פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



30
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/07/2018

הכנסת העשרים




הכנסת


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 692
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ח (09 ביולי 2018), שעה 12:15

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעקב אשר
יואב בן צור
יעל כהן-פארן
לאה פדידה

רועי פולקמן

ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הפנים אריה דרעי
מנכ''ל משרד הבריאות - משה בר סימן טוב

מנכ''ל משרד הפנים - מרדכי כהן

מנכ''ל המשרד להגנת הסביבה - ישראל דנצינגר

מנהל תחום טיוב ורגולציה, משרד ראש הממשלה - שי אגם עגמי

ראש אגף טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה - עמיחי פישר

מנהל אגף לרישוי מפעלים ביטחוניים, משרד הפנים - ראם לוט

רפרנטית חקלאות, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הגר סיליקטר

רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר - ביין ותד

ראש אגף תעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה - גילי צימנד

עו"ד, המשרד להגנת הסביבה - ליאורה עפרי

ע' רח"ט אבטחה, המשרד לביטחון פנים - טל ימיני

רמ"ד רישוי אגף שיטור, המשרד לביטחון פנים - מאיה וינקלר

עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - טליה לוי

עו"ד, משרד הבריאות - נינא כהן קרן

ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות - עמיר יצחקי

יושב-ראש מרכז השלטון המקומי - חיים ביבס

סמנכ"ל אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר - ישראלה מני

ראש מועצה מקומית רמת ישי - עופר בן אליעזר

מנהלת מחלקת רישוי עסקים בת"א, מרכז השלטון המקומי - אסף אדלשטיין

יועמ"ש, מרכז שלטון מקומי - מרים סלומון

רשות הרישוי, עיריית חיפה - אהרון אליאס

ראש צוות רישוי עסקים, עיריית ירושלים - מוריה דודי-וייס

עו"ד, ראש צוות חקיקה, עיריית ירושלים - שמואל שפט

מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית נתניה, פורום ה-15 - נפתלי קאיקוב

מנהל רישוי עסקים, עיריית פתח תקוה, פורום ה-15 - יגור ספרונוב

מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א, פורום ה-15 - איילת וסרמן

סגנית מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א, פורום ה-15 - נדיה קסלמן

נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העסקים והעצמאים - רועי כהן

מנהל רישוי עסקים וטרינר ראשי, שופר סל - רוני סורקיס

עו"ד, קו אופ - לילך דחוח

יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים - חנה קופרמן

פעיל, מגמה ירוקה - ישי וולפוביץ'

מנהל תחום רישוי עסקים, יינות ביתן - חנן כץ

נציג התאחדות המלאכה והתעשייה - דור דאודיאן

יו"ר ארגון תנו יד לחירש - משה בר

תנו יד לחירש, נכים למען נכים - דן קדרון

מוזמן/ת - לוי ברחד

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד המסעדות הישראלי - גילית רובינשטיין

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - רחל יעל וידל

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, לה"ב –לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל; - אנה וייס

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

הילה לוי

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018

שלום לכולם, אני רק אומר שאנחנו נשלים את הרביזיות שהיו לנו עכשיו – שלום לישראל דנצינגר – שנשארו פתוחות. הרביזיה היחידה שנדון בה לעומק היא נושא הצמיתות, כפי שדיברנו, והיא פתוחה. יש עוד מספר רביזיות שאני, בעקבות הייעוץ המשפטי, הגשתי. הן הוסדרו?

הכול בסדר.

אז זאת הרביזיה היחידה. פולקמן יסיר את הרביזיה ואנחנו לא דנים בשום דבר יותר. אני אומר לכולם שאני רוצה לסיים את זה עד השעה אחת. באחת יגיע לפה ראש הממשלה ויכבד אותנו גם בדבריו בעניין. אני יכול להגיד שבלי התמיכה באמת לאורך כל הדרך של ראש הממשלה ברפורמה הזו, אני לא יודע אם היינו מתכנסים להישגים האלה. בוודאי אני רואה את זה כזכות גדולה שהוא מגיע לפה, גם יברך אותנו על העשייה וגם נשמע אותו. זה יהיה באחת.

עד אז אני מקווה שנשלים את הרביזיה. חברים, אנחנו מעלים את הרביזיה שלי להצבעה בנושא הצמיתות, כאשר בעצם הנושא הזה הוא משהו שלא נכנסנו אליו מספיק לעומק. התגלה שמה שהיה קודם, נדמה לי לפני שלוש שנים, יצאה רפורמה שביטלה את נושא הצמיתות לחלוטין. כשאני אמרתי שאני לא נוגע בנושא הצמיתות, למעשה יצא מצב שבעצם אנחנו מתנהלים בלי צמיתות. את הדבר הזה אנחנו מנסים לתקן והפצנו אתמול נוסח. לכן חשוב לי שנפתח את הרביזיה. מי בעד הרביזיה, שירים את ידו.

הצבעה

בעד הרביזיה – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הרביזיה נתקבלה.

הרביזיה נפתחה ואנחנו דנים בנושא הצמיתות. נא לקרוא את הנוסח, בבקשה.

קודם נסביר מה ההצעה שמונחת בפני הוועדה, כי הנוסח שנקריא מעט שונה ממה שהופץ, אבל העיקרון הוא כפי שביקש יושב-ראש הוועדה להסדיר אותו, והוא העיקרון הבא: החוק בשנת 2011 ביטל את נושא הצמיתות ובשנת 2013 פורסם צו שבעצם קבע הסדר נוסף. בשני ההסדרים האלה נקבע שמי שהייתה לו צמיתות לפני תחילת החוק ולפני הצו מ-2013, משך הרישיון שנקבע לו בצו הוא 15 שנים, ימשיך להיות בצמיתות. לגבי עסקים אחרים, שבהם קוצרה התקופה לפחות מ-15 שנה, נקבע בצו הקודם שהקיצור ייכנס לתוקף בעת שיפורסם לגביהם מפרט אחיד. בתוך שלוש שנים מאותו מועד הם יצטרכו לקבל את הרישיון לתקופה החדשה.

מכיוון שפורסמו 11 מפרטים אחידים, זה נכנס לתוקף לגבי חלק מהעסקים. ההסדר ההוא נכנס לתוקף וחלק מהעסקים שהיו בצו הקודם, תקופתם קוצרה ואחרי שלוש שנים ממועד פרסום המפרט האחיד, נכנסת התקופה החדשה. המצב שמוצע כרגע הוא להמשיך את המצב שעסקים שייקבעו להם תקופות תוקף של 15 שנים והייתה להם ערב תחילת החוק הזה צמיתות, ימשיכו להיות לצמיתות. לגבי עסקים שתקופתם קצרה יותר, מוצע לקבוע שתקופתם תיקבע בצו החדש לפחות מ-15 שנים. מוצע לקבוע שבמועד פרסום הצו יראו אותם כמי שקיבלו רישיון לתקופה - - -

למה לא ממועד כניסת הצו לתוקף?

ממועד הפרסום. מועד כניסת הצו לתוקף מאוחר יותר.

לא לפני ה-1 בינואר 2019 בכל מקרה.

זה תלוי במועד פרסום הצו. מה שאנחנו הבנו ממשרד הפנים שלגבי תקופות תוקף יש דברים שהוא ירצה לפרסם עוד קודם, אבל את זה אפשר לשמוע מהם.

מתי שתפרסמו, זאת תהיה נקודת הפתיחה לתוקף.

ואפילו עדיף שזה יהיה פרוס, כדי שלא כל העסקים בבת אחת.

כל אחד בפרסום שלו, ואז לא יהיה עומס של מכה אחת.

ניתן דוגמה וניקח עסק של מספרה. אני לא יודע מה תהיה תקופת התוקף, אבל נניח שתקופת התוקף שתיקבע היא עשר שנים והיום היה לו לצמיתות. זאת אומרת, זה עסק קיים שהיה לו לצמיתות.

נגריה.

מרכול.

מרכול ללא מזון, אמרנו ש-15.

מרכול עם מזון שהיה לו ל-10 שנים, אבל היה לו לצמיתות קודם, הוא ייחשב כמי שקיבל רישיון לתקופה של עשר שנים ממועד פרסום הצו. כרגע הנוסח שמוצע הוא לגבי מסלולים מזורזים ואני מבין שיש בקשה מהממשלה להרחיב את זה.

אני בשמחה ארחיב. את כל המסלולים, לא רק המזורזים. כל מי שהיה לו צמיתות והופך ל-15 שנה, לא משנה אם הוא במסלול מזורז או לא, תישאר לו הצמיתות.

כן, זה כבר בתוקף. אלה שהתקצרו ל-10, 5 ו-3 שנים, שנחיל את ההסדר הזה שמיום פרסום הצו זה יחול.

מאה אחוז. אז זה יחול על כולם. תקריאי בבקשה את הנוסח.

"על עסק שביום פרסומו של הצו הראשון, לפי הוראות סעיף 7א בחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, היה לו רישיון לצמיתות שניתן לו כדין, יחולו הוראות אלה:

(א) אם בצו כאמור נקבעה לגבי עסקים מסוגו תקופת תוקף לרישיון של 15 שנים – יוסיף תוקף רישיונו להיות לצמיתות.

(ב) אם בצו כאמור נקבעה לגבי עסקים מסוגו תקופת תוקף לרישיון שהיא קצרה מ-15 שנים – לעניין תקופת תוקף הרישיון, יראו את העסק כמי שניתן לו רישיון ביום פרסומו של הצו כאמור, שתקופת תוקפו היא כפי שנקבע בצו, והיא תחל מיום פרסומו של הצו.

רשות הרישוי תיתן לעסק כאמור בפסקה (ב) רישיון ובו תצוין תקופת התוקף של הרישיון לפי אותה פסקה.

לעניין סעיף זה – הצו הראשון, לגבי כל סוג עסק, צו לפי סעיף 7א שפורסם החל מיום פרסומו של חוק זה, ונקבעה בו תקופת תוקף הרישיון לגבי אותו סוג עסק. תקופת תוקף שנקבעה בצו הראשון היא גם תקופת תוקף שנקבעה בצו רישוי עסקים – עסקים טעוני רישוי, התשע"ג-2013, ועד יום פרסומו של הצו הראשון טרם החלה לחול על סוג העסק האמור, ובצו הראשון נקבע מועד לתחילתה".

יש עסקים שבהם תקופת התוקף קוצרה כבר ב-2013 ועד היום זה לא בתוקף. לכן הם עדיין ממשיכים לקבל רישיונות לצמיתות.

ממילא תוכנן בצו החדש להפסיק את זה. זה לא שינוי שאנחנו עשינו. אנחנו עוד מיטיבים קצת.

כן.

בבקשה, חוה, את רוצה להתייחס.

כן. היו שתי הסתייגויות למשרדי הממשלה. הסתייגות אחת, שרשות הרישוי, כשהיא מנפיקה בפועל את הרישיון החדש, שגם תודיע לנותני האישור: הנה, זה הרישיון.

ה-one stop shop שמנפיק, שיודיע.

גם רשות הרישוי, שאין לה one stop shop.

לחייב בחוק שיודיעו?

כן, זו הייתה הבקשה כדי שיידעו שיש עסק שהוא כבר לא לצמיתות.

איך זה מתנהל? איך המידע הזה קיים היום? כל משרד מנהל את זה לעצמו?

כל רשות מקומית יש לה.

כן, ברור. אז הם צריכים לדווח לנותני האישורים? זה נראה לי הגיוני. תכף נשמע את השלטון המקומי.

הבקשה השנייה, שכאשר יתפרסם המפרט האחיד, בלי קשר לחידוש הרישיון, יחולו התנאים שלוש שנים מיום פרסום המפרט האחיד על העסקים.

זה קיים ולדעתי אין צורך. ברור שבמידה והוא קיבל רישיון – הרי גם לאורך שנות הרישיון יכולות להיות תוספות ודרישות שונות – הוא צריך להתעדכן. יש לו שלוש שנים להיערך.

שלטון מקומי, אתם רוצים להתייחס לבקשה של המשרדים?

אני מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית נתניה ויושב-ראש איגוד ארצי בשלטון המקומי. קודם כל, ההחלטה לגבי צמיתות ב-2013 לא הייתה החלטה שבאה מאנשי המקצוע. היא החלטה שהגיעה במקור מיושב-ראש ועדת הפנים והסביבה, חבר הכנסת דוד אזולאי. זאת אומרת שהמילה צמיתות תוקנה לא מהיבטים מקצועיים כאלה ואחרים.

אם דה-פקטו רק ל-11 מפרטים יש תוקף, זאת אומרת של-190 או 191 פריטים אין. זאת אומרת שלכאורה או לא לכאורה אפשר לבוא ולתקן את הטעון תיקון, כי מה שנעשה בעבר, אפשר לתקן היום. אנחנו ביקשנו שעסקים שהיו לצמיתות וירדו ל-10 שנים, שגם הם יישארו לצמיתות, כמו הנגריות שאנחנו מיטיבים איתן.

הפתרון הראשון היה להגיד 10 שנים במקום 15 שנים. ואז הבנתי שיש מספר עסקים שאיתם יש לממשלה בעיות. מכיוון שלא רציתי לעכב ולהתחיל דיון על כל אחד מהם, ואני מבין את המשמעות, "זרמתי" עם התפיסה הקודמת. אבל אני אשמח לשמוע אם אתם עדיין משוכנעים שלא ניתן. שמענו את בקשתך.

יש לי הצעה.

לא צריך את ההצעה. אם משרדי הממשלה יתנגדו, אנחנו נישאר כאן. אם הם יסכימו להוריד את זה מ-15 ל-10, נעשה את השינוי. משרד הפנים, אתם תומכים או מתנגדים?

חלק מהחשיבה אז, כשקיצרו את התוקף של מספר השנים – האם ל-15 או ל-10 – נבעה מרמת המסוכנות של העסק. שיקול נוסף היה האם הקיימים יישארו לצמיתות או לא. לכן עסקים מסוימים קוצרו ל-15 שנה כי הם היו ברמת סיכון נמוכה יותר ואמרו שהעסקים הקטנים ימשיכו לצמיתות. זאת לעומת עסקים אחרים – מפעלים לייצור מזון, חומרים מסוכנים, מפעלי נשק ותחמושת – שקוצרו לפחות מ-15 שנה כי המטרה היא שגם הקיימים, לקצר להם בבוא היום.

הבנתי. זה לא נותן מענה. זה ההסבר שקיבלתי ולכן החלטתי להוביל את המתווה השני. אתה רוצה להתייחס? בבקשה.

נער הייתי וגם זקנתי. אולי אני לא כזה מבוגר, אבל אני יכול להגיד שהייתי חבר גם ברפורמה הקודמת. הנושא של הסיכונים לא תמיד היה בראש סדר העדיפויות. תחנת כוח, לדוגמה, היא ל-15 שנה. תחנת כוח, אין ספק שיש לה סיכונים וסכנות. זאת אומרת שזה לא בדיוק היה לפי הסיכונים. יש לוביסטים ויש אנשים שדאגו לאינטרסים שלהם, שתוקפי הרישיון שלהם יהיו בצורה כזאת ואחרת. אם רוצים להפוך את היוצרות, אין בעיה. קחו את ייצור הטקסטיל ואת הנגריות ותעלו אותם ל-15 שנה. ככה תפתרו את הבעיה אם יש לכם בעיות עם הקבוצה השנייה של תחנות דלק.

הצעה טובה. אני שואל את המשרדים נותני הרישיונות האם בנושא נגריות וייצור טקסטיל יש בעיה להעלות את זה ל-15 שנה. משרד הבריאות? אין בעיה. משרד העבודה והרווחה?

אנחנו מתנגדים.

ואתם? גם מתנגדים. אנחנו לא יכולים להיכנס לדיון הזה כי יש התנגדות של המשרדים. העבודה הזו נעשתה. אני מסכים איתך שלפעמים עושים דברים במאה אחוז טוב ולפעמים ב-98%. זה לא העניין.

יש עוד הערות לגבי נוסח הצמיתות כפי שהוקרא?

אני רוצה לשאול שאלת תם, מי היום יש לו צמיתות? אני רוצה להבין.

לרוב העסקים היום יש צמיתות. מה שקרה זה שכאשר קבעו את צו רישוי עסקים בשנת 1985, רוב העסקים שנקבעו בצו היו לצמיתות. בשנת 2011 הכנסת עשתה את הרפורמה והיא קבעה תקופה מרבית ל-15 שנים ומי שהייתה לו צמיתות, המשיך להיות לצמיתות.

אם הוא היה ב-15 שנה.

לא, לא, לכולם.

לרותם אמפרט יש לצמיתות?

הרגנו את הנגריות. הרגנו אותן.

לרותם אמפרט יש לצמיתות?

אני אענה לך. בכל נושא המפעלים הכבדים, אני לא חושב שרישוי עסקים זה המבחן הכי קריטי שלהם. יש להם מבחנים נוספים ורבים, שהמשרדים השונים מעבירים אותם ולכן זאת רק עוד רגל שעליה זה נשען.

רישוי עסקים הוא קריטי.

בסדר. אנחנו בוועדה הזו לא הטבנו. לא שינינו את מצבם ואני לא נכנסתי לדיון בעניינם.

הוצאנו אותם מרוב החוק. הצמיתות ניתנה, כמו שאומר כאן היועץ המשפטי של הוועדה, לרוב העסקים בישראל, כמעט לכולם.

לא, לא, לא. חוה, את רוצה להתייחס לנושא הצמיתות? בבקשה.

בזמנו, ניתנה צמיתות לעסקים, בעיקר לקבוצה 10, שזה תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים, וקבוצה 2, דלק ואנרגיה, שהם כביכול העסקים המסוכנים יותר, אבל כמו שאמר היושב-ראש, יש רגולציה מקבילה עליהם. היה גם רציונל שאומר שעסק שהוא מתחיל, הוא די יציב לאורך השנים. עם הזמן, עסקים נעשו יותר דינמיים ומשתנים אחת לבקרים.

הוצאנו את תחנות הדלק, הן ל-10 שנים.

תחנות דלק הן אפילו ל-5 שנים. עסקי מזון מאז ומתמיד לא היו לצמיתות, מלבד מרכולים.

עופר, בבקשה.

לכל אחד ממשרדי הממשלה שנמצאים פה, שיחשוב בסוף שיש בעלי עסקים שנמצאים בקצה ואנחנו כולנו רוצים לעזור פה. אני חושב שהיוזמה שאתה מוביל היא מדהימה, היא נהדרת, ואני חושב שהתוצאות שמגיעים אליהן בסך הכול יפות מאוד. צריך לזכור שבהינף יד אנחנו עלולים לחרוץ עכשיו גורלות להמון בתי מלאכה. צריך לחשוב על זה ולא סתם נפתלי דיבר על הנגריות. אני שם את זה על השולחן כדי שלכל אחד זה יישב בראש. אני אומר את זה ומציע לכולנו לחשוב על זה עוד פעם.

סליחה, שאלתי שאלה.

היא שאלה לגבי רותם אמפרט, אם את יודעת להגיד לה. אם את לא יודעת, נא לתת לה את התשובה.

האם יש להם רישיון עסקים לצמיתות?

ל-10 שנים.

גם אם להם היה לצמיתות, נניח, הם מקבלים ל-10 שנים.

היה להם, ואחרי המפרט האחיד עוברים ל-10 שנים.

תודה. אני מעלה להצבעה את הנוסח כפי שהוקרא בנושא הצמיתות. מי בעד, שירים את ידו.


הצבעה

בעד הנוסח – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הנוסח התקבל.

ההצעה התקבלה. תודה. אנחנו עוברים להצביע על כל החוק עם התיקונים, כפי שהוקראו.

אבל אתה ביקשת את ההתייחסות שלנו לגבי הדיווח.

איזה דיווח? לא מכיר.

מי שהוציא רישיון חדש, שידווח לנותני האישור.

כבר הצבעת, אין מה לעשות.

הוועדה הצביעה בלי הנוסח הזה, שאנחנו בלאו הכי מתנגדים לו.

מי אמר שהיא הצביעה בלי הנוסח הזה?

זה הנוסח כפי שהוקרא.

לא, עם התוספת.

כבוד יושב-ראש הוועדה שאל אותי שאלה ואני התבקשתי לענות.

אתה צודק. הערת את תשומת לבי והשאלה היא איך אתה הבנת את זה ברמה המשפטית.

אנחנו לא מתנגדים, רק במסגרת ה-one stop shop. אם יוקם one stop shop אנחנו נסכים לדווח, לא out of the blue. זה השירות. במסגרת one stop shop אנחנו נדווח. לא one stop shop – לא נדווח. כי כל משרד ממשלתי יש לו – זה גם לא הנוסח.

לא, אנחנו לא נוכל להסכים לזה.

את יכולה לא להסכים.

הנושא עלה לאחר שהוקרא הנוסח ויושב-ראש הוועדה אמר שהבקשה נראית לו הגיונית ולכן יראו בחלק מן הנוסח.

אני יכול להגיד לכם ככה, הבקשה היא פשוטה. מה שאמרתי הוא שכאשר אתם מוציאים רישיון חדש, תעבירו דיווח לנותני האישורים.

ביקשנו שזה יהיה במסגרת ה-one stop shop.

אם יש one stop shop או אם אין one stop shop. במסגרת הסעיף הזה. זו הכוונה. תודה. חבר הכנסת פולקמן, זכות הדיבור שלך.

תודה. אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא חשוב מאוד, הוא מצוין. לאורך הדיונים חששנו מסיפור הצו והיו לנו כל מיני מחשבות מה עושים עם זה. אני אשמח שאולי מנכ"ל משרד הפנים יאמר את זה כאן, גם לפני ההצבעה על החוק, כי אנחנו רוצים לוודא שהחוק הזה לא יעוקר על ידי זה.

רגע, אני עוצר אותך לשנייה.

אנחנו רק רוצים לוודא שלא יעוקר החוק על ידי זה שהצו לא יובא.

טוב, תודה. מרדכי, לפני שאני אתן לך להתייחס אני חייב להגיד שמשרד הפנים, מעבר לזה שהוא היוזם והשותף המוביל בחקיקה הזו, יחד עם משרד ראש הממשלה, נתן גב וגיבוי מלא לוועדה. וגם כשהיה ויכוח, בסוף הצלחנו להסתדר. יש לי אמון מלא שכל מה שאנחנו אמרנו פה, כל השינויים שחוה הקריאה, ייכנסו לחוק. אני לא רואה אף אחד מהשחקנים מסביב לשולחן, לא רק משרד הפנים, אבל בוודאי ובוודאי משרד הפנים. לכן אני לא צריך את ההצהרה הזו של מרדכי. בבקשה, אני מוכן לשמוע את התייחסותך, אבל אני אומר לכם עוד פעם, שיתוף פעולה מלא, עבודה מצוינת ואני מרגיש שהרפורמה הזו תובל על ידי משרד הפנים באמת בהבנה פנימית שזה הדבר הנכון לעשות. בבקשה, מרדכי.

אני לא נותן ציונים לאף אחד, אבל אני לא מכיר לאחרונה רפורמה שהתנהלה בצורה כל כך עניינית ומקצועית. ולכן, אמירות מהסוג הזה עלולות לרמוז – לא לזה אתה מתכוון – אבל זה עלול להתפרש בצורה הזאת. כל הדיונים היו ענייניים, כולל הדיונים המצומצמים אצל יואב. הייתה פה התגייסות אדירה של כלל נותני האישורים להתפשר במקומות שהיה אפשר ולהתעקש על הקווים האדומים. בסופו של דבר צריך להבין מי לוקח על עצמו את האחריות הכבדה, שזה שר הפנים. בסופו של דבר, החוק הוא באחריות שר הפנים. כשניסינו להוביל איזשהו איזון עדין בין רמת סיכון לבין הקלה על ביורוקרטיה, רגולציה, פיתוח המשק באמצעות רישוי עסקים, היה צריך את האיזון העדין.

אז אני מצטרף למה שיואב אמר. זאת ההתחייבות ואנחנו נעמוד בלוחות הזמנים. אמרנו שהחוק נכנס בינואר, אבל יש עד אפריל, תלוי מהי המשימה.

הצו צריך להיות עד ה-1 באפריל.

עד ה-1 באפריל יוסר הצו?

ודאי, כפי שהתחייבנו.

תודה. אני מעלה להצבעה את החוק, עם התיקונים כפי שהגדרנו עכשיו.

מה עם ההצבעה על ההסתייגויות?

הייתה כבר.

היו הסתייגויות שלי.

לא התקבלו וזהו. אחת קיבלנו. מה שסיכמתי, עמדתי בו. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה, ירים את ידו.

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018, נתקבלה.

ההצעה התקבלה פה אחד.

אני רוצה להגיד כמה מילים. אני לא יודע אם שר הפנים גם מגיע או לא מגיע. מקווה. אני רוצה להגיד כמה מילים ואני אתחיל דווקא בתודות כי אני לא יודע כמה זמן יהיה אחרי שיהיה פה ראש הממשלה, והדבר הראשון שחשוב לי זה להגיד תודה.

ראשית, נמצאים איתנו המנכ"לים. מנכ"ל משרד הבריאות יגיע כנראה בשעה אחת. אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן. אמרתי חלק מדבריי. אני חושב שהצוות שלך וגם אתה נתתם באמת כתף לכל אורך הדרך, כולל במקומות שהיו לנו ויכוחים מקצועיים. ואני חושב שכך אנחנו מתנהלים בוועדה הזו מאז שאני בתפקיד ואני מברך אותך על ההצלחה והעשייה בעניין הזה. וכמובן, את השר דרעי, שנתן גיבוי מלא. באמת ראוי לציון העניין הזה.

נמצא איתנו גם מנכ"ל הגנת הסביבה, ישראל דנצינגר. אני חייב להודות שהמשרד שהכי התכסחתי איתו זה הגנת הסביבה, אבל נכון, מבחינתו הוא הוביל באמת באחריות רבה את כל נושא שמירת הסביבה לתפיסתו המקצועית. אנחנו עשינו את האיזונים בין העניין הזה לבין הביורוקרטיה, כאשר מקום שאותו אני חושב שצריך לקחת יותר לידי ביטוי זה באמת להבין שהמצב הנוכחי הוא קטסטרופה. אנשים לא מוציאים רישיון עסקים כי אומרים שזה בלתי אפשרי, ואנחנו מוצאים את עצמנו עם אנשים טובים מפרי חוק. לכן, במקום הזה אני הרשיתי לעצמי להיות קצת יותר משמעותי, גם מול המשרדים האחרים. אבל אין ספק שאתה נתת גב מלא, וכשלקחנו החלטות הן בוצעו. גם אם הייתה ביקורת בדרך, זה מאחורינו ואנחנו ממשיכים קדימה.




משרד הבריאות, משה בר סימן טוב לא נמצא פה, הוא יגיע. במשרד הבריאות יש לנו את עמיר יצחקי. אני יכול לקרוא לך אימתם של המסעדנים? אני לא יודע אם זה המשפט, אבל בוא נגיד שהיו פה דיונים ערים גם בעניין הזה. אני חושב שהגישה של משרד הבריאות, לפחות ממה שאני שמעתי, הולכת להשתנות ב-180 מעלות. רפורמה שמגיעה ממשרד הבריאות, לא נולדה באוויר, ואנחנו אימצנו אותה בשתי ידיים. דרך אגב, מצאי שם יותר טוב, אבל הוא כבר מאחורינו – במקום מתאם בריאות, נאמן בריאות.

לא, לא, כבר היינו שם.

לא רציתם? הבנתי.

לוחם בריאות.

אז אמיר יצחקי הוא לוחם הבריאות שלנו בוועדה. בסוף, באמת גם הקלנו, ואני אומר שגם בזכותכם, כולל 15 שנים למרכולים ועבודה על האיטליזים. בסוף הוועדה הזאת נתנה יריית פתיחה איך לעבוד עם העסקים. יש פה נציגים של העסקים ואני חושב שבעניין הזה ראוי להמשיך וזה מסר נכון.

נמצאים פה חברינו שמתייעצים עדיין, משרד ראש הממשלה, עמיחי ושי. אני לא יודע אם חשבתם בתחילת הדיונים שנגיע לרגע הזה ונצליח. בדרך המנכ"ל שלכם עזב ואני לא יודע אם זה בגללי או לא בגללי, אבל אמרתי שיישאר עד הסוף. אין ספק שלגרונר יש משמעות רבה מאוד בכל המהלך הזה ואתם, הצוות שלו שדחף את זה. אני זוכר אתכם פונים אליי ואומרים: אבל המשרדים ייקחו את זה לוועדת שרים, מה נעשה? אין, אנחנו נעשה את מה שצריך ואתם, הגיבוי שלכם ושל ראש הממשלה, פתר הרבה מאוד בעיות בדרך עם כל העבודה המקצועית. אז אני רוצה באמת להודות לכם ואני אעבור דווקא לשלטון המקומי.

עופר בן אליעזר, אתה לא היית בכל הדיונים אבל הם כל הזמן דאגו לכבודך כמי שאחראי על זה בשלטון המקומי. מירה, נפתלי, איילת. חסר לי פה צפריר שגם היה בחלק מהדיונים. נתניה, תל אביב – כנראה עיריות שהנושא הזה בדמן. עם ה-one stop shop הצלחתם. שכנעתם אותי. אתם זוכרים? אמרתי לכם שלא צריך, אז לא רק שצריך, גם עם חובת התייצבות במקומות שצריך. זה הישג גדול של השלטון המקומי. בכלל, השלטון המקומי הוא פרטנר לרפורמה הזאת ואני מברך. ברפורמה הזו חשוב מה שנעשה ומה שנעשה תלוי לא מעט בכם. ולכן, אני מקווה ומאמין שתהיה רוח גבית מהמשרדים, אבל בסוף שמחתי לראות צוות בשלטון המקומי שרואה את העסקים לנגד עיניו, ולא משהו אחר. היה יפה מאוד לראות את זה. אני גם מבין שברפורמה הזאת תקבלו משאבים משמעותיים, נדמה לי שסוכם על 50 מיליון.

150 מיליון.

150 מיליון שקלים. נפתלי עוד היום בבוקר אומר לי: תדאג שיגידו את הסכום הזה. אמרתי לו: יש סיכום, זה בסדר. השלטון המקומי יקבל את הכלים בשביל להשלים את הרפורמה הזו. אני מאוד מקווה שמהמשרדים זה יוריד עומס ואנחנו נמצא אתכם מתמקדים בדברים החשובים. באמת, לכל אורך הדרך המעורבות שלכם הייתה מאוד מאוד חשובה.

אנחנו עוברים ללילך ורוני, לפי סדר הישיבה. אני אעבור רגע לסקטור הפרטי, שהגיעו ממנו נציגים. אני חושב שגם בנושא המרכולים עשינו עבודה מקצועית. שיתוף הפעולה בנושא האיטליזים היה מאוד חשוב. לא הכול תקבלו ותמיד יפקחו עליכם. תמיד ישמרו ואתם בסך הכול רוצים לעשות מה שהרגולטור חשוב לו. באתם להגיד את דעתכם וטוב שאמרתם. שמענו אתכם והייתם באמת מצטייני הישיבות. אתם לא היחידים, אבל הייתם מצטיינים.
אני חושב שהרגשתם והעברתם את המסר שדנים פה בגורלות – אני לא אגיד לחיות או לחדול – אבל ממצב בלתי אפשרי היום של רגולציה חונקת, למצב שבו תוכלו להתמודד איתו. אני חושב שעשינו מקפצה והלוואי ואת הרפורמה הזו היינו עושים גם בדברים נוספים. לפחות נורתה יריית הפתיחה ברישוי עסקים.

לה"ב – רועי כהן. אנחנו בטלפון ברדיו תל אביב כל פעם ואני זוכר שיחה מלפני שבוע או שבועיים. אמרת לי: אתה לא תגמור את זה, מה יהיה? אמרתי לך: לא רק שאני גומר את זה, אני רוצה לגמור את זה שבוע לפני כי אם אנחנו הולכים לבחירות בשבוע הבא, את זה לפחות שמנו בכיס.

יש איזה סקופ? מאיפה הבאת את זה? מה קרה פה?

תקשיב, אני בכנסת שלוש שנים ולמדתי שסוף מושב זה מקום רגיש, ואפשר להגיע בסוף מושב לבחירות. אז אמרתי ששבוע לפני כן אני מסיים. לא יעזור בית דין. אין מצב שאני מפספס את הדבר הזה. בעזרת השם, היום אנחנו מעבירים את זה. רועי, אני חושב שהבאת באמת את התפיסה של העסקים הקטנים. הרפורמה הזו מכוונת קודם כל ומעל הכול לעסקים הקטנים. דיברנו גם על העסקים היותר מורכבים עם הוועדה המייעצת ואני זוכר כתבה שניסו להגיד: איך נכנענו? הוועדה המייעצת, עם כל הכבוד לה, לא להתרגש. היא לא מהות הרפורמה. הפוקוס העיקרי היה אצלך ואני שמח שבאמת המשכנו.

איגוד המסעדות, שי ברמן, שהיה אמור לעבוד בפאב אבל יצא שהוא מסעדן – בטח שמעת את זה הרבה פעמים ואני לא הראשון. גם אתה היית נוכח, חוץ מאשר כשנסעת לחו"ל והבאת מחליף. גם בנוגע למסעדות לא הכול התקבל ולא הצלחנו הכול, אבל הקשבנו, שינינו. יושב לידך חבר שלך טל, שאפילו את הגדרת המסעדה פתרנו בשבילכם. גם טל עשה עבודה מדהימה ובאמת היה פה כל הצוות של המשטרה ונכנסנו לפרטים לזיקוק ההבדלים בהגדרה של מסעדה ופאב. זאת הייתה אחת הבעיות שמנעו מהם לתת למסעדה לעלות ל-10 שנים. הפאבים מתחפשים למסעדה ואמרנו: תביאו הגדרה. הצלחנו להסדיר את זה, אבל אני מודה שלדיסקוטק לא מצאנו הגדרה, כך שיש לכם עוד עבודה. טל, באמת תודה רבה על כל העזרה. אני מאוד מעריך את זה.

נמצאים פה גם נציגים של משרד העבודה. אתם לא הייתם בפוקוס העיקרי של הרפורמה, אבל מה שכן השגנו, וזה בזכות היועץ המשפטי, תומר, זה שזוכר תמיד הכול. אני רוצה להגיד גם למשרד העבודה – חברים, אתם לא מכירים את זה ואני אומר לכם שהשקענו כמות של שעות בנושא של אחריות על אירוע מרובה משתתפים, מה שנקרא אירוע המונים. במשך שנים לא מצליחים להגיע להכרעות בממשלה ובא אליי בתחילת הרפורמה ידידי, היועץ המשפטי תומר, ואמר לי: יואב, בוא ניקח את זה כמשימה ואת הדבר הזה ננסה להסדיר. נצליח או לא נצליח ונראה מה יהיה, אבל בוא ננסה להסדיר. במקום הזה הייתי צריך להיות אולי קצת יותר קשוח ממה שאני בדרך כלל, כדי להגיד שזה המתווה, אבל בסוף, עם שיתוף פעולה גם של משרד העבודה וגם של המשטרה והמשרד לביטחון פנים, הגענו למתווה. אני מקווה שנשלים אותו ונוכל בעוד שלוש שנים לראות שעשינו מהלך דרמטי, שהיה תקוע בממשלה.

במשך 22 שנה.

22 שנה. אמרנו שתומר זוכר. זאת לא הייתה מהות הרפורמה, אבל אם כבר היה דבר שיכולנו לדון בו, אז דנו בו ואני אומר שזה היה מאוד מאוד חשוב.

הצטרף אלינו משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות. פספסת את הדברים, אבל אני אתמצת לך. בסך הכול אתם עמדתם על האינטרס הציבורי והזענו בינו לבין הבירוקרטיה. גם כשמתווכחים, בסוף הצלחנו להגיע להסכמות ולהבנות ואני חושב שהרגשתם שמצד אחד יש מקומות שאני מתעקש עליהם, כי אני מבין את הכובד הרגולטורי ומצד שני, כשהבנתי מכם בסוף את המשמעות הכבדה, נשארתי. בעיקר אמרתי שראיתי את הרוח החיובית בנושא הרפורמה המשמעותית שאתם רוצים להוביל עם מתאמי הבריאות, והלכתי אתכם לכל אורך הדרך. אני רוצה להודות לך, משה, על שיתוף הפעולה ובסוף היישום יהיה בידיים שלכם. בעניין הזה אני באמת מחכה לראות שתצליחו בזה.

אני אפנה לאוצר, אבל איפה ביין? יש פה מישהו מהאוצר? ביין הייתה צריכה להיות פה. אז אני אגיד תודה לרועי פולקמן, שזכה לכך שהצעת החוק הפרטית שלו תמוזג והיא בעצם תיזכר כרשומה על שמו. אין ספק שמעבר לכך, העבודה שעשית בוועדה, השיקולים הענייניים, כולל זה שהיית שותף מלא בהבנת הקשיים שעולים מעבודת המשרדים, עזרת לפתור ועזרת גם ללחוץ על האוצר כשהיה צריך ללחוץ. בסוף היה קצת עניין של משאבים וזה תמיד עולה לדיון. בעניין הזה גם הגענו להסכמות והאוצר בסוף גם התגייס במקום הזה. ההבנות שהשגנו איתו ברמת התקנים הן בתוקף ובאמת צריך להודות גם לאוצר על שיתוף פעולה בכל מה שקשור לחקיקה הזו.

אני רוצה לראות אם שכחתי מישהו. כן, שכחתי. המשרד לביטחון פנים – כבאות. יצחק שמעוני, איפה הוא? הוא תמיד פה.

יש לו כנס היום.

גם בשמו אני מודה לנציב, דדי שמחי. אם ניקח לדוגמה מישהו שעשה כבר את כל המהלך, זה הכבאות. נציג הכבאות אמר פה משפט מאוד יפה: מבחינתי כולם 15 שנה, אני את העבודה שלי יודע לבדוק. הלוואי והיינו במקום הזה לכולם. ברור שזה לוקח זמן וזה לא ביום אחד. זה גם עניין של משאבים, אבל אני חושב שאם אפשר להתכוונן למשהו, זה המסר. באמת, תודה רבה לכל העבודה של הכבאות.

משרד החקלאות – גיא מור. מאוד אהבתי שתמיד תמכת בכל מה שאמרתי ואני מודה לך גם על התמיכה וגם על העשייה. כמו שסיכמנו, אם תצטרכו תקן לטפל בזה, גם אתם תקבלו, כמו שנאמר.

משרד המשפטים – מי נמצא פה עכשיו? הנה הגר. אני הכי אוהב את הדיונים עם משרד המשפטים. שמת לב. אני מאוד אוהב שאני מציג את עמדת הממשלה וכשאני פונה למשרד המשפטים שיגיד לי מה עמדת הממשלה, מתחיל האקשן. עמדת בזה.

היא מסיימת את העיסוק שלה בנושא בסוף הרפורמה.

עמדת בזה בכבוד וכשהיה משהו שחשבתם שאני טועה בו והתעקשתם, בסוף גם שכנעתם אותי. אני מניח שאת יודעת במה מדובר, וככה צריך להיות. בסוף, כשאני לא השתכנעתי, אני יודע שלא עוזר שום דבר, אבל בסופו של דבר אנחנו באמת מקשיבים, קשובים ותרמת רבות לדיונים פה. תודה רבה על כל השעות ואפילו הזעקת את המומחית מס' 1 שלך.

מצטרף אלינו השר אריה דרעי, שלום. אנחנו בדיוק בסיבוב ברכות והאמת שאני רק רוצה לעבור על האחרונים שלא הזכרתי. אני באמת מברך ותודה לכבוד השר שהגיע לברך אותנו על השלמת המשימה שהפקדת בידינו. החוק, שכמובן בהובלתך ובהובלת המשרד שלך, וראשון המברכים היה מרדכי כהן. אני מנצל את ההזדמנות להודות ליוני, העוזר שלך, שהיה תמיד בתמונה ובכל מקום שהיה צריך שיחה איתו. יוני, תודה רבה לך על כל העזרה ושיתוף הפעולה.

הודיתי לחבר הכנסת פולקמן. נמצאים פה איתנו כל חברי הכנסת שהיו בדיונים – חברת הכנסת פארן, חברת הכנסת פדידה וחבר הכנסת יואב בן צור, שבאמת נכחו בדיונים. חלקם גם העלו נושאים ושותפו. אני יכול לעדכן אותך, השר, שלא היה פה עניין של קואליציה ואופוזיציה וקיבלנו הסתייגות של חברת הכנסת פארן, שהייתה הסתייגות עניינית. דחינו מספר הסתייגויות שלדעתנו לא היו נכונות, אבל הייתה באמת עבודה משותפת ושיתוף הפעולה בכל נושא החקיקה.

הן היו נכונות אבל אתה סברת שהן כבר מוחלות בחוק ולא צריך להדגיש אותן.

הנה, היא מתקנת אותי.

אתה בעצמך אומר שלא צריך רישוי זריז לכל העסקים הגדולים, נכון?

מאה אחוז. גם ללאה וליואב באמת תודה על כל ההשתתפות, העזרה, השאלות וההבהרות. עשיתם עבודה מאוד מאוד משמעותית וחשובה.

את הברכות לצוות הוועדה שלי אני אשאיר לסוף. מצטרף אלינו גם חיים ביבס. חיים, גם אתה את הברכות פספסת. אני רוצה להגיד גם לשר דרעי שהשלטון המקומי עשה פה באמת עבודה מאוד טובה, בשיתוף פעולה, עם תפיסה שהם באים בשביל העסקים ולא בשביל לפסול את העסקים. התפיסה הזאת אצל גורם שנותן רישיון מאוד חשובה.

אני רוצה לומר מילה אחת למשרד הפנים. נמצא פה שר הפנים, אריה דרעי, ואני רוצה להגיד לך ואולי אני חוזר על דברים שכבר אמרתי למרדכי. החוק הזה והרפורמה הזו של משרד הפנים היו יכולים בוועדה הזאת ללכת לאיזו פינה. אנחנו לקחנו ופיצלנו אותה מחוק ההסדרים כי האמנו שהיא רפורמה משמעותית וחשובה. והיה לי שיתוף פעולה מדהים עם המשרד שלך בעבודת החקיקה פה. עשינו שינויים משמעותיים – אני לא אכנס אליהם – הכל בשיח ובשיתוף פעולה עם כל המשרדים. הייתה לנו רוח גבית ממשרד ראש הממשלה וממשרד הפנים עם הגופים שנותנים רישיונות.

היו דיונים קשים כאלה ואחרים ובסוף הגענו להבנות, אבל חשוב לי באמת להגיד שבסופו של דבר, החוק הזה הוא שלכם, בידיים שלכם, ומבחן היישום הוא שלך. נתת לנו, לכנסת, ואנחנו מחזירים לך בחזרה חוק ששותפים לו גורמים רבים, והיישום הוא בידיים שלכם.

בבקשה, השר דרעי.

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, כל מנכ"לי משרדי הממשלה שנמצאים כאן, חיים ביבס, ידידי, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, ראשי רשויות וכל המכובדים שנמצאים כאן, שאת רובם פגשתי בדיונים אין ספור שקיימנו על החוק הזה. אני מאוד שמח, יואב. אני נזכר בפגישה הראשונה שלנו, כשבאת להתייעץ איתי בארבע עיניים מה לעשות – ועדת הכנסת, ועדת הפנים. התלבטת.

נכון.

אמרתי לך: אם אתה מחפש פוליטיקה, אל תבוא לוועדת הפנים, אבל אם אתה מחפש סיפוק אמיתי של לשנות דברים, תבוא לוועדה הזאת. האמת שעשית את זה אפילו יותר מהר ממה שציפיתי. רק בשבוע שעבר, עם הנושא של הסיעוד. אלה דברים שהיו, לצערי הרב, במשך שנים על גבי שנים ארוכות במשרד ואף אחד לא היה מוכן לגעת בתפוחים הלוהטים הללו, מכיוון שהיכן שאתה נוגע, אתה נכווה. טוב שבאת וחתכת. אותו דבר החוק שמוצע כאן, שכבר הצבעתם עליו. זה נושא לא פשוט. נמצאים פה חברי כנסת שטיפלו בזה, כל אחד מהזווית שלו.

אני מאוד שמח שבאנו לידי גמר, זה לא היה פשוט. היו כאן שאלות, הייתה לפעמים תפיסה של תפסת מרובה – למה לא? אם כבר הולכים, בוא נלך יותר. היו תפיסות שמרניות של משרדי הממשלה, שבכל זאת, זאת אחריות לא פשוטה. לא קל להתנתק מסמכויות שיש לך או מאחריות שיש לך. ואני, כשזה הגיע לשולחני, היו דיונים לא קטנים במשרד הפנים והיו דעות. זה לא סוד, היו דעות לכאן ולכאן כשהדעה השמרנית הייתה: משרד הפנים לוקח על עצמו משימה גדולה מדי של אחריות, שלא לפתחנו היום. ואנחנו הולכים לקחת אחריות גדולה מאוד.

אני שמח שעמד לצידי המנכ"ל, מרדכי, שבאומץ וביושר אמר: חייבים. זאת הזדמנות שנותנים לנו פעם בחיים, שגם האוצר וגם משרד ראש הממשלה הולכים איתנו גם בנושא תקינה וגם בנושא כספים. וגם השלטון המקומי שהולך איתנו יחד בעניין ופורום ה-15. באמת היה כאן שילוב וכולם התכנסו. כמובן, החבר'ה המקצועיים שנמצאים כאן, שממש ליוו את כל הדבר הזה. אני שמח שבסוף התכנסנו.

אני רוצה לומר רק במספר כותרות, שאני בטוח שאתם יודעים, אבל חשוב לשנן שוב. 150,000 בתי עסק במדינת ישראל הולכים ליהנות מהרפורמה הזאת. אני לא כלכלן, אבל הייתי שר הכלכלה במשך שנה ואני יודע שמה שמניע את המשק זה העסקים הקטנים, גם מבחינת תעסוקה – העסקת כוח אדם – וגם מבחינת העלאת אחוז הצמיחה. כל הדברים הללו זה העסקים הקטנים. הביורוקרטיה, רבותי – קרוב לשנה, במקרים הטובים, לוקח לעסק, לקיוסק קטן לקבל רישוי עסקים. ועכשיו אנחנו מדברים על כך שתוך 21 יום אוטומטית ורישיון זמני מיידי. ואחרים זה 41 יום, 49 יום כשהמקסימום זה 180 יום. זה חיסכון של 67,000 חודשי עבודה בשנה. תפנימו את המספר הזה – 67,000 חודשי עבודה בשנה חסכנו כאן למשק. תתרגמו את זה לכסף, תבינו את העבודה שעשיתם בעניין.

ולכן, אין ספק שזה דבר גדול. אני מסכים איתך, יואב, שהאחריות עכשיו היא עלינו והמבחן הוא עלינו, אבל ברור שבלי הרשויות המקומיות לא נוכל לעשות את זה. אנחנו הולכים לתת עזרה יפה מאוד שקיבלנו מהאוצר לרשויות המקומיות – תקנים ותקציבים. והרשויות המקומיות יצטרכו לעשות זאת ביחד איתנו. אני אומר שאנחנו נותנים אמון, דבר שלא היה קיים במדינת ישראל. על סמך הצהרה שלך אנחנו נותנים לך לפתוח. עם זאת, מי שחלילה וחס לא יעמוד בהצהרה או יזייף בהצהרה או שהנתונים שלו לא נכונים, שלא יתפלא אחר כך שגם המקל יהיה חזק. אנחנו נותנים פה אמון מוחלט באנשים, ואני מקווה שאנשים יוכיחו את האמון הזה ולא ינצלו אותו מכיוון שאנחנו לא מתכוונים, חלילה וחס, להפקיר את שלום הציבור. אנחנו לא מוכנים לוותר על מה שאנחנו מחויבים לו כלפי האזרח. אנחנו חושבים שאפשר לשלב את שניהם. אנשים הם נורמטיביים, אנשים יעמדו במה הם התחייבו ואנשים יעמדו בזה, אבל אם לא, אמצעי הפיקוח שלנו יהיו תקיפים, ברורים, חדים ומהירים. לא תהיה משיכת זמן.

אנחנו נשלול מיידית, נעשה כל מה שאתה נתת לנו בחוק ואנחנו נאכוף אותו, אבל נקווה שלא נגיע לזה. נקווה שבאמת אנשים יידעו סוף סוף בפעם הראשונה והלוואי ובנושאים אחרים של ביורוקרטיה יאמצו את הגישה הזאת, של לעבוד על תצהירים, על אמון ועל אוטומציה.

הרשויות גם יצטרכו לעמוד בזה. חיים, אתה צריך להעביר את זה לראשי הרשויות ורשות שלא תעמוד בלוח הזמנים – אי-תשובה זה תשובה. נקודה. מי שלא יעמוד בלוח הזמנים ולא ייתן תשובה, זאת תשובה חיובית. אנחנו לא נחכה והעסק חייב להמשיך לרוץ. אני בטוח שזאת רפורמה שכולם ייהנו ממנה. האזרח אמור להרוויח בסוף מכיוון שאנחנו נוריד את יוקר המחייה, העסקים ייהנו מזה וגם הרגולציה שהתרגלה לעבוד בשיטה אחרת, תיהנה מזה שהיא תהיה יותר ישירה, יותר ממוקדת וגם יותר תקיפה.

אני שוב מודה לך, יואב, מודה לכך חברי הוועדה. יש באמת הרבה להודות כאן. ברשותכם, אין לי הרבה הזדמנויות להודות לעובדים שלי במשרד הפנים. איפה הרבנית? אתם לא תאמינו – האגף הגדול לרישוי עסקים במשרד הפנים, פרס אני נותן למי שמנחש כמה עובדים יש באגף הזה.

אחד.

כמה עובדים חוה מניידת, עם כל החוק הזה ועם כל העבודה הזאת? זה אחד מהאבסורדים שבכל העניין. אבל למרות זאת, איך אנחנו אומרים בחנוכה? מעטים ביד רבים. צדיקים. באמת כל הכבוד, חוה, על כל העבודה שעשיתם. וכמובן, הלשכה המשפטית שלנו שעומדת יומם ולילה, נמצאת פה – אורית, נתן, יהודה ואחרים. כמובן, לאגף התקציבים שלנו, סיון להב. כל הצוות הזה עבד יומם ולילה, ממוקד מטרה בשליחות. כולם הבינו שהם שותפים לרפורמה ולהיסטוריה. אני מודה להם ולכולם, ובראשם המנכ"ל.

משרדי ממשלה אחרים – משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון פנים – כל המשרדים, אם לא היו פה מנכ"לים ושרים שהבינו שיש פה הזדמנות היסטורית, אני לא זוכר בסיבוב הקודם ששרים ומנכ"לים היו מתנדבים ללכת על דברים כאלה. יישר כוח להם, בלעדיהם לא היינו עושים את הדבר הגדול הזה. אני מקווה שביחד נצדיק את האמון שנתנו בנו ונעשה באמת שינוי לטובת האזרח ולהורדת יוקר המחייה. תודה רבה לך.

תודה רבה. אני חייב להגיד, שר הפנים, הרב אריה דרעי, שהצלת אותי מכמעט טעות שעשיתי. אני עברתי על פני השולחן וחוה ישבה פה מאחור ולא ראיתי. פה ברשימה היא הופיעה, כמובן. גם אני מצטרף, כמובן, לכל הברכות. חוה היא המסמר העיקרי אצלכם בנושא רישוי עסקים. כל השאלות, כל הדיונים.

היא הספיקה בדרך לחתן ילדה.

נכון, נכון. גם זה.

כל כך הרבה זמן היה פה ההליך שהיא הספיקה.

דיון אחד היה באמת ארוך והסיבה שכינסתי את הדיון הייתה כי אמרתי שאנחנו מסיימים את הרפורמה הזו שבוע לפני סוף המושב. למה? כי מהניסיון שלי בסוף המושב לפעמים הולכים לבחירות. אז אני לא רוצה לחכות לסוף מושב. אמרתי שנסיים שבוע לפני כן ובאמת השלמנו היום את המהלך הזה.

סיכמת את זה מאוד יפה, השר. העניין של שיתוף הפעולה מכול המשרדים, מאנשי הצוות, העובדים ועד השר והמנכ"ל. זה היה הכרחי בשביל שנצליח לקדם את העניין הזה. בלי זה לא היינו מצליחים ואין ספק שזה היה שינוי שלא רואים בכל יום. הרפורמה הזו עשתה את זה במשק.

אני אתן לעוד חבר כנסת לדבר, אם מישהו רוצה, בקצרה. רועי, בבקשה.

הנושא הזה באמת מתגלגל במשרדים תקופה מאוד מאוד ארוכה. אני רוצה להודות לשר הפנים כי אני יודע שמאז שהחוק הגיע לוועדה, נדרשת לקדם ולשנות המון דברים בתוך התהליך הזה, ביניהם הוועדה המייעצת ומרכזי השירות.

חשוב לי לומר שני דגשים, ואני אומר אותם גם לידידי, חיים ביבס. אחד זה האתגר הגדול של השלטון המקומי, כי בסוף הוא צריך לרכז את העבודה הזאת. מי שעומד בפרונט מול העסקים זה אתם, יותר ממשרדי הממשלה ולכן צריך לפעול כדי שהדבר הזה יעבוד טוב, והיישום הוא לפנינו.

דבר שני שאני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, זה לך. הגיע חוק שהתחיל בחוק ההסדרים והייתה עבודה גדולה שעשה משרד הפנים. נעשתה עבודה של כל המשרדים והיו כ-15 ישיבות, הרבה מאוד שעות עם ירידה גדולה שלך לפרטים. על זה אני רוצה להודות לך בשם חברי הכנסת – ישבתי פה ברוב הדיונים – ובשם כל הנוכחים כאן. אני חושב שבלי ירידה לפרטים כל פעם, על מנת לחזור לשרים, שיחות עם המשרד להגנת הסביבה, שיחות עם המשטרה – כמה פעמים היית צריך לעשות את התיווך בין המשרדים כדי להביא התקדמות. אני חושב שהחוק היה חשוב והגיע חשוב ועוד הרבה יותר ממה שהיה. כמובן, זה הרבה בזכותך ואני רוצה להודות לך על זה.

תודה רבה. חברת הכנסת פארן, בבקשה.

אני גם רוצה באמת להביע הערכה לרצינות, לאורך ולהעמקת הדיונים. צריך לשים על השולחן שהיה פה אתגר ובאיזשהו שלב, כששמנו לב שהחוק יחול גם על מפעלים מאוד מאוד מסוכנים שעלולים לפגוע בציבור ובבריאותו וקמה על כך זעקה ציבורית, הצלחנו לפתור את זה ולהוציא אותם מליבת החוק.

בעצם החוק בא באמת להקל על עסקים קטנים ובינוניים, לא כאלה שיש להם השפעות רוחב ועומק על ציבור גדול שחי סביבם. אכן, עשינו זאת בשיתוף פעולה ואני שמחה שהגענו להסכמות ולהבנות. צריך לזכור שאנחנו מאוד רוצים להקל על פתיחת עסקים, אבל אנחנו לא רוצים לפגוע בבריאות הציבור ובסביבה וצריך להגיע לעמק השווה. תודה.

אני רוצה להגיד תודה גם לניר קפלן מהתאחדות המלונאים. גם למלונאים עשינו מהלך מאוד נכון וראוי ואני חושב שהם ייהנו מהשינויים שאנחנו מעבירים בחוק הזה. איגוד לשכות המסחר – אוריאל לין, שהנציגה שלו הייתה פה – סליחה שדילגתי עלייך קודם. באמת תודה רבה. הוא שלח לי ולוועדה מכתב תודה על העבודה ואנחנו מברכים אותו גם כן על הפעילות שלו בנושא הקלת רגולציה והסרת חסמים.

חברת הכנסת פדידה, בבקשה.

ראשית, כשאומרים תודה כל כך הרבה פעמים לפעמים מרימים גבה, אבל הפעם באמת מגיע. זה פסיפס של דיונים, של אנשים מקצועיים ובעלי עסקים שהגיעו לכאן. כבוד היושב-ראש, לא תמיד אני מכבדת את הדרך שבה אתה מנהל, אבל הפעם הניהול של הדיונים האלה היה בהקשבה, בתשומת לב, בשיתוף. אני חושבת שאחת התודות הגדולות מגיעות לך.

יצאו מכאן עם חוק שבאמת נותן מענה, ואני אומרת זאת גם כמי שבאה מהשלטון המקומי. חוק מאוד מקל ומאוד רציני והיום חובת ההוכחה היא על החלק הזה, על העסקים. אנחנו אמורים לתת בהם אמון והם יוכיחו שאכן נכון לתת בהם אמון ואנחנו נשמור ביחד על בריאות הציבור. זה כייף לסיים מושב עם חוק שבאמת עברו עליו, חשבנו על כל ההיבטים, התגלגל ונולד בסוף משהו שמיטיב ואפשר לצאת איתו לדרך טובה. תודה.

תודה רבה. חיים ביבס, בבקשה.

אני יכול רק להוסיף לברכות. קודם כל, למשרד הפנים על כל התהליך. מלכתחילה לבנות את כל הדבר הזה, היה תהליך מורכב, לא פשוט, בטח ובטח כאשר השלטון המקומי בחלק מהמקומות עדיין מתבצר בעמדה. אני שמח על כך שהלכנו קדימה. היה השילוב של משרד הפנים יחד עם האוצר והשלטון המקומי, תוך הבנה מה הגבולות של רישוי עסקים. זה כולל הצוות שהקמנו יחד עם עופר בן אליעזר, עם מירה ויושב-ראש איגוד רישוי עסקים, שבאו מתוך כוונה. אמרתי להם מלכתחילה וגם איתם היה לי בהתחלה ויכוח – תבואו עם ראש פתוח לשינוי, משום שאם לא תבואו לשינוי, אני אלך עם התהליך עד הסוף. בסוף באו עם שינוי והשינוי הזה הביא בהכרח לכך שבן אדם שיגיע – יקבל. איך אמרת, אדוני השר, ובצדק? האחריות היא בסוף של אותו בעל עסק. הוא צריך להבין שיש לו אחריות ואם הוא חושב שהוא יצליח לעבוד על המערכת, המערכת תבוא כנגדו בכפולה ומכופלת.

ולך, יואב, הירידה לפרטים וכל הדברים האלה מביאים בסוף לדיון מפרה יותר ומביאים להצעה שהכי טוב לחיות איתה כי היא הכי מפורטת ופותרת את הבעיות. אני חושב שעכשיו יש לכולנו הזדמנות לקחת את העסק הזה ולהוביל אותו קדימה. אני רק אומר בהערה, פחות לשר אלא לכל הממשלה, שאת הרפורמות האלה צריך להכניס גם למשרדי הממשלה כדי שהביורוקרטיה שיש במשרדי הממשלה, שהיא פי 10 יותר גדולה מאשר בשלטון המקומי, תהיה בה הפחתה משמעותית ובסוף תביא להתייעלות גם לעסקים וגם לתושבים.

הבנו את הרמז.

הגישה הישנה שאתה מתאר בשלטון המקומי – לא נתקלתי בה.

לא נתקלת כי הם באו עם ראש פתוח. הם היו אצלי לפני שהם הגיעו אליך.

אני נתקלתי רק בתפיסה החדשה ולא נתקלתי בתפיסה הישנה. שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי היה מאוד מוצלח ותמיד אמרנו שהאויב של הטוב ביותר הוא המושלם. אם היינו יכולים לעבוד על זה עוד שלושה חודשים, אולי היינו מזקקים עוד כמה דברים, אבל בסופו של דבר אני חושב שהמהלכים העיקריים הושלמו.

אני רוצה לשמוע את רועי כהן מארגון לה"ב, בבקשה.

צוהריים טובים, קודם כל אני באמת רוצה לברך את הרפורמה הזאת. זאת רפורמה שמביאה בשורה למאות אלפי עסקים קטנים והיום המדינה מחליפה דיסקט. ממצב שבו עסקים קטנים עבדו אצל המדינה – אני לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל העסקים הקטנים עבדו אצל המדינה, עבדו והלכו להביא את האישורים. הם אלה שהיו רודפים אחרי אותם פקידי ממשלה – הגנת הסביבה, משרד הבריאות וכיבוי אש. הם בעצם אלה שעשו את העבודה שהמדינה הייתה צריכה לעשות. היום התהפך הגלגל ומי שתעבוד אצל העסקים הקטנים זאת המדינה. היא צריכה לבוא ולסייע לעסקים הקטנים כדי לשרוד כאן.

אני רוצה להגיד תודה לכל מי שלקח חלק ברפורמה הזאת. אנחנו מצפים באמת שזה יביא לכך שלא נמצא בשנה הבאה עוד 50,000 עסקים שנסגרו במדינת ישראל והגרף ילך ויצטמצם.

אדוני שר הפנים, באמת שמחתי לשמוע את הדברים שלך. אני מאוד אשמח אם הדברים גם ייאמרו לאגף התקציבים במשרד האוצר, כשהם באים לדון על כך שברגעים האלה עצמאים עובדים בזמן האבל שלהם, כי אף אחד לא דואג להם. או שעצמאים ברגעים אלה לא מקבלים שום בשורה, לא ברשת ביטחון סוציאלית, לא בדמי אבטלה, לא בימי מחלה. שום דבר. צריך לדעת שיש אנשים שלובשים שכפ"ץ ומביאים את הפרנסה שלהם.

אני רוצה להגיד כאן תודה רבה כי זאת התחלה של מהפכה. התחלה של מהפכה, שבה המדינה מסתכלת על העסקים הקטנים לא רק מהשפה ולחוץ אלא גם במעשים. תודה רבה.

אני מעביר את כל הדברים שלך לשליח הנאמן של האוצר שנמצא פה, רועי פולקמן. הוא יעשה את זה יותר טוב ממני.

ראש הממשלה צריך להגיע ממש בעוד חמש דקות. אני אתן את רשות הדיבור למנכ"לים, כל אחד דקה-שתיים, לא יותר. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בבקשה.

שאלתי את עמיר יצחקי, שליווה את הדיונים בחוק, אם הוא מרוצה מהתוצאה. הוא אמר לי שיש פה הזדמנות לעשות משהו טוב. אני חושב שזה המסר העיקרי של כולנו. אתם מסיימים היום ואנחנו מתחילים עכשיו את המשימה. זאת משימה מאוד קשה. היא דורשת מאיתנו, אבל לא רק מאיתנו – אני מסתכל על שי ברמן – היא דורשת גם מהעסקים שינוי תודעה. אם אנחנו משחררים את החבל – גם נותנים רישיונות יותר ארוכים וגם לא נבדוק אתכם על כל פיפס קטן – זה אומר שאתם צריכים לקחת יותר אחריות. זה כמו הדילמה כשאתה מגדל ילד ורוצה לתת לו ללכת לבד או לטעות לבד. האחריות השתנתה אצלנו ועוברת אליכם ואנחנו בטוחים שאתם מפנימים את האחריות הזאת. זה מהלך לא קל כי יש המון עסקים – אתה דיברת על 150,000 – ובתחום המזון יש עשרות אלפים עם שונות מאוד מאוד גדולה ביניהם. ההסתכלות הראשונה שלנו היא על בריאות הציבור וכמו שאנחנו כאן היום גם מקבלים ברכות וגם מצטרפים לתודות, אם יש, חס וחלילה, איזשהו אירוע, אנחנו הראשונים לעמוד כאן ולתת דין וחשבון. באמת חשובים לנו מאוד האיזונים האלה.

לך, היושב-ראש, אני אומר שבאינטראקציה בינינו זה התחיל עם קשיחות מאוד מאוד גדולה.

אני?

כן. מישהו שלא מוכן להקשיב, אבל ראינו לאט לאט איך בכל זאת הדיונים מצליחים לחדור את המעטה הקשוח שעטית על עצמך, וממש התחלת בסוף לומר את המסרים שלנו. אני מקווה שלא הודיתי לך יותר מדי. תודה גם לעמיתיי המנכ"לים, ובאמת בראש ובראשונה למנכ"ל משרד הפנים, שהוביל את התהליך וידע בנקודות הנכונות גם לקחת אותנו ביד וגם להבין שעוד מעט אנחנו פורקים כתף מרוב שהוא מושך חזק ואז קצת לשחרר. גם לעמיתי מהגנת הסביבה. כולנו ידענו בסוף גם לעבוד ביחד, לשים את האינטרס הציבורי הרחב גם שלנו, של מה שאנחנו רואים ולא תמיד אחרים רואים, וגם את מה שאנחנו לא רואים. גם לחברים ממשרד ראש הממשלה – אני רואה שגם אורן כהן כאן מאחור – ואחרים.

וכמובן, לאנשי המשרד, עמיר יצחקי היה איתכם בדיונים כל הזמן. גם גילה גמישות וגם שמר על מה שצריך. ד"ר שפר שלא נמצאת כאן. תודה רבה לכולם.

תודה רבה לך. המשרד להגנת הסביבה, המנכ"ל ישראל דנצינגר, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה לכולם. אני אפתח בתודות. תודה ליואב, שלמרות שנלחמנו למען הציבור, הבאנו תוצאות טובות. לרועי פוקלמן שבהחלט סייע, לכל חברי הוועדה בהחלט תודה. ללירון מהצוות המשפטי ולתומר האגדי – כבר הרבה זמן אנחנו עובדים ביחד וזה באמת כייף. לצוות שלי, גילי וליאורה. אני חושב שהגענו להסכמות ששומרות על בריאות הציבור, וזה דבר שהוא מאוד חשוב.

אני חייב להגיד לכם שבתור יזם ומנכ"ל הייטק שהגיע למגזר הציבורי, אני כל הזמן שואל את עצמי איך אנחנו יכולים לפשט ביורוקרטיה כי אנחנו כבדים ואנחנו מסורבלים. העיקרון המנחה שאני רואה לנגד עיניי כל הזמן הוא מה שקרה כאן היום ובשבועות האחרונים, וזה איך משחררים את החבל ונותנים מקסימום אחריות, אבל גם מקסימום פיקוח ואכיפה, בקרה וענישה למי שלא עומד. אני חושב שיואב תיאר את זה בצורה הכי טובה ולכן אני חושב שמה שקרה כאן היום הוא דבר מאוד חשוב והוא צריך להתגלגל ולהתפשט, כמו שאמר חיים ביבס, חברי, לכל משרדי הממשלה, לנציבות שירות המדינה, לחשב הכללי ולאגף התקציבים. זה עיקרון מנחה בשביל לפשט את העשייה של הממשלה.

המשימה שלנו לא הייתה פשוטה. אני אחראי על בריאות הציבור מפני זיהומים וסיכונים סביבתיים שלצערי גובים מחירים מאוד מאוד כבדים. אני מודה לכולם סביב השולחן שהקשבתם, הבנתם שבריאות, גם כשרוצים להקל על עסקים, היא מאוד מאוד חשובה, ואני חושב שהגענו להבנות שהן מאוד טובות והדבר הזה חשוב.

הערה אחת אחרונה בלי לקלקל את המסיבה. כדי שהדבר הזה יצליח צריך לשחרר, אבל לאפשר לפקח ולאכוף בצורה מאוד משמעותית. המשרד להגנת הסביבה לא מצליח להגיע לכל מקום שהוא צריך להגיע – לא למכלי ברום, לא לכלור ולא לאמוניה ולא לארובות ולא למדבירים ולא לשפכי ביוב. כל הדברים האלה פוגעים בבריאות הציבור והפער הוא כ-300 תקנים. החוק הזה מגדיל את הפער. מכאן צריכה לצאת קריאה לאגף התקציבים לא להזניח את בריאות הציבור ולסגור את הפער המאוד מאוד גדול בין האחריות בתפקידים של משרד הגנת הסביבה ליכולות כוח האדם שיש לו, כדי שנוכל לשמור על הבריאות של כל תושבי מדינת ישראל. תודה רבה.

יש לך תוכנית חיסכון של קרן הניקיון, שיש בה למעלה ממיליארד שקל. קח משם כסף.

תודה רבה. מרדכי כהן, בבקשה.

מכיוון שהשר אמר הכול, ברשותכם אני רוצה להזכיר שם אחד שלא הוזכר – אשר גרנר, יושב-ראש הוועדה הבין-משרדית. הוא לא נמצא פה היום אבל הוא ליווה את תחום רישוי העסקים במשך שנים וכולכם מכירים אותו. כשהשר החליט ללכת על המהלך האמיץ הזה והתייעצנו עם אשר, הוא אמר: תראה, צריך לראות פה נס שיגיע שר שיסכים לקחת סיכון; משרדי ממשלה נותני רישיון, שיזוזו מהעמדה שלהם; שלטון מקומי שבעבר היה מאוד מפוצל והיום הוא מאוד מאוחד – גם פורום ה-15, גם מועצות אזוריות וגם מרכז שלטון מקומי; אוצר שיסכים להירתם ומשרד ראש ממשלה שידחוף כל הזמן מאחורי הקלעים. איך בדיוק הנס הזה הולך להתרחש? ואז קרה הנס. השר דרעי עבר מהיותו שר כלכלה לשר פנים ויצאנו לדרך. צריך להזכיר אותו כי במשך שנים הוא עבד מאוד קשה בתנאים לא תנאים ועכשיו אנחנו קוטפים את הפירות.

דבר אחרון שאני רוצה לומר זה לבנת היסוד: רשויות מקומיות. הרפורמה הזאת הוכיחה דבר אחד – בלי השלטון המקומי, בלי רשויות מקומיות ובלי משרד הפנים, לא ניתן להוביל רפורמות ממשלתיות. בסוף הכול קורה ברשות המקומית. הממשלה יכולה לשבת ולדון וכך גם הכנסת, אבל השטח שבו פועלים הדברים הוא הרשויות המקומיות. לדעתי, השר, אם קרה פה משהו גדול, מעבר לרישוי עסקים, זה התובנה הזאת, שהכול מתחיל ונגמר ברשויות המקומיות, בשלטון המקומי. לכן גם הצלחנו בדיונים הראשונים – אני רוצה להזכיר למי שהיה נוכח דיון בין שר הפנים לרון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, שאמר לשר: אין שום סיכוי, זה מורכב, תבטלו את הכול, תזרקו את הכול, אתם לא תצליחו. והשר אמר לו: אתה דורש מצוין על מצוין? אפשר לעשות רפורמה טובה ויהיו בה פשרות. שוב הוא חזר ואמר לו: אין שום סיכוי, עזוב, אתם מבזבזים את הזמן ואת האנרגיה, ושלח את האנשים שלו להילחם את המלחמה. והנה, זה קרה והרבה בזכות יואב שהוביל את זה ממש במלאכת מחשבת ולך תודה רבה.

תודה רבה. יש פה עוד מנכ"ל, שהוא לא סביב השולחן, וסיים את תפקידו. מדובר במנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. אני אומר בצורה הכי ברורה שצריך לו תודה רבה על כל העשייה. אני נותן לעמיחי ממשרד ראש הממשלה לייצג אותו וגם את העבודה שלכם. בבקשה.

אין ספק שהמחויבות של אלי הייתה כוח מניע עצום לדבר הזה, עוד לפני שזה הגיע לכנסת. הדלק שהוא שפך לתוך התהליך המשיך להניע גם אחרי שהוא עזב. אני לא אחזור על כל התודות, כי אין סיכוי שאני אעשה את זה טוב כמו שזה נעשה, אבל אני רוצה להגיד דברים מרכזיים מנקודת מבטי, שבעיניי הם דרמות.

קודם כל, המחויבות של שר הפנים, עוד לפני שזה הגיע לכנסת ולפני שזה הגיע לממשלה. אני זוכר ערב ארוך שישבנו במשרד הפנים והשר החליט שזה נושא שהוא כשר הופך אותו לנושא מרכזי במשרד הפנים. עד היום, כמו שהוא אמר, היה בן אדם אחד וזה עכשיו יהפוך להיות מינהל. כוח האדם הוא לא הדבר המשמעותי אלא החשיבות של הנושא במשרד הפנים וזאת אבן דרך דרמטית.

דבר שני, וזה אולי הדבר המרכזי, חבריי במשרדי הממשלה – אנחנו הולכים דרך של כמעט שנתיים בתוך הסיפור הזה.

עמיחי, תסיים, נראה לי שמגיעים.

כמעט שנתיים בנינו פה שיתוף ואמון. וראש הממשלה נכנס.

שלום לכולם, ראש הממשלה, אנחנו כמובן מאוד שמחים שבאת. זה רגע הסיום של השלמת הרפורמה בוועדה. הצבענו בעד הרפורמה.

מה היה מניין הקולות?

כולם היו בעד, כולל האופוזיציה. עשינו את זה באמת בעבודה משותפת ועניינית. אני יכול להגיד לך שאני, כחבר כנסת, יש רגעים שבהם אתה אומר לעצמך: זו השליחות, לפה הגעת. הזכיר לי חברי, השר אריה דרעי, שישבתי והתלבטתי איתו. אז אתה הצעת לי לעבור לוועדת הפנים או לוועדת הכנסת והוא אמר לי: בוועדת הפנים אתה תזכה לעשות את העשייה למען עם ישראל.

גם בוועדות האחרות.

כן. ברפורמה הזו אני ממש מרגיש שליחות. עשינו עבודה מדהימה ושני אנשים שאחראים לרפורמה הזו הם ראש הממשלה, כמובן, שבלעדיך לא היינו מצליחים לעשות את זה, והשר אריה דרעי שהוביל את זה מהמשרד שלו. ושר האוצר. אני הרגשתי פה בוועדה את הדחיפה שלכם לכל המשרדים. אתם רציתם שזה יצליח ואני מודה לך, ראש הממשלה. בעניין הזה נכנסנו להגדרות כגון מה זה מסעדה ומה זה פאב, כדי שנוכל להאריך למסעדה לעשר שנים ובפאב עצרנו בחמש שנים. עד לשם נכנסנו. הרעיון המרכזי היה לתת אמון בעסקים, לעשות את זה פשוט – מפרטים. מצד אחד מאריכים תוקף ומצד שני מחדדים את האכיפה.

אני באמת רוצה להודות לך, ראש הממשלה, על ההובלה של הרפורמה המשמעותית הזו ושנתתם לנו פה בכנסת להשלים את החקיקה. וגם לך, השר אריה דרעי. הוא אחראי על החוק הזה, הוא יוביל אותו בהמשך. בלעדיכם לא היינו מצליחים במשימה.

תסביר לי מה זה פאב.

השאלה שצריך לשאול היא מה קורה אם הפאב מגיש אוכל.

זה מה שהיה. הפאבים אומרים שהם מסעדות כדי לקבל את התוקף של המסעדות, אבל את זה פתרנו בהגדרה. אני מודה שאת ההגדרה לדיסקוטק עוד לא מצאנו. ראש הממשלה, בבקשה.

זה יום גדול משום שזאת רפורמה גדולה מאוד. אני קיבלתי נתונים מקרן המטבע הבין-לאומי לפיה ישראל עברה כבר את הממוצע של ה-OECD בהכנסה לנפש. לפי הנתונים שהראו לי, עברנו לכאורה גם את בריטניה וצרפת בהכנסה לנפש. ואם לא עברנו מדדים של אחרים, אז אנחנו קרובים מאוד לעבור אותם. והסיבה היא שהנהגנו כאן כלכלה חופשית. אלמלא הכלכלה החופשית ואלמלא הורדת שיעורי המס ומידת השליטה של הממשלה במשאבים הלאומיים, בתל"ג, אם לא היינו עושים את זה, היינו נמצאים במצב אחר לגמרי. זה בדיוק ההבדל בין צפון קוריאה ודרום קוריאה, מזרח גרמניה ומערב גרמניה.

אנחנו הפכנו את ישראל לכלכלה חופשית, דינמית שבה עסקים יכולים לפרוח. זה ברור לגבי ההייטק. ברור לכם שאם ההייטק היה בנתוני מס שולי של 65% או 63% שהיו בזמן שנכנסתי למשרד האוצר, למשל, אף אחד לא היה נשאר פה והיו בורחים כולם. לכן יצירת תנאים של כלכלה חופשית עם שיעורי מס נמוכים שמביאים תקבולי מס גדולים, ומנגד צמצום ההוצאות הממשלתיות – אלה שני דברים יסודיים שבעזרתם השמן פחות שמן והרזה יותר חזק והוא יכול להתקדם.


אלא מה? נתקלנו בבעיה. הגענו להישגים ברמה של שיעורי המס והוצאות ממשלתיות. הגענו לרמות בין-לאומיות טובות ובעיניי אפשר להמשיך עם זה. וצריך להמשיך עם זה כי העולם הוא יותר תחרותי, יותר גלובלי, העסקים יכולים לנוע ממדינה למדינה ואנחנו אף פעם לא יכולים לשבת על זרי הדפנה. אנחנו ממשיכים בזה. שם אנחנו במקום טוב ולא באמצע.

הבעיה המרכזית היא שאחרי שהורדת את שיעורי המס, הרזה סוחב עכשיו את השמן – הרזה זה הסקטור הפרטי. הוא מממן את כולנו. הוא מממן את הממשלה, את המשרדים שלכם, את כל מה שאנחנו צריכים. רוב הערך המוסף בכלכלה בא מהסקטור הפרטי. לכן, כשאנחנו הקלנו עליו והוא יכול לצאת לתחרות – הוא רוצה להתחרות ואנחנו כמדינה רוצים להתחרות בעולם – הוא מתחיל לרוץ קדימה עם משקל מועט יחסית על הגב של הסקטור הציבורי ועם הרבה חמצן בריאות כתוצאה מהפחתת שיעורי המס. הוא נתקל בקיר; הוא עובר את הקיר – הוא נתקל בתעלה; הוא עובר את התעלה – הוא נתקל בגדר. מה המכשולים הללו? מכשולים בתחרות זה עודף רגולציה. ישראל היא מדינה עם עודף עצום של רגולציה.

לכן, המאמץ העיקרי שהממשלה הזאת עושה, והתחלנו בזה גם בממשלות קודמות, זה להוריד את הרגולציה העודפת בכלכלה הישראלית. והיא עצומה. אתם רואים את זה בכל מקום ואתם דנתם בזה בוועדה הזאת. אתה רוצה לפתוח עסק? אתה צריך כל שנה ללכת לקבל איזה אישור ואתה צריך לחכות עד שהפקיד יבוא והוא לא מוגבל בזמן שהוא ייתן לך תשובה, אז הוא לא נותן לך תשובה. ואתה לא יכול לזוז.

לכן, פתיחת עסקים בכלל ועסקים קטנים בפרט, שהם מנוע הצמיחה הגדול שלנו – הדבר הזה הוא בכל כלכלה – הדבר הזה מתעכב בגלל רגולציה.

בגלל הבעיה הזאת אני החלטתי לעמוד בראש ועדת שרים לענייני רגולציה, לפני שלוש שנים, כשהקמנו את הממשלה. אני עומד בראשה של ועדת חוץ וביטחון – אריה, ידידי, מכיר את זה. אנחנו מבלים שם הרבה יותר זמן ממה שאתם מסוגלים לתאר. ועדת שרים לענייני אחינו מיהדות אתיופיה, שעושה עבודה נפלאה, וכמעט שום ועדה אחרת. אבל החלטתי לעמוד בראש ועדת השרים הזאת משום שזהו חסם עצום להמשך הצמיחה שלנו.
יתר על כן, אם אנחנו כבר מדביקים את צרפת ואת יפן בתל"ג לנפש, כשיש לנו את הרגולציה הזו, הרי הסרת הרגולציה היא מנוע צמיחה ענקי במשק. תסתכלו על הסרתה של רגולציה כהזדמנות אדירה להגדיל את התל"ג במשק, וזה מה שהחלטנו לעשות.

בשנתיים, במאמצים גדולים מאוד, העלינו את מקומה של ישראל בדירוג התחרותיות של הפורום העולמי, מהמקום ה-25 למקום ה-17. הכוונה שלנו להגיע לעשירייה הפותחת. אחד המכשולים הגדולים ביותר שאנחנו רואים הוא רישוי עסקים, שבו אנחנו נמצאים בכלל מחוץ לסקאלה לרעה.

מקום 64 לפי סקר שהיה היום.

מקום 64. אנחנו, מדינת ישראל – זה פשוט בלתי נתפס. לכן היה דרוש כאן מאמץ מיוחד סביב החוק הזה. אני הטלתי על מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, שעשה עבודה גדולה מאוד כאן – חשוב לציין אותו. אתם בוודאי הכרתם אותו.

ציינו אותו.

חשוב מאוד לציין את חלקו בזה, לקדם את הפישוט של הרגולציה. והיום יש כאן חוק שמפשט בצורה יוצאת מן הכלל רישוי עסקים, מאפשר לעסקים להיפתח. הם לא צריכים לדווח כל שנה. הם יכולים להיכנס לאינטרנט ולמלא את המפרטים הדרושים ולקבל רישיון מייד. הדבר הזה נמצא, כמובן, במסעדות ובפאבים ובמרכולים ובעסקים אחרים שנותנים שירות חשוב לציבור. זה מאפשר להם גם לעשות את זה בעלות יותר קטנה וביעילות הרבה יותר גדולה.

לכן זה יום מבורך לכלכלת ישראל, לאזרחי ישראל ולבעלי עסקים בישראל, ובייחוד לבעלי עסקים קטנים, שאין להם היכולת לשאת את התקורה של עסקים גדולים. זאת פשוט בשורה גדולה.
אני רוצה להודות לחבריי, קודם כל לשרים. לשר הפנים, אריה דרעי, שיש לו חלק חשוב בזה. כנ"ל לשר האוצר, משה כחלון. למה הוא לא פה? הוא צריך להיות פה.

לא הזמינו אותו למסיבת הסיום.

זאת מסיבת הסיום. זה חשוב מאוד, זה דבר חשוב. בכוחות משותפים עושים את זה. אני רוצה להודות לך, יושב-ראש הוועדה, יואב קיש. אני רוצה להודות לכם, חברי הכנסת, מהאופוזיציה ומהקואליציה גם יחד. זאת באמת עבודה משותפת ולאומית.

אני רוצה להודות שוב לאלי גרונר, על המאמץ שהוא עשה. זאת התחלה ואנחנו צריכים להגיע לעשירייה הפותחת בתחרותיות. אנחנו כבר מדורגים בעשירייה הפותחת בעוצמה, לפי דיווח שראיתי אתמול.

עם החוק הזה יש סיכוי להגיע לעשירייה.

עם החוק הזה אנחנו נרד עוד כמה מדרגים. לפי החשבון שלי אנחנו יכולים לרדת עוד שני מקומות, אבל זה לא מספיק. אנחנו לא רוצים להיות במקום ה-15. אנחנו רוצים להיות בעשירייה הפותחת.

גם בעשירייה הפותחת בהגנה על הסביבה.

ראש הממשלה, אני יודע שזמנך קצוב. לפני שאתה עוזב את רוצה לתת לשר אריה דרעי. בבקשה, רצית משפט.

ראש הממשלה, תודה. אני מצטרף לכל מה שאמרת. צריך לזכור עוד נתון אחד: החוק הזה חוסך למדינה 67,000 חודשי עבודה.

אני חושב שהוא חוסך יותר.

זה מה שהכינו לי. 67,000 חודשי עבודה בשנה. זה המון. זה המון. אני מקווה שבעזרת השם נהיה שותפים להעלאת ישראל לעשירייה הראשונה. תודה רבה.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד, ובזה באמת נסיים. אני רוצה להגיד, ראש הממשלה, שזו רפורמה משמעותית ביותר, כמו שאמרת. היו כל מיני דיבורים על מי עושה רפורמות ומי לא עושה. אני לא מחלק ציונים. הובלת רפורמה מדהימה לכלכלת ישראל. תודה רבה לך, ראש הממשלה. תודה רבה.

תודה לכם.

אתה רוצה להישאר איתנו או שאתה צריך ללכת?

תשמע את העסקים הקטנים.

יש לנו רק להגיד תודה לצוות הוועדה. רועי כהן, יו"ר לה"ב.

אני נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים. לעניין הרפורמה, אני שמח, אדוני ראש הממשלה, שאתה כאן לשמוע שהיום המדינה משנה את הדיסקט. היא תעבוד בשביל העסקים הקטנים ולא העסקים הקטנים עבור המדינה. וחשוב לי שתהיה המשכיות לכך. הקמת ועדת נטו עסקים קטנים בהחלטת ממשלה, והיא אמורה לפרסם עד ה-22 ביולי החלטות עבור העסקים הקטנים. כמו שאמרת, הם מנוע הצמיחה של המשק, אבל הם עדיין החצר האחורית של המשק בכל מה שקשור לרגולציה ולאי-צדק שקיים לגבי רשת ביטחון סוציאלי ולגבי התנאים שלהם. אני אשמח מאוד אם אדוני ראש הממשלה ימשיך את הרפורמה הזאת בעוד שורה של צעדים עבור העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. תודה רבה.

תודה רבה. אתה רוצה לשמוע עוד אנשים? אני חייב ליועץ המשפטי, בבקשה, תומר רוזנר, שעשה עבודה מדהימה. בבקשה, תומר.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני אגיד ממש בשלוש מילים.

מה זאת אומרת שיושב פה ושומע? בא רק להשמיע. דבר, אני שומע. זה נאמר בסגי נהור, לפרוטוקול.

בזמן האחרון נוטים לסכם כל מיני חקיקות בסיסמאות. אז הסיסמה של החקיקה הזאת היא שהכנסת תביע אמון בעסקים ולא להפך. זאת אומרת, הכנסת נוהגת בדרך כלל להביע אי-אמון בממשלה, הפעם היא מביעה אמון בעסקים, פותחת בפניהם את השערים עם מקל בצד, אבל הרעיון הוא לפתוח את השער ולתת לעסקים להתנהל מתוך אמון שהכנסת והממשלה בעצם מביעות בהם.

יש בהצעת החוק הזאת עבודה מדהימה שנעשתה על ידי לירון, יד ימיני בחוק הזה, ואני באמת רוצה להודות לה. לילות כימים השקיעה בדבר הזה. אני לא אחזור על כל התודות האחרות, אני רק אמנה שניים-שלושה דברים שנעשו כאן. הנושא של פתיחת עסקים בהליך מהיר וזריז, כמעט ללא מגע עם הרשויות.

ובמסלול ירוק.

מסלול ירוק, זריז ביותר. משרדי הממשלה ויתרו על הכוח שהיה בידיהם עד היום. הנושא של ניתוק הקשר הגורדי שהיה קיים בין הנושא של רישוי עסקים ותכנון ובנייה; ראייה רוחבית של ועדה מייעצת, שבעצם נותנת מהלך של ניהול סיכונים ברגולציה; והדבר המרכזי פה הוא שבחוק הזה היו מעורבים יותר מתשעה משרדי ממשלה. זה לא קורה בדרך כלל בחוקים ובחוק הזה היו מעורבים יותר מתשעה משרדי ממשלה.

נמצאים פה המנכ"לים של משרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה, שגם היו שותפים, כמובן, וגם השרים שלהם לכל דבר בעשייה הזאת. תומר, אתה רוצה לפרוט את כל התשעה?

לא, אני לא אפרוט.

באמת שיתוף פעולה וגיבוי. באמת כל המשרדים נתנו כתף גם כשהיו ויכוחים. המשטרה, המשרד לביטחון פנים, משרד הכלכלה, הבריאות, הגנת הסביבה ושלטון מקומי, עם כל השיקולים. באמת משימה שבלי רצון טוב ובאמת יכולת אמיתית לבוא לשולחן ולהגיד: אני בעד, לא היינו מגיעים לרגע הזה. אני מודה שהדחיפה שבאה ממשרד ראש הממשלה הייתה הכרחית בעניין הזה וכמובן, שיתוף הפעולה וכל העבודה שעשו במשרד הפנים. בבקשה, תומר.

הרפורמה הזאת לא הייתה מגיעה לקו הסיום, שהוא בעצם קו ההתחלה, בלי הקשב של הדרג המדיני, של השרים, שהיו מעורבים באופן אישי בהחלטות שלא היו יכולות להתקבל. הן היו תקועות. נושא הבטיחות באירועים מרובי קהל היה תקוע 22 שנה בממשלה ובלי מעורבות של השרים – השר לביטחון פנים ושר העבודה והרווחה – שהיו מעורבים באופן אישי, לא היו יכולות להתקבל החלטות.

דבר אחרון, שהוא הדבר החשוב ביותר, הוא הקשב של משרד ראש הממשלה והתכלול של המהלך הזה שהם חיוניים. כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, הנקודה הזאת היא נקודת התחלה ולא נקודת סיום. אם יש מפתח להצלחת הרפורמה הזאת, זה בקריטיות של המשך הקשב של משרד ראש הממשלה והובלת המהלך ביישום. כמובן, יחד עם משרד הפנים. שני המשרדים האלה חייבים להוביל את המהלך הזה עם הקשב הגבוה ביותר ובדרגים הגבוהים ביותר, אחרת אנחנו עלולים להיתקע בפרטים.

אתם קבעתם נקודות ציון, miles stones לגבי יישום?

כן, כן.

יש לכם מעקב?

כן. גם יעדים בכניסה של מתי הצו נכנס לתוקף.

לראשונה נקבע כאן, ביוזמת יושב-ראש הוועדה, מהלך שהוא חסר תקדים, שהמפרטים האחידים של העסקים צריכים להתפרסם בתוך שנתיים וארבע שנים, בשתי פעימות. משרד שלא יעמוד בלוח הזמנים הזה לא יוכל לדרוש תנאים מעסקים.

יש לי הצעה בשבילכם, אדוני היושב-ראש, שנקבע שתוך חצי שנה, אנחנו בממשלה ואתם כאן בכנסת נקבל דיווח על יישום החוק.

גם זה נקבע?

קבעתם את זה?

כן. עד עוד חצי שנה.

עד עוד חצי שנה. שיפרתם. אני מקבל את זה. שכנעת אותי.

אני דווקא הבנתי שכולנו עשו את כל החוק.

אנא דאג בממשלה שיהיה לנו דיווח בממשלה על התקדמות יישום החוק.

אני הבנתי שכולנו עשו את כל החוק.

תודה, תומר. תודה. חבר הכנסת בן צור עוד לא דיבר. חבר הכנסת בן צור, בבקשה.

אני רוצה לומר דבר אחד, הרפורמה הזאת לא הייתה מתקיימת, אדוני ראש הממשלה, אם לא הנחישות של יושב-ראש הוועדה שדחף לימים ארוכים בלי הפסק, עד שכולם אמרו: די, לא יכולים יותר. לא עמדו בקצב שלו. כמובן ששר הפנים עזר לו מאוד בנושא הזה וראש הממשלה ריכז את הכול. אני חושב שהבחירה של יואב קיש כיושב-ראש הוועדה עד עכשיו מוכיחה את עצמה. אדוני, אמרת חצי שנה? זה אומר שנכונו לנו עוד הרבה חודשים בממשלה הזאת.

אמרנו "עד".

תודה רבה, יואב. האמת שלא ידעתי, אבל תודה רבה לך. רועי פולקמן, בבקשה.

אני מצטרף לברכות ליושב-ראש, ישבנו פה בהרבה מאוד ישיבות. אדוני ראש הממשלה, הייתי תלמיד שמי שפיתח את מדד התחרותיות, של מייקל פורטר, ואחד הדברים שהוא דיבר עליהם, וזה היה לאורך כל הדרך כאן בדיונים, ועל זה אנחנו צריכים לעשות עוד עבודה, זה הסיפור של השלטון המקומי וביזור הסמכויות. כשאומרים כלכלה, צריך לדבר גם על כלכלה אזורית. אחת הבעיות של מדינת ישראל היא הריכוזיות ואחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות לא מעט בשנים האחרונות זה לתת סמכויות, להסתכל על פיתוח כלכלי-אזורי, פריפריה והדברים האלה. ואני חושב שאחד האתגרים שלנו – דיברנו כאן על מרכזי שירות, דיברנו כאן על אשכולות אזוריים – זה מהלך גדול שצריך לקבל גיבוי.

תודה רבה. אחרון הדוברים, בבקשה, הוא חבר הכנסת יעקב אשר. אחרון הדוברים.

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אני חושב שאחרי עשרות הדיונים שהיו כאן, הכול ייבחן בסוף ביישום ולראות שבאמת למשרדים יש את הכלים לדבר הזה כדי שהיישום יצליח. היום היינו בדיון על הרפורמה בנושא ההגבלים העסקיים בוועדת הכלכלה. זה עוד אחד מהנושאים שככל שנלך בשיטה האמריקנית, שמי כמוך ודאי מכיר אותה יותר, של בהירות בכללי הרישוי ומצד שני הורדת רגולציה, אבל העלאה באכיפה, אלה שלושת הדברים שיכולים להביא להצלחה של כל העניין הזה. אני מצטרף לברכות על הנחישות של היושב-ראש, שידע לעשות את זה במקהלה יפה מאוד עם כל משרדי הממשלה, וזה לא דבר שקורה כל יום, אדוני, אבל זה הצליח ואני מקווה שגם הרפורמה תצליח וזה יביא הרבה מאוד לכלכלת ישראל.

תודה רבה. אני רוצה להודות ללאה, מנהלת הוועדה, ולכל הצוות – ליאת, רחלי, איה ושוש; רבקה הדוברת; צוות הלשכה שלי: תומר רוזנר ולירון אדלר ובאמת כל עובדי הכנסת והשומרים שהיו איתנו שעות ארוכות. אני רוצה להודות לכולם.

(מחיאות כפיים)

ראש הממשלה, בבקשה.

אני שמעתי את הדברים שאתם אומרים והדברים נכונים, הם נכוחים. אני רוצה לחדד עוד יותר. זה לא רק הורדת יתר של רגולציה ואכיפה חזקה יותר. זה נכון. זה לא רק תשומת לב הדרג המדיני כי אם הדרג המדיני בא עם הצעה הפוכה, זה לא טוב. כלומר, זה חייב להיות מכוון לדבר העיקרי ואחר כך לדחוף אותו לביצוע. ככה זה היה בעשרות רפורמות שהובלנו. זה תמיד קודם כל מהו הדבר הנכון ואחר כך בכוח להעביר אותו. בכוח ובשיח, אבל להעביר אותו.

פה יש רעיון אחר או נוסף שאני רוצה לחדד. אנחנו אומרים בעצם שאנחנו מאמינים בשיטת ה-default, זאת אומרת אני לא כופה עליך מראש ברגולציה כתובה, אלא אני אומר שאם אתה לא תבצע, אני אאכוף עליך. זה שונה. למשל, אתם יודעים איך זה עובד בתוכניות ארכיטקטורה בארצות הברית או תוכניות בניין. למעשה אתה לא צריך. כשנגיע לגשר הזה נראה, תרתי משמע, אבל מדובר בתפיסה. אני תוחם את זה בנקודה הזאת כי יש פה באמת שאלה, אבל אין כאן שאלה אמיתית לגבי רבבות עסקים קטנים. אין פה שאלה וזה מוגזם.

אז קודם כל רעיון ה- defaultכלומר הרעיון שמקופל ב- defaultזה שהמשרדים מוותרים על כוח. הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי למשרד האוצר אמרתי: המבחן שלכם זה לאבד כוח במהירות האפשרית. כמה שיותר מהר. לתת לשוק לעבוד ולתת לו לצמוח.


מכאן באה ההבחנה השנייה. ההבחנה השנייה זה לא רק שיטת ה- defaultשככל שאתה יכול תרחיב אותה, עד גבולות הבטיחות וכולי וכולי. תנסה להרחיב אותה ויש עדיין מרחב גדול. הדבר השני הוא מהו הרגולטור הטוב ביותר מבחינת האזרח. הרגולטור הטוב ביותר מבחינת האזרח הוא האזרח בעצמו. הרגולטור הטוב ביותר לא תופס על הכול, תופס ב-80%, זה השוק. השוק הוא הרגולטור כי הוא יעניש עסקים. זה לא רק שאנחנו נעניש אותו. אם פרצה שריפה והוא לא באמת טיפל בה במה שהוא צריך לעשות – בסדר, הרשויות יטפלו בו. אבל גם האזרח יטפל. בהרבה מן הדברים שאנחנו נוגעים בהם ונכנסים אליהם וכולי, השוק יטפל בהם בלאו הכי.

האחד זה רעיון ה- defaultוהרעיון השני זה הרעיון של השוק כרגולטור-על. זה לא תופס על הכול, זה לא תופס בכל מקרה, אבל ברוב המקרים זה תופס. אם נביא את כלכלת ישראל למקום הזה, אנחנו נהיה בחמישייה הפותחת. תודה רבה לכם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.







































D4)
SEEBBBY,