיה החינוכית?

ב-15- - -

לו יצויר שהטלוויזיה החינוכית לא עוברת לתאגיד, איפה נשארים 40 מיליון השקלים האלה?

בקופת המדינה.

אני מבקש לשאול כמה שאלות. כרגע מוציאים על הטלוויזיה החינוכית 150 מיליון שקל בשנה. מאיפה הכסף יוצא עכשיו?

הכסף נמצא בתקציב משרד החינוך.

איפה הסכום הזה של 150 מיליון שקל?

אנחנו מדברים על שנת 2018. בתקציב משרד החינוך יש 150 מיליון שקל?

לא. יש 90 מיליון שקל.

הוא תוקצב באופן יחסי לחלק מן השנה.

בשנת 2019 אין תקציב. אם נקבל כאן החלטה לתת ארכה של שנה, הווה אומר שבשנת 2019 יש חוסר תקציבי במשרד החינוך לטובת הטלוויזיה החינוכית.

חצי מ-2018.

לא חצי. נותרה עוד רבע שנה.

בשנת 2019 בין כה וכה – יאשר לי טל גן-צבי – יש סכום של 50 מיליון שקל במשרד החינוך לטובת העניין הזה, הסכום קיים.

אני לא מכירה את זה.

איפה טל גן-צבי ממשרד החינוך? יש תקציב במשרד החינוך שמופנה לטלוויזיה החינוכית.

יש תקציב בתאגיד של 40 מיליון שקל.

בנוסף לזה יש גם 40 מיליון שקל בתאגיד.

אסביר. יש תקציב להפקות. אין כלל וכלל תקציב תפעול לטלוויזיה החינוכית.

לא משנה. ניקח את 40 מיליון השקלים הללו ונסיט אותם לטובת הטלוויזיה החינוכית בשנת 2019.

מי שדואג באמת לְמה שהילדים והצופים יראו על גבי המסכים לא יכול לקחת תקציב שמיועד להפקות של תוכניות ולשלם בו משכורות לעובדי חשבות ומזכירות, לשכר דירה, להוצאות שוטפות. אני לא מבינה את ההצעה על הבסיס הזה.

יש 50 מיליון שקל שמועברים ממשרד החינוך לטלוויזיה החינוכית, ובנוסף יש 40 מיליון שקל בתאגיד לטובת הטלוויזיה החינוכית. אני רוצה לקחת את שני הסכומים הללו, לשים אותם בשנת 2019 ולאפשר לטלוויזיה החינוכית לחיות עוד שנה. הם כמובן יצטרכו להתאים את עצמם תקציבית לעניין הזה.

תוקצבו רק 50 מיליון שקל בשנה.

הם יקצצו ל-90 מיליון שקל.

בשנת 2018 הם תוקצבו עד אמצע השנה.

הם ירדו בשנת 2019 ל-90 מיליון שקל, בסדר, הם יקצצו את התקציב.

הציגה גברת אורנה שמחון, מנהלת המחוז, תוכנית להתייעלות. היא דיברה על הסכומים. היא הציגה תוכנית מאוד מסודרת ומאורגנת. שואל חבר הכנסת מיקי זוהר שאלה לגיטימית: האם יכולה להיות מציאות שבה אנחנו נותנים להם שנה נוספת, שבה היא מנסה ליישם את התוכנית הזאת, בלי כסף מעבר למה שממילא יש, 50 מיליון השקלים שיש במשרד החינוך, ו-40 מיליון השקלים שיעברו, במקום לתאגיד, למשרד החינוך? אדוני, אני מניחה שברור פה לכולם שהכסף הזה צריך כולו להגיע לטובת פעילות הטלוויזיה החינוכית.

לטובת הפקות.

פעילות הטלוויזיה החינוכית והפקות – זה לא אותו דבר. פעילות הטלוויזיה החינוכית – יש 184 עובדים שצריך לשלם להם משכורת. זה עולה הרבה מאוד כסף.

מישהו שם יצטרך לעשות סדר, לעשות תוכנית לפרישה מסודרת ולצמצם דברים כדי שההוצאה תרד ל-90 מיליון שקל. פשוט.

גברת אורנה שמחון הציגה גם בפניי את התוכנית שלה.

קובעים כעובדה שיש 90 מיליון שקל.

התוכנית שלה תלויה בהרבה מאוד הסכמות ובתוספות תקציביות שאין להן מקור. אני לא מכירה שהתוכנית הזאת מחזיקה מים.

אם הם יורידו את האקטואליה הם יתייעלו יפה מאוד.

אני מניחה שאין להם אקטואליה כי אסור להם לפי החוק לשדר שידורי אקטואליה.

אני לא מכירה תוכנית שתשמור על האיכות של הטלוויזיה החינוכית.

יש פה מישהו מן המנהלים של הטלוויזיה החינוכית? אני לא מאמינה שאתם מפרים את החוק.

אנחנו מהעובדים.

אני רוצה להגיד דבר נוסף. בתוך הקערה הגדולה הזאת שאנחנו נכנסים אליה עכשיו צריך לזכור גם את הצד השני. הרי את בעצמך אמרת שיש 184 עובדים. בסוף גם זה משהו שנצטרך להתעסק בו, בסוף או בהתחלה. סביב השולחן הזה אני מניחה שלאף אחד אין שאלה שהעובדים לא ייזרקו לכלבים, בטח בקרב חברי הכנסת שיושבים פה.

לא בטוח.

סבלנות, חברים, תנו לי רגע. בדרך כלל אני לא צריכה עזרה, ואם אני צריכה אני יודעת לבקש אותה.

האם הדרך הזאת, האם שאלת עתידם של העובדים היא לא גם נקודה בשאלה הגדולה האם להשאיר את הטלוויזיה החינוכית עוד שנה במשרד החינוך? אולי גם זה חלק מאותו תהליך שהציגה אורנה שמחון. שאלתי. עכשיו את עונה ואני שותקת.

אגיד. אני מכירה את התוכנית שהציגה גברת אורנה שמחון. יש לי הרבה שאלות והרבה תהיות לגביה. אני חושבת שהיא לא תעבוד. אם אורנה שמחון רוצה בנוכחות חברי הכנסת, בשמחה רבה, נעבור סעיף-סעיף ואראה לכם בדיוק את הבעיות בתוכנית שלה. אני לא חושבת שלקחת כסף מהפקות ולהעביר אותו לתפעול שוטף של הטלוויזיה החינוכית זה לטובת הציבור ולטובת ילדי ישראל. ילדי ישראל צריכים לראות כמה שיותר תוכניות על המסך.

העובדים – זה סוגיה רגישה וכואבת. אנחנו נמצאים בדיונים ארוכים מאוד עם כל העובדים של הטלוויזיה החינוכית. כבר הצענו הצעות מפליגות.

את מציגה את העניין כאילו זה רק משכורות. זה לא רק משכורות. אנחנו מפיקים תוך כדי.

בשביל לדאוג לעתידם גם נמשיך ונעשה את זה ונגיע לסיכומים, אני מקווה, בימים הקרובים. אנחנו נמצאים ממש בקצוות סופיים.

אני חושבת שדחייה, ככל שלא מסדירים את העתיד של הטלוויזיה החינוכית לאורך זמן, עומדת בניגוד לאינטרס של העובדים. הם חיים באי-ודאות כבר מספר רב של חודשים, יש שיגידו שנים. אני חושבת שלהאריך את האי-ודאות הזאת זה לא טוב.

רגע, אבל מי גורם לכל זה? מי גורם לכל האי-ודאות הזאת?

זה לא הוגן כלפי אף אחד. פרט לכך שצריך למצוא לכך מקורות תקציביים שאני לא מכירה.

אני ממחלקת הדיגיטל בטלוויזיה החינוכית. קודם כול, אני כבר מפוטר. זאת אומרת, אי-ודאות? לא, אני כבר מפוטר.

נורא חורה לי שאתם מדברים על מעבר ועל הטמעה. אין פה שום מעבר ושום הטמעה. יש פה סגירה של גוף אחד ופתיחה של גוף אחר. לכל דבר מן הדברים האלה יש מחיר. את כל המחירים האלה נשלם ובסוף נישאר עם משהו שהוא לא חלק ממשרד החינוך. אתם יכולים לקרוא תיגר על משרד החינוך ולהגיד: "משרד החינוך לא יחנך את ילדי ישראל," אבל אתם לא יכולים להגיד שיש גוף אחר שידאג לזה טוב יותר. זה הכול.

אני לא מבינה משהו. הרי עובדי הטלוויזיה החינוכית, ככל שאני זוכרת, הם עובדי המדינה. למעשה הם לא אמורים להיות מפוטרים אלא אמורים להיות מושמים במקומות אחרים.

אמורים, אבל לא הובטח לנו שום דבר.

חלקם בפרישה וחלקם בהסכמה. זה כמו עובדי רשות השידור.

לא הובטח לנו שום דבר.

בשום פנים ואופן הם לא כמו עובדי רשות השידור. זה ממש לא אותו דבר.

אנחנו גם לא מקבלים משכורות כמו עובדי רשות השידור.

הרי ממשיכים לשלם משכורות לעובדים. נכון? לא כולם מפוטרים. מאיפה הכסף? הכסף הזה כבר קיים. אתם לא מפטרים, אז יש לכם כסף למשכורות, אז שיעבדו.

אנחנו הולכים על מתווה מסוכם, שרוב מוחלט של העובדים הולך לתוכנית פרישה.

עם מי זה מסוכם, סליחה?

אתם אמרתם שממשיכים לעבוד.

אנחנו בדיונים למתווה מוסכם.

עם מי סיכמתם?

לא סיכמנו עדיין.

אולי סיכמו את זה מאחורי הקלעים.

אה, לא סיכמתם. אז את מודיעה עכשיו לעובדים שהם מפוטרים? זה המעמד?

לא, אני לא מפטרת אף אחד. אין שום כוונה לפטר אף אחד.

אם את לא מפטרת אז את משלמת להם משכורות. כבר דיברתי אתך.

אנחנו נמצאים במשא ומתן ארוך.

הם אמרו שהם ממשיכים לקבל משכורת כדי שלא יעזקו ואז הכול יהיה בסדר. הרי אתם לא רוצים 180 אנשים שישכבו לפני המשרד של השר כחלון, נכון? אתם לא אוהבים את זה. אז הם ממשיכים לקבל משכורת, אבל במקום שיקבלו משכורות ולא יעבדו אז שיקבלו משכורות ויעבדו. הוא נותן להם עכשיו תקציב הפקות.

איך אתם כהורים לילדים צעירים מסוגלים – אני מייצגת כאן צופים של הטלוויזיה החינוכית, אני אמא לארבעה ילדים, רופאה ובאתי לייצג כאן הרבה צופים וילדים, שחלקם מעוטי יכולת ולא יכולים להרשות לעצמם לצפות בכל ערוצי הטלוויזיה המסחריים. איך את מסוגלת כאישה צעירה, אמא לילדים, ללכת למהלך כזה שיגרור סגירה של ערוץ טלוויזיה כל כך נהדר? התכנים שמשודרים שם הם חסרי תקדים.

אנחנו לא סוגרים את הטלוויזיה החינוכית אלא סוגרים את המערך ומעבירים לתאגיד.

אבל אתם לא מעבירים את העובדים.

לא סוגרים את השידור החינוכי.

אתם הורסים משהו טוב.

אתן משלות את עצמכן או שאתן לא יודעות על מה אתן מדברות? אתם סוגרים את הטלוויזיה החינוכית. נקודה. זה הכול. מה זה הקשקוש הזה?

בדיוק, זה מה שאתם עושים. יש אנשים שיצרו את הטלוויזיה החינוכית ואתם שולחים אותם הביתה. זה הכול. חד-משמעית.

כדי להשלות את העובדים אמרתם להם שהם ימשיכו לקבל משכורות. עכשיו את אומרת להם שהם הולכים הביתה.

אני רוצה להגיד על מה אנחנו מדברים און-דה-רקורד. מאחר ויש טענה של הממשלה שמדובר במשהו בניגוד לחוק יסודות התקציב – זו משוכה שקשה לי לדלג מעליה. טענה של חוק תקציבי – זה סוגיה שאני כן יכול לדלג עליה: 51 חברי כנסת שיצביעו בעד ואז החוק יהיה בתוקף. אבל טענה על ניגוד לחוק יסודות התקציב אני לא יודע לנצח. יש גם הפסדים בבית הזה, לא רק ניצחונות. לכן על העניין הזה אין לי תשובה כרגע מאחר והיועצת המשפטית של הוועדה צריכה לערוך בדיקה.

אני מציע שאחד מחברי הכנסת ינסח הסתייגות, שדיברנו עליה, להארכה של שנה בתקציב של 90 מיליון שקלים בשנה. גם הארכה בשנה, אבל גם סכום שלא יעלה על 90 מיליון שקלים. אנחנו נעביר את הצעת החוק על ביטול הפיצול וההסתייגות תעלה למליאה. עד אז נוכל לבדוק האם זה בניגוד לחוק יסודות התקציב או לא בניגוד לו. אם זה לא בניגוד, אני מעריך שיהיה לזה רוב של 51 חברי כנסת במליאה והטלוויזיה החינוכית תקבל שנה נוספת של חיים עם תקציב של 90 מיליון שקלים, עד אשר נראה מה קורה.

אני מזכירה לך שזה צריך להיות 51 חברי - - -.

אני מעדיף ששולי מועלם-רפאלי תנסח את ההסתייגות.

לא, עדיף שנחמן שי ינסח אותה.

את מעדיפה שזה יהיה הסתייגות של אדם מן האופוזיציה?

ברור.

אני לא יודע אם זה יקל עלינו להעביר את ההסתייגות.

בואו נהיה כנים: אם זה בא מאתנו, מְקדם ההצלחה קטֵן באופן דרמטי.

לכן אני מעדיף שההסתייגות תנוסח דווקא על ידי חבר מן הקואליציה. אם את לא רוצה, שולי מועלם, אז אני אנסח את ההסתייגות, אבל אני לא יודע אם זה בסדר שאני כיושב-ראש הוועדה אנסח הסתייגות.

מה זאת אומרת? מה חבר הכנסת דיכטר עשה בחוק פתיחת מלחמה אם לא לנסח הסתייגות בשמו? מה זה קשור?

אנסח את ההסתייגות באופן כללי ולאחר מכן היועצת המשפטית תנסה לנסח את זה באופן משפטי עד להצבעה הלילה.

בסדר, אנחנו נתמוך בזה.

לא תהיה הצבעה הלילה, שלא תהיה טעות. במקרה הטוב זה יהיה ביום רביעי. גם את זה אמרתי לך מראש.

בסדר. עד יום רביעי ננסח את זה משפטית.

אני רוצה לומר משהו על הפרוצדורה. קודם כול צריכה להיות הצבעה להצעה קונקרטית. ההצעה צריכה ליפול, לא להתקבל, ורק אז יכול מגיש ההצעה לבקש לרשום אותה כהסתייגות, ואז היא עולה למליאה.

כלומר, צריך להפיל אותה.

בוודאי, כדי להעלות אותה למליאה חייבים להפיל אותה בוועדה.

אני רוצה לומר עוד משהו בעניין הזה. מדובר על תיקון עקיף לחוק השידור הציבורי. אם אני מבינה נכון, אמר היושב-ראש שאם מישהו יטען טענת נושא חדש על הנושא הזה אז הוא יכנס את הוועדה וידחה את טענת הנושא החדש. מהותית, ברור שמדובר בנושא חדש, וגם את זה עליכם לקחת בחשבון, שגם אם אף אחד מחברי הכנסת או נציגי הממשלה לא יטען לנושא חדש זה לא אומר שזה לא נושא חדש, והמשמעויות של זה, אני מניחה, ברורות לכם.

בהנחה שבכל זאת ההצעה הזאת עולה, יש את סעיף 120 לחוק השידור הציבורי – שאותו בכלל לא מתקנים בהצעת החוק הזאת אלא רק את תיקון מספר 8 – שקובע כדלקמן: "הטלוויזיה הלימודית תפסיק את שידוריה שנה ושלושה וחודשים לאחר יום התחילה (בפרק זה – יום המעבר), והחל ביום המעבר יקיים תאגיד השידור הישראלי שידורים בערוץ לילדים ונוער כאמור בסעיף 63(ב)(2)". אתה בעצם מציע, אדוני היושב-ראש, שבמקום "שנה ושלושה חודשים" יהיה "שנתיים ושלושה חודשים"- -

לא סתם את אחת מן היועצות המשפטיות הכי טובות, אם לא ה... לא נעים לי מאיל ינון ולכן אני מסייג. את אלופה.

אחרי שהתלוצצנו אז אפשר להמשיך הלאה...

- - ולהוסיף הוראה נוספת, שהחל ב-15 באוגוסט 2017 התקציב השנתי של הטלוויזיה החינוכית לא יעלה על 90 מיליון ש"ח.

בקשר לנושא הזה הייתה טענה, מעבר לכך שזו הצעה תקציבית, ומיד נבקש פירוט בקשר לעניין הזה- -

הסתייגות תקציבית.

אם היא תיהפך להסתייגות. כרגע היא הצעה תקציבית. אם היא לא תתקבל ותהפוך להסתייגות היא תהיה הסתייגות תקציבית.

- - מעבר לכך, נטענה טענה שמדובר בהוראה שעומדת בניגוד לחוק יסודות התקציב. אבקש לפרט בקשר לעניין הזה.

השאלה היא, אם באמת הצעת החוק עומדת בניגוד לחוק יסודות התקציב, האם אדוני ימשוך אותה במקרה כזה או לא, אחרי שהטענה הזאת תיבדק.

בצער, אבל כנראה איאלץ למשוך אותה.

הבנתי. אז אני מבקשת לפרט עכשיו – קודם כול אני מבקשת הערות להצעה של חבר הכנסת מיקי זוהר כפי שהצגתי עכשיו. דבר שני, אני מבקשת להתייחס לנושא של תקציביוּת ההצעה והטענה שהיא עומדת בניגוד לחוק יסודות התקציב.

כשאתן מתייחסות לדברים שאמרה גברת אתי בנדלר היועצת המשפטית, אני מבקשת שתזכרו גם את מה שאמרתי, שבחוק מדובר על כך שהטלוויזיה החינוכית תפסיק את שידוריה. לא מדובר על כך שהיא נסגרת. לכן יש את שאלת העובדים. העובדים לא הולכים לאיזו תהום נשייה, לא מבחינתכם, ובטח לא מבחינתנו.

מעולם לא הייתה כוונה כזאת.

לכן עולה פה גם השאלה הזאת. בשאלת התקציב עולה גם הצורך שלנו, של המדינה – מדובר פה על עובדי מדינה – להשים אותם במקום כלשהו או להפריש אותם בהסכמי פרישה. שוב, זה חלק מאותה ראייה תקציבית סביב הפסקת שידורי הטלוויזיה החינוכית ולא סגירת הטלוויזיה החינוכית. כך כתוב בחוק.

אם אפשר להוסיף רק לגבי עניין העובדים. אני במאי ראשי בטלוויזיה החינוכית. יש לי מה לומר גם בעניין התכנים אבל בקטע הזה, מה שנאמר פה כרגע, אין הסכמה של יותר מעובדים בודדים מאוד לצאת לפרישה. צריך לקחת את זה בחשבון ולרשום את זה בגדול.

הממשלה תתייחס בבקשה להצעה שלי שצפויה להפוך להסתייגות.

יש לי הערה קטנה. היועצת המשפטית של הוועדה הזכירה את תיקון סעיף 120 לחוק השידור הציבורי. אציין רק שצריך להיות תיקון גם לסעיף 80, שהוא סעיף התקציב, שכיום מתייחס לתקציב של התאגיד כמי שכולל החל מאמצע שנת 2018 את 40 מיליון השקלים.

את מדברת על הפחתת 40 מיליון השקלים מתקציב התאגיד? אז נוסיף את זה בהסתייגות.

מדובר על תיקון לסעיף 80. אני לא יודעת לומר כרגע את הסכומים.

אני צריכה שאתם תגידו את ההפחתות.

כרגע הסעיף בשנת 2018 נותן- -

- -את החלק היחסי מתוך 40 מיליון השקלים, לשלושה וחצי חודשים. מישהו צריך לעשות חישוב, ואז יש גם תקציב לשנת 2019.

טוב, נוסיף את זה בהסתייגות. ומה לגבי הכסף של משרד החינוך? יש שם 50 מיליון שקל שנועדו לטלוויזיה החינוכית.

מבחינה חוקית הטלוויזיה החינוכית הייתה אמורה לסיים את שידוריה ב-15 באוגוסט ולכן להבנתי, על פי המידע שנמסר לי, היא לא תוקצבה אחרי 15 באוגוסט. לכן להבנתי אין כסף במשרד החינוך. כך אני הבנתי, זה המידע שהועבר אליי.

לגבי השאלה של חברת הכנסת מועלם, אגיד: אין הוראה על סגירתה של הטלוויזיה החינוכית בגלל שהיא יחידת סמך בתוך משרד בתוך המדינה. זה חלק מהאישיות המשפטית של המדינה ולכן אין מה לכתוב את סגירתה.

זה הנוסח שהחוק משתמש בו היום.

כתוב: "תפסיק את שידוריה."

מה זה אומר? שהעובדים נשארים במקום שלהם וזהו, ולא משדרים? מה זה אומר?

יש התייחסות נוספת של הממשלה להצעה?

אני מבקשת לומר כמה דברים. דבר אחד, מדובר בקביעה של תקציב ממשלתי, של משרד ממשלתי, בחוק. מדובר במהלך שנוגד את האופן שבו תקציב המדינה עובד היום ואת המבנה החוקי של תקציב המדינה.

אתם טוענים שזה נגד חוק יסודות התקציב?

אני לא מכירה דרך שבה משרד ממשלתי מתוקצב בחוק אחר.

אבל אתם חוזרים על הטענה הזאת, או לא? אתם העליתם טענה כזאת לפני כמה דקות. האם אתם עומדים על הטענה הזו או לא? תסבירו.

הטענה שטענו לגבי סעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב לא רלוונטית להצעה החדשה שבה ההארכה היא לשנה אחת בלבד.

אז אין את הטענה הזאת.

איזו טענה לא רלוונטית?

לגבי הנומרטור, סעיף 40(א), כי זה חד-פעמי.

הטענה הזאת לא רלוונטית להצעה החדשה.

אני לא יודעת מה זה נומרטור. הטענה שזה בניגוד לחוק יסודות התקציב?

כן. הטענה שטענתי שההצעה איננה עומדת בתנאי סעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב עד שנמצא פעולה מאזנת. הטענה שלי רלוונטית רק לשנים שאחרי.

כלומר לשנת 2019?

ככל שיש הצעה עכשיו להאריך את הפעילות בשנה בלבד, הטענה הזאת איננה רלוונטית ולכן אנחנו חוזרים בנו מן הטענה לגבי סעיף 40(א). עדיין צריך מקור תקציבי לדבר הזה.

זה לא נוגד את הנומרטור אך זה מחייב מקור תקציבי של 90 מיליון שקל, שאני לא מכירה שקיים.

בקיצור, הגעת לקיר. בבקשה, תעקוף אותו.

לא כזה קיר.

האם יש סיכום בין משרד האוצר לבין משרד החינוך על 50 מיליון שקל לטובת הטלוויזיה החינוכית לאחר שהיא נסגרת?

יש סיכום. מדובר על כסף להפקות בלבד.

אבל יש סיכום כזה?

יש סיכום.

האם יש בתאגיד השידור 40 מיליון שקל לטובת השידורים של הטלוויזיה החינוכית?

כן.

האם 40 מיליון שקל ועוד 50 מיליון שקל שווה 90 מיליון שקל?

לא. אסביר לך למה.

לא? רגע, אחזור על זה עוד פעם: האם 40 מיליון שקל ועוד 50 מיליון שקל שווה 90 מיליון שקל?

בצד ההוצאה – לא.

בדרך כלל...

זה מתמטיקה מן הסוג הכי מוזר ששמעתי.

אפשר לנסח את ההצעה? אני רוצה להצביע עליה.

אני יכולה להוסיף הערה? תודה. עוד לא ראינו את הנוסח, מה בדיוק רוצים להציע. אני יודעת שבהצעה הפרטית המקורית הייתה התייחסות להוצאה של התקציב הזה מתקציב המדינה וכיוצא באלה. זה דבר שסותר את חוק-יסוד: משק המדינה. אי אפשר להוציא תקציב של משרד ממשלתי מחוץ לתקציב המדינה. אבל אני לא רואה את הפרטים של הנוסח שאתם מדברים עליו עכשיו ולכן אני לא יכולה להגיב.

אז אנחנו ננסח.

אני לא כותבת את זה בחוק. רגע, יש כאן משהו שאולי אני פספסתי.

אני חושבת שלא. זה היה בהצעת החוק הפרטית המקורית.

ההסתייגות שלי היא זו, והיא תנוסח משפטית: הטלוויזיה החינוכית תמשיך לשנה נוספת – במקום "שנה ושלושה חודשים" יבוא "שנתיים ושלושה חודשים"; סך ההוצאה של הטלוויזיה החינוכית בשנה הנוספת שניתנה לה לא יעלה על 90 מיליון שקלים.

אבל היא לא מתוקצבת. אין לה כסף בסעיף התקציבי.

אני יכול לסיים את דבריי? לא יעלה על 90 מיליון שקלים. 40 מיליון שקלים מן הכסף שהוקצה לתאגיד יוקצו לטובת פעילות הטלוויזיה החינוכית ביחד עם 50 מיליון שקלים שאתם התחייבתם למשרד החינוך. במקום לתת את זה למשרד החינוך, תנו את זה לטלוויזיה החינוכית. פשוט מאוד.

אין את זה.

אבל הבטחתם 50 מיליון שקל למשרד החינוך לצורך הטלוויזיה החינוכית ויש 40 מיליון שקל בתאגיד. מה זה "אין כסף"? יש כסף, הכסף קיים.

אסביר. אין כסף כזה בצד ההוצאה. את 40 מיליון השקלים אין בצד ההוצאה, יש בצד ההכנסה. מדובר בהכנסות המדינה.

העניינים הללו פתירים.

אין בכלל, אין סעיף תקציבי לטלוויזיה החינוכית. הם לא מתוקצבים ולכן לא יכולים להתחיל לפעול ב-1 בינואר 2019, גם לא תחת תיקון החוק הזה. אין להם כסף בתקנה.

החוק התקבל לפני ארבע שנים בעת מבצע "צוק איתן". למה חיכינו עד הדקה התשעים? זו הדקה התשעים שלנו – כי כל הזמן עסקנו ביצירה.

אדוני היושב-ראש, אני אצביע על מה שאתה תגיד. אני רק אומר ברמת העיקרון, אני אומר גם לעובדים: בסוף מה משרד האוצר אומר? גם 40 מיליון שקל וגם 50 מיליון שקל – הם לא ישאירו עובד אחד במקומו. זו הבעיה. אני אומר את זה לכם. מה יקרה בסוף? הם יעשו העברת תקציב, שבכלל אין לה משמעות כלפי אף אחד מכם. סתם קיצצו מפה בתחושה כאילו- - -

צריך להבין ש-90 מיליון שקל זה רוב התקציב שלנו. התקציב שלנו הוא לא 150 מיליון שקל אלא הרבה פחות.

אני רוצה לומר בצורה ברורה לכם עובדי הטלוויזיה החינוכית ולכל מי שאכפת לו מהטלוויזיה החינוכית: אם ההסתייגות שלי לא תעבור במליאה, לא קרה כלום, בעצם לא השגנו שום הישג. עשינו ניסיון, אבל בלי הישג. אם ההסתייגות שלי תעבור במליאה – משרד האוצר מתחייב על 50 מיליון שקל למשרד החינוך. אין לו שום בעיה לתת באופן חד-פעמי את התקציב הזה לטובת הטלוויזיה החינוכית. אם הוא התחייב למשרד החינוך, הוא יוכל להתחייב גם לטלוויזיה החינוכית, כי זה סכום שהוא רצה להתחייב עליו והוא התחייב עליו. 40 מיליון השקל החסרים קיימים בתאגיד, כאשר התאגיד אומר שאם הוא לא מבצע את פעולות הטלוויזיה החינוכית הוא לא צריך את 40 מיליון השקל האלה ואפשר לקחת אותם ולעשות את הפעילות הזאת. לכן המקור התקציבי קיים. אתם יכולים לומר שלא. אני לא קונה את זה. זה הכול. אספר לכם כמה פעמים אנשי אגף התקציבים שיקרו לי בוועדת הכספים? עשרות פעמים. עשו את זה בלי להניד עפעף.

אני עובדת ציבור. אני אומרת רק אמת.

גם היום, דרך אגב, במפת ההטבות הם הביאו נתונים מונפצים, שבינם ובין המציאות אין כל קשר. אבל זה אגף התקציבים.

איתן כבל אומר שאולי זה פוגע גם בעובדים.

בסוף הם לא ירוויחו מזה כלום.


(הישיבה נפסקה בשעה 15:22 ונתחדשה בשעה 15:23.)

אני חוזר לישיבה. לאחר התייעצות אני רוצה להוסיף עוד מספר דברים לגבי העובדים ועתידם. את זה נוכל להוסיף במסגרת הצעת החוק, לא נצטרך להוסיף את זה כהצעה שתיפול ותהפוך להסתייגות.

עשינו את זה גם בתאגיד.

אני רוצה לקבוע בחוק שלפחות 50 מעובדי הטלוויזיה החינוכית יעברו לעבוד בתאגיד במסגרת הפעלת התוכניות. זה נקרא רשת ביטחון.

אבל יש לתאגיד שיא כוח אדם.

תיכף אענה.

אבל זה לא מבטיח את הרצף התעסוקתי שלהם.

אפשר התייעצות סיעתית?

נקבתי במספר, אבל הרעיון הוא הארכת הסעיף בחוק שקובע שהתאגיד צריך לקלוט את עובדי הטלוויזיה החינוכית אליו.

יש פה בלבול בין פרוצדורה לבין כמות וכסף.

אנחנו לא רוצים לדבר על כמות וכסף. אנחנו רוצים לדבר על התהליך.

אסביר למה אני מתכוון. במידה וההסתייגות נופלת, מישהו צריך לשמור על עובדי הטלוויזיה החינוכית. לכן אני מבקש שבחוק המקורי נקבע שעובדי הטלוויזיה החינוכית יעברו לתאגיד כהמשך העסקה. תנסח את זה ותסביר את זה רעיה עדני ממשרד האוצר.

הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 96(ג).

בתאגיד הם לא היו עובדי המדינה. אין בתאגיד מושג של עובד מדינה.

הם מפסידים מזה.

אפשר בבקשה להקשיב לנציגת משרד האוצר שתסביר את העניין הזה?

בסעיף 96(ג) כתוב: "מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד שנה מיום התחילה." שנה מיום התחילה חלפה עברה לה ולכן התאגיד היום לא יכול לקלוט בכלל את עובדי הטלוויזיה החינוכית. אנחנו מציעים להאריך את זה בעוד שנה, "עד שנתיים מיום התחילה," וכך לאפשר ולפתוח פתח לקליטת עובדי הטלוויזיה החינוכית.

במסגרת המשא ומתן. אלדד קובלנץ, הם יעשו משא ומתן אתכם. יכול להיות שיצליחו לשכנע אותך, לך תדע.

אנחנו נשמח לקלוט עובדים מן הטלוויזיה החינוכית בתאגיד. בקרב עובדי הטלוויזיה החינוכית יש עובדים מצוינים. רק אגף התקציבים יצטרך לעשות שני דברים: ראשית, לשנות את שיא כוח האדם שלנו ולהגיד אותו, ושנית, מנגד להעמיד תקציב שיאפשר לנו לקלוט את העובדים האלה.

מאה אחוז. שמענו ואתם כבר תסתדרו אחר כך עם משרד האוצר. אני רוצה להאריך את תוקף הסעיף כדי לאפשר איזו רשת ביטחון לעובדים, שאני מקווה שלא נצטרך להשתמש בה, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה, ואולי ההסתייגות תעבור. תהיי אופטימית. את יודעת אילו דברים הצלחתי להעביר בניגוד לעמדת הממשלה?

השינוי התקציבי צריך להופיע בחוק אם נידרש לקלוט עוד עובדים.

חבר הכנסת זוהר, אפשר להציע משהו? בסוף אם אנחנו מסתובבים רק סביב הפתרונות הכלכליים אז אנחנו נשארים רק עם הקליפה. מה שחשוב לנו גם, לא רק אלא גם, עובדי הטלוויזיה החינוכית, הוא שהתכנים שדיברו עליהם פה כל הזמן יהיו במהות של מה שאנחנו נמשיך, או מה שימשיך אותנו במקומנו, אם זה חס וחלילה יקרה. לכן צריך להתייחס לתוכן. אין שום סעיף שקובע מה מתחייב בערוץ הילדים והנוער של התאגיד אם זה עובר אליהם.

בסדר.

אני אומר כמנכ"ל התאגיד, ואני מדבר גם בשם מועצת התאגיד, אנחנו מתחייבים, אם המתווה של הטמעת הטלוויזיה החינוכית בתאגיד יתקיים, שהתכנים שהתאגיד ייצר יהיו מעולים, יהיו מפוקחים ומבוקרים, יהיו המשך ישיר של התכנים המעולים שיש לטלוויזיה החינוכית. זאת ועוד, הלוח הראשוני של התאגיד יהיה מושתת כמעט כולו על התכנים המעולים של הטלוויזיה החינוכית.

מאה אחוז.

אני רוצה לעבור להצבעה על ההצעות שלי. הנוסח המשפטי ינוסח כמובן לאחר מכן על ידי היועצת המשפטית של הוועדה.

הטלוויזיה החינוכית תמשיך לשנה נוספת, במקום "שנה ושלושה חודשים" יבוא "שנתיים ושלושה חודשים"; התקציב שלה לא יעלה על 90 מיליון שקלים בשנה.

אתה לא מדבר מאיפה התקציב יושג או לא יושג.

לא.

אז אני מוחקת את כל השאר.

בשלב זה לא, אבל הפתרונות קיימים ויודעים גם מהיכן.

מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההצעה שהטלוויזיה החינוכית תמשיך לשנה נוספת בתקציב של עד 90 מיליון שקלים לא נתקבלה.

ההצעה לא נתקבלה ותהפוך להסתייגות. היא תעלה להצבעה במליאה.

ההצעה השנייה, שהיא חלק מהצעת החוק, שאני רוצה להצביע עליה ביחד עם הצעת החוק, היא ההצעה שדיברה עליה רעיה עדני, שהתאגיד יוכל להמשיך לקלוט עובדים של הטלוויזיה החינוכית. מה נוסח הסעיף?

בסעיף 96(ג).

הסעיף הזה מדבר גם על עובדי רשות השידור.

וגם על עובדי הטלוויזיה החינוכית.

הוועדה צריכה לדעת על מה היא מצביעה, זה הכול.

זה מאריך את האופציה לקלוט גם את עובדי רשות השידור.

אז הארכת האופציה לקליטת עובדים במסגרת הצעת החוק שלפנינו.

בסעיף 96(ג) – אני קוראת רק את החלק הראשון שלו – "בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד שנה מיום התחילה רשאי תאגיד השידור הישראלי לקבל עובדים נוספים של רשות השידור ושל הטלוויזיה החינוכית ולא תחול על קבלת עובדים אלה חובת המכרז". במקום "שנה" יבוא "שנתיים". זה התיקון.

מי בעד הצעת החוק, כולל התיקון שהוקרא? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה שתאגיד השידור הישראלי יוכל להמשיך לקלוט את עובדי הטלוויזיה החינוכית נתקבלה.

ההחלטה נתקבלה.

אני מבקש לשאול שאלה. מכיוון שלא מניחים היום את הצעת החוק, ומכיוון שסוף-סוף מחתימים את הצעת החוק שלי, היא קיבלה מספר (פ/) ותעלה, אני מקווה שהיום, להצבעה, אני רוצה להטמיע אותה בתוך הצעת החוק הזאת. איך אני עושה את זה טכנית?

בתום הדיון אני מציעה שתבקש דיון מחדש. היושב-ראש יקבע, מבחינתי למחר, דיון מחדש בהצעה.

בכל מקרה אני מגיש רביזיה בסוף ההצבעה. יכול להיות שאסיר אותה, אבל יכול להיות שלא. את זה נעשה מחר.

אני מבינה שיש מחר דיון מחדש.

לא בטוח. נראה.

אני בכל מקרה מבקש.

אם רוצים למזג את זה אז- - -

אז אגיש רביזיה, אפתח ברביזיה, אמזג את הצעות החוק וזהו. כך גם יש לי הזדמנות לעשות שינויים בהצעת החוק. יכול להיות שיהיו עוד דברים.

אפשר יהיה להעלות פה עוד נושא אם יהיה צורך?

בבקשה לדיון מחדש? כן, אבל אתם צריכים להגדיר את הנושא.

אני בכל מקרה מבקש רביזיה.

אני אגיש את הרביזיה.

אז מחר בין 7–10 בבוקר יש לך אפשרות.

קודם כול, אני מגיש רביזיה על הצעת החוק.

רגע, אדוני, עוד לא הצבעתם על הצעת החוק הממשלתית.

הצבעה על הצעת החוק הממשלתית כולה, על שלל סעיפיה, סעיפים 1–7.

אני רוצה, כדי שלא יהיו ספקות, באמת למען הסר ספק, להציע להוסיף סעיף שלפיו הממשלה על פי הצעת שר התקשורת רשאית להעביר כספים לשם מימון הוצאות- - -

אנחנו לא מוכנים לזה. שיביאו את החקיקה הזאת בנפרד.

זה נושא חדש.

כל מה שהיה עד עכשיו היה כולו נושא חדש.

אני מבקשת לשמוע את הנוסח. תגידי לנו מה הנוסח של ההצעה שלך.

זה סעיף מבהיר, כדי שלא יהיו ספקות, למען הסר ספק: "הממשלה על פי הצעת שר התקשורת רשאית להעביר כספים לשם מימון הוצאות תחרות הזמר של האירוויזיון".

אני לא מסכימה.

משרד האוצר לא יכול לחלק כספים מבלי להתייעץ עם הרגולטור. זה לא יקרה. אנחנו "מתים" על המחטפים האלה.

אני בעד. למה לא?

עם כל הכבוד, את הדיון הזה תנהלו אתנו, עם שר התקשורת, עם מנכ"ל משרד התקשורת.

אדון בזה מחר ברביזיה.

אני מצביע על הצעת החוק, על סעיפים 1 עד 7, עם התיקון שהקריאה גברת ברוק. מי בעד הצעת החוק? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, עם התיקונים שהוכנסו בה, נתקבלה.

הצעת החוק התקבלה.

אני מגיש עליה רביזיה, שתידון כנראה מחר בבוקר, יחד עם הנושא שיערה למברגר העלתה, שנדבר עליו היום במליאה ביחד עם השר ועם כל הגורמים הרלוונטיים, וביחד עם נושא הצמדת הצעת החוק של איתן כבל. יש לנו על הפרק גם את נושא ההסתייגות, לראות האם ניתן להעביר אותה או לא, והשאלה האם זה נוגע לחוק יסודות התקציב או לא.

אפשר לקרוא את הנוסח שהציעה יערה למברגר? אי אפשר היה לשמוע.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:40.