פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת הכספים
24/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1113
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב באב התשע"ח (24 ביולי 2018), שעה 12:12

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי
מכלוף מיקי זוהר
מיקי לוי
מנחם אליעזר מוזס
מוסי רז

ינון אזולאי
איילת נחמיאס ורבין

יואב גפני - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

נסיה יודיץ - מנהלת מחלקת נותני שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון, משרד האוצר

אלעד כהן - מנהל מחלקת פיקוח על גופים מוסדיים, רשות שוק ההון, משרד האוצר

ברוך לוברט - עו"ד, יועץ משפטי, רשות שוק ההון, משרד האוצר

לימור תוסיה כהן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורנה ואגו - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון

מיכל זיו שוחט - עו"ד, יועץ משפטי, עמותת הבנקים והמוסדות הפיננסיים הזרים בישראל

נטע דורפמן רביב - עו"ד, עמותת הבנקים והמוסדות הפיננסיים הזרים בישראל

ליאור וילנסקי - עו"ד, קבוצת פנינסולה בע"מ, איגוד לשכות המסחר

לירז חקמון - עו"ד, חברת מימון ישיר

מיכאל נוימן - יושב ראש הוועדה לביטוח פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח

בועז בראל - חבר הוועדה לביטוח פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח

אלכס שכטר - חברת סיגמה סיטי, קרן למימון התחדשות עירונית

גיא רוטקופף - מנכ"ל איגוד חברות הביטוח

גיל משה סלמון - איגוד חברות הביטוח

יהורם אלבז - מוזמנ/ת

יונתן סורוצקין - מוזמנ/ת

בועז אפלר - מוזמנ/ת

איציק פרי - מוזמנ/ת

כפיר יהושע - מוזמנ/ת

אלון דור - מוזמנ/ת

אוליביה ליוייב - מוזמנ/ת

ארז קניסטר - מוזמנ/ת

אייל בוכבינדר פורת - מוזמנ/ת

עודד אופק - שדלנ/ית (משרד עו"ד מ. פירון ושות'), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר, איגוד חברות ממוסדות למתן אשראי

שגיא אהרון - שדלנ/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים







תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)(פטור מחובת רישוי)(הוראת שעה), התשע"ח-2018

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ח-2018.

איפה אנחנו עומדים עם העניין הזה?

שלחנו את רשות שוק ההון ביחד עם בנק ישראל ומשרד המשפטים לנסות להגיע לנושאים מוסכמים. העלינו שלושה נושאים - את הנושא של הכפילות ברגולציה מול בנק ישראל, את הנושא של הגדרה למיזם והנושא של נאמן. הם חזרו עם הסכמות ונוסח מעודכן. אתם רוצים להציג אותו?

כן.

הקראנו הכול?

את הרוב. צריך להקריא את הדברים החדשים.

בשלושת הנושאים הגענו להסכמה.

כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, הוועדה שלחה אותנו לברר ולעדכן את הוועדה בשלושה נושאים. את שלושתם ביררנו ובשלושתם הגענו להסכמות ואותן הבאנו לידי ביטוי בנוסח התקנות שהבאנו בפני הוועדה.

אני אפרט מאוד קרצה.

יש הסכמה? בנק ישראל.

כן.

גם משרד המשפטים היה מעורב בכל הדיונים האלה וכמובן ההסכמות מקובלות על כולם.

נושא ראשון, הגדרה של מיזם. הוועדה ביקשה מאתנו להגדיר היטב את המונח הזה וכך עשינו.

הנקודה השנייה הייתה התייחסות לגבי נאמן וגם לנושא הזה התייחסנו. הייתה הסכמה עם הגורמים הרלוונטיים שהעלו את זה בוועדה.

הנקודה השלישית שהייתה נקודה, אם יורשה לי לפרש, כבדה ביותר, היא זו שנדונה בשני הדיונים הכבדים, אותו פער בין תפיסת האשראי שבין רשות שוק ההון לבין בנק ישראל, גם כאן אנחנו הגענו לנוסח שמייצר ודאות מוחלטת באשר לכל גוף, היכן הוא מפוקח ובזמן נתון, כדי שלא יהיה את המצב - - -

אתם הייתם מאוד בלהט בישיבה הקודמת בוויכוח הזה.

איך תהיה החלוקה?

איך הסתדרתם?

גופים שמפוקחים על ידי בנק ישראל, כבר ממילא החוק פטר. חוק הפיקו על שירותים פיננסיים. גם גופים שצריכים להיות מפוקחים על ידי בנק ישראל, התקנות האלה לא יחולו עליהם. גוף שצריך לבוא לבנק ישראל לקבל רישוי, התקנות האלה לא יחולו עליו. לא יינתן פטור.

פתרתם את הוויכוח.

כן.

אכן כן. אני רוצה להזכיר שכבר בפעם הקודמת למעשה עם בנק ישראל לא היה לנו דיון.

לא הבנתי את ההסכם.

אני אסביר. כבר בפעם הקודמת בנק ישראל ואנחנו הגענו להסכמה שהצגנו אותה כאן בוועדה ובגדול ההסכמה אומרת את הדבר הבא: התקנות האלה ממילא אינן חלות על מי שחייב ברישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי). עלה איזשהו ספק עוד בדיון הראשון. אנחנו הסכמנו לזה. באנו עם ההסכמה הזאת בדיון השני ולא הייתה בינינו מחלוקת במהלך הדיון הזה.

הנקודה שלגביה הייתה מחלוקת היא נקו דה שדווקא לא עלתה על ידי בנק ישראל אלא העלתה אותה עורכת הדין נטע דורפמן לגבי אי הוודאות שנוצרת בגלל הפער בין הגדרת אשראי לפי רשות שוק ההון לבין הגדרת אשראי לפי בנק ישראל. תיקנו את הנוסח באופן כזה שמי שחייב ברישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי) ופטור מן הדבר הזה, בין שיש לו רישיון או שבנק ישראל פטר אותו, זה לא משנה, ממילא לא נמצא בחוק שלנו. את מי שאנחנו פוטרים, כל הקבוצה שאנחנו פוטרים אותה, היא קבוצה שלא יכולה להיות לגביה שאלה – כך אנחנו מבינים – נכון לעת הזאת אם היא נמצאת תחת הפיקוח של בנק ישראל, או תחת הפיקוח שלנו.

זה עדיין מותיר – אני צריך לומר את זה לפרוטוקול וחשוב שהוועדה תדע את הדבר הזה – הסיבה שבגינה כל המחלוקת הזאת התעוררה, דהיינו שיש פער בין האופן שבו אנחנו ברשות שוק ההון רואים מתן אשראי לבין האופן שבו בנק ישראל ראה מתן אשראי עד לעת האחרונה, פערים שאנחנו צריכים ליישב אותם ואנחנו מסכימים שאנחנו צריכים ליישב אותם ואנחנו נעשה זאת. אבל כך או כך לעניין התקנות האלה, הגענו לוודאות.

אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות חשובות לוועדה. הראשונה. אנחנו מצאנו לנכון לפטור סוג נוסף של גופים וזה לא רק בנקים זרים אלא גם חברות ביטוח זרות שפועלות בישראל במתן אשראי שיש לו בין השאר ערבות של המדינה וגם בעניין הזה יש לנו הסכמה עם כל הגורמים. זו הייתה בקשה שהתעוררה מהחשב הכללי במשרד האוצר והבאנו את זה בנוסח.

נקודה אחרונה. מצאנו ממש ביום האחרון שנפלה איזושהי טעות סופר בסעיף הזה של הפטור שאנחנו נתנו למי שפועל כאן במתן אשראי והוא לא בנק, ואנחנו מבקשים לעשות איזשהו תיקון טכני. אני יכול להסביר את המהות שרצינו לתקן.

נגיע לזה. בסדר. תאמרו את זה כשנגיע לסעיף.

מייצגת את איגוד הבנקים הזרים בגופים פיננסיים בישראל. לגבי התיקון הטכני. זה תיקון שאנחנו הערנו לגביו ונצטרך לשמוע שהוא אכן תוקן. לכן אני לא רוצה להעיר לפני ששמעתי את לימור תוסיה כהן בסעיף 2(2).

אנחנו סבורים שהתוספת שאינו חייב בקבלת רישיון בנק בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), זו בעצם פרשנות שלא הייתה אמורה להיות בתקנות עצמן. אפשר לומר את זה לפרוטוקול. זה מובן מאליו. זה גורם אחר כך תקלה בניסוחים שיצטרכו לתקן ולדעתנו זו תוספת מיותרת.

משרד המשפטים, לימור, את רוצה לומר משהו?

המתווה מקובל עלינו. רק לומר שההסכמה לעניין חברות הביטוח הזרות, גם היא באותם התנאים שהתנינו לגבי הבנקים הזרים והיא אומרת שאנחנו כרגע במתווה של הוראת שעה שנועדה לשחרר ולאפשר המשך פעילות ובתקופה הזו אנחנו נבדוק מה מתווה ההסדרה המתאים לנסיבות האלה. יכול להיות שיהיו תיקונים אחרים או הצעות אחרות שיאפשרו איזשהו חלק רישוי ולא פטור גורף מהוראות החוק הזה.

בסדר. את מה אנחנו צריכים להקריא?

את התיקונים שנכנסו. נתחיל מהגדרות, בעמוד 1.

בסעיף 1.

מיזם זאת הגדרה שאנחנו משתמשים בה בהשקעה של שותפות במיזם בהמשך.

""מיזם" – התקשרות, לרבות המשך התקשרות, לביצוע פעילות כלכלית לשם הגשמתה של מטרה מוגדרת בתחום מסוים, בהתאם לתכנית שנקבעה מראש".

תסביר.

השימוש הוא בפסקה (6) כי אנחנו מדברים על שותפות שמוקמת לצורך השקעה במיזם מסוים והיא עוסקת רק במיזם הזה. מה שהגדרנו זה שבאמת אנחנו מדברים על פעילות כלכלית שהיא מסוימת ומוגדרת ויש לה גם איזושהי תכנית שנקבעה מראש. זאת אומרת, זה לא משהו שמתפתח תוך כדי.

בתקנה 2, לגבי פטור חובת רישוי למתן אשראי.

אני מבקש להעיר להגדרת מיזם.

את מי אתה מייצג?

אני מייצג את סיגמה סיטי, וולסטון וגופים נוספים. גופים שנותנים אשראי. אנחנו ישבנו כאן במספר ישיבות של הוועדה והערנו על הנושא הזה. ביקשו להגדיר את זה בצורה יותר מדויקת. אנחנו חושבים שההגדרה מעט חוטאת למטרה. דיברנו על איזושהי תמה מסוימת שתאפיין את ההשקעות. כרגע מההגדרה הזו אנחנו מעט מתבלבלים. אני חושב שדי היה לרשום "התקשרות, לרבות המשך התקשרות לביצוע פעילות כלכלית, בתחום מסוים". האמירה ברחל בתך הקטנה, הגשמתה של מטרה מוגדרת, בהתאם לתכנית שנקבעה מראש, לא משרתת לדעתנו את ההגדרה.

גם אם נתייחס לתכנית שהוגדרה מראש, כשבאנו ואמרנו תחת תמה מסוימת אפשר לבצע מספר פרויקטים. אני לא מבין מי צריך להגדיר את התכנית שנקבעה מראש. זה גם לגבי תאגיד וגם לגבי שותפות. זה יכול להיות שותף כללי ויכולה להיות חברה. לא ברור מי מגדיר את התכנית. גם לא ברור איך אני מכניס את כל הפרויקטים תחת התחום המסוים הזה פנימה לתכנית שנקבעה מראש.

אנחנו נתנו את דעתנו לשאלה הזאת.

אנחנו גם ביקשנו.

נכון. אנחנו נתנו את דעתנו לשאלה הזאת. הפכנו בה ובאמת בחנו את הנושא הזה, ושוב, בעקבות הדיון האחרון בוועדה. סברנו שמה שנכון מבחינתנו – ועכשיו אני מדבר על התכלית של הפטור – ההיגיון שעומד מאחורי הפטור אומר את הדבר הבא: יש חברה, היא עוסקת במתן שירותי אשראי, היא קיבלה רישיון לכך. החוק קבע שהיא צריכה רישיון, הכול בסדר. אלה היו הפניות אלינו, בין השאר באמת מצד הגורמים שעודד מייצג. לעתים אתה מקים חברה רק לצורך מיזם מסוים, פרויקט מסוים שהגדרנו מהו פרויקט. זה גם היה כפי שיודע הייעוץ המשפטי של הוועדה. זה עסק לא פשוט. אבל הרעיון, העיקרון שמבחינתנו הוא שאם אתה רוצה לגדר, לבדל פרויקט מסוים שמבצעת חברת מימון, הכול בסדר, אנחנו מוכנים לתת לך פטור. לא צריך רישיון בשביל הדבר הזה. אבל מרגע שהבקשה הופכת להיות "תמה" כמו שעודד עכשיו הסביר, אנחנו חוששים שהתמה הזאת יכולה להיות כסות לחברת אשראי שעוסקת בתחום מסוים. אם זה המצב, תתכבדי ותבקשי רישיון ותעסקי בזה. זה לא כזה סיפור. אם היא עוסקת בכל כך הרבה פרויקטים – פרויקט בירושלים, פרויקט בחיפה ופרויקט בראשון לציון – אין בעיה, זה בסדר, תבקשו רישיון, תקבלו רישיון, הכול בסדר. פרויקט ספציפי פטרנו. אתם מקימים חברה, אלה הבעיות שהכרנו.

החשש שלנו – אני מחדד - הוא שניתן פטור גורף ויפעלו חברות ללא רישיון.

בסדר. נחליט בסוף.

בתקנה 2, למעשה הוספנו שלוש פסקאות, שתיים לגבי התאגידים הבנקאיים הזרים, והשלישית לגבי חברת ביטוח זרה.

אני אקריא.

(1) תאגיד שהתאגד במדינה החברה בארגון ה-OECD, המחזיק ברישיון בנק מאת רשות פיקוח במדינה החברה בארגון ה-OECD שחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, - כאן חשבנו להוסיף את התוספת: ובלבד ושאינו חייב בקבלת רישיון בנק בהתאם להוראות חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

(2) תאגיד, הנמצא בשליטת תאגיד המנוי בפסקה (1) –

כאן אני מבהיר, בעקבות ההערה של התאגידים הזרים שהפניה למעשה לפסקה (1) היא רק על הרישא ולכן התופסת עליה דיברתי לפני כן עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אם הבנתי נכון את נטע, היא הציעה לך להוריד בפסקה (1) את כל הסיפה.

לא.

שני דברים. אם מורידים את הסיפה, זה פותר את הבעיה.

אנחנו לא מורידים את הסיפה כי זו ההסכמה עם בנק ישראל. חייב שיהיה ברור שהוא לא חייב ברישוי לפי חוק הבנקאות (רישוי). מה שאנחנו כן עושים, בפסקה (2), כשאנחנו מדברים על תאגיד ובסוף בתוך קבוצה, ההערה באמת נכונה שאין הבדל אם התאגיד שבקבוצה הוא תאגיד שחייב ברישוי או לא חייב ברישוי, ולכן הפטור בפסקה (2) על תאגיד בקבוצה הוא גם אם התאגיד עצמו שנשלט או בתוך הקבוצה, הוא גם אם הוא חייב ברישוי.

אני אקריא את זה.

תאגיד הנמצא בשליטת תאגיד המנוי בפסקה (1) או בשליטת בעל השליטה בתאגיד כאמור, המפוקח במדינה החברה בארגון ה-OECD לעניין מתן אשראי, ושחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, ובלבד שאינו עוסק בישראל במתן אשראי צרכני.

כשאנחנו מדברים על התאגיד בקבוצה, אנחנו מגדילים כמובן את העיסוק שלו שהוא לא עוסק במתן אשראי צרכני כי ברגע שהוא עוסק במתן אשראי צרכני, הוא לא פטור ואנחנו רוצים לפקח עליו, בניגוד לפסקה (1), שכאשר אנחנו מדברים על התאגיד עצמו, על תאגיד הבנקאי הזר עצמו, אנחנו לא נכנסים לסוגיה של האשראי כדי גם לא ליצור פער בינינו לבין בנק ישראל.

פסקה (3) היא לגבי חברת ביטוח זרה שיואב הזכיר.

(3) תאגיד שהתאגד במדינה החברה בארגון ה-OECD ושמחזיק ברישיון לעסוק בביטוח מאת רשות הפיקוח במדינה החברה בארגון ה-OECD, המפוקח במדינה החברה בארגון ה-OECD לעניין מתן אשראי, ושחלות עליו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה האמורה, ובלבד שאינו עוסק בישראל במתן אשראי צרכני.

פסקאות (א) ו-(ב) נמחקות.

כן.

זה מחליף את זה.

עכשיו אתה עובר לעמוד 4.

כן, בעקבות הערות שהיו כאן בדיון הקודם, בדומה לפסקה (5), אנחנו מאפשרים גם בפסקה (7) אפשרות להחזיק למנויים שאנחנו מתארים או רושמים, אפשרות להחזיק אמצעי שליטה כערובה לחיוב ואז בפסקה (ב):

(ב) בעל רישיון מורחב למתן אשראי מחזיק בכל אמצעי השליטה בו (בתקנת משנה זו – בעל השליטה), למעט אמצעי שליטה המוחזקים בידי אחד מהמנויים להלן, כערובה לחיוב –

(1) בעל רישיון מורחב למתן אשראי.

(2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח.

(3) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל.

(4) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר בנקאי כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי).

גם כאן בהקשר הזה אנחנו אומרים שבעל הרישיון המורחב הוא זה שמחזיק בכל אמצעי שליטה אבל כמובן שיש אפשרות כערובה לחיוב שיחזיקו הגופים האלה שהם גופים שהם בעלי רישיון.

התיקון האחרון הוא בעמוד 7.

לגבי הנאמן

כן.

3) מי שמשמש נאמן כהגדרתו בסעיף 102(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), לעניין הקצאת מניות לעובדים בהתאם להוראות הסעיף האמור.

זה נוסח שמקובל גם על הלשכה המשפטית ורשות המסים.

אתה הערת את ההערה, עודד.

כן. אני הערתי את ההערה. מבחינתי זה מספיק לפרוטוקול. שיהיה ברור שאלה גם אופציות לעובדים. כלומר, גם מניות ואופציות לעובדים.

זה ב-102, לא?

אבל כתבו מניות. אני לא רוצה שזה יהיה 102 אבל יוחרג רק למניות. זאת הקצאת מניות או אופציות לעובדים.

עדיף להכניס את זה לנוסח כי 102 זה גם מניות וגם אופציות. עדיף שזה יהיה בנוסח.

נשאר לנו הוויכוח לגבי המיזם. אתם מבקשים שזה יהיה ספציפי, ואתה עודד מבקש שזה יהיה רחב מאוד. כדרכם של המפא"יניקים, אני מבקש להציע פשרה.

בסוף תודה שזאת מורשת כאן.

אני מבקש למחוק את המילים "בהתאם לתכנית שנקבעה מראש". זה כבר מוגזם. יישאר הנושא הספציפי בניגוד למה שעודד ביקש, אבל בהתאם לתכנית שנקבעה מראש, זה מוגזם לחלוטין. לכן אני מציע למחוק את המילים האלה ונקבל את עמדת רשות שוק ההון.

מבקשים להבין.

אתה שם עוד שלייקעס.

שלייקעס על שלייקעס. לשם הגשמתה של מטרה מוגדרת בתחום מסוים. זה עונה על מה שדובר כאן להגדרת מיזם.

אדוני, שתי הערות טכניות שקיבלנו עכשיו בהקראה. אחת בעמוד 4, "למעט אמצעי שליטה כערובה לחיוב". תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם. זה לא תאגיד עזר בנקאי.

בסדר.

הערה שנייה, בעמוד 7 למעלה, בפטור בנכס פיננסי, אנחנו מפנים לבנקאות הזעירה, זה (2)(1) או (2)(2). כתוב (2)(א).

לא. בנוסח שלנו כתוב (2)(1) או (2)(2).

כבוד היושב ראש, אנחנו מסכימים. חשוב לנו להבהיר שמבחינתנו המטרה המוגדרת היא מאוד מאוד ספציפית.

ברור. אנחנו משאירים את זה.

שהמטרה תהיה מאוד מאוד מוגדרת.

משאירים את זה. מורידים את השלייקעס.

מי בעד אישור תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 כפי ההסכמות אליהן הגענו לגבי הניסוח שהוקרא על ידי היועץ המשפטי של רשות שוק ההון? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 נתקבלו.

התקנות אושרו.

תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.