פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



13
ועדת הכספים
24/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1111
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב באב התשע"ח (24 ביולי 2018), שעה 10:50

1. "המדינה משקיעה מאות מיליונים בשיקום משק המים הלאומי ולא מפצה חקלאים על קיצוץ במכסתם"
הצעתו של חבר הכנסת איתן ברושי

2. המדינה משקיעה מאות מיליונים בשיקום משק המים הלאומי ולא מפצה חקלאים על קיצוץ במכסתם
הצעתו של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה

3. המדינה משקיעה מאות מיליונים בשיקום משק המים הלאומי ולא מפצה חקלאים על קיצוץ במכסתם
הצעתו של חבר הכנסת יצחק וקנין

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי
מיקי לוי
מוסי רז

אמיר אוחנה
איילת נחמיאס ורבין

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יוסי אל-עזרה
תמר לוי בונה
–
-
מנהל אגף משק המים, משרד האנרגיה
רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורנה ואגו
כרמל סלע
–
-
עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, בנק ישראל
ראש המועצה האזורית חוף הכרמל

משה גראזי - מנהל המילת"ב, רשות המים

אורי שור - דובר רשות המים

אברום בן יוסף - סמנכ"ל הנדסה ופיתוח, מקורות

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אלי אהרון - ארגון מגדלי הירקות

מאיר עמר - מושב מבטחים, ארגון מגדלי הירקות

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

חיים חבלין - התנועה הקיבוצית

רן בן נון - מנכ"ל אפיקי מים, עמק המעיינות

מיכאל נוימן - יושב ראש הוועדה הפנסיונית, לשכת סוכני ביטוח

יוני ויצמן - סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ

מאיר חמו - רואה חשבון

תומר אמונה - מוזמן/ת

ברוך ליוייב - מוזמן/ת

יואב בכר - מוזמן/ת

שמואל חרסט - מוזמן/ת

ירדן אלון - מוזמן/ת

עמיר נאור - מוזמן/ת

דוד דביר - מוזמן/ת

יוסף יעקב - מוזמן/ת

יוסי אוחנה - מוזמן/ת

עירא ניומן - מוזמן/ת

דורון ארבלי - מוזמן/ת

אליהו יצחק - מוזמן/ת

כפיר יהושע - מוזמן/ת

אלכס קידר - מוזמן/ת

אלון דור - מוזמן/ת

יצחק גורביץ - מוזמן/ת

אלדד ניצן - מוזמן/ת

שושנה דינה שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מועצת החלב

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את מקורות, חברת המים הלאומית

גילית רובינשטיין - שדלן/ית, מייצג/ת את מקורות

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים






"המדינה משקיעה מאות מיליונים בשיקום משק המים הלאומי ולא מפצה חקלאים על קיצוץ במכסתם"
הצעה לסדר של חבר הכנסת איתן ברושי

המדינה משקיעה מאות מיליונים בשיקום משק המים הלאומי ולא מפצה חקלאים על קיצוץ במכסתם
הצעה לסדר של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה

המדינה משקיעה מאות מיליונים בשיקום משק המים הלאומי ולא מפצה חקלאים על קיצוץ במכסתם
הצעה לסדר של חבר הכנסת יצחק וקנין

הצעה לדיון מהיר בנושא "המדינה משקיעה מאות מיליונים בשיקום משק המים הלאומי ולא מפצה חקלאים על קיצוץ במכסתם" של איתן ברושי, ג'מאל זחאלקה ויצחק וקנין.

אני רוצה קודם הצעה לסדר. אני אשלב את זה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, בטרם הנושא הצעה לסדר. אדוני היושב ראש, אתה מלווה אותנו בכל נושא, והרבה זמן, וכאן התקיים דיון מאוד רציני בנושא המשבר של המחלבות ועכשיו אפשר לומר המשבר עם הרפתנים, מחיר המטרה. הייתה הנחיה שלך להסדיר ושר החקלאות מילא אחר הוראתך וחתם.

באותו יום.

אפילו באותו הזמן שאמרת בניגוד לדברים אחרים. זה בוצע בשלמותו. לא יודע מי מייצג כאן את האוצר, אבל האוצר לא חתם ומסרב לחתום גם בשיחות שמתקיימות. אדוני היושב ראש, אנחנו יכולים להיות עדים לקריסת הענף המרכזי ביותר בהתיישבות ובחקלאות וגם הייתי אומר בשמה של ישראל בעולם כאשר ידוע פרה ציונית היא הפרה הטובה בעולם. כך אפילו אומר ראש הממשלה.

אני חושב שיש כאן משהו לא מובן. על רקע הידלדלות הקופה של רשות מקרקעי ישראל ביוזמות של שר האוצר, לא מובן מהיכן הוא לוקח את הביטחון לא לשלם למחלבות ולמוטט את הענף המרכזי.

אני מבקש שתצא מכאן קריאה נוספת ולומר לשר האוצר לחתום ולשלם. תודה.

לנושא שעל סדר היום. גם חילקנו נייר ויש כאן רבים שמומחים. אנחנו עדים למשבר במשק המים שנובע גם מחמש שנות בצורת אבל גם מניהול כושל ודיברנו על כך. כתוצאה מהמשבר הזה נעשה קיצוץ חד צדדי, פלט, על ידי רשות המים בשיתוף עם משרד החקלאות, כי זה עובר דרכו, של 50 מיליון קוב.

לא שאלו אותנו.

תכף תדבר. הקיצוץ הוא דרך משרד החקלאות שהעביר את הקיצוץ אחיד לכולם מנחל עוז בעוטף עזה ועד בכלל. 50 מיליון קוב לפי המשא ומתן שהתנהל והדרישות של המגזר ההתיישבותי-חקלאי, מדובר על פיצוי של כ-3 שקלים לקוב, מדובר על קיצוץ דרמטי כי ה-50 מיליון קוב קוצצו כבר במכסות נמוכות יחסית לאור השנים שעברו למים אחרים או שינויים אחרים. אנחנו עדים לקיצוץ שבוצע ב-1 במאי. כלומר, מאי ויוני, אנחנו עוד מעט במהלך יולי, בסוף העונה, אנחנו בקיצוץ שהמשמעות שלו היא משמעות קשה ביותר והאוצר מתעקש לא לפצות.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד לפני שאנחנו מתערבים בפרטים. עכשיו הודיעה רשות המים שהיא מוכנה לאשר איזה שהן חריגות במחיר גבוה. כלומר, לא רק שקיצצו את המים אלא עכשיו אומרים גם למי שקיצצו לו שהוא יעביר כסף לאוצר בגין מחיר שיגבו ממנו על מים שבלעדיהם הוא לא יכול לנצל לענף החקלאות.

לכן אני חושב שההחלטה צריכה להיות שעל הממשלה לפצות את החקלאים, דבר שגם היה בעבר, בגין הקיצוץ שנעשה בצורה מאוד קשה במהלך של עונה, בסוף עונה, ואני מבקש שיהיה ברור שאנחנו מדברים על פיצוי שנע בין 100 ל-150 מיליון שקלים כאשר רק לאחרונה הממשלה קיבלה את היכולת להשקיע סכומי עתק בחיזוק משק המים, וטוב שכך, באיחור גדול, כך שהסכום הזה הוא לא סכום כזה שיכול לקבוע דברים קשים לתקציב המדינה אבל הוא קשה מאוד לחקלאים ולהתיישבות. תודה.

תודה רבה. משרד החקלאות.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. אני מתחבר כמעט לכל מילה שנאמרה על ידי חבר הכנסת ברושי למעט זה שמשרד החקלאות היה כחלק מהקיצוץ. אנחנו כמשרד התנגדנו לו לאורך כל הדרך ואמרנו שלא ניתן לקצץ ללא מנגנון - - -

אני רוצה להבין איך השלטון מתקיים. אני לא כל כך מבין. אתם משרד שמטפל בחקלאים, כולל המים, כולל כל הדברים. אם המצב הוא שאתם כמו איתן ברושי יושבים כאן בוועדת הכספים ומביעים טענות, למה צריך את המשרד הזה? לאיזה צורך?

אני אסביר.

לפני שאתה מסביר, אני קודם אשאל. אני לא כל כך מבין. יושב שר ליד שולחן הממשלה. מדובר על נושא קריטי שאנחנו מעלים אותו פעם אחר פעם, בעיקר איתן ברושי אבל גם אני מעלה אותו. אנחנו צריכים להעביר חוק על עידוד השקעות הון בחקלאות, אז אנחנו צריכים להכין אותו לפני שהמשרד עושה אותו.

מה פירוש אתה בא ואתה אומר שהוא צודק? הוא צודק, אז תן כסף לחקלאים. תפצה אותם. אתה לא יכול לפצות אותם, שהשר יתפטר. בשביל מה הוא נשאר? לאיזה צורך? מה הוא עושה? דואג לשמיטה? מה הוא עושה? לא מבין את ההתנהלות השלטונית הזאת. אתם החקלאים. לשם כך יש את משרד החקלאות. אתה תגיד לי שאני צועק, אבל איתן ברושי הוא זה שצועק ולא אתה. אתה עושה.

אני עושה. יש לנו את האחריות אבל אין לנו את הסמכות. לצערנו הקופה היא לא אצלנו.

תסגרו את המשרד. שלא נחיה באשליות.

השר והמשרד פנה פעם, פעמיים, שלוש דרך הוועדה.

גם אני פניתי.

תקציב משרד החקלאות לא מאפשר לבטל דברים אחרים ולתמוך בדבר הזה. פנינו פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש, גם למשרד האוצר כדי שיאפשרו את הוויתור מרצון, עוד מנובמבר עת התחילה המהלך הזה של הקיצוץ. אתה אומר שמשרד החקלאות אחראי אבל אין לנו את הסמכות. סמכות המים כרגע היא לא בידי הממשלה אלא היא בידי רשות המים ורשות המים, בניגוד לעמדת נציג המשרד שזה אני ברשות המים, הצביעה בעד הקיצוץ. נלחמנו כמה שיכולנו ולא הצלחנו. בדעת מיעוט החליטו על הקיצוץ.

לגבי התקציב, אתה צודק. לא הצלחנו לשכנע את האוצר להביא את הכספים הנדרשים. השר עשה ככל שביכולתו, אף באיומים על שר האוצר, אבל כמו בחלב, שר האוצר לא נענה.

תודה. הצלחת לשכנע אותי שאתה מדבר יפה אבל לא הצלחת לשכנע אותי למה צריך את משרד החקלאות. אין צורך. משרד מיותר. אפשר לסגור אותו ולהעביר את כולם למקום אחר.

חקלאות היא לא רק מים.

רשות המים.

חטיבת הסדרה ברשות המים.

אתם יודעים שהחקלאים עומדים על סף התמוטטות?

אנחנו יודעים את המצב. כן.

ואתם ישנים בסדר בלילות.

אנחנו עובדים. מתרכזים בעיקר בעבודה.

לגבי הפיצוי, זה בטח לא סמכות רשות המים ולא בסמכות מועצת הרשות.

בסמכות מי?

זה דיאלוג שבין משרד החקלאות למשרד האוצר. רשות המים היא לא צד ואין לה השפעה על ההחלטה.

אני אומר לגבי מה שנאמר כאן, קיצוץ, ואנחנו קוראים לזה חלוקת המחסור. לא אחת מגיעות פניות גם לוועדה הזו מבעלי עניין אחרים בנוגע למקורות המים. יש גם פניות של החברה להגנת הטבע, גם ארגונים ירוקים, גם בצפון חברות שמפעילות אתרי קיאקים וגם נופשים על כך שאין זרימה מספקת במקורות המים ולכן בסוף ההחלטה היא חלוקת המחסור. התהליך הזה הוא תהליך ארוך שעושה גם לשימוע של חודשיים כאשר מתקבלות כל העמדות ובסוף המועצה מחליטה את מה שהיא מחליטה.

אני רק אומר שהקיצוץ היה ביחס לצריכה ולא ביחס להקצאות. הקצאות בשנים קודמות היו מאוד מאוד גבוהות והניצול שלהן היה סדר גודל של 60-65 אחוזים. מה שנעשה ב-2018 זה היה קיצוץ של 10-11 אחוזים מהצריכה, מתוך כוונה – גם זה נעשה בתיאום - - -

קצת יותר.

11 אחוזים קיצוץ ביחס לצריכה. זה מה שנעשה במערכת הארצית ובשאר האזורים.

בימים אלה, כמו שאמר היושב ראש, קיבלנו פניות מחקלאים שהם עומדים לקראת חריגה. אנחנו מנסים לראות אם אנחנו יכולים לתגבר בקולחין. יש עוד איזשהו בנק מים קטן שניתן אולי להשלים בחלק מהמקומות.

אתם תגבו על זה כסף יותר גבוה מהרגיל?

בטח.

אני אומר. השימוע הוא כדי לאפשר לחרוג עד 15 אחוזים מההקצאה לכל חקלאי. הרעיון בהחלטה הוא באמת לאפשר לחקלאי שצריך לסיים את העונה, לסיים אותה כמו שצריך ושלא תהיה צריכה מעבר כי פשוט אין מים. זה לא שיש ומישהו מסתיר ושומר בכיסים. זה הרעיון.

כמה זה יעלה?

זה עוד לא נקבע. מה שנאמר זה שכאשר זה יחזור מהשימוע ונראה את התחזית לשנה הבאה, אז ייקבע התעריף.

מדברים על 80 אגורות.

רגע. אני אאפשר לך. הוא אומר שאין מים. תודה רבה שאין מים. לא התפללו, אין מים. הבנו. עכשיו אנחנו מדברים על כסף. צריך לסבסד את החקלאים. זה הנושא שאתה העלית. כל הנושא הזה שחסר מים, אנחנו יודעים שחסר מים לצערנו הרב. אנחנו מדברים על סבסוד. מדובר על כך שהענף לא יקרוס.

חבר הכנסת מיקי לוי.

אני רוצה להרחיב קצת. קודם כל, אכן יש ברוך אמיתי בכל החקלאות ובעניין הזה אני לא רוצה להישמע אחרת, אבל אני רוצה להרחיב את היריעה. אנחנו מדברים על כך שמדינת ישראל מייצרת 600 מיליון מטרים קוב מי ביוב שאמורים להיות מעובדים ומוחזרים בחזרה לחקלאות, עם יהודה ושומרון. 550 מיליון קוב מטרים רק בתוך שטח מדינת ישראל. ב-2016 קיבלה הממשלה החלטה לחלק את הארץ ל-12 אזורים ולהקים בכל אזור רשות כדי להשיב את מי הקולחין. רק 400 מיליון מטרים קוב מי ביוב מוחזרים ועוד 80 מיליון מטרים קוב מים רגילים נוספים. 200 מיליון מטרים קוב הולכים לאיבוד. המחיר של 200 מיליון מטרים קוב הוא מחיר הקמת מתקן התפלה, 3 מיליארד שקלים. אלוהים, 3 מיליארד שקלים, אם היו עושים את ה-200 מיליון מטרים קוב האלה, לא היינו כאן היום. חילקו את הארץ, יש החלטת ממשלה, לא עשינו כלום.

אם נצא החוצה מהמחשבה כן לפצות או לא לפצות, וכנראה לא תהיה ברירה ונפצה אותם כי אין דרך אחרת, אם היו עושים את ה-200 מיליון מטרים קוב האלה, לא היינו יושבים כאן כרגע.

נכון.

עכשיו אתם תגידו לי שאלה 480 וזה לא זה. כל הזמן אתם מתווכחים.

לא. אני אבקש שהם ישיבו מסודר.

צריך לראות את הנתונים.

ידעתי. הרי כל הזמן אתם מסביב לנתונים. האוצר אומר 400 ואתם אומרים 420. הקימו רשויות.

אל תענה.

אבו וילן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, בחודש אוקטובר פנינו עם אנשי רשות המים לאוצר ואמרנו שהולכת להיות שנה קשה, הכי פשוט זה לעשות קיצוץ מרצון. קיצוץ מרצון, אתה מודיע לחקלאים שכל מי שיש לו גידולים חד-שנתיים עושה את החשבון. אמרנו להם שלושה שקלים לקוב, יש סיכוי לחסוך מיד 30 מיליון קוב ובצורה כזאת לעבור את השנה הקשה. בא האוצר ואמר: למה שאני אשלם? בוא נראה, יהיה גשם. כרגיל, לא היה מספיק גשם. במאי קיצצו.

אני רוצה להזכיר לך. ב-2009 וב-2000, שנים עברו שגם בהן עשו קיצוץ, בשני המקרים שילמו מחיר הוגן. החלטת ממשלה מסודרת – אין ויכוחים.

הייתי בערש הקמתה של רשות המים, ומה קורה עם רשות המים? היא הפכה למחלקה באוצר. מה ששאלת אדוני היושב ראש את משרד החקלאות, אין שם אף שחקן. דירקטורים חיצוניים הם לא ממנים. כולו שמונה דירקטורים יושבים שם. זה מין דובון כן-כן של האוצר. מחלקה באגף התקציבים.

אני פניתי פעם אחר פעם לאנשי אגף התקציבים. חברים, קיצצו לנו 50 מיליון, נא לשבת ולדבר על פיצוי. אמרו, אין בעיה, קח שקל. אמרתי, חבר'ה, עם שקל שום דבר לא יקרה כי מי שיש לו בננות, מטעים, חממות לירקות, לא יכול להפסיק להשקות. מי כן יכול? גידולים חד-שנתיים. תן להם את הכסף מיידית ונעצור אותם.

מה הוא אומר לך עכשיו? הוא מציע בין 10 ל-15 אחוזים קוב מים לחקלאות, 5.27 שקלים. תגיד, מי יכול לעמוד בזה? זה לפשיטת רגל.

בקיצור, אין מדיניות. אתה צריך לעשות דבר אחד והוא לתבוע מאגף התקציבים באוצר לשבת עם החקלאים ולגמור על פיצוי הוגן. החלטת ממשלה היא החלטת ממשלה. תגיד לך נציגת האוצר שקל לקוב - חבל על הזמן, אני קם והולך. זאת בדיחה. לא יקרה כלום.

אני הולך לבקש מתמר מאגף התקציבים להתייחס לעניין.

רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר. עד כה בהיסטוריה הנראית לעין ניתנו פעמיים פיצויי בצורת, ב-2001 וב-2009. ניתנו פיצויים אלה על פיצויים עמוקים וכואבים של 100 מלמ"ק ורק כאשר היה קיצוץ, כלומר, לא בשנה הראשונה.

אנחנו מדברים על הקצאה לחקלאות של 280 שאתה התחלנו את השנה. נכון, זה 290 אבל ההקצאה מדברת על 280 וההקצאה של 2018 שהיא 260 מלמ"ק. כלומר, אנחנו מדברים על 20 מלמ"ק של קיצוץ השנה בהשוואה לשנה שעברה. אגב, מספרים מאוד דומים למה שהיה ב-2016 וב-2017 גם מבחינת הצריכה בפועל.

הם לא מדברים על הקצאות אלא על שימוש בפועל. אלה שני מספרים שונים.

לא. אני מדברת על הקצאה של 280.

השימוש ב-2017 היה 310 מלמ"ק שפירים ולא דיברנו על הקיצוץ בקולחין ובשפדן. צריך לדבר על הכול.

אני אשמח להשלים את דבריי.

סליחה.

מתוך הקצאות של 280 מלמ"ק למערכת הארצית, אנחנו נמצאים היום בהקצאה של 260. זה אומר שהיה קיצוץ של 20 מיליון קוב. כלומר, בשנים עברו, כאשר ניתן פיצוי, היו קיצוצי עומק של מעל 100 מלמ"ק ואחרי שנה שנייה של בצורת. זו השנה הראשונה שיש בצורת.

למרות זאת, למרות שבעבר לא נתנו בתנאים כאלה, בהחלט הייתה כוונה אמיתית, כדי לא לפגוע בחקלאות, לשבת ולשוחח והצענו פיצויים לחקלאות. לצערנו ההצעות שהצענו לא התגבשו לכדי הסכמות.

הם לא רצו הסכמות. את לא יודעת מה הסיבות. אולי ההצעות שהצעתם לא היו רציניות?

ב-2001, עת היה קיצוץ של 100 מלמ"ק אחרי שנה שנייה של בצורת, הוצע שקל לקוב בערך. אנחנו הצענו מספרים דומים.

מאז 2001 קרו כמה דברים במדינה עם החקלאים.

ב-2009 היו 2.5 שקלים.

אתה רוצה להוכיח שמשרד החקלאות הוא רלוונטי?

מעבר לשמיטה, כן.

אני אשמח לציין דבר נוסף כבוד היושב ראש. במסגרת התמיכות שיינתנו בגין תיקון 27, לגליל, שזו השנה השנייה של קיצוץ, אנחנו הצענו פיצוי בצורת ופיצוי בצורת זה יינתן כפי שניתן בשנה שעברה כיוון שזו כבר בצורת מתמשכת ועמוקה יותר מאשר במערכת הארצית.

ראש המועצה האזורית חוף הכרמל.

הבעיה בשולחן הזה היא שנתונים שנמסרים לך הם נתונים מוטעים ומטעים במזיד. למה באים לוועדת הכספים לספר סיפורים כאלה? היא מספרת סיפור.

אז היא מספרת. זה התפקיד שלה.

100 מיליון קוב שילמו 2.5 שקלים. היא אומרת שקל. למה היא משקרת?

לא.

סליחה, אתה צודק.

ב-2001.

תמר, אני מגן עליך. הוא לא יגיד עליך שאת משקרת. הוא רוצה לומר לא דוברת אמת אבל לא משקרת.

לא מדייקת.

לא מדייקת.

מה חשוב מה? מבינים בדיוק. לומר 20 מיליון קיצוץ, זה לא מדייקת. הקיצוץ הוא אמיתי והוא הכרחי כי אין מים אבל לבוא ולומר פיצוי 15 אחוזים בעתיד, רגע, מים או אין מים? אם יש מים, למה לשלם עוד כסף?

דיברו לא מעט חודשים על פיצוי אמיתי למגדלים שניזוקו ויש מגדלים שניזוקו אמיתית. על החקלאות מדברים בארץ כל הזמן אבל כשבאים לשולחן, כשבאים למשא ומתן עם האוצר, הם אמרו ונשארו בחיים. לומר שקל פיצוי, זה פשוט לעג לרש. השולחן הזה צריך להוציא המלצה על פיצוי נאות, משא ומתן עם המגדלים, עם הגופים האמיתיים. צריך לומר את האמת.

רק שתדע עוד דבר. יש מזל למדינת ישראל שיש את השולחן הזה. אם אתה רוצה, אני אתן לך רשימה.

אני מסכים אתך.

אנחנו מאשרים.

האיחוד החקלאי.

אנחנו למעשה באנו לכאן לקבל את עזרת הוועדה המכובדת ואת עזרתך כי אנחנו מכירים ביכולות של הוועדה ושלך. אנחנו כחקלאים דורשים לאלתר לקבל את הפיצוי המגיע לנו ולא למרר לנו את החיים.

יש לי רק שאלה אחת. אם למשל היו מקצצים את החשמל למפעל פניציה או לאינטל בקילוואט אחד, לא היו משלמים פיצויים או לא היו מפצים אותם? אנחנו כחקלאים שק החבטות של כולם כאן. אנחנו מבינים את המצב אבל לא יכול להיות שישאירו לנו ויקצצו לנו באמצעי הייצור שלנו מבלי לשלם. אנחנו מבקשים את עזרתך, שתלווה את התהליך הזה עד הסוף.

ארגון מגדלי הירקות, חקלאי ממושב עמיעוז, עוטף עזה.

בוועדה אנחנו אומרים עוטף ישראל.

מה שמסתמן כאן, דברים שאנחנו מכירים אותם וחוטפים אותם מכל כיוון. כבוד היושב ראש, יש לגוף אחד במדינה סמכות מסוימת, ואמר את זה משה גראזי. הוא אמר, אנחנו רשות המים, יש לנו סמכות לקצץ במים, אין לנו סמכות לחשוב קדימה. הכוונה, מה הן ההשלכות של הקיצוץ הזה, ולכן, אם אתה מדבר אתי על פיצוי או על הצורך, זה לא אני אלא זה כבר גוף אחר שצריך להבין את הבעיה.
זאת בדיוק הבעיה של החקלאים. החליטו על קיצוץ ולא חשבו קדימה. למשל, מה קורה עם חקלאי שיש לו מטע? מה עם חקלאי שיש לו חממה בה הוא השקיע את כל הונו? המשמעות היא שאותו חקלאי שיש לו מטע, עם הקיצוץ הזה צריך לייבש את המטע. זאת המשמעות.

אנחנו בסך הכול ביקשנו את הפיצוי הזה, לייצר אפשרות לחקלאי מסוים שאולי יהיה מוכן לוותר על ההקצאה שלו כי הגידול שלו לא קריטי, לא יודע מה, לא משנה כרגע, כדי שאותו חקלאי אחר שלא מסוגל לקצץ, יוכל ליהנות מהמים האלה. בשקל אחד אף חקלאי לא יוותר על המים. צריך לחשוב קדימה.

עמק המעיינות.

המספרים עליהם דובר כאן, הם רק על המערכת הארצית. גם באזורים המנותקים, הוזכר כאן הגליל, גם האזור שלנו, בעמק המעיינות, יש המון מים אבל הם מלוחים. גם באזור שלנו יש קיצוץ בפועל. אנחנו היום בהקמה של מתקן התפלה במימון שלנו כי העצים כבר התחילו למות ופרדסים כי המים מלוחים מדי. יש מים אבל הם מלוחים והקיצוץ בפועל, כי יש פחות מים מתוקים, חל גם באזורים המנותקים. נוהגים לדבר תמיד על המערכת הארצית ומה שמחובר וזה חשוב וזה נכון, אבל גם באזורים שלנו המצב קשה מאוד והוא חמור. גם אצלנו, כמו באזורים אחרים, נדרש פיצוי והסדרה. לא לשכוח אותנו כאשר תמיד מדברים על המערכת הארצית.

תודה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן. המציאות הזאת שהעלה חבר הכנסת ברושי, על כך שיש השקעה של המדינה במשק המים, היא לא מפצה את החקלאים, זה דבר חמור. מה שקרה מאז שנים עברו, נהיה יותר ויותר גרוע בנושא של החקלאות. מדינה שאין בה חקלאות, מדינה אין בה חקלאים, היא לא יכולה לעמוד בעניין הזה. אם מישהו חושב שיעסקו בעניין הזה רק על הבסיס הכלכלי, טועה טעות מוחלטת. היה מי אמר שאפשר לגדל קצת עצים ובזה ייגמר העניין אבל אנחנו חולקים על כך מכל וכל. אנחנו עושים פעולות לטובת החקלאים במשך כל הזמן ועכשיו אנחנו כנראה נצטרך ללכת באופן דרסטי.

אני מבקש שני דברים בסיכום הזה ואני מבקש גם להניח את זה על שולחן הכנסת. ועדת הכספים קוראת לטפל בעניין של החקלאים שנמצאים בסכנת קריסה במערכת שלמה של טיפול בנושא של החקלאות.

אני מבקש שישב הממונה על התקציבים או הסגן שלו שעוסק בעניין הזה יחד עם משרד החקלאות ויחד עם החקלאים, להביא תכנית מוסכמת. במקביל אני מבקש שהחקלאים יכינו תכנית משלהם ולתת לנו אותה בתוך שלושה שבועות. אגף התקציבים איננו מנהל את המדינה והוא איננו יכול להחליט לבד מה הוא חושב שצריך להיות פיצוי.

הם לא שמעו על זה.

ישמעו. ממילא אני מאוד עצבני. מישהו כבר אמר שעם גפני צריך לדבר כשהוא עצבני. המציאות הזאת של לשבת עם החקלאים ולשבת עם משרד החקלאות, שהוא המשרד שצריך לטפל בזה, להביא תכנית מוסכמת. אין תכנית מוסכמת - שיגידו על מה המחלוקות.

אנחנו נצטרך לעשות את זה בדרכנו שלנו. במקביל אני מבקש מהחקלאים תכנית שלהם, תכנית נורמלית שעומדת בתוך התנאים שהמדינה נמצאת בהם, כך שתהיה לי תכנית בצד, שתהיה לוועדה תכנית בצד, תכנית של החקלאים ונוכל לפי זה לראות מה אומר משרד האוצר ומה אומר משרד החקלאות.

אני מבקש שתקבעו פגישה. סמנכ"ל משרד החקלאות עם הממונה על התקציבים או סגנו ועם נציגי החקלאים. לשבת ולהכין תכנית מה לפי דעתכם, שלושת הגופים האלה שהם הגופים שעוסקים בעניין, צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה. מצד אחד משקיעים כסף והשקעות כספיות בנושא של המים ומצד שני לא מפצים את החקלאים.
אנחנו נקיים עוד דיון או שנחליט אנחנו בעצמנו שמישהו כאן סרח ולא מוצא פתרון. זה שיש בצורת, יש בצורת. זה שהיום אפשר לעשות מכוני התפלה, אפשר לפתור את הבעיה. אני פעם ראשונה שומע שבעמק המעיינות מתכוונים לעשות מכון התפלה. יש פתרונות. זה לא שאין פתרונות. אנחנו מתפללים שירד גשם, אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שלא תהיה בצורת אבל כל עוד זה קיים – צריך לפתור את הבעיה. לפתור את הבעיה, זה באמצעות, במקרה עליו אנחנו מדברים, פיצוי לחקלאים, ולתת פתרון בתוך שלושה שבועות.

גברת תמר, אני מבקש שתגידי לממונים עליך שאני מבקש בתוך שלושה שבועות פתרון שמוסכם על שלושת הגורמים – משרד האוצר, משרד החקלאות והחקלאים. אם לא יימצא פתרון, אני רוצה לדעת על מה המחלוקות. שיהיה כתוב בנייר שאתם מוסרים לי על מה יש מחלוקת. אגף התקציבים רוצה לתת יותר כסף ומשרד החקלאות רוצה לתת פחות כסף, כמה. אני מבקש שמול עינינו יהיו המחלוקות. אם יתברר שהמחלוקות הן לא גדולות, ננסה אנחנו לתווך בין הגורמים השונים. אם המחלוקות גדולות, אנחנו נצטרך לקיים דיון ולראות איך פותרים את הבעיה.

אדוני היושב ראש, הערה. לא צריך שלושה שבועות. זה המון זמן. הנושא הזה נדון כבר חודשיים. צריך לקצץ להם את הזמן.

תקצץ. בסדר. אתה מכיר את אגף התקציבים או עוד לא?

יותר טוב לא להגיב אבל שלושה שבועות, זה לא עוד מעט לא רלוונטי.

שבועיים.

בסדר. תודה. שבועיים.

שבועיים.

ברשות אדוני אני רוצה להוסיף כי אתה תשב כאן בשנה הבאה על אותו דבר. 200 מיליון מטרים קוב מושבים, זה 3 מיליארד שקלים.

אפשר להתייחס? זה פשוט לא נכון.

בסדר. השר אומר 400, מקורות אומר 380, אתם אומרים 480. חילקו את הארץ ל-12 אזורים. תגידו לי מה בוצע, למה לא הקימו את כל תחנות ההשבה. אם אתם לא תיקחו את העניין לידיים, הם יבואו בשנה הבאה, והם צודקים, עוד הפעם. המספרים שלכם לא מקובלים עלי. אני רוצה אותם כתובים. אתה יכול לשלוח לי?

העברנו. קיבלת את זה בתשובה לשאילתה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.