פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



23
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/07/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 675
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ח (10 ביולי 2018), שעה 9:00

הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 5), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מאיר כהן
עודד פורר

יהודה גליק
מיקי רוזנטל

יוסי שרעבי - מנכ"ל משרד התרבות והספורט

גיא ענבר - רמ"ט מנכ"ל משרד התרבות והספורט

גלית והבה שאשו - ראשת מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט

הדס פרבר - ייעוץ משפטי, משרד התרבות והספורט

אתי כהן - מרכזת קולנוע בכירה, משרד התרבות והספורט

ראובן חביב - מנהל אגף בכיר מו"פ, משרד התרבות והספורט

דינה עברי עומר - יועצת חיצונית, משרד התרבות והספורט

אייל בורס - יושב ראש מועצת הקולנוע, משרד התרבות והספורט

חנן ארליך - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דפנה גוטליב - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עיסא ג'בר - ראש מועצת אבו גוש

רועי אלבה - אחראי על היצירה המקורית, איגוד הבמאים והתסריטאים

ליאור תמאם - אחראי יצירה מקורית, איגוד הבמאים והתסריטאים

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים

אורי רשטיך - מנכ"ל שח"ם-ארגון השחקנים בישראל

אסף אמיר - נציג איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל

אבי שמש - חבר תלי ומנכ"ל לשעבר-חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה

איתמר אביטן - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

עדנה הראל פישר - עמיתת מחקר וראש תכנית, המכון הישראלי לדמוקרטיה

אהרן גרבר - סגן ראש מחלקה משפטית, פורום קהלת

ענת מוזס - מנכ"ל הפורום הדוקומנטרי בישראל

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את קופרו-קרן לשיווק סרטי תעודה ע"ר

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים


הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 5), התשע"ח-2018

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 10 ביולי 2018, כ"ז בתמוז תשע"ח. הנושא: הצעת חוק הקולנוע (תיקון מספר 5), התשע"ח, הצעת חוק ממשלתית שמספרה 1241, שמגישים לנו אותה ממשרד התרבות ומשרד התרבות גם יספר לנו מה הם רוצים, מה קרה לקולנוע ומה קרה שרוצים שינוי ומה מהות השינוי. מי מציג לנו את עיקרי הדברים ועיקרי השינויים?

אני אומר רק לסדר הדיון, כדי שהנוכחים והאורחים שלנו יחוו את החוויה ויבינו לקראת מה הולכים. אנחנו ניתן למשרד התרבות לתת לנו סקירה בקצרה, שנבין לקראת איזה שינוי, מה המצב היום ולמה ומה אנחנו משנים, ככה בקצירת העומר, אם זה אפשרי כמובן. לאחר מכן, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שיש לו דיון נוסף, ניתן לו להתייחס בגדול. אם יהיו בקשות התייחסות ספציפית רק להצהרת הכוונות של המשרד, נמצא לפי העניין, ניתן לכם. אם לא, צורת העבודה שלנו בהליך החקיקה בוועדה היא שאנחנו נקריא, אם נגיע לשלב ההקראה נקריא סעיף, אם הוא פשוט, נקרא פרק. אני לא יודע, עוד לא הסתכלתי אם זה פרק סעיפים או מספר סעיפים, נעשה סבב התייחסויות מימין לשמאל. כך לא להיות לחוצים, לא לתת לי פתקים, כל מי שירצה להתייחס יתייחס, כי לפעמים אורח לא רוצה להתבטא, לא רוצה להתייחס ולא נרשם ותוך כדי צצות וצפות אי אילו שאלות ולכן אנחנו ממצים את ההליך על ידי כך שנעשה סבב התייחסויות, פעם מימין משמאל, פעם משמאל לימין.

למי שלא מכיר את ועדת החינוך, התרבות והספורט, אין קריאות ביניים. גם אם משהו מקרקר בבטן ומפריע, אפשר להתאפק, לחכות להזדמנות לקבל רשות דיבור ולדבר. אם זה משהו שבאמת הנשימה נעתקת, אפשר להרים את היד ואני אבין לפי זה.

משרד התרבות. בבקשה, כל מי שמדבר יציג את עצמו ואת תפקידו. ברוכים הבאים לחברי הכנסת שאך לא מזמן עזבנו את המשכן להתרעננות וחזרה. בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם. שלום ותודה, אדוני היושב ראש. אני אפתח בלומר שתזכיר החוק שאנחנו מביאים היום בפני הוועדה זה למעשה תיקון לחוק הקולנוע. התיקון הזה הוא חלק מהליך הרבה יותר רחב שאנחנו רוצים לעשות היום בתוך עולם הקולנוע, חולקו מובא כאן בתזכיר, אבל חלקו יטופל במסגרת מבחני התמיכה של המשרד, למעשה חלקו הארי יטופל בתוך מבחני התמיכה במשרד.

הוא נובע משתי סיבות עיקריות. סיבה אחת מרכזית, שאנחנו עומדים לסיים עכשיו את הסכם הקולנוע החמש שנתי ואנחנו לפני חתימת ההסכם החדש בינינו לבין האוצר על תקציב הקולנוע לשנים הבאות. חשבנו שראוי ונכון אחרי כל כך הרבה שנים שהסכם הקולנוע מתקיים וחוק הקולנוע מתקיים, וצריך לומר, חוק הקולנוע הביא הרבה בשורות לקולנוע הישראלי, הזרים הרבה מאוד כספים לקולנוע הישראלי, החיה את הקולנוע הישראלי, הצליח להביא לידי ביטוי את הכישרון הגדול שנמצא בקולנוע הישראלי והביא הרבה כבוד למדינת ישראל בזירה בהרבה מאוד פסטיבלים והגדיל באופן דרמטי את כמות האנשים שמגיעים לבתי הקולנוע, ואני חושב שכולנו גאים בקולנוע הישראלי, עם זאת הגיעו לפתחנו במהלך הקדנציה לא מעט טענות לגבי ציבורים שלא זוכים ליהנות מתקציבי הקולנוע של מדינת ישראל.

צריך לזכור איך המתכונת עובדת, הדרך שבה מדינת ישראל מנהלת את עולם הקולנוע זה שיש מועצה ציבורית, המועצה הזאת היא המועצה שמנהלת את מערכת התמיכות, התמיכות נעשות באמצעות חמש קרנות. חמש הקרנות הן אלה שמגישות את בקשות התמיכה, הקרנות הן אלה שעובדות מול הסרטים, הן אלה שבוחרות את הלקטורים, הלקטורים הם אלה שממליצים, הקרנות הן אלה שמחליטות וככה יוצא סרט לדרך. כמעט כל תקציב הקרנות, דברים שאנשים לא כל כך מכירים ויודעים, נולד ומבוסס על התקציב שמעמידה מדינת ישראל, הקרנות כמעט ולא, אם בכלל, מביאות כסף תוספתי ואם הכסף התוספתי מגיע הוא מגיע מכספים שמביאים משקיעים פרטיים וצריך לומר שאין הרבה כאלה, המשקיע המרכזי בעולם הקולנוע המרכזי היום הוא משה אדרי וליאון אדרי ז"ל שלצערנו לא מזמן הלך לעולמו.

אנחנו אם כן מביאים כאן תיקון. התיקון מתייחס לשלושה פרמטרים שנראים לנו חשובים לבצע אותם בחקיקה ואת כל שאר הדברים אנחנו נעשה בתוך מבחני התמיכה. התיקון הראשון שבעינינו הוא תיקון מרכזי זה סוגיית הלקטורים. יש טענה גדולה מאוד שעלתה לפתחנו, וגם עלתה, דרך אגב, בוועדה שגלית ניהלה במשך תקופה ארוכה. גלית והבה שאשו, יושב ראש מינהל התרבות, שעמדה בראש הוועדה, טענה שהלקטורים לא משקפים, היא טענה גם לגבי איכויות שלהם וגם לגבי העובדה שהם לא משקפים את כל הקולות בחברה הישראלית. אנחנו מבקשים, וזה תיקון שאנחנו מבקשים להכניס, בפעם הראשונה לייצר מאגר לקטורים כשמאגר הלקטורים הזה ינוהל על ידי המועצה לקולנוע. במובן הזה אנחנו מגדילים ומגבירים את סמכותה של המועצה.

הלקטורים האלה יצטרכו לעמוד בתנאי הסף, תנאי הסף מקצועיים, אבל בתוך זה אנחנו הכנסנו עוד שני תנאים שבעינינו הם חשובים כדי להבטיח את הגיוון. למעשה הקרן מחויבת לקחת 70% מתוך המאגר ו-30% היא יכולה להביא מחוץ למאגר, אם במידה שהיא חושבת שיש מישהו חשוב שלא נמצא בתוך המאגר והיא חושבת שיש לו ערך מוסף והוא עומד בתנאי הסף והוא יכול לתרום להערכת הסרט. אנחנו כן מבקשים שכל קרן, ברגע שהיא בונה מאגר או ועדה של לקטורים שבוחנת סרט היא תקפיד שבתוך הוועדה הזאת יהיו לפחות 30% נשים ו-40% מקרב הפריפריה. זו הדרך שלנו גם להביא לידי ביטוי את העובדה שאנחנו רוצים לתת גיוון בקרב האנשים, הלקטורים שקוראים את התסריטים ומקבלים החלטות.

כמה היום יש בלקטורים שהם מהפריפריה?

אני לא יודע להגיד לך את הנתון הזה.

יש דוגמאות רבות אם רוצים להעלות פה שמות.

יש 30 שמות ב - - -

סליחה, אדוני, דבריי לא היו ברורים לך בתחילת הדיון?

יש ויש, אבל אנחנו רוצים לפרמל את זה, אנחנו רוצים לתת לזה את הממד הציבורי, אנחנו רוצים לראות את השקיפות. דרך אגב, סוגיית השקיפות בעינינו חוזרת כחוט השני לכל אורך עבודת הוועדה. אני חושב שאם גם נעשים דברים טובים אז הם לא תמיד נראים. אני חושב שמה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו מעמידים את הכול בצורה כזאת שכל הציבור יכול לראות, יכול להתרשם ואז אם הקרנות עובדות באופן מיטבי הן גם יכולות להראות את זה ולהוכיח את זה. כל הטענות שנשמעות היום, או חלק מהטענות שנשמעות היום על העובדה שהדברים לא נעשים כמו שצריך, אני חושב שהטענות האלה באותו רגע הקרנות יוכלו לפתור אותן כי המידע יהיה מצוי, המידע יהיה שקוף ולא תהיה בעיה.

הדבר השני שאנחנו מבקשים לעשות, עלו בפנינו לא מעט טענות שאין אינסטנציה, ערכאה, שבה אפשר לערער על כל תהליך קבלת ההחלטות של הקרנות. המון טענות לגבי תהליך הערעור, תחושה של פונים שונים, מפיקים שונים, תסריטאים שונים, שלא ניתנה להם זכות העמידה כמו שצריך והם לא תמיד מבינים למה הפניות שלהם מסורבות. זה הדבר הנוסף שאנחנו עושים כאן, אנחנו רוצים לתת כוח למועצה להקים פונקציה שלא הייתה עד היום של נציב קבילות או נציב תלונות. הסמכות שלו תהיה לבדוק את ה-due process, אם ההליך נעשה כמו שצריך בתוך הקרנות. הוא לא בודק אם הסרט הוא טוב, אם הסרט הוא איכותי, האם התוכן ראוי וכן הלאה וכן הלאה. הוא כן בודק אם הקרן פעלה באופן ראוי בכל תהליך קבלת ההחלטות שלה. ואם לא, הקרן גם יכולה להיקנס על פי ההצעה שלנו. כלומר אנחנו מבטיחים שהקרן, כשהיא מקבלת החלטה והיא מאמצת אותה - - -

למי הוא נותן את ה - - -

לפונה. אם מישהו מערער.

אני משער שהוא יהיה האיש הכי עסוק ליד המועצה.

ברור, כי כל מי שלא יקבל - - -

בסדר, זה לגיטימי, זה בסדר גמור. השאלה, הוא לוקח את המלצותיו ומעביר אותן ישירות לשרה?

לא, השרה לא צד לעניין בכלל.

לא צד לעניין?

בוודאי שלא. תראו, השרה לא מעורבת - - -

זה חשוב. תראה, שרעבי, אני לא חושד בכשרים מבחינתך, אני אומר דבר כזה, אחד הדברים שהחוק הזה, מיד אנשים מתחילים להתגרד באי נוחות זה כי הם בטוחים שהוא בא לשרת אג'נדה פוליטית ואנחנו בוודאי נשמע את זה. חשוב מאוד שאתה נותן את הפרטים להדגיש את הדברים האלה. אתה עכשיו אומר שהלקטורים והאיש שיבדוק את ההליך לא קשור לשרה.

בוודאי, רבותיי. המועצה היא מועצה עצמאית. אמנם המינויים, חלקם נעשים על ידי השרה, אבל המועצה היא מועצה ציבורית, היא מועצה עצמאית, המועצה לא יכולה להיות מעורבת בתהליך הזה, התהליך ייעשה בשקיפות, הדברים צריכים להיות מנומקים, צריכים להיות כתובים, ניתנים גם לתקיפה, השרה היא ממש לא צד לעניין.

אני עוד פעם אדגיש, גבולות הגזרה של נציב הקבילות הזה מאוד מוגדרות, הוא בודק את התהליך, עד כמה הוא נכון, עד כמה הוא היה הוגן, עד כמה הוא עמד בכללים, על פי החוקים, ועד כמה הקרן פעלה כמו שצריך, נימקה את החלטותיה, ניהלה הליך ערר בתוך הקרן, הציגה את ההחלטות שלה באופן כזה שאפשר להבין אותן ואפשר גם להתנגד להן אם צריך, אבל בצורה כזאת שמי שמסורב, או מי שמרגיש שפגעו בו או לא התייחסו באופן ראוי לפנייה שלו, יוכל להגיש את הטענות שלו כלפי הקרן ויהיה גם מי שיבדוק אותן. דבר כזה לא היה עד היום. אני חושב שזה מכניס את כל התהליך הזה לנראות ציבורית.

הדבר השלישי שאנחנו מבקשים לקדם, וכבוד היושב ראש, אנחנו כאן באיזה שהוא שיח עם האוצר לגבי הניסוח, זה כל הסיפור של המסלול המסחרי. אנחנו רוצים להרחיב את היריעה. היום כמעט כל השקעה בקולנוע הישראלי באה מתוך ה-80 מיליון והתוספת של משפחת אדרי. כמעט שאין, יש, אבל כמעט שאין כספים נוספים שנכנסים לקולנוע הישראלי. יש גם טענה שישנם סרטים מצליחים או סרטים שהיו יכולים להצליח שאם היו נותנים להם את ההזדמנות, וגם אם הם לא היו נתמכים על ידי הקרנות, אז בסוף הם מגיעים לבתי הקולנוע, הקהל מצביע בעדם, הסרטים מאוד מצליחים והשאלה היא אם אנחנו לא צריכים ליצור מנגנון נוסף, מנגנון בנוסף לקרנות, שבו הלקטור זה הקהל, הלקטור זה הציבור. הציבור בא ואומר, 'הסרט ראוי, הסרט מצליח' ואז המדינה אומרת שגם במצב הזה אנחנו רוצים לתמוך בו כי הלקטור, שהוא הלקטור המשמעותי ביותר, שזה טעם הציבור בא ואמר שהסרט הזה הוא סרט ראוי וזה בא לידי ביטוי במאות אלפי מבקרים בבתי הקולנוע.

אנחנו עובדים על הניסוחים יחד עם האוצר ומשרד המשפטים. כבוד היושב ראש, אנחנו נביא לך ניסוח יותר מסודר מחר, ברשותך.

קחו את הזמן שלכם, אבל תביאו ניסוח מושלם.

כן. יש הסכמה לגבי המתכונת - - -

לא, אין הסכמה. לכם יש אולי הסכמה - - -

הסכמה עם האוצר אני מתכוון.

בסדר, הוא מדבר בשם משרדי הממשלה.

- - - בכסף הזה קרן לסרטי פריפריה.

לא, חבר הכנסת, אני מדבר על הסכמה בתוך משרדי הממשלה.

יש לזה מקבילה בעולם שכסף ציבורי - - -

יש לזה הרבה מקבילות בעולם. אנחנו מבקשים להציג את זה מחר, צריך לגמור עם האוצר את הנוסח. את הפרק הזה נציג יותר בהרחבה, ברשותך, כבוד היושב ראש מחר. אנחנו גם אחרי זה נצטרך לעשות עבודה בתוך התקנות עצמן, אבל אנחנו נציג את זה מחר בצורה יותר מסודרת.

השינויים בנוסח הם מהותיים, משמעותיים?

לא.

לאורך כל החוק בניסוחים?

לא, לא חושב, נכון, דינה? חנן?

בפרק הזה כן.

אוקיי, זה חשוב לי, לטובת הדיון, יכול להיות שהיום נמקד את הדיון בסקירה ולהבין את המהות, ניתן התייחסויות ולאחר מכן ניכנס לפרקטיקה של החקיקה.

למעשה אלה שלושת הדברים המרכזיים שבאים בתוך התזכיר הזה. במסגרת תהליך התמיכות אנחנו נעסוק בכמה דברים שיותר קשורים למשטר התאגידי ולדרך שבה הקרנות מתנהלות, כמו קציבת כהונה, כמו הליך הערר בהן, כמו השקיפות של קבלת החלטות בהן, נגדיר כל מיני תנאים שיבטיחו שהם יתנהלו באופן הזה, באופן ראוי, אבל לעניין תזכיר החוק אלה הדברים המהותיים.

יוסי, שאלה, לפני שאני עובר לחברי הכנסת. המשרד מוביל, אפשר לקרוא לזה, אנשים אוהבים להשתמש במילה רפורמה, הרפורמה מגדילה ציפיות, בוא נאמר הליך חקיקה, תיקון חקיקת חוק הקולנוע, מתבקש, השאלה אם רק צרכים פרוצדורליים רגולטיביים התעוררו או צורך שהמדינה תתמוך יותר, השאלה אם זה מלווה בהגדלת תקציב משמעותית, מבנה תקציבי שונה.

לא, אני חושב שאין קשר בין הדברים.

לא, זה מה שרציתי לשמוע.

אין קשר בין הדברים במובן הזה שתזכיר החוק הזה עומד בפני עצמו.

זה נותן לי להבין יותר לעומק.

אבל אנחנו גם בדיון על תקציב עם האוצר, לנו ברור שיש דרישה להגדיל את תקציב הקולנוע. התקציב עומד על 80 מיליון, לנו ברור לגמרי שאנחנו מבקשים להגדיל את התקציב.

אתמול סיימנו לחוקק את החוק שעורר דיון ציבורי, חוק החינוך המיוחד. בלי תוספת תקציבית לא הייתי מחוקק להם את החוק. כשרוצים לעשות שינוי משמעותי שיביא את הבשורה אי אפשר לתלות הכול בניירת, בפרוצדורות וברגולציה.

אנחנו מרגישים שהחוק הזה חשוב. גם אם המסגרת התקציבית לא תגדל הוא חשוב בפני עצמו, אבל אנחנו כמובן מנהלים עם האוצר דיון לגבי הגדלת מסגרת התקציב. היום הוא 80 מיליון, אנחנו כמובן רוצים להגדיל אותו.

טוב, אוקיי. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני חושב שאני חבר הכנסת היחיד פה שהוא גם חבר כנסת וגם עשה סרטים והשתמש בקרנות קולנוע וזכה בפרסים רבים - - -

יש פה כאלה שעברו סרטים ויש כאלה שראו סרטים.

אז אני יודע על מה אני מדבר.

ויש כאלה, תיקנו אותי, שעדיין חיים בסרט.

בסדר. קודם כל למסד הכוונות. השרה בעצמה בקולה אמרה אתמול שאם היא הייתה יכולה היא הייתה סוגרת את קרנות הקולנוע. אני חושב שזה משפט מפתח להבנת החוק הזה. זה לא החוק שהשרה הייתה רוצה, היא הייתה רוצה לסגור בכלל, אבל באמצעות החוק הזה היא מבקשת להשיג עוד ועוד שליטה על התכנים של הקולנוע כי היא לא אוהבת אותם. זכותה, אגב, זכותה, אבל יש לציין, כמו שציין המנכ"ל שרעבי, שהקולנוע הישראלי פורח, וטוב שכך, ובתקציבים מאוד זעומים, אבל הוא מצליח בעולם וזה חשוב מאוד.

חלק מתפקידיה של האמנות בכלל ושל הקולנוע התיעודי והעלילתי בפרט הוא לבקר את המציאות, לתת לה פרשנות וגם לבקר את השלטון. בסיטואציה הזאת ראוי מאוד שכל שלטון, לא חשוב איזה שלטון, לא ידחוף את ידיו לתוך התכנים של הקולנוע ובכל העולם, בכל המדינות הדמוקרטיות, יש הפרדה יותר משמעותית ממה שמוצע לנו פה. יש רשויות עצמאיות, כמו למשל רשות החברות שמפעילה קרנות קולנוע בדגם שלנו ולא מועצה שכפופה לשרה או שמינוייה הם על ידי השרה וכו' וכו'. את זה אני אומר באופן כללי, אני אעיר רק הערות כלליות לגבי החוק ו - - -

רק לשאול, אני הולך בכיוון שלך, אולי דווקא בגלל החשש שעולה מהדברים שלך, אולי הרצון של השרה לנתק מבכלל הרגולציה והשקעה בקולנוע היא יותר רציונלית.

אני אגיד לך, אני חושב שגם השרה, מהשיחות המעטות שהיו לי איתה, היא כן חושבת שהמדינה צריכה לתמוך באמנות ובסרטים, על זה אין חולק, היא לא מרוצה מאופן החלוקה של הכספים, מאיך שהכספים מגיעים או מה עושים עם הכספים, ויש לה אפילו דברים שאני רואה אותם כמבורכים, למשל סוגיית הפריפריה. אני חושב שהבחירה לפתור את הבעיה הזאת בלקטורים היא טעות ואני אתן פתרון אחר, אבל עצם הכוונה שיישמעו עוד קולות של המגוון הישראלי מבורכת מאוד בעיניי ואין לי חילוקי דעות בעניין הזה עם השרה. אני חושב שהדרך שנבחרה היא לא טובה ואני מיד אסביר.

אני אגיד שלושה דברים, או שלוש או ארבע הערות עקרוניות על החוק. הדבר הראשון זה דווקא הסיפא של המנכ"ל שרעבי והוא נוגע למסלול התמיכה בסרטים שנקרא להם הצליחו או הקהל הצביע ברגליים ובא לסרט והסרט לא קיבל תמיכה מאיזה קרן בהתחלה, אבל עכשיו, בגלל שהקהל הצביע ברגליים הוא יקבל תמיכה לבסוף. זה מהלך חסר היגיון כי כל ההיגיון של הקרנות הוא לעודד את היצירה הישראלית. אם אני אתן את זה מעולם מקביל זה כמו שעכשיו המדינה תחליט שהיא תומכת בשלמה ארצי ולא בזמר מתחיל. המדינה צריכה לתמוך בשלמה ארצי או באייל גולן? הם מצליחים כבר, מה פתאום שעכשיו אנחנו ניתן להם כסף? אז במקום לתת את זה ליוצרים שמייצרים אמנות לא פופולרית בהכרח, או אפילו כן מצליחה, אבל אתה יכול להצביע על זה בזמן שאתה תומך בו ולא ברור מה הסרט. אתה תיקח מישהו שהוא כבר גרף קופה ותיתן לו עוד כסף, הדבר הזה נוגד את ההיגיון הפנימי של קרנות.

ויש פה עוד בעיה והיא בעיה של ניגוד עניינים חמור. השרה, צר לי להגיד את זה, אבל זאת האמת, היא לא נמצאת פה, היא מן הסתם תרצה להגיב, השרה מירי רגב מיודדת באופן אישי עם האחים, עכשיו נשאר רק אח אחד, אדרי, היא חברה אישית, הם תרמו לה לבחירות שלה והם, כמו שאמר המנכ"ל שרעבי, היחידים שמשקיעים בקולנוע הישראלי. הסרטים שלהם יצליחו והם יקבלו כסף ממשרד התרבות. אני חושב שאם אני הייתי השרה הייתי מוחק את הסעיף הזה רק בגלל ניגוד העניינים שלי, שזה לא ייעשה דברים כאלה. זה לגבי התמיכה בסרטים שהצליחו.

יש שתי נקודות נוספות שהן מהותיות. הנושא הראשון מיהו לקטור. אמר שרעבי, הלקטורים יעבדו במועצה. נכון? זה מה שאמרת? כי זה מה שאמרת, תבדוק בפרוטוקול, הם יעבדו במשרד התרבות.

לא, אמרתי שהמאגר באחריות המועצה.

המאגר באחריות המועצה שינהל המשרד. בחוק, בסעיף 12(ב), זה לא במקרה, זה לא פליטת פה, בסוף הלקטורים, דהיינו, מי שלא יודע מי זה לקטורים, אלה בוחרי הסרטים, הממיינים וכו', הם, בניסוח שאתם ניסחתם, 'השר רשאי לקבוע מבחנים לתמיכה - - - כי מוסד ציבורי המקבל תמיכה - - - יעסיק לקטורים הנכללים במאגר שינהל המשרד'. המשרד ינהל מאגר לקטורים - - -

המועצה.

לא יודע מה התכוונתם, אני יודע מה כתבתם בחוק. אתם כתבתם את זה בחוק ואם זה טעות סופר אז זה טעות סופר.

בוא נראה במקצה השיפורים. מיקי, מישהו אמר לי פעם פליטת פה זה לא יש מאין, זה משהו חבוי שיצא. לא התכוונו להוציא אותו, אבל יצא.

יצא, אבל מאחר שאני חשדן - - -

לא, יש לזה הסבר.

אני חשדן, מה לעשות? אני חשדן, אז אני גם קראתי את החוק בעיון ומצאתי שהשרה תעסיק את האנשים שייבחרו במשרד של השרה ואלה, 70% מהם, יבחרו את הסרטים וככה מתכוונים לעשות קולנוע ישראלי. זאת אומרת השרה תבחר את הלקטורים שיבחרו את הסרטים, אנחנו יכולים לסגור את משרד התרבות ולפתוח את משרד ההסברה.

מיקי, אתה העלית נקודות חשובות, לסיכום.

לא סיימתי.

סכם רק.

אני כבר מסכם, אני מדבר רק על העקרונות החשובים, אני רוצה לשמוע את התשובות. אני אחזור לשמוע את התשובות.

בסוף אני אתן למשרדים להתייחס.

יש פה כמה דברים לגבי הלקטורים שהם מבורכים, למשל שהם יבואו מהפריפריה, אני חושב שהתמיכה בפריפריה לא צריכה להיות רק בלקטורים או במספר הלקטורים הנבחרים, אלא שהמשרד לא ידבר כל כך הרבה ויקים קרן קולנוע לפריפריה. כמו שיש קרן קולנוע שתומכת בסרטים שנעשים בירושלים, כמו שיש קרנות אחרות, תביאו כסף. אתם רוצים להסיט את הכסף הקיים למטרות אחרות וזה לא משחק פייר. אני בעד סרטים של יוצאי הפריפריה, גם היום יוצאי הפריפריה, ואני עשיתי בדיקה, הם מככבים בעשרת המובילים בקולנוע הישראלי, הדוקומנטרי בוודאי, אני לא צריך להזכיר פה שמות, אולי כן, כי לא כולם מכירים, את דורון צברי, או את ידידי דוד דרעי, שעשה את הסדרה המדוברת עכשיו על ערי הפיתוח. מתוך עשרת הבימאים והבימאיות המובילים בקולנוע הדוקומנטרי חלק ניכר מהם בא מהפריפריה ולא סתם, כי יש להם מה להגיד, וזה חשוב מאוד שאנחנו נאפשר להם להגיד, אבל לא על ידי יצירת עוול אחר.

עכשיו יש עוד עניין פה עם הלקטורים והוא משמעותי ביותר וזה שלקטורים לא יפעלו בניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה, חס וחלילה שמישהו יפעל בניגוד עניינים, אבל ניגוד העניינים פה לא מוגדר וזו תעשייה יחסית קטנה וחבר מביא חבר וזה לא טוב, על זה הצביעה הוועדה, וזה לא בסדר, מצד שני אם אנחנו לא נגדיר מה כן מותר ומה לא מותר אז כמעט אף אחד לא יוכל לפעול, למה? כי אם אני פעם דיברתי עם משה שעשה סרט והוא התייעץ איתי, כי אני מבין בסרטים, אז לי כבר אסור לשבת כלקטור. האם זה פוסל אותו? זה עלול לפורר את התעשייה, צריך לקבוע כללים הרבה יותר ברורים.

והערה אחרונה, וזה לגבי הביקורת. ביקורת בעיניי, כמו ניגוד עניינים, זה דברים חשובים ביותר. הבעיה היא שנקבע פה מנגנון ביקורת שהוא בתוך הגוף התומך ויש לי הערות איך לעשות את הביקורת יותר טוב, אני אכנס לזה.

אנחנו רק בהתחלה.

אז, אדוני, אני פרשתי את הבעייתיות בחוק, אני מקווה שהערותיי נשמעו באהבה ובברכה כי קולנוע אני אוהב ואנחנו רוצים לעשות קולנוע טוב.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן.

אני רוצה לשמוע.

יהודה, בבקשה, אדוני.

אני ישבתי ולמדתי את החוק, היה לנו לילה ארוך לבלות, אני רוצה להביא לתשומת לב כמה עניינים. ישבה ועדה ציבורית, בחנה את כל הנושא של המימון של הקולנוע בארץ והיא חשפה מנגנון מושחת שמתנהל בארץ במשך שנים. הדבר העיקרי, שהקרנות חילקו למקורבים ולמיליה מסוים מאוד והתקנות אפשרו להם לעשות את זה. בין השאר התוצאה הייתה שסרטים אנטי - - -

אל תעיר אותנו. אנחנו מנמנמים בהקיץ.

בין השאר התוצר היה גם סרטים אנטי ישראליים, אבל זה רק תוצר טבעי למיליה הספציפי הזה. זה לא העיקר. החוק היה אמור לשנות את המנגנון, במקום זה החוק מנציח אותו. שתי הבעיות המרכזיות שהן הכי חמורות בהצעת החוק שמונחת היום על שולחן הכנסת היא אל"ף, הלקטורה היא נשארת הממליצה ובעיקר היא נשארת מועסקת על ידי הקרנות. במקום להקים מאגר של100% שנבחר על ידי גורם מנהלי יחסית אובייקטיבי - -

מאגר של שרים, אתה אומר.

- - ושדרך בחירתם תהיה רנדומלית - -

הממשלה.

- - כמקובל בבחירת נציגי ציבור לוועדות נציגות וכדומה, בקיצור, מה קרה? הגנבים, סותמי חופש הביטוי, נשארים בזירת הפשע והפעם בחסות החוק.

זירת הפשע, לא פחות.

אדוני, פעם שנייה שאני מעיר לך, פעם שלישית תצא לבד, שלא יוציאו אותך. אני יודע, אני מועד בהוצאת מפריעים מהוועדות.

לא, אבל אני - - -

אדוני, אתה רוצה לדבר בהמשך?

כן.

ליאור, אנחנו התרגלנו.

ליאור, אני רואה שקשה לך לשמוע דברים שלא מקובלים עליך - - -

לא - - -

תקשיב לי, אולי תלמד להקשיב.

לא אני קבעתי שהייתה פה בעיה.

זה לא הוועדה?

אדוני, צא לאוורור קצת, תחזור רגוע יותר. קח אוויר, שלוש דקות, קח נשימה עמוקה ותחזור, אנחנו כולנו פתוחים לשינויים, תהיה רגוע, מה קרה?

תודה, תודה, סליחה.

הנקודה השנייה, הכניסו ניגוד עניינים מטורף שלא מקובל בשום תחום ונותן להם למעשה שליטה את מי לאשר, כיוון שאין אדם בתחום שאין לו קשר עקיף להחלטות המועצה או הלקטורה. השאלה הפשוטה שאני מבקש להפנות, ואני באמת מבקש להפנות את זה ליושבת ראש הוועדה הציבורית, שהיא במקרה ראש מינהל התרבות, נוכח הליקויים החמורים שנחשפו האם את סבורה שנוסח החוק המוצע מביא פתרון טוב? לכאורה הלקטורה נשארת בעמדת ממליץ בלבד וממשיכה להיות מועסקת על ידי הקרנות וחלק מהלקטורים נשארים שלך.

גלית, בסוף.

אני רק רוצה לבקש לשנות את הטרמינולוגיה, חבר הכנסת גליק. אנחנו רגילים לגחמות שלך, אתה לא יכול לשבת כאן בוועדת החינוך ולדבר על חזרה לזירת הפשע.

אם - - -

אני שמעתי אותך. יש דברים שבאמת, מגיעים אנשים מחוץ לכנסת, עושים כמיטב יכולתם, יש ויכוח לגיטימי, ואתה יושב כאן כחבר כנסת ומיד שם עליהם תווית של - - -

מאיר, ידידי, אתה יודע כמה - - - זה לא פייר שאתה מנצל את זה שאני - - -

לא נכון.

הוועדה הציבורית קבעה מנגנון מושחת.

תעזוב, תפסיק, נו באמת, מה זה זירת הפשע?

אז לא פשע, מנגנון מושחת.

טוב, הבהרת, תודה.

מה אני אעשה? למאיר יש השפעה עליי. אז אני לא אומר פשע, אני אומר מנגנון מושחת.

תודה. מאיר, סיימת?

אתמול הצעתי לו להיכנס לעוד שביתת רעב של שבוע, הוא היה רגוע.

נדמה לך שהוא היה רגוע.

עודד.

החוק הזה, אנחנו עוד נדון עליו וניכנס לכל הסעיפים, כן חשוב לי לפני, כי אנחנו פה בכמה ועדות במקביל ואני לא אשאר לדיון, לכן אני כבר מתנצל מראש, יש סעיף אחד שגם לי היה זמן אתמול במליאה אז גם אני קראתי את החוק, יש סעיף אחד שכן אני אבקש לתקן אותו וכבר להכניס אותו להסתייגות, אחר כך אנחנו נראה לאן זה הולך, מחקו את סעיף - - -

לא היית כאן בתחילה, הנוסח שמונח היום זה לא הנוסח שנדון בו, כנראה שמחר נקבל את הנוסח.

לנוסח שבפנינו, סעיף 11(ב) שבעצם מוחק את השריון שקיים לתקציב הקולנוע, אני אסרב למחוק אותו, אף על פי שיגידו, ואולי בצדק, שזה לא התקציב הקיים היום, כי מעבירים יותר תקציב ויש תכנית חמש שנתית וכו'. אם לא יהיה שריון לתקציב הזה בחוק בסופו של דבר אז בעוד חמש שנים נמצא את עצמנו בלי תקציב, זה בכלל לא חשוב, זה עניין שמבחינתי הוא מאסט. על זה נלחמו, חבר הכנסת יורי שטרן שהוביל את החקיקה הזו בזמנו על זה נלחם.

תודה. משרד המשפטים, לפני שאני פותח את הדיון, אני מבין שאין לכם מה לומר. יש משרדי ממשלה נוספים שנמצאים איתנו שרוצים להתייחס? אז אני אתן למי שביקש. אורי רשטיק.

כן, שלום לכולם.

פעם משרד המשפטים היה פורה, היה מדבר, היו הפקידים באים, מה קרה לכם בזמן האחרון?

מאיר, חכה.

משרד המשפטים יש מה להגיד? תשאלו את השרה. מה יש לכם?

תראה מה קורה, מאיר, מי שבא במרץ הוא מרגיע אותו, מי שבא רגוע הוא מחמם אותו. תגיד לי, מאיר, מה יהיה איתך?

יהודה, תודה. חברי הכנסת. בבקשה, תציג את עצמך.

אורי רשטיך, מנכ"ל שח"מ, ארגון השחקנים בישראל, אנחנו מייצגים 2,400 שחקנים ושחקניות בתחום הקולנוע, טלוויזיה וגם התיאטרון. חבר הכנסת יהודה גליק עומד בראש השדולה, ביחד עם חברת הכנסת סויד, לקידום מעמד השחקן והשחקנית.

קודם כל אני רוצה לדבר על האווירה הכללית. יש גורמים פוליטיים כאלה ואחרים שמנסים לייצר פה אווירה של מלחמה. אנחנו לא במלחמה, אנחנו בעינינו, בעיניי, בתפיסה שלנו, בוויכוח ענייני על מהות החוק, מטרתו והתוצרים החיוביים והשליליים שהוא יכול לייצר. אנחנו פתוחים לשיח, אנחנו מבינים, אגב, לטעמנו לפחות, אני קראתי את הדוח במלואו, היה לי שבוע מילואים, היה לי זמן לשבת ולקרוא את החוק במלואו.

זה מה שאתה עושה במילואים?

ישבתי בגבול מצרים בעמדת שמירה וקראתי את - - -

הסחת את הדעת מהשמירה, אבל לא משנה. אל תסתבך, אל תתחפר בחולות מצרים.

לש"ג מותר לקרוא ניירות עמדות, יש לי אישור מהמ"פ.

תספר שגם גנבו לך את הנשק.

לא, לא גנבו נשק, הכול בסדר.

איש יקר, עובד וגם עושה מילואים ואתה בא ותוקף אותו. תגיד לי, באמת, במקום לפרגן לו.

חוץ מיהודה גליק, שמת לב שמישהו תוקף אותך פה?

הכול בסדר. אני רוצה להתייחס בענייניות וגם להגיד שלפחות לשח"מ יש יחסי עבודה טובים, ענייניים, לפעמים ויכוחים, לפעמים הסכמות, עם אנשי המשרד, עם ראשת המינהל, אבל בכל זאת רציתי להעיר על האווירה הכללית, אנחנו לא במלחמה, אנחנו בוויכוח ענייני. אז אמרתי שקראתי את הדוח. אף אחד לא טוען שקרנות הקולנוע הן מושלמות, הדוח לטעמנו היה קצת קיצוני, מוטה, אבל היו בו גם נקודות ספציפיות שאפשר להתייחס אליהן.

ועכשיו, ברשותך, אני אתייחס למספר עקרונות ודברים. ראשית, הנושא של תקציב הקולנוע. יש כוונה לפתוח קרנות לפריפריה, יהודה ושומרון, נגב, גליל, מבורך ואנחנו שמחים על כך, אבל מה שיקרה בפועל במסגרת התיקון הזה, וחבר הכנסת פורר אמר את זה, אם לא ישוריין תקציב גדול יותר לקולנוע או בהוראת שעה, או בשינויי התקציב, כולם ייפגעו. היכולת של משרד התרבות ותקציב הקולנוע לתת תקציבים ראויים, עכשיו לא לחמש קרנות, אלא לשמונה קרנות, שזה החמש הקיימות ועוד שלוש קרנות, פשוט יגרום לכך שאתם, אנשי המשרד, שאתם באתם לברך ויצאתם מקללים. לכן החוק הזה, אני פונה לחברי הכנסת, חייב להכיל התייחסות קונקרטית להגדלת תקציב התרבות. אם היו חמש קרנות ונהיו שמונה קרנות אז התקציב צריך לעלות מ-80 מיליון שקלים, באופן יחסי, כמעט ולהכפיל את עצמו.

שרעבי, מה היה התקציב של הקרנות האלה לפני שלוש שנים?

80 מיליון.

מאז שחוקק החוק זה - - -

כמה אחוז קיבלו שתי קרנות וכמה קיבלו כל שאר הקרנות? זאת השאלה, כמה אחוז קיבלו שתי הקרנות וכמה אחוז קיבלו כל השאר?

40%, שתי הקרנות הגדולות.

כן, שתי הגדולות, שתיהן אלה שבעצם מימנו את הקולנוע הישראלי.

אני לא סיימתי.

משפט סיכום, בבקשה.

לא, יש לי עוד כמה דברים חשובים ונקודתיים.

אתה לא בן יחיד ויש לנו עוד 20 דקות לדיון ויש עוד הרבה דוברים.

אני רוצה להתייחס למאגר הלקטורים.

אתה הקשבת לי?

כן.

אז קח את המשפט הכי חזק שלך ותסכם. זה הרי לא דיון אחרון, אנחנו רק נוגעים.

בסדר, אני אתייחס למאגר הלקטורים.

תתייחס לרציונל, אחר כך אנחנו ניכנס לסעיפים.

רציונלית, מאגר הלקטורים, חבר הכנסת רוזנטל וגם חבר הכנסת גליק, דיברו על הבעייתיות שבנושא ניגוד העניינים, אתם בטעות או לא בטעות מדירים את כל האנשים שפועלים בתעשייה. הדבר השני, אמרתי את זה גם ליועצת המשפטית, עורכת הדין דינה עברי ולראשת המינהל, לפי דעתי, בטעות סופר, מדירים את כל השחקנים מהאפשרות להיות לקטורים בעתיד. צריך להוסיף, אמרתי לכם איפה, את האפשרות של בתי הספר למשחק ואת האפשרות של יוצרים בתחום הביצוע להיות חלק מהלקטורה.

ניהול משאבים זה גם ניהול זמן. בהמשך, תודה. איתמר אביטן.

ההיפך, עדיף שיהיה כמה שיותר רחב, הלקטורה, זה בסדר גמור.

רבותיי, זה רק טעימה, זה התחלה של הדברים.

אני איתמר אביטן, אני מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה. אנחנו מאגדים 850 עובדים. אני חייב לציין שלדיון הזה אפילו לא טרחו לזמן את הנציגים של 850 עובדים בתעשייה ואנחנו כאיגוד קגילינו את זה בדרך עקיפה.

בוא נגלה לך משהו, כשמזמינים בדיון של סכסוכי עבודה לא מזמינים 250,000 או 300,000 או מיליון העובדים, מזמינים את האיגודים שלהם. תודה. זו הערה לא במקום, אין כלי שיודע להזמין את כל עובדי ה - - -

לא, אנחנו איגוד. אני איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, 850 עובדים - - -

איך הגעת לדיון?

שמעתי על זה.

שמעת ורשמת. אנחנו מדינה דמוקרטית - - -

אני נתתי הערה נקודתית.

תודה, לתשומת ליבכם.

היה יותר פשוט ש - - -

כבוד היושב ראש, אני רק נתתי הערה נקודתית. אני רק בא להגיד, מה שאותנו מדאיג בעיקר זה נושא התקציב כי בעצם התקציב זה מה שמפרנס את העובדים. תקציב הקולנוע מעסיק אלפי עובדים ומעסיק את העובדים שלנו בתחומים שרלוונטיים אלינו. אנחנו כרגע לא יודעים מה קורה עם תקציב הקולנוע, מה שחבר הכנסת עודד פורר אמר בהחלט רלוונטי, אנחנו רוצים לדעת קודם כל איפה הדברים עומדים ושהמשרד גם ידבר וידון איתנו על העניין הזה.

תודה. עדנה הראל. התייחסות כללית.

כן, רק כללית. יש לי גם הערות לגוף החקיקה בתור מי שעסקה בחקיקה.

זו אחת הסיבות שנתתי לך רשות דיבור.

אני מודה מאוד.

רק תציגי את עצמך.

שמי עדנה הראל, לשעבר עובדת מדינה, יועצת משפטית של משרד המדע, התרבות והספורט לפני קרוב ל-20 שנה וגם הרבה שנים בכירה בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, כעת עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק גם בתחומי התרבות, חופש הביטוי בתרבות, מימון תרבות, בגלל החשיבות הדמוקרטית שיש לעיסוק התרבותי ולרב תרבותיות בתוך חברה שהיא חברה תוססת ופעילה ומממשת חופש ביטוי, חופש הביטוי של היחידים, לא רק חופש הביטוי הפוליטי, חופש הביטוי התרבותי הוא רכיב מאוד מרכזי בחברה דמוקרטית.

אני אומרת את זה כי הצעת החוק הזאת מנופפת בעניין קידום הייצוג ורב תרבותיות. רב תרבותיות וייצוג זה דבר מאוד חשוב. כמי שעסקה בזמנו ביישום הראשון של חוק הקולנוע וניסוח הקריטריונים הראשונים במועצה הראשונה לקולנוע אנחנו עסקנו, בין השאר, בשאלה של רב תרבותיות. קרן גשר, שיש לה זכויות עצומות בקידום המגוון, יוסדה בעצם על ידי המועצה הראשונה ובמסגרת הקריטריונים הראשונים נתנו לה את הנתח שמאפשר את הרמת התחום.

אני לא אומרת שזה הפתרון היחיד או הפתרון האולטימטיבי, אני גם חושבת שהדיון על רב תרבותיות הוא דיון מורכב שעם השנים משתנה. איך אנחנו מבטיחים ייצוג? איך אנחנו מבטיחים התפתחות של ביטוי של קבוצות שונות? אני יכולה להגיד מה לא ומה לא זה לא בהתערבות פוליטית ולא בלהפוך ייצוג ומגזור ככלי שבמסגרת שליטה פוליטית מבטיח לכאורה ייצוג.

רוצים לתקן את מה שהיה עד עכשיו.

לגבי מה שהיה עד עכשיו, אני מודה לך מכיוון שכמעט שכחתי להגיד את זה, אני קצת מרגישה שהדיון הוא חפוז מדי. לא הייתה אפשרות אמיתית לציבור להתרשם מדוח הוועדה בראשות מנהלת מינהל התרבות, הגברת - - -

ברשותך, עדנה. אתמול סיימנו לחוקק בקריאה שנייה ושלישית את חוק החינוך המיוחד. כשהגישו לי אותו, מי שהגיש לי אותו אמר לי 'זה עניין מקסימום של שבוע', את יודעת כמה חודשים זה לקח? מעל שלושה חודשים. כמה דיונים זה ארך? 20 דיונים בוועדה פלוס יותר מעשרה מאחורי הקלעים. תנוח דעתך, חקיקה חפוזה בוועדה הזו לא תהיה.

אז אני שמחה מאוד לשמוע, כי אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה וחברי הוועדה, כולל חבר הכנסת גליק, אל הדוח של הוועדה שבראשות מנהלת מינהל התרבות שהיה לו נספח מאוד חשוב, שזה דוח של חברה חיצונית שעשתה בדיקה של הנתונים בפועל, חברת תפן. זה דוח מרתק, אפשר ללמוד ממנו הרבה מאוד נתונים, כולל זה למשל, שיש העדפה מתקנת בפועל בקרנות, יש לסרטים מהפריפריה. מתוך אלה שקיבלו דירוג יחסית נמוך ובכל זאת קיבלו תמיכה יש 30% שהם יוצרים מהפריפריה. מה זה אם לא העדפה מתקנת בפועל של הקרנות? אבל משום מה הנתון הזה, אני לא יודעת מי שם לב אליו מהציבור.

מי זאת החברה שעשתה את הבדיקה?

ועדת תפן, זה נמצא כנספח של הדוח שפורסם, זה נמצא בפני הציבור, רק שאין זמן כל כך לראות אותו. יש עוד נתון, למשל, מאוד מעניין, שהוועדה עצמה דנה בו הרבה מאוד וזה העניין של 45%. 45% סרטים שעוסקים בפריפריה בהקשרים שונים או הופקו על ידי אנשים מהפריפריה.

למה את מדברת על זה בהתרגשות? אני מבין שזה מרגש אותך.

לא, עדנה מתרגשת כל הזמן.

למה אני מדברת על זה?

אני לא מבין.

אני תמיד, מי שמכיר אותי - - - עוד לא התחלתי להתרגש.

עדנהל'ה, אנחנו מודים לך על הנתונים המשמחים.

לא, כי חבר הכנסת גליק ניסה לבוא ולהגיד שמבקשים לתקן, אז אני אומרת, רגע, כשאומרים 'מבקשים לתקן' אז צריך גם לראות את העובדות בפועל וללמוד אותן בתשומת לב ולא רק בדרך שאולי הם מוצגים, אלא להתייחס לעובדות עצמן ואני מקווה שהוועדה תמצא את הזמן להתייחס אליהן.

כן ירבו, עדנה, שיהיו עוד ועוד. אני מזמין אותך לדימונה, נסי לבנות תיאטרון, עשר שנים זה לוקח. עשר שנים לוקח לבנות תיאטרון ולהביא - - -

אני מסכימה שצריך להעצים, אבל צריך לעשות את זה - - -

קל יותר להקים תיאטרון בתל אביב, תאמיני לי.

אני מסכימה. זה נכון וזה נכון, אגב, בכל העולם ובכל העולם עוסקים - - -

לא נכון.

אז תרשה לי, אני עוסקת - - -

אני בדקתי ב-OECD את ההתייחסות של צרפת לתרבות פריפריאלית, יש לנו עוד הרבה מאוד מה ללמוד וכל חוק שעושה תיקון יבורך.

תרשו לי. אני עוסקת - - -

אז בכדי למצוא לכם שותף תעזבו את הפריפריה בצד.

לא, אני רוצה להגיד דווקא, אני במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסקת במחקר בעניין מימון תרבות ואחד הרכיבים המרכזיים שבדקתי זה מימון של תרבות פריפריאלית ורב תרבותית במדינות שונות וה-OECD באמת נתן את דעתו. למה אני אומרת שזו בעיה בכל העולם? כי עלו על הבעיה הזאת בעשור האחרון, ב-15 השנים האחרונות, ב-OECD ועשו דברים מרתקים.

עדנה, אני רוצה לתת עוד רשות דיבור ויש לי עשר דקות.

אוקיי, אז בכל את הנקודות העקרוניות, כי הן יחזרו אחר כך בהערות הפרטניות שלי.

התחושה בציבור, אני אומר לך על הציבור, שהסרטים שיצאו בשנים האחרונות על ידי ישראל - - -

תחושה לא מבוססת.

חבריי, לאפשר. תודה.

אני רוצה לחזור להערות העקרוניות. יש הבדל בין לדרוש מהקרנות מינהל תקין, שקיפות, שקיפות של הלקטורים, מגוון של הלקטורים, לתת להם פרמטרים, למגוון של הלקטורים, לבין לקחת ולהקים מאגר. מאגר מנהלים כדי לשלוט באמצעותו. אנחנו לא מקימים מאגר אלא אם אנחנו רוצים לשלוט. אני עושה את זה בפרפרזה לזה.

שתי הערות נוספות. דובר על מעמד המועצה. מועצת הקולנוע כבר היום היא גוף מייעץ שיכול לייעץ לעניין עמידה בקריטריונים וכל הדברים האלה. מהנוסח הקיים היום מחלישים את המועצה, היא מועצה מייעצת, צריך היה לחזק אותה, להפוך אותה למועצה מחליטה ולא פה רק ברכיב מסוים של אומבודסמן לעשות אותה גם מייעצת, למה? לקיצוץ בתקציבים.

והערה אחרונה שהיא עקרונית, והיא תחזור בדברים העקרוניים, ההתייחסות לקרנות הקולנוע צריכה לקחת בחשבון שהם מוסדות תרבות. כמו שלא יעלה על הדעת למנות את המנהל האמנותי ממאגר של המשרד למנהל אמנותי של תיאטרון על ידי המשרד, במאגר של המשרד, ככה גם קרנות הקולנוע הן גופים שיש בהם הרבה יותר מאשר חלוקת התקציבים בלבד. הם מלווים את התסריטאים, הם עושים להם סדנאות. תיכנסו לאתרים השונים של הקרנות ותראו את מרחב הפעילות שלהם. צריך להתייחס אליהם כגופים כאלה וזה יעלה בהמשך.

תודה. אסף אמיר.

יש לי המון מה להגיד ואין לי זמן.

לא, אתה מתכונן ללוות את החקיקה?

כן.

יהיה לך הרבה זמן לומר, אל תדאג.

תודה רבה. אז אני רק רוצה להגיד, חוק הקולנוע, ואני אומר את זה על פי שיחות עם שרים וחברי כנסת לאורך השנים, נחשב לאחד החוקים המוצלחים שהכנסת חוקקה. זה חוק שהסבירו לנו במשרד האוצר שהוא מבחינה כספית כל כך קטן, שהוא יכול להיות טעות סטטיסטית בתקציב ואף אחד לא יבחין בכך ובמשך ה-20 שנה האחרונות זה הוביל את הקולנוע הישראלי על כל הגוונים שלו לאזורים שאף אחד לא האמין שהוא יצליח. החוק הביא את הקהל הישראלי לקולנוע.

השרה מירי רגב, בהלוויה של ליאון אדרי ז"ל, לפני שבועיים, בקיסריה, בנוכחות ראש הממשלה, בנוכחות רוב אנשי הקולנוע, סיפרה איך הקולנוע הישראלי, שהלוא האחים אדרי, ואני מיודד איתם, גילוי נאות, הם מעורבים כיום ביותר מ-70% מהסרטים, אני חושב שכל סרט שאני הפקתי מ'עפולה אקספרס' דרך רמה בורשטיין, 'לעבור את הקיר', 'למלא את החלל', כל הסרטים האלה, הם היו מעורבים בצורה כזו או אחרת, היא דיברה בהלוויה ואמרה שהקולנוע הישראלי הגיע למקום שכל אחד יכול למצוא את עצמו. ובנוסף על זה היא אמרה שהקהל הישראלי סוף סוף חוזר לראות קולנוע ישראלי וזה הכול נכון. אז אם החוק הזה כל כך מוצלח אז למה רצים ורוצים בחקיקת בזק, שאני מקווה שאתה תמנע, לחוקק ביומיים-שלושה את החוק?

מילה על דימונה. יש לי שני סרטים שאושרו בקרנות, ששניהם מתרחשים בדימונה, אין לי סיכוי לצלם שם כי תמיד כל הדיבורים על הפריפריה מעולם לא הביאו שקל אחד לפריפריה. אנחנו מתחננים שכשיש סיפורים מחוץ לתל אביב, בבקשה תנו לנו את הכסף שנוכל לצלם שם, כי אנשים, שלא בצדק, צריכים כסף כי להפיק בדימונה יותר יקר מאשר להפיק בתל אביב, הרי זה ידוע. אין סיכוי להפיק סרטים בפריפריה ולא בגלל - - -

תודה.

לא, אני מבקש עוד שני משפטים. אני מדבר נורא מהר.

תשתדל לומר לי 'כן', לא 'לא', אבל אני אתן לך. אנא, סיכום.

כן, אוקיי. עכשיו אני רוצה להגיד, הוועדה הזאת, חבר הכנסת גליק דיבר על השחיתויות, אני מדבר על שלושה ממצאים פשוטים שקראנו אותם ואמרנו, אוקיי, אם אלה העובדות שהשרה והמשרד גילה, אז למה הוא רץ כל כך מהר ולמה הוא מכריז את ההכרזות שהוא מכריז? דבר אחד זה המועדון הסגור. כולכם שמעתם על המועדון הסגור, נכון? תמיכה חוזרת באמנים או ביוצרים היא בממוצע בכל הקרנות 8%, זה כלום, אין את זה בשום מקום. סרט ראשון שנתמך על ידי קרנות מגיע לאזור ה-80%. כלומר שאנשים שיצרו חוזרים לקרנות, לפי משרד התרבות, 80% זה אנשים שפעם ראשונה מקבלים פרויקט. אז איך אתם יכולים לדבר על מועדון סגור?

אני מבקש ממך, חבר הכנסת גליק, בבקשה תקרא את הממצאים האלה, אין קשר בין החוק לבין הממצאים. תודה רבה.

תודה. אסנת טרבלסי.

שלום. שמי אסנת טרבלסי ואני יושבת ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל. אני רוצה לומר כמה דברים נורא קצרים. קודם כל העניין של הדוח של הוועדה לעומת המסקנות ולעומת התיקונים המוצעים בחוק. הדברים שעלו בדוח של הוועדה לא באמת מצאו את המקום שלהם במסקנות ובתיקונים המוצעים, מה שמעלה איזה שהוא חשד של מה הייתה באמת המטרה. כי יש מה לתקן, אני כן חושבת שיש מה לתקן בקרנות הקולנוע, ברמות הייצוג, גם של נשים, גם של מזרחיים, גם של ערבים, גם של רוסים ואתיופים, ברמת הייצוג של מקבלי ההחלטות, אבל האם זה מה שבאמת הוועדה או התיקונים בחוק מציעים? אני לא בטוחה.

מאגר הלקטורים נשמע כמו דבר מאוד מסוכן וזה שזה כתוב בכמה מקומות, גם בסעיף (ד) כתוב 'המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבל החלטה בבקשה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה והוא רשאי להורות למבקש להגיש לו מידע ומסמכים נוספים כפי שיורה'. זאת אומרת אין פה אמירה שהמאגר יישב תחת מועצת הקולנוע אלא תחת משרד התרבות, מה שמעורר חשד, במיוחד כשבריאיון איתה, במסיבת העיתונאים אתמול, אומרת השרה, כששואלים אותה על עניין חוק הנכבה, שהיא הצהירה הלוך וחזור על רצון שלה להשיג את העניין של נאמנות בתרבות, דבר מאוד מסוכן לטעמנו ומבחינתנו, שאלו אותה 'איך הם יידעו באיזה סרטים לתמוך ובאיזה סרטים לא לתמוך?' אז היא ענתה 'הם יידעו'. מה זאת אומרת הם יידעו? איך הם יידעו?

'תאמינו לי הם יידעו'.

'תאמינו לי, הם יידעו'. איך הם יידעו? האם בעצם המטרה היא לשלוט כן בתכנים ולעשות את זה בדרכים אחרות? עכשיו, אין לי ספק שאם מקבלי ההחלטות בקרנות, זאת אומרת המנהלים האמנותיים ומנהלי הקרנות שכהונתם תוקצב, וזה דבר טוב שיש בתיקון שאתם דורשים לקצוב, ואני מבקשת שזאת תהיה הוראה ולא ניקוד, זה לא יהיה לבחירה שלהם והם יגידו 'אה, אז נפסיד חמש נקודות אבל כן המנהל האמנותי שלנו יכהן 20 שנה', אלא שמנהל אמנותי, שהוא האדם החשוב בקרנות, יכהן תקופה קצובה, זה יהיה העניין, אז יהיה אפשר לגוון ומי שאנחנו נפגוש בקרנות יהיו יותר נשים, יותר מזרחיים, יותר ערבים, יותר אתיופים, אני חושבת שזה ישפיע על המסך.

נכון שיש יותר סרטים שנעשים בפריפריה, יש שיפור מסוים בעקבות השינוי במנגנוני התמיכה והניקוד שניתן על הגיוון, אבל זאת המגמה שצריך לחזק ולא המגמה של להקים עכשיו מאגר לקטורים שמרגיש מטעם, שמרגיש פוליטי, שמרגיש כמו רצון להשפיע פוליטית על הדברים.

עכשיו, אני נורא אשמח בעניין הזה של מסלול עוקף קרנות, מר שרעבי, שתיתן לי דוגמאות לסרטים שמאוד מאוד הצליחו בבתי הקולנוע ולא קיבלו תמיכה של הקרנות. אני באמת ניסיתי לחשוב על הסרטים האלה ואני לא באמת מצאתי סרטים שהצליחו על המסך. אז אני אשמח לדוגמאות, כי אתה אומר 'המון' סרטים כאלה יש.

יש לי דוגמה.

תגיד לי, אתה רוצה למצות את הדיון שלך היום?

'המטרה נועה קירל', זה סרט שהצליח.

ידידי, אתה גם אם תסתכל לצד ותמשיך לדבר לא פספסתי אותך, זה יעלה לך בדיונים הבאים אם אתה רוצה שאני אתייחס אליך בכבוד ולאמירות שלך. כבד את האחרים שיושבים בשקט ומקשיבים. בבקשה לסכם, גברתי.

הוצאתם אותי מה - - - אני רק - - -

'תזכיר לי סרטים שלא קיבלו תמיכה'.

שלא קיבלו תמיכה של קרנות וכן - - - עכשיו, נכון, יש הצלחה מאוד גדולה או יש יותר במאים מזרחיים שעושים סרטים, עדיין האחוז, בטח של נשים ובטח של מזרחיים וערבים ואתיופים, הוא עדיין קטן. אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לעניין, לפחות של הנשים. פורום הקולנועניות ביחד עם קרן רבינוביץ עשו מועד לאחרונה להגשת תסריטים, רק נשים יכלו להגיש, וראה זה פלא 173 תסריטים הוגשו. לא היה תקדים לזה בקרנות הקולנוע. למה נשים לא מגישות לקרנות הקולנוע באופן רגיל? זאת שאלה, לא? שצריך לתת עליה את הדעת.

תודה. חבריי, אני חושב שנגענו בקצה הקולמוס ובנגיעות קטנות לקראת מה אנחנו הולכים לעבור בהליך החקיקה. אני מציע שאנחנו נסכם בשלב הזה את הנגיעה, במיוחד שמחר אנחנו צפויים לקבל, אני כולי תקווה, את הנוסח המתוקן. אני אומר לכם מראש, אם אין נוסח מוסכם ומתוקן וזה לא הנוסח שמונח בפנינו ייתכן שהדיון מחר מתייתר, לכן אנא עדכנו אותי עוד במהלך היום אם יש נוסח או אין נוסח.

אני יכולה לשאול שאלה?

לא.

שאלה אחת.

לא.

למה המהירות? למה החיפזון?

סליחה, שמעת ממני חיפזון? הרגשת ממני חיפזון?

לא, לא שלך.

גברתי, על התחושות שלך אני לא יכול לשלוט, השתדלתי לשדר לכם הכי רוגע ונתתי ביטחונות - - -

מצדך.

רגע, אבל מה אכפת לי מהם? הוא מחוקק? יש שלוש רשויות במדינת ישראל.

אוקיי.

תודה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:29.