פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



48
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 678
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ח (11 ביולי 2018), שעה 9:30

הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 5), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי
מסעוד גנאים
יוסי יונה
מאיר כהן
אברהם נגוסה

תמר זנדברג
דב חנין
עליזה לביא
מרב מיכאלי
מיקי רוזנטל
עפר שלח

מנכ"ל משרד התרבות והספורט - יוסי שרעבי

ראשת מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט - גלית שאשו והבה

יועצת משפטית, משרד התרבות והספורט - הדס פרבר

משפטנית-מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דפנה גוטליב

משפטן, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - חנן ארליך

אחראית קשרי כנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה - אליזבט זלטקיס ג'ייקובס

עמיתת מחקר וראש תכנית, המכון הישראלי לדמוקרטיה - עדנה הראל פישר

עוזרת מנכ"לית קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, גשר - יעל יקירביץ

קשרי ממשל, שח"ם - נעמה מושקוביץ

מנכל איגוד העובדים בקולנוע - איתמר אביטן

מנכ"ל פורום היוצרים הדוקומנטריים - ענת מוזס

האגודה לזכות הציבור לדעת - Dan Zaitsev

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - אלעד מלכא

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור

חבר הנהלה- איגוד המפיקים - אסף אמיר

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את קופרו-קרן לשיווק סרטי תעודה ע.ר - שגיא אהרון

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הילה מליחי


הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 5), התשע"ח-2018

שלום לכולם, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, הספורט והתרבות. היום ה-11 ביולי 2018, כ"ח בתמוז תשע"ח. הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 5), התשע"ח-2018. הצעת חוק ממשלתית שמספרה מ/1241, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני אתן לכם משפטים קצרים על מה שהיה לנו אתמול. אתמול משרד התרבות הציג את הרציונל, למה החקיקה החדשה נדרשת, הציג מצב ישן מול מצב חדש, מצופה. חברי הכנסת שהיו בדיון התבטאו. והנה פנים חדשות באו לכאן היום, ואני אתן להם, למרות שתכננו היום להתחיל להקריא. כפי אמרתי, סדרי הדיון אצלי בוועדות, במיוחד בחקיקה – אנחנו מקריאים קטע, צוברים הערות, עוצרים ונותנים התייחסויות סביב השולחן, משמאל לימין, מימין לשמאל, כך שלא נפקד מקומו של אף אחד שרוצה להתבטא בנושא.

ומאחר שבאו חברי כנסת ויש להם צרכים נוספים בוועדות אחרות, ומאחר שהצהרנו אתמול שאנחנו לא ממהרים, שלא אתן לזות שפתיים לאף אחד שמישהו פה הולך לחטוף, אז ניתן לחברי הכנסת שרוצים להתבטא, אבל שוב, זה יהיה על פי הנחייתו של זוהיר בהלול, דקתיים התייחסות, ולא דקותיים. בבקשה, נתחיל לפי סדר הישיבה. למרות שאני יודע מה סדר ההגעה, נתחיל מסדר הישיבה. יוסי יונה, תעמוד בדקתיים? בבקשה אדוני.

כן, אני אעמוד בדקתיים. תודה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד שמח על הדברים שאמרת. קודם אני רוצה להחמיא לך על הדברים שאמרת בפתיחת הדיון על כך שאתה לא תאפשר את העברתו של החוק ללא דיון.

אני נפגע כרגע. הייתה לך הווה אמינא אחרת? הרי אתה שותף איתי בחקיקות.

לכן חשוב לציין את דברים האלה. אני צריך להחמיא לך. אדם שהוא נאה, מחמיאים לו יותר מפעם אחת, הוא לא מסרב למחמאה.

תודה. תודה. אני באתי מבית המדרש, שם אמרו: מכלל אתה שומע את ההן, אתה שומע את הלאו, אז הייתי רגיש. בבקשה אדוני. מכאן שעון החול מתחיל לעבוד, והחול אוזל.

תודה אדוני, אתה עושה את זה, כפי שציינת, באופן קבוע – דיונים מעמיקים, מפורטים, מתן אפשרות לכל אחת ואחד לבטא את עמדתו, את עמדתה, ורק לאחר מכן אנחנו מגיעים לקריאת החוק, וזה נהדר וזה מה שהולך להיות. זה יופי. אדוני, מהפעילות המשותפת שלנו כאן בוועדת החינוך אתה יודע שאני מאוד מאוד רגיש לכל הנושא הזה של מגוון, רב תרבותיות ומתן מקום, במיוחד מפעלים תרבותיים, למגוון הרחב של החברה הישראלית. כך שכאשר החוק הזה בא תחת האתוס הזה, אין אלא לברך על כך. אנחנו בעד חקיקתו של חוק שיסדיר את הדברים הללו. אבל עדיין קיים חשש, מקריאה ראשונית, מרפרפת, של החוק הזה שיכול להיות שהסיבוב של ההגה הולך להיות יותר מדי קיצוני לכיוון ההפוך. במקום שאנחנו נוציא מתחת לידינו – ואני מעלה את זה כחשש, אני מקווה שהדברים האלה יקבלו ביטוי בסופו של דבר בנוסח האחרון של החוק. עולה חשש שמא שרת התרבות רוצה למנות את עצמה באמצעות החוק כאן לקומיסרית של התרבות בישראל בתחום הקולנוע.

היא רוצה להיות במאית בעצמה.

ראינו אפילו סעיפים ספציפיים שבהם השרה מבקשת לעצמה איזושהי פררוגטיבה, שתהיה לה איזושהי סמכות להקצות כספים כאלה ואחרים לקולנוע מסחרי. אנחנו כאן, אדוני היושב-ראש, בעמדה עקרונית שאנחנו מברכים על חוק שמטרתו היא להבטיח גיוון בפעילותן של קרנות הקולנוע, אבל אנחנו בו בזמן מתריעים בקול גדול שאנחנו לא ניתן את קולנו למהלך שבו שרת התרבות הופכת להיות קומיסרית של התרבות בתחום הקולנוע. תודה אדוני.

חברתי, יושבת-ראש מרצ.

תודה רבה אדוני. תודה על ניהול הדיון הזה כפי שהוא. אני מצטרפת למחמאות.

אף אחד לא מברך אותו לפרלמנטר המצטיין של השנה?

נכון, את צודקת.

נכון. אני בירכתי בישיבת סיעה שלי.

תודה רבה לכולם. אנחנו יוצאים מידי חובה – אצלי זה עובד בתפילות. יוצאים מידי חובה בברכות של כולם. בבקשה גברתי. תודה. אני כבר שכחתי מהפרס.

אני חייבת לעצור את הדיון ובשם כל חברי הכנסת לברך אותך. יש פה ימים מוטרפים, אנחנו לא ישנים בלילה – חוק הלאום. אבל, תודה יהודית, מנהלת הוועדה, ברכות, ובאמת מגיע לך.

החוק הזה, אני רוצה לומר עליו שני דברים: אחד, אמירה מקדימה באופן כללי על חוק הקולנוע. חוק הקולנוע הוא אחת ההצלחות של התרבות הישראלית. באופן כללי. זה חוק שהביא לכך שתעשיית הקולנוע הישראלית היא מוצלחת, יש בה כסף ממשלתי וציבורי שמושקע, ויש לו תוצאות. יש פה קולנוע ישראלי מצליח, פופולרי, שממלא אולמות, שזוכה בפרסים ושהוא משהו להתגאות בו. לא מפתיע שדווקא שרת התרבות הזאת, אל הדבר הזה שמצליח, ושיכול לענות לאמירה הידועה: if it ain't broke why fix it? דווקא לשם מפנה את חציה. כשאני מרפרפת בחוק הזה, אני רואה שזה חוק שכל כולו עשרה עמודים שמופנה אך ורק למקום אחד – אצבע אישית ופרסונלית – ואני מרשה לעצמי לומר גם פוליטית – לבני אדם, לאנשים. אין כאן שום דבר מלבד רצון לשלוח יד למינוי הלקטורים, שאותם שרת התרבות תופסת כשמאלנים, כביקורתיים, וכאנשים שבשפה הרגילה שלנו עוסקים פשוט מאוד ביצירה חופשית, רגילה וטבעית, כפי שצריך להיות. וזה דבר שככל הנראה שרת התרבות לא מסוגלת לסבול. ראינו את זה במקרים אחרים, ועכשיו אנחנו רואים את זה כאן: מה שווה תעשיית הקולנוע הישראלית אם אני לא יכולה לשלוט בה? זה מה שאומרת לעצמה שרת התרבות, ואולי שהתעשייה הזו היא תעשייה מצליחה, זה עוד יותר מהווה מוקד ללכת לכיוון הזה ולנסות לשלוט בה באמצעים מאוד מאוד דרקוניים, ואף צנזוריאליים.

לסיכום, אני חושבת שהצעת חוק שבאה למנות את שרת התרבות לצנזורית, או ללקטורית, או לבמאית, או לעורכת הראשית של תעשיית הקולנוע הישראלי, זה דבר לא ראוי. זה לא תפקידה של שרה בממשלה, זה לא תפקידה של ממשלה. כשניכנס יותר לדיון נראה שזה גם דבר שאין בו צורך.

תודה אדוני. אתה תיתן לי דקתיים וחצי, כי אני אתחיל בסיפור. סיפור זה תמיד טוב. בעוונותיי, לפני חקיקתו של חוק הקולנוע, הייתי לקטור בקרן הקולנוע. הייתה אז קרן אחת בארץ, היום יש חמש. נודעתי לשמצה כאחד מארבעת הלקטורים שחתמו על מתן סיוע לסרט בשם "אבא גנוב 2".

כמה אבא גנוב יש?

שלוש. השלישי היה כישלון. השניים הראשונים היו טובים.

לתחושתי – דווקא על זה אני לא בטוח ששרת התרבות הייתה מערערת – הוא עמד בקריטריונים של פריפריה ומה שאתם רוצים. אני אגיד לכם למה חתמנו על זה, ארבעת הלקטורים של אז. כי הייתה מצוקה אדירה. התחושה הייתה שאנחנו לא מצליחים אפילו למלא את כמות התסריטים שאתה רוצה לתת להם כסף כדי שתהיה תעשיית קולנוע בארץ. הגיע מאז חוק הקולנוע. כדי לא לחזור על הדברים של תמר, המצב של אחרי חוק הקולנוע זו תעשיית קולנוע שהיא משגשגת בכל המובנים שלה, כולל זה שצופים ישראלים הולכים לראות, כשפעם לא הלכו לראות סרטים מישראל. והיא מייצרת קולנוע מגוון ורב תרבותי ומצליח בעולם וכל מה שאנחנו רוצים. ופה יש לא רק ניסיון לשליטה פוליטית, יש פה גם סעיף אחד שהוא ניסיון להטיית כספי ציבור למטרה שכספי ציבור לא צריכים להית בה, וזו תמיכה בסרטים שכבר הצליחו. אני אשמח שסרטים יצליחו, לא - - -

הטענה הזו עלתה, ונצטרך לקבל על זה תשובות.

יש פה פוליטיקה, יש פה טובות הנאה, שבעיני, הן לא ממין העניין. ויש פה תהליך, וגם זה אפרופו סוגיית הזמן. יש פה תהליך שהוא תהליך לקוי בכל הדרך שבה החוק הזה נעשה, כולל חוות דעת משפטיות, שאומנם נוגעות לוורסיה מוקדמת שלו, אבל כשאתה מסתכל עליהן, חלק גדול ממה שהן נוגעות בו נמצא גם בחוק הקיים. וכל זה מייצר תהליך, אדוני. המטרה שלי – ואני חושב ששל כולנו – היא לבקש ממך שתעמוד על כך שיהיה פה תהליך ראוי, ותהליך ראוי בעיני זה שבועות רבים. אנחנו פה עומדים לשפוך תינוק מאוד מאוד בריא עם מי אמבטיה שהם נקיים לגמרי. ולכן אנחנו צריכים להיזהר בזה ולהאריך בתהליך. תודה רבה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לדברי קודמיי, להדגיש עד כמה ענף הקולנוע הישראלי הוא ענף מוצלח. הוא ענף מוצלח לא רק מבחינת ההצלחה האומנותית שלו, לא מבחינת הפופולריות שלו בציבור, לא רק מבחינת המעמד הבינלאומי שלו – אם כי מעמד בינלאומי זה לא הדבר שמעניין את השרה רגב, היא עושה את הכול כדי להחריב את המעמד הבינלאומי הזה – אבל גם מבחינת המעמד הבינלאומי, הקולנוע הישראלי הוא בהחלט מקור של גאווה. אני חושב שאין תחום תרבותי ישראלי שהוא יותר מצליח מאשר ענף הקולנוע בכל ההיבטים האלה. הוא גם מאוד מאוד מאוד מגוון. מאוד מגוון. זה נכון, אני מכיר את הביקורת שאומרת שקשה היום לראות סרט ישראלי שלא עוסק בחרדים, או לפחות בדתיים לאומיים. אגב, סרטים נהדרים. סרטים נהדרים. הסרטים על חרדים, הסדרות על חרדים – "שטיסל", אחת הסדרות - - -

החרדים לא מבסוטים מזה, אבל לא משנה. אמרתי את זה רק להווה אמינא, לידיעה כללית.

יכול להיות. אתה צודק.

למה לא?

את רוצה עכשיו לנתח? בואי נקיים ישיבה על ניתוח.

כן. "רשעים ארורים" – זה הפך אצלנו - - -

אני יודע שכל אמירה בתרבות, צריך לנתח אותה. ככה חונכתי.

אדוני היושב-ראש, אתה מעלה נקודה חשובה מאוד, אני אתייחס אליה בחצי דקה. אני לא אומר שסרט על חרדים הוא בהכרח שסרט שהחרדים יאהבו אותו. וגם לא סרט על ערבים. אבל יש משהו - - -

לא, אני פחדתי ממשהו אחר. אני לא ביקרתי את התכנית. פחדתי שמישהו יגיד החרדים קיבלו את שלהם.

נכון. נכון. נכון.

הם עדיין מסתפקים בגרובייס.

אני אומר את זה בהיבט אחר. אני אומר את זה בהיבט אחר. לא בהיבט של הייצוג, אלא בהיבט של שבירת מחסומים וחומות בתוך החברה. כאשר אתה רואה סרט על חרדים, שהם אנשים מעוררי סימפטיה, אהדה – בלי קשר לשאלה אם חרדים אוהבים את זה או לא – זה משהו שמסיר דעות קדומות ומייצר לנו חברה יותר טובה. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להדגיש נקודה אחת. לגיטימי, אם כי מאוד מאוד בעייתי מוסרית, אבל חוקית זה אפשרי, ששרת התרבות תגיד שהיא רוצה להחריב את ענף הקולנוע. לא לגיטימי ששרת התרבות תגיד אני רוצה להיות בעצמי מנהלת ענף הקולנוע. אבל יש משהו נוסף, שהוא אפילו יותר חמור. מותר לעשות דברים בפוליטיקה. אסור לשפוך דם של אנשים, אסור להשמיץ אנשים, ואסור לשקר. כאשר אומרים שענף הקולנוע הוא לא ענף מגוון – אני מסתכל על הרשימה הצבעונית הזאת. זו רשימת היועצים והלקטורים. אחת הרשימות הכי צבעוניות – או אדום, או ירוק, או צהוב, לפעמים גם זה, גם זה וגם זה. אני מסתכל על רשימת ההפקות – כל הצבעים שבעולם. הצבע הלבן הוא הצבע שהכי פחות נמצא שם.

מישהו שאל אותי מה הכוונה בלבן, אשכנזי?

כנראה. אני לא יודע. לא יודע.

לבן זה גבר אשכנזי סטרייט.

אני אומר גם כאלה יש. יש מיעוט כזה. אני רוצה לסיים ולומר, אגב, המיעוט הזה של גברים לבנים סטרייטים, גם הוא ראוי לייצוג. אני חושב שזה לא מיעוט שאפשר למחוק אותו.

יואב קיש ישמח.

יואב קיש ישמח, בדיוק.

זה מיעוט שמיוצג כאן בייצוג יתר.

כן, בהחלט. אבל חשוב לי להגיד את הדבר הזה. אי אפשר להשמיץ ולשפוך דם של אנשים. כאשר ישנה מערכת, שהיא מערכת מאוד מאוד מגוונת, אפשר להגיד אולי שאלו לא האנשים הנכונים, רוצים להחליף אותם באנשים אחרים. בסדר. אבל אי אפשר להגיד שזה לא מגוון. אי אפשר להגיד שזה לא פריפריה. אי אפשר להגיד שזה לא מזרחים. אי אפשר להגיד שזה לא דתיים. אי אפשר להגיד. אי אפשר להגיד. יש גבול.

מסעוד גנאים. מיקי, אתה לא בסבב הזה, אתה מימשת אותו אתמול.

אני לא צריך דקתיים, אלא דקה. אני לא עקבתי אחרי הדיונים שהיו בוועדה. אבל ככלל, כאשר השרה, או כל גורם פוליטי כלשהו מתערב בחופש היצירה והתרבות, זה בעייתי. כפי שאמרתי לכבוד השרה כאשר היה דיון על התקציב ועל מה שהיא עשתה למשל לתקציב בחברה הערבית – לצערי, השרה ביד נותנת תקציבים, וכן יש עלייה בתקציבים, אבל ביד השנייה היא מתנה את זה. היא מגבילה את חופש היצירה והתיאטרון, וזה מאוד חמור לדעתי. אני הסתכלתי על הרשימה הזו עם הצבעים. במשרד שמו את כל המיעוטים ביחד – מיעוט אתני, דתי, עדתי, להט"ב. מכל המיעוטים - - -

זה לא המשרד. זה לא המשרד.

זו קרן הקולנוע הישראלי.

אז סליחה. אבל מצאתי בכל המיעוטים האלה רק ערבי אחד. תודה.

דרך אגב, אנחנו לא קיבלנו את הרשימה הזאת.

יוסי. אני מבקש, אתה הולך לדבר עכשיו, או מישהו מטעמך, גם להתייחס לשאלות שעלו אתמול מחברי הכנסת.

מיקי לא פה?

לא, מיקי דיבר אתמול, גברתי. הוא מחכה לתשובות. הוא בא לשמוע את התשובות כי אתמול הוא לא הספיק לשמוע את התשובות. התייחסות, אם תרצה, אתה לא חייב, לדברי חברי הכנסת שדיברו היום והוסיפו על מיקי דברים נכוחים עם טעם. בבקשה אדוני.

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף גם לברכות על הדרך שבה שאתה מנהל את הישיבה. אני רוצה לומר לחברי הכנסת היקרים ולכל האנשים שהגיעו לכאן היום, נדמה לי שמוצגת כאן תמונה שלא עולה בקנה אחד עם העובדות. שרת התרבות והספורט, בהצעה שמובאת כאן על השולחן של הוועדה בכלל לא מדברת על מציאות שבה המשרד או השרה מתכוונים להתערב בבחירת הלקטורים, בהגדרת הלקטורים, להכתיב לקרן איזה לקטורים לבחור, לבחור את התוכן של הסרט, או כל דבר אחר שיש בו משום איזושהי התערבות כלשהי. מה שאנחנו מנסים לעשות כאן, במידה מסוימת, לפרמל, לעשות נראות או לעשות שקיפות של כל תהליך קבלת ההחלטות בעולם הקולנוע. אני מצטרף לכל אלה שחושבים שקולנוע ישראלי הוא הצלחה מסחררת ומקור לגאווה ויצואן בלתי רגיל של התרבות הישראלית. אבל מה שמוצע כאן בתזכיר החוק ממש לא עולה בקנה אחד עם מה שמוצג ומה שעולה כאן. מה שאנחנו מבקשים זה לעשות סדר בכל עולם הלקטורים. יש מציאות היום שכל קרן בוחרת איזה לקטור שהיא רוצה על פי שיקול דעתה, על פי טעמה, על פי רצונה. אנחנו חשבנו - - -

יש קריטריונים.

מה זאת אומרת? ואתם לא שולטים בזה, אתה מתכוון?

ממש לא.

אוקיי. ומה רע בזה?

לא רע. אבל אני שומע טענות שעולות.

תמר, תני לו. תני לו. הוא ישב, שמע, ואפילו היה מי שביקר אותי איך אני מאפשר כשהשרה פה - - - תנו לו להגיד.

יש טענות, חברת הכנסת. חברים, אנחנו מגיעים לתזכיר החוק הזה אחרי שאנחנו נמצאים בתפקיד שלנו מזה שלוש שנים. במהלך שלוש השנים האלה נחשפנו לעולם הקולנוע על כל רבדיו, על כל היבטיו, על כל האנשים שעוסקים בו. הופנו אלינו לא מעט טענות מלא מעט אוכלוסיות שמרגישות שהן לא שותפות באופן אמתי בתעשיית הקולנוע – המצליחה והמשגשגת הזאת. מדינת ישראל שמה עליה סכום מכובד. תמיד טוב שיהיה במספרים גדולים יותר, אבל בהחלט סכום מכובד. הטענות האלה חייבו אותנו לחשוב מה אנחנו עושים, בהינתן שאנחנו לא רוצים להכתיב את הלקטורים, בהינתן שאנחנו לא רוצים להתערב; אבל כן בהינתן שאנחנו רוצים לייצר מצב שבו יש שקיפות לכל תהליכי קבלת ההחלטות, וגם שקיפות בהתנהלות של הקרנות. אחת הטענות הגדולות שעולות – הטענה המרכזית שעולה – היא לגבי השקיפות בדרך שבה הקרנות מקבלות את ההחלטות שלהן. זה עלה באופן מאוד בוטה וחד לאורך כל דיוני הוועדה שבראשה עמדה גלית והבה שאשו, ראש מינהל תרבות. אנחנו חיפשנו דרך מצד אחד לא לשפוך את התינוק עם המים, מצד שני, ליצור כאן כללים של מינהל תקין, ליצור כאן שקיפות, ליצור כאן מציאות שבה כל אחד יודע איך ההחלטות מתקבלות, איך נבחרים הלקטורים, מיהם הלקטורים, מהם תנאי הסף.

אז תעשו תהליך ציבורי - - -

שהפרוטוקולים שלהם יתפרסמו.

איך זה עונה - - -

מה שעשינו, זה דבר שקוף - - -

- - - מאגר שינהל המשרד.

תנו לו. תנו לו.

גם את זה אנחנו נעשה. גם את זה אנחנו נעשה בתכנית - - -

- - - שהמטרה היא שקיפות.

יש לכם פה עשרה עמודים שרק מסבירים איך אתם ממנים את הלקטורים. איזו שקיפות פה?

חברי הכנסת. חברי הכנסת.

אני אתייחס גם לזה בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת רוזנטל מאתמול. אנחנו בוחרים את הלקטורים. אני אבהיר את זה ואסביר את זה, ואני אסביר למה זה מנוסח בדרך הזו בתוך תזכיר החוק, ולא מנוסח בדרך אחרת, מהסיבות שאני כבר אבהיר אותן. לכן אני רוצה לומר, אנחנו אמרנו את הדבר הבא: יהיה מאגר. יהיה מאגר של לקטורים. דרך אגב, מאגר לא סגור, מאגר לא מוגבל. רשימה פתוחה, היא יכולה להתעדכן כל הזמן, יום-יום. כל מי שעומד בתנאי הסף יכול להיכנס למאגר הזה. המאגר הזה מגדיר תנאים מאוד ברורים מי יכול להיות במאגר ומי לא. התסקיר מבהיר את זה, הוא מאוד פתוח, הוא מאוד מאפשר.

תהיה ועדה. נניח אם 1,000 יגישו בקשה?

אז הקרן יכולה, מתוך המאגר הזה, על פי מיטב שיקול דעתה, בלי שום התערבות של יד מכוונת – לא יד שלטונית ולא קומיסר תרבות, כמו שהוצג כאן – לקחת מתוך המאגר הזה אנשים שנמצאו ראויים להיכנס לתוך - - -

אני מבקש לצטט מהחוק, אם אתה יכול להתייחס לזה. אחרי שכתוב שהמשרד ינהל את המאגר, ואם אתה יכול להתייחס מה זה אומר.

למה המשרד מנהל את המאגר?

אדם המעוניין להיכלל במאגר הלקטורים הגיש למשרד בקשה. המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיכו יקבל החלטה בבקשה. זאת אומרת, אתה תחליט מי יושב בתוך המאגר. אני קורא עברית.

לא, אני אסביר. אני אסביר. השאלה היא טובה, דרך אגב, ואני שמח שאתה שואל. אני רוצה להבהיר אותה, כי חבר הכנסת רוזנטל העלה אותה גם אתמול. אז אני רוצה להבהיר אותה. הסיבה היחידה שכתוב כאן המשרד ולא המועצה לתרבות היא מאחר והמועצה לתרבות היא לא ישות משפטית. בתזכיר חוק חייב להיות גוף שהוא ישות. לכן נמצא כאן המשרד.

כן, אבל זה בכוונת החוק. חוק אדוני נותן תשובה - - -

זה כבר חוק. אתה כבר כותב חוק.

זה לא נכון. זה לא נכון.

תרשמו לכם את ההערות שלכם. בבקשה.

תיכף תשמעו את היועצים המשפטיים שיבהירו את זה. תיכף היועצים המשפטים יבהירו לכם את זה. אם הייתה אפשרות לכתוב בחוק שהמועצה לקולנוע עושה את זה, אני אומר לכם שאין שום בעיה שיהיה כתוב שהמועצה לקולנוע תנהל את כל התהליך הזה. אבל הובהר לי שמאחר שאי אפשר לכתוב המועצה לקולנוע, כי המועצה לקולנוע היא לא ישות משפטית, ואם אפשר - - -

אז איך היא מקבלת כסף?

אז אפשר - - - אותה.

איך היא מקבלת כסף אם היא לא ישות משפטית? אז מה היא?

שם כתוב בחוק המנהל הכללי של המשרד. המנהל הכללי של המשרד זו ישות שיושבת מולי. זה אומר שאתה תנהל את זה.

לא, אני לא מנהל שום דבר.

אבל זה כתוב בחוק.

אז למה כתבתם בחוק?

- - -

רגע, רגע, רגע. יוסי.

היות וזו סוגיה משפטית - - -

יוסי. יוסי, רגע.

לכן אנחנו אומרים לך - - -

רבותי, אין כפל מבצעים. מאחר ואנחנו הולכים לעבור על כל החוק, אני לא אקיים עכשיו דיון. לכן אני מתעקש שלא תפריעו לו. ולא יהיו קריאות ביניים. תנו לו. אני לא הולך להקריא ולהצביע. אני הולך להקריא, לדון, להקריא, לדון, להקריא, לדון. אני לא עושה כפל מבצעים, נקודה. אין לי זמן, זה משאב יקר. יש כאלה שמבזבזים את המשאב הזה של הכנסת.

כבוד היושב-ראש, מאחר שאני לא רוצה שהחלטה משפטית תפורש כהחלטה של הניהול, אני מבקש - - -

אנא לסכם.

אני מבקש, מאחר ואני לא רוצה שההחלטה המשפטית, או כתיבה של חוק שנובעת משיקולים משפטיים תתפרש כהחלטה של מדיניות של השרה או של המרכז, של כל גורם אחר במשרד הזה, אני מבקש מהיועצת המשפטית להבהיר את הסוגיה הזאת. הדס, לעניין למה כתוב המשרד והמנכ"ל ולא כתוב המועצה וכן הלאה.

עקרונית, כשיש סמכות שמוקנית בחקיקה, צריך לקבוע מי הגורם שיבצע את זה. זו לא יכולה להיות מועצת הקולנוע כי מועצת הקולנוע איננה אישיות משפטית. זה גם מאגר מידע, הוא צריך להיות מוחזק על ידי המדינה בהתאם לכללים שחלים לגבי מאגרי מידע.

נו, ואתה לא שומע דבר חשוב - - -

יש עמדה משפטית אחרת.

עדנה. עדנה.

מה זאת אומרת? אני רוצה רק להבין מה זה היא לא ישות משפטית? אז איך היא - - -

רגע. אני הולך לבקש ממנה משהו. גברתי היועצת המשפטית של משרד התרבות, אנא הגבירי את קולך. לא שמעתי אם הצגת את עצמך לפרוטוקול. תחזרי על העמדה שלך כך שהיא תישמע בבירור.

עורכת הדין הדס פרבר אלמוגי, היועצת המשפטית, משרד התרבות והספורט. נבהיר פה קודם כל שני נושאים. קודם כל, השאלה מי. ברגע שיש סמכות שמוקנית בחוק, צריך להיות הגורם המוסמך. הגורם המוסמך צריך להיות לעניין סמכות סטטוטורית עובד מדינה. מועצת הקולנוע היא מועצה ציבורית מייעצת, היא לא אישיות משפטית והיא לא מורכבת ברובה מעובדי מדינה. זה לעניין השאלה.

זה הסבר טכני להחלטה מהותית ערכית ממדרגה ראשונה.

נכון. נכון.

מחר המנכ"ל יחליט שזה הוא, ויגיד שזה משפטית בחוק.

- - - שזה מה שכתוב בחוק - - -

תנו לה. תנו לה. אני מבקש לא להפריע לה. לא יעזור כלום. לא להפריע לה. עדנה, נכון שתרצי לדבר. לא יהיה לי הווה אמינא שלא תדברי במהלך הדיונים, אז אנא. בבקשה.

יש פה שתי חגורות ושלייקס נוספים. יש פה מספר איזונים ובלמים נוספים בשביל להבטיח את חופש היצירה ואי מערבות פוליטית בבחירת הלקטורים. אחד מהם הוא שתנאי הכשירות הם מאוד מאוד בסיסיים, הם לא מאוד גבוהים. הם מאוד מאוד ברורים ונטולי שיקול דעת, וזו העילה היחידה שלא לכלול מישהו במאגר – היעדר ניסיון או את ההשכלה הנדרשים. יש חובה שההחלטה תתקבל בתוך זמן קצר בשביל שעצם הצורך בהיכללות במאגר לא יהווה חסם בפני עצמו. המאגר איננו מוגבל כדי שכל אחד שעומד בתנאים יוכל להירשם. הקרונות יהיו מחויבות להשתמש בעד 70% מהלקטורים במאגר. כלומר, יש להם חופש פעולה מסוים להיעזר בלקטורים שאינם נכללים במאגר.

תודה רבה לכם.

כל אלה הם איזונים ובלמים שכלולים.

רק לעניין הזה ספציפית. האם שקלתם אופציות אחרות? כי אתם מבינים את הבעייתיות שאנחנו מציגים. כמו למשל חברות בארגון מקצועי, או דברים אחרים שאינם מהווים זיקה כל כך ברורה בין המשרד לבין הלקטורים.

השאלה ברורה, תן לה. השאלה ברורה, היא תשיב לך.

נשקלו שיקולים נוספים. האופציה של חברות בארגון מקצועי לא נשקלה כיוון שאנחנו לא רוצים חסם שאנחנו לא יודעים מה המשמעות שלו. נשקלו אופציות נוספות. הוחלט שזאת האופציה שהיא מיטבית מבחינת היכולת של המשרד לוודא את הגיוון ואת הרמה המקצועית של הלקטורים.

כלומר לשלוט.

אי אפשר על כל דבר להגיד לשלוט כשמסבירים עקרונות משפטיים.

אפשר, מה זאת אומרת? לא, זו לא סוגיה משפטית, סליחה. אתם לקחתם את היועצים המשפטיים וביקשתם מהם להכשיר תירוץ שיהיה כתוב שאתה זה שממנה, זה מה שקורה כאן, נקודה.

אדוני, אנחנו נבקש חוות דעת נוספת לסוגיה הזאת. יש כבר חוות דעת אחרת, ואנחנו מבקשים להציג אותה בפני הוועדה לגבי הסמכות השלטונית של מועצת הקולנוע.

מיקי, תודה. זו תשובתה של היועצת המשפטית של משרד התרבות. אני סמוך ובטוח שמשרד המשפטים מגבה אותה. אם לא, אז נשמע את משרד המשפטים בהמשך.

רק - - -

יגבה אותה במה? מה יש פה לגבות?

רבותי, רגע. לא יהיה. אין כפל מבצעים, אמרתי. את עדיין בהתייחסות שלך, גברתי?

סיימתי.

בבקשה אדוני, תסכם.

אני רק אסיים את דברי.

אנחנו הרי לא נדלג על שום סעיף, נפתח לדיון.

אני רק אסיים את דברי בהקשר לשאלותיו של חבר הכנסת רוזנטל מאתמול. אני חוזר ומבהיר, אנחנו בונים כאן איזשהו מהלך שיוצר שקיפות בכל תהליך הבחירה של הלקטורים, מי הם. ברור לחלוטין שהמשרד לא מעורב כאן, לא השרה, לא המנכ"ל ולא אף אחד אחר. שמעתם את חוות הדעת המשפטית, הכול בא מהמקום הזה ולא ממקום אחר. מי שינהל את התהליך הזה תהיה המועצה לקולנוע. דבר נוסף, חבר הכנסת רוזנטל, שאלת אותי לגבי קרנות אזוריות. אנחנו לגמרי מתכוונים כחלק מהתהליך של בניית אמות המידה להעמיד מסגרת תקציבים משמעותית לטובת קרנות אזוריות בדיוק ברוח הדברים שאתה הצגת אתמול.

אז למה זה לא בחוק? מחוקקים חוק קולנוע אחד.

מיקי. מיקי. אני רוצה אותך בכל הדיונים פה. אם אני אשביע את רצונך היום אתה לא תבוא יותר.

אני חושב שהמקום הנכון לעשות את זה הוא בתוך מבחני התמיכה ולא בתוך החקיקה. נראה לנו שזה המקום היותר טבעי לעשות הליך כזה של חלוקה תקציבית לקרנות השונות. זה לא בתוך הליך החקיקה, זה מופיע בתוך מבחני התמיכה, בתוך אמות המידה וזה יבוא לידי ביטוי שם.

רגע, אבל מה עם השאלה השלישית ששאלתי?

בבקשה אדוני, תענה לו על השאלה השלישית. אתה זוכר מה הייתה הראשונה, השנייה והשלישית?

כן, אני כתבתי. עניין ניגוד העניינים?

ניגוד העניינים של השרה, ובכלל הרעיון של תמיכה בסרטים שכבר הצליחו.

אנחנו נביא בפניכם הצעה בהמשך, מתואמת עם משרד המשפטים ועם האוצר. אנחנו מתכוונים לבחון שתי אופציות או שני מסלולים. אופציה אחת היא סרטים שכבר הצליחו, והמבחן היחיד להצלחה שלהם הוא כמות הכרטיסים שנמכרו.

אבל למה?

רגע, אני שאלתי יותר פשוט – מה היה הרציונל לתמוך? אני אענה לך, אתה יודע מה, אני לא מכיר - - -

הרציונל הוא מאוד פשוט. הרציונל הוא מאוד פשוט.

רגע, תן לי. תן לי. אני עכשיו משתתף בדיונים. נכון שיש עניין לתמוך ולעודד את היצירה ולתת להתחלות, פריפריה, הכול. אבל זה לא חייב להיות רק. יכול להיות שיש שיטת תמרוץ. למה נותנים פרסים? למה אני קיבלתי אתמול פרס? כדי לעודד את הבאים בתור אחרי להיצמד לקו מסוים. זו לא תמיכה כספית כדי שתעשה. זה פרס כדי לתת לך תמריץ ליצור.

אבל זה לא פרס, זה משהו אחר.

תמיכה. תמיכה. תמיכה בסוף זה לעזור.

לשים תמיכה ממשלתית על סרט שכבר הצליח לפחות - - -

רגע. רגע. חברת הכנסת תמר זנדברג עוד לא הכירה אותי. מי שלא מכיר אותי, אני אומר דברים לדיון כדי להרגיז כמה אנשים כדי שיהיה דיון ער. אז לא להעיר לי תוך כדי שאני מדבר.

- - -

אני רואה שאתה מושפע לרעה מהבחור שיושב לימינך. אני אפריד ביניכם. אני לא כופר בזה שתמיכה צריכה לבוא למי שמצליח כדי לסמן לו - - -

אבל השרה תיתן באופן אישי?

לא תמיכה של כסף. לא.

לא השרה. אני לא נכנסתי לסוגיה מי נותן. אני לא שר התרבות, אני רק זרקתי משהו למרכז.

רגע, אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף טיעון לדיון?

תני לו לסיים. מיקי, זה היה לעצבן אותך. כדי שיהיה דיון - - -

אני רגוע. אני עדיין מחכה לשמוע על ניגוד העניינים של השרה.

אני אשמח להשיב. הרעיון ליצור מסלול נוסף נועד להרוויח כמה דברים שברגע זה אנחנו מתקשים להרוויח. אחת, אנשים שרוצים להשקיע מכספם באופן יזום ולקחת אחריות ולקחת סיפור, וחוששים לעשות את זה, הגם שהם בטוחים שהסרט שלהם הוא סרט מצליח ומוצלח. אומרים להם תקשיבו, בהינתן שאתם לוקחים סיכונים, אנחנו רוצים לקדם יותר סרטים ישראלים, אז אנחנו מייצרים מסלול נוסף שאומר לאנשים אם תיקחו סיכון ואכן הסרט יצליח, יכול להיות שתפגשו את המדינה בהמשך הדרך. זה עניין אחד. אנחנו מאמינים שזאת היא גם הדרך להכניס - - -

מה ההיגיון?

למה לא בתחילת הדרך? זה יותר הגיוני.

בתחילת הדרך אי אפשר לדעת אם הסרט יצליח.

תנו לו לענות. תנו לו להשיב.

בכל מקרה, אי אפשר לדעת.

שאלה מצוינת, חבר הכנסת יונה. לכן אנחנו החלטנו, יחד עם האוצר, לבחון בהמשך הדרך לתמוך בסרטים שהצליחו הצלחה מסחרית בשני אופנים – גם כאלה שבדיעבד בעקבות הצלחה מסחרית כמות גדולה מאוד של אנשים הגיעו לקולנוע וקנו כרטיסים; וגם כאלה שאנחנו נבחן כמו שבוחנים קרנות הון סיכון אחרות, קרנות של מו"פ וקרנות של עסקים קטנים. מציאות שבה אנחנו נוכל לתת סכום מראש. במצב הזה – במצב הזה, אני אדגיש, וזו ההבנה שלנו גם עם משרד המשפטים וגם עם האוצר – אנחנו מחדדים ומגדירים את רמת המעורבות של המשרד, שהיא לא תהיה קיימת. אנחנו גם מביאים את זה בתוך הליך החקיקה, וזה יופיע בהמשך בתוך הצעת החוק.

יש תקדימים?

לכן מה שאני רוצה לומר, אני חושב שבמעלה הדיון - - -

אני שואל – יש תקדימים ממדינות - - -

המדינה היחידה שאין בה את זה. המדינה היחידה בעולם שאין בה - - -

אדוני. אדוני. התפרצות הבאה, אתה בחוץ. לא יהיה.

כמובן שאדוני לא ענה על השאלה. אני אמרתי במפורש - - -

אדם שלא מזדהה ולא מבקש רשות דיבור – לא. יוסי, אני שואל עוד שאלה, מאחר ואני לא ניצב נוכח נפקד. עוד שאלה. אם זה הליך תמיכה, למה זה בכלל מופיע בגוף החוק? הרי הסמכות המוקנית לשרה – לכל שר יש סמכות לקבוע מבחני תמיכה.

אלה לא גופים ציבוריים.

סליחה? משרדי ממשלה לא תומכים בעמותות שהם לא – מה הקשר?

לא, הם רוצים לתמוך בגופים מסחריים.

זו תשובה. אומרת היועצת המשפטית, מאחר ואלה גופים מסחריים – הו.

לא, התשובה היא קצת אחרת. החוק קובע במפורש שהתמיכה לתחום הקולנוע תהיה באמצעות מוסדות הציבור. לכן צריך לקבוע חריג לכלל הזה. אם החוק היה שותק ולא אומר, משאיר לשרים את שיקול הדעת לקבוע את כללי החלוקה, זה היה לגיטימי.

יכול להיות שאם השרה הייתה מתוחכמת יותר ממה שחושדים בה, יכול להיות שבמקום לתקן ולומר דברים ברורים, הייתה משמיטה בגוף החוק.

אז חוק יסודות התקציב היה מתערב. זה לא כל כך פשוט להוריד.

אדוני, אני לא קיבלתי מענה על השאלה - - -

אנחנו פותחים דיון? לא, אני שואל.

לא. לא.

הנה, אני אומר לכם – אין לי בעיה לפתוח עכשיו את הדיון. אני מקריא ומצביע אחריו.

לא פותח שום דיון. אדוני, אתה אמרת - - -

אתם רוצים דיון רציני, נכון?

נכון.

בבקשה. זו התייחסות אחרונה.

אני אתמול העליתי סוגיה, ואמרתי כדלקמן: השרה הודתה בעבר שהיא חברה טובה אישית של האחים אדרי. לצערנו, נשאר רק אח אחד לבית אדרי. הם כמעט היחידים שמשקיעים בקולנוע הישראלי. אני שאלתי על הדבר הזה ולא קיבלתי תשובה. עדיין לא קיבלתי תשובה.

ניגוד עניינים. בבקשה, לא צריך לנאום. ניגוד העניינים – לא התייחסת. ניגוד העניינים.

אני אגיד את זה בצורה מאוד ברורה, השרה לא תהיה מעורבת – כל שר. כל שר. השרה הזאת, השר הבא, כל מי שזה לא יהיה - - -

כי בממשלה הבאה אבי גבאי מקים את הממשלה. הוא לא חבר שלו?

אף שר – גם אתה, חבר הכנסת תהיה בעתיד – לא יכול להיות מעורב משום שכל המתכונת שנבנית כאן לא מאפשרת לשרים להיות מעורבים בכל התהליך.

אבל כשיש שני שחקנים - - -

מה זאת אומרת?

סליחה, תודה.

זה סעיף אדרי. אין - - -

אדרי זו רכילות. אדרי זו רכילות. לא מתייחס לרכילות.

יש פרק בחוק. כנראה לא קראתם את החוק. אני אפנה את תשומת לב הקורא.

עשיתם פה שלושה עמודים על ניגוד עניינים. תגיד, על מה אתה מדבר? השרה מביאה את החוק הזה בשביל לתת כסף לחברים שלה. אני לא מבינה. יש פה שלושה עמודים שהשרה עצמה לא עומדת באף סעיף – או מקורבו - - -

תמר, תודה. תמר לא מקשיבה. תמר, יש לה תכונה – היא לא מקשיבה. בע"מ 4 - - -

לאן אתה מפנה?

ע"מ 4 בתיקון החוק, בסעיף 9. יש פרק שלם של ניגוד עניינים.

בדיוק.

ללקטורים.

אנחנו נדון שם.

ללקטורים.

אבל השרה היא זאת שמביאה את החוק הזה.

אני אומר לך, אני פותח עכשיו ניגוד עניינים, לא דן בסעיף 9.

השרה לא נמצאת כאן בניגוד עניינים.

יוסי, אתה מפריע לי.

אתה תנהל את זה איך שאתה רוצה, אדוני.

רגע, אני שואל אותך שאלה. אתה רוצה שנמצה עכשיו את ניגוד העניינים? אני לא פותח אותו לדיון ואת סעיף 9.

לא. אני רוצה שנדון.

תודה. אז תהיו ממושמעים. סיכמת אדוני? תודה רבה. אנחנו מתחילים הקראה. סדר הדיון, רבותי, אני חוזר על זה: החוק העיקרי מחולק לארבעה פרקים. פרק ראשון מכיל את סעיף 1. אנחנו נקריא את סעיף 1, נעצור להתייחסויות כי הוא סעיף מרכזי. פרק ב' הוא סעיף 12-2. נקריא אותו ונקיים דיון. בפרק ג' סעיף 12(א) בלבד. בפרק ד' סעיף 16-13. אנחנו נעשה סבב התייחסויות. כל מי שתהיה לו הערה בזמן ההקראה, תהייה, לא יודע מה, מה שאתם רוצים, תרשמו לכם שלא תשכחו. אני מזהיר אתכם לא לפספס שום דבר שאתם רוצים לומר. חז"ל אומרים נביא הכובש נבואתו חייב – לא אמשיך. אל תכבשו את נבואתכם, תאמרו מה שאתם חושבים, אבל תנו לנו לנהל את הדיון בצורה מכובדת. תודה רבה. הקראה. מי מקריא? את.

"הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 5)" – הפרק הראשון לחוק הוא פרק של הגדרות, אז זה רק סעיף אחד. אלו תיקונים טכניים של התאמות. אני אקריא אותם.

"1. בחוק הקולנוע –
(1) במקום ההגדרה "חוק הבזק" יבוא:
"חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק ושידורים)"" – זה השם החדש של החוק.
"(2) אחרי ההגדרה "מועצת הרשות השנייה" יבוא:
""המשרד" – משרד התרבות והספורט""" – מוסיפים את ההגדרה משרד כי משתמשים בה אחר כך בחוק.
"(3) בהגדרה "השר" המילה "חינוך" – תימחק" כי בעבר זה היה שר החינוך התרבות והספורט. אלו תיקונים טכניים.

להגדרות האלה יש הערה מהותית? אבקש לשמוע התייחסות מימין לשמאל. אני שואל שנייה-שתיים לראות אם יש תגובות. יש הערות? ידיים אין. אין הערות לסעיף ההגדרות.

שאלת הבהרה.

אני אוהב את שאלות ההבהרה שלך. להגדרות בלבד. אני אהיה תקיף בנושא הזה. הגדרות. בבקשה.

תסביר לנו את משמעות הזו של השינוי, אחרי מועצת הרשות השנייה.

בעיקרון, סעיף ההגדרות הוא קיצורים. זאת אומרת, אם אתה רוצה אחר כך להשתמש במהלך החוק בהערות המהותיות בהגדרה מסוימת, בשביל קיצור, לא - - -

הוא שואל על ההוספה של משרד התרבות והספורט.

אז אני אומרת, בגלל שמשתמשים בהמשך, בהוראות המהותיות, שאתם תראו בהמשך, איפה מכניסים את זה.

נראה לי שאת זה חבר הכנסת יונה יודע. מה שהוא מתכוון - - -

אז אני לא בטוחה שאני הבן אדם שהוא צריך לשאול אותו את השאלה הזאת.

תשאל את השאלה בצורה ברורה.

המשרד מוסף כאן לחוק לראשונה בתולדות החוק.

בדיוק. בדיוק.

לא נכון. לא נכון.

בבקשה, התייחסות.

זה שהוא מופיע - - -

הנה, ענתה לך. היא ענתה לך. היא ענתה לך.

זה לא בהכרח.

בבקשה, הבהרה.

טכניקה חקיקתית – כאשר תחום התרבות, כולל תחום הקולנוע, עבר ממשרד החינוך למשרד המדע, התרבות והספורט, ואחר כך התרבות והספורט, נעשתה העברת סמכויות על פי חוק יסוד: הממשלה. העברת סמכויות נעשית בהחלטת ממשלה באישור הכנסת. זה לא מקבל ביטוי בחוק. זה מוסף כהערת שוליים בחוק. עשינו סדר היום ותיקנו את זה פורמלית שזה יופיע.

את עונה על סעיף (3). הוא שואל על סעיף (2). הוא שואל האם זו הפעם הראשונה שמשרד התרבות והספורט מופיע בחוק הקולנוע?

אחרי ההגדרה מועצת הרשות השנייה, נכנס משרד התרבות והספורט.

אז התשובה היא לא. התשובה היא לא, כי היום בין חברי המועצה יש שני עובדי משרד החינוך התרבות והספורט. לכן זו לא הפעם הראשונה שזה מופיע בחקיקה, אבל זה נכון שמוסיפים למשרד כל מיני סמכויות שלא היו שם קודם.

עכשיו אנחנו מקריאים.

הכול טכני. סמכות למנכ"ל זה טכני. מאגר לקטורים – הכול טכני. רק שרת התרבות היא לא טכנית.

תמר, אני מבטיח לך שיהיו לך עוד הרבה סעיפים שיהיה הרבה מה לומר. סעיף הגדרות, במקרה הזה, בינינו, אין מה לומר. יהיו לך עוד הרבה.

בסדר. עזרתי לחבר הכנסת יונה. לי לא הייתה הערה.

יוסי צריך עזרה.

לפעמים כן.

פרופסור לפילוסופיה, שהתמחה בנוסף לפילוסופיה של החינוך. בבקשה גברתי. אנחנו מקריאים פרק ארוך. אנא היו בהקשבה. מי ש – שיעשה תרגילי נשימות ארוכות להקשיב הרבה זמן.

מסעיף 2 לחוק עד סעיף 12. אני אקריא את התיקונים.

הם היו אתמול? תהיה לך בהמשך הזדמנות, אני מבטיח לך, לא ייעדר שום דבר שחשבת לומר בשלב ההקראה אם תעכבי אחרינו. תודה. בבקשה גברתי.

"בסעיף 3 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (2)(א), במקום "דרמות" יבוא "סרטים עלילתיים באורך מלא ובאורך קצר"".

יש כאלה שבלי דרמות לא יכולים לחיות.

- - -

מה יהיה? זו הערה שלי, לא שלכם, נקודה. לא לדיון.

יש גם הרבה אנשים שחיים בסרט.

למה זה? למה זה סרטים עלילתיים?

תמר, בסוף ההקראה שאלות. ממשיכים.

"(2) אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4)" - יש גם נוסח מתוקן שהמשרד העביר לנו. ברגע שזה יהיה רלוונטי, אנחנו נקריא מהנוסח המתוקן.

מונח לפנינו המתוקן?

זה המתוקן. אצלנו זה המתוקן.

אני מקריאה - - -

מה שאצלנו זה המתוקן.

בסדר גמור.

"(4) לברר באופן עצמאי קבילות שהגיש מי שרואה את עצמו נפגע בשל דרכי העבודה וההתנהלות של מוסדות ציבור הנתמכים לפי חוק זה או בשל אי עמידתם של המוסדות כאמור בהוראות מבחני התמיכה, בנושאים דיוניים בלבד; מצאה המועצה כי הקבילה מוצדקת תעביר לוועדת התמיכות את המלצתה בעניין ובלבד שלא תמליץ על מתן סיוע לסרט כלשהו; המועצה תפרסם, מדי שנה בשנה, באתר האינטרנט של המשרד, דוח כללי על מספר הקבילות שהתקבלו בשנה שקדמה לדוח ועל מספר הקבילות מתוכן שנמצאו מוצדקות, בחלוקה לפי מוסדות הציבור הנתמכים כאמור; בפסקה זו, "ועדת התמיכות" – ועדה שמונתה במשרד לשם דיון בבקשות לתמיכה מתקציב המדינה לפי סעיף 3א(ו) לחוק יסודות התקציב".

"תיקון סעיף 4 –
בסעיף 4 לחוק העיקרי" - - -

רק הסדר, בסוף ההקראה שאלות והבהרות על כל הסעיפים?

כן. 12-2, זה נקרא פרק ב'. זה החוק המרכזי. מסעיף 12-2 הקראה, ואחר כך הערות. תרשמו לכם. בבקשה גברתי.

"בסעיף 4 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (ב)(3), במקום "משרד החינוך התרבות והספורט" יבוא "המשרד";
(2) במקום סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ו) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו"".

אני אומר לגבי כל הוראות הפרק הזה - - -

זה חל גם על ראש הממשלה?

אני אסביר.

כשהוא יהיה שר התרבות, כן. לא עכשיו.

אני רק רוצה להגיד מה אנחנו מקריאים. מועצת הקולנוע היא גוף ציבורי שהוקם בחקיקה. יש מודל - - -

גם ממשלת ישראל.

אבל הוא לא ישות משפטית.

הוא גוף שהוקם בחקיקה.

אבל הוא לא ישות משפטית.

אנחנו עסוקים בחוק הקולנוע, לא סטנדאפיסטים.

אני אגיב למה שנאמר. בעיקרון, גופים שמוקמים בחקיקה, יש להם הסמכויות שאתה נותן להם בחקיקה. לכן אם אתם רוצים להעניק למועצה סמכויות נוספות, אפשר לעשות את זה.

יפה. בדיוק. אז אפשר להעביר למועצה את הסמכות שנגזלה עכשיו לטובת משרד התרבות.

זה בתגובה למה שנאמר פה.

לנו אין בעיה. משפטית אי אפשר.

גם לנו יש יועצת משפטית.

למה לא עשיתם את זה? אתם הבאתם את החוק.

משפטנים אומרים שאי אפשר.

רבותי, לא יהיה. אם אנחנו מקיימים דיון עכשיו, לא יהיה דיון אחר כך.

רגע, יש לנו כאן breaking news – שרת התרבות מקשיבה למשפטנים. בעיניה, שומרי הסף והמשפטנים הם האנשים החשובים שהם צריכים לנסח את החוקים.

תמר, אני יודע שקשה לך להתנהל, את רגילה לוועדות אחרות - -

זה תקדים. זה חדש.

- - פה אין את זה. לא יהיה. אני אומר לכם, אני לא אקיים דיון. אם זה הדיון, אני לא מקיים דיון. תחליטו אתם איזה דיון אתם מעדיפים – של קריאות ביניים, או דיון אמתי, שנסתובב ונשמע גם את החברה האזרחית ואת בעלי העניין, או להמשיך בעקיצות שלא מביאות - - -

אולי נעצור - - -

לא יהיה. לא יהיה. לא אתן לך את זה.

קשה לזכור.

רגע. אני אסביר. אני אסביר את הבלוק.

אני לא אתן לך כפל מבצעים ולא 20 מבצעים.

לא, על כל סעיף.

לא, אני עוצר.

אני אסביר את הבלוק של הסעיפים.

לא, גברתי. לא, גברתי, את לא - - -

כן, זה בסדר.

לא, מרגע זה אני לא עוצר בהקראה. לא עוצר בהקראה. ואם יהיו התפרצויות והפרעות, לא יהיה דיון אחרי זה. או שיהיה – אני אשמע את החברה האזרחית ולא אשמע את חברי הכנסת בשלב הבא. נקודה. לא יהיה, נקודה. אתם רוצים הצהרות? צאו החוצה, יש "טוויטר". אפילו אל תצאו, מפה ל"טוויטר", מה שאתם רוצים תעשו. אני לא שם.

קשר לזכור.

אני לא שם. לא יהיה, תמר, לא יעזור כלום.

בסדר. אין בעיה.

אז אני רק אומר שיש לי גם כובע אחר בלשכה המשפטית, בתחום חקיקה ומחקר משפטי. אנחנו עושים מודלים לחקיקה. מה שאני מקריאה עכשיו תואם למודל חקיקה שגובש בנושא תפקידים וכהונה של מועצות ציבוריות. כל הסעיפים האלה. לכן אני מקריאה אותם כבלוק אחד, זה תואם איזשהו מודל שיש בחקיקה, זה מודל אחיד, לגבי כהונה ותפקוד של מועצות ציבוריות. זה מה שאני מקריאה עכשיו.

"החלפת סעיפים 5 ו-6 –
במקום סעיפים 5 ו-6 לחוק העיקרי, יבוא:
"תקופת כהונה –
5. תקופת כהונתו של חבר המועצה שמונה לפי סעיף 4 תהיה ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה –
6. (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.
(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו.
(ג) השר, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר את חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר המועצה נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.
(ד) השר לא יפסיק כהונתו של חבר מועצה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
(ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהתאם להוראות סעיף 4, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי"".

"ביטול סעיף 7 –
סעיף 7 לחוק העיקרי" – נגיד מה הוא אומר. למעשה זה משהו שנקבע בסעיף אחר, שזה העברה מכהונה, לכן הסעיף המקורי של העברה מכהונה נמחק והותאם למודל הרגיל של תפקוד של גופים ציבוריים שמוקמים בחקיקה.

כלומר, מה שכתוב פה, לפי מה שאת אומרת, זה מה מודל – איזה מועצות?

הרבה מאוד מועצות. אני צריכה לחשוב על דברים חדשים.

גברתי, אנחנו מקריאים. את הסברת, נקודה.

בסדר. אני יכולה לתת לך דוגמאות אחר כך אם תרצי. ביטול סעיף 7 – כי הנושא של העברה מכהונה כבר הוכנס בסעיף קודם.

"תיקון סעיף 8 –
1. בסעיף 8 לחוק העיקרי" – שעוסק בתוקף פעילות של המועצה, שוב, זו התאמה של הניסוח. אני אקריא את סעיף 8, איך הוא יהיה עכשיו.

"קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא יפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בהרכב החברים הדרוש לצורך המניין החוקי וישיבותיו לפי סעיף 10א".

זה סעיף 8 אחרי התיקון כאן בסעיף 6.

"החלפת סעיפים 9 ו-10 –
במקום סעיפים 9 ו- 10" – שהם סעיפי ניגוד העניינים וסדרי עבודתה של המועצה, יש את הסעיפים שתואמים את המודל החדש של ניגוד עניינים וסדרי פעולה.

"במקום סעיפים 9 ו-10 יבוא:
"9. ניגוד עניינים" – פה צריך להבהיר שמדובר פה על ניגוד עניינים של חברי המועצה. יש לנו סעיף אחר שעוסק בנושא של הלקטורים, שנדון בו בנפרד. לכן זה רק לגבי חברי המועצה.

"9. (א) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
(ב) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
(ג) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר.
(ד) בסעיף זה -
"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
"קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של חבר המועצה;
(2) כל אדם שלחבר המועצה עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי;
(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968".

זה גם מודל שקיים?

כן, הכול תואם מודל אחיד של הקמת גופים בחקיקה. אין פה חריגות מגופים אחרים. יש שאלה, אני אגיד, האם המודל הזה בהכרח מתאים למועצה הזאת? יהיה צריך לדון בזה. אבל בעיקרון, הוא לא חורג מהמודל הרגיל.

"סדרי עבודתה של המועצה –
10. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה.
(ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה.
(ג) המועצה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, והיא רשאית למנות ועדות משנה מקרב חבריה, דרך כלל או לעניין מסוים; דרכי עבודת המועצה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.""

"הוספת סעיפים 10א ו-10ב" – שוב, בהתאם למודל החדש של המועצות שנקבעו בחקיקה. נוספים פה שני סעיפים – גם של גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, וגם החלת דינים כי רואים בהם סוג של עובדי ציבור.

"גמול והחזר הוצאות –
10א. חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום בעבור השתתפות בישיבות המועצה, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות" – זה היה כדי ליצור האחדה בנושא של גמול והחזר הוצאות – "בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב".

"החלת דינים על חברי המועצה" – שוב, מכיוון שחברי המועצה מפעילים סמכויות סטטוטוריות, רואים בהם סוג של עובדי ציבור לצורך מספר חיקוקים, ולכן מוטלות עליהם מגבלות מכוח החוקים האלה.

"10ב. חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק הבחירות לכנסת;
(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים);
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה);
(4) חוק שירות הציבור (מתנות);
(5) חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור"". אלה הוראות שאוסרות על עובדי ציבור לעשות דברים מסוימים, וגם הוראות שמגנות על עובדי ציבור במקרה שעושים כלפיהם כל מיני דברים.

תיקון סעיף 11 – זה כבר נושא אחר ממה שאמרתי, שזה מודל של פעילות של מועצה. סעיף 11 הוא סעיף התקציב. הוא היה סעיף מרכזי בתיקונים הקודמים שהיו בחוק הקולנוע. הפורמט שהיה הוא שהיו כל פעם משעים את סעיף 11(ב) שפה מתבקש לבטל אותו.

מה היו עושים, אתו משהים?

משעים. עושים הוראת שעה שהוא לא חל חמש שנים, ובתמורה, האוצר נתן 80 מיליון שקל לקולנוע לחמש שנים. זה מה שהיה בעבר, עשינו את זה מספר פעמים. אני אקריא כדי שנבין על מה אנחנו מדברים.

"תיקון סעיף 11 –
1. בסעיף 11 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), במקום "משרד התרבות והספורט" יבוא "המשרד", והמילים "(להלן – תחום תרבות)" – יימחקו" – זה התיקון של ההגדרה. אני אקריא את הסעיף שנבין על מה אנחנו מדברים. זה הסעיף של תקציב הקולנוע.

"תקציב שנתי לתמיכה בקולנוע לפי פרק זה (להלן – תקציב הקולנוע) ייקבע בתכנית נפרדת במסגרת ההקצאה לתחום פעולה תרבות בסעיף תקציב המשרד; בחוק התקציב השנתי" – מחקו פה את תחום תרבות. אני לא יודעת אם זה עניין טכני שאין היום תחום תרבות או שרוצים לקבוע את זה בתכנית אחרת, אני לא יודעת. "לעניין זה, תכנית תחום פעולה בסעיף תקציב כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב". זה תיקון סעיף (א).

תיקון סעיף (ב) – סעיף (ב) היום אומר:

"במסגרת תחום תרבות, יוקצה לתקציב הקולנוע סכום השווה לצירוף שניים אלה:
(1) 50% מסכום התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף 100 לחוק הרשות השנייה;
(2) 50% מסכום התמלוגים לפי סעיפים 6לו(ב) ו-6נו(א) לחוק הבזק". זה סעיף שבזמנו בחוק המקורי הכניסו אותו כדי להבטיח תקציב לקולנוע מהזיכיונות של גופי השידור. מכיוון שחלו נרחבים בכל הפעילות - - -

חתכו את ההכנסות באופן מהותי.

בדיוק. מה שקרה, שבמהלך – אני חושבת שעשר השנים האחרונות, או משהו כזה.

יותר.

15.

15 כבר? כנראה כבר פעמיים היה תיקון. מה שנעשה, היה הסכם מחוץ לחוק בין האוצר לאנשי התחום ולמשרד, שהאוצר הקצה סכום של כמה עשרות מיליוני שקלים בכל שנה לתקופה של חמש שנים בכל פעם, והכנסת עשתה הוראת שעה שהשעתה את הסעיף הזה. זאת אומרת, השתמשו בסעיף הזה כסוג של הבטחה שהתקצוב ימשיך ובכל חמש שנים היו צריכים לחדש את זה. ברגע שמבטלים את סעיף קטן (ב), אין יותר את הדבר הזה. אין יותר את הבטוחה הזאת, וצריך להגיד את זה. זה סעיף 11.

"(2) סעיף קטן (ב) – בטל".

הרצון הוא לבטל את זה. אני משערת שיסבירו גם למה, אבל צריך לדעת את ההיסטוריה של הדבר הזה. 12 הוא לגבי הלקטורים, זה נושא מאוד גדול. השאלה אם אתה רוצה שאני אקריא אותו, כי זה נושא קצת אחר.

תקריאי אותו. נקריא אותו ואנחנו ניתן את כל הזמן הנדרש.

תיקון סעיף 12 – בעבר זה היה מתן תמיכות מתוך תקציב הקולנוע. הופכים את זה עכשיו לסעיף שעוסק במתן תמיכות ומאגר לקטורים. לכן כותרת השוליים:

"תיקון סעיף 12 –
1. בסעיף 12 לחוק העיקרי -
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ומאגר לקטורים";
(2) האמור בו יסומן "(א)"" – (א) זה הסעיף הקיים בסעיף הזה שקובע שמתן תמיכות מתוך תקציב הקולנוע ייעשה על פי מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור שהשר קבע לאחר התייעצות עם המועצה, ובלבד ש-60% לפחות מתקציב הקולנוע יופנה להפקת סרטים ישראליים, ועוד שיעור לשיווק סרטים ישראליים בשוק הסרטים הבינלאומי. זה סעיף קיים שהוא נשאר. לסעיף הזה מוסיפים סעיף קטן (ב) שאומר כך:
"(ב) השר רשאי לקבוע במבחנים לתמיכה לפי סעיף 12, כי מוסד ציבור המקבל תמיכה בעד סיוע להפקת סרטים (בסעיף זה – המוסד), יעסיק לקטורים הנכללים במאגר שינהל המשרד לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – מאגר הלקטורים), בשיעור שיקבע ושלא יעלה על 70% מכלל הלקטורים שמעסיק המוסד.
(ג) במאגר הלקטורים זכאי להיכלל" – אני מקריאה את הנוסח החדש שהמשרד העביר לנו – "מי שהוא בעל תואר, תעודה או ניסיון מקצועי לפי אחד או יותר מאלה:
(1) תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בתחום הקולנוע, התיאטרון או הספרות וניסיון מקצועי כאמור בפסקה (3) של שנה אחת לפחות" – עשו פה בחדש הצטברות של השכלה וניסיון, מה שלא היה קודם.
"(2) תעודת בוגר בתחום הקולנוע, תסריטאות, כתיבה יוצרת" – הוסיפו פה משחק - -

אנחנו רוצים כאן לעשות תיקון.

אוקיי. הוסיפו משחק, ראיתי, בעקבות הערה שעלתה פה אתמול.

- - "או משחק, מבית ספר על-תיכוני להוראת אומנויות המקבל תמיכה בידי המשרד וניסיון מקצועי כאמור בפסקה (3) של שנה אחת לפחות" – מה רציתם להוסיף?

אנחנו רוצים לעשות תיקון כאן. היו לנו הרבה פניות מהשטח, אז אנחנו רוצים להיענות לפניות הללו. בסעיף (ג)(1) אנחנו מוחקים ניסיון מקצועי כאמור בפסקה (3) של שנה אחת לפחות. משאירים את זה: תואר אקדמאי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בתחום הקולנוע, התיאטרון או הספרות.

למה - - -

רגע, תנו לי לשאול את השאלה למה? לא תיתנו לי את הלמה הזה כל הדיון?

חבר'ה, זה הכול מצטבר. בסעיף (2) אנחנו מוחקים ניסיון מקצועי כאמור בפסקה (3) של שנה אחת לפחות. משאירים את כל השאר. סעיף (3) נשאר כמו שהוא.

זאת אומרת זה אחד מאלה.

זה מצטבר זה וזה וזה?

אחת או יותר מאלה. זה חלופי, זה לא מצטבר.

הם הפכו את זה לחלופי.

אני רוצה לשאול שאלה. מאחר ואתם אלופים בהתנסחות, אני אשאל שאלה מעשית: אדם גמר אתמול - - -

בדיוק. כן.

אתם כבר יודעים מה אני הולך לשאול? מה אתם שמחים? חכו, אל תהיו בטוחים שאתם יודעים. אדם גמר אתמול. מימש את החלום מגיל ילדות, בחיים שלו לא ראה מה זו יצירה. גמר אתמול את הלימודים שלו, והוא בעל תואר. לעומת זאת, אדם מגיל 12 ניחן בכישרון ולא למד במוסדות החינוך הממלכתיים של מדינת ישראל, בר מינן, אבל מגיל 12 הוא כוכב. הוא טאלנט. יצר ועשה. זה שסיים – יוסי, אתה לא מקשיב לי, אחר כך לא תוכל לענות למה שאני רוצה לשאול. זכור לי שפעם נזפתי בך באיזה דיון, נכון? לא למדת. ראה הוזהרת.

אני הייתי שר בממשלה כשהממשלה אישרה בזמנו – עדנה בטח זוכרת, זה הקפיץ הרבה אנשים. בוועדה שהקים ראש הממשלה, שעמד בראשה פרופ' יעקב נאמן, זיכרונו לברכה, הוא היה שר המשפטים דאז ויו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה הזו הגישה המלצות מי יכול להתמנות למנכ"ל משרד ממשלתי. אמרו: בעל תואר אקדמי וניסיון של שלוש שנים לפחות, או מי שיבוא עם ניסיון של חמש שנים לפחות, מומחה, שיוכיח מומחיות, נוותר לו על התואר האקדמי. אפשר להתנגד, אפשר לברך – זוכרים משהו כזה? ואז אימצנו את זה, תתפלאו לשמוע, אפילו ראשי מועצות דתיות. אני כשר אימצתי את הנוהל הזה. אני, אני אימצתי, לא הכריחו אותי. אימצתי את אותם כללים. אמרתי ראוי שיהיה כמו מנכ"ל משרד ממשלתי. אתה שואל שאלה – אנחנו רוצים את טובת הציבור, טובת היצירה, לעודד יצירה. אדם עתיר ניסיון לעומת אחד שסיים אתמול את לימודיו – מי יתקבל?

גם זה וגם זה יכולים להיות בתוך המאגר.

איך? תסביר לי איך.

עכשיו זה חלופי.

גם זה וגם זה יכולים להיות בתוך המאגר.

השלישי זה החלופי.

כן, ודאי.

טוב, אז אני שמח שהתברר.

אנחנו פשוט מרחיבים את היריעה. היו לנו המון פניות של האיגודים.

זו שאלה אחרת כי ברגע שאתה מוריד את הניסיון המקצועי, אז השאלה השנייה שלך עומדת. זה שאתמול סיים.

ואין לו ניסיון, הוא לא יודע מה זה בכלל. ואני אגלה לך סוד שאף אחד לא יודע אותו – בוגרי הנדסה שבאים להתקבל בשוק, לא מתקבלים. "אינטל", רפא"ל, תע"ש, "אלביט", כל החברות, כל אלה שואלים מה הניסיון שלך? לעומת זאת, קחו עתודאי שהתמזל מזלו ולמד את התואר שלו להנדסה לפני הצבא, הרביץ עוד שלוש שנים חובה ושנתיים חובה בחתימה, חמש שנים שנות ניסיון – נחטף. הוא לא הולך לחפש עבודה אפילו. משחררים אותו מצה"ל וחוטפים אותו. ויש היגיון בדבר. למה פה אני מאפשר מציאות כזו?

כבוד היושב-ראש, אנחנו רוצים לאפשר למקסימום אנשים להיכנס לתוך עולם הלקטורים, לעולם התעשייה. אנחנו לא רוצים לשים חסמים מיותרים איפה שאנחנו לא חושבים שיש בהם צורך.

מה תפקידו של הלקטור? תגיד מה תפקידו של הלקטור.

כבוד היושב-ראש, בסוף הקרנות יחליטו את מי הן לוקחות.

- - -

אתה נוגע בדבר, אני רוצה שהמנכ"ל יסביר לי.

בסוף הקרנות יחליטו את מי הן לוקחות, לא אנחנו נאמר להן מי הן לוקחות. אני רוצה להוסיף, לאור בקשתו של חבר הכנסת - - -

אתה יכול על רגל אחת – מה תפקידו של הלקטור?

הלקטור הוא זה שמקבל את החומר, מקבל את התסריטים, עובר עליהם, מעיר את הביקורת, נותן את חוות דעתו.

אז בכל זאת הניסיון חשוב פה. מרכיב הניסיון, הפרקטיקה, איך כוחות השוק, איך זה עובד בעולם.

נכון. אבל אנחנו חושבים שאם בן אדם למד קולנוע שלוש שנים, או למד בבית ספר גבוה, השקיע בזה, שיהיה במאגר. תחליט הקרן שהיא רוצה - - -

יוסי, אני מכיר אותך.

זהו, רק על סמך זה שהוא למד? בלי שיום אחד הוא - - -

רגע, תני לי רגע. תמר, את דיברת. אני לא דיברתי.

הוא למד שלוש-ארבע שנים, למה אתם פוסלים את זה?

יוסי, אתה עונה לי, לא לה. יוסי, אתה יכול להקשיב לי? אני מכיר את הרצינות שלך, את המקצועיות שלך ואת הכוונה האמתית שלך.

יוסי יונה, כשהוא היה לקטור - - -

תמר, לא, זו חוצפה, אני באמצע הדיבור. מה זה? אולי לכם המחשבה יוצאת – אני צריך להתאמץ כדי לחשוב על שאלה. אז אל תפריעי לי. אני צריך להתאמץ לשאול שאלה כי אין לי התלבטות אם לדבר עם מישהו. אני עובד בדיון שלי עכשיו. אני אומר לך, אנחנו פה בדיונים לא פעם ולא פעמיים – וחברי הכנסת היו בדיונים פה, דוחות מעידים על זאת, אפילו הסקר, המחקר שהסטודנטים פרסמו, שלרוב שחלק גדול מהלימודים האקדמיים לא משמשים את הבוגרים שלהם במקצוע שלהם. למרות שבהגדרה של המקצוע, הם למדו את המקצוע. אני לא יודע אם אדם סיים עכשיו תואר בתקשורת, הוא אלוף התקשורת. ספרות, כל דבר אחר. יש פרקטיקה.

אני חוזר ואומר, אדוני היושב-ראש, אנחנו מייצרים כאן מאגר - - -

אני זרקתי את זה באוויר, אל תענה לי. זה ייכנס לדיון.

אני כן רוצה להגיד משהו לשאלתם של חברי הכנסת, להראות כמה הידיים שלנו נקיות ואנחנו פועלים בתום לב ומתוך כוונות מקצועיות, חברת הכנסת. אנחנו בדקנו את האמירה, כי אני אמרתי והצהרתי כאן לפרוטוקול שאנחנו כמשרד – לא השרה, לא המשרד, לא המנכ"ל – לא מתכוונים להתערב בכל סוגית הלקטורים, הבחירה שלהם והמינויים שלהם. אמרנו שהכתיבה בתוך החוק המשרד ולא המועצה נבע מחוות דעת משפטית. אני ביקשתי שיעשו את הבדיקה המשפטית הזו תוך כדי הדיון הזה פעם נוספת עם משרד המשפטים. ככל שהמשרד יתיר את זה, אנחנו נאפשר את זה. אין לנו עמדה כאן, זו עמדה משפטית לחלוטין. אשר על כן אני שמח לומר שאחרי בדיקה שנעשתה עכשיו תוך כדי - - -

אתה אומר לי עמדה משפטית, אני מתפלא שמשרד המשפטים והיועצים המכובדים של המשרד שלך זרמו עם זה, כי על גבי חרשו חורשים.

אני חוזר לסעיף 10.

יושב-ראש הוועדה היה שר פעם. הוא זוכר את זה.

אז אני חוזר לסעיף 10 ואני אומר לגבי סעיף 10(ב) – אני מבקש לתקן כאן: "(ב) השר רשאי לקבוע במבחנים לתמיכה לפי סעיף 12, כי מוסד ציבור המקבל תמיכה" - - -

רגע. רגע.

בינתיים לא תיקנתי כלום.

רגע, זה סעיף שהקראנו אותו?

רק תגיד לנו איפה אתה קורא. שנדע לעבור.

אני חוזר ואומר סעיף 10(ב). אה, סליחה, סליחה.

סעיף 12, ע"מ 6.

לא, ע"מ 7.

זה 10 להצעת החוק, 12(ב) לחוק העיקרי.

נכון. "(ב) השר רשאי לקבוע במבחנים לתמיכה לפי סעיף 12, כי מוסד ציבור המקבל תמיכה בעד סיוע להפקת סרטים (בסעיף זה – המוסד), יעסיק לקטורים הנכללים במאגר" – וכאן השינוי. כתוב "שינהל המשרד", ואנחנו כותבים שתנהל המועצה. זה השינוי שאנחנו עושים עכשיו בעקבות בדיקה שאנחנו עשינו.

יופי. יופי.

ללמדכם שלא עשינו מכוונות זדון.

בסדר, אנחנו רצינו לתקן את מה שנראה לנו - - -

אנחנו כבר מסיימים הקראה, תקבלו.

מה אתה רוצה? הערנו הערות, קיבלנו תיקונים. אנחנו מרוצים, אומרים תודה.

סיימת תיקונים? נמשיך הקראה. סיימנו תיקונים להקראה?

לא, יש תיקונים נוספים ומשרד המשפטים - - -

בסעיפים שהקראנו?

כן. כן. יוסי מחזיק את זה ביד. את ההמשך צריך לקרוא, זה חלק מהסדר כולל.

ההמשך לא שונה – אה, אוקיי.

יש תיקון למה - - -

איפה אתה מקריא?

אני חוזר לסעיף, קורא אותו עד הסוף.

"לקטורים הנכללים במאגר שתנהל המועצה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – מאגר הלקטורים), בשיעור שיקבע ושלא יעלה על 70% מכלל הלקטורים שמעסיק המוסד".

לאחר מכן עשינו את התיקון ב-(1) וב-(2). אני עובר לסעיף (ד). הקראתם, אדוני היושב-ראש, את סעיף (ד)?

לא, עוד לא.

משרד המשפטים מבקש להבהיר - - -

אתה הולך להבהיר על מה שהקראנו? על מה שהוא הקריא? בבקשה אדוני.

כן. חנן ארליך, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. שתי האפשרויות הן אפשרויות מבחינה משפטית. זאת אומרת, גם הנוסח המקורי שהובא, שהמשרד יקים את המאגר וינהל אותו, זה אפשרי, גם במטריה המדוברת. וגם האפשרות שהזכיר יוסי עכשיו, שהמועצה היא זו שתנהל את המאגר - -

זה עוד יותר טוב.

שתיהן אפשרויות. שתיהן אפשרויות.

כדי להסיר לזות שפתיים וחשש – הוא פתר לנו את הבעיה. חנן, אתה יודע מה, אני לא מבין אותך.

לנו הייתה בעיה, אתה מבין גם למה.

- - - היועצים המשפטיים החליטו - - - שלא יהיה טכני, אלא מהותי. כל הכבוד לייעוץ המשפטי.

תודה. תודה. אני רוצה להרגיע את חברי הכנסת, אני רואה תכונה.

אני רק אוסיף - - - היא המועצה.

הוא לא הקריא את זה עדיין.

עדיין לא הקראנו את זה. חנן ארליך ממשרד המשפטים רוצה להוסיף. בבקשה. חברי הכנסת, להרגיע, אין הצבעה. אני רואה תכונות, אין הצבעות. בבקשה.

כמובן שיש כפיפות לדיני הגנת הפרטיות גם כשהמאגר במועצה, לדינים ולחוקי התקנון.

אנחנו לא שומעים. אי אפשר לשמוע אותך.

אני אומר שכמובן שיש כפיפות, גם כשהמאגר יהיה במועצה, הוא יהיה כפוף לדיני הגנת הפרטיות.

לגמרי.

דבר נוסף שנכנס, אנחנו מבקשים שתהיה אפשרות, לתת אפשרות להסתייעות של המועצה בעובדי המשרד בעניינים הטכניים והארגוניים, כי המועצה מיסודה היא לא גוף ביצועי.

בסדר.

מה שאני מציעה, חנן, מכיוון שזה תיקון, ואנחנו צריכים עוד לחשוב עליו, יכול להיות שיש עוד השלכות לזה שזה עובר מהמשרד הממשלתי למועצה, אני מבינה מה אתם מכניסים, יכול שיש דברים נוספים. כי כשאתה מוסיף לגוף סמכויות אופרטיביות לגוף שהיה עד היום מייעץ – עד היום המועצה הייתה מייעצת - - -

רק תרוויחו מזה בשיטה הזאת. אני לא עונה לך, אני עונה לו. בכל פעם שאני עונה לדב, אתה קופץ.

מה שאני אומרת, שמועצת הקולנוע עד היום הייתה גוף מייעץ בלבד. לא היו לה סמכויות אופרטיביות בכלל. בהצעת החוק הזאת מוצע להוסיף לה שתי – בהצעת החוק המקורית הציעו להוסיף לה סמכות של בירור קבילות, שזה סוג של דבר שהוא כבר לא מייעץ, אלא סמכות שהיא יותר אופרטיבית, ועכשיו רוצים לתת לה גם סמכות נוספת של ניהול מאגר הלקטורים הזה. היא צריכה לעשות את זה בשקיפות, בשוויוניות. היא כפופה לכל כללי המשפט המינהל בדבר הזה. לכן מה שאני מציעה זה שבנושא הזה אנחנו בינינו כאנשי מקצוע נחשוב אם יש עוד הוראות שצריך להכניס לגבי המועצה שנותנים לה עכשיו גם סמכויות אופרטיביות. לא לסגור את הכול עכשיו.

תודה. אנחנו ממשיכים בסעיף (ד) הקראה. מאחר ויש כאלה שיש להם לב חלש והם לא מסוגלים לעמוד בהפתעות, ב-10:55 ייכנס לפה הסדרן ואנחנו ננעל את הישיבה כי הוא לא יאפשר לי לקיים אותה. אנחנו עוצרים, תמיד, בכל דיון, איפה שעצרנו וממשיכים בישיבה הבאה, מי שלא מבין, מהנקודה שעצרנו בה. לכן, שאלות, תהיות, מחאות, אין להם מקומות. שמתי לכם את זה על השולחן כמפה פרוסה. אנחנו בהקראה, לא גברתי, לא. הקראה.

אבל אני לא יכולתי לצאת מוועדת חוקה, אדוני.

מרב, אני מכבד אותך. היה לי רב שלא היה מוכן לקבל ממני שאלות בגלל שאיחרתי. נקודה. לא.

אבל אני הייתי בוועדת חוקה. זה לא - - - אני לא יכולתי - - -

לא מעניין אותי. תגמרי את החקיקה בוועדת חוקה. אני בחינוך, נקודה. תודה. מרב, לא יהיה.

אי אפשר.

לא יהיה, מרב, אני אוציא אותך. אל תפריעי לי, אנחנו בהקראה.

אז לפני שאתה מוציא אותי אני אגיד - -

לפני ההצבעה אני אתן לך לדבר.

- - לפני שגם אתה התחלת להעביר חוקי סיפוח – אתם מעבירים חוקי סיפוח של השטחים ואתה מספח חוקי סיפוח של הקולנוע.

גברתי, אני אוהב פופוליזם. אתמול קיבלתי פרס בגלל שאני לא פופוליסט. בבקשה.

ברכות על הפרס, אבל זה לא אומר שאתה צריך לעבור לשתף פעולה עם כל דבר נורא שהם מביאים.

אני מבקש פופוליזם לא כאן. אני עוד לא חטפתי, עוד לא גנבתי, עוד לא סיפחתי, עוד לא כלום. יש לך מה לומר כבר. את מכירה את החוק? למדת אותו? אנשים יושבים פה – אל תלעגי לחברים שלך, שיושבים פה שעה לפחות, חוץ מאתמול, שעדיין מתאפקים ורוצים לומר דברי חוכמה. אל תפריעי להם בבקשה.

החברים שלי יודעים שאני רחוקה מללעוג להם.

הגעת לסיפוח, הגעת לחוק הלאום. מזל שלא הגעת גם לחוק צער בעלי חיים.

אדוני היושב-ראש, - - - כי יש לי איזושהי הערה על מה שהוקרא.

לא עכשיו. דב, יעמוד לך הזמן. הנה, אני אומר לכם, אם תחושו שלא נתתי לכם את הזמן המתאים להתבטא - - -

יש לנו הרבה הערות.

לא היה דיון על שום דבר.

לא היה דיון, אנחנו בהקראה. רק על ההגדרות היה דיון. חוץ מהדיון המקדים שנתתי לכם לפני כן.

אני מקריאה את סעיף (ד).

וזה האחרון לפרק הזה?

לא, יש את כל הסעיפים הקטנים וההגדרות. כן, לפרק הזה, סעיף הלקטורים הוא האחרון. אבל אני מקריאה את כל סעיף הלקטורים, הוא די ארוך. עד ע"מ 9 למטה.

אם נספיק.

אז זה כל החוק.

לא, יש עוד פרק ג' ו-ד'. החלוקה עם חוכמה ותבונה. תמר, אם תרצי, אני אתן לך הסבר אחר כך.

אני סומכת עליך.

ע"מ 8 למעלה. הדס נותנת לי את התיקונים של המועצה.

אבל אין אותם לאף אחד.

אני אקריא אותם.

תקריאי.

אני אנסה תוך כדי להסביר את התיקונים. הם עשו את זה בזמן אמת, יהודית, בגלל זה.

"(ד) אדם המעוניין להיכלל במאגר הלקטורים יגיש" – במקום למשרד – "למועצה בקשה שבה יפרט את אופן עמידתו בתנאים שלפי סעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – תנאי הזכאות);" – במקום המשרד יפרסם – "המועצה תפרסם באתר האינטרנט של המשרד טופס להגשת בקשה מקוונת להיכלל במאגר הלקטורים לפי סעיף קטן זה ורשאית היא" – המועצה – "לכלול בטופס אפשרות של המבקש להצהיר כי הוא משתייך לפריפריה;" – יורדת השורה שהמנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, לאחר התייעצות עם המועצה - - -

מה יהיה במקום?

המועצה.

או מי?

לא, המועצה.

"המועצה תקבל החלטה בבקשה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה, והיא רשאית להורות למבקש להגיש לה מידע ומסמכים נוספים לעניין תנאי הזכאות כפי שתורה;" – פה זה התיקון שחנן דיבר עליו – "המועצה רשאית להסתייע בעובדי המשרד בעניינים מינהליים וארגוניים הדרושים לביצוע סעיף זה" – אני מבינה שזה בגלל שאין לה מנגנון משלה. יש לנו דוגמה לזה בחוקים אחרים, אז אנחנו נבדוק את זה. – "החלטה שלא לכלול מבקש כאמור במאגר הלקטורים תישלח למבקש ותפרט את תנאי הזכאות שאינו מתקיים לגביו".
"(ה)" במקום המשרד יעביר – "המועצה תעביר למוסדות רשימה של שמות הלקטורים שבמאגר הלקטורים, תוך ציון תחום העיסוק שלהם, המועד שבו נרשמו במאגר והאם הם משתייכים לפריפריה, על יסוד הצהרתם בלבד; מידע שיועבר לפי תקנת משנה זו לא יכלול מידע או נתונים אישיים נוספים על אודות הלקטורים הכלולים בו". זה גם נוגע לפרטיות שדובר בה קודם.

"(ו) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה בתוקף תפקידו, אלא לשם מילוי תפקידו לפי סעיף זה" – זו תוספת – "ובהתאם להוראות כל דין" – הוסיפו גם: – "ולא ייעשה בו שימוש". גם בנושא הזה, חנן ודפנה, אנחנו נבדוק את הנוסח של סעיף הפרטיות שיתאים לסעיפים בחקיקה.

"(ז)(1) מוסד לא יעסיק לקטור שעלול להימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כלקטור לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; לא יראו בעיסוק בתחום הקולנוע, ניגוד עניינים לפי פסקה זו;
(2) לקטור שמועסק בידי מוסד לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כלקטור לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו".

"(ח) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז) כדי לגרוע מסמכותו של השר לקבוע במבחני התמיכה לפי סעיף קטן (א) תנאים נוספים לעניין העסקת לקטורים בידי מוסד ציבור, ובכלל זה הוראות לעניין הרכב הלקטורים, תקופת ההעסקה של הלקטורים, מניעת ניגוד עניינים ושקיפות בעבודת הלקטורים". אני אגיד שיש לי כל מיני הערות לזה, אני רק מקריאה כרגע.

אחרי זה, בשלב הדיון. יכול להיות שיתחבר.

אלה ההגדרות לצורך הסעיף.
"(ט) בסעיף זה -
"לקטור" – בעל תפקיד במוסד, שבתוקף תפקידו הוא שותף להערכה, בחינה או ברירה של בקשות המוגשות למוסד לסיוע בהפקת סרטים, ולמעט המנהל הכללי של המוסד, המנהל האמנותי בו וחבר הוועד המנהל של המוסד או גוף מקביל לו;

(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(1) ישוב במיקום גיאוגרפי מרוחק ממרכז הארץ;
(2) ישוב בסיווג סוציו-אקונומי נמוך;
(3) שכונה בסיווג סוציו-אקונומי נמוך;
(4) מגזר מקרב הפריפריה החברתית;
"קרוב", "בן משפחה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בסעיף 9(ד)"". עד כאן הפרק הזה.

ומאחר ויש לנו בסך הכול חמש דקות לדיון, אנחנו נמשיך הקראה ונקיים דיון מקיף על הכול. ארבע שורות, מה נשאר? בבקשה, נמשיך.

אני גומרת להקריא את החוק.

"הוספת סעיף 13א –
1. אחרי סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא:
"מסלול סיוע נוסף לסרט".

גם בסעיף הזה הוגש לנו תיקון של משרד התרבות, ועכשיו יש תיקון נוסף שאני אקריא אותו.

"מסלול סיוע נוסף לסרט –
13א. (א) על אף הוראות חוק זה, השר יקבע, באישור הוועדה" – זה אומר שאלו תקנות. בא לאישור הוועדה זה תקנות – "ולאחר התייעצות עם המועצה כי סכום, בשיעור שלא יפחת מ-15% מתקציב הקולנוע, ושלא יעלה על 20% מהתקציב כאמור, יוקצו, בדרך שיקבע, למי שאינו מוסד ציבור הנתמך לפי סעיף 12 לחוק, המפיק סרטים או מסייע להפקתם, לצורך השאת רווחים". פה יש תוספת שעכשיו המשרד מבקש להוסיף: "ובלבד שלא יהיה בתנאים להקצאת הסכום כדי להתייחס לתוכן הסרטים או לפגיעה בחופש הביטוי והיצירה".

כשאת אומרת אישור ועדה, איזו ועדה? כדאי שייאמר כבר עכשיו.

אני אבדוק אם יש הגדרה בחוק. אם אין, אנחנו נוסיף.

תוסיפי הגדרה – ועדת התרבות. כדאי שבהגדרה יהיה התרבות והספורט ולא ועדת הכספים.

השאלה אם יש בחוק. אני אבדוק את זה.

יש הגדרה בחוק.

יש הגדרה.

יש, זה בסדר.

וזו ועדת החינוך, התרבות והספורט. אוקיי.

יש לנו כל מיני הערות.

אין ספק. רבותי, אנחנו הקראנו את החוק. הישיבה הבאה שתיקבע – אתם תעקבו אחרי פורטל הוועדה – אנחנו נתכנס אצלנו - - -

אתה תקיים עוד ישיבה במושב הזה? תספיק?

אם נספיק, נספיק. אם לא, אז בפגרה. אם לא בפגרה, בתחילת המושב. אני רץ למרחקים ארוכים. אני לא מאמין לביבי שהוא יקדים את הבחירות, אל תדאגו. אנחנו נתכנס, הצוות המקצועי.

בדיוק, לא צריך למהר, אדוני.

אני רוצה להעיר הערה נקודתית, אדוני היושב-ראש. אם אפשר, משפט אחד.

מאחר ואמרתי דברי תוכחה בתחילת הדיון של אתמול, והיום אני לא אחזור על זה משום כבודך.

באנו לברך אותך.

תודה. תודה. בבקשה דב, רצית הערה?

משפט אחד, אדוני היושב-ראש. אני אומר את זה גם לצוות המקצועי כבקשה שלנו, חברי הכנסת. גברתי, את אמרת בצדק שחלק מהסעיפים שאת הקראת הם – אפשר להגיד – כמעט גנריים. זאת אומרת, ככה ממנים מועצות. אלה דברים, כמובן, נכונים, אבל אני הייתי מבקש שבכל זאת תיעשה בדיקה של הסיטואציה.

בוודאי.

אני רוצה לומר באופן גלוי מה מטריד אותי. יש לנו היום שרת תרבות שאמרה מה הקולנוע שווה אם אנחנו לא שולטים בו? אותי זה מפחיד. אני רוצה שהמטרות – שגם המנכ"ל אומר שאלה מטרות שמקובלות על המשרד. מבחינת ההבטחה שאנחנו מייצרים מנגנון ספציפי שיגן על התחום הזה בצורה הראויה והנכונה, אנחנו מייצרים מעטפת כזאת שהיא לא רק לקחת משהו גנרי שמתאים להמון סיטואציות, אלא אנחנו תופרים משהו שמייצר שקיפות, בסדר גמור, אבל לא פוגע בכל הדברים המאוד חשובים, שכולם מסביב לשולחן טוענים שהם תומכים בהם ורוצים לקדם אותם.

תודה אדוני. חבר הכנסת דב חנין אמר עכשיו את משפט המפתח שמטריד אותנו.

זה נאמר שבע פעמים מאתמול.

אבל אני רוצה לצטט עוד דבר שחבר הכנסת חנין אמר שלשום בלילה, כשהחוק הזה עבר בקריאה ראשונה במליאה. הוא ציטט את האמירה האמריקאית –אם זה לא שבור, אל תתקנו אותנו.

גם תמר זנדברג אמרה לנו את זה, באנגלית, היום.

לכבוד הוא לי להיתלות באילנות כל כך גבוהים כחברי וחברותי. אי אפשר להיתמם לגבי הרצון הפוליטי שעומד מאחורי הצעת החוק הזו.

אני רק אגיד את מה שאמרתי, לא נמהר עם החוק הזה.

אי אפשר להיתמם לגבי הרצון הפוליטי שעומד מאחורי החוק הזה, ולא בכדי אמרתי שזה חוק סיפוח.

תנו קרדיט לשרה, אולי אין לה שום כוונה.

אולי. השרה, יאמר לזכותה שהיא לא מסתירה את כוונותיה, כמו ששרת המשפטים לא מסתירה את כוונותיה היא. ולכן הקו המנחה של הממשלה הזאת, שהיא מספחת לעצמה את כל מה שהיא רוצה לשלוט עליו בנוסף.

אני שמח שלקחת את זה לממשלה, לא אלי.

אנחנו פה, במקום לעמוד נגד, לעמוד - -

תני לנו קרדיט, עוד לא עשינו כלום.

- - נגד הדברים הרעים שעושה הממשלה, יוצא שהממשלה מצליחה לכופף את ידה של הכנסת.

תודה. את הצהרת הצהרה חשובה ונכונה. אני מבקש סולידריות עם מאיר, לתת לו דקה.

ואת זה אנחנו צריכים למנוע בחוק הזה.

אדוני, החוק כמו שהוא מונח הוא חוק איום ונורא, ואנחנו נתנגד בכל תוקף ונילחם בחוק. אני מאוד מקווה שאכן, כדבריך, בין מה שהונח לבין מה שיצא - - -

הוא כבר השתנה. כבר השתנה בין מה שאושר במליאה למה שהונח היום.

יפה. עכשיו בנימה אישית, חשוב מאוד מחבר ועדת החינוך. אתה קיבלת פרס, ואנחנו שמחים על הפרס שאתה קיבלת. חשוב להגיד לך בשם חברי הוועדה שאנחנו מרגישים שאתה ראוי לפרס הזה לגמרי. גם כשמתווכחים וגם כשרבים אתך, יש הגינות. האטמוספירה פה היא מאוד הגונה ומאוד מאפשרת להגיד הכול.

אמרתי אתמול שהפרס הוא לא שלי, הוא של חברי הוועדה, של צוות הוועדה, של הציבור, של כולם. וגם של אשתי. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.