פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
16/07/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 268
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 11:05

1. קביעת יעדי ההנקה של משרד הבריאות, של חה"כ כהן-פארן יעל
2. קביעת יעדי ההנקה של משרד הבריאות, של חה"כ טיבי אחמד

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
מירב בן ארי

יעל כהן-פארן

נועם פליק - עוזר ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רוית ברוך - עוזרת מפקחת ארצית בתחום אם וילד, משרד הבריאות

ד"ר דינה צימרמן - רופאה אחראית אם ילד מחוז ירושלים, משרד הבריאות

נתנאל אשרי - רפרנט רווחה וביטוח לאומי, אגף תקציבים, משרד האוצר

שרית חיה גבאי - רכזת התחלה בריאה, קופת חולים מאוחדת

רונית וייזר - רכזת טיפת חלב ובריאות האישה, אגף הסיעוד, קופת חולים כללית

טלי בן ארי - רכזת הנקה, שירותי בריאות כללית

שרון ברנסבורג צברי - מנהלת בנק חלב האם הלאומי, מגן דוד אדום

גלי עציון - עורכת דין, נעמ"ת

רומי קדם - עמותת עתיד, דיאטנית, מדריכת הנקה

שגית לב - יו"ר, ליגת לה לצ'ה ישראל

מנה כצמן - יו"ר לשעבר, ליגת לה לצ'ה ישראל

ג'ולי שור - יועצת הנקה , IBCLC

עדי פלג - עמותת עתיד, דיאטנית ו-IBCLC

גלית לירון - יועצת הנקה מוסמכת, הוועד המנהל של איגוד יועצות ההנקה

אפרת וורייט - יועצת הנקה מוסמכת, איגוד יועצות ההנקה

חנה כצמן - יו"ר יוצאת, ליגת לה לצ'ה ישראל, יועצת הנקה

אפי נבו כהן - יועצת הנקה מוסמכת,IBCLC, איגוד יועצות ההנקה

אינסה ליאחוביצקי - מוזמן/ת

עופרה שקד - שדלן/ת (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

יובל יפת - שדלן/ת (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד)

דלית אזולאי

א.ב., חבר תרגומים

1.קביעת יעדי ההנקה של משרד הבריאות של חה"כ כהן-פארן יעל
2.קביעת יעדי ההנקה של משרד הבריאות של חה"כ טיבי אחמד

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-16 ביולי 2018 ואנחנו בדיון מהיר: קביעת יעדי הנקה של משרד הבריאות, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן וחבר הכנסת אחמד טיבי.

בדיוק אמרתי לחברת הכנסת יעל כהן-פארן, העולם מחוץ לחדר הזה גועש ורועש ודיונים וחוק הלאום, ואנחנו ביעדי הנקה, אז היא אמרה לי, לפני חוק הלאום, אחרי חוק הלאום, הנקה תהיה ותמשיך להיות, אז אנחנו לוקחות נשימה עמוקה ודנות בנושא שהוא לא פחות חשוב מכל הדיונים שמתקיימים בכנסת בשבוע המשוגע הזה, ואני נותנת לחברת הכנסת היוזמת, חברת הכנסת יעל כהן-פארן, לפתוח את הדיון. בבקשה.

תודה רבה גבירתי יושבת הראש. באמת תודה רבה על האישור המהיר. אני כמעט שלוש שנים בכנסת ועוד לא חוויתי שיום אחרי שאושר הדיון בנשיאות, אתם כבר קבעתם דיון ועוד אפילו הוא הוקדם ביום.

זה דיון מהיר ראשון שלך בוועדה?

נכון.

אז זהו, את לא מתורגלת. ככה זה אצלנו.

יש ועדות שמתעלמות ממך חודשים ויש ועדות יעילות, אז כל הכבוד. אני מברכת את הפורום הנשי הנכבד שיושב כאן מסביב לשולחן.

תשמעו, נושא של הנקה כמו שאמרתי גם לחברת הכנסת סלימאן שנכנסה, מה לעשות, זה החיים עצמם. אנחנו היום באמת מתווכחים פה על חוק הלאום ועל דברים ברומו של עולם שבסוף-בסוף הבריאות שלנו והבריאות של הילדים שלנו הרבה יותר חשוב לכל אחד ואחת בעולם הזה, שהילד שלה, שהילד שלו יהיה בריא, ומזה אנחנו מתחילים. לדעתי, בעיניי זו באמת. אני לא סתם אמרתי, זה היה לפני חוק הלאום, זה יהיה אחרי חוק הלאום וזה יהיה תמיד.

באמת השיח עלה ופרץ בנושא הזה בעקבות פרסום היעדים של משרד הבריאות שהם פנטסטיים. כולנו רוצים למה 97.5%? ש-100% יניקו. כולנו רוצים את זה אבל השאלה היא מה קורה באמת במציאות בחיים עצמם כדי שזה יקרה.

אני מניחה שיש חוויות שונות ליושבות כאן מסביב לחדר. אני רוצה לשתף מהחוויות שלי. אני לשמחתי יכולתי כשהייתי אם צעירה, לקחת קצת יותר חופשת לידה, כי הייתי מנהלת עמותה. מנכ"לית של עמותה יכולה טיפה לאפשר לעצמה. אמנם היא שכירה של העמותה, אבל היא המנהלת. לא כולן נמצאות במעמד הזה. רוב הנשים לא יכולות להרשות לעצמן גם מבחינה כלכלית, מעסיק-כן, אבל בעיקר כלכלית לקום ולצאת. אני, זה היה לנו קשה כלכלית, אני מודה, אבל היינו זוג צעיר שהצטמצם בתחילת דרכו ואמרנו, עוד שלושה חודשים נסחוב, אבל ברור לי שזה משהו שהיום המערכת, המערכת מצד אחד רוצה לקרוא לכולן להניק ומצד שני לא נותנת להן באמת את האפשרות לעשות זאת. זה מצד אחד.

מהצד השני, שוב, אנחנו בחברה, מה לעשות, אנחנו לא חיות באיזו חברה שאנחנו ישבנו וראינו את כל האימהות והדודות שלנו מניקות בבית ואנחנו לומדים מאיזה משהו שעובר מדור לדור. אנחנו איפשהו בהתחדשות של ההנקה. כן, יש איזשהו דור שמהשפעות שונות כאלה ואחרות, כלכליות, לא היה דימוי וחשיבות של הנקה מובאת בפני הדור של ההורים שלנו ואולי גם לא של הסבתות שלנו ועכשיו זה חוזר, והחשיבות שלה וההבנה כמה היא משמעותית לבריאות של הילד לא רק כשהוא ילד, כשהוא אדם מבוגר, אז היום זה חוזר ונדרשת התארגנות מערכתית גם בבתי היולדות, גם של טיפות החלב, מכל הבחינות. מכל כיוון המערכת צריכה לבוא ולתמוך ולא שאישה שלא מצליחה בהנקה, צריכה לקחת יועצת הנקה פרטית ב-400 שקל יעוץ כי היא ננטשת, כי בסוף היא יושבת בבית לבד והתינוק שלה בוכה והיא לא יודעת מה לעשות.

אני חייבת גם לספר, עם הילדה הראשונה שלי, הלילה הראשון שלי בבית היולדות, מה לעשות, זה לילה קשה. כל מי שעברה אותו, עברה אותו. אני מודה, אני הנקתי אותה עד גיל שנה ומשהו. כשכבר הייתי בהיריון עם הילדה השנייה, אז הפסקתי.

למה?

אמרו לי להפסיק. באותו לילה ראשון באה אלי, וראו שקשה לי והיא לא עזבה אותי והיא ינקה כל הזמן. היא נולדה בבוקר, היה לה כבר כוח בלילה, ומה עשתה אותה אחות של בית היולדות? כמובן הציעה לי את התמ"ל - קחי את זה, את תישני, היא תישן, יהיה טוב לכולם. זה היה ממש חוויה של אם צעירה בלילה ראשון אחרי לידה וזה מה שחוויתי. כמובן אני מודה שנכנעתי, אבל זה לא גרם לי לתת תמ"ל בהמשך, ואני חייבת להגיד גם שהתחושה הזאת שנותנים לאם אחר כך, מי שלא מצליחה להניק או מי שזה לא מסתדר לה מבחינת העבודה, נותנים לה כזאת הרגשה רעה כאילו היא בוגדת בכל ערכיה ובכל העתיד של הילדים שלה, היא מכרה אותו כי היא הלכה ונתנה לילד את התמ"ל, בוגדת במטרה העיקרית.

בוגדת במטרה העיקרית לחיים שלה.

יפה, יפה, וגם זה לא בסדר, כי היום המערכות לא מוכוונות באמת לאפשר את ההנקה.

מה זאת אומרת המערכות?

גם במערכת של היולדות לא נותנים לך את התמיכה שאת צריכה כדי להתחיל את ההנקה כמו שצריך.

אבל יש יועצות הנקה בתוך בתי החולים.

אוקי, יש יועצות הנקה. להבנתי, וזו החוויה של הרבה מאוד יולדות, בסוף הן לא מקבלות בימים - - -

מה זה לא מקבלות? יש לך יועצות הנקה. אני עברתי את זה לפני שנה ושלושה.

אני עברתי את זה שלוש פעמים.

אבל נראה לי שאני לאחרונה - - -

בסדר, אז אולי יש שיפור, את אומרת.

אי אפשר להגיד שאין מערכת, כי יש מערכת של יועצות הנקה בבתי החולים.

היא לא מספקת.

מה זה לא מספקת?

המערכת נותנת לפעמים מסרים כפולים. היו יועצות הנקה, הבת שלי כבר ברוך השם, 13 וחצי, גם לפני 13 וחצי שנים, אבל באותה נשימה שהיו יועצות הנקה, היו אחיות ששידרו משהו הפוך, שזה לא נורא, את תיתני את התמ"ל וזה בסדר ותנוחי קצת.

שוב, כל המערכת צריכה להיות מגובשת. אם יש יעדי הנקה ומשרד הבריאות אומר, אני רוצה 97% ואחרי שלושה חודשים 78% - - -

אני מתה לדעת איך קבעו את ה-97%?

בהתאם למה שמקובל בעולם.

אנחנו תיכף נשמע. אני באמת רוצה לשמוע.

הם מיישרים קו עם ארגון הבריאות העולמי וזה בסדר גמור, אבל במדינות אחרות יש חופשות לידה לפעמים ארוכות יותר, לפעמים ארוכות פחות. תקשיבו, יש היום דיון על זה. אתם בטח שמעתם שטראמפ רוצה לבטל סיוע צבאי למדינות שיתמכו בהנקה. שמעת על זה? עוד מעט ישראל לא תקבל את הסיוע הצבאי שלה בעקבות ההמלצות האלה של משרד הבריאות.

אני רוצה להעביר את הדיון גם לנמצאות בחדר ואני בטוחה שיש לכן הרבה מה לתרום. אני רוצה להגיד שבעיניי בצד החלטה ממשלתית כזאת דרמטית, יעדי הנקה דרמטיים, צריכה היערכות אחרת של כל המערכת גם בענייני חופשת לידה ותגמולים מהמדינה על לקיחת חופש ארוך יותר. לא חייבים לקחת את החצי שנה, אבל מי שלוקחת, שתקבל תגמול על כך, וגם מבחינת היערכות ותמיכה של יועצות הנקה, טיפות חלב בבתי היולדות. כל המערכת הרפואית בתי היולדות צריכה להבין שאלה היעדים והיא צריכה להתיישר לפיהם ולא שיהיו אחיות שימליצו לקחת את התמ"ל כדי שתנוחי הערב.
תודה רבה ואני באמת מברכת על הדיון המהיר.

אני רוצה באמת לנסות כמה שאפשר להיות יעילות בדיון הזה, כי אתן יודעות, הלו"ז של הכנסת מטורף בשבוע האחרון הזה, לכן אני מבקשת - - -

זה הלו"ז הזה שפוגע לי בהנקה שלי.

למה לא התלוננת בוועדת הכנסת?

אל תדאגי, אני אמרתי שאני הולכת להניק. אין מה לעשות, הנקה חשובה לבריאות.

אני רוצה נציגות משרד הבריאות. אני הבנתי שיש שתי נציגות. מי מכן תרצה להציג?

אני אתחיל. אני ד"ר דינה צימרמן, אני רופאה אחראית אם וילד בלשכת הבריאות בירושלים ואני גם חברה של ועדת ההנקה של משרד הבריאות.

כל היעד והמטרה של ועדת ההנקה במשרד הבריאות היא שתהיה סביבה תומכת לנשים שבוחרות להניק. העניין כאן של היעדים והמסמך יצאו מכל פרופורציה למטרה שבה נכתבו או נרשמו. היעדים האלו יצאו בתוך מסמך של הנחיות קליניות איך לתמוך בנשים, איך לעשות דברים אחידים. זה בא מתוך הדוח של תת ועדה, לשימוש פנימי ב-2008 לקראת יעדים של 2020 שלא יצאו לפועל. 97% הוא יעד של הנקה אי פעם שהתינוק נגע בשד בחדר לידה, ויש לזה בתור רופאה ערך בריאותי משל עצמו שיש במה להתעסק בזה.

אני רוצה להוסיף שמבחינת מה שאנחנו יודעים היום בהנקה, אנחנו לא מדברים רק על בריאות התינוק, אנחנו מדברים על בריאות האישה וזה דבר מאוד חשוב. יש דוגמא, מאמר מארצות הברית מ-2016 שמראה מתוך 3,000 מקרי תמותה שמתייחסים לאי הנקה לפי היעדים של ארצות הברית, שזה 90%, שהם לא שם, אנחנו במצב יותר טוב. 78% מהתמותה היא תמותה אימהית, התקפי לב, לחץ דם, כל המחלות הכרוניות. בדוק בספרות הרפואית היום שיש השפעה להנקה, אז לכן אני חושבת שהדיון של היעדים הוא ממש דיון לא לעניין כי אנחנו לא עשינו משהו חדש, משהו לשנות, ומה שאני אומרת שבאמת עושים זה בדיוק הדברים שאת העלית. הסביבה בבית חולים, בחוזר מנכ"ל מאז 2003 יש את כל עשר הצעדים להנקה מוצלחת. הבעיה שלנו זה אכיפה, אבל זה לא בידיים כל כך של משרד הבריאות.

יש לי בעיה עם המילה אכיפה.

בסדר, יישום.

כי אני לא חושבת שזה חוק שצריך לאכוף אותו. אישה, יש לה את הזכות לבחור.

אני לא מדברת על מה שהאישה צריכה לעשות. זה דברים שבית החולים צריך לעשות.

אוקי.

למי של מכיר, זה עשר צעדים של ארגון הבריאות העולמי, קיים מ-1990 וכתוב שם במפורש, למקום שהיולדת יולדת. זה לא בשביל האישה. יש להם גרסה חדשה כבר מ-2017 שיותר מותאמת לעולם המערבי, אז יש לנו מה לעשות, אבל המקום שמשרד הבריאות נתקל בו הרבה פעמים, שלמרות שיש חוזר מנכ"ל בדיוק על אחד הצעדים שכל אחד יעבור הכשרה, כל אחד יגיב בדיוק אותו דבר, זה שם, אנחנו צריכים עזרה מבחוץ לגרום ליישום, וזה לא רק בבית חולים.

רק השנה יצא חוזר של טיפת חלב הידידותית לתינוק. מה שכתוב בזה, שכל אחות טיפת חלב צריכה לעבור הכשרה של 45 שעות, שזה משהו שנקרא מדריכת הנקה כדי שהיא תוכל לעזור לכל האימהות, שהיא לא צריכה לחכות ליועצת הנקה. זו המטרה. בנוסף, יהיו יועצות הנקה, אבל כל הצוות, גם האחיות, גם הרופאים עוברים עכשיו הכשרה. כל רופא שעובד בטיפת חלב צריך לעבור הכשרה וההכשרה הזאת יצאה לפועל. יש כאן עבודה שקורית בסביבה של הרופאים.

השנה קמה החברה הישראלית לרפואת הנקה כי הבעיה בישראל ביישום הנקה זה לא רק הסביבה, זה הידע. רוב הירידה בהנקה בארץ קורית לפני החזרה לעבודה, אז אנחנו 100% בשביל הארכת חופשת הלידה, אבל שלא נדמיין שזה הדבר היחיד שהמערכת עושה. כמו שאתם כבר ניחשתם, אני באתי מארץ בלי חופשת לידה בשכר בכלל, ארצות הברית, שזה לא משהו להתגאות בו היום, אני יודעת. זה רובד חשוב, אבל זה לא כל הסיפור. אנחנו מנסים בתור משרד הבריאות לדאוג שהאישה שבחרה להניק, תקבל את התמיכה, וכל הקשיים בלילה הראשון וכל הדברים האלה, שהיא תקבל מענה כמו שאמרת, בלי להוציא כסף מהכיס, וזו המטרה, להכשיר אחיות בטיפת חלב, כי זה שירות בחינם. גם בבתי חולים אנחנו חייבים לגרום שכל אחות במחלקה תהיה ברמה של מדריכת הנקה ואז יועצות ההנקה, ואני גם יועצת הנקה מוסמכת אז אני אומרת את זה בתור יועצת הנקה, המטרה, שיועצות הנקה זה למקרים המסובכים. המקרים הרגילים, הבעיות הנפוצות זה אמור להיות מענה שכל צוות רפואי שמטפל באישה ידע מה לעשות ויוכשר כמו שכתוב בחוזרים של משרד הבריאות.

אבל את אומרת שאין יישום, אבל זה באחריות המשרד, זה בתי חולים של משרד הבריאות. זאת השאלה, מה עושים עם זה?

אז דברים שאנחנו ניסינו עד עכשיו זה ניסיונות להכניס את זה למדדי איכות, לדוגמא, להכניס את זה לבקרות, וזה איך לגרום ליותר שיניים לחוזרים. זה בהחלט מה שהוועדה מתעסקת כל חודש. נשמח לאיזשהו שיתוף פעולה לעוד שיניים, לעוד משאבים לעזור לזה, אבל זה לא בגלל שאנחנו לא חושבים שזה חשוב ולא בגלל שזה בין היעדים שאנחנו מתעסקים - - -

אני יכולה לשאול משהו? אני יודעת שחברות, ותסלחו לי אם אני לא משתמשת בדיוק במושגים, חברות החלב החילופי, תמ"ל, שמספקות לבתי החולים בדרך כלל בחינם את החלב שהשתמשו בו בתינוקייה, זה מאוד מפתה. כולנו יודעים שיש בזה גם את הרצון לשווק את עצמם. במקביל, אותן אחיות שצריכות לעודד הנקה, הן אלה שמשתמשות בתמ"לים ובכל זאת המחלקה כולה מתעסקת מול החברות האלה. איך אתם מתגברים על ניגוד האינטרסים הזה?

עושים מאמצים למזער את זה כמה שיותר. לדוגמא, אחיות טיפת חלב, לא מרשים להן לצאת לכנסים שממומנים על ידי חברות תמ"ל.

בכלל?

כן. אז זה צעד אחד.

זה צעד כלפי האחיות של טיפות חלב. אני מדברת על בתי חולים ממומנים על ידי המדינה. הם בעצמם עושים את הקשר הזה עם החברות והם אלה שנוח להם גם לקחת את החיתולים וגם לקחת את התמ"ל בחינם. מה עושים עם בתי החולים?

חלק מהבעיה זה הוועדה להגבלים עסקיים, אז חלק מזה צריך לדון מולם. את מעלה שאלה טובה.

אני יודעת שיש חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות שהתייחס לכל השתדלנות של תרופות.

אסור לשווק את התמ"ל בין כותלי בית החולים.

לשווק אסור, אבל לחלק דוגמיות מותר.

גם דוגמיות זה שיווק.

והתמונות התלויות בכל מקום?

אין. אסור. הורידו.

אין את זה.

מה שעדיין שם, מורידים. במצב הזה יש התקדמות.

תשמעו, כולן התפארו מי טרייה יותר. אני סבתא טרייה יותר, כלומר הייתי בבית חולים. ליוויתי את הבת שלי.

אם את מוצאת, אז תדווחי לוועדה שעת הנקה של משרד הבריאות ואנחנו מוציאים מייד מכתבים לתלונה, כי זה 100% נגד זה ועל זה כן יש אכיפה. אני לא אומרת שיש אנשים שלא עושים, אבל על זה יש.

הבעיה היא שבסוף באמת רוצים לעודד הנקה. רואים את זה. אני אומרת לכם את זה בתור די טרייה בעניין. העניין הוא שצריך לדעת איך אתה מאזן. אם לילד יש צהבת אז אומרת לך האחות, תתגברי אותו בתמ"ל. היא אומרת לך, ההנקה לא מספיקה.

ואת עייפה.

האמת שדווקא על העייפות זה היה פחות קריטי. הקריטי זה כשהילד חולה ויש לו צהבת, מה שכמעט לרובם יש, ואז הם אומרים לך, ההנקה לא תחזק אותו - - - . אני עוד פעם אומרת, מאוד אהבתי את הבקבוקונים, אני מודה, אבל זה לא מה שפגע ביכולת ההנקה שלי. זה חיזק.

אחד הדברים שגם יצאו השנה, זה הנחיות קליניות של הארי על הטיפול הנכון בהנקה, שלא יהיה מצב שאחות תגיד משהו שלא נכון מבחינה רפואית ושתהיה אחידות.

בואו נהיה גלויים, אומרים, את עייפה, כדאי לתת בקבוק עכשיו ותנוחי ותישני. את תהיי יותר טובה אליו מחר בבוקר כשתהיי ערנית, במיוחד אם יש לה תאומים כמו הבת שלי. בואו לא, אנחנו חיים בעולם הזה.

קודם כל צריך לקחת בחשבון שרוב מה שאמרתי יצא בנובמבר 2017, אז זה יחסית טרי, לכן אני מקווה שעצם זה שיש דברים בכתב, כן יעזור לתהליך של החינוך, כי ברגע שאתה מחנך, אתה צריך איזשהו מסמך רשמי ברור, עם סמכות, שאומר, על זה אתה מחנך, שלא יכול להיות מצב שראש מחלקה זה אומר זה וראש מחלקה אומר זה. אחידות בידע זה הצעד הראשון. האם יש לנו עוד עבודה לעשות בשטח? אין ספק. האם אנחנו עובדים כל יום? אין ספק, כולל חלק מהכשרה נכונה ליועצות הנקה, מדריכות הנקה, זה איך לדבר בנימוס לכל אישה, לכל בחירה שהיא אומרת. לא אמור להיות מצב שאומרים לאישה, לא פרצופים, לא דברים כאלו בגלל בחירה מדעת שלה. המטרה שלנו לתת לה מידע ומה שהיא תבחר בסוף, היא אמורה לקבל תמיכה על כל דבר.

אוקי, תודה.

אני יכולה לשאול אותה רק שאלה?

כן.

טיפת חלב, אני מסכימה איתך, אין שם את העניין הזה. העניין של התמ"לים לא נמצא שם ובאמת הן מוכוונות.

המצב הבעייתי הוא שמה שקורה לצערי בפריפריה ומה שקורה במרכז, אני יכולה להגיד לך שלי יש טיפת חלב נהדרת ואחיות נהדרות וביניהן יועצות הנקה. נסעתי לנתיבות לפני שבועיים והם אומרים לי שיש אחות אחת בכל העיר. זה מטורף. למה אני, שאני גרה בתל אביב, יופי, נורא נחמד, יש לי יועצות ויש לי סיוע והכול נגיש - - -

והכול נגיש ומעל לזה טיפת חלב יותר טובה.

ואז את הולכת לנתיבות. את לא תגידי איזה כפר נידח, עיירה. אני לא מדברת על כפרים, מה קורה שם, אבל את מגיעה לעיר כזאת ואומרת, יש אחות אחת. תגידו לי איך זה עובד? אני רוצה שתגיד לי איך באמת אימהות בפריפריה מקבלות את הסיוע? וזה כל כך מעצבן. בגלל שאני גרה בתל אביב, אז מגיע לי יותר?

ולקחת בחשבון שהרבה מהכפרים, לא קיימות בהם תחנות אם וילד, ולהיפך, יש כיוון של לסגור תחנות, אז איך זה יחלחל ואיפה יחלחל ועם מי?

שמי רוית, אני עוזרת מפקחת ארצית בתחום אם וילד, אחראית על הנושא בין היתר של טיפות חלב.

הפריסה של טיפות חלב נמצאת בכל הארץ, גם בפריפריה. הנושא הזה של יועצות הנקה, זה לא שיש לנו יותר יועצות במרכז הארץ ופחות בפריפריה, אבל בפריסה ארצית יש שאיפה להגדיל את מספר היועצות.

בהמשך למה שד"ר צימרמן אמרה, הנושא הוא הכשרה לכל הצוותים. המטרה היא שכל הצוותים, כל אחות בכל טיפת חלב, זאת אומרת שלא רק אחת, יועצת שנמצאת במקום תיתן את המענה בנושא הנקה, אלא כולם יעברו הכשרה וכולם יוכלו לתת מענים בצורה רחבה לנושא של הנקה. נכון שיש לנו שאיפה כרגע להגדיל את מספר היועצות כדי שיהיו יועצות במספר הרבה יותר גדול ובפריסה הרבה יותר גדולה, וזה נושא של תהליך. כמו שנאמר קודם, יש החלטות ויש למידה ויש הכשרות ויש את הנושא של לשים את הנושא בכלל שהוא יהיה מדובר. הנושא של שבוע הנקה שמציינים אותו כל שנה, נושאים נוספים, כל הנושא של המבנים, שלא יהיו פרסומות בטיפת חלב, ואת ציינת את זה, אבל זה נכון לגבי כל טיפות החלב ואנחנו בודקים את זה שאין פרסומות, וזה דברים שלא היו עד לפני מספר שנים. היום נותנים להם דגש מאוד גדול כולל בקרות וכולל הכשרות, ואנחנו שמים את הנושא הזה על סדר היום, כולל בפריפריה. למשרד הבריאות יש 410 תחנות טיפת חלב בפריסה ארצית והמדיניות היא מדיניות אחידה לכל טיפות החלב ,אז השאיפה היא בהחלט להגדיל את המספרים בכל המקומות.

תודה. אני רוצה לתת לארגונים שביקשו לדבר. אני רק רוצה שתיקחו בחשבון שאני באה מחברה שעדיין ערך ההנקה הוא עדיין ערך מאוד מושרש. להיפך, הצעירות נלחמות היום על הזכות להגיד, אני לא רוצה להניק, ולא להסתכל עליה בעין - - -

אני חושבת שדווקא גם אצלנו בעיקר בשנים האחרונות, דווקא הקטע של ההנקה - - -

לא הייתה הפסקה - - -

בחברה הערבית ובחברה החרדית זה ככה.

בחברה הערבית זה עדיין ממשיך, ולהיפך. הצעירה שאומרת, אני לא רוצה, מתוך בחירה או שהיא צריכה להרגיש שמה פתאום שאין לה חלב מספיק, אולי עשית משהו לא טוב, ואני אומרת שאני בעצמי, יכול להיות שנפלתי לתוך זה לכמה רגעים. זה למקרה שהבת שלי צופה בשידור, אבל כל הזמן נותנים הרגשה לצעירות שבטח עשית משהו לא טוב, לא אכלת מספיק, לא אכלת נכון, לא ישנה מספיק או לא חיכית ולא הייתה לך סבלנות שהתינוק יתרגל, כלומר, יש פער בקטע הזה ואני רואה במה שהתקיים בחברה היהודית אולי לפני עשר שנים, עכשיו מתחיל את התהליך הזה, וכדאי מאוד דווקא, אנחנו לא חייבים לעבור אותם תהליכים, כלומר לעבור את עשרת השנים שנלחמים על זה שאני לא רוצה להניק ואחר כך לחזור בחזרה. אולי באמת צריך שמשרד הבריאות ייקח את זה בחשבון.

שגית לב, יו"ר ליגת לה לצ'ה, בבקשה.

תודה. ליגת לה לצ'ה ישראל זה ארגון התנדבותי בין-לאומי, תומך בנשים מניקות על ידי מדריכות שהן קודם כול אימהות. אני מייצגת פה גם את האיגוד הישראלי ליועצות הנקה.

אני אוותר על הסיפור האישי שלי, אבל אני רוצה לפנות לחברת הכנסת מירב בן ארי ולהגיד לה שהיה לך מזל גדול שאת אוהבת את הבקבוקים האלה ועדיין הצלחת להניק, כי הרבה נשים כשהן נפגשות בבקבוקונים החמודים והקומפקטיים, בעצם הרבה פעמים אנחנו רואים את הקשר בין המפגש עם הבקבוק ואי הצלחה של ההנקה.

אנחנו באמת מאמינות שההסתכלות על היעדים כדרך להקשות על האימהות והלחץ היא פשוט מוטעית. הנקה צריכה להיות חשובה לאימהות, לקהילה, למדינה באספקטים שונים של כלכלה, בריאות, איכות הסביבה, מי שזה בדמה העניין הזה. אנחנו רואים ש-91% מהאימהות מגיעות ללידה והן רוצות להניק, ובגיל חצי שנה 20% מניקות. יש סקרים על זה משרד הבריאות מוציא בכל כמה שנים, כלומר משהו קורה פה בדרך.

הכשרה של נשות מקצוע, הכשרה לא רק בתחום ההנקה אלא גם בכל מה שקשור לכישורי התקשורת. את דיברת, חברת הכנסת תומא סלימאן על האשמה. זה קשור למילים שאנחנו בוחרות לדבר ולהגיד. כסבתא את יכולה להגיד מה שתרצי, אבל כנשות מקצוע כשאנחנו פונות לאימהות כמדריכות שפוגשות אימהות, אנחנו צריכות לבחור במילים המדויקות, והכשרה בתחום ההנקה לא מספיקה. איך להגיד לאימא, איך להוציא אותה מההנקה כשהיא לא רוצה, זה בסדר. יש לנו המון עבודה מספיק עם האימהות שרוצות. מי לא רוצה, בואו נשחרר אותה הלאה, זה בסדר.

אנחנו רוצים לתת מענה מיטבי, כי אנחנו אחרי זה נתקלים בזה בקהילה. אנחנו כמדריכות, כיועצות הנקה פוגשות את האימהות בקהילה. לפעמים שיקום ההנקה קשה מאוד בגלל נזקים שנעשו, לאו דווקא בגלל שהידע חסר. לפעמים בגלל שאין תקנים במחלקות ליועצות הנקה. יועצות הנקה הן לפעמים גם האחיות שצריכות לעשות עוד המון פעולות במחלקה והן לא מגיעות להנקה, אז יש בתי חולים שהם מעסיקים בדרכים צדדיות יועצות הנקה ויש מקומות שלא יכולים להעסיק.

מעניין מאוד למה צריך דרכים צדדיות כאשר הם מקבלים 14,000 שקל על כל יולדת. במקום שישימו איזושהי תפאורה בתוך חדר שינה של היולדת, שיהיה להם תקן ליועצת.

לגמרי. אלו צעדים בסיסיים. אם אנחנו מדברים על צעדים מתקדמים, אז הארכת חופשת לידה שכולנו פה מסכימות שזה חלק בלתי נפרד מהצלחת ההנקה, והגבלת שיווק ופרסום תמ"ל, שזה חלק מהעניין, ויש לנו עוד הרבה מה לעשות פה.

תודה רבה. עורכת דין גלי עציון מנעמ"ת.

אני הולכת להגיד משהו, ואז לפני שתסקלו אותי, אני אברח.

אני אימא לארבעה ילדים, שאגב, את כולם הנקתי. אני בחרתי להניק אותם. זו הייתה בחירה שלי. יש לי קושי מאוד גדול עם מה שקורה פה, ואני אומרת את זה גם מהחוויה של דברים שראיתי וגם מהשיח. בסופו של דבר יש לי תחושה, וזו עמדת הארגון, זו לא רק עמדתי האישית, שיש פה טיפה חוסר כבוד לבחירה של האישה ויש פה כן שידור שאם את לא מניקה, את לא אישה טובה, את לא אימא טובה.

את תהיי עם ה-3% שלא עמדו ביעד הלאומי. היא מדברת על תחושה. אני העליתי את זה גם כן בהתחלה.

אני אומרת שוב, אני בכוונה התחלתי בזה שאני הנקתי ארבעה ילדים. אגב, אחת הסיבות שאני הנקתי זה כי אני מאוד לא אוהבת לעשות סטריליזציה וזו הייתה השיטה הכי נוחה וקלה ואפשר להסתובב עם הילדים בכל העולם עם זה. נפלא. לי זה עבד מצוין. לאחותי זה ממש לא עבד. יש לה ילדים נהדרים. הרעיון הוא שכל דבר שהוא אובססיבי, כל דבר שהוא נדחף, הוא לא בהכרח דבר נכון.

אתם יודעים, זה כמו הילדים ששמו אותם בהתחלה על הגב, אחר כך על הבטן, אחר כך הצד. כל יום יש מחקר חדש שיגידו. אני אגיד לכם בצורה הכי בוטה וזה משקף גם את התחושה האישית שלי, יש לי מן תחושה, ואגב, אני כן אחלוק אתכם את החוויה האישית שעברתי עם הילד הצעיר שלי. הייתי בחדר עם עוד אישה. היא הייתה צעירה והגיעה יועצת הנקה והיא אמרה לה, אפרופו מה שאמרתם פה, היא אמרה לה, תראי, אני לא יודעת, אני לא בטוחה שאני רוצה, והיא פשוט שלחה יד ותפסה לה את השד. החדירה לפרטיות, אני נשארתי בפה פעור, אני מודה, וזה היה הילד הרביעי שלי.

למה, הגניקולוג לא בא והוא הכניס לה ידיים דקה קודם?

לא, לא, מה ההשוואה הזו?

יש טוב אחד ואין בלתו. אין טוב אחד ואין בלתו, ויש מצב כזה ויש מחקרים כאלה שנשים שלא מצליחות להניק הן מוצאות את עצמן בסיטואציה עד כדי דיכאון אחרי לידה ובכלל מפחדות להגיד את זה. זה לא משהו שאני חושבת שאנחנו כנשים צריכות לשאוף אליו. אנחנו צריכות לכבד בחירה של נשים. זה בסדר לעודד הנקה, זה לא בסדר לעשות את זה בצורה שכאילו אם את לא מניקה, וזה המסר שלכן. אני חושבת שאני מביאה לכן איזשהו קול שמסתכל מהצד. זה המסר. המסר שאומר 97% יעד הנקה, אומר שכל מי שלא מניקה, כל ה-3% המסכנים הן לא אימהות טובות דיין, ואנחנו צריכים מאוד להיזהר באמירה הזאת. תודה.

אני יודעת שחלק מכן, לא מצא חן בעיניו, אבל אני מתחברת מאוד למה שנאמר ואני אמרתי את זה בפתיחת דבריי. יש משהו בלקבוע אחוזים. נכון שיש אחוז שנקבע בעולם, אבל לבוא ולצאת מייד עם קביעה כזו, זה כן מלחיץ, ולקרוא יעדים לאומיים, זה נשמע מאוד מאוד דרמטי.

משרד הבריאות לא יצא בשום חוסר יעדים לאומיים בהנקה. משרד הבריאות יצא במסמך קטן שכתוב כאן, מתוך תת הוועדה, ערכי מטרה לשנת 2010, ואין לזה שום תוקף ואין לנו שום - - -

משרד הבריאות, יש לו דובר והוא יודע מה הוא מוציא. זה לא התפרסם במקרה. יש פה מסר וצריך פשוט להיזהר.

גם אולי צריך להפריד בין המסר של אנשי המקצוע לבין המסר שמיוחצ"ן לתקשורת.

אני חושבת שזה קול חשוב שצריך כן להקשיב לו וכן לקחת אותו בחשבון אפילו אם לא הייתה המטרה שישמע כך וההכשרות הן לא כאלה, אבל זה קול שצריך להישמע לו, ואני בכלל לא מסכימה להשוואה שנעשתה בין יועצת הנקה שעשתה מה שעשתה לבין גניקולוג שמקיים בדיקה.

שגם זה לא בסדר וגם לא בסדר, אבל זה לא בסדר שמתקבל בציבור וזה לא בסדר שלא מתקבל.

לא, לא. יש הבדל. היא לא צריכה לעשות את זה כדי למלא את תפקידה וכדי לעשות את המטלה של בריאות שמוטלת עליה. היא לא צריכה לעשות את זה.

כולנו מסכימות.

גניקולוג זה חלק מבדיקה. צריך לעשות אותה, ואנחנו קיימנו דיונים איך צריך לעשות את זה ואיך צריך להכין את האישה לבדיקה כזו ומה המגבלות וכו' וכו', אבל זה לא חלק מהתפקיד שלה.

אני חושבת שזה משקף את מה שאני אומרת, מה שאת אומרת פה ושאת לא מבינה את הבעייתיות של מה שאני אומרת.

אני רוצה לתת לד"ר שרון ברנסבורג צברי, מנהלת בנק החלב הלאומי.

אני מנהלת בנק החלב שמוקם בימים אלה בישראל, ובהקשר הזה ישראל מצטרפת, היא בעצם המדינה האחרונה ב-OECD שאין לה בנק חלב.

שבעצם הכרזתם על הקמתו בוועדה בשעה טובה.

אני חזרתי עכשיו מלראות שהרצפה התקדמה והצנרת התקדמה והציוד מתקדם. אנחנו במד"א פועלים במלוא המרץ. ואני חושבת שעצם זה שבישראל מוקם בנק חלב אם לאומי, זה מעיד כאלפי מונים על העובדה שאנחנו מדברים על הנקה ואנחנו מדברים על צוות. אנחנו צריכים לדבר על התינוק. התינוק הוא זה שחסר הישע, שהוא נכנס למצבים שחלקם עלולים לפגוע בחייו, ולאורך כל הדיון שמתייחס סביב הנקה, אנחנו מעט מדי שומעים על זכותו של תינוק לבריאות טובה וזכותו של תינוק גם בכללית לטיפול טוב. זה לא רק זכותה של אישה. יש פה גם זכותו של קטין חסר ישע, ואני מאוד גאה שגם משרד הבריאות וגם עמותת עתיד רואים את הזכות של חסר הישע ומנסים לתת לציבור מידע על מה יעדי הבריאות. אגב, לאף אחד לא נעים לשמוע שהוא לא צריך לאכול סטייק כל יום. לאף אחד לא נעים לשמוע שהוא צריך לרדת במשקל, וזה תפקידו של משרד הבריאות, להציב לנו יעדים על סמך מחקרים שמעידים מה המטרות הבריאותיות של בריאות הציבור בישראל.

נקודה נוספת שאני יכולה להעלות מתוקף זה שאני ד"ר לביוכימיה, זה העבודה שהנקה היא לא הבן החורג של ההיריון. גם בהיריון למשל, משרד הבריאות אומר לנשים לא לשתות אלכוהול. למה הוא אומר את זה? בגלל הפגיעה בעובר, וזה פוגע בזכותה של אישה על גופה וזה פוגע בזכותה של אישה לחיים, וכשהיא יוצאת עם החבר'ה היא לא יכולה לשתות אלכוהול, ועדיין בסיטואציה הזאת משרד הבריאות פועל בשם הקטין חסר ישע שנמצא בתוכה, והוא מגדיר לאימא ונותן את הידע שאומר שאם את תשתי אלכוהול, את עלולה לפגוע בעובר שלך. באותה מידה הוא בא ואומר שהיעדר הנקה עלולה לפגוע בילד. הנתונים האלה הם נתונים מאוד ברורים, לא מחקר כזה ומחקר כזה. מדברים על כ-820,000 ילדים כל שנה שמתים. מדברים על עלות אי הנקה בעולם הכללי של 302 מיליארד דולר, ש-75% מזה זה עלות התחלואה במדינות של ההכנסות הגבוהות. היעדר הנקה זה משהו שעולה לעולם שלנו הרבה מאוד כסף. אין לו קשר לאישה, האם היא אימא טובה או אימא רעה. יש לזה קשר לגבי זה שגופי בריאות מגדירים מטרות והציבור בוחר האם ללכת לפי זה או לא ללכת לפי זה.

אני חייבת לציין שאני מאוד עצובה שאני רואה ארגוני נשים שבעצם באים ואומרים למשרד הבריאות או לעמותת עתיד, תסתירו מידע שהוא מידע רפואי רלוונטי כדי שלא ניצור לחץ נפשי על נשים.

מי אמר את זה?

כי בעצם כל הדברים שמדברים פה וגם מהנתונים שמביאים לגבי ההנקה, אם רוצים שאנחנו נסתיר אותם - - -

הנתונים הם לא נתונים מוחלטים. אני אומר בשיא הזהירות - - -

שנייה, שנייה. אפילו אם הם נתונים מוחלטים, אני לא שמעתי, אלא אם יש לכם מידע אחר, לא שמעתי ארגונים שבאים למשרד הבריאות ואומרים, תסתירו את המידע הבריאותי. אני לא שמעתי דבר כזה.

את שמעת את הקצה השני, כי משרד הבריאות אומר, אני רוצה 97 התחלות הנקה בגלל המידע הרפואי שעומד מאחורי זה, אז עכשיו אנחנו אומרים לו, אל תגיד את היעדים, אז גם אל תגיד את המידע הרפואי שעומד מאחורי זה, כי זו המשמעות בלהסתיר מידע.

לא, זה לא אותו דבר, סליחה. מישהו יודע מה אחוז הנשים המניקות עכשיו במדינת ישראל? אם נקבעה מטרה של 97, אני רוצה לדעת מאיפה אני מתחילה כדי להגיע ל-97?

התחלת הנקה זה משהו בסביבות ה-90%. מדובר בבתי חולים. בקשר למה שקורה בגיל חודש, זה כבר ל-53%, וזה בדיוק מה שאני אומרת מבחינת התמיכה שצריך בבתי החולים בהתחלה ודברים כאלה.

מצוין, אבל את אומרת שזה עכשיו 90%, כלומר אנחנו לא בפיגור מי יודע מה מההתחלות. הבעיה היא שבלתחזק את זה ולהישאר עם זה.

נכון, וזו הסיבה שאמרתי שרוב העבודה שלנו זה לא בוועדה, וכל הדברים שאני אמרתי זה לא להגיע מ-90 ל-97, זה להגיע כשה-90 האלו שהתחילו ורצו ודברים כאלו, קודם כול שיגיעו לחודש. אחר כך שיגיעו לשלושה חודשים.

מצוין, אבל אני חושבת גם כן שזה לא אומר שאם מדברים ואם שואלים את השאלות האלה, אנחנו מנסות כאילו להסתיר מידע. אני חושבת שכולם יודעים. יש איזונים ובלמים שצריכים לעשות אותם, כולל לתגבר את הצוותים ולהנגיש את כל הנושא של אפשרות של המשך הנקה, ואני אומרת לך, העניין של יועצת הנקה בבית חולים מאוד טוב. אני יודעת שהיא יודעת בעצם גם כן אחות וברוב הזמן הייתה עסוקה. היא אחות בתוך התינוקייה והיא בעצמה גם יועצת, כך שהיא לא פנויה כל הזמן כשהאימא רוצה להתייעץ.

בעיניי זו לא בעיה, כי בסוף יועצת ההנקה, כשצריך אותה, היא מגיעה.

לא נכון. מירב, יכול להיות שהחוויה שלך היא שונה במקרה הזה. אני מתנצלת להגיד לך שאישה מהפריפריה או אישה באיזה כפר בצפון, היא לא תקבל אותו יחס כמו חברת כנסת.

כשאני נרשמתי ליועצת הנקה, יש דף כזה ליד הקבלה ונרשמים לפי הסדר. כתוב מירב בן ארי. היא באה אלי לפי הסדר. לא קיבלתי שום הקלות, שזה יהיה ברור.

אבל היא המשיכה איתך אחר כך.

לא, ממש לא.

המשפט שאמרת, היא מגיעה מתי שאני רוצה, אף אישה לא יכולה להגיד את זה, שכל פעם שביקשתי את היועצת הנקה, היא הגיעה.

אוקי, אז לא אמרתי דבר כזה ואם אמרתי דבר כזה, אז ממש לא. להיפך, ישבתי והתייבשתי וחיכיתי לה. אני ממש לא אמרתי, רק אמרתי שהן נמצאות. דרך אגב, אני זאת שגם העליתי את הפריפריה בגלל טיפות חלב, כי בסוף רוב הנשים, מי שהן הכי פוגשות והן מתייעצות זה בעיקר אחיות בטיפת חלב, וכשהיא חווה משבר הנקה, היא הולכת לאחות בטיפת חלב. זה שהייתה לי אחות יומיים, דרך אגב, לא מתי שאני רוצה אלא נרשמתי וחיכיתי והתייבשתי, עזבי, לא הייתי שם בכלל, אני רק אומרת שמי שהכי חשוב לחזק אותן זה אחיות בטיפת חלב. אגב, את משבר ההנקה הראשון, היא הולכת לאחות בטיפת חלב. היא לא הולכת לאחות בתינוקייה, כי היא כבר לא נמצאת בתינוקייה.

דרך אגב, אני מסכימה לגמרי לגבי הפריפריה. באמת זה צורם וזה זועק. דרך אגב, אני חושבת שיש פה דיון שאנחנו לא התייחסנו אליו, את נגעת בו כשדיברת על המגזר הערבי והיא דיברה על המגזר החרדי.

זה עניין החברה.

כשאני אומרת, אני חברת כנסת מניקה, אנשים מסתכלים עלי. אני רוצה להגיד לך שהיו פה נשים שעיקמו את האף. אמרו לי, מה נסגר איתך? סוג של תתקדמי.

יש סתירה גדולה בין איך בתוך המשפחה דוחפים לך את הרעיון של הנקה לבין איך צריך להסתיר את זה וזו בושה ולא צריכים להוציא את זה חלילה בחברה.

אני גאה בזה בכל מקום. אני גם מדברת על זה. מה שאני רציתי בדברים שלי להתייחס, זה לא לחזור על דברים שנאמרו כאן אלא לבוא ולהגיד איך אנחנו גם מדברים על המסר החברתי. את אמרת מאוד יפה שבחברה הערבית אצלכם את צריכה להניק. אצלנו מה שקרה בחברה היהודית, אלה שלא מניקות והן נשות קריירה, כאילו מצפים ממך שתפסיקי, וזה מה שהכי גרוע בעיניי. דווקא בעניין הזה החברה היהודית צריכה להתקנא בחברה הערבית, כי השימור המסורתי של ההנקה, ובכלל לא דיברתי על הבריאות שלי והבריאות שלה. אני באמת רואה את ההבדל בין אותו ילד שנולד ומשתמש בתמ"ל. אני מודה שאני במקום אחר.

הדיון פה גם צריך להיות איך החברה, ברשותך, בעניין הזה אני שמה דגש על החברה היהודית, לא חרדית, איך באה ואומרת לאם שיש לה קריירה, תניקי גם אם יש לך קריירה, כי אנחנו יודעים שאנחנו כחברה נעזור ונתמוך בכך כדי שתוכלי להגיע הביתה. כשאמרתי את הדברים שלי בתחילת השבוע, כן, זה מאוד מפריע לי ואני קצת אוציא קיטור, שאני כחברת כנסת, אומרים לי, תארזי תיק מיום שני עד יום שישי. סליחה, אם אני אישה שמניקה, למה אני צריכה להיות בסיטואציה כזאת? אני אומרת לך, זה בדיוק המסר החברתי הגרוע שאנחנו מעבירים. אגב, גם הכנסת נופלת בזה. גם הכנסת נפלה לפח הזה שבו אם שהיא מניקה - - -

כנראה היא לא יכולה לשלב את זה עם קריירה.

וזה חמור בעיניי וזה קשה.

הייתי רוצה רק משפט סיום.

כל אחת פה הביאה את הסיפור. אני יכולה להגיד, אני אימא לארבעה בנים. אני עשיתי את זה מטורף. עכשיו אני חזרתי בגיל שלושה חודשים לעבודה כי בדוקטורט בתקופתי לא היה אפשר לקחת חופש. אני חושבת שהדיון פה, והייתי מאוד שמחה שהאיגודים של זכויות האישה שהם קמו על הרקע שבו האישה היא הגוף היותר חלש שנשלט על ידי מגדר אחר יותר חזק, יאמצו את החופש הזה ואת זכותה של אישה לגופה במקביל להגנה על התינוק הקטין חסר הישע שנמצא תחת טיפול האישה, כי ביום-יום אנחנו לא נתקלים בדבר זולת פרסומות של תמ"ל ומעט מדי מידע.

אני מתנצלת. להטיל את זה על ארגוני הנשים, בעיניי לא מקובל. אני אסביר למה. כל השיח על הנקה בכל העולם התחיל לקבל את הפן של הילד ובריאות הילד רק לאחרונה. את מדברת כאשת מקצוע. אני מדברת עכשיו כאדם מהיישוב, כאישה מהיישוב. אני לא נוכחת בישיבות המקצועיות שלכם. אני מדברת על איך הייתה ההנקה ועודנה, מוטלת על האישה שכמעט לא אפשרו לאישה את התמיכה כדי לבצע אותה כמו שצריך. ביקשו ממנה, הטילו עליה, הכריחו אותה לעשות את זה, והכריחו, זה לא חייב להיות בחוק. זה מספיק העין שמסתכלת ואומרת לה איזה אימא רעה את שאת לא מניקה ושפספסת את ההנקה בשעה כזו, למה? כי רצית ללכת לעבודה. אני חושבת שארגוני הנשים דיברנו על הנושא הזה כי ראו איך זה מגביל את הנשים ואיך המגדר השני משתמש בזה גם כן כדי להגביל את הנשים, ומשם הם התנערו, לא בגלל שלא אכפת להן מבריאות הילד. מי אכפת לו יותר מהאימא? מי אכפת לו יותר מהנשים? הגברים דואגים לבריאות של הילדים שלהם יותר מהנשים? לא. אני מצטערת. כשהוא חולה, היא לוקחת אותו לבית חולים והיא לוקחת אותה לקופת חולים, אז עכשיו לבוא ולהגיד שארגוני הנשים כאילו התעלמו מבריאות הילד ורק התמקדו? אני חושבת שהם התמקדו כי זה הפך לנטל שהחברה לא רצתה לקחת עליו אחריות. מצד אחד החברה כמו בעניין של ילודה, הפילה את זה ועשתה מזה פרויקט לאומי, ומצד שני לא רצתה לתת את התמיכה לנשים כדי שיעשו את זה, אז בואו נאזן. לא שארגוני הנשים כאילו התעלמו מבריאות הילדים. אני לא חושבת כך.

אני חושבת שהגיע הזמן, אם משרד הבריאות קובע לעצמו מטרות כאלו, אז שיגבה אותן בהוראות מאוד ברורות לבתי חולים ולתחנות אם וילד ולא יסגור תחנות אם וילד במקומות המרוחקים אלא להיפך, יתחיל מעכשיו לדאוג לפתוח תחנות אם וילד איפה שאין ולא להסתפק ב-431 שקיימים היום.

שרית חיה גבאי, רכזת התחלה בריאה במאוחדת. בבקשה, גבירתי.

מאוחדת בעצם תומכת בעידוד הנקה ובאמת חושבת שצריכה להיות זמינות גבוהה של יועצות הנקה בשטח, אבל כיום קיים חסר בטיפול החלב ויש צורך לדעתנו להוציא לפועל את רפורמת טיפול החלב ולהעבירה לקופות החולים וכך גם לשמור על רצף הטיפול. במקביל, אנחנו חושבים שצריך להעביר תקציבים לקופות ולא במסגרת מבחני תמיכה. מאוחדת מפעילה יועצות הנקה ומדריכות הנקה ומלווה נשים בהיריון לאורך כל ההיריון ומעודדת את ההנקה, אבל זה לא מספיק וצריך לגייס עוד כוח אדם ומשאבים כדי באמת להגיע לכלל האוכלוסייה.

כולם הביאו מהמקום האישי שלהן. אני אימא לשניים כשאחת מהן היא פגית והשני נולד בזמן. אני רוצה לספר לכם שאני לא הצלחתי בבית החולים להגיע ליועצת הנקה במשך חודשיים כשהייתי בפגייה, ואני גרה במרכז הארץ וילדתי במרכז הארץ. גם בילד השני לא הצלחתי להגיע ליועצת הנקה, כי כשהגעתי אליה היו המון אימהות ולא הצלחתי לקבל את הייעוץ והגעתי לייעוץ הפרטי מאוחר מדי ואחרי שלושה חודשים של ניסיונות, בלב כבד נאלצתי לוותר על ההנקה ולעבור לתמ"ל. זו החלטה לא קלה, זה שלב מאוד קשה ואני באמת חושבת שאם היו יותר יועצות הנקה בשטח, זה לא היה קורה. תודה רבה.

תודה. ג'ולי שור.

אני ג'ולי שור, אני יועצת הנקה מעל 20 שנה. אני עובדת בקהילה. אני גם מלמדת את התחום של יועצות הנקה.

אני פתחתי ביפו לפני ארבע שנים בית שמגיעות אלי אימהות והן נחות אצלי, ישנות אצלי, אוכלות אצלי ואני מטפלת בהן יחד עם הבנות שהגיעו אלי ללמוד. זה באמת איזשהו פרויקט שעשיתי, שאני חושבת שזה יכול להיות רעיון לעתיד, אבל לא על זה רציתי לדבר.

יש משהו שמפריע לי קצת במסר על ה-99.9% של האימהות המניקות. אני חושבת שצריך להעביר את זה ל-99% מהתינוקות שיקבלו חלב אם.

זאת המטרה מאחורי הבנק.

יש מספיק אימהות שלא מניקות, לא רק שלא רצו אלא נורא רצו. הן לא הצליחו מאיזושהי סיבה. זה צריך להיות משהו שקשור לחלב אם, שהתינוקות יקבלו חלב אם.

אני אמרתי שאני הקדשתי את החיים שלי לתמוך במשפחות בקהילה, במשפחות בבתים שלהם. יש לנו עם מאוד חכם. הם מבינים שאם הדברים לא מסתדרים, אז יש להם אופציות וזה בסדר. הם מבינים שהנקה זה דבר חשוב. חשוב לי לידה טבעית, חשוב לי הנקה, חשוב להחזיק את התינוק. זה חלק מזה. מה שהוא לא קורה נכון, כמו הלידה לא הייתה טובה, אז אנחנו יודעות איך לדבר איתה ולעזור לה להתמודד עם זה, ויש לך עוד את ההנקה. מה קורה כאן? הם שומעים שהנקה נורא חשובה אבל הם גם שומעים בכל הרעש הזה אחרי לידה עם העייפות ועם הלחץ, שיש אופציה אחרת, אפשר לקנות משהו שהכי קרוב לאימא, והאימהות הולכות על זה, ואפשר גם ללכת על משהו שהוא בגלל המדע, וכאן האבא נכנס לסיפור. אין להם מושג מה יש בתוך התמ"ל. הם יודעים שיש AA, AR, אבל אין להם מושג מה זה כל התמ"לים האלה, מה ההבדלים ביניהם. הם נורא מבולבלים.

הגבר הולך לסופרפארם אחרי הלידה עם האישה שבוכה ותינוק שבוכה. בראש שלו, במוח שלו מאחור הוא שומע בגלל המדע, אז הוא הולך ומה הוא קונה? הוא קונה סימילאק, למה? כי סימילאק אומר שיש מדע למוצר שלו. למה משרד הבריאות לא עומד ואומר איפה המדע? למה לא מסתכלים על החברות האלה ונותנים להם אתגר ללכת נגדם פה. הם עושים פרסום כי זה הכסף של המדינה ואנחנו יודעים שנורא קשה. אפילו שידענו שסיגריות הורסות את הבריאות, אז היה קמפיין ענק במדינת ישראל על סיגריות. היה את הקופסה הזאת עם התולעים וסיגריות זה מגעיל אותי. למה משרד הבריאות לא עשה פרסומת אחרי הפרסומת של הסימילאק בגלל המדע, שכתוב, משרד הבריאות, הנה המדע. ההורים לא יודעים. הם רק יודעים שיש אופציה. אז נכון, אי אפשר להפסיק את התמ"ל כי אין להורים אופציה אחרת. צריך לדאוג לאופציה אחרת ולבנות את זה, כמה שאפשר להגיע לכולם.

אנחנו תורמות חלב אחת לשנייה, למה? כי אני לא רוצה לתת תמ"ל ואין לי אופציה אחרת.

מתי יהיה מוכן הבנק?

יש צנרת נכון להיום.

אני רק רוצה לציין לגבי מה שג'ולי אמרה, שתיקחו בחשבון שבנק החלב יכול לקבל תרומות חלב רק מנשים שמניקות או שואבות בלעדי, ואם אחוזי ההנקה בישראל ירדו, המשמעות של זה בין היתר תהיה כמו שקיים במדינות מסוימות בעולם, שאין מספיק חלב לתת לפגים.

מתי יהיה את הבנק הזה?

אחרי החגים.

החלב שיתנו בארץ זה יהיה לפגים. אנחנו יותר מדי שחור-לבן כאן עם ההנקה. אני מניקה/אני לא מניקה. אנחנו צריכים לתמוך באימהות להניק גם חלקי, להסביר להן את החשיבות של החלב, אפילו C55, שלוש מיליון נוגדנים. אנחנו צרכים לחזק את הקצת הזה, לתת להן את המקום האפור הזה בזמן הזה שאנחנו תומכים בהן.

אוקי, תודה רבה.

עדי פלג, עמותת עתיד.

היי, שמי עדי פלג, אני פה באמת מטעם עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל שגם בעצם הוא זה שפרסם עם משרד הבריאות את נייר העמדה.

המטרה של נייר העמדה הזה שבעצם ממנו התחיל כל הרעש לגבי יעדי ההנקה נועד בעצם להנגיש מידע על הנקה לדיאטניות ולדיאטנים בישראל. אנחנו מאוד מנסים להכניס את ההנקה גם לתחום. בעיניי, כל בן אדם שעוסק במקצוע רפואה, פרא-רפואי, רופאים, צריך שיהיה לו ידע נגיש שנוגע להנקה, שאם תגיע אליו אימא עם תינוק ותצטרך להתייעץ איתו, הוא יוכל לתת לה את הידע שיתמוך וימשיך לעודד אותה להניק. אני מדברת על ה- 93% המקסימים האלה של נשים שניסו אי פעם להניק, שכן רצו שזה יקרה, ואני רוצה שגם מעבר לשחרור מבית החולים תהיה להם קהילה עוטפת.

יש נשים שמפחדות ללכת לרופא הילדים מתוך חשש שהתינוק שלהן אולי עולה את המינימום במשקל ומה יאמר להן או לא יאמר להן? כנ"ל לגבי דיאטניות שמטפלות בתינוקות. אני למשל התחלתי לעבוד בטיפות חלב ומסתבר שהייתה סערה די גדולה סביב זה בואטסאפים השכונתיים, שיש דיאטנית שתומכת הנקה בטיפות חלב, ואימהות מאוד מחפשות את זה. הן מחפשות אנשי מקצוע שהם תומכי הנקה, כי הן רוצות את העטיפה הזאת. מי שכבר בוחרת להניק ורוצה להניק, אני רוצה שיהיו לה את התנאים להמשיך ולהניק, ואת התמיכה, ושלא יתנו לה מידע מוטעה לגבי הנקה. לא לגבי תרופות שאסור לה לקחת בזמן הנקה, שהרבה פעמים יש מידע מאוד מוטעה לגבי זה. לא לגבי תוספי תזונה שאסור או לא אסור. לא לגבי עלייה במשקל שלפעמים קצת נותנים מידע לא נכון ומלחיצים מאוד את האימא. אני מאוד רוצה שמידע על הנקה יונגש באופן ארצי לכל איש מקצוע שנוגע במקצועות הרפואה כדי שנוכל לעטוף את האימהות שכן רוצות להניק לאורך כל תקופת ההנקה שלהן, ובעניי זה חשוב מאוד.

תודה רבה.

טלי בן ארי, רכזת הנקה ארצית, שירותי בריאות כללית.

רציתי רק להוסיף דיבור מהשטח בגלל שאני גם רכזת הנקה ארצית, אבל אני גם אחות, יועצת הנקה בפגייה ובמחלקת יולדות בבית חולים של כללית בצפון הארץ.

אני יכולה לספר שזה מאוד מתסכל. העבודה היום-יומית היא מאוד מסתכלת בגלל שאנחנו המון פעמים באמת, בגלל העניין של חוסר משאבים צריכות לתת הדרכות שהן יכולות להינתן על ידי אנשי צוות נוספים ואני לא יכולה להגיע לאותה אימא שזקוקה כמו אימא למשל שהתינוק שלה נכנס לפוטו בגלל צהבת. אני לא יכולה להגיע אליה ולתת לה את האפשרות להמשיך עם ההנקה, כי אין שום צורך באמת ברוב המצבים לעבור לתמ"ל.

בפגייה, אני יכולה לספר לכם שאנחנו הצלחנו להגיע ל-97% מהפגים הקטנים שלנו מתחת ל-1.5 קילו שיוצאים על חלב אם באופן בלעדי. הצורה שזה נעשה, זה נעשה בגלל שיש עבודה של אחד על אחד עם האימהות האלה. צריכה להיות יועצת הנקה שגם, וזה מאוד חשוב לי להתחבר לדברים שלך. אני רוצה את הזכות לשבת עם האישה שאומרת לי שהיא לא רוצה להניק. אני רוצה לתת לה את האפשרות קודם כול לקבל את המידע למה זה כן חשוב לתת את החלב לתינוק שלה, לא בצורה מאיימת ומפחידה. זאת לא המטרה שלי, ואם היא בוחרת לא לתת את החלב, אני רוצה להיות שם כדי לאפשר לה לעשות מגע עור לעור עם התינוק שלה כדי לאפשר לה בונדינג הבסיסי שצריך להיות בין אימא לפג כדי שזה יתאפשר. כאחות טיפול נמרץ פגים אין לי את הזמן להגיע לזה. אין מספיק תקנים היום לאחיות לטפל בדברים הבסיסיים, להיות עם האימא בעניין של ההנקה וההזנה, ולי יש את הזכות כיועצת הנקה לשבת איתה ולאפשר לה גם את הדבר הזה, וכאן אני מתחברת לעניין של החוסר בתקנים. זה מתחיל בזה שצריך באמת להכשיר את כל הצוותים, לתת להם את הבייס ליין. כולם צריכים לדבר באותה שפה. אני מדברת על מפועלת הניקיון עד למנהל המחלקה. כולם חייבים לדבר הנקה, וכשכל העולם מדבר את אותה שפה, אפשר יהיה להגיע למצב שאפשר יהיה להעלות את האחוז של הנשים שרוצות להניק, וכאן בעצם הנקודה, אבל אני גם חושבת שאפשר להגיע לנשים שלא רוצות להניק, ואני מאוד מכבדת וזה א-ב אצלי גם כשאני מדריכה סטודנטיות. קודם כול האישה, זכותה לדעה שלה ולרצונות שלה, אבל הרבה פעמים חוסר היכולת או חוסר הרצון שלה להניק נובע מחוסר ידע ופה זה המקום שלנו לאפשר את הידע הזה ולתת את הידע הזה, כשזה מתחיל לא כשאישה בהיריון, זה מתחיל כשהם בגן. הילדים שלי גדלו כשהם ראו את הנורמה, שאימא מניקה ונותנת חלב אם, ואני לא הצלחתי להניק. אני נתתי חלב שאוב. אני מתחברת לדברים שלך, אבל הם ידעו שאני שואבת. הם ראו את זה. זה הפוך להיות נורמה. זה לא היה משהו שהוא היה חריג.

שאלת לגבי התמ"ל, איך אפשר להצניע את התמ"ל. אישה שמגיעה למחלקת תינוקות ומבקשת בקבוק, זה לא צריך להיות על המדף, זה צריך להיות בתוך מגירה. היא ניגשת לאחות והיא מבקשת תמ"ל. האחות צריכה לשאול אותה, אני יכולה בבקשה לדעת לאיזו מטרה את נותנת את הפורמולה? לא רק בגלל אם היא מניקה או לא מניקה. נותנים היום בקבוקים, ממלאים את התינוקות האלה בכמויות של חלב שהם לא צריכים להתמלא בהם. התינוקות פולטים, מקיאים. אחר כך באים כל מיני בעיות האכלה בהמשך, שגם אחר כך כמובן מקשה אם אישה רוצה להניק, אבל זאת הדרך שאנחנו בעצם יכולים קודם כול לתת הדרכה לאימא גם אם היא לא מניקה, את הכמויות, איך להאכיל, איך לתת בצורה הנכונה את החלב, אבל גם לשאול אותה, אולי יש משהו שאני יכולה לעזור לך בהנקה כדי שלא תצטרכי לתת את התמ"ל, והרבה מאוד מהמצבים שנותנים את התוספת הזאת המיותרת, יכולים להימנע אם באמת עובדים בצורה הנכונה של ההצנעה. אני חושבת שזה מתחיל בעניין של הקצאת תקנים להכשרות של הצוות, וכמו שאמרתי, כולם צריכים לדבר את אותה שפה.

תודה רבה. את רוצה להוסיף משהו? כי אני הולכת לסכם.

אני חושבת שזה דיון מאוד מעניין, מאוד חשוב. אני כן חושבת שהעניין החברתי חייב להיות הרבה יותר משמעותי אצלנו בחברה.

אמרת מאוד מעניין, מהפועל שמנקה למנהל המחלקה, אבל החברה שלנו גם מורכבת מהמנהל שלה בעבודה שמקבל אותה ושמבין את הצורך שלה. החברה שלנו הרבה יותר מורכבת. אמרתי לכם, אוקי, עברנו את בית החולים. היא נשארה בתינוקייה, גם שם נתנו לה את יועצת ההנקה. אם היא הולכת הביתה לטיפת חלב, יש יועצת הנקה לפחות במקומות שיש. המסר גם צריך להיות לחברה. אמרת שאצלך הילדים ראו אותך, אבל גם אצלנו כחברה מתוקנת, כמקומות עבודה, כשאישה הולכת לתעסוקה ויודעת שיהיה לה את זמן ההנקה, בעיניי זה לא פחות חשוב, וגם המסר שלנו כחברה לעודד נשים מניקות.

בראיון בתקשורת אישה אומרת, לצערי זה קורה הרבה עם דמויות ציבוריות מפורסמות שיולדות ואומרות אחרי זה, לא היה בכלל מה לדבר על הנקה כי עברתי לתמ"לים, ואז נשים רואות את זה ולוקחות דוגמא מאוד שלילית. בגלל זה כשאני מתראיינת, אני תמיד מקפידה ואני אומרת לה, תגידי שאני מניקה. אני אומרת את זה, ובאמת הבת שלי כבר בת שנה ושלושה, ברוך השם היא אוכלת, ולמרות זאת אני מתעקשת על הבוקר והלילה בגלל הבריאות שלה, בגלל שקראתי הרבה כבר במהלך ההיריון, וגם באמת בגלל הבריאות שלי שאני מרגישה שזה משפיע עלי. לצערי, אגב, הדבר היחיד, סיפרתי כאן ליעל, יכול להיות שזה גם משפיע, שכשאת לא מניקה, זה גם נפשית מאוד קשה בבונדינג הזה, בגוף אל גוף שאת דיברת, בחיבור הזה. לפעמים זה קצת מקשה עלי פה, אבל זה מה שנותן לי את היתרון ללכת עם דמעות בעיניים לאופוזיציה ולהגיד- - - , כי אני לא שולטת על זה, זה כבר יוצא לי טבעי.

זה הורמון שנקרא אוקסיטוצין.

אני יושבת עם שני גברים, עם פולקמן ובצלאל סמוטריץ', שני עולמות שונים, שניהם אבות לתינוקות, אפרופו נשים וגברים, והם אומרים לי, אין לי את הקטע הזה שפתאום יש לי דמעות בעיניים מזה שאני לא רואה את הבן שלי.

אני רוצה להגיד משהו קטן אחד.

איך השם?

קוראים לי אפי נבו כהן, אני יועצת הנקה מוסמכת. אני מדריכה בליגת לה לצ'ה ואני רכזת הכנסים של ליגת לה לצ'ה שעוסקים בנושא הנקה לרופאים, אנשי מקצוע.

אני רוצה להגיד רגע על ההקשר של נעמ"ת, שאני הייתי רוצה לתת ידיים דווקא עם ארגון נעמ"ת. אני מרגישה שאני מצפה מארגון כמו נעמ"ת דווקא לעזור לנו, לנשים הפמיניסטיות שרוצות לשמור גם על היכולת שלהן להיות אימהות כמו שהן רוצות וגם על היכולת שלהן להניק וגם להמשיך את החיים שלהן ואת הקריירה. בפועל כאשר אתן יוצאות בהצהרות לתקשורת שיוצאות חיץ נגד כל מה שתומך בנשים מיניקות ואומרות למה אתן לא - - -

זה ממש לא מה שאנחנו עושות.

פספסתי משהו? הוצאתם דבר כזה?

ממש לא.

אני אסביר. אנחנו מנהלות פורומים של 20,000 נשים.

אני רוצה שתסכמי, כי פשוט נתתי לך משפט, לא לפתוח דיון עכשיו.

מה שרציתי להגיד זה שבעצם נעמ"ת, יש לה כוונה טובה להגן על הנשים, אבל בפועל היא יוצאת לתקשורת עם הצהרות שאומרות - - -

אני חייבת להפסיק את זה כי זה לא פייר דווקא כשאני רוצה לסכם, לפתוח עכשיו במשהו שנעמ"ת צריכה להגיב עליו. אני לא חושבת שזה במקום. עד כמה שידוע לי, לא שמעתי, ותתקני אותי אם אני טועה, שנעמ"ת יצאו נגד הנקה, ואני האחרונה שאגן על נעמ"ת.

נעמ"ת יצאו בעד זכות הבחירה של אישה, ואגב, מאוד התחברתי למה שאמרת פה. זה לא הכול על רצף של אפס או מאה. יש הרבה דברים על הרצף וזו זכות של אישה לבחור.

אוקי, תודה.

אני שמתי לי נקודות לסיכום והדבר הראשון ששמתי מולי זו זכותה של האימא לבחור וזכותה של האישה לבחור בדרך שהיא מרגישה שהיא ממלאת את האימהות שלה בתוכן ובצורה הכי טובה.

צריך לזכור שיש נשים במדינת ישראל שסובלות ממה שנקרא דיכאון אחר לידה ברמות השונות, וחלק מהן בריאותית אינן יכולות לעשות את זה, וחלק גם מהנשים, גם בריאותית, לא יכולות להניק, אז בואו נתחשב בכל זה וניתן לאימא ונאפשר לה במערכות תמיכה לעשות את הבחירה הכי טובה בין ההרגשה שלה וביחד לשלב עם בריאות התינוק, ולא להפוך לא את האימא כספקית בריאות ראשית רק לתינוק, ולא להפוך את התינוק ככלי להגבלת האישה.

אני חושבת שתפקידנו בחברה שהולכת ומתפתחת ונעשית חברה שמחפשת שוויון מגדרי, זה ההבדל בין חברה שכן רוצה שוויון מגדרי לבין חברה שרוצה לקבע מצב. החברה שרוצה שוויון מגדרי מנסה למצוא פתרונות לתפקידים, אין מה לעשות, הביולוגיים הקשורים בנשים וששימשו שנים רבות ככלי לדיכוי התפתחות האישה, וזה ההבדל בינינו. אני חושבת שכן צריך לדבר על איך החברה קולטת.

רוצים מאיתנו לעשות את כל זה אבל הרחק מהעין ובלי לספר על זה ובלי לקטר על זה. תעשו את זה בחדרים האחוריים מבלי שאף אחד יראה אתכן, מבלי שנשמע שזה מגביל אתכן, מבלי להתחשב בשעות העבודה, מבלי לשנות את סדרי הדברים. אני חושבת שזה בלתי מתקבל על הדעת ואי אפשר גם כן שהחברה תהפוך את ההנקה לכלי של רגשות אשם לכל אימא, ואי אפשר גם כן להפוך את זה לסוג של את פרימיטיבית, את עדיין מניקה. זה שני קטבים שאנחנו רואים אותם וזה תלוי בחברה שאת חיה בה, לכן אני חושבת שיוזמה של משרד הבריאות ותכנון של איך עושים את כל השינוי הזה, לא חייבת להסתפק רק במה שקורה בבתי חולים או מה שקורה בתחנות אם וילד אלא צריך להסתכל על מכלול החברה.

אם רוצים להגיע ל-97% זה מחייב הרבה שינויים, למשל, שמשרד הבריאות יחייב, משלמים 14,000 שקל עבור יולדת אבל אתם מחויבים לתקנים מאוד ברורים כולל תקן של יועצת ורק יועצת, ולא שתהיה גם אחות בטיפול נמרץ פגייה וגם אחות בתינוקייה ואני לא יודעת מה, אלא היא פנויה גם לחלק הזה. אתם קבעתם את היעד? תעשו את כל מה שאפשר ותיתנו את הכלים כדי להגיע ליעד הזה,. זה בידיים שלכם. במקום לעשות דקורציה בחדר של היולדת, עם כל הכבוד, היא נמצאת שם שני לילות. אני עדיין עם התמונה היום מהעיתון של חדר בבית מלון. אני חושבת שיש עדיין הרבה מה להשקיע בתקנים ואחר כך נתפנה לדקורציה. מה רע בצבע לבן? זה מרדים טוב מאוד.

דבר שני זה ההסברה וליזום באמת מסע הסברה. ליזום מסע הסברה שיהיה ידידותי גם לחופש הבחירה של האישה וגם לכל המידע שנאמר על בריאות הילד ובריאות האישה מבחינת ההנקה ומה טוב בהנקה ולעשות את זה בצורה שמעודדת דווקא.

בעניין הכשרות לצוותים, זה גם חלקו של משרד הבריאות. תסלחו לי, אני יודעת טוב מאוד מדיונים אחרים שהפיקוח על הכשרות לצוותים, אם זה בקופות חולים או בבתי חולים, הוא לא כל כך צמוד. שלוש שנים אני מנהלת דיונים ותאמיני לי, בנושאי בריאות כבר עשינו הרבה דיונים. אני יודעת שהפיקוח של משרד הבריאות בעניין של הכשרות והטמעת גם אינפורמציה וגם שינוי תודעתי אצל צוותים הוא לא מהצדדים החזקים ביותר בתוך המשרד. ככה אני חושבת, ככה השתכנעתי מהדיונים. אני חושבת שהכשרות של לקבל שפה משותפת לכלל הצוותים הוא דבר חיוני ו-S.O.S גם מניסיוני לא לפני 28 שנים אלא מניסיוני בתחילת שנה זו כפי שאמרתי, כשליוויתי את הבת שלי, ואני ראיתי ואני שמעתי את האחיות ושמעתי את הצוותים הקיימים, אז אני מאוד מקווה שתיקחו את זה בחשבון, ובהצלחה לכל אישה שמנסה לשפר גם את בריאות תינוקה וגם תעשה טוב לעצמה.

תודה לכולן.


הישיבה ננעלה בשעה 12:24.