פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 836
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום ראשון, ג' באב התשע"ח (15 ביולי 2018), שעה 14:00

1. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ז-2017, הצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, אחמד טיבי, נורית קורן, רוברט אילטוב, חמד עמאר, יוליה מלינובסקי
2. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ח-2017, הצעתם של חברי הכנסת רועי פולקמן, אלי אלאלוף, אכרם חסון, מירב בן ארי, משה גפני, יוליה מלינובסקי, נורית קורן
3. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ה-2015, הצעתם של חברי הכנסת יואב קיש, נורית קורן, דוד ביטן, אורן אסף חזן

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יואל חסון
אחמד טיבי
רועי פולקמן
עודד פורר

רויטל טופר חבר טוב - סמנכ"לית פיקוח על קופות חולים ושב"ן, משרד הבריאות

אלי מרום - סגן מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות

שירלי אברמוביץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

איתי קלטניק - כלכלן בכיר, משרד הבריאות

שי סומך - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאור קוטלר - רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ינון גוטגליק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

טובי הריס - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יותם כהן - כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

ד"ר אלינה אמיתי - יו"ר ארגון הרוקחות בישראל

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

אמיר ניצן - מנכ"ל הסתדרות הרוקחים בישראל

איל פלום - עו"ד, היועץ המשפטי, הסתדרות הרוקחים בישראל

אביחי בן יעקב - דובר הסתדרות הרוקחים בישראל

ישי נאמן - ראש אגף תקציבים, שירותי בריאות כללית

מרק לוין - מנהל המחלקה לפרמקולוגיה ורוקחות, שירותי בריאות כללית

מרק לוין - שירותי בריאות כללית

שמואל קלנג - ראש אגף מדיניות רוקחות וטכנולוגיה, קופת חולים מאוחדת

רבקה ווינשטיין
פניאל רוזנטל
–
–
מנהלת מחלקת בקרת בתי מרקחת פרטיים, קופת חולים לאומית
מכבי שירותי בריאות

ראיד אבול ליל - איגוד הרוקחים

יניב שגב - מנהל פרויקטים, סופר פארם

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים

דן מיכאל קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ליטל סבר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את סופר פארם (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד לשכות המסחר, האגודה לזכויות החולה, ההסתדרות הרפואית בישראל, מאוחדת)

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

אפרים להב - שדלן/ית, מייצג/ת את הסתדרות הרוקחים בישראל

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים






הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ז-2017
הצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, אחמד טיבי, נורית קורן, רוברט אילטוב, חמד עמאר, יוליה מלינובסקי

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ח-2017
הצעתם של חברי הכנסת רועי פולקמן, אלי אלאלוף, אכרם חסון, מירב בן ארי, משה גפני, יוליה מלינובסקי, נורית קורן

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ה-2015
הצעתם של חברי הכנסת יואב קיש, נורית קורן, דוד ביטן, אורן אסף חזן

צהרים טובים. היום ה-15 ביולי 2018, ג' באב התשע"ח, השעה 14:00 ואני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני מזכיר שבזמנו מיזגנו את הצעות החוק של חברי הכנסת, של חבר הכנסת עודד פורר והקבוצה שלו, של חבר הכנסת רועי פולקמן והקבוצה שלו, ושל חבר הכנסת יואב קיש.

ה-פ' היה קודם אלא שלא שמנו לב. ה-פ' שלנו קודם.

לא נתמודד עם הבירוקרטיה.

ברשותכם, אני מבקש למזג את שלושת הצעות החוק, אם זה מקובל עליכם.

כן.

כן.

עלי זה לא מקובל. מקובל עליך?

כן.

מקובל עלי. רציתי לוודא שזה מקובל עליך.

מי בעד מיזוג שלושת הצעות החוק? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
המיזוג נתקבל.

מיזוג כל הצעות החוק הפרטיות אושר.

אני אתחיל בהקראת הצעת החוק ואם יש הערות, נשמע אותן תוך כדי.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ח-2018

1. הוספת סעיף 21ד

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, אחרי סעיף 21ג יבוא:

"21ד. מימוש מרשם בכל בתי מרקחת

(1) קופת חולים תאפשר לכל בית מרקחת ובכלל זה לבית מרקחת שאינו נותן שירותים לקופת החולים, להתחבר בהתאם להוראות סעיף זה למערכת הממוחשבת שלה, לשם מימוש מרשם אלקטרוני.

(א1) קופת חולים רשאית לגבות מבית המרקחת תשלום בסכום סביר בעד התחברות למערכת הממוחשבת שלה. שר הבריאות – כאן משרד האוצר ביקש שזה יהיה בהסכמת שר האוצר – בהסכמת שר האוצר רשאי לקבוע מחיר מרבי שישלם בית המרקחת בעד ההתחברות למערכת הממוחשבת של קופת חולים, אם סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע פגיעה באפשרות של בתי המרקחת להתחבר למערכת הממוחשבת כאמור.

כאן אני רוצה לומר כמה מלים. גם בדיון הקודם וגם בדיונים הפנימיים שעשינו לקראת ההכנה של הצעת החוק הזאת לדיון בוועדה עלה חשש שהמחיר יהיה חסם בפני התחברות בתי המרקחת למערכות הממוחשבות של קופות החולים.

שלום חבר הכנסת אחמד טיבי. שמחתי לראות את השמחה שלך ושלנו אתמול בטלוויזיה עת ראינו את הילד שחזר הביתה.

תודה רבה. זה היה רגע יפה.

לכולנו. לכל תושבי ישראל.

בהחלטי.

אנחנו הצענו ששר הבריאות יקבע את המחיר ובכך נבטיח באמת את הגישה, שהמחיר הזה יהיה סביר. בישיבה הקודמת ביקשה הוועדה מקופות החולים לומר כמה הן משלמות נכון להיום עבור ההתחברות. קיבלנו מכתב מעורך דין איל פלום. אנחנו יודעים רק לגבי קופת חולים אחת שעלות ההתחברות שלה היא 40 שקלים. לגבי יתר קופות החולים, הוועדה לא קיבלה מידע ואם יש כאן דרך להשלים את המידע, נשמח. כן שמרנו לשר הבריאות את הסמכות להתערב בקביעת מחיר מרבי אם הוא יחשוב שיש כאן מחיר שמונע את ההתחברות הזאת של קופות החולים. כל קופת חולים בשלב הראשון תהיה חופשית לקבוע לעצמה את המחיר ובלבד שהוא מחיר סביר ושר הבריאות יוכל להתערב, בהסכמת שר האוצר, אם לדעתו תהיה בעיה בעניין הזה.

מישהו רוצה להעיר לנקודה הזאת?

מכבי שירותי בריאות.

גילוי נאות. היה היועץ של יושב ראש הוועדה.

מבחינתנו לא היינו רוצים שכל נושא ההתחברות יעבור דרך מכבי, שלא ישלמו לנו, שלא נתעסק אתם, שבתי המרקחת הפרטיים יתחברו מול מערכות ספקי התוכנה החיצוניים שאנחנו עובדים אתם, מול יפ"ה לצורך העניין, שהם יתחשבנו אתם ושזה לא יעבור דרכנו.

השאלה אם החוק מונע את זה.

תעשו איך שאתם רוצים. תלוי איך עובדת הקופה.

אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שבתי המרקחת יתחברו איכשהו ושזה יעבור דרכנו.

אני לא רואה שיש כאן הסתייגות או דבר שמפריע לתהליך הזה, גם כפי שזה כתוב.

זה נאמר לפרוטוקול.

שלא יהיה מצב שהוא לא יכול לממש מרשם בגלל שהוא לא מחובר למערכת. זאת המהות של ההצעה. כן חשוב, במסגרת ההצעה, וזה חלק מהדברים שכבר ביקשנו להשיג, זה שהרוקח כבר יוכל לקבל את המידע. זאת אומרת, ראשית, אתה תדע שתרופה שאתה רשמת למטופל נופקה, ומהצד השני הרוקח גם ידע, הוא יראה האם המטופל מקבל תרופות אחרות שאולי מתנגשות.

זה לא קשור לסעיף הזה.

זה קשור להצעת החוק.

סמנכ"לית לפיקוח על קופות חולים ושב"ן. אכן יש קופות שמתנהלות שונה. זאת אומרת, בהקשר של כללית זה באמת מצריך התקשרות עם הכללית. בהקשר של מכבי, כנראה זה לא מצריך התקשרות עם מכבי. אני לא בטוחה שהסעיף כמו שהוא כתוב כרגע מונע בעדכם. כתוב תאפשר. תאפשר, זה לא אומר שאתם חייבים בצורה שהיא ישירה מולכם אלא זה יכול להיות גם בצורה שהיא בתוכנה.

שלא יבואו בטענות אלינו.

מה שאנחנו דואגים זה רק לעלות שלא תהיה מופרזת. העלות לא צריכה להיות מופרזת. לא חשובה הדרך. אם הוא רוצה לקבל, יקבל. אם הוא רוצה לשלם ישירות לספק, בבקשה. אין שום בעיה בעניין זה.

אומרים שקופת החולים רשאית לגבות. כלומר, אף אחד אחר לא יהיה רשאי.

נתקן את זה שזה גם באמצעות.

מי מטעמה או משהו כזה.

או מי שהיא התקשר אתו לעניין זה.

בכל מקרה האחריות על עלות השירות תהיה מהקופה.

ההצעה שעלתה כאן הייתה שזאת או קופת החולים או מישהו מטעמה.

מישהו שקופת החולים התקשרה אתו.

זה מה שאני אומר. בתנאי שזה בעלות סבירה.

עוד הערות? אין. נמשיך.

אנחנו נבהיר שזאת תהיה קופת החולים או מי שהקופה התקשר אתו לעניין הזה.

או מי מטעמה.

(2) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לחייב את קופת החולים לתת שירותים באמצעות בית מרקחת שאינו נותן שירותים לקופת החולים שבה חבר המבוטח, או כדי לזכות את המבוטח בהטבה לעניין תשלום עבור התכשיר בבית מרקחת כאמור. לעניין זה – "הטבה לעניין תשלום עבור התכשיר", פטור מתשלום או הנחה לפי כל דין, הוראת מנהל או לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר.

רצינו להבהיר כאן שזה שקופת חולים תכבד מרשם, אין המשמעות שבית המרקחת הזה הוא בהסדר עם קופת חולים ושהמחיר יהיה אותו מחיר שהמבוטח היה משלם לבית מרקחת שהוא בהסדר עם הקופה. אלה שני מישורים שהם נפרדים לחלוטין. זה שבית המרקחת מממש את המרשם, לא אומר בהכרח שזה יהיה במחיר של הקופה. אלה שני דברים שהם שונים.

קופת חולים מאוחדת. אם את יכולה להבהיר את זה יותר. השפה כאן היא מאוד מורכבת ואני לא בטוח. אם בן אדם קונה את התרופה ב-17 שקלים בקופה, ועכשיו הוא הולך לבית מרקחת פרטי, מה הכוונה?

הוא הולך לבית מרקחת פרטי. אם בית המרקחת הפרטי הוא בהסדר, הכללים הרגילים חלים. אבל אם בית המרקחת אינו בית מרקחת שבהסדר, העובדה שהוא נותן לממש אצלו את המרשם הזה, זה לא אומר שזה יהיה באותו מחיר כמו שהוא היה משלם בבית מרקחת של הקופה או לחלופין בבית מרקחת שהוא בהסדר.

הפער יהיה גדול?

תלוי בבית המרקחת. תלוי באיזו תרופה. יש תרופות שיש עליהן מימון גבוה ויש תרופות שלא.

כך זה אצלנו גם בבתי כנסת. יש בתי כנסת שלא כדאי להתקרב אליהם. יש בתי מרקחת שלא כדאי להתקרב אליהם.

זה חל על כל הדתות.

אפשר להתקדם.

(3) הגישה של בית מרקחת למערכת הממוחשבת של קופת חולים כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למידע אודות מרשמים שטרם נופקו בלבד, בכפוף לכך שהמבוטח הציג כרטיס חבר בקופת החולים ובאופן שיאפשר לבית המרקחת לעדכן את קופת החולים אודות המרשמים שניפק מטעם הקופה.
כאן יש תוספת לעומת הנוסח שכבר ראינו, שהוא יותר הבהרה. הכוונה היא שבית המרקחת יוכל לתת חיווי חוזר לקופת החולים שמרשם מסוים נופק, מבחינת היקף המידע שיועבר. יש כאן עניינים של הגנת הפרטיות במובן הזה שלא רוצים שכל בתי המרקחת יוכלו לראות את כל המרשמים, את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל ולכן הסעיף נכתב כפי שהוא נכתב.

קיבלנו הערה מעורך דין איל פלום שביקשה שהמידע יהיה רחב יותר כדי שאפשר יהיה לראות תגובות תרופתיות, ניתן יהיה לראות אם הבן אדם מטופל בתכשיר אחר שסותר או נוגד או שיש לו השפעת לוואי.

לעניין היקף המידע שיועבר. משרד הבריאות, היינו שמחים לדעת למה צריך מעבר למרשמים שטרם נופקו. לכאורה היום בן אדם הולך עם מרשם שהוא מרשם קשיח לבית המרקחת. חובת הרוקח לתשאל אותו האם הוא לוקח תכשיר כזה או אחר. מדוע יש סיבה להרחיב כאן ככל שאתם סבורים שיש סיבה?

מערך הרוקחות, משרד הבריאות. רוקח הוא מטפל והוא הסוכן של המטופל. אנחנו רוצים לעשות לא רק מעט טוב אלא הרבה טוב. כמו שזה כתוב היום, רוקח יכול לראות את המרשם, לתשאל את המטופל ולעשות טוב. אני חושב שהתוספת של המילה "בלבד" היא לא טובה. אם היה רשום מרשמים שטרם נופקו, נקודה, רשאית הקופה גם לתת מידע נוסף. מרשמים שקיבלת בשלושת החודשים האחרונים, בדיקת מעבדה חריגה שלך. אם הקופה תנפק את זה, היא עוברת על החוק. זאת אומרת, במקום שנעשה טוב למטופלים, אנחנו אומרים לקופה: לא, אל תתני כלום.

אני חושב שהנוסח צריך להיות מרשמים שטרם נופקו. נקודה. רשאית הקופה לספק מידע נוסף.

אבל מה זה המידע הנוסף?

אני אתן דוגמה. היום המטופלים, המצב שלהם הוא לא מיטבי. כשאני הולך לרופא פרטי, הוא יודע רק את מה שאני מספר לו כי הוא לא מחובר לקופה. אבל מטופלי מדינת ישראל, רוב השירות שלהם הוא בקופה והמידע נמצא בקופה. למנוע בחקיקה העברת מידע חיוני על המטופל, זה נראה לי דבר שהוא לא נכון.

אני חושב שזאת הערה מאוד נכונה.

אפשר להשיג את אותה תכלית באמצעות תשאול של המטופל וזה גם קורה היום.

לא תמיד.

אני לא חושב, עם כל הכבוד ויש לי הרבה כבוד לרוקחים, שהרוקחים צריכים לדעת הכול על כל אחד מאתנו.

אני לא רוצה לדעת הכול, כבוד היושב ראש.

הוא לא צריך לדעת. בתשאול הוא מקבל אינפורמציה נוספת ממנו, בבקשה, זה בין הקליינט לבין הרוקח. אבל מראש לשים במערכת את כל הידע על כל אחד מאתנו, עוד מעט ימכור לו עגבניות כי זה טוב לגוף ואחר כך ימכור לו בשמים. לא. אני לא חושב שאלה היחסים שהיינו רוצים בין רוקחים לבין הפציינטים שלהם. שנבין, רוב הפציינטים חלשים. הם ניתנים לשכנע מהר ולדעתי זה מעמד לא טוב.

אני מסכים עקרונית. השאלה היחידה היא אם אומרים הכול אסור אלא אם. הנוסח כאן אומר אסור הכול. או שאנחנו אומרים למשל אלרגיה חמורה לדברים מסוימים. כלומר, יכול להיות שאומרים מידע מסוים, שנגביל אותו. יש כאן הגנת הפרטיות ברורה. אתה אומר שאתה לא רוצה שיעבירו סתם מידע. השאלה אם אנחנו בחוק אומרים הכול אסור כהגדרה גורפת. יכול להיות שיאמרו שרוצים להעביר שאסור תחליפים מסוימים לתרופה הזאת כי יש אלרגיה מסוימת או רגישות מסוימת. לכאורה הפרשנות עכשיו של החוק היא שאסור כלום וזה אולי קצת קיצוני.

לא. מותר למכור מה שאתה רוצה. אתה יכול למכור תרופה שלא נדרשת במרשם.

השאלה אם מותר להעביר מידע למשל שקשור בשימוש באותה תרופה או בתחליפים. משהו מינימלי.

אני אגלה לכם דבר מאוד פשוט. ביום שישי הלכתי לחפש את התרופות שלי במקום מסוים, לא המקום הרגיל שלי. לקחתי משהו לשיניים ופתאום אני מגיע, הולך לסופרמרקט, מה שמכרו לי במקום א' ב-25 שקלים, מכרו במקום ב' שני בקבוקים ב-25 שקלים. זה מפני שאתה תחת השפעה של בית מרקחת בית מרקחת, יש לו השפעה של לא מסחר רגיל ולכן זה מטעה את הציבור. לכן אני מציע שנסתפק במרשם. מה שהוא מרשם, בבקשה, לפי החוק מגיע לו, יספק. אל תתחיל לחטט כדי למכור לו דברים נוספים.

אני מציע לחבריי חברי הכנסת שנעביר את זה כמו שזה.

אנחנו אתך. אין בעיה.

אם אתם רוצים, תתייעצו עם היועצת המשפטית לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אני מקבל את הצעת היושב ראש.

ברשותך, הייתי רוצה להוסיף משהו. ארגון הרוקחות בישראל. אני מאוד רוצה להתחבר למה שאמרת שהמטופל הוא בעמדה של חולשה מסוימת. הצוות המטפל הוא בעל הידע והוא בעל הכלים להמליץ לו. אני מבקשת להפריד וכן חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת. אנחנו חלילה לא מדברים כאן על איזשהו ממכר ולדחוף בבית המרקחת איזה שהם תכשירים שהמטופל לא צריך. אנחנו מדברים על באמת ניהול סיכונים ומניעת פגיעה במטופל. אם כרגע המטופל בא לקבל תרופה ללב, תרופה שהקרדיולוג רשם לו, ובמרשמים הקבועים שלו יש לו תרופה פסיכיאטרית שהפסיכיאטר רשם לו, ושתי התרופות יכולות להתנגש בצורה כזאת שבעוד שבוע נראה אותו במיון, אני חשובת שתפקידו של הרוקח הוא לזהות את זה.

האם יש אפשרות לבחון לרכך את לשון החוק בצורה כזאת שזה לא יהיה סגור הרמטית אלא שכל קופת חולים תחליט מה היקף ההרשאה שהיא נותנת לבתי המרקחת הפרטיים?

נעביר את זה לקריאה שנייה ושלישית.

תביאו הצעה לנוסח.

אני מבקש שיירשם לקראת הקריאה השנייה והשלישית שננהל על זה דיון.

בסדר. אני מציע שהנימוקים שלך, תדוני בהם עם אנשי משרד הבריאות ועם היועצת המשפטית. אם תמצאו נוסחה שמקובלת על שלושתכם, נביא לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כרגע נחיה עם המצב הנוכחי.

משרד הבריאות, לקראת קריאה שנייה ושלישית, אם אתם יכולים לעשות איזשהו מיפוי של נתונים שאתם חושבים שבכלל רלוונטיים.

כן. תביאו הצעה יותר מהודקת, נקרא לזה כך.

בכל מקרה, גם בהצעה שדיברנו, אמרנו להשאיר את זה להחלטת הקופה.

(4) הגישה של בית מרקחת למידע לפי סעיף זה תיעשה באופן שימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של המטופל.

(ד1) בית מרקחת יודיע לקופת חולים על פריצה או שימוש לא מורשה במערכת.

(5) לא יעביר אדם מידע או נתונים אודות המידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יעיין בהם בלא זכות גישה, ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא לשם ניפוק תכשיר למבוטח ובהתאם להוראות לפי פקודת הרוקחים ובהיקף נדרש לשם כך.

הוראות לגבי החוזה, הורדנו מתוך מטרה שהחוזה כשלעצמו לא יהווה איזשהו מכשול של בתי המרקחת לגשת לקופות החולים. את החלקים שחשבנו שצריך שיהיו בחוק, כמו להודיע על פריצה או שימוש לא מורשה במערכת, פשוט כתבנו בחוק. לא רצינו שמעבר לזה יהיו עוד תנאים שיוכלו לחסום את הגישה. אלה גם הערות שקיבלנו בין היתר מרשות ההגבלים העסקיים שחששה שזה יהווה איזשהו חסם וגם מגורמים נוספים שפנו אלינו.

(6) לעניין סעיף זה -

"בית מרקחת" ו"תכשיר מרשם" –כ כהגדרתם בסעיף 21ג.

"חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001.

"מרשם" – מרשם כמשמעותו בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981, החתום בידי מי שמוסמך לכך לפי סעיף 26 לפקודה האמורה.

"מרשם אלקטרוני" - מרשם שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת.

אנחנו מגיעים לתיקון לפקודת הרוקחים. יש כאן שני תיקונים.

אפשר לשאול שאלה? לא הבנו למה הורדתם את כל הסעיפים שמדברים על ההתקשרות בין קופת החולים לבית המרקחת.

הסברתי. ההצעה המקורית שלנו הייתה שהשר יקבע או לפחות יבחן, לפחות שהקופות יביאו לשר את ההסכמים והשר יוכל לבחון האם ההסכמים האלה הם בסדר או לא בסדר. כפי שהבנו עמדת משרד הבריאות הייתה ששר הבריאות לא רוצה שיידעו את כל ההסכמים האלה, גם לא יידוע שהוא יותר רך, גם לא איזושהי סמכות, הבנו שיש בעיה עם הכיוון של שר הבריאות כרגולטור על ההסכמים האלה ולא רצינו שההסכמים האלה יהוו חסם להתקשרות.

לכן לא רצינו שקופות החולים יוכלו להערים קשיים שהם מעבר למגבלות שקבועות בחוק הזה. לכן הסעיף הזה הורד, כי הסעיף הזה השאיר שיקול דעת מאוד רחב לקופות החולים לקבוע תנאים שהם יכולים להיות מאוד מקשים ואולי אפילו חוסמים גישה.

אני חושב שזו התרעה לקופות החולים שיפסיקו לחשוב שהקליינטים שלהן הם רכוש שלהן ושיאפשרו למבוטחים בקופות החולים את חופש הבחירה שלהם. אני יודע שהרבה מאוד בתי מרקחת נפגעו מהשיטה החדשה של הקופות שמותר לקנות רק בקופות. איפה החופש שלנו? כל אחד מאתנו, יש לו קופה ויש כאלה שנוח לו לקבל את השירות מבית מרקחת ב' או ג' או ד', תלוי היכן הוא נמצא באותו יום. אני חושב שכדאי שקופות החולים שיבינו ולא רק כאן. אם זה היה תלוי בי, בהרבה מאוד מקומות כי אני רואה דברים אבסורדיים. לא שולחים לצפת מפני שיש להם MRI נייד בקריית שמונה ואז לא לוקחים את צפת. המדינה השקיעה, אנחנו האזרחים השקענו, הביטוח שלנו שילם את זה ובסוף כל קופה עושה לעצמה בדיקה של האינטרס המאוד פרטני שלה. כדאי שקופות החולים ייקחו את השיעור של היום כדבר שהולך ויתגלגל גם בשירותים אחרים שהן אמורות לתת.

כדי להבין. היכן החובות של אבטחת מידע במקרה של פריצה?

כמו שאמרתי קודם, בית המרקחת צריך להודיע על פריצה או על שימוש לא מורשה במערכת. זה נכנס כסעיף בחוק.

הוראות בתחום אבטחת מידע?

הן חלות מכוח חוק. בחוק הגנת הפרטיות, בתקנות, על בעל המאגר שהוא קופות החולים. גם התייעצנו בנושא הזה עם משרד המשפטים וזה ברור שהחובות בתחום הגנת הפרטיות מכוח התקנות האלה חלות על קופת חולים כמי שיש לה מאגר מידע. בית המרקחת הוא סוג של מורשה גישה.

בית המרקחת הוא מאגר מידע רשום וכפוף לחוק.

זה לא מדויק. כל מה שיש לבית המרקחת מול קופת החולים, בהקשר הזה שאנחנו דנים בו עכשיו, זה רק את הגישה. זה שהפנקס שהוא מחזיק, בו הוא מתעד את כל ההנפקות שהוא עשה, זה שזה מאגר מידע נפרד, זה בוודאי, אבל זה לא קשור לעניין הזה.

אני מודיע שיש לנו עוד חמש דקות.

זה דיון חשוב לקריאה השנייה והשלישית.

חברים רוצים להתייחס? לא. אני בעד לעבור להצבעה.

לא. אנחנו צריכים לקרוא את התיקון לפקודת הרוקחים.

אני מקדימה שתי מילים כדי להסביר. התיקון לפקודת הרוקחים, מטרתו להבטיח בשני מישורים שונים יידוע של המבוטח שזה שהוא רוכש את התכשיר שלו בבית מרקחת שמכבד את התכשיר שלו, לא אומר שהוא יהיה זכאי לכל ההטבות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וזה בשני מישורים שונים.

נקרא ונסביר.

2. תיקון פקודת הרוקחים

בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981 –

(1) בסעיף 19 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) בית מרקחת יציב במקום בולט בסמוך לדלפי מתן השירות של הרוקח שלט ברור וקריא עליו מפורשים בעברית, ערבית, אנגלית ורוסית קופות החולים שבית המרקחת נותן להם שירותי, ככל שהוא נותן שירותים לקופה, ואם אינו נותן שירותים לאף אחת מקופות החולים, יוצב שלט בשפות האמורות המליין זאת מפורשות".

זה בניגוד לחוק הלאום שנדון בחדר אחר.

כדאי לך לבחור את החדר הנכון.

זה חוק מקרטע. הוא לא יעבור.

אני לא הבנתי את הקריקטורה של הרוקחים בעיתון "הארץ" היום.

אני לא קורא "הארץ?

גם אני לא אבל אני מקבל אותו.

לפרוטוקול, אני כן קורא אותו.

אמרנו שבית המרקחת צריך לפרסם בארבע שפות את קופות החולים להן הוא נותן שירותים ככל שהוא נותן שירותים, ואם הוא לא נותן שירותים לאף אחת מהקופות, יוצב שלט בשפות האמורות שמציין זאת במפורש כדי שיהיה ברור שזה בית מרקחת שהוא אינו בהסדר עם אף אחת מקופות החולים. ניתן לרכוש בו והוא מכבד את המרשם, אבל כמובן שבמחיר הרגיל של התרופה בשוק ולא במחיר שהוא מפוקח או מסובסד או הטבה או תקרה או מה שלא יהיה.

(2) אחרי סעיף 27 יבוא:

"27א. מתן מידע למטופל בדבר זכויותיו לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי

כאן זאת חובת יידוע של הרוקח.

רוקח המנפק למטופל תכשיר בבית מרקחת שאינו נותן שירותים של קופת החולים בה הוא חבר יידע את המטופל כי בית המרקחת אינו נותן שירותים לקופת החולים וכי אם ירכוש את התכשיר בקופת החולים או בבית מרקחת שנותן שירתיחם לקופת החולים הוא עשוי לשלם מחיר נמוך יותר עבור התכשיר".

זה סעיף שקיבלנו עליו לא מעט הערות.

כדי למנוע הטעיה של מי שקונה את התרופות, אנחנו היינו מבקשים שזה יהיה בשלט. כלומר, להוסיף את זה לשלט הקודם שהוא לא יקבל החזר מקופת החולים. כלומר, לא שהרוקח אומר לו את זה בעל פה.

אלה שתי חובות שהן מקבילות. יש חובת שלט בו יהיה כתוב עם איזה קופות חולים הוא בהסדר, ואם הוא לא בהסדר, שהוא לא בהסדר. יש גם חובת יידוע בעל פה שזה במקביל, זה לא סותר, זה ביחד, של הרוקח לומר.

התרופה עוד אצל הרוקח והוא עוד לא נתן לו. אם הוא לא ישלם, הוא לא ייתן לו אותה. לא צריך שילוט כזה.

הוספנו כאן חובת דיווח.
3. חובת דיווח

כל קופת חולים תדווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בתום שנה ובתום שלוש שנים מיום כנסתו לתוקף של חוק זה על מספר בתי המרקחת שאינם בהסדר עם הקופה שביקשו להתחבר למערכת הממוחשבת שלה, מספר בתי המרקחת שהתחברו למערכת הממוחשבת שלה והמחיר הנגבה בעד החיבור.

המטרה של הסעיף הזה היא לאפשר לוועדה לראות את הפער בין בתי המרקחת שרוצים להתחבר לבין בתי המרקחת שמתחברים בפועל כדי שנוכל לראות כמה באמת בתי מרקחת לא הצליחו להתחבר, וגם כדי שנוכל לעקוב אחרי המחיר ולראות שהוא לא הופך להיות חסם כשלעצמו.

קראנו הכול?

כן.

חברי הכנסת, אנחנו יכולים להצביע?

היושב ראש, אני לא מצביע על דיון שלא הייתי חלק ממנו.

היית חלק.

מי בעד אישור חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ח-2018 כנוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשע"ח-2018 נתקבל.

תודה. החוק אושר ויעלה לקריאה ראשונה במליאה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:31.