פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 703
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 11:00

הצ"ח השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018, של חה"כ דוד ביטן

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
טלב אבו עראר
זאב בנימין בגין

דוד ביטן

עמי כהן - ראש מטה נציב שירות המדינה, נציבות שירות המדינה

אהוד לנדאו - עו"ד, משרד המשפטים

מרב אמיר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

איתמר הר אבן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

פקד סיון שחר - קמ"ד חקירות, המשרד לביטחון פנים

איילה וינשטיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

תמר מתתיהו - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אלעזר שטרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים





הצ"ח השעייה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018

הצעתו של חבר הכנסת דוד ביטן

שלום ובוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום רביזיה בהצעת חוק השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018.

אני אנמק את הרביזיה. שתי סיבות לרביזיה. ראשית, חבר הכנסת בני בגין הגיע לאיזושהי הבנה עם הנציבות וכשהוא יגיע לכאן, הוא יסביר את הסיכום אותו השיג עם הנציבות. הסיבה שאני מבקש רביזיה היא מאוד פשוטה. אני למעשה עשיתי טעות כי היה לנו את הנושא של השוואת התנאים אבל כל זה ירד ובעצם אנחנו היום במציאות שאם בית משפט מושך הליכים או אפילו דיונים מתמשכים, למעשה אנחנו השארנו פתח לכך שההשעיה פתוחה ללא שום גבול ולא זו הייתה כוונתי מלכתחילה. לכן אני רוצה לתקן את זה.

בני, שלום. אמרתי שאתה רוצה להציג את ההסכמות אליהן הגעת עם הנציבות. אמרתי שאני רוצה לעשות תיקון כי בחוק אנחנו מאשרים השעיה כל עוד יש הליך משפטי בבית הדין לעבודה וזה פתח לבעיות כי לתפיסתי ההליך הזה יכול לייצר מוטיבציה אצל המעסיק להשעות אותו ככל שניתן. לכן אני רוצה לעשות את זה להפך אבל על זה נדון ברביזיה.

אני מעלה להצבעה את ההצעה לרביזיה. מי בעד קבלת הרביזיה?

הצבעה
בעד – 3
הרביזיה נתקבלה.

הרביזיה התקבלה פה אחד.

בני, נתחיל אתך.

תודה אדוני היושב ראש. כזכור הוסמכתי על ידי היושב ראש לבדוק את עמדת נציבות שירותה מדינה לגבי ההצעה.

סליחה. יש כאן מישהו מהיועץ המשפטי לממשלה?

כן.

אתה רק מקשיב בדיון. אין לך זכות דיבור. אני חייב לומר שזה בגלל שהיועץ המשפטי לממשלה לא יוצר אתי קשר. אני מנסה לדבר אתו והוא נעלם ומתייחס בזלזול לכנסת. כל עוד זה המצב, כך יהיה בוועדת הפנים.

תודה. ובכן, ביקשת ממני, וראיתי בזאת הסמכה מטעם הוועדה, לבדוק בנציבות שירות המדינה מה עמדתם לגבי שתי אפשרויות, כאשר האחת היא לבטל כליל את ההבדל - לגבי המושעה - בין חצי השנה הראשונה להשעייתו, לבין התקופה שאחריה. מבחינת הנוהג הקיים או התקנה הקיימת, זה בעצם בחוק.

הוראת חוק.

החוק הקיים על פיו אם ההשעיה שלושה חודשים, ניטלת מחצית ממשכורתו של המושעה. נדמה לי גם שדובר על כך שגם התנאים הנלווים בחלקם מקוצצים או שהם נותרים בעינם או שאנחנו לא יודעים.

משולמת המשכורת הקבועה. המשכורת הקובעת יורדת ל-50 אחוזים והתנאים הנלווים לא משולמים כי הוא לא עובד בפועל. אין שעות נוספות.

תנאים פנסיוניים למשל.

הם נגזרים מה-50 אחוזים של המשכורת הקובעת.

אז כן משולם עבור 50 אחוזים.

זה ייצר קושי. אני לא רוצה לחזור על הדיון כפי שדיברנו. בתמצית, אני דיברתי עם כבוד נציב שירות המדינה, ממלא מקום נציב שירות המדינה הפועל בכוח סמכות מלאה וגם בכישרון רב, ועמדתם היא שהנציבות מעדיפה את הצעת הפשרה, אני אומר הזהירה יותר, לא הם אמרו, של חברנו חבר הכנסת דוד ביטן. משמע, שהשינוי יהיה רק לגבי שלושת החודשים שאחרי שלושה חודשים בהם ינהגו כפי שנוהגים עכשיו. כלומר, שלושה חודשים מחצית השכר ולכן גם מחצית הערך של ההטבות הנלוות, ואחרי שלושה חודשים, כפי שנוהגים ממחצית שנה ואילך, תושב מלוא משכורתו.

איך זה כתוב היום בחוק? היום הנושא הזה בחוק?

כן. היום בסעיף 49(א) לחוק שירות המדינה (משמעת) כתוב: עובד שהשעה נציב השירות או שופט לפי סעיף 43(ב), תשולם לו במשך ששת חודשי ההשעיה הראשונים, לרבות תקופת ההשעיה, מחצית ממשכורתו הקובעת.

בעצם מתקנים.

בתיקון עקיף לחוק הזה.

עם כל ההתאמות הנלוות.

זה גם על רשויות. כולם ביחד.

נכון.

אין שום דבר על ענייני השכר בחברות.

לא בחברות. שים רגע את החברות בצד ותכף נדבר על זה. אני שואל לגבי הרשויות המקומיות. מה כתוב שם?

אין סעיף מפורש. מחילים את הסעיפים.

אם כן, אין בעיה. אם תיקנו שם, זה תוקן ברשויות המקומיות.

יש סעיף בחוק הרשויות המקומיות (משמעת).

כן. יש סעיף על ההשעיה.

זה חצי שנה.

למיטב זיכרוני לא על השכר אלא על ההשעיה.

יש שם אמירה של שישה חודשים או שלוקחים את הסמכות?

לא פנו אלינו בעניין הזה. אני לא זוכרת. אני צריכה לבדוק.

למיטב בדיקתי, אולי אני טועה, בסעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) יש סעיף שקובע את הסדר ההשעיה ומחיל את הוראות החוק. אין שם הוראה נפרדת לעניין השכר.

אם אני מבין ממך, התיקון הזה גם יחול מכך על הרשויות המקומיות.

ככל שאני מבין. אני אבדוק שוב.

קודם כל, זו כוונתנו.

לגבי הגופים הציבוריים, האם התיקון הזה יחול גם על גופים ציבוריים?

לא. גופים ציבוריים, זה החוק שלנו. הוא לא מתייחס בכלל.

אני רוצה להדגיש שסעיף 49 חל על עובד שהושעה השעיה לאחר הליך פלילי וגם השעיה לאחר הליך משמעתי. החוק שלכם דן בהליכים פליליים.

רק על פלילי.

כן. זה צריך להיות מודגש. שינוי הסעיף.

הוא אומר שהשעיה ממשמעתי, אתה עדיין רוצה להשאיר את ששת החודשים?

לא. אני אומר שאמנם אתם לא דנים בהליך המשמעתי. הסעיף עצמו דן בשני המצבים.

אם בנציבות הגיעו להסכמה עם חבר הכנסת בני בגין - - -

כולל המשמעתי.

כולל המשמעתי. מן הראוי שזה יהיה גם ברשויות וגם בחברות הציבוריות. אני רוצה את זה גם בחברות הציבוריות.

לא אמרתי שזה לא יחול.

זה שאנחנו מותירים את שלושת החודשים ללא שכר, אמור - - -

חצי שכר.

ללא מחצית השכר. זה אמור לשקף גם את העובדה הזאת שמדובר בהליך שאיננו הליך מינהלי פשוט אלא הוא כבר בעקבות החלטה של בית דין משמעתי ואנחנו מנסים לאזן בין הדברים. אנחנו יכולים להתקדם.

חבר הכנסת ביטן שאל לגבי הנושא של החוק שלנו.

יש כאן סעיף שאומר שזה רק מיטיב על ההסכם הקיבוצי.

כן. סעיף 3.

יהיה מה שכתוב בחוק.

סעיף 3 הוא הסעיף.

בואו נעשה סדר. הכוונה היא לתקן לשלושה חודשים במקום שישה חודשים, שזה יחול גם על נושא של עקב הליכים פליליים ועקב דין משמעתי. זה בהסכמה עם הנציבות. אותו דבר על הרשויות המקומיות ואותו דבר על החברות הציבוריות.

כן. אם כתוב משהו אחר, זה סעיף 3.

צריך להבהיר בדיוק מה הכוונה של הוועדה. כיום אין שום התייחסות לנושא של השכר.

נכון.

אני שואל האם כוונתכם היא שנוסיף סעיף שאומר שבעצם נפנה לסעיפים שבחוק שירות המדינה (משמעת) לעניין השכר - - -

נכון. בתיקון עקיף.

שיחולו בשינויים המחויבים.

בדיוק. גם ברשויות וגם בחברות הציבוריות.

אבל עדיין יישאר סעיף 3.

אנחנו זוכרים שבחברות, כפי שנמסר לנו, יש חברות שבכלל לא נהוגה השעיה.

כאן לא מוזכר לגבי כללי הצדק הטבעי שזה השימוע.

הכול קיים.

זה כתוב. זה קיים.

כאן רק עוסקים בנושא הספציפי של ההשעיה עצמה.

עוד שאלה. לגביה ההשעיה, זה המעסיק דרך בית הדין לעבודה או הוא?

ברגע שזאת נציבות המדינה, זה הכול בסמכות של הנציב. לגבי הרשויות המקומיות, יש להם בית דין משמעתי שלהן. לגבי מה שאמרנו גוף ציבורי, אלה כל מיני חברות ממשלתיות ותאגידים ממשלתיים, אז הגדרנו מה שלא היה קיים בחוק פנייה אחרי 45 ימים לבית הדין לעבודה.

חשוב שהמעסיק לא יחליט לבד על משך ההשעיה.

מסכים אתך.

משך ההשעיה החל מתקופה ראשונה.

הלשכה המשפטית, רשות החברות. אני לא בטוח שהנקודה הזאת מתאימה להעלות במסגרת כזאת של רביזיה אחרי שכבר יש הצעת חוק וכבר דובר על המסגרת שלה והיא עברה ועדת שרים רק אתמול. החברות גם לא נתבקשו להתייחס לדבר הזה. זו הכנסה ממש ברגע האחרון של נושא שמן הראוי לשאול את החברות עצמן. זו התערבות. אם כל החוק הוא התערבות, כאן יש התערבות ממש רבתי. ההסדרים האלה מוסכמים שנים על גבי שנים לגבי השכר בהסכמים קיבוציים ויש הסכמים שונים ומשונים. להכניס את זה בצורה הזאת?

שני דברים. ראשית, אני הודעתי לכולם גם אתמול עת הודעתי על הרביזיה גם על כוונתי וגם אמרתי למנהלת הוועדה שזאת רביזיה משמעותית ושאני מבקש מכולם לבוא ולומר את דברם. מי שבחר לא לבוא, זו בחירה שלו. הדיון הזה הוא כמו כל שאר הדיונים. כך מתנהלת החקיקה בכנסת. הרביזיה היא כלי שאנחנו בוודאי משתמשים בו ובגלל זה גם אתה כאן.

למה הייתם צריכים להביא את זה עוד פעם לוועדת שרים?

לא יודע.

קריאה שנייה ושלישית אתה מביא לוועדת שרים?

ועדת שרים מתייחסת לחקיקה ספציפית.

אני חייב לומר שאני לא הייתי מחויב להביא את זה לוועדת שרים לחקיקה ולא העברתי את זה. הקואליציה ועמדת הקואליציה במליאה. הרי בסוף מי שקובע, זו מליאת הכנסת למרות החלטת הוועדה והחלטת ועדת שרים עם כל הכבוד. במליאה, אם יחליטו ראשי הקואליציה להצביע נגד החוק, יתכבדו ויצביעו נגד והחוק לא יתקבל. אנחנו עושים את העבודה שאנחנו חושבים שהיא הכי טובה לטובת אזרחי מדינת ישראל, לטובת הסדר והשלטון במדינת ישראל. אני בוודאי ובוודאי לא הולך להיות בובה של ועדת שרים לחקיקה. מי שרוצה להיות בובה כזו, מוזמן אבל לא אני.

אתם אמרתם כל הזמן שצריך להשוות תנאים. זה מה שאנחנו עושים עכשיו. משווים תנאים. אם הנציבות הסכימה לגבי עובדי מדינה, אין סיבה שלא יהיה גם בעניין הזה.

ההסדר בנציבות הוא פרי חקיקה. ההסדרים לגבי החברות הממשלתיות הם כולם פירות של משאים ומתנים קיבוציים. היכן הייתה ההסתדרות במשך שנים? אף אחד לא עורר את זה.

מה זה שייך?

אבל החברות אומרות, מעמדות שאנחנו קיבלנו, שהדבר זה פוגע בהן.

לא פוגע בכלל. הן רק רוצות חופש פעולה.

במה זה פוגע?

זה חופש פעולה אדוני שסוכם - - -

פוגע בהן בכסף. הן צריכות לשלם לאותם עובדים שיש להם זכות חפות. מה לעשות, יש להם זכות חפות וצריך לשלם להם. אז הם עדיין יהיו מושעים ועדיין ישלמו להם. דרך אגב, מה שאני רוצה לשנות, ואמרתי ואני אומר את זה כאן - - -

ברשותך, אני אשאל את החברות באמצעותך את השאלה ששאלתי במשרד האוצר עת אמרו שיש כאן הוצאה תקציבית.

31. זה לא עניין של תקציב.

אז תסביר את הקושי.

רק בשבוע שעבר פורסם תחקיר ב-כאן על איך זה שנציבות שירות המדינה משלמת כל שנה בסביבות 20 מיליון שקלים בשנה לעובדים שיושבים בבית ולא עובדים. ביקורת מהצד השני. אבל החשש הוא שכאשר משולמת משכורת מלאה - - -

פעם הבאה תאמרו לי ואני אגן על זה בשידור ב-כאן.

יכול להיות. החשש הוא שכאשר משולמת משכורת מלאה לעובד שלא עובד כרגע, יש לו אינטרס בהימשכות המצב הזה ולפעמים, מה לעשות, גם לעובד יש את היכולת להאריך את המצב הזה בכל מיני שיטות שונות ומשונות. להאריך את מצב ההשעיה.

הוא יכול להחזיר אותו מההשעיה, אם הוא רוצה.

הוא גם יכול לתת לו תפקיד אחר.

המעסיק יכול להחזיר אותו מההשעיה.

לפעמים מדובר באדם שנפתחה נגדו חקירה פלילית משמעותית על דברים שהוא עשה במקום העבודה. אני רוצה להזכיר במה מדובר. במיוחד כאשר מדובר בחברות הממשלתיות, כי כאשר מדובר בנציבות שירות המדינה, כבר למדנו שיש נוהל מסודר של העברת מידע מהמשטרה לנציבות. במקרים של החברות הממשלתיות, אם מדובר בחקירה פלילית שנפתחה בעקבות סכסוך שכנים אלים, אלימות במשפחה, עבירות שבוצעו שלא כחלק מהתפקיד, הסיכוי בכלל שהחברה הממשלתית תדע על כך הוא שואף לאפס. אז על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על עבירות שבוצעו במקום העבודה, מעילה שבוצעה במקום העבודה, שהחברה הממשלתית גילתה אותה וחשפה אותה במסגרת ביקורת פנימית, במסגרת תלונות שנתקבלו.

יש את הנושא של השוויון.

שם הוועדה הנכבדה הזאת אומרת כרגע בהצעת החוק שכנראה הולכת לעבור, רבותיי, אתם מוגבלים. אנחנו לוקחים מכם את הכוח ומעבירים כוח שסוכם – אני מזכיר – בהסכמה עם ההסתדרות, שמעוגן בהסכמים קיבוציים שנוהגים מזה עשרות בשנים. הוועדה באה ואמרה שמהיום והלאה הכוח הזה נלקח מכם ועובר לביקורת שיפוטית אחרי 45 ימים.

עוד נקודה שסוכמה ולא קמו עליה עוררין, שלא שמענו במשך השנים תלונות על הדבר הזה, גם בנקודה הזאת לפגוע?

כמה השעיות היו במשך השנים?

אין לנו נתונים מדויקים.

כמעט ולא היו.

זו בדיוק הטענה שלנו. הם לא ששים להשתמש בזה.

בישיבה הקודמת נאמר לנו כאן במפורש, גם על ידי משרד המשפטים, שצריך לעשות השוואת תנאים. אי אפשר לתת לעובדי המדינה ולאחרים לא ולהפך. מכיוון שכאן נתנו הטבה מסוימת לאחרים, אנחנו צריכים לתת גם לאלה.

בדיוק. שמענו. תודה.

אני מבקש את הנחיית הוועדה. חוק שירות המדינה (משמעת) כולל הסדרים מקיפים מאוד, ממש עמודים שלמים של סעיפים שנוגעים לשכר ובהקשרים שונים. זאת אומרת, חלק מהאיזונים שיש בחוק שירות המדינה (משמעת) נוגעים לאפשרות לעבוד, מה שמכונה עבודת חוץ, עבודה מחוץ למקום העבודה שלך. יש שם מנגנונים שונים שמדברים על בית הדין למשמעת ונציב שירות המדינה, אם הוא יכול לבקש להוסיף שכר מהחצי, גם באותם שלושה חודשים, להפחית שכר וכולי. אני מבקש את הנחיית הוועדה, מה מכל הדברים האלה - - -

ההנחיה היא פשוטה. אין בעיה. ההנחיה היא פשוטה והיא אומרת כך: לגבי הנציבות, אנחנו בסך הכול משנים משישה לשלושה.

זה ברור.

זה יחול גם על הרשויות המקומיות בתיקון עקיף. לגבי הגופים הציבוריים, אנחנו אומרים שכל פגיעה בשכר יכולה להימשך לשלושה חודשים בהתאם להסכמים הקיבוציים. מעבר לכך, רק בכפוף להחלטת בית הדין כי ממילא אנחנו נהיה בנושא בית הדין לעבודה.

בני, תמשיך, אני צריך לעלות לנמק בוועדת הכנסת. אם צריך, תעשה הפסקה. את הנושא הזה תסדיר עם היועץ המשפטי. הכוונה שלנו היא שגם גופים ציבוריים לא יוכלו מעל שלושה חודשים לגרוע מהשכר מאדם מושעה.

מה זה אומר לדוגמה בתוך שלושת החודשים האלה.

נעשה הפסקה לעשר דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:18 ונתחדשה בשעה 11:28.)

אני מחדש את הישיבה. אפשר לדעת אם התכנסתם למשהו בזמן ההפסקה?

הגענו לפשרה בנושא הזה. יהיו הוראות שבית הדין יהיה מוסמך להתייחס לנושא השכר בהשעיה.

שזה לא המצב היום.

במקום להיכנס עכשיו להוראות ולהבהיר, בית הדין יוכל לתת הוראות לעניין השכר בזמן ההשעיה.

מקובל. אני רוצה לומר עוד דבר, מה שנקרא נורמלי אופן או נורמלי קלוסד. וזה התיקון שלי לחוק. כרגע הלכנו למהלך שברגע שמתחיל דיון בבית הדין, ההשעיה בתוקף. אני חושב שהמצב צריך להיות הפוך. זאת אומרת, אין השעיה בתוקף לאחר 45 ימים, רק אם בית הדין לעבודה החליט שהוא מאשר את ההשעיה כי אחרת אנחנו נהיה במצב שלמעסיק תהיה סיבה למשוך הליכים ולא לקיים דיון מהיר, ובעצם ההשעיה בתוקף.

לכן אני רוצה להחליף את זה.

אני מעיר שאני חושב שהשינוי היה יוזמה של לירון מהמועצה לשלום הילד. אנחנו צריכים לחשוב שוב על הערתה, אם יש מורה או מורה, גנן או גננת, ויש גננים שפגעו.

זה רלוונטי לחברות הציבוריות?

לא.

יש כאלה שחשודים בפגיעה בילדים.

אני מוכן להחריג, למעט חשד בעבירות מין.

ומה עם שוחד?

עבירות מין הן דוגמה לסיטואציה. זאת יכולה להיות גניבה, זאת יכולה להיות מעילה, אלה יכולים להיות הרבה מאוד דברים.

בסוף זכות החפות עומדת לאדם.

אתה לא מדבר. אתה יכול להקשיב ולא לדבר.

לעניין הזה, אדוני. אנחנו מבקשים שתשקלו אותו מחדש. מה שזה עלול ליצור, בסופו של דבר דווקא פגיעה בעובדים ואני אסביר גם למה. היום המצב מאפשר להם לקחת את ה-45 ימים ולפנות לבית הדין ביום ה-45. החשש של הוועדה מפני הימשכות הליכים, אפשר לענות עליו, ראשית, בדברי ההסבר - - -

אין דברי הסבר בשנייה ושלישית.

אני מתכוון בדברי הכנסת. אדוני, אני הופעתי בבתי דין לעבודה עשר שנים ואני יודע על מה אני מדבר. כאשר החוק יגיע לראשונה, הם יעשו עבודת חקר משפטית ויראו ויבינו מה רוח הדברים. הם יבינו גם בלי להגיד להם את זה בצורה מפורשת, שהם צריכים לקבל כאן החלטות מהירות. זה דבר אחד.

שנית. מה שעלול לקרות זה שהחברות, היום הן יכולות לקח את הזמן, את כל פרק הזמן שאתם נותנים להן, ולראות אם משהו השתנה ב-45 הימים האלה ואז לפנות ביום ה-45.

אתה אמרת שהופעת הרבה. כמה זמן לוקח להם לקבל החלטה?

בצווי מניעה זמניים, בהליכים מהירים, זה עניין של ימים. אפילו פחות.

אז מה הבעיה. זה לא צו מניעה.

אם הבקשה תוכתר, יכול להיות שאפשר גם לומר את זה כאן בחקיקה שההליך יוגדר כהליך מהיר, אני לא בקיא בדקויות האלה - - -

הכול נכון אבל להפך.

אדוני, תן לי להשלים את הטיעון. מה שעלול לקרות זה שבמקום לקחת את הזמן ולראות האם משהו השתנה בתוך 45 הימים - - -

ביום הראשון הם כבר יגישו בקשה.

האם החקירה הסתיימה או לא הסתיימה, משהו זז, מה שהם יעשו כדי לעמוד במסגרת הזמן, ביום ההשעיה הם כבר ירוצו לבית הדין ויבקשו את ההארכה. זו פגיעה בעובדים, אדוני.

תודה.

אתה אומר שזו פגיעה.

כן. זו פגיעה בעובדים.

זה יכול להיות.

כדי להסתנכן לתקופה של שלושה חודשים, אפשר לומר שניתנת השעיה של עוד 45 ימים אבל לאחר 45 ימים, זאת אומרת, במקסימום 90 ימים, ואז זה גם מסתנכרן לנו עם שלושת החודשים של הפגיעה בשכר וכל זה. אז אני לא פוגע ונתתי מקסימום השעיה של שלושה חודשים ואחרי כן ההשעיה מבוטלת אלא אם יש אמירה של בית הדין. לזה אני מוכן.

אתה יכול להגיש בקשה לצו ביניים. מה הבעיה?

בסדר, אבל הוא לא רוצה שיגישו ביום הראשון.

לא ביום הראשון.

זה מה שהוא אומר. לכן אני מוכן לתת את ה-45 ימים הנוספים האלה, כדי שלא בגלל הלחץ של צו ביניים, הם ירוצו לבקש. הם ידעו שכאשר הם פונים לבית הדין לעבודה, יש להם עוד 45 ימים. אז יש לך שלושה חודשים ואז אני נמנע מהפגיעה שאתה מתאר.

זה רק בתנאי שפונים לבית דין לעבודה.

ברור. אם לא פונים - אין.

תכתוב שבית הדין צריך לקבל החלטה מהירה.

יראה את זה כדיון מהיר או משהו כזה.

כמו בצווי מניעה.

הנקודה היא שאנחנו רוצים לעשות את זה כך. כדי שלא יהיה מצב שהעובד ייתקע בהליכים ארוכים, אנחנו אומרים שאם לא הוגשה בקשה לבית דין לעבודה, ההשעיה מבוטלת אחרי 45 ימים. זה כבר ברור. אם הוגשה הבקשה, ההשעיה יכולה להיות בתוקף לעוד 45 ימים בלבד אלא אם בית הדין לעבודה קבע אחרת ואנחנו מבקשים מבית הדין שיעשה את זה בהליך מזורז.

אחרי 45 ימים של השעיה ראשונית.

כן. יש עוד 45 ימים.

אנחנו לא מבקשים אלא קובעים שזה יהיה דיון מזורז.

אפשר לכתוב שזה יהיה דיון מהיר?

אפשר אבל זה דבר שדורש התייחסות של הנהלת בתי המשפט.

אם כן, עזוב. אני לא כותב את זה.

תסכם את התיקונים.

יש שלושה תיקונים שהוועדה מציעה להכניס. האחד, תיקון עקיף לחוק שירות המדינה (משמעת), סעיף 49 שמקצר את תקופת ההורדה של השכר בזמן ההשעיה מחצי שנה לשלושה חודשים.

כולל ברשויות.

כן. זה חל אוטומטית גם על הרשויות.

וזה בהסכמת נציב שירות המדינה.

מתואם עם נציב שירות המדינה.

תיקון שני. אנחנו נאמר שלעניין השכר בגופים ציבוריים, שעל אף האמור בכל דין או הסכם קיבוצי, בית הדין יהיה רשאי גם לקבוע הוראות לעניין שכר העובד בזמן ההשעיה.

זה די ברור. לא?

עכשיו זה ברור.

הדבר השלישי. אנחנו נמחק את מה שיש היום בסעיף 2(א)(1), את הסיפה. אם לא הוגשה בקשה על ידי המעביד, אחרי 45 ימים ההשעיה תפקע.

תבוטל.

תבוטל אלא אם כן בית הדין החליט אחרת.

לא. לא הוגשה. אתה בשלב של לא הוגשה.

נכון. לא הוגשה הבקשה. אם כן הוגשה בקשה, ההשעיה תהיה בתוקף ל-45 ימים נוספים.

השופט יבין לבד שהוא צריך לסיים.

אלא אם כן בית הדין קבע אחרת בצו שהוא נותן.

הכול ברור לך?

כן.

חברי הכנסת רוצים להוסיף משהו? לא.

אלה השינויים. חוץ מזה יש לנו כמובן את הנוסח הרגיל שלא צריך להקריא אותו כי הוא כבר הוצבע.

מישהו רוצה להסתייג? בקשות דיבור? תשים לבני בקשת דיבור. אם הוא ירצה – ידבר, לא ירצה – לא ידבר.

תרשום לי בקשת דיבור.

תודה רבה.

אני מעלה להצבעה את הצעת החוק עם התיקונים כפי שהוקראו והוסברו, קריאה שנייה ושלישית. מי בעד. מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק התקבלה פה אחד.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:37.