פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



5
ועדת הכספים
09/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1097
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ח (09 ביולי 2018), שעה 10:51

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 23) (סכום ההשתתפות בהוצאות התקציב של מועצה דתית), התשע''ח-2018 - הוראת שעה לשנת 2018, של חה"כ משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר - בקשה לדיון מחדש

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק וקנין
מיקי לוי
מיקי רוזנטל
מוסי רז

עודד פלוס - מנכ"ל המשרד לשירותי דת

חגי אברהמי - עו"ד, היועץ המשפטי, המשרד לשירותי דת

עמית קצין - המשרד לשירותי דת

יובל טלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

יגאל-עם פז - עו"ד, משרד המשפטים

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

שעיה סנפיר - מוזמן/ת

רונית שרון סנפיר - מוזמן/ת

רחל יעל וידל - שדלן/ית

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 23) (סכום ההשתתפות בהוצאות התקציב של מועצה דתית), התשע''ח-2018 - הוראת שעה לשנת 2018

בקשה לדיון מחדש

שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 23) (סכום ההשתתפות בהוצאות התקציב של מועצה דתית), התשע''ח-2018 - הוראת שעה לשנת 2018, בקשה לדיון מחודש.

אני אומר לחברי הוועדה למה אני מבקש את הדיון מחדש. אנחנו אישרנו את זה כבר. יש כאן דבר שקצת קשה לי להסביר אותו. אני לא מבין למה אנחנו מגיעים לרגע האחרון. אני רק אומר לכם כמו שאני נוהג לעשות תמיד את האמת כמו שהיא. האמת כמו שהיא היא שאנחנו הגשנו הצעת חוק והצעת החוק אומרת שההשתתפות של השלטון המקומי במועצות הדתיות תהיה כמו ההשתתפות שלהם בשירותים אחרים שהם מגישים ומשלמים יחד עם הממשלה. הנוהג הוא שבכל ההשתתפויות שנוגעות למשרדי הממשלה השונים, הרשות המקומית צריכה לשלם 25 אחוזים והמדינה נותנת 75 אחוזים.

הרבה שנים צרם בעיני העניין הזה. למה שירותי הדת צריכים להיות שונים מאשר כל שירות אחר שהמדינה נותנת יחד עם השלטון המקומי. אני ביקשתי, כאשר הביאו לכאן את הנושא הזה של הדיפרנציאליות, שנכון, כאשר זה החוק, אז הדיפרנציאליות היא חלק מהעניין, אבל הכול מעוות מכיוון שהשלטון המקומי צריך לתת הרבה כסף באופן יחסי לעומת מה שהוא נתן בשירותים אחרים. אני לא מדבר על מה השלטון המקומי נותן, שהוא נותן מעט. לא רלוונטי, אבל בחלוקה הזאת, זה לא בסדר.

לפני שש או שבע שנים היה כאן גמבשו שהוא בחור רציני ושאלתי אותו למה זה כך. הוא בא לוועדה וביקש את הדיפרנציאליות. זה כבר היה לפני הרבה שנים. הוא אמר שזה מאוחר, עכשיו צריך את הדיפרנציאליות והוא צדק. הוא אמר, תאשר את זה ובשנה הבאה אנחנו נביא שינוי. אז ישבתי אתו במשרד האוצר ובסופו של דבר נדמה לי שהוא עזב ונכנס ראובן כוגן ואחרי כן ראובן כוגן עזב. אתם עוזבים במשרד האוצר מהר מדי.

מגרשים אותנו.

לא מגרשים אתכם. דורשים אתכם במקומות אחרים.

מבטיח להישאר.

לא משנה. אני לא נכנס לעניין הזה. כוגן היה אצלי לא מזמן, הוא ברכבת.

לא. הוא כבר לא שם. סיים. הוא בכללית.

אני לא מספיק לעקוב. לא חשוב. לא רלוונטי. מדובר כנראה בבחורים מוכשרים שלוקחים אותם למקומות אחרים. ההבטחה הייתה הבטחה שלטונית והיא לא התבצעה. כל שנה אני מתרגז מחדש כי לא עושים את זה ופוגעים בראשי הרשויות. המדינה צריכה להשתתף בכסף, אם היא חושבת שצריך שירותי דת, אלא אם כן היא חושבת שלא צריך שירותי דת. אם זה כך, למה זורקים את זה על השלטון המקומי?

לאחרונה, בשנה האחרונה, התאחר העניין של הדיפרנציאליות ואני לא מאשים אף אחד. הייתה מחלוקת בין היועצים המשפטיים במשרד הפנים ובמשרדים אחרים. הרי זה כמה משרדים שותפים יחד. עודד פלוס רתח מזעם, בצדק מבחינתו. הוא אומר שהוא צריך לעבוד. וכדי שהוא יעבוד, הוא צריך את האישור הזה. אם לא יהיה דיפרנציאלי, הוא במצב קשה. יש רשויות עניות מאוד שיצטרכו לתת הרבה כסף כמו ערים עשירות, שזה נכון. על זה אני לא מתווכח. אני מתווכח על הבסיס.

אז ישבתי עם משרד האוצר. הגעתי אתם להסכמה אבל ההסכמה התחילה לרדת. בהתחלה הייתה הסכמה. אמר לי יוגב שהרי אישרתם תקציב ואיך אתם יכולים פתאום לדרוש. אמרתי לו שהוא צודק, זו טענה נכונה. ירדנו מהעניין הזה של 2018. אמרנו שעל 2019 תיתן איזה שני אחוזים כדי שיתחיל העניין אבל אחרי כן נעשה את זה באופן מדורג עד 2025, שזה באמת הרבה שנים. אלה כבר קדנציות אחרות. זה לא יורגש בתוך התקציב. נעשה כאן תיקון של עוול ועל זה הגשנו הצעת חוק.

בהצעת החוק הזאת האוצר חזר בו והוא אמר שהוא לא מסכים. זה עולה כסף והוא לא מסכים בשום פנים ואופן. אז נקלענו למצוקה. המצוקה היא שבתוך החוק הזה שעשינו, היות ועשינו אותו מדורג, הכנסנו גם סעיף של דיפרנציאליות. היות וכבר עבר התאריך, ואם אנחנו לא נאשר אותו לא תהיה דיפרנציאליות, אמרתי שלפחות ייתנו לנו שנוכל להעביר את זה בקריאה ראשונה. בכל אופן יש את החזון הזה כאן, הוא לא מאושר בגלל שאין תקציב, אבל אני מתחייב שבלי תקציב אני לא עושה את זה, אבל שנוכל לפצל את הסעיף הדיפרנציאלי כי אחרת אין אותו. זה ארך חמישה שבועות בוועדת שרים לחקיקה עד שאישרו לי את הנושא הזה שהתחייבתי במליאת הכנסת שאני לא עושה בלי כסף. התחייבתי. מרגי אפילו הצביע נגד. התחייבתי גם בפניו. התחייבתי בפני כולם.

אני יודע שאני גם לא יכול להעביר את זה בלי הסכמה. אני בסוף אעביר את זה, בעזרת השם ובלי נדר. החוק הזה הוא נכון. אין אף אחד שיכול לערער עליו. למה הוא שונה משירותי רווחה? למה הוא שונה משירותי תחבורה? למה? אי אפשר לעשות את זה היום, אבל זה ייעשה. אבל בינתיים אני מבקש את הדיפרנציאליות.

מכיוון שאישרנו את הסעיף הזה בישיבה הקודמת, אני צריך להביא את זה עכשיו, אחרי שקיבלתי את האישור לפיצול במליאת הכנסת, אני צריך לאשר את הסעיף הזה ולשנות את התאריך. היות והתאריך הוא שעד ה-15 ביולי אפשר לעשות את השינויים האלה, 15 ביולי זה תאריך קרוב מדי ואנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה שהוא משולל הגיון לחלוטין.

לכן אני מבקש לאחר שיש את הפיצול לאשר את השינוי בבקשה לדיון מחדש כדי לשנות את התאריך מה-15 ביולי ל-30 ביולי, כדי שיתאפשר למשרד לעשות את הדיפרנציאליות הזאת ולא יצטרכו את האישור שלנו. ב-2018.

הייתי מבקש כמובן על 2019 אבל מכיוון שיובל ייתן לי תשובה שלילית, אני אפילו לא רוצה לבקש. נכון?

עדיף לא לבקש.

כן. אני יודע.

אמות המידה שאתם תפרסמו הן בעצם אמות המידה שהגיעו לדיון בוועדה. אתה אמרת משולל הגיון ה-15 ביולי. אנחנו חשבנו ששבועיים זה כן זמן מספיק לפרסם ברשומות אבל הגענו לרגע האחרון ונשאר שבוע. לכן זה בעיקר למען הסר ספק כדי שכן תספיקו.

אתה מתקן בסעיף 11ב גם את סעיף קטן (א) בתאריך של הפרסום ברשומות, במקום ג' באב (15 ביולי) ל-י"ח באב (30 ביולי), וכנ"ל בסעיף קטן (ד) וכנ"ל בסעיף 11ג שמדבר על הפרסום ברשומות. למעשה בשלושת המקומות זה יהיה 30 ביולי. אנחנו נניח היום את ההצעה במליאה ויש לה פטור מחובת הנחה כך שהיא יכולה לעלות עוד היום ולהיות מאושרת.

אתם יכולים להצביע.

אלא אם כן מישהו בממשלה יתנגד. ישים הסתייגות.

לא. אי אפשר לשים הסתייגות של שר אלא אם כן אתה מודיע כאן בוועדה מראש שבכוונתך להגיש הסתייגות של שר.

מי שמוסמך להביא הסתייגות של שר, זה חבר הכנסת וקנין.

אוי ואבוי אם תהיה עוד פעם הסתייגות של סגן השר.

אני בסאגה מאוד משונה.

זה היה לא מכובד.

אני סבור שהיה צריך לעזור לי עם כל החוק הזה ולא לתת לי להתמודד לבד. אני לא בעל הבית של העניין הזה, אבל בסדר.

מי בעד הבקשה לדיון מחדש? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה לדיון מחדש נתקבלה.

הבקשה אושרה.

מי בעד אישור הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 23) (סכום ההשתתפות בהוצאות התקציב של מועצה דתית), התשע''ח-2018 - הוראת שעה לשנת 2018, עם השינוי שביקשתי שזה יהיה 30 ביולי במקום 15 ביולי, זה יהיה י"ח באב במקום ג' באב.

מי בעד השינוי ואישור ההצעה הזאת שפוצלה במליאת הכנסת? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
ההצעה נתקבלה.

ההצעה אושרה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.