פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



22
ועדת המדע והטכנולוגיה
10/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 185
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ח (10 ביולי 2018), שעה 13:00

מאבק באלימות ברשת בחברה הערבית - לציון יום המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית

חברי הוועדה: יעל כהן-פארן – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה
מסעוד גנאים
איימן עודה

אדורה אלעיס חבש - נציגת משרד החינוך במוקד 106, משרד החינוך

יפעת זץ - מדריכה מרכזת בתחום התנהלות מיטבית, משרד החינוך

נאדיה חאג' - מדריכה ארצית לגלישה בטוחה, משרד החינוך

אמיר גפן - ר' תחום קהילה ומניעה אח"מ, המשרד לבטחון פנים

סאלח בוקאעי - ר' תחום חברה ערבית, המשרד לבטחון פנים

סאמי אבו דולה - ר' תחום חברה ערבית מחוז צפון, המשרד לבטחון פנים

נאיף דגש - ר' תחום מיעוטים, המשרד לבטחון פנים

קרן מועלם - ק' הערכה ומחקר אח"מ, המשרד לבטחון פנים

אורנה היילינגר - מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח, איגוד האינטרנט הישראלי

מייק לבסון - דיפלומט, שגרירות ארה"ב בישראל

ענבל שביב - פיתוח משאבים, עמותת יוזמות קרן אברהם

כמאל סעדה - עמותת יוזמות קרן אברהם

רות לוין - עמותת יוזמות קרן אברהם

מועאד עודה - המרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכים

מנאל שלבי - עמותת אדיאר, פורום אנשי מקצוע למאבק בפשעי רצח נשים

שרף חסאן - יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי

מואפק חלאילה - חבר הנהלת הסתדרות המורים

סעיד יסים - חבר הנהלת הסתדרות המורים

עבד אללטיף ברכאת - מורה

חולה חרזאללה - יועצת חינוכית

מנאל מסארווה - יועצת חינוכית

אבוליל סעיד - עין מאהל

ראדי מחמיד - אום אל פחם

חספייה דגש - דיר חנא

מחמוד כיאל - מוזמן/ת

מוחמד חסאן - מוזמן/ת

עומר היילינגר - מוזמן/ת

ענת לוי
איילת חאקמיאן – ראש תחום פרלמנטרי

ס.ל., חבר תרגומים



מאבק באלימות ברשת בחברה הערבית

שלום לכולם, אחר צהריים טובים. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת המדע בנושא אלימות ברשת בחברה הערבית, במסגרת יום המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית שיזמו חברי הכנסת, גם אתה, מסעוד גנאים?

גם אני.

ואיימן עודה וחברי כנסת נוספים מהרשימה המשותפת ואולי גם ממפלגות אחרות? היוזמה של היום של המאבק באלימות?

היוזמה היא של ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, אבל בשם כל הרשימה.

אוקיי, אז לפני שאני אתן למייצג יוזמי היום לפתוח, מסעוד, בבקשה, אני רק אגיד שבאמת בוועדת המדע כבר נערך דיון בנושא המאבק באלימות ברשת בכלל, בכל החברה הישראלית, לא ספציפית לחברה הערבית. הדיון היה בינואר השנה, אם אני לא טועה, לפני חמישה חודשים, ובאמת הוסקו ממנו מסקנות רבות, התכניות שעוד במגרה, שמתחילות לפעול, כמו תכנית מאו"ר של המשטרה ותכניות נוספות.

אין ספק שהרשת היום מהווה אתגר אדיר, במיוחד בקרב צעירים ובני נוער שחשופים אליה, וכמובן מבוגרים, אבל הם חשופים אליה בצורה מאוד מאוד רחבה, הטלפונים החכמים שמאפשרים את הנגישות אליה בכל מקום ובכל זמן, עוד מעט צריך ניתוחי הסרת טלפון מהיד, זה בערך המצב שאנחנו נמצאים עם הטלפונים האלה. המשמעות, ההשפעה, שהזמינות לרשת היא כל כך רבה והפתיחות ברשת כל כך רבה, היא גם מזמינה אירועים פחות נעימים, כולנו מודעים לכך ועל כך באנו לדון היום, איך אנחנו מתמודדים איתם כמערכת. המערכת היא כל החברה, אבל גם בעיקר מצד הממשלה, מצד משרדי הממשלה והגורמים המפקחים שאמורים לדאוג לשלום האזרחים. יש להם פה גם בהחלט אתגר חדש שהם צריכים להתמודד איתו וכמובן איך אנחנו מנחילים לאזרחים ולדור הצעיר ולכל שכבות החברה את הדרכים להתמודדות ואת הדרכים להתגוננות מפני אפשרויות של אלימות ועשיית שיימינג ובריונות ודברים אחרים שאנחנו רואים, לצערנו, יותר ויותר ברשת.

המידע שהגיע אליי, אמנם מידע שלא פורסם, אבל הנושא של תלונות בעניין אלימות ברשת בחברה הערבית הוא אפילו רחב יותר מהחברה היהודית, בקרב האוכלוסייה, יותר תלונות שמקבלים באיגוד האינטרנט הישראלי, כ-28% מהפניות לאיגוד, מגיעות מהאוכלוסייה הערבית, שזה כמובן, כידוע, יותר מאחוזם באוכלוסייה. זה מאוד מדאיג וזה מעלה את השאלות מדוע ואיך אנחנו מתמודדים והאם גם פה, כמו שלצערנו בנושאי אלימות רחבים אחרים אנחנו רואים ויודעים ושומעים ומדברים על התמודדות שלצערנו כושלת, מדינת ישראל כושלת ורשויות כושלות בהתמודדות עם האלימות בחברה הערבית. האם גם כאן יש פתח ואנחנו חייבים לתת לו מענה, אולי הוא צריך מענה ייחודי, מענה דומה, אבל ייחודי לחברה הערבית.

אני שמחה שהצטרף אלינו גם חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. בבקשה, מסעוד, אחריו ג'מעה ואז נפתח את הדיון.

תודה, גברתי היושבת ראש, אני מודה לך על ניהול הישיבה. בשם הרשימה המשותפת והעומד בראשה כבוד לי לפתוח את הדיון בוועדה. תחילה היום הזה, היוזמה של היום הזה, החשיבות של היום הזה זה במסר, במסר שלו והמסר שלנו היום בכנסת כאשר כל הוועדות של הכנסת דנות בתופעה הטרגית והמסוכנת של האלימות ושל הפשיעה, שמזמן היא לא אלימות קלאסית, אלא היא פשיעה - - -

שלום לאיימן שמצטרף אלינו.

שלום שלום. בבקשה, תמשיך, אבו חאלד.

פעם ראשונה שאני שומעת שקוראים לך אבו חאלד.

אבו חאלד, הבן שלי הבכור זה חאלד.

אבל לא ידעתי. לא קראו לך ככה אף פעם.

בכנסת אנחנו 120, אבל אף אחד לא יודע על השני משהו. אנחנו פה כאילו אובייקטים פוליטיים רק, אבל צריך להיות יותר מזה, לממד האנושי. אני אבו חאלד והוא אבו טייב והוא אבו עבדאללה. אבו הרבה, אם את רוצה, הרבה אבו.

את צריכה להבין שזה יתרון, שהערבים יכולים לקרוא לעצמם בשם מסוים, כלומר אחרי גיל 25 יש לך עוד חלון שאתה תבחר את השם שלך. אתה לא אוהב את השם הפרטי שלך, אתה יכול להיות אבו משהו שאתה אוהב, אז אתה בעצמך בוחר את השם שלך וזה יתרון של הערבים על היהודים.

הילדים, אבל לפעמים זה כינוי אבו. לא נגיד עכשיו אבו עמאר או אבו ג'יהאד.

טוב, אבו חאלד, בבקשה.

אז התחלתי להגיד, גברתי היושבת ראש, שהמסר העיקרי שלנו זה להגיד שהטיפול והלחימה באלימות ובפשיעה הנוראית והמסוכנת של החברה הערבית זה לא רק עניינם של חברי הכנסת הערבים, זה לא רק עניינה של החברה הערבית, אלא זה עניין של כולם, זה צריך להדאיג את כולם. חיי אדם מקופחים כל שבוע או כל שבועיים, אז זה צריך להדאיג לא רק את הערבי, אלא גם את היהודי ואת כולם. זה אחת.

שתיים, זה כדי לשים על השולחן את האחריות של כל משרד ממשרדי הממשלה משום שבלי שיתוף הפעולה הזה אנחנו לא יכולים לעמוד במלחמה הזו, שהיא מלחמת קודש, לפי דעתי, מלחמת קודש להציל חיי בני אדם.

בקשר לאלימות ברשת. לצערי הרב ככל שהטכנולוגיה משתכללת לא משתכלל עולם הערכים בהתאם, הכוונה שהדברים הולכים הפוך. אנחנו בעולם שהאמצעים והכלים משתכללים, נהפכים ליותר מפותחים, יותר הייטקיים, אבל בעולם הערכים, בעולם שמבקר את ההתנהגות שלנו ברשת, אנחנו להיפך, אנחנו חלשים. את הדבר הזה צריכים לעשות שני גורמים, הגורם הראשון זה המשפחה, שהיא לצערי הרב לאט לאט מאבדת את השליטה שלה ואת האחיזה שלה ואת ההשפעה שלה ואנחנו צריכים להחזיר את ההשפעה הזו למשפחה כגורם ראשוני מחנך, הדבר השני זה המדינה, הגורם ההרתעתי החזק.

מדינת ישראל מתפארת בעולם שהיא מעצמת סייבר, שהיא יכולה לדעת כל מה שיש, איפה שאת רוצה, בעולם, בעולם כולו. הלכו לאירן והבאנו כמה? 100,000 דיסקים, לא יודע, ראש הממשלה התפאר בזה, בסדר, אבל להציל חיי בני נוער, ילד או ילדה שהסתבכו ברשת, שעשו להם שיימינג, שהשפילו אותם, שעשו להם חרמות, שהפיצו את התמונות שלהם, במישור הזה עדיין המדינה לא עושה את שלה. צריך להציל את הילדים שלנו שלא ייפלו ברשת המסוכנת הזאת. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עודה, בבקשה, יוזם היום, בשם כל הרשימה המשותפת.

תודה רבה, חברת הכנסת, יו"ר הוועדה, יעל כהן-פארן, חבריי, מסעוד גנאים, ג'מעה אזברגה. אני רואה את השמות ואת האנשים הכול כך חשובים שנמצאים פה ואני חושש להסתבך אז אני לא רוצה לקרוא לאנשים בשמם, אבל אני בוודאי מעריך את כולם, את בואם. את הנשים הדמוקרטיות, אני רוצה להגיד לכם, אנחנו גאים. זה לא פלא שדווקא הנשים, הנושא של האלימות הוא מאוד רגיש כלפי הנשים, הנשים הן קורבן האלימות מספר אחת בכל חברה.

דרך אגב, הספר המפורסם של נח הררי, על קיצור תולדות האנושות, כשדובר על אפליה בין גברים לנשים לאורך כל ההיסטוריה, הוא סיכם את זה במילה אחת, הוא אמר 'מלחמה', המלחמה היא זו שעשתה את ההבדל לאורך כל ההיסטוריה בין מעמד הגבר למעמד האישה, מעמד הלוחם, האלימות, גם הכסף, להעביר אותו למקום של מלחמה זה על חשבון זכויות חברתיות. אז אין ספק שהנשים הן הנפגעות העיקריות מהאלימות ומהפשיעה בכל חברה ובין היתר גם בחברה שלנו.

אנחנו, ברשימה המשותפת, שמנו את הנושא של מאבק נגד פשיעה ואלימות כנושא חירום מספר אחת. יש מספר שתיים, שלוש, ארבע, אלף, אבל מספר אחת מבחינתנו, לשנה הבאה, כמצב חירום, זה נושא המאבק נגד אלימות ופשיעה באוכלוסייה הערבית. בשנת 2017 נהרגו 78 אזרחים ערבים על ידי אזרחים ערבים, כלומר 46 לכל מיליון אזרחים, רק מקום שיש בו ג'ונגל כזה הממדים יכולים להגיע למקום הזה. אני חושב שיש הרבה סיבות, בין היתר אנחנו איבדנו את המבנה המסורתי, אבל לא הרווחנו את המודרניזציה, את המדינה, את המשטרה, כי אנחנו עוברים לחברה של אינדיבידואלים, אבל במקום האינדיבידואל, זה האמנה החברתית של רוסו, צריך מדינה, צריך מודרניזציה, וזה לא מה שקרה בקרב האוכלוסייה הערבית.

לכן זה אחד הנושאים שצריך לתת עליהם את הדעת. הפשיעה, ארגוני פשיעה במרכז הארץ, לוד, רמלה, ג'לג'וליה, כפר קאסם, טייבה, אום אל פחם, אני מדגיש, חייבים להכות בהם, ממש בצורה הזו. אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא ארגוני פשע. מבחינתנו יכול להיות שצריך אומץ, יכול להיות שמישהו יגיד שמי שמעלה את הנושא הזה, יש סיכוי שמישהו יפגע בו, חס וחלילה. אני אומר שהנהגה זה הנכונות לעשות את הכול, אבל הכול, בשביל שהחברה שלנו תהיה בצורה נורמלית וזה הדבר שאנחנו חותרים אליו. את רואה, יעל, שאנחנו נוהרים בכמויות, אם לא באוטובוסים, לכנסת בשביל להרים את הנושא הכול כך חשוב והבוער בעצמות שלנו, המאבק נגד פשיעה ואלימות בקרב החברה הערבית.

אני אומר כמה מילים על האלימות ברשת. ברשת זה להיות מאחורי הקי בורד, אף אחד לא רואה אותך, אתה מרשה לעצמך להשתלח ולהשתמש במילים אלימות, קשות, באין מפריע, כי אם אתה עומד מול בן אדם אולי אתה מתבייש קצת, אולי אתה רואה את הבעת הפנים שלו אז אתה מרגיש שזה לא נוח לתקוף בצורה שתוקפים ברשתות החברתיות. זו תופעה כלל עולמית, גם בקרב החברה הישראלית בכלל, לא רק האוכלוסייה הערבית, אבל אנחנו חושבים שצריך לבנות תכנית, וגם עם הייחוד התרבותי של החברה הערבית, בשביל להתגבר על תופעת האלימות ברשתות.

אני רוצה לסכם ולומר לכם שמה שאנחנו עושים פה זה יום שלם, בכל הוועדות, גם כנס, גם המליאה, וזה חשוב להצפת הנושא, להעלאת המודעות, אבל זה לא יפתור. היום הזה לא יפתור את בעיית האלימות והפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אנחנו ברשימה המשותפת נעשה את הכול בשביל לבנות תכנית לאומית בשביל למגר את הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית.

תודה רבה.

יעל, תודה רבה לכם.

תודה, איימן, תודה רבה. ג'מעה, בבקשה, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.

תודה רבה, גברתי חברת הכנסת יעל פארן, יושבת הראש, על הדיון החשוב הזה ותודה לחברי, איימן עודה, על היוזמה של היום הזה. באמת אני יודע ואני חושב שהיעדר תכנית, אין ספק - - - אני חושב שיש כמה צדדים למטבע, איימן, הצד הראשון למטבע זה אנחנו כחברה ואנחנו עברנו שינויים דרסטיים בצורה מדהימה ובאמת מבחינת מה שנקרא המסך אנחנו התחברנו יותר למסך, מבחינת הערך האנושי, חל נתק אפילו בתוך המשפחה עצמה, אבל כמו שאמרתי, למטבע יש שני צדדים, הצד השני של המטבע זה הממשלה, הצד השני של המטבע זה המשטרה, שלטונות החוק.

ברגע שהמשטרה שמה לעצמה מטרה למגר את האלימות והפשיעה בנתניה, היא עשתה את זה, ביצעה את זה, נגמרה האלימות, אין בנתניה. היום, אני אומר לך, תסתובבי בנתניה, אף אחד לא יפגע בך. ברגע שעשו את זה בתל אביב, דמי חסות, אני זוכר אנשים ששילמו דמי חסות לארגוני פשע בתל אביב, היום המשטרה שמה תכנית חומש, יישמה את זה הלכה למעשה וסיימו עם הסיפור הזה.

אני חושב שאנחנו לקראת מצב, לא רק רע, לצערי, אני סקפטי, הולך להיות רע מאוד. ברגע שאתה עובר את התהליך הזה של שינוי בתפיסות העולם וגם הקונפליקט הזה שקיים בין הדורות, מאז ומתמיד, לאורך כל ההיסטוריה, התפיסה של הילדים שלנו ושל הנכדים שלנו שונה מהתפיסה שלנו, אבל אצלנו בתוך היישוב או בתוך הכפר לא היה קיים דבר כזה, היום הנתק גם בתוך המשפחה עצמה. לגופו של עניין, אנחנו לא יכולים בלי זה, איימן, זאת אומרת שיתוף הפעולה של המוסדות של המדינה, המוסד שנקרא מדינה, משטרה, לא יכולים לעשות את זה לבד.

חד וחלק.

חוץ מזה שיש לנו מטלות, לעשות את זה גם במערכת החינוך, לעשות את זה בתוך בתי הספר, יש הרבה מה לעשות. אני זוכר שהייתי אחד מחברי ועדת ההיגוי שעשו 'עיר ללא אלימות' והייתי מנהל במכבי קופת חולים ועשו את זה ברהט ונתנו תקציב מסוים, אבל התקציב הזה, אלימות, לא מספיק שבית הספר עושה את זה, צריך לעשות פעילות גם בשכונה, ברחוב, בבית הספר, בתוך העיר, המועצה. אם לא ניקח את כל הכיוונים אנחנו רק מדברים. אני מקווה שנצליח ואני מאמין, אם רוצים אין זו אגדה. מה שאמר הרמב"ם - - -

לא רמב"ם, הרצל.

זה אמר הרצל, אבל הרמב"ם אמר משהו אחר, עבירה גוררת עבירה ומצווה גוררת מצווה.

אל תספר לאף אחד שאתה מבל"ד וציטטת את - - -

אני מספר, אני נחשף גם לתרבות של האחרים ואני לא מתבייש בזה.

עוד נגלה שיש תמונה של הרצל - - -

אני מקווה שהם גם ייחשפו לתרבות שלנו ויתחילו ללמוד ערבית ולא יעשו את חוק הלאום, שגוזל מאיתנו את השפה העשירה.

אנחנו גם מאוד מתנגדים, אתה יודע את זה. נכון מאוד. טוב, תודה רבה, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.

אנחנו נמשיך עם רשימת דוברים. אם מישהו מבקש לדבר, בבקשה תעבירו לנו פתק. אני לא יודעת עם מי לפתוח, אז אנחנו ניתן לנציגת איגוד האינטרנט, שיש לה נתונים ממשיים בעניין מתלונות שמגיעות אליהם מהציבור. אורנה היילינגר, בבקשה.

קודם כל צהריים טובים ותודה לך, גברתי יושבת הראש, ותודה לך, חבר הכנסת איימן עודה, כי אני חושבת שהדיון הוא דיון בנפשנו. אנחנו מתמקדים פה ברשת וזו הזווית שאני אתמקד בה, כי אותה אני מכירה יותר טוב.

במסגרת הפעילות של מרכז לאינטרנט בטוח אנחנו מקבלים פניות של אנשים שנפגעו ברשת. כמו שאמרת, גברתי היושבת ראש, 28% הן פניות שמגיעות מהמגזר.

מהחברה הערבית.

מהחברה הערבית, זו הגדרה היותר נכונה.

פעם אחת אמרתי מגזר באיזה פאנל לפני בחירות ונציג שלכם נכנס בי כמו לא יודעת מה, לא אחד מחברי הכנסת, הוא לא הגיע, אבל למדתי משהו.

כל הכבוד.

אני חושבת שהתיקון הוא תיקון במקומו, בהחלט החברה הערבית, 28%, מה שפרופורציונלית הוא הרבה יותר גדול מחלקה של החברה הערבית במדינה. לא כל שכן כשאנחנו מורידים את החרדים שבכלל לא מגיעים אלינו, כך שזו בהחלט עוצמה. מה שאנחנו רוצה להציג פה זה קצת נתונים וקצת לשרטט את האופי של הפגיעות ברשת שמאפיינות את החברה הערבית. אז קודם כל, מעבר לכמות כמובן, עיקר הפגיעות במישור מיני.

יותר מבחברה הלא ערבית?

לחלוטין. באופן מאוד בוטה. אם בחברה היהודית אנחנו רואים דברים שמאפיינים, כמו שיימינג, כמו חרמות ודברים כאלה, זה פחות בולט, זה פחות בולט באופן דרמטי בחברה הערבית, אבל כן בולט באופן קיצוני זה הפצת תמונות, זה התחזות על מנת לפגוע בכבודו של האדם, לא רק נשים, אבל בעיקר נשים. מהצד השני אנחנו רואים הרבה מאוד תמימות, גם מהסיורים שלי בשטח, הרבה מאוד תמימות בקרב ההורים, ההורים לא יודעים איך להכיל את זה, לא יודעים איך לקבל את זה ומעבר לחסך הטכנולוגי שיש להם יש להם גם חסך תרבותי. הילדים מתקדמים קדימה, הם נחשפים להרבה מאוד דברים שההורים בכלל לא מדמיינים.

עיקר השימוש ברשת האינטרנט בחברה הערבית זה שימוש ברשתות חברתיות. אם בחברה היהודית משתמשים גם לדברים אחרים, לצורך קניות, לצורך דברים כאלה, עיקר השימוש בחברה הערבית הוא שימוש ברשתות חברתיות, מה שמזמין במידה מסוימת את הבריונות. חשוב לי לומר שאיגוד האינטרנט עובד כרגע, זה ממש עניין של שבועיים-שלושה, עד שייצא נייר עמדה על כל הנושא של הרשת והאינטרנט בחברה הערבית כדי שישפוך הרבה יותר אור על הדברים האלה.

תודה רבה. אני אשמח לשמוע מהמשטרה, מהמשרד לבטחון פנים.

יש נציגים של המשרד לבטחון פנים.

כן, אני ראיתי אותם עם המדים. אני אשמח לשמוע, גם אנחנו יודעים, דובר כאן לא מעט על תכנית מאו"ר, איך אתם מתמודדים, האם יש התמודדות מיוחדת מול החברה הערבית, בין אם זה במסגרת תכנית מאו"ר או בין אם זה במסגרת תכנית אחרת.

בכל נושא הבריונות ברשת יש את יחידת מאו"ר, שהם מטפלים בנושא בעיקר של נוער וילדים.

אני ממאו"ר, אני אוכל להתייחס.

בכל מה שקשור להסתה ודברים כאלה, כל הדברים האלה מועברים ליועץ המשפטי ולפרקליטות והם בעצם מטפלים בזה מול החקירות.

אוקיי. ניתן לנציג מאו"ר. יש לכם נתונים?

נתונים, אולי כמה אחוזים, כמה פונים.

יחידת מאו"ר תוכל לעזור לך בזה בעיקר.

אז מה החלק שלך? מתי זה מגיע אליכם, כשזה מגיע לחקירה ממשית?

שוב, אני לא מהחקירות, אז אני לא יכולה לתת על זה נתונים, אבל אנחנו כן מטפלים בנושא ההסתה והטיפול בהסתה הזאת זה בעצם מול פרקליטות ומול היועץ המשפטי של המשטרה, הם מעבירים את זה הלאה, לצורך העניין, אם זה לחקירות ואם זה לטיפול.

את מתייחסת להסתה בתוך החברה הערבית? נגד אנשים?

כל הסתה.

אוקיי. טוב, בבקשה, נציג מאו"ר, רק תציג את עצמך.

צהריים טובים. שמי אמיר גפן, אני מהמשרד לבטחון פנים. השם המלא שלנו הרשמי זה המערך הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת. בקיצור קראו לו מערך מאו"ר, לא בטוח שזה יהיה השם שאותו נשיק לציבור, אבל זה השם שבו הוא מוכר עד כה.

אני חושב שאנחנו מביאים פה באמת בשורה, והמטרה שלשמה המערך הוקם זה באמת להביא שינוי מהותי, שינוי אסטרטגי, בטיפול של המדינה ספציפית בתופעה הזו של אלימות ופשיעה ברשת, בדגש על ילדים ובני נוער. המערך הזה הוא באמת, כמו שאמרתי, מערך לאומי, הוא מאוד מעניין וחדשני בתפיסה שלו. קודם כל הוא משולב, הוא מערך משולב משטרתי ואזרחי, זאת אומרת כתף לצד כתף עובדים בו גם יחידה משטרתית וגם אזרחים. הוא בעצם נותן מענה על כל הרצף של התופעה, החל מפעילות המניעה וההסברה ועד הטיפול והאכיפה המשטרתית לנושא הזה.

לצורך זה המערך, זה מעבר לשותפים בו, ממש יושבים בתוכו, עובדים בתוכו נציגים של משרדי הממשלה, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד המשפטים, למעשה כל מי שיש לו יד ורגל בתופעה הזאת של בריונות ברשת, הן בצד המניעתי והחינוכי וההסברתי והן בצד האכיפתי והטיפולי.

אתה יכול להרחיב קצת על הפעילות בחברה הערבית? האם אתם עובדים באותה רמה בחברה היהודית ובחברה הערבית?

קודם כל צריך להגיד שאנחנו נמצאים, הייתי אומר, במצב של הרצה כרגע. זאת אומרת זה מעבר לשלב ההקמה, המערך כבר הוקם, הוא נמצא בהרצה. בהרצה כל המערכות שלנו עובדות ואנחנו מתרגלים אותן. כמו שאמרתי, זה מערך חדש, אין תקדים, לא היה משהו כזה לפני, אז אנחנו עושים את הדברים בקצב הנכון. כלפי הציבור יש לנו מוקד, מוקד דיווח, שהמספר שלו זה 105, הוא פעיל כבר היום.

אנשים יודעים על זה?

אז כמו שאמרתי, בגלל - - -

כי אני לא ידעתי.

נכון, בגלל שאנחנו בהרצה עוד לא יצאנו עם פרסום לציבור הרחב, אבל התחלנו במקומות מסוימים לתקשר - - -

ממתי ההחלטה על הקמת היחידה? משום שאני זוכר לפני כשנה, אולי יותר, הייתה לי שאילתה לשר לבטחון פנים והוא דיבר על היחידה הזו של מאו"ר. אז אני שומע שאתם עדיין בהרצה, מנוע לא - - -

גם כאן 11 הם עוד בהרצה, כבר יותר משנה.

מה שחשוב להגיד, הרצה זה בעצם כבר יש עשייה. זאת אומרת מגיעות אלינו פניות, מגיעים אלינו דיווחים, גם מהחברה היהודית, גם - - -

השאלה איך הבנייה, היא בנייה אישית או שאתם דרך תחנות המשטרה? מי מפנה? מי שיש לו בעיה?

זה כמו קו חירום.

פניות כבר מגיעות ומרגע שפנייה מגיעה אל המערך, בעצם באמצעות מוקד 105, כל פנייה כזו נבחנת ומותאמת לה התייחסות ומענה. היא נבחנת קודם כל בציר, האם לפנינו עבירה פלילית או פגיעה שהיא לא פלילית והמנעד של הפגיעות ברשת הוא רחב מאוד ואנחנו רוצים לתת מענה לכל המנעד הזה.

יופי, בסדר. אני שאלתי כי אנשים לא יודעים.

שאלת לגבי החלטת הממשלה. החלטת הממשלה הראשונה שבעצם הכריזה על הקמת המערך הייתה בינואר 2016, בהמשך הייתה החלטת ממשלה נוספת בספטמבר 2016 ובעצם על הבסיס הזה אנחנו פועלים ומקימים ומריצים. לשם אנחנו הולכים ואנחנו באמת מכוונים לשינוי רוחבי. אז כמו שאמרתי, מגיעה פנייה ואנחנו מטפלים.

בגלל שאנחנו עדיין בהרצה עוד לא חשפנו את זה בפרסום רחב לציבור, אז אין לי, גם אין טעם להביא היום נתונים בדיוק כמה שיחות הגיעו מהחברה הערבית - - -

כן, אבל יש לכם איזה שהיא תכנית של בניית המערך, עד כמה היא מתייחסת לכל החברה?

אני כן אגיד שבמכלולים של המערך - - - ונמצאת איתי פה, אגב, אדורה, שהיא עובדת במוקד 105 מטעם משרד החינוך והיא תיכף תציג, היא הקו הראשון שאליו מגיעות הפניות. אדורה היא מהחברה הערבית ויודעת לתת את המענה המותאם והנכון, גם ברמת השפה ובכלל בנושא, פעם אחת ברמת המוקד ואני אגיד שגם ברמת המטה שמנהל את המערך ואחראי על כל תחומי ההסברה והחינוך, וכל מה שציינתי קודם, יש לנו בתוך המערך עובדים של המשרד לבטחון פנים מהחברה הערבית, שאחראים לשאלה שלך, שכל פעולה שאנחנו נעשה, גם במוקד 105, וגם אל מול הציבור בהסברה ומניעה, תהיה לה את התפירה ואת ההתאמה לחברה הערבית. זה לא רק תרגום, זה הבנה של כל תופעת האלימות והפשיעה ברשת בחברה הערבית ומתן מענה נקודתי.

אני אתן לאדורה, אבל רק שאלה, האם אתם מודעים לנתונים שהציגה כאן אורנה מאיגוד האינטרנט, שכמעט 30% מהפניות בכלל לאיגוד הם מהחברה הערבית, לעומת האחוזים שלהם באוכלוסייה?

אז אני אומר, אנחנו מדברים על אחוז באוכלוסייה של 20% ואורנה מציגה 28%, נכון, צריך להתייחס לזה, יש פה באמת איזה שהוא גידול מסוים ברשת לעומת החברה הכללית. אנחנו מכוונים לשם, בין אם זה היה 25% או 28% או 32%, זה לא האחוז.

לא, זה לא האחוזים, אבל עצם זה שיש יחסית יותר זה ברור לכם.

נכון, ברור לנו ו - - -

אני מניח ש-28% זה האחוז הנכון.

מעבר לברור לנו, כמו שאמרתי, אנחנו עושים צעדים, אנחנו עוסקים כרגע בבניין הכוח, שיהיה לנו את היכולות ואת הידע ואת המשאבים לתת מענה נקודתי לכולם וב-, אני לא אגיד מגזר, בחברה הערבית.

תודה. אז נעבור, אבל בקצרה, לאדורה, כי יש עוד רשימת דוברים. את עובדת במערך המאו"ר?

אני אציג את עצמי, אני אדורה אלעיס ואני נציגת משרד החינוך בתוך המערך. אמיר הוא נציג משרד אחר, המשרד לבטחון פנים, אני נציגת משרד החינוך, כלומר אנחנו שייכים לשפ"י, השירות הפסיכולוגי הייעוצי, ואנחנו יושבים בדסק שותפויות. יש לנו דסק, כמו שאמר אמיר, המערך הוא משטרתי אזרחי, אני שייכת לאזרחי וכל פונה שפונה אלינו, הוא מתקשר 105, זה יכול להיות יועצת בית ספר, זה יכול להיות אבא, אמא שמתייעצת, זה יכול להיות ילד שמתקשר, הפנייה מגיעה למוקדן והמוקדן מפנה את המקרים, מסווג אותם, לפי סוג הפגיעה והאירוע מגיע אלינו ואנחנו מתחילים לפעול מול הילד או מול המשפחה.

המענה הוא הוליסטי, גם הרווחה מעורבת, גם משרד החינוך מעורב. אני עובדת דרך מפקחות על הייעוץ. אם מגיעה אלינו פנייה אנחנו עובדות דרך המפקחות ודרך היועצות. אני לא יכולה להגיד עכשיו נתונים ומגמות, אבל אנחנו כן מזהים, אני יכולה להגיד שאנחנו רוצים להיות מונגשים לחברה הערבית, שהילדים יידעו שיש כתובת שהם יכולים להתקשר ויידעו עלינו, זה מצד אחד, מצד שני, אנחנו יודעים שהחברה הערבית היא מאוד מגוונת ומאוד רחבה ואנחנו כן צריכים גם לדעת לתת מענה מותאם והולם לכל האוכלוסיות. אני יודעת להגיד שמשרד החינוך עושה מאמצים כדי כן להתאים וכן לתת מענים שאנחנו כן יכולים לתת לחברה הערבית.

יש לנו מנהלת בתחום החינוך, גב' תמי אומנסקי, ואנחנו חמש מפקחות מטעם שפ"י, השירות הפסיכולוגי ייעוצי, שאנחנו מסייעים ועוזרים. אנחנו מגיעים למחוזות, אנחנו מגיעים לשטח, מגיעים ליועצות ואנחנו כן מנסים ליצור דפוסי עבודה. חשוב לי להגיד שזה מאמץ משותף, זה לא רק משרד החינוך לבד, זה גם משרד הרווחה, גם משרד הבריאות איתנו ובאמת זה מאמץ משותף.

זה לא פשוט, אין לנו נוסחאות קסם, יש דברים שאנחנו כן מצליחים. פונים אלינו כדי להסיר תכנים פוגעניים מיניים, פונים אלינו גם בנים וגם בנות בחברה הערבית, אנחנו כן מנסים לתת את המענים ולעבוד בשיתופיות מלאה ואנחנו עדיין לומדים את התחום ואנחנו עדיין גדלים ביחד.

התחום הזה מתפתח ואתם איתו.

כן, אנחנו איתו, בדיוק.

תודה רבה, חשוב מאוד. לפני שנפנה לנציגים נוספים של משרד החינוך, אני רוצה לשמוע את שרף חסאן, יושב ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי.

תודה רבה. אני חושב שכשמדובר על רשת הטכנולוגיה ההפרדה בין מערכת ללא מערכת, או בין החברה הערבית לחברה היהודית, כמעט לא קיימת לכן חשוב מאוד שתכניות ההסברה והעלאת המודעות לסכנות ואיך מטפלים, זה צריך להיות ברמה של כלל החברה. יש תכניות במשרד החינוך, אבל עדיין זה לא מספיק כי ההתפתחות הטכנולוגית היא כל כך אדירה וקצב ההתפתחות ועד שהמשרד מתארגן וזה, הפער אדיר מאוד ויש הרבה קורבנות שנופלים בדרך וחבל.

הדבר השני, לצד תכניות ההסברה, בעיקר המודעות ברמה הכלל חברתית, אני חושב שהמשטרה לא עושה מספיק בתלונות. אני מדבר על סמך ניסיון ועל סמך אנשים שאני מכיר, תלונות בנושא של שיימינג ובריונות ברשת כמעט נסגרות באופן מיידי, זה בלתי מתקבל על הדעת. לפעמים פגיעה בשם הטוב ופגיעה בכבוד בן אדם, נשים בעיקר, זה הרבה יותר קטלני מנשק. אם המשטרה מקלה ראש בעניינים כאלה אז זה קטסטרופה.

אתה מרגיש שיש הקלת ראש?

לדעתי הרושם, אני לא עשיתי מחקר, על סמך הרושם שאני מקבל מאנשים, זה שווה בדיקה. אני חושב שהמשטרה כנראה - - -

יש לנו צרות אחרות, שיימינג זה לא הכי - - -

לא, המשטרה גם לא עושה מספיק בדברים אחרים בחברה הערבית, לצערי, הנתונים מדברים בעד עצמם. אבל בעניין הזה כנראה שהמשטרה צריכה לעבור סוג של הכשרה, להבין כמה זה קטסטרופלי, כמה זה קשה, בכלל להבין את המושגים האלה, כי ההתרשמות, ממה שאני מקבל, היא שהם בכלל לא בקטע הזה, לפחות בחברה הערבית.

אני חושב שגם צריך מנגנון לפעול מול החברות, הפלטפורמות, אני מדבר על פייסבוק, על כל מיני פלטפורמות של רשתות חברתיות שצריכים לטפל באופן מיידי בתלונות פוגעניות. יכול להיות שלמשרדי ממשלה יש מנגנון מיידי מול חברות כאלה, אבל אזרח פשוט שנתקל בפגיעה, עד שהוא יכול להגיע לשלב שהוא סוגר חשבון פייסבוק, או לפחות מוריד, זה לוקח הרבה זמן.

יש על זה הרבה דיונים, גם בוועדה הזאת מול פייסבוק.

אני רק מדגיש את החשיבות. התעניינתי בזה בתקופה האחרונה, אני מודע לדיונים שיש כאן, מודע לבעיות מול החברות, אבל לדעתי צריך לקצר את ה - - -

לקצר את הזמנים.

לקצר את הזמנים באופן מיידי, באופן משמעותי, כי עד שמורידים את התוכן הפוגעני זה כמעט עשה את העבודה שלו וזה לא משמעותי אחר כך, אם מורידים אחרי יומיים משהו כזה.

אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם לעוד משהו בעניין הזה של האלימות ברשות. החברה הערבית היא קורבן לא רק בתוך החברה הערבית, כאילו שמקרבנת את עצמה, אלא היא גם קורבן לגזענות בחברה היהודית, כי רוב מתקפות הגזענות והאלימות שקשורים לרקע לאומי בחברה היהודית מופנים בעיקר כלפי האזרחים הערבים בישראל ובתקופות מסוימות זה עובר כל גבול ומגיעים לשלב שמגיעים למעקב אישי סביב בני אדם ועושים שיימינג והגזענות חוגגת, גם בתגובות על חדשות, לא רק ברשתות החברתיות. נכון, חלק מזה חופש ביטוי, אבל חלק מזה זה גזענות ברורה, הסתה לגזענות ברורה שזה עבירה על החוק, אבל גם סביב זה צריך לעשות הרבה תכניות להעלאת מודעות, בנוסף ולצד הטיפול המשטרתי. בדרך כלל אם זה ערבי שכותב משהו גזעני או אלים על רקע לאומי, ישר המשטרה עושה את העבודה, כשזה הפוך המצב לא ככה.

תודה רבה, שרף.

סליחה, ברשותך, אם אפשר, כיוון שדובר על תכניות התערבות, אם נוכל לספר גם על העבודה שעושה משרד החינוך מעבר לטיפול בפגיעה.

את משרד החינוך?

כן.

אוקיי, אז עוד רגע. לפני זה אני רוצה עוד נציג שהוא לא משרד החינוך, באותו נושא, מואפק חלאילה, חבר הנהלת הסתדרות המורים, בבקשה.

קודם כל אני מודה לכם על התעניינות הוועדה וגם לאיימן בנושא האלימות במגזר הערבי כי אנחנו יודעים שהאלימות הגיעה לממדים מאוד מדאיגים וזה מאוד מסכן את המבנה החברתי של האוכלוסייה ואת העתיד של החברה. אני חושב שיש הרבה סיבות שגרמו לאלימות באוכלוסייה הערבית ואם לא נדע מה הן הסיבות לעולם לא נגיע לפתרונות בעתיד.

המצב הסוציואקונומי של החברה הערבית הוא מאוד קשה וזה דווקא חלק בנושא האלימות. האבטלה במגזר הערבי היא חלק מהאלימות, הגזענות באופן כללי, גם בתקשורת. התקשורת בעצמה, התקשורת היהודית, שהיא מעבירה את ה - - -

הישראלית.

שהיא מעבירה את המסרים, אם זה מהממשלה, אם זה מאנשי מפתח במדינה, היא גם גורמת לאלימות כלפי המגזר הערבי או החברה הערבית מאחר שהם מרגישים שאנחנו מקופחים. זה חלק מהסיבות שגורמות לאלימות.

אתה מתכוון לאלימות כלפי החברה הערבית, מבחוץ, לא בתוך.

לא, האלימות בתוך החברה הערבית נובעת ממה שאמרתי, כי אם אני במצב כלכלי קשה זה גם גורם לי לאלימות, אם אני מרגיש שמישהו מדכא אותי אני מבטא את זה בצורת אלימות. כל אלה גורמים. לכן היום אני חושב שכמחנך, כמורה, אם אני מסתכל על החברה הערבית במערכת החינוך, המצב מאוד מאוד מדאיג. היום הגיעה האלימות לתוך בית הספר. לפני חודשיים היינו ביישוב שלבית ספר תיכון נכנסו וירו על תלמיד בתוך בית הספר. יש תקיפת מורים על ידי הורים, תקיפת מורים על ידי תלמידים. זו אלימות שלעולם - - -

שלא הייתה פעם?

אנחנו כחברה הערבית לא רגילים לה. אז אני אומר, לאחרונה יש הרבה דברים שגורמים לזה ואני חושב שהמדינה, כל משרדי הממשלה צריכים לעבוד ביחד לבניית תכנית רחבה למיגור האלימות. האלימות לא באה מכיוון אחד, אלא ממגוון רחב, ממכלול רחב, וצריכים לטפל בזה כי זה מערך חינוכי.

בקשר לרשת. אני חושב שכמה טוב כל הרשתות, אבל יש כאלה שמנצלים אותה לרעה וזה גורם גם בבתי הספר לקטטות בין תלמידים, בין עדות, כי שימוש לא נכון, אז ברשתות עצמן, אני חושב שגם כמערכות חינוך צריכים לקחת במערך הסברה נכון, להתחיל לחנך את הילדים לשימוש נכון בכל המדיה.

היום זה לא קורה במערכת החינוך, איך שאתה נחשף אליה?

זה קורה, אבל זה לא מספיק, צריך לשים דגש עוד יותר וגם להעניש מי שמנסה להפריע וגם לקלקל.

זה כבר עניין של אכיפה. טוב, תודה רבה. עכשיו למשרד החינוך, בבקשה, יפעת זץ.

תודה רבה על רשות הדיבור. שמי יפעת, נציגת השירות הפסיכולוגי ייעוצי. הוזכרו כאן תכניות מניעה ועבודה שכדאי וצריך לעשות עם ילדים, אז חשוב לי לדייק ולהשלים את התמונה, כי עד עכשיו דיברנו באמת על טיפול במקרים של פגיעה וחשוב להגיד שמשרד החינוך מקדם את הנושא של התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה, גם ממקום חינוכי, גם ממקום הסברתי, דרך עבודה עם תלמידים לאורך כל השנה כשהמטרה היא כמובן לצייד את הילדים במיומנויות להתמודד עם סיטואציות מורכבות ברשת, לדעת איך לנצל את היתרונות של הרשת בצורה שהיא לטובתם, להתמודד כמובן עם מקרים של פגיעה, עם חשיפה לתכנים שהם לא הולמים ולפתח אחריות חברתית להתמודדות עם הנושא הזה.

אני אגיד שאנחנו מפתחים תכנים וחומרים שמותאמים לחברה הערבית, כמובן שהם מונגשים בשפה הערבית. הבאתי כאן דוגמאות ואני אשמח אם יהיה אפשר להעביר אותם ליושבת ראש הוועדה, תכנים שהם בשפה הערבית ומותאמים לחברה הערבית. כמובן שהעבודה לא נעשית רק עם תלמידים, נעשית עבודה גם מול ההורים ברמה של הסברה, פיתוח עלוני מידע, הרצאות שמועברות להורים בשפה הערבית וכמובן שגם עם צוותי חינוך, הכשרות שהצוותים עוברים על מנת לתת מענה.

ואני אגיד שמעבר להסברה כמובן שיש לנו את חוזר מנכ"ל שמחייב אותנו. ברגע שמובאים לידיעתנו מקרים של פגיעה אנחנו מחויבים לטפל ולפעול, גם אם זה קרה מחוץ לשעות בית הספר או מחוץ לכותלי בית הספר וכמובן ניתן המענה המתאים בחבירה כמובן למוקד שצוין קודם לכם.

את מטפלת בנושא הזה בכל מערכת החינוך, ברמה הארצית, אם אני מבינה נכון, כן?

כן.

האם את חשה שיש חוסר התייחסות, עודף פגיעות בחברה הערבית? הדברים עולים כאן, גם מהדברים של איגוד האינטרנט, גם מהשטח, מהדברים שנאמרו, האם את חשה את זה? האם במערכת החינוך חשים שיש איזה שהוא אולי חוסר התייחסות, או אולי מרכיבים אחרים שגורמים לעודף אלימות ופגיעות ברשת דווקא בחברה הערבית?

אני חושבת שאנחנו מתייחסים לכלל הציבור ולכלל התלמידים שלנו וכן ניתן דגש לגבי החברה הערבית. כמובן שיש לנו עוד עבודה לעשות ומקומות להתפתח אליהם, אבל בהחלט ניתן דגש ותשובה לגבי החברה הספציפית.

אוקיי, תודה. רות לוין, קרן אברהם. אתם גם עוסקים בנושא ספציפית, באלימות ברשת?

כן, אני באמת רוצה להציג איזה שהיא יוזמה, כחלק מההתמודדות עם תופעת האלימות ברשת בחברה הערבית ולאור העובדה שאנחנו יודעים שלקראת הבחירות ברשויות המקומיות מתגברות תופעות של אלימות בכלל ואלימות ברשת בפרט, בגלל התחרות וההתמודדות. אז באמת יוזמות קרן אברהם משיקה קמפיין, תצא בקמפיין, שהמטרה שלו היא בראש ובראשונה להתמודד עם התופעות האלה של אלימות ברשת, מתוך כוונה להקטין ולגנות את התופעה הזאת. מקווה שיהיה לזה אפקט בשטח.

משהו שעשיתם עד היום? או שזה רק לקראת הבחירות המקומיות?

זה כרגע ה - - -

זה כרגע הפוקוס?

כן.

אוקיי. מנאל שלבי, עמותת אדיאר.

כן. אז ככה, אני מעמותת אדיאר, עמותה שעוסקת בנושא של רצח נשים, אבל מנקודת מבט מקצועית. אנחנו עובדים עם צוותים ואנשי מקצוע בכל התחומים, לרבות צוותי חינוך.

שתי הנקודות שאני רוצה להעלות, הדבר הראשון זה ממש ליווי של אנשי מקצוע בתחום הזה של מתן התמיכה, שהם בעצמם ייתנו תמיכה לילדים ובני נוער שהם בעצמם לא מודעים ולא יודעים איך להתמודד עם בעיות שמביאים הילדים. אני חושבת שיש הפרדה שלמה בין מה שקורה ברשת לבין מה שקורה בבית הספר, זאת אומרת יש הפרדה בין אלימות ברשת לבין אלימות בבית הספר ולכן בני הנוער לא מביאים את הדברים לרוב לבית הספר. אני חושבת שצריך לעקוב אחרי זה ובאמת להכשיר אנשי מקצוע שיטפלו בנושאים האלה.

מחקר אחרון שיצא באוניברסיטת חיפה בדיוק ומדבר על אלימות ברשת מעלה ש-40% מבני הנוער מקבלים את התמיכה דווקא מהרשת עצמה, זאת אומרת מערך התמיכה נמצא ברשת שפגעה בו. הוא פונה בחזרה לרשת - - -

טוב, ברשת יש הכול, את יודעת.

כן, אבל כאילו אין לו מערך תמיכה בחוץ ולכן הוא נאלץ לחזור לשם והוא מקבל תמיכה, שהיא לא תמיכה לדעתי. אני חושבת שצריך ממש לעקוב אחרי הנושא הזה ולבדוק איך אפשר להוציא אותם מהרשת.

הנושא הוא לא רק שיימינג ברשת, יש הרבה מקרי התאבדות, הרבה מקרי רצח, גרירת אנשים לרצח ולאונס, אני חושבת שזו אלימות ממדרגה ראשונה שבאמת צריך לשים לב בצורה שהיא יותר מקצועית ויותר - - - אנחנו בעמותת אדיאר מנסים כל הזמן להיכנס למשרדי הממשלה, אני ואדורה בגישושי שיתוף פעולה ואנחנו כל הזמן מנסים ומנסים ומשרדי הרווחה והחינוך קצת דוחקים אותנו, אומרים שיש להם את התכניות. זה חשוב וזה מצוין, אבל אני חושבת שגם נקודת המבט שלנו, כאנשים שנמצאים בשטח, היא מאוד מאוד חשובה.

תודה רבה, מנאל. ד"ר מחמוד כיאל. אם אתה יכול להציג את מי אתה מייצג.

אני מייצג את עצמי, קוראים לי מחמוד כיאל, אני רופא במקצועי, יזם בתחום ההייטק והטכנולוגיה בעיסוקי ופעיל ציבור.

אני חושב שהנושא של העבירות ברשת הוא כתב אישום חמור ביותר והוכחה נחרצת לאוזלת היד של המשטרה בכל מה שקשור במיגור האלימות במגזר הערבי בגלל שפה כל התירוצים של מנהיגות לא משתפת פעולה, אין תחנות משטרה והכול, פה אין דבר כזה. יושבים אנשים, טובי המוחות בעולם, מאחורי מחשב וצריך לגלות את זה.
המשטרה מגיעה לפה, אין להם נתונים. הייתי רוצה לשמוע מהמשטרה על הנתונים של העבירות שקורות. אני שומע פה על הפניות לאיגוד האינטרנט, פניות זה לא אותו דבר כמו עבירות, כי יכול להיות שבמגזר הערבי אין להם למי לפנות ואז הם פונים אליכם ובמגזר היהודי, כל אחד מכיר חמישה אנשים שיכולים לפתור לו את הבעיה מבלי לפנות אליכם. כך שהפניות זה דבר מאוד חשוב, אבל לדעתי צריך שנדע בדיוק את הנתונים, כמה עבירות יש, כמה עבירות של ערבים יש, כמה עבירות ביטחוניות וכמה לא ביטחוניות וכמה מאלה מטופלות וכמה מאלה לא מטופלות. אני אזרח פשוט, אבל אני רוצה שתראו את הנתונים האלה לחברי הכנסת ואני רוצה באמת לראות שאתם מעזים להראות את זה לחברי הכנסת.

עוד משהו, עד כמה הנושא הזה מוציא את הממשלה הישראלית במערומיה. רוצים לגייס ערבים למשטרה ורוצים לגייס אותם לצה"ל, אני רוצה לראות כמה אנשים התגייסו, כמה ערבים התגייסו ליחידת הסייבר, היחידה הזו שעוקבת אחרי אנשים באינטרנט. אני רוצה לראות מאמצים שמגייסים. אני לא מאשים אתכם, חלילה, אני רוצה לראות כמה אנשים המוסד הזה ירצה לגייס אותם ליחידות האלה. אני רוצה לראות ואני מאוד מקווה שאתם תעקבו.

קודם כל צריך להכשיר אותם.

טוב, אנחנו פחות מוכשרים, הבנו, אבל אני רוצה לראות מספרים.

לא, היא לא אמרה את זה.

בסופו של דבר אני רוצה לראות מספרים. אני רוצה לראות מספרים, כמה אנשים יהיו חלק, האם יהיו באמת 20%, 5%, 10%, את יודעת מה? שיהיו כחלקם - - -

באוכלוסייה.

לא באוכלוסייה, אפילו מאלה שעוסקים בהייטק. אני רוצה לראות.

תודה, דברים חשובים ונוקבים. סעיד יסים, בבקשה, חבר הנהלת הסתדרות המורים.

קודם כל באמת תודה וכל הכבוד ליושבת ראש ולכל חברי הכנסת שלנו ברשימה המשותפת, שהם עובדים עבודת קודש וזה מצביע על משהו שלא טוב בחברה הישראלית בכלל. הרשימה המשותפת עושה עבודת קודש כי באמת המשימות הן כל כך קשות, כל כך מעייפות, כל אך אמיתיות, כדי לשרת את המגזר הערבי וזה מצביע על דבר ברור, שהאפליה קיימת וזה מצער.

עכשיו, צדקה החברה שאמרה שצריכים ללמוד. אני באתי מבתי הספר ואני באמת אומר, עם כל הכבוד לכל המאמצים הצנועים שאנחנו חשים בהם במגזר ובבתי הספר, האם יש באמת תכניות לימוד שמגיעות לתלמידים שלנו? שהתלמידים שלנו מקבלים אותן? בכל עניין ההייטק, בכל עניין האינטרנט, איך להתייחס לאינטרנט, איך להתמודד מול באמת הבעיות הרציניות שמגיעות לשם. אנחנו חשופים יותר מהמגזר השני, ואני שוב נאלץ לדבר על מגזרים בחברה - - -

למה אתה חושב שאתם חשופים יותר?

אנחנו חשופים כי אנחנו לא לומדים, כי בבתי הספר שלנו חסר תכניות בשביל להכין את התלמידים, להכין את האנשים, שיהיו מוכנים להתמודד עם כל הקיים.

עכשיו, אלימות. אלימות במגזר הערבי היא לא משהו תורשתי שנולד במגזר הערבי, זה משהו שקיבלו מהחברה, ושוב אני חוזר, למה? לדעתי, ואני באמת מפנה אצבע מאשימה כלפי כל המוסדות הרשמיים, יש ארגונים ויש אנשים שרוצים לעזור, אבל המוסדות הרשמיים, בתי הספר, בכל מקום יש אפליה נגד הערבים ואז אנחנו חשופים יותר, אנחנו לא נותנים מענה איך להתמודד עם הדברים שנחשפים אליהם הילדים שלנו.

אנחנו רואים איך המשטרה מתייחסת לפיזור הפגנות, בין אם זה במגזר הזה או במגזר הערבי, אנחנו רואים את האלימות. אנחנו יום יום חשופים והילדים שלנו, לצערי, הם חשופים יותר מאשר הילדים במגזר השני לגבי המתרחש בכל המדינה בתחום הפוליטי. מה קורה בעזה, איך שם ילדים נהרגים, אף אחד לא אומר כלום.

בוא, סעיד, בוא נחזור לנושא הדיון.

אני אחזור בחצי משפט לעניין שלנו. כל עוד אנחנו חיים במדינה שאנחנו מרגישים בה, כציבור ערבי, שהמשטרה עוינת ושהמוסדות הרשמיים עוינים ואנחנו מקופחים, זו אווירה שצומחת בה אלימות וצומח בה אי ודאות ואי ידיעה איך להתמודד מול כל הדברים. אני מאחל לעצמי שיבוא יום ואני אהיה במצב אחר לגמרי, שאנחנו לא נדבר על מגזרים. למה צריכים במדינה אחת לדבר על המגזר הבדואי, על המגזר ה - - - גם כאן יש אפליה, אנחנו מגזר אחד, אנחנו המגזר הערבי הפלסטינאי שחיים במדינה הזאת. אני אף פעם לא אמרתי המגזר הספרדי, אז למה אנחנו צריכים לדבר במדינה אחת שהיא של כולנו בשפות ובדברים כאלה של מגזר ערבי ומגזר יהודי?

ומה משתמע מזה? כאילו כל מי שרוצה באמת בלב טוב להגיש משהו למגזר הערבי, כאילו שהוא עשה חסד למגזר הערבי. כל שר שבא לבקר במגזר הערבי, הוא בא עם סל, 'אני עשיתי, הבאתי לכם', כאילו שאנחנו מקבלים נדבות, באים לתת לנו נדבות למגזר. אנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה הזאת ואנחנו צריכים להיות אזרחים שווים בכל דבר, ככה נפתור את בעיית האלימות ואת בעיית החיים המשותפים. תודה רבה.

תודה רבה, סעיד. מסעוד, אתה רוצה לסכם?

לצערי יצאתי, לא שמעתי את משרד החינוך על התכניות שלו. אני יודע שמשרד החינוך, כמורה לשעבר וכחבר ועדת חינוך, תמיד יש את הדיונים האלה, יש איזה תכנית על העניין של העלאת התודעה של האינטרנט הבטוח.

נכון.

אם זה לתלמידים, אבל אני רוצה לשמוע, משום שהבעיה שלנו היא לא רק עם הילדים, אלא עם ההורים, כי ההורים צריכים להעלות את התודעה משום שהצעירים יותר מתוחכמים. הפייסבוק והטוויטר, מדברים אליהם, לילדים שלנו, לא אלינו, לנו יותר קשה, אז צריך להכשיר ולהעלות את התודעה אצל ההורים משום שבסוף ההורה הוא המפקח והמבקר הראשון של הילד שלנו. אני מניח שדיברתם על זה, אני לא יודע אם דיברתם על התכניות.

הייתה שיחה קצת על התכניות, אבל אולי בשביל מסעוד טיפה פרטים, אם את יכולה.

בשמחה. אמרתי גם מקודם שכמובן שאנחנו עובדים קודם כל עם התלמידים שלנו, מתוך מקום שבאמת רוצה לפתח בהם מיומנויות ויכולת לנצל את הרשת לטובה, לפתח בהם ערכים חיוביים וכמובן למנוע מצבים של פגיעה ובריונות ושיימינג וכו'. החומרים מותאמים לחברה הערבית, הם כמובן מונגשים בשפה הערבית, העברתי כאן תכנים שאפשר לעיין בהם, אלה שיעורים שמתקיימים לאורך כל השנה.

באיזה גילאים?

את יכולה למצוא שם מכיתה א' לאורך כל השנים.

כל הגילאים?

כן.

זה חלק ממערך של שיעורי מחנך?

זה חלק מתכנית 'חיים ברשת' שמועברת דרך שיעורי חינוך ודרך שיעורי כישורי חיים, כחלק קבוע מתכנית הלימודים לאורך כל השנה, בדגש על שלושה מועדים. פתיחת השנה, ששם אנחנו מתייחסים יותר לכללי התנהגות, תקנון בית ספרי, שכל הנושא של התנהלות ברשת נכנס גם לתוכו. כמובן השבוע הלאומי, שחל בפברואר, שזה שבוע שיא, וגם יש תכנים שמפותחים לקראת היציאה לחופשת הקיץ, ששם הילדים הרבה יותר נמצאים מול המסכים.

ואני אגיד שמבחינת ההורים, אז אפשר גם לראות שם, אנחנו מפתחים עלוני מידע באמת מתוך רצון להעלות את המודעות של ההורים. ישנם שיעורים מקוונים, הרצאות, באמת כדי להעלות את המודעות וגם להפוך אותם למקור לפנייה לעזרה, במידה שהילדים כן נחשפים לתכנים, כן נפגעים, שההורים יוכלו להוות כתובת לפנייה לעזרה.

תודה רבה. נציגת המשטרה, את רוצה להגיב לדברים שעלו קודם, וגם היו שאלות, אמנם יצא הדובר ששאל את השאלות, אבל לגבי נתונים.

לגבי מה שהוא אמר, לגבי הפייסבוק. יש לנו בדוברות את מחלקת הפייסבוק ששייכת לדוברות של משטרת ישראל.

רגע, הדוברות של משטרת ישראל, זו פונקציה קצת שונה, יש דוברות שעובדת בפייסבוק כדי לספר מה עושה המשטרה ויש את העבודה של - - -

כן, אני כבר מסבירה. יש את מחלקת פייסבוק ביחידת דוברות של משטרת ישראל, היא בעצם מקבלת פניות מהאזרחים כדי לטפל בבעיות כלשהן שעולות בפייסבוק, אם זה אלימות, אם זה שיימינג, אם זה הסתה, הכול. במחלקה הזאת יש גם את יחידת הערבית. מי שצריך נגישות לשפה הערבית, יש לו. אנחנו, כמשטרת ישראל ובכלל ברשת הפייסבוק או הטוויטר, אין אף אחד שיכול לבוא ולאתר את כל האלימות הזאת אם לא פונים לרשויות. אם מישהו לא יפנה לראש הפייסבוק או אלינו אנחנו לא נדע שקיים הפוסט היחיד הזה לגבי האלימות.

אגב, אם פונים למערכת של פייסבוק על פוסט פוגעני, זה מגיע גם אליכם או לא בהכרח?

לא בהכרח. החברה לא מחויבת אלינו. חברת פייסבוק לא מחויבת אלינו. כן יש לנו את הקשר מול פייסבוק והם פועלים בהתאם.

לגבי נתוני העבירות, זה בהתאם למה שאמרתי, אני לא יכולה לתת נתונים בגלל שאני לא יכולה להציף אותם, כי אני לא יודעת אם הם קיימים בכלל. אני יכולה להגיד שיש 20% שאני מטפלת בהם, זה סתם מספר שאני זורקת, אבל בפועל יש הרבה יותר. אני לא יכולה לנטר מה שאני לא יודעת עליו.

לא, אבל מה שמגיע אלייך, יש לך נתונים ממה שכן מגיע אלייך, על כמות הפניות, על איך זה מתפלג באוכלוסייה?

אני יכולה לברר ולהעביר לכם את זה.

אוקיי, אנחנו נשמח, הוועדה תשמח לקבל, תודה.

בנוגע למה שהתייחסו פה לגבי הסתה וגזענות. כבר נעשות פעולות, גם בנוגע לפייסבוק.

גם הסתה כלפי ערבים?

הסתה כלפי ערבים, הסתה נגד היהודים. הכול באותו נושא. אם הפרקליטות - - -

לא, כי את מבינה שהתחושה היא פה שהסתה נגד יהודים, מתייחסים אליה אחרת מהסתה נגד ערבים.

ברור לי, אני יכולה להבין, אבל לא אני, כמשטרת ישראל, לא אני זאת שקובעת אם זה נכון לפעולות פליליות או לא נכון. הפרקליטות קובעת לי, 'תפעלי נגד' או 'אל תעשי כלום', אבל אנחנו, כשאנחנו מקבלים את הפנייה הזאת אנחנו כן פועלים מול פייסבוק ומול הפרקליטות והם בעצם מחליטים מה לעשות.

גם בזה נשמח לקבל נתונים על כמות הפניות על הסתה לשני הצדדים ורמת הטיפול. האם יש, כמו שעולה, התחושה שעולה כאן מהשיח, אפליה מסוימת בטיפול בדברים, שהסתה נגד החברה הערבית, נגד ערבים, לא מטופלת באותה רמה. אני אומרת כאן דברים שהם אולי טריוויאליים, אבל זו התחושה. אני אשמח לקבל את הנתונים.

בסדר גמור.

עוד משהו, קרן?

לא, זהו.

אני מבקשת להבהיר כמה דברים מתוך הניסיון שלי. אל"ף, למשטרה, ותסלח לי קרן, אין מוטיבציה לטפל בבריונות ברשת, לא בחברה הערבית ולא בחברה היהודית. זאת אומרת אני ממש לא רואה שום הבחנה בקטע הזה ביום יום.

שתיים, לא כל בריונות ברשת זו עבירה פלילית, גם חשוב לדעת, אפרופו המוטיבציה של המשטרה, ולי מאוד מאוד חשוב לשים פה על השולחן, אנחנו מדברים וחשוב מאוד שנדבר פה הרבה על הילדים, אבל הבריונות ברשת, בעיקר אגב בחברה הערבית, היא בקרב המבוגרים. בעצם זה קהל זנוח לחלוטין, לא מודעות, לא - - -

אין שום מערכת שמטפלת בו, זה לא כמו מערכת החינוך.

לחלוטין. אני חושבת שקמפיינים נדרשים בחברה הערבית להבנה של הנושא.

כן, אוקיי. יש לי עוד שאלה, את מקבלת פניות, חלקן אנונימיות, חלקן מן הסתם לא, האם יש לך קשר עם מאו"ר, עם המשטרה, האם דברים עוברים? עם פייסבוק? עם הרשת שמדובר בה?

קודם כל הקשר המיטבי שלי הוא באמת עם כל הפלטפורמות החיצוניות, בקשה שלי להסיר איזה שהוא תוכן פוגעני מטופלת מהר מאוד, תוךשעות, להבדיל משלושה-ארבעה ימים, כמו שנאמר קודם.

אז הכי טוב לפנות אליכם, את אומרת?

אתם מוזמנים לפנות אליי.

את יודעת כמה אנשים פונים אלינו, צעירים, צעירות, 'תעזרו לי', מפיצים את התמונה שלה, שלו, זה כמעט כל שבוע, כל שבועיים.

איגוד האינטרנט, 054-8858911.

למה אין לכם איזה כוכבית משהו?

אל"ף, כי אפשר גם להעביר את זה דרך ווטסאפ, והרבה מאוד אנחנו עושים את זה, בי"ת, לא נתנו לנו כוכבית בגלל הקמת מערך מאו"ר. אני חושבת שזה נכון שמאו"ר יטפל בילדים, אנחנו נטפל במבוגרים וכולנו נהיה מרוצים.

אמיר רוצה להגיב.

אני רוצה רגע להגיד משהו על העניין של הטיפול המשטרתי. כמו שאמרתי, אני לא שוטר, אני איש המשרד לבטחון הפנים, אני רק רוצה לשים איזה שהיא פרופורציה, שתבינו את ההתייחסות של המשטרה לנושא הזה של בריונות ברשת. מערך מאו"ר, על פי החלטת הממשלה שתקצבה אותו, היא תקצבה אותו ב-130 תקנים, מתוכם 100 שוטרים, את המערך הזה מובילים שני שוטרים בדרגות של ניצב משנה, שכפופים לאח"מ וכפופים ללהב. השוטרים האלה, הדבר היחיד שהם עושים בעבודתם, יום ולילה, זה רק נושא של טיפול בבריונות ברשת. אין להם עוד עבודה אחרת, הם מוקדשים רק לנושא הזה.

אמיר, רק חאלס, תעברו מהרצה לעבודה.

אני איתך.

לריצה.

אנחנו הראשונים, בטח אנשי המערך, שרוצים לצאת.

במה זה תלוי, בתקציבים?

לא, זה לא תלוי בתקציבים, זה תלוי בלראות שכל המערכת - - -

בניית מערך?

יש הזדמנות אחת לעשות רושם ראשוני בציבור, אנחנו רוצים שכשנצא עם זה לציבור ויתחילו להגיע פניות ל-105, שלא יקרה שפניות לא מטופלות ברמה הכי גבוהה שהן יכולות להיות מטופלות ועל זה אנחנו עובדים. אז כמו שאמרתי, המערך עובד, הוא מטפל, יום יום מגיעות אלינו פניות ואנחנו מטפלים בהן. ברגע שנעשה מאמץ דוברותי ושיווקי כמובן המספרים האלה יגדלו, אבל כבר היום, כולל כמו שציינו, מהחברה הערבית, מטופל היום.

תודה רבה. אני אסכם את הדיון, ממש בדקה. תודה לכל המשתתפים. אין ספק שהנושא של אלימות, בריונות ברשת, בכל החברה הישראלית, גם הגלובלית, הוא אתגר ענק בפנינו, בפני החברה, בפני המערכת, ואולי בחברה הערבית הוא אתגר אף גדול יותר בגלל השינויים שהיא עוברת, בגלל חוסר ההתייחסות המערכתית לאלימות שלא ברשת, הכללית, שחווה החברה הערבית.

אני יוצאת מכאן בקריאה, באמת אני שמחה על הדברים שנאמרו, גם על ידי נציגי מאו"ר והמשטרה ומשרד החינוך, אבל אני חושבת שיש מקום להרבה יותר עשייה ולשים בפוקוס את החברה הערבית דווקא אולי כדי ליצור תיקון בשביל הדור הצעיר, שיאמין במערכת, שיאמין שהמערכת עובדת גם בשבילו ושהוא יכול להאמין בה ולהיות חלק מהחברה הישראלית הכללית. זה האתגר שלנו במדינת ישראל, להביא אותנו להיות חברה אחת, בלי כל הפיצולים, כמו שאמר כאן הדובר הקודם.

תודה, יעל.

תודה רבה, אני נועלת את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 14:09.