פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



47
הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות ושילובם של בוגרי ישיבות בשירות צבאי,
בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה
09/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות ושילובם של בוגרי ישיבות בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ח (09 ביולי 2018), שעה 9:30

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
מירב בן ארי
יואב בן צור
עמר בר-לב
אורי מקלב
בצלאל סמוטריץ
עודד פורר
מיכל רוזין

יעקב אשר
עמיר פרץ

מוזמנים: דרור גרנית - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אליעזר שופט
איתי אופיר
עומר בבלי
אבי אבוחצירה
סא"ל צחי רביבו
סא"ל אודי שגיא
–
–
–
–
–
–
מתמחה, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יועמ"ש, משרד הביטחון
יועמ"ש, משרד הביטחון
עוזר השר, משרד הביטחון
סגן מפקד מיט"ב, צה"ל
יועמ"ש בפצ"ר, צה"ל

יואב ארבל - יועץ משפטי-שא"ל, משרד החקלאות

עמוס צייאדה - מנהל אגף בכיר מוסדות תורנים, משרד החינוך

מרים גראזי - יועמ"ש מוסדות תורניים, משרד החינוך

אורן נחמיה - ר' תחום אוכלוסיית מיוחדות, המשרד לביטחון פנים

אורי שיינין - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

ניר בריל - סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד רה"מ

מלכה פרגר
שר שלום ג'רבי
מוטי אלמליח
יואב ארבל
–
–
–
–
מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות
מנכ"ל, הרשות לשירות לאומי אזרחי
מנהל אגף בכיר פיקוח ותקציב, הרשות לשירות לאומי אזרחי
יועמ"ש, הרשות לשירות לאומי אזרחי

תא"ל (במיל') יהודה דובדבני - מתנדב, מקים גדוד נצח יהודה

רחל כהן - שדלן/ית, (יעל גויסקי לובינג)

מירי פרנקל-שור
איילת לוי-נחום

דפנה סידס-כהן

מוריה אביגד וחבר מתרגמים



הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, מ/1238

רבותי, אני מתכבד לפתוח את הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות ושילובם של בוגרי ישיבות בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה. איך אתם רוצים שנתקדם בדיון הזה? האם נשמע שוב את ההערות של הח"כים לגבי נוסח החוק שפרסמנו עכשיו? אני מציע שתתייחסו כרגע לשינויים שביקשתם ולאחר מכן נקריא את השינויים שהוטמעו. אני לא בטוח שנספיק היום לשמוע את המודל הכלכלי. הייתי מבקש שתציגו את המודל הכלכלי בפניי קודם כל כדי שאני אבין על מה מדובר, האם אנחנו בכיוון, כן או לא, בגלל שזו לדעתי אחת הסוגיות המורכבות בכל הסיפור הזה של החקיקה. כשכתבתם סנקציות כלכליות, להערכתי, היות ואתם לא כלכלנים, אתם דילגתם קדימה, שמתם קצת אחוזים אבל לא עשיתם סימולציה איך זה עובד באמת. בדיון הקודם הבנו שזה קצת יותר מורכב ממה שזה כתוב. הרעיון הובן אבל בסוף יש את הפרקטיקה ואת הפרקטיקה צריך לפרמל באופן קצת יותר מסודר ומהודק.

החלק של הצ'ופרים הכלכליים מובן?

לא, אין פה.

יש הרי את החלק של הסנקציות הכלכליות ויש את החלק של ההטבות הכלכליות, שני החלקים האלה כלכליים.

אין לנו כרגע הטבות כלכליות.

יש לך – בחור ישיבה, נשוי, לא נשוי.

רק הערה טכנית קטנה: אני רואה שלא מחקו בטעות את סעיפים 4 ו-5, שהיו צריכים למחוק אותם בגלל שמחקנו את סעיפים 1 ו-2.

נכון.

נכון? זה טכני.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, תתחיל עם ההערות שלך, לאחר מכן חבר הכנסת אורי מקלב.

אם אתה רוצה שנחזור עכשיו על כל מה שאמרנו בדיון הקודם, ביום חמישי - - -

לא, בזמנו ביקשתי שתעביר לי מסמך מסודר.

נכון, העברתי מסמך, העברתי מסמך למשרד הביטחון.

אז בוא תעבור על הנקודות האלה.

אני רק אומר שהשינויים הללו לא הוטמעו כרגע כאן.

לכן אני רוצה שתעלה אותם, כדי שנרשום אותם.

אוקיי. תתחיל עם חבר הכנסת אורי מקלב ותחזור אלי עוד מעט, אני אביא את הדף.

אין בעיה. בואו נתחיל עם חבר הכנסת אורי מקלב. אני מבקש, אורי, שתעלה את כל ההערות שהעליתם בפניי כשישבתי אתכם באופן פורמלי. אני רוצה שהן יירשמו. אחרי זה אני אגיד גם מה יוטמע בתוך הנוסח. רק שנייה. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני הייתי מבקש, ואני יודע שיכול מישהו לומר שזה נוסח חדש, שאחת הישיבות תוקדש לישיבות ההסדר, מכיוון שאני חושב שכשאנחנו מדברים על שוויון בנטל ואנחנו הולכים לאוכלוסייה החרדית, אנחנו שוכחים שיש לנו אוכלוסייה מאוד גדולה – שאני מאוד מעריך ומוקיר, דרך אגב, שלא יהיו אי-הבנות. אני מדגיש זאת. גם כשהופיעו בפניי הרבנים של הציונות הדתית וטענו שמדובר באוכלוסייה מהטובות ביותר שיש, אני אמרתי: דווקא בשל העובדה שמדובר באוכלוסייה מצוינת, הצבא זקוק לה, הצבא זקוק לאנשים האלה.

העובדה היא שאנחנו במצב אבסורדי, שאנחנו רוצים לגייס את החרדים, שרק עכשיו מתחילים להשתלב, ודורשים מהם גיוס מלא, ואנחנו מתעלמים מהעניין הזה. אני לא מבין איך יכול להיות שמתעלמים מהשאלה הזאת שבה יש אוכלוסייה כשירה, טובה, בדיוק כמו הילדים שלי, שמשרתים רק 17 חודשים. זה פשוט מדהים אותי. צה"ל הגיש מסמך בוועדת השרים כשאני הייתי שם שכל חודש נוסף של האוכלוסייה הזאת משחרר שבעה גדודי מילואים. שבעה גדודי מילואים. אני חושב שגם אם הנושא לא נמצא, אני אודה ליושב-הראש אם הוא יקדיש ישיבה כדי שלפחות יישמעו הדברים, יירשמו בפרוטוקול.

תראה, בגדול, כפי שאמרת, הנושא של ישיבות ההסדר לא כלול בהצעת החוק הזו. מבחינתי, בהמשך הדרך אני אשמח גם להיכנס לנושא ולשמוע, כמו שאתה אומר, אבל זה עדיין לא קשור להצעה הזאת שמונחת בפנינו, למרות שזה שווה בדיקה.

גם בדיונים הקודמים, של הוועדה הקודמת, הנושא עלה, בסוף הוא נדחה. היה רוב קואליציוני. לפחות שיישמעו הדברים.

אמרתי, בהמשך הדרך.

אין בעיה, לא אחרי שהחוק יחוקק.

יכול להיות שאני אשקול את העניין הזה. שמעתי את מה שאתה אומר.

אני אשמח אם תקדיש לזה ישיבה עניינית.

למרות שאני אגיד לך שלפי תפיסתי אני משתדל תמיד לא לערבב תחומים, גם אם הם משיקים וגם אם הם באותה חטיבה, ובגלל שאני בדרך כלל מתייחס לחוק כחוק. מה שמונח בפניי – אני מתייחס אליו. יש כאן נושאים אחרים שקשורים לעניין הזה והיבטים אחרים שאני לא רוצה להכניס אותם. כבר עלה כאן: בואו נעשה במסגרת הזאת גם דיון על מה שקורה עם האוכלוסייה הערבית בשירות הלאומי וכו' כי גם יש פה את הנושא של שירות לאומי. אני לא רוצה כל כך. אני רוצה להתמקד בחוק. אבל מה שאתה אומר שווה דיון בפני עצמו. הוא גם משיק לעניין הזה, הוא גם משלים. בוודאי ובוודאי שאני אחשוב על זה ואנחנו נראה בהמשך הדרך האם נעלה את זה עכשיו. יכול להיות שנעלה את זה בפוזיציה אחרת, אבל כרגע אני רוצה להתמקד בחוק.

אני סומך עליך במאה אחוז, אני רק אומר לך שבהכירי אותך, שאתה דן בכל דבר לגופו של עניין, אתה מאוד תופתע כמה אתה לא יודע בנושא, כמו שאני הופתעתי כמה אני לא יודע בנושא. אני רק אתן לך משפט אחד: אורך השירות של בני הישיבות – שאני מאוד מעריך, אני שוב מדגיש – נחשב כחמש שנים מטרום גיוסם, מהלך גיוסם וזמן שהותם בישיבה. בזמן שהותו בישיבה, אם הוא יפצע בישיבה, הוא יהפוך להיות נכה צה"ל. זו דוגמה אחת בלבד. אלה הרי דברים שמתרחשים שלא יאומנו. אין לי בעיה אבל אני דרשתי אז, בישיבת ועדת השרים לשוויון בנטל, לפחות שיסכימו לעלות ל-24 חודשים, נורמלי.

עמיר, הבנתי את הרעיון.

אני אומר לך, רק תבקש אינפורמציה, אפילו אל תקבל החלטות. אני מכיר אותך, אתה מציץ ונפגע, במובן החיובי של הביטוי. להציץ ולהיפגע זה דבר חיובי. אני בטוח שאם תציץ, אין לי ספק שתחדור לעניין.

יכול להיות. האויב של הטוב זה הטוב מאוד. אנחנו כרגע עסוקים בחוק הגיוס, יש לו מעגלים נוספים, אוכלוסיות נוספות שבהסדר כזה או אחר, לחלקן אין הסדר בכלל, כפי שאמרתי. חוק הגיוס הזה גם קשור לשירות הלאומי. לכן אני אומר, עמיר, גם ככה החוק מורכב אז בוא – מה שאתה אומר שווה, אני חושב שזה דבר חשוב.

אני אודה לך מאוד אם תעלה את זה כפרק שיבואו ויציגו בפנינו את המצב.

בסדר, בהמשך הדרך. אורי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אולי נתחיל במה שסיימנו בפעם הקודמת, בצלאל, אני וחברי כנסת נוספים, ולקח לנו הרבה זמן בדיונים, וזה שלאחר שקבענו והיה ברור שהפחתת התקציב היא מאלה שהם חייבי גיוס, מאלה שנמצאים ביעדים – בגלל שלא כל מקבלי התקציבים - - -

אנחנו מדברים כרגע על התקציב?

על התקציב. אני אתחיל בזה. זה לקח הרבה זמן ושלחת אותם לעשות עבודה. אני מניח - - -

דווקא כרגע אני עוד לא רוצה להיכנס לנוסחה. אורי, אני רוצה להשאיר את הנוסחה לעוד מעט, כשהם יסבירו לנו אותה. כרגע להערות האחרות שדיברת אתי עליהן. אני העברתי אותן למשרד הביטחון, היות והם כבר מכירים את ההערות הייתי מבקש את ההתייחסות שלהם כדי להטמיע את זה כבר עכשיו.

אוקיי. אני חושב שעדיין לא קיבלנו את ההתייחסות העקרונית להוספה שהייתה בחוק הזה ,מעבר לתזכיר החוק שהופץ על ידי משרד הביטחון. כשזה הגיע לכאן בקריאה ראשונה זה הגיע עם התוספת שבה נאמר בסעיף מטרה, מעבר למה שהיה כתוב בתזכיר - - -

תראה, את סעיף המטרה שים שנייה בצד. את סעיף המטרה ניסחנו מחדש. עוד מעט נשמע את משרד הביטחון. אני אצטרך לשבת אתם. לסעיף המטרה אני מייחס חשיבות מיוחדת. אנחנו העברנו נוסח למשרד הביטחון, אני אעביר לכם גם את הנוסח. אני מנסה לגשר בדברים האלה בגלל שבסך הכול אני חושב שאת סעיף המטרה, כפי שאמרנו, אנחנו רוצים להרחיב גם לסוגיית התעסוקה, שבחשבון תיכנס גם סוגיית התעסוקה.

אבל אני מודיע מראש שכל הנושא של הקביעה שיש לצמצום אי השוויון לא מקובל עלינו.

אנחנו לא מוכנים שהמילה "שוויון" תופיע, לא כאן וגם לא בהמשך. היא מופיעה פעם נוספת גם ב26יט(2).

מובן. אני רק רוצה להגיד לך – אני אומר את זה כהכרזה – המילה "שוויון" לא נמצאת בחקיקה. אפילו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא הכנסנו את נושא השוויון. זה המישור העקרוני. נמנע דווקא בחוק הזה להכניס את המילה "שוויון". אנחנו לא יכולים להסכים לזה. מעבר לזה, אנחנו מבקשים גם במישור הערכי, אנחנו לא יכולים להסכים לקביעה שיש אי שוויון בלימוד התורה, שלימוד התורה הוא לא ערך שווה לשאר הדברים. הפוך. אנחנו רואים דווקא את לימוד התורה כערך. צבא זה לא ערך, צבא זה צורך. אני חושב שכולנו מייחלים שלא נצטרך צבא אבל בגלל שקיים צורך יש צבא. לימוד תורה הוא ערך בפני עצמו, שעומד בפני עצמו, לא משנה באיזה עתות אנחנו. לכן, אני לא יכול בכלל לבוא להגיד על זה שיש אי שוויון.
לא רק זה, אנחנו יודעים שגם בצבא עצמו קשה להגיד שהצבא הוא שוויוני למי שמשרת בו, בתפקידים שונים. חוסר השוויון הולך לכל אורך הדרך. אתה בא ואתה ממקד את אי השוויון בנושא לימוד תורה. גם אם עכשיו אתה רוצה להגיד צמצום, אתה תפרש את זה שעכשיו זה מצמצם, יבוא בג"ץ ויגיד שזה לא נקרא צמצום. ברגע שקבעת שהשוויון הוא צריך להיות שוויון ואתה עכשיו בא לצמצם את אי השוויון, אחרי זה את הפרשנות בעניין הזה לא אנחנו נעשה בשולחן הזה, נעשה בשולחן אחר. לכן אנחנו חושבים שכמו שגם בתזכיר החוק זה לא נכנס כך זה יכול להמשיך בעניין הזה, גם אם אנחנו רוצים לשפר את המטרות שלנו.

איתי ועומר, תראו, בסופו של דבר אני מבין את מה שאורי ובצלאל אומרים. אני רואה את זה יותר כנושא סמנטי. בכלל, בסופו של דבר, מבחינתי, הסיפור של החוק נחלק לשני חלקים: יש את המהות ויש את הסמנטיקה. יש אנשים שנותנים משקל גם לסמנטיקה, זה בסדר. לכן, בעניין הזה אני מבקש שתשבו אתם ועם מירי על הנקודה הזאת. יכול להיות שאנחנו נשנה קצת רק את העברית אבל נכוון לאותה כוונה.

במקום לכתוב "צמצום אי שוויון", תכתבו: הגברת השתתפות חרדים בצבא.

לא משנה, לא עכשיו.

המושג "שוויון" לא קשור לחוק הזה. אנחנו לא מוכנים כללית שהמושג הזה יהיה בחוק, חוקתית.

אני מבקש שתשבו אתם.

מדינה דמוקרטית מיוחדת אנחנו, שהמילה "שוויון" היא בעיה, היא נטל.

למה שבג"ץ הפך אותה. לא השוויון, השוויון נהדר – למה שבג"ץ הפך אותה היא בעייתית. אם בשם השוויון אין מדינה יהודית, אין לייהד את הגליל ואין כלום אז לא יהיה.

אני הבנתי, זה גם עלה דיון הקודם, יכול להיות שזה נהנה וזה לא חסר. בסוף זו שאלה של ניסוחים. לפעמים אתה מביא את אותה תוצאה רק במילים אחרת ואפשר לחיות אתה. כאן, מבחינתם, מבחינת החבר'ה החרדים, אלה מילים שהם לא רוצים להשתמש בהן, מילים קשות מבחינתם, ולכן אם נמצא את זה בניסוח אחר אז אני אשמח מאוד. הלאה.

אני רק מעיר לוועדה, לפרוטוקול, שזה מופיע בסעיף המטרה ומופיע שוב בסעיף של ועדת השרים שמדווחת לממשלה, גם שם צריך להשוות את המינוח.

בסעיף המטרה, אמרנו, ניסחנו סעיף קצת שונה, הרחבנו אותו, מסרנו אותו למשרד הביטחון. איתי, עומר, דיברתם עם מירי לגבי סעיף המטרה?

אנחנו צריכים לשבת עם מירי על זה.

אין בעיה, מצוין.

בכל הכבוד, היושב-ראש, אנחנו גם חושבים שאנחנו צריכים לקבל העתק של סעיף המטרה.

אל תדאג, דרור, אנחנו לא קיפחנו אותך.

אני לפחות לא קיבלתי בינתיים את הנוסח המתוקן.

אל תדאג. לפעמים אני עובר בשלבים. השאיפה שלי היא בשלבים. קודם כל שהם יסכימו על העניין, אם הם לא מסכימים אז אין לי מה להעביר לך, אתה מבין?

אני מבין כמובן, היושב-ראש, אבל אנחנו כן רוצים ליטול חלק בניסוח הסעיף כי זו הייתה אחת מההערות היועץ.

אין בעיה. אנחנו מרחיבים, אני החלטתי – לא קשור ליועץ, עם כל הכבוד לו – להרחיב את סעיף המטרה, כפי שאני מבין אותו, כפי שאני חושב שהוא חיוני לעם ישראל. אני אמרתי את זה, אנחנו אמרנו את זה ואם אתה רוצה אני אחזור על זה. אנחנו אמרנו שאין מחלוקת שערך התורה הוא ערך שעומד בפני עצמו לעם ישראל. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך משהו, אולי אני אפתיע אותך – עם ישראל למד תורה לפני שקמה המדינה.

מה, באמת?

וואלה. הפתיע אותי גם. 3,000 שנה לומדים תורה, מה לעשות? לא הייתה מדינה, לא היה כלום, אנשים הקריבו גם את חייהם. עשרת ההרוגים מסרו את חייהם כשלא הייתה לנו מדינה. זו ההיסטוריה של העם היהודי. דרך אגב, אם לא הייתה תורה אני מניח שגם לא היה עם יהודי. אימפריות שלמות התפזרו והתבוללו, לא קיימות. לא הבבלים, לא האשורים, לא הרומאים, לא היוונים, לא המצרים. מי נשאר? עם ישראל. עם קטן, מאוד-מאוד קטן. למה? להבנתי, בגלל התורה. אין תורה – אין עם. אז קודם כל נבין.

אחרי זה אמרנו שערך הגיוס בוודאי הוא ערך חשוב מאוד, שזה גם החוק הזה, אבל אנחנו סגרנו את הסיפור גם בערך העבודה, התעסוקה. הרעיון שלנו, כפי שאמרנו, הוא שמי שתורתו אומנותו יישאר תורתו אומנותו, מי שלא לומד ורק רשום בישיבה, אז אנחנו מעודדים אותו ללכת לצבא. אם קשה לו בצבא, הוא לא יכול – שירות לאומי. כל זה בפריזמה שבסוף הוא יוצא אזרח שמפרנס את עצמו ואת משפחתו ותורם למשק. כמו שאמר אורי, תוך כמה שנים מדובר על תוספת תקציבית – אתה שומע, חבר הכנסת פרץ? – של 40 מיליארד שקל לשנה למשק.

תוספת הכנסה?

הכנסה למשק, כן, רק מזה.

אני בעד.

לכן אנחנו צריכים לראות את הכול משולב אחד בשני. הרבה פעמים זה עניין עלה ורד. אתה מוריד טיפה בקשיחות ובסטנדרטים אבל אתה מוסיף כאן.

איזון, איזון בין התכליות.

לכן אנחנו מכניסים את התכלית של התעסוקה, כדי להוריד איפה שאפשר ולאזן את המערכת. לכן חשבתי לנכון להכניס את סיפור התעסוקה בעניין הזה. הלאה, אורי.

מעבר לכך אנחנו דיברנו על פקיעת החוק, או כפי שאנחנו קוראים לזה: פחת מספר המתגייסים בפועל. כפי שהציג את זה גם סגן הביטחון במליאה וכפי שבא לידי ביטוי על ידי כל הדוברים כאן, דיברנו שלאחר שלוש שנים, אם לא עמדו ביעד, יש שנה אחת לממשלה או לכנסת לתקן את החוק. כמו שאמרנו: או שתגיש, או שרשאית להגיש, הסדר חקיקתי חדש בהתאם לצרכי הצבא בעת ההיא, תוך שנה מתום שלוש שנות - - -

אני אסביר מה שאורי אומר. אני גם דיברתי על זה אתך, עומר, אתמול.

ישבנו על זה, זה בנייר שהגשתי לכם.

אבל גם דיברתי אתו, אמרתי לך שדיברתי אתו אחר הצהריים. איתי, אני לא רואה פה הרבה בעיה. אמרתי לך, יש מהות ויש סמנטיקה. צריך להבין, בסוף גם פה אנחנו צריכים לסייע, בגזרה של החרדים. תראה, העולם החרדי עובר כרגע בסיפור הזה רעידת אדמה. יש שם בעיה לא פשוטה אצל חלק מהאנשים. חלקם לא מכירים את החוק, חלקם צריכים זמן עיכול לעצם הרעיון. זה לא דבר פשוט. תבין, זה כל החיים שלהם. איך אמר יעקב אשר? זה החיים שלנו עד היום. זה לא דבר קטן. לכן חשוב בסמנטיקה גם ללכת לקראתם בעניין הזה.

בשנה השישית, כל התכלית של השנה השישית כפי שהגדרנו, היא שבמידה והחרדים לא עומדים ביעדים הממשלה עושה התאמה בחוק בעניין הזה. זו מהות כל השנה הזאת. כאן אני מבקש לשבת אתם. הם רוצים קצת הרחבה בעניין, לי זה לא מפריע, נהפוך הוא. כשזה פוקע אנחנו כבר יודעים מה קורה, אנחנו חוזרים חזרה להיכון לירי, חוזרים חזרה לאותו מצב קודם. לא צריך להרחיב. אנחנו יודעים כשאין חוק מה קורה – חוזרים חזרה לחוק הגיוס הרגיל כפי שהוא קיים במדינת ישראל. אז זו גם נקודה שתשבו – אחרי זה אני אסכם את זה – ותטפלו בה. הלאה, אורי.

לאחר מכן יש את הנושא של תקציב היסוד. אני לא יודע אם אתה מכניס את זה ביחד עם המתווה שצריך להיות - - -

על התקציב נדבר עוד מעט.

תקציב היסוד.

זה חלק מכול הנוסחה. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך שבעיית היסוד היא הבעיה, מה אנחנו שמים כלבנת היסוד ואיך אנחנו בעצם נותנים לה, כפי שאמרנו קודם - - -

האמירה שלך קודם הייתה נכונה, שהכול הוא יחסי וגם הקנס הוא יחסי. ככל שאתה מגדיל את התקציב האחוז הוא גדול יותר.

בואו נדבר על זה אחר כך.

אם כך, יש לנו עוד שני דברים קטנים: הנושא של מתגייס בפועל – דיברנו על כך שגם מי שמתנדב לגיוס - - -

כן, הם אמרו את זה, זה כלול.

זה כבר כלול בסעיפי המעבר, בהוראות המעבר.

בתוספת שעכשיו הבאתם?

אתה שאלת את השאלה זו בפעם הקודמת והוא אמר לך שזה כלול, אבל אם צריך להדגיש את זה נדגיש את זה. עומר, אם צריך לעבות את זה נעבה את זה. הלאה.

יש בשינוי שנכנס עכשיו בסעיפים את מה שהייעוץ המשפטי של הכנסת, של הוועדה, העלה, שחלק מסיבות מתן הפטור מגיל 24 הוא לצורך עבודה. אז נכון שזה נכנס – אתם רוצים, אני גם מתנגד לזה, לא אכפת לי לצורך עבודה, אני לא בצורך אי השוויון – אבל לא יכול להיות שיש את ההלימה הזו שמתייחסת בפוקוס הזה, בזום הזה, שזה לצאת לעבודה. אתה רוצה לעודד לצאת לעבודה אחר כך, אבל זה לא שבסוף יבקשו גם כן רשימה: רגע, מי יצא, מי לא יצא. אנחנו ביקשנו שזה יחודד.

אבל יש מטרה בסיפור הזה. יש אנשים שלא מקבלים בגיל 24 את הפטור. נותנים את הפטור פה בגיל 24 לא סתם.

נכון, אז יש לך סעיף מטרה, מבחינתי אתה יכול להגדיל את זה. אין לי בעיה להגדיל. אני לא התנגדתי שזה יהיה יותר מאוחר מגיל 24.

מה ההערה בדיוק? לא הצלחתי להבין את ההערה הזאת. שלא יהיה כתוב שבגיל 24 זה לצורך עבודה?

לא. כתוב בנוסח מאוד מחודד שמתן הפטור תלוי ביציאה לעבודה.

הוא לא תלוי.

אנחנו לא מכירים דבר כזה.

באיזה נוסח?

בנוסח שהוציאו אתמול הייעוץ המשפטי, בנוסח שאתמול יצא. זו תוספת שלא הייתה.

אורי, בוא נעצור, אני לא יודע על איזה נוסח מדובר.

אני כבר אביא לך.

שניה, אורי, יש לי רעיון, עזוב את זה עכשיו. בגדול, אנחנו מדברים על כך שהפטור ניתן בגיל 24. הרעיון הוא לעודד אותם לעבוד אבל הוא לא מביא אישור מלשכת העבודה ואחרי זה הוא פטור. זה הפטור. הוא יכול להמשיך לשחק שש-בש אבל הוא פטור.

בסדר גמור.

המטרה שנותנים לו פטור היא כדי - - -

נכון, אנחנו מניחים שבן אדם שהוא נשוי ועם ילדים שילך לפרנס את משפחתו, מה הוא יעשה?

גם כשלא נותנים לו את הפטור זה מפריע לו להשתלב בשוק העבודה.

נכון, בדיוק.

יש לך גם מטרה ללמוד תורה.

הוא יכול להמשיך ללמוד תורה, אנחנו לא מפריעים לו.

הוא יכול גם לעבוד וגם ללמוד תורה.

זה מה שיקרה אצל רובם.

תודה רבה, אדוני. דיברנו על הנושא של ועד הישיבות אבל זה נושא נפרד.

בצלאל, תעבור על הרשימה. קודם כל תדבר על הנוסח שהצעת אתמול.

קודם כל, סעיפים 1 ו-2 אכן נמחקו, רק בעקבות זאת – טעות סופר – צריכים למחוק גם את סעיפים 4 ו-5, כמו שאמרתי קודם.

נכון, מירי אמרה.

בסעיף המטרות אני מצטרף לעמדה של חבר הכנסת מקלב, אנחנו מתנגדים לאזכור המילה "שוויון" גם שם וגם בהמשך, בסעיף שבו ועדת השרים אמורה לדווח לממשלה, 26יט(2). גם פה לשנות את המינוח.

סעיף מאגר המידע נמחק אכן בהמשך לדיון הקודם, וטוב שכך, רק אנחנו רוצים לראות את הנוסח החלופי. אתם אמרתם שתבקשו להוסיף איזשהם תיקונים בנוסח הקיים היום, בחוק הקיים, בשאלת המידע, עוד סוגים של מידע שאתם רוצים.

אין בעיה, תמשיך.

בסדר, אני רק הולך לפי הסדר. אני מתעלם כרגע מנוסחת הסנקציות, דיברנו, יש פה הרבה הערות.

אנחנו נדבר עליה ונעשה זום עליה באופן נפרד.

אמרתי, מדלג עליה כרגע. סימן 26יג(1), נושא ההגדרה של מוסד חרדי, היו שתי הערות: אחת, אני ביקשתי להוסיף את מוסדות חב"ד שאנחנו יודעים כרגע שכקבוצה הם משתייכים לציבור החרדי ולא צריך להשאיר את זה לסעיף הסל, להכניס את זה כבר בסעיף קטן (1).

ולמה זה לא נחשב מוסד חינוך?

מכיוון שמה שמוגדר כאן מוסד חרדי זה מוסד תרבותי ייחודי וחב"ד לומדים בממלכתי.

חב"ד זה נחשב ממלכתי-דתי, לא חרדי, כאילו.

בדיוק, הם נכנסים לתוך הממ"דים ולכן הם כאילו מפסידים שהם לא מוגדרים חרדים.

הם חרדים אבל תחת הכובע של הממלכתי.

אבל איך אתה פותח את הקבוצה הזאת ומכניס רק חרד"ל ולא מכניס קבוצות אחרות? עכשיו אתה תכניס קבוצות אחרות.

ניתן מענה לנקודה הזאת בסעיף (2) - - -

לא, אז אנחנו לא מסכימים למענה של סעיף (2) כי זה נתון לשיקול דעת. יבוא שר ביטחון ויחליט: לא מתחשק לי עכשיו להכיר בבית הספר הזה. מכיוון שהקבוצה היא קבוצה שמזוהה אתנית, ציבורית, עם הציבור החרדי היא צריכה להיות מוגדרת היום כחלק מהחרדי.

ואז תבוא לך קבוצה חרד"לית ותגיד: גם אני חלק מהקבוצה הזאת.

אבל אנחנו כותבים את זה עכשיו בחוק. מיכל, להפך, ככל שאני מגדיר כרגע בחוק אני מצמצם את סעיפי הסל שיכולים להיכנס בהם אחר כך אחרים. הרי יש שם סעיף (2).

ראיתי את סעיף (2).

הוא סל, אני רוצה לצמצם אותו.

בהערה של בצלאל יש שכל בגלל שבסופו של דבר כשדיברנו על הגדרת חרדי אנחנו בעיקר התכוונו לחינוך ואורח חיים חרדי. כבר דיברנו על מיהו חרדי, לכן - - -

אין פה עניין מהותי כיוון שחב"ד היום מוכרים על ידי שר הביטחון.

תן לי, אני רוצה לדבר.

הם לא בחינוך העצמאי, הם בחינוך הדתי.

נכון, זה מה שהוא אומר, ולכן הם לא נכללים בסעיף.

לפעמים לבצלאל יש הערות טובות.

בצלאל, יש דברים שאני מסכים אתך.

זה דבר שהוא נכון מבחינתי. הרי בזמנו דיברנו מיהו חרדי, הגדרנו, זה עניין של אורח חיים חרדי וכו' וכו'. עכשיו אני לא נכנס למערכות החינוך, יש כל מיני סוגי מערכות חינוך. אני מספר לך מיידע אישי, יש שם עיוותים ברמות שהייתי מצפה שבג"ץ יתערב שם עד הסוף ושם הוא לא מתערב כי הם חרדים וזה פועל לרעתם. יש חרדים שמקבלים פחות משליש מהחינוך.

בג"ץ מתערב אם עותרים לו, לא אם - - -

תני לי. שם מותר לעשות אי שוויון כי הם חרדים. למה לתת להם כסף?

למה הם לא עותרים?

עזוב, סידרו להם את כל החוקים שלא יעתרו ולא יעזור כלום. אז יש שם מוכר שאינו רשמי, יש בכלל לא מוכר שהוא עצמאי, יש שם הרבה מאוד זרמים וחלק בממלכתי גם. עכשיו זו רק שאלה של תקצוב. כל אחד סידר לעצמו את העוגה של עצמו בתקצוב. חלק, דרך אגב, לא סידרו אז אני מספר לך שהם עניים מרודים, חבל על הזמן. זו חרפה מה שקורה שם בחינוך. לא ראיתי את בג"ץ או מישהו קם – דרך אגב, מדובר על ילדים קטנים שאין להם כמעט תנאים. תת-תנאים.

איפה זה?

לא הבנתי איפה יש תת-תנאים בממלכתי?

לא, לא בממלכתי.

לא אמרתי ממלכתי.

הוא לא מדבר על אלה שבעצמאי.

תני לי, אני מדבר. פעם סיפרו לי שילד זה ילד, עושים לטובת הילד – שם אין טובת הילד, למה? כי זה עולה כמה לירות. ואם אפשר לא לתת להם – למה לא. אני חוזר חזרה. לכן, הפלטפורמות של החרדים הן לא הפלטפורמות הרגילות. כל אחד סידר לעצמו פלטפורמה כדי לייצר מקסימום תקציב לחינוך שלו. אבל בסוף, בהגדרה שלנו, מה שאנחנו חשבנו וגם מה שאתם הגדרתם מאז ומעולם, חרדי זה אורח חיים, זה חינוך, מזה זה בא. לכן הכללנו שם גם את מי שהיום הוא בכלל בלי כיפה, בגלל שאמרנו שזה העולם שלו, הוא בא מעולם אחר.

לכן, הסיפור של חב"ד – חב"ד, לכולי עלמא לא פליגי שחב"ד זה גוף שהוא חרדי. לייט, עושה תפילין, מעורבב קצת עם אנשים אבל עדיין כל הכללים שחלים על החרדים בהיבט הזה של הצבא – לא מעורב וכו' – כוללים גם אותם.

דודי, אני רוצה רגע להשלים את ההערה שלי כי הייתה עוד הערה, נדמה לי של אנשי המקצוע בחינוך - - -

אבל קודם תסביר למה סעיף (2) לא מאפשר להחריג אותם ולהמשיך באותו - - -

זה מה שקורה היום.

נכון, אז מה הבעיה?

היום הם מוחרגים מסעיף (2) אבל הם באים, בצדק, ואומרים: תראו, אנחנו קבוצה גדולה של 100 ומשהו מוסדות, לא רוצים להיות תלויים בחסדיו של שר ביטחון כזה או אחר שמחר יבוא ויגיד: לא מתחשק לי, אני לא מכיר בהם כחרדים.

בצלאל, אני סגרתי את האירוע, גמרנו.

אז אני מוסיף עוד נקודה קטנה שהוערה על ידי אנשי משרד החינוך. יש גם מסגרות נוספות של חרדים – "מניפה", אתם זוכרים שדיברנו על זה? נוער בסיכון, נוער נושר, היל"ה, כל מיני מסגרות. לכן, כתוב כאן: מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו..." וצריך להוסיף: "או מוסד ששר החינוך קבע שהוא מוסד חרדי" ואז זה גם יכול להיות כל מיני מוסדות כאלה לנוער נושר מסוגים שונים, מסגרות שונות.

יש לנו הצעה.

אז תעבירו. אז למה לא העברתם נוסח?

ככל שתרחיב יותר אתה פוגע יותר בחרדים. חד-משמעית. ככל שאתה מרחיב יותר את הקבוצה אתה תפגע בהם.

אני הכרעתי בעניין. הכוונה היא כל מי שחרדי במהות החרדית. זהו. איפה הוא לומד, איך לומד, זה פחות חשוב.

בסדר, אז אנחנו נשב על ההגדרה אחרי הדיון.

אבל זו הדרך שלהם לבחון את זה. אחרת מה? הם יעשו מבחני כשרות?

רק להבהיר, חבר הכנסת סמוטריץ, אתה מתכוון להכניס אותם גם לסוגיית הסנקציות, או רק לסוגיית המונה והמכנה של כמה מתגייסים?

הכול-הכול. אם הם מוגדרים חרדים הם מוגדרים חרדים. אין פה כפל מבצעים.

אנחנו מדברים כרגע רק על היעדים, אני לא חושב שזו - - -

- - -

הסנקציה היא על הישיבה בכלל, היא לא קשורה לאיפה הוא למד בעבר. ההגדרה היא איפה הוא למד בעבר. אתם מערבבים מושגים.

אורי, אני אענה לך ואני אגיד גם לאיתי ועומר. תראו, אנחנו מדברים על חוק הגיוס, שבצדו יש גם, כפי שאמרנו, דברים אחרים, סנקציות וכו' וכו'. אז אם מדובר בחרדים שלא קשורים לחוק הגיוס, לא קשורים לסנקציות ולא קשורים למכסו,ת אז ממילא הם לא קשורים אלינו, גם אם הם חרדים. הרי יש לנו מעגל: חרדים, מכסות, סנקציות. זה בעצם המעגל. מי שקשור אליהם קשור; מי שלא, אין טעם להכניס אותו.

לכן זה עובד לפי הישיבות, כי הסנקציות הן על הישיבות.

לא, לא. מיכל, תני לי רגע להסביר.

לא צריך, אני הייתי ברור מספיק?

היית ברור.

יפה.

יש כאן טעות פשוט. זה בשני שלבים של התהליך. ההגדרה של סעיף (1) היא איפה הוא למד לפני כן, מה שהופך אותו לחרדי בהגדרה. הסנקציות הוטלו על הישיבות שהוא ילמד בהן אחר כך, זה לא קשור.

דיברנו על זה.

זה כולל גם יוצאים בשאלה?

כן. אם יש יוצא בשאלה שהוא - - -

אני לא רוצה. דיברנו על מיהו חרדי, אל תפתח לי את הסעיף.

בסדר, אני מתקדם. סעיף 26יט ו-26כז(א)(4), סמכויות ועדת שרים, דיברנו – וגם פה משרד הביטחון הסכים – צריך לזכור שהישיבות הציוניות וההסדר לא נמצאות בכלל בחוק אז גם סמכויות ועדת השרים לא כוללות אותן. כל הדיווחים וכל - - -

דיברנו על זה.

אני רק עובר על הכול אבל זה לא הוטמע. דודי, אנחנו עוברים עכשיו כי דברים לא הוטמעו.

ישיבות, בהגדרה שלנו, זה כולל רק ישיבות חרדיות.

הוא ענה על זה. הוא ענה שהישיבות שמדובר עליהן בחוק הזה זה ישיבות שאישר אותן שר הביטחון ברשימה סגורה. כבר דיברנו על זה, אבל אם צריך גם פה לשים שלייקס אין לנו בעיה.

ועוד בקשה אחת הייתה – שהמינוח "ישיבות מעודדות גיוס" יתחלף במונח אחר מכיוון שזה כבר מונח שקיים היום. עניין סמנטי של ניסוח לחלוטין. המונח "ישיבות מעודדות גיוס" – לשנות את המונח הזה בכל מונח שאתם רוצים כיוון שהנוסח הזה כבר קיים.

הלאה. סעיף 26כד. אני ביקשתי בכלל שהסעיף הזה יימחק כיוון שהוא לא קשור לעניין. לחלופין, ביקשתי שייכנס שלא יפגע הגריז בטנקים ולא יפגע האוכל, יש פה דברים שיכולים להיפגע, אבל - - -

אז אמרתי לך שהוא לא יימחק. עכשיו בוא תגיד לי מה ביקשת.

אז אנחנו ביקשנו שאם משאירים את הסעיף הזה ננסח אחריו את 26כה – אני מקריא את הנוסח שאנחנו מבקשים שיהיה כתוב בסעיף 26כה: "לכל יוצאי צבא, גבר או אישה, בשירות ביטחון, הזכות לשרת מבלי שתיפגע אמונתם הדתית ומבלי שעמידתם על מימוש זכות זו תפגע בקידומם". תמונת ראי. אם שומרים על מעמדם של נשים בצה"ל, וזה בסדר גמור - - -

לא צריך תמונת ראי, לא קשור. אני לא רואה קשר בעניין הזה.

אתה צודק, טוב. אני מבקש לשנות את נוסחו של סעיף 26כה.

מה שאומר בצלאל, איתי, הרי זה ברור לחלוטין, לי לפחות, בהבנה שלי, שכשאנחנו מבקשים מהחרדים להתגייס לצבא אז אנחנו גם, כמו שאמר איש שאני מאוד-מאוד מעריך, צריכים גם לשמור על החינוך שלהם. האב רוצה שהבן שלו – וגם הבן רוצה – לחזור הביתה חרדי. הוא לא רוצה לחזור חילוני. לכן אנחנו צריכים לתת להם את הפלטפורמות ששומרות עליהם בחרדיות שלהם, באורח החיים שלהם. זה ברור לחלוטין. הרי אחרת אנחנו עוקרים את העסק מהיסוד. הרי לא יעלה על הדעת שאנחנו לא מאפשרים לבן אדם לחיות לפי אמונתו. לכן, כאן אני מקבל את מה שבצלאל הסביר, לי זה היה ברור באופן בסיסי, גם אם זה לא היה כתוב בחוק.

הרי לכאורה, נניח שהצבא לא היה כשר, נניח שהצבא היה מחליט שהוא לא נותן אוכל כשר, אני מניח שחלק גדול מאוד מהמסורתיים לא היו מתגייסים לצה"ל. הם היו אומרים: רבותי, אנחנו לא אוכלים לא כשר, אם לא תתנו לנו אוכל כשר – לא באים. לכן בן-גוריון בזמנו החליט שבצבא אוכלים כשר, שיש תפילות. מדוע? לפי ההלכה, נניח ואתה נוסע באוטובוס ולאחד קר ולשני חם, אחד פותח את החלון והשני סוגר, בסוף אתה צריך לסגור את החלון מפאת אותו אחד שקר לו. לכן, אני אומר, בוודאי ובוודאי גם בעניין הזה, אחד שלא אוכל כשר יכול לאכול כשר, אחד שאוכל כשר לא יכול לאכול לא כשר. אתה מביא את זה למכנה משותף שתופס את כולם. לכן לי זה ברור לחלוטין.

בצלאל אולי צודק בעניין שצריך גם לקבע את זה באופן פוזיטיבי ולרשום שזה גם לא אמור להפריע לבן אדם. הוא לא נודניק. צריך להבין, מבחינת הצבא הוא לא נודניק, איזה אחד נודניק מבלבל לי את המוח, עכשיו רוצה שמיטה – לא. זה הזכויות שלו, בדיוק כמו שיש לכל אחד אחר. כמו שאחד לא מרוצה ומקבל סטייק 300 גרם בגלל שזו הטבלה הצה"לית למזון, אז הוא יקבל בשמיטה את האוכל שלו בשמיטה.

אתם יודעים שטבעוני היום בצבא מקבל נעלים מיוחדות?

נעלים?

כן, לא מעור.

כן, שהן לא מעור. מכבדים את העובדה - - -

הגענו לנעלים? לא תאמין.

נתתי דוגמה, דודי. זה לטבעוני, דודי, אז אני אומר - - -

זה קיים בצבא, התחשבות בחרדים.

אז אני רוצה לשים את זה בחוק.

לא ידעתי.

למה לא? זה יפה מאוד.

זה רק אומר שמתחשבים. אז צריך להתחשב. חייבים להתחשב גם בחייל הדתי וזה צריך להיות כתוב בסעיף מפורש בחוק.

זה כתוב בסעיף.

לא, לא. יש סעיף מאוד אמורפי: הצבא יפעל לאפשר. אני רוצה תמונת ראי.

אבל, הנה, סעיף 26כה אומר בדיוק את זה: הצבא יאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס.

לא. תשוו את הנוסח של כד ל-כה ותראי איפה פה כתוב - - -

מה, מבחינת אורך מילים?

לא אורך מילים. פה כתוב: נקודה, לא יהיה; ופה כתוב: הצבא יפעל.

דודי, סעיף 26כה אומר בדיוק את זה.

לא, ממש לא, מיכל.

אני מקבל את מה שאתה אומר. גם אם, דרך אגב, הסעיף אומר את זה, לפעמים - - -

יש לך התנגדות למה שהוא אומר?

לא, אני רוצה לשמוע את הנוסח שלו.

הנה, אני מקריא לך, מיכל: "לכל יוצאי צבא, גבר או אישה, בשירות ביטחון, הזכות לשרת מבלי שתיפגע אמונתם הדתית ומבלי שעמידתם על מימוש זכות זו תיפגע בקידומם".

למה "אמונתם הדתית" ולא "שמירה על אורח חייו ואמונתו"?

עוד יותר להוסיף, מצוין. "בלי שיפגעו אורח חייו ואמונתו".

לא, מיכל, אורח חייו יפגע. הוא היה רגיל לקום בשעה מסוימת, עכשיו יקום כך.

"אורח חייו" זו לא הכוונה. זו לא הכוונה ב"אורח חייו". אבל אני רוצה לשמוע אם מוסיפים "באמונתו" למה זה יכול לגרום. אולי נשמע את המשפטנים?

לא צריך. איילת, בבקשה.

למה לא?

כי החלטתי שלא. אני לא מבין, יש לך הרבה פעמים ויכוחים אתי מה כן ומה לא. אני מבקש - - -

כי הוא העלה אותם, אני רוצה לשמוע את דעתם של המשפטנים.

לא עכשיו. אני אומר, כרגע אתה תשב אתם. תשב אתה, מבחינתי זה בסדר, תנסחו את העניין, תביאו לנו נוסח חדש ואז ניתן למיכל להעיר את ההערות שלה לנוסח החדש.

מצוין, תודה.

אמרת לשבת אתי, או לא לשבת אתי?

לא, עם איילת.

הוא יכול גם אתך, הכול בסדר.

אני לא רואה שתהיה התנגדות של מיכל בסוף.

תשב גם עם מיכל, בסדר?

אמרתי, אני רוצה לשמוע תגובה.

תשב עם מיכל.

בסדר. נושא אחרון, שגם בו דנו כבר בעבר רבות ויושב-הראש לא הגיע בו להכרעה, הוא השירות הלאומי. היו בקשות של רשות השירות הלאומי להפחית גיל, נשואים, רווקים, שירות ביטחוני וכו'. אני לא חוזר עכשיו על כל מה שנאמר בעבר, היו כאן עמדות סותרות של הצבא ושלהם, צריך להגיע כאן להבנות. שוב, אני לא חושב שזה פוליטי, זה מהותי לחלוטין.

ברשותך, אתה העלית נקודה חשובה, אני רוצה לקבוע דיון מיוחד רק על השירות הלאומי.

על היחס שירות לאומי ושירות צבאי.

הבטחת את זה כי זה חשוב, ומה ההשלכות גם על המשק הישראלי.

אנחנו נקבע דיון כאן על השירות הלאומי וניתן שוב לשר-שלום – איפה הוא? ראיתי אותו.

הוא יצא רגע.

בדיוק כשאני צריך אותו הוא יצא, אבל הוא הביא אותך.

אבל גם בנק ישראל ומשרד האוצר, לשמוע גם את ההשלכות על המשק, על העובדים המוחלשים ביותר שמחליפים אותם בבני שירות לאומי.

את רואה פה אורי שיינין? הוא איש עסוק מאוד לרוב ואם הוא בא לפה אז הוא מהאוצר. אנחנו נעשה דיון כמובן עם כל החברים אבל בעיקרון זה יהיה הדגש, נשמע את השירות הלאומי, מה קורה היום, כפי שניסינו לעשות בדיון הקודם.

תשמע, מעבר לעניין שאנחנו כל הזמן עוסקים במה שאנחנו צריכים לקבל או לקחת מהאוכלוסייה החרדית מהצד האחד, לחוק הזה צריכות להיות שתי רגליים. הרגל השנייה היא מה אנחנו נותנים לאלה שבאמת הולכים לשרת. בסוף – וזאת הדרישה שלי לפחות – שמשרד האוצר ייכנס לשני תחומים: האחד זו התוכנית "ממדים ללימודים", שדיברנו עליה, וזה תואר ראשון וזה מופיע בהמלצות הוועדה - - -

אבל אני רוצה לומר משהו לגבי זה.

האוצר טוען ש-40 מיליארד זה נותן לו בשנה? שיקצה עשירית.

בצלאל, למה אתה מפריע לי? בסופו של דבר זה עלה בדיון הקודם. אני הבנתי שמשרד הביטחון הגיש תזכיר חוק נפרד לנושא הזה. תראו, ממה נפשך? אני בעמדה שנכרוך את הכול פה. זו העמדה שלי.

זאת גם העמדה שלנו.

זו העמדה גם של השר.

אז תרשמי, אנחנו נעשה דיון נוסף נפרד - - -

פה מחליטים המחוקקים. הממשלה יכולה להחליט מה שהיא רוצה, המחוקקים מחליטים פה.

זה מפריע לי. תרשמי שאנחנו נעשה דיון לגבי הנושא של סל ההטבות. מצד שני גם סל ההטבות לחיילי צה"ל. דרך אגב, זה לא רק לזה, לכל חייל.

כל מי שמשרת.

אני מבין ממה שדודי אומר – אני מאוד שמח שיש עוד דיון ועוד דיון – שהצעת החוק הזאת לא תבוא לאישור הכנסת במושב הזה.

לא, אל תבין כל כך מהר.

לא אמרתי אם אני בעד או נגד. אני בעד הדיונים האלה.

אני אסכם בסוף.

דודי, הבקשות שלי: אחת, שהנושא הזה של תואר ראשון לכל חייל יופיע בחקיקה הזו; הבקשה השנייה שגם אני רוצה שתופיע בחקיקה הזו זה נושא הפיקדון – אגב, עבר פה גם בחקיקה פרטית ונעצר –העובדה שחייל יוכל למשוך את הפיקדון שלו לכל מטרה ולא יתחילו להגיד לו: את זה כן, את זה לא, את זה עכשיו, את זה אחר כך. הוא יוכל לקחת את זה באופן מידי. צריך להבין, מדובר על חיילים שצריכים לסגור חובות לפעמים ותקועים עם פיקדון שהם לא יכולים לגעת בו אבל חברת הסלולר גובה מהם ריביות והצמדה על איזשהם חובות, בעיקר חיילים בודדים. מדובר על חיילים שצריכים את זה עכשיו כי אין להם אוכל בבית. אין סיבה שאם יש לחייל הזה – הפיקדון הזה הוא של החייל.

עודד, לא העברנו עכשיו חוק כזה במליאה?

אז אני אומר, העברנו חוק כזה במליאה בקריאה טרומית. הוא לא התקדם לקריאה לראשונה, שנייה ושלישית. דווקא בעניין הזה, מאחר ואנחנו רוצים לבנות פה עוד רגל של הטבות לחיילים המשוחררים, זאת ההטבה שצריכה להיות לחיילים המשוחררים.

למה החוק לא התקדם?

יש למשרד האוצר התנגדות כי קשה להם עם משיכת הפיקדון בפעם אחת. אנחנו רוצים להקל עליהם בכך שנכניס את זה בתוך החקיקה הזו, גם את הפיקדון וגם את התואר.

אמרתי, אנחנו נעשה דיון לגבי סל התמריצים ובכלל ההטבות שמגיעות לחיילי צה"ל. במסגרת הזו אנחנו נדון.

אני חושב שזה נכון להיות ביחד פשוט בחוק הזה.

מצוין. אני, דרך אגב, מתחבר לזה. סך הכול, אני חושב שאם אנחנו יכולים גם להביא בשורה לכלל חיילי צה"ל בחוק הזה, על בסיס הפלטפורמה הזאת, אהלן וסהלן. לכן אנחנו נקיים דיון לגבי כל הסל. דרך אגב, יכולים להעלות עוד רעיונות. יכול להיות שמשרד הביטחון יביא דברים נוספים שעל הדרך הוא חושב שצריך, או אנשים רגילים, לא קשור למשרד הביטחון.

יותר מזה, גם לעניין הבג"ץ, אני חושב שהחוק יעמוד הרבה יותר טוב בכל מבחן שהוא כשיהיו לו שתי רגליים – גם נתנו הטבות לחיילים וגם עשינו סנקציות.

אני חייבת לומר שיש פה בעיה. אני מבינה את הצורך בתמרוץ אבל יכול להיות שצריך למצוא את זה בדרך אחרת כי מה שאתה מייצר פה – אתה מעמיק את האפליה. אני יודעת דווקא מהניסיון האישי עם הבן שלי שתואר ראשון היום חינם ניתן – עזוב פיקדון וכל זה – רק ללוחמי חוד. עכשיו אתה בא ואומר: ללחומי חוד אני אוסיף את החיילים החרדים שיתגייסו.

לא חרדים. לא חרדים – כל החיילים. כל חייל וחייל משוחרר במדינת ישראל.

כל חייל וחיילת.

אני בעד.

אז נוכל לתת ללוחמי החוד את התואר השני.

מה, נראה לך שישראל ביתנו באה להביא לחרדים - - - ?

אני בעד. אם זה כל החיילים אני בעד. האוצר, תסכימו?

הייעוץ המשפטי כתב את מה שאתה סיכמת בהוראת מעבר לנושא סעיף התחילה, שישיבות שהתחילו בתהליך, יראו את זה כאילו שהם כבר הגישו. היועץ המשפטי העיר את זה ואני רק לא רואה שהטמיעו את זה. זה בעמ' 19. סוכמה אז הערה שרוב הישיבות שהתחילו עדיין לא סיימו את התהליך.

מה שאנחנו אמרנו, שהיות והתהליך הוא תהליך ארוך, לכן, ברגע שהאדם הגיש את הבקשה אנחנו רואים אותו כהתחיל התהליך.

אין לנו בעיה עם זה, רק אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות בחוק כי זה עניין מינהלתי, הגשת טפסים או לא.

הרי בקצה תמיד יש איזה שופט שמחליט מה שהוא רוצה.

אם זה כתוב בפרוטוקול זה גם טוב.

לכן אני בעמדה שאיפה שאפשר להרחיב - - -

תצהיר את זה לפרוטוקול, זה בסדר.

אני למדתי. אני אספר לך סוד: חוקקתי פה חוק שמבחינת הניסוח בעברית היה חבל על הזמן, ברחל בתך הקטנה הוא היה כתוב. בא היועץ המשפטי לממשלה, פירש אותו 180 מעלות הפוך ונאלצתי לחוקק אותו עוד הפעם לפי מה שהוא אמר. אמרתי לו: אתה תגיד, בגלל שבסוף הם נתפסים על המילים ועושים מה שהם רוצים. חוק – פעמיים חוקקתי כאן. הם לא האמינו שאני אצליח לחוקק אותו עוד פעם ולכן הם נתנו לו פרשנות לא קשורה. נאלצתי לחוקק אותו עוד פעם ואז הוא נכנס לספר החוקים. תבין, כל חוק פה צריך לחוקק פעמיים-שלוש. למה? כי לאיזה פקיד במשרד המשפטים זה לא מתאים, איזה שופט מחליט שלא מתאים לו, מחליט משהו אחר, למרות שזה כתוב בעברית פשוטה. הרי אני בדרך כלל מנסה לכתוב בעברית פשוטה ומתאימה לכל נפש. כל מי שיודע לקרוא עברית מבין, לא מבינים אחרת.

דודי, זו לא קריאה שנייה ושלישית, זו חקיקה שנייה ושלישית עכשיו.

חקיקה. העברתי אותו פעמיים קריאה טרומית, ראשונה, שנייה ושלישית. אתם לא תאמינו מה קרה פה בכנסת. אני כבר לא יודע מה להגיד. לכן מאז למדתי: כל מה שאתה יכול להרחיב – תרחיב. הרחבת? אתה מצמצם שיקול דעת של מישהו אחר שהולך לקחת את זה לאן שהוא רוצה ולא למה שהתכוונת. לכן גם אורי אמר. הרי זה ברור. יש את הרשימה, לרשימה הזאת יש תהליכים. אתה מגיש בקשה, לפעמים זה ארבע שנים – אז מה, הוא יחכה ארבע שנים? אז אמרנו – גם אתם עובדים ככה היום הלכה למעשה – אז בואו נרשום, בשוליים, בדברי ההסבר, לא משנה, לא נכנס כרגע לאן, אבל שזה יהיה ברור לחלוטין שאותו שופט או אותו מישהו מהפרקליטות שקורא מבין ברחל בתך הקטנה מה כתוב. לא צריך פרשנויות על פרשנויות על פרשנויות – כתוב.

דודי, יש לי שלוש שאלות: ראשית, בשבוע שעבר ביקשתי ממשרד הביטחון, צה"ל, שיעבירו את הנתון כמה חרדים נמצאים היום בפטור. ביקשת מהם שיעבירו – לא העבירו.

אין פטור בדחייה, אם כבר.

בדחיה, נכון, לא בפטור. נציג משרד החינוך אמר ביום חמישי שזה 44,000. אז אם המספר הזה הוא גם מקובל על משרד הביטחון, צה"ל, שיגידו.

הם יגידו, מה הבעיה? אתה רוצה לדעת מה המספר?

כן.

כמה – בגרוסו-מודו, עזוב אחד לפה, אחד לשם - - -

היום, במעמד "תורתו אומנותו", כל האוכלוסייה שמגישה דיחוי, ללא פילוח כרגע בין חרדים לציונות, זה 58.

אבל זאת לא הייתה השאלה.

זה מה שאני יודע לענות לך השנייה.

לא. ראשית, אני שאלתי את השאלה הזאת שבוע שעבר והייתם אמורים לתת תשובה.

צחי לא היה.

חבר'ה, גם הרמטכ"ל לא היה. צה"ל זה צה"ל. מי שצה"ל מחליט לשלוח זה עניין שלו, אבל הוא צריך לענות על תשובות. נציג משרד החינוך אמר: 44,000. אם זה המספר שגם ידוע לכם - - -

המספר שנאמר על ידי מתייחס לכאלה שמדווחים אלינו לצורך תמיכה נכון לחודש מאי.

אני אעשה סדר. מה שעמוס התייחס זה כל אלה שבעצם מקבלים את התמיכה, זה 44,000. מתוכם חלק כבר לא קשורים בכלל לנושא של הגיוס, הם עברו אפילו את הגיל וכו'. זה מה שאומר עמוס. עמוס, אני אחדד את השאלה של עמר: לכמה אנשים יש דיחוי שהם נכנסים לקטגוריה של הגיל? היום זה 18-26, נכון?

18-24, זה 44,000. והמספר, באמת כמו שצחי אמר, הוא יותר לכיוון 58,000.

אני ועמוס מתואמים כי אנחנו מתואמים על כל "תורתו אומנותו" ואז לפי מוסד הוא מזקק ומתקצב.

אין בעיה. המספר הוא 44,000?

הוא נותן פטורים, הוא יודע.

כן. יש פה הלימה כי אנחנו עושים הצלבות אל מול המוסדות ומי לומד.

זה בערך 44,000?

45,000-45,000, זה ההיקף.

כשאנחנו מורידים את הגיל, לפי הצעת החוק, לגיל 24, לאיזה אוכלוסייה נתייחס?

זה גם היום 24.

זה היום, זה הנתון ל-24.

היום זה 24. היה אמור לעלות ל-26 ונשאר על 24.

אז אנחנו מדברים על 18-24?

18-24, כן.

44,000.

אוקיי, זו השאלה הראשונה.

סיפקו אותך?

מצוין, כן. שאלה שנייה שביקשתי ביום חמישי זו רשימת 1,600 הישיבות שלחלק מהחברים בהן נותנים דחייה. נאמר שעד יום ראשון יעביר משרד הביטחון את הרשימה של ה-1,600. הייתה גם בקשה שיהיה פירוט בתוך הישיבות מה המספר של החניכים בכל ישיבה, ועוד שאלה כמה ניתן פטור. הייתה סדרת שאלות כאשר על חלקן אמר נציג משרד הביטחון – אני לא זוכר מי זה היה – שלא בטוח שיש את כל הנתונים. אבל את הנתונים של 1,600 הישיבות ומה מספר התלמידים בכל אחת מהישיבות האלה ביקשתי ונאמר שעד יום ראשון זה יועבר.

לא אמרנו שעד יום ראשון אבל, בגדול, צחי - - -

נאמר.

יכול להיות. אני לא זקוק לזה. אם עמר רוצה את האינפורמציה הזאת, והיא מצויה בידיכם ואתם יכולים למסור אותה – אני פשוט לא כל כך בקיא מה הנתונים שיש.

אני אומר על זה מילה. מבחינת המוסדות שיש לנו, אנחנו מקבלים את הרשימה ממשרד הביטחון בוועדת הכרה שאנחנו עושים באופן מסודר. אני מציע שתיתן לנו רגע לעשות איזו בדיקה מול נציג האגף החברתי ונחזור אליכם עם תשובה.

אין בעיה. תבואו אלינו שבוע הבא עם תשובה. תבואו אלי.

אין בעיה. אני רוצה לבדוק את זה ברצינות.

צחי, תגיד לי שני דברים: אחד, האם יש לך את האינפורמציה הזאת - - -

יש לו כי הם אמרו, הם אמרו את המספר 1,600, לא אני.

עמר, תן לי. אם יש לך את האינפורמציה הזאת; ואם יש לך, תתייעץ האם מבחינתכם היא ברמת סיווג כזו או אחרת שאתם יכולים למסור אותה לחברי הוועדה. קח שבוע לבדוק רק. לא אמרתי לך להביא עוד שבוע, תבדוק שבוע, תבוא תגיד לי אם זה אפשרי.

ומספר החברים בכל ישיבה.

כן, אמרתי, עם הפירוט. יכול להיות שאתם תחליטו: תשמע, יש לנו את הרשימה, לגבי הפירוט הפנימי אנחנו לא יכולים לתת מסיבות כאלה ואחרות.

למה לא? מה, זה סוד צבאי?

עמר, תן לי.

אבל אתה מאפשר להם פתח לא לתת נתונים.

אני לא נכנס לשיקולי הצבא. אני אומר בגדול, תבוא עוד שבוע, שבוע וחצי, תדבר אתי.

אבל לפני - - -

אל תדאג. בסדר?

מאה אחוז.

והדבר האחרון, ההתייחסות לנושא שאליו התכנסנו עכשיו, השינויים שנעשו, אני פשוט רק רוצה להבין - - -

עוד לא קראנו את השינויים.

פשוט רציתי להבין מה המשמעות של מחיקת סעיף 49, כל המחיקה הזאת.

עוד מעט אנחנו נעבור על כל השינויים. אני רוצה לחזור חזרה לנושא של ועד הישיבות. איתי, אני דיברתי אתך על כך. אני סבור – ואנחנו התייחסנו לזה בפעם הקודמת – שבסופו של דבר צה"ל, אני חושב שגם בהיגיון, לא יכול לעבוד מול 1,600 ישיבות. זה לא הגיוני בכלל. בגלל איזו טענה כזו או אחרת, השוויוניות – אתה מכיר את המילה שוויוניות? לא אכפת להם שאתה תיקח 200 תקנים ותתחיל לרוץ עם המכוניות, לא אכפת להם שזה יעלה 100 מיליון דולר, העיקר שיגידו: עמדנו. אבל, בסוף, בכל השיגעון הזה יש עלות-תועלת, יש היגיון. בסוף, גם אם אתה פוגע קצת אתה מבין תמורת מה. לבן אדם אסור לעבור באור אדום, אנחנו מבינים שלא – למה? זה פוגע בו, הוא רוצה לעבור, אבל לא. למה? בגלל שיש אינטרס אחר.

אני חושב שהאינטרס המובהק של הצבא הוא לעבוד מול גופים מוסדרים. דרך אגב, יש לזה יתרון גם פנימי אצלם וגם מול הצבא. לכן אני חושב שצריך להסדיר את כל הסוגיה של ועד הישיבות. אני חושב שגם אם אנחנו נתפוס 99%-95%, אז יכול להיות שיהיה איזשהו גוף אחד, שהמדינה תקים אותו, והוא יהיה כגוף סל. מי שלא נופל באף גוף יבוא לשם ואז אתה פותר את השוויון. אתה אומר לו: אדוני, אין בעיה. הרוב – שילכו לכאן, ילכו לשם; במידה ואתה לא מסתדר לא עם זה ולא עם זה – בוא אלי, נמצא לך איזה גוף אחר שתבוא אליו.

אני רוצה להגיד יותר מזה, אדוני, דווקא בהקשר הזה. כשהיו פה כל ההפגנות וחסימות הכבישים, עוד עם החוק הקודם, מי שעשה את זה היה באמת פלג מסוים שנקרא הפלג הירושלמי הקיצוני של העדה החרדית. הם הסכימו לחסום כבישים. לא עניין אותם כלום – לא לעכב יולדות, לא לעכב חולים ולא שום דבר ועשו לנו פה את כל הבלגן הזה. אנחנו מדברים על פלג מאוד-מאוד קיצוני. מהצד השני יש קבוצה גדולה שמולה אפשר לעבוד.

רק תדע, דרך אגב, שהפלג הזה בכלל לא בא ללשכת גיוס. הוא לא בא לכלום. שום דבר. אתו הם לא יכולים להתמודד.

אז מה אני אומר? בעניין הזה, אם לא תאפשר לצבא לעבוד מול ועד הישיבות, בסוף אתה תשלח אותו להתעסק עם הקיצוניים.

אני חושב שאם נפרמל את הנושא הזה – הרי כשדיברתי אתך אתה העלית איזושהי סוגיה משפטית, סוגיה משפטית פילוסופית, חופש העיסוק, חופש הזה, כל החופשים למיניהם, שמביאים אותנו תמיד לאיזה קצה אבסורד שאנחנו לא מבינים איך הגענו אליו.

בסוף הם משרתים את הקיצוניים, את אלה שהגישו בג"ץ גם נגד משרד הביטחון בעניין הזה.

כן. הם הגישו בג"ץ נגד מי? נגד ועד הישיבות.

הם הגישו נגד משרד הביטחון.

כן. אתה מבין? גם אלה שכבר מנסים לעשות משהו, גם נגדם עושים את זה. לכן אני מבקש כאן שאתם תעשו דיון פנימי במובן הזה שמול היועץ המשפטי לממשלה, דרור וכו', והצבא כמובן, תייצרו נוסחה. הצבא הוא לא צד בעניין, אני חושב, אבל תשתפו אותו גם, תשתפו את מי שאתם רוצים, אבל בסופו של דבר תייצרו לנו איזושהי פלטפורמה שהצבא ואתם תוכלו לעבוד מולה. תמיד כשיש לך אחראי אז יש לך גם כתובת ויש אחריות. אחריות באה עם סמכות, אתה יודע. זה עובד לשני הצדדים. גם עובד בקטע הפנים-חרדי יותר מסודר וזה גם עובד מול הצבא יותר מסודר. מישהו בדרך בעצם מסנכרן את כל הדברים האלה. תייצרו איזשהו מנגנון, לדעתי גם בוועד הישיבות, שלא כל אחד מחליט שהוא ועד הישיבה. שבו אתם, תייצרו איזשהו מנגנון הגיוני – יכול להיות שהם יצטרכו לעשות איזה הליך פנימי בתוכם – ובסופו של דבר אני חושב שזה יהיה נכון לכל הצדדים, גם לצבא וגם לחרדים.

אגב, זה דבר מקובל, זה לא איזה משהו שלא - - -

מה, ועד הישיבות?

כן, שעובדים מול גוף מסודר.

בסדר, אז אני רק מוסיף שככל שמעגנים את ועד הישיבות ביחס לישיבות החרדיות, מעגנים את ועד הישיבות הציוניות ביחס לישיבות הציוניות.

ודאי. יש תמונת מראה. בצלאל, הרי בסוף אנחנו מייצרים בוועדה תמונת ראי להסדיר את כל עולם הישיבות. מבחינתנו, מבחינתי, כולם לומדים תורה. זה לא משנה. אלה ואלה – זה לא חשוב. עוד הערות? דרור, בבקשה.

לעניין ועדי הישיבות, חזרנו ואמרנו שיש בעיה עם הסוגיה של גוף פרטי. אני חושב שהסוגיה של ריכוז העבודה אל מול גורם חיצוני – משרד הביטחון בכלל והצבא בפרט עובדים בהיקפים מאוד-מאוד גדולים במגוון נושאים ותחומים, ממכינות, דרך ספקים, דרך עשרות-אלפי חיילים ומלש"בים. אני לא חושב שזה אתגר טכני או מינהלתי כל כך גדול - - -

אם נסדיר את זה בחוק אז מה הבעיה? לא הבנתי.

מה הבעיה? אני לא מבין מה הבעיה. מה אתה רוצה, שיעשו מכרז על ועד - - - ?

לא, הוא רוצה שהצבא יטפל מול כל ישיבה נפרד, שלא יהיה גוף אחד.

דרור, אני אתן לך לדבר אבל יש לי רעיון. אתה התחלת את הדיון שביקשתי. לא לחינם העליתי את זה. אם אתם לא הייתם מספרים לי בשם כל החופשים למיניהם שאי אפשר אז הייתי מביא את זה לכאן וגומר את העניין. הבנתי. לכן אמרתי, שבו ביניכם, יכול להיות – אני מעריך – שעל הסוגיה הזאת לבד תשבו חודש. למה? זה כך עובד במדינה. ככל שהנושא הוא יותר זוטר כך דנים עליו יותר. ככל שאתה מביא אותו בשם איזה עיקרון – חופש העיסוק, חופש ההתאגדות, חופש פה, חופש שם – כל המערכת נכנסת לכאוס.

גם בפעילות העם יהודי בעולם רצו שלא יעבדו מול הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, על אותו משקל. יש הרבה גופים בעולם, הרבה גופים שאפשר לעבוד מולם.

לכן אני אומר, שבו, אם בסוף תגיעו למסקנה ותגידו: רבותי, אנחנו דנו שבעה נקיים, לא יצא עשן לבן, אין, חופש, וחופש העיסוק, והבג"ץ ההוא, והשופט ההוא אמר לפני 30 שנה וכו' – בסדר, נראה מה נעשה. אבל אני מקווה שבסוף גם אצלכם יתיישר העניין שיש חיים ואנחנו צריכים לחיות בחיים. יש טפל ועיקר ויש לפעמים שוליים שעוזבים אותם בצד והולכים עם המיינסטרים.

אגב, מבחינה משפטית רק אני רוצה להגיד, בחוק אני יכול להקים גוף ולקבוע שעובדים מול הגוף הזה. עושים את זה לא מעט, לא פעם ולא פעמיים.

עודד, עזוב. אמרתי, זה דיון שאני מבטיח לך שהוא ייקח לכם שלושה שבועות מינימום, אם לא חודש, עכשיו אתה רוצה בשתי דקות?

אני לא רוצה לעשות דיון.

אני מבין שאתה לא גומר את החוק הזה עכשיו?

כרגע אני שומע אותם, אני אסכם בסוף.

לעניין ההטבות לחיילים בכלל, שנקרא לו צד התמריצים החיוביים, צריך לומר כמה דברים: אחד, מבחינת תהליך עבודה משמשלתי – לא נעשה עוד תהליך עבודה ממשלתי בדבר הזה וגם לא הוכן תזכיר, לא הופץ להערות הציבור וכדו'. זה ברמת - - -

לגבי מה?

לגבי ההטבות החיוביות, ההטבות לחיילים.

סליחה, זו לא הייתה אחת ממסקנות הוועדה?

זה היה ברמת הכותרת, זה לא היה ברמת - - -

אוקיי, אז מגיע עכשיו לחקיקה ובחקיקה אנחנו עושים את זה.

עודד, אתה רוצה להחליף אותי? לא הבנתי, דרור, איך זה סותר את מה שאנחנו מבקשים.

אז אני אומר, לא היה עוד תהליך ממשלתי סדור, לא הוצגה - - -

אבל אנחנו באמצע החקיקה עכשיו.

בסדר, רק רגע. אז אני אומר שהנושא הזה בעצם עוד לא הובא כהצעה ממשלתית, הוא גם לא הובא לאישור הממשלה כי לא הופץ תזכיר, לא נעשה תהליך עבודה - - -

זו גם עמדת שרת המשפטים לעניין ההטבות?

אני לא מייצג.

יושב פה נציג של משרד המשפטים, אני רוצה לדעת אם מה שהוא אומר זו עמדת שרת המשפטים או לא.

עודד, אני דופק עם הפטיש. אתה יודע שאצלי בדיון לא מדברים כשלא מקבלים זכות דיבור, גם אם זה עומד לך על הסרעפת חזק. אני רוצה להבין, אנחנו צריכים לבקש אישור מהממשלה כדי לדון על החוק?

לא.

או ממשרד המשפטים? תגיד לי כן. יכול להיות שנעביר את כל הכנסת אליכם למשרד.

כוחה של הכנסת לחוקק עמה, אין חולק על זה, אבל ההצעה הממשלתית לא התייחסה לסוגיה הזאת. היא התייחסה בסעיף מאוד-מאוד קצר ולקוני שדיבר על כך שוועדת השרים תוכל לדבר על הטבות. מכאן - - -

השאלה אם זו עמדתך או עמדת משרד המשפטים.

עודד, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אני אגיד לך משהו, דרור, אני ביקשתי כרגע ממשרד האוצר לעשות דיון כדי לבוא במסגרת החוק הזה להביא גם חוק שנותן הטבות לחיילי צה"ל ככלל. עכשיו אני רוצה לספר לך, היות שאנחנו עוסקים בחוק הגיוס, אנחנו עוסקים בחיילים. לא עסקתי עכשיו בחוק של מצללות והבאתי הטבות לחיילים.

אלה גם מסקנות הוועדה הממשלתית.

תן לי. לכן, זה יושב לנו בעניין. הממשלה תגיד את עמדתה והכנסת תגיד את עמדתה. הממשלה תמיד יכולה לבוא – ואני אספר לך את ההליך – אם היא חושבת שאנחנו חרגנו ממה שהיא חשבה, לבקש להביא את זה חזרה לוועדת שרים להביע את העמדה שלה. אנחנו לא חייבים לקבל את עמדת הממשלה, אנחנו יכולים להמשיך בחקיקה וגם להעביר את זה בכנסת – וקרו דברים מעולם, כולל בקדנציה שלי, שזה היה בניגוד לעמדת הממשלה.

נכון. אני לא חושב שאמרתי – כוחה של הכנסת לחוקק עמה.

אבל אני לא בטוח שזו עמדת הממשלה גם.

לא משנה, הוא העלה טענה שהממשלה לא התייחסה לעניין בהיבט של הסל. לכן, דרך אגב, ביקשתי ממשרד האוצר, ממשלה, אתם, לשבת עם הצבא כדי להביא לנו איזושהי חבילה. אם תבואו בסוף ותגידו: רבותי, אנחנו ממליצים פעם ב-10 שנים לתת לחייל כרטיסיה ב"אגד" – בסדר, שמענו. אתם מבינים את רוח הדברים. אני גם יודע מה כל אחד יגיד בכל תחנה. אני מבטיח לך. אני יודע מה שיינין יגיד, אני יודע מה אתה תגיד, פחות או יותר, אני יודע מה הצבא יגיד. לכן אני אומר, בסוף מה שחשוב הוא מה החברים פה יגידו. ביקשתי דיון בגלל שאני באמת רואה פה הזדמנות. אני חושב שבצד החוק הזה אפשר להביא הטבות לחיילי צה"ל שלא קשורות לכאורה לחוק אבל בהזדמנות הזאת אנחנו יכולים להביא את זה כמעטפת גם. לעודד גם את זה, גם את החיילים, יאללה, על הדרך. למה לא? אנחנו עוסקים בנושא.

אני לא מתנגד לעצם ההטבות, אני רק מציין שלא היה תהליך ממשלתי וההצעה - - -

לא היה כלום על זה.

בוודאי. אמרתי, ברגע שאנחנו נעשה את זה. סמוך עלי, יספר לך שיינין, זה לא החוק הראשון שאני מוביל כאן בכנסת, לדעתי כבר העברתי 80 חוקים פה. אני גם יודע לעשות את הדיאלוג מולם כשמדובר בכסף. הרי אם זה היה חינם לא היה ויכוח פה, היינו עוברים את זה בשתי דקות. אנחנו גם יודעים תוך כדי חקיקה לייצר התקדמויות כאלה ואחרות כשמדובר בכסף. אתה מקדים את המאוחר. ביקשתי שנשב, נדבר, תבואו אלי, נפתח את הדיאלוג, נראה לאן נגיע. יכול להיות שיהיה מדובר בסוף, נניח, סתם – הרי תסכים אתי גם אתה שאם בסוף ההטבות שאתם תציעו, כולל הלימודים, כולל הכול, עולות מיליון שקל, אני מניח שלא תהיה בעיה, אבל אם הן יעלו ארבעה מיליארד שקל זה סיפור אחר. לכן אני אומר, בוא נתחיל, בסדר?

מאה אחוז.

אני יכולה להעיר משהו על ההטבות?

רק שניה. יש לך עוד משהו, דרור?

רציתי לומר עוד נקודה והיא לעניין המענק, הפיקדון ובכלל הטבות בעין לעומת הטבות בכסף. הטבות בעין באופן עקרוני – הטבות בעין זה כל הטבה שהיא לא כסף, למשל הטבה בתואר ראשון – מעוררות מורכבות במובן הזה שיכולים להיות שני חיילים שישרתו את אותו פרק זמן, באותם תנאים, באותה יחידה, אחד רוצה ללמוד והשני לא רוצה ללמוד, ואז אתה בעצם מייצר הטבה לאחד ולא מייצר הטבה לאחר.

תראה, דרור, אתה עכשיו נכנס לליבה של העניין, אני רוצה רק להגיד לך משפט אחד ובזה אני מסיים. בסוף יש גם אינטרס של מדינת ישראל, מה היא רוצה. היא לא חייבת. אני יכול לתת לך מה שאני רוצה. אני יכול לתת לך הטבה בצפת ולא בקריית מלאכי. אני יכול לתת לך הפחתה בנהרייה אבל לא בירושלים. זו מדיניות של ממשלת ישראל וכנסת ישראל. אם כנסת ישראל תחשוב שהיא רוצה לממן לחייל עד דוקטורט בגלל שחשוב למדינה שהוא יהיה דוקטור אז היא תעשה את זה, ואם היא תחשוב שהיא צריכה לתת הטבה למישהו אחר שרוצה לטייל, לקחת את הכנסת ולטייל בתאילנד, אז היא תעשה את זה. אבל אתה נכנס כבר לדיון, עזוב, אל תיכנס לדקויות האלה, זה פחות חשוב.

זאת אומרת שאתה תומך בביטול הפיקדון שקובע לכל חייל לשם מה הוא יקבל את הפיקדון?

אתה מבין מה הוא עשה עכשיו? הוא עכשיו נכנס ישר לביטול הפיקדון. מירב, בבקשה.

רציתי לומר גם לעניין הטבות. הרי ההטבות שאתה מדבר עליהן – ודיברנו עליהן גם בוועדה הקודמת – זו השכלה, זו תעסוקה איכותית, זה דברים שעולים כסף שהיום אין אותם. אין אותם. הסביר רז שיש כל מיני פרויקטים שעושים ואני גם נתתי דוגמה את המכינה בצפון. אני שואלת: אם אתה עכשיו לוקח ישיבה כזאת ובסופו של דבר יש סנקציה כלכלית, זאת אומרת שבמקום 100% היא מקבלת 70% נגיד? זה החוק מתכנן? זה מה שכתוב פה, נכון? אחרי שנה-שנתיים יש סנקציה כלכלית. זה לא שהישיבה מקבלת ומחזירה כסף, מראש, אם היא לא עומדת ביעד הגיוס, היא אמורה לקבל במקום 100% 70%, נכון?

את שואלת מה עושים עם הכסף?

לא. אני אומרת, בוא תיקח את הכסף שגם ככה החזרת ושים את זה באקדמיה, בהכשרה מקצועית איכותית. במקום להשאיר את הכסף באוצר – איפה אורי שיינין?

לא, אני לא נכנס לעניין הזה.

באוצר לא נשאר כסף, בסוף איכשהו מפזרים.

קח את הכסף, שים אותו למי שמגיע לו, לחרדי שהגיע.

אורי, אני מבין את מה שהיא אמרה. אנחנו זרקנו את זה בישיבה הקודמת כהערת אגב, אבל בוודאי ובוודאי אני לא קושר בין הדברים. שלא בסוף תבוא ותגיד: תשמע, נשארו 20 מיליון שקל אז בוא ניתן להם את ההטבה ב-20 מיליון שקל. זה לא קשור. יכול להיות שההטבה תעלה - - -

לא הצעתי את זה.

אני הצעתי את זה. הוא רוצה את זה לגירעון.

לכן אני אומר, עזוב, אל תחבר – ההכנסה שלך פה וההוצאה שלך פה.

תגיד לי, אדוני היושב-ראש, היום יש סנקציות כלכליות על ישיבות?

היום אין.

אין. אבל החוק שאתה מחוקק פה בוועדה מכיל סנקציות כלכליות?

כן.

מה חשבת לעשות עם הכסף? תגיד לי.

שאלת שאלה טובה.

"ממדים ללימודים" ולאפשר לגבות את הפיקדון מיד.

אל תדאגי.

מירב, בגלל זה זה חלק מהחוק. מירב, אם בתוך החוק יש מימון ל"ממדים ללימודים" אז ברור לחלוטין שהכסף הזה ישמש את - - -

לא, אני רוצה שהחרדי שהגיע – עם כל הכבוד, אני גם אמרתי משהו פעם שעברה בדיון - - -

הוא לא שמע, תחזרי שהוא ישמע.

הנה, אני אומרת. אם החרדי - - -

אני לא מבין למה את מייחלת – שיעמדו ביעדים או שיהיו סנקציות? אני רוצה להבין איפה אני נמצא.

לא, אורי, אני פה אתך - - -

אני רוצה שגם יעמדו ביעדים וגם יקבלו "ממדים ללימודים".

אורי, היא מכירה את האוצר מבפנים, היא יודעת שהוא ייקח את הכסף לדברים אחרים.

חבר'ה, תנו למירב. מירב, תעני לעודד מה אמרת פעם שעברה.

פעם שעברה נתתי את הדוגמה של החבר'ה שהם נוער בסיכון שרוצים לצ'פר אותם. אני אומרת, אם אותו אחד – וראינו את הכתבה שהייתה עכשיו, שכמעט 70% מאלה שיושבים בכלא זה חיילים עניים. אני אומרת דבר כזה: אם מראש אתה בא ונותן להם, והולך החרדי ומתגייס, והולך הבחור הזה שמשאיר את המשפחה הענייה שלו בבית ומתגייס – קח את הכסף וצ'פר אותם בתעסוקה איכותית ובבגרויות.

דרך אגב, אני לא בטוחה שכל החיילים בארץ צריכים לקבל בגרות, לוחמים. אני אומרת: קודם כל תן לחרדי שהתגייס ותן לאותו אחד שבמקום לעזור בבית התגייס. קודם כל תיתן להם, אחרי זה תיתן לכל האנשים שאין להם בעיות סוציו-אקונומיות.

אני חושב שצריך לתת לכל חייל ששירת שלוש שנים את האפשרות ללמוד תואר ראשון. אני לא מצליח להבין מה הדיפרנציאציה הזאת שאת מנסה לייצר פה. כל חייל ששירת צריך לקבל אפשרות ללמוד תואר ראשון.

- - -

סליחה, זה לא עניין סוציאלי. זו לא שאלה סוציאלית. זו שאלה של עיקרון. אם לכל משרת מגיע – לכל משרת מגיע. מה פתאום?

חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה.

אני רוצה לומר למירב ולכולם, שלא תשווי בנפשך שבגלל איזשהו תמריץ כספי מישהו יקום ויתגייס. זה לא יקרה. אם מישהו יתגייס – בלית ברירה הוא יתגייס. לכן, יכול להיות שמגיע לו – לא יכול להיות, מגיע לו באמת תמריצים כספיים – אבל אף אחד מהבחורים לא יתגייס בגלל מצוקה כספית. אם הוא יתגייס זה יהיה בגלל שהוא החליט להתגייס, בגלל סיבות כאלה ואחרות. אני אומר לכם שאני מאמין שאף אחד – שוב אני חוזר על זה – לא יתגייס בגלל איזשהו תמריץ כספי.

בגלל זה לשירות לאומי הולכים כל כך מעט ולצבא הולכים כל כך הרבה – כי התשמ"ש הרבה יותר גבוה.

לא, זה לא קשור.

לא, לא.

מה אמר שר-שלום ג'רבי? - - -

אנשים הולכים לשרת בצבא כי הם חושבים שחשוב לשרת בצבא קודם כל. בן אדם שהולך לשרת שלוש שנים הוא לא אומר: אה, בסוף יהיה לי תואר אז אני אשרת שלוש שנים. בחייך.

בגלל שזה שירות חובה, בואו לא נשכח.

אתם עושים כאן סלט משני דברים שונים שאמרתי.

שירתו עוד לפני שהיה תואר ראשון חינם.

אני אמרתי שאם כבר הוא התגייס, ממניעיו – אני לא יודעת מה, הציוניים, האידיאולוגיים, עזוב את הכסף - - -

אז את מעמיקה את אי-השוויון ולחייל חילוני שהתגייס, כי יש לו שירות חובה, את לא תתני, אבל לו את כן תתני?

זה הזוי.

אני אמרתי לעשות מדרג, כן.

לא, כי המבחן הוא לא סוציאלי. מי שנלחם עכשיו בסיירת מטכ"ל או בקרבי מקבל תואר ראשון, לא בודקים אם להורים שלו יש כסף או לא. אתה מפצה אותו, או אתה מצ'פר אותו, על עניין השירות עצמו.

אני לא מסכימה לזה, דרך אגב. אני לא מסכימה לזה.

בוודאי שכן, את רוצה שיגיעו לשירות קרבי.

כשהם משלמים בחיים שלהם זה אותו מחיר, מירב, או שגם בודקים מצב סוציו-אקונומי?

מה פתאום מצב סוציו-אקונומי?

אתם עושים סלט מהדברים שאני אומרת.

מה זה, ת"ש? זה לא קשור לת"ש.

אני אומרת דבר כזה: אם אותו חייל חרדי כבר הגיע ואם אותה ישיבה כבר מקבלת פחות, שייקחו את הדלתא הזאת בין ה-70% שהיא קיבלה ל-100% שהיא הייתה אמורה ויתנו את זה לחיילים. זה כל מה שאמרתי והוא מסכים אתי גם. הרי אנחנו כבר לקחנו את הכסף מהישיבה הזאת. זה כתוב בחוק, נכון? אתה הולך להעביר עכשיו חוק שנותן סנקציה כלכלית.

אבל לאוצר יש תוכניות אחרות מה לעשות עם הכסף.

מה התוכניות? שהאוצר יגיד מה הוא הולך לעשות עם הכסף.

את קרובה לאוצר.

אורי שיינין, מה אם עכשיו ישיבה - - -

לא, אסור לעשות מבחן סוציו-אקונומי.

רגע, עזבי שניה את הסוציו-אקונומי. שחררי את זה רגע.

שחררי? זה מה שאת מציעה.

לא. אני שואלת עכשיו מה עושים עם הכסף - - -

אם לא, זה אומר שחרדים יקבלו משהו ששאר החיילים לא יקבלו.

תעזבי את זה כבר. אני רק שואלת מה הוא עושה עם הכסף. חכי רגע.

זה משהו אחר. זה לא שייך.

אז תעזבי רגע את זה. את הוויכוח הזה ננהל. אני רוצה שאורי שיינין יגיד: עכשיו ישיבה כזאת – עזבי רגע את מה שדיברנו – שבמקום לקבל 100% תקציב תקבל 70% כי היא לא עומדת במכסה - - -

זה יחזור לקופת המדינה, מה זאת אומרת?

מה אתה עושה עם ה-30%?

חוזר לקופת המדינה.

תני לו לענות. מה, את מהאוצר עכשיו? עד שתגיעי לאוצר - - -

אני צריכה להיות באוצר, את רואה? אני יודעת יותר טוב את התשובות.

את אופטימית, חמודה.

עמר, אתה רוצה לומר משהו לפני שאני מסיים את הדיון?

רגע, הוא לא עונה לך מה הוא עושה עם הכסף, עם ה-30% שהוא לקח.

אתה יודע מה, שיינין? תענה לה מה אתה עושה בכסף הווירטואלי שאין לך.

כן, בדיוק.

גם לא יהיה, אל תדאג.

כמו כל ההצעות של המדינה, יש בסוף תקציב וכשיש תת-ניצול אז או שהוא הולך לשימושים אחרים, לפניות תקציביות של סוף שנה, או שהוא הולך לצמצום הגירעון, ואז זה אומר שההוצאות התקציביות שלנו בשנים הבאות - - -

ככה אתה בונה עלינו?

או שתוריד את המע"מ ב-5%. אולי נוריד את המע"מ ב-5% מהכסף הזה?

אתה יכול להוריד את המכס על הפלאפונים למשל. אפשר להוריד קצת את המכס על הפלאפונים.

להוריד את המע"מ ב-5% נראה לי.

אגב, גם לחבר'ה האלה יש הרבה ילדים אז אפשר שתורידו את המכס על המוצצים. זה חזר חזרה לחרדים.

- - -

דודי, בסוף אתה תייצר מוטיבציה לאוצר עכשיו לא לתת לצבא כלים לתת לחרדים לעמוד ביעדי גיוס כי האוצר מרוויח כסף. אין מצב. לא תרוויחו מזה שקל. זה ילך להכשרות תעסוקתיות, זה ילך לצבא לתוכניות המשך של החרדים.

בצלאל, התחלת את הדיון הזה.

- - -

אנחנו רוצים סעיף שיהיה כתוב שהכסף יחזור למען - - -

אתה מדבר פה עכשיו על כל מיני רזרבות - - -

לב"י או האגודה למען החייל, מה את מעדיפה?

רבותי, אני מבקש. בצלאל, מירב, נגמר. נגמר מה שעשיתם ברבע השעה האחרונה. בחצי שעה האחרונה נתנו לדברים לזרום, שלא תתרגלו. תראו, רבותי, אנחנו נקבע עוד מספר דיונים בנושא, כפי שאמרתי. אנחנו נעשה דיון אחד על הנושא של השירות הלאומי, הנושא השני הוא הנושא של ההטבות.

הטבות לחרדים שמתגייסים.

הטבות לחיילי צה"ל.

נכון.

וגם לחרדים.

שיתגייסו.

לא להפריע לי, עכשיו רק אני מדבר. אנחנו נקיים עוד שתי ישיבות בנושאים האלה: אחד, כפי שאמרתי, הנושא של סל ההטבות.

והפיקדון, ההטבות והפיקדון.

הכול, זה כולל הכול מכול כל. אני מבקש, שיינין, אתה תהיה הפיבוט של הפגישה הזאת בגלל שבסוף מדובר באיזושהי הצעה שבגינה יש תקציב. אני מבקש שאתה תשב ותעשה עבודה פנימית בתוך הממשלה עם הצבא, תזמן את הצבא, את משרד הביטחון, את דרור ממשרד המשפטים, אמרו לי כאן בנק ישראל, אין לי מושג למה הוא קשור אבל אם אתה רוצה שהוא יכין לך כוס תה תזמין את בנק ישראל גם.

מה קשור בנק ישראל?

אם אתה רוצה תזמין את מי שאתה רוצה, גם אם הוא לא קשור, העיקר שהוא עושה לך טוב בנשמה. אני מבקש תייצרו לנו איזושהי הצעה לחבילת הטבות - - -

כולל המקורות התקציביים.

כרגע בלי מקורות. אני מבקש שתייצרו לנו הצעה. אני אגיד לך גם למה אני מציע את זה, שיינין –תביאו לנו הצעה סבירה וטובה בגלל שאם לא, אז אנחנו נביא את ההצעה, אני אביא את ההצעה, אז כדאי, זה ייצא לך יותר זול אם אתם תשבו ותייצרו איזושהי הצעה הגונה וטובה, אפקטיבית, ששכרה בצדה, לא איזה משהו בשביל ההצהרה. אני מאמין, כפי שאמרתי – יש הצעת חוק כרגע, אני מבין שמשרד הביטחון מקדם אותה, לגבי הנושא של הלימודים – שכדאי להביא את הכול באותה הזדמנות עכשיו, כולל מה שאמר עודד ונביא הצעה כזאת.

מתי הדיון? שבוע הבא?

כן. אני מניח שאני אקיים דיון בשבוע הבא על הנושא הזה אבל אני כבר אודיע לכם. קח לך שבוע להכין את זה. הדיון השני שאמרנו הוא לגבי הנושא של השירות הלאומי-אזרחי. גם אתם תכינו דיון. אני רוצה להיכנס לכל הנושא הזה כדיון ושם גם תביאו בפנינו את כל ההיבטים של הנושא הזה. מה קיים היום, מה התמריצים שאתם חושבים ולאיזה כיוון אתם חושבים שזה צריך להתפתח בהיבט של החוק הזה.

לגבי שאר ההערות שהערנו כאן אתם כבר תעשו עבודה מול הלשכה המשפטית, תשבו. שמענו את כל ההערות, גם של אורי, גם של בצלאל, אני מבקש להטמיע את כולן בחוק. בסך הכול לא ראיתי איזה משהו דרמטי פה. איתי, תשבו, אתה או תומר, מי שתחליטו, אני רוצה בפעם הבאה באמת לראות את כל ההערות שדיברנו לגבי החוק. אני גם מחכה מכם לתשובה לגבי מה שנקרא סעיף המטרה. כבר נתתי לכם את הסיפור לפני מספר ימים, תתייחסו לזה גם, נטמיע את זה ונפתח את הנושא לדיון כולל. קבענו את הדיונים להמשך.

לגבי מחר, אני מניח שמליאת הכנסת היום תגלוש לכיוון הבוקר, לכן אני רוצה לומר לאן אני מושך ואני נותן לכם את הדברים פה. תראו, החוק הזה הוא אחד החוקים הכי מורכבים שאני נתקלתי בהם ולכן זה דורש גם זמן להיכנס לדקויות. אני יכול להעביר אותו בבליץ אבל יכול להיות שאז אנחנו עושים שגיאות בדרך. יכול להיות שזה מה שנעשה בסוף, אם נצליח להתכנס כולנו לאותו מקום.

העולם החרדי, תבינו טוב – זה גם מה שאמר יעקב אשר בפעם הקודמת, כשהוא דיבר אני התרגשתי, הוא ואורי דיברו מהבטן – העולם החרדי עובר כאן דבר שמעולם הוא לא עבר. תבינו, זו הליבה של העניין. זה כל החיים. מדברים על החיים עצמם מבחינתם. יש בתים מפוצלים. באמת יש פה דברים שזה יושב שם לדעתי על הנימים הכי חשופים. גם שם צריך את הזמן לפעמים, צריך לקחת את הזמן גם לעכל בכלל את האירוע. גם כשאתה כבר חושב שזה נכון, לפעמים אתה צריך זמן בכלל לעכל את זה, שאתה שם בכלל. לכן אנחנו בשיח אתם.

בסופו של דבר, אני חושב שברור – גם הם מבינים וגם אנחנו מבינים – שאנחנו רוצים להביא משהו טוב לעם ישראל. בסוף, באמת שזה יהיה גם ישים, גם יענה על כל הפרמטרים שדיברנו עליהם, גם שהצבא יוכל לעמוד בזה ולהכיל אותם, גם שעולם התורה לא יפגע יותר מדי בהיבט שלהם, גם ששוק העבודה בסופו של דבר יגדל ולא אחד יסנדל את השני וכלום לא יזוז פה. הכול כבר נכנס למין איזה לופ שלא יוצאים ממנו. לכן זה לא דבר פשוט. זה דבר שצריך להיעשות כאן כמלאכת מחשבת ובעיקר-בעיקר יש פה הרבה רגשות והרבה תהליכים חברתיים.

בכל הצדדים.

אני סברתי מלכתחילה שהחוק הזה הוא לא חוק שהיה אמור לבוא בחקיקה בכלל. יש פה תהליך חברתי ארוך שקורה והיה צריך לתת לו רק רוח גבית, יותר תמריצים והוא היה הולך ומתרחב לבד. הוא כבר היה. היינו שם כבר. לכן אני אומר, בגדול, אני בשיח עם החבר'ה שלנו במפלגות החרדיות, ולכן אנחנו - - -

אז מה אתה אומר על הדיון מחר?

מצביעים על החוק שלך.

לכן אמרתי, אלה תהליכים שיקרו. אנחנו נגיד לכם איך זה - - -

אני לא מסכים לכל מה שאתה אומר עכשיו.

אין בעיה.

דרך אגב, אנחנו מקבלים את זה, סומכים עלינו שלא יקרו שום תהליכים והציבור ישב וילמד, אין פחד בעניין הזה - - -

אבל זה כבר קורה.

יש נראות אולי, אבל - - -

זה כבר קורה.

לא קורה שום דבר.

לא עניין של הלימוד, אורי. איך אני תמיד אומר? עצם העניין שהנושא עולה, את זה לכשעצמו הציבור צריך זמן לעכל בכלל. זה לא פשוט, הווה אמינה.

לא קורה לו שום דבר. מי שלומד תורה ימשיך ללמוד תורה.

כן, ברור, אמרנו.

אף אחד לא אמר שלא.

אורי, את זה אמרנו מההתחלה.

אמרנו, מי שתורתו אומנותו ימשיך.

אבל בצורה הזאת לחוק אין טעם כי ממילא בכמויות האלה מתגייסים, לא צריך את החוק הזה בשביל זה.

אני רוצה משפט אחרון. היות ואנחנו כנראה נגמור לקראת הבוקר, לכן אני אודיע למנהלת הוועדה כבר לקראת הערב ויכול להיות, אם נגיע לבוקר, שנבטל את מחר או שנצמצם אותו בגלל שאנשים ירצו ללכת הביתה. לקראת 12:00 בלילה אני אדע איפה אנחנו עומדים, אני אודיע לדפנה והיא כבר תסמס לכם, היא תוציא איזו הודעה.

אדוני היושב-ראש, מילה אחת לפני הסוף. אני רק רוצה לומר שתדעו שגם התהליכים בציבור החרדי הספרדי מעולם לא היו במציאות שהם נמצאים היום, וגם בציבור החרדי הספרדי יש איזושהי מחלוקת שמעולם לא הייתה ונגרמה כתוצאה מכול ההליך ומכול הדיבור והשיח על זה.

תודה רבה, רבותי, שיהיה לנו המשך יום טוב. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.