פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



22
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 702
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ג' באב התשע"ח (15 ביולי 2018), שעה 10:14

הצעה לסדר-היום בנושא: "מוכנות כוחות ההצלה הימיים"
של חבר הכנסת ג'מעה אזברגה

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה

עאטף חיר אל-דין - מנהל תחום אתרי רחצה, משרד הפנים

עמיחי דוד - רפרנט בטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

יעקב חזן - סנ"צ, רמ"ד שיטור ימי, משטרת ישראל, משרד בטחון פנים

אהוד בן עזרא - רמ"ד הדרכה מחוזי קצין כיבוי ימי תחנת חיפה, המשרד לביטחון פנים

אילה אליהו - חוקרת, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

בילי חבה - רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון פנים

דרור בוימל - מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

חאלד ג'ורבאן - מזכיר מועצת ג'סר א-זרקא

עופר שניר - תמ"ג, מנהל מחלקת כוננות ומבצעים, מגן דוד אדום

חיים יהודה אותמזגין - מפקד יחידת צוללים, זק"א

חיים וינגרטן - ראש אג"מ זק"א, זק"א

אבי אפיה - יו"ר ארגון המצילים

אבי אפיה - יו"ר ארגון המצילים, ארגון המצילים הארצי

דוד תמיר - סגן יו"ר ארגון המצילים, ארגון המצילים הארצי

סמי עלי - יועץ של חה"כ ג'מעה אזברגה

יהודית אילני - שחיינית, מייצגת ארגון שחיינים וסקיפרים

לאה קריכלי

עופרה ארגס - חבר תרגומים

"מוכנות כוחות ההצלה הימיים"
של חבר הכנסת ג'מעה אזברגה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה הזאת מתוך התנצלות נוספת, הפעם לפרוטוקול, על האיחור. אנחנו הצבענו בהצעת חוק מסוימת שהיא במחלוקת קשה ונקראתי לוועדה הזאת. אני חבר בשתי הוועדות ולמזלי הן יושבות חדר ליד חדר אז הריצה איננה ארוכה.

נותרו לנו שלושה רבעים של השעה עד השעה 11:00. הנושא כפי שהועבר מן המליאה אל הוועדה, מוכנות כוחות ההצלה הימיים. בהסכמתו של המציע, אני מציע לכנות את הנושא "מוכנות שירותי ההצלה לחופי הארץ" אולי זה גם כולל ים המלח וגם הכינרת.

ההצעה מקובלת עלי, אדוני.

את התוכן יציג כמובן החבר המציע חבר הכנסת ג'מעה. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה רבה חברי הנוכחים שבאו לנושא החשוב הזה. אדוני היושב ראש, רק אתמול בערב איימן דרוויש בן 44 מכפר יאסיף טבע בחוף אכזיב כשניסה להציל את הבן שלו ועוד בחור אחד שהוא מאושפז בבית חולים, שהוא ניסה להציל אותו, כבר שלושה אנשים נפגעו מזה.

ועוד אלמוני בחוף תל אביב.

לא אלמוני.

בחוף תל אביב.

לא, בחוף אכזיב.

אני אומר, מלבד זאת, מישהו שנמצא בחוף תל אביב.

יותר טובעים למוות בתל אביב.

אנחנו מצטערים על כל אדם שמת ושולחים את תנחומינו למשפחות הנפטרים והטובעים. הנושא הזה הוא כזה חשוב שטובעים הרבה אנשים. הגשתי את ההצעה הזאת מה-10 ליולי אדוני היושב ראש, ואני שמח שסוף סוף הגיע הזמן לדון בנושא. דיברתי עם חברי חבר הכנסת יואב קיש שאנחנו נעשה את הדיון החשוב הזה לפני תחילת עונת הרחצה. זה לא קרה אמנם, אבל זה קרה עכשיו ואנחנו באמצע, חודשיים אחרי תחילת עונת הרחצה ובכל זאת אני חושב שזה נושא חשוב מאוד. אנחנו מדברים על הצעה לסדר שהיא פוגעת ביום יום ויכולה לפגוע בכל אחד מאתנו. לצערי הרב המצב בחופים היום הוא כזה שיש כוחות הצלה, יש מצילים, יש מד"א ויש משמר החופים, אבל לפי מה שהבנתי, לא מסונכרנים ביניהם. פניתי בעקבות זה כי גם אין לנו הרבה מידע, פניתי לממ"מ ותודה רבה על החומר שסיפקו לנו, ולמדתי מזה הרבה. באמת עשו עבודה יפה ומסודרת, ואני מקווה לפתוח את הדיון הזה, אולי עד עכשיו טבעו 10 או 11 אנשים מתחילת 2018. נפתח את הדיון ברשותך אדוני היושב ראש, ובסוף אנחנו מקווים שנגיע להמלצות ובסופו של יום מדובר בגופים שיש להם מצוקה, אם זה תקציבית, מצוקת ציוד, לפעמים צריך להתחדש. בכך סיימתי את דברי הפתיחה שלי ונתחיל את הדיון וברשותך תגיד לפי הסדר שרשום לך, אם בכלל על מנת שנגיע לסיכום ואני מקווה שנפיק את התועלת המרבית מהיום הזה.

תודה רבה. אני מודה לך על היוזמה. אנחנו נפנה גם על פי הדברים שאתה השמעת כדי לשמוע נתונים ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת. ד"ר אילה אליהו בבקשה.

תודה רבה. אנחנו נציג נתונים ממסמך שהגשנו לחבר הכנסת אזברגה בנובמבר 2017. זמין עבורכם באתר הכנסת.

שירותי ההצלה בחופים בישראל, יש חופים מוכרזים שבהם יש שירותי הצלה בעונת הרחצה, השירותים האלה ניתנים על ידי הרשויות המקומיות שאחראיות גם על תפעול החופים, ובדרך כלל לא גובות דמי כניסה. בחופים הלא מוכרזים ובזמנים שאין שירותי הצלה על ידי הרשויות השיטור הימי של משטרת ישראל אחראי על ההצלה, כשיש לו כמה בסיסים, שלושה בים התיכון, אחד בכנרת ואחד בים סוף ויש לו גם תפקידים נוספים מלבד פעולות ההצלה.

מערך החופים בישראל מחולק לחופים מוכרזים מותרים לרחצה, לחופים אסורים ולחופים חסרי סטטוס, כשבשנת 2017 היו 149 חופים מוכרזים מותרים לרחצה, שהם רק 6% מסך החופים בישראל. משרד הפנים מתכנן לפתוח חופים חדשים, כאשר הייתה תכנית לפתוח 24 חופים חדשים בין השנים 2015-2020. אנחנו יודעים שלשנת 2017 היו כמה עיכובים בביצוע, לא כל החופים שתוכננו להיפתח נפתחו.

האם בדרך כלל החלוקה של מספר המתרחצים בעיקרה שווה בין החופים השונים? כי יכול להיות שהנתון הזה של מספר החופים איננו מצביע על רמת השימוש בהם, ייתכן שמקרי הטביעה קשורים לאיזה שהיא הסתברות מתוך כלל המתרחצים, אני לא בטוח שזה כך, אבל השאלה אם אנחנו מכירים גם את ההתפלגות הזו.

יש הבדלים כמובן בשימוש בחופים, אין - - - מספר המתרחצים - - -

כך אני חושב. יש חופים קטנים, לא צריך לנקוב בשמותיהם, ואני שואל, אם אין לך את הנתונים עכשיו תעזבו את זה אבל האם המדד הנכון בהסתכלות הלאומית הכללית הוא מספר החופים או היחידה שבה אנחנו צריכים לעסוק הוא החוף ולא מספר המתרחצים לקילומטר מרובע או ל-300 מטר חוף.

זה אחד המדדים, הוא מדד חשוב כי אנחנו שומעים שיש עומס באופן כללי בחופים, לכן זה נראה שיש כנראה צורך בפתיחת חופים חדשים ומשרד הפנים אומר את זה גם. בנוסף, יש עוד נתון שהוא מספר המתרחצים שבאים להתרחץ בכל חוף - - -

המבקרים שהם מחוץ לישוב.

זה לא ברשות עצמה, ויש כאן פערים.

והאם יש לנו משך השנים נתונים בשאלה האם בחוף מסוים אנשים טבעו, בעניין זה אין חשיבות, בעניין זה אם טבעו ומתו כתוצאה מהטביעה או טבעו ונזקקו לשירותי ההצלה. יש חופים אופייניים כאלה?

לי אין את הנתונים. אז עונת הרחצה נמשכת לרוב שישה חודשים, כשבחלק מהחופים יש שירותי הצלה במשך שמונה חודשים וכ-30 חופים פתוחים במשך כל השנה, יש גם הבדלים בין שעות ההצלה, מינימום שמונה שעות אבל יש גם חופים שבהם יש יותר שעות.

לפי משרד הפנים עלות האחזקה והתפעול של חוף היא בין 800,000 שקלים ל-1,200,000 שקלים בשנה, כשמשרד הפנים מעביר 7.5 מיליון שקלים שמתחלקים בין כל הרשויות עבור ציוד הצלה. בנוסף יש תקציב - - -

חוזרת השאלה מהו הבסיס לחלוקה.

יש קריטריונים שונים.

אני שואל, מהו הבסיס לחלוקה?

זה לפי הצרכים של החופים, יש חופים שבהם יש ציון מיושן במיוחד, כאלה שיש להם תכניות לשיפוץ, זה מתחלק בין כל הרשויות. בנוסף יש תקציבים שמיועדים ייעודית לרשויות שנחשבות חלשות. יש 7 מיליון ₪ בשנה לרשויות חלשות לפי ניתוח מ-2018 והיה תקציב מיוחד של 10 מיליון ₪ לשנים 2017-2018.

עכשיו יש לנו נתונים של מקרי טביעות למוות בשנים 2017 ונתונים חלקיים ל-2018. יש לנו נתונים עד 25 ביוני. ב-2017 היו 36 מקרי מוות, כאשר אנחנו רואים שבסך הכל רוב המקרים הם כשאין שירותי הצלה, ומחוץ לעונת הרחצה. זה גם בשנים קודמות.

גבירתי זה רק בחופים המאושרים. חופים שהם לא מאושרים לא נכנסים לסטטיסטיקה.

לא, יש כאן את סך הכל.

כולל?

סך הכל המקרים. בשנת 2018 אנחנו רואים שיש נתונים רק עד סוף יוני כשעונת הרחצה התחילה באמצע אפריל ואנחנו שמענו, כפי שציינת חבר הכנסת, שהיו עוד מקרים בסוף השבוע האחרון.

אם כך מה יועילו תוספות תקציב בחופים אם רוב הטובעים הם בעונות שאין שירותי הצלה או בחופים שאין בהם בכלל מלכתחילה מצילים. מה יועילו חכמים בתקציביהם?

אם מאריכים את עונת הרחצה, אז יש - - -

עונת הרחצה לגביכם זה עונת ההצלה, לא עונת הרחצה. או קיי. זה לא העונה שבה אנשים מגיעים לחוף.

לא בהכרח.

אז זו עונת שירותי ההצלה. אני מציע לדייק, אני למשל טעיתי במובן הזה. בסדר.

כי הרחצה לפעמים מתחילה לפני שמתחילים שירותי ההצלה.

בשעות שאין שירותים, 86% מהמקרים לפי הדו"ח שלכם, קרו בשעות שאין שירותי הצלה. זה המון.

אנחנו קיבלנו ממשרד הפנים פילוח לפי לאום. יהודים, לא יהודים, תיירים, ויש גם הרבה מקרים של טביעות שלא ידוע מהו המוצא של הטובעים. בשנת 2016, 21% היו ערבים, כשיש 22% שלא ידוע מיהם הטובעים.

זאת אומרת שהם תושבי חוץ.

לא. יש לנו תיירים, 16%. זה יכול להתחלק לשאר ה- - -

אבל הם כן מזוהים. הם לא נותרו אלמונים, יש להם תעודות.

אני לא יודעת.

למה זה חשוב?

סליחה, בנקודה הזאת של לא ידוע. אלה שלא ידועים למעשה טבעו בשעות הלילה, בשעות מאוחרות, אזרחים גילו אותם, פונו על ידי מד"א, הועברו לבתי חולים ואחרי זה אנחנו לא יכולים לקבל את הנתונים. אבל בטוח שהם אחרי זה בבית החולים כבר זוהו ויודעים מה הזהות שלהם.

אני אסיים - - -

על פי זאת צריך לדון לא רק בהארכת תקופת שירותי ההצלה אלא גם בהארכת שעות שירותי ההצלה, על פי הנתון הזה. כן? טוב.

לסיכום ציינתי פה מספר פערים. אנחנו רואים מספר נמוך של חופים מוכרזים מותרים לרחצה, אי התאמה בין מספר החופים המוכרזים לבין הגידול באוכלוסייה ובתיירות ועיכוב בביצוע תכניות להרחבת מערך החופים. מבחינת התקציב אנחנו רואים שעלות התפעול של החופים מוטלת על הרשויות המקומיות בעוד מספר רב של מתרחצים מגיעים מחוץ לרשות. ככלל, לרשויות אסור לגבות דמי כניסה, יש סיוע חלקי של משרד הפנים.

מבחינת בטיחות יש ליקויי בטיחות ומחסור בכח אדם של מצילים. אין מערכת קשר ישירה בין המצילים לבין המשטרה ומד"א, יש מחסור בפקחים ברשויות המקומיות, יש מחסור בפקחים של משרד הפנים בפיקוח על הרשויות המקומיות ואין סנקציות מספקות מול הרשויות.

כמה פקחים יש בסך הכל? שניים?

שניים. שני פקחים של משרד הפנים.

שניים אדוני היושב ראש. שני פקחים על כל החופים.

כמעט כמו באתרי בניה. אבל זה משרד אחר.

אתרי בניה 17 פקחים.

מבחינת השיטור הימי אנחנו רואים פרישה מצומצמת של הבסיסים, בחלק מהחופים אין נוכחות משטרתי בפרקי זמן ארוכים ואין נהלי עבודה של השיטור הימי מול המצילים. תודה רבה.

משרד הפנים בבקשה. מר חיר אל דין, מנהל תחום אתרי רחצה, תן לנו תמונה, נשתדל להיות מתומצתים כדי שנפיק את המירב מהדיון המקוצר הזה, אני שוב מתנצל עליו.

אני מנהל אגף חופי רחצה ומנהל תחום. אני רוצה להתחיל למעשה בנושא הטביעות למוות. כפי שהזכירה איילה 86% מכל הטובעים הם טובעים שאין בהם שירותי הצלה, או בחופים שיש בהם שירותי הצלה ובשעות שהתחנות לא פעילות. לכן הנקודה פה היא נכון, צריך להאריך את שעות הפעילות של המצילים, אבל שעות הפעילות הן למעשה, מי שמעסיק את המצילים זה הרשויות המקומיות והן אלה אשר הסכמי העבודה בינם לבין המצילים.

אין הסכם יחיד בין כל הרשויות והמצילים.

יש הסכם. שעות העבודה ומנוחה, יש חוק שעות עבודה ומנוחה ולפי זה הרשויות פועלות עם המצילים. לגבי הפיתוח, נכון, קיים מחסור בחופי רחצה יחסית לגידול באוכלוסייה. אבל אני רוצה לסבר את האוזן, בשנת 2010 היו 138 תחנות הצלה, היום בשנת 2018 אנחנו עומדים על 157 תחנות הצלה, שזה גידול של 19 תחנות הצלה מ-2010.

מה שעות הפעילות בדרך כלל? בכל החופים אחיד?

החוק קובע שעות פעילות, שמונה שעות לפחות וזה תלוי בהסכמים של הרשות המקומית עם המצילים. אם מאריכים או לא, בדרך כלל הם פועלים או שהתחנות ההצלה פעילות מעבר לשמונה שעות, לפחות תשע, עשר שעות ביממה. יושב פה גם יו"ר ארגון המצילים והוא יודע בדיוק מה קורה.

לגבי הפיתוח, הכנו תכנית של פיתוח חופים חדשים. ב-2015 נפתחו שלושה חופים, ב-2016 שלושה חופים, ב-2018 היום בתחילת העונה, פתחנו שמונה תחנות הצלה נוספות, מתוך ה-24 של התכנית הרב שנתית שהכנו עד ל-2020. 18 תחנות הצלה פתחנו מתוך 24 תחנות שאמורות להיפתח, ואנחנו מעודדים את הרשויות בקשר לתקציבים, וגם מתקצבים, אנחנו קיבלנו מהאוצר 10 מיליון שקלים לפיתוח חופים חדשים. לקראת החודש הבא אנחנו מוציאים קול קורא לכל הרשויות המקומיות שכל מי שרוצה לפתוח חוף חדש, הוא יקבל, קודם כל יגיש בקשה בהתאם ונאשר ואנחנו תמיד נעודד פתיחת חופים חדשים.

תן לי להבין, התקציב הזה אתה קורא לו פיתוח.

פיתוח חופים חדשים.

אני שואל האם הפיתוח מוקדש לשירותי הצלה בלבד או לפיתוח כללי, נופי.

לא, רק לתחנות הצלה.

לזה אתם קוראים פיתוח, רק שתהיה לנו שפה משותפת.

בדיוק.

אדוני היושב ראש, למשרד הפנים יש תכנית משנת 2015 עד 2020 לפתוח 24 תחנות, סליחה, חופים נכון?

נכון. תחנות הצלה. תחנת הצלה זה חוף רחצה מוכרז, זו הכוונה. כי החוק קובע שצריך להתרחץ רק בחוף רחצה מוכרז. מי שמתרחץ בחוף - - -

ב-2018 נפתחו שמונה?

כן. שמונה תחנות ב-2018 נפתחו. תקציבים, אנחנו גם למעשה מסייעים, הבעיה בחופים זה לא לפתוח חוף רחצה. אוקיי, פתחנו חוף רחצה, עלה 2 מיליון, 3 מיליון. הנקודה היא להפעיל אותו כפי שהוזכר פה, בין 800,000 ל-1,200,000 שקל להחזיק חוף רחצה כולל כוח אדם שצריך לפעול בחוף הרחצה. שנתי. לכן התקציב הזה, הרשויות לא ששות כל כך לשים את הכספים האלה, מה עוד שהטיעון הוא למעשה שלא רק התושבים של אותה רשות מקומית מגיעים לאותם חופים אלא מגיעים מכל הארץ. היה לנו 7 מיליון שקל שקיבלנו מהאוצר עד שנת 2016, - - - על דמי כניסה, לשש רשויות מקומיות היה אישור לגבות דמי כניסה בעשרה חופים בלבד בכל הארץ.

טוב, לא נוכל להיכנס לפירוט, באמת זמננו קצר. אתם טוענים שדרוש לכם עוד תקציב מלבד התקציב המיוחד שכבר קיבלתם?

להפעלה שוטפת. לא לפיתוח אלא להפעלה שוטפת.

לו קיבלתם, לפעמים זה קורה, מקבלים תוספת תקציב אבל אין יכולת ארגונית, אחרת, לממש את התקציב הזה, התקציב הזה הוא עד שנת 2020 או ל-2018-2019?

לא, לשנת 2018. בתקציב 2017-2018 קיבלנו עשר ועוד עשר, ו-2019 - - -

בסדר, אבל השנים האלה, התקציב מספק את צרכי התכנית שלכם?

נכון. בהחלט.

טוב. אני מבקש ממר חאלד ג'ורבאן, מזכיר מועצת ג'יסר א-זרקא, אתה גם מנהל חוף הרחצה בישוב. תתאר לנו את הבעייתיות, באמת בקצרה. כולם מכאן מתבקשים לקצר. אני עוד 10 דקות אצטרך לשוב להצבעה נוספת, אבל לא נפסיק את הדיון והדיון יימשך.

אני לא ארחיב, לא אכנס לתפקידים של אנשים פה שעושים את עבודתם נאמנה. אני אדבר ספציפית על ג'סר א-זרקא. ג'סר א-זרקא קודם כל מוגדרים כמועצה מקומית. לפי הוראות משרד הפנים ולפי החוק אנחנו חייבים להעסיק רק שני מצילים להבדיל משלושה בערים אחרות. למרות שאותה כמות אנשים מגיעה עד אלינו. אנחנו גם בתכנית הבראה, כך שהסבל הוא ממש כפליים. עלות שנזכרה פה, כמעט מיליון שקל, עולה למועצה מקומית ענייה בתכנית הבראה כמו ג'סר א-זרקא, בנוסף לעוד חוף, למרות שיש לנו רק חוף אחד מוכרז יש עוד חוף שלא מוכרז ויש עוד חוף שאסור לרחצה. ואנחנו בדיוק נתקלים כאן בעוד בעיה נוספת שאין לנו שירותי פיקוח וזה מאותם טעמים שאמרתי, שאנחנו בתכנית הבאה ומשרד הפנים אפילו לא מאשר לנו להעסיק עוד פקחים. יש לנו אותן בעיות של אותם חופים אחרים, בשעות אחרי הצהריים.

הוא לא מאשר תקציב לפקחים. הוא לא אוסר עליך להעסיק פקחים.

גם בחצי משרה לו. - -- משרה להעסיק, אין. למרות שיש לי חוק עזר ואני לא יכול להפעיל אותו נגד אנשים שבאים אחרי שעות הפעילות, אחרי שש-שבע, כשעדיין אור ואנשים נכנסים והיו מקרים, לפני שנתיים במאי 2016 טבע אצלנו בחור צעיר, מאותה סיבה, הוא נכנס אחרי שבע למים, אחרי שהמצילים כבר הלכו. אז אין לי שירותי פיקוח, אני לא יכול לאכוף את החוק. נכון שאנחנו מקבלים תקציבי פיתוח אבל בשוטף יש לנו בעיה רצינית מאוד. זה מה שרציתי להדגיש. תודה.

תודה שהגעת מרחוק ביום ראשון עם הפקקים. תן לי בבקשה להבין, עאטף. אם אני מבין נכון מזכיר המועצה המקומית היחיד שהגיע. לדידכם יש ייחוד בג'יסר? מלבד שהיותו חוף יפה באופן יוצא מן הכלל?

ג'סר מבחינתנו מקבלת גם תקציב מהתקציב השוטף שאנחנו מחלקים היות והיא גם רשות חלשה ואיננה איתנה, מתוך זה, יש לה נתח. הרי יש לה רק חוף אחד. הבסיס למעשה לחלוקת התקציב הזה לרשויות חלשות שאינן איתנות גם, מתבסס על מספר החופים המוכרזים באותה רשות. הרי סתם אני אתן לו כסף? יש לו חוף אחד, ואז מה קורה עם רשות אחרת שיש לה שלושה חופים? אז הנתח שלה יחסית - - -

אני לא יודע אם זה נתמך במספרים שביחוד בשנים האחרונות יותר אנשים מכירים את החוף, יותר אנשים שחשים צפיפות בחופים אחרים מצטופפים עכשיו בג'יסר, אני מקווה שיש בזה הכנסות מסוימות במועצה לפחות שמוכרים ארטיקים שם.

זה מצריך שינוי של מנגנון חלוקה מחדש אולי, כל המציאות החדשה.

אתם ערים להתפתחות המואצת, אני חושב שהיא מיוחדת אולי לעוד שניים שלושה, אבל בג'יסר קורים דברים בשנים האחרונות, מבורכים מבחינתי, לפחות אתם על המפה, אם כי הבעיות לא נפתרו.

ג'יסר לא מקופחת, הוא יודע, מקבלים מכל מה שהם מבקשים. נכון?

בפיתוח אמרתי שאין לי בעיה, הבעיה שלי זה בשוטף, ואמרתי, אני ממש מועצה עניה בתכנית הבראה עם גירעון שנתי של 8 מיליון שקל, וזה הרבה יחסית למועצה מוחלשת כמו ג'סר א-זרקא.

עאטף, אני מציע, יש כאן השתדלות מיוחדת מטעם המועצה, תיקחו את זה בחשבון בהמשך. גם במידה מסוימת בגלל העובדה שציינתי, אני לא מומחה לחופים, אני ירושלמי. זה עניין אחר. אבל בכל זאת, אני ער לזה. בסדר?

כבוד היושב ראש, מגיעים 80,000 לג'יסר.

הרבה אנשים אוהבים את הדיונות שם ומגיעים, אנשים אפילו מהמגזר החרדי. בגלל הלבוש הצנוע, ממש מגיעים הרבה אנשים.

כן. המפרץ מאוד מתאים לזה. כן.

אני אומר, בג'יסר מגיעים 80,000 לפי הממ"מ, לישוב של 14,000.

זה לא היה כך.

אני לא מכיר את החוף, אני בכלל במדבר. אני כאיש שחי במדבר גם לא מכיר את החוף.

ברהט בונים עכשיו את בריכת השחייה הראשונה לבדואים. טוב. אז עכשיו אנחנו נפנה לזק"א. מפקד יחידת הצוללים. אני רוצה שאנשים לא יטבעו בכלל, אני הולך עד צוללים. בבקשה. תציג את עצמך בקולך ובאופן מדויק.

אני מפקד יחידת הצוללים של ארגון זק"א. אנחנו כמובן חלק מהמענה שלאחר אירוע הטביעה שמטפל במשפחה ועומד לצידה עד שהנעדר נמצא, וזה באמצעות יחידת צוללים מקצועית שאנחנו מפעילים. אנחנו כאן תחת הכותרת של האם מוכנות יחידות ההצלה קיימת או לא, התשובה שלנו היא שיש צורך בהרבה מאוד שיפור בסוגיית מוכנות כוחות ההצלה גם למתן תגובה בעזרה מיידית ואסור לנו להניח לעובדות שבמשך כמה ימים יכול להיות אדם מתחת למים והמשפחה שלו נמצאת ועומדת חסרת אונים על החוף על מנת לקבל עזרה וסיוע. יש הרבה מה לעשות בעניין הזה, קצרה היריעה מלהרחיב כרגע אבל בהחלט שיש לנו אמירה בעניין הזה.

תודה. רק שאני אבין, עאטף, איך אתם קשורים. זה רשמי, חצי רשמי או שאנחנו באותה מסכת?

גם זק"א, גם מד"א, גם כל כוחות ההצלה שנמצאים הם למעשה הקשר שצריך להיות עם הרשויות המקומיות כי הם למעשה נמצאים בשטח, הם למעשה מגלים את הטביעה והם קוראים להם כדי להציל.

כשאתם מממנים שירותי הצלה בחוף, אתם לוקחים בחשבון את האנשים האלה, או מדובר רק על המצילים עצמם, שזה קו ראשון, מגיבים ראשונים כדי לנסות להגיע לטובע?

לוקחים בחשבון רק את המצילים, כוח האדם שעובד בחוף פיזית. זה גם ניקיון וזה גם מגיש עזרה ראשונה שמחויב להיות בכל חוף רחצה.

קודם כל הצלת החיים. אחר כך הבנתי ממך שאתם בשלב הבא הטראגי בו המשפחה נחשפת לאסון, והטובע מקומו לא ידוע. הבנתי. תודה.

אחת המטרות שלנו אדוני היושב ראש, להציף את העניין על מנת לעשות סנכרון בין כל הגופים האלה. זו אחת המטרות, לא רק התקציב. בדיוק זה מה שאני, אני חותר לזה לפחות.

לכן שאלתי מי ומה בחוברת, שנדע מי קשור רשמית, חצי רשמית. אבל אני מציע מיכאל שנשמע עוד שתיים-שלוש תלונות ואז תוכל להתכונן. יו"ר ארגון המצילים אבי אפיה בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני יו"ר ארגון המצילים, מכהן בתפקיד כבר מ-1995, 1996. בדרך כלל אני פה לפני סכסוכי עבודה וסגירת חופים אבל כבר שנתיים אנחנו בהסכם קיבוצי, אין סכסוכי עבודה, עובדים מהבוקר עד הלילה, ככל שנדרשים. הייתי בוועדות קודמות שהיו פה, דנו בסוגיה להאריך את שעות הרחצה, מירי רגב הייתה יו"ר הוועדה בזמנו, ביקשה, אמרנו שאנחנו מוכנים כל מה שיידרש בשביל להציל חיי אדם, אנחנו יושבים שם כל היום, וגם נדרשנו להאריך את תקופת עונת הרחצה. גם זה מבחינתנו נעשה. מצילים דור ב' כבר נערכים מחודש לפני עונת הרחצה וחודש אחרי עונת הרחצה, כך שעונת הרחצה היום היא אמורה להיות שמונה חודשים עם הזמן. כרגע היא שישה חודשים באופן פורמלי, תחילת עונת הרחצה מתאפשרת על ידי זה שמצילים מדור ב' פותחים את עונת הרחצה עם תחנה או שתיים ומסיימים את עונת הרחצה גם תחנה או שתיים.

מבחינתנו אנחנו עושים מקסימום שאפשר, הטביעות נעשות מחוץ לתחומי הרחצה המוכרזים ובשעות שאנחנו לא נמצאים. כשאנחנו נמצאים, רוב הטביעות, אנחנו מגיעים אליהם, כמעט שאדם לא יודע שהוא עומד לטבוע אנחנו כבר לידו, מי שמכיר - - -

על זה יש לנו מספרים? יש סיכום במשרד הפנים - - -

אי אפשר לעקוב אחרי זה.

אני אסביר לירושלמים.

אני שואל, כי אם המספר הוא גדול יש לו ערך חינוכי. אם אומרים, חברים, אתם רואים, היו פה 1,000 מקרים, הצלנו את כולם, מקום שלא היו יש לנו 30.

זה נתון חשוב. אם יש רישום קבוע בכל תחנה, טביעות לא למוות. מקרי טביעה. רושמים את זה כתיעוד, זה חשוב. לבקש את זה מהתחנות זה גם חשוב.

למרות הבטחתי, ואנחנו רוצים שהדברים יירשמו בפרוטוקול, חברת כנסת בכבודה ובעצמה באה לקרוא לי. נעשה הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 10:45.)

אני שוב מסביר, לא רק כירושלמי אלא גם כזקן חברי הכנסת. יש לנו עוד יומיים לסיום המושב, הכל בלחץ, מביאים חוקים ברגע האחרון, עדיין לא הצבענו בוועדת החוקה. אני פותח את הדיון, יקראו לי בעוד דקות אחדות כשהם יתארגנו, אני לא יודע מתי זה יהיה. היינו עם מר אפיה. הוא יצא. עכשיו תדבר יהודית אילני, שחיינית ומייצגת ארגון שחיינים וסקיפרים. את מייצגת את עצמך או ארגון?

זה לא ארגון פורמלי. אנחנו קבוצה שהתארגנה סביב הסוגיה, מאוד ספונטנית, כבר שנתיים.

תסבירי את הפילוסופיה ואת האנרגיה של הרעיון הזה. סליחה. אבי תשלים בקצרה.

אני מוחל על כבודי, אני יכול להמשיך אחרי זה.

תסיים במשפט-שניים.

אלפי טובעים יש לנו בשנה. אנחנו מונעים את הטביעות בכך שאנחנו מסמנים בתוך תחומי הרחצה איפה לשחות. הסוגיה הזאת שבסופו של דבר אדם מגיע לבית החולים, זו תוצאה סופית של העניין אבל אנחנו מונעים וכך אנחנו גם דואגים במשך כל היום. שירותי ההצלה לא מתאפיינים רק בשירותי הצלה, הם מעבר לכך. אני חושב שצריכים לשים לב שהמודעות של העניין הזה של השמש, והבעיות של הגידולים הסרטניים שכל היום יש לנו תופעות - - -

אנחנו נעסוק בזה לחוד.

לא, הם גורמים לכך שאנשים יגיעו מאוחר יותר. הם לא מגיעים בשעות החמות, ואז יש לנו היווצרות של כמויות קהל שמגיעות לאחר הצהריים. הטביעות עצמן נעשות בערב כמעט. לכן אני מדבר על כך שצריכים לשים את הלב ואת הדעת על כך ששירותי ההצלה מסתיימים בשעות מוקדמות יחסית למה שהקהל מגיע. על כך צריכים לשים לב.

זו הערה חשובה, לא הבנתי אותה בתחילה. טוב.

מעבר לכך, תחומי הרחצה מצומצמים. מי שלא יודע, תחנות ההצלה עובדות על 150 מטר, 75 מטר לכל צד. וכשרואים את תחנות ההצלה אנשים חושבים שמרחוק, יש תחנת הצלה אז המציל נמצא במקום וזה לא כך, כי תחנות ההצלה הן על 150 מטר.

אני חושב עוד פעם, אין אולי כאלה, זו עבודת פרך לצאת לחוף הים עם ארבעה נכדים, תאמינו לי הבנאדם חוזר רצוץ רק מהזאטוטים והחששות. גבירתי יהודית אילני בבקשה.

מספר דברים. קודם כל הערכתי למצילים בתור מי ששוחה חורף וקיץ בים יום יום. אנחנו התארגנו כמה פעמים אחרי שראינו שבאזורים מסוימים יש הרבה מאוד מתרחצים ומתרחצות, במיוחד בחגים כמו עיד אל פיטר ועיד אל אטחה, התארגנו מתנדבים מטעם עצמנו באותו חוף כי ידענו שהיו שם הרבה טביעות בעבר, וניסינו לעזור כמה שיכולנו. אני חושבת שמאוד חשוב מזה ללמוד שיש את המקומות האלה וצריך להתארגן לקראת זה.

אתם מאומנים?

פשוט באנו בעצמנו, התארגנו אחרי ששנה לפני כן היו הרבה מאוד מקרי טביעה והבנו - - -

לא, אתם הכשרתם את עצמכם בכיוון הזה? כל תוספת היא טובה.

אנחנו יודעים החייאה.

זו הכשרה חשובה ביותר.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 10:55.)

אני מתנצל אבל אלה החיים פה בשבוע האחרון. נציג האוצר צריך ללכת. תני עוד משפט והוא ילך.

נדמה לי שאת הנושא ההתנדבותי הזה צריך לבסס כמו שהוא קיים במדינות אחרות, להכשיר אנשים, לארגן אותם במשמרות מסודרות, לחשוב איך עושים את זה.

זה בהתנדבות?

בהתנדבות, כן. זה קיים בהרבה מאוד מקומות בעולם.

עאטף, אתם מכירים את הקבוצה?

אנחנו מכירים וגם בדקנו, מנתונים שלנו, אכן בחוץ לארץ למעשה שיטת ההצלה שונה לגמרי. יכולה להיות רכובה, שיטה של הצלה רכובה, לאורך - - -

לא, בוא נשאל, אתם חושבים על האפשרות להיעזר במתנדבים לאורך החוף?

הרשויות פועלות להעסיק וגם כאלה מתנדבים צעירים ולהכשיר אותם והם עושים את זה. היום זה קיים.

עמיחי בבקשה.

אני רק אציין שהתקציבים של הרשויות המקומיות, שירותי ההצלה ניתנים מתקציב הרשויות המקומיות וככל שרשות יש לה מגבלה תקציבית יש לה מענקי איזון אבל רק אציין שזה לא התחום שלי. הנושא פה הוא מוכנות כוחות ההצלה הימיים ואליו התכוננתי, אז ככל שתעלה סוגיה נוספת בנושא של המשטרה, של זק"א או מד"א, אני אשמח בהמשך להחזיר תשובה כתובה.

אתה הבנת את זה כמוני.

זה מה שהיה כתוב - - - אחראי על תקציב בטחון הפנים. מה שאני אומר לגבי התקציבים של הרשויות המקומיות זה ממה שאני מכיר וממה שבדקתי בבית עכשיו בהודעות, זה שהתפעול של המצילים הוא מתקציב הרשויות המקומיות. ככל שיש רשויות שחסר להן או שנמצאות במצב של הבראה, יש מענקי איזון ובהתאם לזה שאר השירותים המוניציפליים באותה מידה.

הטענה היא, כך אני מבין, שעדיין חסרים תקציבים למרות מענקי האיזון בהתחשבנות הכוללת.

כנראה שזה תמיד נכון.

טוב, אתה יכול להגיד "אני מתקצב את משרד הפנים, שמשרד הפנים יתעדף על פי הבנתו" זה מה שאני יכול להבין.

נכון. יש מענקי איזון שניתנים דיפרנציאלית ולפי - - -

הם ניתנים, התקציב חונה במשרד הפנים, נכון? מענק האיזון חונה במשרד הפנים.

נכון.

כן אבל מי שחלש הוא חלש, הוא לא יקבל את זה.

אני נזהר, זה לא הנושא שבסמכותי לכן אני לא רוצה לתת פה שום תשובה שהיא לא - - -

טוב. סע לשלום.

תודה רבה.

זה מותנה, אני דיברתי על מועצה חלשה.

זה לא שייך לתקציב של הרשויות. אדוני היושב ראש, רכישה של סירות הצלה למשל או חידוש שלהן, האם זה נחשב גם תקציב שמעביר האוצר לרשויות?

לא אמרתי זאת. יש לנו פה עוד אפשרות לשמוע מנציג המשטרה, בבקשה. אנחנו חוזרים עכשיו לכותרת הראשונה כדי למלא גם אותה תוכן.

אפשר להשלים?

סליחה, מצטער.

יש כלי שנעשה בו שימוש באוסטרליה ובעוד מקומות שזה רחפן שזורק בעצם גלגל הצלה מתנפח אופן אוטומטי ליד מישהו שנסחף, הוא נמצא בשימוש, הוא הציל שם המון מקרי מוות ואנחנו עוד לא ראינו אותו כאן, אני חושבת שזה כלי שכדאי לבדוק אותו.

מעניין. אבל הוא פיתוח ייעודי או משתמשים ברחפן רגיל? הוא מסחרי?

הראשון שפיתח את זה הוא איראני.

יכול להיות, אבל הוא נמצא בשימוש באוסטרליה - - -

אצלנו, אתם מטפלים בזה? זה חשוב?

היינו ביחד עם התעשייה האווירית בישיבה בנושא הזה, הם אמרו שהעלויות הן מאוד גבוהות ואם אין לזה שוק ממש גדול, אין צורך לפתח דבר כזה.

זה קיים, לא צריך לפתח.

אם התעשייה האווירית תיקח את זה ברור - - -

אבל אם זה קיים למה צריך לפתח?

כי זה לא אותו דבר וזה לא תואם למה שאנחנו צריכים פה בארץ בהכרח.

נשמע לי מוזר, אבל בסדר. העלית את הנקודה הזאת.

סוגיה אחרונה, בתור סקיפרית שאנחנו שומעים לפעמים שיש מקרי טביעה שכבר הגיעו רחוק מהחוף, ערוץ 16, ערוץ ההצלה, לפחות חודשיים סובל מהפרעות מאוד קשות, לא ניתן לשמוע שום דבר.

מי מפעיל את הערוץ הזה?

RCC חיפה. אנחנו פנינו ל- RCC חיפה ולא קיבלנו תשובה.

ממי זה, ממי צריך לקבל תשובה? משרד התקשורת?

כן.

הם לא מיוצגים פה. גם אני לא הייתי מניח שהם צריכים להיות כאן, אבל זו נקודה חשובה. הכל נרשם. כן, משטרת ישראל בבקשה.

אני מאגף השיטור, ראש מדור שיטור ימי. אני אתייחס לכמה דברים בנושא תפקיד השיטור הימי כי אמרו פה איזו שהיא מילה קצת משמעותית מאוד, אחריות. משטרת ישראל לא אחראית על ההצלה בים אבל היא עושה זאת מתוקף אחריות שיורית לביטחון הנפש והרכוש.

התפקיד של השיטור הימי הוא מילוי תפקידי המשטרה בתווך הימי. התווך הימי אומר 22 קילומטר, קרי 12 מייל משפל המים. שם אנחנו נמצאים. אנחנו פרוסים בחמישה מוקדים, בכנרת, שלושה מוקדים בים תיכון – חיפה תל אביב ולכיש קרי אשקלון ואילת. לשאלתך חבר הכנסת, אנחנו התחדשנו בספינות חדשות וכבר הן לא סירות גומי, ספינות טובות, חדשות.

שמחים לשמוע.

נכנסו עשר ספינות, שתיים בכל בסיס ועוד שני אופנועי ים בכל בסיס בנוסף, בסך הכל אנחנו עם 20 כלי שייט חדישים ביותר, בעלי יכולת איתור, זיהוי, מכ"מ, פליר, יום, לילה ועובדים 24/7 למעט באילת.

מה זמן ההתראה שהוא מבחינתכם זמן ההתראה הקבוע. למה תחנה נדרשת?

התחנה נדרשת לביצוע פעולות אכיפה בתווך הימי שזה באזור ה-4-6 מייל בפועל, למרות שהתווך הוא 12 מייל. אנחנו פועלים בעיקר לאכיפה נגד כלי שייט, חוק השייט והצלה, אנחנו גם מצילים המון. אני יכול לתת כאן נתונים כמה הצלנו בשנה שעברה. גם סיוע לכלי שייט כולל גרירה.

לגבי הצלה אני שואל מהו זמן ההתראה? אתם כל הזמן - - -

אדוני היושב ראש זה משתנה, כי אנחנו נמצאים גם בים אבל לא כל הזמן בים. אנחנו גם מוגבלים במצב של הים. הסירות שלנו מוגבלות ל-1.5 מטר גג, קצת יותר.

זה אצלכם ים 2?

זה ים גבוה.

לא, אתם מוגבלים עד ים 2?

ים 5.

אתם מוגבלים עד?

2 מטר הכוונה אדוני? הגלים. לא הבנתי את השאלה, אני אשמח לענות.

בסדר, תמשיך.

כלי השייט עצמו מוגבל. יש בעיה בכלי השייט. הסירות החדשות. הן הרבה יותר טובות מהישנות, מסירות הגומי שדובר עליהן בעבר, כמו שאמרתי קודם.

הבסיסים שלנו ממוקמים, כמו שאמרתי, שלושה בים התיכון, טווחי השייט שלהם, אם אני מסתכל על 80 קילומטר, זה הבסיס שיושב בחיפה, ממכמורת ועד ראש הנקרה, של תל אביב זה בערך 60 קילומטר ואילת זה מפלמחים ועד עזה.

מה המהירות שלהם?

מהירות כלי השייט משתנה, בעיקר בסביבות ה-30 קשר.

30 קשר זה כפול 1.8. זה כמעט 60 קילומטר.

נכון. זה טווח טוב מאוד, זה מהירות טוב בים טוב.

אבל זה בשעה. זאת אומרת בכל זאת לוקח לכם נגיד בממוצע חצי שעה כדי להגיע לאירוע.

אמת. אלא אם כן - - -

אם אתם בבסיס.

אמת. זה יכול לקחת גם יותר אם אתה נמצא - - -

אבל אתם מפטרלים בעונה?

אמת. מבצעים גם פעילויות אכיפה, אז אנחנו גם נמצאים בשטח. אנחנו מפעילים כל כלי שייט באמצעות שני אנשי משטרה או איש משטרה ומתנדב, שמכפיל, כולל אופנועי ים. אופנועי הים יכולים לעבוד יותר. לגבי שיתוף הפעולה עם מצילים, הייתה פה שאלה, אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המצילים, אנחנו גם הדרכנו מצילים בנושא הצלה בתל אביב והעברנו להם קורס הצלה עם אופנועי ים בתל אביב, בגלי חוף, והדרכנו אותם גם כמדריכים. אתם מכירים את זה?

יש ערוץ פתוח ביניכם לבין תחנות ההצלה?

בוודאי.

או שזה מסורבל? אזרח צריך להתקשר לתחנת המשטרה הקרובה ואז תחנת המשטרה יוצרת קשרים עם השיטור הימי? כך אנחנו עושים, אני אומר לך, הייתי עד למקרים, מתקשרים למשטרה, המציל עסוק במקרה ההצלה עצמו כדי להציל את הנפש, ואז המשטרה דואגת לעדכן את השיטור הימי. אני כאזרח אין לי ערוץ וגם למצילים אולי, ערוץ ישיר בשביל להודיע ולהתריע שיש מקרה טביעה? זו שאלה חשובה.

כשאתה מתקשר 100 אתה מגיע למשטרה. המציל עובד בטווח של ה-150 מטר שלו זה החוף, וה-300 מטר שלו זה לעומק. מעבר לזה, המציל לא שם. היחידים שנמצאים שם ויכולים לתת מענה כשאתה מתקשר 100, זה השיטור הימי. אם זה עונה על השאלה שלך, כן. הקשר שלנו, ברגע שאתה נותן לי נקודה של אירוע אני יכול ליצור קשר ישירות עם המציל הטריטוריאלי, ולהכווין אותו וגם להפעיל אותו. אנחנו עושים זאת. יש לנו קשר הדוק טלפוני ישיר.

בקשר להצעה ששמענו לגבי רחפני הצלה, אבל קודם כל לתצפית, יהודית אולי גם לגבייך כדאי לציין, על פי הבנתי, יש מגבלת רוח גם לגבי הרחפנים, יש מגבלה של מזג אויר, ואנחנו יודעים להגיד באוגוסט, אלה הרוחות היותר חזקות וכמובן זה מצטרף לעובדה שבאוגוסט או ביולי-אוגוסט אנחנו גם בים היותר גבוה ולכן גם בזרמים ולכן מערבולות, הכל. באותו זמן הרוחות יותר חזקות, אני לא יודע מה תהיה המגבלה לרחפן אבל כנראה שהיא תהיה. אני חוזר אליך, רחפנים יועילו לכם? עדיין לא זורקים כלום, רק לתצפית.

יש לנו רחפנים בבסיסים.

רק כדי להחזיק אדם שנקלע לצרה, להחזיק אותו במצלמה, רק שתדעו כל הזמן איפה הוא.

יש לנו רחפנים בבסיסים, אנחנו מפעילים אותם במקרה הצורך. רחפנים שעברנו עליהם הכשרה, אנחנו מפעילים אותם, והם נמצאים בבסיסים גם בכנרת.

אז הם רחפני תצפית?

כן.

לא ל- - -

לא, הם לא מסוגלים, הם רחפנים קטנים לבנים, בגודל הזה בערך, שמבצעים את הפעולה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק גם עם היחידה האווירית אם צריך, עם חיל הים, עם 669 וכל מה שקשור בזה, אנחנו יודעים לעבוד איתם.

מד"א, יש לכם תוספות?

בעקרון אנחנו פועלים במענה לחוף. בהתייחס לדיון על פי קריאה, זה יכול להיות או מציל דרך אגב, או אזרח.

לנושא הקשר והתקשורת שנאמר, המלצתנו היא לחייג 101. 101 גם יכול לתת לנו איתור מיקום של אותו אזרח שמתקשר, כולל מציל. הווה אומר שאני יכול לשלוח - - -

אנחנו נסיים את הכנת החוק אני מקווה, שעדיין ההצבעה - - -

אני יכול לאתר איתור מדויק. סך הכל מומלץ, ואני יודע שהמצילים עוברים הדרכה בתחומי עזרה ראשונה ובכל קריאה אנחנו כמובן מפעילים באופן מידי כוננים ורכבי הצלה על פי מיקום האירוע. כולל הדרכה טלפונית של אותם אזרחים שמתקשרים, לתת מענה ראשוני.

נהגי האמבולנס מאומנים בנתיבים, הם יודעים לאן להגיע, הם יודעים איזו דרך תהיה יותר פתוח, פחות פתוחה?

הם יודעים, הם מכירים. יש להם גם יכולת רכבי 4 על 4.

בחופים פתוחים?

בחופים פתוחים אני אומר שוב, אמרתי, בחופים פתוחים שהם לא מאושרים ולא מסודרים, אנחנו בסך הכל במקרים האלה יש לנו יכולת להפעיל רכבי 4 על 4 או טרקטורונים שנמצאים במרחבים, ובחלק מהמקרים אנחנו גם מסתייעים ביחידות המשטרה או הכיבוי לאיתור מיקום וסיוע בהגעה.

במקרה טביעה יש ציוד מיוחד הדרוש להצלת החיים?

הציוד הטיפולי הוא אותו ציוד. אין ציוד שונה - - -

לא, כי התקלה היא בכל זאת מיוחדת. זה לא קורה כל יום.

ברור, אבל הציוד הוא אותו ציוד. זה ציוד החייאה שקיים בכל רכבי ההצלה.

אותה פרוצדורה.

נכון מאוד.

עוד מישהו שרוצה להעיר כי אנחנו מתקרבים לסיום? אדוני היוזם, קיבלת תשובות, לפחות חלקיות?

חלק כן. חלק, אני אמשיך להמליץ, אני מקווה. קודם כל אפילו לא בכל בתי החולים יש תא לחץ שהוא משתמש, יגיד לי האיש של מד"א - - -

תא לחץ זה כבר לא בתחום אחריותנו, זה משרד הבריאות.

אני מתוך המערכת אז זו הערת ביניים. אנחנו בסופו של יום, אדוני היושב ראש, חותרים להגיע למצב כזה שיהיה לפחות קשר בין כל הגופים האלה, אם זה מד"א, אם זה שיטור אזרחי, אם זה המצילים. על מנת להעלות את הנושא הזה שיהיו מקושרים ביחד, הסנכרון הזה. זה ההצפה.

היום חסר קשר כזה? בדרך כלל, משטרה או מד"א בדרך כלל - - -

אין איזה גוף שמתכלל את הכל.

עדיין אין לנו גוף שמתכלל את הכל גם ברצון של משרד הבריאות לקיים ולהקים מוקד ארצי, אז אנחנו לא שם.

לא חשוב, אנחנו חותרים להיות שם.

זה הכל בסעיף שאיפה.

דבר שני, אני חותר להגיע למצב כזה שאנחנו נעשה קמפיין. הקמפיין הזה שיהיה גם במשרד החינוך להיכנס אפילו לילדים, על מנת להעלות את המודעות ולהוריד את מספר התובעים. בסופו של יום אחת המטרות שלנו היא גם חינוכית.

אני חושב שכדאי להתרכז במבוגרים.

אני רוצה להעיר הערה קטנה, אנחנו עושים את זה בערים מסוימות בארץ, מצילים ניגשים לפני עונת הרחצה לגני ילדים, חינוך, באים לבתי ספר, נותנים דוגמאות, מראים.

למשל קורסים לשחייה.

מה אתם מצפים? שילד בן שמונה יגיד לאבא שלו "שמעתי בקורס בבית הספר שכאן לא טוב להיכנס"?

נכון. חלק מהעניין הוא שהילד בא ומכווין את האבא להיות ליד שירותי ההצלה ולא להיכנס למים האלה.

אני יכול להעיר משהו? אנחנו במשרד הפנים מקיימים כל שנה קמפיין רחצה באינטרנט, או כל אמצעי התקשורת השונים, כולל סרטונים.

האם זה גם בערבית?

גם בערבית גם באמהרית וגם ברוסית. חוץ מזה, באתר משרד הפנים ישנה חוברת הדרכה לתלמידי בתי הספר של חטיבות הביניים, יכולים להוריד אותה ולהעביר שיעורים כאלה, זה מיועד לחטיבות הביניים ודרך אגב זה בשיתוף משרד החינוך.

יש - - - חוף פתוח. הקמפיין - - -

עוד מישהו?

באמת בעשר שניות, אני מהחברה להגנת הטבע. אני גם מהמתבלבלים בגלל הכותרת של הדיון. אבקש, בגלל שזה נושא שחשבתי שהוא רלבנטי להיום, נושא התלמ"ת, המוכנות של ישראל לאירועי שמן וזיהום ים, זה נושא מאוד דחוף בגלל החיבור של אסדת לויתן שעומד להתקיים תוך כשנה מהיום, זה לא רלבנטי להיום אבל אני חושב שהדבר הזה חשוב שיהיה לו דיון נפרד בוועדה הזו. כיום חסרים 20 תקנים למשרד להגנת הסביבה ליכולת להגן על הים והחופים, דבר שצריך להיפתר בזמן קצר ואני אשמח אם יהיה על זה דיון נפרד. תודה.

תודה.

תודה רבה אדוני היושב ראש.

תודה רבה לכם. הדיון היה קטוע. יכול להיות ש- - - תזמן לסיכום אולי בעוד כמה חודשים, אני מקווה שהדיון יהיה יותר מסודר. אני מאוד מודה לכם על המידע שקיבלנו, על ההשתדלות בדרך כלל ותמיד יש לשפר. אתה מאוד הפתעת אותי עם המספר של אלפי אירועים שבהם ניצלו טובעים. אני לא הייתי מתאר לעצמי מספר כל כך גבוה. זה יפה מאוד.

זה בזכות - - - העבודה - - -

כן. וצריך את זאת להדגיש. תודה רבה.

מה שלא קיים בסטטיסטיקה. אגב.

ולכן אני מדגיש. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.