פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



18
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 682
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 11:40

היערכות לפתיחת שנה"ל במגזר הערבי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
חנין זועבי

טלב אבו עראר
עבד אל חכים חאג' יחיא
סעיד אלחרומי
ג'מאל זחאלקה
דב חנין
אחמד טיבי
ואאל יונס
איימן עודה
עיסאווי פריג'

שמואל אבוהב - מנכ"ל משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל החינוך הערבי, משרד החינוך

ד"ר מוחמד אלהיב - ממונה על החינוך הבדואי, משרד החינוך

ג'מאל שווי - מפקח רשותי על הדרוזים והצ'רקסים בצפון, משרד החינוך

חגי גרוס - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

תמיר בן משה - סמנכ"ל פיתוח, משרד החינוך

שוש נחום - סמנכ"לית מינהל פדגוגי, משרד החינוך

חנה שדמי - מנהלת אגף א', שפ"י, משרד החינוך

אושרה שלייפר - מפקחת מחוז דרום, משרד החינוך

מתן סיבק - משרד החינוך

יוסף מנסור - מנהל בית ספר מקיף כאוכב, משרד החינוך

צביה ירדן - אחות, מרכז תחום בכירה, אבטחת איכות הטיפול, משרד הבריאות

יפית יצחקי - אחראית ארצית, תחום בקרה, בריאות התלמיד, משרד הבריאות

מור כנען - משרד הבריאות

ויסאם סואלחה - מפקח פדגוגי כולל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עאזם טארק - סגן ראש העיר וממונה על החינוך בטייבה, משרד השלטון המקומי

דנה דקו-מדנס - ראש מינהל כנסת ומוניציפאלי, מרכז השלטון המקומי

עזאם עבד אילה עזאם - מנהל מחלקת חינוך בטייבה, מרכז השלטון המקומי

מאזן גנאים - ראש עיריית סח'נין

עאטף מועדי - מנכ"ל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

אחמד ג'בארין - יו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית בישראל

עמרן אגבאריה - פורום המורים הערבים לאזרחות

עבד אל כרים אזברגה - עורך דין, חבר מועצת העיר לוד

יוסף ג'ומעה - עורך דין, יו"ר ועד הורים מרכזי, מרכז מוסאוא

ראיד חאג' יחיא - מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים

אסמהאן ג'באלי - מרכז מוסאוא

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

יחיאל גולדבלט - תחום קשרי ממשל

מוסא עבד אל רחמן - אבו גוש

ג'אד אגבאריה - חבר מרכז מורים

נומיירי אבו ג'בל - מורה

נאדיה מחאמיד - ועד הורים

תקווה פרץ - אחות, מפקחת מחוזית

באסל בטאט - מוזמן/ת

יזן אבו אלהיגא - מוזמן/ת

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו''ד) מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

היערכות לפתיחת שנה"ל במגזר הערבי

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 16 ביולי 2018, ד' באב תשע"ח. הנושא: היערכות לפתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי. נמצא איתנו מנכ"ל משרד החינוך.

בשנים שאני מכהן כיו"ר ועדת החינוך, סוגיית הדיון הזה, היערכות לפתיחת שנת הלימודים, ישיבה אחת חגיגית שמכילה את הכול מכל, אין בזה כלום והחלטתי שאני אחלק את זה לפרוסות. ייחדנו דיון מיוחד לחינוך במגזר הערבי. אני חושב שהמגזר ראוי להתייחסות והנה אני אומר לכם, אני מצהיר הצהרה כאן. המושב הבא, כפי שידעתי לייחד דיונים אינטנסיביים לנושא של החינוך המיוחד, במושב הבא אתמקד בשימת דגש בלקונות שיש במערכת החינוך במגזר הערבי, דיון אחר דיון עד שנצליח להביא. כשמתעסקים בהרבה נושאים, ומשרד החינוך הוא משרד ענק עם אתגרים רבים, ומה לעשות, בורחים לנו דברים מבין האצבעות. לא שלא נעשה כלום. אנחנו נשמע עכשיו סקירה של מנכ"ל משרד החינוך שהוא והשר מחויבים להצעיד קדימה את המגזר. ישנם צעדים שנעשו. יש עוד הרבה מה לעשות. יכול להיות שצריך לבחון את מה שנעשה אם זה בסוף מביא לכלל תוצאה הנדרשת והמצופה, אבל למה שאני אקח את רשות הדיבור? מכובדי, המנכ"ל.

כל ישיבה שלך היא חגיגית.

תודה רבה אדוני. בבקשה, אדוני.

צהריים טובים אדוני היושב ראש, אנחנו שמחים להתארח בוועדת החינוך ובעיקר לגולל את היקף העשייה בחברה הערבית על כל רבדיה. הנושא של החברה הערבית מעסיק אותנו מאוד. השר העמיד את זה בסדר עדיפות. אנחנו עושים מאמצים רבים בכדי להגיע לתוצאות שאני אנסה להציג בתמציתיות.

מתוך 600 בתי ספר שיש בחברה הערבית יצא לי להזדמן באופן אישי להגיע ללמעלה מ-300 בתי ספר, כך שראיתי את הדברים באופן בלתי אמצעי. פגשתי עם המנהלים ואת אנשי החינוך בבתי הספר שלהם ומה שנציג כאן זה לא רק סטטיסטיקות, אלא נקודת מבט של המציאות שאותה אנחנו חיים ביום-יום.

המטרה הראשונה שלנו הייתה וקיימת ושרירה, לצמצם את הפערים במיצ"ב, במתמטיקה, באנגלית, בשפה ובמדעים. אין פה מצגת ואני לא רוצה כרגע להאריך. כל התחומים האלו במגמה של עלייה. הם במגמה של פער לעומת החברה היהודית, אבל אנחנו במגמה של עלייה.

מה מגמת הפער?

בגלל שאין מצגת, אז אני לא אציג כל דבר. הפער הולך ומצטמצם. המגמה היא ברורה, שההישגים הולכים ועולים ותיכף אני אסביר איך.

שניים, בגרות. אנחנו רואים את הבגרות במגמת עלייה. אנחנו רואים את הבגרות במגמת צמצום הפערים. אנחנו רואים את הבגרות במגמה של בגרות איכותית שמתאימה לאקדמיה. אנחנו מסתכלים על 5 יחידות מתמטיקה. במגזר היהודי זה 14%, בחברה הערבית זה כבר מגיע ל-10.5%. יש מה לשפר, אבל אנחנו במגמת התקדמות. אנחנו מסתכלים כמה לומדים 4 ו-5 יחידות באנגלית. אנחנו רואים מגמה של עלייה.

לקחנו את בתי הספר וחיפשנו את בתי הספר האדומים, אדוני היושב ראש, בתי ספר שפעמיים, שש שנים לא מגיעים להישגים במיצ"ב ובבגרות. איתרנו כ-89 בתי ספר. לכל בית ספר הצמדנו שני אנשים, אחד שעוסק בצד הארגוני והשני בצד הפדגוגי.

בחינוך הטכנולוגי אנחנו רואים את הצורך לחדש את המגמות, להרחיב את מספר התלמידים שהולכים למגמות טכנולוגיות טובות, מתקדמות שמאפשרות להם להשתלב בחברה האזרחית. הגענו ל-45% מהתלמידים. הבאנו פה תמונות אבל אין מצגת, כך שאני לא יכול להראות. חידשנו עשרות סדנאות למגמות טכנולוגיות.

השפה העברית - השפה העברית היא חשובה מאוד, ועל סמך מה אנחנו אומרים את זה? כשאנחנו שואלים את התלמידים בסקרים שלנו, 50% מהתלמידים בחברה הערבית אומרים, אין לי איפה לדבר עברית מעבר לבתי הספר. שואלים אותם מה המוטיבציה שלך, מה הרצון שלך, אנחנו רואים למעלה מ-80%, ולכן הוספנו השנה שעות בגני הילדים, כיתות א' עד י"ב, שעות תוספתיות לדיבור. למה זה כל כך חשוב? משום שילד שיש לו פוטנציאל ויש לו יכולת ויש לו כישורים, ואנחנו רואים את זה בהישגים הלימודיים, אבל אין לו שפה, הוא הולך לראיון, הוא מאבד את הביטחון שלו. הוא לא מאבד את הפוטנציאל, הוא לא מאבד את היכולת, הוא מאבד את הביטחון ולכן זה כל כך חשוב.

הדבר הבא - תקציב דיפרנציאלי. הסדרנו את התקציב הדיפרנציאלי ביסודי, הסדרנו בחטיבות ועלתה פה ביקורת צודקת, חוזרת ונשנית, לא סיימת את המהלך, לא עשיתם את זה בתיכונים, ובתיכונים הפער הוא פער גדול. לראשונה השנה, אדוני היושב ראש, אנחנו יוצאים לדרך עם תקציב דיפרנציאלי בתיכונים.

מה זה אומר?

זה אומר 120 בתי ספר, 720 כיתות, 535 מיליון שקלים במספר שנים, מתחילים תקציב דיפרנציאלי בחטיבות העליונות. זה לא היה.

תוספתי?

תוספתי, ברור, ואז אם היינו רואים במצגת, אנחנו היינו רואים את הפער הולך - - -

שמוליק, בחטיבות העליונות, תדגיש על זה. אנחנו יודעים על היסודי.

איך זה הולך לעבוד?

בדיון הקודם שעשינו פה אמרנו, זה היה ביסודי ובחטיבות הביניים. העליתם בצדק, אמרתם, רבותיי, במקום שצריך להמשיך את זה בתיכון אין תקציב דיפרנציאלי, ולכן נכנסים לתיכון - - -

איך זה ברמת סיפור יום? בית הספר התיכון מקבל אליו את התקציב?

בית הספר התיכון מקבל השנה תוספת של שעות. שניים, תוספת גם שקלית, יותר ממה שהיה בעבר, ובהדרגתיות של כמה שנים אנחנו מצמצמים את הפערים. תזכרו את המספרים של הפערים.

הדבר הבא, החינוך הבלתי פורמלי. 150,000 ילדים היום בחברה הערבית נמצאים בחינוך הבלתי פורמלי. בחוגים - 47,000. בפעם הראשונה, ואתם מסתובבים שם ואנחנו הולכים למקומות. אני מפה נוסע לפגוש את כל רכזי החוגים בחברה הערבית ומוודא ישוב-ישוב שאנחנו מתקדמים קדימה, ואנחנו רואים חוגים באומנות, במוסיקה, בתיאטרון, בטכנולוגיה, במתמטיקה, באנגלית, בשחייה. לא סתם שעות ולא סתם דברים אלא עומק שמקדם את תרבות שעות הפנאי. אנחנו רואים את מספר תנועות הנוער שגדלו, את ארגוני הנוער. הסתכלנו באלו ישובים אין כרגע ארגוני נוער ותנועות נוער ופתחנו בחלק ניכר מהמקומות.

חופשת האביב - בפעם הראשונה 85% מהתלמידים היו בחופשת האביב. תחשבו, תהיה לנו חופשת אביב, חופשת חנוכה וחופשה של החופש הגדול. זה משמעותי.

הדבר הבא זה סטודנטים לתואר. בכדי להעמיק ולהגדיל ולהרחיב את מספר הסטודנטים שהולכים לתואר באוניברסיטאות במדינת ישראל, עשינו את תוכנית רואד, לקחנו 50 ישובים ערביים, היינו ב-25. לקחנו את התלמידים בי"א-י"ב, הוספנו שעות, מגמה ללכת לאוניברסיטאות בכדי להגיע לתוצאה שמספר הסטודנטים הולך וגדל.

מורים - עלתה טענה חוזרת ונשנית על כך שבשיטה הקיימת לא תמיד המורים המתאימים מגיעים אלא המורים שמגיע תורם, אבל זו השיטה, ולכן מה שאנחנו עושים השנה, אנחנו את כל הפעולות האלה עושים עם ראשי הרשויות, עם ועדת המעקב של הרשויות המקומיות עושים עבודה חשובה מאוד. אנחנו לוקחים 500 מועמדים. אנחנו לוקחים את הטובים, מאתרים אותם, עושים בחינה בשפה, עושים ראיון ביכולות בכדי להעצים קבוצה ולהביא טובים, והמסר, שאנחנו מגייסים אנשים טובים למערכת.

אנשים טובים, השאלה אם המכללות טובות.

הבינוי - אנחנו השנה משקיעים 821 מיליון שקלים ב-1,178 כיתות. מי שמסתובב היום רואה תנופה גדולה של בנייה. אני לא משלה פה אף אחד, לא הגענו למנוחה ולנחלה. יש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל ההיקף הוא לא בהשוואה למה שהיה.

הדבר הבא הוא הצללה. אנחנו לוקחים את המגרשים ומסדרים הצללה.

בסופו של דבר רבותיי, אם אנחנו מסכמים את השנה, יש השקעה שהיא לא בת השוואה לעבר. הפער עוד גדול לפנינו, אני לא רוצה להשלות אף אחד, אבל אנחנו בכיוון נכון, אנחנו בעבודה משותפת נכונה ואני מאוד אופטימי, כי אנחנו נגיע בסוף להישגים. לילדים האלה יש כישרון, יש להם יכולת ואנחנו נצליח להביא אותם להצלחה בחברה.

רבותיי, זו סקירה, אני ביקשתי על רגל אחת כי המנכ"ל יכול היה להציג את המצגת. לפי איך שהוא הגיש לי אותה, גם שעה שהקצאתי לא תספיק ואני רוצה לשמוע את הדוברים. אני רוצה שהמנכ"ל ישמע את הדוברים. מאחר ויש כאן נוכחות מכובדת של חברי הכנסת, אני חוזר לנוהג הרצוי והמקובל שאני נוהג בוועדה, שיהיה לסירוגין. מאחר ויש הרבה בקשות דיבור וגם חברי כנסת, נעשה חבר כנסת-אורח, חבר כנסת-אורח לפי סדר הישיבה.

רק היוזמים, חבר הכנסת ג'בארין וחבר הכנסת גנאים.

תקשיבו לי, אל תשנו לי את תקנון הכנסת. היוזם היחיד פה זה אני. אם לא רציתי, לא הייתה ישיבה. אמרתי ובצדק, מסעוד גנאים ישב לי פה על הווריד. ברצותי, עשיתי זאת כי חשבתי שזה נכון לייחד דיון נפרד לנושא הזה.

מסעוד גנאים.

תחילה, אני מודה לך מאוד, אדוני היושב ראש על קביעת הדיון הזה. את הדיון יזמו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, חברי ועדת החינוך, אני וחנין זועבי וד"ר יוסף ג'בארין. אני מודה למנכ"ל. הוא כיבד אותנו בנוכחות שלו. אנחנו מעריכים את פועלו, מעריכים את הסיורים שלו בשטח שאנחנו רואים אותם כל יום שישי וזה טוב מאוד, זה מראה על מגמה. אני רוצה לברך את כל הנוכחים שכולם מכובדים. חשוב לי, אדוני היושב ראש, שתשמע את כולם. חשוב לי, אדוני המנכ"ל, שתשמע את כל הנוכחים.

אם תקצרו נשמע את כל הנוכחים.

אני מקצר. יש הרבה סוגיות בחינוך הערבי, אבל בוא שאנחנו נסכם דבר אחד: החינוך הוא הדבר העיקרי שטמון בו מנוף השינוי. אם רוצים השתקפות לצדק, לשוויון, לשגשוג ולפיתוח כלכלי, חברתי, זה רק דרך חינוך. מי שמשפיע עלינו כבני אדם פה בישראל, המשפחות שלנו ומערכת החינוך, לכן אנחנו רוצים חינוך ערבי טוב. יש מגמה של עלייה בהישגים, בתקציב. לא די. הדרך ארוכה. אנחנו מוכנים לכל שיתוף פעולה למען חינוך טוב.

מילה אחרונה. חינוך טוב, הישגים, אי אפשר לעשות מבלי מורה טוב, לכן הכשרת המורה, העצמתו הוא דבר חשוב מאוד בעשייה החינוכית. תודה.

תודה. מאזן גנאים, בבקשה אדוני.

אני רוצה להודות לאדוני היושב ראש, לכבוד המנכ"ל.

אני רוצה להגיד לכבוד המנכ"ל, זה לא מובן מאליו שאתה מבקר בשבתות בתוך בתי הספר, אז בהזדמנות זאת בשם כולם אני רוצה להודות לך על כל העשייה שלך. ללא ספק, יחד עם חבריי ראשי הרשויות וכל החברה הערבית חרטנו על דגלנו את נושא ההשכלה שהוא מאוד חשוב לחברה הערבית.

אני לא אחזור על כל מה שאמר כבוד המנכ"ל, אבל נושא החינוך הטכנולוגי מאוד חשוב לחברה הערבית. זה אחד.

אנחנו מדברים על 4,000 כיתות לימוד. פגשתי את טמיר בן משה, סמנכ"ל הבינוי שיושב פה. אומר לי, כמעט 2,000 כיתות לימוד. בכל זאת גם 2,000 כיתות לימוד חסרות בחברה הערבית. לפי דעתי זה המון.

החינוך הבלתי פורמלי ללא ספק הוא נושא מאוד חשוב, הפורמלי והבלתי פורמלי, אבל נושא המסלול הירוק בתוך החינוך הבלתי פורמלי, לצערי אין אדם יותר מאיתנו שיודע מה הצרכים של בני הנוער בחברה הערבית ולכן המסלול הירוק הוא חסם רציני בפני התוכנית הזאת.

נושא החסמים – אם לא נקים צוות בין-משרדי שיפתור את נושא האדמה - יש לנו כסף, אין לנו אדמה לבנות, אז אם לא תקום ועדה בין-משרדית - - -

וזה חוזר על עצמו בכל דיון.

נכון, אבל צערי, אדוני היושב ראש, בינתיים לא מקימים ועדה כזאת וכל זמן שלא מקימים ועדה כזאת, לצערי לא נוכל להתקדם.

ולסיכום, משפט הכי חזק שלך.

להרחיב את תוכנית מיגור האלימות גם בגיל צעיר בתוך בתי הספר לחברה הערבית.

תודה אדוני. איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, בבקשה.

כבוד היושב ראש, כבוד המנכ"ל שמואל אבוהב וגם עבדאללה חטיב שאנחנו מעריכים את פועלכם וגם את הכוונות. יש גם כמה סוגיות בכיוון הנכון שאנחנו שמים לב אליהם.

אחד, היום הכנסת עלולה לחוקק את החוק הגרוע שבתולדותיה ולפגוע בשפה הערבית. אני חושב שרוח הדברים מהוועדה הזו צריכים להגיע לשר, התנגדות טוטאלית, עקרונית נגד הפגיעה בשפה הערבית. שר החינוך לצערי הרב גם תומך, גם דוחף בכיוון הזה ואני חושב שרוח הדברים מהוועדה הזו צריכה להגיע לשר.

הדבר השני, אני מבין את חשיבות השוק. אין דבר שהוא פורץ דרך בכל ההיסטוריה יותר מהשוק, וזה לפעמים, דרך אגב לכיוון הטוב, אבל גם במקרים רבים לכיוון הרע. למשל, אין לי ספק שהתלמיד הערבי צריך להתחזק בשפה העברית כי זה מאוד חשוב לעתיד שלו, וגם באנגלית, אבל יש לו גם את שפת האם שאנחנו צריכים לדאוג לה במערכת החינוך הערבית, שאני חושב ואני מדגיש שאחרי 922 אחד מהדברים שנשארו מאחור זו השפה הערבית בבתי הספר הערביים ולכן צריך לתת את הדעת על הנושא הזה.

הסוגיה השלישית שהיא מבחינתנו מצב חירום מספר אחד זה האלימות והפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אני וחברי מסעוד גנאים ישבנו עם כבוד המנכ"ל וגם חברנו עבדאללה חטיב. דיברנו שהשנה הבאה תהיה שנת מאבק נגד אלימות ופשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית בתוך בתי הספר, כי יש כל מיני כיוונים איך למגר את הפשיעה והאלימות בקרב האוכלוסייה הערבית, אחד מהם זה החינוך בתוך בתי הספר. אני מקווה שנכריז על השנה הבאה כשנת מאבק נגד אלימות בתוך בתי הספר הערביים. תודה.

תודה אדוני. יוסף מנסור, בבקשה.

שלום לכולם, יוסף מנסור, מנהל בית ספר מקיף כאוכב.

תגיד מה הייחוד של בית הספר.

כן, כן.

רק ברשותך, מונחת פה עבודה שעשתה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. תשתמשו בזה. תודה רבה. אני התעקשתי שהם יציגו את זה, אבל מפאת קוצר הזמן.

בית ספר מקיף כאוכב הוא בן שש שנים, אבל מהמחזור בראשון שניגש לבגרות הוא זכה בהצטיינות.

באיזה אזור כאוכב?

משגב.

זה ליד סח'נין. בשלוש השנים האחרונות זה עם 98% זכאות, 27% מצטיינים. זה מהאחוזים הגבוהים בכל המדינה. 80% בגרות איכותית.

מה שקורה במשגב ראוי לציון מבחינת הדו-קיום וההשקעה.

כנראה. גם במגזר הערבי יכול להיות בית ספר מצטיין אם אנחנו נייצר את המשאבים באופן נכון, באופן מיטבי, באופן יעיל.

קודם כול באמת תודה רבה למנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב שהוא עושה עבודה שיטתית. הוא יורד לרזולוציה הקטנה במגזר הערבי, מבקר בהרבה בתי ספר. יש עלייה ניכרת במגזר הערבי בכל התחומים: בזכאות, במיצ"ב, ב-5 יחידות אנגלית, ב-5 יחידות מתמטיקה, אבל יש עדיין פער. צריך לגשר על הפער. יש עוד הרבה משאבים שצריכים להשקיע במגזר הערבי. אני מדגיש שצריך להשקיע בחינוך הטכנולוגי, בפתיחת מגמות טכנולוגיות.

אני אגלה לך, זה הופיע במצגת, אבל שוב, באילוץ, אבל טוב שאתה אומר את זה.

זה נותן מענה להרבה תלמידים מחוננים, הרבה תלמידים גם מהצד השני, נותן אופקים חדשים לתלמיד. אצלי בבית הספר זה אחד הסודות להצלחת בית הספר שיש מגמות טכנולוגיות, מגמות הנדסת אלקטרוניקה. אני במקור מורה להנדסת אלקטרוניקה, אז הלכתי לכיוון הזה וזה נתן הרבה תנופה לבית הספר. תודה רבה.

תודה.

תודה אדוני היושב ראש, תודה לכבוד המנכ"ל שהגיע וכיבד אותנו בנוכחותו היום.

אני חושב שהדיון, יש לו חשיבות מיוחדת דווקא בימים של לחץ ושל פעילות מואצת של הכנסת. בתחילה אני חייב להודות לצוות המקצועי שגם הגיע, עבדאללה, מוחמד אלהיב, אושרה, מפקחת מחוז דרום, ואני חייב להודות שיש שיתוף פעולה מצוין עם הצוותים המקצועיים.

בדרך כלל משרד החינוך, מהפחד מהיושב ראש מגיעים פה בהרכב מכובד.

הם מכובדים בכל אופן.

אנחנו מרגישים שיש סגירת פערים ואנחנו מרגישים שיש התקדמות וחייבים להודות בזה. אנחנו מעודדים את זה ובאמת רואים את זה בעין טובה, אבל גם כאיש חינוך וגם כראש רשות בתקופה מסוימת, אנחנו בדרך הנכונה צריכים להאיץ את המאמץ הזה ולכן שלוש סוגיות אני צריך להזכיר: א', נושא גני הילדים בכפרים הלא מוכרים זה נושא שאנחנו התחלנו בו - - -

מחויבים לו בוועדה כבר שלוש שנים.

מחויבים לו והיו הרבה דיונים.

התקדמנו, לא מספיק, ולא הכול תלוי בכם.

ב', בית ספר ביישוב רחאמה. היישוב רחאמה זה ישוב דרומי. אנחנו דיברנו על זה בעבר. אני מקווה שבהתדיינות מול המינהל, מול רשות הבדואים נגיע בסופו של דבר להחלטה, גם מול מועצת היישוב ירוחם שיש לה נכונות לקחת אחריות על בית הספר ועל הגנים ברחאמה.

שלוש, הנגשת בתי הספר בעיקר בכפרים הלא מוכרים מבחינת כבישי גישה. בחורף אנחנו בתחילת שנת לימודים, כל חודשיים מתחיל החורף, בוץ נוראי בחלק מבתי הספר. אנחנו עושים מאמץ מול משרד התחבורה, אבל זה עדיין חייב דחיפה, אדוני המנכ"ל.

ג'. כבוד היושב ראש, עשינו דיון בשבוע שעבר בנושא החינוך הבלתי פורמלי וקשירת הנושא עם האלימות, ולכן יש לנו משאב בכפרים הלא מוכרים, שזה בתי הספר הרשמיים. הם נסגרים בשעה 15:00. בואו ננצל אותם אחרי הצהריים, כי אין שם מוסדות לחינוך בלתי פורמלי.

מקובל. תודה. אחמד ג'בארין, יו"ר פורום ההורים הארצי בחברה הערבית. בבקשה אדוני.

שלום לכולם, תודה לך יושב הראש, גם למנכ"ל שמואל אבוהב על המאמץ שלו לקדם את הפעילות שלו ואת העניין של החינוך בחברה הערבית.

בשמי ובשם כל ועד ההורים הארצי בחברה הערבית, מברך את כולנו לפתיחת שנת הלימודים החדשה 2018-2019 שתהיה שבה יישמו את כל משאלות ליבנו ושתהיה שנה מוצלחת ופורה במלוא משמעות המילה.

בראשית דבריי, אדוני המנכ"ל, אני פונה למשרד החינוך להכיר בוועד ההורים הארצי בחברה הערבית כארגון המייצג את ועדי ההורים בחברה הערבית ולפעול לשיתוף פעולה למען קידום ושיפור מערכת החינוך בחברה הערבית, יחד.

אני מאוד מקווה שכל מה שמוצג על ידי משרד החינוך, שיהיה בשטח, לא רק שיהיה בגדר סטטיסטיקה. במערכת החינוך בחברה הערבית ישנם חסרים רבים וגדולים מאוד שמחייבים התערבות משרד החינוך באופן מיידי כאשר הוא הגוף היחיד בעל הסמכות הרשמית.

כוועד הורים אנחנו מאמינים בצורך הכרחי ונחוץ ביותר לשתף מומחים ממערכת החינוך הערבית ולשתף אותנו כוועד הורים בכתיבת תוכניות הלימודים הקשורות לאוכלוסיית התלמידים הערבים על מנת שתוכניות אלו יבטאו את הצרכים התרבותיים והחינוכיים והמורשתיים.

העניין של שיבוץ המורים במערכת החינוך בחברה הערבית - מצד אחד בבתי הספר היסודיים שיטת השיבוץ שונה מהשיטה הנהוגה בחברה הלא ערבית. מנהל בית הספר בחברה הערבית לא יכול לשאת באחריות על צוות שהוא לא בחר ואין לו חלק בזה. מצד שני, בעניין של בתי הספר התיכוניים, ישנם שיקולים לא מקצועיים ואף אינטרסים פוליטיים מובהקים מצד הרשות.

נגעת בשיבוצים, אמרת הכול. תקשיב, אין ספק, בשיבוצים, ככל שהייתה נוסחה, עדיין יש תחושה שהעסק חורק. אני שמח שקשה לעשות עקיפות, אבל עדיין כנראה בתחושה המקומית אנשים מרגישים שיש בשיטה הזו של מילוי מקום ואחר כך דין קדימה וכל מיני פרצות שקוראות לגנב, סליחה, זה ביטוי מושאל. תתכנסו, אני חושב שצריך לבדוק את זה ובפרט שיש הרבה מורים ומורות שמכתתים גלגליהם בדרכים מהצפון לדרום מדי יום ביומו שנים רבות. נגעת בנקודה חשובה. תודה.

חבר הכנסת טלב אבו עראר.

תודה מכובדי היושב ראש, מכובדי המנכ"ל. אני באמת מברך את חברי הכנסת היוזמים, חברי, מסעוד וחברי, ד"ר יוסף, גם חנין זועבי. אין ספק שנכנס מנכ"ל משרד החינוך לתפקיד, אנחנו מרגישים את השינוי, שיש באמת כוונות ורצון והתחלנו להרגיש את זה בשטח.

אני רוצה להתייחס ברשותך לחינוך בחברה הערבית הבדואית בנגב שד"ר מוחמד אלהיב שם עושה עבודת קודש בנוסף למנכ"ל שהוא גם לא יום ולא לילה.

עכשיו מה חסר.

בואו נדבר קודם כול על מושג ההסעות במידת האפשר. לא רוצים לשמוע.

כמה שאפשר לצמצם ילדים מוסעים ביישובים.

יש לנו שטח ענק, אפשר לבנות בתי ספר. דיברנו על זה ואני מקווה שכבוד המנכ"ל יעשה את זה במידת האפשר, לצמצם כמה שיותר את התלמידים המוסעים. זה גורם לשני דברים: לאחוז הנשירה וגם לתאונות דרכים, והיו בעבר תאונות דרכים.

לגבי החינוך הבלתי פורמלי - אולי בישיבה שהייתה בבאר שבע אני דיברתי בצורה גסה, אבל לא הובנתי נכון אולי.

פעם ראשונה.

תקציבים יש. אני יודע שיש תקציבים אבל אין שם יישום, למה? יש קשיים שם לתקנים בהם ראשי הרשויות שקשה להם או לא ניתן להם לבצע את התוכניות ולהקים מבנים ליישוב, ואולי שמעת במו אוזניך מה אמר ראש הרשות - - - שאמר באמת, יש לי בעיה עם המבנים.

מסגרות חינוך - יש צמצום במספר הילדים שלא היו להם מסגרות חינוך, אבל עדיין לא הושלם.

התחלנו ב-5,000.

נכון מאוד.

והיום?

היום נשאר כמות - - -

כמות גדולה, לא מבוטלת.

עכשיו לגבי בחינות המיצ"ב. שלחתי אתמול שאילתה לגבי מועד הבחינות. זה נופל ממש ברמדאן. קשה לילדים בגילאי 10-12 לעשות את הבחינה ברמדאן כשהם צמים. אצלנו בכיתה א', צם, כיתה ב', צם, אז באמת קשה להם לעשות את הבחינות האלו החשובות כל כך בחודש הרמדאן, אז לדחות את זה למועד אחר ואני מודה לכולם. תודה רבה.

תודה רבה. עבד אל כרים אזברגה, בבקשה.

אני לא רוצה להאריך. יש לי דרישות. קודם כול, בית ספר לחינוך מיוחד. אני מדבר בשם רמלה-לוד. יש שם 60,000 תושבים. אני חבר מועצת העיר לוד. אנחנו צריכים בית ספר לחינוך מיוחד לחברה הערבית, בית ספר טכנולוגי ברמלה-לוד. אגב, יש לנו שני בתי ספר טכנולוגיים גם ברמלה ולוד, אבל זה מבנים קטנים שמכילים כ-100-150 ילדים. הם סך הכול מחזיקים את הילדים. זה לא טכנולוגי, אין שם מגמות, אין שם מעבדות, אין שם כלום. אנחנו חייבים בית ספר יסודי לחברה הערבית בלוד. הצפיפות היא מאוד גבוהה. אנחנו לאחרונה רואים שמציבים קרוואנים בתוך החצרות של בית הספר. זה גם לוקח את החצר וגם יותר עושה צפיפות. אין לנו שטחים.

המנכ"ל מכיר, שמע, הבין.

אני קודם כול מעריך. המנכ"ל ביקר הרבה פעמים בלוד. אני לא נפגשתי איתו, אבל אני יודע, ראיתי תמונות וסיפרו לי המנהלים.

אנחנו חייבים מרכז להורות ולמשפחה שזה כולל כל השירות - - -

תרשה לי ברשותך, סוגיית מרכזי הורות ומרכזי משפחה, קיימנו כאן דיונים על כמה מודלים חשובים שיש בארץ, אשדוד, ראשון. זה דבר שמחולל פלאים. אני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תיקח את זה כפרויקט לאומי, תעשה בהדרגתיות להתחיל לפרוס את זה בארץ, בהתחלה במחוזות ואחר כך לרדת לרמת ישובים, דבר מבורך, דבר רציני שאפשר ללמוד. המודל קיים, אפשר להעתיק אותו, לשפר אותו. המוצר הזה נדרש בחברה הערבית.

עוד משפט אחד. אנחנו מאוד מבקשים, אדוני המנכ"ל, להוציא את רמלה ולוד משיטת הניקוד של שיבוץ מורים, ואני כבר אומר לך, אנחנו לפני שלוש-ארבע שנים נאבקנו על כיתות, על מזגנים. הפעם אנחנו ניאבק על השיטות של המערכת. עם כל הכבוד, אנחנו לא חוות ניסויים.

תשכנע אותי ברמלה ובלוד למה לא.

אני אגיד לך למה לא. ביפו, הם שייכים למחוז המרכז. המנהל קובע מי המורה שמלמד אצלו. אני, סבע סרסור וטארק אבו חיש לא קובעים מי מלמד אצלי.

תודה אדוני. חבר הכנסת חאג' יחיא.

כבוד היושב ראש, קודם כול אני מברך, מברך את המנכ"ל. המנכ"ל, זו הקדנציה השנייה שלו כמנכ"ל.

אני רוצה לעשות את זה בנקודות כך שממש נהיה ממוקדים. אנחנו רואים מגמה לטובה. המגמה היא כתוצאה מהשקעה בתקציבים. האם למשרד שלך, כי אתה אמון עליו, יש תוכנית שפרוסה לפי זמן, מתי אנחנו נגיע לשוויון? את המושג שוויון פערים, לא מקובל עלי. אני רוצה להיות סגירת פערים והאם יש לה תוכנית? אני רוצה על זה תשובה. אם יש תוכנית, מתי אנחנו סוגרים את הפערים? זה אחד.

שניים, העניין של מורים והשיבוץ של מורים חדשים. המספרים, אפילו אם אנחנו נדבר על מעל 10,000 מורים שמחכים, יש לנו אפשרות להוציא מורים ותיקים לפנסיה כשהם מבקשים. האם יש לכם תוכנית להוצאת מורים ותיקים שמבקשים לצאת לפנסיה כדי לתת את האפשרות גם למורים חדשים להיכנס?

העניין של מחסור בחדרי לימוד, יש את הבעיה של מחסור בקרקע, אני העליתי את זה פעם פה וקיבלתי תשובה בזמנו שהבעיה היא בעיית קרקע. יש מקומות שמתחילים להכין תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות. למה שהמשרד שלכם, אם כבר באותה תוכנית נקבע שזה שטח ציבורי, למה לא לקחת את החלק הזה, לעשות תוכנית מפורטת נקודתית לבית הספר שתרוץ עם התכנון של בית הספר ואז לפני שהכול מסתיים, אנחנו חוסכים את הזמן, לא מחכים לאישור של התוכנית כדי לאשר את האפשרות או לפחות לקנות קרקע במקומות מסוימים כחלק ממיזם כדי לסגור את העניין של מחסור בחדרים.

הנושא של הנשירה - הנושא הזה, יש את הקב"סים. כנראה שהנתונים שיש להם שם, יש מקומות שחסרים קב"סים שירשמו את הילדים שנושרים ואז המספרים שמגיעים הם לא נכונים, כי אנחנו מכירים הרבה תלמידים שהם כבר במעגל העבודה, הם מחוץ לבתי הספר אבל עדיין רשומים בתוך בתי הספר.

העניין של השפה הערבית, אני חושב שצריך לבחון את האפשרות עם האוניברסיטאות לתת בונוס לשפה הערבית ולהגדיל את מספר יחידות הלימוד ואז יהיה יותר כבוד ותהיה התייחסות יותר טובה לשפה הערבית.

אני מברך את המנכ"ל על השימוש במושג של חברה, אוכלוסייה, ולא מגזר.

תודה. עמרן אגבאריה.

שלום לכולם, אני מברך על הדיון החשוב הזה, אך סלחו לי שאני קצת אקלקל את השמחה מהנתונים שהוצגו בהתחלה. אני עמרן אגבאריה, אני נציג של המורים הערבים לאזרחות ושל פורום המורים הערבים לאזרחות. שלחנו לאחרונה גם מכתב מפורט לכבוד המנכ"ל עם כל הבעיות שאנחנו חווים.

אני אתחיל שלצערי הרב אנחנו בשנים האחרונות, כאשר אני מדבר "אנחנו", אני מתכוון הן למורים והן לתלמידיי. אנחנו חווים הדרה הולכת ומתרחבת ומעמיקה יותר ויותר במקצוע האזרחות. אני אתן ברשותך כמה דוגמאות.

בהקשר של התלמידים אני רק אגיד שהמקצוע של האזרחות הפך להיות המקצוע שמייצר אי שוויון מספר אחד במדינה, היות שהנתונים האחרונים שיש לנו מצביעים על זה שבשנת 2014 50% מהתלמידים הערבים במדינה נכשלו בבחינת מקצוע האזרחות, ומה שיותר עגום, שאין לנו נתונים יותר עדכניים כי המשרד הפסיק לפרסם את הנתונים האלו, אבל תחושת בטן שלי שהנתונים הולכים ומחמירים. אני לא רוצה להיות פסימי, אבל אני אשמח אם כבודו יורה לכבודו שאנחנו נקיים שיח יותר מתקדם.

אם לא תתפזר הכנסת הזו, במושב הבא יהיו לנו הרבה הזדמנויות. תודה רבה.

עאזם טארק, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אתה אמרת, תמיד בסוף תגיד מה המשפט החזק שלך. אני אומר שני משפטים חזקים. הראשון, אני מפנה אותו למנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל, והשני הוא למר עבדאללה חטיב שהם תמכו בצורה בלתי רגילה בעיר טייבה, לחינוך, וכבודם הגיעו לטייבה, חנכו שלושה בתי ספר ב-1 בספטמבר, ואנחנו גם מזמינים אתכם מהיום לפתיחה החדשה לשלב השני, כי יש לנו גם הנחת אבן יסוד לבית ספר חינוך מיוחד. אתם מוזמנים ומגיע לכם שאפו, אדון שמואל, עבדאללה גם.

המשפט החזק השני, שאנחנו צריכים לחזק את החינוך הטכנולוגי והחינוך הבלתי פורמלי, כי ראינו שהחינוך הבלתי פורמלי, רמת הפשיעה אצלנו, רמת האלימות פחתה ודרך החינוך הטכנולוגי טייבה תהפוך לעיר של הייטק בעזרת השם. תודה רבה.

תודה. ואאל יונס.

אדוני היושב ראש, אני לא אדבר הרבה אבל יש לנו תוכנית 922, אדוני המנכ"ל, ויש תקציב דיפרנציאלי בתוכנית הזאת שצריך פשוט ליישם אותו ואני לא יודע למה עדיין לא מימשתם את תוכנית 922, אדוני המנכ"ל.

ידוע שחינוך מביא השכלה והשכלה מביאה חברה מתוקנת. אנחנו פשוט רוצים גם חינוך בלתי פורמלי וגם חינוך טכנולוגי וצריך להכין את השטח.

כמובן בניית בתי ספר, הכשרת מורים מקצועיים והכי חשוב זה לנטרל את השב"כ משיבוץ של מנהלי בתי ספר ומורי בתי ספר, כי השב"כ שם את האנשים הלא מקצועיים וזו פשוט תופעה לצערי בחברה הערבית שהיא פשוט משפיעה על רמת בתי הספר, רמת החינוך, בגלל שהמורה או המנהל בעיקר ששמו אותו, לצערנו לא הכי מקצועי.

תודה.

ידידנו שמואל אבוהב, אדוני היושב ראש, נושבת רוח חדשה ללא שום ספק, אבל אחרי כל מה ששמעתי, אני נזהר מלשבח אותך מחמת להזיק לך. כשאני רואה שכל החברה הערבית שלמה, החל ממאזן וכל החברים משבחים את פועלך ואני מאשר, אני רואה את זה בעין, זה מפחיד.

יש לנו גם ביקורת, עיסאווי.

חנין, אני אומר את דעתי. אני לא מצפה שאתה בקדנציה שלך תסגור פערים של 70 שנה, אין לי ציפייה, אבל אני בחרתי לדבר על שני נושאים. יש לי המון להציע. אני רוצה להתמקד באווירה הבית-ספרית, חברים. כחברה ערבית, כבתי ספר, יש לנו חלק ניכר. האווירה הבית-ספרית היא שמייצרת את ההישגים והיא שמייצרת את ההצלחה. אני פונה לכבוד המנכ"ל, אנחנו בחברה הערבית ברובה, במיוחד בערים הגדולות סובלים מבעיית האלימות, והאלימות, הפושע, העבריין או הרוצח מזוהה מהיסודי ומהחטיבה. אני שומע מורים ומורות אומרים, זה הולך להיות עבריין, ובכל בית הספר אנחנו יודעים, שבעה, שמונה, עשרה איש והם לרוב שולטים בחינוך הממלכתי בבתי הספר, והמון הורים הולכים לחינוך הפרטי מהסיבה הזו, מחפשים אווירה בית-ספרית.

הרעיון שלי הוא לקחת את בתי הספר היסודיים כפרויקט, כי הפסדנו את העבר. יש לנו את העבריינים מסתובבים ומכתיבים לנו את סדר היום. שנרוויח את העתיד והילדים האלו לא ילכו לאיבוד. הרעיון הוא שהאווירה הבית-ספרית והילדים הקטנים יקבלו טיפול מיוחד של תוספת שעות ותוספת מורים בכדי שיקבלו את הליווי.

תודה. יוסף ג'בארין.

אני רוצה להיות במישור הפרקטי של קידום הפתרונות. השאלה האם עושים מעבר שהוא יותר ממוסד או לא. מה שנעשה, מבורך אבל לא מספיק. אני מציע לעבור לשיח יותר ממוסד עם הנהגת הציבור הערבי בשני מישורים: המישור הראשון - צריך לעשות את הישיבות התקופתיות עם לפחות חברי ועדת החינוך וועדת החינוך בתוך הרשימה המשותפת.

גם יש ערבים חוץ מהמשותפת, יוסף. גם חשוב להם המגזר הערבי לא פחות ממך.

אז אמרנו, גם הערבים מחוץ למשותפת.

הגישה הזו לא מקובלת עלי.

בהומור אמרת, וחברי ועדת החינוך ברשימה המשותפת. הם נמצאים ברשימה המשותפת. זה נשמע כאילו - - - . לא עשית פסיק. יש לכם חברי ועדת החינוך בתוך הרשימה. בבקשה.

את זה צריך לקיים. עם כל הכבוד לישיבות, זה לא באמת - - -

מה שתצליחו לבד, אני אודה לכם.

הדבר השני וזה העיקר, אתה כמנכ"ל הייתה שותף לוועדות המשותפות שהיו ב-2008-2009. זה לדעתי היה שיא שיתוף הפעולה והשיח שהיה בזמנו לפני עשר שנים בין משרד החינוך לבין הנהגת הציבור הערבי. גם חברי כנסת, גם ראשי רשויות מקומיות וגם אקדמאים וחוקרים, ולכן אני חושב שהגיע הזמן לחדש את זה ואז יהיה באמת שיח מסודר. בהיעדר מועצה פדגוגית ערבית ובהיעדר הנהגה ערבית בתוך משרד החינוך, קולקטיבית, אז הגיע הזמן לעשות את זה ואז אפשר באמת להגיע לכל הנקודות האלו. אי אפשר לפתור את החינוך הערבי בשעה וחצי, אבל הוועדות האלו היו מבורכות ואני קורא לך, כבוד המנכ"ל להחיות מחדש את המהלך הזה. אחרי עשר שנים זו תקופת זמן מאוד מתאימה ואז נוכל לטפל בכל הדקויות הללו שחבריי בינתיים כבר הצביעו עליהן.

תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

תודה אדוני היושב ראש. החינוך הוא אחד התחומים שאפשר לעשות בשינוי מהר מאוד. משונה מתחומים אחרים, תוך חמש שנים. יש ניסיון רב בעולם, מה שעשה קלינטון בארצות הברית בזמנו, מה שעשו בצפון אירלנד, לכן גם אם יש שינוי, הוא הולך לאט מדי וגם אינו מביא לסגירת פערים.

אני רוצה להעיר על מספר דברים שיכולים לחולל שינוי. דבר ראשון, אני מוחה על כך, עבדאללה, שברמדאן ילדים לא לומדים. אני פניתי למנכ"ל ולשר ואתם פשוט עצמתם עין על כך שברוב בתי הספר הנוכחות של הילדים היא פחות מחצי. איך שותקים?

מה אתה רוצה, ישלחו שוטרים להביא אותם?

יטפלו בהיעדרות ברמדאן כמו כל יום אחר.

זו נשירה.

יש שיטות. לא להרים ידיים בעניין הזה. המנהל צריך לעבוד, המורים צריכים לעבוד, המחנכים, לכנס כנס חירום.

ומה עם ההורים?

והם ללחוץ את ההורים.

לא לזרוק הכול על המערכת. אני מסכים איתך, אני לא מתווכח.

אני דיברתי על זה ברדיו עשר פעמים. אמרתי לכולם לשלוח את הילדים לבתי הספר. אני פניתי לשר, אני פניתי למנכ"ל. לא שתקתי בעניין הזה. זה דבר שצריך לטפל בו לשנה הבאה, כי שנה הבאה גם יהיו לימודים.

דבר שני, אני פניתי לכבוד המנכ"ל לטפל באחת הבעיות הקשות ביותר שהן אחד הגורמים הגדולים ביותר לעבריינות ולפשיעה, וזה ההישגים הנמוכים במיוחד בבגרות של הזכרים, של התלמידים לעומת תלמידות. זה קטסטרופה. אני ביקשתי ממרכז המידע בכנסת. אני קיבלתי דוח לפני מספר שנים. אני ביקשתי דוח מעודכן, אבל התוצאות הן חד משמעיות בנושא הזה בכל התחומים. זה צריך טיפול. צריך לשבת, לשבור את הראש איך מטפלים בבעיה הזאת. צריך לטפל בה. אסור לשתוק. אתה רוצה לשפר? פה אפשר לשפר את הבגרויות ופה אפשר לשפר את ההישגים.

לסיכום, אנחנו אמרנו שהמורים והמנהלים הם מפתח. אני ביקשתי והצעתי ניוד מנהלים. אני הגשתי הצעת חוק. נאמר לי שהמשרד תומך בזה אבל לא רוצה שתהיה חקיקה. בסדר, אבל לא עושים את זה. אין ניוד מנהלים, ואני אומר לכם, הסוד של העניין הזה - - -

חסר לך קרבות, יריות?

לא, לא, לא.

כאילו אתה לא חי בחברה הערבית.

לא, לא, זה בכל הארץ.

אני מסכים איתך.

זה יהודים וערבים. אני רוצה שלמנכ"ל תהיה אפשרות, תיקח מנהל טוב, מצטיין, תשים אותו בבית ספר חלש שירים לך אותו. ככה עושים. ככה אפשר לחולל שינוי אמיתי.
דבר אחרון, אני ביקשתי ואני שוב מבקש שיהיה מבחן התאמה למקצוע לכל מי שנרשם לסמינר מורים. אי אפשר שיש מורים עם הישגים מצוינים אבל הם בכלל לא מתאימים למקצוע. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי.

תודה רבה. אני אדבר רגע על נושא אחד, נושא הכשרת מורים והחשיבות של העלאת רמת המקצועיות וההכשרה של המורים בבתי הספר, ואני מודאגת מזה. כל פעם אנחנו שומעים את הסקירה, אנחנו מתחילים לעקוב אחרי מה שאתה לא אומר ולא אחרי מה שאתה אומר. כל עוד היעד של הכשרת מורים, העלאת רמת המורים אינה חלק מהתוכנית האסטרטגית של משרד החינוך במיוחד בנוגע לחינוך הערבי, אז גם כאשר מדברים על תקציב דיפרנציאלי וגם כאשר מדברים על תקציבים, מחטיאים את היעד. הישגים של תלמידים, אולי חברי כנסת אחרים לא מסכימים איתי, הוא קודם כול רמת המורים, אחר כך תקציבים.

תתפלאי לשמוע, מסכים איתך.

אנחנו ביקשנו בקשה קונקרטית, כאשר אתה עושה את הסיורים שלך בבתי הספר, תעשה ישיבות עם המדריכים בשטח. תקשיבו למדריכים בשטח. אני ביקשתי שכאשר אתה עושה סיורים בבתי הספר או בישיבות מיוחדות לזה, המדריכים, יש להם הערכה הכי מדויקת, הכי אמינה, הערכת שטח, וכאשר אתם מעדכנים את התוכניות של הכשרת מורים בלי להקשיב למדריכים האלה, בלי להקשיב לשטח, בלי להקשיב למנהלים, אתם אולי תשימו עוד מבחן פה או עוד מבחן התאמה שם, אבל אתם לא תצאו מניתוח נכון של השטח. כל עוד זה לא יעד אסטרטגי בתוך המצגת, בתוך הדוחות, בתוך הישיבות שלך, של הכשרת מורים והאינדיקציה של המל"ג, מי שזכה במכרז של מכללה ערבית, האינדיקציה שם זה אור אדום לנו, זאת אומרת שהקריטריונים של איכות לא מעניינים את משרד החינוך, גם לא מעניינים את המל"ג.

תודה. אין ספק שבסוגיה הזאת צריך להיכנס לעובי הקורה לגבי המכללה. הכשרת מורים, זה אין ספק.

אחמד טיבי, אחרון הדוברים.

א', אני רוצה להודות למרכז המחקר והמידע על החוברת המצוינת הזאת. תודה, אסף.

וזה שהזמין אותה, כלום, לא מגיע לו?

ולחייל האלמוני שהזמין אותה.

שלא תחשוב, זה מסעוד גנאים וג'בארין.

אגב, הוא לחש לי שצריך להודות. מגיע לו.

מגיע לכולם.

יש שבעה מיליון שקל לאגודות נוער וכדומה שעדיין לא חולקו. אני חשוב שהפעילות של אגודות נוער היא חשובה מאוד, אדוני המנכ"ל. זה כסף שצריך להגיע ליעדו.

בתי הספר בחברה הערבית לא מוכנים למקרה חירום. צריך להכין את בתי הספר למקרה חירום, גם מלחמות וגם כנראה שבקרוב רעידות אדמה, אם זה ימשך ככה.

תהיה אופטימי.

פתרנו בעזרתך וקיבלנו תשובה מהשר את הנושא של תעודות בגרות בשפה הערבית, והנושא הזה נדון פעם אחר פעם וקיבלנו הודעה רשמית - - -

ואת ההתחייבות בוועדה.

והתחייבות והקראנו את תשובת השר. אני מקבל לאחרונה וגם דיברתי עם עבדאללה, שיהיה מן שעטנז, כלומר יתרגמו את האישור אבל לא את התעודה גופא בסופו של התהליך, השנה, כי השנה כנראה יש בעיה טכנית. כל המלחמה שלנו הייתה לשנה, אדוני המנכ"ל. מה קרה? האם יש תקלה שאפשר לתקן אותה ולמה התשובה הזאת, קיבלנו אותה אחרי שהשר התחייב כאן?

לגבי רמדאן, אני מצטרף להערות של החברים.

מבני חינוך - יש להגדיל את התקציב למבני חינוך במגזר הערבי. יש מחסור בבתי ספר, יש בעיה של לקויות בחלק מהמבנים. זה נושא שצריך להתרכז בו.

תוכניות לימוד - אנחנו רוצים להתערב בתוכניות לימוד בחברה הערבית. יש לנו ועדת מעקב לנושא החינוך, במיוחד באזרחות בנושאים שהם חשובים לנו. אנחנו רוצים שתיקחו את הנושא הזה ברצינות, על הצורך לנו להתערב ישירות בתכנים, במיוחד של האזרחות.

מגיעה לך מילה טובה, אני אומר אותה בפעם החמישית.

תודה.

הוועדה מודה לכל האורחים, לחברי הכנסת היוזמים הלא פורמליים, חבר הכנסת מסעוד גנאים ויוסף ג'בארין וחנין זועבי, למנכ"ל משרד החינוך שהגיע מצויד עם צוות נרחב, והלוואי ויכולנו לעשות חצי יום דיונים. הייתה אלטרנטיבה או לבטל את הדיון הזה כי יש אילוצי חקיקה, או לקיים אותו בפורמט מצומצם. אני שמח שלא ביטלתי אותו למרות שזה מתנקם בי במשך היום ומחר, אבל לא נורא. אני מחויב כפי שאמרתי בתחילת הדיון, המושב הבא יהיה בסימן, קצת נתנו מרווח נשימה לחינוך המיוחד. אני אשים דגש, אגביר את התדירות לדיונים בנושאים בחינוך בחברה הערבית.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לצמצם את מספר הילדים המוסעים במערכת החינוך של החברה הבדואית.

הוועדה דורשת שהמשרד ימנה פרויקטור ייחודי וייעודי למימוש ולביצוע תוכניות הבינוי ותקציבים שהמשרד מקצה לבינוי לחינוך בחברה הערבית.

הוועדה קוראת להיכנס לעובי הקורה בשיטת שיבוץ המורים על מנת ליצור תחושה שהדברים נעשים בשקיפות מלאה.

הוועדה קוראת לחיזוק מערך החינוך הטכנולוגי האיכותי וכן החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית.

הוועדה קוראת להיכנס לתוכנית שתביא העשרה והכשרה איכותית של המורים בחברה הערבית ולהוביל למצוינות. לי אין ספק שזה מתחיל גם במכללות. זה מתחיל בכל התוכניות, בסילבוס של תוכניות ובבקרה על המכללות. זה נושא שעולה ויורד, עולה ויורד בדיונים כאן ולצערי הרב אין תחושה שמשהו נעשה.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תוכנית של מאבק באלימות בבתי הספר לשיפור האווירה הבית-ספרית.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להמשיך את אותה היוועצות שהייתה קיימת עם גורמים מתוך החברה הערבית בתחום החינוך.

הוועדה קוראת להכין תוכנית מעשית להכנה והתאמת מערכת החינוך בחברה הערבית למצבי חירום וכן לרעידות אדמה.

תודה רבה, הישיבה נעולה. מתנצל בפני כל מי שלא הספיק לדבר.


הישיבה ננעלה בשעה 12:39.