פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
34
הוועדה לפניות הציבור
10/07/2018
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 148
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ח (10 ביולי 2018), שעה 14:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 10/07/2018
פניות תושבי שכונת רוממה נוכח התוכנית להקמת מסלולי תחבורה ציבורית (מת"צ) והשינויים בתקופת העבודות לרכבת הקלה
פרוטוקול
סדר היום
פניות תושבי שכונת רוממה נוכח התוכנית להקמת מסלולי תחבורה ציבורית (מת"צ) והשינויים בתקופת העבודות לרכבת הקלה
מוזמנים
¶
מורן יונה - מנהלת תחום תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מיכאל פוסטלניק - מנהל אגף תשתיות - תכנית אב לתחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אושרית קלפוס - מרכזת בכירה תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
הילה בלומנטל - אחראית קשרי קהילה - תכנית אב לתחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מיכאל הלברשטם - מחזיק תיק תחבורה, חבר הנהלת העיר ירושלים
אברהם כהן - עוזר חבר הנהלה, עירית ירושלים
אילן בן ציון כהן - הנדסת תנועה ירושלים, אגד
ברוך ברנדוויין - יו"ר ועדת התחבורה, מינהל קהילתי רוממה
יחיאל רודמן - ועדת תחבורה, מינהל קהילתי רוממה
שמעון יוסף לוי - חבר הנהלה, מינהל קהילתי רוממה
יונתן היימן - מינהל קהילתי רוממה, מתכנן אורבני - קהילתי
משה לברון - מנהל בית ספר בית מלכה
גיל יעקב - מנכ"ל, 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה
סמדר אונה - מוזמן/ת
אהרון פריד - מוזמן/ת
רפאל גרסון - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: סיטיפס)
רישום פרלמנטרי
¶
עופרה ארגס – חבר תרגומים
פניות תושבי שכונת רוממה נוכח התוכנית להקמת מסלולי תחבורה ציבורית (מת"צ) והשינויים בתקופת העבודות לרכבת הקלה
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אנחנו דנים היום בנושא שיש בו מרכיבים של פיקוח נפש, ויש בו מרכיבים של תחבורה ויש בו מרכיבים של שירות עירוני. אני מתחיל דווקא בפיקוח נפש. בוועדה הזו דנו כמה וכמה פעמים על ציר ז'בוטינסקי. גיל יעקב היה בהרבה דיונים אצלנו. זעקנו שאנשים נהרגים ונפצעים ואלה שלא נפצעים חיים בניסים כל פעם שעוברים את ציר ז'בוטינסקי. והמדינה אמרה שלא שייך לסגור את הכביש, שפעם קראנו לו הכביש השחור, כביש כל כך מרכזי בין פתח תקוה לתל אביב וזה יעכב, ונת"ע ורכבת קלה, וכל הסיפורים שאנחנו מכירים, ובסוף היו עוד כמה תאונות ומשרד התחבורה נכנע וסגרו את הציר הזה.
לדעתי היה צריך לעשות את זה גם בכביש גולדה מאיר. כל יום שלא נהרגים שם אנשים זה רק בזכות התפילות של כל האמהות וההורים ששולחים את הילדים ומתפללים שיבואו ויחזרו בשלום, אין שום תאונות, כי באופן בסיסי כשאתה עושה ציר מרכזי באמצע ובאים מימין ובאים משמאל ואנשים צריכים לתפוס את האוטובוס ולדאבוננו השירות, אני תחת התקפה של המון אנשים לגבי הכותל המערבי בימים האחרונים, מחכים שעות ויש ממש כמו בסין או בהודו, המצב של התחבורה הציבורית במגזר החרדי, במיוחד בכותל המערבי. אז אנשים רצים באופן בסיסי, טבעי, לתפוס את האוטובוס כי האמא תאחר, הילדים יחכו לה בחוץ והיא לא תגיע כי היא באה מהעבודה, היא חייבת לתפוס אז היא עוברת באדון, ניסי ניסים. אסור לעשות את זה בכלל בתוך עיר, אסור לעשות את זה באזור - - -
- - - נכנסה, אני אחזור על המשפט שהתחלתי בו. אנחנו עוסקים בכמה נושאים, הראשון שבהם זה פיקוח נפש, הסיפור של ז'בוטינסקי, הזכרתי שמשרד התחבורה הבין שחייבים לסגור אותו, זה פשוט בלתי אפשרי ובלתי מוסרי לעשות כביש אמצע שטסים בו אוטובוסים וכשאנשים צריכים להתנקז אליו, הולכי רגל בעיקר. בז'בוטינסקי הבנתם את זה, בכביש גולדה מאיר עד היום לא הבינו את זה, עכשיו אנחנו מדברים על שכונה נבנית בתוך אזור מגורים צפוף של עשרות אלפי ילדים ואנשים וגם קשישים בגיל שלנו, - - - גם לא צריכים להיהרג כשעוברים את הכביש. אדם מבוגר לא יכול לעבור את הכביש במהירות.
לכן אנחנו חושבים שגם אם נגזר, וגם אם המתכננים שלנו תכננו שצריכים להיות נתיבי תחבורה ציבורית בתוך שכונה, ואנחנו תומכים בזה, כדי לאפשר את הזרימה של האוטובוסים ושלא כל רכב פרטי יוכל לחסום אותם, אנחנו עדיין רוצים שיהיה נתיב תחבורה ציבורית בצד ימין, ונתיב תחבורה ציבורית בצד ימין בצד ההפוך, זאת אומרת לא באמצע הכביש. אני יודע ומודע לזה שזה מעכב קצת את הזרימה כי יש כאלה שלוקחים ימינה בסמטאות, יש שם סך הכל שתי סמטאות לא גדולות, דרך ללא מוצא שתיהן, זה לא איזה מעבר שהרבה מכוניות באות, לא גרים הרבה אנשים, אין שם שמאלה גם, לא יוצאים שמאלה. אין שום עיכוב מבחינת הזמן שהאוטובוס יוכל לנסוע, בעיקר ברחוב שמגר ורחוב אוהל יהושע, שהמת"צים יהיו משני הצדדים. זו המטרה הראשונית. את השאר נשמע עכשיו מפי התושבים על הבעיות התחבורתיות של העניין. אני אתן את רשות הדיבור - - -
מיכאל הלברשטם
¶
רק מילה. גם מקום מרכזי שמגיעים מכל העולם, במשך השנה, עשרות אלפי איש, אף אחד לא לקח את זה בחשבון. זאת אומרת העומס של האנשים שיש ברחובות האלה הוא אדיר ואם יחשבו רק על האוטובוס ולא על האנשים שנמצאים שם, אנחנו ניכנס בבעיות גדולות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
שכחנו להגיד מה שאמר מר הלברשטם ואני רוצה שוב להדגיש לפרוטוקול. מדובר בשכונה שבאים אליה עשרות אלפי אנשים בשנה, בחגים אלפים מבני ברק, מאשדוד, מכל רחבי הארץ, כל מגורשי ירושלים. אמרתי ליצחק רבין כשהוא היה ראש ממשלה, הוא נתן לחתן מתנה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" אמרתי לו "אתה צריך לתת לכל זוג צעיר בירושלים אם אשכחך ירושלים כי כולם עוזבים את ירושלים כי הדיור מאוד יקר" אז הם גרים מחוץ לעיר והם באים בחגים ובשבתות להורים ולמשפחה ולחצרות ולאדמו"רים אז זה שוב עומס גדול מאוד, חוץ מאלה שבאים מחו"ל, תיירים מכל העולם. לכן זה עניין של פיקוח נפש. לגבי שאר הדברים, אני רוצה לתת לאנשים לדבר על הקטסטרופה התחבורתית לשכונה וכל הדברים האלה. המנהג בוועדה שלנו שהפונים מדברים ראשונים. בתפקיד הפונים עכשיו הם אנשי המינהל הקהילתי ברוממה, ומנהל בית הספר לבנות, של אלפי בנות שצריכות לעבור שם, הרב משה לברון בבקשה.
משה לברון
¶
בדיון שהיה בעירייה היה רעיון שנעשה את רחוב ברנדיס בכיוון ההפוך בגלל שהם הציעו שרחוב מנחת יצחק יהיה רק בעליה ולא בירידה. אנחנו רוצים לתקן את זה שההצעה תרד, כי העניין נבדק, רחוב ברנדיס צריך להיות רק בירידה, כמו היום וללא שום שינוי, למה? כי אם זה בצד ההפוך אז הבנות יעברו את הכביש וזה מסכן את המעבר של התלמידות. לכן גם מנחת יצחק יישאר כמו שהוא היום בירידה, אם עושים אותו חד סטרי, שאנחנו לא מעורבים אם זה חד סטרי, זה עניין של תכנית אב - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
נראה שהתמקדת בבית הספר שלך וזה בסדר נעבור לפונה הבא, ברוך ברנדוויין, יו"ר מינהל התחבורה של מינהל קהילתי רוממה.
ברוך ברנדוויין
¶
אז ככה, כפי שכל השנים דיברנו על נושא התחבורה, אחד מהדברים העיקריים שהיינו בהמון המון פגישות, יש לנו ועדת תחבורה של מינהלת רוממה, אחד מהדברים שאכפת לנו, הנושא של אי התייחסות על מה אנחנו מדברים, אפשר להגיד ש-90% מהדברים שאנחנו מבקשים לא מתקבלים, וזה אכפת לנו כתושבים, גם כמציגים וגם כתושבים אכפתיים אנחנו מאוד ערניים עם מה שקורה ואכפת לנו מזה שלא מתייחסים לדברים שאנחנו מדברים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
90% מהבקשות שלכם? כי לנו הם אומרים שהם מתואמים עם המינהל הקהילתי ועם אנשי השכונה.
ברוך ברנדוויין
¶
עוד מעט אני אפרט את הדברים. בכל אופן זה אחד מהדברים העיקריים. דבר נוסף, המידע - - - זה גם מחביאים מאתנו, שאנחנו לא יודעים מה קורה ורק נותנים לנו עובדות בשטח. לכן אנחנו מבקשים מאוד התייחסות אמיתית ומידע יותר על מה שהולך לקרות ולא להביא לנו דבר מוגמר, ואז כמובן לא מזיזים את מה שצריכים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הרב רודמן בבקשה. אני רוצה להגיד שיש פגישה נוספת ב-21.8.2018 אני רוצה שתתייחסו פרטנית לבקשות שעלו לדיון כדי שנדע על מה אנחנו מדברים, לא רק כללי.
יחיאל רודמן
¶
תודה. אני אתייחס כללית באמת כמו שהיו"ר ביקש. קודם כל אני רק אסיים את הנקודה שהתחיל בה הרב ברנדוויין. כל מה שקשור לשיתוף ציבור לצערנו לאחרונה משתפים אותנו כשרוצים לשתף אותנו. כשלא רוצים לשתף אותנו, כמה שהדברים הם אקוטיים, קריטיים, ויש לנו גם מה להגיד ויש לנו גם מה לייעל, אנחנו לא שותפים. באים אלינו עם תכניות מוכנות ואו שמבקשים מאתנו לשווק את זה לציבור, או שנותנים לנו אפשרות להניע ימינה/שמאלה בדברים מאד נקודתיים, לא בדברים המערכתיים. שיתוף ציבור לצערנו בכל מה שקשור לתחבורה, לא רק ציבורית, כל התחבורה בכל האזור שלנו, הוא לא קיים. מבחינתנו הוא לא קיים, זה לא שאנחנו לא משפיעים, זה לא שאין לנו דעה, אבל שיתוף ציבור כמו שאמרו להיות וכמה שתכנית האב לתחבורה רוצה להיות, אין פה. התחושה שלי זה שכולם מקבלים פה הכתבות מלמעלה ופשוט מבצעים את הדברים.
זה נוגע לנקודה המרכזית שרציתי להעלות פה. הכל פה זה נגזר של הקו הירוק. הקו הירוק זה קו של הרכבת הקלה שצריך לעבור ברחוב בר אילן. הן בזמן העבודות והן בזמן התפעול התחבורה הפרטית והציבורית כבר לא תוכל לעבור כמעט בציר בר אילן, הולך להיות שם נתיב אחד לכל צד. כל אחד מבין שזה כבר לא הולך להיות ציר מרכזי. מוניות עוברות שם, אוטובוסים, משאיות. כשאנחנו הגשנו את ההתנגדות שלנו לקו הירוק ואמרנו שהמסה הזאת תיפול על כל השכונות, אמרו "אל תדאגו, יש את ציר שפע חיים" ביקשנו אז ואנחנו מבקשים היום, האם עירית ירושלים, תכנית אב לתחבורה, משרד התחבורה, יודעים מה צפוי למקום הזה בעוד 10, 20 שנה, כמה מכוניות יעברו, כמה אוטובוסים יעברו, כמה אופניים יעברו, או שזה סתם משהו כוללני, אנשים יעדיפו להשאיר את הרכב בבית והאוטובוסים יהיו פחות. לא ייתכן שהשכונה תהפוך למרפסת האחורית, בפרט בעידן הווייז, שישלח אותנו, כל הרחובות מסביב יהיו בעצם תחלופה לציר של בר אילן, בפרט כשמבטלים שם את הפניות שמאלה, ואני לא אכנס לכל הפרטים. את כל זה עירית ירושלים יודעת.
כשבאנו לדיון אצל הרב הלברשטם אמרו לנו "האזור הזה הולך להיהפך לגיהינום ובזמן העבודות של ציר בר אילן בין אם זה יהיה פתוח ובין אם לא, זה יהיה גיהיני-גיהינום. מת"צ יכול לעזור שלפחות תחבורה ציבורית תעבור שם" ואנחנו זועקים למה שהמקום יעבור לגיהינום, כשמתכננים קו ירוק, זה הרי תכנון של עוד 100 שנה קדימה, למה לא חשבו מראש על כל המערכת כולה, האם האזור מתאים לזה, ולמצוא פתרונות, והעלינו פתרונות, ולא אנחנו צריכים למצוא את הפתרונות.
יחיאל רודמן
¶
אז אני אגיד את זה בחצי מילה. הרב אייכלר, בחצי מילה אני רק אסיים את מה שאני אומר. כשהגשנו את ההתנגדות שלנו, המינהל הקהילתי והתושבים לקו הירוק, ושאלנו מהם הפתרונות התחבורתיים לאזור - - -
יחיאל רודמן
¶
אני מסביר. אמרו לנו שהקו הירוק זה תב"ע, פתרונות תחבורתיים יש זמן, בשלב התכנון. כשבאנו עכשיו אומרים "הקו הירוק זה עובדה" הקטסטרופה זה עובדה, עכשיו בוא נראה איך פותרים אותו ברמה מאוד מאוד מקומית וזה לא הוגן מבחינת התהליך. הפתרונות שאנחנו חושבים להציע זה קודם כל ברמת המקרו, לחשוב שוב פעם על כל הקו הירוק ולמצוא פתרונות לציר עצמו, אם זה מינהור, אם זה גשרים, לחשוב באמת יצירתי שהקו הזה רק יועיל לתחבורה ולא יזיק לתחבורה. זה קודם כל ברמת המקרו. ברמת המיקרו, כל מה שקשור לציר עצמו, אנחנו רוצים לדעת נתונים כמה אוטובוסים אמורים לעבור, יודעים שיותר מ-70 אוטובוסים לא יכולים לעבור שם בשעה, זה מהמצגת שהציגו. אולי צריכים שם 700 אוטובוסים לשעה, מה יעשו כל שאר האוטובוסים? יתנדפו באוויר, יהיה עומס בלתי צפוי? לאיפה הם ילכו? או שהציבור יסבול מחוסר אוטובוסים? מה התכנון של האזור, ואנחנו אולי נוכל לקבל החלטות ולעזור ולהגיד ולתת עדיפויות. לגבי המת"צ עצמו, הדרישה שלנו זה ששום תחבורה שלא קשורה ישירות לשכונה לא תעבור שם. זה לא יהפוך לציר מרכזי, לא לתחבורה פרטית ולא לתחבורה ציבורית, למי שלא קשור לשכונה. היום ציר בר אילן מקשר בין מזרח למערב. ציר שפע חיים לא יכול להיות מקשר בין מזרח למערב. צריך לזרוק את זה על ציר גולדה, כביש 4, האזור הזה צריך להיות מכוון, שום דבר שלא קשור לשכונה לא עובר שם. זו הבקשה שלנו לגבי האזור כולו. ספציפית, יש עוד הרבה נקודות שקשה להאריך בהן, זה כמה פניות שרוצים להשאיר פתוחות.
יחיאל רודמן
¶
במערב העיר. אחרי הר חוצבים. בסוף רמת אשכול. כל האוטובוסים שצריכים לצאת לערבה ולבקעה, שהיום כולם עוברים מתחנה מרכזית דרך בר אילן, אין טעם שהם יעברו שם, הרי אנשים לא גרים ליד תחנה מרכזית. הם מגיעים עד לשם. אז במקום להגיע לתחנה מרכזית, הם יגיעו לסוף של רמת אשכול, בפרט ששתי ה- - -
יחיאל רודמן
¶
אז אני חושב שאפשר לעשות שם תחנה מרכזית ציבורית שתשרת את האוטובוסים של הבקעה והערבה שזה המון אוטובוסים בשעה, לפחות זה ישחרר אותנו.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אתה רואה, זה אני אוהב, אני שומע הצעה. תרשמו את זה גם אתם ותתייחסו. יש עוד בקשות של התושבים חוץ ממה שאמרת?
שמעון יוסף לוי
¶
קודם כל אני רוצה שתתייחסו גם, שיוסף בפרוטוקול נושא הילדים בשכונה, דיברתם על המון אנשים שמגיעים מכל העולם וקשישים ומבוגרים, יש קרוב ל-10,000 ילדים שמסתובבים בכבישים האלה כל בוקר. בוקר וצהריים.
שמעון יוסף לוי
¶
בתי הספר. קרוב ל-10,000 ילדים, זה לא מוגזם. אפשר לראות את זה בעירייה ובכל המקומות, אלה מוסדות הלימוד, מדובר על ילדים מגיל 3-4 שהולכים עדיין עם אימהות או מישהו, ועד גיל 15-16. ופשוט מסכנים אותם, חייבים לקחת את כל זה בחשבון. אבל זה רק בקטע של האוכלוסיות שדיברתם.
עוד הערה קטנה בנושא של חוסר השיתוף שדיברנו, זה בדיוק אחד הדברים הכי כואבים שמשתפים אותנו חלקית. אומרים שחצי שקר יותר גרוע משקר שלם .משתפים אותנו קצת, עושים איזה שהוא שיתוף ציבור מסוים, ואחרי זה כשהתושבים באים ומתלוננים אומרים "זה מקובל על המינהל הקהילתי, הם מייצגים אתכם וזה בסדר".
שמעון יוסף לוי
¶
אנחנו צועקים את זה כל הזמן, זה לא מקובל עלינו, התנגדנו לזה בכל פורום. אבל בכל אופן אנחנו מבינים שמשהו צריך לעשות כי הפחידו אותנו שהולכת להיות כאן קטסטרופה, הוא דיבר על גיהינום, גיהיני-גיהינום, אמרנו בואו לפחות ננסה ונתקן מה שאפשר.
אנחנו הגשנו מסמך לפני קרוב לחודשיים, הקציבו לנו שבועיים מאז הדיון האחרון שהיה בעירייה, ובפחות מהזמן שהתחייבנו לו הגשנו מסמך מפורט ומדויק מה הדרישות שלנו במינימום, נקרא לזה הקו האדום שעם זה - - -
שמעון יוסף לוי
¶
לקובי ממליה ולוועדה בראשות הרב הלברשטם. אני חושב שזה גם הועבר אליכם לקראת הדיון כחומר.
שמעון יוסף לוי
¶
אנחנו על המסמך הזה עד היום הזה לא קיבלנו שום תשובה, לפחות רשמית. קיבלנו אמירות מאוד יפות, זה נכון, חייבים שכר מילה טובה, להגיד שקיבלנו תשובה מקובי ממליה שיביאו לקראתנו ברוב הדברים, חלק מהדברים, הכל טוב ויפה. אמרתי לו קודם בחוץ שעם זה אי אפשר ללכת למכולת. אנחנו צריכים לדעת מה הולך להיות פה.
יש לנו מספר בקשות שאביא אותן, את הנקודות המרכזיות, אבל זה לא הכל. יש דברים במסמך. ביקשנו דבר ראשון לקבל את רשימת האוטובוסים שהולכים להיכנס. הם הגישו מסמך מאוד מאוד יפה שכתובה כמות האוטובוסים. המסמך הזה רק הפחיד אותנו יותר. אבל אמרנו "תנו לנו את המספרים, את הקווים. יש בינינו אנשים שמשתמשים בתחבורה הציבורית ומכירים את כל המספרים, נשב ביחד, נקים פורום משותף, לפני שאתם מחליטים ואומרים זאת הכלה, תקבלו אותה כמות שהיא." אנחנו רוצים להיות שותפים בהרכבת רשימת הקווים שזה הקו האדום. כמו שאמר קודם עמיתי, הוא אמר שיש קווי אוטובוסים שאין להם שום זיקה לשם, אין שום סיבה סתם להטריח את האנשים גם להגיע.
שמעון יוסף לוי
¶
למה סתם להטריח בנאדם שמגיע מהערבה או מאיזה שהוא מקום וצריך להגיע לגבעת מרדכי, לעבור דרך אוהל יהושע. אולי הוא יכול בכבודו לעבור דרך בגין, ואם צריך לפתוח עוד איזה מפרץ בבגין, אז גם זאת אפשרות. אם צריך להתחבר לרכבת הקלה בתחנה מרכזית, יש דרכים איך לחבר, משקיעים כל כך הרבה כספים. למה את כולם להעביר משם? הרי אנשים לא ייסעו שם בסוף.
שמעון יוסף לוי
¶
זו השאלה הראשונה ששאלנו, אנחנו רוצים לקבל ועומדים על כך, עוד פעם, אם יש ישיבה בעתיד אנחנו רוצים לפני הישיבה לעשות שיעורי בית, אנחנו רוצים לקבל. אמרו לנו גם קודם בחוץ "אנחנו עדיין לא מגובשים". איך אתה ניגש לתכנית כשאתה לא מגובש? איך אתה הולך להשקיע עשרות או מאות מיליונים בבניית תשתיות כשאתה לא יודע את מי אתה הולך להעביר משם? אתם חשבתם על הדבר הזה בכלל? אתה היית מקים מפעל שאתה לא יודע מה אתה הולך לייצר שם? מה זה נקרא אני לא מגובש? אל תבנה, אל תשקיע שקל. אם הייתי חבר עירייה, הייתי שם וטו. אין כזה שדבר ששמים שקל לפני שאין תכנית איך אני יוצא מזה. אני רוצה לדעת מה הולך לעבור שם, אולי בכלל לא נילחם? אולי נראה שכל מה שצריך לעבור זה בסדר, חשבתם עלינו, ואנחנו אומרים לכם תודה על העבודה. למה אנחנו מבזבזים זמן כזה יקר של אנשים?
מיכאל הלברשטם
¶
אני רוצה להיכנס לדברייך בדבר אחד. יש דבר כזה שיודעים בתכנית הכללית שכמות מסוימת של אוטובוסים צריכה לעבור דרך הכביש, בלי עכשיו לדעת מה מספר האוטובוס. זה הבקשה שלנו, שהאוטובוס שעובר תהיה לו זיקה לשכונה שלנו. אבל מבחינת משרד התחבורה, אני רוצה להיות בצד שלהם, זה לא בדיוק שאתה זורק מיליארדים ואתה לא יודע מה עובר שם. בתוך התכנית הכללית צריכים לעבור 1,000 אוטובוסים, ומתוך ה-1,000 אוטובוסים צריכה לעבור כמות מסוימת דרך רחוב זה וכמות מסוימת דרך רחוב אחר.
שמעון יוסף לוי
¶
אוקיי. אז ביקשנו את רשימת האוטובוסים. אנחנו ביקשנו, שוב, זו בקשה כי אנחנו לא יודעים, אולי עשיתם את זה. אנחנו רוצים שמספר האוטובוסים שיצטרכו לשנות את הדרך שלהם, שהיא תחולק בצורה מסוימת, חלק על בגין, חלק על בר אילן, חלק על סורוצקין, יש עוד דרכים, לא הכל בגלל שהחלטנו שעושים מת"צ, נאמר לנו באיזה שהוא שלב, אנחנו משקיעים במת"צ כי אנחנו רוצים לרכז הכל במת"צ. מה זה לרכז? יש פה אנשים. תתפצלו. מי אומר שחייבים לרכז את הכל במת"צ. נכון, צריך שם מת"צ כי גם היום כבר צריך אולי שם מת"צ. אבל אם מוסיפים, אנחנו רוצים שתהיה איזו שהיא חלוקה בקווים שמוסיפים. הזכרתי את בגין, הזכרתי את סורוצקין, אפילו אולי חלק פתח תקוה שצריך לבחון את זה אם זה תקין או לא, הכל בעצם צריך לבחון.
הגשנו בקשה לטיפול בתשתיות, אולי לא, אני לא יודע. הגשתם לנו מסמך שכל הצמתים כמעט מבטלים את כל הפניות שמאלה, עושים מהפכה לא נורמלית. אנחנו גרים בשכונה ואנחנו רואים בעיניים מה זה הולך לעשות בשכונה. תשבו איתנו, תקשיבו לנו. אתם הולכים לעשות קטסטרופה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
פגישה הכי בסיסית, אני לא מבין למה צריכים בכלל לבוא לוועדה לבקש את זה. אני מבטיח לך שבכל שכונה אחרת איש לא היה מעז לעשות את זה בלי לשבת עם התושבים.
שמעון יוסף לוי
¶
אז אנחנו רוצים להיות לפחות כמו שכונה אחרת. הדבר האחרון, אני לא רוצה באמת לקרוא את כל הפרוטוקול, זה גם לא מעניין את כולם. אבל יש פרוטוקול שהגשנו, אנחנו מבקשים התייחסות לכל סעיף בפרוטוקול. תאמינו לי, אין שם מילה אחת מיותרת בפרוטוקול הזה.
שמעון יוסף לוי
¶
עד לרגע זה שני הפרוטוקולים שהגשנו לא קיבלנו שום תשובה, חוץ משאני חייב להיות הוגן, שקובי ממליה שלח להעביר לי מסר - - - שהמסמך שהגשנו מאוד יפה, את רובו אפשר להסתדר עם זה, אתה יודע, זו תשובה פוליטית שמתאימה לכנסת. זו לא תשובה שאני יכול לבוא לתושבי השכונה. אני יכול לספר לכם שלפני כחודש יום אחד קיבלנו זימון מתושבי השכונה, היינו חייבים להתייצב כולנו כולל ראשי הציבור שלנו בשכונה, רצו לסקול אותנו, סליחה על הביטוי, "מה קורה פה בשכונה ואתם לא יודעים" הם חשבו שגם אנחנו לא יודעים כי אנחנו לא משתפים כי אנחנו לא מקבלים מידע. מה הולך פה?
יונתן היימן
¶
אני אדבר על זה שהמינהל הקהילתי הוא פלטפורמה לאיזו שהיא שותפות של הציבור בתכנון. זה הבסיס בין השאר לנוכחות של החברים היקרים פה, שטרחו מזמנם, הם עושים את כל זה בהתנדבות, הם טורחים, מגיעים, הם מקדישים לעניינים האלה שיש להם השפעה על הקהילה שלהם לא מעט זמן והכל בהתנדבות. אני כל פעם מוריד את הכובע מחדש.
סביב הפלטפורמה הזאת בעצם הוגש מסמך שכפי שנאמר כאן לא קיבלנו מענה אחד לאחד. זה התנאי הבסיסי לצורך העניין, לקיים איזה שהוא הליך של שותפות. זה הדבר העיקרי שאנחנו מבקשים. אני אוסיף רק עוד אמירה לגבי שאר הפתרונות שביקשו, זו הייתה בקשה שביקשנו עוד במסגרת ההתנגדות לקו הירוק, איזו שהיא בדיקת מקרו תחבורתית שתבוא ותבדוק את האזור על בסיס איזה שהוא מידע שאנחנו נהיה שותפים לו, ונבין איזה קוים ואיך ניבנה המודל ואיך הדברים נכנסו למערכת, כדי להציע פתרונות. כשאנחנו מקבלים תכנית למינהל הקהילתי כדי לבדוק אותה, האדונים הנכבדים מקדישים מספיק זמן כדי לבוא וללמוד את התכנית, לבדוק איפה הנקודות שכואבות ולהציע פתרונות מתוך הידע שלהם כמשתמשי תחבורה ציבורית, מתוך הידע שלהם בשכונה עצמה, מתוך הידע שלהם לתהליכים שהם מלווים, ארוכי הטווח.
יונתן היימן
¶
כן. זה המסמך מה-2 למאי, מה שדובר עליו, שלא קיבלנו עליו מענה והתייחסות, אני לא קיבלתי בתור הנציג שמרכז את זה שום התייחסות מגורמים הפורמליים באיזו שהיא צורה. אני מבין שהיו איזה שהן אמירות ושיח מעבר, אבל אני לא מכיר מה נאמר ואיך נאמר ובטח ובטח לא תשובה רשמית ומסודרת.
שמעון יוסף לוי
¶
חשוב לציין, המכתב הזה נשלח בעקבות בקשת ועדת התחבורה העירונית שנשלח בקשות והם ידונו בזה ויענו לנו תשובות. לא סתם שלחנו איזה שהוא מסמך. לא קיבלנו שום תשובות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אתה יכול לדון אותם לכף זכות שבמגזר השלטוני בבירוקרטיה הישראלית מ-2 במאי עד אמצע יולי זה לא נקרא הרבה זמן.
מיכאל הלברשטם
¶
את ועדת התחבורה שהייתה צריכה להתקיים אני ביטלתי, אתם לא הייתם מוכנים אז, לפי מה ששמעתי ואני ביטלתי את הוועדה הזאת.
אברהם כהן
¶
נקודה אחת בנושא הפתרונות שהוזכר בוועדה ובכמה ישיבות, ועכשיו זה לא הוזכר, נושא של בדיקת זיהום אויר. אחרי שעושים את המת"צ וכל הדברים האלה, אנחנו רוצים לדעת מה זיהום האוויר אומר, אם זה קביל או לא בשכונה שיש ילדים ומבוגרים.
ברוך ברנדוויין
¶
אני רוצה רק להוסיף, אנחנו לא מדומיינים, יש כמה פעמים בשנה שכבר מקיימים, שלא נותנים לתחבורה פרטית להגיע לבר אילן, אפשר לראות שהתחבורה מגיעה מהרמזור שליד - - - עד עלי הכהן, ומצד שני עד אחרי קריית הילד, פקק בתוך השכונה. בפורים, במוצאי חגים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
גיל יעקב. איש 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית. תשכיל אותנו במקומות אחרים מה אנחנו עושים.
גיל יעקב
¶
בשמחה. קודם כל אני רוצה לברך שהדיון שמתקיים כאן הוא לא על עצם קיומו של מת"צ או הצורך במת"צ, אלא כולם מבינים שמת"צ ישרת את הציבור שמשתמש בתחבורה הציבורית ואני מניח שכולם מסכימים על זה ואנחנו כאן כדי לחזק את המגמה הזאת של תוספת מת"צים.
אני רוצה לדבר על שני היבטים, אחד הוא הבטיחות והשני זה נושא תנועת התחבורה הציבורית, איפה אפשר וצריך להעביר אותה. בנושא הבטיחות נעשו מעט סקירות של מה שנעשה בארץ ובעולם לגבי בטיחות והגיעו למסקנה בגדול, המסקנה שמסתמנת היא שמת"צים יותר בטוחים זה מת"צים עם מעט גדרות. כלומר ככל שעושים גדרות יש דווקא פחות בטיחות, זה נובע משתי סיבות מרכזיות: אחת – גדרות מונעות קשר עין טוב בין הנהגים להולכי הרגל, ואז באמת כל אחד מרגיש בטוח בצד שלו, הנהג מרגיש בטוח לנסוע מהר, הולך הרגל מרגיש בטוח שהכל מופרד, אבל זה בעצם בעייתי וגם גדרות הרבה פעמים מונעים את הגישה של הולכי הרגל אל התחנות והם צריכים לעשות סיבוב ארוך ואנשים פשוט מטפסים על גדרות ועושים דברים שמסכנים את עצמם.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לפעמים עוקרים איזה קטע אחד ואני כנהג פתאום רואה מישהו צץ לי מאיזה חור באמצע, זה קורה בכל - - -
גיל יעקב
¶
נכון. זה מייצר אלמנט של הפתעה, אגב, אחת הבעיות שאומרים שהייתה במת"צ בפתח תקוה, באמת דווקא עודף גדרות, גם גדרות מאוד גבוהות לעומת למשל המטרונית בחיפה שהיא מערכת יותר פתוחה ושם באמת יש פחות - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אחת הסיבות שהצעתי שיהיו שני נת"צים, אחד בימין לעליה ואחד ימין לירידה, ואמרתי שלא יהיו גדרות בין הנת"צ לאחרים, למשל שאם אוטובוס עומד בתחנה או אם מישהו פונה, שהאוטובוס יוכל לצאת על הכביש הרגיל ולעשות את העיקוף, שלא תהיה שיירה שלמה בגלל הגדר וגם מה שאמרת, שגם התושבים יוכלו להגיע לצד השני.
גיל יעקב
¶
לגבי נת"צ ימני או שמאלי יש מקומות שדווקא זה מוצדק לעשות נת"צ שמאלי מבחינת העיכובים שעלולים להיגרם.
גיל יעקב
¶
אם כבר רוצים לעשות גדרות אז עדיף לעשות אותם כך שזה יפריד בין כיווני הנסיעה, זאת אומרת נגיד יש נתיב, מת"צ שמאלי ואז גדר, זאת אומרת לא לעשות את הגדרות בין שני כיווני נסיעה זהים. אתם יורדים לסוף דעתי?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לא, אני נגד הגדרות בגלל שהמקום צפוף. אני מכיר את הכביש הזה, הוא כל כך צפוף, זה לא גולדה שיש שם מרחב. אז כל גדר או תפריע לרכב הפרטי שיעשה פקקים או לאוטובוס. צריך להיות בלי גדרות, רק צבע צהוב, עם מצלמות שאף אחד לא יעז להיכנס אם הוא לא פונה ימינה.
גיל יעקב
¶
נכון. מערכת פתוחה וגם אפשר לראות בעולם שזה כך ברוב המקומות. נקודה נוספת לבטיחות נוגעת להעדפה ברמזורים להולכי הרגל. יש בעיה מאוד קשה ורואים את זה אפילו גם בנת"צים הקיימים שבעצם הולכי הרגל מקבלים גל ירוק מאוד קצר, ואז מה לעשות, אתה לא רוצה להפסיד את האוטובוס או שחיכית הרבה זמן או שלוקח לך יותר זמן לחצות את הכביש, זה משהו שלא ברמת התשתית, אפשר לבדו את זה מראש - - -
גיל יעקב
¶
לעשות באמת עדיפות, זה אגב מה שמקובל בעולם, לעשות קודם כל, הרי מי הכי הרבה משתמש בדרך? הולכי הרגל. צריך לתת להם את העדיפות ברמזורים וזה מגדיל את הבטיחות.
לגבי היקף הנסיעה בנתיב התחבורה הציבורית זה עם קשר למת"צ וגם ללא קשר, אנחנו חושבים שצריך לייצר הרבה יותר נסיעות של תחבורה ציבורית בציר בגין בכביש 1, ובאמת בשביל התנועה הבין עירונית לא חייבים לנקז את כולם לאותו מקום אבל זה גם ללא קשר למת"צ שיהיה, צריך לייצר יותר קוים שעושים את המסלולים האלה ואפילו לייצר העדפה - - -
גיל יעקב
¶
בהחלט. ואפילו לייצר העדפה לתחבורה הציבורית בכביש בגין כדי שתחבורה בין עירונית, בסך הכל זה תשתית של מיליארדים שישקיעו שהולכת רק לקהל מסוים של משתמשי הרכב הפרטי ואין שום סיבה שלא יהיה גם בבגין מת"צ ותנועה של אוטובוסים שתקצר את הדרך לתנועה הבין עירונית. זה גם יכול אולי לענות על חלק מהשאלות שעלו כאן.
גיל יעקב
¶
אנחנו ארגון חיצוני, עמותה שעוזרת לתושבים לפעול, זאת ההמלצה שלנו גם לתושבים וגם למשרד התחבורה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש לך דוגמה של שכונות אחרות שיש תיאום בין המתכננים לבין התושבים או שבכל מקום באים מלמעלה ומנחיתים?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
דווקא בשכונות האלה השימוש בתחבורה הציבורית הוא כל כך גבוה שהם כן רוצים מת"צים. אני רוצה לספר לכם על כביש בגין במשפט אחד. לפני כמה שבועות סגרו את הכביש באמצע הלילה כדי לעשות כנראה תיקון מתחת לאחד המחלפים, אז כל התנועה הייתה צריכה להתנקז בציר אחד והמכוניות הפרטיות כולל אני ידענו להסתדר ולהידחף. אבל האוטובוסים עם עשרות אנשים בכל אוטובוס עמדו תקועים, הנהגים שילבו ידיים בייאוש, הוא לא יכול להידחף עם כל הקטנטנים האלה. כך שמה שאומר גיל שצריך להיות נתיב תחבורה ציבורית גם בכביש בגין זה רעיון שצריך לחשוב עליו ברצינות, שיזרום, שלפחות האוטובוסים המלאים יוכלו לזרום בלי הפרעה.
גיל יעקב
¶
כן. אולי רק משפט סיכום, שאנחנו כן מברכים על הכוונה לעשות נתיב תחבורה ציבורית ואני דווקא חושב שזו הזדמנות גם עבור עירית ירושלים ותכנית אב לתחבורה ומשרד התחבורה כן להיות בדיאלוג עם ציבור שמעוניין בסך הכל בנתיב תחבורה ציבורית וכן לייצר דיאלוג גם - - -
גיל יעקב
¶
גם לייצר דיאלוג על האיך כדי באמת לייצר דוגמה חיובית איך כן מקדמים מת"צ בשיתוף התושבים ושהוא באמת ישרת את הציבור, אז אנחנו תומכים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לפני שנפנה לבעלי הבית שזה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אלה שמחליטים, אני רוצה לפנות לחברת אגד שהם הסובלים, אילן בן ציון כהן, הנדסת תנועה ירושלים. איך אתם מתכוננים?
יונתן היימן
¶
רק הערה קטנה. אני גם מתכנן קהילתי במינהל קהילתי מעלה רמות. בין השאר ועדת התחבורה במעלה רמות גם מציעה את נת"צ בגין שזה דבר חשוב להגיד. אני יכול להגיד שאנחנו ביחסי עבודה טובים, כלומר עולה הרושם כאילו אין שיתוף פעולה ואין תיאומים שמתבצעים. התקיימו כמה כנסים ציבוריים בהשתתפות תכנית אב לתחבורה שמציגים את הדברים, אבל שוב אני חוזר עד איפה רמת - - - הבעיה זה המשוב החוזר.
אילן בן ציון כהן
¶
לנו הציגו את המת"צ שאמור להיות בירמיהו, מרחוב הצבי לרחוב שמגר, אמור להיות שם מת"צ, אז הציגו לנו את המת"צ הזה והוא לא מתחבר לקו הירוק, הקו הירוק מגיע עד לצומת הזאת של שמגר, שם הוא פונה לשרי ישראל. בנוסף לזה כרגע אנחנו מחכים לתכניות - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הייתי ממליץ אפילו בלית ברירה לעשות הפגנות גדולות מאוד ולחסום את זה בכל כוח, על פי החוק כמובן. לא ייתכן להרוג אפילו ילד אחד או אישה אחת עם עגלה בגלל שנוח יותר לאוטובוסים לרוץ באמצע. חייבים להיות בשני הצדדים. זה אמנם איטי קצת יותר, אבל לא נורא. אין הרבה סמטאות, מכל הציר שאתה מדבר, הצבי, ואני מכיר את השכונה, עד שפע חיים למטה, אין הרבה פניות ימינה או שמאלה שיפריעו לאוטובוס בנת"צ. נת"צ זה נתיב, נכון? מת"צ זה מסלול. מה זה מסלול?
מיכאל פוסטלניק
¶
ההבדל בין נת"צ למת"צ, נת"צ זה נתיב, מת"צ זה מסלול. אבל מה ההבדל? שבמת"צ יש אבני שפה משני הכיוונים, זה מופרד בצורה פיזית. נת"צ זה רק צבע, פחות מקום וזה פחות טוב נת"צ, מבחינת - - - יש לזה חסרונות ויתרונות. נת"צ ימני קשה מאוד לאכוף אותו מבחינת משטרה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
רגע, אני רוצה להגיד לך, יש היום מה שנקרא מצלמה. המצלמה היא לא שוטר שמתווכח. היא צילמה אותך. פנית ימינה, אתה בסדר. לא פנית ימינה, אתה לא תענה תשובות. אתה הגעת מלמטה עד למעלה המצלמה צילמה אותך, הסרטון ברור, יש לך דו"ח של 1,000 שקל.
מיכאל פוסטלניק
¶
מר אייכלר, אני הייתי מהנדס במשטרה, אז אני מבין במת"צים, הייתי בכל התאונות בירושלים - - -
מיכאל פוסטלניק
¶
קשה מאוד לאכוף נת"צ ימני. היינו במשטרה, נפגשנו איתם, ביקשו מאתנו אל תעשו נת"צ ימני.
ברוך ברנדוויין
¶
יש לנו את הניסיון של גוש דן. בתל אביב הכל זה נת"צ והכל זורם ובפתח תקוה היו הרוגים וסגור. כמה פעמים טענו את זה. גם על הצבי טענו את זה - - -
אילן בן ציון כהן
¶
בסופו של דבר מה שצריך לעבור שם זה התחבורה שעוברת היום בבר אילן אם אני מבין נכון, ואמורה להיות מועתקת לשפע חיים.
אילן בן ציון כהן
¶
לא יודע. לא קיבלתי תכנית, עוד לא קיבלנו שום דבר. תכנית אב יעבירו לנו תכניות ואני אוכל להביע דעתנו על זה.
אילן בן ציון כהן
¶
אגד הוא לא המפעיל היחיד. היום אני גם לא המפעיל המרכזי שם. היום אני גם לא המפעיל המרכזי בציר בר אילן. בציר בר אילן עוברים היום שני סוגים של תחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית בין עירונית ועוד ארבעה מפעילים נוספים, קווים, סופר בוס, אפיקים, נתיבי אקספרס, כולם מגיעים לשם היום, אני לא לבד שם. בנוסף לזה יש לי את התחבורה העירונית שעוברת שם, אני לא יודע מה מתוכנן שם מבחינת התחבורה הציבורית, תכנית אב בטח תוכל להביא לכם את התכניות של מה שמיועד שם.
סמדר אונה
¶
אני רוצה להעלות את הנושא של המצב שלי, שלא דיברו פה, נושא נגישות של נכים. קודם כל בשכונה שם יש כמה קופות חולים וכולי, אנשים צריכים להגיע לשם, היום זה כבר מסוכן להגיע לשם, אז בטח עם כל הדברים. אם אני אקח לדוגמה למשל של הנת"צ שעובר במרכזית בדרך חברון, ואז יום אחד במדינה היה פחד ממחבלים ושמו את כל הברזלים האלה בתחנות אגד, ואני יכולה להגיד לכם שאני נשארתי תקועה שנהג אגד הוריד אותי לא יכולתי לא ימינה, לא שמאלה, לא לשום מקום לזוז.
סמדר אונה
¶
כן. והיום כבר מעבר להכל, כולם צריכים לדעת שחוק הנגישות מחייב את כולם, זה דבר חדש, אני לא שמעתי פה מישהו אחד בכלל מעלה נושא נגישות לגבי הנושאים של נכים, לא לגבי ילדים ותינוקות, ילדים ואימהות וכולי.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
נכון. חשוב מאוד שאמרת את זה כי בנת"צ למשל יפתור גם את הבעיה הזאת כי הנכים יוכלו לעמוד על המדרכה, האוטובוס יפתח להם את המעלון הזה והם יוכלו לעלות בלי שום בעיה. אם אתה מביא אותו באמצע הכביש זו סכנת נפשות, עם העגלה של נכים.
סמדר אונה
¶
בדרך חברון היום יש באמת סכנה בכל הנושא הזה שזה עובר באמצע, זה מחזק את מה שאמרת, בעיניים של נכה אני אומרת את זה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מבין שאושרית עוסקת בנושא התקציבים. אנחנו עוד לא בתחום הכסף, אני מבין שכסף לא חסר פה. מורן יונה, מנהלת תחום תחבורה ציבורית שזה השאלה על הנת"צ והמת"צ, אני רוצה שהוועדה תוכל לשמוע אם יש אפשרות. אני מבין שנתתם שתי חלופות.
מורן יונה
¶
אני אתייחס לנושא של התחבורה הציבורית ולא לנת"צ או מת"צ כי זו שאלה למומחים, למתכננים, למהנדסי תנועה. זה נושא שנבחן כבר הרבה מאוד זמן ואני יודעת - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
סליחה שאני מפריע, סבתא שלי הייתה סוחרת עופות במחנה יהודה. אישה מאוד חכמה בת 92 הייתה. אז אנשים היו שואלים אותה "גברת לוי איפה למדת את חכמת החיים שלך" אז היא אמרה "באוניברסיטה של החיים" אין אוניברסיטה יותר טובה מזו, לכן אני אומר לך שאני לא עומד שום דום בפני שום מומחה כשזה נוגע לפיקוח נפש. כשיש מת"צ ויש נת"צ אם ילד אחד פחות, או בכלל, ימשיך לחיות בלי נכות ובלי פציעה, אם נכה אחד יוכל לעלות לאוטובוס ביתר קלות, אני רוצה שזה יהיה נת"צ. זו העמדה של הוועדה שלנו. ננסה להנחיל אותה לשר התחבורה.
מורן יונה
¶
בכל מקרה בדיוני התכנון, אני יודעת בוודאות שנעשה שיתוף ציבור מלא עם המינהל הקהילתי. הייתה פגישה במרץ, הציגו את נושא הבטיחות.
מורן יונה
¶
בכל מקרה, קודם כל יש דיונים קרובים נוספים שאתם גם תשתתפו בהם, ומבחינת המשך תכנון, כמובן שיש דברים שהיינו רוצים להשיג הכל, היינו רוצים להשיג נת"צ שיהיה הכי טוב לתחבורה הציבורית, שהוא יהיה הכי טוב להולכי הרגל, שהוא יהיה הכי טוב לתושבי השכונה וגם לנוסעים שמגיעים מחוץ לשכונה אל השכונה ויש הרבה כאלה.
בנוגע להמשך התכנון, ישבו הצוותים המקצועיים יחד עם נציגי הציבור ונציגי עירית ירושלים - - -
מורן יונה
¶
בנוגע לאוטובוסים, כיום המצב הוא שבאזור הזה יש גם שירות עירוני ויש גם שירות פרברי ושירות בין עירוני של נסיעות שמגיעים מאזורים שונים מסביב לירושלים או מאזורים שונים בארץ לכיוון ירושלים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני רוצה להגיד לכם, יש לי כבוד גדול גם לרוזנשטיין ודץ'. הם לא מייצגים את תושבי השכונות. הם מייצגים את הציבור כמו שהרב הלברשטם מייצג את כלל הציבור, זה של 31 חברי עירייה, מי שמייצג את השכונות זה המינהלים המקומיים. בכל מקום. בכללי. לא יכול להיות שחבר עירייה יסגור עם מישהו, "זה בסדר, אני מייצג את החרדים" והוא בחיים שלו לא עלה על אוטובוס.
שלומית אבינח
¶
אז איך אתם מודיעים להם באמת, איך הולך השיתוף פעולה? איך אתם מעדכנים? איך אתם מעדכנים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אמר הרב הלברשטם שרוזנשטיין מקבל משכורת או חשבונית ממשרד התחבורה, הוא יועץ של משרד התחבורה. איך הוא יכול לייצג - - - גיל, אתה מקבל משכורת ממשרד התחבורה?
מורן יונה
¶
בירושלים כל התכנית אב לתחבורה, בתכנית אב לתחבורה יש תחום קשרי קהילה. תחום קשרי קהילה עובד עם כל המינהלים הקהילתיים בירושלים. קודם לפני כמה דקות, דובר על זה שאין שיתוף פעולה, שאין קשרי קהילה, שאין תיאום מול מינהלים קהילתיים, אני חייבת לציין שזה ממש לא נכון.
מורן יונה
¶
אני עצמי הייתי בכמה פגישות כאלה של שיתוף ציבור עם כל המינהלים הקהילתיים. אני הייתי במפגש של קשרי קהילה בנוגע לקו הירוק לפני שנתיים עם מינהל קהילתי רוממה. הייתה מתכננת אחרת.
גיל יעקב
¶
נראה לי שהם לא מתכוונים לעצם המפגש אם אני מבין נכון, אלא שההרגשה היא שמדובר ביידוע הציבור, ואין משוב חוזר מה עושים - - -
שלומית אבינח
¶
שאלתי שאלה כי שוב, אני קצת מנוסה בישיבות האלה. השאלה שנשאלת, משרד התחבורה מודיע לנציגים האלה שפה לצורך העניין, תולים מודעה במינהל, תולים מודעה במתנ"ס, תולים מודעה בבית הכנסת, איך מודיעים שב-21 באוגוסט, את אומרת שזה דיון פתוח, איך מודיעים לאנשים שהם יכולים לבוא, איך מודיעים לאנשים שהם יכולים לשלוח הערות והארות לקראת הדיון הזה.
מורן יונה
¶
מול המינהל הקהילתי. המינהל הקהילתי מייצג את תושבי השכונה, לנו אין אפשרות להגיע לכל תושב ותושב.
מורן יונה
¶
עוד דבר. גם ההנחה היא שתושבים בודדים, בסדר, הם מייצגים את הדעות שלהם, הם לא יכולים לייצג את כל 10,000 התושבים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל הם אומרים שזה נעשה בצורה שמכתיבים להם הודעות. מנהל המחוז - - - מגיע, מודיע לכל תושבי - - - שכך וכך יהיה פה. לא יכול להיות.
מורן יונה
¶
כדי לקבל החלטה תכנונית, קודם כל אנחנו מקשיבים שיש מה לציבור לומר, אבל מה לעשות, לא תמיד אפשר לקחת כל דעה ודעה וכל בקשה ובקשה במסגרת התכנון.
שמעון יוסף לוי
¶
סליחה, זה לא כל דעה ודעה, אני חושב שכל המינהל הקהילתי, כולם באים עם אותה דרישה, עם אותה בקשה, זה נכון שמיידעים אותנו אבל כמו שאמר גיל - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
עוד שאלה אחת מאוד חשובה, אל תפריעו לה. למה אין שקיפות, תיכף אני אביא לפה את סתיו שפיר. תיזהרו. יש לה ועדה לענייני שקיפות. אני רוצה לדעת בכל השקיפות המתבקשת, אתם הולכים להחליט בענייני ציבור, איזה אוטובוסים, מה הקריטריונים, איזה מספר, כמה אוטובוסים ואיזה אוטובוס יעבור ופה ואיזה לא ומה הסיבה.
מיכאל הלברשטם
¶
ההרגשה היא שהציבור הוא איזה מטרד. צריכים לעבור את המטרד הזה, ואחרי כן נעשה מה שרוצים. יש איזה מטרד שצריכים לעבור.
יונתן היימן
¶
אני רוצה רק להתייחס, לעזור שניה למורן לגבי ההתייחסות. הדברים האלה מתואמים ומתואמים היטב בין תכנית האב לתחבורה לבין המינהל הקהילתי. הקביעה של התאריך אפילו נעשית בהתאם לבקשות המינהל הקהילתי באיזה תאריכים לקיים את זה במסגרת - - -
יונתן היימן
¶
נושאי השיחה מוגדרים בסופו של דבר פחות או יותר בנספח לפי צרכי התכנון ומוזמנים המשתתפים שאנחנו מוצאים לנכון מבחינה מקצועית להזמין. לא כל דבר זה כנס ציבורי גדול, לפעמים זה כנס של ועדת התחבורה, לפעמים נאמני השכונה, בהתאם לשלב המקצועי ולרמת השיח שאנחנו רוצים לייצר כדי בסופו של דבר להיות מעורבים - - -
שלומית אבינח
¶
אבל המוזמנים שמבקשים לקבל מידע, גם אני כשאני עושה דיון ועדה אני שולחת שאלות לדיון, מצע לדיון או הצעות לדיון, שאלות שעל זה ידונו בפגישה. אני שואלת האם זה מתקיים.
יונתן היימן
¶
זה מתקיים ונעשה, ויש מפגשים. כפי שגיל סיכם את זה קודם אולי במשפט מאוד נכון, אין כאן בעצם משוב חוזר. זה הדבר שחסר.
מורן יונה
¶
מדברים שאני מכירה, יש משוב חוזר. שוב, אני אומרת, לא כל דבר ניתן ואפשר לקבל, ומה שאפשר לקחת בתכנון - - -
כמות השירות של התחבורה הציבורית שעוברת ותעבור באזור, כיום בכלל באזור בר אילן פועלים גם קוים בשירות העירוני שאותם אגד מפעילה, חוץ מזה יש את הכניסות של השירות הפרברי מכל מיני אזורים, כמו שאמרתי קודם. לפי התחזיות שלנו כמות השירות שעתידה לעבור באזור תגדל, למה? כי בעצם כל מה שמגיע, יש שירות ממודיעין עלית, מבית"ר עלית, מבית שמש, גם השירות בתוך ירושלים יגדל, אנחנו לא נישאר בעוד כמה שנים עם כמות הנסיעות הנוכחית.
מיכאל הלברשטם
¶
אני שאלתי בוועדה בעירייה, אתם רוצים שנסגור את הכביש? גרים שם אלפי אנשים. הם יסגרו את הכביש וזה סוף הוויכוח. גמרנו את הוויכוח. הגשנו מכתב, בקשות מינימליות, אנחנו יכולים לקבל תשובה, דרישות מינימליות, ביקשתם רחוב זה נעשה את זה, ביקשתם פה נעשה את זה, מה כל הדיבורים האלה? בונים את הכביש, יש שם כסף, עבר הכסף, הכל עבר. יש לנו בקשות מינימליות שכתבנו מכתב. אנחנו יכולים לקבל תשובה על הדברים המינימליים שאנחנו מבקשים? אנחנו לא רוצים להפוך פה את העולם, אבל יש לנו כמה בקשות. ישבנו עם הוועדה, יושבים כאן כל האנשים שנוגעים בדבר. הייתי נוכח שישבתי איתם ויצא המכתב הזה. אני יכול לקבל תשובה. העיריה היא עובד של משרד התחבורה, היא לא עובדת לבד. אני יושב פה כבר שעה, באתי לפה לקבל תשובה על המכתב הזה. לא לשמוע נאומים. אין לי עצבים לזה. אני רוצה תשובה על המכתב הזה.
מורן יונה
¶
אני אמשיך את מה שאמרתי. לפי התחזיות שלנו, השירות הקיים צפוי לגדול. אנחנו יודעים שהתשתית לא יכולה להכיל את כל התוספות של השירות. אנחנו מודעים לזה. לכן אנחנו עכשיו נמצאים בעיצומה של תכנית להסדרה של מסופי נוסעים ונתיבי תחבורה ציבורית באופן כללי בירושלים. אתם יכולים לראות שיש במחלף 49, קרוב לצומת רמות, מתוכנן שם מסוף מאוד גדול, גם מסוף נוסעים, גם חניון לאוטובוסים. גם יש לנו תכניות למסופים באזורים אחרים בירושלים ואנחנו כן נרצה לבזר את הקווים. לא נרצה, לא כל הקווים יוכלו לעבור שם, אין דבר כזה.
מורן יונה
¶
את גבעת התחמושת אנחנו מתכננים להרחיב. כבר היום יש שם מסוף שמספיק ל-18 אוטובוסים, אנחנו הכנו תכנית שמרחיבה אותו.
מורן יונה
¶
את כל האוטובוסים לא כי התשתית לא תוכל לקלוט את זה, אבל כמה שניתן להזרים לשם, ברור שנעשה את זה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
עם מספרי אוטובוסים וסוגי אוטובוסים? אני אגיד לך למה אני שואל על המספרים. כי יש אוטובוסים שהנוסעים, בוא נגיד ניקח דוגמה את בית"ר עלית. רוב תושבי בית"ר עלית הם אנשים שיוצאים את השכונות שמשני צידי בר אילן. אם זה גאולה מאה שערים, הם גרים שם באזורים האלה. אוטובוס למשל שמגיע מכביש 90 מהערבה, מאילת, אין לו עניין בכלל לעבור שם.
מורן יונה
¶
דרך אגב זה במקסימום שישה אוטובוסים ביום, כל האוטובוסים שמגיעים מהערבה והבקעה, אם כבר אנחנו מדברים עליהם. מקסימום שש נסיעות ביום.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אמרתי ערבה כדי להרחיק את ה- - - אבל זה כולל כל הפרברים של כל ההתנחלויות באזור ירושלים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
בכל אופן הדו שיח הזה, בוא נסכם שאתם לפני ה-21 אם אפשר עוד, תשבו עם הנציגים שלכם, את ואתה וכל אלה שעוסקים, אולי גם מורן, תשב עם האנשים האלה מה הפירוט שהולכים להביא ב-21. לא לבוא ב-21 ולעשות משהו כללי. אני חושב שזה יהיה סיכום חשוב מאוד, שאתם תדעו והם ידעו, איזה אוטובוסים שייכים לפה, איזה אוטובוסים בכלל לא רוצים לעבור בפקק הזה. כבר היום כל כך פקוק רחוב שמגר עוד לפני שעשיתם משהו, שכבר אי אפשר לנסוע, רק באופניים, ולא חשמליות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
זו שאיפה, ווישפול פיניקינג, בעלי המכוניות כמה שאני מכיר אותם ב-60 שנה האחרונות יישארו במכוניות.
מיכאל הלברשטם
¶
אני לא הולך לדאוג לכל הבעיות - - - יש לנו מכתב שאני רוצה תשוב על זה. זה הכל. אם אנחנו לא מקבלים, שיהיה ברור, אם אנחנו לא מקבלים תשובה מינימלית לבקשות שלנו נחשוב מה לעשות.
אהרון פריד
¶
- - - אם תהיה תחבורה ציבורית כמו שצריך - - -השאלה היא אם אתם עושים את התחבורה הציבורית - - -
אהרון פריד
¶
אני לא מתנגד. אני רוצה שתהיה תחבורה ציבורית שיהיה לי כיף שאני אעזוב את האוטו שלי ואסע - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
היום כיף? היום גיהינום. הילדה שלי חיכתה אתמול חצי שעה על קו 3 ואחרי שהוא עבר הוא היה מלא ולא לקחו אותה.
מורן יונה
¶
- - - היום המצב כמו שהוא, קטסטרופלי. היום יש שם מצב של אוטובוסים אחד אחרי השני בבר אילן, אתה מגיע לשם, אתה רק רוצה לצאת.
אהרון פריד
¶
בר אילן זה - - - בתוך שכונה עם ילדים. יש לי ילדים שהולכים לבית הספר כל יום, אני לא רוצה לבוא הביתה שאשתי - - -
גיל יעקב
¶
אני חייב לחזק את מורן שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים באופן ברור מפרסמת נתונים על היפגעות מרכב פרטי באופן דרמטי פי 40 הם פרסמו איזה שהוא נתון, יותר מהיפגעות בתחבורה ציבורית.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש שתי אפשרויות. או שאני סוגר את הישיבה עכשיו או שיהיה פה שקט. יש לנו עוד 12 דקות. אני רוצה ללכת אחד-אחד. עיקר האנשים עוד לא השיבו. מורן, אני רוצה לשאול שאלה פשוטה ובכך את מסיימת את הדברים. האם את חושבת שתעני תשובה לפני ה-21?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
בסדר, אז יהיו לכם תשובות ברורות וב-21 תדעו על מה אתם מדברים. עכשיו אושרית בבקשה.
אושרית קלפוס
¶
כמו שאמרתי, אני מתעסקת בתקציבים. אני יכולה להגיד ששפע חיים כרגע בתכנון. כמו שמוריה ומיכאל אמרו, שום דבר לא סגור.
אושרית קלפוס
¶
שום דבר לא סגור עדיין בשפע חיים לכן זה בהליך תכנוני, עדיין לא תקצבנו ביצוע, בהתאם לתכנית שתתגבש והיא מן הסתם תיעשה יחד עם המינהל הקהילתי, הנציגים, בהתאם לזה נראה איך מתקדמים.
לעניין מת"צ ירמיהו כבר פורסם מכרז, נכון, והוא מתוקצב כ-40 מיליון. אני יודעת שמת"צ ירמיהו כן עושים אותו בהיבטי בטיחות.
מיכאל פוסטלניק
¶
מרחוב הצבי, עד רחוב הצבי יש מת"צ בביצוע היום מהכניסה לעיר. שתדע. יש כבר קבלן בשטח. מרחוב הצבי, הפניה לתחנה המרכזית, מת"צ בסטנדרט הכי גבוה, קיבלנו את התכנית.
מיכאל פוסטלניק
¶
עד הצומת איפה שהייתה של תנובה. צומת שמגר. אנחנו עושים טיפה יותר, עד הגשר הולכי רגל, מסדירים את התחנות, למרות שזה מקום שבעתיד הרכבת הקלה, זו בעצם כפילות, אבל בגלל שיש שם כל כך הרבה הולכי רגל אנחנו רוצים לסדר את התחנות באופן זמני. אבל אנחנו מגיעים עד צומת שמגר.
מיכאל פוסטלניק
¶
אנחנו נסיים את זה מהר. קודם כל באמת חשוב להגיד שאנחנו בשפע חיים רק בתחילת התכנון. תכנון מוקדם. עוד לא עשינו כלום. ישבנו, אני אישית הייתי בשלוש פגישות, לא כולן עם המינהל הקהילתי, יש לנו את הילה בלומנטל שאתם מכירים שהיא מתאמת למגזר החרדי, יש לנו אדם שזה התפקיד שלו, בבוקר הוא קם, וזה מה שהוא עושה, ואני חושב שהיא ברמה הכי גבוהה. ואנחנו עובדים המון מולכם. קודם כל כשהתחלתי - - -
מיכאל פוסטלניק
¶
איתכם. כשאני התחלתי אמרו לי "אנחנו לא רוצים כלום, לא מת"צ ולא נת"צ". היום כבר מדברים על נת"צ וזה כבר אני חושב שיפור.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הישג גדול. מבחינת התושבים זה ויתור והבנה שהולכים לעשות רכבת קלה בבר אילן ואין ברירה.
מיכאל פוסטלניק
¶
לשפר את המצב. נכון. אז כמו שאתה אומר הרב אייכלר, שאנחנו רוצים להתחיל לעבוד בבר אילן, זה צוות אחר של המסילה שזה תב"ע שאושרה, והיא משאירה נתיב אחד לרכב פרטי והתחבורה הציבורית בבר אילן, כמו שאתם אומרים, קטסטרופה. מורן וכולם עובדים על הפחתת קוים והכל ונעבוד מולכם בשקיפות, אין עדיין כלום. התחלנו לעבוד על זה. אין כלום, לא עושים מאחורי הגב שלכם כלום. באמת, התחלנו לעבוד על זה. שיא שקיפות. לי אין אינטרס, אני עובד ציבור, אני כל חודש מקבל את השכר שלי, הכל בסדר. עם מת"צ, בלי מת"צ. אנחנו נשב איתכם 100 פעם אם תרצו ואם תרצו 200, גם 200. בסדר? סגרנו.
עכשיו לגבי סימולציות שלא עשינו, זה לא נכון. הצגנו סימולציות תנועתיות לשפע חיים, למצב של נת"צ, למצב של מת"צ, למצב של נת"צ ומת"צ, למצב שלא עושים כלום ומסדירים את הצמתים ולא קיבלנו החלטה. אוף דה רקורד אני אומר לכם שאנשים דיברו איתי שאנחנו לא יכולים לקבל החלטה עד הבחירות, אז איך אתם רוצים שאנחנו נתקדם עם תכנון האוטובוסים כשאנחנו לא יודעים מה אתם רוצים בכלל.
מיכאל פוסטלניק
¶
לא יודע. אני מרגיש שאני לא מקבל החלטה, גם עם המינהל דרך אגב. מה אתם מעדיפים, נת"צ או מת"צ? אף פעם לא קיבלתי תשובה על זה. איך נתכנן קוים?
בואו נדבר על ההבדלים בין נת"צ למת"צ, זה גם חשוב. אנחנו חושבים, הרב אייכלר, קודם כל אפשר לא לעשות כלום ואין בעיה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לא, אני פשוט לא מקבל את זה. אני יודע שיש דברים שהמדינה החליטה שלפני בחירות לא עושים כדי למנוע משוא פנים, למשל לבחור רב, שופט אפשר לבחור, אבל כביש, תכנון זה - - -
מיכאל פוסטלניק
¶
המתכננים שלי מתוסכלים, כי הם חושבים שהם יתכננו לתוך ארגז וזה לא כיף לתכנן לתוך ארגז, נכון? כי כל פגישה עם הציבור, זה רוצה מת"צ, זה רוצה נת"צ, זה לא רוצה כלום, זה סלט שלם.
מיכאל פוסטלניק
¶
לא לא, אל תערבב. לשפע חיים יש לנו כסף לתכנון בלבד, אין לנו כסף לביצוע, מה שאושרית אמרה. אין כסף לביצוע שקל אחד. לתכנון יש לי כסף, נכון, אבל אני רוצה לדעת מה. תחליטו מה לתכנן. אני חושב שנת"צ פחות טוב, למה? חשוב לי להגיד לך, אם זו תהיה ההחלטה זה מה שאני אעשה. אבל חשוב, נת"צ קודם כל פוגע תנועתית בצומת שמגר שהוא צומת קריטית עם שרי ישראל. למה? הוא מוסיף פאזה בצומת. צומת עם רכבת קלה בעתיד, בוא נסתכל על המצב הסופי עוד 30 שנה, מה שהחבר'ה פה אומרים והם צודקים, זה הדיון. רכבת קלה מתפקדת- - -
מיכאל פוסטלניק
¶
לא, בוא נגיד עוד 30 שנה שהרכבת נוסעת בבר אילן וכולם מרוצים. בסדר? רכבת קלה מתפקדת טוב בשלוש פאזות, ברגע שאנחנו עושים נת"צ, הוספנו פאזה כי בעצם אנחנו עושים קרוס בצומת. במצב של מת"צ אנחנו לא מוסיפים פאזה והצומת תתפקד יותר טוב לכלי הרכב ולרכבת. חשוב לדעת את זה. זה נתון. המת"צ יש לו עוד חסרון, המת"צ בשפע חיים יש לו חסרון גם. שהמת"צ בגלל שהוא עם אבני שפה הוא צורך יותר רוחב. הרוחב הזה, אחת ההשלכות שלו זה חד סטריות עד קניון רב שפע. חד סטריות ואז אנחנו מדברים על הפיכת התנועה מה שהאדון מדבר בברנדיס, אגב, בברנדיס לא תהיה הפיכת תנועה. סגרנו בגלל הילדים, ניסינו להכניס את האוטובוסים פנימה, להסתובב בחניה, ירדנו מזה. זהו. בוטל. אפשר להגיד לפרוטוקול, לא תהיה הפיכת תנועה בברנדיס. אבל בנחלת יצחק אנחנו מדברים על שינוי סטריות, לפי דעתנו זה טוב - - -
מיכאל פוסטלניק
¶
חלק אומרים שזה טוב וחלק אומרים שזה לא טוב. שוב, אתה מבין, זו אחת הבעיות. זה עוד רחוב שיקבל שידרוג, והמת"צ הוא ברמת שירות הכי גבוהה מבחינה מקצועית.
מיכאל פוסטלניק
¶
נכון, אבל אנחנו רוצים לשדרג אותו. זה גם יתרון. היום האוטובוסים עוברים שם וקשה לעבור שם. המת"צ הוא ברמת שירות הכי טובה לתחבורה ציבורית. אני לגבי בטיחות, באמת אני יכול להגיד, יש לנו שלושה יועצי בטיחות בכוונה, שאחד לא רואה את הדו"ח של השני, חשוב שתדע את זה, והראייה שלהם זה בטיחות הולכי הרגל, בגלל כל מה שקרה במדינה, הרב אייכלר, על המת"צ שהיה בז'בוטינסקי והכל, אנחנו בירמיהו עברנו שבעה מדורי גיהינום עם הבטיחות, ואני אומר לך שזה לא דומה לגולדה כי זו לא אותה מהירות, מה לעשות. פה יש לך כל 20-30 מטר צומת. בגולדה נוסעים מהר, דרך חברון נוסעים מהר. אני אישית במשטרה בתפקיד הקודם שלי הייתי סגן מהנדס המחוז, הייתי בכל התאונות. לצערי. גם בגולדה. וכששמנו את הגדרות בגולדה, זה עזר. אז פה, האדון לצידי גם צודק, אבל לא בכל מקום זה אותו דבר, ולא כל ציבור אותו דבר.
עשינו דירוג במעברי חציה, עשינו שהולכי הרגל יוכלו לחצות כשיש להם ירוק, את כל המעבר חציה או 2/3 חציה, לא פחות. הסתכלנו על בטיחות הולכי הרגל במצב ממש מקסימלי.
עוד שתי מילים. נת"צ בגין אנחנו מקדמים - - -
מיכאל פוסטלניק
¶
אני אענה לך, היום יש חוק, כמו שאת אומרת, אני לא יכול לקדם פרויקט בלי יועץ נגישות. כל התחנות מונגשות במצב מקסימלי.
מיכאל פוסטלניק
¶
בכיף. יש לנו יועצי נגישות לכל פרויקט, היום אני לא עובר אותו בלי נגישות. כל התחנות מונגשות.
מיכאל פוסטלניק
¶
ממש עוד ארבע מילים. זיהום אויר, אם לא נעשה כלום, זה גם יכול לקרות, נכון? נגיד שלא עשינו כלום, כל התחבורה תהיה בשפע חיים כי אין לה פתרון אחר. נגיד כולה שם, רובה. זה המקסימום של זיהום האוויר, כשיש עומסי תנועה מבחינה הנדסית, כשהאוטובוסים עומדים, זה זיהום האוויר המקסימלי. כשיש זרימת תנועה זיהום האוויר יורד וגם הרעש. אתם צריכים להבין את זה, וחשוב שתדעו את זה. הווה אומר, אם יש לנו מת"צ שהתנועה של האוטובוסים תזרום, יהיה פחות זיהום אויר. זה פיזיקה, אין מה לעשות. אפשר לדבר, אפשר לא לדבר, נביא לכם יועצים אם אתם רוצים, אין בעיה. כשהכל יעמוד והכל יהיה פקוק כמו דוכיפת, כמו עם התושבים שהיה לנו עוד בעיות, יש יותר זיהום אויר ויש יותר רעש. שתדעו.
עכשיו לגבי ביטול פניות שמאלה, זה נושא מאוד רגיש. אנחנו מסתכלים על רמת שירות ברמזור, שאתה מבטל תנועות שמאלה, ואתה נותן לתנועות הראשיות יותר זמן, הרי השמיכה קצרה. אתה לוקח זמן מזה, אתה מוסיף זמן לזה. התנועות הראשיות שזורמות בצורה יותר מיטבית, זה מזרים את כל התנועה. אנחנו נותנים חלופות לפניות שמאלה. פניה שמאלה מוסיפה פאזה בצומת. הצומת מתפקד פחות טוב. באמת חשוב שתדעו את זה. במידה ואין חלופה טובה ואתם מתעקשים, בסדר, אין בעיה. אבל תדעו שזה יגרום עומסים.
אנחנו נשים שבילי אופניים, הציבור ביקש. ישבנו עם הציבור, הם דיברו על שבילי אופניים, ואנחנו באמת נעשה איפה שאפשר. המת"צ, ואושרית פה, של ירמיהו, היה אישיו מאוד מרכזי בו של הסטנדרט. באיזה סטנדרט אנחנו עושים אותו. אנחנו קיבלנו פה מת"צ שהוא חסר תקדים, הוא בסטנדרט של רכבת קלה מבחינת הריצופים, מבחינת האמצעים, מבחינת הסככות. יש לנו אגב סרטון חדש שאנחנו גם נעביר לכם אותו.
מיכאל פוסטלניק
¶
אני בסוף, אחרי בעלי הבית שלי. בקיצור, אנחנו ממש בשורה התחתונה, אני מקבל את ההערה שאנחנו ניפגש איתם יותר, אני מכבד, אני מקבל, אני מבקש מהצד השני, ואתם יודעים, זה דו שיח, לקבל החלטות. אי אפשר לדבר כל הזמן.
מיכאל פוסטלניק
¶
יש לנו את הילה וזה התפקיד שלה. נעשה את זה יותר, אני באמת מקבל את ההערה הזאת, נגיב למכתבים. המכתב אגב הופנה לעירית ירושלים אבל אנחנו נעזור להם להגיב. נעשה כל מה שצריך, אבל תבינו שעוד לא עשינו כלום, אז גם לא להיות בפרנויות. אנחנו בתכנון מוקדם בסך הכל.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
תודה רבה. אני חייב לסגור את הישיבה, הסיכום שלנו הוא כזה: הוועדה מבקשת להעביר לנציגי התושבים את כל המידע על מספרי האוטובוסים וקווי האוטובוסים בטרם יוחלט מי נכנס לשכונה ומי לא. כמו כן הועדה רשמה לפניה את הודעת אנשי משרד התחבורה על כל המרכיבים שהם ימשיכו לשתף פעולה עם התושבים ולא יבוצעו דברים באזור שמגר וכל השכונה בלי לדבר עם מינהלת רוממה.
למען בטיחות הולכי הרגל, ילדים, קשישים, נכים ואמהות עם ילדים, הוועדה דורשת לסלול נתיב תחבורה ציבורית ברחובות שמגר-שפע חיים בשני צידי הכביש ולא במת"צ, כדי למנוע פיקוח נפש.
לגבי הדיון שאמור להתקיים ב-2.8.2018 הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לבדוק ולדון בכל הבקשות שהוגשו על ידי המינהלת ולהביא תשובות באותה ישיבה.
הוועדה תפנה לראש עירית ירושלים בבקשה לקדם את תכנית התחבורה בשפע חיים בשיתוף פעולה עם התושבים. הוועדה רשמה כי קיים כסף רק לתכנון ולא הוחלט עדיין מה עדיף, וזה הזמן לשבת עם התושבים ולסגור את העניינים ברוח טובה ובשיתוף פעולה. תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00.