פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



54
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 833
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום ראשון, ג' באב התשע"ח (15 ביולי 2018), שעה 9:41

הצעת תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע"ח- 2018

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

אריה מועלם - סמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון

ורדה בן אלישע - ראש מערכת תגמולי משפחות, משרד הביטחון

ריקי מורד - ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית, משרד הביטחון

ערן יוסף - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, משרד הביטחון

אורן איילון - סגן ראש אח"ק, אגף התקציבים, משרד הביטחון

עלי בינג - רכז ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

יובל ליפקין - מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

נחמה מוסקל - ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

יעקב גוטליב - יו"ר עמותת צדק למשפחות הנופלים

רחל לניאדו - מנכ"לית ארגון יד לבנים

פרידה שניידרמן - יו"ר אחים ואחיות שכולים, ארגון יד לבנים

דן מיכאל קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

שמרית גיטלין שקד

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים






הצעת תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע"ח- 2018

בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-15 ביולי 2018, ג' באב התשע"ח. אני אחליף את חבר הכנסת אלי אלאלוף. אנחנו נעסוק בהצעת תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע"ח- 2018.

אני אומר שמבחינתי זה אירוע מאוד מרגש. אני העברתי את הצעת החוק בטרומית בדיוק לפני שנה, ביולי 2017, אז העברתי בטרומית ואמרו לחכות חצי שנה למשרדי הביטחון והאוצר, אבל חיכינו שנה. בשנה הזאת ניהלתי סוג של רדיפה אחרי המשרדים יחד עם שמרית שייאמר לזכותה שעזרה לי.

שמרית עוזרת לכולם.

כן, אבל היא ספציפית הייתה מעורבת כאן וגם אני הייתי מעורבת. אני לא מביאה חוק ואומרת שיהיה מה שיהיה אלא אם אני מביאה חוק, אני רוצה שהתקנות יגיעו. אני חושבת שזה חשוב כי בסוף המדינה היום פעם ראשונה באה וכן מכירה באחים השכולים בגלל שהם אחים של ולא רק בגלל שהם בנים ובנות של.

אנחנו נתחיל בהקראה ונשמע הערות במהלך הדיון.

בוקר טוב. מנכ"לית ארגון יד לבנים. אני אמרתי למנהלת הוועדה שלא קיבלנו זימון לוועדה היום. אנחנו ארגון יציג ואני חושבת שזה לא תקין.

את כאן ופעם הבאה ידאגו להזמין אתכם.

טיוטת תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע"ח- 2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15א, 15ד, 28א ו-37 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנס, אני מתקין תקנות אלה:

כללי

1. הגדרות

בתקנות אלה –

"גורם מממן" – מקום עבודתו של המבקש או כל מקור זכאות אחר, שהמבקש מקבל ממנו או יכול לקבל ממנו סיוע, מלא או חלקי, להטבה המפורטת בסעיף 15ד לחוק.

"המועצה להשכלה גבוהה" – המועצה להשכלה גבוהה שהוקמה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה).

"לשכה מחוזית" – הלשכה המחוזית של האגף שבה מטופל המבקש.

"מוסד סיעודי" – כהגדרתו בסעיף 223 לחוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

"מלווה" – סיוע כספי שניתן למבקש על ידי בנק מסחרי שלמשרד הביטחון יש הסכם התקשרות עמו, על פי התנאים הקבועים בהסכם ההלוואה שנחתם בין הבנק לבין המבקש.

"קבלה" – אחד מאלה, זולת אם נקבע אחרת בתקנות אלה:

(1) חשבונית מס מקורית או קבלה מקורית של מקבל התשלום, עיסוקו ומקום עסקו, על שם המבקש, המעידה על התשלום בעד ההטבה לרווחה כלכלית, על אופן התשלום, פירוט התשלומים וכן בצירוף פרטים או מסמכים נוספים כנדרש בתקנות אלה.

(2) בהיעדר חשבונית מס מקורית או קבלה מקורית יצרף המבקש העתק נאמן למקור מקורי של חשבונית המס המקורית או הקבלה המקורית, לפי העניין, בחתימה ובחותמת של מי שהוציא את חשבונית המס המקורית או הקבלה המקורית ואישור של גורם מממן על ההשתתפות וגובה ההשתתפות במימון ההטבה לרווחה כלכלית או אישור על אי השתתפות של הגורם המממן בהטבה לרווחה כלכלית המבוקשת, במקרה שקיים מימון מגורם נוסף.

יש כאן בעצם הוראה מהותית. היא נמצאת בתוך ההגדרה, אבל למעשה היא הוראה שיש לה משמעות. בעצם אדם צריך להגיש או קבלה, ואם אין בידו את הקבלה המקורית, אומרת פסקה (2) שהוא צריך לצרף גם העתק נאמן למקור אבל בנוסף לכך גם אישור של גורם מממן אם הוא קיבל השתתפות מגורם אחר או אישור שהוא לא קיבל כל השתתפות מגורם נוסף.

"שנת לימודים" – שנה המתחילה בחודש ספטמבר ומסתיימת בחודש אוגוסט בשנה שלאחריה.

זו שנת לימודים רגילה של בית ספר או אקדמית? שנת לימודים אקדמית מסתיימת ביוני.

זה גם וגם. זה כולל את יולי.

2. הוראות כלליות

(1) סיוע לפי תקנות אלה יינתן בדרך של החזר כספי של התשלום ששילם המבקש בפועל זולת אם נקבע מפורשות אחרת בתקנות.

(2) סיוע לפי תקנות אלה יינתן רק לאחר שהמבקש הציג לקצין התגמולים הוכחה כי מיצה את זכויותיו מול הגורם המממן לפי התנאים והכללים של הגורם המממן, זולת אם נקבע מפורשות אחרת בתקנות.

(3) סיוע לפי תקנות אלה יינתן בכפוף להגשת בקשה לקצין תגמולים בלשכה מחוזית, זולת אם נקבע מפורשות אחרת בחוק או בתקנות.

(4) גובה הסיוע לפי תקנות אלה, יהיה בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי הקבוע לגבי אותה הטבה כמפורט בסעיף 15ד לחוק, או על התשלום ששילם המבקש בפועל, הנמוך מביניהם. במקרה בו קיבל המבקש סיוע מגורם מממן, מגובה הסיוע הקבוע לגבי אותה הטבה כמפורט בסעיף 15ד לחוק ינוכה סכום ההשתתפות של הגורם המממן.

(5) מבקש הנדרש על פי תקנות אלה להציג מסמך או תעודה, יוגשו המסמך או התעודה המקוריים או העתק נאמן למקור שלהם מאושר על ידי מי שהוציא את התעודה או המסמך.

(6) קצין התגמולים רשאי לבקש כלל מסמך נוסף הנדרש לו לצורך בחינת הבקשה והחלטה בבקשה לסיוע לפי תקנות אלה.

3. סיוע למבקש שאינו תושב ישראל

הטבות לפי פרקים ט', י', י"א וי"ב לתקנות אלה לא יינתנו למי שאינו תושב ישראל כהגדרתו בסעיף 15א(ה)(2) לחוק, אף אם התקיימו לגביו כל יתר התנאים לקבלתן.

4. אי מתן סיוע למבקש השוהה במוסד סיעודי

סיוע לפי פרקים ב', י"ג, י"ד ו-ט"ז לא יינתן למבקש השוהה במוסד סיעודי ומקבל סיוע בעד השהייה במוסד לפי סעיף 8א או 11 לחוק. לעניין זה – "מוסד סיעודי" – כהגדרתו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

נשמע הערות. יש לך הערות?

אנחנו הטמענו את ההערות שלנו בנוסח. קיימנו אתם ישיבות ארוכות.

עוד הערות לגבי פרק א'? אין. נמשיך.

פרק ב': לשכול סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית
(לפי סעיף 15ד(ג) לחוק)

5. הגדרות לפרק ב'

בפרק זה –

"מבקש" – שכול המבקש סיוע ללימודים לאחת ממטרות אלה (להלן – לימודים), לפי העניין:

(1) לימודים במוסד אקדמי לשם קבלת תואר ראשון.

(2) לימודים במוסד להכשרה מקצועית.

"מוסד אקדמי" – מוסד מוכר כמשמעותו סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

"מוסד להכשרה מקצועית" – מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר משרדי הממשלה הכיר בו, על פי סמכותו בחיקוק שבתחום אחריותו.

"מוסד מוכר" – מוסד אקדמי או מוסד להכשרה מקצועית.

"שכר לימוד שנתי" – שכר הלימוד השנתי הבסיסי שקבעה המועצה להשכלה גבוהה ללימודי תואר הראשון ללא הוצאות נלוות מכל סוג.

6. תנאים למתן הסיוע

(1) סיוע ללימודים אקדמיים לשם קבלת תואר ראשון יינתן למבקש שהתחיל את הלימודים בטרם הגיעו לגיל 60.

(2) סיוע ללימודים לרכישת מקצוע במוסד להכשרה מקצועית יינתן למבקש שהתחיל את הלימודים בטרם הגיעו לגיל 65.

7. המסמכים הנדרשים כתנאי לסיוע

המבקש לקבל סיוע לפי פרק זה, יגיש בקשה בעד כל שנת לימודים, ויצרף לבקשתו –

(1) קבלה.

(2) אישור המוסד על תחום הלימודים או ההכשרה המקצועית, משכם, עלותם וסוג התואר או התעודה המוענקים בסיומם.

(3) אישור בדבר הכרה במוסד כמוסד מוכר.

(4) הצהרה של המבקש לגבי גובה הסיוע שמקבל מגורם מממן כלשהו.

(5) מבקש שמקבל סיוע מגורם מממן כלשהו יציג אישור מהגורם המממן על גובה הסיוע.

(6) מבקש שהוא עובד שכיר יגיש גם אישור ממקום עבודתו לפיו המבקש מקבל או לא מקבל סיוע ממקום עבודתו.

8. היקף הסיוע

(1) סכום הסיוע ללימודי תואר ראשון, למעט לימודי הנדסה ומשפטיים, לא יעלה על שכר הלימוד השנתי בכל שנה, לא יותר מ-3 פעמים שכר הלימוד השנתי בסך הכול.

(2) סכום הסיוע ללימודי תואר ראשון בהנדסה או במשפטים לא יעלה על שכר הלימוד השנתי בכל שנה, ולא יותר מ-4 פעמים שכר הלימוד השנתי בסך הכול.

(3) סכום הסיוע ללימודים להכשרה מקצועית לא יעלה על שכר הלימוד השנתי.

9. סייגים לזכאות לסיוע

(1) לא יינתן סיוע לפי פרק זה יותר מפעם אחת ולא יינתן סיוע לפי פרק זה ליותר ממטרה אחת בלבד.

(2) מבקש שקיבל סיוע לשיקום תעסוקתי לפי סעיף 15ב לחוק, אינו זכאי לסיוע לפי פרק זה.

הערות.

מנכ"לית ארגון יד לבנים. אנחנו רוצים להביא את התייחסות שלנו לנושא הגיל. ראשית, אני מוצאת שיש אפליה בין גיל ללימודי תואר עד גיל 60 ולימודי תעודה עד גיל 65. אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו מדברים עליהם רבות הוא גם נושא של לימודים וגם נושא של תעסוקה שהוא בעצם כלי שיקומי עבור ההורים האלה. אני חושבת שהיום ראוי, אם לא עד גיל 67, גיל פרישה, לפחות להשוות את שניהם עד גיל 65.

רציתי לומר את הדברים שנאמרו עתה. אני יושב ראש עמותת צדק למשפחות הנופלים. אמרה הגברת דברים נכונים.

לא ברור לי דבר אחד. בסעיף 8 כתוב תואר ראשון ללימוד משפטים שלוש פעמים וסעיף (ב) כתוב ארבע פעמים.

לא. כתוב למעט לימודי הנדסה ומשפטים. למעט. לכן עשו סעיף נפרד להנדסה ומשפטים.

כתוב "סיוע לתואר ראשון בהנדסה ומשפטים לא יעלה על שכר הלימוד השנתי בכל שנה, ולא יותר מ-3 פעמים שכר הלימוד השנתי בסך הכול".

כן. החריגו את הנדסה ומשפטים. זה בסדר. צריך להחריג אותם בגלל אופי הלימודים.

את זה רציתי להעיר.

משרד הביטחון.

ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית. אני רוצה לומר כפתיח שכל הפרויקט הזה של החקיקה ו התקנות הוא למעשה מעגן מצב קיים.

אני יודעת. זה היה בחבילה של הטבות וזה לא היה בחקיקה. כמו, להבדיל, שאנחנו עושים לגבי נכי צה"ל, שהכול היה מפוזר ועכשיו זה מגיע לחקיקה. המצב הקיים הוא שבעצם לימודים אקדמיים הם גיל 60 והכשרה מקצועית עד גיל 65.

יש לזה איזשהו רציונל שאומר שהכשרה מקצועית הרבה פעמים היא כמה חודשים, היא לא נמשכת בדרך כלל יותר משנה, ולכן דווקא רצו להקל גם על המבוגרים יותר.

זה גם בטרם הגיע. זאת אומרת, הוא יכול להתחיל תואר במשפטים גם בגיל 60 ולסיים אותו בגיל 64.

נכון.

כן, אבל היום תוחלת החיים מאוד עלתה.

אני מבינה אותך, אבל.

אם אנחנו מקבלים שבעצם הלימודים ותעסוקה בעקבות הלימודים מהווים גורם שיקומי, אנחנו באמת צריכים, ודיברת על הנכים, ויסכים אתי אריה שגם הנכים, גם כשניתנו הטבות, פתחו שם ונתנו. אני חושבת שזאת באמת הזדמנות שלנו דקה לפני שמתקנים כן לתת. אם אנחנו באמת רוצים לחפש את הרווחה השיקומית, מתייחסים ללימודים ככלי שמשקם את ההורים.

אנחנו נשקול את זה.

משרד האוצר, לגבי סעיף 6. מה מבחינת המשמעויות אם אתה עושה את הסיוע ללימודים אקדמיים לפני גיל 65?

אני לא יודע לומר לך.

כמה כבר יש כאלה שמתחילים לימודים אקדמיים בגיל 60?

אני לא יודע לומר תקציבית, אבל כנראה לא הרבה אנשים. אני רוצה לומר שהמטרה בסעיף הזה היא סיוע שיקומי. לסייע לבן אדם ללמוד מקצוע על מנת שהוא יוכל לעבוד בו ודרך העבודה לסייע לו בשיקום. אדם שיתחיל לימודים אקדמיים בגיל 65, כבר לא יוכל להתחיל לעבוד בגיל העבודה. לכן זה לא רלוונטי.

אני אלמנת צה"ל ואני חברת ועד מנהל בארגון אלמנות ויתומי צה"ל. על כל מה שנאמר כאן, אני סומכת את ידיי ואני מסכימה לנאמר. אני רוצה להוסיף שקל וחומר מדובר לגבי אלמנה. נכון שזה צילום מצב קיים וכיום אין לאלמנה שיקום לימודי למעט חריגות, ואני מבינה שיש כוונה לשנות את הדברים, אבל רק לפרוטוקול אני רוצה לומר שאני חושבת שיש הרבה אלמנות שזקוקות לשיקום הלימודי. גם אני שהתאלמנתי בגיל 38-39, נזקקתי אז ונאמר לי שאני לא יכולה לקבל כי יש לי מקצוע שלא יכולתי להמשיך לעסוק בו. לפרוטוקול, אני חושבת שגם נושא של אלמנות ראוי לשיקומן לשקול את הנושא של הלימודים.

הערתך הנבונה נשמעה. היא חשובה מאוד. אגב, אני הבטחתי שאחרי שנסיים עם האחים השכולים, אני אעבור לאלמנות ליתומים. בואי נסיים קודם כל עם זה ואני הבטחתי שאני אסייע. בצדק רב מגיע לכם כל מה שהמדינה יכולה לתת.

אנחנו נשאיר את זה כרגע כך. עוד הערות לגבי הפרק הזה? אין. נמשיך לפרק ג'.

מה שקראנו בפרק ב' זה סיוע לשכול בעד לימודים עבור עצמו כשהוא עצמו לומד. עכשיו אנחנו קוראים שהסיוע ניתן לשכל במימון שכר לימוד עבור אחי הנספה. כלומר, לא הלימודים שלו עצמו.

של ההורים עצמם.

השכול, אלה הם ההורים.

סיוע לשכול במימון שכר לימוד בעד אחי הנספה
(לפי סעיף 15ד(ד) לחוק)

10. הגדרות לפרק ג'

בפרק זה –

"מבקש" – אחד מאלה –

(1) שכול המממן את לימודיו של אח הנספה במוסד מוכר כהגדרתו בפרק ב'.

אני מזכירה שבפרק ב' הגדרנו מוסד מוכר כמוסד אקדמי או מוסד להכשרה מקצועית.

כן, שמוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

(2) לא נותר שכול בחיים, הסיוע יינתן לאח הנספה המממן את לימודיו ויחולו עליו הוראות פרק זה בשינויים המחייבים.

"מוסד אקדמי" – מוסד מוכר כמשמעותו סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

הערה לערן. אני חושבת שלא צריך להיות במוסד מוכר כהגדרתו בפרק ב' אלא צריך להיות במוסד אקדמי או במוסד על תיכוני כי מוסד מוכר יפנה אותנו למוסד להכשרה מקצועית.

זה אותו דבר. מוסד מוכר הוא מוסד אקדמי או מוסד להכשרה מקצועית.

כאן קראנו לו מוסד על תיכוני ושם קראנו לו מוסד להכשרה מקצועית.

אם אנחנו עושים לימודי תואר או הכשרה מקצועית, יש לנו מוסד אקדמי שאלה לימודי תואר ומוסד להכשרה מקצועית שאלה המוסדות של משרד העבודה והרווחה שנותן הכשרה מקצועית.

כנראה הם מתכוונים לכל מוסד.

לא. אין בעיה שהכנסת כאן מוסד על תיכוני אבל צריך להכניס גם את המוסד של הכשרה מקצועית.

זה כולל בתוכו.

על תיכוני כולל מוסד להכשרה? למה לא שמתם על תיכוני כאן? למה עשיתם שני דברים שונים בפרק ב' ובפרק ג'?

אני מניחה שבגלל שהחוק נקט במונחים שונים.

אנחנו מנסים לגבי האחים להוסיף מה שלא רלוונטי לגבי ההורים.

אין בעיה. אני מבינה אתכם. אני רק אומרת האם ההגדרה מוסד על תיכוני מכניס בתוכו את המוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה?

הוא יותר רחב ממנו. זאת הגדרה רחבה יותר.

מוסד על תיכוני הוא מוסד להכשרה מקצועית כהגדרתו בפרק ב' וכן כל מוסד להשכלה תיכונית המעניק תעודה מקצועית.

אני מציעה בפסקה (1), לומר בהגדרת המבקש – "שכול המממן את לימודיו של אח הנספה במוסד מוכר כהגדרתו בפרק ב' או במוסד על תיכוני".

בסדר.

בסדר. פתרנו את זה.

"מוסד על תיכוני" – מוסד להשכלה על תיכונית המעניק תעודת לימודים מקצועית שאינה תואר אקדמי.

"סיוע" – סיוע חד פעמי, הניתן לאחד מהמפורטים בהגדרת "מבקש", בעד סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי לתואר ראשון בלבד או בעד סיוע במימון שכר לימוד במוסד על תיכוני.

"שכר לימוד שנתי" – שכר הלימוד השנתי הבסיסי שקבעה המועצה להשכלה גבוהה ללימודי התואר הראשון ללא הוצאות נלוות מכל סוג.

"מלגה" – מענק הניתן לאח הנספה ממקום עבודתו של אח הנספה או ממוסד הלימודים שבו לומד אח הנספה.

"שינוי תכנית לימודים" – מעבר ממגמה למגמה בתקופת הלימודים או ממסגרת לימוד אחת לאחרת.

11. תנאים למתן הסיוע

(1) הסיוע לפי פרק זה הנו בעד לימודי תואר ראשון בלבד או בעד לימודי תעודה מקצועית במוסד על תיכוני.

(2) סיוע לפי פרק זה יינתן לשכול פעם אחת בלבד בעד כל אחד מאחי הנספה.

(3) סיוע לפי פרק זה, לא יינתן לגבי אח הנספה שיש ברשותו תואר אקדמי או תעודה מקצועית על תיכונית.

(4) סיוע לפי פרק זה לא יינתן בעד אח הנספה שמלאו לו שלושים שנה. מלאו לאח הנספה 30 שנה במהלך תקופת הלימודים, יינתן הסיוע באופן יחסי בעד התקופה שעד להגיעו לגיל 30.

(5) לא יינתן סיוע לפי פרק זה בעד אח הנספה המשרת בשירות חובה בצבא הגנה לישראל אלא באישור אגף כוח אדם של צבא הגנה לישראל.

אני רוצה לומר שאני חושבת שיש כאן תיקוני נוסח שאנחנו צריכים לעשות שאין להם משמעות במהות אבל לגבי ההגדרות של מוסד על תיכוני והכשרה מקצועית כי כאן אנחנו בעצם כתבנו שזה רק לימודי תואר ראשון ובעד לימודי תעודה מקצועית על תיכונית.

בסדר.

אני מבקשת את רשותכם להתאים את הנוסח כמובן בלי לפגוע במהות.

בסדר.

12. המסמכים הנדרשים כתנאי למתן הסיוע

המבקש סיוע לפי פרק זה יצרף לבקשתו -

(1) אישור המוסד המעיד על לימודי אח הנספה, תחום הלימודים או ההכשרה המקצועית, משכם, עלותם וסוג התואר או התעודה המוענקים בסיומים.

(2) קבלה על שם המבקש המעידה על תשלום בפועל, או אישור המוסד על ביצוע התשלום כאמור.

(3) במקרה שאח הנספה משרת בשירות חובה בצבא הגנה לישראל – אישור אגף כוח אדם של צבא הגנה לישראל.

(4) הצהרה חתומה ביד המבקש לפי הנוסח שיקבע האגף.

13. מועד הגשת הבקשה

בקשה לקבלת סיוע בעד לימודים במוסד אקדמי תוגש בכל שנת לימודים לא לפני תום הסמסטר הראשון של לימודי אח הנספה.

14. שכול שהוא נכה

שכול שהוא נכה כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 הזכאי לסיוע במימון לימודים לילדו מאגף שיקום נכים במשרד הביטחון (להלן – אגף שיקום נכים) וזכאי גם לסיוע לפי פרק זה בעד אח הנספה – רשאי לקבל סיוע לפי פרק זה, גם אם קיבל סיוע כאמור מאגף שיקום נכים, ובלבד שגובה הסיוע שקיבל לפי לתקנות אלה ומאגף שיקום נכים – לא יעלה על הסכום ששילם בפועל.

15. היקף וגובה הסיוע

(1) סכום הסיוע לא יעלה על 40 אחוזים משכר הלימוד השנתי בכל שנה או מההוצאה בפועל, הנמוך מביניהם, ואולם כאשר אח הנספה למד רק סמסטר אחד בשנת לימודים, לא יעלה ההחזר המרבי על 40 אחוזים ממחצית שכר הלימוד שנקבע לאותה שנה.
(2) הסיוע יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, ואולם:

(1) עלתה תקופת הלימודים במוסד ובתכנית הלימודים למתן תואר ראשון או תעודה מקצועית, לפי העניין, בהם לומד אח הנספה, על 3 שנים יינתן הסיוע תקופה שלא תעלה על 4 שנים.

(2) שינה אח הנספה את תכנית לימודיו, רשאי קצין התגמולים, על פי בקשת המבקש, לאשר סיוע בעד הלימודים בתכנית חדשה ובלבד שתקופת הסיוע תיקבע לפי תקופת הלימודים הנדרשת בתכנית החדשה בהפחתה של תקופת הלימודים שמומשה והסיוע יינתן לתקופה שלא תעלה על 4 שנים.

(3) הפסיק אח הנספה את לימודיו, רשאי קצין התגמולים, על פי בקשת המבקש, לאשר סיוע בעד חידוש הלימודים, ובלבד שתקופת הסיוע לא תעלה על התקופה הקבועה בתקנת משנה (ב).

(4) הוכר השכול כזכאי לתגמולים לפי החוק, לאחר תחילת שנת הלימודים שבעדה מבוקש הסיוע, יאושר הסיוע בעד תקופת הלימודים שנותרה החל במועד ההכרה.

(5) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סיוע בעד לימודים באוניברסיטה הפתוחה יינתן למשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנים ובלבד שבכל שנת לימודים ילמד לפחות שני סמסטרים ושני קורסים בכל סמסטר.

הערות לפרק ג'.

לסעיף 15(א), בסיפה גם צריך להיות או ההוצאה בפועל, הנמוך מביניהם. גם במקרה של החצי שנה. זה נשמט משום מה.

סכום הסיוע לא יעלה על 40 אחוזים. איפה?

בסיפה. או מההוצאה לפועל, הנמוך מביניהם.

עוד הערות? בבקשה.

ברשותך, בוקר טוב. אני אחות שכולה, אחותו של מאיר קרושטרוך. אני יושבת ראש ועדת האחים הארצית בתוך ארגון יד לבנים. אני האחות השקופה, שהייתי כל השנים. באמת הזדמנות לומר תודה רבה למשרד הביטחון וגם לצה"ל שלא נמצא כרגע אתנו. קצת הוציאו אותנו מהחושך אל האור ובעזרתם האדיבה גם הגענו לאן שהגענו. גם לך תודה אישית ממני, חברת הכנסת מירב. אני יודעת שאת עושה באמת לילות כימים על מנת לבוא ולהביא את אותם אחים שאת שומעת את הזעקה שלהם.

לעצם העניין. היום גיל 30, אתם יודעים כולם, בן אדם מסיים את הצבא, מה זה גיל 30? אתה עוד לא מספיק לזוז ולהבין מה קורה אתך, עוד לא חזרת מחוץ לארץ, עוד לא הבנת מה אתה רוצה ללמוד, הגיע גיל 30. זאת הסתייגות אחת.

ההסתייגות השנייה שכן הייתי רוצה לתת את הדעת זה כן לקבל את דעת משרד הביטחון. האחים השכולים היו רוצים לקבל ישירות את התשלום עבור הלימודים כי הם מספיק בוגרים להיות קרביים ומספיק בוגרים לגדל משפחה וילדים, כך שאני חושבת שהם גם מספיק בוגרים לקבל את הלימודים ישירות אליהם או אל אותה מכללה בה הם לומדים. אבל אני מבינה שרוצים להשאיר את כבודם של ההורים, וזה מאוד מאוד חשוב, חשוב גם לנו האחים. היינו כן מקבלים את הנושא שההורים יקבלו ובהיעדר ההורים, יקבל האח, מה שלא היה עד היום.

איפה זה כתוב שאם אין הורים, מקבל האח? באיזה סעיף? עברנו אותו, נכון?

סעיף 10(2).

אני כן מבינה את הבקשה של ההורים שזה יישאר במסגרת של ההורים, אבל יחד עם זאת אני חושבת שצריך לתת את הדעת גם על הנושא הזה כי יש בעיות רבות בין הורה לאח. יש אחים רבים שרוצים ללמוד הנדסה והאבא מחליט שהוא ילמד משפטים. אז במחלוקת הזאת, או מחלוקת בתוך המשפחה, גם יש ריבים לא קטנים לצערנו הרב בין הורים לאחים, והנושא של הלימודים לא מגיע אליו. גם האבא לא דורש עבורו. יש מחלוקות. אני הייתי מבקשת, ואני סומכת על משרד הביטחון ואני סומכת על אריה מועלם, להקים ועדת חריגים לאותן בעיות שמזדמנות לנו בדרך. זאת אומרת, להישאר עם בהיעדר הורה ויחד עם זאת להקים חריגים לדון על כל מקרה לגופו של עניין.

אלו שתי נקודות מצוינות שאני תכף אתייחס אליהן. אני קודם כל רוצה לשמוע אתכם.

אני אומרת שאנחנו האחים, אולי זה מצחיק, אבל לא היינו בשביל עצמנו ואין לנו טענות היכן היו בשבילנו, אבל היום אנחנו כאן והיום אנחנו על המפה והיום יש מי שדואג לנו גם מתוך הבית. אני חושבת שהגיע הזמן. יש עוד הרבה דברים אבל אני לא רוצה להפחיד אף אחד אבל זו רק פתיחת דלת לאותם אחים ששכחו אותם בבית.

שוב, זו הזדמנות לומר תודה רבה.

ברשותך, אני רוצה להוסיף עוד מילה אחת ולחזק את מה שפרידה אמרה. כמי שמקבלת את המשפחות ורואה אותן ביום יום בארגון, אני רוצה לומר שזה לא רק במקרים שיש מחלוקת לגבי טיב הלימודים אלא יש מקרים בהם אין קשר בין ההורים לילדים והם לא מדברים או גרושים ואז נמנע ממנו סיכוי רק בגלל שהם לא בקשר, ההורים והילדים.

במקרה הזה אני מתנגד לדברי הגברת שניידרמן. כאשר יש חילוקי דעות בין ההורים לבין הבן או הבת לגבי המקצוע, תגבר דעתו של מי שרוצה ללמוד.

זה מה שהיא אמרה.

זה מה שאמרתי. אנחנו בדעה אחת.

אנחנו ביחד. תודה.

אתה מצטרף.

כן.

תודה על ההצטרפות.

מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. מעניין לעניין באותו עניין. דיברו על אחים ועל גילאים. לפני מספר שבועות עברה בטרומית הצעת חוק של יתומים בוגרים מגיל 30 שמשרד הביטחון גם תומך בה והיא טרם הגיעה לישיבה בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו מחכים ומצפים שהיא תגיע לכאן. אנחנו נודה לך גברתי אם תנסי לקדם עוד במושב הזה או בתחילת המושב הבא.

מי שהגיש את הצעת החוק, אני סומכת עליו שהוא יעשה זאת.

הגישה אותה חברת הכנסת שולי מועלם.

היא חברה בכירה כאן ואפשר לסמוך עליה.

בואו נדבר על האירוע הזה. גם אני אמרתי שהסיפור הזה של גיל 30 הוא מאוד מאוד בעייתי. אני רוצה להבין. בסופו של דבר מגיע להם הסיוע הזה והוא יכול בעצם להיכנס ללימודים עד גיל 60.

ההורה עד גיל 60. לא האח.

אין בעיה. אם זה טוב, למה זה לא טוב לילד שלו? למה להגביל עד גיל 30? היום אנשים מתחילים ללמוד באקדמיה גם אחרי צבא ואחרי כן גם בגיל 35. 30 זה גיל מאוד מאוד בעייתי, בטח היום.

יש שתי תשובות.

אתה לא צריך לתת לי שתי תשובות. יש תשובה אחת. אני גם עורכת דין בעוונותיי. חקיקת משנה לא יכולה לגבור על חקיקה ראשית.

בדיוק.

הבנתי את האירוע כאן. האירוע כאן הוא שבסעיף חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, בסעיף (ד), סיוע שכר לימוד הוא לתואר ראשון טרם מלאו לו 30. אני צריכה לתקן את 15ד(ד) ואז התקנות ישתנו בהתאם. אני לא יכולה בחקיקת משנה לעבור על חקיקה ראשית. זה לומדים בשנה א' במשפטים.

להגיש הצעת חוק נוספת.

כן. לגמרי. חד משמעית. אני אגיש אותה כבר השבוע.

תודה.

חסכתי לך את שתי התשובות.

ברשותך, אני יכול בכל זאת לענות?

כן. תענה.

גם לגבי הסיפור של הזכאות האוטומטית של האחים, התשובה היא אותה תשובה. הזכאות על פי חוק היא להורים ויכולנו לדבר על מצב שהאח יקבל אוטומטית רק כשההורה איננו.

בוא נדבר על זה. סיימנו עם גיל 30. הבנתי שזו חקיקה ראשית. אם אתה מחזיר אותי לסעיף 10(2) עליו היא דיברה, למה לא לעשות איזשהו סעיף חריג? אין הרבה כאלה. אם יש אח שכול, צריך אולי לעשות איזשהו סעיף בוועדת חריגים. מה קורה עם מישהו שאין לו קשר עם ההורים שלו וההורים שלו בחיים?

זה בדיוק מה שרציתי לומר. אני לא חושב שבחוק אנחנו יכולים להגדיר את הרזולוציה הזו של יש קשר או אין קשר. אבל כן, יש ו עדת למד לפי חוק המשפחות. היא בדיוק נועדה לדיון במצבים האלה.

למה היא לא כתובה כאן?

כתובה בחוק. ועדת למד כתובה בחוק.

אבל היא לא כתובה לגבי אחים.

אני רוצה לראות שזה כתוב לגבי אחים. מה הסעיף המקורי בחוק? איפה ועדת חריגים לאחים?

אין ועדת חריגים לאחים. אם גברתי רוצה שתהיה ועדת חריגים לאחים, צריך להגדיר אותה כאן.

אתה אומר שיש ועדת חריגים אבל היא לא מכניסה את האחים.

היא דנה בהורים. היא לא דנה בכולם.

אין לך הרבה כאלה. רוב המשפחות השכולות באמת לצערנו הטראומה והטרגדיה איחדה ביניהן, אבל מספיק אח אחד כזה, או אחות כזאת, שאין לה קשר עם ההורים והיא כן זכאית לקבל את ההטבה. למה לא לעשות כאן סעיף קטן (3) שזה ממש הקטן של הקטן, קצה הרצף, ולומר שבמידה ויש, או שתחבר אותה לחוק המקורי או שתעשה איזושהי ועדת חריגים שבאה ובודקת במקרה שאין קשר. אני קוראת להם מנותקי קשר.

את מדברת על מנותקי קשר? אפשר להוסיף סעיף כזה.

בואו נעשה את זה. מנותק או מחלוקת בין ההורים. הרי לא יהיו לך הרבה. מצד שני, תן להם דלת שהם יוכלו להיכנס בה. מקובל עליכם?

הסיפור של המחלוקת הוא יותר קשה. הזכאות הראשית כאן היא כן של ההורים. לומר במקרה של מחלוקת יעבור לאח, אני לא חושב.

לא. במקרה של מחלוקת. אם אח או אחות מגיעים לרמה שהם צריכים לבקש ולא דרך ההורים, כנראה שיש שם אירוע הרבה יותר גדול כי בסוף רוב המשפחות – אני מכירה את זה גם מהשירות הצבאי שלי וגם מהשירות כאן – הקשר בין ההורים לילדים הוא חזק. אבל אם מגיע מצב שאח או אחות, אין להם את הקשר האישי הזה – יכול להיות שהיא גרה בבית אבל היא לא מסוגלת – אפשר שיהיה לה איזשהו מכתב פנייה שהיא תבוא לוועדת חריגים כזאת ותגיד שהיא במחלוקת קשה עם ההורים. אתם לא חייבים לקבל, אבל לפחות תנו להם את האפשרות לגשת אליכם.

אנחנו מוצאים את עצמנו בסוג של בוררות.

כמה תמצא את עצמך בסוג של בוררות? נראה לך שהם ייקחו אותך כמגשר?

כמה באו עד היום? אני 10 שנים בתפקיד והיו לי שלושה מקרים כאלה.

היו לא מעט.

10 שנים בתפקיד, שלושה מקרים.

אנחנו כבר עושים תקנות, בוא ניתן אפשרות בסעיף 10(3) שבמקרים של מחלוקת קשה או אחים שמנותקים, תהיה להם אפשרות להגיש בקשה והמשרד ישקול את זה.

אני חייבת לספר לוועדה. הייתי השבוע בבית חולים תל השומר, פגשתי בדיוק את המקרה דנן. אחות שכולה שהאימא פשוט ניתקה קשר. חוסר קשר מוחלט. היא אמרה למי שישב בחדר שהיא יושבת כאן בזכות ארגון יד לבנים שאפשר לה לקבל את המלגה. היא אחות מוסמכת בתל השומר. היא אמרה לנו שזה רק בזכות זה שאפשרנו וסייענו לה. היא קיבלה סיוע חריג כי לא הייתה אז הדלת הזו שאת מציעה. לראות אותה ולשמוע אותה, מבחינתי עשינו את כל עולמנו.

היא אומרת שבעשר שנים היא פגשה שלושה מקרים כאלה.

שלושה מקרים כאלה.

כפתיח אני רוצה לומר שאגף משפחות והנצחה עובד בשיתוף פעולה מלא עם הארגונים היציגים. אני חושבת שאנחנו לא צריכים להוכיח לארגונים היציגים שמה שמוביל אותנו זה באמת טובת הזכאים. כמובן כאשר החוק מעלינו, אבל אנחנו גם לא חוששים לשנות את החוק כשאנחנו חושבים שצריך לקדם משהו.

אבל אני רוצה לומר לכם כקצינת תגמולים באגף משפחות שבסופו של דבר נותנת את הזכאות לרוב, או שבמקרים מסוימים לא נותנת את הזכאות. לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. להחזיר למגרש שלנו את הדיון הזה, כי ברקע אני שומעת שאם יש איזושהי מחלוקת בין האחים לבין ההורים, אז בדרך כלל ההורים אשמים והאחים לא. אבל הרבה פעמים זה משהו הרבה יותר עמוק.

מה את מציעה לאח כזה? מה האפשרות שלו?

אולי היעדר קשר, כמו שהגדרתם.

אני לא יודעת מה זה היעדר קשר.

אני יכולה לומר לך מה זה היעדר קשר. אני פוגשת הרבה צעירים כאלה בוועדה הזאת. אין שום בעיה היום לדעת מה זה צעיר מנותק קשר מהמשפחה שלו. מה את מציעה עכשיו לאח שכול כזה שיעשה? מי ייתן לו את מה שמגיע לו לפי החוק?

קודם כל, זה מגיע להורים.

בחוק משפחות כתוב לשכול סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי ובעד אחי הנספה. זה בעד זה שיש לו ילדים. למה אתם קשים? יש כאן כמה ילדים כאלה שיש מחלוקת קשה. תני להם אפשרות לבקש.

מאיפה אנחנו יודעים שיש מחלוקת|?

תזמיני את הילד. באמת, אני לא מצליחה להבין.

וגם את ההורה?

לא ביקשתי ממך להזמין את ההורה. תזמיני את הילד או את הילדה, שיבואו ויכתבו מכתב. היום זה קל, שולחים מייל. גם כשהילד לא מצליח להתגייס, הוא שולח מייל למיט"ב והוא מנסה לדבר אל הלב שאולי ייתנו לו תפקיד אחר. אם ילד כזה טורח לכתוב לך מכתב, לפחות תשמעי מה שיש לו לומר. את חושבת שכל ילד כזה למשפחה שכולה ישב עכשיו לכתוב נגד משרד הביטחון או יפנה אליהם? היא מדברת אתך על מקרי קצה.

העובדת שלכם מכירה את המשפחה. עובדת הרווחה, עובדת סוציאלית מכירה ויודעת.

ברור.

אני רוצה לחדד עוד נקודה. הרי התשלומים בכל מצב לא יהיו פעמיים. אם ההורה לא מקבל את הכסף, הוא לא יקבל את הכסף כי הילד לא יעבור דרכו.

העניין הוא בכלל לא כלכלי אלא הוא הרבה יותר מהותי מזה. אני מרגישה שאנחנו מביאים למגרש שלנו איזשהו בית דין בין ההורים לבין הילד. זה מלחיץ אותי, אני מודה.

את רוצה שארגון יד לבנים יחליט ויוציא מכתב? אפשר גם כך לעשות, שאנחנו נהיה הבוררים.

אני רוצה שתתנו לי איזשהו סעד לאחים שמנותקים מההורים שלהם. מה הבעיה? אין לכם הרבה כאלה. אני רוצה היום שאח שכול כזה, תהיה לו אפשרות לקבל את מה שמגיע לו. זאת כל המהות של העניין. מה אתה מציע?

אנחנו נקבל את ההצעה. נתקן את זה ונקבל את ההצעה של פרידה.

עם מנותקי קשר אין בעיה.

לא מנותקי קשר. מחלוקת בין ההורים לילד.

זה בסדר גמור.

נכתוב את ההגדרה הנכונה.

תודה רבה.

אתה מתכוון לתקנות האלה?

כן.

סיכמנו על העיקרון ואפשר להכניס נוסח. אם אני מבין נכון, העיקרון הוא שבנוסף למצב שההורים אינם בין החיים - - -

אני מדברת על סעיף 10(3).

אבל אריה אומר שהוא לא רוצה לבחור במושג מנותקי קשר. אנחנו צריכים להבין בדיוק.

במקרים חריגים שתגדיר אותם הוועדה. במקרים חריגים שהוועדה תגדיר אותם.

מחלוקת בין ההורים לילדים. זה הכול.

מחלוקת זה קצת רחב. במקרים חריגים.

היעדר קשר בין האח לבין הוריו.

כן. אפשר לפנות. הגדרה של קשר, היא רחבה.

אם היועץ המשפטי אומר שאפשר לכתוב, להוסיף את זה ל-10(3).

תחשבו על נוסח. אנחנו ממשיכים ונחזור לזה.

עוד הערות?

צריך להדגיש שמספיק שיש לאח איזושהי תעודה מקצועית כשלהי או שיש לו כבר תואר אקדמי, הוא לא מקבל את הסיוע הזה. אם הוא סיים כיתה י"ג ו-י"ד ויש לו תעודה מקצועית, לכאורה לא מגיע לו.

למה? הוא סיים הנדסאי, למד עוד שנה.

כתוב שלא יינתן לגבי אח הנספה שיש ברשותו תואר אקדמי או לתעודה מקצועית על תיכונית.

שוב מגבילים.

הוא מקבל פעם אחת. או זה או זה.

הטעות שהם עשו היא שהם הכניסו את העל יסודי. כי מילא לומר שיש לו תואר ראשון, לא נותנים לו עוד תואר ראשון וזה עוד איכשהו בסדר.

כתוב שהסיוע יינתן בעד לימודים לתואר או במוסד על תיכוני אבל לא כתוב בחוק שזה לא יינתן למי שיש לו כבר תעודה מקצועית.

למה פסלתם את מי שעשה י"ג-י"ד? חשבתי שזה בחוק המקורי אבל שמרית מראה לי שאין את זה. למה? הרי אם הוא עשה י"ג-י"ד, הוא רוצה ללמוד לקבל תואר.

כי על פי המצב הקיים הוא אמור לבחור מסלול שיקום. דרך אגב, עובדת הרווחה תמיד מזהירה אותם ואומרת להם תחשבו אם אתם רוצים לנצל את זה עכשיו או לתואר אקדמי מלא.

למה? תעזרי לילד הזה.

אפשר להתאים את זה לחוק.

הסיוע הוא בעד לימודי תואר ראשון או לימודי תעודה מקצועית, סיוע פעם אחת בלבד, זה הגיוני, סיוע לפי זה לא יינתן למי שיש ברשותו תואר אקדמי. למה תעודה מקצועית על תיכונית? את זה צריך להוריד. אני מורידה את זה. הורדתי את התעודה המקצועית.

כל אדם שתהיה לו תעודה מקצועית יבקש תעודה מקצועית נוספת.

לא. תסתכל על 11(א). הסיוע לפי פרק זה הנו בעד לימודי תואר ראשון בלבד או בעד לימודי תעודה מקצועית במוסד על תיכוני. סיוע לא יינתן לגבי אח הנספה שיש ברשותו תעודה אקדמית. אם אתה רוצה לא לתת לו עוד קורס בהכשרה מקצועית, זה מה שאתה רוצה למנוע? אם זה כך, אתה צריך להחריג את ה-י"ג-י"ד.

אני אומר שאם יש לו תואר אקדמי, לא יקבל עוד תואר אקדמי.

מקובל.

אם יש לו תעודה מקצועית, לא יקבל עוד תעודה מקצועית.

לא כך כתוב.

אני מסכים שצריך לתקן.

צריך לדון על המהות.

אם אתה לא רוצה לתת לו עוד הכשרה מקצועית, תאמר שיש ברשותו תואר אקדמי או תעודה מקצועית. אל תרשום על תיכונית. ברגע שאתה רושם על תיכונית, אתה לקחת את כל ה-י"ג-י"ד ומנעת מהם.

אני מציע לומר: "סיוע לפי פרק זה לא יינתן לגבי אח הנספה שיש ברשותו תואר אקדמי ולעניין לימודי תעודה מקצועית במוסד על תיכוני שיש ברשותו תעודה מקצועית".

תחזור.

אם הבן אדם רוצה תעודה מקצועית על תיכונית ויש לו כבר תעודה מקצועית על תיכונית, הוא לא יכול לקבל. לכן אני אומר שבסיפה מוסיפים איזה משפט: ולעניין לימודי תעודה מקצועית, מי שיש ברשותו תעודה מקצועית. אם יש לו כבר תעודה מקצועית, אתה לא תממן לו עוד תעודה מקצועית.

אבל יש לו את האפשרות לעשות תואר.

כן, הוא יכול לעשות תואר. מי שיש לו תעודה מקצועית יכול לעשות תואר.

אם הוא לומד י"ג-י"ד, זה לא מונע ממנו ללמוד לתואר ראשון בהנדסה.

נניח יש לו תעודה מקצועית. אומר עלי שיש לו תעודה מקצועית, הוא לא יוכל לקבל עוד לימודים לתעודה מקצועית.

נכון.

זה מה שהוועדה צריכה להכריע.

אני מוטרדת מכך שיש לו תעודה מקצועית ולא יכול להשלים לתואר.

על זה אנחנו מסכימים.

לאדם יש תואר ראשון והוא רוצה את התואר השני, למה שלא יקבל?

רגע. אתה הולך קדימה.

היושבת ראש, אני מבינה שמשרד הביטחון מסכים אתך בנקודה אחת שאם יש לו לימודי תעודה, זה לא ימנע ממנו ללמוד לימודי תואר. עכשיו יש שאלה אחרת. יש לו תעודה מקצועית, בין אם הוא השיג אותה בכיתה י"ג-י"ד ובין אם הוא עשה אותה במסגרת אחרת. יש לו תעודה מקצועית. עכשיו הוא רוצה לעשות שוב תעודה מקצועית במסגרת הזכאות שלו במשרד הביטחון. כשאני שואלת, אני לא מתכוונת שהוא קיבל. יש לו תעודה מקצועית קודמת עבורה לא קיבל סיוע כי ברור שהסיוע ניתן פעם אחת בכל מקרה. זאת אומרת, זאת לא השאלה שהוא קיבל סיוע. יש לו תעודה משלו של הכשרה מקצועית ועכשיו הוא רוצה לקבל שוב הכשרה מקצועית. השאלה אם הוא זכאי או לא זכאי.

אני אוסיף כאן. אם לאדם יש תואר ראשון והוא אח שכול אחרי התואר הראשון.

הוא לא מקבל.

הוא לא מקבל.

הרציונל הוא לתת לו סיוע למקצוע.

אנחנו צריכים מאוד לחדד את זה. כמו שקלן מאוד לומר תואר ראשון אני לא נותן, אז הכשרה מקצועית תהיה ספציפית אחת. זאת אומרת, אני חושבת שמה שעלי אמר זה הכי קרוב להגיון.

נכון. מה שעלי אמר, זו ההגדרה.

בסדר. תחזור על זה שוב. נראה לי שזה הכי הגיוני כי צריכים להיות מאוד ממוקדים וספציפיים.

להוסיף בסיפה: "ולעניין לימודי תעודה מקצועית במוסד על תיכוני, מי שברשותו תעודה מקצועית.

צריך לחדד את הנוסח.

אם לא שילמו עבור אותה תעודה מקצועית, אף אחד לא שילם עבורו.

זה כמו התואר הראשון.

אף אחד לא שילם עבורו. למה לא מגיעה לו פעם אחת? למה לא מגיע להורים שלו פעם אחת שיעזרו לו?

גם אם הוא למד תואר ראשון בהנדסה ועכשיו הוא רוצה ללמוד תואר ראשון ברפואה, הוא לא מקבל כי הסיוע הוא למימון תואר אחד.

אבל כשאתה מדבר על תעודה מקצועית או על תיכונית, אין לזה קשר לעניין.

למה? זה אותו הדבר. יש לו תעודה מקצועית אחת ועכשיו הוא רוצה תעודה מקצועית אחרת.

מה זה מפריע? הרי הוא מקבל תשלום פעם אחת. הוא לא מקבל פעמיים תשלום. זו הטבה.

אני רוצה להציע נוסח אחר.

סיוע לפי פרק זה ללימודי תואר ראשון לא יינתן למי שיש ברשותו תואר ראשון וסיוע ללימודי תעודה מקצועית לא יינתן למי שיש ברשותו כבר תעודה מקצועית.

בסדר גמור.

מי שיש ברשותו כבר תואר ראשון, יכול לקבל תעודה מקצועית?

זה לא רלוונטי.

למה?

אז בואי נכתוב גם את זה. אם יש לו תואר ראשון, לא יוכל סיוע ואם יש לו תעודה מקצועית, לא יוכל לקבל סיוע לתעודה מקצועית.

סוגרים אותו מכל הכיוונים.

לא. זה דווקא יותר ספציפי. אני מנסה לחשוב על איך תעודה מקצועית א' לא תשפיע על תעודה מקצועית ב'. מילא תואר ראשון אבל תעודה מקצועית, יש לך סוגים שונים.

אי אפשר להגדיר למעט תעודה ב-י"ג-י"ד?

אני לא חושבת שצריך דווקא להתייחס ל-י"ג-י"ד למרות שנתתי את הדוגמה הזאת כי יכול להיות שלאחד יש תעודה והוא עשה אותה ב-י"ג-י"ד ואחד עשה אותה לאו דווקא במסגרת י"ג-י"ד אלא במסגרת פרטית.

הבן אדם רוצה להתפתח. עשה סוג מקצוע מסוים. התחיל ללמוד תואר והמקצוע שהוא למד אז לא מתאים לו בכלל ללימודים שלו להמשך.

אם הוא לומד תואר ראשון, הוא יכול לקבל גם הכשרה מקצועית?

לא.

אגב, איפה זה כתוב?

לא כתוב. גם לא בחוק.

כתוב שלא יינתן סיוע למי שיש לו או תואר אקדמי או תעודה מקצועית.

זה כל כך לא צודק. זה זועק. זה לא צודק. אני מוחה על זה. זה לא יתכן.

תראו מה נעשה. אני ושבת שאנחנו צריכים למחוק את (ג) בכלל. אנחנו אומרים שהסיוע יינתן פעם אחת בלבד.

ואז אם יש לו תואר והוא רוצה עוד אחד, הוא יקבל שוב?

לא. יש לו סיוע פעם אחת.

אדם שהפך להיות לא עלינו אח שכול כשיש לו תואר ראשון, יוכל לקבל מהמדינה עוד תואר ראשון?

הוא מקבל פעם אחת את הלימודים.

זה משהו שלא היה מעולם.

אולי נגדיר פעם אחת בלבד, מי שאין לו.

אם כך, צריך להשאיר את (ג) כמו שהוא ולומר רק למי שיש ברשותו תואר אקדמי. לא יינתן לגבי האח הנספה שיש ברשותו תואר אקדמי. זה אומר שאם יש לו תעודה מקצועית אחת, הוא יכול לקבל לימודים לתעודה מקצועית נוספת, אבל אם יש לו תואר, הוא לא יכול לקבל לא לתעודה מקצועית ולא לתואר.

אתם מציעים להרחיב במובן שתעודה מקצועית לא תמנע קבלת תואר.

למה תעודה מקצועית מונעת קבלת תואר?

אם יש לו תעודה מקצועית, זה אומר שהוא יכול לעבוד.

תעודה מקצועית, באמת עם כל הכבוד, זה או שהוא עשה י"ג-י"ד או שהוא עשה קורס. אם היא עשתה עכשיו קורס ספרות או היא עשתה קורס מניקור – אני במקרה מכירה את ה-120 קוסים של הכשרה מקצועית - או הוא עשה קורס מניקור שלא לומר שאנחנו נתפסים לכל מיני מגדרים, הוא לא יכול לעשות אחרי כן תואר ראשון? היא עשתה קורס הכשרה מקצועית. תואר ראשון, אני מקבלת את זה. אגב, גם לא הייתי מקבלת את זה כי אם היא עשתה תואר ראשון על חשבונה, מה מפריע למדינה לתת? אבל מילא, תגידו לי שזאת הרחבה של תואר ראשון לכל האחים השכולים שיש להם תואר ראשון.

מגיע להם לקבל פעם אחת.

אם אתם אומרים שהוא מקבל פעם אחת.

מגיע לו לקבל פעם אחת.

ההכשרה המקצועית הזאת, גם י"ג-י"ד פוגעת באחים השכולים שעושים תואר ראשון כי הם עשו י"ג-י"ד. אם היא עשתה קורס של הכשרה מקצועית שהגדרנו מראש שזה קורס של משרד העבודה והרווחה - - -

לא רק. בלימודים על תיכוניים זאת הגדרה.

אבל לימודים על תיכוניים, בעיני זה בכלל לא רלוונטי. אם הוא עשה י"ג-י"ד, מגיע לו תואר ראשון.

זה לא רק י"ג-י"ד.

אנחנו מסכימים.

הנה, הם מסכימים. זה לא קשור. אם את מסכימה לי"ג-י"ד, אם היא עשתה קורס של המשרד, למה זה מונע ממנה לעשות תואר?

הם מסכימים על זה.

זה אומר שבסעיף (ג) נאמר: "סיוע לפי פרק זה לא יינתן לגבי האח הנספה שיש ברשותו תואר אקדמי". נקודה.

כן. בסדר.

תואר שני בכלל לא הכנסנו.

אין כאן תואר שני.

צריך לומר שבעצם דווקא כאן לאחים השכולים יש משהו שהזכאות היא רחבה יותר מאר להורים השכולים עצמם. לאחים השכולים, כל תכנית לימודים שהיא מעבר לשלוש שנים, היא ארבע שנים והם יכולים לקבל את הזכאות לארבע שנים. למרות זאת להורים השכולים עצמם רק בלימודי משפטים והנדסה. לעומת זאת, אם הם לומדים לימודים אחרים שהם ארבע שנים - - -

כי האחים הם בגיל לימודים וההורים לא.

האחים, כרגע עד גיל 30.

כן. זה הגיוני.

נמשיך.

פרק ד': סיוע לשכול במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה
(לפי סעיף 15ד(ה) לחוק)

16. הוראות כלליות

(1) מענק לסיוע במימן הוצאות נלוות ללימודים לפי סעיף 15ד(ה) לחוק ישולם בחודש אוגוסט בעד שנת הלימודים הבאה.

(2) המענק ישולם לשכל. לא נותר שכול בחיים, המענק ישולם לנציג של האח כהגדרתו בסעיף 9(ה) לחוק, בשינויים המחויבים.

סעיף 9(ה) לחוק המקורי.

כן. תכף אני אקרא אותו.

סעיף 9(ה) אומר: "בסעיף זה, נציג של יתום או של אח, הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין ובאין כאלה, מי שקצין תגמולים ימנה לעניין זה כנציג ליתום או לאח".

חוק המקורי מאפשרים לקצין תגמולים למנות מישהו אחר במקום הורה? אז איך קצין התגמולים מחליט שהוא ממנה נציג? רק כי ההורה נפטר?

לכאורה אין כאלה. צריך לשאול אותם איך הם מיישמים את זה.

בהבדל מהסעיף הקודם, הסעיף הקודם מדבר על אחים בוגרים. לכן אין משמעות לא לאפוטרופוס ולא לנציג. כאן אנחנו מדברים על קטינים ולכן אנחנו לא יכולים לשלם.

איזה מענק אתה נותן לקטינים?

הסעיף הזה מדבר על סיוע ללימודים לאחים בכיתות ז' עד י"ב.

בואו נקריא את הסעיף בחוק כדי שנבין על מה אנחנו מדברים.

אתה מדבר על הסעיף המקורי בחוק?

סעיף 15ד(ה) מדבר על סיוע לשכול בעד מימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז' עד י"ב בסכום של.

ולכן בהיעדר ההורה, אנחנו בעצם מחפשים אפוטרופוס.

הבנתי את ההבדל. בסדר. אני ממשיכה.

פרק ה': סיוע לשכול במימון שיעורי עזר בעד אחי הנספה
(לפי סעיף 15ד(ו) לחוק)

17. הגדרה לפרק ה'

בפרק זה, "מבקש" – שכול המבקש סיוע במימון שיעורי עזר בעד אח הנספה. לא נותר שכול בחיים, יינתן הסיוע לפי פרק זה לנציג שלש האח כהגדרתו בסעיף 9(ה) לחוק, בשינויים המחויבים.

גם אלה קטינים.

סעיף (ו) מדבר גם על סיוע במימון שיעורי עזר לאחי הנספה הלומדים בבית ספר יסודי, חטיבת ביניים או תיכון, על פי דרישת בית הספר, מענק חודשי שיינתן למשך שנה אחת בעד כל אחד מהנספה, ובתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה.

מה שבעצם התקנות מוסיפות לנו לעניין הזה.

18. התנאים למתן הסיוע

(1) המבקש סיוע לפי פרק זה יצרף לבקשתו -

(1) הצהרה חד פעמית של המבקש לפיה לאח הנספה ניתנים שיעורי עזר, ופירוט של עלות שיעור ותדירות השיעורים.

(2) אישור חד פעמי בכתב של בית הספר שבו לומד אח הנספה על הצורך בשיעורי עזר.

(2) במידה וחל שינוי בפרטים שמסר המבקש בהצהרה בסעיף לפי תקנה 18(א)(1), יעדכן המבקש את קצין התגמולים בהתאם.

מה זה היה לגבי השנתיים? לא קלטתי.

זה החוק. הקראתי את החוק.

את החוק המקורי.

את החוק המקורי. הוא מדבר על הסיוע, בתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה. זה החוק עצמו.

גם זה לא הגיוני אבל בסדר.

עשינו כאן הקלה משמעותית והורדנו את הקבלות.

אני מדברת על פרק הזמן של שנתיים מהאסון, הוא גם לא כל כך רלוונטי.

בפרק ו' אנחנו לא מדברים על הורה שכול אלא על אלמנה.

הסעיף אומר שלגבי סיוע מימון חוגים בעד יתום הלומד בכיתות כך וכך, יש בעצם מ-א' עד י"ב, מפורטים מה הם הסכומים בחוק עצמו.

סיוע לאלמנה במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים בעד יתום
(לפי סעיף 15ד(ז) לחוק)

19. הוראות כלליות

(1) סיוע לפי פרק זה, ישולם למבקש בחודש אוגוסט כמענק בעד שנת הלימודים הבאה של היתום, יחד עם תגמולי חודש אוגוסט.

(2) סיוע לפי פרק זה לא יינתן בעד יתום שאינו מתגורר בבית האלמנה כאמור בסעיף 9(ג) לחוק.

אני רוצה לומר שהמשמעות היא שמספיק שילד לומד בפנימייה, האימא לא מקבלת את הסיוע עבורו.

אני מצטרפת לדברי שמרית פלוס מעונות ועוד מסגרות שילדים לומדים מחוץ לבית ושייכים לבית אלא שפיזית הם לא נמצאים בו.

מה זה כך? אם הילד לומד בפנימייה, זה אומר שהוא לא ילד שכול? היא לא קונה לו ספרים וציוד?

הסעיף הזה מדבר על שיעורי עזר.

לא. אנחנו לא בשיעורי עזר.

אני במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים. פרק ו'. תסתכל על 19(ב). יש הרבה ילדים שלומדים במסגרות והם לא בבית.

ילדים שלומדים במסגרות, יש סעיף אחר בחוק שמקנה להם תשלום ישיר ללימודים במוסד. כאן מדובר על לימודי העשרה, על הוצאות לימודים, על מימון חוגים שהם מעבר ללימודים שהם חוק חינוך חובה.

לא. מימון הוצאות לימודים ומימון חוגים. הוצאות לימודים, מה שאנחנו מכירים, אלה ספרים וציוד. אם אני הולכת אתך, תגיד לי איפה יש לך מימון של הוצאות לימודים לאותם ילדים שנמצאים מחוץ לבית והאלמנה מקבלת. אין בעיה. בוא נלך אתך ותגיד לי היכן זה מופיע.

אני רואה כאן שאוגוסט, זה ללימודים. זה כמו מענק לימודים של חד הוריות. יש לנו צרכים אישיים, פתרון מצוקה, מצוקה כלכלית, הוצאות טלפון, שימוש בדמי טלפון, רכישת קבר, דיור. אני לא רואה מה קורה עם הילדים האלה שנמצאים מחוץ לבית. יש היום הרבה ילדים בפנימיות.

לא כל פנימייה היא לצורך רווחה.

הם בודקים.

סעיף 9(ג) בחוק מתייחס לתגמולים בעד יתומים.

סעיף 9(ג) מקורי?

סעיף 9 הרגיל סעיף קטן (ג). היותו סמוך לשולחן אלמנת נספה ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסוימת מחוץ לבית הורהו במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה –אלה המעונות –ישולם בעדו בעד אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א). במשך אותה תקופה לא יבוא היתום לעניין תשלום תגמולים.

זאת אומרת, הוא מקבל תשלום תגמול עצמאי במקום התוספת שיש לאלמנה עבור היתום.

אבל זה לא קשור לתגמול. אלה הוצאות לימודים. זה לא תגמול.

זה גם לא תגמול שמגיע לצורך שיעורי עזר או חוגים.

יש כאן ספציפיות בהוצאות לימודים ומימון חוגים.

ממילא הוא מקבל את זה פעם אחת. הוא יקבל את זה.

איך את מבטיחה לי שילד שלומד בפנימייה, האימא שלו מקבלת את הוצאות הלימודים ומימון החוגים שלו? איפה זה כתוב?

אתן מכירות אלמנות שהילד שלהן לומד בפנימייה ואת מכירה אימא אחרת שהילד שלה נמצא בבית והיא מקבלת יותר?

אני לא יכולה לומר את זה אבל אני יודעת שילדים יוצאים לפנימיות כמו הכפר הירוק שזו פנימייה פרטית.

כן. אני מכירה את הכפר הירוק. הייתי שם בסיור.

הן צריכות לשלם שם הרבה כסף.

נכון.

זה עלול להוות איזשהו מכשול לקבלת הכסף.

אנחנו נוריד את סעיף.

נוריד אותו.

בסדר.

סעיף 19(ב) יורד.

כן. זה באמת לא מתאים. יופי. נמשיך.

פרק ז': מענק הבראה חד-פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה
(לפי סעיף 15ד(ח) לחוק)

הסעיף מדבר על מענק הבראה חד-פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה. המענק יחושב לפי תעריף יום הבראה כפי שנקבע בהוראות החשב הכללי והחוק המפרט את מספר ימי ההבראה לשכול בודד ולאלמנה, לבני זוג שכולים וליתום.

20. הוראה כללית

(1) סיוע לפי פרק זה ישולם לשכול, לאלמנה או ליתום, בחודש השלישי שלאחר ההכרה בהם כבן משפחה לפי החוק.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוכר בן המשפחה בתום יותר מ-18 חודשים ממועד פטירת הנספה, לא יינתן סיוע לפי פרק זה.

מדוע? אני חושבת שזאת פגיעה. אנחנו יודעים כמה אורך תהליך של הכרה ולפעמים זה בגלל סיבות של המשפחה שהייתה צריכה להשלים מסמכים ולא תמיד מוכנה נפשית ופנויה רגשית להתמודד עם זה. אני חושבת שזו פגיעה במשפחה שכולה בעצם תהאריך של הקביעה לשלילת הזכאות הזו ממנה. זה לא הוגן.

אני מצטרפת.

למה הגבלתם ל-18 חודשים?

זאת היצמדות ללשון החוק. לשון החוק אומרת שהמענק יינתן בסמוך לנפילת הנספה. יש לנו מצבים, לצערנו, שהבקשה נדחית ומועברת לבית המשפט וכן הלאה ואחרי שלוש שנים פתאום מוכרת. בשלב כזה לתת מענק הבראה לאחר נפילת הנספה כאשר מדובר על שלוש שנים אחרי, נראה לא סביר.

להפך, תפצה אותו על כל מה שהוא עבר.

בעניין הזה נצמדנו להוראות הקיימות שאומרות 18 חודשים. אם גברתי תרצה להאריך את הזמן, אנחנו לא נתווכח אבל זה מה שמופיע היום בהוראות.

אני אומרת שנעשה משהו סביר כמו 24 חודשים ואז אלה שנתיים וזה הוגן. תכתוב 24.

ב-20(ב) תיקנתי מ-18 ל-24.

אני רוצה בהזדמנות זו להוסיף. אני לא יודעת אם זה כרגע המקום אבל לפרוטוקול. אלמנה מקבלת הבראה מחצית מהורה שכול בקרות המקרה. אנחנו מבקשים להעיר.

בסדר. זה לא כאן אבל אנחנו נתייחס לזה. אנחנו נשב ביחד. אני אשב אתך.

פרק ח': מענק חד-פעמי לאלמנה, בעד נישואי יתום
(לפי סעיף 15ד(ט) לחוק)

סעיף 15ד(ט) לחוק אומר שלאלמנה מענק חד פעמי בעד נישואי יתום, אף אם מלאו לו 30 שנים, בסכום של 9,075 שקלים. המענק לפי סעיף קטן זה יינתן פעם אחת בעד כל יתום. שוב, הזכאות היא לאלמנה וזה ניתן לה בעד נישואי היתום גם אם מלאו לו 30 שנים.

גם את זה צריך לתקן אבל צריך לתקן את החוק המקורי כי רוב האנשים כבר לא מתחתנים בגיל 30.

לא. כאן זה גם אם מלאו לו.

אם מלאו לו יותר?

גם לאחר גיל 30.

21. הגדרה

בפרק זה, "מבקש" – אלמנה המבקשת לקבל מענק בעד נישואי היתום.

22. התנאים למתן הסיוע

המבקש סיוע לפי פרק זה, יגיש תעודת נישואין או תמצית רישום ממרשם הזוגיות או הסכם לחיים משותפים שאישר בית משפט או עורך דין, הבקשה תוגש בסמוך למועד הנישואין.

יש הערות? נראה לי הגיוני.

פרק ט', מלווה חד-פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים. בסעיף קטן (י) מדובר על מענק לשכול בעד בר מצווה או בת מצווה של אחי הנספה, לשכול בעד נישואין של אחי הנספה, לאלמנה בעד בר מצווה או בת מצווה של היתום. בפסקה (4) לאלמנה בעד נישואין של היתום, אף מלאו לו 30 שנים.

מלווה חד-פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים
(לפי סעיף 15ד(י) לחוק)

23. התנאים לקבלת מלווה לפי סעיף 15ד(י)(1) עד (4) לחוק

(1) בתקנה זו, "מבקש" – כל אחד מאלה:

(1) שכול המבקש לקבל מלווה בעד בר-מצווה או בת-מצווה של אחי הנספה לפי סעיף 15ד(י)(1) לחוק או בעד נישואין של אחי הנספה לפי סעיף 15ד)י)(2) לחוק.
(2) אלמנה המבקשת לקבל מלווה בעד בר-מצווה או בת-מצווה של יתום לפי סעיף 15ד(י)(3) לחוק או בעד נישואין של יתום לפי סעיף 15ד(י)(4) לחוק.

(2) המבקש סיוע לפי תקנה זו יגיש בקשה כמפורט להלן:

(1) הבקשה תוגש בסמוך למועד בר-המצווה או בת-המצווה או הנישואין, לפי העניין.

(2) לבקשה לקבלת מלווה לפי סעיף 15ד(י)(2) או (4) תצורף תעודת נישואין או תמצית רישום ממרשם הזוגיות או הסכם לחיים משותפים שאישר בית משפט או עורך דין.

בפרק הזה יש שני נושאים. הסעיף הבא מתייחס להנצחה.

ברשותך, אני רוצה לומר משהו בעניין של המלווה לאלמנה עבור בר-מצווה. אנחנו מקבלים הרבה פניות מהרבה אלמנות במהלך השנה שהמענק עומד על סכום של 3,700 שקלים או 3,500 שקלים, אם אני לא טועה.

על הבר-מצווה, 6,901 שקלים לפי החוק ובטח זה צמוד.

מלווה. לא מענק?

מענק.

מענק.

כתוב מלווה.

המענק הוא בחוק.

זו הלוואה. אני מדבר על המלווה, על ההלוואה.

לפי החוק ההלוואה היא בסכום של 6,900 שקלים ובטח זה משתנה.

לא. זה להורה השכול. לאלמנה הסכום הוא 3,700 שקלים.

לאלמנה הסכום הוא 3,761 שקלים.

זה עומד על חצי מהסכום שמקבלים הורים שכולים. יש לי הרבה פניות מאלמנות ששואלות למה הן מקבלות פחות.

זו הלוואה?

כן.

הלוואה.

בואו נכניס את זה לענייני אלמנות שאנחנו צריכים לתקן כי לדעתי החוק כאן לא מתקן.

החוק לא דן בסכומים. הסכומים נקבעו בחוק.

כנ"ל לגבי המלווה להנצחה שהוא מלווה נמוך יותר ועומד על כ-7,000 שקלים במקום 10,000 שקלים שמקבל ההורה. אנחנו רוצים להשוות את הסכומים. דיברנו על זה בעבר.

אין בעיה. אנחנו נשב על זה יחד כי זה בחוק המקורי. אם זו הלוואה, למה לא לתת יותר? גם כך נראה שזה לא מחובר למחירים היום.

זה מוצמד. מן הסתם הסכומים האלה עלו.

יתום מקבל גם מענק בר-מצווה מה שאח לא מקבל.

דרך אגב, איפה כתוב על המענק שמקבל היתום? לאלמנה כתוב כאן שיש מלווה אבל איפה כתוב שהיתום מקבל מענק? יש להם מענק לבר מצווה?

כן.

איפה זה כתוב?

הם מקבלים את זה אוטומטית לפני גיל 13 בנים ו-12 בנות. זה אוטומטי.

ממתי הסכומים האלה של המלווה? מאיזו שנה?

עת חוקקנו את החוק.

החוק חוקק ב-2013.

אבל זה מתעדכן כל שנה.

זה מתעדכן מדדית.

בסדר. זה לא לדיון עכשיו אבל זה חשוב.

אני שואלת אחרת בלי קשר למה לא לסייע לאותם הורים לקבל גם מענק עבור בר-מצווה לילד?

זו הטבה נוספת. זה לא יכול להיות כאן בתקנות.

אני שואלת בקול רם.

סעיף 29ג: ליתום של נספה שהגיע לגיל 13 בילד או לגיל 12 בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 7,000 שקלים חדשים.

זה אוטומטי. חודש לפני שהוא מגיע לגיל הזה.

בסדר. נמשיך להנצחה.

הנצחה. גם כאן אנחנו מדברים על מלווה ולא על מענק. "לשכול בעד הנצחת הנספה בסכום שלא יעלה על 10,895 שקלים חדשים – יכול להיות שהסכום הזה התעדכן מאז – לאלמנה בעד הנצחת הנספה בסכום של 7,500 שקלים חדשים".
24. התנאים לקבלת מלווה לפי סעיף 15ד(י)(5) ו-(6) לחוק

(1) בתקנה זו, "מבקש" – שכול או אלמנה, המבקשים לקבל הלוואה להנצחה פרטית של הנספה לפי סעיפים 15ד(י)(5) או (6) לחוק.

(2) המבקש סיוע לפי תקנה זו יגיש בקשה בצירוף קבלה או מסמך אחר המעיד על ההנצחה המבוקשת הכוללים פירוט של ההנצחה שבעדה מתבקש הסיוע.

זה לעניין ההנצחה. צריך לצרף או קבלה או מסמך אחר שמעיד על ההנצחה ומפרט מה ההנצחה בעד מתבקשת ההלוואה.

אני ממשיכה. לפי סעיף 15ד(י)(7) לחוק, הזכאות היא ליתום עד הגיעו לגיל 30. כאן זה מוגבל, עד שהוא מגיע לגיל 30 בעד דיור או נישואין ובלבד שביום הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה בסכום שלא יעלה על 30,863 שקלים. גם כאן זה מלווה. זה לא מענק.

כן. חשוב לומר שזה בנוסף למענק שניתן על פי החוק והמענק ניתן בהנחה שהוא לא התחתן ולא קנה בית עד גיל 30. בגיל 30 הוא ניתן לו אוטומטית. את המלווה אנחנו לא נותנים אוטומטית אלא נותנים רק למטרות האלה.

רק אם הוא מבקש.

כן.

25. התנאים לקבלת מלווה לפי סעיף 15ד(י)(7) לחוק

יתום המבקש לקבל מלווה לפי סעיף 15ד(י)(7) לחוק, זכאי לסיוע חד פעמי למלווה בעד אחת מהמטרות בלבד, לדיור או לנישואין. היתום יצרף לבקשתו –

(1) בעד רכישת דירה – העתק מקורי של חוזה המעיד כי רכש את הדירה.

(2) בעד נישואין – העתק מקורי של תעודת נישואין או תמצית רישום ממרשם הזוגיות או הסכם לחיים משותפים שאישר בל משפט או עורך דין.

אני רוצה להעיר לסעיף (2), נישואין. יש לנו היום הרבה פניות, יש הרבה זוגות שיוצאים לחוץ לארץ לנישואין אזרחיים והם לא נכנסים כאן תחת ההגדרה הזו ואנחנו רואים את זה יותר ויותר.

זה נכנס. הכול נכנס.

הכול נכנס. דרך אגב, זו כבר פעם שלישית שאנחנו מקריאים את זה. גם אני חשבתי על זה אבל ראיתי שיש כאן הסכם שצריך להביא.

לחיים משותפים.

כן.

פרק י': מלווה לצרכים אישיים
(לפי סעיף 15ד(יא) לחוק)

סעיף 15ד(יא) לחוק מדבר על מלווה לשכול ולאלמנה לצרכים אישיים אחת לשלוש שנים בסכום שלא יעלה על 6,830 שקלים חדשים.

26. התנאים

(א) בפרק זה, "מבקש" – שכול או אלמנה המבקשים לקבל מלווה לצרכים אישיים.

2) סיוע לפי פרק זה יינתן למבקש אחת לשלוש שנים.

אין כאן איזושהי תוספת לאמור בחוק.

מענק מיוחד לפתרון מצוקה
(לפי סעיף 15ד(יב) לחוק

סעיף 15ד(יב) מדבר על מענק מיוחד לשכול ולאלמנה לפתרון מצוקה אם נקלעו לקשיים כלכליים או הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים בסכום שלא יעלה על 1,576 שקלים. ראש אגף משפחות והנצחה רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר את הגדלת המענק האמור בסכום שלא יעלה על 1,576 שקלים חדשים. מענק לפי סעיף זה ישולם אחת לשנתיים לכל היותר.

עד כאן החוק.

27. הגדרות לפרק י'

בפרק זה –

"מבקש" – שכול או אלמנה אשר נקלעו למצוקה.

"מצוקה" – קשיים כלכליים או הוצאות חריגות, עקב אירועים מיוחדים.

28. תנאים למתן הסיוע

(1) המבקש סיוע לפי פרק זה יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על מצוקתו וכן כל מסמך נוסף שידרוש ממנו קצין התגמולים לצורך בחינת זכאותו לסיוע.

(2) סיוע לפי פרק זה יינתן רק אם קצין התגמולים השתכנע כי יש בכך כדי לסייע בפתרון למצוקה שאליה נקלע המבקש.

מה קורה עם יתום שנקלע למצוקה כלכלית? אין לו סיוע?

לא כאן. ועדת למד. רק דרך ועדת למד. לפנים משורת הדין, לפי החוק. המסלול הזה הוא מסלול כמעט אוטומטי אפשר לומר דרך המחוזות. מי שמגיש את הבקשה ומוכיח את הצורך, מקבל את הסכום שהוא לא גבוה. סיוע מעבר לכך, גם ברמת הסכומים וגם ברמת היתומים, רק דרך ועדת למד.

אבל הוא יכול לפנות.

כן. לוועדת למד, כן.

יש איזו מניעה להוסיף את היתומים?

זה חוק.

אנחנו מדברים על החוק.

בחוק אפשר להוסיף הכול. כרגע אנחנו בתקנות.

כן. לשכול ולאלמנה.

פרק י"ב: מלווה חד-פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית
(לפי סעיף 15ד(יג) לחוק)

סעיף 15ד(יג) מדבר על השכול ועל האלמנה. הוא נותן מלווה חד-פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית בתקופה של עד שלוש שנים מיום נפילת הנספה או מיום ההכרה בזכויות לפי חוק זה, סכום שלא יעלה על 58,116 שקלים חדשים. קצין תגמולים רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר עד מחצית מסכום המלווה כמענק.

29. הגדרה לפרק י"א

(1) בפרק זה – "מבקש" – שכול או אלמנה הזקוקים להלוואה לשם כיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית.
30. התנאים למתן הסיוע

(1) סיוע לפי פרק זה יינתן למבקש כאשר יש זיקה בין חובותיו לבין השכול ומתקיים אחד מן התנאים המפורטים להלן:

(1) הסיוע נדרש לצורך כיסוי חובות שנוצרו לפני מות הנספה או לאחריו ועקב מות הנספה הזכאי מתקשה להחזירם.

(2) למבקש קשיים בעסק שרשום על שמו וקיימים חובות למוסדות הקשורים לעסקו.

פסקאות (1) ו-(2), אלה אחד משני התנאים.

או שזה כיסוי חובות או שיש לו קשיים בעסק. פסקה (ב) מתייחסת לכיסוי חוב של הלוואה.

פסקה (ב) אומרת שאם זה לכיסוי חוב של הלוואה, צריך להיות גורם שמפוקח.

(2) סיוע לפי פרק זה יינתן רק לצורך כיסוי חוב הלוואה אשר נלקחה מגורם אשר מפוקח על ידי המפקח על הבנקים או על ידי הממונה על רשות ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

אם יש לו חוב הלוואה לחברת כרטיסי האשראי.

זה בפנים כי זה מפוקח על ידי הבנקים. למעשה זה נועד למנוע את השוק השחור.

בחוק שלנו היה כתוב שוק שחור. הדרך המשפטית לכתוב את זה, זה מה ששמרית כתבה כאן בסעיף (ב).

זה נוסח שאתם העברתם לי.

כן. אנחנו העברנו אותו.

31. המסמכים הנדרשים כתנאי למתן הסיוע

המבקש לקבל סיוע לכיסוי חובות, יצרף לבקשתו –

(1) דין וחשבון אודות המצב הכלכלי של המבקש, בן זוגו ובמקרים מתאימים גם של בני משפחה נוספים, לרבות פירוט הכנסות מכל מקור שהוא, פירוט הוצאות חודשיות בצירוף פירוט חשבונות הבנק לתקופה של שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה ומידע בדבר פיקדונות וחסכונות. מידע כאמור יתייחס לכל חשבון בנק שקיים למבקש.

(2) מבקש שהוא בעל עסק – יגיש עותק של השומה שהוגשה לרשויות המס לתקופה של השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.

(3) מסמכים המעידים על החוב וגובהו.

(4) כל מסמך נוסף שידרוש ממנו קצין תגמולים או כל גורם מקצועי מטעם קצין התגמולים שנדרש לחוות דעתו לעניין זכאות המבקש לסיוע.

יש כאן משהו שאני נחשפת אליו ביום יום בפגישות שלנו עם המשפחות. יש כאן דרישה להציג גם מסמכים של בני משפחה נוספים. לעניות דעתי אנחנו מגיעים לעזור, לשקם ולסייע להורים השכולים. לא ברור לי למה צריך לקחת את כל הילדים ולבקש מהם לפתוח מסמכים ולהציג. את יודעת, בטבע ההורים עוזרים לילדים ולא הילדים עוזרים להורים.

איפה את רואה את זה?

בסעיף 31(1).

דין וחשבון אודות המצב הכלכלי של המבקש, בן זוגו ובמקרים מתאימים גם של בני משפחה נוספים.

זה החריג. המצב הרגיל הוא שהמבקש או בן זוגו. במקרים מיוחדים.

למה לא כתבת במקרים מיוחדים אלא כתבת במקרים מתאימים?

אפשר לכתוב במקרים מיוחדים.

קודם כל, נתקן את זה למקרים חריגים.

ולמה צריך? איך נדע מי החריג?

למה צריך? יש כאן סיוע לכיסוי חובות רק של אלמנה או שכול. אין ילדים. אתה רוצה לסייע לאלמנה או לשכול ואתה רוצה את הדין וחשבון של המבקש ובן זוגו. למה אתה צריך בני משפחה נוספים?

נניח שההורה השכול מגיש בקשה לסיוע והוא אומר שהוא נקלע לקשיים כי הוא כיסה את חובותיו של בנו שהסתבך בשוק השחור או השוק האפור. במצב כזה שהוא חריג, הוא לא המצב הרגיל, אני אומר שייתנו לי גם את הנתונים של הבן, אבל זה לא המצב הרגיל השגרתי שאתם מבקשים בקשות לסיוע.

לא. במקרה שהייתה אצלי משפחה דווקא לא מזמן, ביקשו - - -

בסוף מדובר במלווה. זה לא מענק.

הייתה אצלי משפחה – וזה לא המקרה שאתה מתאר – ואמרה עובדת מפורשות שאין שום סיבה, יש לו ילדים, 10 ילדים, יכולים לעזור לו ויכולים לסייע וזה כשאנחנו יודעים שהם בקושי מתמודדים ביום יום.

בואו נסכים על מקרים חריגים ולא מקרים מתאימים.

אפשר לכתוב את זה בדיוק כמו שהוא הגדיר את זה. במקרים שהבקשה היא לחוב שנוצר על ידי הילדים.

במקרים חריגים שינומקו על ידי קצין התגמולים.

לא. אריה ניסח נכון מאוד.

אם הבקשה היא בגין חוב שנוצר על ידי הילדים, במקרה הזה נבקש גם את המצב הכלכלי של הילדים.

אני חושב שאנחנו לא יכולים לחזות כאן את כל המקרים. נתתי דוגמה. אני לא יודע אם זה המקרה היחידי. אני אומר שקצין התגמולים ינמק למה הוא מבקש את הפרטים הנוספים.

בסוף אתה נותן מלווה. לא מדובר במענק.

אתה יכול להפוך עד חצי ממנו למענק.

בלי לומר ילדים. אפשר לומר אם יש זיקה לגורם לחוב של הילד ואז אפשר לבקש כל מסמך שאתם רוצים.

מה אתם אומרים? אולי אפשר לציין בחוק שבמידה וזה נוגע, לא יודעת מה.

במידה וקיימת זיקה בין החוב של הורה השכול לבין ילדיו, אז נבקש.

לאו דווקא ילדים.

בני משפחה.

בני משפחה. במקרים חריגים.

בהם קיימת זיקה בין חובות ההורה השכול לבין בני משפחתו - - -

בין בני משפחה נוספים.

יכול קצין התגמולים לבקש דין וחשבון.

אני כותבת מקף, גם של בני משפחה נוספים.

בסדר.

דין וחשבון אודות המצב הכלכלי של המבקש ובן זוגו ובמקרים חריגים שבהם קיימת זיקה בין החוב ובין בני משפחה נוספים – גם של בני משפחה נוספים.

בסדר גמור.

אנחנו עוברים לפרק י"ג.

סעיף 15ד(טו) מדבר על סיוע לשכול בלבד, סיוע בהוצאות טלפון. יש פירוט.

סיוע לשכל בהוצאות טלפון
(לפי סעיף 15ד(טו) לחוק)

32. תנאים למתן הסיוע

(1) שכול המבקש סיוע בהוצאות בעבור התקנת קו טלפון או העתקת קו טלפון לפי סעיף 15ד(טו)(1) או (2) לחוק, לפי העניין, יצרף לבקשתו קבלה.

(2) מתן הסיוע בהוצאות בעבור התקנת קו טלפון לפי סעיף 15ד(טו)(1) לחוק – לא יעלה על סכום הסיוע לפי החוק, או על הסכום ששילם השכול בפועל, הנמוך מביניהם.

33. מתן הסיוע

הסיוע בעד דמי שימוש בטלפון לפי סעיף 15ד(טו)(3) לחוק יינתן לשכול בחודש ינואר בכל שנה.

זה בעצם סיוע אוטומטי.

אוטומטי.

פרק י"ד: סיוע לאלמנה בעד דמי שימוש בטלפון
(לפי סעיף 15ד(טו) לחוק)

34. הסדרת מתן הסיוע לאלמנה

הסיוע בעד דמי שימוש בטלפון לפי סעיף 15ד(טו)(טז) לחוק יינתן לאלמנה בחודש ינואר בכל שנה.

סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה עבור שכול או אלמנה
(לפי סעיף 15יד(יז) לחוק)

סעיף 15יד(יז) לחוק מדבר על סיוע לאלמנה ולשכול בעד מימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה עבורם. אם הם לא קיבלו את הסיוע הזה בעודם בחיים, יינתן הסיוע לשאר הבשר אשר רכש את חלקת הקבר בעבורם או מימן את הקמת המצבה עבורם.

זה החוק המקורי.

כן.

35. הגדרות לפרק ט"ו

בפרק זה –

"מבקש" – שכול, אלמנה, או קרוב של אחד מהם אשר מימן את רכישת חלקת הקבר או הקמת המצבה עבור השכול או האלמנה.

"קרוב" כהגדרת "קרוב" בחוק בתי קברות צבאיים, תש"י-1950.

36. המסמכים הנדרשים כתנאי לקבלת הסיוע

המבקש סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה יגיש בקשה בסמוך למועד הרכישה. לבקשה תצורף קבלה על שם המבקש שבה יצוין מקום בית הקברות שבו נרכשה החלקה או הוקמה המצבה. במקרה שהמבקש הוא הקרוב יצרף לבקשה גם תעודת פטירה של השכול או האלמנה ופרטי חשבון הבנק שאליו יועבר התשלום.

37. התנאים למתן הסיוע

שכול או אלמנה שלא קיבלו בעודם בחיים סיוע לפי פרק זה לרכישת חלקת קבר או להקמת מצבה, והקרוב רכש עבורם לאחר פטירתם חלקת קבר או מימן הקמת מצבה על קברם – רשאי קצין התגמולים להחליט כי הסיוע יינתן לקרוב. נרכשה חלקתה קבר או מומנה הקמת מצבה על ידי יותר מקרוב אחד, ישולם הסיוע לקרוב אחד בלבד בכפוף להסכמתם של הקרובים הנוספים. הודעה על הסכמה זו תועבר ליחידה להנצחת החייל באגף, כשהיא חתומה בידי הקרובים.

38. היקף הסיוע

ניתן סיוע לפי פרק זה עבור מבקש, לא יינתן סיוע פעם נוספת, אף אם לא שול מלוא סכום הסיוע.

הערות. אין.

פרק ט"ז: סיוע לשכול ולאלמנה במגורים במחלקה המיועדת לדיירים עצמאיים בבית אבות או בבית דיור מוגן
(לפי סעיף 15ד(יט)(1) לחוק)

סעיף 15ד(יט)(1) אומר: "לשכול ולאלמנה העוברים להתגורר במחלקה המיועדת לדיירים עצמאיים בבית אבות או בבית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, מענק חד פעמי לשם השתתפות בדמי כניסה או פיקדון סכום שלא יעלה על 36,767 שקלים חדשים ולא יותר מההוצאה בפועל לפי הנמוך, ובלבד שבבית האבות או בבית הדיור המוגן יש מחלקה סיעודית. מענק לפי פסקה (1) לא ייתן לשכול או לאלמנה שיחידת הדיור במקום כאמור באותה פסקה היא בבעלותם ונרכשה על שמם".

39. המסמכים הנדרשים כתנאי למתן הסיוע

שכול או אלמנה המבקשים סיוע לפי פרק זה יצרפו לבקשתם:

(1) אישור של בית האבות או בית הדיור המוגן בדבר מועד הכניסה בפועל.

(2) אישור של בית האבות או בית הדיור המוגן לפיו למבקש אין במקום יחידת דיור בבעלותו ולא נרכשה יחידת דיור על שמו.

(3) אישור של בית האבות או בית הדיור המוגן לפיו יש בו מחלקה סיעודית.

(4) קבלה על שם השכול או האלמנה, לפי העניין, המעידה על כך שהם שילמו עבור דמי הכניסה.

אנחנו כבר שנים מדברים על כך. דמי הכניסה הם לגמרי לא ריאליים. שנים על גבי שנים הם לא עודכנו והם לא ריאליים.

היכן כתובים דמי הכניסה?

בחוק. היום אנחנו מדברים על כניסה לבתי אבות, כולם יודעים, בסכום של מאות אלפי שקלים. הסכום הוא לא ריאלי והוא לא קרוב למציאות. בעיני זה משהו שחייבים לשקול אותו ולעדכן אותו.

ה-36,767 שקלים?

כן. שנים על גבי שנים לא עדכנו את הסכום. היום 100,000 שקלים, 200,000 שקלים. הסכומים הם דמיוניים ואין ביניהם שום קשר, בין הסכום לבין מה שקיים בהוראה.

אני מוכרח לומר שהסכום הזה לא התיימר למלא את כל סכום דמי הכניסה.

לא התיימר. אבל יש סכום ריאלי.

הפער עם השנים הלך וגדל.

נטפל בזה בנפרד.

בכל מקרה, זה בחקיקה ולא כאן. זה לא רלוונטי לדיון הזה.

יש לכם הערות לפרק הזה? אין.

פרק י"ז: הוראת מעבר

40. הוראת מעבר

בקשה שהייתה תלויה ועומדת ערב תחילתן של תקנות אלה וטרם נדונה, תמשיך להידון לפי תקנות אלה.

יש לנו את הסעיף שלא סגרנו, סעיף 10(3).

כן. בואו נסגור אותו כדי שנוכל להצביע על התקנות.

יש כאן הצעה של הביטוח הלאומי.

אתה מדבר על סעיף 10?

כן. אני מקריא מתוך חוק הביטוח הלאומי, סעיף דומה שמוצע לנו לאמץ גם כאן.

"נוכח המוסד כי – כאן זה יהיה האח - לא יכול לגבות את התגמול או כי מתן ההטבה לידי ההורים אינו לטובת הזכאי, רשאי קצין התגמולים למנות אדם שיקבל את זה במקומו".

הוא רשאי לתת לו.

הוא רשאי לתת לו.

למה למנות עוד פעם?

צודקת. כאן זה לקטינים. פשוט להיצמד לנוסח הזה.

בסדר. תגיד את זה שוב.

"נוכח קצין התגמולים כי אחי הנספה לא יכול לקבל את הסיוע לפי סעיף זה" - - -

אבל זה לא רלוונטי.

למה?

כי הסיוע ניתן לשכול. אתה רוצה לתת אותו לאח. זה לא שהוא ניתן לאח והוא לא יכול לקבל אותו.

הרישא הזאת לא רלוונטית לענייננו. הזכאות היא לשכול. אתה רוצה לומר סיטואציה שאתה לא יכול לתת לשכול. לא סיטואציה שאתה לא יכול לתת לילד.

אולי הסיפא של הסעיף הזה.

תגיד את הסוף.

מתן הגמלה להורה אינו לטובת הזכאי.

מישהו צריך להבין בכל האירוע הזה שאם נותנים את זה להורה, הוא לא מקבל. אבל כל הקטע שההורה מראש אמור לקבל רק אחרי שהוא הגיש את הטפסים. הרי אתה קודם כל מגיש ורק אחר כך מקבל. זה בכלל לא קשור.

המקרה היחידי הרלוונטי זה מקרה של אין קשר עם ההורים.

כדי לקבל את המענק, קודם כל מגישים את זה שהוא שילם למוסד האקדמי. נכון? זה לא שהוא מקבל לפני כן. זה לא כמו מלגה. בכל מקרה, אם נוכח קצין התגמולים כי האחים, אותו אח לא יכול לקבל מההורים, הוא ייתן לו ישירות. את זה אני רוצה לומר במילים פשוטות.

השאלה אם אנחנו צריכים את החוק בשביל זה.

צריך את התקנות. לא צריך את החוק.

אחר כך הורה יבוא ויאמר למה נתתם לה והוא זה ששילם את זה.

לא. אני אתך. רוב הילדים, לפחות האחים הגדולים, הרי צריך לבוא אליכם עם מי ששילם. את תראי על הקבלה שזה הילד וזאת לא האימא. האימא לא יכולה לומר שהיא שילמה. אם האימא שילמה, בכלל אין דיון. הוא הולך למוסד והוא מבקש שיוציאו לו את הקבלה. גם כשאת מבקשת מלגה, את צריכה להראות שאת שילמת ולא אימא שלך. את מבקשת קבלה מהמוסד האקדמי. קודם כל הוא מגיש את הטפסים אליהם ורק אז הוא מקבל את ההנחה.

מן הסתם יוציאו את הקבלה על שם התלמיד.

תמיד מוציאים את זה על שם התלמיד.

מדובר כאן על מקרים חריגים, מקרים בודדים בקצה הרצף.

פשוט צריך להסביר לקצין התגמולים מה הוא צריך לבדוק.

בדיוק. קצין התגמולים, כשמגיע אליו ילד כזה, הרי בסוף אם מגיע ילד כזה ואומר תנו לי, באמת אני אומרת, זה לא שכל ילד בא עכשיו ומבקש את ההנחה.

המקרים האלה ידועים למשרד. המשרד היום בקשר עם כל משפחה ומשפחה באמצעות עובדת רווחה וסוציאלית. אתם מכירים את המקרים האלה.

אני רוצה לומר שני דברים. הרבה מהאחים משלמים גם חלק מהתשלום. לא הכול נופל על ההורים. אנחנו בארגון יד לבנים יודעים בדיוק היכן המצוקה כי לפני שהוא הולך לקצין התגמולים הוא מגיע אלינו וצועק הצילו. אם כן, בואו תכניסו אותנו במשוואה.

אנחנו מדברים כאן על 40 אחוזים הנחה בתואר ראשון. על זה אנחנו מדברים. קצת פרופורציות.

בואו נעשה את זה מסודר.

אני גם אומרת שבסוף, היום, אם תסתכלו, אני גם יושבת ראש השדולה להשכלה גבוהה, רוב, כמעט 70 אחוזים מהמקרים, הסטודנט משלם בעצמו. הרוב זה הסטודנט ואנחנו מדברים על 40 אחוזים הנחה משכר אוניברסיטאי. אם הוא הולך ללמוד במכללה או שהוא 40 אחוזים תואר ראשון, רק אוניברסיטאי. זאת אומרת שאנחנו מראש מדברים כאן על פחות או יותר 4,000 שקלים. ברוב המקרים הילדים משלמים. אם הייתם שואלים אותי, אבל אתם לא שואלים אותי, אני הייתי משלמת ישר לסטודנט כי הוא שילם.

אבל זו הבעיה המשפטית.

כאן אני צריכה לתקן את החוק. מי שמשלם, צריך גם את ההנחה. למה אם אני משלמת, צריך לתת לאימא שלי את הכסף. אבל לא משנה. זה אירוע של החוק ולא אירוע של התקנות.

אני לא מדברת על האירוע עצמו. באים ואומרים מקרים. המקרים, כמו שאמרתי לך, הם ספורים ואפילו לא על כף יד אחת. אנחנו יכולים כגוף יציג לבוא ולהמליץ ואפילו לקרוא להורה ולשאול.

עם כל הכבוד, הגוף שלכם לא יכול לשמש במקום קצין התגמולים.

אריה, מה אתה מציע? אתה נראה לי מאוזן בין השניים למרות שכולם כאן באותו עניין. אני בטוחה שכולם רואים את הרווחה של האחים ואף אחד לא רוצה לפגוע באחים השכולים. מה אתה מציע מבחינת הקונסטלציה הזאת?

כולם רואים כאן את טובת האחים. צריך כאן למצוא את ההגדרה שעובדי משרד הביטחון לא יעמדו בפני מצב שהוא בלתי אפשרי. לא צריך לשים מכשול בפני עיוור במקרה הזה. לכן ההגדרה צריכה להיות ברורה. זה מצד אחד.

מצד שני, אי אפשר לשים את העובדים במקום שהם צריכים להיות הפוסקים בסכסוך בין הורים לאחים. צריכה להיות כאן הגדרה חכמה. אין לי אותה כרגע. לכן המחשבה שלי הלכה שאם יש מקרים קיצוניים כאלה, בשנה הראשונה לא לשלם את התשלום אלא לשלם אותו רק בשנה השנייה עבור השנה הראשונה.

הוא צריך להתחיל ללמוד. איך הוא יתחיל ללמוד? תשים אותנו שגם אנחנו נקרא להורה.

אני לא יכול לשים אתכם.

הגדרת קודם, בהיעדר קשר, מה שאמרת.

מה זה היעדר קשר? ואם ההורה יבוא אחר כך ויגיד למה נתת לבן שלי אחרי שאני מימנתי את זה?

אנחנו מדברים על מקרה קיצון שאתם מכירים, שהם שנים כבר לא בקשר בין ההורים לילדים.

זה חוק, אלה תקנות.

את רוצה להיות בית דין?

לא. אני לא בית דין. אני מדברת על מקרים מוכרים שאנחנו באים אליכם.

תני לנו את ההגדרה הנכונה.

אפשר ללכת על מקרי קיצון, אבל אין תקנות למקרי קיצון.

מדברים על היעדר קשר בין הורה לילד.

חייבים למצוא לזה פתרון.

אנחנו צריכים לתת לעובדים שלנו הסדרה ברורה.

אנחנו לא רוצים שאחר כך יתלוננו עליהם כי הם מעכבים משהו.

ואני לא יכול לשים אותם שופטים בין אחים להורים.

טובת הילדים גוברת על ההורים. אדם רוצה ללמוד, תנו לו ללמוד מה שהוא רוצה.

אני לא מדברת על המקרה הזה. אני מדברת על מקרים ששנים על גבי שנים ילדים לא בקשר עם ההורים שלהם.

זה לא מה שפרידה מבקשת.

אני חושב שמה שאנחנו יכולים לחיות אתו, אלה מקרים חריגים בהם השתכנע קצין התגמולים כי נותק הקשר בין אח הנספה להוריו.

בדיוק מה שכתבתי כאן.

עם זה אפשר לחיות. כל דבר שהוא מעבר לזה אנחנו נסתבך.

אני מסתדרת עם זה. בדיוק התחלתי לכתוב במקרים חריגים בהם הוכח לקצין התגמולים ואתה השלמת.

אני כל הזמן חרדה לחיי היום יום ובסופו של דבר מי שצריך לדעת את ההנחיות המדויקות, אלה האנשים שבשטח. כמו שאני רואה את הדברים, יש אחת משתיים: או שכל ההטבה הזאת עוברת לאחים, זאת אומרת שהאחים מקבלים את זה ורק הם, או שההטבה היא אצל ההורים כל עוד הם בחיים.

אני רוצה לומר לך משהו. אני אפעל בתקופה הקרובה שכל האירוע הזה יעבור לאחים כי היום רוב הילדים משלמים. בינתיים, וזה לא ייקח הרבה זמן, נקבל את מה שהוא הציע.

אנחנו מקבלים את ההצעה של ערן.

בדיוק. אני הולכת עכשיו לקחת את האירוע הזה. אין שום הגיון היום להמשיך לשלם להורים שכר לימוד אוניברסיטאי.

ערן, תקריא בבקשה את הסעיף.

אני הולך לסעיף 10(2). כתוב: "לא נותר שכול בחיים, או במקרים חריגים בהם השתכנע קצין התגמולים כי נותר הקשר בין אחי הנספה להוריו, הסיוע יינתן" וכולי.

מצוין.

היה לנו עוד משהו פתוח?

סליחה, אני רוצה לחזור רגע לסעיף הקודם – סעיף 311) - בו מדובר על דין וחשבון אודות המצב הכלכלי של המבקש ובן זוגו. במקרה של אלמנה שמבקשת כדי לסייע לילד שלה או לבן משפחה, אני לא חושבת שזה ראוי לבקש את הדוח הכלכלי של בן זוגה מפני שיש עניינים שלא נוגעים לבן זוגה והילדים הם לא הילדים שלו. מה קשור?

הם חיים באותו בית. זה תא משפחתי.

אלה לא הילדים שלו.

זה לא משנה.

לגבי הילדים אמרנו במקרים חריגים.

אני מדברת על בן זוג.

זה התא המשפחתי.

מה הקשר? מה הוא קשור? גם אם מצבו מעולה.

אבל הוא בן הזוג שלה.

הוא לא אבי ילדיה.

אמרנו שהילדים במקרים חריגים,

רק כשיש זיקה.

אני מדברת דווקא על בן הזוג. בסדר.

ברשותכם, אם אפשר להקריא שוב את סעיף החריגים.

סעיף 10(2): לא נותר שכול בחיים ובמקרים חריגים בהם נותק הקשר בין אחי הנספה – תיקנתי, במקום להוריו – לשכול.

בהם השתכנע קצין התגמולים כי נותק הקשר.

או במקרים חריגים בהם השתכנע קצין התגמולים כי נותר הקשר בין אחי הנספה לשכול.

בסדר. יש עוד הערות?

נשאר לגבי בן הזוג.

אני קודם כל אומר לכם תודה רבה. כמה חשובה המעורבות של ארגונים חברתיים.

לפני הסיכום, אני מצביעה.

מי בעד אישור תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע"ח- 2018 עם התיקונים? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע"ח- 2018 נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד ויעברו לחתימה של שר הביטחון.

אני רוצה לומר לכם תודה. קודם כל לומר תודה לארגונים היציגים, גם יד לבנים. אנחנו נמשיך. אני התחייבתי ולקחתי על עצמי ואני אשמח בסוף הדיון לדבר אתכם. נשב ונחשוב יחד עם אנחנו יכולים לעזור ולסייע. אני לרשותכם. תודה רבה ותודה שהגעתם.

אני רוצה גם להודות למשרד האוצר ולמשרד הביטחון, בעיקר למשרד הביטחון, על כל הפעילות והשיתוף. זה לא ברור מאליו. זה התחיל כחוק בקריאה טרומית ואני אומרת לכם שדווקא אני כחברת כנסת אומרת לכם שהרבה פעמים תקנות ועבודה משותפת של משרדים הרבה יותר טובות מאשר הצעות חוק. לא נעים לומר כי הנחתום לא מעיד על עיסתו, אבל כשאני הבאתי את החוק בטרומית אמרתי להם שהחוק הוא אך ורק סוג של קטליזטור ומניע כדי שנתכנס כולנו ביחד, כי לצערי הרבה פעמים אם אין טרומית, אנחנו בכלל לא נפגשים כאן. אני כמחוקקת אומרת לכם שחקיקת משנה לעתים הרבה יותר עדיפה, הרבה יותר רלוונטית והרבה יותר מקצועית. הנה, אני לא מעידה על עצמי אבל אני כן אומרת שהטרומית חשובה כי זה מכנס אותנו. גם נדנדת לכם בתקופה האחרונה והתקשרתי וסימסתי ללא הרף. אני קצת מתנצלת על זה, אבל אין מה לעשות, אני חברת כנסת שאם לקחתי משהו על עצמי, עד שאני לא סוגרת אותו, אני לא מרפה.

הייתי חייבת טיפת התנצלות כי שאלתי היכן התקנות, אמרו לי שהן בדרך, שאלתי אם הן על הגמל ואז אמרו שמשרד הביטחון לא שולח במייל אלא הוא רק מעביר בשליח. בקיצור, הגעתי לכל הקונסטלציות הכי קטנות אבל אני שמחה. זה חשוב מאוד. האחים השכולים, אני יודעת שרוב הדברים היו מעוגנים איכשהו ועכשיו כינסנו אותם לתקנות מיוחדות שלהם. אין ספק שיש עוד דברים לתקן אבל יש דברים שנצטרך לתקן בחקיקה ראשית.

אני מודה לכולכם. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:26.