פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



52
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/7/2018
הכנסת העשרים






הכנסת





מושב רביעי

פרוטוקול מס' 841
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 11:42

הצעת תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיקי לוי
שולי מועלם

דרור גרנית - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עדי נועם - עוזרת ליועמ"ש, משרד החינוך

נועם עמרן - יועץ משפטי ברשות לשירות לאומי, משרד החקלאות

משה אלפנדרי - מפקח, ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לבטחון פנים

נעה היימן - רפרנטית חינוך אגף תקציבים, משרד האוצר

אסנת לוקסנבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות מידע ומחקר, משרד הבריאות

עפרה לוי - מרכז בכיר שירות לאומי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גל סייר - ק' חו' שירות לאומי ומילואים, המשרד לבטחון פנים

דנה דקו מדנס - מנהל המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

בני חנוך - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

מוטי אלמליח - מנהל אגף בכיר רשות השירות האזרחי

אבינועם מאיר - מרכז בכיר (פיקוח) רשות לשירות אזרחי

משה הומינר - ממונה תקציב, הרשות לשירות לאומי אזרחי

עדי טל כהן - מנהלת, הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי

יואב ארבל - עו"ד, יועמ"ש רשות השירות האזרחי

מיכל וולדיגר - יו"ר, בת עמי

ליפא פרידמן - גזבר, בת עמי

זאב נטע כץ - רפרנט משרדי ממשלה, ארגון נפש בנפש

אפרת שפרוט - מנכ"לית קרן הזדמנות

גדעון טויטו - סגן מנהל אגף שירות לאומי

אלי יפה - מגן דוד אדום

אורנה קוטלר - מנכ"לית עמותת שלומית

צבי במברגר - מנכ"ל עמינדב

חזי חזן - מנהל מערך רישום שיבוץ, בת עמי

קדרון דן - עמותת תנו יד לחירש/נכים למען נכים

עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים

דורון יהודה - ארגון הנכים

חיה קינן - איל"ח

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

עופרה ארגס - חבר תרגומים
















































הצעת תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע"ח-2018

היום ה-16.7.2018 ד' באב תשע"ח ואנחנו אמורים להמשיך לדון בנושא הצעת תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל) התשע"ח-2018. בבקשה. מי רוצה להציג?

צהריים טובים. אני היועץ המשפטי של הרשות לשירות אזרחי. חוק שירות אזרחי תשע"ז 2017 שנכנס לתוקפו באפריל בעצם נכנס לתוקפו בהתייחס לשנת השירות שמתחילה בקרוב, 1.9.2018. במסגרת החוק קיימים הגופים המפעילים. הגופים המפעילים הם הגופים שבהם מבצעים המתנדבים את השירות שלהם. כל גוף שרוצה שבמסגרתו יהיו מתנדבי שירות לאומי או התנדבות קהילתית, צריך לקבל אישור של הרשות לפני כן. היום, לפי הדין שחל, תקנות הביטוח הלאומי שחלות היום, ישנה רשימה של תחומים שהגופים האלה צריכים לעמוד בהם, רווחה, בריאות, תת עליה, איזה עשרה תחומים שהגופים צריכים לעמוד בהם. אין הבחנה בין גופים ציבוריים כמו משרדי ממשלה לבין גופים במגזר השלישי, זה המצב היום.

בחוק החדש עשינו הבחנה, עשתה הכנסת הבחנה בין הגופים הציבוריים שזה משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, לבין שאר הגופים שזה בעיקר גופים במגזר השלישי, עמותות, חברות לתועלת הציבור וכולי. לגבי משרדי ממשלה ורשויות מקומיות נפתח פתח שאומר שאפשר לבצע בהם שירות לאומי בכל התחומים. הם לא כפופים לרשימת התחומים. יש להם כמה קריטריונים אחרים, אסור להחליף כח אדם, יש כמה דברים אחרים אבל בנושא התחומים הם לא כפופים לתחומים, מי שרוצה לבצע בהם.

לגבי המגזר השלישי בחוק החדש בעצם הכנסנו את סעיף 63, שמדבר על שלוש בחינות שצריך לעשות לפני שמאשרים לגוף להיות גוף מפעיל בשירות הלאומי, אם הוא גוף במגזר השלישי.

ההבחנה הראשונה היא הבחנה שמדברת באופן כללי על אספקת שירות לציבור באופן ישיר או על שמירה על איכות החיים שלה, יש כמה הגדרות כלליות שנמצאות שם. ההבחנה השנייה היא התחומים, יש רשימה של שמונה תחומים שנמצאים בסעיף, זה נמצא כבר בחוק, וההבחנה השלישית, אומר החוק שגם בתחומים האלה אפשר יהיה לבצע שירות לאומי רק בפעילויות שייקבעו על ידי השר. אלה התקנות שבעצם הבאנו בפני הוועדה, והתקנות האלה, פירטנו רשימה ארוכה של פעילויות שבהן אפשר יהיה, אנחנו הולכים על הצד החיובי, לא על הצד השלילי, שבהן אפשר יהיה להתנדב לשירות הלאומי. לפי הוראת החוק ביצענו התייעצות עם כל המשרדים הרלבנטיים, מדובר על שמונה משרדים. תהליך שלקח קצת זמן עם הרבה דיבורים בינינו לבין המשרדים, ובסופו של דבר הגענו לנוסח שהגיע לוועדה ואנחנו מבקשים שהוועדה תאשר אותו.

מישהו רוצה להתייחס? מה השינוי המהותי לדעתך?

לא, השינוי המהותי הוא עצם זה שיש פעילויות. היום אין בשום מקום הגדרה של הפעילויות שמותר לעשות, יש רק תחומים, וכל מה שנכנס לתחום אנחנו מאפשרים. פה ירדנו לרזולוציה יותר קטנה של תיאורי פעילויות.

ואין גופים נוספים שיכולים להכנס?

רק מי שיעמוד בזה. אנחנו לאחר שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף, נוכל להתחיל בתהליך של אישור מחדש של כל אלפי הגופים בשירות הלאומי בכדי שיעמדו בכללים לפי החוק החדש.

מי רואה משהו לא טוב פה?

איפה מיקי?

לא, הוא לא רואה בזה בעיה, מיקי. זה חלק מהחוק, הוא אמר. הרי רצינו שיבחנו מחדש את כל הגופים.

מיקי, חיכיתי לך.

תודה רבה. יש צרות עם ילדים שלא מקבלים טיפולי שיניים. התור מתארך ומתארך. ובאים הרופאי שיניים הפרטיים שהפגשתי אותם עם פרופ' אבי שמחון, הכלכלן הראשי, ואמרתי "תמצאו, הם לא רוצים יותר כסף מאשר משרד הבריאות משלם. תן להם את הילדים שיטפלו בהם".

טוב. יש לך משהו רע להגיד על ההצעה של התקנות היום?

לא, באמת שלא.

אני בא אליך עם משהו - - -

לא, עכשיו על זה.

לא, בוא נגמור עם זה. אמרתי לך שאין לו בעיה עם זה. הוא אמר לי שאין משהו רע על זה.

אני חייב להגיד, השאלה שלי באה בעקבות זה שאני מרגיש רק טוב בזה, שיש יותר פירוט. יורת פירוט זה אומר שזה יותר מדויק ויותר מדויק אולי זה יעזור יותר לילדים.

יותר למקד את הפירוט של השירות הלאומי שהוא משמעותי.

- - - בני ובנות השירות הלאומי אזרחי למפעלים פרטיים, לאן נגיע?

לא.

זה לא בתקנות האלה.

אני יודע - - -

זה גם לא יהיה בשום תקנות כל זמן שזה חונה פה, זה לא יהיה בשום תקנות.

אני אעשה גילוי נאות. אני פניתי בעקבות פניה של, יש ימים שאני אשדודי, לא רק באר שבעי, אז פניתי לגבי בית חולים אסותא באשדוד. בית חולים אסותא היה צריך להיות עם שליש פרטי ושני שליש ציבורי. מותר להגיד היות וזה אמיתי, הגיע שר האוצר ואמר "אני רוצה לקנות את החלק הפרטי ולהפוך את כל בית החולים לטובת הציבור כולו" הוא זכיין של משרד הבריאות, הוא עשה מכרז, והיום בית החולים הזה הוא בית חולים ציבורי לכל דבר. אבל הוא לא יכול לקבל מתנדבים של השירות האזרחי. למה?

אם הוא ציבורי אז למה לא?

במהות, אסותא, הבסיס של אסותא זה עסקי. המערכת כולה - - -

זה יותר עסקי משערי צדק שהוא גם בית חולים פרטי - - -

שערי צדק זה עמותה.

אז הוא צריך להתחיל עכשיו את כל הפרוצדורה מחדש. ויש פה, אני אגיד את ההיבטים - - -

אני עוברת רגע לדיון - - - יש התייעצות סיעתית בחוק הלאום. אני עוברת.

תבטלו אותו, זה הכי טוב.

הכי טוב.

מה אני אומר? יש פה בנות באשדוד שהיו נכנסים לבית החולים אסותא רק בזכות זה שזה ליד הבית. יש כאלה שלא חשוב הדעות של ההורים, ואנחנו לא יכולים להשאיר בית חולים כזה מפואר שייתן הכשרה אדירה לבנות האלה של אשדוד רק בגלל שהוא במקור למעלה, הוא כביכול פרטי. אז הנושאים האלה, זה אומר שצריכים לחפש פתרונות נוספים בתוך - - -. כרגע זה לא קשור לזה, אבל אני אומר, הרוח של התקנות האלה מאפשרת גמישות יותר. ואת זה צריך לחפש בשירות, רק לא עבור עסקים פרטיים, בטוח, כמו שאתה - - -

אז מחר אני גם ארצה לאסותא תל אביב. אני רוצה לאסותא תל אביב.

על פי הצעת החוק שהוגשה, הפרטי, זה לא ייכנס.

למה?

כי הצעת החוק הגבילה את זה רק לבית חולים שנותן רק שירותים ציבוריים ושיש לו חדר מיון, הם חשבו על זה, אני אומר מבחינת המינוח, אני לא בא להגן על הצעת החוק - - -

אם כבר פתחנו את הדיון בהצעת החוק הזו, אני מרגיש שזה חורג מגדרי הדיון הזה אבל אני אציין שיש בדין הקיים את הפתרון לדבר הזה, הבעיה היא שאסותא לא רוצים להכפיף את עצמם למבקר המדינה. אם הם היו נכונים להכפיף את עצמם למבקר המדינה, בגלל שהם גוף שקם מכח חוק כי יש חוק בית חולים באשדוד, ובגלל שכל תקציבם הוא תקציב ציבורי ובגלל שממילא מבקר המדינה יכול להחליט שהוא מבקר אותם אז לא הייתה שום בעיה, כל מה שצריך זה שיחול עליהם חוק מבקר המדינה, ואז הם נכנסים כי אין מחלוקת על זה שהם ממלאים תפקיד ציבורי.

מצויין - - -

אבל הם לא רוצים, הם רוצים לקבל כסף ציבורי ולבצע תפקיד ציבורי, רוצים לקבל בנות שירות לאומי אבל לא רוצים להכפיף את עצמם למבקר המדינה ואז - - -

מיקי אתה רואה, אני איתך.

חבר'ה, אם אלי איתך, יושב הראש - - -

אני רק אומר שהכנסת יכולה מכוח סעיף 9.6 לחוק מבקר המדינה לקבוע שיחול עליהם חוק מבקר המדינה ולהחיל את סמכותו כמבקר המדינה ובזה לפתור את הבעיה וגם לאפשר להם לקבל שירות לאומי, אבל זה כמובן מתפקידה של הכנסת.

אם יש פתרון משפטי אני בעד, הנה אני אומר לכם.

אבל כל זה חורג מגבולותיו של הדיון הזה כי נדמה לי ש- - -

אני שמח שהעליתי את זה כי מה שאמרת עכשיו ומה שאמר אלי העשיר אותי כי לא ידעתי באיזו פינה אני נמצא.

בואו נקרא את התקנות.

תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל) התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 65(א)(1), 65(ב), 105, 109(ב) ו-110(ב) לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר החינוך לעניין תקנה 3, שר הבריאות לעניין תקנה 4, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לעניין תקנה 5, שרת העלייה והקליטה לעניין תקנה 6, שרת התרבות והספורט לעניין תקנה 7, השר להגנת הסביבה לעניין תקנה 8, שר התחבורה והבטיחות בדרכים לעניין תקנה 9 והשר לביטחון פנים לעניין תקנה 10, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

מיד נראה שבאמת כל אחת מהתקנות מתייחסת לתחום אחר בתחום משרדו של שר אחר. אין פה התייעצות עם המועצה, זה אמנם תקנות ראשונות לפי החוק הזה אבל השאלה אם השאלה כבר הייתה אמורה לקום וכבר הייתה אמורה לפעול אז מדוע אין פה התייעצות לגבי תקנות עם המועצה.

אין התייעצות עם המועצה כי עדיין אין מועצה. אני מאוד מקווה שזה יהיה בקרוב מאוד. זה לקח הרבה זמן אבל אני מאוד מקווה שזה הולך לקרות בקרוב מאוד ושכל שאר התקנות - - -

אז מה, מבקשים לפעול למרות שלא - - -

החוק איפשר לנו את התקנות האלה לבוא בלי מועצה עדיין, אבל שהמועצות הבאות - - -

שאר התקנות תלויות במועצה.

טוב.

פרק א' כללי: הגדרות 1. בתקנות אלה:
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בסעיף 12(ד) לחוק;
"השירות" - שירות לאומי או התנדבות קהילתית;

כפי שהסביר עו"ד ארבל רשות ציבורית נמצאת בסטטוס אחר ואין הגבלה מבחינת הפעילויות. לא הגבלה כזאת.

פעילויות של גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית

פעילויות של גוף 2. חלק משמעותי מפעילותו של גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית
מפעיל שאינו רשות יבוצע בעיסוק ובתחום כאמור בסעיף 65(א)(1) לחוק ובאחת או ציבורית יותר מהפעילויות המפורטות בתקנות 3 עד 10 לפי התחום שבהם
יפעלו המתנדבים ובכפוף להוראות כל דין;

כמובן כל ההפעלה כפוף להוראות דין וכמובן גם כפוף להוראות חוק השירות האזרחי שקבע כל מיני מגבלות למשל שהם לא מחליפים תפקידים של עובד וכן הלאה.


פעילויות בתחום 3 . (א) השירות בתחום החינוך יהיה בפעילויות אלה לשם
החינוך אספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל, לרבות
לתושבי ישראל באזור;

התוספת הזאת היא מלשון הסעיף כפי שהיא התייחסה לתחומים האלה, לתחומי חינוך, בריאות ותחומים נוספים שיופיעו בהמשך.

למה צריכים לדייק ולהגיד "ישראל באזור" זה שונה מהתקנות הקודמות?

זה מה שנקבע בחוק וזה בדיוק לשון החוק. החוק קבע את המגבלה הזאת, טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל לרבות לתושבי ישראל באזור. בזמנו זה נקבע כדי להבהיר שלא מדובר בנגיד באנשים שהם באזור אבל הם לא תושבי ישראל ולהם העמותות או הפעילויות האלה, פעילויות של גוף מפעיל לא אמורות לקבל פה שירות לאומי, זו הייתה הכרעה ברמת החקיקה.

זאת אומרת זה לא שינוי לעומת החקיקה.

זה לא שינוי לעומת החקיקה.

זה ציטוט שהוא נדרש את חושבת, פה בכל סעיף לחזור עליו? זה דבר שכתוב בחוק, השאלה אם חייבים לכתוב את זה שוב בתקנון.

זה כתוב בחוק, דבר ראשון חשוב להזכיר שזה היה תנאי לא פשוט שנקבע בחוק, הנושא של אספקת שירות או טיפול ישיר זה כן קבוע בחלק מהסעיפים, כתבתם את זה באופן מפורש, אספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל ולא פעילות שהיא רק לגמרי מינהלתית או שבכלל אין לה קשר לאספקת שירות או לטיפול ישיר לאוכלוסייה.

לא, אולי רק מבחינה אסתטית, אולי במקום לחזור על זה כל פעם, אולי פעם אחת לכתוב את זה.

אה, לגבי שלושה תחומים, אם תמצאו דרך מבחינה נוסחית כמובן אין בעיה ואם יגידו לכם שמיותר לכלול את זה גם מבחינה נוסחית, אדוני, אולי אפשר - - -

אני בעד.

מבחינה נוסחית זה לא משנה.

אפשר רק הערה?

בבקשה.

אני ממשרד החינוך. שאלה לגבי המינוח "טיפול ישיר" זה קצת מינוח שהוא פחות רלבנטי לתחום החינוך, - - - איזו הסגת גבול - - - של תחומי הבריאות.

הכוונה לא טיפול בריאותי ולא פרא-רפואי ולא דברים כאלה, זה הנוסח שדיבר החוק. ברגע שיש מגע ישיר עם האוכלוסייה. זה לא - - -

אני חושב ש, לפחות כשזה נוסח בעת החקיקה הכוונה הייתה, למיטב זכרוני והבנתי שמדובר יהיה בטיפול ישיר או שירות ישיר. זאת אומרת הישיר מתייחס, זה טיפול או שירות, ובסוגריים ישיר. הישיר אמור לחול על שניהם. גם שירות חינוכי, כלומר שיש בתחום החינוך לצורך הדיון אדם שבא במגע ישיר עם הילד או התלמיד, זה שירות ישיר, זה לא טיפול במובן הפסיכולוגי או הרפואי אבל זה שירות חינוכי שניתן במישרין לילד, נוגע במישרין בתלמיד ספציפי. וזה היה הדגש באותו סעיף.

1. סיוע פרטני לתלמידים במוסדות חינוך;
1. סיוע בהעברה של תכנים לתלמידים במוסדות חינוך;

אני ראיתי שהייתה הערה בהתכתבות עם משרד החינוך שדיברתם על הצוות החינוכי ואני מבינה ש- - -

בדיבור איתם הובהר על ידי מר פלדברג שעשינו שיחה איתו, שיש גם פעילויות שמעבירות בנות בתוך מוסדות חינוך שאינן של הצוות עצמו אלא פעילויות חיצוניות שמשרד החינוך מביא פנימה, לכן אנחנו מעדיפים להישאר בנוסח המקורי.

1. ליווי סיוע והדרכה לתלמידי פנימייה;

1. סיוע בלימוד לתלמידים מאושפזים.

התיקון מילדים לתלמידים. מכיוון שישנם גם מתחת לגיל חינוך חובה כאלה שבנות שירות מעורבות בטיפול בהם לכן הכנסנו את המילה "ילדים" ולא "תלמידים.

אבל זה עדיין סיוע בלימוד.

לימוד. כן. אבל ילדים, גם גננת. כל הגדרה שתכלול גיל 0-18.

מישהו רוצה להעיר? את רוצה להעיר גברת?

אני מבת עמי. סיוע ולימוד לתלמידים מאושפזים, שאלתי למה מאושפזים ולא חולים. הכוונה, אולי צריך להבהיר את זה שהכוונה היא במוסד הלימודי בתוך בית החולים.

זה מאושפזים, זה נרשם טוב.

לא, למה לא לתלמידים חולים.

אתם רוצים גם לתת לילדים שלא מאושפזים וחולים? יש תכנית כזאת.

לא, - - - בית חולים הבית שלו.

אנחנו לא מעוניינים כל כך להכניס שירות לאומי לבתים פרטיים - - -

לא, אדוני, נראה לי אתה חדש פה בכלל.

אני מרשות השירות האזרחי. הנושא הזה באמת עלה בדיונים ואנחנו מעוניינים שלא להכניס בנות שירות לבתים פרטיים ולכן רק במוסדות רפואה. תלמידים שמאושפזים.

אבל היום נכנסים.

בבתים פרטיים?

כן. ילד חולה. אם ילד חולה נגיד, לא באופן קבוע באים אליו הביתה כל יום, אבל כמו שעושים את זה בתנועות נוער, אתה לפעמים הולך לבקר ילד, אתה לומד איתו שיעור וחוזר. זה לא שאתה נמצא שם כל הזמן.

זה לפי חוק חינוך חובה לילדים חולים, מה שאת מתארת?

זה מה שאנחנו עושים בפועל.

זה לא לפי החוק, יש זכיין שעושה את הדברים האלה.

כן, אבל לכן אני לא מבינה למה - - - מאושפזים ולא אלה שהם חולים והם יושבים בבית. לכן אני שואלת, אני לא יודעת למה - - -

אני מרשות השירות הלאומי אזרחי. אני אומר ככה, יש לנו בעיה שבנות ייכנסו לבתים שאנחנו לא יודעים מה קורה שם, ואנחנו נמנעים עד כמה שאפשר מלהכניס בנות שירות לתוך בתים מכל מיני סיבות.

בנות ובני שירות. גם בני שירות.

גם בני שירות.

כן, אבל עדיין, נניח שתיים יכולות ללכת לבקר מי שחולה בביתו.

לא, אני רוצה להגיד לכם באמת, יש פה אזהרה, זהירות נדרשת לפני שמכניסים ילד צעיר בן 18 לבית פרטי.

אז אולי צריך פשוט להבהיר שזה תלמידים מאושפזים בבתי חולים.

כן. מאושפזים - - -

לא, שיהיה ברור.

אז בבקשה. תעשו, במוסדות. במוסדות. לא חייבים להיות בבתי חולים. יש מוסדות שאינם בתי חולים.

מוסדות רפואיים.

יש לי שאלה. אני מבת עמי.

לא קיבלת את רשות הדיבור. מה, השכנים יתחילו להעביר את רשות הדיבור? מי רוצה לדבר? כן בבקשה.

אני מבת עמי. למעשה יש ב"והדרת" שנכנסים לבתים, פרויקט שחם שנכנסים לבתים, אז יש כאלה שנכנסים לבתים, זה לא שזה גורף אסור.

ללא שום בדיקה מראש?

בוודאי. עושים בדיקה מראש, אני מניח ש - - -

יש נוהל על זה?

כן.

יש נוהל, יש - - -

אז תתבססו על הנוהל, בבקשה. אם יש נוהל מסודר, בבקשה.

משרד החינוך מסוגל לעשות דבר כזה? לתת אישור לכל בית שייכנסו בו, מטופלים? אם משרד החינוך מסוגל, אני יודע שפרויקט "והדרת" נמצא במשרד לאזרחים ותיקים, במשרד לשוויון חברתי היום, ויש חברה שהמשרד שוכר - - -

כמה בחוק הזה, שם תיקנו לפי החוק, זהירות נדרשת.

כן. בדיוק. אם משרד החינוך מסוגל לכל בית - - -

אם אתם עושים - - -

לא, כיום יש שירותים לתלמידים חולים בביתם, ניתן על ידי זכיין, יש התקשרות - - -

את לא נשמעת, ב. אל תעני ללא שם.

אני ממשרד החינוך. כיום בעצם השירותים החינוכיים לתלמידים חולים בביתם ניתנים על ידי זכיין, התפרסם מכרז, הוא זכה כדין ויש התקשרות חוזית איתו.

אבל הבעיה זה לא הוא, הבעיה זה הבית.

- - -שהוא יכול לקחת בנות שירות?

כן, לא, לנו לא ידוע אם הוא לוקח בנות שירות, שולח לשם.

זה גוף למטרת רווח?

חל"צ.

בוודאי שהוא גוף, מה זה פילנתרופיה פה? בוודאי שהוא מרוויח.

אם יורשה לי, אז מידע אישי אני יודע שהחברה הזאת עובדת דרך לימוד מקוון. לא מגיעים לבתים. עד כמה שידוע לי.

גם. בחלק מהמקרים, בחלק מהמקרים יש לימוד מקוון.

בקיצור, אנחנו לא מעוניינים להכניס לבתים.

אני מציע שנשאיר כרגע רק דרך המוסדות ואם אתם רוצים להכניס אז תביאו נוהל מסודר ונוכל להכניס את זה. וכדאי להיות זהירים.

פסקה 5.

1. סיוע בחינוך בלתי פורמלי, ובכלל זה תנועת-נוער, ארגון-נוער, מרכז תרבות נוער וספורט (מתנ"ס) או מרכז צעירים ונוער;

השאלה אם פה צריך סיוע או שבעצם מדובר באנשים שעוסקים בחינוך הבלתי פורמלי.

חינוך בלתי פורמלי זה - - - המחיקה זה קשור גם למחיקה של פסקה 6 שמחקת, הצעת למחוק את ה"מילוי תפקידי הדרכה ומינהל" וכאן זה תפקיד רכז בתנועת נוער. אנחנו החרגנו את תנועות הנוער ששם יש בנות שירות כמו רכזות של סניפים, כמו קומונריות שהן לא מסייעות למישהו אלא יש להן תפקיד בפני עצמן לכן שם החרגנו את זה מסיוע. אבל פה ב-5 אם אנחנו מורידים את ה"סיוע" זה בעצם מחריג גם א3ת המתנ"סים, - - - צעירים ונוער, זה פחות נכון. אנחנו חושבים ששם עדיין צריך להישאר הסיוע. לכן אנחנו מעדיפים להישאר בנוסח שהיה,

בנוסח המקורי ש - - -

שהחינוך הבלתי פורמלי יישאר הסיוע והמחיקה של הסיוע שיהיה רק בתנועות הנוער.

אז את 5 קראנו.

1. מילוי תפקידי הדרכה ומינהל ובכלל זה תפקיד רכז בתנועת נוער;

מה שהפריע לי פה זה המילה "ומינהל" כי אנחנו בעצם אומרים שיש פה מישהו שהוא בתפקיד מינהלי בלי הגבלה למעשה, אין פה הגבלה רק לתנועות נוער. מדובר על מישהו שמבצע תפקיד מינהלי במסגרת השירות הלאומי שלו והשאלה, כי בלי מגבלה - - -

המחשבה פה הייתה, שוב, הרכזות, איך שנקרא לזה, מי שמרכזות, שהן לא מדריכות באופן ישיר את החניכים אלא הן מרכזות את הסניף ולכן זה נראה סוג של תפקיד של מינהל.

אז אולי זה מילוי תפקידה - - - מינהל בתנועת נוער, לפחות להגיד משהו - - -

ודאי שבתנועת נוער, כל הסעיף הזה הוא רק תנועת נוער.

אוקיי. זה אומר תפקיד רכז בתנועת נוער.

בכלל זה. זה תנועת נוער.

אוקיי. תפקידי הדרכה ומינהל בתנועת נוער, לרבות תפקידי הדרכה. אוקיי. פסקה 7 זה הדרכת טיולים. פסקה 8:

(8) סיוע בטיפול והשגחה על ילדים במעון יום, מועדונית או צהרון;
(9) סיוע לצוות המינהלי בבית ספר רק בידי מתנדב שהוא אדם עם
מוגבלות או צעיר בסיכון;
מדוע פה נעשתה הבחנה בין הצעיר במוגבלות וצעירים בסיכון לבין אחרים והאם זה נתפס כחלק שעומד בתנאי הזה של שירות ישיר או טיפול ישיר באוכלוסייה?

אנחנו חשבנו להחריג כאן את הנושא הזה, היות ורצינו לפתוח עוד אפשרויות ועוד מסגרות למתנדבים שהם אנשים עם מוגבלויות או נוער בסיכון ולכן חשבנו לפתוח תפקיד מסוים רק עבורם. הנושא הזה לפי דעתנו עומד בתנאים כי הצוות המינהלי בבית הספר הוא עומד בקשר ישיר גם עם אוכלוסיית התלמידים, גם עם אוכלוסיית המורים, גם עם אוכלוסיית ההורים, גם עם פונקציות אחרות ולכן אנחנו חושבים שזה עומד בקריטריון הזה.

(10) סיוע בהשלמת השכלה למבוגרים במוסד, למעט מוסד להשכלה גבוהה.
(ב) הפעילויות המנויות בתקנת משנה (א)(1) עד (9) יבוצעו בהתאם למטרות החינוך
המפורטות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953.
תוכלו להסביר את ההכפפה למטרות?

זאת בקשה של משרד החינוך בעצם בהתייעצות איתם, הם ביקשו להכניס את ה - - - להסביר למה ביקשתם להכניס פה שהכל יהיה כפוף למטרות של החוק חינוך ממלכתי?

איזה חוק?

חוק חינוך ממלכתי.

מדובר במטרות לחנך אדם להיות אוהב אדם, להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל, - - - תולדות ארץ ישראל במדינת ישראל וכן הלאה.

החוק של הממלכתי דתי הוא שונה?

הממלכתי דתי הוא זרם בתוך החינוך הממלכתי, הוא מוסדר בתוך חוק החינוך הממלכתי אבל כמדומני שיש לו אולי פרק נפרד, אני כבר לא זוכר, אבל או פרק נפרד או סעיפים נפרדים. אבל המטרות של חוק חינוך ממלכתי הן כלליות וחלות גם יחד בממלכתי דתי.

אז איך אפשר להכניס פה תנאי שירות חרדים?

החוק הזה לא מדבר על חרדים.

החרדים יש להם את ההסדר העצמאי הנפרד שזה חוק שירות לאומי אזרחי, אנחנו חוק שירות אזרחי, זה שני חוקים נפרדים. אבל יתר על כן, החינוך החרדי הוא סיפור נפרד בפני עצמו גם מבחינת מוסדות החינוך שלו כי רובם ככולם הם לא מוסדות ממלכתיים אלא הם מוכרים שאינם רשמיים. בקיצור, החרדים זה - - - אחר.

אז אנחנו חיים בשלוש מדינות.

כרגע מוצע דווקא ללכת על המטרות, לפי המטרות, המטרות כלליות ומדברים לפתח את האישיות של הילד והילדה, לבסס ידיעות, לחזק את - - -

אני מזדהה עם שני הממלכתיים.

כנראה שזה פשוט לוודא שהפעילויות יהיו בליבת החינוך ולא - - -

אז החרדי לא נהנה מהתקנות.

לא, הוא יכול מאוד ליהנות, יכול להיות שיהיו בני שירות ובנות שירות בתוך החינוך החרדי גם כן.

מי שלא נמצא בפנים זה המתנדבים החרדים של המסלול החרדי המיוחד של בחורי הישיבות כי עליהם חל חוק אחר, אבל ודאי שיכולים גם להכניס מתנדבים למוסדות של החינוך החרדי, זה אין בעיה.

אוקיי.

פעילויות בתחום 4. (א) השירות בתחום הבריאות יהיה בפעילויות אלה;
הבריאות

גם פה יש את התוספת, אתם תבחנו מבחינת נוסח אם זה נדרש או לא נדרש, אבל אנחנו כמובן נזכיר שוב שזה לשם שירות או טיפול ישיר באוכלוסייה בישראל, לרבות לתושבי ישראל באזור.

(1) סיוע בטיפול וליווי של מטופלים המאושפזים במוסדות בריאות;
(2) סיוע בטיפול חירום רפואי ופינוי נפגעים לבית חולים
(3) סיוע במתן חיסונים;

דיברתם על הצוות שעוסק במתן חיסונים, אני מניחה שהם עוסקים בפעילות בכלל במתן חיסונים.

(4) סיוע בהפעלת עזרים רפואיים;
(5) סיוע באיסוף של תרומות דם ומח עצם;

היה פה פירוט של כל מיני דברים, התרמה, לקיחת דגימות מח עצם בדגימות רוק, אני לא יודעת אם צריך פה את הפירוט, אתם אומרים סיוע באיסוף של תרומות דם ומח עצם.

שניה, אנחנו רוצים רגע לחזור לסעיף 1, אנחנו רצינו להוריד את המילה "מאושפזים" כמו שקודם אמרנו.

מה?

אנחנו רוצים בסעיף 1, סיוע בטיפול וליווי של חולים ומטופלים במוסדות בריאות, לא מאושפזים.

אוקיי, מטופלים מספיק. זה גם - - -

למה?

כי יש עוד מסגרות - - -

חבר'ה, אתם עושים שיחה בטון נמוך שלא נקלט. תתחשבו בטכניקת ההקלטה.

אני רוצה לומר לגבי, יש עוד מוסדות בריאות, לאו דווקא עם אישפוז. יש קופות חולים, מקומות נוספים שהם לא מוסדות שמאושפזים בהם לכן המילה "מאושפזים" פה מיותרת.

יש גם אשפוז יום.

אשפוז יום זה עדיין אישפוז, אבל - - - משהו שהוא לא נקרא אישפוז.

אז חסכתם מילה פה?

כן.

והפסדתם מושג. או בפעילות.

לא, הוא אומר אבל מטופלים הם לא רק מאושפזים, אנחנו מצמצמים.

- - - בלי להתאשפז. באים לטיפול יום, באים ל - - - הם לא מאושפזים, עדיין הם מקבלים סיוע מבנות שירות.

רק לגבי סעיף 5, אנחנו היינו בקשר עם משרד הבריאות לגבי התקנות האלה ואנחנו דיברנו על סיוע באיסוף של תרומות דם ומח עצם, משרד הבריאות לא מאפשר להם לקחת תרומות דם עם מזרק, כמו שעושים בדרך כלל, אבל הוא כן היה מוכן כמו שנעשה היום, לקחת דגימות מח עצם באמצעות דגימות רוק, לכן זה יוצא מגדר הסיוע. כלומר יש פה ממש ממש פעולה, זה בתיאום עם משרד הבריאות. לכן הכנסנו את ה"לרבות", שלא יהיה חשש שלא יוכלו לבצע את הפעולה עם המח עצם.

השאלה היא האם זה נדרש. כי זה שאנחנו אומרים נגיד, סיוע בטיפול חירום רפואי ובפינוי נפגעים לבתי חולים, קראנו בפסקה 2, לא התכוונו שהם באמת נותנים את טיפול החירום הרפואי כי זה עיסוק ברפואה ויש כללים לעיסוק ברפואה. אמרנו מלכתחילה שזה הכל כפוף לכל דין. הם פה צריכים לעשות סיוע באיסוף של תרומות דם ומח עצם, הם עושים את הסיוע שמותר להם לעשות במסגרת הפעילות.

אוקיי.

(6) סיוע וליווי לבני משפחה של מטופלים במוסדות רפואיים;
1. ארגון פעילויות למטופלים ובני משפחותיהם, עידודם ותמיכה בהם;
1. סיוע בהסברה בעניין זכויות החולה ומשפחתו למטופל, לבני משפחתו ולמלוויו.
1. סיוע וליווי להורים במרכזי טיפת חלב לרבות הדרכת הורים;

לעניין הסיוע בהסברה של זכויות, היה לנו אישיו עם הסיפור הזה של ההסברה - - -

זה לא סיוע. רק העבירו את זה מהסעיף - - - זה לא חידוש. זה פיצול של הסעיף.

של פסקה 7.

אבל למה בעצם צריך לפצל את זה?

כי ארגון פעילויות למטופלים ובני משפחותיהם ועידוד ותמיכה בהם זה עניין אחד וסיוע בהסברה בעניין זכויות החולה ומשפחתו למטופל ולבני משפחתו זה לא קשור לארגון הפעילויות.

אני אומר, לפחות בתפיסתי התפיסה הייתה שהפעילות נעשית בתוך המוסדות הרפואיים, בתוך בתי החולים, בתוך קופת החולים - - -

גם בפסקה 7?

גם בפסקה 7.

אז אולי באמת צריך לציין את זה. פעילויות במוסדות הרפואיים.

פעילויות למטופלים ובני משפחותיהם, הרעיון הוא שאם אדם מאושפז חלילה בבית חולים ומשפחתו שוהה שם מסביב לשעון כדי להיות קרובה וסמוכה אליו, אז בנות השירות יוכלו לעזור ולטפל ולהגיש איזה שהוא טיפול במשפחה. אבל זה גם ההסברה בעניין זכויות, זה כאילו אמור להיות נלווה לפעילות הזאת, לפחות בתפיסתי. מה לא אמור להיות? וזה דבר שחשוב ש, לא אמור להיות גופים שכל מטרתם זה, פעילותם וקיומם מחוץ לבית החולים והם עוסקים בעצם בלהגיש תביעות נגד הביטוח הלאומי, תביעות נגד בתי החולים, כאילו ארגונים שהעיסוק שלהם הוא כאילו יצירת זכויות אבל זה בעצם לא טיפול או שירות ישיר בתחום הרפואה, אלא זה בעצם טיפול בזכויות כלומר איזה שהוא עיסוק משפחתי כזה שחורג מהתחום הרפואי. ולכן - - -

איך תבחין ביניהם לבין ארגון שנותן להורים של ילדים שחולים במחלה מסוימת, נותן להם סיוע בהסברה, בעניין זכויות רפואיות, איך תבחין ביניהם? זה לא במסגרת המוסד.

אז שוב, כל זמן שזה- - -

זה לאו דווקא קשור לבית החולים. יש הרבה ארגונים שמטפלים בחולים שלא מצויים בבית החולים כמו זכרון מנחם וכאלה, שמתעסקים בכל מיני חולים ובבני משפחותיהם מחוץ לבית החולים, לכן אנחנו לא רוצים להיות פה קשורים לבית החולים בסעיף הזה.

שוב, השאלה אם ההסברה בעניין זכויות זה לא חורג מהמסגרת של הרפואה.

אתה מדבר על גורם מסחרי שעוסק, מסייע לאנשים להגיש תביעות נגד בתי חולים - - -

הוא לא חייב להיות אפילו מסחרי. הוא יכול אפילו להיות עמותה. אבל אם זו עמותה שעולם עיסוקה זה בעצם עיסוק בהגשת תביעות משפטיות נגד הביטוח הלאומי כדי לקבל סייעת כזאת או - - - כאילו הוא לא עוסק ברפואה, הוא עוסק בהליכים משפטיים שזה חורג מתחום הבריאות. לכן המושגיות הזאת של ההסברה של הזכויות היא דבר טריקי ורגיש, כי זה בעצם פתח לפחות בקריאתי, פרצה של התחום שהוא בריאות וטיפול או שירות ישיר בתחום הבריאות, למשהו שהוא כאילו עיסוק מעין משפטי בארגוני זכויות משפטיים כאלה שעיסוקם בעצם הוא בהגשת הליכים ולא בטיפול בריאותי.

- - - רק בדברים בריאותיים?

טיפוליים.

יש פה שתי פסקאות. יש פסקה 7 שמדברת על ארגון פעילויות למטופלים ולבני משפחותיהם, עידודם ותמיכה בהם שאני הבנתי את זה כבאמת אותה פעילות, לקחת את הילדים לנופשון, את הילדים החולים, שזה עניין אחד. ו-8, סיוע בהסברה בעניין זכויות החולה ומשפחתו למטופל, לבני משפחתו ולמלוויו, לא הבנתי את זה כמימוש זכויות אלא באמת סיוע בהסברה, יש עמותה להורים של ילדים חולים, והיא עוזרת להם במימוש הזכויות שלהם - - -

אתה רוצה רק לצמצם רק לבריאות?

בריאות. כי התחום הוא בריאות.

כי זה המכסה של הבריאות.

אנחנו בתחום הבריאות. אנחנו לא בתחום ה- - -

מה אתם אומרים?

רק להסביר שהנושא של סיוע בהסברה, המחשבה שלנו, ארגונים כמו האגודה למלחמה בסרטן, ארגונים שמסייעים לחולים במחלות שונות להסברה של הזכויות שלהם ובמובן אחר גם פעילויות. אבל אני אומר, יש, כאשר כתבנו את זה הייתה התלבטות אם לכתוב מיצוי זכויות או הסברה של זכויות. אנחנו בחרנו באמת באופציה הרכה של הסברה של זכויות. אנחנו לא מתכוונים פה כמובן לגופים - - - פרטיים.

אז מה, יתנו אינפורמציה למשפחה על הרישום במועדון שחמט?

לא, אבל מה מגיע לחולה, מה מותר לו, אבל לא לעשות הליכים עם הדבר הזה, כן להסביר. להסביר לחולים מה מגיע להם מבחינת זכויות.

אבל מה, בתחום הבריאות?

בעניין זכויות רפואיות של החולה ומשפחתו - - -

אז נרשום רק בתחום הבריאות. תמצאו את הנוסחה.

אני ממגן דוד אדום. הדרכת החייאה ועזרה ראשונה נכלל פה גם כן?

זה בטיפול חירום רפואי ופינוי נפגעים.

טיפול. אבל גם הדרכה. זאת אומרת אני רואה שיש פה הסתייגויות על ההסברה וההדרכה. מותר להם - - -

באיזה סעיף?

זה לא מופיע בסעיף מפורש, אבל אני רוצה לוודא. הדרכת החייאה ועזרה ראשונה, ההורים לא יכולים לשחרר את הילדים שלהם, אם ילד - - - מבית חולים עד שהוא לא לומד החייאה. אז לוקחים בת שירות לאומי, היא מדריכה אותו החייאה, כמובן בצורה מסודרת - - -

אם זה לא נכנס באחד מהסעיפים אז צריך להוסיף את זה.

מה אמרת שזה?

הדרכת החייאה ועזרה ראשונה.

אולי בסעיף 1 להוסיף הדרכה גם.

סיוע בטיפול, ליווי והדרכה של מטופלים במוסדות בריאות.

לא רק מטופלים, זה גם בני משפחה גם, לא?

ובני משפחותיהם.

גם ב-6.

אז פה בפסקה 6 אנחנו נגיד סיוע ליווי והדרכה.

ב-1 וב-6, בשתי הפסקאות נוסיף את המילה "הדרכה".

פסקה (9) או (10):

1. סיוע לתפעול בתי מרקחת של קופות חולים ובתי חולים;

מכיוון שאנחנו מדברים על בתי מרקחת זה מאוד טכני וזה יכול להחליף כוח אדם שם, אז כמובן שאסור בכל מקרה שזה יחליף כל אדם אבל מוצע להוסיף שרק בידי מתנדב שהוא אדם עם מוגבלות או צעיר בסיכון.

קיבלנו.

לא, אני לא מתלהב.

אפשר להעיר על זה?

כן בבקשה.

אני מעמותת שלומית. אני חושבת שהסעיף הזה הולך לפגוע פגיעה די קשה במתנדבים מבני המיעוטים, הם לא עונים על הקריטריונים של אדם עם מוגבלות, הם מופעלים בלא מעט כמסייעים לבתי מרקחת במגזר הלא יהודי ואני לא הייתי ממהרת כל כך לפסול את זה.

באיזה מובן אבל הם נותנים פה, הפעילות היא שירות לאומי או התנדבות קהילתית.

מה הם עושים? בתור טיפול ישיר, כמו שכתוב בחוק?

הם לא תפעול ישיר, הם מסייעים לתפעול.

החוק מדבר על טיפול ישיר. לכן, זה לא יכול להיות בניגוד לחוק. אנחנו פה באים להסדיר תקנות שיבואו להעביר את החוק, אבל עם כל הרצון הטוב, ואנחנו יודעים שחסרים מקומות שירות במגזר הלא יהודי - - -

לכן אני חושבת ש- - -

זה בעיה. התלבטנו עם זה, זו בעיה מאוד קשה.

אתה אומר על - - -

על בתי המרקחת.

כולל הפרטיים?

לא. פרטיים בוודאי שלא. בקופות חולים.

בתי מרקחת בקופות חולים ובבתי חולים?

כן.

לא רק בבתי חולים.

בקופות חולים ובבתי חולים להבדיל מ - - -

לא, בבתי מרקחת של הקופות.

כן. של הקופות ובתי חולים, להבדיל מהפרטיים.

לא בבתי החולים, יש להם בתי מרקחת - - -

בתי חולים שאינם ממשלתיים.

אנחנו מסכימים, אין מחלוקת.

אתה אומר שצריכה להופיע פה "ושל בתי חולים" "בבתי מרקחת של קופות חולים ושלבתי חולים"?

ושל בתי חולים.

כן אבל אני הערתי על - - - שזה רק לבעלי - - -

אני חושבת שהשאלה שאת מעלה אומרת גם כשאנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלות, למה אנחנו בעצם, איפה פה השירות הלאומי בסיוע לטיפול של בתי מרקחת.

אני אגיד לכם את האמת, במגזר הלא יהודי באמת חסרים לנו מקומות שירות, הם נמצאים רובם במסגרות החינוך ואנחנו מחפשים בכל דרך למצוא להם מקומות שירות נוספים שהם לא במסגרות החינוך, אחד מהם זה היה בבתי מרקחת במסגרת קופות החולים או בכלל בקופות חולים. אני די נוטה לקבל את מה שאורנה אומרת, אבל אני לא יכול - - -

אז אל תגביל את זה לאנשים עם מוגבלויות.

אז לא להגביל את זה לאנשים עם מוגבלויות.

אבל אז איך אנחנו באמת מצדיקים? יש פה סיוע בתפעול של בית מרקחת, לא לליווי. כי אם דיברנו על הליווי של האדם ועל לתת לו את היחס האישי ואת ההסבר, ממילא זה הוסדר לנו כבר קודם בנושאים של הסיוע למטופל ולבני משפחתו, אבל מדובר פה ממש בתפעול של בתי מרקחת, איפה פה הצד של השירות ה ישיר, של הטיפול הישיר, איפה פה הצד של השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית?

הם לא יכולים לחלק תרופות לאוכלוסייה כי זה משרד הבריאות אוסר. הם יכולים לסייע לרוקח.

בהסדרה, בלהביא את המרשם, לקחת מהבנאדם שיושב על הספסל את המרשם ולגשת לדלפק, דברים כאלה. אבל אנחנו מדברים פה על תפעול, כי כתבתם סיוע לתפעול. איך זה בכלל מתיישב עם התקנות שאנחנו מדברים עליהן?

אנחנו מדברים על תפעול כי הם באמת מסייעים בתפעול של בית המרקחת, בסידור - - -

לא, אבל מה שאומרת היועצת המשפטית רק שהחוק מגביל אותנו וזה צריך להיות שירות ישיר או טיפול ישיר. לכן התפקיד שלהם חייב להיות בהקשר של באי בתי המרקחת ולא באיזה חדר אחורי.

לכן אני מעלה את הסוגיה הזו.

אם נאמר שזה סיוע למתן השירות בבתי המרקחת של קופות החולים וכדומה.

זה אפשרי לעשות.

אני בעד אם אפשר לעשות את זה, כדי שזה יעמוד בחוק וגם יוכלו להגיע לשם מתנדבים, בעיקר ב- - -

הסיוע למתן השירות בבתי המרקחת של קופות החולים ושל בתי החולים אבל בלי ההגבלה של נוער בסיכון בלבד.

יהיה הרבה ביקוש למגזר המיעוטים, בבתי מרקחת.

175 מתנדבים יש היום בקופות חולים במגזר.

אבל יהיה הרבה ביקוש. ילך ויגדל.

בבתי מרקחת רק?

לא - - -

1. סיוע באיסוף, חלוקה והשאלה של ציוד רפואי או תרופות;
1. סיוע למטפלים בטיפולים פארא-רפואיים;

צריך להוסיף ו'. "למטופלים".

ומה ההבדל בין הטיפולים הפרא-רפואיים לבין הטיפולים הרפואיים שדיברתם על כך שאנחנו מסייעים לצוות הרפואי ב- - -

זה רפואי וזה פארא רפואי. אני לא בטוח שפארא רפואי נכנס גם לרפואי. לכן הבהרנו גם את זה.

בסדר, נשאיר את זה.

(1) סיוע לצוות המינהלי במוסדות בריאות לשם מתן שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה;

גם פה, יש פה איזה שהוא, לכן הדגשנו שוב את הטיפול - - -

לא, אבל כן יש את הסיפא. הסיפא- - -

נכון. המחשבה הייתה שכאשר שוב, אם נחשוב על בתי חולים, יש מזכירה של מחלקה וכל המחלקה סבה סביב המזכירה הזאת או האחות הזאת שיושבת בדלפק ונותנת מענים לבני המשפחות של המטופלים שנכנסים ויוצאים ובחדר מיון והמולה שלמה, ויהיה עוד אדם שיעזור לה ויגיש לה סיוע, בעצם אבל זה במגע ישיר עם האוכלוסייה.

אתה צוחק כשאתה אומר שיעזור לה. רוב הזמן אחרים עוזרים לה.

יעזור לה לעזור לאחרים.

תאמין לי רוב הזמן, ממה שאני ראיתי, הן פשוט מדהימות, אבל זה מטיל עליהן הרבה מאוד תפקידים של מי שמקבלת את השכר. לכן פה הפיקוח חשוב.

אנחנו משאירים את הסעיף הזה.


(2) הפעילויות המנויות בתקנת משנה (א) יבוצעו בהיבטים של סיוע מינהלי או תפעולי זה ובכפוף להוראות משרד הבריאות ולעניין פעילות סיוע שאינה מינהלית או תפעולית – גם בכפוף להכשרה מתאימה לפי הנחיה של איש צוות רפואי בעל הכשרה מתאימה על פי דין ולפי כוחו והכל בכפוף לכל דין;

את הסיפא אני מבינה כשאתם מדברים על הסיוע הרפואי כמובן הוא לא אמור לבצע פעולה רפואית - - -בכפוף לדין. אבל מה זה ההיבטים של הסיוע המינהלי או התפעולי.

הנקודה המרכזית היא הקושי שבתחום הבריאות מאוד מאוד בולט של הסדרות עיסוק. זאת אומרת דווקא בתחום הבריאות כמעט כל העיסוקים הם מאוד מוסדרים, האחיות זה כמובן עיסוק מוסדר ורופאים זה כמובן עיסוק מוסדר ורוקחים זה עיסוק מוסדר ומטפלים שונים בטיפולים, זה עיסוקים מוסדרים לכן בעצם הפסקה הזאת נועדה להפיג את החשש ולהבהיר שבכל מקרה כמובן הם לא באים לדרוך בתוך תחומי העיסוקים המוסדרים וכמובן לא להכנס לתוך עולמות התוכן של מקצועות שכפופים לרישיון.

כי החשש מנגד הוא שאתם אומרים דווקא בהיבטים של סיוע מינהלי או תפעולי, וזה דווקא נשמע משהו שאני לא בטוחה שלא התכוונו כי זה נשמע משהו באמת, עבודה מאוד טכנית, ביצוע תפקיד של עובד, זה החשש של הצד השני.

אנחנו מוכנים לכל הצעה שגבירתי תציע לעניין הנוסח, ובלבד ש- - -

החשש, היות ויש הרבה מקצועות מוסדרים פה, בסוף המתנדב עושה את העבודות השחורות. ואז אין שום טעם. אין שום טעם. מה, הוא יהיה הסניטר?

לא, אסור לו.

לא סניטר.

בסדר, אז בזה שמוציאים אותם מכל מה שמסודר ומוגדר טוב, אז מה יעשו שם?

אנחנו בכלל, בתקנות האלה באישור של גופים - - - נמצאים פה בין הרצון לתת להם תפקידים משמעותיים, כמובן לא תפקידים רק שחורים כמו שאמר היושב ראש, לבין האיסורים שנמצאים בחוק על החלפת כח אדם ועל החלפת עובדים. זה באמת סוג של מאזניים שאנחנו עובדים ביניהם שאנחנו מאשרים את הגופים ולכן אלה גם תאורי הפעילויות. לגבי הפסקה הזאת, היא נוסחה, ואני רואה שאין כאן נציג משרד הבריאות, היא נוסחה איתם לאור החששות שלהם והם העבירו לנו גם כל מיני חוזרים של מנכ"ל משרד הבריאות שמגדירים במפורש מה יכול מתנדב בבית חולים לעשות, מה אסור לו לעשות, הדברים מאוד מוסדרים שם לכן הם ביקשו שתהיה הפניה גם לחוזרים האלה.

ראים את החוזרים?

בטח. הם פה.

הם מקובלים עליכם?

כן.

אולי אפשר במקום "בהיבטים של סיוע מינהלי או תפעולי" להגיד "במתן שירות", "מתן סיוע".

סיוע מינהלי ותפעולי. סיוע כבר מגדיר את זה.

אין לנו בעיה.

(3) בתקנה זו, "מוסד בריאות" – לרבות בית חולים;

צריך להוסיף פה גם את המרפאות, המעבדות, מכון וקופת חולים או שאתם חוששים מלהוסיף את המעבדות והמכונים?

מעבדות זה בק אופיס ולכן מעבדות זה לא משהו שמגיע במגע ישיר עם ה- - - ומכון זאת שאלה, כי זה מושג שהוא כל מיני שימושים.

אוקיי, אז בית חולים מרפאה וקופת חולים.

רק להסב את תשומת לבכם, בפסקה 6 הוספת "מוסדות רפואיים" , עדיף להשתמש ב"מוסדות בריאות".

פעילויות בתחום 5. השירות בתחום הרווחה יהיה בפעילויות אלה לשם שירות או טיפול ישיר הרווחה לאוכלוסייה בישראל, לרבות לתושבי ישראל באזור;
(1) איסוף וחלוקה של מצרכים לנזקקים;
(2) סיוע במסגרות הזנה לנזקקים;
(3) סיוע ליחידים ולמשפחות בקהילה המצויים במצבי משבר ומצוקה,
אני רוצה להוסיף פה "לפי הפניה של המחלקה לשירותים חברתיים" כדי שידעו לאן להגיע.

יש משפחות, דיברתי עם משרד הרווחה, עם מנהלת השירות לפרט ומשפחה, והיא אומרת שיש משפחות שלא מגיעות לרווחה והם לפי הסעיף הזה לא יקבלו טיפול, כמו החרדים שלא מגיעים או כמו משפחות שלא רוצות להיות מוכרות ברווחה ועדיין יש להן צרכים שמוגדרים פה לפי סעיף זה. השאלה אם אנחנו רוצים להוריד אותם או לא.

אבל השאלה היא גם, מי הקובע, מי היחידים והמשפחות בקהילה שמצויים במצבי משבר ויכול להפנות אליהם שירות לאומי, מי עושה את הפעולה הזאת.

זה עוד פעם אתה נכנס לבתים הפרטיים?

אני חייבת לומר שדווקא העמותות האלה שעובדים עם משפחות שנזקקות, הן בקשר עם הרווחה. כלומר הרווחה מעבירה אליהן ואומרת להן, יש ביניהן ממש סינרגיה.

כן אבל לא כל הארגונים. יש ארגונים שהם לא - - -

לכן לכם יש את האפשרות לאשר. מי שנמצא בקשר ומי שמעביר אותו, אז אתם מאשרים.

אבל שוב פעם המתנדבת משתלבת במסגרת עבודת בית, בטיפול בבית פרטי.

דווקא בתחום הרווחה, זה המקום שבו זה באמת, אנחנו תיכף נראה גם את המקרים, למשל באזרחים ותיקים, יש כל מיני למשל קשישים שהם קשישים בודדים, הם מצויים בקהילה, הם לא מאושפזים בבית אבות, הם יושבים בדירתם בביתם, אבל הם מאוד מבודדים, קשה להם להתנייד, אין להם קשרים עם ה, וצריך מישהו שיבוא לבקר אותם.

על זה דיברנו, "והדרת".

אני חוזר, זה לא סוג העזרה שמביאים. זה פעילות במסגרת בית פרטי.

נכון, זה ה- - - הזאת.

והדרת אבל זה יותר ממשלתי. אנחנו דנים במגזר פרטי.

מה פתאום, והדרת זה גוף פרטי.

זה שייך למשרד לשוויון חברתי.

אנחנו בחוק הזה, אנחנו הזהרנו בחוק הזה, - - - הנושא של "והדרת" של הקשישים, אז בדקנו את הנושא של הכניסה לבית.

זה הצעת חוק אחרת.

אולי להציע שה- - - תהיה רק בגופים שבקשר עם הרווחה. לא כל משפחה צריכה הפניה של הרווחה, אבל הפעילות הזאת תהיה בגופים שנמצאים בקשר עם משרד הרווחה.

לא בבית הפרטי.

המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.

לא רק. יש להם שירותים אחרים, או שנתתם אפשרות לפעול ב- - - של צעירים. אבל לא בבית. יהפכו אותם לעוזרת בית.

לא, ברור שלא.

לשלוח מישהי שתסייע עם הילדים כי ההורים חווים איזה שהוא משבר - - -

אבל לא בבית הפרטי, תעזבו אותם מזה.

הארגונים האלה יצטרכו, אנחנו נארגן בנוהל שהם יצטרכו להביא אישור - - - אם זו הכוונה אז - - -

לא, זה לא הרווחה, זה המשטרה. הם יביאו תעודת יושר, מה אני יודע מה, שאין עבירות פליליות בדרך אליהם.

אז אנחנו רוצים לקבוע פה מגבלות לסיוע הזה של היחידים והמשפחות.

אני בכלל לא הייתי ממליץ לכם להביא שירות של מתנדבים לבתים הפרטיים של כל אזרח. כל הסיפור הזה של להכניס אותם לבתים הפרטיים, אני הייתי נזהר.

אבל בעולם הרווחה זה בדיוק המקום ה- - -

מי אמר? אתה ראית מה זה אומנה? משפחה יש לה ילדי אומנה והיא מביאה את המתנדבת הזאת, מה היא עושה?

לא, מתנדבת לא אמורה להיות שם על תקן - - -

אני אומר לכם, ברגע שהמתנדבות מגיעות לשירותים בבתים הפרטיים, אין שליטה עליהם, שום מפקח הכי גאוני לא יהיה מסוגל לראות מה קורה בכל בית, בכל יום בכל שעה.

אדוני אתה מבקש שזה יהיה מוגבל למעט בבית המשפחה?

רק במוסדות ציבור או במשרדים, מה שאתם רוצים, רק לא - - -

יש הרבה עמותות שפועלות בקהילה, הן פועלות בקהילה ואז אותן עמותות שפועלות בקהילה ולא בתוך הבתים, הן מסייעות גם לכאלה שמגיעים למרכזים שלהם. לאו דווקא זה מופעל על ידי הרשות המקומית, זה יכול להיות מופעל על ידי אחת העמותות.

יש עמותות שפועלות במתנ"סים ומקומות ציבוריים.

אז למעט בבית המשפחה, אבל נגיד שמדברים על זה שמגיעים למקום וצובעים את הבית, יש קשיש, באה עמותה וצובעת לו את הבית,

עורכים לו קניות.

זה בכניסה חד פעמית?

לא, אבל הקשישים זה פרויקט מיוחד - - -

חבר'ה תבינו, זה צעירות וצעירים שיכול להיות כל מיני דמיונות גרועים כמו שלי, שחושש שתהיה פגיעה בהם. אז מה, השירות הלאומי יגרום לזה שצעירים ייפגעו נפשית ועוד?

אז אדוני אנחנו אומרים "למעט בבית המשפחה" בפסקה 3 בסיפא. ואנחנו אומרים "בגופים שנמצאים בקשר עם משרד הרווחה או עם המחלקה לשירותים חברתיים".

או בכל מוסדות. אבל במוסדות, לא בבתים פרטיים.

(4) ליווי וסיוע לאנשים עם מוגבלות;
(5) ליווי וסיוע לאזרחים ותיקים;
(6) ליווי וסיוע לנפגעי אלימות;

אדוני, בכל הפרטים האלה אתה מבקש שזה לא יהיה בבית המשפחה?

לא.

לא, אבל ליווי לאזרחים ותיקים זה פרויקט מיוחד.

גם אזרחים ותיקים. חברים, יש פה, אין לכם ילדים בגיל 16, 17, 18?

יש, אבל הפרויקט הזה הוא פרויקט שקיים כבר למעלה מעשר שנים - - -

שם יש בנושא הקשישים, במשרד לשוויון חברתי, אז שם יש אזהרה בעניין הזה. תבדקו אותה.

הם מפעילים את הפרויקט הזה.

בבקשה. תבדקו. תלכו על האזהרה שיש בחוק. אני לא גאון שזוכר את כל החוקים, אבל תבדקו כי דנו בזה. והתחייבו לכל מיני זהירויות בעניין הזה.

(7) ליווי וסיוע לילדים ולנוער במצבי מצוקה, מנותקים, נושרים וצעירים בסיכון;
גם פה אותה מגבלה.

זה ועוד איך.

(8) סיוע והדרכה במסגרות השמה חוץ ביתיות לרבות משפחות אומנה;

משפחות אומנה לא נכנס להשמה חוץ ביתית, צריך לפרש את זה. אני יודע שהייתי ברווחה, מסגרות חוץ ביתיות היו גם משפחות אומנה, אבל אם צריך - - -

חוק משפחות האומנה נגמר רק השנה. לא היה חוק.

ולמה המסגרות בקהילה הורדתם?

כי מסגרות בקהילה, אתם אומרים, אתה אומר שמסגרות בקהילה שהן לא משפחות אומנה והן בכל זאת השמה חוץ ביתית?

מסגרות בקהילה, כמו מפעלי תעסוקה מוגנים או מעונות יום טיפוליים.

אז סיוע והדרכה במסגרות חוץ ביתיות ובמסגרות בקהילה, אבל להוריד את המשפחות אומנה כי ממילא זה השמה חוץ ביתית.

אם זה נכנס לחוץ ביתי אז לא צריך, אם זה לא נכנס אז - - -

(9) סיוע לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם;
(10) סיוע למשפחות שכולות של נספי צה"ל ונפגעי פעולות איבה;
(11) סיוע לניצולי שואה;
(12) סיוע לדרי רחוב;
(13) סיוע לנפגעי התמכרות;

לדרי רחוב זה מסוכן. חבר'ה, אתם אנשי המקצוע. לטפל בדרי רחוב?

יש ארגונים שמסייעים לדרי רחוב.

אבל לא בבית שלו. לא, יש כאלה שגם ברחוב וגם זה, הם אוכלוסייה מסוכנת. תחשבו רק על הילדים.

לא, אבל יש מסגרות של דרי רחוב, זו הכוונה. הוסטלים של עיריות ו - - -

- - - אבל בזהירות רבה.

אז הסיוע במסגרות לדרי רחוב וגם בנפגעי התמכרויות זה במוסדות?

כן בוודאי.

אבל עם ניצולי שואה ולמשפחות שכולות ונכי צה"ל זה גם לא בבתים?

אני אומר לכם, זה לא - - - חבר'ה, תשמרו על הילדים. קודם כל המטרה זה שירות לילד, למתנדב, ואל תפגעו בהם, כי פגיעה בגיל כזה, אני לא מבין, אנשי התוכן שלכם צריכים להגיד את הדברים שאני מציע לבדוק. זה לא משבצת, שמים קופסה ובוא נמלא את הגפרורים. זה לא ככה.

איפה יפגשו את ניצולי השואה? בדרך כלל הם בבתים.

הם גם מגיעים שניים-שניים לפעמים, הם לא מגיעים אחד.

בבקשה, שניים - --

יש דברים שאפשר לבחון ולקבוע נהלים שיגיעו שניים, לא לקבוע באופן גורף שלא בבתים אלא בהתאם לנוהל שייקבע - - -

אף אחד לא בודק, גם ניצול שואה אם הוא מסוכן לילד?

כן, יש.

מישהו שבודק?

הכוונה היא דרך המשרד לשוויון חברתי בצורה מסודרת, עם בדיקה של המשפחות, העובדת סוציאלית שמלווה - - -

זה לא הולך ככה אוטומטי.

ברור.

אז אולי צריך להגיד הוראה כללית פה שהסיוע יכול להינתן גם בבית אבל בלבד שלאחר בחינה של ה- - - אם זה בסדר, אדוני, אבל אולי נגיד את זה על כל המרכיבים שדיברנו.

עכשיו תיכנסי מה זה בחינה. אם יש נוהל כבר במשרד הרלבנטי, אז תהיו כפופים להוראות המשרד. אבל להכניס סתם ילד או ילדה לבית פרטי, ועם כל הכבוד לכל הזקנים, כולל ניצולי שואה, יש גיל שמתחילים להיות קצת מופרעים. אנחנו צריכים להגן קודם כל על הילד.

אז אולי נגיד שהפעילות שנעשית בבית המטופל או האדם שמלווה, ומקבל את הסיוע, היא תיעשה רק בכפוף לנוהל שאתם קובעים או שנוהל שתקבע הרשות.

בסדר גמור.

הרשות - - - שיהיה אחיד לכולם.

להבטחת שלומם של ה- - -

אוקיי. למשל אני יודע שבמשרד החינוך אפילו אתה לא יכול להכנס למוסד אם אתה לא מביא תעודת יושר מהמשטרה. אני לא מתבייש, שעבדתי בבן שמן 18 שנה בחצר, ביקשו את זה, קיבלו. מה הבעיה לעשות? כל העובדים שעבדו איתי והיו - - - עשו את זה.

(14) סיוע בהסברה בעניין זכויות המטופל בשירותי הרווחה ומשפחתו;
(15) סיוע לצוות המינהלי בגופים העוסקים ברווחה לשם מתן שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה רק בידי מתנדב שהוא אדם עם מוגבלות או צעיר בסיכון;
(16) סיוע לאימון והכשרה של כלבי נחיה לאנשים עם מוגבלות בראייה או חיות שירות לאנשים עם מוגבלות;

יש פה גם סיפא אדוני שמדברת על סיוע לאדם עם מוגבלות בראיה או אדם עם מוגבלות אחרת בהסתגלות לכלב הנחיה, אנחנו ראינו אותה כאילו שהיא נכנסת כבר בסיוע לאדם עם מוגבלות, לכן רק הרישא נשארת.

סליחה רגע, בסעיף 5 לגבי תחום הרווחה, אפשר יהיה להוסיף "ליווי וסיוע" לכל הפסקאות שם, אני מציע. שתהיה אחידות.

פעילויות בתחום 6. השירות בתחום קליטת עליה ועידודה יהיה בפעילויות אלה לשם שירות
קליטת עליה או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל, לרבות לתושבי ישראל באזור;
ועידודה

(1) סיוע לעולים חדשים בקהילה, באולפן ובמרכז קליטה;

סעיף (2) סיוע בקליטה קהילתית בגלל שאנחנו מדברים במילא בקהילה, במרכז קליטה. אז יש לנו:
(2) סיוע לעידוד העלייה לישראל;

זה נעשה לגבי תושבי ישראל, האוכלוסייה בישראל ואנחנו נמצאים תחת התנאי הזה של אוכלוסייה בישראל.

גם מפה אפשר לעודד את העלייה.

הם יותר טובים מהרבה שליחים.

(3) הדרכה בישראל של תכניות להכרת הארץ ליהודי התפוצות;

הוספנו את המילה "בישראל" כדי להבהיר שזה באמת יתקיים בישראל. הכנה של תכניות, אני לא יודעת אם זה מתאים, זה נשמע משהו יותר מקצועי שיותר מתאים לעבודה של - - - אז הדרכה בישראל.


(4) סיוע בהקניית השפה העברית לעולים חדשים;

פעילויות בתחום 7. השירות בתחום התרבות יהיה בפעילויות אלה לשם שיפור איכות החיים
התרבות ועידודה של כלל האוכלוסייה בישראל לרבות תושבי ישראל באזור;

למה משרד החינוך לא מפעיל אותם ללימוד השפה לקשישים, למבוגרים?

שהם לא עולים חדשים?

שהם לא עולים חדשים.

יש לנו במשרד החינוך - - - הקניית השכלה ל - - -

הוא יכול להפעיל. לפי התקנות הוא יכול. אם הוא יעשה או לא זה תלוי בו.

במי?

במשרד החינוך.

כי הוא חיסל מחלקה להקניית העברית למבוגרים וזה אחד הדברים הנוראיים שקרו.

אבל בשירות הלאומי זה נשאר, יש סיוע בהשלמת השכלה למבוגרים.

זה חשוב.

(1) סיוע בהפעלת ספריה ציבורית כמשמעותה בחוק הספריות הציבוריות תשל"ה-1975 ובארגון אירועי תרבות הפתוחים לציבור הרחב בספריה כאמור;
(2) סיוע והדרכה במוזיאון מוכר כמשמעותו בחוק המוזיאונים התשמ"ג-1983 וכן באתר לאומי או באתר הנצחה כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח-1998.

פעילויות בתחום 8. השירות בתחום הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים יהיה בפעילויות אלה
הגנת הסביבה לשם שיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל, וטיפול בבעלי חיים לרבות תושבי ישראל באזור;
ארגון פעילות לשמירה על הניקיון של המרחב הציבורי;

בבקשה.

בני חנוך מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. רק אם אפשר, הוספתם את המילה "ארגון" וזה לאו דווקא ארגון, יכול להיות פעילות שהיא לא ארגון, היא פעילות פשוט לשמירה על הניקיון, כולל פעילויות ניקיון. למשל עושים כל מיני מבצעי ניקיון בחופי הים הרבה פעמים, לאו דווקא ארגון, אז אם אפשר את המילה "ארגון" להסביר למה הוספתם, או - - -

אם אתה מסביר שזה פעולות ניקיון, זה מכבד את הילד?

אבל לא במובן השלילי. אני בעצמי השתתפתי בפעולות ניקיון בחופי ים - - -

אז נקרא לזה פעולות לשמירת איכות הסביבה.

אז כן כתבנו "פעילות לשמירה על הניקיון של המרחב הציבורי" אם אפשר את המילה "ארגון" - - -

תראה, יש עוד תנאי לחוק. בסעיף 6(ג) לחוק נקבע שבשירות לאומי ובהתנדבות קהילתית לא ייכללו מטלות ניקיון למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה שנעשות אגב פעילות אחרת בשירות.

כן, ברור, לא הכוונה לפעולות ניקיון בבית, הכוונה לניקיון המרחב הציבורי, נגיד בחוף הים.

נכון, אבל האמירה הייתה שזה נעשה אגב פעילות אחרת בשירות ולכן זה קצת קשה שהפעילות היא לשמירה על הניקיון של המרחב הציבורי וזה עיקר העניין.

את מבינה אבל את העניין שזה לא רק ארגון של פעילות כזאת? כאילו את המהות, לא הכוונה רק לארגן מבצעי ניקיון אלא גם להשתתף בעצם הניקיון של המרחב הציבורי. כמובן הכוונה למרחב הציבורי, לא למישהו שינקה בבית.

השאלה אם אנחנו מבטאים את זה שזה נעשה אגב פעילות אחרת בשירות, אם אני זוכרת נכון הכוונה הייתה שיש פעילות של תנועת הנוער וכל החניכים יחד עם אותה קומונרית או מרכזת יוצאים לפעילות הניקיון. אבל זה לא עצמו, לא פעילות שמירת הניקיון של המרחב הציבורי תהיה עבודתה של אותה בת שירות או בן שירות.

כן ברור. זה יהיה - - - אולי אפשר לנסח את זה שלא רק ארגון אלא גם הפעילות עצמה. אולי השתתפות.

אנחנו מדברים פה על איזו פעילויות שהן עיקר, אנחנו דיברנו ברישא שחלק משמעותי מפעילותו של הגוף המפעיל היא בזה. אם אנחנו מדברים, ומי שעושה את השירות צריך לעסוק בפעילות הזאת. אולי נגיד רק בכפוף לסעיף 6(ג) לחוק, לפחות שזה יהיה ברור.

ברור. כל התקנות כפופות לחוק - - -

זה לא נראה שיש שוני גדול עם המילה "ארגון" או בלעדיה.

המילה ארגון כן מסייעת בזה שאתה לא זה שמנקה דווקא. כל השירות הלאומי שלך עובר בניקיון של המרחב הציבורי.

בסעיף 6(ג) זה יבהיר ואז זה יובן שאולי העיקר הוא הארגון.

כל התקנון וגם פיזית בפעילות עצמה.

ברור. כל התקנות כפופות לחוק.

כן בבקשה. פה יש שאלה.

לי יש שאלה לגבי 2. כתוב כאן "סיוע והדרכה במוזיאון מוכר" השאלה מה קורה אם הוא לא מוכר.

אז הוא לא.

גם אם עמותה מוכרת מפעילה אותו?

כן. חד משמעית. הסיבה שמוזיאונים מוכרים היא שמושג של מוזיאון, גם אני יכול לפתוח בבית את הדברים שדרור מחבב ולהציג אותם לציבור הרחב. זה עדיין לא עושה את זה מוזיאון מוכר. לכן - - -

לא, מוזיאון של עמותה מוכרת.

זה לא משנה. צריך שזה יהיה מוזיאון מוכר, לכן - - -

- - - גוש קטיף, - - - להכרה?

- - - להכרה. כמו שיש בכל מקום שאתה הולך בעולם, בכל עיר גדולה, יש מוזיאון השוקולד שזה חנות לממכר שוקולד ומוזיאון ה- - -

לא, ודאי שזה לא יהיה מסחרי. אנחנו מדברים על משהו לא מסחרי, על עמותה ללא כוונת רווח.

זה צריך להיות מוזיאון מוכר, מוסדר בתוך חוק מוזיאונים.

אז מה ההבדל אגב בין החלק השני של המשפט, כלומר יש הדרכה וסיוע במוזיאון מוכר, ואחר כך "אתר לאומי כהגדרתם". למה שם זה לא מוכר?

זה מוכר מכח חוק הגנים הלאומיים.

מה ההבדל בין "בהגדרה" לבין מוכר? מבחינת הניסוח.

או שהוא מוזיאון המוכר לפי חוק המוזיאונים, או ש - - -

וכן באתר לאומי או אתר הנצחה מוכרים?

את רוצה את התשובה או שאת רוצה לענות? התשובה היא שאו שאתה מוזיאון מוכר לפי חוק המוזיאונים, או שאתה אתר לאומי או אתר הנצחה כמשמעותו בחוק הגנים הלאומיים, האתרים וכדומה. או שאתה פה, או שאתה פה, אבל אתה מוסדר בכח הדין.

אני מכיר מוזיאון כזה אבל לא אגיד אותו. כי יש לו מתנדבים נהדרים. אבל הוא צודק. לצערי עכשיו יש גם שיקולים פוליטיים בהכרת המוזיאונים, דבר שלא היה צריך להיות.

(2) חינוך הציבור לשמירה על הניקיון של המרחב הציבורי, הפחתת ייצור פסולת וקידום המיחזור;
(3) הדרכה והעלאת מודעות בנושא הגנת הסביבה;
(4) סיוע בטיפול ובשמירה על בעלי חיים במצוקה נטושים או פגועים;
(5) סיוע לשמירה על מערכות אקולוגיות לרבות צמחי הבר וחיות הבר המוגנים ועל המגוון הגנטי והביולוגי;

אדוני מפה, מפסקה 5 ואילך יש פה כמה דברים שאני לא כל כך מבינה מה עושה המתנדב. אמרנו את השמירה על המערכות האקולוגיות, לא כל כך ברור מה פעילותו של המתנדב.

(6) סיוע והגנה על משאבי הטבע ורכיבי הסביבה, לרבות, מים ים קרקע ואויר מפני זיהום, ניצול יתר או פגיעה;
(7) סיוע למניעה ולהפחתה של סיכונים סביבתיים לציבור ולהפחתת חשיפה של אוכלוסייה לחומרים מסוכנים, קרינה, רעש ומפגעי ריח;
(8) סיוע בקידום העירוניות והבניה הירוקה;

קצת לא ברור מה עושה פה המתנדב, האם הוא מפקח במפעל, האם הוא - - -

קיבלתם מאיזו מפלגה פה בכנסת? זו תכנית מפלגתית.

האם הוא מגן על הים, האם הוא מונע מסירות דיג את הדיג?

זה אנשי המקצוע יחד עם אנשי השירות הם גיבשו את הרשימה, אז עמדו פה על כל מיני נושאים מעולמות התוכן של איכות הסביבה, אז למשל בנושא של הגנה על משאבי טבע, מניעת זיהום ים, כמו שאמרתם, מניעת זיהום קרקע, שזה מוכר כיכול להיות, כל מיני פעילויות קהילתיות שעושים, איסוף המידע, הצגת עמדות, הכנת ניירות עמדה, זה יכול להיות אפילו סיוע בניטור ודיגום, זה יכול להיות סיוע במבצעי ניקוי אם חס וחלילה מתרחש איזה זיהום ים והעמותות גם נרתמות לנקות את הים. אותו דבר לגבי מניעת קרינה ומפגעי רעש, יכול להיות השתתפות בניטור ובדיגומים, אותו דבר לגבי קידום עירוניות ובניה ירוקה, זה מתוך המטרה לשמור על שטחים פתוחים, אז יש כל מיני, סדרה של כל מיני פעילויות שעושות עמותות בנושאים האלה, קיימות עמותות שמתעסקות בזה, אני לא יודע ספציפית על מה, אם יש באיזה שהוא מקום מתנדב ומה הוא עושה או מה רוצים שהוא יעשה אבל בהחלט יכול להיות מצבים שאותם מתנדבי שירות אזרחי, לאומי, יסייעו להם באותם תחומים באותם אלמנטים שדיברתי.

זאת אומרת זה יכול להיות גם שדלנות נגיד בנושא נגד בניה - - -, נגד הקמת - - -

למשל פעילות קהילתית, פעילות ציבורית, הכנת ניירות עמדה, יכולות להיות מגוון רחב של פעילויות כמו בשאר הדברים, יש נושאי תוכן שיכולות להיות מגוון רחב של פעילויות. נכון.

וזה מקובל גם על משרד המשפטים? שהם בעצם יעסקו בפטיציות לציבור נגד בניה פה, נגד בניה שם, כך אתם תפסתם את השירות?

אני אומר שאנחנו הקפדנו, לדוגמה היה באחד הניסוחים הקודמים, היה דיון על תכנון ובניה, אני התנגדתי לתכנון ובניה. מבחינתי כל מה שנוגע בסביבה - - -

למה?

כי לתפיסתי זה- - -

הם היחידים שיהיו תמימים. כל השאר בתכנון ובניה אינטרסנטים. למה אתה לא משאיר אותם?

מהטעם ששוב, תכנון ובניה נוגע בעולמות משפטיים ובסוגיות של זכויות - - -

בדיונים, להיות משקיף בוועדה לתכנון ובניה של ישוב. שילמדו איך מתכננים להם את ה - - -

שוב, זה מביא אותנו לעולמות המשפטיים והעולמות המשפטיים בכוונה, תחום המשפט לא נכנס לרשימת התכנים.

אז תשים שם חוץ מהדיונים המשפטיים.

הוועדות אגב זה ברשויות המקומיות אז יכול להיות שבכל מקרה הם יכולים להפעיל שם בני ובנות שירות - - -

כי הם מתנדבים ברשות המקומית. אבל בסדר, זה שוב פעם, כל מה ש, התפיסה שלי הייתה שכל מה שנוגע לעולמות המשפטיים זה עולמות שהם בהגדרה עולמות של קונפליקט חברתי.

אז בבקשה תוריד את זה ותשאיר אותם, לדוגמה, מתכננים את בית הספר העתידי. מי מתכנן אותו? כל הזקנים שלפני מאה שנה גמרו ללמוד. לעומת זאת, אם אתה מכניס ויש לי דוגמה בראש, זה לא סודי, תכנון מקווה ישראל לעתיד, הייתה מעורבות של הצעירים, זה מדהים. כמה רעיונות נפלאים היו. ואם היו לומדים קצת יותר וחוזרים לוועדה בזכותו, עוד יותר טוב היו תורמים לתפיסת העולם של הילד ושל התכנון. זה מאוד חשוב.

במה שקשור לבניה ירוקה למשל, זה כן בפנים.

בסדר. גם בתכנון ובניה, זה לא אוטומטית, הם לא ילכו לבית המשפט, אף אחד לא ייקח אותם כעדות. אז תמנע מהם, תרשום את זה.

השר באמת ביקש במכתב התייעצות שיהיה גם רשום, הורידו את זה אני רואה, אבל סיוע להטמעת היבטים סביבתיים בתחום התכנון והבניה. זה כמו שהיושב ראש אמר, מדובר פה בסך הכל על עמותות שמייצגים, לא בדרך כלל גופים ציבוריים, גופים ש- - - אפילו יכול בזה להיות ערך מוסף שבאים אנשים צעירים שעוזרים וגם עוזרים להם - - -

צעירים שיצאו עם מטען מדהים בתחום הזה.

לכן אני חושב שזה דווקא בהחלט משפטית לדעתנו זה אפשרי.

תזכיר מה ביקשת, ביקשת סיוע בהטמעת היבטים.

סיוע להטמעת היבטים סביבתיים מתחום התכנון והבניה, קידום העירוניות והבניה הירוקה. זה מה שהשר ביקש אחרי חשיבה מקצועית, לדעתנו אין מניעה משפטית.

לטעמי אין, בכל הכבוד, אני מציע לא להזכיר את התכנון והבניה ולא להוסיף את הרישא הזאת.

למה? אתה תכתוב שלא יופיעו בשום, למרות שגם שם, למה שלא יקשיבו? למה, אזרח מותר לו ללכת לבית משפט, יש כאלה שאומרים שזו ההצגה הכי טובה בעיר.

אדוני היושב ראש, אני אזכיר רגע שכשעשינו את החוק הראשי, המחשבה הייתה שהשירות האזרחי צריך להיות ממלכתי ולא צריך שיהיה שירות אזרחי במקומות שהם נתונים בקונפליקט חברתי או קונפליקט ציבורי עמוק.

במקומות שיש בהם קונפליקטים לומדים הכי הרבה.

בסדר, אבל אנחנו רצינו שזה יהיה ממלכתי כמו שהשירות הצבאי הוא ממלכתי ולהרחיק אותם ממקומות שבהם יש מחלוקת חברתית וציבורית.

אנחנו פגענו בממלכתיות אם נציגי המשטרה יושבים פה בדיון הזה? פגענו בממלכתיות שלהם? אז למה השירות האזרחי, מתנדב של השירות האזרחי לא יכול להיות בדיון משפטי בלי להתערב?

משום שדיון משפטי בהגדרה הוא דיון שכלול - - -

הוא שירות ממלכתי מס' 1. מה? בתחומים שלו, אני לא מדבר על עבירות - - -

התחומים שלו זה בדיוק העמותות שילכו ויגישו, וזה בסדר גמור שהן עושות את זה, אבל אנחנו לפחות בזמן החקיקה שלא נכון, שזה יפגע בממלכתיות, זה גופים שהם עסוקים בקונפליקט עם המדינה או עם הרשויות המקומיות במאבק על מהו האינטרס הציבורי האם האינטרס הציבורי הוא X או האם הוא Y. וזה בסדר גמור שיש את העמותות שעושות את זה, אנחנו לא מבקשים למנוע מהעמותות לעשות את זה, אבל חשבנו שלא נכון ששירות אזרחי שהוא מקבילה לשירות צבאי ושאמור להישאר ממלכתי, יגיע לאותם מקומות של קונפליקט חברתי עמוק. זה בדיוק מוביל אותו למקומות של המאבקים הפוליטיים וצובע את השירות האזרחי בצבעים פוליטיים וכדי לא להגיע למקומות האלה בנינו את מנגנון המסננות ואת מנגנון התפקידים כדי להגיד איזה פעילויות באופן יותר ממוקד ומדויק, זה היה הרציונל.

למרות שכל הבעיות של הקונפליקטים זה יכול להיות גם כשאתה מדבר על מים או על חשיפה של אוכלוסייה לחומרים מסוכנים, אתר פינוי פסולת כזה או אחר אם פוגע - - -

וגם כתוב קרקע. קרקע זה תכנון ובניה.

היות וההחלטות היום הן פה אחד, אתם מנחשים, אז אני אומר לך מראש שאני לא אצביע בשביל הדעה שלך.

אז אדוני, אתה רוצה שיתווסף בפסקה 8 "סיוע בהטמעת היבטים סביבתיים בתחום התכנון והבניה, וקידום העירוניות והבניה הירוקה".

זה הבית העתידי שלו. זה החיים העתידיים. תנו להם. אין להם עוד אינטרסים אישיים שם, ולא יהיו עם זכות הצבעה. זה נפלא שהם ילמדו דברים כאלה. אתם לא יודעים כמה, אתם בסביבה שלכם תסתכלו תראו כמה טעויות על ידי המקצוענים. אז תן לראש המדהים של הגיל הזה לפעול גם. אז אנחנו לא מקבלים את העצה של משרד המשפטים. אבל עם כבוד אליך. אוקיי. תשאירו להם שיתעניינו בבעיות האמיתיות.

אוקיי.

יש לי עוד הערה קטנה. משהו קטן. לא גדול כמו תכנון ובניה. בנושא של בעלי חיים, לנו יש היום מתנדבים ומתנדבות בתחום של טיפול בבעלי חיים בגני חיות, בבתי ספר שיש בהם פינות חי. זה לא מוזכר פה. התלבטתי אם להעלות את זה בחינוך או להעלות את זה פה, אבל יש גם שם, וזה לא מופיע.

תכניסו את זה בחינוך.

בחוק מוגדר התחום טיפול בבעלי חיים.

אבל פה אתם מדברים על בעלי חיים נטושים או פגועים. הם לא פגועים.

אני מציע שהחקיקה צריכה להיות כזאת: אם זה מוסדי ויש פיקוח של המשרד לאיכות הסביבה, אז שם. אם זה חינוך אז תשאירו את זה - - -

אבל זה לא כתוב שם. לא כתוב לא פה ולא שם.

הדרכה בגני חיות?

לא, גם טיפול בבעלי חיים עצמם.

אני מעמותת בת עמי. אני מחלק את זה לשתי אוכלוסיות, האוכלוסיות הרגילות והאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים ונוער בסיכון. יש לנו המון מתנדבים שנמצאים בחוות טיפוליות שמגיעים להדרכות מבתי ספר לחוות האלה, יש לנו בגני חיות, בפארקים לאומיים ששייכים לעירייה או לחברות עירוניות.

אז אולי זה יחד עם הדרכת טיולים. יש סעיף בחינוך והדרכת טיולים.

לא, זה בטיפול בחיות.

התחום מוגדר כהגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים. זה נכון שבתיאורי התפקידים התמקדנו בהגנת הסביבה ואני מסב את תשומת ליבנו שיש תיאורי תפקיד קיימים שאנחנו רוצים לשמור אותם, באמת בגני חיות, מקומות כאלה שזה לאו דווקא הדרכה. הם בגני החיות מטפלים בבעלי חיים. מכיוון שיש תחום כזה, אין סיבה שלא תהיה תיאור פעילות כזאת. כרגע אין את זה.

אז מה אתה מציע להכניס את זה פה בסיוע בטיפול בשמירת בעלי חיים במצוקה - - -

לא צריך מצוקה. למחוק את המצוקה. טיפול בבעלי חיים.

לא, אנחנו לא רוצים שזה יהיה טיפול נגיד בחיות משק, לא רצינו שזה יהיה טיפול בחווה או במקום פרטי.

אבל זה כן בחווה, חווה טיפולית.

לא, חווה למטרה לימודית. זאת אומרת או שזה בעלי חיים שהם בעצמם במצוקה, נטושים או פגועים, או שהם למטרת הדרכת נוער או - - -

או טיפול.

או שנחזיר את זה לנושא של החינוך.

זה גם וגם.

ברווחה למשל שמנו "סיוע לאימון בהכשרה של כלבי נחיה לאנשים עם מוגבלויות או חיות שירות לאנשים עם מוגבלויות" אם את אומרת לי מישהו יתנדב בחוות סוסים ואליה מביאים ילדים עם מוגבלות א', ב', או ג', והוא מטפל בסוסים - - -

זה לא חיית שירות. זה סוס, הסוס בחווה שאליה מגיע הילד פעם בשבוע זה לא נחשב חיית שירות.

זה טיפול פארא רפואי, זה בתחום הבריאות. הדרכה שנתית זה בחינוך.

יש הרבה אוכלוסיות מיוחדות ונוער בסיכון נמצאים בתחום הזה.

אני הייתי מציע "סיוע בטפול ובשמירה על בעלי חיים בגופים שבהן מתקיימת הדרכה לגבי בעלי החיים" או בבעלי חיים במצוקה, נטושים או פגועים. ששם זה לא חייב להיות.

זאת אומרת או שהיעד הוא ביצוע הדרכה או מתן טיפול לבני אדם אתה מתכוון?

כן.

חבר'ה יש לי בעיית זמן.

רק נחדד מה לא. חוות פרטיות שעושות אימון רכיבה - - -

לא יכולה להפעיל, בוודאי.

פרטית לא נכנסת לפה.

אני יודע למה אני דואג. יהיו עמותות למיניהן אז הן יתאגדו כעמותות וכחל"צים ויהיה בהן פינת חי שהתפקיד שלה זה שמביאים את הילדים בשבת לראות ארנבונים וללטף את הארנבונים בשבת עם הילדים. זה סבבה, אבל זה לא צריך להיות שירות אזרחי.

השירות האזרחי לא מופעל בשבת.

אם ילד עם מגבלות, באמת הטיפול שלו באותו ארנב שאחר כך ישרת את כל האנשים שיבואו לבקר אותו בשבת, זה יעזור גם לילד וגם לסביבה, למה לא?

אבל יש גם מבוגרים בעלי מוגבלויות שעוזרים להם בעלי חיים, לא רק ילדים.

אני רק ביקשתי להכניס את זה לאחד מהדברים או לכולם. כי זה פשוט לא נמצא.

אדוני אנחנו ננסח את רוח הדברים שאנחנו מדברים על או בעלי חיים במצוקה נטושים או פגועים או טיפול בבעלי חיים בגופים שבהם ניתנת או הדרכה או טיפולים, כשהכוונה לא הדרכה לרכיבה על סוסים אלא הדרכה לימודית.

אין בעיה.

פעילויות בתחום 9. השירות בתחום הבטיחות בדרכים יהיה בפעילויות אלה לשם שיפור הבטיחות בדרכים הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות תושבי ישראל באזור;
(1) הדרכה והעלאת מודעות לבטיחות בדרכים וסיוע למניעת תאונות

דרכים;

גם פה חשבנו שהסיוע למניעת תאונות דרכים כנראה בדרך של הדרכה ולא בדרך אחרת.

(2) הדרכה והעלאת מודעות לנושא של מניעת שיכחת ילדים ברכב;

מוקדש לזה סעיף נפרד כי - - -

זה לא תאונת דרכים.

כן בבקשה.

אני מעמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים. אני עוסק 36 שנה בנושא של בטיחות בדרכים. נושא פעילות בטיחות בדרכים צריכים להיות אנשים שמבינים כל מה שקורה בבטיחות בדרכים ולא אנשים שבאים ואומרים "תראו, כך חוצים, כך חוצים". צריך להסביר לכל האנשים, צריך להסביר להם איך חוצים מעבר חציה, איך חוגרים וכל הדברים האלה, כי אנחנו גמרנו את שנה שעברה עם 360 הרוגים בגלל שה- - -

לא כולם במעברי חציה, פליז.

אני מסביר, כבוד היושב ראש, זה כל מה שקשור לנושא של בטיחות בדרכים צריך להסביר את זה טוב כי זו נקודה מאוד רגישה.

הם עוברים הדרכה עם ערכות הדרכה מסודרות, הרלב"ד - - -

בסדר, אני גם משומרי הדרך אז אני מכיר.

אני מארגון הנכים. אם אפשר להוסיף תינוקות וילדים.

תינוק הוא גם ילד. ילד זה מ-0 עד - - -


פעילויות בתחום 10. (א) השירות בתחום בטחון הפנים יהיה בפעילויות אלה לשם שיפור
בטחון הפנים הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות תושבי ישראל באזור;

יש פה טעות קולמוס אולי. זה צריך להיות שמירה על שלום הציבור ובטחונו.

אבל לא זה מה ש, הסעיף המסמיך לא דיבר על זה. אנחנו לקחנו את זה מהנוסח של הסעיף המסמיך. 65. שיפור איכות החיים או הבטיחות.

לדעתי זה טעות פשוט בסעיף 9.

לא, אנחנו לקחנו את ההוראות מתוך סעיף 65(ב) וזה פשוט הועתק פה וכמו שהועתק גם לתחומים האחרים שבסעיף 65(ב).

(1) סיוע בשמירה על בטחון הציבור;

לא ברור איך בעצם משתלבים משרתי השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית בשמירה על בטחון הציבור.

אני רוצה לציין ברשות היושב ראש שהסעיף הזה הוא סעיף שאנחנו נותרנו במחלוקת מאוד עמוקה עליו. בעצם התקנות האלה נועדו לתחום ולגדור את הפעילויות ואת התפקידים שבהם אפשר לעשות שירות אזרחי בגופים פרטיים. כל התקנות האלה מתייחסות לגופים פרטיים ולא לגופים ציבוריים ולכן הדיון על גופים פרטיים שעוסקים בביטחון הציבור זה בהגדרה של מעורר את השאלה, אבל גם השאלה של התפקידים הספציפיים בעצם לא נתחמו פה, לא הוגדרו פה בשום גדר קונקרטית. לכן הסעיף 10 הוא בעיני מאוד בעייתי ואנחנו לא הצלחנו להגיע לנוסח שהוא - - -

לא ישבתם ביניכם?

ישבנו, התכתבנו, דיברנו, התווכחנו, טלפונים, לא הצלחנו להגיע ל- - -

אדון אלפנדרי מה אתה אומר?

קודם כל חשוב לי לציין שבניגוד לפעילויות בתחומים אחרים שהוזכרו פה הפעילויות המתבצעות כאן על ידי הארגונים הן עצמאיות, אין שיתוף פעולה עם המשטרה, אנחנו לא מכירים את הפעילויות האלה, לכן אנחנו לא יכולים להגיד שכל פעילות אכן מסייעת למשטרה, בין אם זה שמירה על בטחון הציבור או שמירה על רכוש. זו נקודה מאוד בעייתית, אנחנו לא מכירים את הפעילויות של הארגונים או מי עומד מאחוריהם.

אם אתם לא מכירים אז אתם לא יכולים בעצם להסביר לנו מה זה סיוע לשמירה על בטחון הציבור וגם לא בפסקה 12, סיוע לשמירה על רכוש הציבור וקרקעות המדינה, גם זה בעצם אתם לא יודעים על מה מדובר, וזה אפילו לא בתיאום אתכם אתה אומר, - - -

אנחנו לא מכירים את הפעילויות האלה, זה לא בתיאום איתנו. אני לא יכול להגיד שזה מתנגש כי אני לא יודע באמת מה הפעילויות. יש רק ארגון אחד שהוא מאוד מוכר, שאני מניח שרוב הפעילות מרוכזת על ידי אותו ארגון, אבל זה לא מבוצע בשיתוף פעולה על ידי המשטרה.

אני יכול להגיד לך מניחוש שלי שאלה פעולות מאוד אטרקטיביות.

גם אטרקטיביות, גם חשובות.

איזה פעולות?

ארגון השומר החדש, יש שם המון מתנדבים, שדווקא בימים האלה שאנחנו עדים לכל השריפות והדברים, מי שמתריע על שריפות בזמן אמת זה אותם מתנדבים שנמצאים בארגון השומר החדש. אם אנחנו מדברים על גניבות חקלאיות ולא חסר מקרים, שאותם מתנדבים באים ומראים נוכחות בשטח, ביערות, בשטחים החקלאיים - - -

אבל למה אתם קושרים את זה לביטחון פנים?

זה התחום בחוק. התחום בחוק הוא בטחון פנים. הגענו להסכמה גם עם המשרד לביטחון פנים לגבי הניסוח מבחינתנו, זה לא עם משרד המשפטים, זה רק בטחון הפנים, שיישאר פה רק תפקיד אחד שייקרא "סיוע לשמירה על בטחון הציבור ורכושו" ומבחינתנו אפשר למחוק את פסקה 2. קיבלנו כן את הערת משרד המשפטים שכמובן הם לא יישאו נשק.

למה ילד בן 18 אסור לו לשאת נשק?

אנחנו לא רוצים, אם הוא מתנדב במשטרה - - -

אנחנו עוסקים באוכלוסייה שבהגדרה, נקודת הפתיחה בכלל להכנס לתוך המסגרת הנורמטיבית היא שהם הופטרו משירות צבאי ולכן לא ברור - - -

אבל ברגע שהם לא משרתים בצבא, אסור להם לשאת נשק?

זה לא כלל גורף, אבל קשה לראות למה אדם שיכול לשאת נשק וכשיר לשאת נשק - - -

היא בת דתיה, ביקשה פטור משירות צבאי.

מותר לו לשאת נשק אבל לא לצורך - - -

בחורה דתית, מותר לה לשאת נשק - - -

אני חייב לסגור את הישיבה. מחכים לי בחוץ אנשים לישיבה הבאה.

אדוני השאלה אם משאירים את זה, מה שכתוב בסעיף ב', הפעילויות המנויות בתקנת משנה (א) יאומצו בכפוף לכך שמתנדב לא יישא כלי יריה לצורך ביצוע פעולות אלה ובכפוף לכל דין.

עוד לפני שאנחנו מגיעים לב' מה עם א'?

מותר לו גם לקבל רישיון לנשק אישי, אבל לא לצורך הפעילות הזאת. לצורך הפעילות אנחנו לא רוצים שיהיה להם נשק. עצם הנוכחות שלהם בשטחים האלה והפטרולים שהם עושים, הם מרחיקים גנבים מגניבות חקלאיות - - -

אתם לא רוצים שבמסגרת התפקיד יישא נשק.

מלווה טיולים לא יכול לשאת נשק?

זה לא במסגרת הזאת. ודרך אגב, גם ספק רב.

עד עכשיו לא היו מתנדבים שנשאו נשק?

כמה שידוע לי, מתנדבים בשומר החדש ועל זה מדובר, הם בלי נשק.

תעזוב את השומר החדש, לפני שהוא הוקם ולא היו שריפות סתם וונדליזם כזה, לא היה אף תחום שהיה מותר לו לשאת נשק?

היה מלווה טיולים.

סליחה, מלווה טיולים זה לא בתוך המסגרת של הדבר הזה, זה בחינוך. שנית - - -

אני רוצה להגיד לכם, בשלב זה אני אלך עם משרד המשפטים, שבמסגרת תפקידם הם לא יכולים לשאת נשק. אבל אם תבדקו ותרצו להוסיף תתקן את התקנה.

אבל מה אומרת התקנה, מה בעצם נשאר לנו?

נשאר לנו הסיוע לשמירה על בטחון הציבור ורכושו.

זה מאוד מאוד רחב. חייבים לצמצם את זה.

לא, זה מספיק טוב. בעיני זה מספיק טוב. אוקיי. אפשר להצביע ברשותכם.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע"ח-2018 אושרו.


הישיבה ננעלה בשעה 13:17.