פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
הוועדה לזכויות הילד
16/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 141
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 13:40

מענים לילדים אלרגיים בגילאי לידה עד שלוש

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

ד"ר עדינה יוסף - רופאה בכירה, המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, משרד הבריאות

ד"ר אודי קלינר - משרד הבריאות

חגי פורגס - מנהל מטה אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל מנקס - סמנכ"לית חינוך וחברה, מרכז שלטון מקומי

קרן אוחנה איוס - עורכת דין, יו"ר חיבה, איגוד הגנים הפרטיים

נעמה קציר שמואלי - דוברת ומרכזת תחום הדרכה, יה"ל, יעוץ והדרכה בנושאי אלרגיות מזון

ד"ר אלון הרשקו - מזכיר האיגוד הישראלי לאלרגיה

מאיה ניר אליעז - מנהלת קשרי מימשל והדרכות, יה"ל, יעוץ והדרכה בנושאי אלרגיות מזון

אחיטוב בר-ניצן - חבר, יה"ל, יעוץ והדרכה בנושאי אלרגיות מזון

הניה מרמורשטיין - פורום ארגונים והורים למען ילדם עם מוגבלות, עלה

כרמית פולק-כהן - יועצת משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

ולרי זילכה - פורום ארגון הורים למען ילדם עם מוגבלות, בית איזי שפירא

ריקי רוזמרין - מפקחת חינוכית, ארגון נעמ"ת

שירן יחיא - נציגת גנים, ארגון ההורים הירושלמי

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

יערה שילה - נציגת ארגון "אנו"

יהודית איזנשטט - אימא לילד אלרגי, עמותת יה"ל

דניאל גרסיה - אימא לילד אלרגי

יובל יפת - שדלן/ת (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מטב)

תמי ברנע

א.ב, חבר תרגומים


מענים לילדים אלרגיים בגילאי לידה עד שלוש

אני ברשותכם פותחת את הדיון, מענים לילדים אלרגיים בגילאי לידה על שלוש. גם זה דיון מעקב, בעצם, דיון המשך לסדרה שלמה של דיונים.

בדיון האחרון שקיימנו בנושא, התבשרנו ממשרד העבודה והרווחה שכבר יש תהליך של הכשרות בשטח. דובר פה על היקפים מסוימים. כשאנחנו ניסינו למצוא נתונים מהשטח, אנחנו לא לגמרי סגורים על כך שההיקפים מתאימים בעצם למה שמכירים גופים וארגונים אחרים. הדיון הזה נועד כדי לעשות קצת סדר, לקבל נתונים מדויקים ממשרד העבודה והרווחה לגבי ההיערכות לשנה הבאה, כשהאמירה היא מאוד פשוטה והיא דומה לאמירה שהייתה בשנה הקודמת - אם אין היערכות של השטח, לא יוצאות סייעות, גם אם אנחנו לא מאמינים בסייעות וגם אם אנחנו חושבים שהן הרע במיעוטו וגם כשאנחנו יודעים שזה בסך הכול שעתיים ביום ולא משנה מה. בשורה התחתונה, אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שאנחנו משנים מציאות בלי שאנחנו נתנו פתרון שהוא נכון וראוי ומביא אותנו למציאות אחרת. זה מה שאנחנו מבקשים.

אני אתן לעמותת יה"ל לפתוח, עד שיגיע משרד העבודה והרווחה, בבקשה.

תודה רבה גם על הדיון הזה. את צודקת בהקדמה שלך גם הפעם. באמת חשבנו שאנחנו במעונות במצב טיפה יותר מתקדם, אבל קצת התבדינו בחודשים האחרונים. הבנו שגם מערך ההדרכה שהתחיל, והתחיל להתקיים במעונות, לא התקדם בקצב שחשבנו שהוא צריך להתקדם, ויתרה מכך, אני חושבת שמעבר להדרכות, הבעיה המרכזית במעונות הייתה זה שלא נעשה שום דבר ממה שנקבע שייעשה. הדבר היחיד שבעצם קרה, זה שבחלק מהמעונות בוצעו הדרכות, אבל כל יתר ההנחיות של איזה אלרגניים יוצאים מהגנים, הצמדת התזונאית להתאמת תפריטים, הנושא של קבלת ילדים אלרגיים בגנים גם בלי סייעות. אני יכולה להגיד שיש לי פה בטלפון מוכן לוועדה הקלטות של עשרות שיחות של הורים שמבקשים לרשום את הילד למעון בלי סייעת, ילד אלרגי לשומשום, ילד אלרגי לחלב. אומרים להם, בלי סייעת לא מקבלים אתכם.

שזה משהו שאנחנו כבר לפני שנה הורדנו מהפרק.

אנחנו כבר היינו אמורים להיות כל כך רחוקים משם. אנחנו שם עדיין. ההנחיות האלה לא עברו לשטח או לצורך העניין אולי עברו, אבל לא הוטמעו. כך או כך, עמותת יה"ל, בכוונתה להגיש בג"צ בעקבות ההיערכות הלקויה של משרד הרווחה. בינתיים, מקדם הבג"צ שהגשנו ועד היום משרד הרווחה הודיע שהוא משאיר את הסייעות גם לשנה הנוכחית, זאת אומרת באותה קונסטלציה שהייתה נהוגה עד היום, של שעתיים ביום וכיוצא בזה, אבל, וכאן גם קדם הבג"צ שלנו שמשרד הרווחה אמורים להגיש תשובה עד לסוף השבוע הזה ועדיין לא קיבלנו אותה.

כאשר אין מערכת, משרד הרווחה לא יכול לבחור מי הוא הילד האלרגי שמקבל סייעת ומי הוא הילד האלרגי שלא מקבל סייעת. אם אין מערכת תמיכה לילד אלרגי והוחלט שמשאירים את הסייעות, אז הילדים האלרגיים מקבלים סייעות, ואז נוצר מצב שמשרד הרווחה החליט על דעת עצמו שיהיו ילדים שיקבלו סייעת ויהיו ילדים שלא יקבלו סייעת. אני מקבלת טלפונים, כולל אגב מכתבים רשומים שאנשים מקבלים, הילד שלך אלרגי רק לשומשום ובוטנים, לשומשום ובוטנים אנחנו לא נותנים סייעת, אבל אם הילד שלך הוא אלרגי לדברים אחרים, אנחנו כן נותנים סייעת. זה היה צריך להיות בשלב הבא, בעוד שנה, בעוד שנתיים כשתהיה מערכת שיגידו לי במעון, אנחנו לא נותנים סייעת לילד אלרגי לשומשום, אבל במעון הזה אין שומשום אז הילד לא יכול להיות מוגן, כי הרי זו הזנה משותפת.

המעונות זה באמת מקום שניתן להחיל עליו את כל הדברים שאנחנו נורא רוצים. יש הזנה משותפת, צוות יחסית רחב, ניתן לחלק את הילדים בצורה נורמלית לקבוצות עבודה יחסית קטנות, אבל כל יתר הדברים לא נעשו, אז השאלה אם משרד הרווחה החליט להחזיר את הסייעות, שמשרד הרווחה יחזיר את הסייעות עבור כל הילדים או לחילופין שיעשה משהו אחר שיגן על הילדים האלה, אבל בוודאי לא ידיר אותם מהמעונות, כי כרגע אומרים להם, אתם לא מקבלים סייעת, אבל מנהלת המעון בשטח אומרת להם, אבל אתם לא מתקבלים למעון בלי סייעת, אז או שהם ישלמו על סייעת מכיסם או שהם פשוט לא יהיו במעון, אז אנחנו בעצם באותו מצב שהיינו בו בדיוק לפני שנה כשהתחלנו לדבר.

תודה רבה נעמה.

חגי, אני בפתח דבריי, אמרתי שהדיון הוא מאוד ממוקד. אנחנו רוצים לקבל נתונים ממשרד העבודה והרווחה גם לגבי מערך ההכשרות שהיה ובכלל ההתאמה של כל התוכנית שעליה דיברנו, ואני כבר אומר עוד לפני שתשיב, גם לצורך העניין אם אנחנו מחזירים את כל מערך הסייעות במעונות כפי שהוא היה, זה לא אומר שאנחנו יכולים עכשיו לנוח ולקפוא על שמרינו, כי אנחנו יודעים שהפתרון הזה ממש לא הפתרון שצריך שיהיה.

במיוחד במעונות.

ששם הוא אפילו עוד יותר מזערי ממה שיש במערכת החינוך. זה שעתיים ביום שהן אף לא מחולקות כמו שברציונל כביכול הן אמורות להיות מחולקות, ואנחנו מבינים שזה לא יכול להיות כמו ברציונל, כי מה לעשות, יש אילוצים, אף אחת לא תבוא שעה פה ושעה פה. בקיצור, יש לנו הרבה מאוד עבודה, אז אני רוצה לדעת לאן פנינו בסיפור הזה כדי שאנחנו נוכל להתחיל לעשות משהו משמעותי ולא רק לשבת כאן חודש אחרי חודש ולמחזר את הדיון. בבקשה.

קודם כול מבחינת נתונים, אז אנחנו ביצענו עד עכשיו מינואר-פברואר במשך חצי שנה 407 קורסים ל-9,777 מטפלות שהגיעו מ-1,208 מסגרות.

אם זה באחוזים, זה 9,000 מטפלות מ-1,200 מסגרות. כמה מסגרות יש סך הכול?

2,200.

זה אומר חצי.

מספר המטפלות הוא הרבה יותר גבוה מחצי. אנחנו מעריכים שיש כ-12,000 מטפלות במעונות היום.

אז איך זה חצי מהמסגרות?

כי יש מסגרות ששלחו את כל המטפלות, יש מסגרות ששלחו מטפלת אחת, יש מסגרות שלא שלחו בכלל.

אבל עדיין זה אומר שיש לי עוד 1,100 בערך - - -

יש גם מטפלות משפחתונים. אז נכון, זה לא חצי. אני לא יודע לפלח את ה-9,077, מאיזה מסגרת הם באו וכו'.

בסוף יוצא שיש לי עוד 1,000 מסגרות לצורך העניין. אמרת, 1,200 מתוך 2,200. יש לי עוד 1,000 מסגרות שבהן אין מענה.

נכון. זה מבחינת נתונים יבשים. מבחינת איך המנגנון הזה עובד - אנחנו לא מחכים שארגונים יפנו אלינו. אנחנו עושים תהליך שיווק מאוד אגרסיבי מול ארגונים. בסוף צריך גם איזושהי יוזמה ואחריות מכיוון ארגונים. אנחנו הולכים על הארגונים הגדולים ואנחנו עושים איתם עבודה. יש מקומות שזה שיתוף פעולה מצוין. יש מקומות אתה מרים את הכפפה ולא מוכנים לקבל את ההכשרות האלה.

המשורר לא התכוון שהם ירימו את הכפפה. אנחנו התכוונו שהמסגרות יהיו מותאמות מתוקף הנחיה שלכם כמשרד, מתוקף זה שברור לנו שילדים אלרגיים יוכלו להשתלב במסגרות האלה ולא להיות מודרים, כי אנחנו לא רוצים להפלות אותם, ושלמי שנמצא גם יהיו כלים. זה לא מי בא לו, זה צריך להיות כמצב נתון.

אז החלק השני שמשלים את התמונה זה המלצות של הוועדה הבין-משרדית של משרד הבריאות, שהוועדה סיימה את עבודתה ומחכים להמלצות סופיות שיוגשו, וברגע שזה יהיה - - -

לא כבר היינו שם?

מבחינתנו הוועדה עברה לטפל בחלק האחר של המנדט שלה, שזה צרכים רפואיים מיוחדים.

בסדר, שגם על זה אגב, אתם חייבים לי תשובה. אתם מתעלמים מאיתנו בשיטתיות לגבי הנושא של הסוכרת. דיברנו על זה שתהיה תוכנית בעצם לפתיחת שנת הלימודים ועד היום לא קיבלנו שום - - -

נכון. הוועדה הבין-משרדית עדיין יושבת. זה תהליך שהוא חדש לכולנו ולוקח זמן - - -

מה קורה עם הילדים שנה הבאה? קודם כול ברור לנו לחלוטין שאסור לנו לעשות שום שינוי במה שהיה עד כה.

נכון. הנהלים שלנו יישארו שאסור להפלות ילד רק בגלל שהוא אלרגי. זו ההנחיה שהיא הייתה והיא תהיה ואנחנו נעמוד עליה, ואני קורא מכאן שאם יש מקרה פרטני של ילד שסירבו להכניס אותו למעון, שיפנה אלינו, אבל פה יש איזשהו אבל והוא ידוע. אני לא אומר דברים חדשים. בסוף אם יש רופא שקובע שהילד צריך ליווי צמוד בשעת האוכל, אז המנגנון של מימון הסייעות ימשיך כמו שהוא היה.

לא, אבל גם באותה מידה המטפלות צריכות לקבל הנחיה חד משמעית שיפסיקו לשלוח את ההורים לבקש אישור מהרופא, כי הרי זה מה שהם עושים, אני אומרת לך באחריות. מה הן עושות? בא ילד אלרגיה, תלכי שהרופא יכתוב לך, ואז זה מעגל קסמים שאי אפשר יהיה לפרוץ אותו, כי גם אם הילד בכלל לא היה צריך סייעת מלכתחילה, עכשיו האימא כבר מתוקף זה שהיא ביקשה ממנו, היא משוכנעת שהוא חייב סייעת.

למה שהמטפלת תעשה את זה?

הן עושות את זה.

למה? מה האינטרס שלה?

שיש לה עוד מישהי שעובדת שעתיים ביום.

אני עונה בשם הרופאים. איזה רופא אלרגיות ייתן אישור לילד אלרגי למזון שהוא לא צריך השגחה בזמן האוכל? איזה רופא אלרגיות ייתן אישור כזה? ברור שיהיו אישורים כאלה שהילד זקוק להשגחה בזמן האוכל.

אני טיפלתי בשלושה מקרים בשנה שעברה ועוד סביב העניין של הביטול של הסייעות, כי יש עניין של השגחה בזמן האוכל, שזה תשומת לב לצורך העניין, ויש את ההתוויה של זקוק לסייעת.

נכון.

ואז היו לי שלושה מקרים שהם באו והם לא היו צריכים סייעת ואז מנהלת המעון אמרה לנו, תקשיבו, אם אתם תלכו ותגידו לו לכתוב, אז אתם תקבלו דרך ועדה ככה וככה, ואז היינו פה בשיח, אם אתם זוכרים.

כן, כן, אני זוכרת.

ואז יצאה הנחיה שאנחנו שינינו אותה אחר כך, שמי שכתוב לו שצריך סייעת ולא מביא סייעת, אז הוא לא יוכל להיכנס למעון, ואז הם רצו חזרה לרופא כדי שיבטל להם בעצם את ההנחיה של הסייעת. שתביני את המסחרה שנוצרה כאן. אני הבאתי את זה גם לשולחן הדיונים.

אנחנו מכירים את זה.

ההנחיה שלנו זה לא להמליץ על סייעת. אנחנו ממליצים על השגחה של מבוגר. מבחינתנו זו גם הגננת. יש מבוגר בסביבה? שישגיח.

אז קודם כול צריכה לרדת הנחיה מאוד ברורה של הרופאים.

אנחנו לא ממליצים על סייעות.

אתה יכול להגיד רק מי אתה?

אני ד"ר הרשקו, אני מזכיר האיגוד הישראלי לאלרגיה. ההנחיה שלנו לרופאים זה לא להמליץ על סייעות. מי שצריך השגחה של מבוגר, אז אנחנו כותבים שמבוגר ימנע ממנו חשיפה לאלרגן.

אני מניח שאם יש רופא שנוהג אחרת, אז זה מקרה נקודתי.

הדברים האלה צריכים להיות מטופלים.

אני לא רופא. המטפלות לא רופאות. אגף למעונות יום לא מבין ואסור לו להתעסק בלקבל החלטות רפואיות. הדבר היחיד שאני יודע לעשות, זה שאם רופא אומר שהילד זקוק להשגחה, אז הילד חייב להיות עם השגחה לפי חוות הדעת של הרופא.

מה זו השגחה? אבל הוא אומר, זו השגחה של מבוגר. לצורך העניין, עכשיו באה מטפלת, נותנת להם לאכול. היא מוודאת שמי שאלרגי לבוטנים לא מקבל במבה. זה הסיפור.

בוודאי שלא יהיה במבה במעון מלכתחילה, במקרה הספציפי.

אני מבין שיש חוות דעת רפואיות של רופאים, שזה יכול להתפרש לכאן ולכאן ויש מקרים נקודתיים כאלה. ממה שאני יודע ויש מאות מקרים ואלינו מגיעים מקרים מאוד בודדים שיש בעיות של פרשנויות כאלה, זאת אומרת, אני מסיק מכאן שזה כן ברור, ואם יש ילד שהרופא כותב לו במפורש שצריך סייעת שעתיים ביום או סייעת בשעת האוכל, אז זה מטופל.

אתם לא אמורים לכתוב את זה, נכון?

לא.

אז אני מבקשת שתצא הנחיה. למי צריך להנחות, לאיגוד הרופאים או משרד הבריאות? מי מוציא הנחיה ברורה לרופאים שלא יעשו את זה?

אנחנו ועד האיגוד. זה מה שהנחינו. יש לנו קווים מנחים של האיגוד הישראלי - - -

זה אומר שמי שכותב אחרת חוטא לתפקידו.

כן, זה נגד ההמלצות שלנו. ההמלצה שלנו זה למנוע חשיפה של הילד לאלרגן, ואנחנו לא נותנים את הפתרון.

אנחנו לא חושבים שסייעות זה הפתרון האולטימטיבי. ברור שלא, ויש התאמות - - -

גם אני חושבת, אבל זה הרע במיעוטו. כרגע אין לנו כלום אחר.

נכון. הארגון המפעיל, אסור לו להפלות ילד רק בגלל שיש לו אלרגיה, אבל אם הוא נדרש לסייעת צמודה, אז אנחנו ממשיכים את המנגנון של מימון הסייעת כמו שהיה כל השנים.

אז אני רוצה לדעת, המנגנון נשמר, הוא לא משתנה כרגע.

מבחינתנו כל ילד עם אלרגיה יכול להשתלב במעון. אם הוא לא צריך סייעת, אז המעון מחויב לקלוט אותו ואסור להפלות, ואם הוא צריך סייעת, אז יש את המנגנון שמממן את הסייעות.

פה חייבים שנייה לשים נקודה ולהבהיר את זה. כשילד אלרגי למזון שכתוב שצריך להשגיח עליו, וזו לא סייעת, ילד אלרגי לא יודעת מה, לשומשום, עדיין כשהמעון מקבל אותו, המעון חייב לעשות תהליכים בתוך המעון. אי אפשר גם לקבל אותו וזרוק אותו לתוך הדבר הזה.

נעמה, אני לא סתם אומרת, בשלבים. אני קודם כול רוצה לדעת שמה שהיה הוא שיהיה וממנו אנחנו מתחילים לשלבים הבאים. זה מה שחשוב לי לוודא. אני בכוונה עושה את זה ברחל ביתך הקטנה, שלא נצא מכאן ונגלה שהם חייבים לקבל אבל אין סייעת, יש סייעת אבל קיצצו ב-50%, לא יודעת.

יש הנחיה שלכם שמעון חייב לקבל ילד אלרגי, שאסור להגיד לילד, אתה לא מתקבל למעון כי אתה אלרגי?

כן, זה קיים, שוב, אלא אם כן הרופא כותב שצריך סייעת צמודה. אלה ההנחיות שלנו שהיו שנים וככה זה ימשיך.

שמה?

שאסור להפלות ילד בקבלה למעון בגלל שהוא אלרגי, ואם רופא כתב שהוא צריך מימון סייעת, אז המדינה מאפשרת לו את מימון הסייעות. אם אתם זוכרים, אני חוזר שנייה לדצמבר 2017 - - -

נכון, ובגלל זה, זה מה שרציתי לדעת, שאנחנו לא נמצאים שם.

אז אנחנו לא שם. לא יהיה ילד שלא יוכל להיכנס, אבל אם הילד לא מביא איתו סייעת והרופא כותב שהוא צריך, יש לגיטימציה מלאה למעון היום או לארגון להגיד לו, כתוב פה שאתה צריך סייעת.

כתבו לך שאתה צריך סייעת, אין לך סייעת ו - - - ?

המדינה מממנת את הסייעת.

נעמה, הם חייבים אבל כמדינה. אתם קופצים רגע. תאמינו לי, אני לא צריכה עזרה בלנהל את זה. תקשיבו רגע, הוא אומר, אנחנו לא במקום של דצמבר 2012. כתב רופא שהילד צריך סייעת, המדינה צריכה לדאוג לו לסייעת.

והמדינה שנה הבאה תמשיך לדאוג לו.

הוא אמר, אם כתוב סייעת והוא לא בא עם סייעת, אז יש לגיטימציה לא לקבל אותו, אבל הוא לא אמור, הילד, להיות במקום הזה כי המדינה מחויבת לתת לו סייעת במידה והרופא כתב את זה.

נכון, אבל יש הורה שלא מביא.

זה מה שאני רציתי לוודא.

מבחינת הנוהל, שאלתם על הנהלים שלנו, מה כתוב בנהלים. זה מה שכתוב בנוהל, שאסור להפלות ילד בקבלה למעון רק בגלל שהוא אלרגי ואם רופא כותב שצריך סייעת, אז שיביא סייעת.

מה זה שיביא?

במימון המדינה.

אוקי. הגענו לנקודת האפס, כאילו לא משנה שעכשיו מחקנו דיונים של שנה וחצי, אבל בסדר, אני בולעת. לאן אנחנו מתקדמים מכאן, חגי? איך אנחנו יוצרים מצב שאנחנו מטמיעים את התוכנית שעליה דיברנו? הרי אם אנחנו ננקה את המעונות מהאלרגן במקרה שיש ילד שאלרגי ותהיה מודעות לצוות ותהיה הכשרה מתאימה ויהיו מזרקי אפיפן שדיברנו עליהם, לא נצטרך יותר את הסאגה הזו, גם לא של הסייעות. איך אנחנו מתקדמים לשם? אני מרגישה שאנחנו כאילו לא מצליחים לעשות את הצעדים האלה.

בשביל זה יש את הוועדה הבין-משרדית בראשות משרד הבריאות. זאת שאלה, להבנתי, האם צריך סייעת או לא, היא שאלה מקצועית, רפואית, בריאותית, שמי שצריך להגיד איזה סוג אלרגיה צריך סייעת לאיזה - - - . האגף מבין בפדגוגיה, בחינוך-טיפול. לא יודעים איזה סוגי אלרגיות צריכים כמה שעות סייעת ואיזה סוגי סייעות.

אבל אנחנו לא מדברים על כמה שעות סייעת. אני אומרת לך, לא צריך סייעת למקרים הרגילים למעט המקרים שאנחנו ציינו פה בדיוני הוועדה, אם המעון יהיה מותאם, אם ילד שאלרגי לשומשום, לא יהיה שומשום במעון והצוות יודע שאם הוא מתחיל להתנפח, אז הוא לוקח את המזרק אפיפן ומזריק לו. אם יהיו כל המהלכים האלה, אז אני בכלל לא בדיון של השאלה כמה שעות הוא צריך. איך עושים את זה?

נכון, ויכול להיות שבסוף אנחנו נישאר עם מקרי קצה שבהם יצטרכו סייעות בכל מקרה.

נכון.

סבבה, זה מה שיהיה, וזו הוועדה הבין-משרדית.

אבל איך אנחנו עושים את זה, חגי? במחילה מהוועדה, בסדר? במקרה של האלרגיים אנחנו כבר לא צריכים. אנחנו כבר יודעים מה צריך. כבר הם דיברו פה. הם גם הציגו את הדברים פעם אחר פעם. אנחנו לא צריכים את ההמלצות שלהם עם החתימה בסוף. אנחנו יודעים מה צריך לעשות. מי יוצא לשטח ומתחיל להניע את המהלך הזה? באמת, אנחנו אחרי שנה רק עם 1,200 שקיבלו הכשרה. ההכשרה לבדה לא מספיקה.

קודם כול, אני לא יודע אם ההכשרה לבדה לא מספיקה. אנחנו לא בטווח זמן מספיק ארוך מרגע תחילת ההכשרות שאנחנו יודעים שזה הספיק או לא.

מישהו עוקב מה קורה במעונות האלה של מי שקיבל הכשרה, האם באמת עלתה המודעות בצורה כזו שהם מנקים את הגן מהאלרגנים, שהם יודעים להשתמש באפיפן?

אנחנו לא מנהלים מעקב אחרי מידת ההטמעה של הדרכות שאנשי צוות עושות, וזה לא רק באלרגיה, זה גם בחינוך-טיפול. יש מטפלת שעברה קורס של 800 שעות, אנחנו בודקים את ההטמעה של זה.

אבל יצאו הנחיות שגן צריך להיות נקי מאלרגן ברגע שנקלט בו ילד אלרגי?

אמרתי וכל הזמן אני אומר, הוועדה הבין-משרדית - - -

רק אחרי שהיא תסיים יצאו הנחיות?

כן. זאת הוועדה. היא זאת שמוציאה את ההנחיות. האגף למעונות יום לא מבין באלרגיה.

מה אתה מלמד בהכשרה?

מד"א קבע את הסילבוס.

זה לא מדויק.

מד"א עושה את ההכשרות האלה. הוא יודע איך להתאים את המסגרות.

מד"א לא קובע את הסילבוס באופן עצמאי. זה לא נכון.

אני רוכש שירותים. המפקחות שלנו לא יודעות להדריך. בשביל זה אנחנו לוקחים שירותים של אנשים שכן מבינים בזה.

אוקי.

אם עכשיו אני רוצה לדעת אם המעון עומד בתקני התכנון והבניה, אני הולך לחוק התכנון והבנייה ויש רשויות מקומיות ומשרד הפנים והם אלה שמתווים.

זה מה זה ראש קטן, סליחה.

למה ראש קטן?

רגע, שנייה, אני אפילו לא אומרת לך שאתה ראש קטן. אני אומרת לך, אתה צודק. לא אתה קובע מה צריך ומה לא צריך, אבל ישבנו פה במשך הרבה מאוד זמן. אפילו אני, שאין לי שום קשר לילדים אלרגיים, אני לא אלרגית לכלום תודה לאל, חוץ מלבזבז זמן שאני מרגישה שיש פה לפעמים, ובשורה תחתונה כולנו יודעים לדקלם אפילו ברמת המסגרת, מה צריך שיהיה שם. ישבנו פה עם אנשי מקצוע, הם הביאו לנו תוכנית. מה שצריך שהמשרד יעשה, זה שיוריד את ההנחיות לשטח.

איזה הנחיות?

משרד החינוך פרסם הנחיות. חוזר מנכ"ל - - -

וגם אמרנו שנישען עליו, וגם משרד הבריאות - - -

זה הנחיות למבוגרים.

אז תאמץ את זה כי זה הנחיות למבוגר, לא לילד.

ואני מניחה שבוועדה הבין-משרדית זה עלה.

גם משרד הבריאות פרסם, חברים. אנחנו ישבנו פה בדיונים. אם אנחנו נלך לפרוטוקולים אחורה, ישבנו פה בדיונים. משרד הבריאות פרסם הנחיות. משרד הרווחה אמר שהוא נשען על ההנחיות של משרד הרווחה ובצדק, כי לא הוא זה שצריך להחליט איזה הנחיות ירדו או לא. יש לנו את כל הכלים ואנחנו כאילו לא משתמשים בהם.

כי אין מי שיישם אותם, יפעת.

מה זה אין מי שיישם אותם? מה זו האמירה העלומה הזו? יש משרד עבודה ורווחה.

נכון, באה מטפלת, מכשירים אותה והיא נשארת תקופה מסוימת, היא הולכת אחרי - - -

מה זה משנה עכשיו? אבל תבוא החדשה, יש מספיק צוות שהוא נשאר. יערה, בואו לא נלביש על זה עוד פעם עכשיו את כל הצרות של הגיל הרך.

האחריות היא על הבעלים.

אבל זה לא ככה.

זה בדיוק ככה צריך להיות. הבעלים צריך להיות אחראי.

עזבו, אנחנו לא רציניים.

בבקשה, ארגון יה"ל.

חגי, אני רוצה להתייחס דווקא להדרכות שנעשות. אני מאוד מוטרדת דווקא מהמעונות שהודרכו, כי לאחרונה נעשה שם 'וי' על משהו שהוא לטעמנו לוקה בחסר מאוד.

ההדרכה לא תואמה אתכם?

מערך ההדרכה תואם איתנו, רק הוא בוצע בחלקו כמו מה שציינת מקודם, נושא של הנחיות שירדו לשטח כמו להוציא את האלרגנים, להודיע מה כן ומה לא. המעונות שנעשה עליהם 'וי', שהתבצעה בהם הדרכה, לא נאמר הם קודם כול על ההתנהלות היום-יומית, מניעה. עיקר העיסוק באלרגיה זה בעצם המניעה. מד"א לא מדברים על מניעה, מד"א מדברים על הזרקה. מעט מאוד, בטח לא ברמה של ירידה לפרטים.

מה, בהכשרות שאנחנו עושים?

כן, של מד"א. אנחנו נמצאים במד"א, אנחנו בקשר איתם ואנחנו מדריכים את המדריכים במד"א. מד"א קיבלו הוראה לא לציין את נושא האנטיהיסטמין. טיפול ראשוני, מיידי באלרגיה זה אנטיהיסטמין. לא יכול להיות שמד"א מדברים רק על נושא של המזרק ולא על המענה המיידי. פנו אלינו לא מעט מעונות שנאמר במפורש שאסור להשתמש באנטיהיסטמין, אז איזה ערך יש להדרכה כשהטיפול הראשוני בכלל לא קיים? לא מדברים עם המטפלות על זה, הן לא יודעות שמותר להן להשתמש. הן לא מקבלות אישור רשמי שמותר להן להשתמש בפעולה הראשונית ביותר שאותה צריך לתת גם אם זה לא מצב כרגע שחייבים להזריק.

אין תיעדוף של מעונות לילדים אלרגיים. סיכמנו מראש שקודם כול יתועדפו המעונות לילדים אלרגיים. אם אנחנו מדברים על 1,200 מוסדות, קודם כול 1,200 מוסדות, היו צריכים את אלה שאנחנו יודעים שיש שם ילדים אלרגיים. לא שמענו על זה, זה לא קיים.

אני רוצה להגיד שגם מאוד חרה לי הנושא של אמירה של חוסר היענות של מוסד. למה אנחנו בכלל שואלים מוסד? הרי שם יקרה אסון, בדיוק במקום הזה. המוסד שלא מוכן להיענות, שם יקרה אסון, לכן זו נורה אדומה. זה מוסד שאומר, אני לא מתייחס, אני לא מטפל, אני לא נערך, ואתם מוותרים בדיוק במקום הזה.

אנחנו דיברנו על כך שכל המערכת מותאמת.

אבל מוסד שאומר שהוא לא משתף פעולה זה המוסד שכרגע קוראים לו לסדר ולא הולכים הלאה למוסד אחר.

אני רק רציתי עוד משפט אחד בגלל שכבר ניתנה רשות הדיבור לנו.

יש לי בעיה עם זה שאמרנו שלב-שלב, כי אמר עכשיו חגי, אנחנו מחזירים את המצב אחורה, אבל למעשה בשטח זה לא מדויק, מדוע? כי אנחנו הרי אמרנו שגם בסוף יום יצרכו ככל הנראה להישאר סייעות, נגיד לאלרגיים לחלב ולמולטי אלרגיה המורכבים.

הוא אמר את זה גם, חגי.

נכון, אבל זה בסוף תהליך, אבל הם היום נותנים סייעות רק לחלב ורק למוטי אלרגיים. כשיש לי ילד אלרגי במעון לבוטנים ואגוזים, הוא לא - - -

רגע, זה מה שהיה לפני כן?

לא. אני אומרת מה קורה בשטח.

אם אומר חגי שזאת ההתחייבות שלהם, והם אומרים את זה כאן לפרוטוקול וזאת הידיעה שיוצאת החוצה לציבור, שהמצב שהיה הוא שיהיה עד שאנחנו נשלים את מה שצריך להשלים, אז אם יש מקרים קונקרטיים של אנשים שלא קיבלו, לא כל אחד עכשיו שחושב שהילד שלו אלרגי - - -

יפעת, זו מכבסת מילים שלהם, מדוע? יש הנחיה שלהם לשנת 2016. אני אגיד לך למה הוא אומר שהוא חוזר, כי יש לו חוזר משנת 2016 שאומר, אנחנו נותנים סייעות. זה כתוב שחור על גבי לבן, אתה יודע היטב על מה אני מדברת. כתוב שחור על גבי לבן - הילדים במעונות שיקבלו סייעות יהיו ילדים אלרגיים לחלב ומולטי אלרגיים. זאת ההמלצה הכללית של משרד הרווחה.

אבל לשם אנחנו חוזרים.

החלק השני של היישום של הוצאת אלרגנים לא מתקיים, אז הוא אומר, אני חוזר אחורה. הוא חוזר לחוזר של 2016 שאומר, חלב ומולטי, אבל אנחנו לא הגענו בכלל ליישם את זה.

אבל מה היה לפני כן?

היו כאלה שקיבלו והיו כאלה שלא. היו מעונות שהוציאו אלרגנים ומעונות שלא, אבל אין הנחיה.

נעמה, אני לא יכולה לחזור למשהו שהוא לא היה. אני יודעת לחזור למה שנלחמנו עליו בדצמבר 2017. בדצמבר 2017 ניקו לנו את הכול. אמרנו, לא חברים, מה שהיה לכם בחוזרים הקודמים, אנחנו מבקשים. כמו שבמשרד החינוך ביקשנו שיחזירו את החוזר, גם פה אנחנו מבקשים שיחזירו את החוזר. אם יש ילדים ספציפיים שאנחנו יודעים שלא יכולים להשתלב בגלל אלרגיה, ומצד שני, אין שום פעילות במעון שיכולה לאפשר את ההשתלבות שלהם, אנחנו נילחם עליהם באופן פרטני. אני מעמידה גם את הוועדה לרשות הדבר הזה.

בסדר גמור.

מבחינתנו משרד העבודה והרווחה, זרוע העבודה שלו, חייב לעמוד במה שהוא התחייב לפרוטוקול, שלא מפלים ילדים על רקע אלרגיה, ואם הוא צריך סייעת, אז הוא מקבל מהמדינה. אמר את זה בצורה מפורשת. אנחנו נוודא שזה קורה, אבל אני אומרת לך שמבחינתי אנחנו עדיין לא בבסדר גמור, כי זה מה שאנחנו רוצים שיקרה כאן.

ברור. גם אנחנו לא רוצים את זה.

ובגלל זה אני שואלת מה הצעדים הבאים ואיך אנחנו מתקדמים לעבר מערכת שהיא באמת, ועכשיו עם כל חוק הפיקוח ועם כל זה שאנחנו מנסים להכניס קצת סדר, איך אנחנו מתקדמים למערכת שיודעת באמת להתמודד עם האלרגיות? בסופו של תהליך אני אומרת לך, גם את הסייעות חוץ ממקרים חריגים, אנחנו לא באמת נצטרך, אבל צריך להתחיל להתקדם לשם. אנחנו תקועים במקום. במקום להתקדם אני כל הזמן עסוקה בלשמור שלא ייקחו לנו את מה שיש. זה מצב לא נורמלי.

נכון. אנחנו שנתיים נלחמים על מה שיש. זה פשוט מדהים.

אני יכול רק להתייחס למה שנאמר פה?

כן.

שלושה דברים: אחד, יכול להיות שהיה פה איזשהו בלבול, כי המטפלות היום מחויבות לעבור ריענון עזרה ראשונה אחת לשנתיים בהיקף של כך וכך שעות, שחלק מהחומר שנלמד שם זה טיפול בהתפרצות של אלרגיה. כל החידוש בהכשרות של מד"א שהתחלנו לעשות בתחילת השנה היו שאנחנו מוסיפים פה עוד שתי מודולות של התאמת מזון ושל מניעת חשיפה לאלרגנים. זה קיים בסילבוס של ההכשרות שאנחנו עושים באמצעות מד"א. יכול להיות שהתכוונת לריענון שעושים מדי שנתיים. אנחנו נשלח את התוכנית כמו שביקשת וזה יהיה ברור.

כן, אני מבקשת לקבל את התוכנית ואנחנו נראה שבאמת מה שצריך נמצא שם, ובכלל אני חושבת שכדאי שיהיה שיח וקשר בין כולם לא רק בשביל השיתוף לשם השיתוף, אלא הרבה פעמים זה מוריד הרבה מאוד מתחים, כי כשאנשים יודעים מה קורה באמת ומודעים לדברים - - -

דלתנו תמיד פתוחה להערות.

הדבר השני זה התיעדוף, הנושא של התיעדוף שעלה כאן. בתחילת הדרך כשהיה לנו עומס על ההכשרות שרצינו לעשות, בפירוש היה תיעדוף, ומעונות שהיו בהם ילדים אלרגיים קיבלו את ההכשרות בקדימות ראשונה. היום אנחנו במצב שרק בואו, תעשו הכשרות.

אבל אני לא רוצה שרק בואו.

זה הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו. לגבי התיעדוף, התיעדוף בוצע. עכשיו כל מי שרוצה, אין תור. כשהיה תור אז עשינו תיעדוף למעונות של מסגרות שהיו בהם ילדים עם אלרגיה.

לגבי הסיפור הזה של חיוב ההכשרות – אנחנו הרגולטור. יש דברים שאנחנו יכולים לחייב, יש דברים שאנחנו לא יכולים לחייב. הסיפור הזה של הכשרות הוא פרויקט שהמנכ"ל בזמנו לחץ על זה מאוד, כולל השר, של לתת פה איזושהי מעטפת משלימה לנושא היבש של מזרקים וסייעות. צריך פה איזושהי הדרכה והכשרה, שאנחנו מבינים שסייעות זה לא הפתרון הנכון, האולטימטיבי, הראוי. זה איזשהו מענה משלים. מענה משלים אני לא יכול לחייב את הארגונים.

אתה יכול. אני נותנת לכם סמל, אני אגיד לכם מה אני רוצה שיהיה בו. זה גם עושה שכל, כי אני משלמת להם את הסייעות. אני משלמת את המערך הזה. בוודאי שאני יכולה לדרוש מהם. מה, אנחנו פתאום כאלה רופסים? השאלה שלי אם אנחנו רוצים או לא, ואנחנו כנראה אוהבים שקט תעשייתי ואנחנו לא אוהבים להתאמץ, אז לא נורא, אז יש לנו כמה ילדים קטנים שישלמו את המחיר, אנחנו נסתדר עם זה אחר כך.

ממש לא.

זה כן, חגי, וזה לא ברמה שלך, זה ברמה של מי שקובע את המדיניות ומי שמקבל את האחריות ואומר לכם, אתם תקשיבו, מהיום אתם מגיעים למעונות ומוודאים שהם מקבלים את מה שצריך ואם צריך לעזור, אז אנחנו גם נעזור, אבל אתם צריכים לקבל את ההנחיה הזו מלמעלה ובינתיים אני לא רואה שזה קורה.

אני אציף את זה למעלה.

גם אנחנו נציף. אנחנו נעזור לך להציף את זה.

אשמח מאוד לכל עזרה.

אני תמיד מזכירה שבסוף אתם באים ומייצגים. הם שולחים את השליח. אתם מייצגים בעצם את מה שיש שם. אנחנו צריכים לוודא שהמשרד דורש את מה שצריך.

בבקשה, ארגון נעמ"ת שאני כל הזמן מפרגנת שמגיע לכאן. ריקי.

אני רוצה קודם כול לציין שאנחנו בנעמ"ת, אחד הדברים שעשינו, התחלנו את ההכשרות שלנו עכשיו בצורה מאוד ממוקדת למד"א. חצי מהמעונות שלנו, קרוב ל-100 מעונות כבר עברו את ההכשרה שלנו ללא המשרד, אנחנו לקחנו את זה על עצמנו.

100 מעונות מתוך כמה?

קרוב ל-200.

גם אצלכם זה 50%.

בערך חצי מהמעונות שלנו עברו כבר את ההכשרות ואנחנו בשאיפה שעד אמצע שנת הלימודים הבאה כל המעונות שלנו יעברו הכשרות, שזה הכשרות של מד"א, של חמישה מפגשים, 22 שעות שמתוכן גם כמובן יש הנחיה ברורה והדרכה ברורה לכל מה ששייך לעניין של ילדים אלרגיים.

רגע, מה זה בתוך ההכשרה יש מה שרלוונטי לילדים אלרגיים? זה לא אמור להיות הכול לילדים אלרגיים?

יש אלרגיים, יש גוף זר שנכנס. יש נושאים שונים בתוך נושא ההכשרה.

לא, אבל אני לא מדברת על ההכשרה של העזרה הראשונה וכנראה מפה נובע הבלבול.

אנחנו בתוך ההכשרה של העזרה הראשונה הכנסנו גם את ההכשרה של ילדים אלרגיים.

זה לא מספיק. אם היינו לוקחים את העזרה הראשונה ומרחיבים את זה גם לנושא של האלרגיים, זה סיפור אחד. אפשר להתווכח עכשיו מה יש, מה אין, אבל לקחת את העזרה הראשונה, שגם ככה אנחנו יודעים שזה מצומצם - - -

לא, לא, אנחנו הרחבנו אותה משנים קודמות. משנים קודמות היא הייתה מצומצמת ואנחנו הרחבנו אותה.

אני כן רוצה לומר שבתחושה שלנו יש איזשהו או חוסר תקשורת או חוסר העברת מידע בין המשרד לביננו. אני רוצה לתת דוגמא. אני מבינה שחוזר מנכ"ל 135 יצא לפני 11 יום, שבו מתייחס לילדים אלרגיים. אנחנו 11 יום אחר כך עדיין לא קיבלנו אותו, כאשר הורים פונים אלינו ואומרים לנו, אנחנו מבינים שילדים מולטי אלרגיים כן מקבלים סייעות, תינוקות אלרגיים לחלב כן מקבלים.

איך ההורים יודעים לקבל את החוזר ואתם לא?

אנחנו צריכים לקבל אותו על ידי המשרד. אנחנו לא צריכים לגלות by the way כשהורים באים להירשם ויש להם בעיות של ילדים, ואומרים, לא, אבל יצא חוזר, אתם לא יודעים, אתם כן יודעים. הסיפור הזה קצת לוט בערפל.

ולא ידעתם שיצא חוזר.

לא יצא חוזר. אנחנו לא קיבלנו חוזר. אנחנו נמצאים מעט מאוד זמן לפני תחילת שנת לימודים בהתארגנות והיערכות ורישום ילדים וכו', ונושא של ילדים, שילוב עם ילדים אלרגיים זה חלק מהעניין. אין לנו שום הנחיות מסודרות, ברורות. 11 יום זה הרבה מאוד זמן. אני לא עובדת במשרד החינוך, ותקנו אותי אם אני טועה, אני חושבת ששם החוזרים מגיעים קצת יותר מהר. לא יכול להיות שאנחנו מקבלים את זה כשמועות מהורים כשגם הורים מדברים בשפה שברור לי שהם שמעו את זה מהמשרד.

החוזר לא מפורסם גם באיזה אתר או משהו?

החוזר יוצא בזרוע רווחה.

אני יודעת עכשיו שיש חוזר, אני יכולה להיכנס אליו ולראות אותו?

אני חושב שכן.

בקיצור, לא רק אתם לא מתקשרים עם המשרד, גם המשרד לא מתקשר.

כבר אחד ההורים שלח לנו אותו, אבל אנחנו הרי צריכים לגלות פתאום - - -

תעשו לי טובה, זה לא אתה חגי, אבל שיעשה לי טובה שם מישהו למעלה וישחרר את הילדים מהמשרד הזה ויעביר אותם כבר - - -

אנחנו אמורים לגלות שיצא חוזר. ממה, משמועות? מזה שהורים באים ואומרים לנו? צריך ללמוד, צריך להבין. למי החוזר מיועד אם לא לנו? למי הוא מיועד?

הנקודה ברורה.

דבר נוסף, יש פה הנחיות לא ברורות, זאת אומרת, אנחנו יודעים משמועות שקיבלנו מהורים וכו' שילדים מולטי אלרגיים מקבלים סייעת. מה קורה עם תינוקות שהם רגישים לחלב, ששוב כל הבעייתיות? אני שואלת את המשרד ואני אשמח לקבל תשובה. אנחנו כרגע לא יודעים.

בואי לא נעסוק עכשיו בשמועות וספקולציות.

אני רוצה לשאול את משרד העבודה כי אנחנו צריכים לתת תשובה. אני רוצה לשאול, מבקשים מאיתנו לנקות את המעונות ממוצרים אלרגיים, אז ילד שרגיש לשומשום, אנחנו ננקה את הכיתה, לא את המעון, אני מבינה, שוב, מחכים להנחיות, אבל את הכיתה מטחינה. אוקי בסדר, את המעון, את הכיתה.

לא רק טחינה, גם חלבה. כבר שמעתם מקרים הזויים של ילדים שהם אלרגיים לטחינה אבל חלבה היא נותנת לו.

וחומוס.

לא, כבר אצלנו יצאה הנחיה להכין חומוס לבד במקומות שבהם יש ילדים אלרגיים, מהסיבה הזאת.

אנחנו רוצים לקבל את ההנחיה מה קורה עם ילדים שאלרגיים לביצים, מה קורה עם ילדים שאלרגיים לחלב, מה קורה עם ילדים שאלרגיים לדגים? אנחנו הרי לא יכולים לנקות את המעון מכל הדברים האלה. נכון, מאגוזים אנחנו יכולים, משומשום. מה שאני באה לומר, אנחנו לא מקבלים הנחיות ברורות ולפעמים יוצאות הנחיות ואנחנו יודעים אותן רק כבדרך אגב. שוב, למי מיועדות הנחיות אם לא אלינו? אנחנו הארגון המפוקח.

ברור, חד משמעית, ועוד אתם במפוקח.

אוקי, תודה. אנחנו תיכף נשמע את משרד הבריאות. משרד הבריאות רוצה להגיב ואנחנו צריכים לנעול.

תגובה קצרה לגבי ההנחיות להמלצות, הוצאנו אותן. אבדוק שוב איפה הן מפורסמות, אבל זה כבר מינואר-פברואר.

בינואר-פברואר הוצאתם הנחיות?

כן.

זאת אומרת שכבר היה אפשר להשתמש בהן ולהוריד אותן לשטח, וגם זה תקוע איפשהו בירידות מירושלים.

וסילבוס להדרכה הוא חייב.

קיים ומעולה ולא מיושם כחוק.

אני אבדוק איפה זה מופיע, מפורסם, אבל מבחינתנו זה קיים, אז אני לא יודעת לענות משהו אחר. אנחנו מסכימים שהסייעות הוא לא הפתרון הטוב. אנחנו נתמוך במערך.

אוקי. שלטון מקומי, רוצה לומר משפט, חוץ מששפת הגוף שלך מראה שהזעזוע עמוק?

מיכל מנקס, מרכז שלטון מקומי. התסכול הוא מאוד גדול כי אני מרגישה שבאמת - - -

כי אנחנו מחזיקים אותם בידיים שלא יפלו לנו - - -

את מכירה אותי דקה וחצי. קשה למצוא אותי בלי תגובה ובלי מילים. יש חוזרים, יש הנחיות, יש רגולטורים, יש ועדה כבר שמחברת בין כולם ומנסים לדבר. יש יושבי ראש ועדות שעושים שולחנות עגולים וועדות וימים כלילות. אני מדברת בשם השלטון המקומי שיש לו התנסות מצוינת מול נהלים ורגולציה עם משרד החינוך ככל שזה קשה ולא פתור. זה נמצא שם, זה על המדף וזה פשוט כואב לשמוע שלא הולכים עוד צעד אחד קדימה. גם בהפצת חוזר מנכ"ל או הנחיות לגופים, השיטה נורא פשוטה, לוחצים על כפתור. אני מקבלת חוזר מנכ"ל משרד החינוך כאוטומט. למה זה לא יכול לקרות בעוד משרדים?

שיהיה באתר, נגיש, אז כבר אם לא שלחו, לפחות שאני אוכל להגיע.

נכון. נעשה ככל שצריך. כמו שאמרת, העבודה עוד לא הושלמה כי אנחנו דנים רק במפוקחים. גם כאן צריך לאכוף את עניין קבלת סמל המוסד. אם זה כזה קדוש ובלי זה אי אפשר, אנחנו מכירות את זה בסוגיה אחרת שמחכים עד 14 באוגוסט לתשובת המשרד עם סמל המוסד, אז כבר יש סמל מוסד, אז מה התנאים לקבלתו? שזה יהיה אחד מהם וכו'. נעשה כל מה שאפשר, ככל שצריך גם בהסברה. אגב, אנחנו מעודדים הקמה של עוד מסגרות מפוקחות. עשינו בשיתוף המשרד, המשרד עשה בשיתוף פעולה לזירוז רשויות להקים מעונות ככל שניתן.

אפשר משפט?

משפט, רק תוספת וגם המועצה לשלום הילד.

זה כבר דיון שני שאת לא נותנת לנו לדבר.

תקשיב, אתה הראשון שדיברת בדיון הקודם.

לפני שניים. בשני האחרונים לא דיברתי. יש יותר מדי דיונים אצלך.

בבקשה, קרן.

אני גם רוצה לפנות לעניין השקיפות, כי צריך לזכור דבר אחד, שבגלל ש-75% או 77% בחוץ, ההנחיות האלה בשבילנו, אני אגיד, אור לגויים.

נכון, אבל המפוקחים לא מקבלים, את רוצה לקבל? אנחנו עוד רצינו להרחיב.

אני רוצה הנחיות ואני אגיד לכם למה. לפעמים האלרגיה מתגלה דווקא לא במעון מפוקח, במעון פרטי, במסגרת של מישהי. לפעמים מגלים את זה תוך כדי לידה עד שלוש. זה משהו שמתפתח, לא משהו שיודעים מראש. אם לנו הייתה את היכולת לקרוא, להדריך, בפעם הקודמת אני ביקשתי שני דברים: האחד, זה שאם יפתח מערך הדרכה או הכשרה, שיהיו גם כאלה במהלך השנה פתוחים לציבור, שאם מישהי שיש לה משפחתון או פעוטון או גנון פרטי, תוכל להצטרף.

הדבר השני זה לפתוח את העניין הזה של המזרק אפיפן לציבור, כי לפעמים הילד מגיע עם זה לגן הפרטי, לפעמים שוכחים את זה בבית, לפעמים האלרגיה מתגלה תוך כדי.

כן, ברור. קרן, הנקודה ברורה. אני אתייחס אליה.

בתיק עזרה ראשונה ממש ביקשנו, אז אם הם לא יודעים, ברור שאנחנו לא יודעים. זה ברמה שמסכנת חיים. לנו זה חשוב.

נתייחס. הערה חשובה.

כן, כרמית.

כרמית, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד.

אני חושבת שאולי בעיניי הדבר המשמעותי שעלה פה בדיון זה האמירה של עכשיו אנחנו מחכים שמי שרוצה, יבוא. אני חושבת שבאמת המשמעות של ההבנה שלהם שהם הרגולטור, הם המפקח, הם מי שמתווה את הדרך, ובסוף בעיניי הם גם מי שהאחריות מוטלת עליו. בעיניי זאת ההבנה הכי משמעותית שאפשר לצאת איתה מפה ובעיניי זה מוריד את זה לשטח. ברגע שההבנה הזאת תוטמע אצלם, אני חושבת שאז זה ירד לשטח באופן הכי ברור שיש, אם זה משליחת חוזרי מנכ"ל ועד חיוב בהכשרות האלה שהן קריטיות בעצם לכל המהלך ולכל התהליך. בלעדיהם אין, אז בעיניי זו אולי ההבנה הכי חשובה שאפשר לצאת מפה איתה, שהם האחראים הבלעדיים.

שיבינו את האחריות.

תוכלי לתת לי 30 שניות?

מה יש לך להגיד שלא נאמר?

את יודעת מה, לא צריך.

אל תיעלב, אבל באמת כועסים עלינו שם ותמי בלחץ.

תיכף המנכ"ל קורא לי.

כן, אז זהו, בסדר?

קודם כול קריאת השכמה למשרד הרווחה. אנחנו נמצא דרך לנסח את זה אפילו במסקנות. המשרד צריך להתעורר ולהבין את גודל האחריות שיש לו כלפי הילדים בכלל במעונות המפוקחים, כי התחושה שלי שזה לא עד הסוף שם, ומי שמרגיש שזה גדול עליו זה גם בסדר. הגיע הזמן שזה באמת יעבור למשרד אחר.

אני מבקשת שמה שנאמר פה בפרוטוקול, קודם כול שהמציאות בשטח לא תשתנה, שמערך הסייעות כפי שהוא היה נהוג ומקובל עד היום, יישאר, שתצא הנחיה ברורה לכל המעונות שלא מפלים ילד על רקע היותו אלרגי, שחוזרי המנכ"ל יגיעו ליעדם.

אני מבקשת לפתוח את מערך ההדרכה ואת כל המידעים שמגיעים גם לציבור הרחב כדי שגם מעונות פרטיים יוכלו בעצם ליהנות מהמידע הזה.

אני כבר לרגע חשבתי שטעיתי לפני כן, אבל מסתבר שההנחיות של משרד הבריאות כפי שאמרתי, כן יצאו לפני מספר חודשים, אז אני מבקשת שההנחיות האלה ירדו לשטח, כי הסייעות לבד ומה שאנחנו מדברים עליו לבד לא יעשה את העבודה. אנחנו כבר מזמן היינו צריכים להיות במציאות אחרת.

אני מבקשת בתחילת המושב הבא בחודש אוקטובר לקבל סטטוס של ההתקדמות, לקבל תוכנית עבודה ברורה ומסודרת של איך אתם הולכים להטמיע את המערך הזה שאנחנו מדברים בו עכשיו, בשטח, עם לוחות זמנים מאדו ברורים כדי שכולנו נדע לאן פנינו ולאן אנחנו צריכים להגיע בכל נקודת זמן.

אני מבקשת שעמותת יה"ל ובכלל נציגות של הורים יהיו חלק מהצוות הבין-משרדי כדי שאנחנו לא נצטרך להפתיע אחד את השני כל פעם בדיוני הוועדה ולחזור מחדש על כל התהליכים.

אני מבקשת לקבל את מערך ההכשרה ממשרד העבודה והרווחה.

קצת קשה לסיים מושב. בדיון כזה רציתי לצאת עם קצת יותר בשורות ועם חיוך ואופטימיות.

אני מבקש שגם נציגות ההורים בכלל תהיה בתוך הוועדה.

אז עכשיו אתה סולח לי שלא דיברת?

אם תצרפי את זה לסיכום.

אז כן, אמרתי שהעמותות ונציגות הורים.

אנחנו אמנם לא יוצאים פה בחיוך ובאופטימיות, אבל אנחנו לא מורידים מרוח הלחימה שלנו ואנחנו נמשיך להיאבק כדי להשיג את מה שצריך בשביל הילדים האלרגיים.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:21.