פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



19
ועדת החוץ והביטחון
17/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 264
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ה' באב התשע"ח (17 ביולי 2018), שעה 8:30

הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר
רוברט אילטוב
ענת ברקו

רומי אבן דנן - ראש אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

יבגני סופר - מרכז ניהול סיכונים בכיר, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה, המשרד להגנת הסביבה

איתן יצחק - סגן ראש האגף ללוט"ר ועורף ורח"ט טב"ק, מל"ל, משרד ראש הממשלה

מרסל אביב - מנהל הרלפ"ם (רשות לפינוי מוקשים), משרד הביטחון

ערן יוסף - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, משרד הביטחון

אור בצלאל - עו"ד, לשכת היועץ המשפטי, רלפ"ם (רשות לפינוי מוקשים), משרד הביטחון

דרור גרנית - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפ"ק אבי צימבר - קצין רישוי עסקים ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ראם לוט - מנהל היחידה לרישוי מתקנים ביטחונים, משרד הפנים

אורית מלמד - עו"ד, השלכה המשפטית, משרד הפנים

אריק שמולביץ - סגן מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אבי גרובר - ראש עיריית רמת השרון, מרכז השלטון המקומי

דגנית גרינבויים - עוזרת ראש עיריית רמת השרון, מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק

שמואל לטקו

אהובה שרון, חבר תרגומים




הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018

בוקר טוב. אנחנו בדיון בהצעת חוק ממשלתית, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התע"ח-2018.

הייעוץ המשפטי של הוועדה, אתם רוצים לומר משהו?

אולי נתחיל בהצגת הצעת החוק על ידי משרד הביטחון.

משרד הביטחון, הצגת החוק.

בוקר טוב. הלשכה המשפטית, משרד הביטחון. אנחנו מדברים על חוק מאוד ישן, חוק משנת 1954 שמאז כמעט ולא תוקן. הוא מסדיר את הנושא של פיקוח על חומרי נפץ במדינה בכלל. בתוך החוק הזה יש סעיף שמאפשר לשר הביטחון לפטור חברות ביטחוניות ויחידות סמך של מערכת הביטחון מתחולת החוק ואכן שרי הביטחון לאורך השנים פטרו את המפעלים הביטחוניים שהיו בבעלות המדינה ואת יחידות הסמך והחילו עליהם דין אחר. החילו עליהם מדריך בטיחות שנקרא 4145 שהוא זה שבעצם מתאים יותר לעולם הזה של מפעלים ביטחוניים וכך חיינו עד היום.

הצורך בחקיקה הדחופה נובע מהפרטת התע"ש שאנחנו נמצאים ממש ימים ספורים לפני ההשלמה שלה, כיוון שהסתבר שהחוק כפי שהוא מנוסח לא מאפשר היום את מתן הפטור לחברה שהיא לא ממשלתית. מכאן ביקשנו לתקן את החוק ולהסדיר את הדברים כדי שגם חברה שאינה ממשלתית, יוכל שר הביטחון לתת לה את הפטור.

על הדרך ניסינו גם לתת מעמד סטטוטורי לאותו מדריך בטיחות חלופי שנקבע למפעלים הביטחוניים.

זה מה שהממשלה הציעה. כיוון שעלו שאלות משפטיות – מירי בוודאי תרחיב - מצד הייעוץ המשפטי של הוועדה, סוכם מול מירי שנעבוד בשני טקטים. כרגע נאשר כהוראת שעה הצעה שבעצם נותנת את המשך הפטור לתע"ש כמו שהיה עד היום, במסגרת היותה חברה מופרטת, ובהמשך ניפגש, במושב הבא, על מנת לדון בנוסח הממשלתי ולפתור את כל השאלות שהתעוררו מתוכו.

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לפני שבוע. נושא שאני מבינה שביום חמישי, או ב-24 לחודש או ביום שלישי הבא, אמור להיות הצעד האחרון בהפרטת תע"ש. זה סד הזמנים שהוצג לנו. לטעמי הצעת החוק הנוכחית הייתה אמורה לעבור לוועדת העבודה והרווחה מכיוון שחוק חומרי נפץ אמור לבוא לדיון בוועדת העבודה והרווחה. בכל מקרה לאור לוח הזמנים הקצר, כאשר אנחנו נמצאים לפני סוף מושב, נפגשתי גם עם מרסל וגם עם אור. הבנתי את הבעיה, הבנתי את לוחות הזמנים, הבנתי את הדברים אבל בכל זאת למדנו את הצעת החוק. ישבתי עם עורכת דין נועה בן-שבת, היועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, וגם עם עורך דין תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים. אנחנו רואים כאן בעיות. אני אציג אחת מהן. גם בלוח זמנים כל כך קצר לעשות תיקון כל כך עקרוני, בלוח הזמנים בו אנחנו נמצאים, אנחנו לא יכולים לעמוד בכך.

דוגמה אחת לבעיה שאנחנו רואים. אני מפנה אותך לסעיף 1(ב1) בהצעת החוק.

לעניין הפעולות.

נכון. עניינו התקנת תקנות. סעיף (ב2)(1) מדבר על מקרה בו לא נקבעו תקנות, מה עושים, ובעצם פסקה (2) מפנה בחזרה ל-(ב1) ואומרים למרות שנקבעו תקנות, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים ועם השר להגנת הסביבה, רשאי לתת למפעל ביטחוני מסוים הוראות נוספות השונות מאלה שנקבעו בתקנות כאמור. זאת אומרת, בעצם סעיף (ב2)(2) עם התקנות, לעמדתנו הראשונית, באופן מסוים מאיין את תיקון (ב1).

הנושא הוא נושא עקרוני ולכן לאור מה שלמדנו, גם עת ישבתי עם אנשי משרד הביטחון וגם בהתייעצות עם שני היועצים המשפטיים האחרים, אנחנו מציעים את המהלך הבא.

אנחנו מבינים שלא ניתן להשאיר את הוואקום החקיקתי ולכן מה שאנחנו מציעים, בנוסח שנחלק עכשיו, אנחנו בעצם מציעים למשך שנה אחת להמשיך את המצב הנורמטיבי הקיים היום ואנחנו מציעים עד ה-31 ביולי, כך שעד ה-31 ביולי המצב באופן עקרוני יימשך. ובכל מקרה, כפי שאמרתי אתמול לערן, אנחנו נשב - אם נספיק, במהלך הפגרה, אני לא בטוחה - מיד בתחילת המושב עם אנשי מערכת הביטחון ונשתדל בחודש הראשון של המושב להביא את תיקון הקבע באותה מתכונת או לא באותה מתכונת, עם שינויים, עד כמה שהדבר יהיה תלוי בנו ולעשות את הדברים בשני צעדים. אם הוועדה תאשר את ההצעה הזאת, אנחנו נצטרך לפצל חלק מהצעת החוק, להביא את הפיצול לאישור המליאה ואז להניח את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

התייחסויות להצעה. בבקשה.

משרד המשפטים. אני רוצה רק לבקש שכל ההתייעצויות ייעשו גם בתיאום אתנו. היינו גם מעורבים בניסוח התזכיר.

לגופה של ההצעה, לנוסח שהוצע על ידי הוועדה. אני חושב שהקושי כאן הוא בזה שבעצם אחד הנושאים העיקריים בתיקון שהוצע היה לעגן את הסמכות לתת הוראות ולהתנות תנאים לחברה, בעצם לתע"ש, כי כל זמן שהחברה הייתה בשליטה ממשלתית ובבעלות ממשלתית ובניהול ממשלתי, התנאים האלה פשוט הוכתבו לה. זה לכאורה בא שובר ותלוש בצדו כתנאים לפטור. אבל בעצם לא הייתה סמכות מפורשת להתנות את התנאים האלה.

לא הייתה סמכות מפורשת?

לא הייתה סמכות מפורשת.

מכוח מה הייתה הסמכות הזו?

אם רוצים, העוגן המרכזי שאפשר להישען עליו הוא סעיף בחוק הפרשנות שמדבר על כך שכאשר נותנים רישיון, אפשר להתנות אותו בתנאים. זה מכוח חוק הפרשנות. אנחנו כאן אפילו לא במתן רישיון אלא אנחנו במתן פטור.

בעצם מה שלטעמי חסר בנוסח שהציעה הוועדה זה הסעיף המרכזי שמסמיך להתנות תנאים ולקבוע אותם.

אנחנו מדברים כפי שנקבע. זו בדיוק מצוקת הזמן ולהיכנס לקרביים של ההסדר. לכן אנחנו אומרים. הממשלה פעלה בדרך מסוימת, היא תמשיך במשך הזמן הזה לפעול באותה דרך. לכן אנחנו אומרים. הבנתי את הבעיה, זו אחת הבעיות שהובהר לי בפגישה שקיימתי, ואתה היית שותף לה, ולכן אנחנו אומרים כפי שניתנה. זה כתוב בדיוק כך בנוסח. אנחנו לא יכולים לעשות הסדר אחר בלוח הזמנים הקצר שאתם מעמידים אותנו אלא להמשיך את המצב הקיים לפרק זמן מסוים ולקראת הסדר קבע שיעוגן בחוק, ואני מקווה כמה שיותר מהר, אנחנו נדון בכל הדברים האלה.

לפתור את המחלוקת, אפשר לכתוב כפי שניתנה לרבות תנאים שנקבעו.

כפי שניתנה. אני לא יודעת מה זה לרבות תנאים שנקבעו.

החשש הוא שה-כפי שניתנה, יפורש לעניין מתן הפטור בלבד ולא לתנאים שניתנו יחד אתו, שזה בעצם מדריך הבטיחות. אנחנו חוששים שתעלה טענה מצד החברה המופרטת או מי שרכש אותה שזה לא חלק מהפטור. רוצים לוודא שכוונת המחוקק היא גם לעניין הזה.

אז תבטלו את הפטור.

לא הבנתי את ההערה.

תציגי את עצמך.

הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה. להבנתי, אם החברה המופרטת לא תרצה את החבילה של פטור לפי התנאים שניתנו לה והיא תגיד שהיא לא מוכנה לקבל את התנאים, אפשר לבטל את הפטור.

המשמעות של זה היא בעצם לצמצם מאוד את אפשרויות הפעולה של הרשות, של משרד הביטחון, ולומר לו שהוא יכול להקציב לחברה או שחור או לבן, או שאת בפנים ומקבלת את הפטור ומקבלת את התנאים שלי, או שאת לא מקבלת את התנאים שלי ולכן תיעלמי.

מה ההצעה שלך?

ההצעה שלי היא לכל הפחות להוסיף איזושהי התייחסות בנוסח שהציעה היועצת המשפטית, שתתייחס לסמכות, להציב תנאים, להתנות תנאים למתן הפטור.

לפי התנאים. אנחנו ממשיכים לעניין, כמו שהציע ערן. לא תנאים חדשים. לעניין התנאים.

לרבות התנאים שנקבעו.

מה עוד חסר? השאלה אם אנחנו לא יוצרים כאן איזשהו הסדר שלילי. האם אנחנו אומרים רק לעניין תנאים? ומה אנחנו לא אומרים?

לאורך השנים גם יש שינויים באותו מדריך והיה לנו חשוב גם לאפשר, ככל שהדבר הזה יימשך לאורך זמן, שיהיה אפשר גם לתקן את המדריך ולהוסיף לו. אם אנחנו מדברים על המשך דיון באוקטובר, אני מניח שאפשר לחיות גם עם התנאים שניתנו עד עכשיו.

מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים. המדריך עליו מדובר הוא הסמכות שניתנה עד היום מתוקף הבעלות של שר הביטחון על המפעלים הביטחוניים, תע"ש, תעשייה אווירית, רפא"ל, וזה היה התוקף של המדריך עד היום. לא היה לו מעמד מעבר למעמד כדרישות בעלים.

אם אתה מסביר את זה, אולי כדאי שתסביר את הבעיה עם משרד הכלכלה כי אנחנו נוחתים כאן למדריך.

בסדר. הסיטואציה היא שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מינהל הבטיחות, טוען שאין לו את היכולת לפקח על מפעלים ביטחוניים, על המתקנים הנפיצים.

זה בעצם חוק שנמצא בסמכות שר העבודה והרווחה או שר הכלכלה.

כן. הסמכות של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. משרד העבודה, מינהל הבטיחות של משרד העבודה, לטענתו לא מסוגל לפקח על נפיצים ביטחוניים כי התחמושת שונה במהותה מנפיצים רגילים. בעיקרון אפילו נאמר פעם שזה חוק האנפרו. אנפרו הוא סוג של חומר נפץ אזרחי שמשמש לפיצוצים של מחצבות ודברים דומים.

הסיבה היא שהם רצו שמישהו אחר ייכנס לתפקיד הזה, לפיקוח על הנפיצים, ומשם זה התחיל. הם פשוט לא נכנסו למפעלים ביטחוניים בתוך מתקני הנפיצים. גם מפעלים שאין להם פטור מחוק חומרי נפץ, הם גם לא פיקחו עליהם בתחום של נפיצים כאלה. כלומר, יש את מפעלי סולתם ביוקנעם שהם מייצרים מרגמות, תותחים, והם גם לא פיקחו על התחמושת שנמצאת במפעל ושהם מייצרים אותה.

שר הביטחון בעצם נכנס לתוך הוואקום הזה.

כן. הם אמרו שהם ייקחו אחריות על הבטיחות. הבעיה הייתה עם המדריך עצמו. המדריך 4145 הוא מדריך שנכנס לתחומים של גופים אחרים, לפעמים בסתירה עם דרישות ומפרטים וחוקים אחרים, ולמעשה ביקשנו כאן את חובת ההתייעצות בהצעה לתיקון החוק כדי שלא יהיה מצב של כניסה לדרישות ותנאים של גופים אחרים כולל משרד הפנים.

אנחנו מתנגדים באופן עקרוני לעשות שינוי במה שכתוב בהצעת החוק. אם רוצים לעשות פטור באופן זמני ולהמשיך את המצב הקיים למפעלי התע"ש, אין לנו התנגדות. יש לנו את מפעל סולתם שהוא במצב דומה, שהוא למעשה, לפי הפרשנות של משרד העבודה והרווחה, אמור להיות מפוקח לפי חוק כלי ירייה ואגף כלי ירייה במשרד לביטחון פנים דווקא רואה את כלי הירייה כנקל. הסיטואציה היא מורכבת וזה תהליך שנמשך כבר 15 שנים.

אני רוצה לעשות תיאום ציפיות. אנחנו נמצאים בסד זמנים של הכנסת. בשעה 10:00 המליאה מתחדשת עד מחר ב-7:00 בבוקר. זאת אומרת, אין אפשרות לעשות שום דיון בין השעה 10:00 ל-7:00 בבוקר מחר. לא שבשעה 7:00 יש זמן פנוי אלא אז יש זמן לוועדות הבאות שצריכות לדון בחוק הלאום וכולי.

חשוב להבין ואתם גם רואים שנוכחות חברי הכנסת המסיבית כאן היא רק מאששת את מה שאני אומר מבחינת העיסוקים של חברי הכנסת עכשיו.

ההצעה כפי שהגיעה או ההבשלה שלה בתוך השיחות הקודמות שהיו בין צוות הוועדה לבין כלל הגורמים אמורה להניב פתרון ולא אמורה להניב בעיות. אין סיכוי שהבעיות תיפתרנה. זה לא עכשיו חומרי הנפץ, לאן. אם אפשר להתמקד ב-GO NO GO של ההצעה שהגעתם אליה, הסטרוקטורה של ההצעה אליה הגעתם, והתכנים. אם זה לא דבר שהוא ישים תוך כדי דיון, נצטרך לעשות הפסקה, לתת לכם לעשות את היישור הנדרש.

ההצעה הממשלתית שיקפה הסכמות שהושגו בדי עמל בין כל משרדי הממשלה. היא הושגה לאחר שיג ושיח ארוך וממושך ומשא ומתן ממושך בין משרד הביטחון לבין המשרדים האחרים.

יכול להיות. אנחנו מאוד מעריכים את זה ואנחנו יודעים שלא קל להגיע להסכמה ממשלתית אבל להביא נוסח כזה פחות משבוע לפני תום המושב בלוח זמנים כזה, לכן אמרתי לכולם אתמול שאנחנו לא עוזבים את הכול ואומרים לכם שאנחנו לא יכולים לאשר. באנו עם הצעה קונסטרוקטיבית שממשיכה את המצב. נותנים שנה להיום. אמרתי לכם וגם אמרתי לערן ואני חוזרת ומדגישה שאנחנו נידרש לעניין כמה שיותר מהר. בינתיים יש הסדר. אנחנו לא עוזבים את הפרטת תע"ש תלויה באוויר. יש הסדר והוועדה תדון בהסדר של קבע בתחילת המושב. יותר מזה אני חושבת שאי אפשר להציע. מן הראוי שגם תחשבו שכאשר מביאים הסדר שכזה, לא מביאים אותו ברגע האחרון לפני תום מושב הכנסת.

אנחנו לא יכולים לעמוד בלוח הזמנים הקצר הזה. היה מוסכם על כולם. אתמול בערב היה מוסכם על אנשי משרד הביטחון מה שהצענו.

הנוסח מוסכם עלינו. כל מה שביקשנו, להגדיר גם את הנושא של תנאים שנקבעו בפטור הקודם.

בסדר. כלומר, החשש שלי, אין לי התנגדות אבל השאלה מה אנחנו מבססים. שלא יצא כאן הסדר שלילי.

צריך להבין את המשמעות של הוספת תנאים. אני לא הייתי רוצה שיוסיפו תנאים, את המדריך, כי נקבעו כאן לוחות זמנים והליך שלם, איך אנחנו מתייחסים למדריך. עד סוף השנה הזאת אנחנו נקבל אותו.

מדברים על הוראת שעה.

הוראת שעה שאתה מאריך אותה לשנה. לזה אנחנו מתנגדים. זו העמדה של משרד הפנים. כל שינוי מהסיכום שיש לנו עם הוועדה, או עם ההחלטה - - -

לא הבנתי, עם איזו ועדה יש לכם סיכום?

הסיכום של ההצעה הזאת.

אנחנו שלחנו הצעה כדי לא להשאיר את הכול תלוי באוויר. זו ההצעה.

אנחנו מקבלים את ההצעה כמו שהיא. אם רוצים לעשות בה שינוי, אנחנו מתנגדים.

ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. אנחנו רגולטור לנושא החומרים המסוכנים ובין היתר גם לנושא של חומרי הנפץ. אכן היו לנו דיונים רבים עם משרד הביטחון לעניין המדריך. המדריך, כפי שהוא קיים היום, מדריך מיושן, לא מעודכן, לא תואם את הרגולציה הקיימת במדינות מפותחות ולכן ההסכם שלנו הוא שהם מעדכנים את הפרקים שנמצאים בסמכות שלנו ופשוט לוקחים את הרגולציה, את המדיניות שלנו, ומתאימים את זה במדריך שלהם כפי שזה.

לא הבנתי. מטמיעים את זה או מתאימים?

מתאימים.

אנחנו עושים תיאום. הכוונה לעשות תיאום בין המשרדים.

מה שקורה זה שאם באמת ניתנת כאן הוראת שעה למשך שנה כך שההוראות יהיו לפי המדריך שקיים היום, יש לנו עם זה בעיה כי אז תהיה סתירה בין ההוראות שניתנות דרך המשרד להגנת הסביבה לבין ההוראות הקיימות.

אם אני מבין נכון המדריך הקיים מיושן, תהליך ההטמעה או ההתאמה טרם התבצע.

הוא מתבצע.

אני אתייחס. אני מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. אני מלווה את החטיבה לבטיחות בנפיצים שעוסקת בנושא הזה. למדריך היו כמה מהדורות. מהדורה חדשה שהולכת לצאת בחודשים הקרובים, אנחנו בשיא של התיאום בין כל המשרדים כי אנחנו רוצים להיות מתואמים, עם הוראות אחידות לכל התחום הזה ואנחנו עובדים בתיאום עם הגנת הסביבה כדי שההוראות יהיו מתואמות, מו שאנחנו עובדים עם שאר המשרדים שיש השקה בין התחומים. לכן אנחנו ממשיכים בתיאום ואני מקווה שעד סוף השנה יהיו לנו הוראות אחידות מתואמות. זו הכוונה, בלי קשר למה שקורה כאן.

אנחנו אומרים שמה שהיה, הוא שיהיה לפרק הזמן הזה כדי לתת מענה ל-24 בחודש.

בפטור שניתן לתע"ש נאמר שהתנאי לפטור הוא בעצם עמידה במדריך כפי שישתנה מעת לעת. לכן השינויים האלה אם מבניים.

לא הבנתי את הבעיה של משרד הפנים.

אנחנו התנגדנו מראש וסיכמנו עם משרד הביטחון הליך שלם. המדריך כמו שהוא, הוא לא טוב. הוא עומד בסתירות לתנאים, הוא עומד בסתירות למפרטים שלנו והוא עומד בסתירות לתנאים של גורמים נוספים, גורמי מקצוע נוספים. חוץ מהסתירות שיש לו בתוך המדריך ושהוא נכנס לתחומים שהם לא שייכים דווקא לבטיחות או שיש להם קשר לבטיחות אבל הם לא ישירות על הבטיחות, אנחנו סיכמנו הליך. הוראת שעה עד חצי שנה, עד סוף השנה הזאת, המדריך של משרד הביטחון ובמהלך התקופה הזאת אנחנו נשב ונתאם את הוראות המדריך ויצא מדריך חדש.

אני רוצה להבין. האם יש מדריך קובע אחד או שיש יותר ממדריך קובע אחד?

יש מדריך אחד שכרגע חל, מהדורה מספר 2. אנחנו מסיימים את מהדורה מספר 3 בתיאום עם כל הגופים.

כולל משרד הפנים?

לא. לא כולל משרד הפנים.

זה הסיכום שלנו.

אנחנו סיכמנו שאנחנו נוציא מדריך עד סוף השנה הזאת. מדריך מעודכן.

אנחנו עובדים בתיאום אתכם. זה מה שסיכמנו.

סיכמנו על השנה הזאת אבל לא לשנה שלמה.

אנחנו סיכמנו שעד סוף השנה הנוכחית אנחנו מסיימים את כל התיאומים בין כולם והוראת השעה שאת מציעה היא לשנה שלמה.

אני אסביר מדוע הצענו לשנה שלמה. באופן עקרוני, אם היינו בשנה רגילה, לא היינו מציעים לשנה אלא היינו מציעים עד סוף 2018. היות ואנחנו לא יודעים מה יהיה לאחר צאת הכנסת לפגרת הקיץ, אנחנו נותנים גם מענה אם הכנסת תתפזר ולא נספיק להגיע להסדר של קבע, לפיט החישוב שלנו שנה יכולה לתת מספיק זמן על מנת שגם יהיו בחירות וגם ייבחרו ועדות וגם נדון בהצעת החוק, כמובן אחרי החלת רציפות וכולי. זו הסיבה לשנה ולא סיבה אחרת.

אז לא להכניס את מפרט התנאים. להשאיר את זה כמו בהצעה המקורית של הוועדה.

גם על זה הסכמנו.

כלומר, הסכמנו על הכול. לכן גם מי שלא כל כך בקיא בהליכי הכנסת, הצעת החוק הזו לא באה במקום הצעה שהניחה אלא היא פשוט הצעת ביניים. אנחנו נבצע פיצול נושאי והצעת החוק הממשלתית נשארת על שולחן הוועדה ואנחנו נדון בהצעת החוק.

אני רוצה למצות את הנושא הזה, את המחלוקת שהיא די מפתיעה שהיא מגיעה תוך כדי הדיון בין משרד הביטחון למשרד הפנים או משרד הפנים ושאר המשרדים, אם אני מבין את זה נכון. זה לא מצב שאנחנו בדיון הזה יכולים עכשיו להתחיל להיכנס לקרביים של מדריך הבטיחות. זאת אומרת, אין לנו כלים ואין לנו גם זמן להתעסק עם זה עכשיו. להיכנס לזה, זה עכשיו לפתוח סדרה של דיונים עם הבאת מומחים. אנחנו לא מתכוונים להיכנס לזה וגם לא בנויים להיכנס לזה.

השאלה אם ההצעה של הצוות המשפטי של הוועדה שמדבר על המשך המצב הקיים לשנה נוספת. מירי הסבירה. בדרך כלל החלוקה היא אחרת כאשר הפוליטיקאי מסביר את הצורך בהארכה לשנה, אבל כך זה כשנמצאים הרבה זמן בתוך העניינים, אפשר גם להסתכל על זה קצת מזווית יותר רחבה מאשר הזווית המשפטית ואני מברך על זה כי באמת יש הרבה הגיון להאריך את זה לא עד סוף 2018 אלא לשנה כי אחרת אתם עלולים להיתקע או אנחנו עלולים להיתקע פתאום במציאות שאי אפשר לעשות חקיקה ואז נשארים איכשהו. גם תהליכי הפרטה, בואו נגיד את האמת, אנחנו נמצאים במילימטר האחרון. מעולם לא היו כל כך הרבה חלקים בתוך מילימטר אחד כמו שיש בהפרטה הזאת של תע"ש. אני אומר לעצמנו שלא כדאי להיכנס לסד זמן שהוא עלול להסתבר כלא סביר, כלא נכון או כלא מתאים.

אפשר להציע איזושהי הצעת פשרה, שההסדר הזה שמוצע על ידי הוועדה יהיה לחצי שנה ובחצי השנה הבאה יהיה איזשהו הסדר אחר שיאפשר שינוי של המדריך?

איזה הסדר? אם ייכנס אותו מדריך לתוקף, אותו מדריך מספר 3?

כן. אנחנו אומרים שעד סוף דצמבר, שזה הסיכום, יהיה המדריך כפי שהוא, ובחצי השנה הבאה, אם באמת לא יהיה תיקון חקיקה קבוע.

זאת אופציה שאנחנו לא יכולים להיכנס בהצעת חוק. הצעת החוק לא עוסקת במדריך 16 ומדריך 17 יהיה כפוף לדיון נוסף.

תהיה אפשרות לתקן.

ההצעה המקורית אמרה שיהיה אפשר לקבוע תנאים ואפשר יהיה לשנות אותם. הצעת החוק הממשלתית בעצם אמרה שיחולו נורמות שיקבע שר הביטחון למשך חצי שנה וכעבור חצי שנה אפשר יהיה להחיל נורמות חדשות. בעצם הייתה סמכות לקבוע או בחקיקת משנה או בתנאים פרטניים, לא כהסדר כללי אלא כהסדר פרטני למפעל מסוים, את האפשרות לקבוע אותם תנאים. בשורה אחת, זה בעצם מה שנאמר בהצעה הממשלתית.

ואם לא יגיעו להסכמות?

יישאר המצב הקיים.

לכן אני אומר שמה שצריך להיות כאן, הסמכות לקבוע את התנאים, אפשר לקבוע את זה עם התייעצות ובלי התייעצות, עם הסכמה ובלי הסכמה, שהסמכות תהיה כי בלי זה, אם החליטה התעשייה לתקוף בבוא העת בתוך החצי שנה או השנה או אחריה, ואלוהים גדול מה יקרה והיכן נעמוד, אז יהיה קושי במובן של הסמכות לקבוע את התנאים. עלול להתעורר קושי בדבר הזה.

אני תכף אומר מה אנחנו עושים כדי ללבן את זה. אני רוצה לשמוע את ראש עיריית רמת השרון. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. באתי קצת מבולבל ועכשיו אני הרבה יותר מודאג. אני חייב לומר טוב. רמת השרון חוותה מתע"ש – אני כילד זוכר שני פיצוצים מאוד משמעותיים – ואנחנו מתמודדים עם זיהום קשה מאוד של האדמה ועם צורך כרגע לפנות את המפעלים.

מה שחשוב לי זה שיש כאן איזשהו גוף פרטי שלוקח עליו אחריות מאוד מאוד גדולה. עכשיו פתאום כותבים כאן שנחיל עליהם את הפטור בצורה גורפת ונראה מה יהיה? אני חצי שואל. אני מנסה להבין מה הולך כאן.

לא הבנתי. אין כאן שום מצב שיש פטור מפיקוח.

תעמוד ההוראה בתוקפה כפי שניתנה במשך תקופה. תעמוד ההוראה בתוקף כפי שניתנה לאחר מועד ההפרטה. הם יורשים את הפטור. מישהו בדק אותם? הם התחייבו לקחת עליהם אחריות? הם התחייבו שאם תהיה בעיה, מי ערב אם משהו לא יקרה כמו שצריך? הולכים להתחיל לפנות משם כל מיני חומרים? הולכים לשנע אותם? כל הדבר הזה, מה יקרה אם זה כן ייעשה, אם זה כן ייצור זיהום מעל הקרקע. אני רוצה לדעת שמישהו כאן מבין מה הוא לקח על עצמו, שיש לו איזה שהן הוראות ברורות שהוא יודע שלפיהן הוא חייב לפעול ויש מישהו שמפקח על זה ודואג לזה. להשאיר את זה כך שנקווה שיהיה בסדר ושהגוף הזה הפרטי לקח על עצמו את כל האחריות והכול בתחשיבים הכלכליים שלו, תושבי רמת השרון יכולים לשלם מחיר מאוד כבד אם הוא לא יפעל כך. שוב, זה גוף רציני ואחראי אבל אני לא יודע, אתה יודע שגוף פרטי הוא גוף פרטי.

ראש העיר, אני חייב להגיב. חוק חומרי נפץ הוא חוק אחד. על נפיצים יש עוד 300 חוקים, תקנות, דינים ומפרטים. לא יקרה מצב שהנפיצים, מפעל פרטי או לא מפעל פרטי, ואלביט היום מפוקח על ידי המפעלים הביטחוניים, על ידי היחידה שלנו, ולא יהיה מצב שיהיה זיהום ופתאום המפעל הפרטי יחליט להתנהג בצורה אחרת מכפי שהתנהגה תע"ש. הפוך.

מה עם זיהום האדמה?

זיהומי העבר מטופלים על ידי נצר השרון לפי החלטות ממשלה וזה לא לדיון כאן.

השאלה אם עושים עכשיו חדשים. אני לא יודע.

לא מדובר על חוק חומרי נפץ. מדובר על חקיקה אחרת ועל דרישות אחרות.

אותו מדריך חל עליהם? זו שאלה שעלתה כאן. אני אומר שבאתי מבולבל ויצאתי מודאג.

הנושא של הבטיחות גם מפוקח על ידינו וגם על ידי משרד הביטחון. משרד הביטחון קיבל ממשרד העבודה סמכויות לפי סעיף 23 לחוק חומרי נפץ והוא עושה פיקוח.

התוספת הזו מאוד מדאיגה. אני מקשיב למה שאמרת בהתחלה.

אני לא מסכים שמדריך הבטיחות, הבעיה הייתה שהם רוצים לתת מדריך בטיחות לשנה והמדריך הזה הוא בעייתי כי הוא מתנגש לנו עם מפרטים שיש לנו עם מפעלים ביטחוניים.

אתה אומר שהמדריך הוא מדריך מספר 3.

אני לא מכיר את מדריך מספר 3. מדריך מספר 2 התעלם מכל מיני סיכומים שהיו לנו במדריך מספר 1. בגלל זה סיכמנו הליך כאשר בהצעה לתקנות, בהחלטת הממשלה, נקבע תהליך שבאופן זמני עד סוף השנה ייקבע המדריך הישן ובמהלך התקופה הזאת אנחנו נתאים את המדריך לתנאים החדשים.

אני אתייחס לדבריו של ראש העיר כדי להרגיע. אתה דיברת כאן על שני נושאים. יש נושא בטיחות ויש נושא של זיהום קרקע. זיהום קרקע לא מתעסק בכלל, זה לא החוק הזה, זה הגנת הסביבה והם מטפלים בזה ואין שום שינוי. כל חברה מפוקחת ומטופלת.

אנחנו מדברים כאן על הוראות בטיחות כאשר לעובד ולאזרח ההוראות שחלות ימשיכו לחול, יעודכנו, יוחמרו וכולי. אין מה לחשוש. זאת בדיוק המטרה של הסעיף הזה ולכן במקרה הזה היא נכונה אבל לא לנושא הזה.

אם זה מטופל, זה מטופל.

נטע, אני חושבת שמה שאנחנו מציעים כאן זה בעצם ימשיך את המצב הקיים. אם יהיה מדריך אחר, לדעתי הנוסח מקבל את זה. זאת אומרת, הנוסח אומר "הופרטו מפעל או שלוחה ששר הביטחון הורה לפי סעיף קטן זה, דינם יהיה כדין הגופים הפטורים, תעמוד ההוראה בתוקף כפי שניתנה גם לאחר מועד ההפרטה כל עוד לא הורה אחרת". זאת אומרת, שר הביטחון כן יכול להורות אחרת. זאת אומרת, אנחנו כן נותנים את האפשרות לשר הביטחון להורות אחרת.

לעניין ההתייעצות שאת מעלה, זה כבר בהסדר הקבע שאתם מבקשים מהוועדה לאשר אבל כרגע אנחנו לא דנים בהסדר קבע. כרגע אנחנו נותנים מענה כדי שלא יישאר איזשהו ואקום.

לכן אני מציעה לוועדה לעניין התנאים, אין לי בעיה לקבל את זה אלא שאני חוששת האם זה לא ייצור איזשהו הסדר שלילי. אמרנו לעניין התנאים ולעניין דברים אחרים.

תנאים שנקבעו.

לא נתעקש על זה. אני מציעה לוועדה ללכת בשני הטקטים הללו. תכף נקריא את הנוסח שאנחנו מציעים. אנחנו נותנים את המענה. מיד ניכנס לעבודה ואם הכול יהיה בסדר, נגיע בתחילת מושב החורף לדיון על הסדר הקבע. אני חושבת שבמכלול הזה שאנחנו מציעים, זה נותן מענה לכל הדברים.

אבל יש רצף לגבי כל הדברים?

יש רצף. זו בדיוק ההצעה שלנו. שיהיה רצף ושלא יישאר ואקום.

בכל זאת, לנו זה כן היה חשוב לעגן. גם במסגרת ההצעה הממשלתית יש כמה היבטים. יש אפשרות של תקנות, שזאת יכולה להיות ברירת המחדל, ואם לא הותקנו תקנות, שגם זה יהיה בהתייעצות אתנו, בדיוק בגלל אותו רציונל. המחשבה שלנו הייתה שאנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שבו המעורבות, גם שלנו וגם של היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, כן חשובה והיא חלק מהדיונים של הפורום המנחה הלאומי.

אנחנו חייבים לרבע את המעגל הזה או להחליט שאי אפשר לעסוק בזה בסד הזמן. זה לא נושא שאפשר ללבן וללטש את הפינות בדיון עם כל כך הרבה משתתפים. אני מבקש, קחו עשר דקות. בשעה 9:20 אנחנו נשב פעם נוספת כאן. תלבנו. תגיעו לאיזושהי הסכמה, או שני נוסחים ברורים אליהם הוועדה תוכל להתייחס ולאחר מכן, אם צריך, להצביע. ננסה למצוא מוצא. הפערים כאן הם לא כאלה שאני יכול לבוא לוועדה ולומר בואו נצביע על זה או על זה. שבו עם משרד הפנים, משרד הביטחון, הייעוץ המשפטי והייעוץ המשפטי של הוועדה. עשר דקות. בשעה 9:20 אנחנו מתכנסים כאן שוב.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:10 ונתחדשה בשעה 09:23.)

אני מחדש את הישיבה.

בבקשה, מירי, תני לנו עדכון מצב.

כפי שאמרתי בהתחלה, לאור מורכבות הדברים, אבל על מנת לא להשאיר ואקום, אני מציעה לוועדה לאשר הסדר כהוראת שעה לכל זמן שהממשלה מבקשת או שאתה תחליט, הסדר שעיקרו מה שהיה, הוא שיהיה לתקופה זמנית. כמו שאמרתי, ואני חוזרת ואומרת, ניפגש עם נציגי הממשלה ונלמד את הנושא לעומק. ניפגש עם הנציגים. אנחנו נציג בפני הוועדה את עמדתנו לגבי הצעת קבע. לכן אני אומרת שההליכה להמשיך את המצב כך שמה שהיה, הוא שיהיה, לזמן הנוכחי הזה שאנחנו עומדים גם בסד הזמנים וגם בסוף מושב החורף, אני ממליצה לוועדה לקבל את הצעתנו.

מה שתחליט הממשלה לעניין התנאים שניתנו, את ההוספה של התיבה הזו, כן או לא, אני רק אומרת שאני חוששת מהסדר שלילי. אם אנחנו אומרים לעניין התנאים שיינתנו ולגבי דברים אחרים, מה שתחליטו, מה שהממשלה חושבת. אני מעדיפה להישאר כפי שניתנה. אם תתעקשו על זה וזה מה שיביא לציון את הגואל, נלך על זה.

אני מציע שנצביע על הנוסח כפי שכתוב כרגע ויתאפשר לנו, אם תרצו, בשעות הקרובות לעדכן את מירי אם להחזיר את התיבה או לא.

יש פרוצדורה. צריך לפצל, להעלות לכנסת ולאחר מכן לקבל אישור ואז להכין את זה לקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה להבין או להסביר את הרציונל כפי שאנחנו מבינים אותו. דיברתי קודם עם חברת הכנסת ענת ברקו. אנחנו לא יכולים להיכנס לכל ההיבט העסקי. כמובן זה לא ענייננו. אנחנו רוצים להיכנס לחליפה הרגולטורית. החליפה הרגולטורית יושבת היום על גוף שנקרא תע"ש שהוא חברה ממשלתית ומחר היא תשב על גוף אחר שלוקח את אותה חליפה. החליפה הזו, עם היתרונות והמגבלות כפי שהציג משרד הפנים או כפי שהציג משרד הביטחון או כפי שהוצע בנוסח. אנחנו לא הולכים עכשיו לתפור חליפה אחרת למעט כמובן מה שייתפר. אגב, אני לא בעד לעשות חצי שנה מהנימוקים שאמרנו קודם לכן. חצי שנה, אנחנו נמצא את עצמנו במצב בו נוכל לדון בעוד חצי שנה או שתהיה בעיה לדון בעוד חצי שנה ואז להיתקע עם מצב שהוא לא לכאן ולא לכאן, לדעתי לא נכון ולכן יולי 2019 הוא תאריך נכון, אם אנחנו הולכים לתפור חליפה כהוראת שעה לפרק זמן נתון של שנה. זה נראה לי תואם.

אפשר לומר חצי שנה אלא אם כן יתקיימו בחירות ואז תוך חצי שנה.

את זה אפשר לומר בבחירות מוניציפאליות אבל אי אפשר לומר על בחירות ארציות.

מי רוצה להתחיל לקרוא את הנוסח כדי לראות שאנחנו מיושרים בינינו?

אני אקרא. אנחנו בעצם מתקנים את סעיף 22 לחוק חומרי נפץ. בסעיף קטן (ב) אנחנו נוסיף פסקה (2) שזה נוסחה.

עוד לא ניסחנו את זה כהצעת חוק. אנחנו רק מציעים.

אנחנו מתקנים את חוק חומרי נפץ הקיים. בסעיף 22(ב) נוסיף פסקה (2).

במקום כל הצעת החוק הממשלתית, אנחנו מבקשים להוסיף אחרי סעיף קטן (א) את סעיף קטן (ב).

אנחנו עכשיו קוראים את הנוסח המוצע של סעיף קטן 22(ב)(2).

כאן נוסיף את פסקה (2).

אחרי פסקה (1) אותה אנחנו לא משנים.

נכון.

"הופרטו מפעל או שלוחה, ששר הביטחון הורה לפי סעיף קטן זה כי דינם יהיה כדין הגופים הפטורים, תעמוד הוראתו בתוקפה כפי שניתנה, גם לאחר מועד ההפרטה, כל עוד לא הורה אחרת. לעניין זה, "מועד ההפרטה" – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במפעל או בשלוחה להיות חברה ממשלתית".

"הוראות סעיף 22(ב) לחוק חומרי נפץ, כנוסחו בחוק זה, יעמדו בתוקפן עד יום כ"ח בתמוז התשע"ט (31 ביולי 2018)".

ההערה שלך לנוסח, דרור, הייתה להוסיף אחרי "כפי שניתנה".

לרבות תנאים שיקבע. או איזשהו נוסח ששר הביטחון יוכל לקבוע תנאים לפטור.

כפי שניתנה, מה זה כולל? כפי שניתנה, זו החליפה הרגולטורית הקיימת?

השאלה היא אם החליפה הזאת תוכל להחזיק גם מול גוף פרטי.

תוכל להחזיק, מאיזו בחינה? מבחינה עסקית או מבחינת הרגולציה?

מבחינת הרגולציה.

אנחנו קובעים עכשיו סעיף שאומר כן. אז כן.

דרור, זאת מהות התיקון.

בסדר.

בחקיקה ראשית של הכנסת. למה השאלה?

תעמוד בתוקפה כפי שניתנה.

גם לעניין מועד ההפרטה.

מה שמציק לי זאת האמירה שאני חושש מפניה, שתבוא תע"ש בבוא העת ותאמר שלא בא לה על הרגולציה הזאת יותר, היא לא חייבת בה, שנראה לה מקור הסמכות.

סעיף 22(ב)(2) הוא מקור סמכות.

השאלה אם אנחנו חושבים שזה מקור סמכות.

אני לא יודעת. אנחנו מאמינים בחקיקה ראשית שכאשר הכנסת קובעת, מחויבים לה.

אבל הכנסת לא קבעה כאן את האמירה של קביעת תנאים. היא אומרת כפי שהיה כאשר ה-כפי שהיה הזה הוא כאילו לא מספיק.

בסעיף 23 לחוק – הוא לא מופיע כאן – עוד לא ראיתי את המסמך אבל משרד העבודה טוען שהוא העביר את הסמכויות למשרד הביטחון.

לא. השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו.

הייתה החלטת ממשלה על העברת סמכויות לפי חוק יסוד: הממשלה?

עדיין יש מענה לכל הדרישות של משרד הביטחון עם התנאים והדרישות והוא לא ייפגע, כמו שאנחנו רואים את זה, כי הם כבר קיבלו את הסמכויות לפי סעיף 23.

סגן מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה. אנחנו עובדים בתיאום עם משרד הביטחון. כאשר אנחנו כן חושבים שיש כאן פער וכן חובה להכניס את ה-בכפוף לתנאים שנקבעו, התנאים שנקבעו הם מאגדים ונותנים לנו את הביטחון שיפעלו לפי התנאים שמשרד הביטחון יקבע לפי המהדורה המעודכנת, אם זה מספר 3 או 4 או לא חשוב המספר, ואנחנו חושבים שמספיקה הסכמה בין המנכ"לים של המשרדים בנושא ההסכמה לגבי המדיניות. אני חושב שבמידה ואנחנו לא נוסיף את הסעיף הזה, אנחנו ניכנס לוואקום מאוד מסוכן.

איפה ההצעה להחלטה? השאלה אם זה התקבל בממשלה. הצעה להחלטה שבהתאם לסעיף 24 לחוק חומרי נפץ ובהתחשב בצורך להסדיר בצורה מיטבית את האחריות לפיקוח על הבטיחות בחומרי נפץ המשמשים למטרות ביטחונית, להעניק לשר הביטחון את הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה לפי החוק האמור.

זה עבר במאי 2016 בהחלטת ממשלה. היא העבירה לפי החוק את הסמכויות למשרד הביטחון בכל הנוגע למפעלים הביטחוניים.

אני בעד לאשר.

אני חוזר למה שאמרתי קודם לכן. אנחנו רוצים להבטיח שמי שייכנס בנעלי תע"ש, חברה פרטית או חברה ממשלתית אחרת או כל חברה אחרת, ראשית, תושבי רמת השרון שאתה מייצג אותם לפחות עד אוקטובר - - -

גם. גם תושבי הרצליה, הוד השרון ורמת השרון.

בכל אופן, הדייר הכי קרוב. להפיג כל חשש שלו שישתנה משהו לרעה, אנחנו לא מדברים עכשיו על איך משנים דברים לטובה מפני שזה לא התכלית שאפשר לעשות בהוראת שעה. גם כדי להרגיע את המחוקק רגע לפני שהוא מצביע, ויש כאן לפחות שלושה, אנחנו רוצים לוודא שהחליפה הרגולטורית שקיימת היום מבחינת הבטיחות כפי שתואר כאן, היא לא משתנה לרעה וכי מה שמחויב לעשות תע"ש, תחויב לעשות כל חברה שתיכנס בנעליו. לכן ההוראה הזו היא לשנה. אני חושב שבזה אתם צריכים להבין את הזווית שאנחנו מסתכלים עליה שהיא זווית קצת יותר רחבה מהזווית הביטחונית המקצועית. כי בצדק, אם יהיה שיבוש קל והתוקף יפוג בסוף השנה, אנחנו נמצאים במצב שבעצם להתחיל לתקן תיקונים, זה יהיה בלתי אפשרי.

גם כאשר ישבנו ותיקנו את הנוסח בהסכמה, אנחנו אמרנו שאין בהוראת השעה, בהוראות שנתן שר הביטחון, כדי לגרוע מהוראות שניתנו לפי כל דין כדי שזה לא יפגע בסמכויות של הרגולטורים האחרים. אם אפשר להכניס לסעיף הזה.

אני לא רואה בעיה.

לא הצלחתי להבין. את יכולה לחזור?

אנחנו אמרנו שעל מנת שלא תהיינה סתירות ולא תהיה פגיעה בהוראות של דינים, בטח שלנו, שיוסיפו "ואין בהן כדי לגרוע מהוראות שיינתנו לפי כל דין".

זה מופיע בהצעת החוק. אני מפנה לסעיף 2(ב) להצעת החוק. על פני הדברים זה נראה לי.

משרד הפנים, מה עמדתכם?

אני לא כל כך הבנתי. מה עם סעיף 2(א)? אתם מבטלים את 2(א).

אנחנו לא מבטלים שום דבר. את כל השאר אנחנו דוחים לדיון אחר.

סעיף 2(א) הוא חשוב מאוד. התאריך 1 בינואר הוא לא סמנטי. ב-1 בינואר, אנחנו מתחילים את תקופת הביקורות ואם יהיה הבדל ויהיו סמכויות ותנאים שנוגדים אחד את השני, ונותני אישור יגיעו לעימותים בגלל אי התאמות, תהיה לי כמנהל יחידה בעיה וזה לא יהיה נכון מול מפעלים שיבואו הוראות סותרות משני רגולטורים שונים.

ואם זה יקרה בנובמבר?

זה לא יקרה בנובמבר. סיימנו את תקופת הביקורות. בתקופה הזאת אנחנו יושבים ובחצי השנה הזאת - - -

אנחנו לא יכולים לעבוד כך. אם חס וחלילה נדרשת ביקורת בנובמבר מסיבה לא עלינו איזה אירוע או כמעט אירוע.

אנחנו בסיום תקופת הביקורות שלנו. ב-1 בינואר אנחנו מתחילים את תקופת הביקורות מחדש. בתקופה הזאת אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיבואו שני רגולטורים עם שתי דרישות שונות ויתעמתו מול המפעל על נושא ודרישות למי יש סמכות יותר חזקה או פחות חזקה.

ואז מה ההצעה שלך?

מה שהם מבקשים בתקופה של הוראת השעה - - -

סוכם שהוראת השעה תימשך עד 31 בדצמבר. זה יהיה בלי התייעצות.

לא. אנחנו לא שם. להסדר שאנחנו מציעים בסעיף (ב)(2) מבקש המשרד להגנת הסביבה לקבוע "ואין בהוראות אלה כדי לגרוע מהוראות שניתנו לפי כל דין". הוראות שניתנו לפי כל דין, זה כולל את ההוראות שניתנו על ידי המשרד להגנת הסביבה ועל ידי משרד הפנים. לכן אני בעמדתי. זה מעין סעיף שמירת דינים לתקופה.

איך יהיה הניסוח?

תסתכל על הצעת החוק הממשלתית. בסעיף 2(ב) אתה רואה את הסיפה: "ואין בהן כדי לגרוע מהוראות שניתנו לפי כל דין". זה סעיף שכל ההוראות שהיו בתוקף ליום, הן ממשיכות לחול בכל תקופת משך הוראת השעה.

משטרת ישראל, אתם רוצים להתייחס?

משטרת ישראל לא מנחה בנושא בטיחות.

תודה רבה.

אנחנו קודם כל מצביעים על הבקשה לפצל את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018 לפי סעיף 84 לתקנון לעניין חברות הנמצאות בתהליך הפרטה. אנחנו רוצים לפצל את זה מהצעת החוק כדי להתניע את התהליך.

מי בעד הפיצול?

הצבעה
בעד – 2, פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הפיצול נתקבל.

הפיצול אושר.

עכשיו אנחנו מדברים על נוסח הצעת החוק שתובא לדיון לקריאה שנייה ושלישית.

זה מה שקראתי. אנחנו רק נוסיף לגבי הוראה, הוראה שנתן שר הביטחון.

למען הסר ספק, קרא את זה מהתחלה.

"הופרטו מפעל או שלוחה, ששר הביטחון הורה לפי סעיף קטן זה כי דינם יהיה כדין הגופים הפטורים, תעמוד הוראתו בתוקפה, כפי שניתנה, גם לאחר מועד ההפרטה, כל עוד לא הורה אחרת ובלבד שאין בה כדי לגרוע מהוראות כל דין. לעניין זה, "מועד ההפרטה" – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במפעל או בשלוחה להיות חברה ממשלתית".

"הוראות סעיף 22(ב) לחוק חומרי נפץ, כנוסחו בחוק זה, יעמדו בתוקפן עד יום כ"ח בתמוז התשע"ט (31 ביולי 2018)".

מי בעד הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018 כפי שהוקראה?

הצבעה
בעד – 2, פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018 כפי שהוקראה נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד והיא תובא לקריאה שנייה ושלישית בכנסת בהקדם האפשרי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:40.