פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
הוועדה משותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהצעות חוק בנושא הסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט
15/07/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה משותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהצעות חוק בנושא הסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט
יום ראשון, ג' באב התשע"ח (15 ביולי 2018), שעה 11:00

הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
זאב בנימין בגין
אורי מקלב
רויטל סויד

חיים ויסמונסקי - מנהל מחלקת הסייבר, משרד המשפטים

אוסנת חיטרון - עו"ד, משרד המשפטים

עמרי חסון גרטל - סייע משפטי, משרד המשפטים

איה גורצקי - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

דניאל וידלנסקי - יועץ השר, המשרד לביטחון פנים

בוסנה מהרט דסה - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

קובי עזרא - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

ליאת רוטנברג - ר' חו' מודיעין גלוי, המשרד לבטחון פנים

אריאל שטיימן - פרקליטות צבאית, ע' יועמ"ש אמ"ן, משרד הביטחון

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר

שירי לנג - עו"ד לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט

ליאת יוסים - עו"ד לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט

מי-טל גרייבר שורץ - סמנכ"ל קשרי קהילה ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי

ג׳ורדנה קטלר - מנהלת מדיניות, facebook

יהב דרורי - פרטנר, מנהל אגף רגולציה, חברות סלולריות

נועה אלפנט לפלר - מנהלת מדיניות ציבורית, google

טובה אבן חן - טוענת רבנית מפלגת זהות

רבקה כספי - מנכ"לית הפדרציה היהודית צפון אמריקה, מלכ"ר

תמר אברמוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את Google (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר פרטנר)

טטיאנה גוברמן - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את Google ( לקוחות קבועים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פרטנר)

גור בליי

נטלי שלף

יפעת קדם
הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016, מ/1104, הצעת ח"כ רויטל סויד

צהריים טובים, אנחנו פותחים את הדיון בהצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט. קראנו לזה חוק הפייסבוק, אם כי לא בהכרח, אבל זה כאילו השם הידוע. אנחנו כבר עשינו כמה וכמה דיונים בנושא הזה, הגענו לסיכומים. אני רוצה לומר נושא אחד שאמרתי שאני אפרט אותו אחרי שנגיע להסכמה, וזה הנושא שבמידה ויפורסם ברשת דבר שהוא קשה, נניח קריאה לרצח, קריאה לטרור, דבר חריג, הפרקליטות תפנה לבית המשפט והשופט בתוך 48 שעות יתחיל את הדיון ויסיים אותו. זה הסיכום שהגענו, כולל עם נשיאת בית המשפט בנושא הזה. במידה והשופט, אחרי שהוא ישמע, יחליט שהנושא לא דחוף, זה סיפור אחר. בעיקרון יש 48 שעות למתן הפסיקה של השופט, לא רק להתחלת הדיון. אם קורה משהו שאנחנו צריכים מיידי, יש לנו את המסלול הזה. בדברים הפחות דחופים, מה שנקרא, יש את המסלול הרגיל שפונים לשופט, השופט מקיים את הדיון. אני מקווה שגם אז זה יהיה בזריזות.

בתי המשפט נדרשים לתת סעדים מיידיים ודחופים בכל מיני הליכים כדבר שבשגרה. הדברים נעשים ללא שיש בחקיקה לוחות זמנים למתן החלטה או לקביעת מועד דיון. אני חושבת שהחברים שלנו פה יכולים להעיד שכשיש צו דחוף הם מגיעים למזכירות, מציגים שזה דחוף. ברגע שבית המשפט מתעדכן שבאמת מדובר בסעד דחוף, ניתן מענה מיידי. יחד עם זאת, לאור בקשתך ראינו לנכון כן לכלול פה סעיף בנוסח שהוסכם.

אני מודה לך, תודה רבה.

יש כמה נקודות, כמה שינויים לא גדולים יחסית לנוסח שהוקרא פעם שעברה. יש כמה התייחסויות שאני אשמח לשמוע מנציגי הממשלה. קודם כל, כעניין ניסוחי נוספה הגדרה של "גורם מוסמך בכיר" – מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין חוק זה. אנחנו משתמשים בזה בכמה וכמה סעיפים בהצעת החוק.

בסעיף 2(א), בסעיף של העילות, הנוסח המוצע:

2.(א) שופט בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי הסמיכו לכך רשאי, על פי
בקשה של תובע, לתת צו המחייב מפרסם תוכן, או בעלים, מנהל או מפעיל של אתר
אינטרנט שבו פורסם תוכן, להסיר את התוכן מאתר האינטרנט, אם שוכנע כי נעברה
עבירה פלילית באמצעות פרסות התוכן באתר האינטרנט, וכי בנסיבות העניין יש
אפשרות ממשית שהמשך הפרסום כאמור יפגע בביטחונו של אדם (מסוים או בלתי מסוים)
בביטחון המדינה, או יביא לפגיעה חמור בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות.

כן הייתה איזו שהיא התחייבות של נציגי הממשלה לגבי עיגון אופן השימוש בסעיף הזה בהנחיות יועץ. אתם יכולים להתייחס לזה?

אני אגיד אפילו משהו רחב יותר. אנחנו, נוכח העובדה שהדברים האלה עלו בדיונים קודמים, הבנו שיש איזה שהוא חשש שאולי בעתיד הדבר הזה עשוי להיות מנוצל לרעה ככה שיישאו את שם הביטחון לשווא, יצמידו עבירות שהן לא עבירות רלוונטיות, יגידו שיש עילת ביטחון מדינה ובעצם כך ישיגו איזו שהיא השפעה צנזוריאלית. מנגד בחנו את השאלה אם אפשר להגביל את עצמנו, אפילו בהנחיה, בעבירות שרלוונטיות לעילת ביטחון המדינה. לא יכולנו לבצע את ההגבלה הזאת, מכיוון שלא רק עבירות הביטחון מגלמות עילה של ביטחון המדינה, אלא יש לפעמים עבירות רגילות - מחוק המחשבים, עבירות מרמה ועבירות אחרות - שאנחנו יודעים שעומד מאחוריהן גורם מדינתי, גורם עוין. מידי פעם נחשפים בכלי התקשורת כל מיני דברים מזויפים, למשל של חמאס, שנפתחים בשביל לפתות חיילים.

ולכן?

אנחנו לא יכולנו להגביל את העבירה. בעבירות שעלו כאן על השולחן והן בליבת חופש הביטוי, שזה עבירות של לשון הרע, העלבת עובד ציבור, פגיעה ברגשי דת וזילות בית משפט, אם נרצה לעשות שימוש בעבירות האלו, ניקח על עצמנו דרג מאשר גבוה יותר מעלי. זה אומר פרקליט מדינה או משנה לפרקליט מדינה. המשמעות המעשית, למרות שאתם שומעים הרבה פעמים דרגים בכירים בכל מיני אישורים כאלה ואחרים, באירוע כמו שלנו, היא משמעות מעשית דרמטית, כי זה יוצא מתוך המחלקה שלי, עובר למקום אחר. זה "חסם" בירוקרטי שיכול להבטיח הפחתה דרמטית גם אם מישהו יחלום לעשות בזה שימוש לרעה. אנחנו לוקחים את זה לא רק בעילת ביטחון המדינה. כל אימת שאחת מ-4 העבירות האלו תהיינה על השולחן, זה לא ייחסם אצלי ב"גייטינג". אם נרצה להעלות את זה לבית המשפט, הדבר הזה לא ייעשה אלא באישור של פרקליט מדינה או משנה לפרקליט המדינה. הדבר הזה הוא על דעת פרקליט המדינה. אני יכול להצהיר אותו כאן לפרוטוקול כעמדת פרקליטות המדינה.

אפשר שיהיה גם יועץ משפטי?

לאורך כל הדיונים כאן - גם לאחרונה בהקשר של ביטחון המדינה על השימוש בעילת ביטחון המדינה - עלה חשש שייעשה שימוש בעבירות של לשון הרע, זילות בית משפט, העלבת עובד ציבורי ופגיעה ברגשי דת. אלו 4 עבירות שדנו בהן פנימית וגם קצת עם הגורמים המקצועיים של הוועדה. כל אימת שנרצה לעשות שימוש בסעיפים האלה, בין אם זו עילה של ביטחון המדינה שכרגע קשה לי לדמיין סיטואציה כזאת, בין אם זה בעילה של פגיעה בביטחונו של אדם, זה לא ייעצר בדרג שלי כדרג מאשר, זה יהיה דרג בכיר ממני, שזה פרקליט מדינה או משנה לפרקליט מדינה. אני מצהיר את זה לפרוטוקול של הוועדה.

איפה זה כתוב?

באירועים דחופים כאלה - הרי אנחנו טוענים למסוכנות - ביקשנו מבתי המשפט שתוך 48 שעות יכריעו בבקשה. יש לך חסם בירוקרטי דרמטי.

אני אשמח מאוד שזה יהיה גם יועץ משפטי לממשלה.

הנחיות יועץ.

הנחיות יועץ, מה שנקרא. במידה ואתם מחליטים להוסיף, מה שנקרא, או לעבור לתחום מסוים שאתם חושבים שיכול להביא לביטחון המדינה משהו, תהיה הנחיית יועץ ליידע את ועדת חוקה ואת ועדת המדע. זה גם ייכנס בתוך הדיווח השנתי שאתם תדווחו לוועדה. תהיה מעין בקרה מסוימת. לא אישור, אלא ליידע.

אנחנו לא יכולים עכשיו לומר דבר על הנחיית יועץ משפטי לממשלה. ראשית לגבי הדיווח. כמובן הדיווח ייעשה בדיוק כפי שהוא מנוסח בניסוח האחרון. אני מזמין את עצמי - בדרך כלל עובדי ציבור לא עושים את זה – כשהוועדה תקיים דיונים ותבקר את הפעילות הזאת, בין ברמת הנחיות פנימיות, בין ברמת מקרים. במה שהוועדה תרצה מבחינת בקרה של הרשות המחוקקת על האופן שבו אנחנו מבצעים את האכיפה על פי החוק הזה - אנחנו נבוא לכל אירוע.

זה תמיד נכון, חיים.

אני אומר את זה אקטיבית.

חיים, אפשר להכניס את 4 העבירות האלו לחוק? למה לא בהנחיית יועץ?

הוא לא יכול לדבר עכשיו עם היועץ.

למה אי אפשר להכניס את מה שאמרת עכשיו כסעיף בהצעת החוק? זה ממילא מוסכם עליכם, ממילא אתם הולכים כך. למה שזה לא יהיה גם מצוין בכתוב?

אני כעורך דין, כפרקליט, ובטח גברתי זוכרת את זה בדיונים עקרוניים, הייתי מביא את פרוטוקול ועדת חוקה לבית המשפט. זה היה בעל ערך גבוה מאוד. אני לא יודע להשוות אותו לערך של הנחיית יועץ או לא. יש כאן אמירה. אני עכשיו נוטל על עצמי, מתחייב לפרוטוקול כעמדת פרקליטות המדינה, על דעת פרקליט המדינה. אני אומר את זה כאן כרגע לפרוטוקול. זאת התחייבות ברמה הגבוהה ביותר.

בלי הנחיית יועץ?

עם.

קטונתי. אני אומר את זה בדחילו ורחימו. אני חושב שההצהרה הזאת שווה יותר, היא נאמרת לפרוטוקול. היה והוועדה רוצה גם לראות איזו שהיא הנחיה, את הדברים האלה אנחנו יכולים לעגן בהנחית פרקליט מדינה. זה מה שאני מסוגל על דעת פרקליט המדינה לומר כאן לוועדה.

אוקי, פרקליט מדינה. מאחר ובישיבות הקודמות דובר על הנחית יועץ, אז אני רוצה - -

למה אכפת לך שזה יהיה כתוב בחוק? אני מקבלת את כל מה שאתה אומר, בטח כשאתה אומר את זה.

נניח שנולדת עילה חדשה, פתאום מתברר שהחמאס עובד דרך כל מיני אתרים.

אנחנו לא מדברים על טרור.

זה חוק לשון הרע. למה זה צריך להיות קשור?

נניח שנולדת עילה נוספת שקשורה. אם זה בחוק, אנחנו סגורים לגמרי. אם היועץ המשפטי לממשלה חושב, אחרי שהוא רואה את החוק, שיש פה עילה להיכנס למשהו, לחדש, את זה אנחנו כן רוצים. סך הכל אנחנו רוצים שהדברים יטופלו. אם יש לי הנחיית יועץ, אני חושב שזה יכול להספיק לנו. אני כן רוצה שתהיה הנחיית יועץ. אני מבין שעכשיו אי אפשר לדבר עם היועץ.

אנחנו מדברים על זה שבועות ארוכים מאוד.

מאחר וכל הזמן דובר על הנחיית יועץ, אני מציע שנתקדם. אתם תיצרו קשר עם היועץ. אני מניח שהוא יסכים לזה, כי כך זה צריך להיות. אני מניח שנקבל את זה כך.

התחייבנו על ראש התביעה.

פרקליט המדינה יש לנו. אנחנו רוצים שיהיה גם יועץ, כדי שיהיה רגוע יותר.

אמרתם לפני שבועות אחדים שלא יהיה סיפק בידכם להביא לידיעתנו טיוטה של הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בסדר. עקרונות כלליים כפי שאמרת כאן היה ראוי. אני לא מבין מדוע זה התעכב מלכתחילה. צריך שיהיה אישור של היועץ לעקרונות האלה שדיברת עליהם. אני חושב שאפשר היה כבר לנסח את הטיוטה ולהביא אותה בפנינו.

אני רוצה שזאת תהיה הנחיית יועץ.

דובר על זה שכשתהיה הנחייה, היא תובא לידיעת הוועדה. זה מקובל עליכם?

כן.

לשתי הוועדות.

לוועדת חוקה ולוועדת מדע. דבר שני שדובר עליו גם בישיבות הקודמות, בהמשך להערתו של חבר הכנסת בגין, זה שהדרג הבכיר לא יוגבל ל-4 העבירות האלו, אלא תהיה התייחסות בהנחיית יועץ לנושאים אחרים שמעלים שאלות של חופש ביטוי. בהתאם לנסיבות הן יובאו להכרעה של דרג בכיר יותר. מלכתחילה, אני מזכיר לכם, ההתנגדות לעגן בחוק נבעה מזה שאמרתם שזה לא יוגבל. 4 עבירות האלו הן הליבה, אבל יהיו סיטואציות אחרות של דברים שנוגעים לחופש ביטוי ליבתי. גם בהן יכול להיות שנידרש לדרג בכיר יותר.

אנחנו לא נכנסים עכשיו לתוכן ההנחיה. עמדתנו הובאה בפירוט רב. פירטנו איך אנחנו נרצה ליישם את החוק הזה.

יש לנו את פרוטוקול הוועדה הקודם ואת מה שאמרת היום. זה בסדר, זה דבר חשוב. אני מודע לזה שזה בהחלט מסמך שיפוטי מבחינת זה שהוא מחייב, מבחינת זה שהוא יכול גם להגיע לבתי המשפט. למרות הכל אנחנו נוסיף שתהיה הנחיית יועץ, כמו שכל הזמן דובר, שתועבר לשתי הוועדות בנושא הזה.

לוועדה המשותפת.

לשתי הוועדות.

מה לגבי הדיווח?

הנחיית היועץ. כמובן שזה ייכנס בדיווח הקבוע שהם יתנו אחת לשנה.

אתם לא יכולים להתחייב כרגע.

אנחנו התחייבנו להנחיית פרקליט מדינה.

אני לא מדבר על דרג, אני מדבר על אופי העבירות.

אין לי סמכות להגיד את זה.

חיים, יכול להיות שלך אין סמכות. אני מניח שהיועץ יקבל את הדברים.

לאחר שהחוק יאושר, הדרג הבכיר בפרקליטות יידרש לזה. הוא יטפל בנושא של אופן יישום החוק הזה. לא בהכרח שאלו יהיו 4 העבירות היחידות שייקבעו בהנחיה.

לפחות 4 אלו.

אני לא יכולה להגיד מעבר לזה.

גם אם לא תהיה ועדה משותפת, הדיווח יהיה.

לכן אמרתי לשתי הוועדות. אוקי, תמשיך הלאה.

אני מדבר על 2(ב) ועל 2(ג). בנוסח דובר על למנוע, אבל הבנו שיש איזו רגישות עם זה. אנחנו נחזור לנוסח של "לא לאפשר". זה היה הנוסח של הכחול. זה עניין ניסוחי. זה עורר רגישויות, לכן נישאר עם הנוסח המקורי. כאשר מדובר על צו להסרה שמתייחס לספק שירות איתור אינטרנטי, הצו יקבע שלא לאפשר את איתורו והמועד לביצוע הצו.

עכשיו לגבי סעיף 2(ג). עולה השאלה אם צריך את המילים "ככל הניתן" זה עלה בישיבה קודמת. המילים "ככל הניתן" מיותרות. זה מדבר בעד עצמו. הן יכללו פרטים שיאפשרו לאתר את התוכן. הצווים האלה יכולים להיות בעלי אופן משתנה בהתאם לנסיבות. המילים "ככל הניתן" מיותרות, כי אתה רוצה שהם יאתרו.

ככל הניתן.

אפשר לוותר על המילים האלו?

אני חושבת שלא.

תשאיר את זה.

גם פה אמרתי שבמקום המילה "למנוע" אנחנו נאמר את המילים "שלא לאפשר". סעיף (ד) זה רק שינויים נוסחיים.

(ד) בקשה למתן צו להסרת תוכן תוגש לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה או הגורם
המוסמך הבכיר נתן את הסכמתו לכך בכתב.

סעיף קטן (ה) זה המסלול המהיר, הדחוף. אני רק רוצה לציין שהתובע יוכל להגיש את הבקשה הזאת לדיון הדחוף כשהוא חושב שביצוע הצו להסרת התוכן באופן מיידי חיוני בנסיבות העניין למנוע פגיעה באחד האינטרסים. זה אומר שיש סכנה לביטחונו של אדם, ביטחון המדינה, או פגיעה חמורה בכלכלת המדינה ותשתיות חיוניות.

אנחנו עדיין עם כלכלה ותשתיות? לא מספיק ביטחון המדינה ללא סייג?

פגיעה חמורה בכלכלת המדינה ותשתיות. בית המשפט רשאי שלא לקבל החלטה בתקופה האמורה, אם הוא לא שוכנע שהביצוע באמת חיוני. עדיין נותר שיקול דעת לבית משפט. גם אם הוא שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, הוא יכול לקבל החלטה בגבולות הזמן שבהם מדובר.

בסעיפים הבאים אין שינוי. סעיף 5 עוסק בהסרת העתק. זו סיטואציה שבה אם בית המשפט נתן צו להסרת תוכן מסוים, הוא יכול לקבוע שהצו יחול גם לגבי העתקים של אותו תוכן שניתן. את זה הוא יכול לעשות לפני מועד מתן הצו או ב-6 חודשים שלאחר מכן, אבל רק אם יש דרישה ספציפית של הגורם המוסמך הבכיר, שזה מי שהיועמ"ש הסמיכו לעניין חוק זה. ההצבעה צריכה להיות פרטנית. זו לא איזו שהיא חובה כללית על הנושא של העתקים. מכיוון שהמדינה צריכה לפנות, לתת פרטים על כל העתק והעתק, אנחנו מציעים להוסיף בסיפא של (ב): "הגורם המוסמך הבכיר יציין בפנייתו לפי סעיף קטן זה את הפרטים כאמור בסעיף 2(ג)". אותם פרטים שמאפשרים לאתר את התוכן, הם אלה שצריכים להופיע בדרישה להסרת העתק. בסעיף קטן (ג) עשינו איזה שהוא שינוי נוסחי מסוים כך שכל מי שרואה עצמו נפגע מדרישה של גורם מוסמך בכיר לפי סעיף קטן (ב), רשאי לעתור בעניינה לבית המשפט שנתן את הצו להסרת התוכן. הסעיף הזה הוא הכרחי. שימו לב שלגבי העתקים הגורם המוסמך הבכיר, הגורם של המדינה יכול לפנות ישירות, הוא לא צריך ללכת דרך בית משפט. אם מישהו רוצה לתקוף את הדרישה הזאת, הוא צריך ללכת לבית משפט לתקוף את הדרישה של הגורם המוסמך הבכיר, הגורם המדינתי, הממשלתי - כיום זה חיים - להסיר את ההעתק. סעיף 6 זה משהו נוסחי.

6 כרגע לא מנוסח.

נכון. סעיף 6 לא מנוסח כפי שהוא מנוסח בהצעת החוק. כתוב שם שצריך להתאים את הנוסח לסעיף 2. איך שהעילות יסוכמו בסעיף 2, כך הן ייכנסו בסעיף 6(א). כל עוד לא נסגרו סופית העילות אנחנו לא משנים בסעיף 6.

אנחנו עוברים לסעיף האחרון - קצת נעשו בו שינויים - לסעיף הדיווח, סעיף 13. יש בקשה שהדיווח ייעשה לא רק לוועדת החוקה חוק ומשפט, גם לוועדת המדע. בעקבות פנייה של נציגי הממשלה סוכם שהדיווח יהיה ב-1 במרץ, לא ב-1 ביוני, בכל שנה. זה יהיה בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח. לוקח להם זמן להכין את הדיווח, לכן הדיווח יהיה ב-1 במרץ. הוא יתייחס לתקופה שבין 1 לינואר ל-31 בדצמבר. כמו שציינו בישיבה הקודמת, הדיווח יהיה על שני דברים בנפרד. הוא יהיה על בקשות לצו להסרת תוכן, על מספר הצווים שניתנו, על חלוקה לפי סוג העבירה והעילה שבשלהן התבקש צו - העבירה היא העבירה הפלילית, העילה זה ביטחונו של אדם, ביטחון המדינה וכן הלאה – ועל מספר הבקשות להסרת העתק לפי סעיף 5(ב), מה שדיברנו עליו קודם, שזו הבקשה של נציג הממשלה. ההיבט השני שהדיווח יתייחס אליו זה מה שנקרא "הפניות להסרה וולונטרית", זאת אומרת, מספר הבקשות להסרת תוכן שהגישו רשויות המדינה למפרסם תוכן, לבעלים, למנהל או למפעיל של אתר אינטרנט או ספק שירות איתור אינטרנטי שלא לפי צו בית משפט, ומספר הבקשות שנענו, כמובן בחלוקה לפי סוג העבירה שבשלה התבקשה ההסרה. פה אנחנו מציעים להוסיף: "ובהן מספר הבקשות כאמור שסורבו ועקב כך הוגשה לבית המשפט בקשה למתן צו להסרת תוכן". גם תהיה לנו אינדיקציה באיזה מקרים, אחרי שפנייה להסרה וולונטרית לא נענית, הולכים למסלול של צו מחייב. חשוב פה לציין שני דברים: אחד, שהדיווח על פניות וולונטריות יתייחס לכל הפניות של רשויות המדינה, לא רק לפניות של משרד המשפטים. שמענו פה גם פניות של הנהלת בתי המשפט, פניות של גורמים אחרים. הן כולן יופיעו כחלק מהדיווח. אני חושב שכדאי להוסיף ל-(1), לדיווח, איזה מהבקשות נתבקשו בהליך המהיר. זה משהו שלא היה במקור.

עכשיו כשנכנס הסעיף של הליך מהיר - גם את הדיווח בעניין הזה.

כמה בקשות התבקשו בהליך מהיר וכמה אכן טופלו בהליך המהיר. נוסיף לשם בקשות שנתבקשו בהליך המהיר ובקשות שאכן טופלו בהליך המהיר. זה השינויים שנעשו. זה מקובל עליכם?

כן.

איפה הסעיף של התקנים?

לגבי סעיף 2(ג), לגבי התוספת של "ככל שניתן" - אני מניחה שזה בהמשך לדברים שדוברו כאן בדיון הקודם - מה שרצינו להציע זה את הנוסח הבא: בין השאר פרטים מדויקים ככל שניתן שיאפשרו לאתר את התוכן.

אני חושב שאנחנו במצב טוב וסביר.

החשש שלנו זה שהתוספת "ככל שניתן", שאני מניחה שבאה בהמשך לישיבה הקודמת, מרעה את הנוסח בהשוואה למה שהיה קודם, לכן אנחנו מציעים את הנוסח הזה. לשיקולכם.

אני חושב שהוא דווקא מחזק.

אני חושש מהשלכה הפוכה. לכל הצווים לפי פסד"פ אין את הדבר הזה. אם הצו לא מדויק והוא מפנה אותו לבנק, הבנק אומר: אני לא יכול לבצע.

אז למה צריך את המילים "ככל שניתן"? אם הם לא מאפשרים לאתר, אי אפשר לאתר.

אנחנו מדברים על סיטואציה מאוד מאוד ייחודית בה אנחנו יודעים שיהיה קושי למצוא פרטים כאלה או אחרים. בא חיים ואומר: "ככל הניתן". נועה רוצה להרחיב את זה עוד יותר. אתה אומר להוריד את זה לחלוטין? תשאירו את ככל הניתן.

ככל הניתן זה משהו באמצע. אני חושב שהוא סביר, שהוא טוב ונכון. המגמה ברורה.

אני מועמדת מטעם מפלגת "זהות" לכנסת. אני חוששת לחופש הביטוי לא בתחום של טרור והסתה לרצח. אני סבורה שעניין העלבת עובד ציבור שחיים אמר, אם זה שופטים, או כל מי שזה לא יהיה, נכנס תחת חוק לשון הרע. רבותיי, אף פעם לא שמענו שמישהו עבר על חוק לשון הרע וביקשו ממנו לשרוף או להחזיר את העיתונים. זה שיכולה להיות קוניוקטורה בין בכירי הפרקליטות, שגם להם יש אג'נדה כמו שאנחנו יודעים, לבין בכירי פייסבוק - ביחד הם יכולים להסיר תוכן שלדעתם נראה פוגעני. גם יכול להיות שהם יכולים לגייס שופטים - זאת פגיעה אנושה בחופש הביטוי. מי שמוכן לפרסם דברים שהוא אחראי להם, שהוא מוכן גם להישפט על זה, זה צריך להספיק למדינה, אלא אם כן אנחנו רוצים לקבל כאן ייעוץ מארדואן. צריך שהשקיפות שמבקשות הוועדות יהיה באתר אינטרנט. צריך שכל אזרח יוכל למצוא איזה בקשות הוגשו, מה פייסבוק הסיר, איזה פרופילים הוא מחק. צריך שתהיה שקיפות, לא שכל אחד יצטרך לבוא לוועדת חוקה על חשבון הזמן שלו כדי לדעת מה כתבו.

הדיווחים שנשלחים לוועדה מועלים לאתר האינטרנט של הוועדה, אפשר לגשת אליהם, הציבור הרחב יכול לגשת אליהם.

האם אפשר להוסיף לדיווח גם את המשך הטיפול? האם ימשיך הטיפול בעבריין, לא רק בעבירה?

אנחנו מדווחים על החוק הזה, לא על תיקים פליליים באופן כללי.

לי יש הסתייגויות. בסעיף 2(א) לצמצם את זה רק לעבירות שהן הסתה לטרור, או לחילופין: להוריד את העילה של פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. אני מבקשת להוסיף בהמשך: וכל עוד זה לא פוגע בזכות למחאה, בזכות להפגנה או בחופש הביטוי.

להוסיף בסוף של (א)?

כן. אני מבקשת להוסיף סעיף, בלי שום קשר, של רשימת עבירות סגורה, ברורה, ידועה שהחוק יחול עליה, לא באופן כללי.

רשימת עבירות סגורה שתיקבע בתוספת?

כן. אני מבקשת שהחוק לא יחול על לשון הרע, פגיעה ברגשות או זילות בית המשפט.

שיהיה סעיף מפורש?

כן, שיהיה סעיף מפורש.

אני רוצה להתייחס לפגיעה ברגשות. ראינו בעבר שעל קריקטורה בצרפת נטען שהיא פגעה ברגשות דתיים.

היא גרמה למהומה רבתית.

זו הייתה פגיעה קשה ביותר. היא הובילה כמעט באופן ישיר לאלימות או למעשה טרור מאוד קשה. אני מציע להיזהר בהתבטאות "פגיעה ברגשות".

אבל אז אתה כבר עובר לחשש של פגיעה בביטחון המדינה. אנחנו מדברים על כל קריקטורה שעלולה להיות.

ראינו קריקטורה כזאת. מה היה קורה לו פורסמה - בלי הפרטים –האם היינו מבקשים להצהיר, האם היו אומרים: לא, זו רק פגיעה ברגשות?

אני לא מסכימה איתך. יש קריקטורה שפוגעת רק ברגשות דתיים, יש קריקטורה שמובילה לכך שיש פגיעה בביטחון אדם מסוים

בסעיף 7 – ששופט יוכל להזדקק לראיות רק אם הן קבילות, לא אם אינן קבילות.

זאת אומרת, זה להוריד את הסעיף. ההסתייגות בסעיף 2(א) מדברת על כך שיהיה צמצום רק לעבירות שהן הסתה לטרור.

מי בעד, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגות לא אושרה.

לחלופין: להוריד את העילה של פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חמורות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

להוסיף בסיפא של 2(א) שניתן להוציא את הצו הזה כל עוד אין פגיעה בזכות להפגין, זכות המחאה או חופש הביטוי.

מי בעד?

הצבעה

בעד – בעד
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

להוסיף סעיף קטן ב-2 שאומר שאפשר יהיה לקבל צו רק ביחס לרשימת עבירות סגורה שתיקבע בתוספת.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

להוסיף החרגה מפורשת בסעיף 2 ל-4 העבירות: העלבת עובד ציבור, זילות בית משפט, פגיעה ברגשות ולשון הרע.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

להוריד את סעיף 7 כך שבית המשפט יוכל להזדקק רק לראיות קבילות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

ההסתייגויות נפלו.

תאר שוב את המצב מבחינת בקשתנו ובקשתך שתהיה הנחיית יועץ.

תהיה הנחיית יועץ, נקודה. אנחנו קובעים את זה. אתם תצטרכו לעמול, אחרת לא יהיה. תהיה הנחיית יועץ. אני אגיש רביזיה כדי לוודא את זה. מי בעד לאשר את הצעת החוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ח?

זה הנוסח שהוקרא בישיבה הקודמת. נוסיף את התיקונים שסוכמו היום.

מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט אושר.

בסמכותי להתחייב על הנחית פרקליט מדינה לעניין הזה.

יהיה לך זמן. אני מגיש רביזיה. אתם תבדקו ותחזרו עלי, ואז אני אוכל להוריד את הרביזיה. תודה רבה לכולם. אני אומר שוב, החוק הזה הוא לא חוק פשוט. ניסינו ללכת על קצות האצבעות ולתת למדינה את האפשרות לפעול לטובת כולנו באותם דברים, אבל מצד שני לשמור מכל משמר לא להתערב במה שאנחנו לא רוצים ולא צריכים להתערב. אנחנו רוצים לאפשר חופש ביטוי, חופש בהרבה מאוד דברים שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים למקד את זה רק בנושאים שקשורים לטרור או לדברים החמורים מאוד. אני חושב שבחוק הזה מצאנו את דרך הביניים. אני חושב שהחוק הזה יעשה את שלו. חוק אולי חדשני, אבל יעשה את שלו.

מה חדשני? זה חוק ארדואן.

בסדר, זה גם חדשני.

הצעת החוק הזאת, שאתם קוראים לה הצעת חוק פייסבוק, היא של משרד המשפטים, של המשרד לביטחון פנים. הצעת החוק שאני הגשתי מוזגה בה. אני חשבתי ועדיין חושבת שהצעת החוק הזאת הייתה צריכה לחול אך ורק על תכנים של הסתה לטרור, כשמבחינתי הסתה לטרור זה הנעת אדם לידי עשיית מעשה טרור. אני חושבת שאנחנו נמצאים במציאות שבה הרשת החברתית הראתה איך היא מאפשרת את טרור היחידים, הזאב הבודד. אני עדיין חושבת שגם לפייסבוק, לטוויטר, לגוגל וליוטיוב יש את היכולת לבוא ולהסיר מיוזמתם את כל התכנים האלה. זו הייתה המטרה של הגשת הצעת החוק הזאת. בהמשך הגיעו ממשרד המשפטים וממשרד הפנים והרחיבו את הצעת החוק - לדעתי קצת יותר מידי - על כל עבירה פלילית. זה ברור שעבירה פלילית היא דבר שלא יכול להיחשף ברשת, אבל עדיין הסרת התכנים באופן שכזה היא קצת מרחיקה לכת.

אני פונה אליכם במשרד המשפטים ואליכם במשרד לביטחון הפנים, היו זהירים עם השימוש בחוק שאתם עושים. המטרה, מבחינתי, הייתה רק הסתה לטרור. אני מאוד מקווה שתעשו את זה בשום שכל, באמת במידה, באמת במשורה. נכון שיש משהו מאוד תקדימי בזה שלראשונה בית המשפט יצטרך תוך 48 שעות להסיר את התוכן, אבל עדיין יש לכם פה מנעד מאוד רחב של יכולות. תיזהרו שזה לא יפגע בחופש הביטוי, תיזהרו שזה לא יפגע בזכות למחאה, תיזהרו שזה לא יפגע בשום דרך בזכות להפגין, כדי שכל אחד יוכל כאינדיבידואל לבוא ולומר את הדברים. אני חושבת שזילות בית המשפט, פגיעה ברגשות דת צריכות להיעשות מאוד במשורה. אני חושבת שזה היה צריך להיכנס בחקיקה, לא רק ביכולת שלכם לבוא ולבחון.

ואליכן ענקיות הרשת שיושבות כאן, גם פייסבוק וגם גוגל, אני פונה. בכל מה שקשור להסתה לטרור יש לכן את הכוח, לענקיות הרשת, לבוא ולשים גבולות. אתם הראשונים שיכולים לבוא ולחסום כל הסתה לטרור ברשת, בדיוק כמו שאתם חוסמים פורנוגרפיה ופדופיליה. נכון שזה לא מטיל עליכם את הניטור וההסרה, אבל אנחנו כן יודעים שכשיש לכם איזו שהיא חרב שמסתובבת או מתהפכת מעל צווארכם אתם כן פועלים. החוק הזה, לצערי, לא חייב אתכם לנטר ולהסיר, אבל עדיין המחויבות שלכם היא לביטחון האזרחים, לביטחון התושבים. אנחנו, לצערנו, מדינה למודת טרור. אתם יכולים לבוא מיוזמתכם לנטר ולהסיר. אל תגרמו לכך שתצרכו עוד חקיקה שתוביל את זה. אני סומכת עליכם שכן תעשו את זה, גם אם הצעת החוק הזאת לא מחייבת אתכם בכל מה שקשור לטרור.

תודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.