פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



13
ועדת הכספים
09/07/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1096
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ח (09 ביולי 2018), שעה 10:26

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - זכאות ליתום שהתייתם משני הוריו לאחר גיל 37), התשע"ח-2018, של חה"כ משה גפני - הכנה לקריאה ראשונה
מותנה בהעברת הצעת החוק לוועדת הכספים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי
יצחק וקנין
אחמד טיבי
מיקי לוי
עודד פורר
מיקי רוזנטל
מוסי רז

פזית תדהר - עו"ד, היועצת המשפטית, אגף שיקום נכים, משרד הביטחון

ששון דקל - מנהל תחום בקרה ותקצוב, משרד הפנים

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

שרון רוברטס - עו"ד, משרד המשפטים

יגאל-עם פז - עו"ד, משרד המשפטים

אייל מדן - רפרנט רווחה וביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסנת כהן - מנהלת אגף פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

דלית כהן - מתמחה, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

זיסל בלאק - מעורבות

שושנה גולדשטיין - מעורבות

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

רות פרמינגר - שדלן/ית

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - זכאות ליתום שהתייתם משני הוריו לאחר גיל 37), התשע"ח-2018
הצעתו של חבר הכנסת משה גפני
הכנה לקריאה ראשונה
מותנה בהעברת הצעת החוק לוועדת הכספים

בוקר טוב. אני מתכבד להמשיך את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - זכאות ליתום שהתייתם משני הוריו לאחר גיל 37), התשע"ח-2018. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק פרטית שלי. היא נולדה עקב העובדה שבעבר, בזמן הצעת התקציב, אנחנו עשינו חוק על נפגעים שנפגעו כתוצאה מפעולת איבה בה נהרגו שני הוריהם. אנחנו העברנו חוק שמסייע לאותם יתומים כאשר שני ההורים שלהם לא קיימים ונפגעו בפעולת איבה. אז עשינו את זה אם הם עד גיל 37. התברר שיש כמה יתומים שהם מעל גיל 37 גם על פי אותם קריטריונים ששני הוריהם נהרגו והם התייתמו.

היה סיכום עם משרד האוצר שניתן לעניין הזה 5 מיליון שקלים. נדמה לי שמיליון שקלים ילכו כמענק שהם יוכלו לקבל. על כל פנים, זה לא רטרואקטיבי אלא זה רק מכאן ואילך. השאר ילך לקצבה עד סוף חייהם. זה הסכום עליו אנחנו מדברים וזה החוק אותו אנחנו מבקשים להעביר. הוא קיבל תמיכה בממשלה, בוועדת שרים לחקיקה, עבר במליאת הכנסת ועכשיו הוא כאן בהצעת החוק לקריאה ראשונה.

זאת הצעת החוק. יש מישהו שמבקש להתייחס?

משרד המשפטים. ועד השרים קבעה שהנוסח צריך להיות מתואם גם עם משרד המשפטים. ההערה שלנו בעניין הזה, שאני מבין שהיא גם מקובלת על שאר המשרדים, היא שהקצבה צריכה להינתן מכאן ולהבא. זאת אומרת, אם הכנסת חושבת שהחוק הוא נכון, הוא צריך לחול גם אחורה כפי שהצעת וגם קדימה כמו שהצעת החוק המקורית שלך קובעת.

אנחנו לא מדברים על אחורה.

גם על יתומים קיימים וגם על יתומים חדשים. זאת הכוונה שלי.

לא הבנתי. מה זאת אומרת? אנחנו מקווים שלא יהיו יתומים חדשים אבל כן, לא מי שנפגע בעבר. לא הסיפור של מעלה עקרבים יחול עליהם.

הוא מציע שכן.

לא. לפי הנוסח המקורי שלך החוק היה אמור לחול גם על יתומים קיימים, מי שהתייתמו עד תחילת החוק, וגם על יתומים שחס וחלילה יהיו בעתיד. בסיכום שמונח לפנינו החוק חל רק על יתומים שהתייתמו בעבר ולא על יתומים שיתייתמו בעתיד. ההערה שלנו היא שצריך לחזור להצעת החוק המקורית שלך ולהחיל את החוק על כל היתומים, גם על יתומים שהתייתמו בעבר וגם על יתומים שיתייתמו בעתיד כי אחרת זה יהיה חוק פרסונלי שיחול על קבוצה מסוימת של יתומים ואין בזה הגיון.

כמה כאלה יש?

מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי. יש לנו בסביבות 113 יתומים משני הורים שזכאים לתגמולים היום כאשר תיקון החקיקה היה באוגוסט 2011 ומאז אנחנו עשינו פרסומים וחיפושים ומצאנו בערך עוד כשמונה יתומים ששילמנו להם תגמולים.

כמה חדשים שהתייתמו מגיל 37 ומעלה?

לפי מה שידוע לי היום, זה או חמישה או שישה.

לפי השינוי הזה.

כן. אבל אני לא בטוחה שאם נחפש, לא נמצא עוד. כמו שמצאנו יתומים עם תיקון החקיקה באוגוסט 2011, יכול להיות שנמצא עוד.

איך מוצאים? סליחה על השאלה.

אני אומר לך איך מוצאים. עת תיקון החקיקה פורסם באוגוסט 2011, אנחנו פרסמנו את זה בכל מקום אפשרי – עיתונות, רדיו וכולי. מי שידע, פנה.

אחד מוסר לשני.

אין לנו רישומים, לפחות מי שהגיעו אלינו היו יתומים משנת 1948.

לא עושים עוד פעילות יזומה.

אנחנו כן עשינו פעילות יזומה.

את אומרת מוצאים.

אני אומרת שעשינו פעילות יזומה.

מוצאים אתכם, מי שפונה.

גם אנחנו עשינו איתור. יש לנו ספר יזכור וישבנו לדפדף בו. מאוד קשה לדעת כי אם יש לך ביוגרפיה ואתה לא יודע מי ההורים ואין תעודת זהות משנת 1948, אין לך למי לפנות. מה שאנחנו עושים, פרסמנו לפחות שלוש פעמים. גם לפני שנתיים פרסמנו עוד פעם בעיתונות את הזכאות ליתומים משני הורים כדי שמי ששומע – ילדים, נכדים, הורים – ידע על כך.

זה שולי.

נכון. זה לא משמעותי.

לא נעים להגיד. יש כאן סדר גודל של 100 אנשים.

זה לא שהמספרים הולכים להיות פתאום ענקיים.

אני זוכר שהצבעתי כמובן בעד. באירועים האחרונים בשנות ה-2000 היו אירועים ששני ההורים נהרגו, אחד מהם הוא בסבארו.

זה היה לפני 2000. נכון.

זה היה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

לא. אני הייתי שם. 2004. האם המשפחה ההולנדית נכללת?

בוודאי. היא נכללה בחקיקה הראשונה.

היא נכללה קודם.

אני אומר לך מי לא נכלל. מי שבעת מותם של ההורים היה מעל גיל 37. אם בעת האירוע הוא היה מעל גיל 37, הוא לא נכלל. אני אתן דוגמה. גלית שטייר היא הבת של זאב אלמוג. הוא היה מפקד חיל הים. שניהם נהרגו במסעדת מקסים. גם הבן שלו נהרג וגם שני נכדים. חמישה דורות. מתוך המשפחה של זאב אלמוג, רק גלית שהייתה בת 40 באותה עת, לא נכנסה לזכאות. האחים שלה נכנסו.

מי נשאר במשפחה שלגביו זה יחול?

גלית. היא לא נכנסה. אחותה הצעירה קיבלה. זאת אומרת, יכול לקרות במשפחה שחלק יקבלו וחלק לא.

משרד האוצר.

רפרנט רווחה וביטוח לאומי. אנחנו מניחים - כפי שגם בעבר נוספו עוד אנשים לתוך הקצבה, אנשים שלא ידענו עליהם - שגם הפעם נגלה אנשים חדשים שנוספו לקצבה.

מה פירוש המילה נגלה?

הם מפרסמים ואז מישהו שומע ופונה.

כן.

אני כן חושבת שצריך להוציא קול קורא. אני יכולה לומר שהיתומים שלפני שנתיים הכרתי בהם, זה היה כתוצאה מזה שהיה שינוי חקיקה עם המענק של ה-200,000 שקלים שנתנו פעמיים.

נכון. זה היה כאן.

אז מישהו הביא לי פיסת עיתון ושאל אותי אם זה יכול לקרות. אני התחלתי לאתר וביקשתי מספר טלפון וזימנתי אותם אלי ובאמת מיצינו את הזכויות שלהם. זאת אומרת, זה קורה על ידי החשיפה התקשורתית.

אבל זה בשוליים. תוציאי עוד פעם קול קורא.

כן.

אם אפשר, בבקשה תוציאי שוב כדי שנהיה רגועים.

כן. אני אוציא קול קורא. זה ברור שאני אוציא אחרי החקיקה.

רוב המידע נמצא כבר. היו קולות קוראים.

המידע מונגש.

כמה יש היום? לפי החוק הזה, כמה?

לפי ההצעה.

כמו שאני יודעת, היום, הוא חמישה או שישה. אנחנו רוצים לעשות איזושהי הערכה גסה ולומר אולי נגלה עוד.

כנראה לא יהיו יותר משמונה.

אנחנו הערכנו שייכנסו עשרה.

אתם תמיד מחמירים. היא או מרת שיש חמישה-שישה. מקסימום שיכולים להגיע זה לשמונה. הרי עברנו כאן תהליכים. זה לא דבר שהתחיל היום. זה חוק שנעשה בהסכמה.

בתיקון החקיקה הקודם, בסופו של דבר מענק הרטרו מחושב לפי ההנחה הזאת, של מספר האנשים.

מדובר בסך הכול כללי על חמישה מיליון שקלים.

נכון. חמישה מיליון. אם אנחנו מניחים שיש שמונה או עשרה, יש לזה השלכה על המענק. אנחנו כן חושבים שכמו שבעבר גילינו על אנשים חדשים שלא ידעו וגם כאן יכול להיות מצב שגם הקולות הקוראים הקודמים דיברו על אנשים שהם עד גיל 37. מי שהיה מעל גיל 37, בכלל לא פנה ולכן אנחנו בכלל לא יודעים עליו. אנחנו יודעים רק על שישה אנשים שפנו ונדחו. אנחנו עושים הנחה שהיא שמרנית אבל היא סבירה לחלוטין שייכנסו עוד אנשים ואנחנו הנחנו שאלה עשרה אנשים.

בהנחה שהם מקבלים את התשלום השוטף השנה, ונשארו לנו חמישה חודשים, קצבה חודשית ויש להזכיר שזו אחת הקצבות הגבוהות שניתנת, עומדת על סדר גודל עם הטבות של 10,000 שקלים בחודש, הסכום על חמשת החודשים הנותרים הוא 500,000 שקלים בשוטף ונשארים 4.5 מיליון שקלים לתשלום הרטרו.

מה זה הרטרו? הכוונה למענק.

למענק.

למענק.

זה לא רטרו. זה מענק חד פעמי.

ולכן אנחנו חישבנו שהמענק החד פעמי יעמוד על סכום של 450,000 שקלים.

550,000 שקלים.

לא. 450,000 שקלים. יש לנו 4.5 מיליון שקלים שנשארים אחרי התשלום השוטף.

אם מדובר על שמונה, צריך יותר.

אנחנו מניחים שיהיו עשרה.

אם זה עשרה, צריך יותר כסף.

אם המענק עליו יוחלט בוועדה הוא גבוה יותר, זה פורץ.

לא גבוה. אותו דבר אבל לשמונה אנשים הוא יותר כסף.

כרגע יש לך חמישה.

החשבון שנעשה אתכם היה על חמישה.

אנחנו רוצים לומר שמונה. אנחנו חישבנו לפי חמישה.

אנחנו כל הזמן עשינו חשבון על עשרה וכך יוצא הסכום. הסכום יוצא 450,000 שקלים.

אנחנו נלך על זה עכשיו. זאת קריאה ראשונה. עד הקריאה השנייה והשלישית, נשנה. נדבר אתכם.

אם זה משהו שסותר את הסיכום, אני צריך לפנות.

בינתיים זה לא סותר כלום. בינתיים אני מצביע ואני אדבר אתכם כדי שאם אכן באמת אנחנו מדברים על יותר אנשים, אני לא חושב שאתם תתנגדו. הרי אתם מסכימים לעיקרון ואנחנו מדברים על אותה מסגרת תקציבית פחות או יותר. אם באמת מדובר ביותר אנשים, פשוט צריך קצת יותר כסף. נכון?

כן.

אתה מסכים שנעגל את המענק לחצי מיליון ונרד מהעניין? במקום 4.5. יש יותר אנשים. אני לא מבקש את זה לקופת גמ"ח.

אני לא יכול לחרוג.

זה עדיין מחצית הסכומים שקיבלו היתומים מהתיקונים הקודמים. אנחנו מנסים שזה יהיה סכום יפה.

אני צריך להתייעץ עם הממונים עלי. מבחינתי המספר הוא 5 מיליון ואני לא יכול לחרוג ממנו.

נצביע על זה בקריאה ראשונה. אני מבקש שתדבר עם הממונים עליך. מתברר שיש יותר אנשים ואנחנו לא יכולים להשלים את החקיקה אם לא תהיה התוספת. אנחנו מבקשים את התוספת. אני רוצה לעשות את זה בהסכמה. הכול נעשה בהסכמה ואני רוצה שגם זה ייעשה בהסכמה. אתה רואה מה עולה מהדיון. זה יצא משהו לא שלם.

בסדר. אפשר לעשות דיון בנפרד.

לא דיון בנפרד. דבר עם הממונים עליך ותאמר שזה מה שיצא. יצא 5.5 מיליון שקלים רק למענק. אלה לא חמישה ילומים אלא שמונה יתומים.

זה יוצא 6 מיליון שקלים.

לא. כרגע אלה חמישה יתומים. כרגע יש חמישה. הם פשוט מעריכים שאולי הם יאתרו יתומים נוספים.

אם בסוף יהיו רק חמישה יתומים, לא ישתמשו בכל הסכום הזה. אבל אם יש שמונה, צריך להשתמש בסכום הזה.

כיוון שאנחנו קובעים את סכום המענק בחוק, אם אתה קובע 450,000 ובסופו של דבר יהיו חמישה, אז הסכום של ההצעה יהיה 2.5 מיליון שקלים כאשר לך יש עכשיו 4.5 מיליון שקלים לכאורה לחלק.

לא הבנתי.

זו החלוקה שהוא עושה לך כאן. הסיכום בינך לבין משרד האוצר הוא שההצעה הזאת לא תעלה על 5 מיליון שקלים. עלות הקצבה החודשית היא חצי מיליון שקלים ולכן נשארים 4.5 מיליון שקלים.

עד סוף השנה.

עד סוף השנה. אם יש לנו חמישה יתומים, שזה מה שיש כרגע לביטוח הלאומי, 4.5 מיליון לחלק לחמישה יתומים, המענק שהם צריכים למעשה לקבל הוא 900,000 שקלים. אנחנו מוכנים לרשום 500,000. למה? כי מניחים שהביטוח הלאומי ימצא עוד יתומים. זאת ההנחה. אנחנו רושמים את המספר בחוק. אני חושבת ש-500,000 מבוסס על 9.5 יתומים כך שכבר הגענו למספר שלך. הוויכוח כאן הוא בשוליים. אנחנו בין 450,000 ל-900,000 וזה עדיין מחצית ממה שקיבלו יתומים אחרים במענק החד פעמי.

הם קיבלו 550 בפעם הקודמת.

עוד 200 ועוד 200. כלומר, הם קיבלו 950,000.

מה את מציעה לכתוב?

אני במקור הצעתי לחשב את זה לפי שמונה אנשים. זאת אומרת, הם יאתרו עוד שלושה יתומים. הסיכוי לזה נמוך ואז לכתוב 550,000. כיוון שהוא מתנגד ואנחנו רוצים לעשות את זה בהסכמה ולסיים עם זה מהר, אני מציעה לכתוב שהמענק החד פעמי יעמוד על חצי מיליון בלי להתווכח על זה. עדיין הוא מרוויח מה-5 מיליון כמעט מיליון על חשבונך.

להרוויח, אף אחד לא מרוויח.

זה מה שנעשה. אם בכל זאת יהיו בעיות דרמטיות עם הממונים עליך, אנחנו עוד לא הולכים לשום מקום.

יש קריאה שנייה ושלישית.

כן. אני מציע שתקבל את זה.

בסדר.

זה גם נשמע הגיוני.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

משרד הביטחון. בהצעת החוק הפרטית נכנס גם תיקון עקיף לחוק משפחות חיילים. לאותם מקרים, אם בכלל יהיו, אנחנו לפחות היום לא יודעים על אף מקרה כזה של יתום שאחד מהוריו נהרג בשירות צבאי.

שני הוריו.

רגע. אחד. או ששני הוריו נהרגו בשירות צבאי או שהורה אחד נהרג בשירות צבאי והשני בפעולת איבה.

אנחנו היום לא מכירים יתומים כאלה שהם מעל לגיל 37. בעקבות התיקון של 2011 מעט מאוד יתומים נכנסו לחוק משפחות. כמובן שאותו תיקון בפעולות איבה צריך יהיה לחול גם לגבי חוק משפחות חיילים. אני פשוט הבנתי שמהנוסח המתוקן נשמט התיקון העקיף לחוק משפחות.

הוחלט הבוקר, ממש כמה דקות לפני הישיבה, לחזור לנוסח המקורי ולכן הנוסח המקורי יחול גם עליכם וגם בחוק של פעולות איבה.

אין מקרים כאלה.

זה מה שרציתי לוודא. שיוחזר התיקון העקיף לחוק המשפחות.

הוא חוזר. אנחנו תכף נקריא.

לפי מה שאת אומרת אין מקרים כאלה שידוע לכם עליהם במשרד הביטחון.

אנחנו לא מכירים. אני מניחה שבעקבות תיקון החוק, כפי שבביטוח לאומי יוציאו קול קורא, גם אצלנו תיעשה איזושהי בדיקה וקריאה. אנחנו היום לא יודעים. יכול להיות, אנחנו מניחים שגם אם יהיו מקרים כאלה, הם מאוד ספורים.

אני רוצה לומר לכם שבאופן עקרוני, אם אנחנו מסתכלים על הנושא שעליו אנחנו מדברים, קשה מאוד להגיד שיימצאו פתאום רבים כאלה. מדובר על מקרה שהוא תמיד מקרה ידוע. מדובר על כך ששני ההורים נהרגו בפעולת איבה. עד היום אנחנו מזכירים את מעלה עקרבים. זאת אומרת, אנחנו יודעים שאלה מקרים שהם מפורסמים מבחינה ציבורית, לצערנו. אנשים נהרגו. נהרגו שני ההורים והשאירו יתום, השאירו יתומים.

מפני שבשנות ה-50 זה היה כל כך נדיר.

גם היום. יכול להימצא עוד אחד, יכולים להימצא עוד שניים, נגיע עד שמונה. משרד הביטחון לא יגיע כמעט לכלום. גם במקרה הקודם, עת חוקקנו את החוק הקודם, לא באו רבים. גם לא יכולים לבוא רבים. מדובר על מציאות ששני בני הזוג נהרגים בפעולת איבה ומשאירים יתומים.

נעבור להקראה.

אנחנו מתחילים מהצעת החוק המקורית שהיא בעצם מבטלת את הגיל ואז נוסיף הוראה של המענק.

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - זכאות ליתום שהתייתם משני הוריו לאחר גיל 37), התשע"ח-2018

1. תיקון סעיף 7

(1) בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"י-1950, בסעיף 7(1), סעיף קטן (ב) – בטל.

(2) בסעיף קטן (ד)(1) המילים "אם טרם מלאו לו 37 שנים" – יימחקו.

(3) בסעיף קטן (ו), פסקה (1) – תימחק.

(4) בסעיף קטן (ו)(3), במקום "ובלבד שטרם מלאו לו 37 שנים" יבוא "ובלבד שלא".

2. תיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) התש"י-1950, בסעיף 9ב(ב) המילים "לפני שמלאו לו 37 שנים" – יימחקו.

בעצם המשמעות של התיקון הזה היא ביטול מגבלת הגיל, גיל 37, לצורך קבלת המענקים והקצבה. זה יחול מעתה ואילך.

עכשיו אייל יקריא מהנוסח השני את ההוראה לעניין מענק חד פעמי ביחס ליתומים משני הוריהם בחוק המשפחות.

1. תחילה והוראות מעבר

(1) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן – יום התחילה).

(2) תשלומים לפי חוק זה ישולמו בתוך 60 ימים מיום התחילה, בעד התקופה שמיום התחילה ואילך.

(3) יתום משני הוריו – זאת הוראת מעבר לגבי יתומי העבר – שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ערב תחילתו של חוק זה, לרבות יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה שאירעה מיום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) ועד יום כ"ה באייר התשכ"ז (4 ביוני 1967), ובמועד שבו התייתם משני הוריו מלאו לו 37 שנים לפחות, יהיה זכאי למענק מיוחד בסכום של 500,000 שקלים חדשים.

אנחנו נעשה את אותו תיקון בחוק שלכם למקרה שיתגלו נוספים שזה חל לגביהם. לגבי חוק משפחות חיילים.

אני לא בטוח שיש צורך כי ההוראה אצלם אומרת שכל יתום אצלם יהיה זכאי לכל התגמולים שזכאי יתום אצלנו.

זאת אומרת שזה ממילא שותה את זה.

כן.

אנחנו נבדוק את זה מול הניסוח ונשלח לכם עותק לראות.

עלות ההצעה היא 5 מיליון שקלים.

היא פחות מהצורך התקציבי.

אבל לקריאה ראשונה אנחנו צריכים לפרסם את העלות עצמה. נכתוב בין 4 ל-5 מיליון שקלים.

5 מיליון.

לפני ההצבעה, אני רוצה לומר משפט. אנחנו מתקנים בחוק הזה עוול לגבי יתומים ששני הוריהם נהרגו בפעולת איבה.

נרצחו.

כן. נרצחו בפעולות איבה והשאירו את הילדים יתומים מבלי שיש להם את ההורים. מדינת ישראל חייבת למשפחות הללו. אנחנו התרגשנו כאשר עשינו את החוק הראשון ואנחנו סבורים, ועדת הכספים סבורה, שצריך לאשר גם את המענק וגם את הקצבה. אני שמח שאנחנו עכשיו גם מתקנים לגבי יתומים מעל גיל 37.

אני אבקש את תמיכת חברי הוועדה בהצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה.

מי בעד אישור הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - זכאות ליתום שהתייתם משני הוריו לאחר גיל 37), התשע"ח-2018 כפי שהוקראה על ידי היועץ המשפטי והתיקונים של היועצת המשפטית של הוועדה?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - זכאות ליתום שהתייתם משני הוריו לאחר גיל 37), התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק אושרה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:49.