פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
10
ועדת הכספים
24/07/2018
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 1116
מישיבת ועדת הכספים
יום שני,י"ב באב התשע"ח (24 ביולי 2018), שעה 14:00
פרוטוקול
סדר היום
דיווח רשות ניירות ערך לגבי השינוי המבני בבורסה, הצעתו של ח"כ מיקי לוי
דיווח הרשות לניירות ערך על הקלות בהגשת דוחות רבעוניים – דיון מעקב ליישום תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), הצעתו של ח"כ מיקי לוי
מוזמנים
¶
ענת גואטה - יושבת ראש הרשות לניירות ערך
איציק שורקי - מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, רשות לניירות ערך
אופיר איל - יועץ בכיר ליו"ר ומנהל המחלקה הבינלאומית, רשות לניירות ערך
אמיר וסרמן - עו"ד, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך
שרה קנדלר - עו"ד, משנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך
אילן ציוני - מנהל מערך גילוי ודיווח, רשות לניירות ערך
עידו טוויג - סגן מנהל מחלקה השקעות, רשות לניירות ערך
אלי דניאל - ראש צוות, מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך
אביחי אביעד - מתמחה בחשבונאות, רשות לניירות ערך
איתי בן זאב - מנכ"ל הבורסה לניירות ערך
שריה אורגד - סמנכ"ל ומנהל מחלקת אסטרטגיה ופיתוח עסקי, הבוסה לניירות ערך
אלי בבלי - יו"ר איגוד מנהלי קרנות להשקעות משותפות בנאמנות
אילן פלטו - מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות
ענת פילצר סומך - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד החברות הציבוריות
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
דיווח רשות ניירות ערך לגבי השינוי המבני בבורסה
הצעתו של ח"כ מיקי לוי
דיווח הרשות לניירות ערך על הקלות בהגשת דוחות רבעוניים – דיון מעקב ליישום תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים)
הצעתו של ח"כ מיקי לוי
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת הכספים. על סדר היום דיווח רשות ניירות ערך לגבי השינוי המבני בבורסה. יש כאן כמה הצעות של חבר הכנסת מיקי לוי. ביקש חבר הכנסת מיקי לוי והעניין הזה נסחב זמן רב שלא באשמתנו וגם שלא באשמתכם. אנחנו רוצים דיווח של הרשות לניירות ערך לגבי השינוי המבני בבורסה ולאחר מכן דיווח הרשות לניירות ערך על הקלות בהגשת דוחות רבעוניים, שזה דיון מעקב, גם לפי בקשתו של חבר הכנסת מיקי לוי.
בבקשה, ענת גואטה, יושבת ראש הרשות לניירות ערך.
ענת גואטה
¶
תודה רבה. שלום לכולם. תהליך השינוי המבני בבורסה הושלם לאחרונה. מטרת השינוי הייתה להפוך את הבורסה לגוף הרבה יותר תחרותי, הרבה יותר יעיל, ולגוף שפועל למען הפיתוח העסקי שלו באופן שבו למעשה תופרד החברות בבורסה מהבעלות.
למעשה העדכון שאנחנו מחויבים לתת הוא בתקופה של ארבע שנים מיום התחילה, אחת לשנה יושב ראש הרשות צריך לדווח לוועדת הכספים על חמישה נושאים. הנושא הראשון הוא היישום של החוק וההסדר של הקצאת המניות. הנושא השני הוא שיעור אחזקת המניות בידי חברי הבורסה לאחר הסדר הקצאת המניות. הנושא השלישי הוא האם נדרש שיעור אחזקה נמוך יותר מחמישה אחוזים פר חבר, בידי חברי הבורסה. הנושא הרביעי הוא נושא של האם הצטרפו חברים חדשים לבורסה. הנושא האחרון, החמישי, הוא האם פחתו העמלות הנגבות על ידי חברי הבורסה לעומת העמלות שנגבו ערב יום התחילה.
ברשותך, אני אתייחס בקצרה לנושאים האלה.
לגבי הנושא הראשון, היישום של החוק לרבות הסדר הקצאת המניות. בעצם הוראות המעבר קובעות שבתוך ארבעה חודשים מיום פרסום החוק, הבורסה תגיש הצעה בנוגע לאופן הקצאת זכויות למניות בין חבריה ותגיש לבית המשפט בקשה להורות על כינוס אסיפה לאישור ההצעה. אכן תכנית כאמור הוגשה וב-7 בספטמבר 2017 אושרה על ידי בית המשפט.
הקצאת המניות בין חברי הבורסה נעשתה על פי מודל כלכלי שנועד לשקף את חלקם של החברים בבעלות על הבורסה, בהתאם לתרומתם ליצירת הערך הנוכחי של הבורסה.
הצעת ההסדר ואופן ביצועו. הבורסה למעשה הקצתה לחברי הבורסה 94 מיליון מניות רגילות לפי טבלת הקצאה שנקבעה. הבורסה הקצתה לנאמן עבור העובדים שישה מיליון מניות שהן בעצם מרכיב תגמול לעובדים בהתאם לרשימת הזכאים שהוגשה לדירקטוריון הבורסה על ידי נציגות העובדים.
למעשה היו שלוש השפעות של ההסדר על חברי הבורסה. הדבר הראשון הוא שחברי הבורסה למעשה הפכו להיות בעלי מניות בבורסה וזאת הייתה אחת המטרות היסודיות של השינוי המבני. הנושא השני הוא שבוטלו המנגנונים הייחודיים למינוי דירקטורים הנבחרים בבורסה על ידי חברי הבורסה והצמדתן של הזכויות למינוי דירקטורים לכמות האחזקה בהון המניות של הבורסה בידי החברים. השקעה שלישית היא למעשה ביטול של המגבלות ההוניות כך שהתאפשרה חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות בבורסה, מה שלא היה קיים קודם לכן במבנה ההתאגדות הקודם.
ב-6 ביולי 2018 נכנסו לתוקפן הוראות ממשל תאגידי שקבועות בתיקון לחוק ובהתאם לכך חדלו מלכהן בדירקטוריון של הבורסה שבעה חברי דירקטוריון מקרב החברים, חמישה מהם מקרב הבנקים והשניים האחרים מקרב החשבים, חברים שאינם בנקים.
הרכב הדירקטוריון על פי התיקון לחוק יכלול לא יותר מ-15 דירקטורים ורוב בלתי תלוי.
למעשה לאחר הסדר הקצאת המניות לגבי שיעור אחזקת המניות בידי חברי הבורסה, אפשר לראות שיש לנו חמישה בנקים שמחזיקים מעל 5 אחוזים מהון הבורסה, וחברי בורסה שאינם בנקים ועוד בנקים קטנים שמחזיקים באחוזים שהם נמוכים מ-5 אחוזים. טבלת ההקצאה המפורטת כאן ואפשר יהיה להעביר לכם אותה, אם תרצו לראות אותה באופן מפורט.
בנוגע להצעת הבורסה לרכישת מניות מחברי הבורסה, למעשה זה התהליך שאנחנו נמצאים בו כעת, ב-28 בדצמבר 2017 הבורסה פנתה לחברי הבורסה בהצעה למכור את מניותיהם לפי שווי של 500 מיליון שקלים שמשקף בקירוב את הונה העצמי של הבורסה. חברים קיבלו פרק זמן של כשלושה שבועות להיענות להצעה ובהתאם לתנאי ההצעה, במקרה של היענות מלאה או חלקית, הבורסה קיבלה פרק זמן של שלושה חודשים לנהל תהליך של איתור רוכשים או רוכש למניות הבורסה מקרב גופים בינלאומיים שמעוניינים בכך.
בתום פרק הזמן שנקבע לחברי הבורסה להיענות להצעה לרכישת מניותיהם, התקבלה היענות מקרב הבנקים של כ-72 אחוזים ממניות הבורסה ובאותה נקודת הזמן למעשה הבורסה החלה בתהליך איתור של רוכשים לאותן מניות.
במסגרת התהליך הזה הבורסה פנתה לבורסות מובילות בעולם, חלק מהן הגישו הצעה ראשונית לרכישת שליטה בבורסה. בנוסף ניהלה הבורסה דיונים עם משקיעים פיננסיים בינלאומיים שפנו והביעו עניין לרכישת המניות.
ב-16 באפריל 2018 אישר דירקטוריון הבורסה התקשרות בהסכם עם קרן גידור בשם מני קיי פרטנר. על פי ההסכם יתרת המניות, כ-52 אחוזים, יימכרו למשקיעים נוספים מלבד מני קיי והמניות יוחזקו כך שכל משקיע יחזיק באופן ישיר במקסימום 4.99 אחוזים ממניות הבורסה והיתרה, שלא תפחת מ-30 אחוזים, תוחזק למעשה על ידי נאמן שיתמנה על ידי הצדדים להסכם הנאמנות. המתווה הזה נועד להבטיח שהבורסה תוכל לקדם הצעת מכר של מניות הבורסה לציבור בשיעור של לפחות 30 אחוזים ממניות הבורסה ובימים האלה רשות ניירות ערך, שלמעשה הוסמכה על ידי החוק לתת היתר אחזקה למשקיעים, בוחנת את מתווה העסקה בהתאם לסמכותה ואנחנו בעצם מבצעים תהליך של בדיקה ופיט אנד פרופר לאותם משקיעים.
לגבי שיעור אחזקת המניות בידי חברי הבורסה אחרי מימוש מבנה העסקה שתיארתי, למעשה אחרי מימוש מתווה העסקה, האחזקות בידי הבנקים שהחזיקו למעלה מ-5 אחוזים קודם לכן, אנחנו נישאר למעשה עם שלושה בנקים שיחזיקו כ-4.9 אחוזים וכל היתר יחזיקו פחות מכך, כך שהתכלית של פיזור האחזקות והעברה שלהן מהבנקים לידי צדדים שלישיים תמומש.
אחד הנושאים שאנחנו צריכים לדווח עליו הוא האם נדרש שיעור אחזקה שהוא נמוך יותר מ-5 אחוזים בידי חברי הבורסה. למעשה אפשר לראות שבמידה ומתווה העסקה כפי שתיארתי אותו יתממש, החשש שחברי הבורסה יימנעו מלמכור את האחזקות שלהם לא יתממש כי נישאר עם כמות של שלושה בנקים שלמעשה מחזיקים פחות מ-5 אחוזים ולכן הנושא הזה ייפתר.
בנוגע לנושא של הצטרפות חברים חדשים. טרם הצטרפו חברים חדשים מאז תחילת תיקון החוק. בספטמבר 2017 אישרה הרשות תיקונים בתקנון הבורסה כדי להקל בתנאי הכשירות והקבלה לחברות בבורסה והרשות תדון בקרוב בהצעה לתיקון תקנון הבורסה להקלה בדרישות הון מחבר.
לגבי הנושא החמישי שהוא הנושא של מה קרה לעמלות שנגבות על ידי חברי הבורסה לעומת העמלות שנגבו ערב יום התחילה. החל מיולי 2018, למעשה החל מהחודש הזה, הבורסה התחילה לפרסם באתר האינטרנט שלה את העמלות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה וכל שינוי שלהן, כך שאפשר יהיה להשוות בין העמלות לכל משקיע מהציבור.
החל מתחילת החודש אפשר לראות באתר האינטרנט של הבורסה קישורים לתעריפונים של כל חברי הבורסה ומחודש אוגוסט הבורסה תפרסם ממש טבלת השוואה שאפשר יהיה לראות בה השוואה בין העמלות העיקריות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם ביחס לכל החברים.
בהתאם לחוק, חלה חובה על חברי הבורסה לציין בפני לקוח שמבקש לפתוח חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות באתר הבורסה ובמובן הזה צפויה להיות עליית מדרגה ברמת השירות שמקבלים משקיעים מהציבור בכל מה שקשור לפעילותם בבורסה.
אם כן, זה הדיווח.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
ירדו העמלות או עדיין אין לנו נתונים? אתם באתם ולחצתם אותנו לשינוי מבני. הבטחתם לנו הרים וגבעות. עברו שנתיים.
איציק שורקי
¶
בחלק מהשינוי המבני הזה חשבנו שזה יכול להגביר את התחרות באופן משמעותי מאחר שאנחנו מפרידים את הבעלות של חברי הבורסה או בעיקר של הבנקים מהבורסה ומביאים בעלות מסוג חדש, מסוג שונה, ופותרים את הבעיה אולי העיקרית של ניגודי העניינים בין חברי הבורסה לבין הבורסה עצמה. הבעיה הזו, אנחנו מאמינים שהולכת להיפתר בעתיד הקרוב מאוד בעסקה שענת דיברה עליה קודם.
איציק שורקי
¶
צריך להבין שאלה תהליכים. יש תהליכים. זאת אומרת, הנושא של ניגודי העניינים נפתר. הבעלות מופרדת. הנושא של היכולת של הלקוחות להשוות מחירים הולכת להיכנס לתוקף רק מחודש אוגוסט הקרוב. זאת אומרת, החל מחודש אוגוסט באמת לקוח שיבוא לבנק וירצה לסחור בניירות ערך, הבנק יהיה חייב לומר לו שיש באתר הבורסה טבלת השוואה, הלקוח יוכל לראות ולהשוות מחירים ואולי לבחור ספק אחר לעניין הזה. אנחנו מקווים שזה גם יתרום להגברת התחרות בעתיד.
נושא של חברים חדשים, זה גם תהליך שאנחנו מאמינים שלאחר שהבעלות תתחלף וגם בעקבות מהלכים נוספים שהבורסה בעצמה - שנמצאת כאן יכולה לספר – עושה, אנחנו נראה כאן גם חברים חדשים שיתרמו לתחרות. אבל זה תהליך. לא במקרה ועדת הכספים ביקשה מאתנו לדווח במהלך של ארבע שנים כי אנחנו מבינים שזה לא זבנג וגמרנו אלא זה תהליך. אני חושב שבשנה האחרונה ראינו לא מעט צעדים שבעצם יכולים להניח את דעתכם כי עלו כאן הרבה חששות. אחד החששות שעלה היה שהבנקים ימשיכו להחזיק את האחזקות שלהם ואם נספור 5 אחוזים לכל חבר, עדיין הם יהיו רוב בבורסה. אני חושב שהחששות האלה, לאור מה שקרה בשנה האחרונה, אפשר להפיג אותם.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אחרי שאני אעקוב אחריכם בעוד שנה שוב ואני אוציא מהפרוטוקול את מה שאמרת רק כדי לבדוק, למה צריכה ללכת הקמת בורסה חדשה למקום אחר ולא לוועדה הזאת? אתם מודעים לכך?
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
נתתם תשובה על מירב הדברים והחששות שלנו שלא תהיה תחרות ושהבנקים יחזיקו יותר מניות ויהפכו למקשה אחת. תנו כאן תשובות די הולמות שנוציא אותן מהפרוטוקול ואני אשים את זה בתיק תזכורת לעוד שנה וניפגש בעוד שנה כדי לבדוק.
אתם מקצוענים, למה הקמת בורסה חדשה צריכה ללכת לוועדה אחרת?
ענת גואטה
¶
למעשה בפברואר 2017 הוועדה הזאת אישרה תיקון לתקנות ניירות ערך שבעצם אפשר הקלה לחברות ציבוריות לעבור מדיווח רבעוני, דיווח כספי רבעוני, לדיווח כספי חצי שנתי. אני רוצה לדווח על אופן האימות של ההקלה הזאת. אפשר לומר שמתוך חברות שזכאיות להקלה הזאת, כ-170 חברות, כ-123 חברות היו זכאיות להקלה, מתוכן כ-119 חברות אימצו את ההקלה בפועל. הסיבה להפרש בין מספר החברות היו זכאיות לבין מספר החברות שאימצו בפועל היא חברות שבחרו בעצם בעצמן לחזור מדיווח חצי שנתי לדיווח רבעוני וחברות שמנפיקות אג"ח מוחרגות מתחולת ההקלה הזאת.
לפני שאני אתייחס לנקודות שנשאלנו לגביהן, אני רוצה להתייחס למאפיינים המיוחדים של שוק ההון הישראלי. קודם כל, השוק שלנו מאופיין בשוק חוב עמוק, שוק משוכלל, מרבית ההנפקות שאנחנו רואים הן הנפקות של חוב, מעט ההנפקות שאנחנו רואים הן הנפקות של אקוויטי. הגישה של הנפקות החוב למשקיעים מהציבור, למשקיעי ה-ריטייל, מה שנקרא, היא גישה בלתי אמצעית. זאת אומרת, משקיע מהציבור יכול לקנות במסחר איגרת חוב ולקוות שהיא תיפרע והוא יקבל את השקעתו בחזרה.
נקודה שלישית שחשוב לי לציין בהקשר של מאפייני השוק שלנו היא שהשוק שלנו הוא שוק שמאופיין במבני שליטה ריכוזיים, למעלה מ-90 אחוזים מהחברות שנסחרות בבורסה הן חברות שהן בבעלות של בעל שליטה דומיננטי. הסיבה שאני מציינת את הדברים האלה היא מכיוון שהנושא של רמת המידע למשקיע מהציבור ורמת איכות הדיווחים למשקיע מהציבור היא קריטית לאור המאפיינים האלה של השוק.
גם את ההקלה הקודמת שרשות ניירות ערך אישרה לפני שנה בערך, היא אישרה למרות ההבנה שהמעבר מדיווח רבעוני לדיווח חצי שנתי, המשמעות הישירה שלו היא פגיעה באיכות המידע למשקיע מהציבור כאשר למעשה הדיווחים האלה בסוף היום אמורים לשרת את המשקיע מהציבור. בעלי השליטה לא זקוקים לדיווח כספי. בעלי השליטה יודעים מה מצב החברה. הדיווחים האלה הם דיווחים שנועדו לשרת את הציבור ומתוך שמירה על עניינו של המשקיע, העמדה של רשות ניירות ערך הייתה גם בזמנו שלמרות שאנחנו מבינים שמתבצעת למעשה פגיעה דה פקטו באיכות המידע למשקיע, עדיין הייתה הבנה בצורך להקל על החברות ולכן ההקלה הזאת אושרה תוך קביעה של מגבלות מאוד מאוד ברורות שיזכו לה חברות עד שווי שוק של 300 מיליון שקלים, שאגב, כאשר מסתכלים על אוכלוסיית החברות בבורסה, כ-450 חברות פלוס 50 חברות דואליות, סדר גודל, כמחצית מהן הן חברות שנמצאות. בסוף הבורסה שלנו היא בורסה של חברות קטנות עם מעט חברות גדולות, עם הטיה מאוד מאוד חזקה של הפעילות מסחר לכיוון החברות הגדולות.
השאלה אם נכון בשלב הזה, שאלה שנשאלנו על ידי איגוד החברות הציבוריות, לבוא ולהרחיב את תחולת ההקלה גם לחברות שהשווי שלהן הוא בין 300 ל-600 מיליון שקלים וגם לחברות שגייסו אג"ח מהציבור, היא שאלה שלדעתנו נכון בעת הזאת לא להיענות לה, משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שחלפה תקופה קצרה ממועד אישור ההקלה האחרון. חלפה בסך הכול שנה. אנחנו חושבים שהיכולת לתרגם או להעריך מה הייתה מידת הפגיעה במשקיעים מהציבור, אם בכלל, יכולה להתברר רק בחלוף זמן. תהליכים של הפרות על כללי דיווח או פרט מטעה או פגיעה במשקיעים באמצעות הסדרי חוב וכולי, הם תהליכים שיכולים להתברר רק בחלוף כמה שנים ולא בתוך 12 חודשים.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
מתי לדעתך, אם לא? שנית, למה לא אם זה הוכיח את עצמו? או שאת אומרת שעדיין אין לך תוצאות חד משמעיות.
ענת גואטה
¶
הוכיח את עצמו, הוא בעיני המתבונן. אני חושבת שחברות שמקבלות הקלה, ואפילו הקלה מינורית, טבעי שהן יאמצו אותה. אבל בסוף היום אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה המנדט שניתן לנו. המנדט שניתן לנו לפחות כרשות ניירות ערך הוא לשמור על עניינו של המשקיע ומתוך שכך , אם אנחנו מעריכים שהפגיעה במשקיע עלולה להיות מעבר לנקודת האיזון שהסכמנו לה, זה דבר שכרגע אנחנו חושבים שהוא לא נכון, לא בלוחות הזמנים האלה.
אתה שואל מתי כן. הגישה שלי היא שבסופו של דבר אנחנו כגוף אחראי, אם אנחנו נגיע למסקנה שיש סיבות או נסיבות בהן נכון יהיה לשנות את האופן שבו החברות מדווחות, אני יכולה להבטיח שאנחנו נבוא עם הצעה לשולחן הזה ונציג אותה. אני חושבת שכרגע, בנתונים האובייקטיביים, באמת עבר זמן קצר מדי.
נקודה נוספת משמעותית שחשוב לי לדבר עליה היא שכאשר איגוד החברות הציע לכלול גם חברות שהנפיקו אג"ח של עד 200 מיליון שקלים, אז כאשר בדקנו את האוכלוסייה שעומדת בכלל בטווח הזה, אותן חברות הן חברות בדירוגים נמוכים, הן בדירוגים שהם מתחת לדירוג השקעה, הן חברות שחוו הסדרי חוב וחברות שנמצאות בסיכון גבוה מבחינת המשקיע. לכן הירידה בדיווח היא לא נכונה לדעתנו באזור הזה. דבר שני, בסופו של דבר, אם מנקים החוצה את כל אותן חברות שהנפיקו אג"ח בטווח של בין 300 מיליון ל-600 מיליון שקלים, יש כ-19 חברות שהן מועמדות להקלה, מתוכן אנחנו פנינו בעצמנו לחברות האלה ושאלנו אותן האם הן תהיינה מעוניינות לאמץ את ההקלה הזאת בשיח שלנו מול השוק, והיו שם סדר גודל של שש חברות בסך הכול שאמרו שהן ירצו לאמץ את ההקלה הזאת. בסוף צריך להבין מה הטרייד אוף כאן. הטרייד אוף הוא חיסכון בעלויות דיווח כספי רבעוני שלהערכתנו העלות שלהם פר חברה נמדדת בין 100,000 שקלים ל-300,000 שקלים במקסימום לשנה, לעומת פגיעה במשקיעים שהשקיעו באותן ניירות ערך, שהיא לאין ערוך עלולה להיות הרבה יותר גבוהה מהחיסכון הכספי הזה שבעינינו הוא לא מייצר את האיזון הנכון.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
יכול להיות שנצטרך לחכות פרק זמן קצר. יכול להיות שנלך בין 300 ל-600, איזושהי מדרגת ביניים. אני ארצה לשמוע אתכם בעניין הזה. התפקיד שלנו בין היתר הוא להוריד רגולציה, לעשות את השוק יותר נגיש. אני לא רוצה לפגוע במשקיע אבל אני רוצה לעשות לו יותר נגיש.
היו"ר משה גפני
¶
נעקוב אחרי זה. אנחנו נעקוב אחרי מה שקורה, במיוחד בוועדה הזאת שחבר הכנסת מיקי לוי חבר בה. קחי בחשבון שיהיה פיקוח בעניין.
את אחרי תקופה מסוימת כיושבת ראש הרשות לניירות ערך, מה ההתרשמות שלך? מרוצה? לא מרוצה?
ענת גואטה
¶
מאוד מרוצה. מאוד שמחה על הבית הזה ועל הקשר המקצועי והידידותי שאנחנו מקבלים כאן. אני מאמינה שאנחנו עוד נבוא אליכם הרבה בתקופה הקרובה.
ענת גואטה
¶
קודם כל, אני חושבת שהדברים מתקדמים בכיוון הנכון. בסך הכול התהליך מתקדם בקצב נכון ובכיוון הנכון. אני חושבת שכמו שאיתי אמר, זה עניין של זמן ואנחנו בסך הכול פועלים בכיוון הנכון כדי להשיג את המטרות שהצגנו לכם בתחילת הדרך.
אילן פלטו
¶
אני רוצה להמשיך מהנקודה שאתה סיימת בה לגבי מצב הבורסה. אני רוצה להזכיר שבאמת ב-2017 הייתה לנו שנה של התעוררות בהנפקות בבורסה ולצערי הרב 2018 מצטיירת בתמונה קצת פחות טובה. אני גם רואה שמגמת ההקלות שהייתה ב-2016-2017 מצד הרגולטורים, גם כן כבר הולכת ופוחתת ומדברים פחות על הקלות.
אני אזכיר שבדיון שהיה כאן בפברואר, לפני שנה וחצי, בנושא הזה, אני חושב שרוב חברי הכנסת היו למען הרחבה של זה ישר ל-600. הרשות אמרה שנחכה קצת ולא נרוץ ישר ל-600, בואו נתחיל ב-300 ונראה מה קורה ואחר כך נמשיך הלאה. בעצם זאת ההחלטה שהתקבלה. אמרו שנלך על ה-300 ונדבר על זה אחרי שנה. עכשיו עברה שנה וחצי.
בסך הכול אני חושב שזאת הייתה הצלחה. רוב החברות שהיו זכאיות באמת עברו. חלק מהחברות שלא עברו, זה רק בגלל שהן נמצאות ברף של קרוב ל-300 וכאילו אתה אומר שאם אתה תעבור אחרי שנה כי צריך לעבור בחזרה, אתה אומר שאתה כבר מראש לא עובר. אני גם אומר שאותן חברות שלא עברו, הן גם כן סממן לשוק בריא בסך הכול כי באמת זה בסדר. בסך הכול אנחנו צריכים לתת לשוק לקבל את ההחלטות. אם חברה חושבת שמעבר מארבעה דיווחים לשני דיווחים יפגע בה או יפגע במסחר שלה ולכן היא לא עוברת, אז היא לא עוברת ובאמת יש כאלה שלא עברו ומבחינתי זה לגיטימי וזה בסדר וזה מצביע על שוק בריא.
אני רוצה להזכיר גם את הרציונלים. בסופו של דבר הרציונל הבסיסי קודם כל, וזה חשוב לכולם, הוא קצת יותר חשיבה לטווח ארוך. נכון שההבדל בין רבעוני לחציוני הוא עדיין לא טווח ארוך, אבל זאת המגמה בעולם. קצת יותר חשיבה לטווח ארוך ולא מה אנחנו עושים ברבעון הקרוב. זה נכון בכל העולם. חברות באירופה, חברות גדולות, לא חברות של ה-300 ו-600 מיליון שקלים, חברות גדולות באירופה מדווחות פעמיים בשנה. בשוויץ, בלונדון, ולא קורה שום דבר וההגנה של המשקיעים נשמרת. אני מזכיר שוב שבנושא של ההגנה של המשקיעים, עדיין חלה על החברות חובת הדיווח המיידי שאם קורה משהו, אתה צריך לדווח לא ברבעוני או בחצי שנתי אלא במיידי, תוך 24 שעות, וזה עדיין קיים. לכן אני אומר שקודם כל הרציונל של החשיבה קצת יותר לטווח ארוך.
גם הנושא של עלות תועלת ברגולציה. אני מסכים עם ענת. ברור שכמה שיותר דיווחים, יותר טוב למשקיע. למה לא הולכים לדוח חודשי אלא הולכים לדוח רבעוני? הרי בדוח חודשי הייתה עוד יותר אינפורמציה למשקיע. צריך תמיד ברגולציה לדעת לשמור על האיזון בעלות תועלת בין דיווח לבין עלות וזאת עלות לחברות. זאת גם עלות בכסף אבל זה לא רק כסף אלא זה גם דיונים, גם זמן שאתה משקיע בדברים האלה ולכן צריך לקחת את זה בחשבון.
אני אומר שוב שחברה באה להנפיק, חברה פרטית, יש לה בעל שליטה, חברה פרטית ששוקלת להנפיק, חלק מהשיקולים שהיא עושה הוא באמת כמה העלות של זה מבחינת רגולציה ומבחינת זמן. אחד המרכיבים הוא באמת גם הנושא הזה ואנחנו רוצים שינפיקו יותר חברות. אני חושב שאנחנו צריכים להרחיב את זה.
נקודה לא פחות חשובה. רק בימים אלה – דיברתם על זה קודם – הוועדה לבורסה המשנית הוציאה את המסקנות שלה ברשות ניירות ערך ומשרד המשפטים ובתוך המסקנות שם יאפשרו לחברות עד 600 מיליון שקלים לדווח פעמיים בשנה. זאת אומרת, גם אנשי הרשות ומשרד המשפטים מבינים שחברות גם עד 600 מיליון שקלים יכולות לדווח פעמיים בשנה ולא יקרה אסון. זה לא רק אנחנו חושבים כך.
בסופו של דבר נתח השוק של החברות עליהן אנחנו מדברים, בין 300 ל-600 מיליון שקלים, התוספת הזאת היא כל כך קטנה מבחינת סך הכול בשוק וזה לא ישפיע.
אני חושב שבסופו של דבר אין פגיעה במשקיעים. רוב המשקיעים בחברות הקטנות האלה הם משקיעים דווקא לטווח ארוך ולא לטווח קצר. מי שמחפש השקעות לטווח קצר עם נזילות שאפשר למכור, לא משקיע בחברות האלה אלא הולך לחברות הגדולות. בדרך כלל כבר הולכים בחוץ לארץ ולא בישראל אבל אם בישראל, הוא הולך לחברות הגדולות.
לכן אני מבקש לשקול עוד פעם את האפשרות של ההרחבה. שמענו קצת בדברים של יושבת ראש הרשות פתח אולי ואני מקווה שנצליח בפתח הזה להיכנס.
אלי בבלי
¶
יושב ראש איגוד מנהלי קרנות הנאמנות. אני כאן כמנהל כספי ציבור. אנחנו כגופים מוסדיים מתריעים לאורך כל התקופה, מאז ההקלות האלה החלו, שההקלות האלה בעצם פוגעות בתמריץ שלנו ובמוטיבציה שלנו להשקיע בחברות שבעצם יוצרות גילוי חסר והמידע בהן חסר. אנחנו מתריעים כאן בפני איגוד החברות הציבוריות ובפני רשות ניירות ערך כי בסופו של דבר אנחנו יכולים להסתדר ללא החברות האלה ויש לנו היכן להשקיע בעולם. לא חסר. בארצות הברית רמת הממשל התאגידי גבוהה מאשר בישראל, רמת הדיווחים גבוהה מאשר בישראל וגם התדירות שלהם היא דומה לישראל. זאת אומרת, אנחנו יכולים להשקיע ונמצא היכן להשקיע עבור הלקוחות שלנו.
מה שזה בסופו של דבר יוצר, ההקלה הזאת, אתם פוגעים בעצמכם. אתם בעצם גורמים לנו לא להשקיע בכם או מקטינים את התמריץ שלנו להשקיע בכם ובסופו של דבר אחר כך תתפלאו, בעוד שנה, כשתעשו כאן דיון על הבורסה, מדוע המחזורים קטנים, מדוע המשקיעים המוסדיים לא פעילים ומוציאים כספים לחוץ לארץ. זאת התוצאה של ההקלה הזאת. אני חושב שההקלה הזאת, אם אנחנו מודדים אותה בכסף, מדוב בעשרות אלפי שקלים חיסכון לחברה ציבורית. אני מכיר את זה כמי שהיה בחברות מהסוג הזה.
אלי בבלי
¶
אני אחזור על העיקר. ההקלה הזאת מקטינה את התמריץ שלנו להשקיע בחברות האלה. אנחנו מנהלים כספי ציבור ואנחנו לא יכולים להיות חשופים למידע בתוך החברה.
ענת גואטה
¶
אני רוצה ברשותך להתייחס קודם כל לדברים שאילן אמר לגבי הפרקטיקה הנהוגה באירופה. חשוב לי לציין שהפרקטיקה שנהוגה באירופה היא פרקטיקה שנהוגה מקדמת דנא. זה לא שינוי של הסדר בין מנפיקים לבין משקיעים במהלך הדרך אחרי שכבר נוצרו מערכות יחסים באמצעות השקעות בניירות ערך שונים. בשוק הישראלי מדובר בהסדר חדש. זאת אומרת, אנחנו באים באמצע הדרך ואומרים למשקיעים שלנו שעד עכשיו התרגלתם לראות דיווח כל רבעון ומעכשיו תראו כל חצי שנה למרות שאתם חשופים לחוב של החברה הזאת ולשווי האקוויטי שלה. לכן אני חושבת שאין מקום להשוואה הזאת.
נקודה נוספת חשובה היא הפער שעלול להיווצר במעבר מדיווח רבעוני לדיווח חצי שנתי בין המידע שקיים בידי המשקיעים מהציבור לבין הבנקים. חברות לוות אשראי מבנקים, הבנקים בהתאם לפרקטיקה שנהוגה במערכות בנקאיות בתהליכי מתן אשראי, דורשים לקבל מהחברות דיווח רבעוני ולא זו בלבד שהם דורשים לקבל דיווח רבעוני, הבנקים מקבלים מידע איכותי יותר מכיוון שחשבונות החברה מתנהלים בבנק ולכן יש להם מידע דקתי או שנייתי אם תרצו לגבי סיכוני אשראי שהם חשופים אליהם. לעומת זאת, ציבור שקונה את החוב של החברה ולמעשה סוחר באותו סיכון אשראי שבנקים סוחרים בו, עלול לקבל מידע באיכות נמוכה יותר. בנקודה הזאת אנחנו רואים קושי.
לגבי ההתייחסות של אילן לנושא של הבורסה המשנית, חשוב לי לחדד ולציין שחברות עד 300 מיליון שקלים יוכלו לגייס - לפי ההמלצות של הוועדה - כספים בבורסה המשנית ולכן אנחנו בעצם נמצאים במצב שהוא מאוזן.
ענת גואטה
¶
עדיין אחרי תהליך הכניסה לבורסה המשנית, גם חברה שתנפיק אג"ח תהיה מחויבת בדיווח רבעוני, כך שאין כאן שום הפרש.
ענת גואטה
¶
אם חברה בבורסה שמנית, בין 300 ל-600 מיליון שקלים, זה נכון, אבל עדיין הבורסה המשנית ממותגת כבורסה ברמת סיכון.
לגבי הנושא של הנוכחות המוסדית, חשוב לי לציין שגופים מוסדיים – בהמשך למה שאמר אלי בבלי – לא משקיעים בחברות קטנות. אנחנו בדקנו בחברות מאפס עד 300. הנוכחות המוסדות היא דלה מאוד, באחוזים בודדים, עד כ-6 אחוזים בממוצע באזורים שבין 300 ל-600.
ענת גואטה
¶
נכון. אני יודעת. בהבדל בין 300 ל-600 מיליון שקלים, הנוכחות המוסדית היא כבר עולה לכ-19 אחוזים בממוצע. ככל שאנחנו נוריד את רמת הדיווח, זה די ברור שמשקיעים מוסדיים ידירו את רגליהם משם ו בעיני זו פגיעה בחברות ובשוק בכללותו.
מעבר לזה, חשוב לי לציין שבשולחנות העגולים שעשתה רשות ניירות ערך בתחילת הדרך, לא היה גורם אחד בשוק שחשב שההקלה הזאת היא הקלה שמועילה למישהו, לא משקיעים, לא נאמנים, לא חברות דירוג, לא החברות עצמן שאפילו עכשיו פנינו אליהן שוב ושאלנו אותן.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. מיקי, אני מודה לך על שהעלית את הנושאים האלה. אני מודה לך גברתי יושבת ראש הרשות. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה. אנחנו מאחלים לך ולאנשים שעוסקים בעניין הזה – לאיגוד החברות הציבוריות, לקרנות המשותפות, הנאמנות – בהצלחה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:34.